ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 30/01/2022

צמצום מסגרות האשראי לפי חוק להגברת התחרות לצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
30/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 163
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח בשבט התשפ"ב (30 בינואר 2022), שעה 10:00
סדר היום
הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות שבשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022
נכחו
חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב
חברי הכנסת
ולדימיר בליאק
מוזמנים
מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסיים, משרד האוצר

יובל טלר חסון - רכז פיננסיים באגף תקציבים, משרד האוצר

משה קאשי - אחראי תחום פיננסים, לובי 99
משתתפים (באמצעים מקוונים)
רן מלמד - מייסד, נקודת מפנה

דרור שטרום - מנכל המכון הישראלי, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

אמיר ונג - יועץ משפטי, גמא ניהול וסליקה, חברות המספקות שירותי סליקת תשלומים

שי אבו - איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

גלית לוי - עצמאית
ייעוץ משפטי
מירב תורג'מן
מנהלת הוועדה
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי
שלומית יוסף



הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות שבשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
בוקר טוב. אני שמח לפתוח את ישיבות ועדת הכלכלה השבוע בכנסת. הנושא הראשון שלנו נדון פה רבות ואנחנו הכרענו אותו בהסכמות עם האוצר. ההסכמות האלה יוצגו עוד רגע. הנושא הוא הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות שבשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022.

סוגיית צמצום מסגרות האשראי היא חלק מרפורמת הבנקים, רפורמת שטרום, והרעיון המסדר היה שאם יקטינו לבנקים את האפשרות לתת אשראי לכרטיסי אשראי, הדבר יוביל לפיתוח של שוק חוץ-בנקאי של כרטיסי אשראי ולתחרות. הרעיון הכללי נכון, אלא שבסופו של דבר גם הלקוחות נפגעו, במיוחד כאלה שהיו רגילים לאשראי בגובה מסוים ופתאום הוא הוקטן ופתאום יש להם בעיות. זאת השפעה אחת. השפעה שנייה היא על החלשים ביותר, שעבורם פגיעה בצינור האשראי היא דרמטית. קיבלנו עשרות תלונות לוועדה. במהלך דין ודברים שקיימנו פה ניסינו לבנות איזשהו מתווה שמצד אחד לא פוגע באזרחים ובלקוחות בתקופת הקורונה, ומצד שני שומר על הרעיון המסדר להגביר את התחרות. הפשרות שנקבעו הן שלאור המצב בשנת הקורונה כרגע השנה לא פוגעים עוד במסגרות האשראי של הלקוחות, לא מקטינים, ושומרים על הכלל של מינימום 7,500 שקלים מסגרת אשראי למקרים עם הכי פחות משאבים. בשנה הבאה עושים גל אחרון של הפחתת סך האשראי שהבנקים נותנים בעוד 4%, ומצד שני הרחבה של המינימום ללקוחות החלשים ביותר, במקום 7,500 הסכום המינימלי שיעמוד לרשות כל האזרחים שנהנו מאותו אשראי יהיה 8,500. מבחינתנו זה בסדר, זה טוב. אני חושב שכל הרעיון מיסודו להגיע לתחרות דרך הקטנה של זכויות של לקוחות פרטיים זה רעיון גרוע. הבנתי שהוא נולד כפשרה לרעיון אחר שיאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אבל הפשרה לא כל כך השיגה את מטרתה, וזה לא מקרה שפורסם צו עוד מזמן שהקטין את הנזק של האירוע הזה, ואנחנו בעצם שומרים על אותו צו בשנה הזאת, ובשנה הבאה יוצרים צעד אחרון ומסיימים את הפרשייה הזאת לחלוטין.

אחרי שעשינו את כל הדיונים, וזה יום שהודענו שתהיה בו הצבעה, אם אין מישהו שרוצה להגיד משהו אנחנו נעבור מיד להצבעה ונאשר את הצו, אחרי שנקריא אותו כפי שהוא.

אני רואה שיש הרמת יד בזום. בבקשה.
גלית לוי
תודה רבה. שמי גלית לוי, אני בן אדם פרטי. בעסקיי אני עצמאית. יש לי מספר חשבונות באותו בנק, בנק הפועלים. ראשית אני רוצה להגיד תודה רבה שניתנת לי הזכות בכלל להשתתף. אני רוצה לשתף את הוועדה בחוויות, במירכאות, שעוברות עלי ועל אנשים שאני מכירה מצד אחד, ומצד שני קצת לפתוח את זה לרמת המקרו, איך מבחינת נקודת הראות שלי זה משפיע. בסוגריים אגיד, אני בוגרת אוניברסיטת תל אביב, כלכלה וניהול תואר ראשון, יש לי תואר שני במנהל עסקים. אני מנהלת פרויקטים, הייתי דירקטורית בחברות. אני רוצה לשתף את הוועדה בחוויות שעוברות עלי.

דבר ראשון, פתחתי את ד"ר גוגל וראיתי מה מטרת התחרות. מטרת התחרות היא להיטיב עם הצרכן. אני אמנה בפניכם עוד דקה את כל החוויות שעוברות עלינו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
גלית, אני לא רוצה לקטוע אותך. קודם כל, אני מקצה לך שתי דקות. הנושא של הדיון פה זה צמצום מסגרות אשראי, אז לא לדבר על דברים שלא קשורים לנושא.
גלית לוי
מטרת התחרות היא להיטיב עם הצרכן. מה שקורה פה עם הקטנת מסגרות אשראי, דבר ראשון זה מרע מאוד עם הצרכן. לי יש כמה חשבונות, את הכול אני משלמת במסגרת כרטיסי האשראי שיש לי בחשבון אחד. כאשר מקטינים לי את מסגרת האשראי מסדר גודל של מספר עשרות אלפי שקלים לסדר גודל של 5,000 או 7,000 שקלים, גם 12,000 שקלים זה לא עוזר לי, אין לי יכולת לשלם. כתוצאה מזה אני לא יכולה לשלם לא את המס לרשויות, לא את המע"מ, כי אין לי מסגרת אשראי.

חוויות אחרות שאשתף אתכם בהן, זה כאשר אני צריכה כל הזמן להתקשר לבנק ולהתווכח ולהתחנן. זה מבזבז את זמן העבודה שלי, בטח בתקופת קורונה, אבל אני לא מתייחסת ספציפית רק לתקופת הקורונה.

דבר נוסף, זו פגיעה בפרטיות. מקרה שקרה למכרים, הלכו לרופא שיניים, רצו לשלם 30,000 שקלים לרופא השיניים, מסגרת האשראי לא מאפשרת כי הקטינו את מסגרות האשראי. אני חייבת לציין, מדובר באנשים שיש להם כסף. זה לא שאין להם כסף בבנק. למה אני בתור צרכן צריכה לבקש את אישורו של "האח הגדול" שמינו אותו, בנק הפועלים, לאשר לי להשתמש במסגרת אשראי או לשלם או לצרוך משהו שאני רוצה לצרוך?

דבר נוסף זה בזבוז הזמן, בירוקרטיה מיותרת, טרטור של הלקוח. אם אני אנפיק עכשיו כרטיסי אשראי במקומות אחרים או בבנק הפועלים, שזה מה שקורה דרך אגב, ההמלצה היא להנפיק עוד כרטיסי אשראי, אז הלקוח מנפיק באותו בנק שהוא נמצא, ואז צריך להתווכח על העמלות, לבדוק את חשבונות הבנק, לבדוק את החיובים בכל חודש, להתחנן לפתוח מסגרות אשראי, בירוקרטיה מיותרת, בזבוז זמן עבודה במיקרו ובמקרו.

ברמת המקרו יש לנו פה לקוח שיש לו משא ומתן עם בנק, שזה עסקה. זאת אומרת, אני כלקוח זכותי לנהל עם הבנק כל משא ומתן. אם הבנק רואה לנכון לתת לי מסגרת אשראי מסוימת, אני לא חושבת שיש זכות לאיש להתערב ולקבוע אם המסגרת שלי תהיה 5,000 או 7,000, ואני רוצה מסגרת 60,000 והבנק מאפשר לי את זה. אני רואה את זה בחומרה רבה. זה פתח לחוקים במשטרים אפלים.

אני אגיד יותר מזה. נניח שאני עכשיו אמשוך 35,000 שקלים בשביל לשלם לרופא שיניים. אני לא יכולה, כי יש חוק שלא מאפשר לעשות עסקאות במזומן.

עידוד בזבזנות. אם יש שני לקוחות שהם אותו דבר מבחינת הבנק, אחד הוא בזבזן גדול והשני אוהב לחסוך, ברמת המיקרו הבן אדם הבזבזן יקבל את מסגרות האשראי שהוא רוצה, הבן אדם החסכן לא יקבל, אז האם אנחנו רוצים לעודד באמצעות מסגרות אשראי צריכה על חשבון החיסכון?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
משפט אחרון.
גלית לוי
נושא של אפליה בין הבנקים. אני כלקוחה של בנק הפועלים מופלית לרעה מלקוח של בנק יהב או בנק אחר. אני לא חושבת שיש פה מקום להתערבות ברמה כזאת שיכולה לפגוע בנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני רוצה להודות לך, כי את אמרת בתמצית אולי עשר בעיות שנובעות מהחוק הזה. אני פשוט אמרתי את זה בקיצור ואמרתי שהחוק הזה לא היה צריך לבוא לעולם, כי לא עושים תחרות על גב של לקוחות.
גלית לוי
אנחנו במשטר דמוקרטי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
מה שקבענו כרגע זה בעצם שמירת הסטטוס קוו של הוראת השעה, ובשנה הבאה מהלך אחד אחרון וסיום הנושא.
גלית לוי
אני מודה לך מאוד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה לך, גלית. רן מלמד, מייסד נקודת מפנה.
רן מלמד
בוקר טוב ותודה לאדוני. אני אעשה את זה מאוד קצר. הרצון לצמצם את מסגרות האשראי היה בדרך של לתת הגנות ינוקא לחברות כרטיסי האשראי החדשות או המופרטות או המופרדות. אפילו בנתונים שמופיעים היום במסמך שהוציא הממ"מ יש בעיה מאוד מאוד גדולה. יש אומנם אמירה של חלק מהבנקים שאומרים שלא נפתחו אצלם כמעט בקשות לפתיחת הוראות לחיוב לכרטיסים חוץ-בנקאיים חדשים, מה שאומר לכאורה שאין העברה או מעבר של לקוחות מכרטיסי האשראי הבנקאיים לאלו החוץ-בנקאיים. אבל אין לנו שום נתון, אדוני, לגבי כמה בקשות הוגשו לחברות כרטיסי האשראי מאנשים שצומצמו להם המסגרות, כמה התקבלו, באיזו ריבית וכמה נדחו. ואני חושב שכל סיפור הגנות הינוקא, גם ההגנה הזאת וגם ההגנות האחרות, הוא כישלון. אני מניח שאת הנושא של המסגרות של היום אי אפשר כבר לשנות לגמרי ולתקן, אבל אני קורא לך כיושב-ראש הוועדה לקיים בהקדם דיון דחוף לבדיקה ולבחינת הנתונים של כל ההגנות שניתנו לחברות כרטיסי האשראי ואיך הם השפיעו באמת על הצרכנים, איך הם השפיעו באמת על היכולות של הצרכנים הבנקאיים, לא רק המוחלשים ביותר אלא דווקא באמת אלה שמוגדרים מעמד ביניים נמוך ובינוני, אלה שההכנסה שלהם עד השכר הממוצע במשק, אולי טיפה יותר, האם הם ניסו לעבור לחברות כרטיסי האשראי, כמה מהם ניסו, כמה מהם התקבלו, איזו ריבית הם קיבלו, איזה מסגרות אשראי נתנו להם. אני חושב שבלי שיש לנו הנתונים האלה, כל המשך דיון על התחרות בבנקאות לוקה בחסר. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה, רן. אמיר ונג, חברת גמא, סליקת תשלומים.
אמיר ונג
תודה רבה, אדוני. קודם כל אני מברך את אדוני ואת הוועדה שבזכות הלחץ מתקבלת כאן החלטה נכונה לצמצם את הפגיעה. חבל שלא ניתנה תשומת לב לכך שבמסגרת האשראי, בכרטיס אשראי, יש שני סוגים. האחד זה מסגרת האשראי לעסקאות קרדיט, כאלה שבגינן מפסיק הכרטיס לשלם ריבית. העסקאות שהן על חשבונך, על חשבון הצרכן. הסוג השני זה העסקאות שהן עסקאות התשלומים הרגילות, עסקאות תשלומים שלמעשה ישולמו בתשלומים לבית העסק בהמשך הדרך. בעסקאות האלה אין בכלל ריבית שמשתלמת לבנק. מה שנעשה כאן זה ערבוב מצער, מכיוון שפותחים לצרכנים את האפשרות לעשות עסקאות תשלומים ללא ריבית, שהם בכלל לא שילמו לבנק, ובמקום זה שולחים אותם לאפיקים אחרים שבהם הם צריכים לקחת מסגרת אשראי, אבל שם נותנים להם מסגרת אשראי לעסקאות קרדיט, כאלו שבהן הם כן יצטרכו לשלם ריבית. זה מצער שלא נעשתה האבחנה הזאת ושלמעשה הבנקים נדרשו לצמצם גם את המסגרות לעסקאות שבהן הצרכן לא משלם בכלל ריבית. אני רק יכול לברך על כך שהפגיעה הזאת צומצמה היום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אמיר, גם ההבחנה הזאת נעשתה. היו פה שעות רבות של דיונים, וגם זה עלה בעבר. אבל עכשיו אנחנו לא מבכים את העבר אלא מגדרים את ההווה ואת אירוע הסיום של הפרשייה הזאת.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני לא זוכר שניתנה תשובה ניצחת על הדבר הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לא ניתנה תשובה. קבענו שזו עוד בעיה של החוק הזה. אין תשובה על זה, כי החוק הזה גרוע. מי שעשה אותו עשה טעות, אבל אנחנו מנסים לסיים אותו.
משה קאשי
אני מלובי 99. לגבי הקביעה שהחוק הזה גרוע, צריך לשים לב שהגנת הינוקא שניתנה לחברות כרטיסי האשראי ולאשראי החוץ-בנקאי היא נדבך אחד מכמה צעדים שנעשו בשביל לפתוח את התחרות, וזה הרחבת מקורות האשראי של האשראי החוץ-בנקאי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לא הבנתי, אתה נותן לנו הסבר פיננסי. לובי 99 מייצג אזרחים, לא?
משה קאשי
נכון, הוא מייצג אזרחים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתה מסביר לנו עכשיו מה האינטרס של חברות כרטיסי האשראי? תסביר לנו איך הצלחת להגן על אזרחים שצומצמה להם המסגרת.
משה קאשי
אני אסביר. לפי הנתונים שהובאו בפני הוועדה, הלקוחות שדירוג האשראי שלהם נמוך ויש להם קשיים לגשת ולגייס אשראי במקומות אחרים עומד על 7%. זה הוצג פה בשבוע שעבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
זה לא רק זה. גם עסקים שלא פתחו להם, ועצם זה שהוא צריך ללכת להוציא כרטיס נוסף. למה הוא צריך להוציא כרטיס? ממתי חוק שבעד תחרות מחייב אדם לעשות שני כרטיסי אשראי? איפה נשמע דבר כזה?
משה קאשי
אז שוב, התחרות היא כדי לתת הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל אתה מגן על כרטיסי האשראי או על אזרחים? עדיין לא הבנתי.
משה קאשי
כן, אני מגן על חדשים שצריכים להיכנס לשוק.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
באמצעות פגיעה באזרחים?
משה קאשי
באמצעות הגבלה של החזקים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל אתה לא הגבלת חזקים. החזקים מצאו פתרונות אחרים בבנקים, תאמין לי. החלשים הם אלה שנפגעו באירוע הזה.
משה קאשי
החזקים לא מצאו פתרונות חדשים. הפתרונות החדשים שהחזקים מצאו זה כרטיס האשראי החוץ-בנקאי של ביט והעלאה מ-7,500 ל-8,500. מי שחושב שזה יגיע לשכבות החלשות ולאנשים שהוועדה מנסה, זה לא יגיע.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אם זה המינימום זה מגיע לכולם.
משה קאשי
אני אומר בתור מישהו שעבד במערכת הבנקאית 10 שנים ועסק בניהול סיכוני אשראי. הכסף הזה יגיע קודם כל ללקוחות החזקים, קודם כל לאשראי חוץ-בנקאי דרך ביט.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל אם קבענו מינימום, אז כל אחד שבבנק יהיה לו ה-8,500. לא הבנתי.
משה קאשי
אם דירוג האשראי של מישהו נמוך, אתם חושבים שהבנקים ייתנו לו 8,500 מסגרת אשראי כשההכנסה שלו היא 6,000? אתם טועים, זה לא יקרה, כי הבנק הוא גוף עסקי שפועל למקסום הרווח שלו והוא לא ייתן אשראי נוסף לאנשים שלא יכולים להחזיר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אז אתה חושב שלא היה צריך לקבוע מסגרת מינימום, גם לא 7,500?
משה קאשי
אני חושב שהמסגרת של 7,500 או 5,500 היא נכונה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
למה אדם שיש לו יכולת של 8,500 צריך להיות ב-7,500?
משה קאשי
הוא יכול ללכת ולעבור בנק ובכך להגדיל את התחרות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל הנושא פה הוא לא לעבור בנק. הנושא היה פה לעשות עוד כרטיס אשראי.
משה קאשי
נכון. ההגבלה הזאת היא לא לנצח, ההגבלה הזאת היא לשנתיים בלבד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני מופתע מאוד מהעמדה של לובי 99 באירוע הזה. אתם טוענים שאתם נציגי האזרחים, אתם לא שומעים תלונות של אזרחים, אתם לא שומעים תלונות של אנשי עסקים. יושבת פה אישה ומדברת רבע שעה ונותנת לך 10 טענות איך זה פגע באזרחים, ואנחנו מביאים מידתיות של פתרון וגם בזה אתה נלחם למען כרטיסי האשראי.
משה קאשי
תרשה לי להגיד לך בתור אדם שבא מבית שהוא נהרס בגלל צריכת אשראי מוגזמת, ואני מדבר פה ברמה האישית ולא בתור נציג לובי 99 ולא נציג הציבור, בתור אדם שהבית שלו נהרס בגלל צריכת אשראי מוגזמת ודורסנות של אחד מהבנקים הגדולים, זה לא יגיע לשם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אז למה עושים חוקים אם אנחנו לא מאמינים שאפשר לבצע אותם?
משה קאשי
אם אתה עושה חוק, אז בוא עכשיו ותגביל את כל מסגרת האשראי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לגבי ההלוואות בוודאי, ראינו מאות אלפים פה שהם מודרי אשראי.
משה קאשי
כשהיה משבר הקורונה אז פתחו אשראי ואפשרו. אם אתם חושבים שה-8,500 האלה יגיעו לאנשים - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
איך יפתחו לאדם מסגרת אשראי אם החוק אוסר עליו? אם היו עושים את החוק הזה כפי לשונו, לפי שיטתך אדם ב-5,000 שקלים נסגר לו החשבון.
משה קאשי
אבל עכשיו הגבלתם ל-7,500.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לא עכשיו, זה כבר קיים שנה קודמת. אנחנו רק שומרים על אותו מספר.
משה קאשי
אין בעיה עם ה-7,500. אני בחיים לא אגיד שתורידו לפחות מ-7,500 אם יש סיכוי שאדם אחד ייפגע. אבל אם אתם חושבים שהעלאה מ-7,500 ל-8,500 בעוד שנה, לא היום, איך זה בדיוק יעזור לאנשים היום? זה לא יעזור להם. מה שכן, בעוד שנה זה ילך לאשראי חוץ-בנקאי בביט, זה ילך לחסום מתחרים חדשים, ובסופו של דבר אתם תפקירו את אותם אנשים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל הבנק חייב לתת לכולם מינימום של 8,500. זה החוק.
משה קאשי
הוא לא חייב לתת לכולם. החוק אומר שהוא לא יכול לקצץ מתחת ל-8,500 בעקבות החוק הזה. זה מה שזה אומר. זה לא אומר שעכשיו אתה קובע בשוק מסגרת אשראי מינימלית של 8,500 לכולם. אם יש לי מסגרת של 6,000 מחר הבנק לא יגיד לי שבגלל שעבר בוועדת הכספים מסגרת מינימלית אני אקבל יותר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ברור. אבל אלה שהיו יכולים לקבל 8,500 ומקבלים עכשיו 7,500, הרעיון של ה-8,500 זה העובדה שעברו שנים ויש יוקר מחיה. ואז אתה מאפשר להם מסגרת אשראי מוגדלת. אם הוא מגדיל לאנשים האלה ל-8,500 כמינימום, אלה שיכולים ליהנות מ-8,500, הוא בעצם עוד הגדיל את האשראי שלו ובשנה הבאה הוא צריך בסך הכול להקטין את סך האשראי שהוא נותן. אז זה מכביד עליו עוד.
משה קאשי
אני מצטער להגיד, אתה טועה. מי שיכול לקבל אשראי של 8,500 ואפילו יותר יכול ללכת לבנק אחר, לפתוח חשבון ולקבל. הוא יכול ללכת לאשראי חוץ-בנקאי בסופר ולקבל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל הוא לא רוצה. אתה מכריח אנשים לפעול לפי איך שנוח לך? הוא רוצה להישאר במקום מסוים.
משה קאשי
אתה מכריח אותם למשך שנתיים ללכת למקום אחר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
למה להכריח אנשים? תן להם להחליט. תאפשר מעבר בין בנקים, תאפשר ניוד, אבל למה אתה מכריח אותו?
משה קאשי
אתה לא יכול לשבת פה ולהגיד שלצרכנים במגזר הבנקאי יש החלטה. הם לקוחות שבויים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
וזה מה שישנה, הסעיף הזה?
משה קאשי
זה מה שישנה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אנשים עשו מעבר בין בנקים בקליק ואנשים לא עוברים. אתה פוגע במסגרות אשראי של אזרח ואתה אומר לו: עכשיו תעבור, כי אני מכריח אותך? זה מה שאתה אומר?
משה קאשי
אתה לא אומר לו לעבור.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תאפשר לו לעבור והוא יחליט, אבל מה אתה מכריח אותו לעבור?
משה קאשי
אתה מאפשר לו להשיג מסגרת אשראי במקום אחר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אתה לא מאפשר, אתה מכביד עליו. אתה מקטין לו את האשראי ואין לו ברירה.
משה קאשי
יכול להיות שאתה מכביד עליו, אבל הוא צריך איזון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אבל איזון על גב של אזרח. תעשה איזון בין בנקים. במקור בחוק הזה רציתם למנוע מהבנקים לתת כרטיסי אשראי. אז תעשו את זה. למה אתם מגרדים את האוזן ביד הלא נכונה? רציתם לא לתת להם להוציא כרטיסי אשראי שתהיה תחרות, תעשו את התחרות. לא מצאתם את הפתרון הזה, אמרתם בוא ניקח לאזרחים אשראי ונכריח אותם לעבור לבנקים?
משה קאשי
לא. כי עכשיו כשיש חוק API, כשיש אינפורמציה מלאה, כשיש לאשראי החוץ-בנקאי מקורות חדשים, עכשיו מתחילה התחרות. כשבא בנק חדש, עכשיו מתחילה התחרות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הלוואי. אז אולי היה צריך לחכות ולא לעשות את זה לפני שהיא התחילה.
משה קאשי
אז חיכינו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הדברים נשמעו. תודה רבה. יובל טלר, תן הבהרות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אתה טועה בדבר אחד. אלה אנשים שקיבלו 15,000 שקל אשראי וזה ירד. אדוני היושב-ראש, אלה לא אנשים שעכשיו נאבקים על 7,500.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
עוד רגע תקבל זכות דיבור.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אין כאן סערה גדולה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אין סערה, אבל אני רוצה שהוא ייתן הבהרות על הדברים שנשמעו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
זו בסך הכול תגובה לדברים שהוא אמר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תגיד את זה עוד רגע. יובל, בבקשה.
יובל טלר חסון
אדוני היושב-ראש, אשמח להתייחס לכמה נקודות. דבר ראשון, חשוב להדגיש שהחקיקה הזאת היא חלק מסל צעדים הרבה יותר נרחב שנעשה, וגם אם יש ביקורת על החלק הזה, להפריד אותו גם מהצעדים האחרים שנעשו, וכבר דיברנו על זה בישיבה הקודמת שתיקבע ישיבה נפרדת שבה נציג בוועדה את המסקנות של הדוח שפרסמנו לפני כמה חודשים כדי כן להבין באמת מה מצב התחרות. אני חושב שהנייר שהממ"מ פרסמו בשבוע שעבר מציג כל מיני מקומות חדשים שאנחנו נמצאים בהם, כל מיני הישגים שקרו בעקבות השינויים. כמובן שיש עוד דרך לעשות ואנחנו חושבים שבין היתר החקיקה שעברה פה בחוק ההסדרים לגבי הבנקאות הפתוחה אמורה לתרום באופן משמעותי ועוד דברים נוספים שאמורים לקרות. כולם יתרמו ותורמים באופן משמעותי לתחרות.

הייתה התייחסות לחופש הפרט ול"אח הגדול". חשוב להגיד שהחקיקה לא קובעת שום דבר ברמת הפרט, אלא החקיקה קובעת דברים ברמת הבנק, מה הבנק צריך להפחית ברמת המסגרות. סך הכול מה שמדובר עליו זו הפחתה שמגיעה בסך הכולל עד 50%, שכמובן גם בנק יכול לעשות אותה בדרכים שונות. ללקוחות שמנצלים חלק משמעותי יותר מהמסגרת הוא יכול להפחית פחות וללקוחות שמנצלים חלק נמוך יותר מהמסגרת הוא יכול להפחית יותר, והיכולת הזאת מאפשרת לו להתאים את המסגרת לצריכה. גם חלק גדול מהדיונים שעשינו היה לצמצם את הפגיעה, וגם בהתייחס לדברים שנאמרו פה קודם ביחס לסך המסגרת, דברים שאמר רן מלמד. הדברים בסופו של דבר נבעו מזה שהסתכלנו על סך המסגרות שמנוצלות. וכשאנחנו מסתכלים על סך המסגרות שמנוצלות ואנחנו רואים את מה שאנחנו מחייבים לעשות את הבנק לעשות מהצד השני אנחנו מבינים שאנחנו נותנים מספרים שהם מספרים סבירים שמביאים את הלקוחות למצב שבו יש פגיעה מאוד מצומצמת, ומהצד השני יש חברות כרטיסי האשראי שאמרו ודיברו והתחייבו לזה שהם יקבלו את הלקוחות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ראינו מקרים שחברות אשראי חוץ-בנקאי לא קיבלו לקוחות עסקיים. חלק כן וחלק לא. חלק שלא יודעים לעבוד עם ח"פ ומצד אחד צמצמו לעסק מסגרת בבנק והוא לא יכול היה לפתוח בחוץ.
יובל טלר חסון
אז עשינו עוד בדיקה עם חברות כרטיסי האשראי. הייתה חברת כרטיסי אשראי שבעבר קצת פחות ידעה להתעסק בח"פ והיום כבר כן יודעת להתעסק איתם ולכן אנחנו כן חושבים שהשוק כבר יודע לתת את הפתרונות שאנחנו מדברים עליהם. דובר גם על סכומים שהם לא מדויקים, על 5,000 שקל. כבר בצו הקודם לא היה 5,000 שקל, היה 7,500, שכמו שאדוני היושב-ראש דיבר בהתחלה, בסופו של דבר אנחנו אומרים שבשנה שעברה היינו בשיא הקורונה, אנחנו נמצאים עכשיו גם בגל משמעותי ולכן אנחנו חושבים שנכון להמשיך את מצב העניינים. בשנה הבאה כשאנחנו רוצים כן לבצע עוד הפחתה אנחנו אומרים שעדיין אנחנו רוצים לשמור סגמנט מסוים של לקוחות שאנחנו שומרים עליהם ולכן אנחנו מרחיבים את ה-7,500 ל-8,500 בתור רף מינימאלי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה על ההבהרות. חבר הכנסת מקלב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כדי לא לחזור על דברים שאמרנו, אני מבקש קודם כל להודות לך על התהליך. אתה נמצא בישורת האחרונה, פעולה חשובה מאוד של ועדת הכלכלה בראשותך, שאתה הפעלת את סמכותך ואת תוקף הפעילות שיש והאחריות שיש לוועדת הכלכלה של הכנסת למנוע פגיעה עכשיו, לאחר הקורונה, באזרחים שהם ברמת הכנסה נמוכה או באוכלוסיות המוחלשות. כשאנחנו מדברים על מסגרות האשראי האלה לא מדובר כאן במסגרות האשראי של אנשים שהם בעלי הכנסה גבוהה ואנשים אמידים. מדובר בפלח האזרחים ברובד הנמוך ביותר. אני שמח ששיתפת גם את חברי הוועדה. אנחנו בסך הכול העלינו את זה גם במסגרת דיון מהיר שהיה פה בוועדה, שנשיאות הכנסת הכירה בדחיפות שלו, ואתה קיימת דיון בעניין הזה ומכאן זה המשיך הלאה עד היום. אומנם לא כל תאוותנו בידינו, אנחנו חשבנו שהמסגרת המינימלית צריכה להיות 10,000 שקלים ואנחנו נמצאים היום ב-7,500 ובשנה הבאה ב-8,500.

צריכים להבין, אנחנו כל הזמן מסתכלים על האנשים האלה שהם מסוג האנשים שהייתה להם מסגרת של 7,500 ואנחנו שומרים עליהם. לא, אנחנו מדברים על האנשים שהייתה להם מסגרת של 15,000 שקלים באשראי שלהם, ואנחנו היום מורידים אותם. אנחנו צריכים להבין היום שכמעט כל הפעילות הבנקאית היום-יומית של האנשים נעשית היום דרך כרטיס האשראי, בשונה ממה שהיה פעם. כרטיס האשראי הוא גם הוראת הקבע. לאדם יש הכנסה מסוימת, אז חלק היה משלם בהוראת קבע וזה היה נחשב מהבנק. היום הוראות הקבע, התשלום הקבוע כמו חשמל, מים, ארנונה, היום נעשות דרך כרטיס האשראי משתי סיבות. האחת, חלק מהחברות לא מסכימות לקבל הוראות קבע מהבנק, רק הוראת קבע מכרטיס האשראי. ומי שלא מסרב מבקש עמלה גבוהה. יש אנשים שמשלמים על כל פעולה 13 או 14 שקלים, אלה בערך התעריפים שחברות מבקשות עבור הוראת קבע שלא דרך כרטיס האשראי. שני בני זוג שמרוויחים שכר מינימום, עדיין אתה לא נותן להם לבצע ואתה זורק אותם ומכריח אותם לקבל כרטיס אשראי ממקום אחר. כפי שאמר הדובר השני, אתה מדבר על לקוחות שלא היו משלמים ריבית, מדוע אתה שולח אותם לחברות אחרות כדי שתהיה תחרות בריבית? זה לא היה שם. אלה אנשים שלא עשו תשלומים בקרדיט, אלא זה התשלום השוטף שלהם, לכן שם לא צריך את התחרות.

בדרך לכאן חשבתי, ואני חושב שאני נוגע בנקודה של המחלוקת בינינו. נעשו הרבה רפורמות במשק, לא מעט רפורמות שהדבר המרכזי שבהם היה לטובת האזרח, רפורמה של הסלולר. מה היה לנגד עיניהם של אלה שעשו את הרפורמה? להוריד את המחירים לטובת הלקוחות, לטובת המנויים. מה עשינו במשרד התחבורה ששם השר נעשתה רפורמה במבחנים המעשיים או במבחנים של התיאוריה או במבחנים של רישוי רכב? אמרו, בואו ניתן להם יותר אפשרות, יש תורים ארוכים. בואו נעשה רפורמה, נוציא את זה לחברות אחרות. כאן אתה רוצה לעשות רפורמה, ואתה אומר: איך אני אעשה רפורמה? אני מכריח את הלקוח לקחת עוד כרטיס. זה לא נעשה. לא הייתה רפורמה שאני מכיר אותה שהדרך אליה הייתה בדרך שאתה מכריח לקוחות ואומר: אתה לא תקבל מה שנתנו לך. אני מקטין לך את האפשרויות שלך, אני מצמצם, אני לא נותן לבנקים לתת לך מה שהם נתנו כי אני רוצה לקדם. ועד איפה הלכת? אם היו עושים את זה בעניין הלקוחות הגדולים, אני מבין. אבל ברובד הכי נמוך, שם אנחנו עושים את המלחמה? שם אנחנו לא נותנים? נכון שבסך הכול אלה הרבה נתוני אשראי. כשאתה מצרף אתה מגיע לסכומים גדולים. אבל מדובר בהרבה אנשים שאתה גם היום מכריח אותם. הם גם לא רוצים אותו, זאת הבעיה המרכזית. אנשים שניסו, לא רצו אותם. אלה לא אנשים שיש להם מסגרות אשראי, אלה אנשים שמקבלים מסגרות אשראי פחות ממה שהם מכניסים. זה תא משפחתי שבסך הכול ההכנסה שלו יותר גדולה מ-7,500, אדם שמרוויח 9,000 שקלים נחשב שהוא מעוטי הכנסה אם זה מתחלק לפי מספר נפשות, ואתה אומר: לא, אתה עכשיו תתחיל להתכנס לאנשים שלא רוצים אותם. יש לו משכנתא במשכורת ועוד דברים כאלה שלא רוצים לתת להם. לכן גם היום כשאתה אומר שאתה מכריח אנשים שהם בעלי הכנסה נמוכה, אוכלוסייה מוחלשת – אני רואה לנגד עיני וראיתי לנגד עיני אנשים שעומדים בתור בקופה עם עגלה לקנייה שבועית או קנייה דו-שבועית, ואומרים להם שהכרטיס לא עובר. אדם יעמוד בבית המרקחת ויגידו לו שהוא לא יכול לקבל את התרופות. אני לא רוצה להגיע כאן לדביט ולדברים שבפעם הקודמת הבאתי, ששם יש בעיה קשה מאוד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
נצטרך לעסוק בעוד נושאים. מצאנו את סיפור מודרי האשראי, מאות אלפים. עשינו מאגר נתוני אשראי, פגענו בחלשים ביותר עוד פעם, בשם התחרות. ראינו את הדוגמאות, שמענו. יש לנו עוד הרבה עבודה בתחומים האלה. וגם הסוגיה של חגיגה של הלוואות, היא גם פוגעת בסוף, עידוד לקיחת הלוואות. הפרסומות וכדומה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אבל בכרטיסי דביט וכדומה חברות לא מוכנות לקבל. אנחנו הרי דחפנו והכרחנו, יש חוק מזומנים, כדי שאנשים יקבלו. אנשים לא רוצים כרטיסי אשראי ולא יכולים, ונותני שירותים רבים מסרבים לתת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
קיבלנו לא מזמן הודעה לאדם, הוא היה משלם 6-5 שקלים עמלה על הוראת קבע שהוא עשה, אמרו לו שאם הוא יעשה את זה בכרטיס אשראי זה ללא עמלה, אם יעשה דרך הבנק זה 12 שקלים. הוסיפו לו 7 שקלים בתוך חודש על עמלת השירות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בדביט הוא לא יכול לקבל. בדביט אין תשלומי הוראות. גם לא עיריות ולא חברת חשמל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
נכון, הם לא מקבלים את המזומן, לא מכירים בכרטיס הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בזה יש כשל מאוד מאוד גדול שאנשים לא יכולים להשתמש.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
ואדם רוצה להיות אחראי ולהוציא רק את מה שיש לו, ולא מקבלים את הכרטיס שלו. הרבה גופים לא מקבלים את הכרטיס הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בהוראות של דביט כתוב שלא חייבים לקבל הוראות תשלומים, אבל זה כשל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש לנו עוד עבודה, אבל לא נתפזר עכשיו. נסיים את האירוע הזה. יהיו לנו עוד הרבה דיונים בסוגיות של מודרי אשראי והלוואות ומה שביניהם.

דרור שטרום, בבקשה.
דרור שטרום
בוקר טוב לכולם. אני שומע את הדברים ונדמה לי שיש טעות בדיון הזה בכך שמבלבלים בין מסגרות כרטיסי האשראי לבין אשראי בריבית. נאמר כבר על ידי קודמי שאין מה לבלבל בין הדברים האלה. זה שלאדם יש מסגרת כרטיס אשראי כזאת או אחרת זה לא קשור ללקיחת אשראי בריבית. אני אומר את זה בתגובה לדברים שאמר חבר הכנסת מקלב, שאני מאוד מעריך אותו ובעבר גם דיברנו הרבה על הנושאים האלה. אני מציע לזכור שכאשר מדברים על חוק הרפורמה, מדברים כאן על חוק רפורמה שבינתיים הביא לכך שיש שני בנקים חדשים שעומדים להיכנס, שתי חברות כרטיסי אשראי שמתחרות כבר לעומת חברת כרטיסי אשראי שלישית יקרה יותר שאיננה מתחרה, שהעמלות ביניים מ-2016 ירדו, שהריביות במרווח של משקי הבית מראות ירידה. לכן אני מציע לשמור את העיניים גם למבט הכולל ולא להתייחס לזה כאילו יש פה חורבן נוראי ורפורמה שלא הייתה כדוגמתה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
הפוך. אמרנו שהרפורמה טובה, ועוד קידמנו פה חקיקה. בחודשים האחרונים עשינו עוד כמה חוקים שקשורים לבנקים, חוקי ענק. הסעיף הספציפי הזה הוא לא סעיף טוב, וכשבא סעיף כזה הוא צובע דברים אחרים. היה צריך תבונה או להיות נחוש עד הסוף ולא לאפשר לבנקים להוציא כרטיסי אשראי, אבל קראתי לזה לגרד את האוזן עם היד הלא נכונה. אם רציתם לגרום לחברות לעשות כרטיסי אשראי, אז מה שהצעתם במקור הוא שבנקים יפסיקו לתת כרטיסי אשראי.
דרור שטרום
נכון. זאת הייתה ההצעה המקורית שלי, ואני עוד אחזור לכבודו ולוועדה כולה עם ההצעה הזאת לאור העובדה שבחודשים האחרונים אנחנו שומעים ורואים טלפונים שנעשים לבנקים על ידי לקוחות שמבקשים להתעניין באפשרות לקבל כרטיס חוץ-בנקאי, ואותם בנקים מפחידים אותם לא לקחת כרטיס כזה. אני לא אפתח עכשיו את הסאגה הזאת, אני רק אומר דבר אחד. אני תומך בצו שמוצע, משום שבעצם 5,000 השקלים של 2015 צריך להתחשב ביוקר המחיה שעלה מאז, כמו שאמרת כבוד היושב-ראש, וצריך להעלות את הסכום הזה.

לגבי הצעדים של איך לתקן את הטעון תיקון מאז הרפורמה, אני מציע באמת שאם ברשותכם זמן, ייקבע דיון נפרד, נדון בזה, יוצגו נתונים ונגיע אולי גם למסקנות שיאיצו עוד יותר את התחרות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני הבנתי שאתה חושב שאתה טועה. תסביר לי, אני באמת רוצה ללמוד. אם אני טועה, אדרבה. אדם שמימיו לא השתמש בקרדיט באשראי, יש לו כרטיס אשראי בשביל השוטף שלו, ובמסגרת כרטיס האשראי השוטף הוא לא רוצה קרדיט. הוא בא למכולת ולכל המקומות שבהם הוא צורך את הדברים, והוא נחסם עכשיו כי כרטיס האשראי לא יכול להכיל יותר מ-7,500 שקל. ואם בחודש הזה הוא כבר השתמש ב-7,500 הוא נחסם, ופגענו בו עכשיו. למה? כי אני רוצה לעשות תחרות. עד עכשיו הוא קיבל 10,000 שקלים, לא אשראי של ריבית, אשראי שוטף מכרטיס האשראי שלו. אז איפה טעינו כאן?
דרור שטרום
אני אגיד בשני משפטים איפה מקור הטעות. יש כאן בעצם טעות כפולה. האחת היא ההנחה שכאשר הבנק הגביל לך או קיצץ לך את מסגרת כרטיס האשראי הבנקאי, אתה לא יכול לקבל מסגרת כמו שהייתה לך בכרטיסים אחרים. אגב, לא רק של חוץ-בנקאי, גם של בנקים אחרים. זאת טעות אחת. אבל הטעות השנייה, שנאמרה בדיון הקודם, והיא זו שחורה לי הכי הרבה, זו המחשבה שאם הגעת לקצה גבול המסגרת בכרטיס האשראי, אתה מיד הולך ולוקח הלוואה בריבית מופקעת מחברת כרטיסי האשראי. זה איננו נכון כלל ועיקר. אם התעקשת להישאר עם הכרטיס הבנקאי ולא להתעניין באופציות אחרות, ונניח לטובת הדיון שיש עמך ישראל שכך עשו, אם זה המצב ואתה רוצה לקחת הלוואה, אין שום מניעה שתיקח את ההלוואה בבנק שלך או בכל מקום אחר. אתה לא חייב ללכת לחברת כרטיסי האשראי. כל הקישור שנעשה, כאילו שנגמרת המסגרת ויש פה איזו מזימה לשלוח את האנשים לקבל הלוואות בריביות של 15%, זה פשוט איננו נכון. זאת לא המציאות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בלי מזימה, אבל מה קורה בשטח? הוא נמצא ב-20 לחודש והוא הגיע ל-7,500 שקל, בבנק הוא אפילו יכול להיות ביתרת זכות, ובכרטיס האשראי הוא לא יכול להשתמש. הוא נחסם עם הכרטיס, מה הוא צריך לעשות עכשיו?
דרור שטרום
אתן לך דוגמה מה אני עשיתי במצב דומה. אני פשוט פתחתי אתר אינטרנט של אחת מהחברות שהופרדו, ביקשתי וקיבלתי בתוך 48 שעות כרטיס אשראי למשרד שלי, לא בגלל שזה אני אלא בגלל שכך נוהגים. כרטיס אשראי חוץ-בנקאי עם מסגרת מוגבלת. זה לא בשמים. אנחנו לא מדברים כאן על מבצע אומנים גדול.
אורי מקלב (יהדות התורה)
נכון שאתה אזרח רגיל, אבל מצב החשבון שלך והדירוג שלך הוא בסדר. יש אנשים שלא נותנים להם. עובדה שאלי באים אנשים שסירבו לתת להם בחברות האלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
גם הפנייה היא דיגיטלית. אדם צריך להיכנס לאתר אינטרנט. תחשוב על אותם מאות אלפים שלא יודעים לעשות את זה, שיודעים רק לדבר עם הבנק שלהם כל חייהם. אומרים לו, אם אתה רוצה כרטיס תיכנס לאינטרנט.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בסוף השבוע אלפי משפחות היו בלי חשמל. כשעשינו במוצאי שבת סיכום התברר שהסיבה היא שהאנשים האלה לא פנו דרך האינטרנט. אלה אוכלוסיות שלא ידעו לפנות דרך האינטרנט כבר ביום חמישי, אז הם התקשרו למוקד וחיכו שעות, ובסופו של דבר המוקד לא מסונכרן עם הפניות, זה לא נשמר. חשבו שזה עבר, הם לא התקשרו שוב כי היה שבת. אנשים נשארו מיום חמישי בלי חשמל. התברר שחלק מהאוכלוסייה לא יודעת לפנות דרך האינטרנט להודיע על תקלות, הודיעו דרך הטלפון. אתה ביקשת, החברה בדקה אותך ואמרה שתיתן לך. אבל יש אנשים שהחברות לא נותנות להם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש גם תקלות. אנשים הם מאוד שלומיאלים בניהול כספיהם. הלוואי שאנשים היו רציונאליים וחרוצים.
דרור שטרום
אני מסכים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אני אעשה גילוי נאות. קיבלתי מכתב מבנק הפועלים שצומצמה מסגרת האשראי שלי, לא עשיתי עם זה כלום. פשוט כלום, כי אין לי זמן לטפל בזה. זה לא בעדיפות אצלי ולא הייתה לי אף פעם בעיה עם הבנק שלי. מישהו יצר לי בעיה עכשיו שאני צריך ללכת לחפש פתרונות ולא עשיתי עם זה כלום, ופתאום יקרה משבר ואולי אני אלך לתקן. אז מלא אנשים פגשו את זה כמכתב, כהודעה של הבנק, אחר כך לא טיפלו, משבר ואולי יעשו כרטיס, שזה גם לא בסדר להכריח אדם לפעול כדי להיטיב עם איזה כיוון עסקי ולא לתת לו את הבחירה מתי הוא רוצה לפעול בנושא.
דרור שטרום
אני לא אחזור על זה שישנם עוד אמצעים, כולל קול סנטר, אבל אני מציע שבדיון המורחב, ששם אני מקווה שתהיה לי האפשרות להיות בפניכם, אני אוכל להרחיב גם בעניין הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה. שי אבו, בבקשה.
שי אבו
כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, אני מודה לכם על עצם העלאת המודעות לקידום הנושא הזה. הנושא הזה בכלל לא היה מעניינם של רבים, ועצם זה שהעליתם את הנושא הזה ואת החשיבה שיש אנשים שכן זקוקים להבנה הזאת, זה בהחלט חשוב. אני שמח ומודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
שי, אתה מקוטע, אי אפשר לשמוע מה אתה אומר.
שי אבו
אז רק תודה רבה לכם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה לך.

נעבור להקראה, בבקשה.
ענת תורג'מן
צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. שינוי השיעור לעניין סך מסגרות האשראי ושינוי הסכומים. (א) על אף האמור בסעיף 9(ג) לחוק, בתקופה שמיום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) עד ט' בשבט התשפ"ג (31 בינואר 2023) – (1) השיעור לעניין הסעיף האמור יהיה 55%; (2) הסכומים לעניין הסעיף האמור יהיו 7,500 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף 9(ג) לחוק, בתקופה שמיום י' בשבט התשפ"ג (1 בפברואר 2023) עד כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024) – (1) השיעור לעניין הסעיף האמור יהיה 51%; (2) הסכומים לעניין הסעיף האמור יהיו 8,500 שקלים חדשים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, רצית להגיד משהו? אם כך אנחנו מצביעים על הצו. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
פה אחד. הצו ייכנס לתוקף. בהמשך נקיים את הדיון של ההשפעות הרחבות של החוקים השונים שנתקבלו כאן להגברת התחרות בבנקאות, כדי לראות את זה באופן מדיד ולראות איפה יש הצלחות ואיפה יש חסמים.

הדבר השני שהוועדה הזאת תעסוק בו זה סוגיית מודרי האשראי, סוגיית האנשים החלשים ביותר, מאיפה הם לוקחים אשראי, מצאנו גם שוק שחור ושוק אפור ומצאנו המון בעיות בתחומים הללו, וגם חינוך להקטין את התלות בהלוואות ואת ההיצמדות להלוואות. יש פה אתגרים רבים שהוועדה תעסוק בהם בהמשך. לעת עתה טיפלנו בנושא שהיה במחלוקת באופן מידתי, בפשרה, באופן מוסכם. אף אחד לא יצא עם כל תאוותו בידו, ובעיקר יצרנו שקט לאזרחים השנה בקורונה. שקט חלקי, כי אנשים עוד מושפעים מצמצום מסגרות האשראי כבר משנה קודמת. אני גם רוצה לדרוש מהמפקח על שוק ההון – מי אחראי על החברות החוץ-בנקאיות שעושות כרטיסי אשראי?
יובל טלר חסון
המפקח על הבנקים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
מהמפקח על הבנקים ומהאוצר לעשות בדק בית. כשהפנינו אנשים ללכת ולהוציא כרטיסי אשראי בחוץ, לראות שמקבלים אותם ולראות שאת העסקים מקבלים ואת התלונות על הח"פ ושמה שהצהרת אכן מתקיים, שכל עסק יכול עם הח"פ שלו לפתוח כרטיס אשראי בחוץ כמו שהוא ידע לעשות את זה בבנק. הדבר הזה גם מחייב מעקב מה נעשה בצד השני. אם הפנינו אנשים ללכת ולצאת החוצה מהבנקים, איך קיבלו אותם בצד השני. זה מחייב בקרה ומעקב שהם לא נפגעו בצד השני, וזו משימתכם. תודה רבה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
הייתי מבקש לשלב גם דיון על הריבית ועל הכרטיסים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
יש לי כבר נושא כזה שביקשנו שהוא יעלה כאן, כי קיבלנו פנייה של הדוגמה שהבאתי כאן, שלאדם מסוים אמרו: אם תיתן לנו כרטיס אשראי רגיל לא תשלם עמלה, ואם אתה עושה הוראת קבע זה 6-5 שקלים, ופתאום אמרו לו: אם אתה נשאר בזה זה 12 שקל. כך, באופן שרירותי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בדברים שלי אמרתי 13 שקלים. יש כאלה שגם לא מוכנים לקבל הוראת קבע בבנקים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
אנחנו נעשה דיון, חבר הכנסת מקלב.
עידית חנוכה
כרטיסים לחיוב מיידי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
לא מקבלים אותם. אנחנו נעשה דיון על הכרטיסים הללו ותגיד לצוותך שגם יכתבו עמוד אחד לוועדה ולצוות שלי, כדי לקדם את הדיון הזה.

תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:51.

קוד המקור של הנתונים