פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



11
ועדת הכלכלה
31/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), שעה 12:00

1. הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון - ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א-2021, של ח"כ מוסי רז
2. הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון - ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א-2021, של ח"כ עופר כסיף

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם

עופר כסיף
מוסי רז
אוסאמה סעדי

נרמין ברהום - עוזרת ראשית, משרד הבריאות

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ינון אנגל - מנהל עיתון ידיעות אחרונות

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

שבי גטניו - מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

שירה כסלו - מנכ"לית המיזם הרב מגזרי למיגור העישון

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

יהודה גליק - חבר כנסת לשעבר, מיוזמי החוק

אפי שפר - סגן מנהל האגף לאכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

טל וינר שילה - עו''ד, משרד הבריאות

דנה רוטשילד - משפטנית, משרד המשפטים

עמוס האוזנר - יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

אירית שמש - חברת המועצה הישראלית למניעת עישון

דנה פרוסט - מנהלת מחלקת ההסברה, האגודה למלחמה בסרטן

עמוס שוקן - מו"ל עיתון הארץ

גדי לוי - אגוד יבואני הסיגרים בלשכת המסחר, פורום יבואני הסיגרים והטבק

איתי עצמון

עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון - ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א-2021

שלום לכולם, אני מתנצל על העיכוב, סיימנו דיון ארוך ומורכב בסוגיית הקנאביס הרפואי. גילינו שם עולמות שלמים וקשים. עכשיו אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון - ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א-2021, של חבר הכנסת מוסי רז ולצידה הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון - ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א-2021, של חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

החוק הזה קיים בכנסת ישראל שנים רבות ומטעמי בריאות הציבור הגדיר את איסור הפרסום במדיות השונות, אבל החריג את העיתונות המודפסת. נשמח לשמוע מנציגי הממשלה על הסיבות להחרגה במקור, מה היו השיקולים? מה היו הקריטריונים? כיצד נתקבלה ההחלטה להחריג את העיתונות המודפסת.

הטענה היסודית שאני מניח שיוזמי החוק יעלו כשידברו ראשונים, הטענה שאם זה לא בריא, זה לא בריא באינטרנט, זה לא בריא בכל מקום אחר וגם בעיתונות הכתובה. לצד זה נאפשר לשמוע בקשב רב גם את הנפגעים הפוטנציאליים מתיקון החוק הזה, העיתונות המודפסת, היצרנים וכל אחד שירצה לומר את דברו יזכה לומר את זה פה, כך אנחנו נוהגים. בתהליך חקיקה לא עושים מחטפים ולא עושים חקיקה פזיזה.

אני מעריך שהיום בעיקר נקדיש להתדיינות ושמיעת הצדדים. ככל שנסיים את הדיון, הדיון הבא ייקבע להצבעות ואם הדיון לא יסתיים נמשיך דיון בפעם הבא ונשאיר את האופציה להצבעות בדיון הבא. היום לא תהיינה הצבעות, אז אפשר להירגע להיות ממוקדים ולדבר לעניין. נתחיל עם יוזמי החוק, חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. ראשית אני רוצה למען הגילוי הנאות, חשוב שידעו, נפגשתי עם נציגי פיליפ מוריס ונפגשתי עם שני נציגים של העיתונות הכתובה, אם צריך אוכל גם לתת שמות. בוודאי שאינני רוצה שהעיתונות הכתובה תיפגע. חופש העיתונות חשוב לי מאוד, מדובר בעצמאות העיתונות והמשך קיומה של העיתונות, כולל העיתונות הכתובה. לגבי פילים מוריס אין לי שום חשיבות בחברה, מצדי הם יכולים לסגור מחר בבוקר, לדעתי זה עדיף מצד מדינת ישראל ומצד אזרחי מדינת ישראל.

אדוני היושב-ראש, פטרת מראש את הצורך להצביע היום אבל אני מבקש שתקבע פגישה בהקדם כי הפגרה מתקרבת.

אני לא רוצה לייצר מצב שמישהו יחשוב שעשינו דברים במהירות.

אינני מעוניין במחטף, דברתי גם עם נציגי הנפגעים וחשוב שנשמע אותם פה, אני בעד לתת להם כל זמן שירצו להשמיע. אבל אני חושב שצריך לקבוע לוח זמנים מהיר כי מדובר בחיי אדם.

אמרתי, אם נסיים דיון, פעם הבאה תהיינה הצבעות. אם לא נסיים את הדיון, יהיה המשך דיון והצבעות בפעם הבאה.

אבל הפעם הבאה צריכה להיות קרובה מאוד משום שהפגרה מתקרבת.

אתה רואה שהתייחסנו לזה ברצינות ולא מסמסנו את הנושא, אתה יודע כמה הוועדה הזאת עמוסה. למרות שהחוק הזה רגיש ויש כוחות שמופעלים עליו, אנחנו לא פוחדים מאף אחד ועושים את מה שנכון.

לגבי הצעת החוק שלי, הגשתי הצעה דומה בכנסת ה-15 בשנת 2000 והיא עברה בכנסת בקריאה טרומית וראשונה בשנת 2002. הצעת החוק הזו אוסרת את הפרסום בעיתונות הכתובה. הצעה דומה ניסחה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, הגישה אותה חברת הכנסת יעל גרמן, גם את ההצעה שלי הגיש בזמנו חבר הכנסת חיים אורון, יש הצעה דומה לחבר הכנסת כסיף וקבוצת חברי הכנסת שידברו עליה.

כשניסחתי את ההצעה עוד לא הייתה אמנת האו"ם למניעת עישון, 106 מדינות בעולם מגבילות פרסום על סיגריות ומוצרי טבק. כל מדינות אירופה, לא כולל שווייץ שאינה נמצאת באיחוד האירופי, אוסרות פרסום בעיתונות הכתובה מזה יותר מ-25 שנה. זה לא דבר חדש. עיתונים שמחשיבים את עצמם בעולם, למשל הניו יורק טיימס בארצות הברית שם אין איסור פרסום, באופן וולונטארי כבר יותר מ-20 שנה לא מפרסמים סיגריות. אם יש עיתון כזה בארץ שלא הוזכר, הוא כמובן ראוי לשבחים.

מדוע? הסיגריה היא הרוצחת הכי גדולה בהיסטוריה. רק בישראל לבדה מתים בשנה 8,000 איש מעישון. כולנו פה עם מסיכות בגלל הקורונה ואנשים חוששים לבוא לפה בגלל הקורונה, מעישון מתים כל שנה כמו שמתו בקורונה בשנתיים. בשלוש שנים מתו מעישון כמו שמתו בכל מערכות ישראל. על זה אנחנו מדברים. לא מדברים פה על משחק ילדים.

מחקרים מראים שאיסור הפרסום מוריד את מספר המעשנים. ראיתי מחקר שהראה ירידה של 4%. תארו לכם שנוריד באיסור הפרסום את מספר המתים ב-4%. נציל ממוות 320 ישראלים בשנה, על זה אנחנו מדברים. לא מדברים על משהו שמישהו לא רוצה שיפרסמו דבר כזה או אחר.

ב-2005 ישראל חתמה על האמנה למלחמה בעישון של האו"ם, שקובעת שכל מדינה חתומה תאסור פרסום בשטחה לסיגריות ומוצרי טבק. בלי מגבלות ובלי החרגות. מאז עברו 17 שנה, מאז ההצעה הזאת עברה בקריאה ראשונה עברו 20 שנה.

תכף נשמע גם מה הייתה הסיבה.

יושב לידי חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק שיכול לספר לכם פוליטית מה היה בוועדה הזאת לפני שלוש שנים בדצמבר 2018, כשעברה ההצעה החשובה לאיסור הפרסום ומדוע הוחרגה העיתונות הכתובה. כשהתחילו לשוחח אתי על זה אמרו לי שבגלל שהייתה הסכמה והייתה הבנה. לא הייתה הסכמה ולא הייתה הבנה. הייתה סיבה פוליטית שמנעה את זה באותו זמן. מי שהיה שר הבריאות מנע באותו זמן את העברת החוק מסיבה פוליטית. כשאמרתי בוועדה שאני מציע להחריג רק את "יתד נאמן", כולם הבינו את הבדיחה וכולם תחקו משום שאף אחד לא חשב שזה בסדר שיפרסמו סיגריות בעיתונות הכתובה.

רק שהוא קשור ל"מודיע" לא ל"יתד נאמן".

לא תיקנו אותי. כך או אחרת, אני מכיר את הטיעונים שיגידו - - -

אגב, יש עיתון חרדי לדעתי שמסרב לפרסם סיגריות למיטב זיכרוני. קיבל החלטה עקרונית, אז לא להשמיץ את כולם.

אם מתקבל דבר כזה מעצמו אני חושב שזה מבורך. יבואו ויגידו מה אתם רוצים, הצעירים לא קוראים עיתונים. חברות הטבק והסיגריות שמפרסמות בעיתונים לא עושות את זה כי הם החליטו שהן רוצות לתת ל"מודיע" או ל"ידיעות אחרונות", או "הארץ", או "ישראל היום", או כל שם אחר ששכחתי, תרומה. לא זו הכוונה שלהן. הן עושות את זה משום שזה משפיע. זה משפיע גם על אחוז המעשנים וגם כמה מעשן כל אחד.

אני שותה קפה ומפרסמים קפה בעיתונים. למה עושים את זה? עושים כי אולי ראיתי את המודעה ואני אכין עוד כוס קפה. אותו דבר לגבי סיגריות, ככה זה עובד וכמובן שככל שמעשנים יותר, עולה מספר המתים, כולל מתים מעישון פאסיבי שגם עליהם צריך לדבר. זה לא כמו שנאמר מזיק לבריאות, זה הורג. על זה אנחנו מדברים.

אני רוצה להיות קצר ותכליתי אנחנו צריכים להכין את זה כמה שיותר מהר. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאיננו רוצים לפגוע באף עיתון במדינת ישראל. לאחר שההצעה תעבור לקריאה ראשונה נצטרך לבדוק אפשרויות של מתן פיצויים, או כל אפשרות אחרת לכל פשרה שתעלה פה היום, אפשר לדבר עליה אחרי הקריאה הראשונה. זה צריך לעבור דחוף קריאה ראשונה על מנת שנוכל, אם יהיה צורך, להחיל דין רציפות.

רק דבר אחד אני מבקש שלא יעלה היום, שלא יגידו לא היה לנו זמן לחשוב על זה, לא היה לנו זמן לדבר על זה. ההצעה הזו על השולחן 22 שנים אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שהיא תעבור בשבועות הקרובים קריאה ראשונה בכנסת, נשתווה למה שהיינו ב-2002 כדי שתוכל לעבור שנייה ושלישית בקרוב גם.

מ-2002 עד 2018 היא עברה שנייה ושלישית?

לא, ב-2002 היא כללה איסור פרסום בעיתונות.

תודה לך. חבר הכנסת עופר כסיף בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש ותודה לחברי חבר מוסי רז. לא אחזור על הדברים שכבר נאמרו, רק אומר כמה דברים ואתייחס לנקודה אחת שלא עלתה. קודם כל אני מסכים עם מה אמר קודמי, בעיקר לגבי הנושא של חופש העיתונות ופיצוי לעיתונים, אבל צריך לחכות עם זה קודם כל שתעבור הצעת החוק בקריאה ראשונה ובדיון המעמיק יותר בקריאה השנייה אפשר וראוי יהיה להתייחס לנקודה הזאת.

הזכיר חבר הכנסת רז את האמנה FCTC שישראל חתמה עליה. ישראל אשררה את האמנה שעוסקת בפיקוח על הטבק ומוצרי עישון. ישראל אשררה את החתימה שלה על האמנה הזאת ב-2005. בסעיף 13 לאותה אמנה נקבע שהמדינות החברות באמנה, כאמור ישראל אשררה את החברות באמנה, תיישמנה איסור גורף על פרסום, קידום וחסות של מוצרי טבק ועישון תוך חמש שנים מאז האישור. מאז עברו כאמור 17 שנה. ישראל מחויבת על פי האמנה הזאת, עוד לפני שאנחנו מדברים על הדברים הערכיים החשובים כשלעצמם. על פי המחויבות לאמנות בין לאומיות, לפי סעיף 13 לאמנת המסגרת לפיקוח על הטבק, ישראל מחויבת הייתה ב-2010 ליישם איסור גורף, אני מדגיש את המילה "גורף", על פרסומים, קידום וחסות של מוצרי טבק וזה לא נעשה. לכן החוק מוצדק והכרחי גם על הבסיס של מחויבות בין לאומית של מדינת ישראל.

דבר נוסף, לפי מחקר שנערך ב-2016 של פרופסור לוי וד"ר רוזן, סליחה שאין מולי את שמותיהם הפרטיים, איסור גורף על פרסום של מוצרי עישון וטבק יקטין באופן משמעותי את שכיחות העישון למעלה מ-4% בתוך חמש שנים. מבחינה מספרית לפי המחקר, זה יוריד בעשרות אלפים, בין 30,000 ל-40,000 את מספר המתים מעישון. יש פה עניין של חיים, "החיים ממש" כמו שאמר מישהו בהקשר אחר.

חייבים להזכיר שאנחנו לא מדברים רק על נזקי עישון שגורמים לתמותה, אלא גם על נזקי עישון שגם אם הם לא גורמים לתמותה, הם גורמים למחלות. הם גורמים לנזקים ארוכי טווח. אגב, כמובן שהדבר הכי חשוב הוא האדם ובריאותו בהקשר הזה, אבל בנוסף, זו גם עלות יותר גבוהה למשק שנגזרת מטיפולים רפואיים, תרופות, תלות, ירידה ביכולת העבודה. אני מדגיש ואומר שוב, זה לא העיקר, העיקר הוא בריאותו של האדם והאדם. בנוסף לזה יש גם נזקים כלכליים משמעותיים וגם על זה צריך לתת את הדעת.

דבר נוסף שחשוב להדגיש, מחקרים מראים שגם היום, בעידן הרשתות החברתיות, פרסום בעיתונות המודפסת משפיעה על התחלת עישון בקרב בני נוער. בין השאר גם בגלל אופן הפרסום. כלומר זה לא רק הפרסום עצמו זה גם אופן הפרסום. אנחנו יודעים שמפרסמים בתחומים שונים, לא רק בתחומי עישון וטבק, זו הגדרת הפרסום, רוצים לפרסם בצורה אטרקטיבית. כאשר פונים בעיקר לצעירים, בכל נושא שהוא ובכל סחורה שרוצים לפרסם, בטח בתחומי טבק ועישון, פונים לקהל היעד בצורה שמדברת אליו ומפתה אותו. הדבר הזה נעשה, למי שעוקב אחרי הפרסומים בתחום שאנחנו מדברים בו, אנחנו רואים שהפנייה לצעירים נעשית על ידי האטרקטיביות של הפרסומות, כך שיוצא שלעשן זה "קול". את זה גם צריך לקחת בחשבון וכאמור המחקרים מראים שלמרות הרשתות החברתיות, עדין בעיתונות המודפסת יש השפעה מכרעת על תחילתו של עישון בקרב צעירים.

דבר אחרון שארצה לומר, לא אאריך בו עכשיו אלא כאשר נדבר בנושא של התקשורת והפיצוי שאולי נזדקק לו בשלב של הקריאה השנייה, אני רוצה להזכיר משהו. ידידי הטוב, המנוח והחסר כל כך שנדמה לי שלפני שבוע מלאו ארבע שנים למותו, משה נגבי, כתב בזמנו מאמר מצוין, כשהיה באוניברסיטת הרווארד, על מה שהוא מכנה צנזורה עצמית. אחד מהדברים שהוא מתעסק בהם, לא היחיד, אחד מהם, זה איך אנשי תקשורת, בעיקר בתקשורת המודפסת, מצנזרים את עצמם כדי לא להכעיס את הספונסרים של החברות. ככל שהחברה יותר גדולה וחזקה, כך הצנזורה העצמית גדלה.

אם אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים, בוודאי חברי מוסי רז ואני, להגן ולחזק את חופש העיתונות, יש פה דווקא היבט של חיזוק חופש העיתונות משום שהוא יקטין את הצנזורה העצמית. על זה אנחנו גם צריכים לתת את הדעת, אבל את זה נעשה בשלב הבא ואני אסתפק בכך, תודה.

תודה לך חברי הכנסת עופר כסיף. נשמע עכשיו שני דוברים שיתמקדו בהיבט הבריאותי, זכות הצגה ראשונית למי שעלול להיפגע מהחוק ונעבור לגופים ציבוריים ככל שנספיק. דנה פרוסט, האגודה למלחמה בסרטן, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה לחזק ולחדד את ההשפעה של הפרסום על בני נוער. מה שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות בתקופת הקורונה בהגברת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער, מחייבים אותנו להגביר את הצעדים שאנחנו נוקטים נגד התחלות עישון בקרב בני נוער. אנחנו יודעים שגם חשיפה לפרסומות בעיתונות הכתובה, אבל גם חשיפה לפרסומות, או תוכן מקודם בדיגיטל וברשתות החברתיות, לכל אלה יש היבטים והשפעה על התחלות עישון.

התכנים שנמצאים, גם בעיתונות הכתובה וגם ברשתות החברתיות הן תכנים שגם עליהם צריך לשים את הדגש. תכנים שמציעים הטבות שונות, גם כאן צריך לחדד את ההנחיות. מעבר לעובדה שהקידום שנעשה בשנים האחרונות של חברות הטבק והניקוטין, זה בעצם של מוצרי העישון החדשים שמהווים התחלות עישון חדשות, דרך להתחלת עישון חדשה בקרב בני נוער, זה שער כניסה לעולם העישון. בני נוער מתחילים דרך סיגריות אלקטרוניות, דרך מוצרי עישון חדשים, עוברים למוצרי עישון בבערה ואנחנו מקבלים דור נוסף שמכור למוצרים מסוכנים, ממכרים, ממיתים. זה בסופו של דבר מה שצריך לעמוד בראש סדר היום.

המטרה, אני מניחה, של כל ההתכנסות היא להגן על הדור הצעיר מפני מחלות, מפני תחלואה מרובה ומחלות שונות ומפני מוות. אני מצטערת שאני מדברת באופן בוטה אבל זה מה שצריך לומר. כי בן נוער שמתחיל לעשן בגיל צעיר, הסיכוי שלו להישאר כמבוגר מעשן הוא סיכוי הרבה יותר גדול, קרוב ל-90% מהמבוגרים המעשנים בארצות הברית התחילו לעשן לפני גיל 18. לכן אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ואני מאוד מקווה שבסופו של הדיון, יוחלט על ביטול ההחרגה, כמו גם צעדים נוספים שיש לנקוט על מנת למנוע התחלות עישון בקרב בני נוער. תודה.

תודה לך דנה פרוסט מהאגודה למלחמה בסרטן. חגי לוין, ההסתדרות הרפואית, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. פרופסור גיא לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. ליווינו את הדיונים הקודמים, טוב מאוד שאתה מעלה את הנושא ואני בטוח שתקדם אותו במהירות. ההחרגה של העיתונות היא כתם על הכנסת בישראל. זה פשוט קלון, כי אנחנו מאפשרים את הקשר הטמא הזה. הכסף שמגיע מהמוות של 8,000 איש בישראל כל שנה זה לא כסף שראוי לגעת בו. זה לא כסף שהעיתונות הכתובה בישראל צריכה לגעת בו. אנחנו מדברים על הנורמה החברתית, המאבק לצמצום נזקי העישון זה מאבק על הנורמה החברתית. כל עוד בעיתונות שלנו יש מודעות למוצרים, שפשוטו כמשמעו הורגים אחד מכל שני משתמשים לפחות, אז יש פשוט קלון בהחרגת העיתונות. אנחנו חייבים בהקדם האפשרי לתקן את הליקוי החמור הזה.

צריך להבין שמחקרים בעולם מראים שאותו כלי תקשורת שמקבל כסף מחברות הטבק, גם מסקר את הנושא בצורה מתונה יותר מאשר כלי שלא מקבל כסף מחברות הטבק. זה מעבר לעובדה שגם הילדים שלנו וגם בני הנוער חשופים לעיתונות. הם רואים את המודעות האלה, זה נותן לגיטימציה לדבר שהוא פשוט בלתי נסבל ויפה שעה אחת קודם, תודה רבה.

תודה לך פרופסור חגי לוין. עורך-דין עמוס האוזר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון.

אני מלווה את החוק הזה מאז שנחקק ב-1983. אני רוצה להביא לתשומת לבכם שהיוזמה המקורית יצאה בשנת 1972, של חברת הכנסת חייקה גרוסמן ממפ"ם ומלחמת יום הכיפורים ב-1973 עצרה את היוזמה ההיא. מאוחר יותר ניסחתי עבור חבר הכנסת מרדכי ורשובסקי הצעת חוק לאיסור פרסום גורף ומוחלט ולצערי ההצעה אמנם עברה את הקריאה הטרומית אבל לא התקדמה מעבר לקריאה הראשונה.

בשנת 2018 עלה הרעיון של פשרה, שתאפשר פרסומת לסיגריות בעיתון ומאחוריה מודעה של עמוד שלם של נזקי העישון כפי שמשרד הבריאות ינסח. הרעיון נראה על פניו כרעיון לא רע בכלל. מצד אחד אמנם אנחנו מפרסמים את הסיגריות, אבל מצד שני אנחנו נותנים הזדמנות גם לפעול נגד זה. הרעיון הזה, עד כמה שהוא נשמע יפה על הנייר ובארצות הברית הוא עבד יוצא מהכלל לגבי מכשירי טלוויזיה, כשהיה מותר לפרסם פרסומות לסיגריות ואז היה צריך לפרסם גם פרסומת נגד, בישראל זה פשוט לא עבד.

זה לא עבד קודם כל מפני שזה נוצל לרעה. חלק מהעיתונים, במקום לעשות את הפרסומת שקבע משרד הבריאות פשוט לקחו את האזהרה הקטנה ועשו אותה עמוד שלם, כאילו זאת הפרסומת של משרד הבריאות. זה לא היה שווה כמובן שום דבר.

דבר שני, לא היה גם שום מעקב אחרי הפרסומות, כך שלפרסומות הנגד יהיה קשר למודעה לסיגריות. כך למשל פרסומות לסיגריות אלקטרוניות שאומרות עישון זה גרוע, עישון זה לא טוב, תעברו מיד לסיגריות אלקטרוניות. מה אנחנו רואים מאחור? עישון זה לא טוב. זאת אומרת שמודעה של משרד הבריאות תמכה דווקא בעמדה של המפרסם, בדיוק ההפך ממה שהייתה הכוונה.

לצערנו, המטרה של ירידה בעישון עקב הגברת המודעות, עקב מודעות הנגד האלו שהיו חלק בסיסי ויסודי באותה פשרה של 2018, הדבר הזה פשוט לא מומש והמטרה הזו לא הושגה. צודק חגי לוין כאשר הוא מפנה לך, שעיתון שמקבל פרסומת, הכיסוי שלו את נזקי העישון, נמוך יותר. הדבר נבדק בשנת 1992 ב"New England Medicine", כתב עת מהמדרגה הראשונה בתחום הרפואה והיחס הוא בערך 1:3 לרעת הכיסוי התקשורתי ולראיה הניו יורק טיימס, שהחליט ביוזמתו ב-1996 לא לפרסם סיגריות, פתאום התחיל לכתוב בצורה מאוד מאסיבית עד פי 6 על נזקי העישון מאשר היה לפני כן.

זאת אומרת שיש לנו כאן נתון ודאי שלעיתונים יש היום תמריץ לא לכתוב על נזקי העישון. לא רק לא לכתוב על נזקי העישון, העיתונים גם לא כותבים כאשר אדם נפטר כתוצאה מעישון והוא יכול להיות איש מוכר, הם לא יכתבו את נושא העישון באותו ההקשר. כתבתי על זה מאמר בעין השביעית שיש כאן עיוות מציאותי מכיוון שאנשים שיודעים את הסטטיסטיקה ש-8,000 איש מתים כל שנה מעישון, לא רואים אדם מסוים שנפטר מהעישון, למה? כי העיתונות מסתירה את העובדה הזאת. העיתונות לא כותבת באופן חופשי על נזקי העישון. יש איזושהי צנזורה פנימית שלא מאפשרת לציין שאדם נפטר כתוצאה מעישון ויש הרבה כאלה.

הניצול לרעה הגרוע ביותר לדעתי של החוק הקיים היה במה שנקרא תוכן שיווקי או תוכן קידומי. אנחנו ראינו כתבות בעיתונים שברור לגמרי שהן ממומנות על ידי יצרני הסיגריות או החומרים המסוכנים האחרים, אבל הם לא נתנו מאחור בכלל את האזהרה הזאת כי הם אמרו זה לא פרסומת. לכן אני מאוד מבקש כבר בשלב הזה של הקריאה הטרומית להכניס להגדרה פרסומת גם את המילים "תוכן שיווקי" ו"תוכן מקודם" כי אחרת רבותיי, החוק הזה לא יהיה שווה הרבה, תודה רבה.

תודה לך. איתי, היועץ המשפטי של הוועדה בבקשה.

רציתי לומר כמה משפטים לגבי התיקון שמוצע כאן. ליוויתי מקרוב את התיקון האחרון שהיה בחוק, התיקון המקיף מאוד שדברו עליו כאן חברי הכנסת, שאכן אושר סופית בינואר 2019 וקבע לראשונה למעשה איסור פרסומת בהגדרה מאוד מרחיבה, הגדרה שכוללת את כל סוגי הפרסומות, העקיפות, הישירות, המקוונות וכו'.

כחלק מהפשרות, פשרות פוליטיות בין היתר, שהיו בזמן הליך החקיקה, הוועדה קבלה את ההחלטה להחריג את העיתונות המודפסת, אבל הטילה מגבלות מאוד חמורות על פרסומות בעיתונות המודפסת, בין היתר לגבי הצורה של הפרסומת, מספר הפרסומות שמופיע בגיליון וכו'.

אני אדגיש בפני הוועדה שהתיקון הזה נבע גם מפשרות פוליטיות ואנחנו נתנו לו גיבוי משפטי וחשבנו שניתן להגן עליו, שאין מניעה משפטית לקבל תיקון כזה, בעיקר מאחר וראינו צורך להגן על העיתונות המודפסת ועל הכנסותיה מפרסום. כמובן שבחלוף הזמן, עברו כשלוש שנים מאז - - -

זה עמד בעתירות של בג"ץ?

כן, הייתה עתירה של המיזם הרב מגזרי למיגור העישון, עתירה בין היתר נגד הכנסת ובית המשפט אמר: "הסוגיה של החרגה חלקית של העיתונות המודפסת נדונו ארוכות בדיוני ועדת הכלכלה והשיקולים להחרגה הוצעו גם פני מליאת הכנסת בעת אישור ההצעה. ההחרגה נומקה כך מאחר שתכליתו העיקרית של החוק היא להגביל פרסומת למוצרי עישון העשויה לעודד צעירים וקטינים להתחיל שימוש במוצרי עישון ומאחר שצעירים חשופים פחות לעיתונות המודפסת, הרי שהחרגה החלקית של העיתונות המודפסת מאיסור פרסום לתוך הטלת מגבלות קשות תשפיע באופן מוגבל בלבד על תכלית החוק. מאידך, נוכח המצב הקשה של העיתונות המודפסת, שאין חולק על חשיבותה בחברה הדמוקרטית, קיים חשש מפני פגיעה משמעותית לאיתנותה ככל שהאיסור יחול עליה באופן מלא, מה שיפגע את הכנסותיה מפרסום".

בית המשפט כתב בפסק הדין שגם נציגי משרד המשפטים וגם אנחנו, כאן בייעוץ המשפטי של הוועדה, נתנו גיבוי להחלטה הזאת. בית המשפט גם פסק שהתיקון הזה לא מבסס כל פגיעה חוקתית. כלומר הוא למעשה את התיקון הזה ולא פסל אותו.

התייחסתי גם לעניין הזה של חופש העיתונות ודווקא ההפך, מה שאני אומר, יש הוכחות במחקרים ובנתונים שככל שהעיתונות יותר שבויה בידיים של בעלי הון ושל עסקים גדולים, ככה היא פחות חופשית. בהקשר הספציפי הזה זה בא לידי ביטוי.

הוועדה יכולה לקבל עכשיו כל החלטה אחרת כמובן, אני רק מציג את התמונה העובדתית כפי שעמדה אז, שהוועדה דנה בתיקון לפני כשלוש שנים.

האם יש פה נציג של הממשלה שהיה נוכח ומעורב בתהליך החקיקה? נציג של המשרדים?

חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק היה מעורב יותר מכל המשרדים יחד.

אני מחפש נציג של הממשלה.

שי סומך ממשרד המשפטים. אני אפתח בזה שוועדת השרים לענייני חקיקה תומכת בהצעת החוק בקריאה טרומית ולפני הקריאה הראשונה היא בקשה שהצעת החוק תובא שוב בפניה. לא הייתי בזמן אמת, אבל טיפלתי בחוק בשלבים יותר מאוחרים.

האם כשנחקק החוק הייתה התייחסות למתווה רב שנתי או הייתה החרגה לצמיתות?

ועדת שרים התנתה את התמיכה שלה בהצעת החוק בכל שתוחרג - - -

בהצעת החוק הזאת? החדשה? תסביר בבקשה.

שוב, לא הייתי בזמן אמת, אבל ועדת שרים לענייני חקיקה התנתה את התמיכה בהצעת החוק מ-2018 בכך שתוחרג העיתונות המודפסת מאיסור הפרסומת. כמו שאיתי ציין, מבחינה משפטית לא חשבנו שההחרגה לא עומדת במבחן חוקתי, זה גם מה שאמרנו בוועדה והפרקליטות הגנה בבג"ץ על התיקון ובית המשפט קיבל את העמדה.

תודה. חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק מיוזמי החקיקה, בבקשה.

אני רק אוסיף את עו"ד איתי שגם היה מעורה בחקיקה, גם קודמך, יושב-ראש הוועדה איתן כבל שבהחלט היה גורם משמעותי וגם חבר כנסת לשעבר איל בן ראובן. קודם כל אני רוצה לברך את ההזדמנות ההיסטורית שאני מסכים עם הצעות החקיקה של חברי כנסת מוסי רז ועופר כסיף.

זו לא פעם ראשונה שהסכמת את חברים מהשמאל.

בעיקרון כל מה שקשור לחיי אדם, שהוא בעיני אחד הדברים הכי משמעותיים, בעניין הזה אני מסכים אתם. אני גם מייצג את הנושא לא רק כחבר כנסת לשעבר אלא גם כנציג ארגון שנקרא "אמיצים" שזה ראשי תיבות של אלמנות, יתומים, צעירים. אני רוצה לומר לך נתון, כ-60% מהאנשים בישראל שמתים לפני גיל 45 מתים מעישון. זה אומר שכ-700 איש מתחת לגיל 45 נפטרים מידי שנה בישראל, 60% מהם זה סרטן ודום לב, זה מחמת העישון. כשסיימתי את תפקידי בכנסת פנה אלי רופא בעל שם עולמי שאמר לי שבהצעת החוק הזו הצלתי יותר חיים ממה שהוא הציל. במקרה הרופא הזה הוא אבא שלי.

אבא שלך הוא פרופסור גליק, ממייסדי בית החולים סורוקה שהקים את המיון בסורוקה וניהל אותו עשרות שנים.

ויש עוד דברים טובים להגיד עליו.

ברגע שחבר הכנסת כסיף ראה שהוא תומך בחוק הוא שקל למשוך אותו אבל הוא חזר בו.

אני רוצה לומר קצת לגבי ההיסטוריה. ניסיתי להעביר את החוק שאוסר פרסום באופן גורף. לפני כן רציתי להעביר חוק אחר שמעלה את גיל העישון לגיל 21. כשהגשתי את הצעת החוק, עמדת משרד הבריאות הרשמית, שאני יוצא מתוך הנחה שזו הייתה גם עמדת השר, הייתה שיש להחריג את העיתונות מפאת כבוד העיתונות הכתובה. בעצמי גם נפגשתי עם ינון אנגל ועמוס שוקן וגם אמרו לי, תשמע לי, אנחנו באים עם הצעה יותר טובה, אנחנו נפרסם כל יום בכל העיתונים בארץ מודעות נגד העישון. זו המצאה גאונית נפלאה וקשה לעמוד מולה.

אלא מה, המציאות טפחה על פנינו. ממשלת ישראל ומשרד הבריאות קבלו מתנה, שווי של מות מיליוני שקלים, תעשו חשבון של שלוש שנים, כל יום, בכל העיתונים בישראל, יש דף פרסום. הם לא ניצלו את זה, לא פרסמו שם לא גמילה מעישון, לא אתה אפשרויות שיש, כלום. פשוט בזבזו את הדבר הזה. גם הנימוק המרכזי שהסבירו את החרגת העיתונות, היא נדחית. גם זה שהציעו פיצוי צריך להיזהר - - -

אתה אומר שבהסכם הקודם היו שטחי פרסום בחינם לממשלה לקמפיינים של מניעה ולא השתמשו בזה?

השתמשו בזה בצורה מאוד לא רצינית. גם מר אנגל אמר לי קודם שלא ניצלו את זה באופן הגיוני, לא לקחו אדם שמומחה בפרסום, לא כלום.

אתה אומר שלא ניצלו בצורה מיטבית, אבל כן ניצלו את זה?

בצורה מאד לא מיטבית. למשל אמרו שיפרסמו שם את אפשרויות הגמילה, את מספרי הטלפון לגמילה, לא עשו כלום. כאילו ישב שם פקיד ואמר תשימו שם ככה וככה מתים, לא הייתה שם חשיבה פרסומית , קבלו מתנה של מאות מיליוני שקלים ולא ניצלו אותה.

הראשונה, לא זכור לי שפיצינו את הרדיו ואת הטלוויזיה ואת שאר הגורמים כשאסרנו את הפרסום, זו תהיה בעיה אם נפצה את העיתונות הכתובה. יותר מזה, העיתונות הכתובה היום, המודפסת, חשופה היום גם באינטרנט. היום אתה יכול להיכנס לאינטרנט ולהוריד את הגרסה המודפסת. כלומר, ברגע שהחקיקה אוסרת על פרסום באינטרנט, אז היא אוסרת גם את הדבר הזה.

הערה נוספת, קשה לי להאמין על עיתונים חרדים שמפרסמים סיגריות. לא מכיר אף עיתון חרדי שהיה מסכים לפרסם חזיות. אני לא מכיר אף רב חרדי שמתיר להתאבד. מכיוון שאנחנו מדברים על גורם המוות הכי נורא, פי שתיים מהקורונה, הפרסומת בעיתונות יוצרת אווירה כאילו זה משהו לגיטימי וטוב. נתנו צ'אנס אבל המציאות מחייבת לאשר את הצעת החוק המבורכת של חברי הכנסת מוסי רז ועופר כסיף. הפה שהתיר צריך להיות הפה שיאסור. תודה.

זה עיקרון הלכתי.

נכון, ועדת הכלכלה היא הפה שהתיר, הגיע הזמן שהיא גם הפה שיאסור.

תודה רבה. נשמע את עמוס שוקן, המוציא לאור של עיתון "הארץ", בבקשה.

שלום לכולם. אני מתפלא על חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק שלא מכיר את החוק שהוא חוקק. אף פעם לא הייתה הבטחה לפרסם כל יום מודעה נגד עישון. כן הייתה התחייבות של העיתונים כנגד כל מודעה של טבק, לתת שטח מקביל ושווה למודעה ללא תשלום של משרד הבריאות, שיעשה בה מה שהוא רוצה ויפרסם נגד עישון. הדבר הזה, בעיתונים שאני רואה, אני לא רואה הרבה אבל רואה כמה כל יום, הדבר הזה מתקיים באופן קבוע ואין מצב שתתפרסם אצלנו בעיתון, או בידיעות אחרונות או מעריב או גלובס או ישראל היום, מודעה של עישון, של טבק, של יצרני סיגריות, כאשר אין באותו גיליון מודעה מנוגדת לעישון של משרד הבריאות, לדעתי זה לא קיים. מהבחינה הזו, העיתונות המודפסת עומדת בהתחייבות שלקחה על עצמה כשנחקק החוק.

מתעוררת אצלי שאלה, הדיון הוא במאה אחוז בפרסום בעיתונות המודפסת, אבל לעיתונות המודפסת, גם בשלוש השנים האלה קרו כמה דברים ואחד מהם זה שחלקת הפרסום במשק הישראלי הוא לדעתי אולי פחות מ-10%, כשפעם, לפני המון שנים הוא היה 40%. החוק שעבר לפני שלוש שנים הוא חוק ש - - - כל כך הרבה פרסום לטבק, כל כך הרבה נוכחות של טבק בחנויות, היום אתה לא רואה סיגריות כשאתה הולך לחנויות, אלא אתה רואה קופסאות סגורות בלי שום זום אין, שלא יקרה מקרה שתראה פתאום קופסת סיגריה בחנות ותקנה אותה. כמובן, באמצעי הפרסום המאסיביים ברשתות החברתיות שהיום הם חלק ניכר מתקציב הפרסום, אין פרסום טבק, גם לא אצלנו בדיגיטל. המידה שאפשר לראות את העיתון המודפס בדיגיטל היא מאוד מצומצמת. יש מעט אנשים שעושים את זה והם בדרך כלל אנשים מבוגרים. אבל בכל זאת מספרם קטן.

צריכה להישאל שאלה, חוק הטבק שעבר לפני שלוש שנים היה לדעת כל מחוקקיו הישג עצום. יש שאלה ששווה לבדוק, באיזו מידה הוא השפיע על עישון בישראל? בכל זאת זה כבר שלוש שנים שהוא קיים. גם מעניין לבדוק את ההשפעה של המודעות של משרד הבריאות נגד עישון בעיתונות המודפסת על ירידה בעישון, שאני חושב שזה גם קרה.

דובר קודם על זה שהעיתונים מקבלים פרסום ותוכן שיווקי לטבק, זה פשוט לא נכון. אני לא רואה באף עיתון שיש תחליף. אם זה היה קורה זו הייתה הפרה של החוק על ידי עיתון שהיה מתייחס לתוכן שיווקי שמקדם עישון כדבר שהוא מחוץ לחוק. אני פשוט לא חושב שמי שאמר את זה יכול להראות ראיה שזה קיים. אולי בעיתון זניח שלא שומר גם על חוקים אחרים, אז גם זה יכול לקרות לו. אני לא מכיר עיתון כזה.

המקום של העיתונות בפרסום הוא מאוד מינורי היום בשוק הישראלי. אנשים רואים פרסומת בטלוויזיה וברשתות החברתיות הרבה יותר ממה שהם רואים בעיתונות המודפסת. לפני שמחוקקים את זה צריך לבדוק אם אנחנו צודקים שהאפשרות שנתנו למשרד הבריאות לפרסם ללא תשלום בפעם הראשונה, קמפיין משמעותי נגד עישון, אם היא לא הביאה תועלת יותר מאשר הנזק שהביאו המודעות של הטבק שמתפרסמות אצלנו. יכול להיות שיראו שבקרב קוראי העיתונים יש ירידה בעישון.

גם לפני שלוש שנים ועוד יותר עכשיו, העיתונות נסוגה כל הזמן בהכנסות שלה מפרסום בסופו של דבר זה יכול להשפיע על היכולת שלה לתפקד כגורם עצמאי. העניין אם אתה עושה עיתון שמשרת את המפרסמים הגדולים, אני חושב שזה לא תלוי בשאלה אם הם קיימים או לא קיימים, זה באופי של העיתון. אני לא נתקלתי בשום מקרה של הקלה בכיסוי של ענין העישון כתוצאה מכך שהחברות יכולות לפרסם אצלנו. אחד הדברים שאפיינו את הליך החקיקה של החוק כפי שהוא היום, כל פעם שהייתי בא לישיבה של ועדת הכלכלה כדי לדון בחוק הזה, אז היה אומר שם מישהו, הנה בדיוק היום עמוס בא הנה לדבר בעד החרגת העיתונות, מצד שני כותבת נגד איזה שהוא שינוי שמישהו רוצה להכניס לחוק והיא כותבת בעד מניעת הפרסום ובעד החוק הזה. אז שאלו אותי מה אתה אומר על זה?

לצערנו זה נכון רק לגבי "הארץ" ו"דה מרקר".

אולי זה נכון, אבל בכל אופן ב"הארץ" וב"דה מרקר" זה ככה. העיתונאים כותבים את מה שהם חושבים שנכון וברור שאין שום מעורבות של צדדים עסקיים ונתנו מספיק דוגמאות במשך השנים לנזקים שגרמנו לעצמנו בכתיבה על טייקונים וכן האלה.

בכל אופן, ההצעה שלנו היא שלא תבטלו את הפרסום בעיתונות המודפסת, אבל שנגדיל את היקף השטח, נכפיל את היקף השטח שאנחנו נותנים למשרד הבריאות כדי לקדם את הקמפיין נגד עישון. שנעשה את זה לתקופה ונראה את ההשפעות של זה בסוף התקופה. אפשר לעשות את זה גם עכשיו על התקופה שחלפה, אבל גם קדימה. אם נראה שאנחנו מורידים את העישון בקרב קוראי העיתונים, שזה לדעתי מה שיהיה, אז מה טוב.

תודה רבה לעמוס שוקן. ינון אנגל, חבר הנהלה בידיעות אחרונות.

אני קצת נפעם ממה ששמעתי פה. אם מישהו חושב שעיתון במדינת ישראל ירצה לקבל כספים מגורם ממשלתי כדי לפצות אותו על זה שהוא לא מפרסם מודעות של סיגריות, זה פשוט חלום באספמיה. זה לא יקרה, זה לא קורה וזה לא ראוי בכלל שזה יעלה על סדר היום.

לגופו של עניין, אני חושב שכולם מבינים את המצב הכלכלי שהעיתונות הכתובה נמצאת בו. כולם יודעים שמודעות ברחו לגוגל ולפייסבוק שאפילו לא משלם מס הכנסה במדינת ישראל. כל העניין של הפרסום של העיתונים, הפרסומים בעבר היו מאוד שיווקיים, היו שחקני קולנוע, אנשים חשובים, יושבים בערב ליד מדורה ומדליקים סיגריות. זה נעלם לגמרי. המודעות שהיום יש בעיתונים הן מאוד מצונזרות, תעקבו אחר המודעות עם אנשי שיווק, בעצם לא מעודדים שם לעשן סיגריות, הם שמים רק את המותג והמחיר שלו. מה שאתם מדברים, שזה דוחף, הפרסום שלפני עשר שנים כבר לא קיים היום.

בהמשך למה שאמר עמוס, הסכמנו לתת שטח פרסום חליפי, אני מסכים עם חלק מהדוברים שלא ניצלו את זה מספיק מבחינה שיווקית. אני לא מומחה שיווקי, אבל זה עובד בצורה כזו שמשרד הבריאות מעביר דרך האינטרנט מודעה לחודש מסוים וכל הזמן המודעה הזאת רצה. אני חושב שיש מקום ליותר קריאטיביות וכמו שבארצות הברית, המועצה למניעת עישון ב-2013 כתבה, שבארצות הברית, דווקא המודעות הנגדיות גרמו להורדת העישון ולא לתוספת העישון. אנחנו מוכנים כעיקרון להוסיף עוד שטחים בחינם למשרד הבריאות כדי שתהיה להם אפשרות לפרסם יותר טוב. אני לא איש שיווק אבל אני חושב שיש מקום לשפר את המודעות, היום זו מודעה אחת לכל החודש, זה בכלל לא מה שמדובר פה. מדובר פה על השיווק שהיה בעיתונות הכתובה ובמגזינים לפני הרבה שנים וזה לא נכון להיום.

אני מאוד מברך על המחשבה שצריכים להגן על העיתונים במקרה הזה. אנחנו מוכנים לשבת סביב השולחן ולהידבר. אני אומר, הפתרון, כמו שאנחנו חשבנו, להגדיל את השטח ובמקום עמוד אחד לתת שני עמודים. להגדיל את מודעת האזהרה מ-30% ל-50%. תיקחו בחשבון שאם יש שלושה עמודים שלמים בעיתון שמפרסמים - - -

אני רוצה להבין, אתה מציע פה הצעות אופרטיביות לפשרה מול מציע החוק? מציעי החוק, כדאי שתקשיבו.

אמרתי שקודם כל צריך להעביר את החוק כפי שהוא בקריאה ראשונה.

אבל קודם צריך להקשיב, אחרי זה תחליטו מה שאתם רוצים.

הקשבנו, נמשיך להקשיב ונגיב אחרי הדברים.

אני רק מבקש שהפשרה שהוא מציע, תישמע.

המחשבה שלנו, גם של עיתון הארץ וגם של ידיעות אחרונות הייתה שנגדיל את השטח שניתן למשרדי הפרסום, במקום עמוד אחד ניתן שני עמודים. נאפשר לו לפרסם כל מה שהוא רוצה, אולי גם בענייני קורונה ולאו דווקא רק בטבק. הדבר הזה, עם שכלול שיווקי של משרד הבריאות, נותן תרומה מדויקת. דווקא הניסיון בארצות הברית הראה שכשהפסיקו את המודעות האלה, העישון עלה. אני חושב שצריך לקבוע תקופה לבחון את העניין הזה ולא להפיל על העיתונות הכתובה גרזן כי זה חלק מהדמוקרטיה הישראלית. תודה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת אוסאמה סעדי בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, טוב שחזרת בריא. חבריי עופר כסיף ומוסי רז הגישו את ההצעה ותמכנו והצבענו בעד ההצעה החשובה הזאת, כי קודם כל מעניינת אותנו בריאות האזרחים וחייהם, זה קודם לכל ולכן תמכנו. אבל אי אפשר לבטל ולהתעלם מהמצוקות של העיתונות הכתובה. לא רק העברית, יש פה נציגים של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", אבל גם עיתונות בערבית, אנחנו יודעים מה מצבם הכספי לאחר כל העניין הדיגיטאלי, הם במצב כלכלי קשה והעניין הזה יביא עכשיו עוד מכה.

לכן, כמו שאמר מוסי, אני בעד לחשוב על פיצוי, אולי המדינה צריכה לתת פיצוי, יש פה הצעות גם מצד העיתונות, גם מצד העיתונות בערבית שחלק גדול מההכנסות שלהם זה הפרסום הזה. צריך לראות איך אפשר בראש ובראשונה לשמור על הבריאות ועל חיי האזרחים, אבל לחשוב על דרך לפצות את העיתונות ואולי לבחון את הצעות העיתונות. מכיוון שזה עדיין בטרומית, אני מציע שננצל את הזמן בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית לבחון את כל ההצעות האלה ומכיוון שמדובר בהצעות חוק פרטיות, צריך להזמין גם את משרדי הממשלה ובעיקר את משרד האוצר אם יש עלויות תקציביות.

משרד האוצר אמור להיות בדיון הזה, אבל מכיוון שמראש לא ייחסנו עלויות, ניתן לו בהמשך. תודה לך חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת כסיף בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני שב ואומר, גם חברי מוסי אמר, שאנחנו בהחלט בעד דיון בנושא הפיצוי, אבל אחרי שהקריאה הראשונה תעבור, אין סיבה לדחוס את זה עכשיו. יותר חשוב שהקריאה הראשונה תעבור, בוודאי לפני הפגרה ורצוי שהרבה לפני. אני רוצה להגיד משהו לאדון אנגל, כל מי שמכיר קצת את הפסיכולוגיה של הפרום יודע שההצעה הזאת היא הצעה מופרכת לאו דווקא בנושא של העישון, זה יכול להיות גם בנושאים אחרים. ברגע שיש חשיפה לדבר מה, גם אם אתה באותו זמן חושף את הציבור הרלוונטי לביקורת, עצם החשיפה שכבר נעשה, היא הבעיה. זה לא נותן מענה, לא בנושא של עישון ולא בנושאים אחרים. לכן, אני אישית לא מקבל את ההצעה הזאת ודוחה אותה כהצעה לדיון והצבעה, או כחלופה למה שאני הצעתי. אני אומר שוב, עצם החשיפה היא הבעיה וצריך להפסיק את החשיפה הזאת. לא לפצות עליה לכאורה על ידי כך שמאזנים את זה ביקורת חלופית. לכן אני אישית, כל עוד מדובר בהצעה שלי, לא מקבל את האלטרנטיבה הזאת.

תודה. שירה כסליו מנכ"לית המיזם הרב מגזרי למיגור העישון יצאה, אז נסגור את הדיון הזה. יהיו מספר דוברים שידברו ראשונים בדיון הבא: שבי גטניו – מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ידבר ראשון, אחריו שירה כסליו – מנכ"לית המיזם הרב מגזרי למיגור העישון, אחריה רחל גור מלובי 99, אחריהם ד"ר יעל בר זאב – יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון. ארבעה דוברים שידברו בדיון הבא, אם לא יהיו ביקושים לדוברים נוספים בדיון הבא, לאחר ארבעת הדוברים הללו, נעבור מיד להצבעה בדיון הבא. הדיון יקבע בעוד חודש מהיום במושב הזה. תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:03.