פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 11:45

הארכת השהייה לעובדים זרים המטפלים בניצולי בשואה

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

חוה אתי עטיה

שרי גבאי - לשכה משפטית, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסבין, ההגכירה ומעברי הגבול

ענבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

משה נקש - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

קולט אביטל - יושבת ראש, מרכז הארגונים של ניצולי השואה

אברהם דוד - חבר בעמותה, עמותה פרלמנטרית לזכר השואה

ויגדה ארנה קרצר - יו”ר ועדת דורות ההמשך בעמותה הפרלמנטרית, עמותה פרלמנטרית לזכר השואה

גליה מאיר - עו"ד, יועצת משפטית הרשות לזכויות נצולי שואה, המשרד לשיוויון חברתי

גלית מוטהדה - המוסד לביטוח לאומי

עינת קולמן - מובילת המאבק, מאבק נגד נטישות וקומבינות העובדים הזרים

רון אובוז - עו"ד

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

מעין מכלוף, חבר תרגומים


הארכת השהייה לעובדים זרים המטפלים בניצולי בשואה, של ח"כ חוה אתי עטייה (מס' 1613).

בוקר טוב לכולן ולכולם, אני רוצה להודות קודם כל לחברת הכנסת חוה אתי עטיה על הדיון המהיר והכל כך חשוב. ואנחנו כמובן בוועדה מאוד שמחות שההצעה לסדר בהחלט התקבלה והגיעה אלינו לוועדה. ואנחנו יותר מנשמח לעשות כל מה שביכולת שלנו על מנת שהנושא של הארכת השהייה של עובדות ועובדים זרים, המטפלים והמטפלות בניצולי שואה, זו סוגיה שנדון בה בוועדה. אני מקווה מאוד שנצליח לצאת מכאן בבשורות באמת טובות.

כמובן כמו שאני פותחת כל פעם מחדש את הדיון שלנו, אני רוצה להגיד תודה לוועדה שלי, למיכל דיבנר כרמל, מנהלת הוועדה, לדובר הוועדה אורי מיכאל, טל העוזרת של מיכל, יועצת הוועדה יעל אורבך, ונועם עינב יועץ התקשורת של הוועדה, וכמובן לעורכת הדין שלנו נעה בן שבת, תודה שאת איתנו.

תודה למשרדי הממשלה שהגיעו, תודה לאורחות, תודה לאורחים, תודה לאנשים שנמצאים אתנו בזום. ואנחנו נקיים את הדיון, ואני אתן לחברתי, חברת הכנסת חיה אתי עטיה שתציג את הסוגיה שהיא רוצה לדבר עליה.

ראשית תודה רבה שקיימת את הדיון, ונענית לבקשתי. הדיון אין ספק שהוא מאוד חשוב. הדיון מתמקד, אני רוצה שהדיון בעיקר יתמקד על הארכת השהייה לעובדים זרים בלתי חוקיים לניצולי שואה.

כפי שאנחנו יודעים בשנה שעברה צויין יום השואה הבינלאומי. בישראל חיים כמאה שישים וחמישה אלף ניצולי שואה. לצערנו מספרם הולך ופוחת. הגיל הממוצע שלהם הוא שמונים וחמש. בארץ מועסקים עובדים זרים חוקיים, כחמישים ושישה אלף בתחום הסיעוד, זה נכון לאוקטובר 2021. ולפי הנתונים שקיבלתי העובדים הזרים הבלתי חוקיים מספרם ארבע עשרה אלף מאתיים חמישים וחמש.

אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת, קשה, יש קושי רב במציאת עובד זר. מרביתם הם קשישים סיעודיים גריאטריים, מרותקים למיטה. הם דמנטיים, הם עם אלצהיימר. אונקולוגים ועוד. קשה מאוד למצוא עובד זר. עד שהקשישה הניצולת שואה כבר מסתגלת לעובד הבלתי חוקי, היא חייבת להפסיק את העסקתו. אני מקבלת הרבה מאוד פניות ציבור, ואני גם פניתי בפנייה וכמעט שעזרת לי.

ניסיתי.

והיתה תשובה חיובית עד יוני 2022. זה גם משהו מבורך. ואני אומרת, המשפחות מתחננות. מי שיש לו הורים מרותקים, והמשקל שלהם כבד מאוד, ומצב מאוד קשה. ופה גם מבחינה הומניטרית חייבים ללכת ולהקל על הסבל של החולה וגם של המשפחה.

אני מציעה שבשלב הקודם, כשהיתה מיקי חיימוביץ חברת הכנסת יושבת ראש הוועדה, הגשנו הוראת שעה, האמת היא שגם אמא שלה, גילוי נאות, התקשתה להשיג עובד זר, והיא פנתה לבית הדין לעבודה לערכאה, ולעררים, והם לא הצליחו. היא אמרה שבגלל שיש לה, היא בניגוד עניינים, אז היא נתנה לי ולקתי שטרית חברתי להגיש את ההוראת שעה, הארכת רשיונות עובדים זרים בתחום הסיעוד, מטעמים הומניטריים מיוחדים למשך שנה.

אז קודם כל הביטוח לאומי, הודות לך, מכיר עכשיו בנושא של עובדים זרים לא חוקיים. הוא נתן הוראה לשלם להם, עד יוני 2022. זה כבר טוב, כבר התקדמנו.

אני מציעה שתגישי בשם הוועדה, אני, את וחברי הוועדה, אין לי בעיה עם זה, הוראת שעה, לאפשר להם להעסיק אותם עד דצמבר 2022, לניצולי שעה. תודה רבה.

תודה רבה. בהחלט נושא כל כך חשוב. המחסור של עובדות ועובדים זרים, גם דיברנו על המחסור, גם דיברנו על המצוקות בעיקר, בהחלט הוועדה היא שימשה ועדיין משמשת במה מצויינת, שכל אזרח ואזרחית יכולים להגיע. גם כל עובדת ועובד זר. הנציגים שלהם, על מנת שהוועדה הזאת תוכל לדון בכל מה שקשור בהעסקתם, ברווחתם של העובדות והעובדים, וגם במטופלות והמטופלים, בטח ובטח אם אנחנו מדברות על הסיעודיים.

השותפים שלנו, ובדרך כלל זה לא משפט שאנחנו אומרות אותו בכנסת, שותפים שלנו ושותפות שלנו, אבל הם בהחלט שותפות ושותפים שלנו, אני מדברת על רשות האוכלוסין, ומשרד הפנים, הם בהחלט שותפות ושותפים שלנו, ואני אומרת את זה בגאווה ובהחלט בפירגון מלא. כי אי אפשר, התפקיד שלנו בכנסת, כפרלמנטריות וכח"כיות, ואת יותר ותיקה ממני ואת כמובן יש לך הרבה מה להגיד. היכולת שלנו לתווך ולהקשיב, כל מה שקורה בוועדות, וכל מה שקורה במשרדי ממשלה, ולנסות לחבר, ואני תמיד מאמינה בחיבור הזה,

אבל לא היתה תקופה קשה כמו בקורונה,

חד משמעית, אני לא מזלזלת, להיפך, אני אומרת ותמיד אנחנו נהנינו, בטח ובטח, ואני מאוד שמחה על כך שהוועדה הזאת מתקיימת, ובמיוחד בתקופה כל כך מאתגרת.

אני חייבת רק לציין, חברתי עטיה, שהונח על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלי פרטית, על כל הסוגיה של קבוצות של מטופלים ומטופלות, כולל ניצולות וניצולי שואה. על מנת להחריג אותם. אני חושבת שזו אוכלוסיה שהיא בהחלט צריכה, צריך להחריג אותה. אני חושבת שכל בנאדם הוא עולם ומלואו. וזה אין ספק. יש אוכלוסיות שיכולות להכיל תחלופה של עובדות ועובדים, הם יכולים להמתין, יש פה אוכלוסיה שאנחנו בהחלט רואות בה אוכלוסיה מיוחדת. שצריך לאפשר לה, ולתת לה את היכולת להזדקן בכבוד, ולחיות את החיים שלהם, להכיל את הטראומה, להיות לצידם, לחבק אותם. ושיחיו חיים ארוכים, טובים, ואנחנו נעשה את הכל על מנת שהסוגיה הזאת בהחלט תיפתר.

אבל אני חייבת לציין דבר אחד, המילה של עובדים לא חוקיים היא סוגייה מאוד בעייתית. אנחנו לא רוצים להעסיק כאן עובדים שהם לא חוקיים. עצם האמירה עובדים לא חוקיים,

אבל בגלל התקופה המאתגרת יש קושי בהשגת עובדים.

אנחנו נדבר על זה. אנחנו בוועדה לא רוצות להעסיק אנשים לא חוקיים. ברגע שאנחנו מעסיקות עובדים ואנשים לא חוקיים, המון דברים לא חוקיים קורים, משני הצדדים.

את נתקלת בקשיש סיעודי גריאטרי דמנטי אונקולוגי? את יודעת כמה זה קשה? מעל תשעים, תשעים ושתיים?

בוודאי. בואי נמצא פתרונות. אנחנו ניתן בהחלט בתוך החוק את הפתרונות, ונאפשר לרשות האוכלוסין, לענבל משש ומשה נקש להגיד את הדברים שלהם, ואני בדרך כלל כן מקיימת דרכי, דרך הוועדה, שיחות מקדימות עם משרדי הממשלה. להגיד להם חברות וחברים, יש לנו דיון. בואו תגידו לנו מה, תיערכו לדיון, תהיו מוכנות ומוכנים.

ובהחלט יצרנו קשר עם רשות האוכלוסין. אמרנו להם תקשיבו, יש לנו דיון שכזה, זאת האוכלוסיה שאנחנו רוצים לתת לה מענה, ובואו תביאו לנו את הבשורה. ואני אתן להם את האפשרות להגיד את דעתם.

היכן עומדת הצעת החוק שלך, ולמה במקום הצעת חוק לא תקדמי הוראת שעה? הוראת שעה זה יותר קל, לא?

זאת שאלה מצויינת. קודם כל העניין, אנחנו מדברות על חיים של בני אדם. אני לא חושבת, אני לא הייתי רוצה להיות בסיטואציה שאומרים לי יש לך עובדת זרה או עובד זר, ויש לך שנה להיות איתה. יש אנשים שהם בלי עובדת או עובד זר אין חיים. הם הבטחון שלהם. לצד המשפחות הגרעיניות שלהם. הסוגיה אם תהיה איפה קבוצות, שתהיה הוראת שעה, ואיפה לא תהיה הוראת שעה. את יודעת, אנחנו בחוקה, יש משה ומתן, ויש דיאלוג, ואני בעד דיאלוג ובעד משא ומתן. כרגע ההצעה הונחה על שולחן הכנסת. אנחנו במשא ומתן עם משרד הפנים ורשות האוכלוסין. ואני מאוד מקווה שבקרוב אנחנו בהחלט נגיע להסכמות.

קולט אביטל, חברת הכנסת לשעבר, ויושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, בוקר טוב לך, איזה כבוד שאנחנו מארחות אותך אצלנו בוועדה.

בוקר טוב, תודה רבה, שלום גבירתי היושבת ראש, תודה רבה לך, ולחברת הכנסת עטיה על שהעליתם את הנושא הזה. זה נושא שאנחנו מטפלים בו לצערי די הרבה. היו לנו מקרים של ניצולי שואה בני תשעים ושש בזמן הקורונה שנותרו ללא עובד זר. מכיוון שלעובד שעבד אצלם לא הוארכה האשרה. אני כמובן מדברת על עובדים חוקיים, בעלי אשרה, ולא על אלה שאינם חוקיים. זה סיפור אחר, ואני לא רוצה להתערב בו.

אנחנו פנינו למשרד הפנים, וללא עזרה. אנחנו ביקשנו מהשרה לשיוויון חברתי לטפל בנושא. ועד כמה שאני הבנתי ממנה גם אם הדבר הסתדר חלקית, כי האריכו לאותו העובד בחודשיים את האשרה, הבעיה ככלל, או כל הבעיה היא בעיה מערכתית שקשה מאוד לפתור אותה.

מישהו שמשתתף בזום הזה כתב שלפי מיטב ידיעתו הבעיה הזאת סודרה, והתקנות שונו כך שעובדים סיעודיים שעובדים עם ניצול שואה סיעודי יכולים להישאר איתו עד יומו האחרון. לי זה לא ידוע, ואני מניחה שגם לכם הדבר הזה לא ידוע. אני מבינה שאת, גברתי היושבת ראש, הגשת הצעת חוק, ומה שעומד על הפרק זו הוראת שעה. הבעיה היא בעיה מערכתית. אי אפשר לפתור אותה כל פעם בזה שאנחנו מאריכים בעוד חודשיים. אני חושבת שצריך לטפל בה בצורה יותר יסודית.

וכשמדובר באנשים, בזקנים, שעברו את גיל התשעים, והם סיעודיים, אני חושבת שחברת הכנסת עטיה הציגה את זה בצורה מאוד נכונה ומאוד רגישה. אי אפשר להחליף להם, גם אם מאשרים להם עובד אחר, וגם אם אפשר להביא בתנאים הנוכחיים עובד אחר, הם לא מסוגלים להסתגל לעובד זר אחר. ולכן אני כן מבקשת שאנחנו ננסה לראות אם במסגרת חוק או במסגרת כלשהי ניתן לטפל בנושא הזה בצורה יסודית, כך שלזקנים סיעודיים בכלל, לניצולי שואה בפרט, בגלל כל מה שאת העלית גבירתי, אפשר להאריך את שהותו של עובד זר בעל אשרה, כך שלא יצטרכו ברגע האחרון ניצולי השואה להישאר או ללא עובד, או אולי במקרה הטוב עם עובד חדש, שאי אפשר להסתגל אליו.

תודה רבה לך חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל. אני אשמח לשמוע את ד"ר אברהם דוד, חבר בעמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה. בוקר טוב,

אני חבר בעמותה הפרלמנטרית לסיוע לניצולי שואה. אני מזה ארבע, חמש שנים, חבר בוועדה הזאת, וקשוב לכל עניין שקשור לסיוע לניצולי שואה, בכל מיני אספקטים.

לגבי העניין שאנחנו מדברים בו עכשיו, אינני חושב שאני יכול לחדש משהו חדש, אני רק הייתי אולי רוצה להמליץ על ספר שיצא לפני כעשר שנים, על התחיקה שקשורה למהגרי עבודה. אם הספר הזה לא מוכר לכם, או אולי כן מוכר. עו"ד יאיר דוד, שגילוי נאות, הוא במקרה הבן שלי, הוציא ספר גדול, של כשלוש מאות עמודים, שהוא מטפל בכל הסוגיות הנוגעות למהגרי עבודה. לאו דווקא בהקשר לניצולי שואה, אבל אולי רצוי שיתחקו גם סביב העניין הזה של זכויותיהם וחובותיהם של מהגרי עבודה. זה מה שרציתי להעיר בהקשר הזה. הספר הזה יצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין ב-2011.

אדוני, עשית עבודה מצויינת בשביל הבן שלך, עשית שירות נפלא.

חשבתי שכדאי להסב את תשומת הלב, שכל התחיקה סביב מהגרי עבודה, וזה כמובן נוגע לכל ניצול שואה, שהוא סיעודי, כדי שהדברים האלה יהיו ברורים.

אני מודה לך מאוד. אנחנו נדאג להיפגש או לקבל לפחות את הספר. בהחלט הסוגיה של העסקת עובדות ועובדים זרים, גם אנחנו הוצאנו מחקר, מהמחלקה המשפטית של הכנסת, על הנושא הזה, מה קורה במדינות אחרות בעולם, לגבי העסקה, תנאי העסקה של עובדות ועובדים זרים. זה נושא שאנחנו בהחלט שוקלות אותו, לומדות אותו. אני אומרת לומדות אותו כי אני לבד לא יכולה ללמוד, יש לי פה צוות אדיר, שהוא לומד, ואנחנו בהחלט כל הזמן בוחנות את עצמנו לעומת העולם, וגם אני חושבת שהעולם בוחן את עצמו גם אל מולנו. אני רוצה להודות לך שהגעת.

שלום לכולם, תודה רבה על הדיון החשוב. שמי עו"ד גליה מאיר אריכא, אני היועצת המשפטית של הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשיוויון חברתי. שלום לכולם, ליושבת ראש הוועדה, לחברת הכנסת עטיה, וכמובן לכל החברים היקרים שאני רואה כאן, ובמיוחד לחברת הכנסת קולט אביטל, יושבת ראש מרכז הארגונים, ותודה על הדיון החשוב הזה.

אנחנו חושבים שהתייחסות הוליסטית לניצולי שואה באמת מחייבת התייחסות גם לנושא העובדים הזרים. אנחנו ברשות טרודים כל העת וכל היום בהגדלת זכויות, הגדלת קצבאות, מתן הטבות, ואנחנו מפתחים פרוייקטים ושירותים מיוחדים לתקופת הקורונה. כאשר אנחנו מדברים על עובד זר שמטפל בניצול שואה סיעודי, או דמנטי או אונקולוגי, יום יום, שעה שעה, כאשר הוא תלוי בו כמעט לחלוטין, הטיפול בנושא הזה הוא קריטי עבורו, יותר מכל הטבה אחרת, יותר מכל פרוייקט ושירות אחר שאנחנו מקדמים. וזו הסיבה שאנחנו רואים לנכון להשתתף במימון אחזקת עובד זר לניצולי שואה דמנטיים, יוצאי מחנות וגטאות. אנחנו גם משתתפים בתוספת שעות סיעוד לניצולים סיעודיים.

מה גודל ההשתתפות של המשרד לשיוויון חברתי, עם עובד זר? את יכולה קצת להרחיב על זה?

בעצם ניצולים שמוכרים אצלנו, מה שנקרא מעגל ראשון, יוצאי מחנות וגטאות, שהם גם לוקים בדמנציה, אנחנו משתתפים במימון עובד זר. זו קטגוריה אחת. קטגוריה נוספת הם ניצולי שואה סיעודיים, שמוכרים על ידי הביטוח לאומי ברמה 3, שש נקודות תלות ומעלה, אנחנו מממנים תוספת של תשע שעות סיעוד שבועיות.

לצערנו אנחנו מקבלים הרבה פניות מניצולים שמתקשים לקבל הארכה לאשרות עבודה, וגם כשהם מקבלים זה לא ברצף, ואחרי לא מעט בירוקרטיה. כאשר גם חברות הסיעוד שמטפלות בהם מתקשות בקבלת האשרות. כמו שאמרה קולט אביטל, כל אדם שהוא בן תשעים, שמטפל בו עובד במשך כמה שנים, האירוע של החלפה של אותו עובד הוא מאוד מאוד קשה. על אחת כמה וכמה כשיש מחסור בשוק, וכשאין במי להחליף אותו.

וכשאנחנו מדברים על ניצולי שואה המצב הוא הרבה יותר ייחודי ויותר מורכב. כי ניצולי שואה, אין מה לעשות, מעבר להתמודדות עם אתגרי הזקנה, על כל המשמעויות שלהם והמורכבות שלהם, מתמודדים גם עם טראומות עבר. וזו אוכלוסיה שיש לכולנו חוב מוסרי כלפיה, לפחות בזקנה לייצר עבורה יציבות. ולא לערער את עולמם דווקא כשהם הולכים ומתבגרים, דווקא כשמצבם הבריאותי לצערנו הולך ומתדרדר.

מבחינת הנתונים אנחנו לא מדברים על מספרים כל כך גדולים. מתוך חמישים ושמונה אלף ניצולי שואה סיעודיים שאנחנו מממנים להם תוספת שעות סיעוד, חמישה עשר אלף מעסיקים עובד זר. זה פחות או יותר הנתונים שגם הציגה חברת הכנסת חוה אתי עטיה. כך שזו קבוצה שהיא באמת קבוצה סגורה. קבוצה שהולכת ומתמעטת. ואני באמת חושבת שזה נכון לתת את דעתנו לקבוצה הזאת. שוב פעם, אנחנו בתקופת הקורונה נחשפים עוד יותר לבעיות שאיתם מתמודדים הניצולים. אנחנו מובילים פרוייקטים להפגת בדידות, פרוייקטים לביקורי בית, במיליוני שקלים ויותר מזה, והכל טוב ויפה. אבל אני מרשה לעצמי לומר, במלוא הענווה והצניעות שהנושא הזה שאנחנו עוסקים בו בדיון הזה הוא לא פחות אם לא יותר חשוב, וקריטי, וקיומי עבור אותם ניצולי שואה שנמצאים במצב הזה, ואני יודעת את זה מפניות שאני מקבלת.

אני חושבת שאפשר באמת לחשוב על קידום של הוראת החוק, אולי אפילו בצורה של הוראת שעה, ולעשות מעשה טוב עבור אותם חמישה עשר אלף ניצולי שואה.

תודה רבה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגלית, בבקשה.

בוקר טוב, נכון לדצמבר 2021 יש מאה אלף שמונים ושבעה זכאים לגמלת סיעוד שהם ניצולי שואה. מתוכם תשע עשרה אלף חמש מאות עשרים וארבע יש להם ציוות, עם עובד זר.

ציוות, אבל לא בפועל.

זה בפועל.

אז איך זה שהמספרים פה נעים בין חמש עשרה, שש עשרה, לתשע עשרה? גם הדוברת הקודמת דיברה על חמישה עשר אלף. אז לפי מה אנחנו נלך?

אני מתבססת על זכאים לפי חוק הסיעוד. סך הכל זכאים לגמלת סיעוד זה מאתיים שמונים ושש אלף, לשלושים ושמונה אלף יש עובדים זרים, שמתוכם תשעה עשר וחצי זה ניצולי שואה. בעצם מחצית מכלל האוכלוסיה, שזכאים לסיעוד, ניצולי השואה יש להם עובדים זרים.

ואתם בעצם, התקשורת היחידה שלכם, סליחה על השאלה, אבל אני רוצה מאוד ללמוד את זה, התקשורת היחידה שלכם בעצם מול אותם מטופלים היא בעצם הקיצבה עצמה, או שמגיעים אליכם ומדווחים לכם על המצוקות? מה קורה בתקשורת ביניכם לבין המטופלים?

ברגע שיש דיווח על מצוקה, יש לנו עובדים סוציאליים שעורכים ביקורי בית. הם מדברים, הם בודקים. ברגע שיש עובד זר, אם זה בחברה, אז בדרך כלל הם מתנהלים מול החברה. אם יש להם בעיה עם החברה כמובן שהם פונים אלינו, ואנחנו פותרים את זה.

יש לך נתונים על כמות התלונות או הפניות שמגיעות אליכם באופן ישיר?

אין לי מידע כזה כרגע. אני צריכה לבדוק אם אפשר לשלוף מידע כזה. כי אין לנו איזה סימון במחשב על תלונה. פשוט ברגע שמבוטח פונה אלינו אנחנו חוזרים אליו. אם זה עובדת סוציאלית או פקיד. אז אני לא יודעת אם אפשר לשלוף את זה, אבל אני כן יכולה לברר.

את יכולה להסביר לי בבקשה מה קורה בתקופת ההתארגנות מבחינת הביטוח הלאומי? הדבר הזה מאוד ברור, באופן גורף, אמרתם כל מי שנשאר פה מעסיק את העובד הזר, חוקי, לא חוקי, בעצם הקיצבה משולמת?

אנחנו משלמים גם לעובדים זרים לא חוקיים, גם למי שדחו אותו בוועדה הומניטרית, אנחנו משלמים ממש לכל מי שמעסיק עובד זר, דרך נותן השירותים.

אתם עשיתם את זה באופן גורף? איך קיבלתם את המידע?

אנחנו לא יכולים לדעת. ברגע שאדם אומר שיש לו עובד זר ויש לו היתר, אנחנו משלמים לו.

יש לי עובד זר ויש לו היתר. השאלה היא בתקופת ההתארגנות, אתם בעצם משלמים עד יוני 2022, כלומר לחצי השנה הקרובה, לכל מי שמצהיר שיש לו עובד או עובדת זרה, שיש לה היתר מהמעסיק.

רשות ההגירה נתנה לאותו אדם בעבר היתר, או נותנת לו היום היתר, מחפשים לו, אין ציוות, יש רק היתר מרשות ההגירה, וברגע שאדם מודיע לי שיש לו עובד זר, ואני רואה שיש לו היתר מרשות ההגירה אני משלמת לו. היתר לקשיש.

אנחנו נותנים היתרים להעסקת עובדים זרים, יש כשבעים ושבעה אלף בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים. יש אנשים שביטוח לאומי מקבל ציוות, זאת אומרת שאנחנו מעדכנים אותם בנתונים, יש מעסיק עם היתר ויש עובד זר עם רישיון. והוא רשום אצלו והכל בסדר והכל חוקי. משלמים, הכל בסדר.

לאור תקופת ההתארגנות, שרשות האוכלוסין נתנה עד יוני 2022, ביטוח לאומי התאים את עצמו אלינו, ואמר בתקופה הזאת, שאתם נותנים התארגנות גם למי שדחיתם בוועדה כי הוא לא עמד בתנאי סף, אנחנו גם להם נשלם את הגמלה כאילו זה עובד חוקי. הם משלמים את הגמלה גם לאותם אלה שקיבלו דחייה, כי אנחנו קבענו את תקופת ההתארגנות עד יוני.

מטופל סיעודי, יש לו היתר, מדווח שיש לו עובד, בין אם הוא חוקי, בין אם לא חוקי, ביטוח לאומי משלם עד יוני 2022.

אז בעצם הלבנתם את אותם עובדים שיש להם היתר, בין אם חוקיים או לא חוקיים, עם או בלי אשרה. בעצם התשעה עשרה אלף חמש מאות עשרים וארבע ניצולות וניצולי שואה שנמצאים בארץ שמעסיקים עובדים זרים, שחברת הכנסת אתי עטיה אמרה שהם לא חוקיים. ובשביל זה אנחנו כאן. אז בעצם מלבינים את כולם בתקופת ההתארגנות?

המערכות שלנו ושל ביטוח לאומי יודעות לדבר האחת עם השנייה, וזה דבר מאוד חשוב. אז כל מי שמחזיק בידו היתר להעסיק עובד זר, שהוצא על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, המערכות מדברות וביטוח לאומי יודע. זה מדבר גם הפוך, כי אנחנו ניזונים על הקריטריונים של ביטוח לאומי, אז יש הזנה שוטפת שלנו ושל ביטוח לאומי לגבי ההיתרים.

זה נכון, אנחנו גאים בכך שסייענו מתחילת הקורונה ועד היום לכל ציבור המטופלים הסיעודיים באופן שאמרנו שגם מי שנדחה על ידינו בהחלטה יכול להעסיק את העובד בהתאם לתקופת ההתארגנות שניתנה, שכרגע כפי שאמרתם היא עד השלושים לשישי 2022. במקביל ביטוח לאומי יודע שיש אנשים שכרגע מעסיקים עובדים זרים אצלם בבתים. הם אותם אלו שהם בעלי היתרים מצד אחד, כי זה מאוד חשוב. ומצד שני הם הסתמכו על הודעת הרשות שאמרה שכרגע ניתנת תקופת היערכות ליציאה. ולכן ביטוח לאומי קיבל את ההחלטה הנכונה והמתאימה, וממשיך לשלם את הקיצבאות לאותם מטופלים סיעודיים, שזה באמת המקום והזמן להושיט להם יד. אז כך עשינו.

לגבי אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים, קודם כל אנחנו תמיד תמיד שמחים לסייע לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים, ולבטח לאוכלוסיה שהם ניצולי שואה. אנחנו בוחנים כל העת מציאת פתרונות. אנחנו גם נשמח לשמוע הצעות שונות, פרקטיות. עלתה פה גלית מהרשות, הם לא יזמו דיון איתנו אף פעם ולא העלו שום הצעה פרקטית. אני אשמח מאוד שהם יקדמו דיון, אנחנו נשמח להיות חלק מכל דיון או כל הצעה שתעלה.

לגבי המספרים, מבחינת בעלי ההיתרים, כיוון שדיברו פה על כמאה שישים ושישה אלף ניצולי שואה שחיים כיום במדינת ישראל, בדקנו, גם הגיל הממוצע של הניצולים החיים זה גיל שמונים וחמש. אז יש לנו כארבעים ואחד אלף חמש מאות בעלי היתרים מעל גיל שמונים וחמש שמעסיקים בהיתר להעסיק עובד זר. מתוכם, שמענו עכשיו את הנתונים של ביטוח לאומי, שכתשעה עשר אלף הם ניצולי שואה. מתוך כל בעלי ההיתרים שהם מעל גיל שמונים וחמש, אני דיברתי על ארבעים ואחד אלף חמש מאות, אז תשעה עשר אלף חמש מאות הם ניצולי שואה.

אנחנו כמובן מטיבים עם האוכלוסיה הזו בכמה אופנים כבר היום. האופן האחד זה באופן קבלת ההיתר,

מה זה אומר?

כל מי שהוא מעל גיל שמונים וחמש הוא מקבל היתר על פי דו"ח תפקוד, הוא לא חייב להיות זכאי לקריטריון של ביטוח לאומי של ה-ADL, הוא עולה לוועדה אצלנו, ועושים את זה בצורה מהירה. הוא גם פטור מהאגרה של ADL ואנחנו בלי מבחני התלות של ביטוח לאומי נותנים לו היתר.

הדבר השני שאנחנו מטיבים עם ניצולי השואה זה בדיונים עם הוועדה ההומניטרית. כל מי שמגיע לדיון בוועדה ההומניטרית, אם את מכירה כמובן גבירתי את הנתון עוד קודם, שכמעט באופן אוטומטי, למעט חריג שבחריג, אנחנו מאשרים את אותן בקשות שמגיעות לדיון בוועדה ההומניטרית, של כמובן ניצולי השואה. אז בשני האופנים האלה אנחנו מטיבים עם האוכלוסיה הזאת. כרגע יש תקופת היערכות, היא חלה על כולם, עד חודש יוני. אז בתוכם כמובן גם ניצולי השואה מקבלים כרגע מענה, ככל והם לא מוצאים עובדים.

שאלת שאלה מצויינת, שאלת מפתח. אמרת בואו ארגונים, תגידו לנו מה אתם רוצות ורוצים, ואנחנו קשובות. אז אני אדבר בשמם ברשותך. בשביל זה התכנסנו. יש פה אוכלוסיה, שבעצם אנחנו אומרות שהגיל הממוצע שלהם זה שמונים וחמש. שייבדלו לחיים מאוד ארוכים וטובים. מה הסיכוי שאותו עובד זר, שמטפל, והוכיח שהוא נאמן, והוא מטפל ומטפלת באותה אוכלוסיה, והם עובדים איתם, אפילו אם זה עבר את השמונה שנים, השאלה אם אפשר לפטור, להחריג את אותם עובדים זרים לאותה קבוצה. כלומר אותה עובדת זרה שמטפלת בניצול או ניצולת שואה, שימשיכו עד מאה עשרים.

עד אשר הקשיש הולך לעולמו. כי האוכלוסיה הזאת, אני מאחלת להם עד מאה עשרים עם איכות חיים, אבל אין להם יותר משלושה ארבעה חודשים, עם המצב התפקודי שלהם, שהולך ומתדרדר. הם לא מאריכים חיים. אני מכירה את הנושא על בוריו. הם לא הולכים ומשתפרים, הם הולכים ורק מתדרדרים.

אני מסכימה לחלוטין שהאוכלוסיה הזו הולכת ופוחתת, ויש חובה לעזור להם.

אני אומרת על המרותקים הרגילים גם. הניצולים בפרט, ובכלל זה גם המרותקים האונקולוגיים, בכלל. הם אוכלוסיה מאוד קשה.

מסכימה לחלוטין. אנחנו מטפלים אצלנו, מי שנזקק לסיוע של מטפל זר זה אותם אלו שבאמת נמצאים במצב קשה, כולם. ויש מביניהם קשים יותר, אבל כולם קשים. כולם חווים מצוקות.

חברת הכנסת חוה עטיה, את רוצה לעשות פילוח, מבחינת הקבוצה, את אומרת בעצם יתנו למרותקים, את רוצה לדרג את זה? מי שבמצב מאוד קשה, כן יתנו להם?

אני חושבת לעשות את זה לפי קטגוריות.

את אומרת שיש סולם, ולפי הסולם הזה אני בעצם אומרת מי נשאר?

אני אומרת שכבר היום החוק נותן מענה לאותם אלו שהם מאה שמונים ושמונה אחוז, אתם מכירים את האבחנה בין הקבוצות של השמונה ושלוש עשרה. במקביל אני אומרת, גבירתי יודעת, אנחנו נמצאים פה בכל דיון, וגבירתי עושה המון המון דיונים בנושא הזה. אנחנו בוחנים את הנושא בצורה הרחבה שלו. גם תיכף נתקרב לשלושים לשישי. אנחנו מקדימים מחשבה כבר מעכשיו, זה לא אומר שאנחנו נחכה לסוף התקופה.

המשפחות הן בחרדה גדולה.

אני בהחלט מבינה את המצוקות.

הזמן עובר מהר, וגם הפחד והחרדה כל הזמן שיש קורונה, מישהו מגיע, כולנו בפוסט טראומה מהשנתיים הבאמת קטסטרופליות שאנחנו חווינו. כשאנחנו אומרות נמתין עד יוני ונבחן,

זה לא מה שאמרתי, חלילה. אנחנו בוחנים כל העת, אנחנו לא מחכים. העבודה השוטפת היומיומית שלנו זה לשמוע את המצוקות ולמצוא פתרונות. אנחנו חווים את זה כל הזמן, וגבירתי יודעת ומכירה שאנחנו גם חיים את השטח וגם כל הזמן הנושא הזה הוא במיקוד אצלנו ברשות האוכלוסין וההגירה.

אנחנו מוכנים לבחון הצעות נוספות, לנו יש הצעות שאנחנו כרגע בשלבים של גיבוש ובחינה. אבל אני מוכנה תמיד לשמוע כל הצעה, כל רעיון. אני שומעת את מה שגבירתי אומרת, מבקשת, דורשת. אנחנו בוחנים גם את הנושא הזה. גבירתי מכירה לגבי אוכלוסיות נוספות, אנחנו כן מנסים לתת מענה מאוד רחב. לא לעשות פלסטר על פלסטר ולנסות לתת משהו רחב יותר, כדי להכליל אוכלוסיות, ולזכור תמיד שבקבוצות האלה, כשאתה מגדיר את הקשה ביותר, איך אתה מאזן ולא פוגע בקבוצות האחרות. זה אתגר, אני אומרת, זה לא פשוט.

זו הגדולה שלנו בקבלת החלטות. תמיד צריך בסופו של דבר לדעת איפה אנחנו חותכות, וצריך גם לדעת מה מחליטות. לא כולם ירוויחו, אבל אי אפשר גם להיות במצב שיש כל כך הרבה אוכלוסיות, שנזקקות מאוד, אני לא חושבת שמישהו כל כך נהנה להסתובב עם עובד זר שיטפל בו.

לעניין הזה של הסיעוד, אני רוצה לומר שני דברים. האחד, צריך לזכור, אנחנו מדברים פה על אוכלוסיה, אמרה את זה גם נציגת הביטוח הלאומי, הם ככל הנראה אוכלוסיה 6 מה שנקרא בביטוח הלאומי. למה אני אומרת את זה, היום זה נכון שמבחינת החוק האוכלוסיה הזאת לא מקבלת עדיפות. הם נכנסים, לא מקבלים עדיפות, כמו הנכים הצעירים.

אבל, אני עוד פעם מזכירה את בג"צ כן לזקן, שמדבר בדיוק על הסיפור הזה, של האם לכלול אותם. ואם הבג"צ הזה יגיד, באופן תיאורטי, עוד שבוע, שבועיים, חודש, כשנקבל פסק דין, ואנחנו אמורים לקבל, שצריך להכליל אותם, אזי גם הניצולי שואה יקבלו כנראה באותה מסגרת את המענה. אז לכן אני אומרת זה אחד מהשיקולים למה לא רצנו כרגע לתיקונים וכו', הרי אנחנו לא יכולים לעשות משהו אחר ממה שבג"צ יכריע. אנחנו גם מחכים לזה.

מתי הבג"צ?

אנחנו מחכים לפסק דין, אנחנו מניחים שזה יתקבל בחודשים הקרובים בשל פרישת אחד מהשופטים.

אם אתם חושבים שזה הדבר הנכון לעשות אז למה אתם מחכים?

השאלה היא גם את מי אנחנו מכלילים בתוך הדבר הזה. כי בג"צ פתח את הסוגה של כל הרמה 6, אנחנו לא חושבים שכל הרמה 6 צריכים להיכנס. הסברנו לכבוד היושבת ראש למה, זה בהכרח ידחק אוכלוסיות אחרות מאוד קשות, ורמה 6 הם לא בהכרח כל כך קשים כולם. לפחות לא באותה רמה. אם הבג"צ באמת יגיד את כולם, אז אין פה עניין בכלל. יכול להיות שבמידה והוא יגיד לא, אז אנחנו נצטרך אולי, כמו שענבל אמרה, לעשות שיעורי בית ולבחון מי אולי כן בכל זאת. אולי.

השאלה אם אתם יכולים כבר עכשיו לעשות את זה.

אני רוצה גם לדבר פה על הוראת השעה, שדיברה פה חברת הכנסת עטיה. אנחנו ממילא, אנחנו עכשיו מגבשים נתונים, בודקים את השטח, כמו שענבל אמרה. ממילא גם ככל שנצא עם הוראת שעה כזאת, הרי כמו בפעם הקודמת זה יהיה חייב להיות סמוך למועד. ולמה, להבין על מי אנחנו בכלל מדברים. מי האוכלוסיה, מה הנתונים, מי נשארו עם העובדים הזרים שלהם, ומי לא. ראינו, כשהחלנו הוראה קודמת בפעם הקודמת, התחלנו מאלפים, ככה חשבנו. בסוף היו הלכה למעשה במסגרת ההוראה שבע מאות. אז לכן אני אומרת, צריך להגיע קצת יותר קרוב למועד, אחרי שתהיה לנו איזו שהיא תכנית, ולראות בכלל מי הציבור שנשאר, ומי העובדים שאנחנו רוצים להלבין אותם, לאיזה מטופלים נרצה לתת את המענה. זה דברים שיצטרכו להיבחן גם בראיית קורונה, ולאן אנחנו הולכים.

אני אומר מה אנחנו מניחים, דבר אחד מרכזי שראינו, חברת הכנסת עטיה כל הזמן אומרת בלתי חוקיים. בתוך הבלתי חוקיים יש כאלה שחמש שנים לא הסדירו מעמד, ואולי בכלל לא רוצים לעבוד בתחום הסיעוד, כי הם רוצים לנקות בתים. אנחנו לא יכולים לדעת מי היום מועסק בהפועל. הם כרגע במחתרת, הם לא רשומים אצלנו, אנחנו לא יכולים לדעת.

יש את אלה שנכנסו במסגרת הוראת שעה. שנדחו. אנחנו יודעים מי אלה, והם נכנסו במסגרת הוראת השעה. ואלה שלוש מאות, ארבע מאות חמישים, שאושרו אצלנו בהוראת השעה הקודמת.

מה שאני אומרת, יכול להיות שמתוך הבלתי חוקיים יש כאלה שהם פוטנצאליים להשמות, וההוראת שעה תעזור, ויש כאלה גם שלא. שהם בלתי חוקיים, אבל הם לא רוצים לעבוד בסיעוד.

השאלה מה את אומרת, את מדברת על כמה מהלכים מקבילים, ואתן בוחנות, ואני גם רואה את העבודה המצויינת שאתן עושות ועושים. ואני מנסה להבין, את מצד אחד אומרת, ואנחנו כמובן נקיים דיון מעקב על כל הנושא של תקופת ההתארגנות, וגם נשלח, ואני לא רוצה פה להתקיל אתכם.

אני מדברת על קשישים חולים, שמרימים אותם במנופים.

הרבה מהם, את נתת כל מיני מונחים רפואיים, הרבה מהם כבר היום מקבלים הקלה במסגרת הוועדה ההומניטרית, כי הם מעל שמונים ושמונה, אז הם מקבלים הקלות.

אני מדברת על האוכלוסיה הזאת. כי קיבלתי פנייה, בת תשעים ושתיים, מרותקת למיטה, היא אונקולוגית, מרימים אותה במנוף. אז מה צריך יותר מזה? למה לא להמשיך את השהייה של העובדת הזרה הזאת?

יש פה שתי אוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן. מתוך הקשים האלה שאת מדברת עליהם עכשיו, יש כאלה שביקשו עובד זר חוקי, ואנחנו מאשרים אותם, והכל בסדר, ואנחנו ממשיכים ומאשרים. יש כאלה שנדחו, כי החוק לא איפשר לנו לאשר. ועל אלה את כנראה מדברת. החוק הוא מוגדר, אנחנו צריכים לעבוד לפי החוק, ואין חריגות מהחוק.

אבל יש חריגים בוועדה ההומניטרית.

לא, הוועדה ההומניטרית לא מקבלת מי שלא עומד בתנאי סף של החוק.

התנאי סף כתובים בחוק, ואנחנו פועלים לפיהם. ומי שלא עמד בתנאי הסף האלה, ויכול להיות שהוא ניצול שואה, זה מה שחברת הכנסת אמרה, שהיא הגישה הצעה וזה יעלה לדיון. אבל כרגע, במצב החוק הנוכחי, מי שלא היתה לנו ברירה, ולפי החוק היינו צריכים לדחות את הבקשה, דחינו את הבקשה. אבל נתנו לזה מענה. גם ראשוני, עכשיו, בתקופת ההתארגנות. וגם כשנגיע לקראת סוף תקופת ההתארגנות, לא ברגע האחרון, אנחנו נראה מה אנחנו עושים איתם, ויכול להיות שזה יהיה כמו בתהליך הקודם שעשינו, יש שקוראים לזה הלבנה, אישרנו אותם ברוב המקרים כמו שאת מתארת, והם כן נכנסו בתנאים. אז יכול להיות שעם מאושרו. כרגע זה לא שהם ללא מענה, לפחות להבנתי. אגב, גם יוני, זה לא כמו שהיה לפני שלושה חודשים,

כמו אצל המובטלים, הגישו הוראת שעה, היא עברה בקריאה ראשונה, והיא תהיה עד דצמבר 22'.

שלום וברכה, מאוד מודה ומברכת את כולם. רציתי להגיד, מנסיוני בשנתיים האחרונות בתקופת הקורונה, המגע היה אינטנסיבי עם ניצולי השואה. וכל הגורמים, הממשלתיים וגם התנדבותיים עשו הכל למענם.

אבל מה שקרה, במיוחד העלייה מרומניה והעלייה מברית המועצות לשעבר רוסיה, ישנם אנשים שהם יש להם כבר את האישור להביא עובד זר, ואין עובדים זרים במיוחד דוברי השפות האלה. כולם יודעים שאנשים, במיוחד ניצולי שואה, אחרי שעברו את הטראומות, בשארית חייהם שפת האם זה הכי קל להם לתפקד. זה מאוד נחמד כל העובדים הזרים שמגיעים, אבל לצערנו גם אין עובדים זרים. אני גרה בחיפה, אין עובדים זרים. אם היה אפשר למצוא את הדרך או את האפשרות להביא יותר עובדים זרים, ויחד עם זה מותאמים לאוכלוסייה של יוצאי ברית המועצות לשעבר ומרומניה. מאוד מודה ומברכת את כולם על עבודת הקודש שאתם עושים.

תודה רבה ארנה.

ארנה, זה על שם הסבים. ארנה זה על שם סבתא שלי שהרגו אותה בפוגרום בוקרשט. אני גדלתי ללא סבים, ולכן כל העבודה שלי זה למען זכויות ניצולי השואה. תודה רבה.

תודה רבה, תבורכי. את דיברת גבירתי על הסוגיה של הנגשה שפתית. בעצם בשפת המטופל. שיהיה קשר, שבין המטפל והמטופל ייבנה קשר אמיתי ואישי. אלה סוגיות שאנחנו בהחלט מדברות עליהן. אני שואלת את ענבל, את היית בנסיעת עבודה שעכשיו חזרת, מאוקראינה.

חזרתי מהקרבות. האמת לא הרגשנו את המתח בקייב. נסעתי לטובת גיוס עובדי בניין לענף הבניין. אבל בין היתר קיימנו שיח בשגרירות עם השגריר לגבי בחינה נוספת של הדברים באוקראינה.

תודה רבה. אני מבקשת לתת את זכות הדיבור לעו"ד רון אובוז, בבקשה.

רציתי להגיד, בנושא של ניצולי השואה, מה שחשוב, מכיוון שזה לא משהו שהוא חולף, כמו הקורונה, כדאי לקבוע בחקיקה ולא בהוראת שעה או איזה שהן הקלות זמניות. זה משהו שמוכרח להיות לו מענה באופן קבוע, ממש העדפה מתקנת לאנשים האלה, שסבלו מספיק, ויש פה אינטרס לאומי לעזור להם. היה לנו דיון עם ניצולת שואה שהוועדה ההומניטרית סירבה אותה, זה היה ערב הקורונה, לא היה את הנוהל שקיים היום, שהשרה שקד אמרה במפורש שמי שיעבור את תנאי הסף הוא באופן אוטומטי יקבל את האישור.

הוועדה לא לוקחת בחשבון שיקולים של ניצולי שואה. לא היתה התייחסות בוועדה לנושא ניצולי שואה באופן פרטני. זה שאדם סבל את השואה לא נותן לו שום יתרון כדי להעסיק עובד זר בישראל. אני מבין שזה הרעיון של הצעת החוק. כדאי להשוות את התנאים של ניצולי השואה למה שנקרא הנכים המורכבים, שזה מאה שמונים ושמונה אחוז, אם באמת רוצים לעזור לניצולי השואה.

אתה ממליץ להשוות את התנאים למאה שמונים ושמונה אחוז נכות, ולעגן את זה בחקיקה.

אני רק אומר שגם בוועדה עצמה צריך לקחת בחשבון את התנאים של ניצולי שואה.

אני מודה לך. עינת קולמן, בבקשה.

אני עובדת סוציאלית עינת קולמן. ביום שנשנה את השם של הקבוצה שלנו מקומבינות העובדים הזרים בסיעוד, הוא היום שלא יהיה את זה. לצערי זה עדיין קיים, וזאת המציאות. ולהעלים אותה זו לא מטרתנו. לטפל בזה זו מטרתנו.

הדיון שלנו הוא בנושא הארכת השהייה של עובדים זרים לקבוצה ספציפית שאנחנו מדברות עליה, וזה ניצולות וניצולי שואה. מה יש לך להגיד על הנושא הזה?

הנושא הזה מאוד נוגע ללבי. סבתי היתה ניצולת שואה, אני בתור ילדה חוויתי את הטיפול של העובדת הזרה. אני זוכרת שהיא התלוננה שהעובדת הזרה מרביצה, וכשפנינו לעובדת הזרה היא אמרה אה, יש לה אלצהיימר. מבחינתי כל הנושא של ניצולי שואה מאוד נוגע ללבי.

שמעתי את חברת הכנסת עטיה, מאוד הזדהיתי איתה, והבנתי את המסר שלה. אני חושבת שבאמת צריכים לתת להם הארכת שהייה, לעובדים הזרים הבלתי חוקיים לניצולי השואה. לא רק עד דצמבר 2022, אפילו יותר. כי מדובר פה באמת בבני תשעים, כמה שנים עוד נותר להם לחיות פה. אז באמת אין כאן טעם בכלל להחמיר, צריך דווקא להקל ולפתוח את זה עד מאה ועשרים.

דבר נוסף שמאוד חשוב לי לציין, לדאוג לניצולי שואה זה לא רק לדאוג לנושא של העובדים הזרים הלא חוקיים, שיהיה להם יותר זמן לעבוד אצלם. זה באמת להסתכל עליהם, על כל הצרכים שלהם. אני יכולה להגיד לך שאני עורכת שיחות באופן קבוע עם ניצולי שואה, דרך יוניפר, והם מדווחים לי על המון קשיים שיש להם. היתה אחת מהניצולות שאמרה שקו לעובד ומשרד הכלכלה, היא מקבלת טלפונים על תביעות.

אז אני אומרת בואו נתייחס לנושא של ניצולי השואה לא רק מהנקודה הזאת. זה כמו שהולכים לרופא, חס וחלילה בנאדם עובר תאונה, הוא בא לרופא ואומר תשמע, כואב לי כל הגוף, אז הרופא אומר בוא נטפל רק ביד. אנחנו צריכים להביא באמת לניצולי השואה את כל הסל שיחבק אותם. זה אומר שאם ניצול שואה יש לו עכשיו מיליארדים בקרן ניצולי שואה, אז שיהיה גוף שיגן עליו משפטים מהקרן הזאת של הניצולי שואה. למה שהם לא יהנו מהכסף הזה, לאן הוא יילך בסוף.

הנושא שלנו כרגע הוא העובדים הזרים וניצולי השואה. הקרן היא נושא אחר שלא נעסוק בו היום.

אני מבינה. אני עובדת סוציאלית שמתמחה בכל הנושא של הגיל השלישי.

אשמח ללמוד את הנושא ולדון בו באופן מתואם.

אני רוצה להגיד שכדי שלניצול השואה יהיה טוב צריך להתייחס אליו, לדאוג לו לכל הפרמטרים, כמו שדיברנו על שכר אחיד, הכשרה מפוקחת לעובדים הזרים, שהמעסיק יהיה ביטוח לאומי, שתאגידים ידאגו לעזור לו למצוא עובד זר, כשנוטשים או כשהעובד טס לחופשת מולדת. שכשניצול שואה יגיש תלונה שעובד זר התעלל בו, באמת רשות ההגירה והאוכלוסין תעשה אכיפה ותסלק אותו מהארץ. הרבה פעמים ניצולי השואה הם מעל גיל תשעים, ועובדים זרים לא רוצים לעבוד אצלם. אז צריך כן לטפל באפליה הזאת על בסיס גיל.
בנוסף צריכים לעשות איזו שהיא מעטפת שמתאימה ומדריכה את העובדים הזרים. הרבה פעמים אני שומעת מניצולי שואה שאומרים לי שהם זורקים אוכל והם לא יכולים לראות את זה, והעובדים הזרים לא מבינים למה. צריך ללמד גם את העובדים הזרים, לעשות להם הדרכה, שיבינו מי זה הניצול שואה. בסוף מה שאנחנו רוצים שיהיה להם נחת. זה המסר של דבריי.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון.

אני מודה לך שוב שקיימת את הדיון. תודה רבה גם על דברי רשות האוכלוסין וההגירה. אני חושבת שצריך לתת מועד, להתכנס שנית ולראות איך הדברים מתקדמים, ומה הלאה. אני רוצה שנקבע תאריך כדי לראות לאן זה מוביל. כל הזמן יתווספו עוד ניצולי שואה שצריך לעזור להם. אולי בכל זאת לעשות קטגוריות באוכלוסיה הקשה.

אני רוצה להודות לכולם. זה היה דיון ממוקד וחשוב. אני רוצה להציע שני דברים לפרוטוקול, שבהם אני מסכמת את הדיון שלנו.

אנחנו בעצם אומרות שיש לנו חצי שנה, למעשה חמישה חודשים, עד סוף יוני, שזו תקופת ההתארגנות. בתקופה הזו בעצם כל ניצול וניצולת שואה יש להם את המטפל שלהם, שנמצא איתם. אני רוצה לבקש שנכנס דיון בעוד חודשיים, ונדבר על הצעת החוק שהגשתי. ננהל את הדיונים לפני כן באופן פרטי, וננסה להגיע למצב שבו אנחנו ניטיב עם ניצולי השואה.

את מתמקדת בניצולי שואה, או ניצולי שואה בפרט, ובדיון נדבר גם על שאר האוכלוסיות, לא רק ניצולי שואה?

על ניצולי השואה.

אני חושבת שכדאי לדבר כל האוכלוסיות. אנחנו ציינו את יום השואה הבינלאומי, לכן הבאנו את הדיון על ניצולי השואה. אני חושבת שכדאי להביא את הבשורה לכל האוכלוסיות.

תודה שהגעת אלינו לוועדה. תמשיכי להציף אותנו בהסעות לסדר דחופות, על כל הנושאים שאת רוצה לקדם. אנחנו ניפגש בעוד חודשיים, אחרי שנעשה סיעור מוחות ונדבר על הצעת החוק. אני מאוד מקווה, ואני סומכת על השותפים שלנו, שיביאו גם בשורות טובות מצידם, ואנחנו נמשיך לעשות את העבודה.

תודה חברת הכנסת אתי עטיה על הדיון החשוב. תודה לכולם. הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.