פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



41
ועדת הכספים
25/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 12:00

1. הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב-2022
2. הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - ביטול פרק י'), התשפ"ב-2021, של ח"כ מירב בן ארי

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
אופיר כץ
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק (היוועדות חזותית)

מירב בן ארי
שלמה קרעי

יהונתן פקר - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אלישיב ממן - רו"ח, יועץ מקצועי למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

יחזקאל ליפשיץ - יועץ לשרת הפנים

דובי אמיתי - יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות

חיים כהן - שף ומסעדן

ליהי קושניר גנוסר - עו"ד, רפרנטית מסים ותשלומים, משרד המשפטים

שושנה שטראוס - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות האוכלוסין וההגירה

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה

יולי גת - יושבת-ראש אב"א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

איל לב ארי
תמר בנתורה

טמיר כהן

אורי פנסירר

הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב-2022, מ/1499
הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - ביטול פרק י'), התשפ"ב-2021, פ/2610/24

צוהריים טובים, אנחנו באיחור של 34 דקות, אנחנו מתחילים לדון בסעיף השני בסדר היום. אני שמח מאוד שהחוק הזה בא לכאן לוועדה, זאת באמת בשורה ענקית להרבה מאוד ענפים במשק. אני רואה פה נציגים בכירים מאוד של ענף המסעדנות – חיים, ברוכים הבאים.

תודה רבה.

זאת בשורה גם לענף המלונאות, ענף הבנייה ולענף התעשייה. הדבר הזה הולך להוזיל עלויות באופן משמעותי בענפים האלה, בעצם בכלל הענפים במשק. בסופו של דבר, אני מצפה ומקווה שההוזלה הזאת תתגלגל לצרכנים ואנחנו נראה הוזלה עבור הרבה מאוד מוצרי צריכה במשק, וזה צעד חשוב מאוד למלחמה ביוקר המחייה. אני מברך את שר האוצר שיזם את החוק הזה, אני מברך את חברת הכנסת מירב בן ארי, על היוזמה ועל שהביאה את החוק הזה כהצעה פרטית.

לפני שנתחיל לדון בחוק לגופו של עניין, אני רוצה שנצביע על מיזוג שני החוקים. אייל, אני צריך להעלות את זה להצבעה?

אני רוצה להגיד משהו.

נצביע ואז תדברי. אתן לך.

אין לנו את החומר, אלכס.

זה מה שרציתי להגיד לך, אין לנו את החוק בגלל שאין אינטרנט.

אפשר להדפיס להם?

אתה רוצה בינתיים התייעצות סיעתית שתוכל להדפיס?

הטאבלט לא עובד, אין לנו בכלל תקשורת.

אנחנו סטארט אפ ניישן עד שזה מגיע לטרקטור שפוגע בכבל. אני מעלה להצבעה את מיזוג שתי הצעות החוק, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב-2022 (מ/1499). והצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - ביטול פרק י'), התשפ"ב-2021, פ/2610/24, של חברת הכנסת מירב בן ארי. מי בעד המיזוג?



הצבעה

אושר.

המיזוג אושר.

מתי תיתן לי לדבר?

קודם כל, יוזמת החוק, מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני שמחה להיות בוועדה שלך, זה יום חשוב מאוד, אנחנו עם החוק הזה כבר מהכנסת העשרים, בגלל זה גפני רוצה להתייחס, ואני מניחה שגם הוא ידבר. היה צריך הרבה אומץ כדי להביא את החוק הזה, וצריך להגיד תודה רבה לשר האוצר אביגדור ליברמן, שלא נכנע לפופוליזם ששטף את החוק הזה בכנסת העשרים. לצערי אני וחברים שלי כאן מהמסעדות, ביחד עם גפני, שהיה יושב-ראש ועדת הכספים וניסה, אבל לצערי לא הצלחנו. וצריך הרבה אומץ ציבורי, וזה מה שעשה השר, ומגיע לו את כל הקרדיט על זה. זה דבר חשוב, זה מס מיותר שהושת על בעלי עסקים מקטנים לגדולים, לא ספר את הגודל של העסק שלך. מעסק הכי קטן למלון הכי גדול. ועל מה? אין לנו ידיים עובדות. אין. אין לנו.

כשבחור משתחרר מהצבא, ולכולנו יש ילדים שעובדים, הוא לא רוצה שהוא ישטוף כלים במסעדה. או שהוא סו שף או שהוא ברמן או שהיא מארחת.

או שהוא חיים כהן.

נכון. אני משוחחת הרבה - - -

לוקח הרבה שנים להיות חיים כהן, האמן לי.

ככה נתן את המותג שלך, ראית מה זה?

רציתי שנרגיש בנוכחותו.

חיים, למרות החברות שלנו, אספר לך משהו שאתה לא יודע: כשהשתחררתי מהצבא, הייתי חמש שנים בצבא, באתי למסעדה, אני סגן בצבא, עם נשק.

אם היא עדיין קיימת, היא מסעדה טובה.

מסעדה מעולה. סגן מהצבא, עם נשק, עם חטיבת גולני שאני גאה בה מאוד, התג המרובע, הגעתי כולי, מלכת העולם עכשיו מגיעה. הורדתי את המדים ואמרתי להם: יש לכם עבודה? הוא אמר לי שהוא מגולני, הוא בטוח לוקח אותי, יצא ככה שאחראי המשמרת גולנצ'יק, הוא אמר לי: ברור, תבואי יום ראשון ותתחילי. התחלתי מלהיות פיקולו, לאסוף את הכלים ועד להיות מלצרית ולעבוד בלי הפסקה.

היום לא רוצים. והם נאבקים ובעלי המלונות נאבקים.

תראי לאן הגעת.

תראה לאן הגעתי, מהפיקולו במסעדה.

אין, אין מי שיעשה את זה. אז כשכבר מוצאים עובדים, משיתים עליהם כזה מס מטורף. בכנסת העשרים הגיעו לגפני בעלי עסקים עם שומות מטורפות. אתה זוכר את השומות? הדבר היחיד שהצלחנו זה לוותר להם על הריבית ולהשאיר את הקרן. אתה זוכר? אחרי מאבק ארוך. וגם על הקרן הם אמרו: אין. אין לנו.

התחלתי ואסיים, אני מברכת אותך, אתה הולך להעביר תהליך היסטורי. אתם לא יודעים כמה זה חשוב, זה מרגש אותי באופן אישי להיות כאן היום אתכם. אנחנו נעשה את זה, ואני בטוחה, אני אעזור לך בכל מה שאני יכולה מול האופוזיציה שנתקתק את זה גם בקריאה שנייה ושלישית. במליאה אני אעשה את כל המאבק בשביל זה.

אלכס כבר עשה את העבודה איתי ועם - - - זה בסדר, אל תיקחי לו את הקרדיט.

אבל יש כאן עוד סיעה גדולה שצריך לדבר איתה. אבל לא משנה, נעזור. וכל עזרה שתביאו הרי זה מבורך, וזה הכי חשוב. אני יודעת כי גפני היה איתנו במאבק, והיה לי חשוב להגיד את זה. וכן להגיד תודה לחברים שלי, קודם כל המסעדנים, כמובן גם בעלי בתי המלון, וענף הבנייה. אבל המסעדנים שהם העסקים הכי קטנים, שבאמת נלחמו בשיניים ליום הזה, אני שמחה ואני גאה בכם, ואני אוהבת מאוד שנמשיך את המאבק הזה, ואני מבטיחה לכם שבקריאה שנייה ושלישית, אני וקושניר באים לשתות אצלך כוס יין.

יאללה, אמן.

סגור.

קודם כל קיבלתי הזמנה לכוס יין, אבל אני - -

אני הזמנתי אותך לחיים.

- - מרחיב את זה לכל חברי הוועדה.

קדימה.

תודה רבה, כי כבר חשבתי - - -

אני לא יודעת אם גפני יוכל.

בקרוב אני פותח מסעדה כשרה בבני ברק, וגם מר גפני יוכל. למרות שהוא אוהב פלאפל, נכון?

נהדר.

אני זוכר טוב שאתה אוהב פלאפל? אדאג לך גם לפלאפל.

עשינו ארוחה בשדרות.

נכון. אבל עכשיו אני פותח אצלכם בעיר.

מסעדה בבני ברק – זה חשוב מאוד.

חיים, רק שתדע שלפני איזה - - - אלכס, לפני חודש היינו פה, ועשינו תחרות ביני ובינך על חביתות. אולי הוא יהיה השופט במקום ולדימיר?

כשיש שופט כזה, אני לא מתחרה.

מולי, רק אני ואתה בתחרות.

אני ואתה, זה בסדר. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש להודות על זה שמביאים את החוקים הללו, את החוק שאנחנו עכשיו גם איחדנו אותו. עברתי הרבה מאוד כיושב-ראש ועדה, אבל לא רק כיושב-ראש ועדה, נעשה פה עוול שאין כדוגמתו. מה לעשות, הקדוש ברוך הוא העניש אותנו, עם הקורונה ועם דברים שלא היו בעבר, וחברה דמוקרטית, הומנית, יהודית ואזרחית, צריכה לדאוג לאנשים שרעבים ללחם. ויש בין המסעדנים, ואנחנו זוכרים אז גם כן, שפשוט רעבים ללחם. והאמירות האלה שנאמרות, שאני הייתי במקום כזה וכזה, ואני ראיתי שהמסעדה מלאה, והקניון מלא – לצערנו הרב זה לא המצב. יכולים להיות מקרים כאלה, אבל בסך הכול, תפקידה של החברה לעזור. אני מברך אותך, חברת הכנסת בן ארי, על היוזמה. אני מברך אותך, אדוני יושב-ראש הוועדה, אלכס קושניר, שאתה מביא את זה.

ואת שר האוצר שמביא את זה.

שר האוצר - - -

אתה רוצה להרוס?

תגיד פעם אחת. בדיון הקודם אמרתי לך שאני מברך את הממשלה הקודמת על החוק, נכון? אז בוא תהיה הוגן.

אתה רוצה לברך את הממשלה או את השר? בוא ניכנס למשא ומתן.

אני יכול לברך את שר האוצר הקודם, בסדר.

אני בירכתי אותו, ונראה לי לגפני קצת יותר קשה.

כן. חבר הכנסת גפני, תנסה, תעשה מאמץ.

לא, אני אגיד לך מה - - -

בלי להגיד את השם, רק את התפקיד.

בסדר. אז אגיד לך מה ההבדל בין שר האוצר לביני, ויש כמה הבדלים.

עזוב אותי מהבדלים, יש המון הבדלים, אני מסכים איתך. פה אנחנו לעניין החוק.

אבל יש לי חסינות, מותר לי להגיד מה שאני רוצה.

זה נכון.

אני מבקש לומר: מה ההבדל בין שר האוצר לביני? יש כמה הבדלים שקיימים – אני אמרתי כל הזמן בהיותי על הכיסא הזה, אמרתי את זה ואמרתי את זה לשרי האוצר לדורותיהם: אנחנו כחברה לא יכולים לבוא ולהתעלם מהעניין ולהגיד שאנחנו לא - - - שר האוצר הנוכחי לא אמר את זה, הוא עושה דברים שהם דברים חשובים, זה למשל דבר חשוב.

וטוב.

וטוב.

תודה.

זה היה "סחיטה באיומים".

אבל המציאות הזאת היא מציאות שבה הוא כל הזמן אומר: לא ניתן ולא ניתן. מה זה לא ניתן? אנחנו אחראים על מה שקורה בעולם?

חד משמעית. בגלל זה הוא אמר באופן מפורש שאף אחד לא יישאר מופקר.

אבל אי אפשר להשאיר, לא את התיירות, לא את המסעדות, ואי אפשר להשאיר את המקומות האחרים. היינו אז באירוע שעשינו בשדרות, אנחנו יודעים על מה מדובר, הרי זה דבר נורא ואיום.

את לא נמצאת כאן בוועדה לעיתים תכופות, אבל זה שאנחנו הולכים להצביע בעד, תאמיני לי שזה יותר היסטורי מהחוק עצמו.

לא נכון. היו פה הצבעות בעד.

למה אתה מפריע לי?

היו פה הצבעות בעד.

תן לו, הוא בגישה חיובית.

היו פה הצבעות בעד, גם בתקציב היו פה דברים שהצבענו בעד, וגם אתם.

לא, בתקציב לא.

לא בתקציב עצמו, אבל בחוק ההסדרים כן.

אנחנו תומכים. אני יכול להגיד בשמי.

אני יודעת. גם ציינתי כמה עשית בכנסת הקודמת.

אני חושב שזה חוק נכון, נצטרך לדון בו לגופו של עניין, יש פה את הנושא גם של בתי אבות שצריך לראות מה עושים איתם. הם גם כן נמצאים במצוקה גדולה.

לגבי איזה עובדים עדיין יש היטל עובד זר?

ביטלנו בכנסת העשרים רק לחקלאות. עכשיו זה הבניין.

לסיעוד גם אין.

כן. עכשיו - - -

זה מה שאמרתי.

בעצם לא נשאר לך ענף עם היטל. אין דבר כזה.

בחקלאות אפס.

אין יותר ענף עם היטל.

אני מסכים עם אדוני היושב-ראש - - -

יש בתעשייה.

בתעשייה בוטל.

תעשייה ובניין בוטל. הכול בוטל?

עכשיו מבטלים. אין לך יותר.

אדוני היושב-ראש, אני משלים את דברי ואני אומר: אנחנו צריכים לעשות הכול על מנת שאנשים לא יישארו רעבים ללחם, ואני מאוד בעד החוק הזה. ונצטרך לראות מה עושים גם עם הענפים האחרים. תודה רבה.

קושניר, מה המקור התקציבי לזה? המעונות יום של החרדים?

לגבי מעונות היום של החרדים, כמו שאתה יודע, בג"ץ למורת רוחנו דחה את הפתרון הזה.

למורת רוחכם, בג"ץ סוף סוף עשה מעשה טוב שאולי ישמור על כבודו.

שים לב שאנחנו לא מסכימים אבל מכבדים את החלטת בג"ץ.

רגע, זה משנה את היחס שלך לבג"ץ?

זכותכם.

מה זאת אומרת אתם מכבדים? אתם יכולים לא לכבד.

אנחנו מכבדים.

איך לא תכבדו.

כי אתם מראש תליתם את ידכם על בתי המשפט.

תלוי איזה - - - שולט במדינה.

אתה יודע שאין לנו אמון במערכת המשפט.

הרי נבחרתם כדי שבג"ץ יתווה מדיניות ולא אתם, אתם רק הבובות.

לא נעים לי להגיד לך, אבל גם בכנסת העשרים - - -

טוב, אני חושב שיש פה חוק כל כך חשוב – בואו נתמקד בו.

כן, בואו נתמקד בו.

יש פה אירוע באמת היסטורי של ביטול מס מיותר שבמשך הרבה מאוד שנים הגדיל עלויות עבור העסקים – בתחום המסעדנות, בתחום המלונאות, בתחום הבניין ובתחום התעשייה. הדבר הזה גם מוזיל עלויות ושוב - - -

אבל כן בחקלאות בוטל.

אבל מה עם המכסות?

שנייה. המטרה היא בסופו של דבר שזה ישפיע לטובה על יוקר המחייה, ואנחנו נראה בענפים ירידת מחירים, זאת המטרה.

אלכס, מה עם מכסות? בסיעוד חסרים עובדים, בחקלאות חסרים עובדים.

לגבי עניין איגוד בתי האבות, אני חושב שרוב חברי הכנסת יסכימו על זה – בשנה שעברה - -

כן, ביולי.

- - ביטלנו את האגרה השנתית עבור העובדים בענף הסיעוד המוסדי. אני יודע שההוראה הזאת היא עד אמצע מרץ. ואני אומר לכם חבריי באגף התקציבים: אנחנו מבקשים לשקול בחיוב את המשך הפטור הזה. זה כמובן לא במסגרת החוק הזה. אבל אנחנו בהחלט נידרש לסוגיה הזאת ונבקש מכם לשקול את זה בחיוב.

אגב, כן הייתי את ההתייחסות שלהם מדוע אי אפשר להכניס את זה כבר בתוך החוק הזה. הרי גם במרץ, הרי זה פחות מחודשיים, אנחנו נמצאים כבר במצב שפג להם התוקף והם צריכים לדעת מה עושים. אם אפשר להכניס את זה כבר עכשיו, השמחה תהיה מושלמת. ואני אומר לך שזה לא יעכב כמובן, ואנחנו יודעים, אנחנו יודעים שמגיע למסעדנים, ואם היינו יכולים לתת החזר על מה שהם הוציאו, מה שמגיע להם, כי המסעדנים נמצאים איתנו בכל עת, בכל מקום, גם בנגב, בגליל, בפריפריה, בכל מקום תראה אותם. המסעדנים עושים עבודה טובה ומגיע להם הפטור מההיטל הזה, יחד עם זאת גם הסיעודיים, בתי האבות, כן היה נכון להכניס את זה עכשיו. אלא אם כן יש לכם משהו אחר שאיתו תשכנעו למה לא להכניס.

אנחנו נגיע לזה. אבל אני רוצה קודם כל שנדון לגופו של החוק עצמו. אני מבקש ממשרד האוצר להציג את החוק.

אוקיי, אלישיב ממן, נציג רשות המיסים. החקיקה די ברורה, מה שהחקיקה הקיימת היא שמעסיקים של עובדים זרים, כולל עובדים זרים מסתננים, מחויבים לשלם היטל על העסקת עובדים. ההיטל הוא בשיעור של 20%. יש ענפים ספציפיים שמשלמים 15%.

האם אני יכול להקל עליך? כולנו הבנו שהחוק טוב, האם אתה יכול להגיד לנו למה עד עכשיו לקחת היטל? אם תיתן לנו את תשובה על זה, אתה גדול.

לא נעים לי להגיד לך - - -

לא אותו אתה צריך לשאול את השאלה הזו.

אני אגן עליך, כי אני הייתי פה בכנסת העשרים עם גפני – הוא לא זה שמנע את ביטול ההיטל.

אני שואל באופן כללי.

האוצר, ולא סתם, אמרתי לך - - -

היסטורית, למה לקחו על דבר כזה?

זה לא רלוונטי. אני עוד הייתי במפלגה של שר האוצר הקודם, שר האוצר הזה פשוט קיבל אומץ ציבורי ועל זה צריך להודות לו. והנה אני אומרת לך, הייתי במפלגה של שר האוצר ובלמו אותנו, וזה לא הם בלמו אותנו.

אגב, למה צריך אומץ ציבורי? אני חושב שהדבר הזה הוא דבר נכון וברור והיה צריך מלפני זה לבטל. אני מסכים איתך.

אספר לך מי בלם את גפני ואותי.

מירב, אני בכל זאת רוצה שרשות המיסים תציג את החוק.

שר האוצר עשה פה מהלך.

כמו שאמרתי, ההיטל הוא בשיעור של 20%, יש ענפים ספציפיים שמשלמים 15% – בניין ותעשייה. ענף החקלאות בוטל ב-2016, ירד לשיעור של אפס אחוז. ההיטל חוקק בשנת 2003.

הורדנו את זה כאן.

נכון.

בהסכמה של משרד האוצר, אחרי קווצ'ים, בסדר, לא חשוב.

בתיקון שלפנינו מוצע לבטל את ההיטל על העסקת עובדים לכל הענפים, לבטל את כולו, לא רק בענפים ספציפיים. בנתונים שבידנו, הענפים העיקריים הם - - -

למה לא מבטלים לגמרי כמו בחקלאות לשלוש שנים? למה רק בעקבות הקורונה? זה היטל לא מוצדק.

גם החקלאות יהיה מבוטל קדימה. זה לא יהיה הוראת שעה.

בסדר, אבל בחקלאות זה לשלוש שנים.

לא, חקלאות גם יהיה מבוטל בעתיד. ברגע שאתה מבטל את הסעיף, אז הוראת השעה לא - - -

למה אי אפשר את המסעדות, למה אי אפשר לבטל את ההיטל לחלוטין?

מבטלים את ההיטל לחלוטין.

לחלוטין? לא הוראת שעה?

לא הוראת שעה.

בסדר, אז יצטרכו גם בחקלאות.

גם בחקלאות זה בחקיקה הזאת. ברגע שאתה מבטל את הפרק עצמו, אז גם החקלאות בפנים, אז במקום אפס אחוז הוראת שעה, זה מתבטל לחלוטין.

כפי שנאמר כאן, ענף הבניין, ענף התעשייה, בתי מלון ומסעדות, אלו הענפים העיקריים שמשלמים את ההיטל.

יש ענף שנשאר עם היטל?

לא.

יופי.

כלומר, מבוטל לחלוטין.

הפרק עצמו מבוטל. ובעצם זה שמבטלים את הפרק, כל הענפים לא משלמים.

טוב.

אז למה לבתי אבות נשאר?

לא נשאר. עד כמה שאני מבין, דיברתם על אגרה, לא על היטל. אני מרשות המיסים אז אני לא - - -

אני רוצה לתת לנציגים שנמצאים, שטרחו והגיעו לכנסת לדבר. חיים כהן, בבקשה.

תודה רבה לכולם. זה יום מאוד מרגש, יום היסטורי מבחינתנו. אני רוצה להודות לראש הממשלה מר בנט, שר האוצר מר ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, לחברת הכנסת מירב בן ארי, שאת תמיד לחמת בעבר לטובתנו, לטובת העניין. זה לא עניין אישי, ועד היום לוחמת. גם לסגן השר אביר קארה. לכבוד הרב משה גפני, שתמיד המשרד שלו פתוח בפנינו, גם כשהיית בקואליציה וגם עכשיו, תמיד היית בעד העניין בצורה עניינית ולא פוליטית. ולך, אדוני היושב-ראש, אלכס קושניר, תודה רבה.

החוק הזה הגיע ב-2003, כשההיטל היה 8% כשהאבטלה הייתה 11.9%. ומאז האבטלה ירדה לאפס, מה שאנחנו אומרים 4%, שזה 4% שלא עובדים, וההיטל צמח ל-20%. בא בית המשפט ואמר: רבותיי, אלה עובדים, הם צריכים גם פנסיה, פיקדון. מה זה פנסיה? פנסיה אתה נותן לאדם שברבות הימים מזדקן ויהיה לו מה לאכול. מה פיקדון אומר? אנחנו רוצים להקשות עליכם כדי שלא תעסיקו אותם. אז תחליטו מה אתם רוצים? אם אי אפשר גם וגם. אז כנראה שאפשר, כי זה מה שקורה עכשיו.

אני חושב שבצורה הגיונית יש הבנה היום, הייתה גם בעבר, אבל זה לא הצליח להגיע מבחינה פוליטית לסיטואציה שאנחנו נמצאים היום. אנחנו בסך הכול רוצים להשאיר לילדים שלנו מדינה טובה יותר. אנחנו רוצים עסקים פורחים. רבותיי, ראינו שאחרי הסגר שלא הייתה תיירות – אי אפשר היה להשיג מקומות במסעדה. אי אפשר היה. העם, האנשים, תאבי חיים, רוצים לצאת, במפגשים משפחתיים, במפגשים חברתיים, ואני חושב שענף המסעדות היום שהעסיק בעבר 200,000 איש, הוא ענף חשוב. הוא ענף של הצעירים.

היה לי ויכוח עם אחד מהכלכלנים, הוא אמר לי: מה זה, אתם עסק של תזרים, אם אתם לא יודעים לנהל תזרים, לא יכול להיות שכל מכה קטנה בכנף אתם סוגרים. ואני אומר: אנחנו עם של צעירים שהם יזמים. אתה לוקח צעיר בן 18 ואומר לו תסתער על בית כי יש מחבלים בפנים או צא למלחמה וכולם ששים אלי קרב, כי הם משוגעים, הם צעירים, הם מסתערים. אני רוצה להגיד לכם שהענף הזה מכיל הרבה מאוד צעירים שמסתערים על הענף הזה. זה מה שהם רוצים. והם לוקחים סיכונים הרבה יותר גדולים אולי מבחור באירופה או ממישהו שיש לו גב כלכלי יותר יציב. לכן אנחנו כמדינה כזאת, חייבים לדאוג לאנשים שלנו, חייבים לדאוג שהצעירים האלה יהיה להם אופק.

אני חייב להגיד, שכשאני הייתי קטן, ההורים שלי באו ואמרו לי: תעבוד קשה, תגיע. היום אתה בא ואומר לצעיר – ואפרופו למה אין לנו צעירים שרוצים לעבוד – תעבדו קשה, לאן תגיעו? אי אפשר להגיע. אז בבניין, לוקחים 15% היטל על העובדים הסיניים. מה, אתה רואה את העובדים הישראלים עומדים בתור להחליף את הסינים? אבא שלי היה בנאי, היה בסולל בונה, זה היה משהו "וואו", עבודה לכל החיים. ואני זוכר את המשבר שהיה לו במעבר מהעובדים שהיו לעובדים זרים שהגיעו.

רבותיי, האירוע הוא למען הילדים שלנו, למען כלכלה טובה יותר, כלכלה שמחה, למען האזרחים פה, וזה יום מרגש וחשוב. אני מודה לכולם, לכל מי שהודיתי לו, וגם לכם שאתם פה. תודה רבה.

רק עוד דבר אחרון, אני שומע "כן מסתננים, לא מסתננים" – רבותיי, אנחנו מדברים על מסתננים וסליחה שאני מזכיר את זה, אמרו לי לא הגיד, כן להגיד, אבל אני אומר את זה כי אנחנו מדברים עליהם. אתם לא רוצים אותם? אין בעיה, אנחנו לא מהאו"ם פה, אפשר להביא וזה מה שהיה בעבר, היו מביאים מכסות מארצות אחרות שזה נשלט גם במחיר וגם בשהייה שלהם פה, והכול היה בסדר. אז אין ואקום בעולם. לא יהיה מכסה – אלה יעבדו. תגרש את אלה, יבואו אחרים.

תודה רבה שוב, וזה באמת הכול מדאגה, ואני כבר קשיש, אתה אומר חיים כהן, אתה יודע עד שנהייתי חיים כהן, לקח 62 שנה. אבל יש חבר'ה צעירים שצריך לעזור להם, ובכלל לטובת המדינה. תודה רבה.

תודה רבה.

אני 62 שנה ולא נהייתי חיים כהן.

אני לא נהייתי הרב גפני. אבל אני מתקרב אליך לבני ברק.

חיים, שאלה, עכשיו בקורונה יש כאלה שנוצר להם איזשהו פער בגלל זה שעדיין לא שולם והם נמצאים בעניין של ההיטלים?

תראה, מיום ראשון עד יום רביעי יש קורונה חזקה במדינה, ובחמישי-שישי אין קורונה. למה אין קורונה? העם מתנפל על המסעדות בטירוף. אני חושב שגם זה קשור לילדים שבבית, שאנשים לא יוצאים. אולי מפחדים, אולי אומרים: אצא פעם בשבוע ולא פעמיים בשבוע. אבל ברור שיש מסעדות שנסגרות, אתה לא יכול לקיים מסעדה על יומיים בשבוע.

אני בכוונה מחבר את זה לארגון אב"א – ארגון בתי אבות ודיור מוגן, מה שהם מבקשים זה לתת להם את ה - - -

מ-2018.

מ-2018 עד סוף 2020, 2021, הם מבקשים שיבטלו להם את ההיטל. האם גם אצלכם אתם נמצאים באותה בעיה, שאתם נמצאים באיזשהו בור? כי שם אם אנחנו לוקחים להם אז הם קורסים. איפה אתם נמצאים?

לגמרי, יש אנשים – אני שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות – שעד היום משלמים את ההיטל הזה על השנים 2015-2014. יש כאלה שעדיין לא קיבלו שומות, ועדיין מתדיינים מול רשות המיסים על שומות רטרואקטיביות. אנחנו מכירים מסעדנים שמשלמים היום 20,000 שקל בחודש באיזשהו הסדר תשלומים, הרב גפני היה חלק ממנו אז בוועדת כספים, גם חברת הכנסת בן ארי.

יש עוד אירוע, האירוע הזה הוא עוד חי. גם אם היום מבטלים אותו, האירוע לא הסתיים. הוא אולי הסתיים קדימה, אבל אחורה זה עדיין קיים.

השאלה בלי לעכב את העניין הזה. מירב, אני דווקא פונה אליך, בלי לעכב את העניין הזה כי אנחנו רוצים לעשות להם טוב ולא רוצים לעשות משהו - - -

זאת החלטה של היושב-ראש.

אני שואל את היושב-ראש: האם לא נכון לנסות תוך כדי הדיון עכשיו, לראות אם יש משהו? אולי הם חשבו על זה, אולי להם יש פתרון כיצד להקל על אלה שעדיין סוחבים את זה.

אתה תגיד לי – שמע, אבל יש חלק ששילמו אז, אולי זה לא שוויוני. אני לא יודע, אולי צריך לעשות - - -

יש כאלה ששילמו?

בדיוק, יש כאלה ששילמו.

אפשר להאריך את הזמן כי נדמה לי שנתנו לנו שלוש שנים להחזר הלוואה.

עד מתי יש הארכה כיום?

אין היום ארכה, כל אחד מגיע, אין איזושהי דיסציפלינה מסודרת.

כלומר ברמה הפרטנית מאשרים דברים כאלה?

ברמה הפרטנית.

נפנה לרשות המיסים בנוגע לסוגיה הזאת.

כדאי לפנות, שלפחות בזה, אתה אומר שאולי אי אפשר לוותר להם אחורה, אבל לפחות לתת להם - - -

ההוצאה זה יהיה נפלא.

אני חושב שאפשר כמו שוולדימיר אמר, ללכת באותה נוסחה שעשינו למענקים, לפריסת תשלומים. נדבר עם רשות המיסים.

- - - עם דחייה של הזמן שהם יכולים לתת.

טוב, יש לנו את דובי אמיתי בזום. דובי, בבקשה.

הרבה זמן לא היה שם.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני חושב שזה יום גדול למגזר העסקי, אני רוצה בראש ובראשונה לברך את שר האוצר, אביגדור ליברמן, על החלטה אמיצה, על עיוות שעושים על הגב שלנו שנים בעניין היטל מעסיקים שלא הוכיח את עצמו ולא הביא את התוצרים שאנשי אגף התקציבים חשבו כשהחליטו להטיל את המס הזה. החלטה פשוט ראויה. המשמעות של ההחלטה הזאת זה הקטנת עלויות בצורה דרמטית. בעיקר לענפי התיירות, החקלאות, הבנייה, ששנים על גבי שנים שילמו את המחיר הכבד הזה שלא הביא לתוצאה הנדרשת.

אני רוצה להודות בהזדמנות זו לחבר הכנסת גפני שליווה את המשבר הזה בכל הדיונים שהשתתפתי וגם למירב בן ארי, והגענו לתוצאה המיוחלת. אני רק רוצה להזכיר לכם שמס המעסיקים הזה הוטל בין היתר גם לאותם פליטים-מסתננים שהגיעו מסודאן, אריתריאה, שעד היום המסעדנים, בעיקר המסעדנים, נושאים על הגב שלהם את התשלומים הכבדים. מדובר פה בעשרות אולי אפילו במאות מיליונים ששולמו כבר לרשות המיסים. שמעתי אותך אדוני היושב-ראש, שאתה מתכוון לפנות לרשות המיסים ולראות האם עדיין ניתן לעשות משהו ולתקן את העיוות הנורא הזה.

ולסיכום, שוב, אני חושב ששר האוצר לקח החלטה ראויה ואני מודה לו בשם כל המגזר העסקי ותודה רבה לכם.

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה יום היסטורי, לגישתי, גם באבטלה של 11% החוק הזה לא היה צריך לבוא לעולם. הוא לא תרם שום דבר לכלכלת ישראל, רק פגע בעסקים וטוב שהגענו לרגע הזה שאנחנו מבטלים אותו. מלכתחילה הוא היה לא צודק, היה רגרסיבי ובאמת חבל מאוד על כל השנים האלה ועל הכסף שעסקים שילמו.

אני מברך את חברתי מירב בן ארי, למרות שהיא לא הזמינה אותי למסעדה של חיים, אבל היושב-ראש תיקן. אני מברך את שר האוצר, על האומץ. את הרב גפני שבאמת לאורך השנים ניסה לתקן.

חכה שנייה, אני קורא לו, שישמע.

בסדר, אני גם יכול לחזור על זה. אני מברך גם את יושב-ראש הוועדה. שוב, אני מדגיש לגבי ההסדרים של השנים הקודמות: אני מעריך שאנחנו יכולים להגיע להסדר מול רשות המיסים במתווה של המענקים, לפרוס לפחות עד אמצע 2023, כדי שבאמת יהיה אפשר לתת אוויר לעסקים.

אני מחבר את ההחלטה הזאת להחלטה אחרת שקיבלנו אתמול בוועדת העבודה על תשלום ימי בידוד לעצמאיים. לראשונה גם לעצמאיים מאומתים. זאת באמת עוד החלטה היסטורית. אני מאוד מקווה שגם נגיע למתווה של פיצויים לעסקים בגל הזה, ונמשיך לפעול למען בעלי עסקים שזו המטרה שלנו. תודה רבה.

קודם כל גם אני כמובן מצטרף לברכות, ואמרתי שדבר שהוא טוב, אז יש תמימות דעים בין קואליציה ואופוזיציה. כולנו נצביע בעד. נצביע בעד המסעדנים, בעד העצמאים, בעד כל אלה ששילמו היטל שהיה לא נכון מהתחלה. אני שמח שזה הגיע לישורת האחרונה לפני אישורו של החוק.

אגב, אני כן הייתי חושב שצריך להחיל אותו מתחילת הקורונה, כמו שרוצים להחיל - - - אני כן חושב שיש שם הרבה עסקים שנפגעו. נתנו מענקים שאנחנו יודעים שהרבה מסעדנים גם לא קיבלו את המענקים בגלל הסיפור של 40%, וחלק שנתנו להם ועכשיו מבקשים בחזרה. ולכן אני חושב שזה אפילו לא כפיצוי, אלא כדבר שהוא מחייב המציאות שאם אנחנו נראה – יש עסקים, ולא אגזים ואם הגזמתי, הם יגידו שזה לא נכון – עסקים שאפילו קרסו בתקופת הקורונה שחלק הגדול היה מההיטלים האלה שסוחבים עליהם. כלומר, הם ממשיכים את מה שהם היו צריכים לשם והקורונה לא עזרה להם אלא רק הפילה אותם. זה שהיום יוצאים בסופי שבוע, אבל בוא נשכח את הימים שלא יצאו ושלא היה אפשר, אנחנו מכירים את זה. לכן אני כן הייתי אומר לנסות ולחשוב, דבר שאני יודע שלצערי האוצר לא יסכים לו, אני כן אכניס את זה כהסתייגות ואולי בכל זאת יעשו עם זה, אבל אם לא, זה גם דבר טוב מה שאנחנו עושים.

יחד עם זאת, העליתי את הנושא הזה, ושי הסביר את זה, שחשוב שכן תהיה פריסה של התשלומים. אני לא חושב שעד 2023, אני חושב שזה תלוי גם בסכום, יש אנשים שיצטרכו גם 36 תשלומים וצריך לתת להם את זה. לא כל מסעדה שווה לשנייה, לא כל האצבעות שוות, ולכן אם יש אדם שיש לו רק 30,000 שקל, אדוני היושב-ראש, אני מדבר על הפריסה, ההתייחסות לא צריכה להיות רק עד 2023, היא צריכה להיות משהו שיהיה תלוי בסכום. כלומר, אם אדם עם 50,000 שקל, המחזור שלו הוא של 30,000 שקל, אתה צריך לתת לו יותר פריסה מאשר אדם עם מחזור של 4 מיליון עם 50,000 שקל. יש גם היגיון. אבל חשוב שייקחו את זה, ולא סתם "שלחנו", אלא יהיה עם פריסה ארצית. זה חשוב מאוד בעניין הזה.

נפנה לרשות המיסים.

אני רוצה לדבר על הנושא של ארגון אב"א, אני חושב שזה כן נכון וראוי לעשות. בסופו של דבר אותם בתי אבות עלולים לקרוס. שמעת את הסיפור של המסעדנים, תשמע את הסיפור של בתי האבות. הם נמצאים בזום, אם תוכל לאפשר להם גם להציג את הדברים. יש בהם פחד שהוא צודק וזה מהיכרותנו את המערכת. מרץ מגיע, בשניות אנחנו נמצאים באמצע מרץ, והם נמצאים עוד פעם חסרי כל, הם לא ידעו מה לעשות, שפתאום החוק יטיל עליהם לשלם את זה. ואז מה שיקרה – הם עלולים לקרוס. בתי האבות האלה יקרסו, ואני רוצה להזכיר לך שנתנו להם משהו כמו - - -

2,000 עובדי מכסות.

2,000, נכון. ותראה אם הם ממלאים את המכסות? הם לא מצליחים למלא את זה. כלומר, גם לא נמצאים וגם נמצאים בחוסר וגם משלמים. הם מגיעים לשוקת שבורה.

כרגע הם לא משלמים.

כרגע הם לא משלמים, אבל הם יצטרכו לשלם את זה במרץ. זה מה שאני אומר – הם יגיעו לשוקת שבורה. ואם נרצה, אז זה כמעט ארבע שנים אחורה. לכן, חשוב גם לשמוע אותם ולנסות אולי בכל זאת האוצר פה יסכים בעניין הזה כבר מעכשיו לתת את הדעת על זה. תודה.

אנחנו נשמע את האוצר. יש לנו את - - -

רצתה לדבר חברת הכנסת אימאן חט'יב.

אימאן, בבקשה.

אני מברכת על היוזמה וגם שמחה על שיתוף הפעולה. הלוואי וזה היה קורה כל הזמן, ינון.

תביאו דברים טובים, וזה יקרה כל הזמן.

אינשאללה, שיהיו רק דברים טובים. אני חושבת שההחלטה הזאת באה בשעה מאוד קשה במיוחד למסעדות ולמסעדנים. כולי תקווה שאכן זה יוכל לעזור ולהרים קצת את העסקים. אכן לגבי התשלומים שהם צריכים לשלם או להחזיר, אני חושבת שמן הראוי לפרוס את זה על יותר תשלומים, המצב באמת קשה, ואנחנו רוצים לעזור ולא להפיל. זאת כל המטרה ולא משהו אחר.

תודה רבה.

בבקשה.

נירה שפק, בבקשה.

צוהריים טובים, תודה, כמובן שגם אני משתתפת בברכות לחוק החשוב הזה, אני רוצה להתייחס משני היבטים. פעם אחת מההיבט של החקלאות, ואנחנו יודעים שאנחנו בתוך הרפורמה בחקלאות, והנושא הזה של עובדים זרים הוא קריטי מאוד לחקלאות, ולכן גם הנדבך הזה מאפשר. והתייחס לזה קודם לכן דובי אמיתי, זה גם בתעשייה החקלאית, גם בחקלאות בעבודה עצמה, בתיירות. בתעשייה בכלל בתנועות ובמרחב הכפרי. זה חוק ממש חשוב.

אני רוצה להתייחס לנושא המסעדנים, ביום חמישי השקנו את השדולה לקידום המסעדנות. לשמחתי הצטרפו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אנחנו שדולה חזקה. חשוב לי להגיד שהמהלכים הם לא רק בחוק הזה, אני חייבת לציין את מה שאמר קודם ולדימיר, כל הנושא - - - אורנה שרת הכלכלה לקחה על עצמה, כל הנושא של מענה לימי בידוד מיולי 2021, הנושא של הארכת הלוואות בערבות מדינה, ופה עלה הנושא של המסעדנים, ואני חייבת לציין שאנחנו נטפל בזה. זה שיש הלוואות בערבות מדינה, אנחנו עושים עבודה בשדולה, כמה מתוכם הגישו, וכמה מתוכם סורבו, ואנחנו נעשה בקרה על המימוש של זה בבנקים. גם הנושא של פריסת החזר המענקים. וכמובן, אורנה מקדמת עכשיו את כל הנושא של בחינת ההשפעות על האומיקרון. גם על המסעדנים, אנחנו ראינו את הדוחות, כולל של הממ"מ, אצלם הפגיעה הרבה יותר קשה.

אני מברכת, יש כתובת, אני מזמינה את מי שפה להצטרף אלינו. חשוב לי לומר שהשדולה הזו היא של כל הגופים של המסעדנים, שהלוואי ויתאחדו, ואנחנו מייצגים את כולם.

תודה רבה, נירה. ההסתדרות החדשה, עורך הדין עבאדי, התייחסות קצרה בבקשה.

עורך הדין עבאדי ואאיל, מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה, ובין היתר אחראי על עובדים זרים ועובדים פלסטינאים. אני מברך על היוזמה ואת מי שיזם אותה, זה יקל מאוד על העסקים ועל קבלני הבניין, וקבלנים שמעסיקים עובדים זרים בענף הבניין ובשאר הענפים גם. בענף הבניין יש המון, בעצם עשרות אלפי עובדים זרים וזה יעזור. שמעתי את הדיון מתחילתו, אני מברך עליו, תודה רבה לכל חברי הכנסת, לכל השרים, ולכל המעורבים, ושיעבור בהצלחה.

תודה רבה. יולי גת, יושבת-ראש ארגון אב"א.

צוהריים טובים, תודה רבה, ראשית, חבל שלא אישרו לנו להגיע לוועדה, אני חושבת שזה רגע מאוד מרגש ומשמעותי מבחינתנו. אני רוצה לומר תודה לשר האוצר אביגדור ליברמן, לחברת הכנסת מירב בן ארי, ליושב-ראש הוועדה אלכס קושניר, וכמובן ליושב-ראש הוועדה הקודם, הרב גפני, לחבר הכנסת ינון אזולאי, שבאמת מלווים אותנו זמן רב, והמהלך היום הוא מהלך משמעותי מאוד.

זה לא מובן מאליו, ענף הסיעוד הוא במצב סטטי ורגיל, הוא בקשיים לא פשוטים. אנחנו מדברים על טיפול באוכלוסייה הכי נזקקת, הסבים והסבתות שלנו. ובתקופה של השנתיים האחרונות עם הקורונה, אנחנו בכלל בסוג של קריסה, והמצב רק הולך ומחמיר.

לגבי הנושא של ההיטל, אני רוצה לדייק: העסקת עובד בטיפול סיעודי כדין, הוא פטור מהיטל עוד מלכתחילה. אלא שלכאורה במוסדות זה לא היה אישור כדין. בשנת 2018, המדינה סוף סוף הכירה בעובדה שאין ישראלים שמוכנים לטפל בזקנים, בעבודת המטפלים, והיא אישרה הבאת עובדים זרים באופן מוסדר. עובדים זרים – כמו שאמרתם, אישרנו לנו 2,000 ועוד 500 לרווחה – הראשונים הגיעו ביום חמישי האחרון, גם זאת בשורה, אבל זה הולך מאוד מאוד לאט, וזה ייקח עוד חודשים רבים. למעשה בלית ברירה, המוסדות העסיקו עובדים זרים מאז 2018, כשהמדינה הכירה בעובדה שאין ברירה אלא להביא עובדים זרים לתחום שלנו. ולכן הנושא של הסיעוד קצת שונה מהענפים האחרים.

נמצאים היום מוסדות עם שומות של מיליונים ואין יכולת עמידה. שוחחנו כבר עם רשות המיסים, והם אמרו שהם יכולים לעסוק רק בקנסות, הם לא יכולים לעסוק בביטול. אני חושבת שכיוון שהענף הסיעודי היה מראש ללא היטל, ומ-2018 המדינה הכירה בעובדה הזאת, אזי במקרה הספציפי של ענף הסיעוד, אנחנו חושבים שצריך להכניס בתוך החקיקה, אנחנו מבקשים את זה, במקרה הספציפי של ענף הסיעוד, החרגה משנת 2018 – ביטול ההיטלים.

אני באמת מבינה את המשק כולו, אבל המוסדות המטפלים בזקנים, הם מוסדות שנמצאים מראש בחסר, אין מי שיעשה את העבודה הזאת. כמו שהזכירו כאן, הנושא של האגרות חייב להמשיך להיות מטופל. הודינו על השנה הראשונה ורצינו לצאת לדרך ולא לעכב, אבל חייבים גם את זה להמשיך. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ששר האוצר נמצא ושומע, אנחנו עד מאי 2021 קיבלנו שיפויים עבור כל הדרישות הנוספות שמשרד הבריאות החיל עלינו. משום מה, מישהו החליט שביוני 2021, הקורונה הסתיימה. הפסיקו לתת שיפויים ומבחינה כלכלית המוסדות בקריסה.

אנחנו חושבים ומבקשים, ראשית בחוק הזה, להכניס את הנושא של החרגת הסיעוד ולהחיל את הוראות החוק מ-2018. אנחנו מקווים ובטוחים שאתם מבינים את המשמעויות ושאין ברירה בענף הסיעוד. אנחנו מבקשים מהוועדה לדון בנושא של האגרות וגם בנושא של השיפויים בקורונה. האומיקרון עכשיו מטריף את כולם, המוסדות בבידודים, ההוצאות אדירות. הדרישות מכבידות שוב ושוב על ההוצאות, ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו חייבים את עזרתכם חברי הכנסת ואת עזרת שר האוצר. אנחנו ממש מבקשים את זה.

כרגע לגבי החקיקה, אנחנו מאוד מבקשים בענף הסיעוד, בשל העובדה שלא חל עליו היטל אף פעם, ובשל העובדה שהמדינה משנת 2018 החליטה שיש לייבא עובדים זרים, את ההיטלים לענף הסיעוד – לבטל מ-2018. להכניס את זה בתוך החקיקה ברשותכם. אני מודה מאוד לכל מי שעסק בזה, לכל מי שעוסק בזה, לכל מי שמבין עד כמה אנחנו נמצאים בסוג של עומס כלכלי, רגשי, נפשי, יומיומי, תחת הסכנה הקיימת על האוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה, שזאת האוכלוסייה הרגישה ביותר וברמת הסיכון הגבוהה ביותר. תודה רבה לכם.

תודה רבה יולי. אתייחס לדבריך בכמה היבטים; אין שום ספק שאתם בשנתיים האלה עמדתם בחזית והגנתם על האוכלוסייה החלשה והפגיעה ביותר. באופן אישי וגם הרבה מאוד מחברי הכנסת, כולל חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה גפני, מלווים אתכם כבר זמן רב. הבקשה שלך היום, משמעותה בעצם היא לעכב באופן משמעותי את הדיון כאן על החוק הזה, וזאת כיוון שיש המון משמעותיות לבקשה שלך, יש לה הרבה מאוד השלכות רוחב. כל החרגה – היא לא אירוע פשוט.

לכן אבקש ממשרד האוצר, בעיקר מאגף תקציבים, לקבוע איתי פגישה על הנושא הזה כדי לעמוד על הקשיים ועל הפתרונות שאנחנו יכולים לתת לענף הזה, לענף הסיעוד המוסדי. אני מזכיר לכם את הדיון שהיה פה לפני שנה או שנה וקצת, שאנחנו הבנו שמקורות המימון היחידים שלהם זאת המדינה, ועם כל מיני החרגות למיטות פרטיות מצד אחד, ומצד שני יש הוצאות עודפות בגלל משבר הקורונה, שחלקם שופו וחלקם לא שופו. ומצד שני, המדינה מטילה עליהם אגרות והיטלים שבשוק הישראלי, למצוא עובדים כאלה, זאת משימה שהיא בלתי אפשרית. לכן אני מבקש שנקיים על זה דיון נפרד ונראה איך אנחנו יכולים לסייע לענף הסיעוד המוסדי.

אני מבקש אדוני היושב-ראש, הבקשה שלי היא טכנית – אין מחלוקת לגבי מה שאמרת עכשיו. באופן עקרוני צריך לעזור להם, בתי האבות יפלו – שהחוק הזה כשנאשר אותו, שיבוא למליאה ביום שני. אנחנו נגיש הסתייגות לגבי בתי האבות, ועד אז, יש לנסות להגיע להסכמה עם משרד האוצר. והיה ואם יש הסכמה, אז נצביע כולם בעד.

ננסה, אין לי בעיה שתגיש הסתייגות.

למה אין הסכמה? משרד האוצר נהיה פתאום קשה? צריך לעשות את זה.

משרד האוצר מביא פה תיקון של הפסד הכנסות של כמעט 700 מיליון שקל.

680.

בסדר, נו מה?

700 מיליון שקל, אז אתה לא יכול - -

בסדר - - -

- - דווקא בדיון הזה לבוא ולבקר את משרד האוצר.

לא דווקא.

700 מיליון יש להם מהחד-פעמי.

אני רוצה לעבור להקראה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רק תשים לב בעניין הזה שנשמע מדבריה שבעצם רשות המיסים כבר החזירו לה תשובה שהם רק את הקנסות מוכנים. אתה מבין שלקראת מרץ נחזור לאותו סיפור - - -

אנחנו לא נחכה עד מרץ.

אנחנו אומרים שזה יעבור היום, אבל אני אומר שגם היה צריך להכניס את הנושא הזה, כי בטוח מוכנים על העניין הזה. תדע, אני לא מאמין שהם לא מוכנים.

אני יכול להגיד לך שאתמול לפני הדיון על החוק הזה, עשיתי כל מיני בדיקות, זה לא בשל, יש שם עוד עבודה שצריך לעשות, ודברים שצריך לפתור.

שלום לכולם, אני עורך דין מהלשכה המשפטית של רשות המיסים - - -

לא שומעים.

קשה מאוד להיות יושב-ראש ועדת הכספים.

למה?

ככה, בגלל שאין מחלוקת לגבי הנושא הזה שזה צריך להיות, אז מה? הם לא התבשלו עוד. אנחנו עוד צריכים להתבשל, לא הם.

כן, בבקשה.

(עו"ד רשות המיסים)

הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול פרק י'), התשפ"ב–2021

ביטול פרק י'
1.
"בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, (להלן – החוק העיקרי) פרק י' – בטל.

ביטול התוספת
1.
התוספת לחוק העיקרי – בטלה.

תיקון חוק עובדים זרים
2.
בחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991–



(1)
בסעיף 1ד, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:




"(ה)
(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד זר בשל אשרה
ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה
שנכללים בו תנאים כמפורט להלן, והוא

(א) הגעתו של העובד לישראל היא למטרת חופשה,
ועבודתו בישראל היא מטרה משנית;






(ב) התקופה המרבית לשהות העובד בישראל אינה
עולה על 12 חודשים;






(ג) התקופה המרבית להעסקת העובד אצל מעסיק
מסוים אינה עולה על שלושה חודשים;






(ד) העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו
בישראל;






(ה) מספר העובדים המועסקים אינו עולה על מכסת
עובדים מרבית לשנה.





(2) לעניין זה, הסכם חופשת עבודה כל אחד מאלה:




(1)הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת ניו־זילנד;




(2) הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה;




(3) הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת הרפובליקה של קוריאה;




(4) הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת אוסטרליה;




(5) הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת הרפובליקה הצ'כית;




(6) הסדר בדבר תוכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין
ממשלת הרפובליקה של אוסטריה."


4.

תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על הכנסה של עובד זר שהופקה או שנצמחה ביום התחילה ואילך."

תסביר את ההסכמים האלה, מה משמעותם?

מה שקרה הוא שבעצם חשבנו שבהתחלה אנחנו רוצים לבטל את הפרק, ובפרק עצמו, מסתבר שיש חוקים אחרים שמאזכרים הגדרות שמצויות בפרק שאנחנו רוצים לבטל. ומכוח זה שאנחנו רוצים לשמר את ההגדרה שמצויה בחוק שאנחנו רוצים לבטל, בעצם ייבאנו את מה שאנחנו רוצים לבטל לחוקים שעדיין קיימים, מכאן ביטול התוספת והקראתו לחוק העובדים הזרים.

בגלל שמה? שהם נתמכים על חוקים מול ההסכמים שלנו מול אותן מדינות?

כן. יש הסכמים שעוגנו והוזכרו במה שאנחנו רוצים לבטל היום, שהם בחוק עובדים זרים, ואנחנו רוצים בעצם לבטל- - -

בעצם אמרת את המדינות שיש לנו עמן הסכמים בשביל עובדים זרים.

כן.

כלומר, אין מצב שמחר יביאו איזה מדינה אחרת שלא הוזכרה כאן, לצורך העניין, יביאו ממרוקו, לצורך העניין.

זו שאלה חשובה, ואולי משרד העבודה או הרווחה יוכל לתת לה יותר מענה.

כי מה שיקרה מחר, יבוא עובד מרוקאי, ויגידו שזה לא כלול בחוק ואני יכול להטיל את המס. השאלה שלי האם אנחנו מכסים פה את הכול ולא עושים רק חלק?

יש לנו את רשות האוכלוסין בזום, עוד מעט הם יתייחסו לזה.

תודה.

שושנה שטראוס, מרשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה.

שלום, אתייחס לזה ואחר כך אתייחס לנושא אחר, אולי אתחיל עם הנושא האחר.

לא, קודם כל תתייחסי לזה, לשאלה שנשאלה.

אוקיי, לגבי השאלה הזאת – יש הסכמי טיול-עבודה, שזה בין ישראל למדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, שהכוונה היא שיבואו צעירים משתי המדינות, יסתובבו עד שנה, ויוכלו לעבוד באופן זמני. לגבי העובדים האלו, של הסכמי טיול-עבודה ספציפיים, היה כתוב שהם פטורים מהיטל. המעסיק פטור מהיטל, פטור מחובת הספקת מגורים וחובת הספקת ביטוח בריאות. ולכן זה היה חייב להמשיך. ביקשנו והייתה סמכות לשר האוצר כל פעם להוסיף בצו עוד הסכמים אחרי שהממשלה מאשררת אותם, אז אנחנו רוצים להוסיף סמכות שרת הפנים להוסיף הסכמים נוספים בצו. זה דבר שדיברנו עליו עם היועץ המשפטי. זו ספציפית תשובתי לנושא הזה.

חוץ מזה - - -

לא הבנתי, יש הסכמים נוספים?

היא אומרת שאם רוצים להוסיף - - -

לא, לא. אם יהיו עוד.

אם יהיו הסכמי טיול-עבודה נוספים, לדוגמה, מחר ייקבע הסכם כזה ויאושרר מול, לדוגמה – דנמרק, אז נוכל להוסיף את זה לרשימה.

אייל, אני שואל שאלה פשוטה: מחר יבואו ויביאו כמו שהיא אומרת למשל מדנמרק, לא יהיה אפשר להטיל עליהם מס? לא נצטרך לחוקק עוד פעם ולהכניס אותם. פה זה מפנה אותנו לצו שיהיה אפשר לבטל, וגם - - - שיחייב אותם לבטל.

תן לו להסביר.

אסביר את המצב היום בפרק י'. פרק י' כשקבע את ההיטל על העסקת עובדים זרים, החריג מהגדרת עובד זר: "כהגדרתו בחוק עובדים זרים, למעט כל אחד מאלה". "אחד מאלה" זה גם העובד הזר שיש לו אשרה ורישיון שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה. את החלק הזה מעתיקים אחד לאחד כמעט לחוק עובדים זרים בקטע של ביטוח רפואי. שם זה בעצם אמור להיכנס.

מה ששושנה אומרת, בחוק היום, בפרק י', בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, הייתה סמכות – כרגע לשר האוצר – לשנות את התוספת. זאת אומרת, להוסיף או לגרוע את ההסכמים שהמדינה חתמה. מה שהיא מבקשת זה לבוא ולשמר את הסמכות, במקרה הזה לשר הפנים, כי הוא בעצם מתעסק עם כל הטיפול בהסכמים האלה. גם כן, להוסיף או לגרוע מהתוספת את ההסכמים.

כרגע בנוסח, ההסכמים נכנסים לתוך הסעיף. זה לא נראה נכון שעל כל הסכם שיוסיפו או יגרעו יצטרכו חקיקה בשלוש קריאות, אלא להכניס את זה, את רשימת ההסכמים האלה לתוספת, והסמכה של שר הפנים לשנות את התוספת – להוסיף או לגרוע.

מה יכול על פי החוק הזה לחייב את שרת הפנים, ברגע שיש הסכם נוסף להכניס אותו גם כן?

היא מוסמכת.

לא, אנחנו אומרים בחיוב, לא - - - אנחנו לא רוצים שמחר יהיה לך מחסור בעובדים זרים מהפיליפינים ונמצא מדינה אחרת שמביאה, ויגידו: יש שם איזה פרצה, שמה אנחנו נותנים את המס, כי אנחנו יודעים - - -

רגע, שושנה רוצה להתייחס.

זה לא קשור. זה לא קשור להסכמים להבאת עובדים זרים.

אנחנו רוצים לדעת מה מחייב?

היא רוצה להתייחס.

זה קשור להסכמי טיול-עבודה. צעירים שבאים לטייל, כשהמעסיק לא חייב לתת להם מגורים וביטוח. וכשאנחנו חותמים על הסכמים כאלה, יש לנו הסכמים עם גרמניה, ניו זילנד, אוסטרליה, אז כתוב שהמעסיק לא יצטרך לתת להם את הדברים האלו. ואחרי שאנחנו מאשררים את זה – או לפני – נוסיף אותו לתוך הרשימה כדי לעמוד בהתחייבות. אלו כללים בכל ההסכמים האלו. זה משהו מאוד טכני וספציפי.

זה עבודה אגב טיול. זה לא העסקה של - - -

בסדר.

אותי מעניין רק דבר אחד: מה קורה כשרת הפנים או שר הפנים, לא חשוב מי שיהיה, שהוא מתעצל, הוא לא רוצה להוסיף את ההסכם שעשו עכשיו עם הפיליפינים, יש בחוק איך לחייב אותו?

יבואו אלינו – אפשר לחייב – לדוגמה מגרמניה, והיא תגיד: למה לא ביטלתם את זה? התחייבתם בהסכם. ואז נהיה בבעיה.

שושנה, תני לי שנייה להבין. בעצם אתם רוצים להוסיף פה את הסמכות, להוסיף מדינה שאיתה נחתם הסכם חדש. עצם קיום ההסכם, זה החיוב של השר להוסיף את זה. הרי זה לא לצורך היטל.

זה לא קשור להיטל. אבל יש לי עוד משהו להגיד, וזה כן קשור להיטל, יש פה בדיון את יועץ השרה שאני מבקשת שתתנו לו לדבר. תואם מול שרת הפנים ושר האוצר, שנוסח חוק ביטול ההיטל יתואם עם שרת הפנים, וזה לא נעשה. אפילו לא הזמינו אותנו לדיון היום, היינו צריכים להזמין את עצמנו כשהתברר לנו שקיים דיון כזה.

שרת הפנים מבקשת שיהיה סעיף בחוק שמסמיך אותה. זה יכול להיות בהסכמת שרים אחרים, כן לקבוע היטל על סוגי מעסיקים של סוגי עובדים זרים, הכוונה יותר למסתננים או שוהים שלא כדין בכל מיני היבטים. כרגע אולי זה לא נכון, אבל יכול להיות שבעוד שנה או בעוד כמה חודשים זה כן יהיה נכון. שרת הפנים דורשת את הסעיף. אני מבקשת שהיועץ יוכל לדבר.

את יודעת שבג"ץ קבע שאי אפשר להבחין. איפה אלישיב מרשות המיסים? אי אפשר להבחין.

יש לנו את משרד המשפטים עוד מעט.

אז שמשרד המשפטים יתייחס להחלטת בג"ץ בעניין.

יועץ השרה רוצה להגיד משהו? בבקשה.

נשמע רגע את משרד המשפטים ואז נראה. שמי יחזקאל ליפשיץ, אני יועץ לשרה שקד.

טוב. יש לנו את ליהי קושניר גנוסר ממשרד המשפטים. היא קושניר, אבל אין לנו קשר לא בעבר ולא בהווה.

קודם כל אכן בג"ץ קבע שלא ניתן להבחין בין העובדים שהם פליטים לבין עובדים זרים אחרים. אבל השאלה כרגע, מה שרשות האוכלוסין העלתה, היא מבקשת לעשות איזושהי הבחנה. בג"ץ קבע את זה בנוגע לחקיקה הקיימת כיום, שההיטל חל וכתוצאה מהטלת החובות, גם הזכויות חלות באותו אופן. זה נכון מה שאמרה חברת הכנסת בן ארי.

אי אפשר להבחין. אני חייבת שאלישיב מרשות המיסים יסביר את זה.

שושנה, אם אתם מבקשים לעשות איזושהי הבחנה כלשהי, אז צריך כמובן לבחון את זה.

רק רגע, אנחנו פה מתבלבלים. מירב, דקה. אנחנו לא מבקשים לעשות הבחנה.

נכון.

אנחנו? הוועדה לא מבקשת לעשות הבחנה.

אלכס, אני רוצה להגיד משהו אחר.

שנייה, רק להשלים: אנחנו לא רוצים לעשות הבחנה, אנחנו רוצים את החוק הזה. אנחנו רוצים את החוק גם אם מדינת ישראל תחליט לעשות הסכם עם טונגה - - - הנושא של היטל לא יחול על העובדים שנמצאים במערכות האלה.

נכון. זה לא משנה איפה.

המסעדנים לא צריכים לקבל את זה.

זה מה שאנחנו מבקשים בחקיקה. אם שרת הפנים רוצה משהו להחריג, אנחנו לא מסכימים לזה.

נכון.

אגיד יותר מזה - - -

אני לא בטוח שהיא רוצה להחריג.

תמסור לשרה: אם היא באמת רוצה להחריג, שתביא אחד מנציגי ימינה לפה, שיגיש הסתייגות ונחליט אם להצביע או לא. אם אף אחד מנציגי ימינה לא נמצא פה, ולא נותן את זה, כלומר שזה סתם בשביל הכותרת, לא מעניין אותנו כותרות בוועדה הזאת

ינון, יש פה דיון רציני.

לא, דיון רציני. אבל אין בעיה, אתה מבין שאנחנו יושבים פה שעות, ופתאום ברגע האחרון – אם היא הייתה שולחת אלינו: חבר'ה, זה לא על דעתי, היינו מבקשים וכולי. אבל שברגע האחרון נכנס יועץ – שאני מכבד ואין לי כלום איתו ולא מכיר אותו – ואומר זה השרה, זה לא משהו אחר, זה לא איזה חבר כנסת שנכנס לדיון, אני לא מסכים את זה. עם העניין של עובדים זרים ומסתננים, אתה מכיר את הדעה שלי, אני נגד המסתננים, אבל בסופו של דבר זה נופל על אותם מסעדנים, הם יפסידו, לא אף אחד אחר.

בואו נשמע את רשות המיסים, אלישיב, בבקשה.

אנסה להסביר: החקיקה שנקבעה ב-2003 קבעה לפי ענפים, כמו שהסברנו בהתחלה, וענפים נקבעו בהתאם להיתר שהיה לכל עובד. עובד היה מקבל היתר ובמהלך השנים נכנסו מסתננים, ב-2003 התופעה הייתה פחות קיימת, והעמדה של רשות המיסים לגבי המסתננים הייתה שהם חייבים במס. ובסופו של דבר זה מה שנקבע בבג"ץ. ובג"ץ ביקש בדיונים אחרים שהיו לייצר הבחנה לפי ענף, בניגוד לעובדים חוקיים שיש לנו ממש את הענף, כי הם מקבלים אישור לעבוד בענף הבנייה. לגבי מסתננים אין לנו ממש את ההגדרה וזה הרבה יותר מורכב להתחיל לחלק אותם לפי ענפים. ועדיין, זה מה שבג"ץ קבע וככה אנחנו פועלים.

אני חושב שההצעה להתחיל להבחין היא בעייתית מאוד ואנחנו לא יכולים מהרגע להרגע ותוך כדי דיון.

הבנתי.

אנחנו, חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה – זה הגיע לכנסת? אנחנו הריבון.

את יכולה להגיד את זה בעוד כמה דברים שאנחנו רוצים שתגידי את זה?

כן, מתי שתרצה.

אני אבוא אליך לוועדה לראות.

למה יש בעיה?

אין בעיה.

צריך לתקן רק את הנוסח. אני אקריא.

רגע, איזה תיקון אתה צריך?

בסעיף 3. רק את עניין הארכה של ההסכמים.

בעניין ההסכמים. בבקשה. יש לנו תיקון נוסח קטן בעקבות ההערה הראשונה של שושנה.

התיקון הטכני.

לעניין התיקון הטכני של ההסכמים. עכשיו הוא יקריא.

"הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה הנקוב בתוספת" – אנחנו כבר נקבע איזה תוספת כי יש כבר כמה תוספות בחוק עובדים זרים. וגם ששר הפנים רשאי לשנות את התוספת בצו.



אלה בעצם התיקונים לתוך סעיף 1 (ד), מה שמופיע ב - - -

מה זה לשנות? לשנות מה? ברגע שעושים הסכם חדש עם טונגה?

לשנות את התוספת רק לעניין ההסכמים.

זה לעניין ההסכמים. מה שדיברנו.

כל ההסכמים שאתם רואים בסעיף.

ברגע שיש הסכם חדש, אפשר - - -

ואם יהיה הסכם חדש?

אז ברגע שיש הסכם חדש, אפשר להכניס את זה לחוק בצו.

אבל אני רוצה שהחוק יחייב אותה להכניס.

כן, אבל ברגע שיש לך – זה הפוך, אתה קודם חותם על הסכם ואז נוצרת לך התחייבות, מכוח ההסכם עם מדינה אחרת. ואז כדי לא לעבור פה את הוויה דולורוזה של שלוש קריאות, אנחנו נותנים לשרת הפנים אפשרות להכניס את זה פנימה בלי חקיקה.

אני שואל, חוץ מהמילה "אפשרות", מה יכול לחייב אותה בחוק?

אבל אתה לא צריך, כי יש לה כבר התחייבות מכוח ההסכם.

ההסכם הוא זה שיוצר - - -

ההסכם מייצר את ההתחייבות.

הסכם או מחויבות.

גם בחדש?

כן, כי היא חותמת על הסכם חדש.

כל הסכם קובע תוך כמה זמן - - -

ברגע שהיא חתמה על ההסכם, זאת החובה שלה.

בדיוק.

אפשר רגע לשאול, אתם מתכוונים פה על הסכמים בלטראליים חדשים מול מדינות?

כן, כל ההסדרים. כל מה שבא בהסדרים.

ולהקל על התהליך העתידי.

חיים, בגלל זה התעכבנו, כדי להבין שזה באמת ככה נועל את זה.

זה חקיקה, אבל מטפלת גם בדבר שנראה רחוק.

התעכבנו בגלל זה.

וכל רשימת הסכם חופשת העבודה שמנוי, יעבור לתוספת. זה הכול.

עוד משהו?

לא.

אני צריך להצביע לפי סעיף?

אלכס, נשלחו שלוש הסתייגויות.

רק הערה, בלי בג"ץ, אני גם הייתי חושב שאסור שיהיה הבחנות בין אחד לשני. אני לא צריך את בג"ץ בשביל זה.

נכון.

בסדר, אם יש תמימות דעים בוועדה, אז הוועדה תמימת דעים.

אלכס, נשלחו שלוש הסתייגויות. אייל צריך לראות את זה.

אייל, קיבלתם הסתייגויות מחבר הכנסת אזולאי?

יש אצלי תקלה, אני לא יכול לראות בכלל הודעות.

תסתכל אצלך בטאבלט אם קיבלת.

אולי תוותר על ההסתייגויות כי אין תקשורת?

לא.

חבל.

כנראה שאת לא נמצאת הרבה בוועדה, כשאני מגיש הסתייגויות, זה בדרך כלל באלפים, הפעם זה רק שלוש.

את צריכה להגיד לו תודה. מה זה אל תגיד? רק שלוש, זאת פעם ראשונה.

אתה יודע ש - - -

זה שיא שלילי.

אם יורשה לשאול על מה שהוא אמר: אנחנו בעיקרון מבטלים תוספת, אין תוספת יותר. לא קיים תוספת. יש סעיף. בסעיף יש פירוט של המדינות עם ההסכמים.

הסברנו – וגם שושנה ביקשה את זה – שכדי שלא יהיה צורך לבוא ולהוסיף או לגרוע הסכמים, אנחנו מעבירים את זה לתוספת כדי שזה לא יעבור שלוש קריאות ומסמיכים את שרת הפנים לשנות את התוספת.

תוספת בתוך חוק - - -

בתוך חוק עובדים זרים. זה הכול.

תוספת חדשה בתוך החוק. הבנתי.

כן. זה הכול. זה בעצם בא להקל. אם אתם רוצים לעבור שלוש קריאות, אני לא יכול למנוע מכם.

רק שתדע שהתוספת היום, רק שר האוצר יכול לשנות.

בסדר. אבל זה עובר - - -

עכשיו זה שר הפנים.

אני יודע. זה עובר לתוך העולם של חוק עובדים זרים שהוא אמנם עולם של כמה שרים במקביל, אבל הסכמי חופשת עבודה מרוכז בעיקר במשרד הפנים ולכן חשבנו לנכון ששר הפנים יוכל לבוא ולשנות את התוספת, וזה הכול.

לגבי החקלאים, מתי זה מסתיים? זה חוק שהגשתי, אבל אני לא זוכר מתי זה מסתיים, זאת הייתה הוראת שעה.

ברגע שהחקיקה תתבטל - - -

סוף 2022.

ואז מגישים עוד פעם - - -

לא צריך להגיש כי ברגע ש - - -

מבטלים את ההיטל. ב-100%.

אופיר כץ הגיש חוק לגבי הפטור בחקלאות והוא מסתיים בשנת 2022, אז מה שאופיר כץ עשה , זה ימשיך, ברגע - - - זה מבטל אותו ואז זה ממשיך אוטומטית.

כרגע אנחנו מבטלים את כל ההיטל בכל הענפים. ואז גם היטל החקלאות לא רלוונטי.

הכול מתבטל.

זה מבטל את החוק שלי?

זה מחזק את החוק שלך.

לא, לא, חבר הכנסת כץ, זה מקבע, זה לא מבטל.

מירב, תגידי שלמדת מהגדולים. תגידי שלמדת מאופיר כאן.

הוא עושה ההצלבות.

אם אופיר כץ יקבל קרדיט, מה זה מפריע לך? תן לו מילה.

מדינה שלמה מצפה בכיליון עיניים לאישור החוק הזה, יאללה.

יאללה, בוא נתחיל בהצבעה.

ויהיה, יהיה אישור חוק.

אז תסיר את ההסתייגויות.

בבקשה.

אני - - -

גפני, תן להתחיל את ההקראה.

לא, אני לא אוהב את התשבחות האלה" "מדינה שלמה מחכה". אני אומר לך שאם המסעדנים היו - - - כולם נמצאים במסעדנים, אבל אם הרוב של המסעדנים היו חרדים, שר האוצר לא היה מביא את זה.

בסדר, בסדר.

חיים, תפתח את המסעדה בבני ברק כבר. תקל על גפני.

די. הצבעה על הסתייגויות, אני מבקש, קדימה. שלוש הסתייגויות שהוגשו על ידי ינון אזולאי.

אני רק רוצה להגיד כהערה כללית לגבי ההסתייגות, לפחות לגבי ההסתייגויות שמבוקש לגבי סעיף 2, שיכול להיות שהמיקום שלהם בנוסח יהיה קצת שונה.

אין בעיה.

בסדר.

אתה יכול מעכשיו למקם את זה במקום אחר.

הקראה בבקשה.

לגבי סעיף 1 – אין הסתייגויות.

מי בעד סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה

אושר

פה אחד. הסעיף אושר. סעיף מס' 2?

בסעיף מס' 2 יש הסתייגויות של חבר הכנסת אזולאי. מי מצטרף?

סיעת ש"ס, סיעת יהדות התורה, הליכוד והציונות הדתית.

כולם.

כמעט כולם.

טיבי אמר שגם.

טוב, אני אצטרך לזה חתימות, אבל לא משנה.

תקבל היום את החתימות.

הוא לא רוצה, גפני.

בסעיף 2 תתווסף הוראת שעה: "יבוטלו השומות למוסדות סיעוד שהוטלו עליהם מינואר 2018 עד 31 בדצמבר 2021".

זה בעצם מה שביקשנו ודיברנו על זה עם ארגון אב"א.

רגע, אני חוזר על ההסבר הזה: אנחנו מגישים את זה בתור הסתייגות, אנחנו מבקשים ממך לנהל דיון עם הנושא הזה של האוצר. אם כן - - -

אגב, ואמר את זה הרב גפני, אנחנו רוצים ביום שני שזה יעבור במליאה. זה חשוב, עוד שבועיים הם צריכים להגיש את השומות. אנחנו מאוד רוצים שזה יבוא יום שני. תעשו את הכול על מנת שזה יגיע ליום שני. אנחנו לא נתלה את זה בזה. אנחנו אומרים את זה. זה דעה של אופיר, של הרב גפני ושלי.

בסדר. מקובל. הנקודה מובנת.

מי בעד ההסתייגות?



הצבעה

לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

עולה למליאה.

הסתייגות נוספת שנראה לי, חבר הכנסת אזולאי, שהיא לחילופין. התווסף סעיף 2 (1): "עסקים שהוטל עליהם חיוב בגין היטל לעובדים זרים, יוכלו לפרוס את החוב למשך תקופה של 36 חודשים". אם אתה מבטל, אז זה לחילופין הביטול. בהסתייגות הקודמת.

לא.

כן. אם ההסתייגות הראשונה מתקבלת, זה - - -

אבל ההסתייגות הראשונה היא רק על בתי האבות, על הסיעודי.

צודק.

תודה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?


הצבעה

לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

אין הסתייגויות נוספות לסעיף 2. נצביע על סעיף 2.

מי בעד סעיף 2? מי נגד?


הצבעה

אושר.

הסעיף אושר פה אחד.

סעיף 3 עם השינויים שהקראנו. אפשר להצביע.

סעיף 3? מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושר.

הסעיף אושר פה אחד.

בסעיף 4 יש הסתייגות של חבר הכנסת אזולאי. במקום "בתחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2022" – "תחילתו של חוק זה ז' באדר התש"ף".

אגיד מאיפה זה נובע: זה נובע מזה שדיברנו פה ואמרנו שאנחנו רוצים את זה בשביל המסעדים מתחילת תקופת הקורונה. ולכן אמרנו שנועיל ונכון שדווקא בתחילת הקורונה שנפגעו כל כך, לתת להם גם את האפשרות הזאת. זה חשוב ולכן הגשנו את ההסתייגות גם בעניין הזה.

טוב. הצבעה על ההסתייגות, מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?


הצבעה

לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו הצבעה על סעיף 4 – מי בעד סעיף 4? מי נגד?


הצבעה

אושר.

הסעיף אושר. צריך להצביע על החוק?

לא.

אוקיי. חברים, קודם כל תודה לכולם. תודה על שיתוף הפעולה, זאת באמת בשורה ענקית לכל התעשייה, לכל המשק, למסעדנים, לבניין, למלונאות, לכולם. עשינו פה צעד משמעותי. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון הזה. ואני מאוד מקווה שגם במליאה אנחנו נצביע על זה מהר, כדי שבסופו של דבר ההקלות שאנחנו מביאים כאן, יתגלגלו לצרכנים ואנחנו נראה הוזלת מחירים. תודה רבה לכולם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך, על ההעברה של החוקים הללו, החוק של מירב והחוק הממשלתי. הרבה זמן שהנושא הזה היה צריך לרדת מסדר היום. כל התוכנית שהייתה למשרד האוצר בשעתו, זה לעודד את העבודה העברית. לעודד את העבודה של תושבי המדינה. ובסופו של דבר זה נכשל כישלון חרוץ. בכל המקומות האלה שבהם מביאים עובדים זרים, אין יכולת להביא - - - וזה רק לקחת כסף מגופים ועסקים שבקושי עומדים על הרגליים, ולכן עשית מעשה חשוב, וגם מירב בעניין הזה.

כולנו, ביחד.

כולנו ביחד. עשינו מעשה חשוב. זה חוק לא צודק שהיה עד היום, ואנחנו מבטלים אותו.

ברכות וכל הכבוד לכולכם.

תיקנו את זה. רק עניין אחד לפרוטוקול, אנחנו ב-13:30 נקיים דיון על לשכת הפרסום הממשלתית, ואחר כך ב-14:30 נחזור להצביע על החוק שדיברנו עליו בבוקר, והדיון על צו הסיגריות האלקטרוניות יהיה מחר. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:17.