פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



13
ועדת הבריאות
24/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 12:14

הצעה לדיון מהיר בנושא: ""מס אנטיגן" המושת על הציבור"

חברי הוועדה: טטיאנה מזרסקי - מ"מ היו"ר

יעקב אשר
מיכל וולדיגר
מיכאל מלכיאלי

רחל גור - עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

גאיה עפר - צוות בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

ארז הראל - משל"ט קורונה, משרד הבריאות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

סופי רון, חבר תרגומים



הצעה לדיון מהיר בנושא: ""מס אנטיגן" המושת על הציבור", של ח"כ מיכאל מלכיאלי, גלית דיסטל אטבריאן, אופיר סופר, יעקב אשר (מס' 159).

צהריים טובים, היום ה-24 בינואר 2022, כ"ב בשבט התשפ"ב. השעה 12:10 ואנחנו מתחילים דיון מהיר בנושא מס אנטיגן שמושת על הציבור. יש חברי כנסת שיזמו את הדיון - חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חברת הכנסת גלית דיסטל, חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת אופיר סופר. נמצא כאן חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה תציג את הנושא.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. הנושא הוא באמת נושא דחוף, ודחוף מאוד. ברשותך, גברתי יושבת הראש, אני רוצה קודם כל להציג את הבעיה.

העולם נמצא כולו במגיפה, וכל מדינה מחליטה באופן אחר על הדרך להתנהל בניהול המגיפה. אצלנו, בוודאי בגל הזה, סומכים יותר על האזרחים. זה נושא שצריכים לדון עליו בפני עצמו - טוב שסומכים על האזרחים, אבל בסוף רוב ככל הבדיקות הן בדיקות ביתיות. אלו בדיקות שהאדם עושה מיוזמתו ומיוזמתו מצהיר אם הוא חיובי חלילה. מה שקורה הוא שנפתח פה שוק אפור בנושא של בדיקות האנטיגן. אפשר למצוא מקומות שמוכרים את הבדיקה בעשרה שקלים, ויש מקומות שמוכרים ב-40 שקלים, או מקומות שאין בכלל. אני שואל את עצמי: למה המדינה לא מכניסה את בדיקת האנטיגן למחיר בפיקוח. אגב, המדינה עשתה את זה טרום מלחמת המפרץ על סלוטייפ ועל הניילון שבזמנו התייקר מאוד. אני דרשתי בזמנו לעשות את זה גם על המסכות, בתחילת המגיפה, למי שזוכר.

גם אז השוק היה פרוץ, היו מסכות ב-45 שקלים והיו בעשרה שקלים.

נכון. עלה מאוד יקר. מה שקורה עכשיו באנטיגן זה שפשוט נפתח פה שוק אפור. ההוא קונה בעשרה שקלים ומוכר ב-20; כל עיר עם המחיר שלה.

אני רוצה לחדד את הבעיה: במשפחה ברוכת ילדים, עם שישה-שבעה ילדים, שהגננת מגיעה אליה עם בשורה על ילד חיובי בגן - מה שדורשים מההורים זה לבדוק פעם-פעמיים ולפעמים יותר פעמים בשבוע, ולבדוק את האנטיגן של כל הילדים. רבותיי, זה לא מעשי כשיש מקומות שבהם בדיקה עולה 40 שקל, כפול שישה ילדים, כפול כמה פעמים בשבוע. אנחנו גורמים לחלק מההורים לא לעשות את הבדיקות. אני, יחד עם חברת הכנסת גלית דיסטל, הגשנו את ההצעה הזאת לסדר, מאחר שאני חושב שראוי שאנחנו נוציא מהוועדה אמירה ברורה למדינה לפקח על מחירי הבדיקות, וכמובן גם לממן אותן במקרים שזה נדרש על ידי גני הילדים. תודה רבה.

תודה רבה. זה באמת נושא מאוד חשוב - פיקוח על המחירים, כמו שיש פיקוח על מזון ועל מוצרים אחרים, או פיקוח על מחיר התרופות. חייבים גם לפקח על המחיר של בדיקות ביתיות. נמצאת איתנו גאיה מצוות בריאות במשרד האוצר.

מי המשרד האחראי על פיקוח על המחירים? משרד האוצר?

משרד האוצר ביחד עם משרד הבריאות, במה שקשור למערכת הבריאות, כמו תרופות ותכשירים רפואיים שונים.

שלום גאיה, תודה שהצטרפת לדיון שלנו. שמעת את הטענות שאין פיקוח ובדיקות אנטיגן עולות ביישובים שונים מחירים שנעים בין עשרה שקלים לערכה אחת ל-40 שקלים לערכה אחת. האם משרד הבריאות ומשרד האוצר מתכוונים לפקח על המחירים?

שלום. ממה שאני מכירה אין כרגע כוונה להרחיב פיקוח על מחירים על בדיקות האנטיגן. משרד האוצר וגם משרד הבריאות פעלו בדרכים אחרות כדי להוריד את עלויות הבדיקות שנמכרות בשוק הפרטי. השוק הזה נפתח ורשתות השיווק נכנסו כשחקניות משמעותיות בשוק והביאו לירידת מחירים מאוד משמעותית. גם מחיר של עשרה שקלים הוא מחיר נמוך ביחס למה שהיה נפוץ ורווח בשוק עד לפני כמה שבועות. המחירים ממשיכים לרדת - ראינו גם בדיקות בארבעה וחמישה שקלים לערכה. לכן, אנחנו חושבים שהשוק הזה והשחקנים החדשים באמת מביאים בשורה לצרכנים מהבחינה הזו, והם מצליחים להוריד את המחיר לצרכן בעולם האנטיגן.

אני אתן לכם דוגמה. אתמול במשפחה שלנו עשינו רכישה של ערכה כזאת לבדיקת אנטיגן ביתית, בבית מרקחת פרטי. שילמנו 40 שקלים לערכה אחת. בסופר פארם שילמנו 50 שקלים עבור חמש ערכות, ובבית המרקחת של קופת חולים שילמנו 20 שקלים עבור ערכה אחת. זה פשוט משהו לא מסודר, לא מפוקח, והציבור מוציא הרבה כסף. אלה הוצאות שפשוט אי אפשר לעמוד בהן, במיוחד למשפחות שיש להן הרבה ילדים. וכן מקבלים הודעות SMS ודרישות ממערכת החינוך לעשות בדיקה, לא לצאת מהבית לפני בדיקה. פעמיים בשבוע נדרשים גם צוותי הוראה ועובדי הוראה לעשות בדיקות. חייבים לפקח ולעשות סדר. את אומרת שמשרד הבריאות אמור לפעול ולחפש דרך להוריד מחירים, שכבר עשו משהו. אנחנו כן רוצים לשמוע ממשרד הבריאות מה נעשה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יעקב אשר שגם הוא בין יוזמי הדיון. בבקשה.

קודם כל תודה על הדיון, גברתי יושבת הראש. אני מודה גם לחברי, חבר הכנסת מלכיאלי ואחרים שיזמו, ואני הצטרפתי ליוזמה הזאת.

הסוגיה פה היא לא סוגיה כלכלית. אנחנו נמצאים בוועדת בריאות ואת מדברת על כלכלה - ובצדק, כי את קוראת לעשות פיקוח על המחירים, לעשות מה שצריך וכולי. זו לא סוגיה כלכלית. יש פה מחדל של המדינה, של הממשלה. בדיקת האנטיגן בעצם באה במקום מה שהיה צריך לבוא באופן נורמלי, שאלה בדיקות ה-PCR. אני מדבר עוד פעם על תחילת המגיפה. אני חושב שאפשר היה גם בבלימות נכונות למנוע את ההתפשטות הענקית. היום, אגב, זכינו במקום הראשון בעולם כפי שראיתי באחד מאתרי התקשורת - מדינת ישראל היא הראשונה בעולם בכמות ההדבקה לשבוע. אני לא זוכר שהיינו אף פעם במקום הראשון הזה, במשך כל השנתיים האחרונות, על כל סוגי המחלה והנגיף שהיו. אבל בעצם מה היה צריך להיות? אנחנו כל הזמן זוכרים את מסיבות העיתונאים שבהן נאמר לנו שמדינת ישראל קונה זמן: סגרנו את נמל התעופה בן גוריון, הגבילו יציאות וכניסות של אנשים לארץ וכולי - כדי לקנות זמן. מה עושים כשקונים זמן? ידענו שיגיע הרגע. גם ראש הממשלה דיבר על 50 אלף נדבקים, ולא משנה שבמציאות הגיע כבר ל-150 אלף ויותר. מה היה בחמשת השבועות האלה שקנו זמן? הרי אם בחמשת השבועות האלה היו קונים לא רק זמן אלא גם בדיקות PCR, והיו מתגברים את המעבדות בפעילות 24 שעות סביב השעון - דבר שלא עשו אותו, והיו מגדילים את הקיבולת של הבדיקות - אז אולי יכולנו באמת לזהות יותר. אל תשכחו שבאנטיגן בסוף ב-40 אחוז מהמקרים התשובות הן לא כל כך נכונות.

האמינות של הבדיקה היא 90 אחוז בערך.

אני לא יודע. יש כאלה ויש כאלה. גם אל תשכחי שכשאדם או ילד עושים את הבדיקה לבד, לא תמיד זה מדויק. ברור שב-40-30 אחוז זה לא מדויק. זאת אומרת שהמגיפה התפשטה יותר בגלל הדבר הזה. היה מצופה מהמדינה לתת את ה-PCR. עכשיו, לא הצלחתם להרים את זה, אין לכם מספיק מעבדות - מה הסיפור הזה, שהאזרחים צריכים להתחיל לקנות בדיקות? הרי אם זה הכלי שהמדינה משתמשת בו עכשיו, אז תתכבד המדינה ותיתן בדיקות. אגב, זה מה שמתחיל להגיע בימים אלה - עכשיו מתחילים לחלק בדיקות לבתי ספר.

מחלקים דרך מוסדות חינוך. יש גם תחנות מד"א.

רגע. את דוברת הממשלה או שאת יושבת ראש ועדה?

אני שומעת דעות.

לא, את לא שומעת דעות. יש לך תשובה לכל דעה. רק אני אומר לך, גברתי יושבת הראש, שזה מחדל. זה לא צריך להיות מושת על התושבים. הרי, אם משאירים את זה לשיקול הדעת שלי אם אני רוצה להיבדק או לא, או אם אני חייב להיבדק אז שאני אלך לרכוש בעצמי - זה גורם לכך שאנשים מזלזלים בזה. זה גורם לכך שאנשים שכנראה מאומתים יוצאים החוצה, כי הם לא בדקו את עצמם. דיברת על הערכה שקנית למשפחה. אל תשכחי, אלה לא רק הדברים שמודיעים לך בטלפון על הילדים פעמיים בשבוע. אם מישהו מהמשפחה שלך יצא לאיזשהו מקום והוא שומע אחר כך שבאותו אירוע היו כמה מאומתים, אז הוא בעצמו מפחד והוא רוצה לדעת. זאת אומרת, יכול לקרות גם שאדם יעשה בדיקת אנטיגן שלוש או ארבע פעמים ביום - במקום העבודה, בבילוי שלו בערב וכולי. לכן, לא יכול להיות שגם בממשלה לא תיערך, גם הממשלה לא השתמשה בזמן שלה, וגם היא תטיל את זה על האזרחים. זה חייב להיות מוצר שהמדינה מחלקת במקומות מסוימים, או שהיא עושה את זה בבדיקות מוסדיות. לדעתי גם היה הכי טוב שאלו יהיו בדיקות מוסדיות, בלי התורים הארוכים. הרי אם יש 150 מוקדים - שיעשו 300 או 400 מוקדים ואז לא יהיו תורים. לא עשו את זה. ולכן בסוף הציבור משלם; ולכן בסוף רוב ההנחיות שאנחנו מקבלים מהממשלה הן לציבור - קחו אחריות, כאילו הממשלה העבירה את הטיפול במגיפה הזאת לתושבים ולא להפך. זה מחדל בכל קנה מידה.

אני חושב שסיכום הדיון צריך להיות שהוועדה חושבת שעל הממשלה לקבל החלטה שבדיקות האנטיגן יחולקו, לא רק לילדים המחויבים בבדיקה, אלא לכל אדם שמחויב בגלל החשש שהוא נדבק ממישהו אחר. שזה יחולק בנקודות חלוקה בכל רחבי הארץ למי שצריך. אף אחד לא ייקח בדיקות סתם וישמור לעצמו.

או שיבצעו בקופות החולים.

או שיבצעו בקופות חולים, טיפות חלב, מתנ"סים עירוניים. הרי אין פה מומחיות מי יודע מה גדולה. הרי מבקשים מאנשים לעשות את זה לבד. אבל מה פתאום להשית את זה על האזרחים? האזרחים צריכים לשלם על המחדלים של הממשלה? אין שום היגיון בזה, ואני אומר לך שהייתי אומר את זה גם אם הייתי בקואליציה.

יש היגיון בזה. אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות. ארז הראל נמצא איתנו.

צהריים טובים. אני ממשל"ט הקורונה של משרד הבריאות. יש לי מצגת אם תרצו.

לא צריך מצגת.

נראה לי שאולי במצגת יתבררו לך קצת דברים שאולי אתה לא מכיר.

זה לא עולה, נוותר על המצגת. תציג לנו בבקשה נתונים ומה האפשרויות לאזרחים להיבדק.

ברשותך אני אחלק את זה לשלושה חלקים שונים, כיוון שעלו פה מספר אמירות.

כדי להציף את השטח בערכות ולהוזיל את המחירים, משרד הבריאות אישר 33 סוגי ערכות שונים. בתחילת הדרך היו בסך הכל חמישה סוגים של ערכות, ומהר מאוד הבנו שאנחנו צריכים להגדיל את הכמויות כדי שהתחרות תהיה טובה והאזרח יקבל מחירים טובים. יש 33 סוגים מאושרים של בדיקות. הערכות שאושרו הן ערכות שיודעות לזהות גם את זן הדלתא וגם את האומיקרון. כך, בקצה האזרח יכול לקבל ערכה שעונה לתמונת המצב שאנחנו נרצה לזהות. לכן גם התחרות עלתה והמחירים יורדים.

אני כן אתייחס למה שאת אמרת לגבי המחירים: עלות הערכה משתנה גם לפי סוג הערכה, ארץ הייצור שלה, וגם לפי הכמות שיש בערכה. ככל שהערכה יותר גדולה, כך העלות של ערכה בודדת קטנה.

זה גם משקף הבדלים באיכות?

אני עוד שנייה אתייחס. לא, כיוון שכל בדיקה שמאושרת יודעת לזהות - - -

כל החברות שאתם מאשרים באחוז הצלחה שווה?

קודם כל, יש מינימום מסוים שאנחנו מגדירים - מעל CT מסוים. כל מי שלא עובר את הקו הזה בעצם לא מאושר. יש מפרט.

מה המינימום, אם אפשר לשאול?

CT של 25.

לא, את זה אני לא מבין. אני שואל על אחוזי הצלחה. אחוז זיהוי.

גם האמינות משתנה. בדיקת האנטיגן גם תלוי במתי אתה עושה את הבדיקה - ודרך אגב, זה במידה זהה גם מה שקורה ב-PCR. אבל שוב: האמינות של כל הבדיקות לזהות אם אתה חולה היא סביב ה-96 אחוז, והן מזהות גם את זן הדלתא וגם את האומיקרון.

יש 33 סוגים שונים של ערכות שמיוצרים במקומות שונים בעולם, וכמו שאמרתי, העלות משתנה גם לפי מתי ייבאו את הערכה ומה גודל הערכה. ברור שערכה של בדיקה בודדת תעלה יותר מערכה של 20 בדיקות, מכיוון שיש לה את האריזה והדפים בפנים. לכן אתם תראו שונות גדולה בין המחירים. זה לגבי היכולת לאפשר לספקים שונים ליצור תחרות בשוק ולמכור את הערכות. \

הדבר השני הוא עניין האספקה שמדינת ישראל החליטה לספק לתושביה. אנחנו רכשנו קרוב ל-80 מיליון ערכות עד עכשיו. אני מזכיר לכם כמה אנחנו במדינה - 80 מיליון ערכות אלה הרבה מאוד ערכות. המחזורים הראשונים חולקו לבתי הספר במטרה להשאיר אותם פתוחים. במקביל לזה, במחזורים הראשונים היו עמדות בדיקת אנטיגן מוסדיות שהיו פרוסות במדינה. במעלה הדרך, הורחבה האוכלוסייה שאמורה לקבל את הבדיקות - אם זה בתי אבות, רווחה, גנים, חינוך על יסודי, מורים ועוד לא מעט ארגונים ומוסדות שהמדינה החליטה לתת.

מה זה גנים? כל הגנים מקבלים?

כולם מקבלים בחינם.

גני ילדים?

גם גני ילדים מקבלים בחינם 20 ערכות לכל ילד.

מתי קיבלו את זה? מתי מקבלים את זה?

כבר קיבלו.

לי יש ילדים בגן. הם לא קיבלו 20 ולא קיבלו אפילו בדיקה אחת.

אתה מתכוון לגני עירייה?

גני עירייה.

בבתי ספר קיבלו, בגנים לא.

לא קיבלו. לי יש ילדים בגן.

אם הייתם מעלים את המצגת, יכולתם לראות את הדברים הרבה יותר בבירור, מכיוון שאנחנו משקפים את התמונה בצורה מלאה - מתי מקבלים הילדים ואיזה סוג של ילדים. גילאי אפס עד שלוש אמורים לקבל את זה בשבוע הבא.

כן, אבל היום זה כבר מאוחר מדי.

הם מקבלים בשבוע הבא. מדרגנו את ההגעה של הערכות ומי מקבל.

עד שבוע הבא יישארו ילדים שלא נדבקו?

כן. אני מאמין שאתה מכיר את התמונה של התחלואה.

אני מאמין שאתה לא מכיר את העניין של התחלואה. היום העניין של התחלואה הוא רשמית 67 אלף ליום, אבל לפי פרופ' ערן סגל, שהוא גם הסטטיסטיקאי של הממשלה, זה פי שלושה. אז תחשוב בילדים תוך כמה זמן אתה כבר גומר את כל הקטע הזה של הילדים, כשרוב ההדבקות הן גם בילדים. במיוחד שהם א-סימפטומטיים ואתה גם לא יודע. הרי למה אני אומר את זה? כי כרגע אתם לא חילקתם עוד, נכון? זה עוד לא הגיע. בשבוע הבא זה יגיע לגני הילדים. זאת אומרת שעברו כבר כמה שבועות טובים, ויכול להיות שכבר 70-60 אחוז מהילדים אחרי זה.

אני חושב שונה ממך, אבל תרשה לי להציג את המצגת ואולי אני אצליח לשכנע אותך.

אני מציג במצגת את תמונת המצב.

אבל שיענה תשובה אחת: למה לא מחלקים את זה בחינם לכל האוכלוסייה?

מקבלים אותן בחינם, לרוב המכריע של האוכלוסייה. ולמי שלא מחלקים, מאפשרים לו לבצע בדיקה מוסדית. כל המדינה יכולה לעשות בדיקה מוסדית, מתי שרוצים וכמה שרוצים.

כמה שרוצים לחכות בתור.

אני אתן לכם את התמונה הכללית. אפשר לראות פה את התהליך של חלוקת ערכות אנטיגן ואת שרשרת האספקה. בשקף השלישי אפשר לראות את תהליך הקליטה של הערכות שקנינו. זה עבור ה-65 מיליון בדיקות האחרונות, כשלפני כן קנינו כבר קרוב ל-14 מיליון בדיקות שכבר סיפקנו. מתוך ה-65 מיליון האלה שאתם רואים כאן כבר סיפקנו מעל 20 מיליון.

מה ההערכות שלכם לכמויות הבדיקות שצריך במדינת ישראל? הרי ברור שהכמויות שהבאתם זה מה שהצלחתם להביא בזמנו. עכשיו, ברוך השם, כבר מתחילים להגיע ל-70-60 מיליון וכולי, אבל בהתחלה זה היה לאט. כמה לדעתך הצורך של האוכלוסייה כאן במדינה לאנטיגן על פי ההנחיות שלכם? יש לכם איזושהי הערכה.

אז אני מתנצל שאני לא יכול לענות על השאלה הזאת. זאת שאלה לפרופ' זרקא.

אז זה לא במצגת.

לא, זו לא שאלה שאני - - -

אבל אתה מבין שזה בדיוק הנושא של הדיון. כי הרי בסוף, אנחנו בודקים את התהליך. יכול להיות שאין מספיק, או שאנחנו הולכים לקבל כזאת הצפה של בדיקות אנטיגן שנוכל לשמור את זה גם ל-20 השנה הבאות.

אני יכול להגיד לך שבהשוואה למדינות אחרות בעולם, ולמדינות מאוד מתקדמות ב-OECD, מדינת ישראל בודקת את עצמה הרבה-הרבה יותר.

ולמרות זאת אנחנו הראשונים בתחלואה.

רק שנייה. היום נבדקים במדינת ישראל בבדיקות מוסדיות - PCR ואנטיגן - מעל 450 אלף בדיקות ביום. אני מאמין שכולנו יודעים מהי אוכלוסיית ישראל, ולדעתי כל אחד יכול לעשות את החשבון לבד.

450 אלף איפה? כאן בארץ?

כן. 200 אלף בדיקות PCR ועוד 250 אלף בדיקות אנטיגן מוסדיות. אני עוד לא מדבר על שאר הבדיקות שאנחנו מבצעים, של אנשים שמבצעים בדיקות באופן עצמאי מבדיקות שאנחנו מספקים להם. רק הבדיקות המוסדיות שאנחנו מבצעים - בדיקות PCR, בקופות חולים, עמדות פקע"ר ועמדות מוסדיות של אנטיגן - 450 אלף בדיקות ביום. אני חושב שזה מספר מאוד גבוה, גם ביחס לכל ערך ובטח לגודל האוכלוסייה.

אבל השאלה כמה צריך. אם 450 אלף הוא מספר גבוה - והוא בהחלט מספר גבוה - וצריך רק 500 אלף, אז לא צריך את כל הכמויות האדירות האלה שאתם מדברים עליהן שהולכות להגיע או שכבר הגיעו והולכות להיות מחולקות. משהו פה בתוכנית חסר: אתה לא יכול לעשות תוכנית בלי שאתה יודע מה היעד שלך ולמה אתה צריך להגיע.

אני לא הבנתי את הנקודה שלך. עד עכשיו תיארת שחסר, אז אני פשוט ניסיתי להגיד לך מה הכמות.

זה שזה חסר - לדעתי גם המספרים שאתה מציג פה מראים חוסר לפחות בשבועות האחרונים, כלומר עד עכשיו, עד לכמות הגדולה שמגיעה או שהגיעה כבר ומתחילה להיות מחלוקת. אני מדבר בעיקרון על הנושא של התשלום, אבל אני חושב שהמדינה רוכשת מצד אחד כמויות גדולות של בדיקות אנטיגן ומצד שני היא לא מחלקת אותן בחינם לכל התושבים - רק לילדים בחינוך. יכול להיות שיישארו פה עודפים סתם, לפי המספרים; אבל אני לא יכול לדעת מה המספרים, כי אתה גם לא יודע מה היעד שבו אתם צריכים להיות.

הערכות שרכשנו - לכל אחת יש כתובת. אנחנו יודעים למי אנחנו מספקים, מתי אנחנו מספקים ובאיזו תדירות. אני מסמן פה, בשקף 4, מי הולך לקבל ערכות לבדיקה עצמית הביתה. אלה גם הילדים, היסודי, מגן אבות, הרווחה - כולם כבר קיבלו, חלקם הולכים לקבל גם את הסבבים הבאים שלהם. אפשר לראות את הכמויות למטה. אני מציין שבתי ספר יסודיים וגם בתי ספר על יסודיים כבר קיבלו במסגרות של חזרה ללימודים, בתום החופש הגדול, בחנוכה, בחופשה של המגזר הערבי בסוף שנה. כולם קיבלו. במגן אבות כבר קיבלו מעל 2 מיליון בדיקות והולכים לקבל עוד 3.5 מיליון במהלך השבוע הקרוב. ברווחה אנחנו עושים את זה יחד עם פיקוד העורף. בתי החולים כבר קיבלו.

אם נעבור לשקף הבא, אנחנו נראה את מה ששאלתם.

אגב, באתר של משרד הבריאות מופיע שכלל הבדיקות הוא 318 אלף ליום.

אני אציג עוד שנייה. אנחנו נראה, זה תלוי באילו בדיקות מדובר.

הכל, כתוב - כלל.

אני מציג את האנטיגן. כיוון שאנחנו הבנו שהדיון הזה דן באנטיגן, אז בשקפים הבאים אנחנו נראה את תמונת המצב של בדיקות האנטיגן, אבל ב-PCR, כמו שאמרתי יש 200 אלף בדיקות ביום. אני מדבר רק על הבדיקות המוסדיות: מה שהמדינה העמידה לטובת האזרח בפריסה ארצית. אנחנו נראה גם את הפריסה עוד שנייה. כיוון שהערכות מגיעות עד סוף השבוע הזה בכמות מסוימת, המדינה החליטה לתעדף את המנות כך שיהיה אפשר לחלק אותן בצורה יותר מתאימה. חבר הכנסת מלכיאלי, אם יש לך ילדים עד גיל שלוש אז אני משער שבפעימה הבאה אתה תקבל אותן, שזה אחרי ה-28 בפברואר.

נעבור שקף נוסף. כדי לחלק את הבדיקות בו זמנית, אפשר לראות שהקמנו מערך הפצה מאוד רחב כדי לחלק לרשויות, וגם בין הרשות לתושבים. אפשר לראות את תמונת המצב של מה שחילקנו כרגע: אלה ה-12 מיליון שעליהן מדברים, בנוסף ל-12 מיליון קודמים שחילקנו.

לא, לא הבנתי. רגע. אני מסתכל בשקף, וכתוב פה, נכון ל-24 בינואר - 6.129 מיליון ועוד 6.129 מיליון.

זה מה שחילקנו מיום חמישי האחרון.

לשישה אזורים - ארבעה קטנים יותר ושניים גדולים של פריפריה של הצפון ופריפריה של הדרום.

בעצם מה-20 בינואר חילקנו את הלוט האחרון שהגיע. אותו רצינו לתת לחינוך היסודי, למורים, למגן אבות ולרווחה. את זה כבר התחלנו לחלק ועד סוף השבוע הזה אנחנו נשלים 40 מיליון ערכות שאנחנו מפזרים.

כן, אבל לארבעה-חמישה שבועות האחרונים של האומיקרון, מה הסך הכל, כולל ה-12 מיליון האלה? כמה בדיקות אנטיגן בסך הכל חולקו לאורך כל התקופה הזאת? מתחילת ההתפרצות?

30 מיליון. אני אגיד משהו נוסף: אני לא סופר את מה שבוצע בעמדות האנטיגן המוסדיות.

לא, אתה יכול לספור את זה.

שם, בכל יום יש 250 אלף בדיקות. עוד שנייה אנחנו נראה גם את ההתפלגות. כשאנחנו מדברים על 30 מיליון בדיקות זה מה שאנשים קיבלו הביתה. מה שאנשים הלכו לבדוק בעמדות הדיגום - זה 250 אלף ביום.

בשקף 8 נוכל לראות את עמדות הבדיקה המוסדיות. למטה, בעמודה התחתונה, נראה עמדות פריסה מה-28 בדצמבר ועד ה-10 בינואר. זו בעצם הייתה החלוקה שבה הגענו ב-9 בינואר עד 460 עמדות. כאן פעלנו בצורה מאוד אגרסיבית להגדיל את כמות העמדות. אפשר לראות את החלוקה בין צפון, דרום ומרכז. העלינו כמעט ב-80 אחוז את כמות העמדות בפריסה ארצית לבדיקות מוסדיות. זה אומר שכל בן אדם שרוצה ללכת לבצע בדיקת אנטיגן בצורה מקצועית, הולך לעמדות האלה שבפריסה ארצית. אני חושב שכמות העמדות היא באמת מאוד רחבה. היא אפילו יותר גדולה מכמות העמדות של קופות החולים ביחד.

בשקף הבא אפשר לראות את המפה: איך העמדות האלה פזורות. בימים אלה השלמנו גם מכרז נוסף להקמה של עמדות נוספות, בעיקר בפריפריה, למרות שאנחנו רואים שבשבועיים האחרונים הגדלנו משמעותית את העמדות בפריפריה.

אנחנו לא רואים מפה. אנחנו רואים רק עמדות בדיקה מוסדיות בכחול וכתום למרכז מול פריפריה.

אני מתנצל, יש לכם את המצגת הלפני אחרונה. בכל מקרה, בשקף שלפני הסיכום יש תמונת מצב יומית של בדיקת אנטיגן. אפשר לראות את כמות הבדיקות היומיות: 230, 260, 225 אלף - אלה המספרים של כמות בדיקות האנטיגן המוסדיות היומיות שמתבצעות בנוסף למה שאנחנו מחלקים.

יש תהליך שיטתי של מדיניות לאספקה גם של הערכות הביתה וגם של העמדות המוסדיות גם של PCR וגם של אנטיגן. אני אומר שוב: כמות הבדיקות היומיות במדינה היא היום 450 אלף. המשימה משותפת ומתואמת בין כל הגופים. אנחנו מדברים גם עם הרווחה, גם עם הביטחון, עם הבריאות והאוצר. יש מנגנונים נוספים של אכיפה ובקרה, לוודא שמה שהוחלט בממשלה אכן קורה: שהערכה מגיעה בסוף ליעד שלה. אנחנו מזהים את התנועה של הערכה עד הקצה גם כשאנחנו פועלים עם משרד החינוך ועם הרווחה. עם כולם יש דיווח אחורה בכל פעם שהערכה הזאת עוברת יד. בסוף, בתמונה הכללית אנחנו רואים שיש אוכלוסיות שמקבלות גם את היכולת להיבדק מוסדית וגם להיבדק בבית. אנחנו מרחיבים את היכולת להיבדק בבית.

כשאני מסתכל על האוכלוסייה שמקבלת ערכות להיבדק בבית היום, אפשר לומר שהרוב המכריע של האנשים במדינה מקבלים גם אפשרות להיבדק בבית, כי לכולנו יש ילדים וכולם מקבלים 20 ערכות. גם אם הערכה לא מגיעה למישהו שעובד בנמל, אני משער שהערכה שהגיעה לילד תשמש אותו גם כן - כי הם מקבלים 20 בדיקות הביתה לכל ילד. אם יש משפחה שהיא גם ברווחה וגם יש לה ילד בבית הספר, היא מקבלת גם את זה וגם את זה. לכולם יש גם את האפשרות ללכת להיבדק באנטיגן מוסדי, שזה בפריסה מאוד רחבה וזמינה לכולם, כמו שאפשר לראות.

תודה רבה, ארז. אנחנו נעבור לעו"ד רחל גור מלובי 99.

תודה רבה. יש לי שאלה לנציג משרד הבריאות: בתור הלובי הציבורי, אנחנו מקבלים המון פניות בנושא יוקר המחיה. לאחרונה התחלנו לקבל המון פניות מיבואנים קטנים. לטענתם, קיימים חסמי יבוא בלתי סבירים בנושא האנטיגן. על מנת לייבא אנטיגן בפועל, כל מה שצריך זה מחסן עם איוורור. ניתן למכור אותן היום בכל רשת שיווק אפשרית. לטענת היבואנים הקטנים ולפי הנוהל של משרד הבריאות שיצא בספטמבר 2021, בארץ על מנת לייבא אנטיגן זה חייב לעמוד בשלושה סטנדרטים בו זמנית: להיות מוכר גם על ידי האיחוד האירופי, גם להיות ברשימת של הבדיקות הגרמניות המסובסדות וגם ברשימה האנגלית. בנוסף, על מנת לייבא חייבים להיות רשומים בפנקס של ייבוא ציוד רפואי ומוכרים כבר שלוש שנים או לייבא עשרה סוגים של מוצרים. בקיצור, זה מכביד. אנחנו התעסקנו ברפורמה בייבוא במשך 60 שעות דיונים ואנחנו מכירים כבר שברגע שיש חסמי ייבוא ויותר קשה לייבא, זה משחק לטובת השחקנים הגדולים. בסוף מי שמשלם על זה, זה הצרכן, כלומר אנחנו. אם יותר קשה לייבא ורק הגדולים עושים את זה, המחירים יעלו ואנחנו נשלם על זה ביוקר. נשמח לקבל את ההתייחסות שלך. אולי יש נוהל יותר מעודכן. אמרתם שעשיתם איזשהן הקלות. האם אנחנו עדיין דורשים את האישור המשולש הזה: גם של האיחוד, גם של גרמניה וגם של אנגליה על מנת לייבא, או שאפשרנו הקלות מסוימות כדי לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד מחירים?

כמו שציינתי, יש 33 סוגים של ערכות שמאושרות. אני לא חושב שיש 33 סוגים של אקמול במדינה. אולי מישהו לא הבין את הרעיון, אבל האישור של האיחוד האירופי נועד להקל על האישור של האמ"ר. כל התהליכים האלה שאם זה מאושר באירופה ואנגליה, זה כדי לאפשר כניסה ללא אישור אמ"ר. מה שאמרת עכשיו זו הקלה ולא הכבדה: זה או אמ"ר, או אישור כזה או אישור כזה. אני יכול לומר לך שאני לא מכיר היום יבואן שממתין לאישור ייבוא שלא נבחן על ידי משרד הבריאות. אני לא מכיר כאלה, ואם יש כאלה אני אשמח להכיר. אני יכול לומר לך שבחודשים האחרונים עלינו מחמישה סוגים ועד 33. אני מזכיר שבסוף אנחנו רוצים שלאזרח תהיה ערכה מתאימה ובדוקה, ולא שכל מישהו שרוצה לייבא כי זו עסקה טובה יביא משהו שמביא לכך שהאזרח מקבל מענה לא טוב. זה מנגנון שנועד להגן על האזרח.

את מקבלת את התשובה?

זו לא ממש תשובה. אני מקריאה פה מהנוהל שלכם, וכתוב פה שערכה לבדיקות אנטיגן מהירות תקבל רישום בפנקס הציוד הרפואי ללא צורך בתיקוף באמ"ר בארץ, במידה והן עומדות בכלל הקריטריונים: גם בעלת CE, כלומר אישור של האיחוד, גם רשום ברשימה המסובסדת בגרמניה וגם ברשימה המאושרת באנגליה. אז שוב, השאלה היא האם אנחנו באמת דורשים את האישור המשולש הזה. נראה לי מספיק רק אישור של האיחוד. ברור שאנחנו רוצים שבסופו של דבר הציבור יקבל את המוצר הכי איכותי שאפשר, אבל נראה לי שאפשר להסתמך רק על האיחוד האירופי, בלי להוסיף עוד רבדים של סיבוך ואישורים.

אני שוב אומר: מה שהקראת עכשיו זו הקלה. זה אומר שאם זה כבר בוצע איפשהו, זה מתקבל אצלנו. מה שהקראת עכשיו אומר שזו הקלה, כי הוא לא צריך לעשות עוד תהליך.

זה אמור להוזיל ולא לייקר.

ברור שזה מוזיל, וברור שזו הקלה. הוא נכנס באופן אוטומטי למדינה בלי לעשות תהליך של תיקוף בתוך המדינה. שזה תהליך שקצת מייקר.

בעצם רגולציה של הכלכלה. יופי, תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

תודה, יושבת הראש. אני לא יודעת אם דנו בזה, אבל אני כן רוצה להביא לפה את הנושא של מתמודדי נפש. כל הנושא של בדיקות אנטיגן הוא יקר ביותר, ולכן לילדי בית הספר והגנים נתנו אפשרות לקבל את זה בחינם וכנ"ל לאוכלוסיות מעל גיל 60. כלומר, אוכלוסיות שמכונות במסגרת התקנות והנהלים בסיכון גבוה. לצערי הרב, מתמודדי הנפש לא נכללים בהגדרה הזאת. לדעתי צריך לתקן את זה וכן להכליל את מתמודדי הנפש בתוך ההגדרה של סיכון גבוה. ראינו את זה קשה בסגר הראשון, כשמשרדי הרווחה שלא מכירים בבריאות הנפש חילקו מצרכי מזון לאנשים שנזקקים, אבל שוב - מתמודדי הנפש היו מחוץ לתמונה ומחוץ לחלוקה כי הם לא נכללים בתוך הרשימה הזאת. כך גם לגבי בדיקות אנטיגן. זו בדרך כלל האוכלוסייה הכי חלשה, גם כלכלית, שלא מסוגלת לחיות עם הקצבה שהם מקבלים. בנוסף מחקרים בארץ ובעולם בכלל מראים שהם הראשונים שנפגעים מנגיפים גופניים, כלומר: בריאות הנפש משפיעה גם על בריאות הגוף. כשדולת בריאות הנפש גם הוצאנו, כל ארבע יושבות הראש, מכתב לשר הבריאות ולנחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, שיכלילו את מתמודדי הנפש בתוך אלה שזכאים לבדיקות אנטיגן בחינם וכמובן לקדימות ל-PCR. בינתיים לא קיבלנו תשובה אבל חשוב לי להביא את זה לפה. באמת מדובר באוכלוסייה קשה, גם כלכלית וגם בריאותית - נפשית וגופנית. אני אשמח אם תצא גם מפה בוועדת הבריאות קריאה להכניס אותם לתוך האוכלוסיות בסיכון גבוה שזכאיות להטבות הללו. תודה.

יופי. אפשר לרשום את זה בסיכום הדיון בהמלצה שנעביר למשרד הבריאות.

ארז, יש אצלך עדכון לגבי אוכלוסייה מיוחדת ומתמודדי בריאות הנפש?

האמת שאני חושב שהם כלולים, אבל יכול להיות שאני טועה. אני לא יודע.

הם לא.

אז אם אפשר בבקשה שגם בישיבות עבודה שלכם תעלו את הנושא.

אני יודעת שקואליציית ארגוני בריאות הנפש - עמותת לשמה, עמותת משפחות בריאות הנפש ועוצמה, פנו גם הן ואנחנו בעקבותיהן לגורמים במשרד הבריאות כדי לקבל את המענה הזה. ככל שידוע לי, טרם התקבל מענה כלשהו. אני אשמח אם תקחו לתשומת הלב. ושוב, אני מודה גם לוועדה שתכניס את זה לסיכומים ולבקשה.

כן. אלה שנמצאים למשל במוסדות, בפנימיות או במסגרת - להם כן עושים בדיקות.

לא, הם לא מקבלים. אני יודעת מפניות שפנו אלי אישית, שנער שיוצא מההוסטל שהוא נמצא בו הביתה ואחר כך חוזר - בבית צריך לעשות לו בדיקה. הוא לא מקבל את זה בהוסטל, והוא לא יכול לחזור חזרה להוסטל בלי בדיקה. ההורים והוא עצמו צריכים לקנות את הבדיקות האלה. זו עלות כלכלית כבדה למישהו שחי מקצבת נכות וצריך להתקיים ממנה. הם לא מקבלים. בהחלט, חלק מהדרישה שלנו היא לקבל דרך ההוסטלים, דרך מסגרות שיקום, דרך מרפאות בריאות הנפש, שמכירים את האוכלוסייה הזו. לצערי האוכלוסייה הזאת לא נמצאת בשום מקום כאוכלוסיית רווחה.

אז כאן צריך לבדוק. את מכירה מסגרות שלא עושים, ואני מכירה שכן. אז צריך לעשות סדר. שתהיה גישה אחידה לכל המוסדות האלה. יש חלק שאני מכירה למשל, כמו כישורית בגליל, שכן עושים בדיקות מדי פעם באופן סדיר, וגם עשו חיסונים לכולם באופן סדיר ומפוקח. צריך לבדוק שתהיה גישה אחידה לכל המוסדות האלה.

אכן.

יופי, תודה רבה. אנחנו נועלים את הישיבה. תודה רבה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:59.