פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ב (26 בינואר 2022), שעה 9:00

נשירה סמויה במערכת החינוך ותקצוב יחידות לקידום נוער

חברי הוועדה: משה טור פז – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
אלון טל
עופר כסיף
מאיר פרוש

ולדימיר בליאק
אורית מלכה סטרוק
נירה שפק

אתי וייסבלום - חוקרת בכירה בתחום החינוך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רויטל לן כהן - עו"ד, מנהלת תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אילן שמש - מנהל אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

יפעת קלמרו - ממונה קידום נוער, משרד החינוך

יפה בן דוד - מנכ"לית, הסתדרות המורים

שירה חייט - מורה, כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי

דאהר אבו רומי - מנהל יחידה לקידום נוער, מוזמנים נוספים

יעל וולפנזון - ראש תחום חינוך כוח לעובדים, מוזמנים נוספים

תמי סלע

יהודית גידלי

אפרת שלמה, חבר תרגומים



נשירה סמויה במערכת החינוך ותקצוב יחידות לקידום נוער

בוקר טוב, ישיבת ועדת החינוך היום בנושא נשירת תלמידים ממערכת החינוך, ותקצוב היחידות לקידום נוער, ואני אוסיף גם, נושא הביקור הסדיר.

אנחנו נכנסים כאן לדיון מאוד, מאוד חשוב, אני מודה לחבריי עופר כסיף וגם אחרים, כל היושבים כאן שביקשו את הדיון הזה.

אני אקדים ואומר, הדיון הזה הוא לא דיון ראשון, גם בכנסת הזו אנחנו כבר עסקנו בנושא נשירת תלמידים, בנושא של תמונת המצב של הגופים שעוסקים בנשירה, ואני גם אומר כאן, יש לנו בקשה נוספת להתמקד בעתיד בנשירה במגזרים מסוימים שתיתן עוד פוקוס על הנושא, ודיון ההמשך הזה כמובן איננו מנותק מהקורונה, ומכל מה שבעצם קורה ברקע, כשאנחנו יודעים ומקבלים כל הזמן נתונים, גם נאמר כאן בוועדה, שהקורונה בהחלט החמירה מאוד את מצב הנשירה, קודם כל הסמויה, יש שיגידו גם הגלויה.

אנחנו נשמע את הנתונים, ולכן הדברים האלה הם דרמטיים מבחינת המשמעות שלהם למערכת החינוך, לתלמידים בישראל.

היות וחברת הכנסת סטרוק צריכה לצאת, אני אתן לה לפתוח בכמה מילים, גם חבר הכנסת כסיף שיזם את הדיון כאמור יקבל, אני אתן לכל חברי הכנסת לדבר, אני רק אבקש מכם לקצר חבריי, כי יש לנו הרבה מאוד אנשי מקצוע, וגם קולות מהשטח שאנחנו רוצים להביא.

חברת הכנסת סטרוק ואחר כך כסיף.

תודה רבה, בוקר טוב.

תראה אדוני היו"ר וחבריי חברי הכנסת, את הדיון הראשון שהיה על הנשירה הגלויה והסמויה אני כזכור יזמתי, וקיבלנו כאן נתונים מזעזעים, גם על היקף הנשירה, וגם על היקף הנשירה בקרב אלה שאמורים לטפל בנשירה, כלומר בקרב קציני הביקור הסדיר, הקב"סים, שהם בעצמם נושרים, משום שלמרות שיש להם הרבה סיפוק מהעבודה שלהם והרבה רצון טוב, ואכפתיות, ואהבה, ותחושת שליחות, עם כל הדברים האלה, אי אפשר ללכת למכולת, פשוט אי אפשר.

תנאי ההעסקה שלהם, מעליבים ועלובים, ואם אנחנו רוצים שיהיה לנו מי שיציל את הילדים של כולנו מהנשירה, אנחנו חייבים לשנות את זה.

עכשיו, אני מאז יצאתי למסע קב"סים, עיינתי בדוחות מבקר מדינה, נפגשתי עם אנשי משרד החינוך, נפגשתי עם קב"סים בכל הארץ ומכל המגזרים, קראתי פרוטוקולים של הוועדה הזו בכנסות קודמות, בכל מקום אומרים, כותבים ושומעים שחייבים להביא שינויים בתנאי ההעסקה של הקב"סים.

אז אני יודעת שזה לא הנושא מספר אחד של הדיון פה, ואני מבקשת, ביקשתי את זה גם מיו"ר הוועדה שרן השכל, וגם מהשרה יפעת, ואפילו גם משרת הפנים, כי בסוף נושא הקב"סים חונה גם בשלטון המקומי.

אני חושבת שהכנסת הזו יכולה להתגייס וסוף, סוף לעשות מעשה בעניין הזה, כי אי אפשר רק לדבר, ולדבר, ולדבר על זה שצריכים לשנות את תנאי ההעסקה של הקב"סים ולא לעשות בסופו של דבר.

זה הישג שהוא לגמרי בר השגה, לא מדובר על סכומים גבוהים, זה לא משהו שיפגע באופן דרמטי בתקציב המדינה, אבל זה כן יועיל באופן דרמטי לתלמידים של כולנו, באמת מכל המגזרים, כי היום אנחנו בתקינה חסרה, רק משום שאנשים לא רוצים לבוא לתקנים האלה בגלל התנאים הלא ראויים.

אני מאוד מבקשת ידידי וחברי היו"ר, שיתכנס גם לעניין הזה, ואני מבקשת שיהיה פה דיון שאליו גם יגיעו האנשים הרלוונטיים, ושהוועדה הזו תלחץ כדי להגיע להישג הראוי, כי אנחנו מדברים על אנשים שבאמת עושים עבודת קודש, מצילים נפשות פשוטו כמשמעו, אנחנו מדברים על ילדים שאם הם יישארו באיזו שהיא צורה בתוך מסגרת פדגוגית, אנחנו נראה אותם אחר כך אנשים טובים, מועילים לחברה, מאושרים, מאירים, תורמים לכולם, ואם לא אז אנחנו נראה אותם מתדרדרים. זאת בקשתי ותודה על רשות הדיבור.

תודה חברת הכנסת סטרוק.

חבר הכנסת כסיף, אחר כך חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב.

אני בהחלט מסכים עם מה שאמרה חברת הכנסת סטרוק לגבי תנאי ההעסקה ואני גם אתייחס לזה, לא רק של הקב"סים אלא גם של מורי הילה וכל מי שעוסק בקידום נוער. אני אתייחס לזה עוד מעט, אבל אין ספק שהבעיה נגזרת ונוגעת לתנאי ההעסקה ויש דרכים לפתור את זה.

אני בקצרה אציג את זה, גם בהמשך יידברו נציגי כוח לעובדים שמייצגים את מורי הילה ועובדי קידום נוער. קודם כל צריך לזכור שיש בגדול שני סוגים של נשירה, וגם בהתאם יש גם אופני התמודדות אחרים. יש נשירה גלויה ויש נשירה סמויה, הקב"סים יותר קשורים לנשירה הסמויה, בעוד שקידום נוער והילה יותר קשורים לנשירה הגלויה.

קודם כל אני רוצה להודות למ.מ.מ. וביקר לאתי על המחקר המצוין שעשו לבקשתי, אז תודה. אני חושב שצריך לעשות יום מ.מ.מ. בשנה, כדי להעלות על נס את העבודה המצוינת שהם עושים, כמו כל עובדי הכנסת.

אני רוצה לגעת בכמה נקודות, מין הסתם אחר כך גם אתי וגם אחרים יאריכו, אז אני לא רוצה לקחת לעמי את כל הזכות, אבל מהדוח של ה-מ.מ.מ עולות כמה בעיות קשות.

דבר ראשון, יש עלייה משמעותית בהיקפי הנשירה של תלמידים בשנתיים האחרונות, בעיקר ביישובים מוחלשים, וחשוב לשים דגש על כך שהנפגעים העיקריים מהנשירה ומחוסר היכולת לטפל בנשירה, הם בעיקר האוכלוסיות המוחלשות ביותר והיישובים המוחלשים ביותר. זה רק מעלה עוד יותר את החשיבות כמובן של קידום נוער והילה. זה דבר ראשון.

דבר שני, בעקבות הקורונה כפי שעולה גם מהדוח, יש תופעה גדלה מאוד של נשירה סמויה, כאשר למשרד החינוך והוא גם אמר את זה פה בזמנו בדיון אחר, אין מעקב אחרי התופעה, אין מעקב שזה בעייתי בפני עצמו.

אנחנו נשמע מהם תגובה בהמשך.

הנקודה הבאה, במקביל לזה שיש נשירה גדלה, יש ירידה במספר התלמידים במסגרות של קידום הנוער, וגם פה זה בעיקר ביישובים מוחלשים כלכלית, ששם הנשירה דווקא גבוהה.

כלומר, אפשר לומר שיש יחס הפוך בין הנשירה לבין המענה שמקבלים מקידום נוער והילה, ושיהיה ברור שאני לא מטיל את האחריות חלילה על עובדי ומורי קידום נוער והילה, אלא נקרא לזה על המערכת ומיד אני אתייחס.

יש גם ירידה בהיקף התלמידים בהילה כאמור, שהיא כמו שאנחנו יודעים הכתובת האחרונה לתלמידים במערכת החינוך.

הדבר הבא, שיש תת תקצוב מצד משרד החינוך, שגם זה פוגע במיוחד במוחלשים, אני מפנה בדוח של ה-מממ. או במחקר של ה-מממ.

אני מציע חבר הכנסת כסיף, כי אנשים כאן לא כולם קרוא כמוך, אז בוא תתקדם, אני אתן לך אחר כך גם להתייחס אחרי הדוח.

בסדר, אני רק מצטט משפט אחד שאומר, שבשנים שבהם לא היה תקציב המדינה, פחתו ההעברות וגם התיקנה, התקציב המאושר של התיקנה קטן, וכך שגם פה יש פגיעה משמעותית, בעיקר במוחלשים.

דבר נוסף שכבר הוזכר, תנאי ההעסקה של המורים בהילה, הם תנאים בלתי נסבלים ויש לזה כמה היבטים.

היבט אחד, מדובר בעובדי קבלן הרבה פעמים, זאת אומרת, במקום שתהיה העסקה ישירה, מעבירים את זה לזכיין חיצוני.

כמו שאפשר לראות בדוח, ב- 1992 פורסם פעם ראשונה חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אבל מאז מ- 1992, לא פורסם חוזר מנכ"ל חדש שמסדיר את התכנית והכל מתבצע באמצעות מכרז לזכיין, זה דבר בלתי נתפס שאני חושב שצריך לתת עליו את הדעת, העניין הזה של הזכיין, ואני מבקש שזה גם יהיה אחת מההמלצות בסוף הדיון, מעבר להעסקה ישירה של כל עובדי קידום נוער והילה, והפסקה של השימוש הנלוז בעבודה קבלנית.

אני מיד מסיים וממש ארוץ לנקודות.

הדבר הבא זה קיצוץ בשעות הוראה, וכתוצאה מזה גם הגדלת מספר התלמידים בכיתה, גם זה פוגע בתלמידים ובמורים.

עוד דבר אחד, פירוק המחוז הערבי. אני רוצה להעלות את זה כשאלה, מדוע ב- 2015 פורק המחוז הערבי של יחידות קידום הנוער, שכמובן הציבור הערבי הוא מהנפגעים העיקריים, גם בנושא הנשירה מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, למה זה נסגר?

והדבר האחרון, קיים כמו שאנחנו יודעים, תמריץ לאי דיווח על נשירה בגלל התקצוב עבור תלמיד, גם זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת, ובהמשך אולי ארצה להוסיף.

תודה רבה חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת פרוש בבקשה.

בוקר טוב, קודם כל תודה על הישיבה הזו.

אני לא רוצה להמעיט במה שנאמר כבר, גם בישיבה הקודמת שאני השתתפתי, ישיבה אחת שאני שמעתי את הנתונים וגם מה ששמעתי מחברי הכנסת.

אני רק מבקש לומר כך, יש איזו שהיא תחושה בציבור, שבציבור החרדי יש פחות בעיות של נשירה וכדומה, עכשיו אני לא מומחה בעניינים האלה, אבל גם בציבור החרדי יש בעיה כזאת.

אני הייתי במשרד החינוך עד לאחרונה במשך חמש שנים, אני חייב לומר שזה לא מובנה באופן טבעי, שאם משרד החינוך רוצה לטפל בבעיה של נשירה והיא צריכה להיות בעיה שצריכים לטפל בכל מי שיש בעיה, יש תקציב שהוא עובד בשביל מה קרוי ממלכתי וממלכתי דתי וכדומה, ומה שקשור לציבור החרדי לא היה, או לא היה באותה מידה.

אני הייתי צריך להביא כסף קואליציוני להפעיל תכנית מסוימת, לחונכים לנוער בסיכון, וכאשר אין קואליציה, אז בסופו של דבר המשרד ממשיך עם הפרויקט הזה.

אני מבקש, אמרת שאני כבר שומע ויש כאלה שאומרים במגזרים מסוימים, אני לא רוצה בנושא הזה שנדבר על מגזר מסוים, אני חושב שכל ילד בישראל, זה לא משנה מהו או מיהו, צריך לדאוג שהוא לא ינשור, ואני מבקש שהוועדה כשהיא מטפלת, תטפל בדבר הזה לכל ילדי ישראל באופן שווה.

לא יכול להיות מצב שמשרד אומר זה לא בתכנית, תביא לנו כסף קואליציוני, זה לא נכון כך לנהוג, וודאי בנושא רגיש כזה, וודאי שלא.

תודה רבה חבר הכנסת פרוש, חשוב מאוד ואני מבטיח לך שנושא נשירה חרדית יקבל פה עוד קשת בוועדה.

נשירה לכל ילד, אני רוצה שזה יהיה לכולם.

תודה רבה, חבר הכנסת בליאק.

תודה רבה אדוני היו"ר, האמת לא יוצא לי הרבה להגיע לישיבות של הוועדה הזאת, וכל פעם שמתאפשר לי אני משתדל לבוא, כי בעיני זו לא רק אחת הוועדות החשובות במשכן, אלא גם האיכותיות ביותר מבחינת המקצועיות שלה, והדברים שאני לומד פה, ואני לא איש חינוך, אבל כמובן של וועדת הכספים מגיעם לא מעט נושאים מהתחום.

כל פעם שאני מגיע לכאן, אני גם לומד ומעשיר את עצמי ואני גם אמשיך להגיע בהמשך.

בעיקר יש לי שתי שאלות בנושא, אני חושב שהנושא חשוב, והשאלות שלי כיצד הסגרים שהיו כאן בשנתיים האחרונות, כיצד הם השפיעו על רמת הנשירה, על אחוזי הנשירה ביחס לתקופות הקודמות, כי אני חושב שלתקופה הזו הייתה השפעה שלילית מאוד, גם על מערכת החינוך וגם על כל תלמיד ותלמיד, וראיתי את זה גם אצלי בבית.

השאלה השנייה, האם התופעה הזאת החריפה אולי ביתר שאת בקרב העולים, עולים מחבר העמים ובכלל, כי אני חושב שגם מקודם אחוזי הנשירה בקרב העולים היו גבוהים למיטב ידיעתי, והאם בתקופה של השנתיים האחרונות, התופעה הזאת החריפה? תודה רבה.

תודה רבה חברה הכנסת בליאק. חבר הכנסת דוידסון ואז אנחנו נעבור ל- מ.מ.מ.

אני חוזר לדברים שאמרתי בדיון הקודם וביתר שאת, כשראיתי שיש היום דיון בנושא הזה, במקרה אתמול הייתי בניחום אבלים אצל חבר טוב, ודיברנו על הבעיה האישית שיש אצלו בבית, ועוד חבר נוסף, זה שהילדים לא חזרו לבית הספר, ילדים מכיתה ט'.

מדובר על שני ילדים, לא ילד אחד, וכשאני מגיע לפה, אני מגיע אחרי תובנות שאני מקבל מהשטח, ובסוף הדבר הכי חשוב כמו שאמרתי זה המורים והמורות.

המורים והמורות הם המגשר בין המשפחה לבין הילד, אז כמובן שאם אנחנו נחפור עמוק בנושא של הילדים שלא חזרו ללימודים או נשרו מהלימודים, אנחנו נגלה שחלק גדול מהם גם מגיעים עם בעיות בבית, וזה פעם אחת, המורים צריכים להיות בקשר עם המשפחה, עם ההורים, המורים והמורות צריכים לקבל כלים מהעובדים הסוציאליים מהפסיכולוגים, מהיועצים בבית הספר, ובסוף אחרי כל מה שאמרתי אני רוצה לסכם את זה במשפט אחד.

המורים והמורות זה הכוח הכי גדול שיש לנו במערכת החינוך, הם אלה שבאמת יכולים להציל את הילדים מהנשירה, והייתי רוצה לדעת ממשרד החינוך, איזה כלים עומדים למורים ולמורות ומה אנחנו יכולים כמערכת לחזק אותם מול התלמידים ומול המשפחות, אם זה נושא כלכלי, אם זה נושא של יועצים וכדומה.

אני מאוד, מאוד מקווה שהנושא הזה ימשיך ונדון בו, כי אנחנו לא נפתור את זה היום.

תודה רבה חבר הכנסת דוידסון, אכן הדברים ראויים.

אני רוצה לומר כאן, באמת יש הרבה מאוד אנשי מקצוע שביקשו להגיב, להתייחס ואנחנו נשתדל בזמן הקצוב לתת לכולם.

אנחנו נשמע עכשיו את אתי מה-מ.מ.מ של הכנסת שתציג כאן מספר נתונים, ואחר כך ראשון הדוברים מהדרג המקצועי, יהיה אילן שמש מסגן ראש אגף לחינוך לנוער בסיכון במשרד החינוך, אז אתי בבקשה.

תודה רבה, אני אציג בקצרה מידע על ונתונים מרכזיים מתוך מסמך בנושא היחידות לקידום נוער ותוכנית הילה, כולל גם מידע על נשירה, שהוכן לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף לפני כמה שבועות, כל המידע והנתונים מופיעים במסמך שנמצא באתר ה- ממ"מ.

כמו שנאמר פה, כשעוסקים בנושא הנשירה במערכת החינוך, מקובל להבחין בין נשירה גלויה, כלומר תלמידים שנשרו ממסגרות החינוך הפורמלית ולא רשומים בשום מסגרת אחרת, לבין נשירה סמויה, שהיא מושג רחב יותר שמתייחס להיבטים שונים של ניתוק פיזי, רגשי ולימודי של התלמיד מבית הספר, וזה תהליך שיכול להביא בסופו של דבר לנשירה גלויה.

בהקשר לנשירה גלויה, שאלה הנתונים שמוצגים כאן בתרשים הזה, רואים שבעשור האחרון יש תהליך הדרגתי של צמצום הנשירה במיוחד בחינוך הערבי. הנשירה בחינוך הערבי עדיין גבוהה מאשר בחינוך העברי אבל הפערים קטנים יותר ויותר.

מה שחשוב להגיד בהקשר הזה, שהנתונים האחרונים שמופיעם לשנת 2020, לא בהכרח משקפים את תמונת המצב האמיתית, בגלל שהתלמידים לא נדרשו באותה תקופה לנוכחות סדירה ורציפה בבתי הספר, בגלל הסגרים של הקורונה.

כלומר, היה בעצם אתגר בלזהות מה זה נשירה, כשכל מושג הנוכחות בבית ספר השתנה בעכבות הקורונה בשנתיים האחרונות?

בדיוק, משום שנשירה סמויה היא בין השאר, אחד מהמאפיינים שלה זה מה שנקרא נוכחות פסיבית, כשאין נוכחות אז אתה לא יודע מה זה פסיבי, זה חלק מהעניין.

אכן, אבל כן חשוב להגיד שבסך הכל שעורי הלמידה בישראל, הולכים ועולים והם גבוהים מאוד, כלומר קרוב ל- 90% בקרב בנים וסביב 95% מהבנות בכל המגזרים, בני 17 לומדים, נמצאים בבית הספר, וזה מאוד גבוה גם יחסית לעולם.

אם נעבור לשקופית הבאה, הנשירה הסמויה שכמו שאמרתי היא מושג הרבה יותר רחב שמאגד תופעות שונות, בתקופת הקורונה במיוחד על רקע של העדר נתונים, יש חשש גדול לעלייה בנשירה הסמויה, בפרט בקרב תלמידים בסיכון, שהזיקה שלהם לבית הספר הייתה חלשה יותר מלכתחילה, ותלמידים שהנגישות שלהם ללמידה מרחוק הייתה יותר מוגבלת.

בפועל באמת אין לנו נתונים ברורים שמאפשרים מעקב רציף אחרי התופעה, זה משהו שגם הכנסת בדיונים קודמים וגם מבקר המדינה, ביקרו את משרד החינוך לגביו.

נכון, וצריך לומר שאנחנו ביקשנו כאן דיווחים ממשרד החינוך עד כה ולא קיבלנו, שזה הערה לסדר, אני גם רוצה לציין באמת בפסקה השלישית פה, שנתון שיש בידנו והוא מעיד על עלייה של 10% מ- 82 אלף ל- 90 אלף, זו עלייה משמעותית ויש להניח שהיא לא מכילה את הכל.

נכון בדיוק, יש נתונים על קציני ביקור סדיר, אבל זה לא בהכרח מייצג את כל התופעה כי לא כל התלמידים האלה מגיעים לביקור סדיר.

השקופית הבאה, אנחנו נעבור לנושא של היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות, שהן אלה שממונות בפועל על טיפול בבני נוער מנותקים שאינם נמצאים במסגרת כלשהי, כמו גם בבני נוער שסובלים מקשיים בהסתגלות, כלומר גם הם בני נוער ברשימה סמויה.

זה זרוע של הרשות המקומית שהתפקיד שלה בפועל לעסוק בנושא הזה, אז הדבר הראשון שחשוב להגיד זה, שהרשויות המקומיות לא מחויבות להקים יחידה לקידום נוער, ויש יחידה לקידום נוער ב- 147 מתוך כ- 250 רשויות מקומיות.

משרד החינוך מממן את כוח האדם בהם באופן חלקי, רק ברשויות מקומיות שעומדות בתנאי סף.

אתי סליחה, מה ההבדל בין שני הנתונים האלה?

אחד זה כלל היחידות.

כלומר יש רשויות שיש להם שתי יחידות, לכן זה מופיע כך?

בעיקר זה יחידות לקידום נוער, במוסדות חסות הנוער בשירות בתי הסוהר.

אבל עדיין יש לנו 100 רשויות בישראל לערך, בלי יחידה לקידום נוער?

אכן, כן ובתוכם גם רשויות מקומיות חלשות, חרדיות שאין בהם.

יש רשימה בתוך המסמך של רשויות מקומיות שאין בהן יחידות לקידום נוער, הרבה חרדיות רואים את זה יותר.

משרד החינוך מממן באופן חלקי את כוח האדם ברשויות המקומיות, שעומדות בתנאי סף מסוימים ושניגשות לקול קורא בנושא הזה, ושתנאי הסף כוללים גם את מספר הנערים שנדרשים לטיפול היחידה ברשות, כלומר רק ממספר מסוים של מטופלים ניתן לקבל מימון.

אנחנו בסך הכל רואים שיש עלייה במספר היחידות לקידום נוער בשנים האחרונות.

נעבור לשקופית הבאה שזה מספר המטופלים ביחידות לקידום נוער, ואנחנו רואים שהוא ירד בשניים האחרונות, זה תואם את הנתונים על הנשירה שראינו קודם לכן, אבל מעניין לראות שהירידה הייתה גדולה יותר בקרב תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות ואולי זה משהו שאפשר לשאול את משרד החינוך לגביו, כלומר דווקא תלמידים מישובים חזקים, נשארים יותר מטופלים ביחידות לקידום נוער.

השקופית הבאה – התקציב, כמו שאמרתי משרד החינוך מתקצב את היחידות לקידום נוער באמצעות קול קורא ייעודי שהוא משתתף בשכרם של עובדי היחידה, הקול הקורא הוא מממן גם את השכר של עובדי היחידה וגם של עובדם נוספים ביחידה, ובשנים שיש דיפרנציאליות בתקרת התקצוב, היא כן הצטמצמה בשנים האחרונות.

הדיפרנציאליות לפי מדד הטיפוח של הרשות המקומית, יתר העלות מכוסה על ידי הרשות המקומית שמחויבת גם לספק מבנה, תחזוקה והוצאות אחרות של היחידה, ומה שקרה בשנים האחרונות, שהיה שינוי בקול הקורא, כך שמשרד החינוך מתקצב יותר בעלי תפקידים, וכפי שאנחנו רואים את זה בגרף משמאל, יש עלייה במספר המשרות.

בשנתיים שלוש השנים האחרונות, בהתחלה הייתה התאמה, כלומר הייתה גם עלייה במספר המשרות וגם עלייה בתקציב, אבל בשנים האחרונות בעיקר על רקע זה שלא היה תקציב מדינה מאושר, התקציב פחת וזה גרם לפגיעה ביחידות לקידום נוער, בוודאי השלטון המקומי יוכל להרחיב על הנושא הזה.

אם נעבור לנושא של תוכנית הילה, תוכנית הילה היא אחת התוכניות המרכזיות שפועלות באמצעות האגף לנוער בסיכון ממשרד החינוך, היחידות לקידום נוער, וזו התוכנית שמיועדת לבני נוער שנשרו מבתי הספר הרגילים, אבל חשוב להדגיש שהתלמידים האלה לא נספרים כנושרים, כלומר הם לא נספרים ברשימה הגלויה.

התוכנית היא פועלת במודל משולב שכולל את משרד החינוך, שהוא הגורם המפקח והמתקצב, הרשויות המקומיות שמספקות מסגרת פיזית וארגונית לפעילות התוכנית וגם מפנות אליה תלמידים מתאימים, והזכיין החיצוני שהוא נבחר באמצעות מכרז, הזכיין כיום זה החברה למתנ"סים שנבחרה במכרז שהתקיים ב- 2018 והמכרז הוא עד 2023, כלומר עוד שנתיים.

בשקופית הבאה יש נתונים על פעילות התוכנית, בשנת הלימודים הקודמת 2021, למדו בתוכנית קצת יותר מ- 8,000 תלמידים, ירידה בשנים האחרונות שקשורה במשבר הקורונה, שהביא להפחתה בנשירה הפורמלית מבתי הספר.

הנתונים המלאים על אוכלוסיית התלמידים בתוכנית מופיעים במסמך, נגיד רק פה ש-30% מהתלמידים הם מהחינוך הערבי, מבין התלמידים בחינוך העברי כ-10% הם החינוך החרדי וכ-13% עולים.

בסך הכל בשנים האחרונות, רואים ירידה גם בשיעור התלמידים הערבים וגם החרדים והעולים בתוכנית, כלומר דווקא תלמידים שנחשבים באוכלוסיות יותר בסיכון פחות נמצאים בתוכנית.

נעבור לכמה נתונים על התקציב, התוכנית מתוקצבת כמו שאמרתי באמצעות מכרז שנקבעת לו מסגרת תקציבית קבועה. במכרז הנוכחי שהתחיל בשנת תשע"ט, המסגרת לתקציב השנתי כ- 143 מיליון שקלים, שזאת עלייה ביחס למכרז הקודם של השנים הקודמות.

ביצוע התקציב בשנתיים האחרונות היה נמוך מעט המסגרת, גם בגלל המעבר בין הזכיינים שקרה בשנת תשע"ט, וגם בגלל משבר הקורונה שהביא לסגירת המסגרות בחלק מהתקופה וצמצום הפעילות.

בצד שמאל רואים את העלייה בתקציב התוכנית, שהיא עלתה באמת בין המכרזים, אבל בהקשר הזה חשוב לזכור, שתלמיד שבחטיבה העליונה בתיכון רגיל, התקציב הממוצע שלו הוא כ- 31 אלף ₪ בשנה, כמעט כפול, למרות שכמובן אלו מאפיינים שונים לגמרי.

הדבר האחרון שרציתי להראות לכם זה הנושא של מורי הילה, כמו שנאמר פה, עובדי ההוראה בתוכנית מועסקים על ידי הזכיין שנבחר במכרז על ידי משרד החינוך, תנאי ההעסקה של המורים נקבעים במכרז, בהסכמי עבודה של הארגונים המקצועיים מול הזכיין.

בשנים האחרונות בין המכרזים היה שיפור בתנאי ההעסקה, יש שיפור בתנאי ההעסקה של המורים, יש אפשרות להעסקה בהעסקה משרתית קבועה לאורך השנה לרוב המורים, תנאים סוציאליים בדומה למורים בבתי הספר ועוד, אבל עדיין יש הבדלים משמעותיים בין המורים שמועסקים בתוכנית הילה, למורים שמועסקים בבתי ספר תיכוניים, שגם הם אגב לא מועסקים על ידי משרד החינוך חשוב להגיד, אבל זה בכל זאת הבדלים משמעותיים שקשורים גם הרבה מאוד למודל התפעול של התוכנית.

אנחנו רואים פה, שבשנת הלימודים הקודמת היו 1,128 מורים בתוכנית הילה, 62% הועסקו בשכר חודשי קבוע לאורך השנה, שהם עובדים 9 עד 24 שעות חודשיות, חלק קטן יותר מהמורים מועסקים בשכר שעתי גמיש, מה שנקרא שעות העסקה אפקטיבית, ויש אפשרות גם למורים שעובדים בהעסקה משרתית להוסיף שעות אפקטיביות.

הרבה מידע נוסף על התוכנית, על המורים נמצא במסמך ואני מזמינה את כולם לעיין, תודה רבה.

אתי תודה רבה על העבודה, באמת ה-מממ כמו שנאמר קודם ראוי לשבח על העבודה היסודית, ואנחנו גם רואים פה נתונים מצד אחד על העלייה בהשקעה, מצד שני על כך שתלמיד בתוכנית הילה מתוקצב פחות מתלמיד רגיל, שזה סוג של אבסורד כי זה ילד נושר והוא אמור לקבל לא פחות מתלמיד רגיל, וגם אנחנו רואים שלפעמים תקופת הקורונה גרמה לחוסר ניצול של תקציבים מסוימים, שבאופן אבסורד הוריד את הטיפול שדווקא התלמידים האלו זקוקים לו בתקופה הזאת יותר מכולם.

אנחנו מבקשים עכשיו לשמוע את אילן שמש, סגן ראש האגף לחינוך בנוער בסיכון מטעם משרד החינוך, אילן אתה איתנו בבקשה?

שלום לכולם, אני רוצה להתנצל קודם כל בשמו של חיים מויאל מנהל האגף, כי הוא חבר הוועדה והוא פשוט חלה וביקש ממני להחליף אותו.

אני יתחיל דווקא במשפט כדי לומר על הנושא של הקב"סים, אני אחרי זה אומר כמה דברים על השאלות שנשאלו לגבי הנשירה הסמויה, וחשוב לי מאוד שיפעת קלמרו, מנהלת קידום נוער הילה אצלנו באגף, תתייחס לשאלות שעלו בנושא של קידום נוער הילה.

לגבי הקב"סים, אני רק רוצה להוסיף משפט לדברים של חברת הכנסת אורית סטורק, לנו במשרד החינוך במשך, לפחות שבע השנים האחרונות, השקענו המון במקצוע ובתפקיד הקבס, אנחנו היום דורשים מקבס מתחיל בכלל, שיהיה מורה עם ניסיון, של למעלה משלוש שנים בהוראה, אנחנו דורשים מהם הכשרות בעולם החינוכי טיפולי, ואנחנו שילבנו אותם, כל קב"ס בממוצע בכ- 16 בתי ספר, שהם ילוו את בתי הספר, יישבו עם מנהל בית הספר, היועצות וכן הלאה. כלומר תפקיד הקב"סים קיבל מקצוענות מאוד גבוהה, ודרישות מאיתנו ממשרד החינוך, דרישות מאוד גבוהות של עבודה.

חשוב לי להגיד את זה, כי באמת מצד אחד אנחנו מעלים את הדרישות, מעלים את הציפיות, דורשים מהם יותר עשייה, יותר עבודה, והם עובדי הרשויות המקומיות, ומצד השני באמת הם תקועים בשנות ה- 90.

אילן, הנקודה ברורה, אנחנו נגיע אליה בהמשך שוב.

רגע, רגע, מה זאת אומרת תנאי העסקה שנות ה- 90, אתה יכול להסביר את בבקשה?

כן, חשוב להבין, הם עובדי הרשויות המקומיות ולמעשה תנאי ההעסקה שלהם בנויים על הסכמי שכר, שהיום מורכבים למעשה ממשרד החינוך, כמובן מרכז השלטון המקומי והסתדרות המורים, שהיום הסתדרו המורים היא הגוף שלמעשה האיגוד המקצועי שלהם.

בלי ששלושת המרכיבים האלה יחד עם משרד האוצר, יישבו יחד וינהלו את הסכמי השכר, או ישפרו אותם או ישנו אותם, שום דבר לא יזוז פה. ואז מה שקורה זה שכל פעם מישהו אחר מנסה להרים את הכפפה הזו, אבל זו כפפה מורכבת משלושה או ארבעה גורמים, משרד האוצר, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי והסתדרות המורים, וצריך את כל הארבע האלה לגייס וזו משימה לא פשוטה, אני מודע לה ומעורבב בה, כבר למעלה מחמש שנים.

אילן, אתה יכול בבקשה להתייחס לנושא הנתונים כמו שאתם רואים אותם במטה, שהוצגו כאן בנושא הנשירה, אנחנו מבינים שנושא הקב"סים זה רגל ציר של האירוע, אבל אם אתה יכול טיפה לחזור אחורה, עד כמה אתם רואים את העלייה בנשירה הגלויה או הסמויה או שתיהן?

לגבי נשירה גלויה, הנתונים הוראו פה, יש לאורך כל השנים ירידה, וירידה כתוצאה מהעבודה המאומצת של משרד החינוך, בעיקר לתת לבתי הספר כיתות שחר, מסגרות ייחודיות, תוכניות ייחודיות וכמובן עבודת הקב"סים.

אני רוצה להגיד לכם, שהקטע של נשירה גלויה הלך ופחת לאורך השנים עוד לפני הקורונה, בתקופת הקורונה אני אתן התייחסות ייחודית, כי באמת בתקופת הקורונה נוצרה בעיה חדשה. הנשירה הסמויה היא לא מנוטרת, היא כן מדוברת, היא כן גם נחקרת.

אין מידע על ההיקף.

בצורות שונות.

אילן, אם אתה יכול לתמצת כי יש לנו לא מעט דוברים.

בסדר גמור, אז אני אתמצת את זה לכיוון של ההיקפים, שיש במסגרת מחקרים, כי אין נתונים של המשרד מדויקים של נשירה סמויה.

אני אגיד לכם לפחות כמה סקרים, מחקרים והערכות יש לנו.

נתחיל עם זה שמכון - - עשה מחקר מעמיק בנושא, ודיבר על המורכבות של הגדרה של תלמידים בנשירה סמויה והוא דיבר על ניתוק התנהגותי, ניתוק רגשי, ניתוק תפיסתי, ומהבחינה הזו זה רק אומר שהנושא הזה הוא מורכב ועדיין לא מוגדר ולא סגור מבחינת ההגדרה שלו.

יש אומנם עוד כמה סקרים אבל מה שמעניין זה לראות לפחות שלושה מהם, אחד מהם זה דוח אדלר על חמד שדיבר על מה שנקרא, הם קראו לזה מתגלגלים, זה תלמידים בחמד שלמעשה עברו לפחות ארבעה מסגרות.

זאת אומרת, לוקחים את הנושא של מעבר בין מסגרות.

כאינדיקציה לבעיה.

מה שאנחנו קוראים לו התמדה, והם בדקו את זה בחמד, הם גילו במחקר שלהם אצל אדלר, ש- 15% מהתלמידים מתגלגלים, זאת אומרת עוברים לפחות ארבעה מסגרות בחמד, זה סממן של נשירה סמויה.

אבל אנחנו במשרד החינוך, כל שנה בודקים למעשה את ההתמדה של כל בית ספר, מה זה אותה התמדה? אנחנו בודקים למעשה כמה תלמידים מאותו בית ספר, עברו עזבו את בית הספר ועברו לבית ספר אחר.

אילן סליחה שאני קוטע אותך, בדיון קודם אמרתם שאתם מקימים מעיין מאגר בנושא נשירה סמויה, התקדמתם עם הנושא הזה?

זה מהלך שאנחנו באגף מנסים לבנות על בסיס הנתונים שבתי הספר ממלאים על התלמידים.

ויש לכם, זה כבר בשל או שזה עדיין בבניה?

זה נמצא עכשיו, ממש השנה בניסוי במנהל לחינוך התיישבותי, אנחנו התחלנו את זה בשני יישובים בדרום, בדקנו את הכלים לבדוק איך אפשר להוציא מתוך מאגר הידע הבית ספרי, המנב"ס וכן הלאה, מידע המצביע על סיכון או מה שנקרא נשירה סמויה.

אז מה שאני מבקש אילן, אנחנו נבקש לדיון הבא, אני יודע שהמהלך הזה כבר נעשה, ושיש לו כבר תוצרים ראשוניים, אני אסביר כאן למי שלא עקב, המשמעות היא שבעצם מקבלים מבית הספר מספר דיווחים, נוכחות, השתתפות, פעילות, מבחנים בחלק מהמקומות יש, ואז בעצם מנתחים מהי נשירה סמויה בבתי הספר ומוצאים נתונים, נתון דרמטי מבחינת היכולת, זה דבר שלא היה קיים עד היום, ואני חושב שהוועדה תרצה לראות גם תוצרי ביניים, על מנת שהדבר הזה יובא לעיונינו ונוכל להיעזר בו.

אני רוצה עוד דבר לבקש לישיבה הבאה.

את תנאי ההעסקה של הקב"סים.

אנחנו נגיע לזה.

וכמה חסרים קב"סים.

אוקי בסדר גמור, כן עופר.

אני רוצה גם להוסיף משהו.

אתה שואל או אומר?

אני לא רוצה לשאול, אני רוצה להוסיף וזה גם אולי רלוונטי אליו, ואני רוצה לשאול לפני שמאפשרים גם לנציגי הילה וקידום נוער.

אנחנו נשמע אותם. אילן סליחה, רק תסיים בבקשה.

אני אסיים דווקא על תקופת הקורונה, בתקופת הקורונה בגלל המציאות המורכבת שנוצרה לנו, הפעלנו את כל הקב"סים בתוכנית ייחודית, ועשינו להם מה שנקרא מבצע איתור מנותקי קורונה, ביקשנו מהם לפנות את מנהלי בתי הספר, גם ביסודי וגם בחטיבות העליונות, וביקשנו מהם שבתי הספר ישתפו אותנו בתלמידים, נתנו לנו שמות, של תלמידים שמבקשים מאיתנו לסייע להם, לקב"סים באיתורם ובשילובם מחדש בבית הספר.

זאת אומרת תשימו לב, פה לא מדובר על נושרים גלויים, מדובר על כך שכל הקב"סים נפרשו בתוך בתי הספר, וביקשו מהמנהל ומהיועצת להגיד להם מי הם אותם ילדים שנמצאים בנשירה סמויה למעשה אבל גלויה.

אני רק רוצה שתדעו, שבשנה הזו 7560 תלמידים, נתבקשנו על ידי בתי הספר לגעת להם בראש, לאתר אותם ולשלב אותם מחדש.

וזה תוספת ל- 8500 הנושרים בנתון הקודם, נכון אילן?

כן אבל אלו לא נושרים, שוב פעם אלו חבר'ה שסומנו, אלו נושרים סמויים שבבתי הספר ביקשו את העזרה שלנו.

זה בהמשך אולי ל- 90 אלף שדווח לנו שהם כבר בטיפול קב"סים?

לא, אני מניח שזה חופף, הם חלק מה- 90 אלף בטיפול קב"סים נכון אילן?

חד משמעית כן.

אילן, אני עוצר אותך כאן כי יש לנו עוד דוברים.

וגם אני רוצה להחזיר את המסלול להילה ולקידום נוער ופחות לקב"סים.

אנחנו נעשה גם וגם.

אדוני היו"ר רק שאלה לדובר.

כן אלון.

אם תוכל לתרגם את המספרים האלה לאחוזים, כלומר אני לא יודע מה זה 90 אלף, אם ניקח את ציבור התיכוניסטים בישראל, איזה אחוז מוגדר.

אני אעזור לך, אם אנחנו מדברים על מיליון תלמידים, קצת פחות בתיכונים, ו- 90 אלף הם בטיפול הביקור הסדיר, אז אתה עוסק ב- תשעה עשרה אחוזים.

ברור לכולנו וחבר הכנסת פרוש רמז על זה קודם, שכמעט בכל עיסוק בנשירה אנחנו לא יודעים הכל, ולכן שאילן שמש אומר 7560, זה נתון מאוד ממעיט, הוא מדבר על משהו מאוד ספציפי, אלה ביקשו מבית הספר שניגע להם בראש, אחד האתגרים פה זה לעשות את ההבחנה בין האוכלוסיות השונות.

אני אבקש מיפעת קלמרו מראש תוכנית הילה ממשרד החינוך, אם יפעת יכולה להתייחס.

רק בהקשר של האחוזים, זה מופיע במסמך, בשנת 2019 היו 82 אלף תלמידים, 4.7 מתלמידי מערכת החינוך.

אבל אנחנו נוער נושר ביסודי, בואו נהיה רציניים פה.

קציני ביקור סדיר מטפלים גם בתלמידים ביסודי, בשנת 2020 5.7% מהתלמידים.

כן, אבל זה תמיד הטעיה, כי היסודי הוא מאוד קטן והרוב הוא בעל יסודי אבל תודה.

כן יפעת, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני אתחיל מהמקום שבו אילן הפסיק וזה באמת עובדי קידום נוער, מנהלי יחידות לקידום נוער ומנהלי השכלה, שכמו שבדוח של ה-מממ ברור לכולנו שהם מועסקים על ידי הרשות המקומית, גם השכר שלהם לא עודכן משנות ה- 90 ואין לגביהם כמעט דיוני שכר, ואנחנו חושבים שזה עוול שצריך לעבור תיקון ומהר, מכיוון שהם אלה שבאמת מטפלים, הם כוח העזר למי ששאל קודם למורים, כדי לעשות את האחזקה החינוכית הטיפולית ברשויות המקומיות.

הם כולם עובדי רשות מקומית ובעיקר הדור היותר צעיר סובל מתנאי העסקה ומשכר ירוד, אנחנו נמצאים במצב שכשאנחנו רוצים לקדם מורה בהילה לתפקיד של ניהול לא כדאי לו, לא כדאי לו מכיוון שתנאי ההעסקה שלו בהילה, עוברים תהליך - - -

יפעת הנקודה ברורה, סליחה שאני קוטע אותך אנחנו פשוט קצרים בזמן, מה עוד את יכולה להגיד לנו?

אני יכולה להגיד לכם שהנתונים שאתי מציגה, הם נתונים שאנחנו כמובן שיתפנו, כשבעצם המאמצים בתקופת הקורונה מכוונים להגיע לבני נוער בסיכון, מכיוון שבאמת כרגע אין הנשרה, ובכל היחידות לקידום נוער בשנה הנוכחית ב- 2022, יש עלייה דרמטית במספר המטופלים, לא במספר לומדי הילה, מכיוון שכמו שאתי ציינה, בתי ספר לא מנשירים ובצדק הם לא מנשירים בתקופה הזאת של הקורונה, ובאמת יש עלייה במספר המטופלים שעובדי קידום נוער נותנים להם שירות.

לגבי המורים, אנחנו יוצאים למכרז בעוד שנה וחצי הוא יפורסם, אנחנו התחלנו בתהליך הכתיבה, זה מכרז חברתי בהובלה של משרד ראש הממשלה, גם ועד המורים וגם עמותות ובעלי עניין, וכמובן בעלויות יוזמנו לתהליך היוועצות כמו שמקובל במכרז חברתי ובכוח לעובדים אני בטוחה שלנציגי העובדים יהיה מקום להשמיע את קולם.

אנחנו מיד נשמע אותם.

תגיד יפעת האם תוכנית הילה שאת בעצם ממונה עליה, האם אם היה תקציב גדול יותר היא הייתה גדלה, או שאם היו נפתחות יחידות נוספות ורשויות נוספות יותר תלמידים היו מקבלים מענה?

איך את רואה את זה מהזווית שלך?

מהזווית שלי כרגע התוכנית מתוקצבת באופן שמאפשר את הפעילות בהיקפים שאנחנו נמצאים בהם, גידול בהיקפים ידרוש כמובן שיפור בתקציב, אנחנו מגיעים רק לחלק מהילדים, יש מגזרים שהמצב שם יותר קשה מבחינת הפעלת לקידום נוער, אנחנו מצאנו לזה פתרון חלקי ביחידות באמת בקצה של הקצה שאנחנו מפעילים יחידה לקידום נוער רק על ידי משרד החינוך בלי שיתוף של הרשות.

שאלת התקציב היא שאלה שתמיד קיימת, היא כרגע לא המכשול העיקרי, המכשול העיקרי הוא באמת התקצוב של יחידות קידום נוער.

יש בעיה מבנית, היא העיקר פה, משרד החינוך, סליחה אם תרשה לי רק הערה אחת.

כן.

משרד החינוך הוא אחראי על התוכנית, רשויות מקומיות מספקות את השתיות הפיזיות לפעילות וזכיין הוא זה שמעסיק את עובדי ההוראה, זאת אומרת יש פה שלושה גורמים, שעצם זה שיש שלושה גורמים שאני לא בטוח שתמיד אחד יודע על השני ושיש ביניהם איזו שהיא קורלציה.

אבל מעבר לזה, יש פה פגיעה משמעותית עוד לפני שמדובר על התקצוב, בעובדי ההוראה, ואני חוזר ואומר בשל ההעסקה בידי זכיין.

עופר, אמרת את הדברים, אני חושב אחרת ממך אבל בוא נניח את זה שנייה בצד.

יפעת, האם ב- 100 רשויות שראינו שאין להם יחידות קידום נוער, ממילא השירות לנושר הוא נמוך יותר בעיניך?

לא, יש רשויות שאין בהן יחידות לקידום נוער, מכיוון שמספר הילדים שזקוקים הוא מאוד, מאוד נמוך, ואז הם מקבלים שירות ברשויות סמוכות.

רשויות שבאמת המצב שם קשה, כמו רהט, ג'סר עזרקה, אנחנו מפעילים בעצמנו לבד, בלי השתתפות של הרשות בלי שיתוף כדי שהילדים שזקוקים שם לשירות יקבלו שירות.

רשויות שלא משתפות איתנו פעולה בכלל אפילו בלהעמיד מבנים, אנחנו לא יכולים להחליף את האחריות של הרשות במקום.

אני אגיד שברשויות גדולות, אנחנו מתקצבים עוד פחות ממה שאנחנו מתקצבים ברשויות קטנות בגלל באמת המגבלות של קול קורא.

שוב, ככל שיהיה יותר כוח אדם מקצועי, מיומן, אנחנו נתקלים בקושי עצום לגייס כוח אדם. ואז ילדים לא מקבלים טיפול, בשבילי באמת זה הילדים.

מאה אחוז, תודה רבה.

אנחנו נבקש לוועדה, ואתי אני מבקש שאתם גם תהיו מעורבים, את רשימת הרשויות שאין בהם קידום נוער ושמבחינתכם משרד החינוך הייתם רוצים שייפתח, אבל משהו מונע.

כלומר אותם מאה ומשהו רשויות שאין בהם יחידה, ומתוכם תסמנו מי אתם חושבים שהיה רצוי, אבל סיבות של שיתוף פעולה, תקציב או כל דבר אחר מונעים את זה.

אנחנו רוצים לשמוע קצת מקולות השטח, אני אבקש משירה חייט, מורה בתוכנית הילה, נמצאת איתנו בבקשה?

רק אני אצטרך לצמצם את הדוברים הבאים ממש מאוד, מאוד בקצרה לשתיים, שתיים וחצי דקות, שירה את איתנו?

אז אנחנו נעבור לדאהר מקידום נוער, דאהר אבו רומי מנהל קידום נוער מהיישוב תמרה, הוא נמצא?

כן אני נמצא.

שלום דאהר, שלום ואם תצליחו להעלות אחר כך את שירה זה יהיה מצוין.

שלום לך, מה אתה יכול להגיד לנו על היישוב תמרה שאתה מנהל את יחידת קידום נוער בתוכו.

שלום לכולם, תמרה היא עיר, היא נמצאת בצפון, קרוב מאוד רבע שעה מעכו, מספר התושבים בה בערך 35 אלף תושבים.

יש בה כל מיני מסגרות שמטפלים בבני נוער בסיכון, כמו מפתן, נעמת, טכנולוגי וגם קידום נוער.

למרות הכל, יש לנו מצוקה מאוד קשה, שאנחנו בבעיית תקצוב, למרות שקידום נוער הוא המסגרת היחידה שאני אומר שהיא מטפלת ומשלבת בין השכלה לטיפול.

עם הכל, אנחנו מצליחים להגיע ל- 50 נערים ועדיין אנחנו לא הגענו לכולם, שהם לגמרי מנותקים, ובכל זאת יש לנו הרבה הצלחות שאני יכול לדבר עליהם.

דאהר, סליחה, מתוך 50 אתם מגיעים, לכמה היית רוצה להגיע אם היה לך יותר תקציב? תן לי מספר בערך.

הבעיה שאנחנו סובלים מכוח אדם, ובמלא אנחנו חריגים מבחינת המוגבלות של בני נוער שאמורים לטפל, אנחנו מטפלים יותר ממה שמוקצה לנו בכוח אדם כי אנחנו רוצים להגיע לכל התלמידים.

אז שוב אני חוזר על שאלתי דאהר, 50 אתם מגיעים אליהם, לכמה אתם לא מגיעים להערכתך? לכמה בני נוער אתם לא מגיעים?

על פי מה שרשום, קודם כל אנחנו לא מגיעים לכל המנותקים, ויש לנו מנדט שגם אמורים להגיע גם לתלמידים שנמצאים על סף נשירה בתוך בתי הספר, למרות זאת אנחנו לא מצליחים להגיע אליהם ולמנוע את נשירתם, זה מה שאני אומר לך, טיב ההצלחה של קידום נוער, שמה שיש לנו לעשות אחרים לא יכולים לעשות.

אנחנו יכולים גם למנוע נשירה וגם לשלב את המנותק בחזרה, ולשלב אותו וגם נגיע איתו להצלחות.

משפט לסיום דאהר.

הבעיה שעניין התקצוב של משרות של קידום נוער, הרשות המקומית אצלנו בתמרה יש לה הרבה קשיים והיא תמיד סובלת מעניין התקצוב.

התקצוב שמגיע לרשות המקומית למשרות של עובדי קידום הנוער, למרות שאנחנו עושים נפלאות והצלחות רבות שיש לנו, 30% רק ממשרד החינוך מגיע תקצוב עבור העובדים.

דבר שני, אנחנו גאים שעושים עבודת קודש, אנחנו רוצים לקדם יותר, אבל זה לא יכול להיות שהרשות המקומית סובלת אחזקת בנין פיזית, עובדים ותקצוב מועט מאוד, אני מקווה וממליץ שתקום ועדה שתדון רק בקידום נוער הילה, הקב"סים יש להם ארגון, אנחנו מאוד בקטע הזה המורים רוצים למנוע כל מיני תופעות שסובלים מאוד.

דאהר תשים נקודה, תודה. המסר עבר תודה רבה אני מודה לך על הדברים בהחלט דברים לא פשוטים שאמרת כאן.

שירה חייט נמצאת איתנו מתוכנית הילה?

אני כאן. אני אדבר בקצרה, אני אביא את הפן שלי לא כחברת ועד המורות אלא כמורה.

לפני כמה ימים הגיע אלי תלמיד שאמר לי שהוא נפלט, אחרי כלא אופק, אחרי שהוא היה בכמה מסגרות, הוא הגיע אלינו ואמר לי, תקשיבי הייתי צריך להתחנן כדי להיכנס לתוכנית הילה, בכל מקום אחר פשוט זרקו אותי ולא נתנו לי, ישר הסתבכתי בבעיות אלימות, ורק אצלכם סוף סוף אני מרגיש פעם ראשונה שיש לי בית, שיש לי מקום, שיש מי שדואג לי.

והתלמיד הזה שבדרך כלל הוא נפלט החוצה כי הוא מסתבך בבעיות אלימות, אז פעם ראשונה הוא יושב ולומד איתי גיאוגרפיה, יושב ולומד עם אביב שגם נמצא פה אזרחות, ואני כבר רואה את השינוי המדהים שהוא עושה.

ואני אומרת, החשיבות של הסדר בתוכנית הזאת, וציינו פה את כל הזוויות, הרשויות, הקב"סים וכמובן המורים שיקבלו תנאי העסקה כמו שצריך, היא כל כך חשובה, כי התלמידים שמגיעים אלינו, ואני חושבת בתור אחת שמסתובבת הרבה בשטח, שיש הרבה יותר נערים שמסתובבים ברחובות ממה שחושבים.

שאין להם מי שידאג להם, והם גם לא בהכרח יצליחו לאתר אותם, גם אם יש כאלה שחושבים שעוקבים אחריהם, יש הרבה שלא עוקבים אחריהם, וכל פעם מגיעים אלינו להילה תלמידים שאומרים, אני שנתיים לא הייתי במסגרת ואף אחד לא דאג לי, שנתיים ישבתי בבית, שלוש שנים ישבתי בבית.

שירה תודה רבה, הדברים ברורים ואני חושב שאמרת את משפט המפתח, שיש הרבה מאוד ילדים, אתם עושים עבודת קודש ושיש הרבה מאוד ילדים שלא זוכים לה, ושזה בעיני מפתח מאוד חשוב.

אני רוצה באמת לחזק מאוד את המורים של הילה, אני גם נכחתי לא פעם ולא פעמיים בתמיכה בהם בהפגנות שהם שבתו, ואני איתם בלב ובנפש, לא מאה אחוז אלא אלף אחוז.

שירה משפט לסיום?

רק משפט לסיום, אני חושבת שיהיה למורים וגם לעובדי קידום נוער, באמת תנאי העסקה טובים ונוחים, בסופו של דבר התלמידים ירוויחו, כי אין עבודה כמו שהמורים והעובדי קידום נוער עושים, אין עבודה יותר חשובה מזאת, ואין הצלת חיים כפשוטו לילדים כאלו.

שירה תודה רבה, גם לך וגם לדהאר שדיבר לפנייך, באמת האנשים שעושים את העבודה בשטח, ומלוא ההערכה שלנו כאן ועדת החינוך לעבודת הקודש שאתם עושים.

אנחנו נשמע עכשיו את עוה"ד רויטל לן כהן, נציבת שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ואחר כך את יפה בן דוד, אז רויטל בבקשה שתי דקות.

לא הנציבה, מנהלת תחום בנציבות.

אני רוצה להזכיר אוכלוסייה נוספת, שלמרות שאני מעלה אותה כבר כמה שנים פה, היא כל פעם נעלמת מהעין.

יש נשירה גם גלויה וגם סמויה, של תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך, הם לא נושרים ומגיעים להילה או לתוכניות קידום נוער, הם פשוט לא מגיעים לשום מקום, אני מדברת גם על כמה תופעות שבשורה התחתונה מייצרים את המצב הזה.

למשל השהייה, למשרד החינוך יש השעיה והשהייה, הם משהים את התלמידים, השהיה בלי גבול, תשב בבית עד שתהיה מאוזן, עד שלא יודעת, ויוצא שתלמידים יכולים להיות שנה, שנתיים, שלוש בבית והם מושהים.

וזה לא מעניין את אף אחד, כי זה פתר את הבעיה למנהלת מצד אחד, ואני מודה זה פתר גם את הבעיה להורים, שהילד מגיע בשמונה לבית ספר ובשמונה ועשרה הם מקבלים טלפון, תבוא תיקח אותו.

אז זו תופעה אחת, תופעה שנייה היא התופעה שאני קוראת לה אי הכלה, משרד החינוך מדבר על הכלה והשתלבות, אבל חלק ניכר מהתלמידים, הוא לא מסוגל להכיל, לא רגשית ולא פיזית, ואז נוצר מצב שבלי ההשהיה התלמידים פשוט, או לא מגיעים, או מגיעים מעט מאוד.

פעם ישב איתי איזה שהוא הורה, והוא הראה לי, הוא עשה ספירה לפי שעות, והילד שלו היה פחות מ- 20% באותה שנה במסגרת חינוכית, וזה לא נחשב, זאת אומרת מבחינת אף אחד זה לא נחשב נשירה.

עוד שני דברים אני כבר מסיימת, בשורה התחתונה, יש תנאים שהם בלתי נסבלים או שהם לא נאותים, שלא מאפשרים לילדים להיות בתוך המערכת, התופעה שהיא בעיני נוראית זה העובדה שיש את חוק ילדים חולים, וחלק מהמנהלות או המפקחות מצאו בזה איזה שהוא מפלט, והם מציעים להורים וזה הניסוח, חינוך ביתי על חשבון המדינה, ואז הם אומרים לו תביא לי מכתב מפסיכיאטר שהילד צריך איזון בבית, והילדים בבית, אחר כך שנים הם בבית.

אני רוצה לציין, שיש דוח שנכתב על ידי חוקרות מבית ברל, שחקר את הנושא של חינוך ביתי, ושגילה שבקרב תלמידים עם מוגבלות, יש כביכול בחירה בחינוך ביתי, שהיא לא באמת בחירה בחינוך ביתי, אלא ילדים שלא הייתה להורים שלהם בררה והם הגישו בקשה לחינוך ביתי, רק כדי שיפסיקו לטרטר אותם.

האוכלוסייה האחרונה זה הנוכחים הנפקדים, בעיקר תלמידים משולבים, שיושבים בכיתות שאין להם סייעות, או שאין להם תוכניות, והם פשוט יושבים שם ובוהים בקירות במשך ימים שלמים, אלה הנושרים הסמויים הכי בעייתיים.

תודה רויטל, הבאת כדרכך את הנושא הזה בצורה מאוד נכונה.

זה מחייב על זה דיון נפרד.

נכון, את צודקת אבל לגמרי, תודה רבה רויטל.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים נמצאת איתנו?

כן, כן.

שלום יפה.

שלום לכולם, קודם כל אני מאוד שמחה שכולם מעריכים את הקב"סים, אני יכולה לדבר רק על הקב"סים מאחר והם חברים בהסתדרות המורים.

אז קודם כל יש הערכה רבה, אבל מה לעשות שעם הקב"סים ההערכה היא לא רק מספיקה, כי מבחינת תנאי השכר שלהם ומבחינת התנאים שלהם הם ירודים לחלוטין.

הם לא כמו חברה ונוער, קידום חברה ונוער ומצד שני הם גם לא כמו עובדי הוראה.

נכון שהקב"סים הם חברים בהסתדרות המורים, אבל הם נמצאים כמו בתוכנית כלאיים, למה? כי מצד אחד הם שייכים תחת קידום נוער שהוא שייך להסתדרות הכללית, והם חברים בהסתדרות המורים, והסתדרות המורים לא יכולה עם כל הכבוד לבד, לדאוג לתנאים שלהם, ולשכר שלהם, כי היא תלויה גם בהסתדרות הכללית, זה דבר שלא נמצא בשום גוף.

אנחנו באנו ואמרנו גם למשרד החינוך ואמרנו גם לאוצר, חברים תשחררו אותם, או שתשחררו אותם מהנושא ותהפכו אותם במקום למנהלי אגפי החינוך, שאנחנו מייצגים אותם, ואנחנו אלה שעושים להם את תנאי השכר, או מצד שני אם לא והחלטתם שאתם רוצים להשאיר אותם בקידום ונוער, אז תטפלו בהם, תנו להם את השכר כמו שקידום נוער.

הם מקבלים שכר ותנאים פחות מקידום נוער, הם עושים את העבודה המיטבית, הם עושים מעבר למה שהם צריכים, חברים הם הולכים לביקורי בית, הם מסכנים את הבריאות שלהם, הם מסכנים את שלומם, לא רק בתקופת הקורונה.

הם נכנסים הרי לבתים עם מצב סוציו אקונומי קשה מאוד, לעיתים ההורים מאוד אלימים, לעיתים ההורים גם במצבים קשים ביותר, והם צריכים להתמודד בתוך הבתים, ולכן אף אחד לא דואג לזכויות שלהם.

כולם אומרים, הם עושים עבודה, הם עושים עבודה, חברים עם עבודה לא הולכים למכולת, ולכן הם גם עובדים מעבר, אני שוב אומרת מעבר לשעות השגרתיות, כי הם פשוט בכוננות און ליין, הם כל הזמן בכוננות, אם קורה משהו עם תלמיד, אם קורה משהו עם ילד בבית, הם עוזבים את הכל והולכים לטפל בילד.

ואני אומרת לכם, הם עושים עבודה עם הרבה נשמה, עם הרבה מסירות, ותסתכלו מה קורה היום ברשויות, חסרים מאות קב"סים, מאות קב"סים ברשויות לא מצליחים לגייס את הקב"סים, מעבר לכך שבה היה נציג משרד החינוך והוא אמר, שמכשירים אותם, ונותנים להם הכשרות, ומצד שני שהם צריכים להיות עובדי הוראה, זה נכון, עכשיו חושבים גם אולי לבטל את הנושא שקיוו שהם אולי יהיו עובדי הוראה בגלל המחסור.

צריך פשוט חברים להגדיר את המעמד שלהם, עד שלא יהיה הגדרה של מעמד של הקב"סים, הקב"סים יהיו פשוט מוזנחים, ומה שיקרה בסופו של דבר הם יחזרו למערכת, הם יחזרו למערכת החינוך, כי היום עובדי הוראה היום, נמצאים תחת אופק או תחת עוז ותמורה, תחת תוכניות שפשוט קידמו את שכרם, ולהם לקב"סים אין אופק אפילו של קידום.

יפה תודה, אני חושב שהדברים ברורים, המסר שלך מאוד חד וברור והוא גם עולה ממקומות נוספים.

אני רוצה, סליחה רק להוסיף עוד דבר קטן.

לפעמים ולעיתים לצערנו הרב, ההתייחסות שבכלל, של מדינה ובכלל לקבוצות הקטנות, הם לא נותנים להם מספיק מעמד, אז אולי בגלל שמסתכלים עליהם כקבוצה זניחה של איזה 700, אז המעמד שלהם באמת ירוד, אבל חברים, העבודה שלהם היא לעילא ולעילא ואנחנו באמת אני אומרת, עושים המון באמת בוועדת חינוך הרבה דיונים, אבל חברים אנחנו לא מתקדמים, צריך להתחיל לחתוך ולהתקדם בכל הסיפור הזה.

זה לא רק עניין של יצהר ולא רק עניין של הסתדרות המורים כפי שאמר משרד החינוך, גם משרד החינוך פה צריך להיות שותף ושיחליטו כבר, או שהם יהיו כמו עובדי הוראה, או שהם יהיו כמו קידום נוער כדי שנוכל באמת לעבוד ולקדם אותם.

כי בסך הכל, לכולנו יש את אותה מטרה משותפת והיא להציל את הילדים האלה, וזה מה שהם עושים הקב"סים, הם מצילים נפשות, ואני לא צריכה להגיד מה קורה למישהו ומה ההלכה אומרת על מי שמציל נפש אחת בישראל.

תודה רבה יפה הדברים ראויים מאוד.

אני מזמין את חברת הכנסת נירה שפק שנמצאת איתנו בזום להתייחס, אחר כך נשמע את יעל מכוח לעובדים.

אנחנו מתכנסים לקראת סיום, אז ממש הדברים האחרונים בבקשה, כן נירה.

אני אשמח להתייחס למשהו ואומר כמה דברים שמאוד מהותי לי בעיני.

קודם כל אני חושבת שצריך להתייחס למושג בית חינוך, אני חושבת שחלק מתהליך הנשירה, הוא תוצר של משהו ששכחנו אותו.

הדבר השני שאני רוצה לומר בהקשר הזה זה החינוך, תקשיבו אני נמצאתי בשני דיונים השבוע שמחוברים לדיון הזה.

פעם אחת כל נושא מודרי האשראי ואנשים ומשפחות שלא מצליחות לקבל אשראי ולא מצליחות להתפרנס, פעם שנייה עם דיון עם המפקח על הבנקים, שמסביר לי שאין מודעות, אין הבנה וזה מתחיל מגיל צעיר בהבנה של האחריות של מה צריך ללמוד, ואיך צריך ללמוד, והוא סיפר לי שהוא עושה פיילוט עם צה"ל, ללמד חינוך כלכלי וכישורי חיים.

ואני חושבת שאם לא נדע לחבר את הדברים האלה, לא נצליח להעביר את המסר של חשיבות הלימודים, ופה יש לנו פער, ולכן היה חשוב לי להיות פה ולומר את זה.

זה הסתכלות מעבר, אני נמצאת בוועדת הכלכלה, בוועדת כספים, וזה מתחיל בדיוק במקום שאתם מדברים עליו עכשיו, שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

נירה תודה רבה, אני חושב שהחיבור שעשית פה הוא מאוד חשוב, ואנחנו עוד נגיע לוועדת כספים גם עם ההשלכות של חלק מהדיון פה בהקשר של גם הילה, גם הקב"סים, גם קידום נוער, זה בהחלט רלוונטי מאוד, תודה רבה ותרגישי טוב כמובן.

יעל וולפנזון מכוח לעובדים נמצאת איתנו?

כן, שומעים אותי.

הי יעל שלום, כן שומעים.

הי שלום, אני אדבר ממש בקצרה, קודם כל אני רוצה להודות לוועדת החינוך ולחבר הכנסת עופר כסיף, על הדיון החשוב הזה, ולמרכז המידע והמחקר של הכנסת, על המחקר החשוב.

ציירו פה היטב את כל הבעיות, אנחנו רוצים להציע כמה המלצות אופרטיביות לפעולה, להמשך טיפול, ובמצב המשברי שאנחנו נמצאים בו בהקשר של הנשירה הסמויה.

אז קודם כל אנחנו חושבים שחשוב שמשרד החינוך יציג איזו שהיא תוכנית חירום, להתמודדות עם תופעת הנשירה הסמויה, שהתוכנית תכלול:

1. איסוף מידע מלא ומתעדכן, על היקפי הנשירה בפועל, סמויה וגלויה, לאור כל מה שהנערים עברו בתקופת הקורונה.

2. אנחנו חושבים שצריך להציג תוכנית שהיא לאיתור וביות הנערים , תוך חיזוק יחידות לקידום נוער, כלומר כרגע יש מעגל שותף, שהיכולת להוסיף תקציבים לקידום נוער תלויה במספר התלמידים, והתלמידים לא באים כי כוח האדם לא מספק, אז זה מעגל שחייבים לשבור אותו.

חשוב לעקוב אחר יישום ההמלצות, ובהקשר הזה אנחנו מעודדים את ועדת החינוך, לעקוב אחר ההתמודדות עם המשבר של הנשירה הסמויה, ולחזק ככל שניתן את הקיים.

בהקשר הזה, הממצא של ה- 30 מיליון, של התת ניצול של תוכנית הילה, בשנים האחרונות הוא ממצא מדאיג, ואין סיבה שהכסף שממילא מוקצה במסגרת התקציב, לא יוקצה לחיזוק הקיים.

הרי יש נערים קיימים שלומדים, יש צוותי הוראה, יש תשתיות שאפשר לחזק, למה לא לקחת את ה- 30 מיליון האלו ולהשקיע בקיים, גם בכדי שהם יוכלו לקלוט את הנערים הנושרים שאנחנו צופים שיגיעו ברגע שיאתרו אותם.

יעל משפט סיום.

משפט לסיום, אנחנו כמובן נשמח שהוועדה תקיים דיון המשך, ממוקד בתנאי ההעסקה של מורות ומורי הילה, לאור המכרז המתקרב. תודה רבה.

תודה רבה.

האם מיכל מנקס או אבי קמינסקי מהשלטון המקומי נמצאים בזום?

אוקי, אז עופר ממש דקה לסיום, ואחר כך אני אסכם.

בדקה אחת, יש היבט אחד שחשוב להדגיש, הוא לא עלה מספיק מפאת קוצר הזמן.

ה-מ.מ.מ גם הכין מסמך באותו נושא עוד ב- 2015, ומה שנאמר שם זה, שמודל ההפעלה של התוכנית הוא מאוד בעייתי, ויש שם כמה נקודות במסמך של ה- מ.מ.מ.

ממש בקצרה, חוסר התחשבות של משרד החינוך והרשויות המקומיות בזכויות המורים, נתק בין התוכנית ובין מערכת החינוך ביישוב שמגביר את אי השוויון, והמודל המאפשר החלפת הזכיין מידי תקופת זמן, פוגע באופן מהותי בתוכנית ובשירות הניתן לתלמידים.

הדברים האלה נאמרו עוד ב- 2015, ובדוח הנוכחי כתוב, שלמרות שחלף הרבה זמן, לא שונה מהותית מודל ההפעלה והטענות חוזרות ועולות גם היום. חייבים לתת לזה פתרון, שבע שנים אחרי שהמסמך יצא, ויש המלצות וחייבים לדון בזה.

אני מדבר מהיו"ר ודרכך ליו"ר הקבועה, לעשות דיון המשך, לתת בו גם יותר תשומת לב לבעיה של ילדים עם מוגבלויות ולעוד נושאים שעלו, ואני מקווה שזה ייקבע בקרוב, תודה.

בסדר גמור, תודה. חבר הכנסת דוידסון.

אני הייתי מבקש בדיון המשך, לדון משמעותית ובצורה מאוד, מאוד רצינית בנושא של הקב"סים, יש פה שני דברים משמעותיים שעולים מהדיון הזה.

דבר אחד, יש מעט מאוד קב"סים, רק 700 בכל המדינה.

דבר שני זה השכר, לא ייתכן שמשנות ה- 90 דבר לא השתנה.

צריך להזמין לפה אדוני היו"ר, את משרד החינוך, השלטון המקומי והסתדרות המורים, ואת האוצר, להביא לפה את האוצר ולהיות תכלס, הרי אם לא נשנה את הנושא הזה, לא נשלים את כמות הקב"סים שחסרים, תמשיך להיות בעיה בנושא הזה, ואנחנו מבינים מהדיונים האלו, שהקב"סים הם ציר מרכזי בכל הנושא הזה, של להחזיר את הילדים לבתי הספר.

אני מבקש שזה יהיה רשום בפרוטוקול, להזמין את כל הדנים בדבר ולטפל בנושא הזה, תודה.

תודה רבה חבר הכנסת דוידסון, אני אסכם חברים.

חברים, אנחנו נסכם ונאמר כך, קודם כל התקיים כאן דיון מאוד חשוב, הועדה רואה בדאגה, את תופעת הנשירה הגלויה ובעיקר הסמויה, כפי שעלתה בנתוני ה- מממ ושעולה מתוך הדיווחים מהשטח.

הוועדה רואה בחומרה, את אי מתן המענה ממשרד החינוך, לבקשות דיווח שהועלו על ידי הוועדה בנושא נשירה, כמו שמופו בשישה סעיפים שאני לא אחזור עליהם.

אני רוצה כאן לציין בברכה, את הגדלת המחויבות בשנים האחרונות, את מנהלי בתי הספר, להכיל תלמידים בתוך בתי הספר, ולא להנשיר אותם למסגרות כפי שקרה בעבר. אבל להחלטה הזו שהתקיימה כבר לפני כעשור, ישנם משמעויות שלא נקלטו בעקבותיה.

הוועדה מבקשת מהאוצר להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי בנושא התקני, הן בנושא גובה השכר בשלושה תחומים:

האחד, קציני הביקור הסדיר, 730 קצינים, כאשר חלק גדול מהמשרות, כ- 10% לא מאוישים בגלל תנאי השכר והן תוספת תקנים.

תוכנית הילה שמיד נגיע לדרך ההעסקה והמודל שלה, ויחידות קידום ההוער, כולל הדגש על 100 רשויות שבהם כיום אין יחידה כלל.

הוועדה קוראת לתוכנית חירום בנושא הנשירה הסמויה, ומבקשת לקבל את נתוני הביניים של משרד החינוך, כפי שהם נאספים בימים אלו בנושא הזה.

הוועדה תבחן את נושא מודל ההפעלה של תוכנית הילה, כאן אני אומר שלא בטוח שחבר הכנסת כסיף ואני נראה עין בעין את המודל הרצוי, אבל אין ספק שכפי שאמרה כאן יעל מכוח לעובדים, העובדה שכאשר תלמיד לא מגיע, המדינה חוסכת תקציב, מצביעה על כשל פנימי בתוך מודל התוכנית, ומבקשת מהמשרד לבדוק מודלים נוספים, של הפעלת התוכנית.

הוועדה תקיים דיון המשך, כאשר הוא יתמקד בשלושה צירים, נושא קידום נוער, נושא תוכנית הילה ונושא קציני הביקור הסדיר, ונושא רביעי, נושא של ילדים עם מוגבלויות ומצבם בכל תחום הנשירה.

אני מודה לכולם על הדיון החשוב הזה ואנחנו כאמור נמשיך ונעקוב מקרוב.


הישיבה ננעלה בשעה 10:23.