פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 14:15

לימוד השפה הערבית במערכת החינוך - לציון יום השפה הערבית בכנסת

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אלון טל – מ"מ היו"ר

איימן עודה

ראויה בורבארה - מנהלת תחום דעת שפת אם ערבית במגזר הערבי, משרד החינוך

וופא מועדי - מנהלת תחום דעת הוראת ערבית לדרוזים, משרד החינוך

אייל זיסר - פרופ', יו"ר ועדת המקצוע על ערבית למגזר היהודי, משרד החינוך

יונתן מנדל - ד"ר, מכון ון ליר

שרף חסאן - ד"ר, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

אסמהאן גבאלי - חברה בוועד, נציגה עיר טייבה, ארגוני הורים

סאלי עווד עספור - מנהלת תוכניות חברה ערבית

נאדיה כנאנה - מנהלת אגף חינוך בעמותת יד ביד

הילה אלוני אוחיון - מנהלת המחלקה הציבורית

אתי וייסבלאי - ממ"מ, הכנסת

שי אילן

- מנכ"ל ציוני דרך, תוכנית מעיין המדבר

מאיר יצחק הלוי - סגן שרת החינוך, משרד החינוך

משה זעפרני - מנהל אגף שפות, משרד החינוך

אייל זיסר - פרופ', יו"ר ועדת המקצוע ערבית למגזר היהודי

מוסטפא כבהא - פרופ', נשיא האקדמיה ללשון ערבית

יעלה מזור - רכזת חינוך לחיים משותפים, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל דותן - מנכ״ל מדרסה - לומדים לתקשר

יהודית גידלי

יפה קרינצה


< נושא >> לימוד השפה הערבית במערכת החינוך - לציון יום השפה הערבית בכנסת

צהריים טובים לכולם. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל. היום נקיים דיון מיוחד, לבקשתו של חבר הכנסת איימן עודה יושב-ראש הרשימה המשותפת.

גם שמעתי שהיום השמעתם את אום כולתום לפני שהגעתי.

נכון, בדיוק פספסת. לפני כל דיון מנהלת הוועדה שמה לנו ברגע שירים, והיום, לכבוד יום השפה הערבית, היא שמה את אום כולתום בזמן שהמתנו, שהיה מאוד מאוד נחמד.

היום הוא יום חשוב. שפה היא סוג של גשר שמחבר בין שני אנשים. כמישהי שדוברת שלוש שפות, אני מאוד מתבאסת שאת השפה הערבית אני לא יודעת. אמנם מספר מילים, אבל לא ממש, לא שלא נעשו ניסיונות למידה. כאן, בישראל, המורכבות והצורה שבה החברה הישראלית מורכבת, מקהילות שונות, מדתות שונות ושילוב בין ישראלים לערבים, השפות העברית והערבית הן גשרים שמחברים בין לבבותיהם של בני אדם. זו הדרך שלנו לבטא את עצמנו, וזה כלי חשוב ביכולת שלנו לתפקד כמדינה אחת ולהשתלב אחד בחיי השני.

היום הדיון הוא לבקשתו וביוזמתו של חבר הכנסת איימן עודה, שמקיים לדעתי מספר דיונים במספר ועדות לאורך היום ויתקיים גם דיון במליאת הכנסת. אתן לך ראשון להציג את הדברים ולאחר מכן נעבור למספר דוברים. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת-ראש שרן השכל ותודה רבה שנעתרת לבקשה למרות שהגעתי אלייך מאוחר. אמרת לי: כן, אני אקיים, ואני מאוד מעריך זאת. תרשי לי בבקשה לפתוח סוגריים, כי אני מאוד רגיש לאום כולתום, ולהגיד כמה מילים על השיר ששמעתם. אפשר?

בוודאי.

בדרך זו אני רוצה להמחיש כמה חשוב לדעת עוד תרבות. אינתה עומרי זה שיר שהלחין מוחמד עבד אל ווהאב, המילים של אחמד שפיק כאמל, וזה המפגש הראשון בין אום כולתום לבין עבד אל ווהאב. מי שחיבר ביניהם הוא ג'מאל עבד אל נאצר. הוא ניסה בפעם הראשונה בשנת 1963 – לא הצליח, ב-1964 כן הצליח. השיר הושר בפעם הראשונה ב-2 בנובמבר ב-1964. בת כמה הייתה אום כולתום? הייתה בת 66. לפי אנעאם אחמד פואד, שכתבה את הביוגרפיה הרצינית ביותר על אום כולתום, אום כולתום נולדה ב-30 בדצמבר 1898, אז הייתה בת 66. אחר כך היו לה עוד תשעה שירים נוספים עם מוחמד עבד אל ווהאב – בסך הכול עשרה שירים. אז התחילה בגיל 66 וסיימה בת 74. אתם שומעים את הקול הצלול הזה, של אישה בת 74.

מדהים.

אמרת מדהים, ופה אני רוצה להגיד כמה חשוב לדעת תרבות נוספת ושפה נוספת. אני ערבי, בטוח בעצמי, בשפה שלי, בתרבות שלי, במורשת שלי – מאוד בטוח בהם. מהמקום הבטוח הזה, מבחינתי, לדעת עברית ותרבות עברית זה ערך מוסף, רק מעשיר, רק מוסיף. אני בוחר בעוד שפה, אני בוחר בעוד תרבות. אני חושב שמהמקום הזה, שיש בו הרבה ביטחון עצמי, כולנו צריכים להיות חשופים, לדעת ולהתעמק בתרבות נוספת, בשפה נוספת.

לפני שנתיים וחצי התקבל חוק הלאום, שפגע במעמדה של השפה הערבית. לא יודע, יכול להיות שביצעה פיגוע, רצחה יהודים – לא יודע מה עשתה לפני שלוש שנים, ארבע שנים, חמש שנים, למה מישהו חשב שצריך לפגוע במעמד השפה הערבית. השפה הערבית והשפה העברית נהיו שתי שפות רשמיות בשנת 1922; מה היה אחוז היהודים בשנת 1922? 8% מהאזרחים במדינה היו יהודים והשפה העברית הייתה שפה רשמית במדינה. החליטו לפגוע במעמד השפה הערבית. אנחנו רוצים להחזיר את השפה הערבית, שתישאר שפה רשמית במדינת ישראל.

דבר שני, יש לי הצעת חוק: שהיהודים ילמדו שפה ותרבות ערבית, ואני מקווה שנצליח להעביר, לא ממקום של דע את האויב ולא ל-8200, אלא להכיר ולדעת את התרבות הערבית, שהיא התרבות והשפה הערבית, שהיא התרבות והשפה של 90% מעמי האזור. אני חושב שזו לא רק שפת האזור אלא שפת העתיד, שפת שלום, שפת קירוב בין שני העמים, דבר שאנחנו חותרים אליו.

הדבר השלישי שאני מבקש מכבוד היושבת-ראש: את יושבת-ראש ועדת החינוך, בואי נקים ועדת משנה של השפה הערבית, ואני אשמח להיות חבר בוועדת החינוך ולעמוד בראש הוועדה הזו. זו החלטה שלך.

אדבר עם עופר כסיף, ייתן לך את המקום שלו. אתה מאוד פעיל בוועדה.

אעשה את הכול בשביל להיות יושב-ראש הוועדה למעמד השפה הערבית בכנסת, ועדת משנה. אני מקווה שתסכימי להקים את הוועדה הזו ואז נעשה באמת מעשה טוב. תודה רבה לכבוד היושבת-ראש שרן השכל על ההסכמה, מקווה שתקבלי את ההמלצות. אבל בקשר לוועדת משנה – זו לא רק המלצה, זו החלטה שלך. אם תחליטי – תוקם הוועדה. אני מקווה שתחליטי. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת גם לחבר הכנסת אלון טל את ההזדמנות לומר מספר מילים. בבקשה.

אני גאה לדבר לפורום הנוכחי כבוגר של שני מחזורים של אולפן עקיבא לנושא הערבית. לא הייתי סטודנט הכי מוצלח, אבל היה לי מאוד חשוב לפחות להשתדל כי באותם ימים הייתי סטודנט למשפטים והמכונית שלי הייתה ישנה והייתי הולך לעתים קרובות לוואדי ג'וז לקבל טיפול. הדרך היחידה שלי לתקשר עם המכונאים המצוינים שם הייתה לדבר את השפה.

היום אני חש שמדינת ישראל נכנסת לעידן חדש בתוך המזרח התיכון. הסכמי אברהם מביאים אותנו למקום אחר, ואני עצמי כבר ביקרתי באבו דאבי. אני חושב שזה הזמן להשתלב בשכונה. כפי שאת יודעת, גברתי היושבת-ראש, יש לי שני גיבורים מימים ימימה: האחד בן גוריון והשני ז'בוטינסקי. אבל פה אני חושב שבן גוריון טעה טעות אסטרטגית, כי הוא עצמו, שדיבר שבע-שמונה שפות, סירב בעקשנות ללמוד את השפה הערבית כי הוא התעקש שמדינת ישראל תהיה מדינה אירופאית.

אני רוצה להיות חלק מאירופה אבל אני גם רוצה להיות חלק מהמזרח התיכון. לכן הדיון החשוב הזה שאת עורכת, אני מברך עליו. זו הדרך הכי טובה להתגבר על אי-ההבנות והפערים התרבותיים, הייתי אומר אפילו המסולפים, כי רוב אזרחי ישראל, כולנו, רוצים אותו דבר – רוצים סביבה נקייה, רוצים יציבות, רוצים לחיות בלי פשע ובאווירה פתוחה. אני חושב שהשפה, זו היא הדרך הכי טובה, אז יופי שאת מקיימת את זה וטוב שהגיעו כל כך הרבה אנשים מכובדים לדיון שלנו היום. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. נמצא איתנו בזום סגן שרת החינוך חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, שהיה לו מאוד חשוב לעלות היום לדיון ולהציג מספר דברים. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי אובחן אתמול כמאומת קורונה, ואנחנו שולחים לך איחולי החלמה מהירה, בריאות איתנה ושתחזור לתפקד איתנו כאן, בכנסת, כמה שיותר מהר. בינתיים נסתפק בנוכחות שלך בזום. בבקשה, זכות הדיבור שלך, סגן שרת החינוך חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי.

סגן השר, אני רוצה להגיד משהו, ברשותך. נכון שהשפה הערבית היא השפה הלאומית של 20% מהאזרחים, אבל היא שפת האם של 60% מאזרחי המדינה.

איימן, אתה לוקח את הדברים שרציתי להעלות.

יאללה, בבקשה.

תודה רבה על הברכות, אני מקווה שאצא מהר מהאירוע של הקורונה. אני מאוד מאוד מצטער שאני לא נמצא בוועדת החינוך היום, גם הייתי אמור להשיב בכנסת לשאלות שאיימן וחברי כנסת נוספים העלו.

אני רוצה לנצל את הבמה ולהגיד כמה דברים, ברשותך, גברתי היושבת-ראש. ראשית לכול, כבר במסמך שהנחתי על שולחנה של שרת החינוך חשבתי שנכון להעצים ולהגביר את לימודי הערבית בבתי הספר במדינת ישראל – ואני שם ארבעה סימני קריאה, אין על זה בכלל עוררין. אני חושב: א. כשאנחנו חיים כשבקרבנו אחוז גבוה מתושבי מדינת ישראל הם דוברי השפה הערבית, שזו שפת האם שלהם; ב. משום שכפי שאמר איימן, חלק גדול – מעל 50% מאזרחי מדינת ישראל – הגיעו מארצות דוברות השפה הערבית; ג. השכנים שלנו – אל-ג'יראן, כמו שאומרים בערבית – הם דוברי השפה הערבית ואם אנחנו באמת רוצים לייצר חוסן פנימי וקשר של שכנות טובה, אין ספק שאנחנו חייבים לעשות מעשה ולהטמיע באופן הרבה יותר אינטנסיבי את השפה הערבית. שוחחתי בעניין הזה עם שרת החינוך, שוחחתי לפני שבוע עם מנכ"לית המשרד. אנחנו מדברים היום על תחנת ביניים שמדברת על אופציה – ואני יודע שיש חברות וחברי כנסת, נדמה לי שרות וסרמן שנמצאת כאן יודעת את זה והיא יזמה את זה, היא ועוד חברות טובות – ולהתחיל בערים המשותפות, לחזק את השפה ובכך לייצר פיילוט, באמצעותו נדע איך אנחנו מטמיעים את הנושא הזה בכל בתי הספר במדינת ישראל. דרך אגב, החובה היא ללמוד עברית בבתי הספר הערביים, ככה אני רואה את הדברים. צריכה להיות פה הדדיות מלאה.

אם יורשה לי, אני רוצה, ברשותך היושבת-ראש, לומר דברים שרציתי להגיד היום בנאום מעל במת הכנסת כדי להבהיר מהזווית שלי, כתושב מדינת ישראל, את המפגש שלי עם השפה הערבית. אז אספר לך, גברתי היושבת-ראש. נולדתי לבית תימני, שאמא ואבא הגיעו מצנעא ודיברו בבית ערבית תימנית. אמא שלי הייתה מארחת כמעט מידי בוקר את השכנות שלה הערביות שגרו בכפר שקראו לו בית צפפה בירושלים, שהיה במרחק של חמש דקות הליכה מהבית של אמא. כל פעם שהיו מגיעות למכור את מרכולתן – פירות וירקות – היו עוצרות אצל אמא שושנה ומשוחחות בערבית. זה היה מפגש מרגש, לראות את הקשר המדהים בין אמא, שהייתה אישה דתית, מסורתית, חרדית אם תרצו, לנשים הללו, מפגש כל כך מקסים.

התגייסתי לצבא ומצאתי את עצמי משרת כתף אל כתף עם גששים בדואים ושוחחתי איתם בערבית, זה היה מפגש מרתק ומדהים. התחתנתי עם אישה שנולדה במרוקו, במקנס. אביה היה אחד הפייטנים, ואיתו גם כן דיברתי ערבית מוגרבית, מרוקאית. כראש עיריית אילת, האדם הראשון שהכנסתי ללשכה שלי כשנבחרתי – זה היה ב-2 בדצמבר 2003 – היא עקל בילתאג'י, שהיה מושל עקבה, אחרי זה את נאדר ד'הבי ואחרי זה את ד"ר האני. עם כולם דיברתי ערבית. אני קראתי לו איבן עמי והוא קרא אבו ימן. ככה דיברנו בינינו, כל זה קורה בתוך המרחב שלנו. לא נראה שיש אפשרות אחרת, אני אומר בצורה הברורה ביותר.

כדי לא להאריך בדברים, הנה אני אומר זאת כחבר כנסת, אני אומר זאת כסגן שרה, אבל אני אומר זאת בעיקר כתושב מדינת ישראל: ברצותנו חברה ישראלית חזקה וטובה, טוב שהתקשורת השפתית תהיה חזקה בשני הכיוונים. אני מדגיש – בשני הכיוונים. אני מבטיח שאעשה את כל אשר לאל ידי כדי לסייע לשרה, כדי לסייע למערכת החינוך להטמיע את השפה הערבית בקרב תושבי מדינת ישראל ולסייע ללימוד השפה העברית בערים הערביות. תודה רבה.

תודה רבה לך, סגן שרת החינוך חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. על הדברים הנוגעים ומרגשים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאתי וייסבלאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שתציג את המסמך לעניין הוראת הערבית בחינוך העברי.

(הצגת מצגת)

תודה רבה. אציג מאוד בקצרה מידע ונתונים מרכזיים ממסמך שהוכן לבקשת חברי כנסת לציון יום השפה הערבית בכנסת – היום הזה. מידע מקיף יותר מופיע במסמך, הוא נמצא באתר הכנסת וזמין לכולם.

יש הוראות, חוזרי מנכ"ל וגם חוק החינוך הממלכתי, במטרות החינוך, מדגיש מאוד את החשיבות ואת ההכרה בלימודי הערבית בחינוך העברי לכלל התלמידים. בפועל אנחנו יודעים שהערבית נלמדת באופן מוגבל למדי. בחינוך היסודי ערבית היא מקצוע בחירה לכיתות ה', ו', היא נלמדת לפי תוכנית של משרד החינוך. הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך מראים שהתוכנית נלמדת ב-191 בתי ספר, שזה, פחות או יותר, אותו נתון שמסרו לוועדה בדוחות לפני עשר שנים. בחטיבות הביניים יש חובת לימוד שפה זרה שנייה – ערבית או צרפתית, לרוב ערבית – בהיקף של שלוש שעות שבועיות או תשע שעות בסך הכול, שרק אחת מכן היא שעה צבועה ייעודית ללימודי השפה הזרה. לפי הנתון שנמסר לנו ממשרד החינוך, יש 379 חטיבות ביניים, כ-1,400 תלמידים לומדים ערבית בחינוך העברי בזמן שיש בסך הכול 580 חטיבות ביניים בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, כ-215,000 תלמידים. כלומר, בערך שני שליש מבתי הספר מלמדים ערבית.

הפיקוח על ניצול שעות התקן, שנמצא בידי אגף הבקרה והפיקוח במשרד החינוך, לא כולל את חטיבות הביניים. זה לא ספציפי לגבי ערבית, אבל אין לנו מידע על האופן בו מנוצלות שעות התקן בחטיבות הביניים בשלב הזה. בחטיבה העליונה ערבית היא מקצוע בחירה לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד, והוא נלמד על ידי כ-11,000 תלמידים בכ-300 בתי ספר. זה המידע שקיבלנו ממשרד החינוך, כשיש פחות או יותר 750 בתי ספר בחטיבה העליונה.

אציג רק שני נתונים מאוד מרכזיים מהמסמך. הנתון הראשון הוא לגבי ניגשים לבגרות בערבית בחינוך העברי: בשנת 2014 בוטלה האפשרות לגשת לבחינות בגרות בערבית ברמה של שלוש יחידות לימוד ויחידה אחת.

מתוך חטיבות הביניים, 140,000 תלמידים. מתוך כמה?

215,000 תלמידים בחטיבות הביניים. אנחנו רואים שלהחלטה הזאת הייתה השפעה דרמטית על הניגשים לבגרות בערבית. התלמידים שלמדו יחידה אחת ושלוש יחידות לימוד ירדו ונותרו רק חמש יחידות הלימוד, וכך ירד גם המספר וגם השיעור.

נתון שני הוא נתון של מורים לערבית, שמתבסס על נתונים שקיבלנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנחנו רואים פה שבסך הכול יש כ-1,300 מורים לערבית בחינוך העברי. יש גידול, אבל הוא היה מצומצם יחסית למורים במקצועות אחרים. בעשור האחרון מספר המורים הערבים לערבית הוכפל – יותר מהוכפל בתקופה הזאת – ומספר המורים היהודים ירד באותה תקופה. בהקשר של שיעור המורים הערבים בחינוך העברי יש הבדלים מאוד גדולים: בחינוך היסודי כ-70% מהמורים לערבית הם ערבית, בחטיבה העליונה כ-10%. כל הנתונים המלאים נמצאים במסמך שעומד לרשותכם. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו רואים שלאט-לאט מצטמצם מספר המורים היהודים לערבית ולאט-לאט צומח מספר המורים הערבים לערבית.

אני לא יודע אם זה נכון או שזה סתם מיתוס אורבני, אבל בזמנו שמעתי ביקורת שהמסר לתלמידי ישראל ללמוד ערבית הוא מסר של יצירת הזדמנויות לשירות צבאי משמעותי – אני מדבר על המגזר היהודי כמובן. המסר צריך להיות: תכירו תרבות אחרת, תוכלו לדבר עם השכנים וכו'. איך מערכת החינוך משווקת את המקצוע הזה בפועל?

יש מחקרים שבוצעו על ידי ארגונים שונים, שמראים שזאת התפיסה שעולה. אבל אני לא בטוחה שזה מה שמשרד החינוך יגיד בנושא.

נשמח לשמוע אותם בהמשך, איך הם מקדמים את זה בפועל.

אני רוצה לתת את ההזדמנות לומר מספר דברים ליוני מנדל או הילה אלוני ממכון ון ליר, שערכו מחקר בעניין הזה. יוני מנדל נמצא איתנו פה. בבקשה.

שלום, תודה רבה לכולם. בהמשך להצגה של מחקר הממ"מ, אגיד כמה דברים על המחקר שלי וגם על המחקר שלנו. אני חוקר השפה הערבית, ביצעתי על זה את הדוקטורט וזה מה שאני עושה בעשר השנים האחרונות. לצערי, המחקר שהציג הממ"מ מראה מצב שנמשך, חלק מהבעיות המתוארות הן מצב שנמשך. זה אומר שזו לא בעיה של ערבית כמו שהיא קיימת היום בלבד, אלא זה מצב שהיה קיים גם בשנות ה-50', ה-70' וה-90'. אחד, מעמד הערבית בבתי הספר הוא נמוך, זה אומר שהיא שפה חובה אבל היא לאו דווקא נלמדת בכל בתי הספר, זה גם אומר שבסופו של דבר יש מעט מאוד תלמידים שבוחרים ללמוד אותה לבגרות והתלמידים מדווחים על היעדר יכולות תקשורת.

בבגרות הם נבחנים גם בעל פה או שזה רק בכתב?

לפי המחקר, יש עכשיו יחידה של משרד החינוך – ובטח על זה ירצו לדבר – שמוסיפים אותה במדוברת. זו תהיה יחידת רשות, שאולי אחרי זה תהיה חובה. אבל חשוב גם לדבר על המספרים האלה: בסופו של דבר אחוז הניגשים לבגרות הוא 3.7%, אז אולי צריך גם לדבר על 96.3% מהיהודים בישראל שלא לומדים ערבית לבגרות, מה שמעיד שוב עד כמה המקצוע הזה הוא חבוט, עד כמה המעמד שלו נחות. אני חושב שזה מצב שנמשך והוא עולה גם בדוח של הממ"מ.

גם הידיעה של ערבית בציבור היא נמוכה מאוד. במחקר מדווח על 11% מהיהודים בישראל שאומרים שיש להם ידע. אנחנו יודעים ממחקרים אחרים שמבחינת יכולות ספציפיות בערבית: כתיבת אימייל – 1.4%; קריאת ספר – 0.5. המצב של הערבית, למרות שהיא שפת המזרח התיכון, למרות שהיא שפה שמית כמו העברית, למרות שהיא lingua franca של האזור, למרות שהיא שפה רשמית – עכשיו שפה בעלת מעמד מיוחד – הידע שלה בחברה היהודית נמוך עד מאוד. אני חושב שכדאי לכולם לקרוא את המחקר של הממ"מ, הוא מעיד על תופעות שלפי דעתי הן לא טובות, הן מביכות. העובדה שרק 60% או 65% מהתלמידים לומדים ערבית בחטיבות הביניים – זה נמוך עד מאוד; העובדה שכל כך מעט בוחרים ללמוד את הערבית זה גם דבר שהוא נמוך.

באיזשהו מקום בדוח שלנו – ותיכף הילה תדבר יותר על החלק של יוזמות אברהם, שקוראים לו "ערבים, יהודים, ערבית" – אנחנו עושים שלושה דברים. בהתחלה יש סקירה היסטורית, שמתארת גם את הדברים שחבר הכנסת טל תיאר, את הבעיה ההיסטורית של הוראת הערבית בארץ. לאחר מכן יש דוח של מחקר פעולה משתף, זה אומר שחוקרות יצאו ודיברו עם 200 תלמידי תיכון ותלמידי חטיבות ביניים. במחקר הייתה אפשרות לתלמידים לדבר ולהגיד מה הם לומדים, למה הם לומדים, מדוע הם בחרו את זה. כמו שאתם יכולים לקרוא, אותן הבעיות שאיתן אנחנו צריכים להתמודד עלו גם מהתלמידים: למה אנחנו לומדים רק ערבית ספרותית? למה אנחנו לא יכולים לתקשר? זה מתסכל שאנחנו לומדים את השפה הזאת אבל אנחנו לא יכולים לדבר בה; למה מעודדים אותנו ללמוד את זה רק כדי ללכת לחיל המודיעין? למה לא מעודדים אותנו לעשות עם הערבית שפה אחרת? איך יכול להיות שאין עוד מוטיבציות מלבד ללכת ל-8200? כל הדברים האלה עולים בחלק השני של הדוח, שלפי דעתי הוא חשוב, כי בדרך כלל אנחנו מדברים על הערבית דרך חוקרים וחוקרות ודרך מחקרים אקדמיים, וכאן זאת הזדמנות לשמוע את הצרכנים עצמם – את התלמידים.

הדבר השלישי, ובזה אסיים, הוא עקרונות יסוד להוראת הערבית. אנחנו חושבים שהדרך שבה מתקבלות ההחלטות כרגע – זה אומר להוסיף יחידה, להוריד יחידה, להוסיף שעה, להוריד שעה – לא באמת תצליח להוציא את הקרון הזה של הערבית מהבוץ ולשים אותו על המסילה הנכונה. על מנת ללמד את הערבית כשפה שהיא חיה, שהיא דינמית, שפה אזרחית, באמת שפה שהיא גשר ולא איזה משהו שרק נמצא בכותרת, יש לעשות מעשה מחודש. צריך לעשות רפורמה בהוראת השפה הערבית, צריך להעז לדבר על כך שהמורים לערבית צריכים לדעת ערבית. כרגע לבגרות, ראינו, 91% מהמורים שמלמדים לבגרות הם יהודים ישראלים ודווקא שם כמעט אין מורים ערבים. על מנת ללמד ערבית בצורה אחרת צריך לכלול מפגשים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים; על מנת ללמד ערבית בצורה אחרת צריך לקשור בין לימודים ביסודי לחטיבה ולתיכון; צריך לחייב את לימודי הערבית; צריך לדאוג לכך שהערבית, יהיה לה משקל הרבה יותר משמעותי מאשר ללכת לחיל המודיעין.

האוניברסיטה העברית בירושלים עשתה שינוי משמעותי. לפני שלוש שנים שינו לחלוטין את דרך הוראת הערבית. באוניברסיטת בן גוריון עשו שינו משמעותי, לפני שלוש שנים שינינו לחלוטין את דרך הוראת הערבית. הדוח שלנו קורא לעשות שינוי משמעותי. אוניברסיטאות בחו"ל עשו שינוי משמעותי. בכל המקומות האלה אמרו שצריך לעשות רפורמה וגם עשו רפורמה, ואני חושב שרק אצלנו אנחנו רואים טלאי על טלאי, וזה לא יעבוד. אנחנו קוראים, גם בדוח וגם מהבמה הזאת, לחשוב מחדש את הוראת הערבית כך שהיא באמת תביא לתוצאות חדשות וטובות. חברתי הילה תוכל לדבר יותר על הניסיון של יוזמות אברהם בנושא הזה.

שלום, תודה ליושבת-ראש הוועדה שרן השכל על הדיון החשוב הזה. אני מקווה שנראה עוד הרבה דיונים בנושאים האלה ובנושא של חינוך לחיים משותפים, שזה הנושא, אולי, הכי אקוטי שצריך לקדם, לדעתי, במערכת החינוך. תודה גם לחבר הכנסת איימן עודה שיזם את היום המיוחד הזה.

כמו שנאמר בתחילת הדיון, השפה הערבית היא גשר בין תרבויות, אבל צריך שיידעו את זה וכרגע אנחנו יודעים שרק 1.6% מבוגרי מערכת החינוך מסוגלים לתקשר תקשורת בסיסית בערבית. ביוזמות אברהם זיהינו את הבעיה הזאת כבר לפני די הרבה שנים ולריק הזה – שמשרד החינוך לא נתן מענה רחב – נכנסנו והפעלנו את תוכנית יא סלאם, שפיתחנו כתוכנית של לימודי שפה דבורה בבתי ספר יסודיים בידי מורות ערביות – שזה דגש מאוד חשוב – כי אנחנו מאמינים שהוראת השפה הערבית צריכה להיות על ידי מורות ומורים ערבים שזו שפת אימם, וזה גם עוזר מאוד לתלמידים לאהוב את השפה, להתחבר לתרבות, להתחבר לכל המקצוע החשוב הזה.

התוכנית הזאת הופעלה בין השנים 2005 ל-2017 בכ-200 בתי ספר, בעיקר במחוז צפון ומחוז חיפה, שהם מחוזות שמאוד מחויבים לנושא הזה ואנחנו רואים את זה גם בהיבטים אחרים. היא לוותה בשני מחקרי הערכה, שהדגימו והוכיחו שהתוכנית הזאת אפקטיבית, שהיא מצליחה להקנות את השפה, שידיעת השפה השתפרה, שזה יעיל ומושך והתלמידים אוהבים את זה, וגם שזה עוזר בהפחתת סטריאוטיפים ופותח את הרעיון שנחיה פה יחד, יהודים וערבים. במשך למעלה מעשור התוכנית הזאת עבדה ומשרד החינוך אמר כאן, בוועדת החינוך: אנחנו לוקחים את זה ומרחיבים את זה – וזה הוזכר גם בדוח של הממ"מ שיצא אתמול – אבל כפי שלמדנו מהדוח, זה לא באמת מה שקרה.

אחד הדברים שמשרד החינוך עשה באותה שלב – פיתחנו ספר יחד עם מכון מרחבים, שהייתה לו תוכנית דומה אבל קטנה יותר, של כ-40 בתי ספר באותה תקופה. ממה שאנחנו יודעים, הוא נלמד בכ-80 בתי ספר מתוך אותם 191 בתי ספר שלומדים ערבית ביסודי רגע. אבל זה מעט מדי, זה פשוט מעט מדי. השיטה הזאת עובדת, היא קיימת, היא צריכה להיות מורחבת ואנחנו קוראים למשרד החינוך לקחת את הנושא הזה ולהרחיב את זה לכל בתי הספר היסודיים. בסופו של דבר צריך להגיע למצב של למידה מהיסודי עד י"ב, שתהיה חובה של הוראת ערבית ושזו תהיה ערבית כשפת שיחה. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. נשמח לשמוע גם ממשרד החינוך מאוחר יותר לעניין אותה תוכנית, האם היא אומצה או לא יושמה. אומר בסוגריים שאני נמצאת בניגוד עניינים בעניין הזה משום שדודה שלי, עמליה השכל, היא מורה ללשון הערבית וגם כתבה מספר ספרי לימוד.

ואת הצבעת בעד חוק הלאום שיפגע בשפה הערבית.

הוא לא פגע, הוא נתן לה מעמד שווה. צר לי שאתה רואה את זה כך אבל שים לב שלא השתנה שום דבר, זה אפילו יותר. נראה לי שהשבוע אפילו הלכת עם שרת התחבורה לתקן שילוט. לא הייתה שום פגיעה ולא היה שום הבדל בין מה שהיה לפני חוק הלאום לבין מה שיש עכשיו.

אז שיישאר כמו שהיה.

אבל היה אותו דבר.

שיישאר.

חוק הלאום דיבר על ערכים אחרים – על העקרונות, על התרבות, על הזכויות התרבותיות של העם היהודי כאן. ברור שיש פה סוג של קונפליקט בינינו, אבל מבחינת השפה הערבית – כתוב, יש לה מקום והיא שפה רשמית ויש לוודא שהיא לא נפגעת מחוק הלאום, וזה גם כתוב בחקיקה.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לנשיא האקדמיה ללשון הערבית, פרופ' מוסטפה כבהה שנמצא איתנו בזום. שלום, צהריים טובים.

שלום לכולם. אני מברך על היוזמה הזאת, אני חושב שהיא יוזמה מאוד מבורכת, מאוד חשובה ואני גם שמח על ההסכמה מקיר לקיר שהמצב של לימודי השפה הערבית הוא מצב שטעון שיפור. שמענו בוועדות אחרות על הופעתה של השפה הערבית במרחב הציבורי וגם את הדגש שכל קודמיי שמו על העניין של שיפור מצב לימודי השפה הערבית בקרב אוכלוסיית הרוב היהודי. אני מברך על זה, מדגיש את החשיבות וחושב שצריך רפורמה, כמו שד"ר מנדל אמר בדבריו. גם באוניברסיטה הפתוחה, יוני, המצב עובר רפורמה מרחיקת לכת ואני מקווה ששאר האוניברסיטאות ילכו בעקבות האוניברסיטאות שעושות את זה.

דבר שלא שמעתי עליו הרבה, ואני חושב שזה מן הראוי, הוא לימודי הערבית בקרב תלמידים ערבים. הלימודים האלה, גם הם טעונים שיפור ניכר, שחרור התוכניות מפיקוח הדוק ומתן הזדמנות לתלמיד הערבי ללמוד את מיטב הדברים של השפה שלו, של התרבות שלו, בלי סייגים תחת תכתיבים אידיאולוגיים. הדבר הזה לא קיים היום וזה צריך לעבור הליך של רפורמה, בצורה שיכבד את השפה, יכבד את הזכות של התלמידים הערבים ללמוד את שפתם וגם יוביל לדו-שיח עשיר ופורה בין כל התרבויות. כפי שסגן שרת התרבות אמר, השפה הערבית היא שפת אימם של אחוז גבוה מאוד מיוצאי המדינות הערביות שבאו לכאן, ולכן זה גם צריך להיות חלק מהפנייה למרחב, צריך להיות חלק מהשכונה – כפי שאמר אחד הדוברים הקודמים דיבר – והרחק משיקולים אידיאולוגיים. לימודי השפה הערבית צריכים להיות ברמה שתכבד את השפה, תכבד את דובריה ותכבד את כל הפן התרבותי במדינה. תודה.

תודה רבה לך על הדברים. אני רוצה להעלות את ד"ר שרף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי.

הדיון נקבע בדקה ה-90, אחרי שהיה לנו לו"ז מאוד עמוס והוא נקבע ל-45 דקות. התחלנו באיחור ויש לנו מספר דוברים. אני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב, גם ארצה לערוך דיון המשך, אבל בגלל שיש לי מחויבויות קודמות, אאלץ לבקש מחבר הכנסת אלון טל להמשיך לנהל את הדיון. אם היית חבר ועדה, איימן, היית יכול להחליף אותי אבל, לצערי, עדיין לא. לכן אלון טל, שהנושא מאוד קרוב לליבו ויצר אתי קשר גם בשבוע האחרון, יבוא להמשיך לנהל את הדיון.

חשוב לנו שתחשבי ברצינות על הקמת ועדת משנה לחיזוק השפה הערבית.

הוספתי את זה לדברי הסיכום, שאלון יקריא. ד"ר שרף חסאן, בבקשה. לרשותך גם כן שתיים-שלוש דקות.

(היו"ר אלון טל, 15:01)

מרחבא, שלום, תודה רבה על ההזמנה. הנושא של השפה הערבית בתוכניות לימוד מאוד חשוב לגבי החברה היהודית אבל גם לגבי החברה הערבית. השפה הערבית היא שפת האם של התלמידים בחברה הערבית ולכן חשוב מאוד לבסס את השפה הזאת בקרב בתלמידים. לצערי, המצב מבחינת התלמידים, אם אנחנו לומדים את ההישגים, הוא בעייתי. היום מדובר הרבה על השפה העברית בקרב ערבית, אבל האמת היא שהבעיה העיקרית היא להתגבר על הבעיות הקשורות להוראת השפה הערבית, הקשיים המיוחדים בהוראת השפה הערבית בגלל הייחודיות של השפה, אבל חשוב לנו להדגיש גם שהיחס לשפה הערבית לא צריך להיות רק במסגרת ההיבט של בניית תוכניות לימודים לבחינות הבין-לאומיות ולהיבט האינסטרומנטלי של שוק העבודה, אלא צריך גם להתייחס לשפה הערבית כמרכיב משמעותי בתרבות, בהיסטוריה, בזהות הלאומית, החברתית, התרבותית והדתית של החברה הערבית. זו הדרך בכדי שהילדים יתחברו יותר לשפה הערבית ויאהבו את השפה שלהם ולא ללמד את השפה רק ככלי אינסטרומנטלי בכדי להתמודד עם טקסטים שבאים בבחינות שונות.

צריך לשנות גישה, וחשוב לנו שהילדים שלנו ילמדו את הספרות הפלסטינית, הספרות של המשוררים הפלסטיניים. זה חשוב בהקשר של הילדים בחברה הערבית, אבל זה גם חשוב בהקשר של החברה היהודית – להכיר את התרבות העשירה של החברה הערבית, של החברה הפלסטינית באופן מיוחד. זה יכול להיות באמת כלי לבניית חיים משותפים אמיתיים – ללמוד את הנרטיבים השונים, וזה יכול לפתוח אפשרויות שונות של דיאלוג ושל תיקון ושינוי בחברה באופן שיבנה חברה מבוססת שוויון מלא, שלום וצדק חברתי.

אי-אפשר שלא להסכים עם הדברים שלך. יש לנו הרבה דברים שרוצים לדבר, אבל אני חושב שרוח הדברים שלך היא בדיוק הרוח שצריכה לצאת מהדיון הנוכחי. תודה רבה לך.

אני רוצה לתת הזדמנות למשרד החינוך, מנהל אגף השפות משה זעפרני שנמצא בזום. איך משרד החינוך רואה את זה? תתייחס לשאלות לגבי אסטרטגיית השיווק כדי לשפר את המצב ששמענו, של דעיכה ונסיגה בהתגייסות של תלמידים יהודים ללמוד ערבית. תודה רבה.

סלאם עליכום. כמי ששפת אימו ערבית, אני רוצה להגיד לכם שהשפה הערבית, בעיניי ובעיני משרד החינוך, היא מאוד חשובה. אני לא חשוד בזה שהשפה הערבית לא חשובה בעיניי, וכנ"ל בעיני המשרד. לנו מאוד חשוב לקדם את השפה הערבית ואת השפה העברית בקרב שתי האוכלוסיות, גם היהודים וגם הערבים. כולנו חיים במרחב אחד וחשוב לנו שיהודים ידברו ערבית וערבים ידברו עברית.

אנחנו פועלים לחזק את שתי שפות האם כשפות ראשונות וכשפות שניות. לצורך העניין בשנים האחרונות שינינו את כל תפיסת העולם. בהתחלה הייתה תפיסה שאומרת שאנחנו לומדים כדי להגיע לאוניברסיטה. הייתה תפיסה פעם להגיע לצבא, אבל מזמן ירדנו מזה, אני מתפלא שזה חוזר על עצמו, למרות שאפשר לבדוק - - -

אני מדבר בשם שלוש בנות שסיימו תיכון לא מזמן. זה המסר שהן קיבלו.

יחידות ההוראה שבנינו בכלל לא מדברות על השפה כשפה צבאית או כשפה מדינית. כל הפנים שלנו הן לדבר בשפה הערבית, אנחנו רוצים שכל תלמיד שיוצא ממערכת החינוך יוכל לדבר. לצורך העניין התאמנו את תוכניות הלימודים אחת לשנייה כך שיהיה רצף למידה, שהתלמיד יידע לשייט בין השפה הספרותית לשפה המדוברת.

הכנו חומרי למידה, שכל מורה יוכל להשתמש בהם גם אם הוא מורה שלא למד לדבר ערבית באקדמיה. הכשרנו אותם, במשך מספר שנים אנחנו מקיימים קורסים לשפה מדוברת כדי שמורים ידברו ערבית בכיתות.

מניסיונכם, האם מורים ומורות ששפת אימם היא ערבית הם יותר אפקטיביים כמורים או שמא אין הבדל אם שפת האם של המורה או המורָה היא ערבית? מהניסיון האמפירי שלכם.

בהחלט ,מורה ששפת אימו ערבית, חשוב שיהיה במערכת.

אבל זאת לא השאלה שלי. שאלתי מבחניה פדגוגית, אתם אמורים לעקוב.

אני עונה. הם יכולים להגיע לתלמידים, הם יכולים לקדם. שפה היא תרבות, ודרכם אפשר להגיע לשמוע שפה, גם להבין שפה וגם להכיר את התרבות ולפתוח עולם בפניהם. הבעיה היחידה היא שלא כל המורים מסכימים להגיע – אלה שיש להם תעודות הוראה – וללמד בבתי ספר יהודיים. יש שילוב בין-תרבותי שאנחנו עובדים עליו עם המורים האלה כדי שישתלבו בבתי הספר היהודיים. חשוב לנו מאוד שיהיו מורים טובים, ויש בקרב האוכלוסייה הערבית הרבה מאוד מורים טובים שיכולים לקדם את לימוד השפה הערבית.

בנוסף, אנחנו גם על הכנת חומרים, גם על שינוי תוכניות לימודים, גם על שיפור אוצר המילים. כבר אמר יוני מנדל, זה כתוב בדוח, אנחנו הולכים לעשות את מה שעשינו באנגלית. כדי לקדם את השפה הדבורה באנגלית עשינו פיילוט מספר שנים וקבענו יחידה ממוחשבת לבגרות, שכל תלמיד חייב לעבור אותה. את אותו תהליך אנחנו עושים עם עברית לערבים ועם ערבית ליהודים. הפיילוט בעברית לערבים התחיל השנה ובשנה הבאה כל התלמידים ייבחנו אל מול מחשב. בשנה הבאה יתחיל אותו פיילוט בערבית וכל התלמידים יהיו חייבים להיבחן ביחידה מדוברת בערבית. עם הזמן נרחיב את השפה המדוברת. אנחנו משתוקקים שלא רק אנחנו נדחף לזה אלא שגם הציבור ידחוף לזה, שגם באקדמיה יתחילו לדבר ערבית ולא ילמדו ערבית בעברית.

אני רוצה בכל זאת להקשות עליך קצת ולשאול. לפי המגמות ששמענו בדוח הממ"מ אנחנו בנסיגה. תיכף נשמע מעוד נציג של משרד החינוך, אבל רציתי לדעת מה אתם עושים, אם כולנו מסכימים שזאת מטרה חברתית ראויה, כדי לעודד יותר תלמידי תיכון להתמחות בערבית ובכלל לחזק את זה בשכבות הנמוכות יותר?

נתנו שעות לכל בית ספר שרצה ללמד ערבית. בדוח נאמר שיש רק שעה אחת צבועה; לא, מנהל בית הספר נתן שעתיים והוספנו לו שעה שלישית בחטיבות הביניים כדי שילמד ערבית. הוא קיבל את זה באופן אוטומטי, הוא לא היה צריך לבקש מאתנו רשות. כל מי שלימד שעתיים קיבל שעה שלישית.

הדבר השני שאני רוצה להפנות אליו את תשומת ליבכם, בחטיבות הביניים נאמר ששליש לא מלמדים, אבל חלק מהשליש הזה הוא בתי ספר לחינוך מיוחד, שם לא מלמדים ערבית.

בוא נהיה ישרים פה. איזה אחוז מחטיבות הביניים לומדים אנגלית ואיזה ערבית? זה יכול לתת לנו תמונה. אני מניח שבחינוך המיוחד לא לומדים גם אנגלית, אז - - -

אנגלית לומדים כחובה מהיסודי, מכיתה ג' עד י"ב.

השאלה המקבילה: איזה אחוז מהסטודנטים בחברה הערבית לומדים עברית, ומתי? דיברנו פה על איזושהי סימטריה, שהיא השאיפה של כולנו.

לימודי העברית לתלמידים ערבים מתחילים מכיתה א' עד י"ב. הלוואי שהיו נותנים לנו תקציבים ועושים את אותו דבר, נשמח מאוד להקבלה הזאת.

זאת אמירה שנרשום לעצמנו כי אני חושב שאתה צריך לקבל את החיזוק הזה. אני מתנצל, יש עוד נציגה ממשרד החינוך ורציתי לה אפשרות לדבר. ראויה בורבארה, בבקשה. אחר כך נשמע כמה נציגים מהחברה האזרחית ונתכנס לסיום.

מרחבא.

מרחבתיין.

אהלן וסהלן.

אדבר על הוראת הערבית בבתי ספר דוברי עברית. אדבר בשני מישורים – גם ההצלחות וגם הכישלונות. מבחינת ההצלחות, השפה הערבית כבר יותר משלוש שנים לא מהווה מכשול בפני התלמיד הערבי לקבל זכאות לבגרות. לפני כמה שנים השפה הערבית היוותה מכשול בפני התלמיד הערבי לקבל זכאות לבגרות, אבל אנחנו כבר בפיצול - - -

למה היוותה מכשול?

כי רוב התלמידים היו נכשלים. מי שלא מקבל ציון 55 נכשל ולא מקבל זכאות לבגרות. היום המצב השתנה כי שינינו את תוכניות הלימודים בכל הגילים. פיצלנו את שאלון הספרות ושאלון הלשון, שינינו את מבנה בגרות הלשון, אז עכשיו יש לנו תוצאות יותר טובות. מה עוד שמי שנכשל בחורף עושה את הבחינה שוב בקיץ, יש גם מועד א', גם מועד ב' ויש הרבה בחירה – ה-30–70 וההערכה הפנימית. עכשיו יש יותר הזדמנות לתלמיד הערבי להצליח. למרות הכול, גם בבחינות הארציות, בחינות המיצ"ב, שהיו לכיתות ה' ו-ח' היו לנו הצלחות.

איפה הכישלונות? גילינו את הכישלונות שלנו בבחינות הבין-לאומיות, כאשר הפער בין התלמיד הערבי לבין התלמיד היהודי עמד על 100 נקודות מסולם ה-600. זאת אומרת, שלוש שנות לימוד פער בין התלמיד הערבי לתלמיד היהודי באוריינות לשונית. זה דבר שחייבים לעבוד עליו. במרץ השנה אנחנו ניגשים עוד פעם לבחינת ה-PISA לכיתות ט' ו-י' ואנחנו מקווים שנצליח, אבל אני לא יודעת אם נצליח או שנלך אחורה, כי יש לנו גם את פער הקורונה של שנתיים. כל הפער שהיה לנו עם פער הקורונה, אנחנו מאוד מאוד אחורה בבחינות הבין-לאומיות באוריינות הלשונית. למה זה קורה? כי כאשר למורה יש הישגים נדרשים בתוכנית הלימודים והיא יודעת מה ללמד, היא דבקה במטרה ושם התלמידים שלנו מצליחים. כאשר אנחנו הולכים לבחינות הבין-לאומיות, אין שם הישגים נדרשים, יש אוריינות לשונית בין-לאומית, אז שם התלמידים שלנו נכשלים.

מה עשינו? פתחנו מחקרים עם לשכת המדען הראשי במשרד, שינינו תוכניות לימודים. עכשיו אנחנו עומדים לעדכן עוד פעם את כל תוכניות הלימודים, מגני ילדים עד י"ב. יש לנו בעיה רצינית מאוד באיכות המורים, איכות המורים דוברי הערבית בחינוך הערבית. פנינו למל"ג, אולי נפנה עוד פעם לשיתוף פעולה עם המל"ג, עם המכללות ועם ראשי החוגים לשפה וספרות ערבית, כי בכל המכללות והאוניברסיטאות בישראל אין חוג ללשון ערבית, יש חוג לשפה וספרות ערבית. ליהודים, מי שרוצה ללמוד את השפה העברית, יש לו את החוג לספרות ואת החוג ללשון; בערבית יש חוג אחד שקוראים לו שפה וספרות ערבית. לא עשיתי מחקר, אבל הייתי מרצה בחיפה והיום אני מרצה באורנים, ואני אומרת בוודאות ש-90% מהקורסים הנלמדים באוניברסיטאות ובמכללות הם בספרות. אז מי מלמד לשון ומאיפה למורים שלנו יש את המיומנויות ללמד לשון? המורים שנכנסים למערכת, אנחנו דואגים ללמד אותם דרך ההשתלמויות וימי העיון, עכשיו בנינו קהילות למורים לומדים, מורים מובילים, כי אנחנו רוצים לגשר על הפער הזה. יש לנו גם בחינת בקיאות, שאנחנו אחראים עליה, במשרד החינוך, לאלה שנכנסים למכללות ובחינת בקיאות לאלה שייכנסו למערכת, אבל זה עם תוצאות לא כל כך טובות. אנחנו עושים את כל המאמצים.

מפה אני פונה לכל מי שיכול לעזור לנו, לשתף פעולה. חייבים לשתף פעולה כי בדוח ה-OECD האחרון שיצא ב-2018 – 79% מהתלמידים הערבים שנבחנו בבחינה הבין-לאומית ידעו לפתור שאלות רק ברמה 1 ו-2 מתוך שש רמות, וזה מאוד קשה. אז אני פונה לכל אחד – גם למל"ג, גם למכללות, לראשי החוגים.

אנחנו בוועדה שומעים את הקריאה שלך. תודה רבה על הדברים החשובים. חבר הכנסת עודה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לברך את מנכ"ל הכנסת גיל סגל. הוא הוציא עכשיו חוברת רצינית, שיש בה תרגום מעברית לערבית של כל המונחים השגורים פה בכנסת. הוא כתב: "היום מציינת הכנסת את יום השפה הערבית בשורה של דיונים. לכבוד יום זה הופקה חוברת ובה מושגי היסוד של הפרלמנט הישראלי בשפה העברית והערבית". אני רואה פה את החוברת, והיא חוברת רצינית. הרבה הערכה למנכ"ל הכנסת.

ואם כבר מדברים, אז אולי תוכל לעזור לי. המונח הכי חשוב, אולי לפרלמנטר: איך אומרים קיזוז בערבית?

קיזוז הערבים לא יודעים, אבל אני חיפשתי. המילה קשה: מועוואדה. מה זה מועוואדה? זה עוואד – זה משהו במקום משהו, מישהו במקום מישהו. המילה המדויקת היא מועוואדה, אבל לצערי הרב, 999 מתוך 1,000 ערבים לא יידעו את המונח הזה, גם בגלל שלא משתמשים במונחים פרלמנטריים בשפה הערבית בישראל, וגם בגלל שהוא קשה. אבל עם הזמן תהיה הנגשה גם למילה הזו.

תודה רבה, חבר הכנסת עודה. אני רוצה לפנות לגברת סאלי עווד עספור, שעובדת באחת היוזמות החינוכיות החשובות בישראל, שעוסקת בחדשנות בחינוך. היא מרכזת שם את התוכנית לחברה הערבית. נשמח לשמוע את הדברים שלך. בבקשה, סאלי, יש לך שלוש דקות.

תודה רבה. קודם כול, אתייחס לשפה הערבית בחברה הערבית. אני מחזקת את הדברים של ד"ר חסאן ופרופ' מוסטפה, המצב בחברה הערבית בשפה הערבית הוא אתגר כשלעצמו. מי שטוען שמי שמדבר את השפה הערבית יודע את השפה, זו טעות גדולה. הנה, אני דוגמה. הייתי לקראת תואר שלישי, ואם אני צריכה לכתוב מכתב בערבית זה צריך לעבור עריכה, מה שאני לא צריכה בשפה העברית.

סאלי, איפה את לומדת?

סיימתי את הלימודים שלי מזמן, באוניברסיטה העברית. זאת אומרת, יש בעיה קריטית בהוראה ובדרכי ההוראה בשפה הערבית. משרד החינוך שם דגש מאוד רציני על חטיבת הביניים, על מדד נשירה על תוצאות בבגרות. אותי זה לא מרגיע שהערבית היא כבר לא חסם לבגרות כי אני רואה את השפה מעבר לכלי תקשורתי. השפה היא תרבות, השפה היא זהות, השפה זה מחשבה – עומק המחשבה שלנו היא כעומק השפה שלנו. כל עוד לא נצליח ללמד את הילדים הקטנים ביסודי את השפה בדרך הנכונה, בדרך עמוקה, לא נגיע לתוצאות ראויות. אנחנו רואים הרבה קשיים. ליוויתי מנהלים חדשים ומנהלים במערכת החינוך, אחד האתגרים הכי משמעותיים בבתי הספר היסודיים הוא רכישת הקריאה והכתיבה בשפה הערבית, כי מלמדים אותה כתוכנית לימוד וההנחה היא שהילד מכיר את השפה מהבית ואני מוסיף לו עוד תוכנית לימודים, וזה לא עובד.

האם יש מדינה במזרח התיכון שאת יכולה להצביע עליה שיש לה תוכנית לימוד ייחודית שאפשר ללמוד ממנה?

אני יכולה להתייחס לתוכנית שלנו, שהיא תוכנית שפותחה קודם כול לחברה היהודית.

אולי תציגי את המוסד שאת מייצגת.

המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך, שפועל לשיפור והטמעה של אוריינות שפה כמינוף תרבות בית-ספרית. אנחנו מאמינים שהילד ביסודי, ככל שהוא מכיר לעומק את השפה ואת התרבות יהיה מסוגל לקבל את התרבות של האחר, יהיה מסוגל להשתלב יותר בחברה, יהיה מסוגל גם ללמוד ולהשלים את חטיבת הביניים והתיכון והסיכויים שלו לנשירה יהיו נמוכים. ההשקעה היא בתוכניות מניעתיות.

אני קוראת למשרד החינוך להתחיל להשקיע בתוכנית הליבה הפדגוגית בבתי הספר היסודיים. במקום לחכות עד שנראה שבוגרי בתי הספר היסודיים שחלקם – ולא מעט אחוזים – מסיימים את היסודי אנאלפביתיים, יש לנו תוכנית שכבר פועלת, שכבר יש לה תוצאות. היא פועלת בחברה היהודית מקצרין עד אשקלון, בחברה הערבית היא פועלת בכמה בתי ספר בינתיים. אני קוראת למשרד החינוך לנצל את התקציבים של 550 ולשלב תוכניות פדגוגיות שגם מתייחסות לליווי מקצועי של המורות, שד"ר ראוויה ציינה את הקושי הזה. אנחנו יודעים שלא נוכל להחליף מורים, אבל יש לנו תוכנית לתמוך במורים הקיימים, ללמד אותנו באופן הדרגתי ויעיל ויש לנו תוצאות די מדהימות.

שאלה אחרונה: האם את רואה אתגר מיוחד לתלמידי ישראל לעומת המדינות השכנות? שכן הם צריכים ללמוד עוד שתי שפות לפחות במקביל לשפת אימם – עברית.

חד-משמעית כן, כי הילדים שלנו גם לא חשופים לשפה הפורמלית בכלל. הם חשופים לשפה היום-יומית, שזה שתי שפות שונות – לזה קוראים דיגלוסיה. השפה הערבית היא שתי שפות: שפה שאנחנו מדברים בה ביום-יום שלנו, שהיא שונה לגמרי מהשפה הפורמלית.

אל-ג'זירה זה לא שפה פורמלית?

היא כן, אבל כמה מהתלמידים שלנו צופים באל-ג'זירה? הם חשופים יותר לחדשות בישראל, שהן בעברית, יותר חשופים לסרטים באנגלית ואין שום חשיפה. אם אתה מסתובב במדינה כמעט אין לך חשיפה לשפה הפורמלית הספרותית במדינה, זה עוד יותר מקשה. כדי להעשיר את שפת האם צריך להעשיר את הסביבה השפתית, שזה מה שאנחנו עושים בתוך הכיתות. הכיתות אצלנו מאוד עשירות מבחינת שפה ואנחנו דואגים גם שהמורות ילמדו בשפה הפורמלית, שזה לא מובן מאליו. כשאני אומרת שהמורה ללמד בשפה הפורמלית, היא צריכה לעשות מין סוויץ', כמו לעבור לאנגלית או לעברית.

או לאנגלית שייקספירית. אני מודה לך מאוד, אני פשוט נאלץ לעבור לדובר הבא. עורך הדין דניאל דותן, מנכ"ל מדרסה, בזום. אדוני, אני חייב לצמצם אותך לשתי דקות. רק את העיקר בבקשה.

מרחבא לג'מיע, שלום לכולם. תודה רבה על היוזמה, ההזמנה והדיון החשוב. אני מנכ"ל ומייסד שותף של מדרסה. למי שלא מכיר, אנחנו ארגון חברתי שמשלב בית ספר מקוון חינמי. רשומים ולומדים אצלנו מעל 100,000 ישראלים היום. זה ערוץ תוכן שמביא תכנים לימודיים חדשניים למאות אלפי עוקבים וצופים כל חודש דרך רשתות חברתיות, פינות בתקשורת ופרוייקטים חינוכיים ושיתופי פעולה בכל המגזרים ברחבי הארץ, כולל תוכנית חדשה ומיוחדת שכבר עובדת בעשרות בתי ספר יסודיים בירושלים וברחבי הארץ.

עכשיו תגיד לוועדת החינוך מה אתה רוצה מאיתנו ביום חגיגי זה. איך נוכל לחזק את העבודה שלך? יש לך דקה.

מה שחשוב לי להביא לדיון הזה, רק להוסיף מול כל המציאות המורכבת שעולה כאן את הציבור, את השטח. השטח בוער, במובן הטוב של המילה. זו לא רק התמיכה הפסיבית בלימודי ערבית, כמו שמספר לנו המסמך של מרכז המחקר, יש בישראל היום מומנטום חברתי ולימודי אדיר. הציבור היהודי לוקח אחריות במידה רבה ולומד, ואנחנו חיים את זה ביום-יום. הקהילה של מדרסה, כאמור, מונה היום 100,000 אנשים – גברים, נשים, דתיים, חילוניים, ימנים ושמאלנים, בתל אביב, בירושלים, ביהודה ושומרון, בכל פינה.

אני שמח על תשדיר השירות. שאלתי אם אתם צריכים משהו מאיתנו.

זה לא תשדיר שירות. אני רוצה להגיד שבסופו של דבר אנחנו בדיון בכנסת ויש מוטיבציה לאנשים, אבל הציבור אומר משהו. אני תלמיד בעצמי, וכשאני בא ללמוד ערבית וכל כך הרבה אנשים במקביל באים ללמוד ערבית בגיל מאוחר, שזה קשה יותר ברמה הקוגניטיבית, כשקשה יותר לשלב את זה בחיים, הם אומרים למקבלי ההחלטות – לכם, למשרד החינוך, לחברי הכנסת: אנחנו רוצים שתלמדו את הילדים שלנו. אנחנו מרגישים פספוס שלא לימדתם אותנו לתקשר בערבית באמת, להכיר את השפה והתרבות בגיל הנכון, בגיל המתאים.

הנקודה ברורה. תודה רבה לך על ההשתתפות היום. יש עוד כמה דברים, אבל יש לי חובה נעימה להציג את פרופ' אייל זיסר שנמצא איתנו בזום. כתוב פה שהוא יושב-ראש ועדת המקצוע של הערבית למגזר היהודי, אבל אני מכיר אותו בתור סגן הרקטור המלומד של אוניברסיטת תל אביב. לכבוד, אדוני, שהצטרפת לדיון שלנו. נשמע את המסר שלך ביום כזה ומה היית מצפה ממשרד החינוך ומוועדת החינוך בהקשר הנוכחי. בבקשה, פרופ' זיסר, יש לך שלוש דקות.

אני חושב שבשנים האחרונות יש גם יותר מודעות ויש גם יותר שיתוף פעולה בין גופים. אני מרגיש, למרות שהדברים אולי קצת עלו בדיון, שזו לא חברה אזרחית למול משרד החינוך אלא כולם מבינים את האתגר. אני חושב שזה דיון שהוא מאוד מעמיק ויסודי. דיברו כאן על לימודי האנגלית, שאותם ילד מתחיל בכיתה ב' ביסודי ולומד בצורה רציפה, לפעמים חמש שעות בשבוע, עד כיתה י"ב. לעומת זאת, לימוד הערבית בבית ספר יסודי הוא דבר אחד, אין לו המשך כי בחטיבות הביניים מתחילים משהו אחר ובכיתה י"א-י"ב. כלומר, אין כאן רציפות. הרציפות היא שאלה של השקעה והקצאת משאבים בהיקף מאוד משמעותי. המגמה של העצמת בתי הספר והעצמת השטח, פירושו של דבר פגיעה בערבית כי השטח רוצה תיאטרון, אמנות, השטח רוצה מדעי מחשב. אני חושב שיש לנו כאן שעת רצון, גם במשרד החינוך וגם בכנסת היום, ואני חושב שצריך לעשות תוכנית פעולה שהשורה התחתונה שלה היא משאבים.

אנחנו מפנימים את זה. תיכף אקרא את מסקנות הוועדה. יש עוד משהו, כי אומרים שאני חייב לסיים תוך דקה?

לא לא.

אז אני מודה לך, פרופ' זיסר. יש לנו עוד שני דוברים. אני שמח להזמין את שי אילן, מנכ"ל ציוני דרך מתוכנית מעיין המדבר. יש לך ממש דקה, אבל היה לי חשוב, בתור בוגר של מדיניות ציבורית, לתת לך את הפרוטקציה שמגיעה לך. בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש חבר הכנסת אלון טל, תודה רבה גם לחבר הכנסת עודה על קיום הדיון. אגע בעיקר. בדיון הזה אני רוצה לייצג דווקא את החבר'ה הצעירים, שהם לא בתוך מערכת החינוך של בתי הספר. תמיד בדיון על השפה הערבית מתדיינים על בתי הספר – כמה צריך ללמד בבתי הספר, כמה צריך לצמצם את הפערים בגיל צעיר ללימוד השפה הערבית. כל זה נכון, אבל יש עוד הרבה מאוד אנשים וציבור בישראל, שהוא צעיר, שהוא במערכות הלימוד של ההשכלה הגבוהה, וגם הוא רוצה ללמוד ערבית, לדעת ערבית ולצמצם את הפערים.

כמו שהצגת אותי, אני מנכ"ל של עמותת ציוני דרך. אנחנו פועלים כדי לקרב בין קהילות שונות בחברה הישראלית, וכחלק מזה אנחנו מפעילים את תוכנית מעיין במדבר, תוכנית ארצית שבה חברים היום 850 סטודנטים כמעט בכל מוסדות הלימוד בארץ – ממש היום בבוקר התווסף המוסד ה-20. הם נפגשים אחד עם השני על בסיס לימוד שפה – זה מלמד את חברו עברית, זה מלמד את חברו ערבית, ועל בסיס לימוד השפה הזה יוצרים קשר טוב יותר, גם חברי וגם הגנה. אגיד משהו שידהים את כולם: ברגע שיודעים את השפה זה נותן יכולת תקשורת טובה יותר לשני הצדדים.

רמות הביקוש מדהימות. אני בסך הכול חצי שנה בתפקידי בעמותה ואני נדהם כל פעם מרמת הביקוש, כמה צעירים פונים אלינו בשביל להירשם לתוכניות.

משפט לסיום.

כל הצעירים שמתגייסים אלינו, או שהם עושים את זה בהתנדבות מלאה או שהם מקבלים את זה כנקודות זכות מתוך מערכת ההשכלה הגבוהה. לדעתי זה נתון מדהים כי זה מראה את הביקוש שלהם ואת הצורך שלהם בתוכנית הזאת ובלימוד השפה הערבית. חשוב מאוד להשקיע גם בהם, גם בתוך התהליך הבוגר יותר של צעירים בישראל. תודה רבה.

תודה רבה, מר אילן, על הדברים החשובים ועל הזריזות שבה אמרת אותם. דוברת אחרונה – גב' יעלה מזור, שנמצאת איתנו בזום אני מקווה, מעמותת סיכוי אופוק. חשוב לנו לתת לך לנעול את הדברים. זה ארגון מאוד חשוב, אז אני מניח שיש לך מסר של תקווה ואופטימיות. נשמח לשמוע אותך. בבקשה, גברתי.

אשמח אם יאפשרו לי להציג.

אני לא חושב שיש לנו זמן. תצטרכי לדבר מה שיש לך בלב, ונסתפק בזה.

סיכוי אופוק היא עמותה שמקדמת שוויון ושותפות. יש לנו לא רק התבוננות על החסמים אלא גם המלצות מעשיות שאפשר לקדם כבר עכשיו במערכת החינוך. הדבר המרכזי שעלה פה הוא הפער הגדול מאוד. מכיוון ששפה היא כלי חיוני לחיזוק של חברה משותפת, אנחנו יודעים שהפער שעלה כאן הוא מאוד גדול בירידה במספר התלמידים בשנים האחרונות. זה משהו שמשרד החינוך צריך לפעול באופן אקטיבי, להציב יעדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בחמש השנים הקרובות ובעשר השנים הקרובות. יש לנו המלצות שאנחנו מציגים אותן מול משרד החינוך, מה צריך לעשות כדי להגדיל את זה.

יש פוטנציאל גדול. בשנה שעברה היו 912 מורות ערביות לערבית, שהיא שפת אם, שלא עבדו בשום מקום עבודה. לצד המחסור - - -

את מדברת על מחסור בתקנים.

בחינוך הערבי. יש פה פוטנציאל גדול שלא ממומש, וגם לכך נשמח להציג שוב את ההמלצות שלנו מול משרד החינוך. יש מה לעשות בהכשרות המורים בחינוך הערבי.

משפט לסיום. נקיים על זה עוד דיון וניתן לך זמן להקדים את הדברים אם יש לך המלצות קונקרטיות.

מכיוון ששפה היא, כמו שנאמר פה, מחוברת לזהות ותרבות ולאורך השנים ניתקו את החברה הערבית, וגם היהודית, מההון התרבותי העצום שלה, המשמעות של סגל באקדמיה, סגל פדגוגי, כמודלים לחיקוי, כמלמדים, כמורים, זה נכון גם ברמה הפדגוגית וגם נכון כמודלים לחיקוי לתלמידים יהודים וערבים וגם בהכשרות. כפי שאמר סגן שר החינוך, אין אפשרות אחרת אלא לשנות את לימודי הערבית בישראל. משרד החינוך יכול וצריך לעשות את זה.

אני מודה לך מאוד. אני ניגש למסקנות הוועדה. קודם כול, הוועדה מודה לכל המשתתפות והמשתתפים, ובראשם חבר הכנסת איימן עודה. אי-אפשר לחשוב שהיינו מקיימים יום כזה בכנסת בלי שיהיה דיון בוועדת החינוך, במיוחד לאור הנתונים המדאיגים ששמענו.

מה עם ההמלצה שתוקדם ועדת משנה לשפה הערבית?

אני מגיע לזה בסוף. זה אחד. 2. כדי ליצור חברה ישראלית חזקה צריך שתושבי מדינת ישראל ידברו עברית וערבית. תלמידי החינוך העברי ילמדו ערבית ותלמידי החינוך הערבי ילמדו עברית. יש לעשות רפורמה בלימודי השפה הערבית במערכת החינוך, לקדם אותה לרמה של שפה מדוברת על מנת שהתלמידים יפיקו ממנה את המרב.

3. הוועדה קוראת למשרד החינוך להרחיב את מספר המורים הערבים לערבית בחינוך העברי. מורה ערבי מביא ערך מוסף, והוא הנגשת התרבות הערבית לתלמידים בנוסף ללימוד השפה – נקודה חשובה שעלתה היום.

4. הוועדה התרשמה שמשרד החינוך יכול לעשות הרבה יותר כדי להרחיב את לימודי השפה הערבית בבתי הספר בחינוך העברי בכל הרמות.

5. אם הוועדה לא תקבל ממשרד החינוך מענה הולם היא תשקול להקים ועדת משנה לשפה הערבית.

6. הוועדה מברכת מנכ"ל הכנסת שהוציא היום מסמך עם תרגום לערבית של מושגים רבים הנוגעים לפעילות הכנסת.

זה הסיכום לעת עתה, אבל הנושא נשאר פתוח. יום השפה הערבית שמח לכולם. הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:36.