פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
13
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/01/2022
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
מושב שני
פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 08:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 25/01/2022
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות)(תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022
מוזמנים
¶
אתי סאסי - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך
מירה רווה - עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות
ד"ר אולגה פרישמן - רפרנטית, משרד המשפטים
מיכל נוימן - מ"מ מנכ"ל, מל"ג
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
סלמאן זרקא - פרופ', פרוייקטור הקורונה הלאומי, משרד הבריאות
דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות
לואיס קוגן - סטודנט
אורן פסטרנק - עו"ד, מייסד "מחאת הריבון"
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות)(תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022
היו"ר שרן מרים השכל
¶
בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום אנחנו בישיבה הנוכחית נדון על הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות. המתווה שהיום אנחנו מדברים עליו הוא למעשה המתווה של המל"ג של ההשכלה הגבוהה. זה בהמשך לדיון שהיה לנו בשבוע שעבר לעניין גם הבחינות, קודם כל אני אבקש מתמי שתיתן לנו את הרקע קצת לכל העניין הזה ואחר כך לפני שאני אתן את זכות הדיבור למשרד הבריאות, אני כן רוצה להעלות את המל"ג על מנת לעדכן אותנו. נהדר. מה היה בעצם בישיבה או בדיונים המקדימים ומה למעשה הוחלט. תמי קודם כל אם תוכלי לעבור קצת על התקנות.
תמי סלע
¶
כן, תקציר הפרקים הקודמים. אז בעצם אנחנו מדברים על התקנות שכבר נמצאות בתוקף, אוקיי? כבר נכנסו לתוקף ואנחנו כרגע דנים בהן בדיעבד. זו הארכה של המתווה של השכלה גבוהה שכרגע היא בתוקף לעוד שבוע עד ה-1 בפברואר. המתווה לא השתנה, הוא כולל בעצם היום חובת כניסה עם תו ירוק או עם תוצאה שלילית בבדיקה מיידית מוסדית שחלה על כל מי שנכנס למבנים בעצם, אבל בפועל זה לקמפוסים של השכלה גבוהה, של הכשרת בגירים ושל מוסדות תורניים על-תיכוניים. כאשר יש להם את ההקלה של בדיקה שהיא בתוקף ל-84 שעות, לסטודנטים ולמרצים, זה לגבי הכניסה.
בנוסף יש לי את ההכשרה המעשית שזה אותם קורסים שלא ניתן, זאת אומרת לצד החובה לאפשר כניסה בתו ירוק או עם בדיקה, יש את החובה של המוסדות לאפשר למידה מרחוק למי שאין לו תו ירוק, כשלזה יש חריג לגבי קורסים שלא ניתן ללמד אותם מרחוק ובהם יש איזשהו הבדל לגבי הכניסה, שאם ניתן להפריד את אותן מעבדות או קורסים של פיסול או דברים שלא ניתן לעשות אותם בלמידה מרחוק, אם ניתן לעשות הפרדה מלאה אז אפשר בעצם לקיים שם מתווה של תו סגול ולא לדרוש תו ירוק בכניסה. בפועל אנחנו מבינים שזה פחות קורה, לא יודעת אולי יש כמה מוסדות שכן, כשבדרך כלל אין אפשרות להפרדה מלאה והם דורשים גם שם תו ירוק או בדיקה שלילית.
בנוסף יש לנו את נושא הבחינות שהוא אולי באמת סוגיה שרלוונטית במיוחד כרגע. מבחינת התקנות זה חריג לחובה לאפשר את זה מרחוק, בחינות נדרשים לעשות לפי התקנות, לפי התקנות עוד פעם, לא חייבים לאפשר אותם מרחוק, צריכים להגיע פרונטלית. שוב, אם המוסד מאפשר משיקוליו כדי להתחשב בסטודנטים הוא יכול לעשות את זה, אבל אין חובה לפי התקנות. וזה אומר שהם צריכים או להיות מחוסנים או מחלימים, או לעשות בדיקה לפני הבחינה עם תוצאה שלילית.
מה שעוד יש בגלל שהמוסדות פועלים בתו ירוק ועם בדיקה אז אין שם את מגבלת ההתקהלות שחלה במקומות שפועלים ללא תו ירוק, זה דבר משמעותי כי באמת הם נמצאים באולמות ונמצאים במקומות סגורים, שוהים הרבה שעות ואין להם את מגבלת ההתקהלות. יש לזה צד של עונשין. זה בעצם המתווה הקיים והוא מוארך כרגע עד ה-1 לפברואר. הסיבה שמאריכים אותו עד ה-1 לפברואר ולא כמו כלל התקנות שהן כרגע בתוקף עד 5 לפברואר זה בגלל שכל הנושא של תו ירוק במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים ועסקיים נמצא בבחינה, זה אתם תעדכנו איפה זה עומד ומה הצפי. אבל הרצון הוא לעשות איזשהו יישור קו ולקבוע מדיניות אחידה לגבי כלל המקומות.
עוד חשוב לי להגיד באמת לגבי הישיבה הקודמת שהייתה בשבוע שעבר, לא אגב התקנות אבל אגב ההיערכות לבחינות, שהייתה בקשה של הוועדה מהמועצה להשכלה גבוהה לבוא עם איזשהן מסקנות, לבחון את זה, הנחיות, כי באמת עלו קשיים מבחינת ההתחשבות בסטודנטים. שוב, זה לאו דווקא מה שהתקנות מחייבות. שאלה מרכזית שעולה כאן, כרגע זה לשבוע ואני אומרת שיש בחינה של הנושא, אבל בכל זאת אנחנו מאריכים מגבלות שהן משפיעות על הרבה אנשים שנכנסים וכרגע בתקופת בחינות. כן צריך לשמוע את הנתונים וההצדקה להמשך מווה של תו ירוק במוסדות להשכלה גבוהה, שזה לא דבר מובן מאליו בתקופה הזו ודיברנו על זה כבר בישיבה הקודמת. בגלל זה גם בעצם הוועדה קיצרה את התוקף של המתווה בעניין השכלה גבוהה וביקשה שתהיה בחינה ויובא מתווה אחרי חשיבה מחודשת ובעצם הוא הובא כרגע ללא שינוי. אז זה הרקע.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אוקיי, לפני שאני אתן למשרד הבריאות לתת ההצדקות בעצם לעניין התו הירוק במוסדות להשכלה גבוהה, אני רוצה לתת את זכות הדיבור למל"ג, לעדכן אותנו בדיון הפנימי שהתקיים ובמסקנות שלמעשה הגיעו אליהם. בבקשה.
מיכל נוימן
¶
בוקר טוב. אנחנו בעקבות הישיבה הקודמת קיימנו יחד עם יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן, שולחן עגול עם ראשי המוסדות להשכלה הגבוהה, נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, נציגי מכללות, נציגי אוניברסיטאות וספציפית מוסדות שהייתה טענה של התאחדות הסטודנטים שלא נשמרות שם התקנות וההנחיות. יו"ר ההתאחדות השמיע את הדברים, שמע את המוסדות, אני חייבת לומר שהמוסדות טוענים ואנחנו רוצים להאמין שהמוסדות שומרים על התקנות, שומרים על ההנחיות. אני רק אוסיף שבנוסף לתקנות יש גם הנחיות שהוציא משרד הבריאות שלפיהן המוסדות להשכלה הגבוהה פועלים בכל מה שנוגע לבחינות. הן לא רלוונטיות רק למוסדות להשכלה גבוהה, הן רלוונטיות גם לבחינות בגרות והמכללות לכשרה טכנולוגית ומוסדות נוספים. אבל אני אומרת, שם מחויב שמירה של 2 מטר, עטיית מסיכות וכל הדרישות לממונה קורונה וכולי שהמוסדות מקפידים ומחויבים להקפיד עליהם. היו כמה דרישות שעלו מכיוון ההתאחדות, חלקם המוסדות אמרו דברים שמתקיימים היום, אני אומרת גם הפעילות לאור התקנות וההנחיות, גם המענה למי שלא יכולים להגיע לבחינות. המוסדות מציעים מועד א', ב', ג', משתדלים מאוד שהם יהיו קרובים וסמוכים למועדי הבחינות שמתקיימות. כן יש מתן מענה, לפחות במוסדות, לסטודנטים ספציפיים. אם יש מקרה שסטודנט לא יוכל להגיע גם למועד ב', המוסדות אמרו 'אנחנו ניתן מענה לסטודנטים. האינטרס שלנו לא פחות מהאינטרס של כל מדינת ישראל שהסטודנטים האלה ייבחנו, יגמרו את הלימודים. יש סטודנטים שצריכים לצאת לשוק העבודה ולכן נעשים מאמצים גדולים מאוד במוסדות לפעול בהתאם להנחיות ולהיות קשובים לסטודנטים. רוב המוסדות, נדמה לי שכולם, אנחנו לא מכירים מוסד אחד שלא מנהל שיח ולא מתאם, מתאם ברמת הדיבור, עם אגודות הסטודנטים המקומיות. נכון שלפעמים יש דרישות שעולות מצד אגודות הסטודנטים שלא מקובלות על המוסדות.
אני כן אגיד שהתקנות הנוכחיות אומרות שצריך להגיע לקמפוסים ולספק מה שנקרא למידה מרחוק ובחינות מרחוק רק למי שלא יכולים להגיע. עם זאת, רוב המוסדות או חלק גדול מהם עברו כן ללמידה ולבחינות שהן מרחוק במה שהם יכולים לעבור מרחוק. אנחנו לא יכולים להתערב בזה, אני כן הוצאנו הנחיה למוסדות, זה נאמר גם בשולחן העגול שיצא וגם בהנחיות שיצאו מהמל"ג. סוג של מתווה שדרשנו, ביקשנו מהמוסדות לתת מענה לסטודנטים שלא יכולים להגיע לקמפוסים. אנחנו יודעים שזה מתבצע, יש 320 אלף סטודנטים במדינת ישראל במוסדות להשכלה גבוהה. למיטב הבנתנו ניתן מענה לסטודנטים. עד כאן הדברים.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
זה קצת מרגיש שזה חוזר על הדיון שהיה בשבוע שעבר, משום שתראי אין ספק שהאוניברסיטאות עומדות בתקנות ובהנחיות. ההנחיה למבחנים מרחוק היא לא רעה, בעצם דרך אותן תקנות ואין פה חובה בחוק ועל זה היה הדיון למעשה שבוע שעבר. הדיון הוא לא אם הם מקיימים או לא מקיימים, אלא האם הם מבינים את המצב הנוכחי ומתגבשים בלי איזושהי הוראה או הנחתה מלמעלה שלנו. והמטרה בדיון הייתה לבוא ולראות כיצד אתם מסוגלים להתגמש לטובת הסטודנטים. ברור, רוב המוסדות אכן מאפשרים זאת לתלמידים וזה גם נאמר בדיון הקודם. מדובר פה בין 8 ל-10 אוניברסיטאות ומכללות, זה כפי שנאמר לנו בדיון הקודם. שזה מספר יחסית קטן שלמעשה את יודעת, אנחנו אומרים הרוב כן אבל מה עם אותו מיעוט? לחולה קורונה רק את מועד ב' בסמסטר הבא.
תמי סלע
¶
אבל המוסדות הראו להם שזה לא קורה. אז מה? אז אני אעשה ועדת חקירה? מה אני אעשה? המוסדות אומרים שזה קורה, הסטודנטים אומרים לא. הסטודנטים רוצים להיות מעורבים בהחלטה איזו בחינה תעבור למרחוק ואיזו תהיה בקמפוס, לא יקרה, הם לא יכולים להיות מעורבים בזה.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אני רוצה שנייה להעלות בבקשה בזום את אלחנן יושב ראש אגודת הסטודנטים. בבקשה. הוא לא בזום?
היו"ר שרן מרים השכל
¶
איך קוראים לו? כן בואו ניתן לו בינתיים. הוא נמצא איתנו בזום? טוב אני חייבת להגיד שזה מאכזב. סך הכל בשבוע שעבר עלו מספר סטודנטים גם מאריאל וגם מבן גוריון שאכן אמרו שלא נתנו להם מועד נוסף, אלא נקבע מועד ב'. עכשיו, את יודעת, אם היה מדובר באחד או שניים, מילא. אבל כשקיבלנו פניות, באמת, אני רק לטלפון שלי של עשרות של סטודנטים שאמרו את הדברים האלה. אז קשה לי ככה לומר שבאמת יש כמות כזו של סטודנטים שלא דוברים את האמת או מעוותים את האמת. זה גם כן נשמע לי קצת מוזר ותמוהה. טוב, אנחנו ננסה להעלות את אלחנן אחרי זה.
תמי סלע
¶
אני רק אגיד שבשולחן העגול העלנו את הרקטור, את פרופ' אלברט פנחסוב, הרקטור של אוניברסיטת אריאל. הוא דיבר עם יו"ר ההתאחדות אלחנן בשיחה הזו.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו. תראו אנחנו, אומנם בישיבה ההיא נכחתי בזום מהבית כי הייתי חולה, אבל קיבלתי הרבה מאוד פניות גם לקראת הישיבה ההיא וגם לקראת זו. אני חושב שיושבת הראש אמרה את זה ברור, אבל אני בכל זאת אחזור על זה. יש תחושה שאנחנו מקבלים כאן בוועדה של פערים מאוד מאוד גדולים בין האוניברסיטאות ולמרות מה שאמרת אנחנו הרי יודעים שלא כל מוסדות ההשכלה הגבוהה הם מקשה אחת. באופן עקבי עולים מוסדות מסוימים שכנראה השיח בין הנהלת האוניברסיטה לבין הסטודנטים, הוא לא באותה רמה כמו באוניברסיטאות אחרות. אז את אמרת בצדק שבסוף הנהלת האוניברסיטה צריכה לקבל את ההחלטות, אבל כשאין שיח או כשהסטודנטים מסתובבים עם תחושה שאין שיח, אז זה פוגע לדעתי ביכולת לנהל את האירוע הזה בצורה טובה. עכשיו, לב המחלוקת פה הוא סביב השאלה האם כשסטודנט חולה או עם אילוץ אחר, האם הבחינה תידחה לסמסטר השני ואז הוא גורר אותה, כמו שכולנו זוכרים מהימים שלנו כסטודנטים. או שניתנת לו אפשרות או להיבחן מרחוק או חלופת בחינה. עכשיו שוב אני אומר, יש כנראה מוסדות שעושים את זה טוב. עובדה שאנחנו לא מקבלים שום טענות מהם. יש טענות, אני לא אנקוב בשמם כאן כדי לכבד אותם, אבל כשפעם אחרי פעם עולה טענה 'המוסד לא קשוב לנו' ואני רוצה שהקול הזה יישמע כאן. אני יודע שהמל"ג לא יכול לנהל, הרי הוא לא מתערב בכל אוניברסיטה איך היא מנהלת את העניינים שלה. אבל חשוב מאוד, הכרנו פה בשבוע האחרון את פורום המנכ"לים, הרקטורים והנשיאים. מאוד חשוב בפורום הזה יישמע שיש מוסדות אקדמיים שבהם השיח עם הסטודנטים הוא לא טוב, הוא לא פרודוקטיבי והסטודנטים מרגישים שלא מקשיבים להם.
אני אומר כאן, שמענו גם את יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן בשבוע שעבר מבטא בדיוק את הקול הזה וצריך לפנות פה למוסדות האקדמיים ולומר להם: 'חברים זו עונה קשה, אנחנו אחרי שנתיים של קורונה ואנחנו עוד לא רואים את הסוף. בואו תלמדו את השיח המכבד והנכון עם הסטודנטים שלכם, בואו תהיו קשובים להם'. היו בעבר כאן בוועדה שטיפלנו בענייני מילואים, פעם האוניברסיטאות לא ידעו לטפל במילואים, הן למדו את זה, הן עושות את זה היום יותר טוב. בואו תהיו קשובים לסוגיה הזאת של היבחנות ושל פתרונות. מניסיוננו בהידברות טובה אפשר לפתור 90% מהבעיות. יש מוסדות שעושים את זה ויש מוסדות שלא ואנחנו כאן בוועדה דורשים שזה יהיה בכל המוסדות האקדמיים.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אני רק רוצה להוסיף ולומר, אתם באים לפה עם איזושהי סוג של מסקנה שהכל בסדר והכל טוב ויפה והדברים נשמעו. כלומר, היה לכל הפחות, נגיד למנות שני נציבי תלונות אצלכם במל"ג לעניין הסטודנטים שיוכלו לפנות אליהם ישירות ובאמת תלונות לגבי מועדי ב' או דברים כאלה, שיטפלו בהם ישירות. לא מדובר פה בהרבה מכללות ואוניברסיטאות, אבל לבוא ולהנחות איזשהו קו שבאמת יסייע לאותם סטודנטים שנמצאים כרגע במצוקה.
מיכל נוימן
¶
אני כן אגיד, יש לנו יחידת פניות ציבור שאליה מגיעים דברים וכן מגיעות תלונות וטענות. כל טענה שמגיעה נבדקת ולפעמים יש דברים שצריך לתקן אותם. אני לא אמרתי שהכל הוא מאה אחוז, יש פה ושם מקרים והם מטופלים, אוקיי? אז יש אצלנו את הנושא הזה של פניות הציבור ובהחלט סטודנטים יודעים ופונים. אני חייבת להגיד משהו על אגודות הסטודנטים, אנחנו כן שמענו, כולל הרקטור של אוניברסיטת אריאל, על שיח שמתקיים עם אגודות הסטודנטים. שוב אני אומרת, לא תמיד יש הסכמה ואז אגודת הסטודנטים לא מרוצה מהתשובה שהיא קיבלה, או לחילופין יש מקרים אחרים שמסוכמים דברים עם אגודות הסטודנטים, אבל לא כל הסטודנטים, כמו שהמוסדות הם לא מקשה אחת, 59 מוסדות, גם הסטודנטים הם לא מקשה אחת.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
האם אתם בדקתם לעומק מבחינת התלונות מה שקרה בטכניון? כי משם אנחנו מקבלים המון תלונות מסטודנטים שממש בוכים שלא מאפשרים להם את הבחינות הנוספות, כלומר רק מועדי ב'. האם בדקתם את זה לעומק? שוחחתם עם הטכניון? בדקתם שיש מועדים נוספים?
מיכל נוימן
¶
כן, כן, בדקנו. קודם כל אני אגיד שהטכניון בכלל עוד לא התחיל את תקופת הבחינות. הטכניון מתחיל את שנת הלימודים בדרך כלל שבוע או שבועיים אחרי המוסדות האחרים, נדמה לי שיש עוד מוסד אחד או שניים, הרי גם פתיחת שנת הלימודים היא לא אחידה. והוא מתחיל את תקופת הבחינות לדעתי ב-30 או ב-31 לחודש הזה, כך שעוד לא התחילה בכלל תקופת הבחינות.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אבל זה עוד חמישה ימים, זה עוד חמישה ימים ואם לסטודנט אין בחינה נוספת, נגיד בשבוע לאחר מכן, אז גם אם הוא מאומת וחולה הוא התחבא והוא יגיע לשם.
מיכל נוימן
¶
אבל אנחנו מדברים על תחילת תקופת הבחינות בסוף החודש, הטכניון קיבל, העברנו אליו את התלונות שהגיעו אלינו. יש מענה מהטכניון, הם אומרים שאין דבר כזה, סטודנט שיהיה חולה, קודם כל אף אחד לא יודע שהוא עדיין יהיה חולה בעוד חמישה או שישה ימים אבל מי שיהיה חולה יקבל מענה בצורה של מועד ב'.
מיכל נוימן
¶
הוא במרחק של שבועיים-שלושה ממועד א' בדרך כלל. נדמה לי שנמצא כאן נציג הטכניון כי ביקשתי שהם ישתתפו היום בוועדה לאור הטענות שהגיעו. אם רוצים אפשר להעלות את נציג הטכניון או נמצאת כאן דבורה מרגוליס מור"ה. אבל אני מציעה באמת לשמוע את המוסדות כי הדברים האלה מבחינתנו נבדקו מול המוסדות. אנחנו לא אומרים 'קיבלנו תלונה והיא לא מעניינת אותנו', היא בהחלט נבדקת מול המוסדות.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אוקיי, נמצא איתנו נציג מהטכניון? אם יש נציג מהטכניון, אם הוא יכול לסמן לנו בזום מי זה. דבורה מרגוליס היא מור"ה, השאלה אם יש נציג של הטכניון עצמו.
מיכל נוימן
¶
העברתי גם לדבורה את התלונות והיא גם עשתה את הבדיקה מול הטכניון. יכול להיות שהיא תוכל לתת מענה.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
כן טוב, אבל זה עדיין לא הטכניון. אם אתם יכולים להעלות את דבורה בבקשה. ודבורה אם תוכלי לדאוג שנציג מהטכניון גם יעלה לאחר מכן.
דבורה מרגוליס
¶
היה אמור להיות מישהו מהטכניון אבל הוא לא יכול היה ברגע האחרון לעלות, גם כנראה מסיבות רפואיות. לגבי השאלה שעלתה כאן, אז ראשית באמת תקופת הבחינות בטכניון טרם נפתחה וגם בטכניון יש מאמץ מאוד מאוד גדול לבוא לקראת הסטודנטים. זה מוסד שמאוד מאוד מקפיד על התאריכים ועל לוחות הזמנים שלו וגם אצלם התקבלה החלטה עקרונית להיות הרבה יותר גמישים בתקופת הבחינות הזו ולנסות ולצמצם מועדים ולא לאפשר לסטודנטים לגרור בחינות לתוך סמסטר ב'. הדברים מאוד מאוד מובנים ומוכרים, גם הרקטור וגם המנכ"ל של הטכניון מודעים לחלוטין ומכירים גם את התלונות. תלונה אחת שאני ראיתי, לא מעבר לזה. יינתנו פתרונות פרטניים ככל שיידרש.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
טוב. אני רוצה להעלות את לואיס קוגן. הוא נמצא איתנו בזום? שלום לואיס. אם אפשר להגביר אותו בבקשה. לואיס אנחנו לא שומעים אותך, אם אתה יכול להגביר אצלך את המיקרופון? אנחנו לא שומעים אותך. טוב בינתיים ננסה שהוא יסדר את המערכת אצלו, בינתיים אם אתם יכולים להעלות את התאחדות הסטודנטים בבקשה. שלום, מהתאחדות הסטודנטים מי הנציג? לא. אוקיי, אני רוצה לתת בינתיים עד שכולו יתארגנו, את זכות הדיבור למשרד הבריאות.
ככה, נאמר פה מספר פעמים, גם אנחנו מבינים שבוע הבא ככל הנראה כל העניין של התו הירוק גם כן יגיע לסוג של דיון. השאלה היא מהי ההצדקה כרגע לשמר בתוך המוסדות האקדמיים את עניין התו הירוק.
סלמאן זרקא
¶
בוקר טוב. אכן התו הירוק נמצא בדיונים, אנחנו דנים בנושא הזה במהלך השבוע האחרון. באמת כרגע מתקיימת גם פגישה נוספת אצל שר הבריאות. כרגע תקנות התו הירוק לגבי מוסדות להשכלה גבוהה למיטב ידיעתי מסתיימות ב-1 לפברואר והיינו מבקשים לראות את התמונה השלמה יחד עם שאר המקומות של התו הירוק. יש בהחלט שיקולים לכאן ולכאן בהקשר של התו הירוק ולהערכתי המוסדות של ההשכלה הגבוהה הם בהחלט חלק מהשלם הזה של התו הירוק שנועד בשביל להגן עלינו מהדבקה ובעידן האומיקרון אנחנו נצטרך לבחון את הנושא הזה אל מול ההידבקות הגבוהה של האומיקרון.
תמי סלע
¶
כרגע בעצם לא מובאים לנו נתונים ספציפיים לגבי הצדקה לעוד שבוע למעט זה שנערכת בחינה כללית ומעדיפים שתהיה מדיניות אחידה, את זה צריך ככה לשים על השולחן.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
יש סיבה מסוימת פרופ' זרקא שבגללה, מהנתונים שאספתם האם התו הירוק סייע באקדמיה, באוניברסיטאות, במניעת הדבקה? גם אם זה לעוד שבוע, עדיין כל התלמידים, הסטודנטים, נדרשים או לבדיקות יומיות או לבדיקות דו שבועיות, או הצגת תו ירוק של מחוסן או מחלים. השאלה היא קודם כל האם זה סייע? האם הייתה לזה תרומה? משום שיש פה מגבלה גם מבחינת החופש האקדמי, יש קורסים ושעות שלא ניתן לעשות גם מרחוק וזה בעצם מצריך את אותם סטודנטים לשלם מכיסם חלקם על הבדיקות עצמן והשאלה היא מה התועלת מבחינת אותם נעלים.
סלמאן זרקא
¶
האומיקרון, יש תהליכי חקירה אפידמיולוגיים שזה הכלי שבעזרתו אנחנו מנסים להבין איפה נחשף האדם, הם מאוד מוגבלים. אני אומר את זה לא בציניות, זו האמת, 50% לא זוכרים איפה הם נחשפו ולכן אנחנו לרוב בנתונים שלנו מראים ש-50% מההדבקה קרתה בבית למרות שזה לא מדויק כי כולם כן היו בבית אבל לא כולם זוכרים מה קרה להם באותם 10 ימים ואני מדבר על ימי הדלתא. בימי האומיקרון קצב ההדבקה הוא כל כך גבוה כך שיעילות החקירה האפידמיולוגית הלכה והצטמצמה והיום אנחנו מבצעים חקירה אפידמיולוגית בעיקר לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון בדגש על הגיל השלישי. כך שאין נאמר נתונים אמפיריים שאפשר בעזרתם לבוא ולהגיד שהתו הירוק הביא לפחות הדבקה במסעדה או פחות הדבקה בהשכלה הגבוהה, אם כי ההיגיון האפידמיולוגי וההיגיון הביולוגי לגמרי תומך שמי שנכנס לתוך מוסד עם אנשים או מחוסנים, או שעברו בדיקה ואין להם את הנגיף, סכנת ההדבקה היא יותר נמוכה. בשיח שקיימנו עם מנכ"לי או מנהלי המערכת להשכלה גבוהה, המסרים שעברו שם פה אחד שאכן יש איזושהי סביבה נאמר יותר בטוחה ויש פחות השפעה על השיח האקדמי או על יכולת הלמידה. לאחרונה קיימנו פגישה מנכ"לית השכלה גבוהה והבנו שחלק ניכר מהמערכת נמצאת כרגע בלמידה מרחוק, אולי פרט לבחינות או לאירועים מהסוג הזה. היא עשתה את זה וולונטרי כחלק מהמגפה הגבוה מאוד בגל האומיקרון שכרגע אנחנו נמצאים בו.
אני שב ואומר, הנושא נמצא על השולחן, אנחנו בוחנים אותו. אנחנו לגמרי משוכנעים ביעילות הכלי כשהיה מדובר בדלתא, באומיקרון שהוא נגיף מאתגר יותר מבחינת קצב ההדבקה שלו, זו בין היתר חובתנו וזו הסיבה למה אנחנו שמים את זה כרגע על שולחן הניתוחים ושואלים את השאלה אם עידן של האומיקרון נכון להמשיך ולקיים אותו. אני חייב לומר גברתי יושבת הראש שאם התו הירוק יהיה תו ירוק של בדיקות אנטיגן כפי שכרגע אנחנו עושים במוסדות של מגן אבות ואימהות, אני משוכנע גם כאפידמיולוג שיש לזה בהחלט הגנה על האנשים שנמצאים באותו מוסד.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
כן, אבל אלו בדיקות אנטיגן. פה אנחנו מדברים ממש לעניין התו הירוק, מי שמחוסן למעשה לא צריך להיבדק ולכן יש אפשרות שגם הוא ידביק למעשה אחרים ולכן גם ה-10% או כמה אחוזים שהולכים ועושים את הבדיקות היומיות, זה לא מכסה עוד 90% של מחוסנים שלמעשה כן עלולים להיכנס לתוך הקמפוס ולהדביק. הדבר השני הוא שאנחנו שומעים גם כן הרבה מרצים כמו שאמרת גם כן מעדיפים לעבור ללמידה מרחוק ואכן מאפשרים זאת בהרבה מאוד מהמקרים. אבל לעניין המבחנים גם שנמצאים כרגע, אנחנו שומעים מסטודנטים שהמרצים עצמם פשוט לא מגיעים מתוך החשש והפחד להדבקה, אפילו לפעמים במצב שהם לא יכולים לשאול שאלות משום שהמרצה החליט לא להגיע בכלל, משום שהוא פוחד להידבק. למעשה התלמידים מרגישים שהם קצת מופקרים בתוך אותה כיתת מבחנים כשהם צריכים בעצם להסתגר בתוך חדר מספר שעות. זו שאלה, אז השאלה אם התו הירוק באמת לא מסייע בתקופת האומיקרון, הוא כן יעיל נגד הדלתה משום שההדבקה לוקחת מספר ימים נוספים וניתן ככה לעקוב. אבל אם הוא לא יעיל מבחינת האומיקרון אז השאלה היא למה אנחנו מחדשים עוד פעם כרגע גם את אותו מתווה של תו ירוק. זאת אומרת, אנחנו נתנו עוד שבועיים למשרד הבריאות גם כדי לדון בעניין הזה, כדי להגיע לאותן מסקנות, שלא נצטרך לחינם בעצם להאריך את התו הירוק הזה.
סלמאן זרקא
¶
הדוגמא שגברתי נותנת לגבי חשש של מרצים, אני לא יודע איך הוא יפוג כשהתו הירוק יבוטל. אני חושב שמרצים שחוששים אז אולי צריך להסביר להם שבעזרת המסכה ובעזרת חיסון טרי, לאחרונה פרסמנו נתונים שילדים שהתחסנו כרגע בשתי מנות ויש להם חיסון טרי של עד שלושה חודשים ומי שקיבל מנת בוסטר האמת בכל הגילאים, הם לגמרי יותר מוגנים מאשר אנשים שיש להם חיסון ותיק. כך שביטול התו הירוק לא יסייע באותם מקרים שיש אנשים שחוששים ומעדיפים להישאר בבית. אנחנו מכירים את זה גם ממערכת החינוך הרגילה שיש הורים שמעדיפים כרגע להשאיר את הילדים ולא לשלוח אותם לבית הספר. הסיכונים והערכת הסיכונים האישיים והמשפחתיים, אני לא חושב שהם מאוד מושפעים מהתו הירוק. עדיין התו הירוק נותן הגנה, אכן הוא מאותגר בימי האומיקרון כמו הרבה דברים. אני שוב לא אומר בזאת שהוא לא יבוטל או לא יעבור איזשהו שינוי. מה שאמרתי קודם על בדיקות האנטיגן, אפשר לראות בזה גברתי תו ירוק משודרג לעידן האומיקרון. אפשר לומר שכל כניסה היום במגן אבות ואימהות קורה בתו ירוק אבל לא התו הירוק הקלאסי, אלא תו ירוק של בדיקות אנטיגן.
תמי סלע
¶
אבל אולי כן צריך להגיד שאם לא יהיה תו ירוק אז תחול מגבלת ההתקהלות שהיום היא 50 אנשים בתוך מבנה, ואז הם יהיו מחויבים לשבת בכיתות עד 50 אנשים. כרגע זה לא חל עליהם בגלל שיש כניסה בתו ירוק, אז זה משפיע כן על מידת המוגנות או ההדבקה. זאת אומרת שוב, לא מביאים נתונים של אחוזים של הבדלים של הדבקה. אנחנו מדברים על 300 אלף סטודנטים בגילאים בסך הכל מסוימים, רובם כבר גם ככה לומדים מרחוק. אז באמת יכול להיות שמידת ההשפעה לא מצדיקה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
ויש פה עוד שאלה בעייני, זה אם אנחנו חושבים שיש יתרון שההשכלה הגבוהה כרגע נמצאת במתווה דומה לשאר המשק.
תמי סלע
¶
זה לא כל המשק, צריך לזכור. התו הירוק חל היום על עובדים במקומות של בריאות, רווחה, כלומר לפי קריטריון של אוכלוסיות בסיכון וגם החינוך זה באמת בא משם כי זה ילדים שחלקם הגדול לא מחוסן, לא על כל מקום עבודה אחר. ועל מקומות שפועלים בתו ירוק שהם מתאפיינים בדרך כלל בפנאי. השכלה גבוהה היא קצת באמצע בעניין הזה וכן בחרו לעשות את זה בגלל המאפיינים שהם שוהים באולמות הרבה שעות, מתקהלים, יושבים יחד. היום דווקא השהייה הזו בתו הירוק, יש אולי תחושת מוגנות שהיא לא אמיתית והיא לא פועלת לטובת העניין. למשל במסחר ביטלו את התו הירוק, שהיה אז שלב שהחילו אותו ואחר כך ביטלו.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
כן, כן. אתה רוצה להגיב? אוקיי. טוב, תודה רבה לך פרופ' זרקא. אני רוצה להעלות את אורן פסטרנק שנמצא איתנו גם כן בזום, הוא ביקש זכות דיבור.
אורן פסטרנק
¶
תודה רבה כבוד יושבת הראש. אני אשמח מאוד שפרופ' זרקא ישמע את דברי ואני אשמח שהוא יגיב אם יש לו איזה משהו לסתור אותם. קודם כל הפרופ' אמר לפני כן בדיון בוועדת החוקה, אני לא זוכר את התאריך המדויק, אבל בטווח של החודש האחרון, שיש 4.8 מיליון מחוסנים ו-4.6 לא מחוסנים. אם יש איזה שינוי רציני בדברים, כדי שנוכל לשקלל את הנתונים שתיכף מיד אגיד. אשמח שהוא אחר כך יגיב.
בכל מקרה, נכון להיום מבחינת נתוני משרד הבריאות, אני מקריא מהדשבורד של משרד הבריאות. אין כל הצדקה לדרכון הירוק, נהפוך הוא, הוא מסוכן. אני אקריא בקצרה כדי שתבינו את הנתונים, חשוב שחברי הכנסת יהיו חשופים לכך. מבחינת מאומתים יש 43% לא מחוסנים, 57% מחוסנים. צריך להבין שהנתון הזה משקר ובעצם יש הרבה יותר נדבקים בקרב המחוסנים כפי שציינה פרופ' גליה רהב, יש מעל 80% ולמה? כי רוב הנבדקים הם לא מחוסנים וגם שיטת הבידודים והבדיקות החדשה דוחפת את המספרים של הלא מחוסנים לעלות, משום שהם נבדקים בבדיקה מפוקחת והמחוסנים נבדקים ביתית ולא מדווחים. כלומר בלאו הכי יש כרגע לפי הנתונים יותר נדבקים מקרב המחוסנים והנתון משקר ועוד הוא הרבה יותר גרוע. נניח לכך הצידה כי אנחנו מבינים שהדבקות והדבקת אחרים, אין ספק שאין הבדל, בטח שבאומיקרון ואין שום הצדקה לדרכון הירוק.
אני אתייחס לנתון נוסף כדי להסביר שגם אין חשש להצפה בבתי החולים, כי יכול להיות שפרופ' זרקא יציין את זה כפרמטר נוסף להחלת הדרכון הירוק שמבחינתנו הוא פסול מכל. ואני אתייחס לחולים קשים, החיסון בשלב זה לפי הנתונים של משרד הבריאות אינו מגן מפני מחלה קשה. אני מקריא את הנתונים מתוך אתר משרד הבריאות, מקרב החולים הקשים החדשים שמתווספים כל יום, 42% מקרב הלא מחוסנים ו-58% מקרב המחוסנים. אני לוקח את המספרים המוחלטים מאתר משרד הבריאות. אם רוצים לשקלל, אני שוב אומר גם לגבי הנתון הקודם וגם לגבי זה, אין פה עניין של נבדקים ולא נבדקים כמו שציינתי בפרמטר הקודם. כאן נצטרך לעשות שקלול לפי כמות המחוסנים והלא מחסונים. אם עושים את זה לפי הנתון של פרופ' זרקא של 4.8 ו-4.6 עדיין נגלה שיש או אותו דבר, או סטייה יותר טובה לעומת לא מחוסנים שהם פחות חולים. אבל בלאו הכי לא יהיו שינויים, גם אם פרופ' זרקא יציג שהתחסנה עוד קבוצה מסוימת של אנשים, אז זה יהיה 52%-48%. אין פה שוני שמראה על צורך באבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים.
אני אעבור לנתון הבא שמדבר על חולים קשים סך הכל, כדי שלא יחשבו שדברי הם מגמתיים, אני מציין את מלוא הנתונים. מבחינת חולים קשים, סך הכל פעילים יש 44% לא מחוסנים ו-56% מחוסנים. 340 מול 431 לטובת הפרופ', שלא יצטרך לחפש את המספרים - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
לא, אורן, קודם כל כאשר גם אם זה 50%-50% עדיין יש כמות אזרחים יותר מחוסנים ולכן המספרים ה - -
תמי סלע
¶
זה לא 50% רק צריך לדייק. לפי הדשבורד יש בחיסון שני מעל 6 מיליון. אז אם אתה מתייחס לחיסון שלישי ורביעי, אז צריך להגיד למה ההתייחסות. 6 מיליון זה יותר מ-50%.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אנחנו גם לא עכשיו מקיימים דיון לעניין החיסונים והחולים הקשים עם כל הכבוד, אנחנו מדברים לעניין ההשכלה הגבוהה. אז אני מבקשת או לדבר עניינית או - -
אורן פסטרנק
¶
אני מדבר עניינית, עניינית לחלוטין. קודם כל חשוב להפריך את המידע השקרי. אין כזה דבר שיש 90% מחוסנים ו-10% לא. פרופ' זרקא אמר פה בוועדת חוקה לפני פחות מחודש שיש 4.8 מיליון מחוסנים.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
יש 6 מיליון אזרחים ישראליים בחיסון שני, אני לא יודעת כמה זה יוצא, 70% נגיד. אז אם 70% מהאוכלוסייה ו-50% לא מחוסנים נדבקים. בוא עזוב - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אורן, אנחנו לא באנו עכשיו להתחיל לדבר על העניין של מחסונים ומחלימים. אנחנו מדברים פה על עניין התו הירוק באקדמיה. אם יש לך משהו להוסיף לעניין.
אורן פסטרנק
¶
אז אני הינה אני מגיע זה, אבל חבל שאתם קוטעים אותי, כי הנתון מראה שזה שאתם מסתכלים על 6 מיליון זה אלה שסך הכל לקחו זריקה. צריך להסתכל לפי הגדרת משרד הבריאות, יש מחוסנים וזה מי שלקח זריקה והיא בתוקף ויש לא מחוסנים ואלה הנתונים. עכשיו, אני - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אז אם יש לך משהו ענייני, יש לך שתי דקות משום שאחרת אתה גוזל את הזמן פה מדוברים נוספים שמעוניינים לדבר.
אורן פסטרנק
¶
תודה רבה. מה שאני מנסה להגיד שיש מעל 150 אלף סטודנטים שאין להם דרכון ירוק ואגודת הסטודנטים לא מדברת על הנושא שלהם. הם לא צריכים כרגע דרכון ירוק, אסור לאשר את התקנות האלה. צריך לתת לכולם להיכנס לבחינות בצורה שווה כי אין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים. והיה והחלטתם להמשיך להחיל את הדרכון הירוק, שזה דבר פסול, צריך לתת מבחן מרחוק לכולם. באוניברסיטת תל אביב ובטכניון, ובחיפה אומרים לסטודנטים שהם לא יתנו להם. אז אני לא יודע מה מספרים פה. ואמרו פה נציגים של ההשכלה הגבוהה שיש פתרונות ויש מקרים חריגים, שטויות. אני הגשתי עשרות מקרים, לא קיבלתי מענה, מוסד אקדמי אחד לא התייחס ולא חוזרים אלינו. אף אחד לא מטפל ב-150 אלף סטודנטים האלה. ואם יש למשרד הבריאות נתון להראות לנו שסטודנט אחד חולה קשה אחד בבית חולים, שיראה לנו. יש כ-400, יכולים לשלוח להם הודעת סמס עכשיו ולוודא מי מהם הוא סטודנט. האם זה התבצע לפני ששללו את הזכויות למעל 150 אלף איש? לפני ששוללים זכויות צריך להביא מידע. אי אפשר לבסס שלילת זכויות אדם על תאוריות מופרכות וזה רק מוכיח, וזה משפט אחרון גברתי, משפט אחרון. זה רק מוכיח עד כמה חוק הסמכויות בנוסחו הנוכחי הוא סכנת נפשות לציבור אזרחי המדינה, כי יש שם סעיף שקובע שמשרד הבריאות והממשלה יוכלו על סמך יסוד סביר שיש אבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, להחיל את הדרכון הירוק ואנחנו רואים מה קורה כשנותנים ליסוד סביר ולא לעובדות לקבוע את הנתונים בשטח. תודה רבה גברתי על הזמן שניתן לי.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
תודה רבה. אני רוצה לתת את ההזדמנות ללואיס קוגן, אם אפשר להעלות אותו בבקשה. היי לואיס, כן עכשיו אנחנו שומעים אותך, בבקשה.
לואיס קוגן
¶
תודה רבה על ההזדמנות להביע פה את מה שהמון סטודנטים חושבים. אני אדבר על המוסד שלי באופן פרטני ואז אדבר על שאר המוסדות. שבוע שעבר היינו פה בוועדה, באמת המסקנות שיצאו מפה זה שכל מוסד יחזיר לוועדה את הנתונים מה קורה, מה המתווה שנמצא אצלו במוסד. אז אני יכול להגיד שצאלי במוסד - -
לואיס קוגן
¶
יש לנו כמו בכל סמסטר, יש מועדי ב' ומועד חריג. לצערי אין תאריך מדויק של המועדים, לכן זה גם מקשה על הסטודנטים. זה מה שגורם בסוף לסטודנטים שהם כאלו שלא מרגישים טוב או שיצאו בבדיקת אנטיגן ביתית ולא מוסדית, חיוביים, להגיע. עכשיו, אנחנו כאגודת הסטודנטים ממש הפצרנו בסטודנטים לא להגיע, אפילו אם הם מרגישים לא טוב. אבל לצערי זה מסכן את כל הכיתות שלהם, את כל הסטודנטים שבקרבתם. כיום אנחנו מקבלים על כל פגישה, כל מבחן שיש בקמפוס, התחלנו בשבוע שעבר, עברו תשעה ימים של בחינות, כל יום יש מאומתים בקמפוס. אנחנו הפכנו להיות מדגרת קורונה, אנחנו מדביקים אחד את השני, רוב חבריי מהמכללה כולל אגודת הסטודנטים הם או בהגדרת חולה עם תסמינים או בהגדרת מאומת לקורונה.
גם אני לא מרגיש טוב ועכשיו אני נמצא בבית. אין לנו שום הסבר מדויק איך מתבצעות התקנות בתוך הכיתה, מה ההגבלה של סטודנטים בתוך כיתות. אמרנו לנו בגדול 'תקשיבו, בכיתות קטנות יהיו פחות סטודנטים, באולמות יהיו יותר סטודנטים, נשמור על 2 מטרים אחד מהשני'. זה בגדול מה שאמרנו לנו. אז כמו שאמרתי, זה באמת חולה בכל מפגש. יש לנו עובדתית כל יום מאומתים במוסד שלנו. עכשיו, אנחנו כבר בתקופה של שיא באקדמיה, יש לנו מעונות סטודנטים, יש שם המון חולים. אין שום שינוי משבוע שעבר שהייתה הוועדה מתחילת תקופת המבחנים. שום שינוי לא קרה, שום דבר בעצם לא היה, לא הביאו לנו שום פתרון, לא אמרו לנו 'תקשיבו בואו באמת נשב פה על איזשהו פתרון, על איזשהו מתווה שכן יעזור לסטודנטים'. סטודנטים לצערי מפחדים, מפחדים ואני מבין אותם, מפחדים שלא לבוא לבחינות. הם לא יודעים מתי תהיה להם הבחינה הבאה, הם אומרים 'אני מעדיף עכשיו לבוא ולעשות את המבחן כדי שאחר כך יהיה לי ראש שקט'. זה יוצר המון המון הדבקה אצלנו במוסד.
קודם התחלנו לדבר על אלו שלא התחסנו, אני רוצה להביא לכם דוגמא. אם יש לי השבוע שלושה מבחנים, יום ראשון נפגשתי עם מאומת ואני לא מחוסן, זה אומר ששבוע שלם אני מפסיד מבחנים. זה אומר שיהיו לי עכשיו שלושה מועדים שאין לי מושג מתי הם הולכים להיות. זאת דוגמא אחת לכאלו שלא התחסנו. יש עוד המון בעיות.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
כן, אז יש לו עוד שלושה מועדי ב' עכשיו, לך תדע מתי אתה הולך לעשות אותם. כן, זו הבעיה וזה הפתרון שביקשנו שתנסו למצוא. זו בדיוק הבעיה של הסטודנטים, אי אפשר להתעלם מזה. אנחנו נמצאים באמצע גל חמישי, יש לנו באמת עשרות אלפי מאומתים, ביניהם המון סטודנטים, חלקם מפסידים מספר בחינות בשבוע אחד, מועדי ב' לפעמים בסוף סמסטר הבא. הם לא יידחו שלוש בחינות, חמש בחינות, שבע בחינות.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
למה בעצם המתווה של משרד החינוך לא יחול גם פה? הרי החל ממחורתים, שתי הבדיקות פוטרות את התלמיד מכל דבר, נכון? שתי בדיקות בשבוע.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני מבין, אבל הרי במשרד החינוך הם פטרו את הילדים החל מיום חמישי הקרוב, מחרותים, הם עושים שתי בדיקות בשבוע בלי קשר למחוסן או לא מחוסן.
קריאה
¶
אני חושבת שהמתווה לגבי החינוך זה בין היתר בגלל שיש חוק חינוך חובה, אז זאת אבחנה מאוד חשובה. דבר נוסף, מבחינת הסטודנטים, זאת אומרת המתווה לכל הנושא של הבידודים הוא כמו המתווה בכל המשק. אז אם אתה מתחיל לעשות במקום כזה, אז גם בגזרות אחרות יבואו עם הדרישה הזאת.
לואיס קוגן
¶
אבל אני חושב שיש פה פן מסוים, עוד פעם, אנשים הולכים ללמוד, זו זכותם המלאה. נכון שאין חוק חינוך חובה - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
לנו זה ברור, תודה לואיס, גם אם אין חוק חינוך חינם בסופו של דבר יש לנו פה סטודנטים שצריכים השכלה אקדמית. הם לא יכולים לדחות את זה עכשיו בשלוש שנים עד שתגמר הקורונה ואם היא תגמר בכלל, ולמעשה לדחות את הלימודים עד למועד שיהיה יותר נוח לאותה מגפה. טוב, אנחנו נמצאים פה בבעיה, אנחנו באמת נמצאים פה בבעיה. קודם כל, לא קיבלנו מענה לעניין המבחנים.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
כי אנחנו לא קיבלנו מענה. הבעיה בא בין 8 ל-15 מכללות עדיין לא מקיימות מבחנים מרחוק, עדיין לא מאפשרת מועדים תקינים, מועדים נוספים, עומדת עדיין בעינה ולכן יש לנו בעיה עם המתווה הזה. יש לנו בעיה עם העניין גם כן כפי שקינלי ציין לעניין אולי החלת אפילו מתווה הבידודים על סטודנטים גם כן. אלו דברים שאנחנו נצטרך לקיים עליהם דיון נוסף. אנחנו לא נאשר את התקנות היום.
אנחנו נדחה את הדיון בעוד יום-יומיים, אנחנו ננסה להגיע לפשרות מול משרד הבריאות ומול המל"ג ואם לא, אנחנו נדרוש ממשרד הבריאות להכניס לתוך התקנות עוד דברים נוספים.
אלון טל (כחול לבן)
¶
היו מקרים למדינת ישראל של מלחמות שממש נפלו בתקופה של בחינות, אוקיי? אני זוכר בעצמי כסטודנט. ולכן באותם ימים היו מבחנים שלושה חודשים אחרי זה, זאת אומרת אם נהיה אולי קצת אופטימיים ואולי באמת גל האומיקרון מסמן איזושהי תחילה של הסוף, נקווה, אז יכול להיות שצריכים להגיד בסדר, המבחנים יתקיימו אחרי פסח, משהו כזה, ואז לתת לכולם אתנחתא.
היו"ר שרן מרים השכל
¶
זה בעיקרון מועדי הב', אבל זה בעיה. תלמיד שמפספס עכשיו חמישה מבחנים בשבוע, שבוע וחצי, וצריך להשלים את כולם אחר כך במועד ב', זה לחזור עוד פעם על אותו סמסטר.
אלון טל (כחול לבן)
¶
אנחנו שוכחים מה זה מועד ב', מועד ב' בישראל זה עיוות. מועד ב' התחיל כפתרון למילואימניקים ואז הפכו את זה למין מוסד.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אבל פרופ' טל, אני זוכר, דווקא הבאתי את הדוגמה הזאת קודם לפני שנכנסת והיא חשובה כי גם עם אנשי המילואים נעשתה התקדמות בשנים האחרונות. בעצם נכון שבמקור מועדי ב' נועדו לתת פתרון, אבל בסוף הזכות המוקנה לשני מועדים הפכה להיות נחלת הכלל. זה מה שקרה, כי הטענה הייתה והיא טענה נכונה, לא ייגרע חלקו של מילואימניק מחלקו של סתם סטודנט שיש לו מועד ב'.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
עכשיו פה, יש כאן מתח שעולה בוועדה כבר שבוע שני ברציפות לגבי תחושתם של סטודנטים שהדחייה לסמסטר השני היא בעיניהם פגיעה, מכיוון - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
ברור, אתה שוכח את החומר, אתה צריך לחזור על אותו קורס כאילו עוד פעם. החומר כבר לא נמצא בראש שלך שלושה חודשים כשלמדת ארבעה, חמישה, שישה מקצועות אחרים. זה קשה ואז סטודנטים כמו שהם מעידים, הינה שלחו לי עכשיו עוד הודעה מהטכניון. אני שמעתי סטודנטים שאמרו שגם אם הם עם תסמינים הם יגיעו לבחינה כדי לא לפספס אותה, משום שלא נתנו להם מועדים נוספים. הינה בואי תראי את ההודעה, עכשיו נשלחה לי - -
היו"ר שרן מרים השכל
¶
אנחנו נמתין ונקיים דיון נוסף או מחר או מחרותים ואנחנו נראה כיצד אנחנו מתקדמים עם העניין. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:34.