פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 9:30

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 19), התשפ"ב-2022
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' ...) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (החלק שנותר מהפיצול של תיקון 10)

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
ענבר בזק
סימון דוידסון
צבי האוזר
שרן מרים השכל
גדי דסטה יברקן
יום טוב חי כלפון
גבי לסקי
לימור מגן תלם
אורי מקלב
אוסאמה סעדי

אוריאל בוסו
ולדימיר בליאק
איתמר בן גביר
אלון טל
מופיד מרעי
שמחה רוטמן

רועי דרור - משרד ראש הממשלה
עו"ד אסתי ורהפטיג - ממונה, משרד הבריאות
דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד הבריאות

גור בליי
אלעזר שטרן
טליה ג'מאל

אסף פרידמן

הדס צנוירט

\
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 19), התשפ"ב-2022
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' ...) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (החלק שנותר מהפיצול של תיקון 10)

בוקר טוב, אנחנו פותחים דיון בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 19), התשפ"ב-2022. נמצא אתנו עו"ד אלעד גודינגר ממשרד הבריאות, המשרד שהתקין את התקנות. נבקש ממנו להציג את התקנות וניגש להצבעה. בבקשה, עו"ד גודינגר.

תודה. לפני שבועיים הוארכו כל תקנות הגבלת פעילות עד 1 בפברואר למעט תקנה אחת א, שעוסקת בהגבלת התקהלות וקובעת הגבלת התקהלות במקום סגור של עד 150 בני אדם, ובהתאם לחוק הסמכויות לא ניתן להאריך אותה יותר מ-14 יום, ולכן היא הוארכה רק עד היום, עד הלילה בחצות. אנחנו פה מאריכים אותה בשמונה ימים נוספים, ומצמידים את התוקף שלה לתוקף של שאר התקנות, וזה עד 1 בפברואר.

תקנות התו הירוק לעניין הזה.

הגבלת פעילות שכוללות בין היתר.

רק אחזור על מה שאמרתי אתמול – אנחנו שומעים בימים האחרונים קולות גם מקרב שרים בממשלה, אתמול הצטרף קבינט המומחים שמדבר על הצורך לבחון לעומק אם בעת הזו יש הצדקה בהמשך השימוש בתו הירוק כפי שאנו מכירים אותו מהתקנות בחודשים האחרונים. הקריאה הזו מגיעה אחרי קריאה של חברים וחברות בוועדה לרבות קריאה שלי, לבחון האם בעת הזו יש הצדקה אפידמיולוגית בריאותית להמשך השימוש בתו הירוק. אנחנו עומדים על כך שכל הגבלה שמוטלת מכוח חוק הסמכויות צריכה להיעשות על יסוד הצדקה אפידמיולוגית עדכנית. לא משאירים הגבלות כאמצעי חינוכי. זו אמירה חד-משמעית של הוועדה. אני לא אומר שזה מה שקורה עכשיו. אני רק אומר שמקום שאין הצדקה אפידמיולוגית ברורה אי אפשר להשאיר את ההגבלות, ומאוד יכול להיות שבעת הזו אין הצדקה, ובעוד חודש יתפתח מצב בריאותי אחר ותהיה הצדקה. לכן אנחנו יודעים לעבוד ולשנות את הדברים במהירות.

אני מבקש שתיקחו את זה לתשומת לבכם. מבחינתנו בשבועות האחרונים אנו לא קיבלנו לידינו את חוות הדעת הכתובה שביקשנו בנושא ההצדקה האפידמיולוגית של התו הירוק. אני נותן את ה כהתראה שמונה ימים לפני שאתם חוזרים לחדר הוועדה. פשיטתא שאם אתם מחדשים את התו הירוק הוא לא יאושר כאן אלא אם יש חוות דעת כתובה, וחוות הדעת האפידמיולוגית תהיה מספיק מבוססת לשיטת החברים והחברות המצביעים. לכתחילה אני חושב שלאור הקולות שאנו שומעים גם מקבינט המומחים וגם מקרב שרי הממשלה יכול להיות שלעת הזו תיטיב הממשלה לעשות אם תשעה את השימוש בתו הירוק בנתונים הנוכחיים. אנא העבירו את המסר הלאה. אני מעביר אותו גם באמצעים אחרים.

בוקר טוב, חבר הכנסת בליאק. אנו עושים כעת אישור של אדפטציה קטנה בתקנות ההגבלות. קיבלנו בקשה מהממשלה להאריך את זמן הגשת ההסתייגויות על חוק הקורונה, ולכן נצא להפסקה ונתכנס ב-11:00. אדוני היועץ המשפטי, הערות שלך? אין. יש גורם נוסף שביקש לדבר? אם כך מי בעד אישור התקנות? אה, אדוני היועץ המשפטי, בבקשה תקריא.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון מס' 19), התשפ"ב–2022.

1. תיקון תקנה 15. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א–2021 , בתקנה 15(ב), המילים "על אף האמור בתקנת משנה (א)" – יימחקו, ובמקום "כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022)" יבוא "ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022)".

2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022).

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אושר פה אחד. אנחנו יוצאים להפסקה. בשעה 11:00 ניגש להנמקת ההסתייגויות ולהצבעות על הסתייגויות ואז הצבעה על הצעת החוק כולה. כמובן חוק הסמכויות, התיקונים שעסקנו בהם. תודה, יצאנו להפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 11:00.)

צהריים טובים. אני מחדש את הישיבה. תודה לכל המתכנסים והמתכנסות. שלא כמנהגנו, בשל ריבוי הנוכחים, לא נזכיר בשמם את כל המתכנסים והמתכנסות אבל אני מודה לכל נציגי ונציגות משרדי הממשלה על העבודה המאומצת. נמצאים אתנו בראשית הדיון חברי הכנסת אורי מקלב, אלון טל, צביקה האוזר, מופיד מרעי, סימון דוידסון, לימור מגן תלם, איתמר בן גביר, גבי לסקי, שמחה רוטמן ואוסאמה סעדי. תודה לכם על הגעתכם.

בפתח הישיבה, ומייד ניגש לנושא שעל סדר-היום, אני מבקש להתייחד עם זכרה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור שהלכה הבוקר במפתיע לבית עולמה בגיל 74. הנשיאה נאור נולדה חודשים אחדים לפני הקמת המדינה, לפני יום ה' באייר תש"ח. כל חייה הבוגרים היו שלובים במעשה תקומתה של המדינה. כל חייה הוקדשו לשירות הציבור כחלק ממערכת המשפט בפרקליטות המדינה, ובמשך קרוב לארבעה עשורים על כס השיפוט, כאשר תפקידה האחרון, כפי שציינתי, בתוך מערכת השיפוט היה נשיאת בית המשפט העליון.

דומני שגם התפקידים שהיא עמסה על שכמה לאחר פרישתה מכס השיפוט יש בהם עדות נאמנה לערכיה ולתרומה ההירואית שלה לבניינה של מערכת המשפט הישראלית ולתקומתה של מדינת ישראל הן כנשיאת בית הדין העליון של ההסתדרות הציונית העולמית, הן במעורבות שלה במכון לתכנון מדיניות העם היהודי והן בתפקידה האחרון, תפקיד שהיא לא זכתה להשלים כיושבת-ראש ועדת החקירה הממלעתית לחקר האסון במירון.

מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי מלמדת אותנו שאין עושים נפשות לצדיקים. נפשות לשון של מצבות. דבריהם הם הם זיכרונם, ודומני שמאות אם לא אלפי פסקי הדין של השופטת נאור, פסקי דין שביצרו את שלטון החוק במדינת ישראל, את ההגנה על זכויות האדם והאזרח, פסקי הדין האלה הם הם מצבת הזיכרון הנאמנה ביותר למפעל חייה של השופטת נאור.

פסק הדין האחרון שהקריאה השופטת נאור ביום פרישתה מבית המשפט העליון עסק בסוגיה מעוררת מחלוקת שעודנה מצויה בליבה של מחלוקת ציבורית, פסק הדין שעסק בחוקי העזר שמסדירים את פעולת המרכולים בימי המנוחה הרשמיים בעיר תל-אביב. ודווקא כיוון שזה היה פסק דין מעורר מחלוקת, אני מבקש לצטט מפסק הדין דברים שיש בהם עדות על כך שתהא המחלוקת אשר תהא, הערכים שניצבים ביסוד השיח המשפטי והציבורי בישראל, ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, עמדו תמיד לנגד עיניה ואני מצטט: "אין באיזון זה כדי לגרוע ממעמדה וחשיבותה של השבת כקניין לאומי של העם היהודי וכאחד מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. משמעו של איזון זה, כי בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו.

"לא בכדי ראה המחוקק לנכון להטיל את מלאכת האיזון הזו על הרשות המקומית".

ודברים נוספים שהיא אומרת, שדומני שצריכים לעמוד לנגד עיני כולנו: "הכרעתי אינה מבטאת הכרעה ערכית ואינה מבקשת לשקף השקפה חילונית או דתית. פסק הדין הוא מה שבעיניי משקף את מה שבעיניי הוא פרשנות נכונה של החוק. חיים משותפים אינם הכול או לא כלום. סובלנות לדעה השנייה, כבוד הדדי, חיה ותן לחיות".

אני מבקש שניטול רגע של דומייה בעודנו יושבים, לזכרה ולכבודה של הנשיאה נאור. יהי זכרה ברוך.

תודה, חבריי וחברותיי. יהי זכרה של הנשיאה נאור ברוך ונצור בליבנו.

מכובדיי, אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום. אנחנו נמצאים בישיבה של הנמקת ההסתייגויות שהוגשו להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021. נשמע את הנמקת ההסתייגויות ונצביע עליהן וככל שנסיים את המלאכה, ניגש גם להצביע על החוק לקריאה ולהחזרתו למליאה לטובת קריאה שנייה ושלישית בנוסח שנקבל כאן.

בפתח הדברים, ומייד גם אזמין את היועץ המשפטי לתת שתי הבהרות נוסח, אני מבקש לנצל את ההזדמנות כדי להודות מקרב לב בראש ובראשונה לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה ולצוות הוועדה שחווה ליל שימורים אתמול, על-מנת להתקין את הנוסח פרי הדיונים הרבים שקיימנו בשבועות האחרונים לרבות יום האתמול שבו ישבנו על המדוכה כמעט 12 שעות. תודה כמובן גם לנציגי משרדי הממשלה השונים שעמלו על הכנת החוק. ובראש ובראשונה לחברות וחברי הוועדה וחברי כנסת נוספים שנטלו חלק בדיונים.

מפאת קוצר הזמן לא אחזור על הערות שהשמעתי אתמול לגבי חשיבותו של החוק ומהות המהלך שביצענו פה, שיש בו גם חיזוק משמעותי של הפיקוח הפרלמנטרי והייתי אומר במידה לא מבוטלת שיקום של מנגנוני פיקוח פרלמנטרי ראויים. דיוק בהגדרת סמכויות הממשלה והותרת הסמכויות המחמירות בחוק למצבי הקיצון בתוך התקופה שבה אנו מתמודדים עם נגיף הקורונה וגם דיוק או השגת יתר דיוק בהסדרים השונים שהופעלו בשנתיים האחרונות, שחלקן זכו לעיגון מפורט בחקיקה הראשית וחלקם הופעלו על דרך הפרשנות, וכדרכה של הוועדה חשבנו שמקום שבו מפעילים סמכות שלטונית מן הראוי שהמחוקק יאמר את דברו. נציג את כל הדברים האלה בהצגת החוק במליאה.

אבקש מהיועץ המשפטי, לתת הערות נוסח שביקש לחדד, ואז ניגש להנמקת ההסתייגויות. יש לנו הסתייגויות שהוצגו על-ידי קבוצות חברי כנסת ויש לנו הסתייגויות שהוצגו על-ידי חברי כנסת פרטניים. אנחנו ניגש להנמקות. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

תודה. צהריים טובים. עמלנו על הנוסח אתמול. יש כמה נקודות שרציתי לחדד שתוך כדי עבודה משותפת עם נציגי הממשלה התחייבו, רציתי להביא לידיעת הוועדה. שניים מהדברים קיבלו אתמול ביטוי בדיון אבל רציתי לחדד אותם גם לפרוטוקול. האחד, שהכרזה על מצב חירום או מצב בריאותי מיוחד בסופו של דבר היתה אי-בהירות לגבי מה מטרתו הסופית. יש מבחן שלם. בסופו של דבר המטרה של שני מצבי החירום היא לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור. זה מין מטרה משולבת שחוזרת לאורך החוק בכללותו. רציתי לחדד את זה לנוסח.

שנית, בסופו של דבר- -

תוכל להרחיב מה שאמרת? לא היה מובן.

המבחן של מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום מיוחד, יש בהם שאלה אפידמיולוגית, מה הסיכון שקיים. יש הצעדים שרוצים לנקוט. זה תמיד בנוי – יש סיכון מסוים, אני רוצה לנקוט בצעדים מסוימים, או אני צריך לנקוט בפעולות דחופות ומה המטרה הסופית. המטרה הסופית נאמנה לסעיפים אחרים בחוק – רק רצינו לחדד שהמטרה הסופית היא לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאת הציבור. זה תיבה שמופיעה הרבה פעמים. רציתי לחדד אותה כי היתה אי-בהירות על זה.

שנית, אני רוצה לחדד – הוועדה ביקשה שנכניס את זה, אבל בנוסח שלכם זה נכנס בטעות במקום אחד. אני רוצה לחדד שזה בשני מקומות. בכל מצב שבו מבקשים או להכריז על מצב חירום, מביאים את זה לוועדה או להאריך מצב חירום מביאים לוועדה. הוועדה ביקשה – ולכן נבהיר את זה בנוסח – היא יכולה להמיר את מצב בחירום במצב החמור פחות של מצב בריאותי מיוחד מתוך הרצון של להפחית את הפגיעה בזכויות האזרחים. זה היה כתוב לגבי ההכרזה המקורית, לא לגבי ההארכה. הוספנו את זה כהבהרה לגבי ההארכה, וגם שזה מובא בכל מקרה חמישה ימים – הממשלה יכולה מראש לבוא שבעה ימים אבל ההכרזה מובאת חמישה ימים כל הכרזה – אני מבהיר את זה.

שלישית, בסופו של דבר לא נקבע הסדר מיוחד לנושא של ימי מנוחה. זה יצר מורכבויות בהינתן זה שיש חמישה או שישה ימים, חזקה על הממשלה ועל הוועדה שיכלכלו את צעדיהם, זה לא כמו מצב שיש 24 שעות - 48 שעות נשאר. אני מדבר במצב בריאותי מיוחד, חמישה ושישה ימים מאפשרים מספיק גמישות לכולם כדי שיהיו ימי עבודה לעשות את הדברים האלה.

יש לנו שעתיים למשימה החשובה כדי לכבד את ישיבות הסיעה. קבוצת ההסתיידויות שהוגשה ראשונה הוגשה כקבוצת הסתייגויות של סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה.

אסביר איך בנויים הקבצים. בגלל לחץ הזמן, מרבית ההסתייגויות הוכנסו לקובץ שכתוב עליו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. הן מחולקות לפי הסעיפים השונים כולל ההסתייגות שלך, חבר הכנסת בן גביר. לצד הקובץ הזה, ההסתייגויות של חבר הכנסת רוטמן מופיעות בקובץ נפרד וההסתייגות של משרד הבריאות בנפרד. יש אחד שכולל את מרבית ההסתייגויות, ויש אחד שכולל את כולן. זה הכול בטאבלטים.

האם אנו מצביעים על ההסתייגויות כמקבץ?

סליחה. יש לך עוד הערות?

בנוסף, עדכנו אותנו בפתח הישיבה שההסתייגויות של קבוצת הליכוד לא מצטרפות לקבוצות האחרות. הן רק של קבוצת הליכוד.

מכובדיי, עכשיו אני ניגש להנמקות והסתייגויות. אנחנו צריכים את השקט.

אנחנו מנמקים ומצביעים, או מנמקים הכול ואז מצביעים?

יש נוהל לגבי הדרך שבה מבצעים את ההסתייגויות. ברמת העיקרון זה הנמקה והצבעה אלא אם חברי הכנסת שמציגים את הסתייגויות, רוצים לנמק במרוכז, ולכן כל מי שהגיש יותר מהסתייגות אחת, אשאל אותו אם מעוניין לנמק במרוכז. כיוון שקבוצת ההסתייגויות הגדולה ביותר בהיקפה וגם הראשונה שהגיעה לשולחן הוועדה היא זו של סיעת הליכוד, יש פה נציג סיעת הליכוד. חבר הכנסת יברקן, האם אתה מבקש לנמק את ההסתייגויות האלה ביחד, ושנצביע עליהן במשותף?

כן.

אז חבר הכנסת יברקן, אנא נמק את הסתייגויות. בבקשה.

אדוני, חבריי חברי הכנסת, זה לא סוד, מה דעתי על חוק הסמכויות. אני חושב שלאור הנתונים הקיימים, לפי נתוני משרד הבריאות, שאני סומך ידי עליו בנושא הזה, ההגבלות הללו – אני חושב שהן יותר כפייה מאשר לשמור על בריאות הציבור. אנחנו מבינים – אני רוצה לברך על הדרישה שאני כבר אומר אותה ארבעה חודשים, לבטל את התו הירוק. היום ועדת הקורונה, המומחים המליצו, לבטל את התו הירוק בקרוב מאוד. יש שם הרבה כוכביות, וצריך גם אותן לבטל.

חוק הסמכויות, שגדולים ממני אמרו עליו שהוא חוק דרקוני, הוא חוק שפוגע בדמוקרטיה. יש אלף ואחד ציטוטים של חברי הממשלה, כולל ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר הבריאות, שרת התחבורה מרב מיכאלי ותמר זנדברג, רבים רבים וטובים. אני חושב שחוק הסמכויות יהיה לבושתה של כל הכנסת הזו, אם זה יעבור. מיליוני אזרחים, ללא קשר למצבם הרפואי, נפגעים ממנו. אמרתי, שלו היה הדבר הזה כמגפה, למשרד הבריאות יש סכימה מסודרת שנכתבה ב-2007 על-ידי פרופ' רם בליצר, שלהערכתי מעל 4,000 איש קריסה בעת ובעונה אחת במערכת הבריאות. אנחנו לא נמצאים שם.

אדוני היושב-ראש, חוק הסמכויות חייב להיגרס, חייב להיעלם. זה פוגע בזכויות האדם. כל חברי הכנסת שהולכים להצביע עבורו – אני גם יודע שכמה מחבריי חברי הכנסת באופוזיציה שאולי הולכים לתמוך בחוק הזה – זכותם המלאה, אבל אני חושב שלו נתבונן בעצמנו כנבחרי ציבור, מעבירים חוק דרקוני כזה. ההיסטוריה בעיקר לא תסלח לנו. לו היה כאן משהו מצדיק, משהו שמחייב זהירות יתרה, כולנו היינו מתגייסים לעניין הזה.

אני מבקש מכל חברי הכנסת, לשים את הפוליטיקה בצד. גם חבריי שהיו בממשלה הקודמת, שתמכנו בחלק מהחוקים, כי הבנו שלא היתה דרך אחרת. אנחנו שנה וקצת אחרי זה ורואים את הנתונים. לא ייתכן שמשרד הבריאות יגדיר אנשים בריאים כאנשים חולים בסטטיסטיקה כי החוק החליט. החוק הוא לא רופא. החוק הוא אנחנו. אנחנו מחוקקים אותו. אדוני, אני מבקש, יכול להיות שבמהלך ארבעת החודשים האלה, כשצרחתי וזעקתי בכל מליאה, בכל אולפן טלוויזיה, פה בוועדה כשהוצאת אותי מספר פעמים שאתה יודע היטב שלא התכוונתי בכלל אפילו מקומות אחרים, אבל עדיין ניסן לקחת אותי לכיוונים הזויים. אבל 5 מיליון אזרחי מדינת ישראל לא טועים. פחות מ-50% מאזרחי מדינת ישראל יש להם תו ירוק. לא סתם התו הירוק מתבטל – כי הוא לא יעיל, הוא לא כלי אפידמיולוגי למניעת הדבקה. לכן החוקים האלה שאתם מביאים, ספק אם היו עוברים אצל ארדואן בטורקיה. אין נתונים אחרים שמעידים אחרת. אני מבקש מכם – תתעשתו. שימו את הפוליטיקה בצד. שמאל, ימין, זה לא מעניין. ליכוד, עבודה, כחול לבן, לא מעניין. בטח לא אותי. מעניין אותי אזרחי מדינת ישראל, בריאות הציבור והדמוקרטיה. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת יברקן. אדוני היועץ המשפטי, אנחנו ניגשים להקריא ברצף את ההסתייגויות שהוגשו על-ידי קבוצת הליכוד. הם מפוזרים בין הסעיפים השונים. כולן מופיעות בקובץ העיקרי.

הם מוותרים על ההקראה. הוא נימק אותן.

אם יש ויתור מצידו, אפשר.

חבר הכנסת יברקן, מוותרים על ההקראה? אם כך אנו ניגשים להצביע.

מבקשים היוועצות סיעתית.

אנחנו יוצאים להיוועצות סיעתית עד 12:13. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:07 ונתחדשה בשעה 12:13.)

אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד קבלת ההסתייגויות?

מדובר בכל הסתייגויות של הליכוד?

גם אני הגשתי בשם הליכוד.

אנחנו מבקשים להמיר את זה בזכות דיבור, במקום להצביע על הכול ביחד.

מגיע לכם זמן במליאה. מדובר בהסתייגויות 1 עד 20, 21 ולחילופין א של 21, 35 ולחלופין א עד ה של 35.

אנחנו בקובץ שכותרתו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור.

כמובן שלפעמים המספרים זזים, אבל ההסתייגויות עצמן זה מה שהקראתי.

אנחנו מצביעים בהצבעה אחת על הסתייגויות 1 עד 20, 21 וחלופין א ו-35 ולחלופין א עד ה בהצבעה אחת.

אפשר לדעת מי בעל זכות הצבעה?

לכל הנוכחים שנמצאים כאן כרגע למעט חבר הכנסת רוטמן יש זכות הצבעה. אם כך, מי בעד קבלת ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 7
נמנעים – אין
לא אושרו.

בעד – 3, נגד – 7. ההסתייגויות נדחו.

מכאן אנו ממשיכים הלאה.

מבקש רביזיה כמובן.

אם היתה הצבעה אחת, גם הרביזיה היא אחת.

אדוני היועץ המשפטי, ראית שמאוד השתדלנו להיות ענייניים. יכולנו לעשות – חבר הכנסת גדי יברקן יכול היה לבקש הקראה של כל סעיף והצבעה אחת ועוד דברים. אנחנו מתאימים את עצמנו לאווירה בעניין, אבל אתייחס לזה בדבריי.

הכול בסדר.

היושב-ראש, ביקשת לעשות את זה בשעתיים. אתה יודע שבידינו שזה ייקח יותר משעתיים.

כל הזכויות שעומדות לכם, עומדות לכם. חבר הכנסת מקלב, יש לי רק מילות שבח לאופוזיציה בחוק הזה. תודה. כל הסמכויות שיש לכם, בידיכם עומדות לפי התקנון.

אם כן נעבור לפי הסדר, יש הסתייגות של חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה, שתי דקות להנמקה. 22, 26.

יש לי שתי הסתייגויות. כפי שאמרתי גם לפני שלושה שבועות, יש פה עניין מהותי. בסופו של דבר אי-אפשר לרכז את כל הכוח של סמכויות ודיונים בתקנות הקורונה לסוג של ועדה אחת. יש לפזר אותם בוועדות המיועדות לכך. ועדת החינוך היא הוועדה שאליה הגיעו נציגים שיש להם מומחיות לא רק בחינוך אלא גם בתרבות וגם בספורט. יום-יום אנו מקיימים דיונים, שקשורים גם לנושאי ספורט ותרבות. כאשר יש בעיה בתו הירוק, שהוא לא מתכתב עם המציאות או שהילדים לא מגיעים לאותה הצגה, אותם אמנים, אותם תיאטראות, באים אלינו לוועדת החינוך כדי לבקש סעד. ספורטאים שלא יכולים לצאת לחו"ל לתחרויות בין-לאומיות או שאותם נציגים לא יכולים להגיע לארץ כדי לממש את התחרויות האלה במדינת ישראל, הם באים לבקש סעד אצלנו. לא יכול להיות, שהדיונים לעניין ההגבלות ייעשו בוועדה אחת, ואנחנו איכשהו נצטרך להמציא להם פתרונות עקיפים בדרך אחרת. אנחנו מקיימים על כך דיונים כמעט יום-יומיים. לכן המשמעות של להעביר את הסמכויות של עולם התרבות והספורט אלינו לוועדת החינוך, הוא לתת לחברי הכנסת למלא את תפקידם, את העבודה שלשמה הם הגיעו. לא סתם חברי הכנסת באו וביקשו להיות חברים בוועדת החינוך, התרבות והספורט. יש להם מומחיות בתחומים האלה. הם מעוניינים לעסוק בכל דבר שנוגע לכך. הקורונה, עם כל האתגרים שהיא הביאה, הביאה גם את האתגר של ניהול העולם הזה. לא יכול להיות שייקחו מהוועדה שלנו את הסמכות, ויידונו בה בוועדות אחרות. ולכן הדרישה שלי כאן, היא להעביר חזרה את אותן סמכויות שנלקחו מהוועדה שלי, להחזירן. אני חושבת שנמצאים פה מספר חברי כנסת שנמצאים בדיונים היום-יומיים. הם מכירים את הקשיים והאתגרים. הם יודעים שאנחנו יודעים להביא מתווים מאוזנים, שיודעים להתכתב גם עם העניין המקצועי הבריאותי, אבל גם מייצרים מציאות בשטח שאיתה אפשר להתקיים. כך הגענו למתווה חינוך, שהוא מתווה טוב, שהשאיר את מערכת החינוך פתוחה ולא העביר את כולם בצורה גורפת ואוטומטית את כולם לזום. כך נדרש לעשות גם סדר בעולם התרבות והספורט, ולכן אני מבקשת להעביר את אותן סמכויות אליי לוועדה.

תודה. יש בקשה של הממשלה להתייחס. בקצרה, וניגש להצבעה.

הממשלה מתנגדת לפיצול שציינה חברת הכנסת שרן השכל, כי תקנות הגבלת הפעילות הן כוללניות, וקשה להבחין בין תרבות הספורט לשאר ענפי המסחר.

חברת הכנסת נימקה. מכובדיי, מי בעד קבלת ההסתייגות? הסתייגות 22. מי נגד?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 6
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

אני מבקשת רביזיה.

תודה. חברת הכנסת השכל, רוצה לנמק?

כן, יש עוד הסתייגות, סעיף נוסף שהממשלה מנסה להכניס ברגע האחרון.

הודענו על רביזיה ב-12:50, ההצבעה הראשונה שקיבלנו. חברת הכנסת השכל, בבקשה.

אני מבינה שהממשלה מנסה להכניס הבוקר סוג של סעיף הסתייגות שמעקר את יכולת הכנסת להכריע, לאיזו ועדה כל תקנה הולכת, והוא מאפשר לממשלה במצב מיוחד, במצב חירום להחליט שאותה תקנה נגיד שאמורה להיות נדונה בוועדת בריאות, אם מתאים להם או לא מתאים להם, פתאום תידון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. או חוק שאמור להיות נדון לעניין מתווה החינוך בוועדת החינוך, אם אנחנו לא אישרנו את המתווה, פתאום הם יכולים להעביר את זה לוועדת כלכלה משום ששם יהיה להם נוח. הדבר הזה וההסתייגות הזו מעקרת לחלוטין את הכוח שלנו ככנסת, כגוף מפקח וכגוף מבקר, על אותן תקנות שהממשלה מביאה ולכן אני מבקשת להגיש הסתייגות ולהתנגד לאותו סעיף שהממשלה מנסה להעביר.

דרך המלך להתנגד להסתייגויות שמועלות להצעת החוק הוא להצביע נגדן. אבל הדיון – אין הסתייגות כזו של הממשלה.

אין כזו הסתייגות.

הם רצו להגיש הסתייגות כזו.

אז כל עוד היא ירדה, נהדר, ואסיר אותה.

אני מושך את ההסתייגות שמונחת, מס' 23. אנחנו נמצאים בהסתייגויות אם כן 24 ו-25. היא הוצגה על-ידי קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס וקבוצת הציונות הדתית. מי מנמק?

של יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית?

אני מבקש באופן כללי לנמק את כל ההסתייגויות ביחד.

והגשת גם נפרדות?

הגשתי 11 הסתייגויות. בתוכן 6 הסתייגויות אני מגיש בשם כל הקבוצות, כולל ליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת התחברו לזה. יש 5 הסתייגויות שאני מגיש – יש לי 12 הסתייגויות. 6 מגיש בשם כולם ו-6 הסתייגויות בשם נציג מכל סיעה, שתכף אמנה אותה. זה מה שאני הגשתי. לפי המספור שאני הגשתי. 6 הראשונות אני מגיש בשם כל הסיעות. 6 האחרונות אני מגיש – מכל סיעה יהיה נציג אחד. זה סיבות של הצגה בתוך המליאה.

הכול בסדר. חבר הכנסת מקלב, יש לנו הקובץ שאיתו אנו עובדים. אני מבין שאתה מעוניין שהחברים הנוספים יהיו גם בהנמקה כאן.

זה לא רק ההסתייגויות היחידות שיש. יש גם הסתייגויות ליהדות התורה, לציונות הדתית, גם לחבר הכנסת בן גביר.

נגיע לזה. הכול בסדר. נעשה סדר. נחלק את ההנמקה. חברי כנסת נוספים שירצו להתייחס, יוכלו לנמק. אנחנו כרגע מדברים, כדי שהחברים יידעו, הסתייגות מס' 24 בקובץ, מס' 25, מס' 28, מס' 29, מס' 30, מס' 32, מס' 33, מס' 37, מס' 39, מס' 40, מס' 42 ומס' 43. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אומר דברי פתיחה וגם אומר נימוקים ואחרי זה החברים האחרים ישלימו את הנימוקים ואת ההסברים. אשתדל לקצר כמה שיהיה בידי.

ראשית, הנוסח הסופי הופץ לאחר חצות הלילה. השעה שניתנה היא עד 10:00 בבוקר לחוק מורכב כל כך. זה חוקים שהיינו צריכים להגיש את ההסתייגויות לפי הנוסח הסופי. אני לא יכולתי להכין את זה מראש, במיוחד אם אתה מדבר על הסתייגויות שבעיניי הן ענייניות שמשקפות גם את הדעות שדיברנו בוועדה בדיונים הארוכים שהיו פה. אלה לא הסתייגויות שיכולנו להיערך אליהן קודם. הנוסח הסופי היה צריך להיות לנגד עינינו כדי שנגיש אותן. זה כמעט ללא תקדים שמפיצים את הנוסח בשעה 12 וכמה דקות עד 10:00. אפילו החלק המקצועי לא היה יכול להספיק עד 10:00, והיה צריך להיערך צוות מקצועי לא אנחנו, שאנחנו פחות מיומנים. היא הראיה הגדולה, שהזמן הזה לא ניתן. לא אתכחש שאני נתון בדבר הזה ולא פניתי ליועץ המשפטי, אני גם מהתחשב בזה שהדיונים היו פה ארוכים וסבלניים שמי שרצה היה יכול להתייחס לסעיפים בזמן הדיון כך שזה קצת איזן את זה. אני מבקש להביע את מחאתי. היינו יכולים להיפגע, מי שמגיש את ההסתייגויות, מזמן קצר כזה שנתת להגיש את ההסתייגויות. אני מבין שאין לך תגובה על זה.

יש לי, אבל אני מכבד את דבריך. נרשמו לפרוטוקול.

החוק הזה מאוד מורכב, מאוד לא פשוט, לא יודע מתי יהיו שינויים בו. יכול להיות שילווה אותנו הרבה זמן. המצבים מאוד משתנים. היום הרקע שלנו אחר ואנו רואים את החוק בעייתי הרבה יותר. יכול להיות שיהיה תקופות ארוכות. זה להקדים דברים שמאוד משתנים וגם אי אפשר לומר שהמצבים מוגדרים ופעם אתה משתמש בהגדרה הזו. כל הדברים מאוד דינמיים. מההשלכות הרבות שאנחנו מנסים היום לתפור חליפה ליתום שאנו לא יודעים היתום הזה מה הגובה שלו ומה הרוחב שלו ומה הצבע שלו, אנחנו אומרים: אנו תופרים חליפה שאצל כולנו תצטרך להיכנס לסעיפים הקיימים. הוא חוק מאוד מורכב ובעייתי, במיוחד שההשלכות הן פגיעה בזכויות אדם, סנקציות כספיות, השלכות גדולות ומורחבות כך שעלינו להיות זהירים ביותר.

ההסתייגות הראשונה שאני בא לומר, הליבה או התקווה שהיתה לנו בחקיקה החדשה שיש לנו, אחרי למידה מניסיון של שנה וחצי או קרוב לשנתיים, לאחר הדברים שנאמרו, שהדבר הבסיסי שהיה צריך להיות בחוק הזה אפשרות לוועדת החוקה לא רק לקצר את תוקף הזמן שלהם או לקבל או לא אלא לשנותם. זה נמצא בסעיף ד1, זה פחות חשוב. זה היה הרי בדברי הפתיחה שלך, היושב-ראש, בדברי הפתיחה של כולם. זה הליבה של הדברים שאנחנו כחברי כנסת מדברים על שינוי דברים. הממשלה מקבלת החלטה ובלי לפגוע באף אחד, לא כל השכל והידע והפרקטיקה והדברים היישומיים בשטח, נמצאים בממשלה. בלי להעביר ביקורת ששרים לא נמצאים בדיונים בקבינט הקורונה. לא על כך שאני מהמר על כך שהדיונים כאן בוועדה הם הרבה יותר רחבים, עמוקים, מקצועיים מדיוני הממשלה. לא אז לא ניתן לשנותם? הרי זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות, והחוק לא מאפשר לשנותם, חבר הכנסת בגין. נשארו ברירות המחדל, שתיים שהם אחת: אן לקבל או לא לקבל או קיצור הזמנים.

יש אפשרות לשנות על-ידי כך שהוועדה תציע את השינויים לממשלה, ותתנה את אישור התקנה בשינויים האלה.

אבל זה היה כאן כל הזמן. יושב-ראש הוועדה יכול לומר: אני לא מקבל את זה. הממשלה תביא. הרי מה קרה – לא נתת לסעיף כזה או אחר. אתה צריך להחזיר הכול לממשלה, וזו לא הפרקטיקה. אתה צריך להחזיר הכול לממשלה וזו לא הפרקטיקה. כל הסמכות צריכה להינתן לממשלה? למה יש כנסת? זה פוגע בשלטון הדמוקרטי שלנו, שאתה אומר: הממשלה ואין בלתה. אנחנו יכולים להמליץ אם הממשלה תקבל או לא ותביא את זה. זה היה המטרה, זה היה הצורה שלה קיווינו. כל מה שחבר הכנסת בגין אומר זה התפתלות כדי לנסות ולרצות ולומר: אנחנו יכולים להחזיר לממשלה. התנאים של הוועדה שתקבל או לא – יכולה להמשיך להיות וזה לא נעשה פה. זה הדבר הבסיסי שיש בהסתייגות הזו.

אני מבקש לעבור לנושא יציאת אזרחים מהארץ, סעיף 7א, א1. כמובן, שהנושא של למנוע מאזרח ישראלי לצאת מהמדינה, הדבר המרכזי, שאנו לא יכולים למנוע מאדם לצאת. אנו יכולים לומר לו מתי אתה תחזור. לא יכולים לחבר אותך בכל מצב. אם יש חשש לפגיעה בבריאות הציבור, אנו אומרים לאדם: תימנע מלחזור כך וכך זמן. נתנו כאן רק אפשרות שאדם הולך לגור. היה צריך אפילו להטעות את הרשויות, לומר: אני הולך לגור בחו"ל. מרגע שהתקנות יאפשרו שההגבלות נניח יוסרו או שיפוג זמנן, למה אדם לא יכול לחזור? למה אדם לא יכול לחזור ברגע שהתקנות ייפסקו או יהיה פג תוקף שלהן? למה אדם לא יכול לחזור? בטכנולוגיה שיש היום, שיודעים על כל אדם אם יכול להיכנס או לא, המגבלה ביציאה - עד שפג התוקף. כמה זה הגיוני ושכלי – הוועדה לא קיבלה את זה, ואני מבקש להציג את זה כהסתייגות.

אני מבקש להגיש עוד הסתייגות על כך שאנו לבעלי מעמד שהוא לא א' עם כל הנספחים אלא תיירים ועובדים זרים, מה שנקרא אצלנו בשפה המקצועית, אצלכם בשפה המקצועית ב'. אנחנו היום לא נותנים את האפשרות רק לוועדת חריגים. גם בחוק עצמו אנחנו צריכים כל מי שיש לו, קרוב משפחה מדרגה רחבה יותר של דרגה שנייה, ויש לו מישהו שגר בארץ, אזרח ישראלי או א1, יוכל לצורך אירוע או של בריאות או של חתונה, בר מצווה, ברית או חולי, מחלה קשה או היריון של אשה, כל אלה יכולים להגיע לארץ, בקרבה ראשונה או שנייה. כמה דיברנו על זה, כמה דיברנו כמה זה פוגע, כמה מדינת ישראל, שהיא ייחודית בנושא הזה של הקשר שלה לתפוצות שקרובי המשפחה מתחלקים, ולא גרים בקרבה הראשונה- חלק עלו, חלק לא עלו. כמה שהדבר הזה נצרך, אנחנו יודעים בפרקטיקה של היום ואנחנו לא מאפשרים את זה. אפשרנו את זה רק למעמד א' ולא לאלה שנמצאים בהגדרה של ב'. אני יכול להרחיב בזה הרבה. רוצה להשאיר לחבריי. זה סעיף 7א, ב.

הסתייגות 30.

אני מנמק לפי הדף שאצלי. אין לנו בעיה במיקום ההסתייגויות.

אנחנו מדברים על הסמכות שיש למנכ"ל משרד הבריאות על כמה נושאים שהיו עד היום, כפי שידוע לכולנו, נושא של הבידוד ושל מסכות היה בסמכות. לא הגיע לכנסת. זו סמכות כוללת וארוכת טווח שיכול להחליט על עטיית מסכות ועל בידודים. השארנו בנושא עטיית מסכות את הסמכות בידי מנכ"ל משרד הבריאות, שלא יצטרך גם היום לבוא לכנסת כדי לחדש לאחר 30 יום, 60 יום, שנה, שנה וחצי. אני חושב, שגם אם יש אפשרות לתת בנושא הזה הקלות או הגבלות אחרות, ולחלק את זה לפי סקטורים, בעלי סיכון או לא, לא יעשה את זה כדי צריך לבוא לכנסת, ואז הוא יעדיף לא לבוא. אם אנחנו היום מחייבים אותו לבוא לכנסת, הוא צריך לבוא ולנמק. כשיש איסור על הכול, חובת עטיית מסכה, צריכה לנמק: באיזה מקום ולמה, האם לא לכל קבוצות האוכלוסייה, האם לאלה שקיבלו חיסונים, לא קיבלו, בתוך בתי ספר, בתוך מקומות העבודה, התכנסות כזו או אחרת. הוראה כללית של עטיית מסכות בזה זה נגמר. אחרי זה אנחנו לא מחותנים בעניין הזה ולא יכולים לראות ולשאול את השאלות שלנו או לכוון לדברים אחרים. לכן בהסתייגות שלי ביקשתי, לתת לכנסת ולוועדה את הסמכות בעניין הזה.

אני מבקש גם לנמק בקצרה את העניין של הדחיפות. הנושא הזה לא יכול להיות דבר שאפשר להשתמש בו בכל מצב. אם אתה קובע הגבלה על תאריך לפני חג פורים למשל, לא יכול להיות שתיתן את זה בערב חג פורים, גם אם הנושא דחוף. התאריך הזה היה ידוע. הרי לא השתנה. גם דברים שנצרכים, לא יכול להיות שרשלנות או סחבת של המשרדים המדוברים יבוא על חשבון הציבור כפי שראינו כמה שהיה פוגעני בשושן פורים, בפורים של ירושלים, בערב חג סוכות בכותל המערבי. אנחנו כבר למודי ניסיון שהדחיפות אפשר להשתמש כשהמשרדים עשו את כל מה שהיו צריכים לעשות. זה לא מפתיע אותם. דחיפות על תאריכים ואירועים ידועים מראש, אי אפשר להסתמך על המילה דחיפות.

אני חושב שאני משקף, עם כל המאמץ שעשיתם, אבל עדיין החוק לא כמו שרצינו. הוא רחוק ממה שחשבנו שחוק כזה צריך להיות לאחר שנה וחצי של התמודדויות וידע רב שאנו יודעים. גם הדברים היישומיים והלא יישומים, כפי שאנו מצפים שיהיה. אחד הדברים הנוספים שדיברנו עליהם זה השקיפות. אני חושב שאין בחוק חובת השקיפות, של דברים שנתונים בזמן אמת לפני כל הנחיה ולפי כל הגבלה.

ולסיום, לא יכול להיות ששרים בכירים לא משתתפים בקבינט הקורונה. הם רוצים להעביר בחוק שלא ישתתפו. לא יכול להיות דבר כזה. שם נמצא הידע ולכן הממשלה נמצאת ולא נותנים לכנסת - הייתכן? אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, יש עוד הסתייגויות שנתתי לחברים מהסיעות ששותפים איתי כדי לתת להם את הזמן גם לנמק. תודה. גם מבקש שההצבעות יהיו רצופות, אבל אחת-אחת.

בסדר, חבר הכנסת בוסו, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אין לי הרבה מה להוסיף, אבל דבריו של חבר הכנסת מקלב וגם מה שאמר חבר הכנסת יברקן – יש לזכור שההתנהלות של הממשלה בנושא הקורונה היא הטעיה אמיתית. מצד אחד אנחנו רואים, שפתחו הכול במדינה, רוצים אפילו לבטל תו ירוק, מוסדות הציבור, מוסדות החינוך שחררו לגמרי ואז נתנו חוק. שמעתי את יושב-ראש ועדת החינוך שמנסים לעקר את הסמכויות. כפי שהוא אמר, שרים לא משתתפים באמת בקבינט הקורונה. אין כאן מענה אמיתי לעצמאיים, אבל נותנים בסך הכול מסגרת כדי שיהיה לנו בסל בלי משהו פרטני לשבת ולדעת כל דבר אם זה פוגע באזרחים או לא. אני לא ממכחישי הקורונה. התחסנתי שלוש פעמים. אני חלק מהממשלה הקודמת שקראו לה מגזימה והיפוכונדריות ומלחיצה, אבל חלק מהממשלה הזו שחלקם במעטה של חוקים, הם מכחישי קורונה, כאן משחררים בחינוך, כאן משחררים בקניונים, כאן משחררים לעצמאיים, בלי לתת תשובה אמיתית. לכן אני אומר שכל החוק הזה של הקורונה הוא לא חוק אמיתי ולא חוק נכון. זה רמייה אמיתית. לא מענה אמיתי לעצמאים, לא לחינוך עם פירוט, מתי כן ומתי לא, ולספורט אותו דבר. אותו דבר לעצמאיים. כן מבטלים תו ירוק? לא מבטלים? יש תו סגול או לא? קניונים לא. יש מישהו שאומר שהכול גן עדן. אני אתמול הסתובבתי, ראיתי מסעדות שלמות סגורות. אני מדבר עם אנשים. עזוב אירועים. הם מחזיקים עדיין את העובדים שלהם כי לא יכולים לתת להם חל"תים ושלושה-ארבעה שולחנות במסעדה של 25 שולחנות שהיו רגילים להיות מלאים ערב-ערב. הסתובבתי בפתח תקווה, רחוב חובבי ציון – רחוב הומה אנשים. לא קשור למזג אוויר. 9:30 בבוקר, לא רואים 20 איש ברחוב. אין נפש חיה. אנשים בבתים. אשתי עוסקת בחינוך, הילדים - חלק נמצאים, חלק לא. אתה לא יודע מדיניות אמיתית של הממשלה. לכן אני חושב שכל החוק של הקורונה הוא פייק אחד שלא נותן מענה אמיתי בלי עבודה מסודרת אלא מסגרת שבסוף הממשלה תוכל לעשות מה שהיא רוצה. תודה.

תודה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת סעדי, אתם מצטרפים להסתייגויות האלה? בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף. אנחנו אולי היחידים שנשארנו עקביים בחוק הזה. אלה שהביאו את החוק הזה ונלחמו בו, ועכשיו הם נגד, ואלה שנלחמו ואני יכול להגיש אותן הסתייגויות שהגישו היום מי שהגישו מי שהיום יושבים בממשלה ואז היינו באופוזיציה והגשנו אותן הסתייגויות בשם יש עתיד, בשם מרצ, בשם העבודה. היוצרות התהפכו כאן.

אין ספק, אדוני היושב-ראש, שזה חוק גרוע. הוא חוק לא טוב. והניסיון של השנה וחצי האחרונות מוכיח זאת. מה שאנו יודעים היום, אין תו ירוק, אין סגרים, אין מדינות אדומות, בחינוך אין בידוד. אם היום הוא לא מצב חירום, תגידו לי. היום לא מצב בריאותי מיוחד הוא אבו אבועה של מצב חירום ושל מצב בריאותי מיוחד. ואין שום הגבלות.

יש, אבל לא ניכנס לדיון הזה. תו סגול, חובת בידוד, מסכות, בדיקה בכניסה לישראל, PCR.

כל ההגבלות שאז אמרנו מבחינת התו הירוק והתקהלות ודברים כאלה.

הבוקר אישרנו הגבלת התקהלות.

דברים קטנים. אבל הדברים הגדולים, וזה מה שאמרתי כל הזמן, כל העניינים האלה, ברגע שאתה נותן לממשלה סמכויות כל כך נרחבות, ואתה ואני היינו פה בהרבה דברים. אמרנו – בוא נשנה כאן, פה נשנה. או תקבלו את זה או תדחו את זה, וב-99% נכון שניסינו ולחצנו ואתה לחצת, והכנסנו בהסכמה דברים, אבל אין לנו הסמכויות. בסוף מביאים לנו משהו סופי ואתם צריכים לאשר את זה בשם המצב המיוחד, בשם המאבק בנגיף הקורונה.

אני חושב שזה חוק דרקוני. מה שכינינו אז חוק אנטידמוקרטי, חוק פשיסטי. אולי תיקנו פה כמה דברים אבל במהות זה עדיין חוק גורע שאנחנו ודאי מתנגדים.

תודה. עדכון, בבקשה.

לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים למשוך את ההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי 1 עד 20, גם לא להעלות אותן למליאה.

בנוסף, כדי לבטא את עצמי היטב, בתקופה האחרונה לא היתה לי ברירה- - -

לא, רק עדכון. אנחנו בהנמקת הסתייגויות.

אז בהסתייגות הבאה.

עדכון שלי – יש שתי הסתייגויות של חבר הכנסת יברקן ב-ב של ההצבעה קודם, אבל נשמוט לנו, 38 ו-41. אולי כדאי למען הבהירות להצביע עליהן.

אנמק בהנמקה הבאה.

אבל הוא חייב להצביע.

אנחנו ניגשים להצבעות על ההסתייגויות שהוצגו על-ידי קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס, קבוצת הציונות הדתית וקבוצת הרשימה המאוחדת. אתה מוותר על הקראה?

כן, חוץ מארבע האחרונות. לא נימקתי אותן. כל ההסתייגויות פה הן ענייניות, ששוות דיון. כל הסתייגות היא גם משקפת את מה שדיברנו, ודאי שהיה ראוי לקבל את התייחסות הממשלה להסתייגויות האלה. אין פה אפילו אחת שהיא הסתייגות רק לצורך ההסתייגות או לצורך משיכת הזמן.

מי בעד הסתייגות מס' 24? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 6
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. מי בעד הסתייגות 25? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

נפלה. הסתייגות מס' 28, בפסקה (1), בסופה יבוא: ולאחר פסקה (כ) יבוא: "(כא) תפילה בציבור, ובלבד שהמתפללים ישמרו על הוראות למניעת הדבקה". מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

נפלה. הסתייגות 29. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. הסתייגות 30. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

אנחנו עוברים להסתייגות 32. אני מקריא. 32. בסעיף 8א המוצע, בסעיף קטן (ד)(1), אחרי "המלצה שיתחסנו" יבוא "או לתלמידים לצורך כניסה למוסד חינוך". מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נפסלה. הסתייגות 33, אני מקריא. 33. בסעיף 16(א) לחוק העיקרי, במקום פסקה (12) יבוא: "(12) השתתפות בחתונה, בר-מצווה, ברית או לוויה של קרוב או יציאה לביקור קרוב חולה במצב קשה. לעניין סעיף זה "קרוב" - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה". מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 8
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. הסתייגות 37. בפסקה (1)(ג), אחרי "ובהם ראש הממשלה" יבוא "שר האוצר" ובסופו יבוא "שר האוצר חייב להשתתף בישיבת ועדת השרים". מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. הסתייגות 39 ו-40, זה גם האחרונות. 39. אחרי סעיף 48א לחוק העיקרי יבוא: פרסום מידע מדיוני הממשלה וקבינט הקורונה. 48ב. הממשלה תפרסם לציבור את כל המידע וההחלטות הקשורות לחוק זה.

בסעיף זה – "מידע" – חומרי הרקע והנתונים העובדתיים שעמדו בפני הממשלה או מתקין התקנות וכן פרוטוקולי הדיון.

"החלטות" – לרבות החלטות ממשלה, החלטות ועדות שרים או החלטות ביחס לציבור בלתי מסוים מכוח הסמכה בחוק או בתקנות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 6
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. הסתייגות 40. אני מברך את חברי אורי מקלב על בקיאותו בחוכמת היוונית.

אל תעשה את זה בסימנים. אני מבקש, במקום שמות יווניים, לעשות שמות עבריים.

40. 40. אחרי סעיף 48א לחוק העיקרי יבוא: "שמות עבריים למוטציות הקורונה. 48ב. בתוך שלושה חודשים, תעניק האקדמיה ללשון העברית, שמות עבריים למוטציות (וריאנטים) של נגיף הקורונה. עד לקביעת השמות העבריים, יהיו השמות של המוטציות כדלהלן: אלפא יכונה דם, בטא יכונה צפרדע, גמא יכונה כינים, דלתא יכונה ערוב, אפסילון יכונה דבר, זטא יכונה שחין, יוטא יכונה ברד, קפא יכונה ארבה, למדא יכונה חושך, אומיקרון יכונה מכת-בכורות, פאי יהיה פרעה, סיגמא יהיה המן, טאויהיה נבוכדנצר, אופסילון יהיה אפוסטמוס, פי יהיה טיטוס, פסי יהיה אספסינוס ואומגה יהיה דצ"כ. יש פה בעיה - פרעה, המן ונבוכדנאצר, בחרתם לכנות כך לא וריאנטים אלא שרים בממשלת ישראל. אתם יכולים ליצור בלבול.

אדוני היושב-ראש, תיקון קטן – מוטציה - מור תשנית.

מי בעד ההסתייגות המלומדת? מי נגד?


הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

רביזיה.

הסתייגות 42. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. ההסתייגות האחרונה של הקבוצה הזו, הסתייגות 43. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 9
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. תודה.

אפשר עוד עדכון?

לא. אנחנו בהנמקות הסתייגויות. ניתן לך את הזמן. אני רוצה לכבד את חברי הכנסת שהציגו הסתייגויות ולא נימקו את הסתייגויותיהם.

יש שתי הסתייגויות של הליכוד – חבר הכנסת יברקן אמר שהוא מנמק את כל הסתייגויותיו, אבל לא הצבענו עליהן וצריך להצביע על 38 ו-41.

אם אתה רוצה עוד דקה, בבקשה, לנימוק שתי ההסתייגויות.

ראשית, עדכון, אדוני היושב-ראש. גם אני קיבלתי, וגם נראה לי שחברי הוועדה, קיבלו מכתב מלשכת עורכי הדין בנושא הזה וגם אליך אדוני. הלשכה שלי בדקו את זה וזה לא מופיע אצלכם באתר, לא מעודכן דברים שלשכת עורכי הדין כתבו ונימקו על חוק הסמכויות.

אציין שנציגי לשכת עורכי הדין השתתפו בדיונים. נערכו פה הרבה מאוד דיונים. המכתב נכתב לפני יומיים. אנחנו נעלה אותו לאתר. הדיונים כאן – נציגות לשכת עורכי הדין השתתפו בדיונים וטוב שהשמיעו את קולם.

אני ביקשתי מכמה אנשים, נואמים גדולים, שיעזרו לי לכתוב, להביע את עמדתי בנושא זה, ובדיוק עכשיו קיבלתי את הנאומים שביקשתי שיכתבו לי. אני רוצה להקריא, ואודה להם בסוף דבריי.

עוד דקה לרשותך.

כך כותב לי הכותב: חוק הקורונה הוא חוק מסוכן. האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא לא הקורונה. האיום הגדול ביתר על מדינת ישראל הוא שאנחנו מפסיקים להיות דמוקרטיה. מעולם לא היה דבר כזה. בתקופות הכי גרועות שלנו, מלחמת יום כיפור, במשברים הכלכליים הכי גדולים, שמרנו על הדמוקרטיה הישראלית. זה חוק שמגדיר מצב חירום ברמה של מלחמה בשלוש חזיתות. במלחמת המפרץ נפלו על ישראל טילים והיו עשר תקנות חירום. מאז תחילת הקורונה הותקנו עשרות תקנות חירום. בכל התקנות האלה אין מילה אחת על העצמאיים, על העסקים הקטנים, על המובטלים. הכול עוסק בסמכויותיו של בנט, דרש וקיבל. אחרי כל הקשקושים והאזהרות על ממשלת האחדות, על ראש ממשלה חליפי, כל הסמכויות בחוק הזה יהיו של בן אדם אחד – נפתלי בנט. הוא אחד. אין כנסת, אין קבינט, אין ממשלה, אין ראש ממשלה חליפי. כל הממשלה הזאת היא פתטית. לא היה כדבר הזה מעולם.

ותודה רבה ליאיר לפיד שכתב לי את הנאום.

תודה. מי בעד קבלת הסתייגות 38? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

נפלה. מי בעד הסתייגות 41?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 8
לא אושר.

ההסתייגות נפלה. אנחנו עוברים לפי הסדר בקובץ להסתייגויות שהגישה חברת הכנסת גבי לסקי. אני מניח שתנמקי את שתיהן יחד.

השארתי את 31, מה שמופיע בקובץ. משכתי את 34.

זו הסתייגות לסעיף 11. הצעת חברת הכנסת גבי לסקי: הסעיף בטל – סעיף 11, הוא אחד הסעיפים של הסמכויות.

מוסיף לחוק את סעיף 8א שמסמיך את הממשלה לקבוע את התו הירוק.

בבקשה, חברת הכנסת לסקי.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני החלטתי להגיש את ההסתייגות כדי להוריד מהחקיקה את התו הירוק. אנחנו למדים היום במצב הנוכחי, שבשם התו הירוק נפגעו זכויותיהם של אנשים. אנחנו עברנו פה בוועדה הזאת עניינים שניסו למנוע מאנשים ללא תו ירוק לקנות אוכל בקניון גם בטייק אווי. דברים כאלה פוגעים לא רק באנשים מבוגרים; פגעו גם בילדים וכאלה שלא יכלו להתחסן, פגעו בקבלת שירותים אמנם לא חיוניים אבל אחרים. אמנם הוועדה הזאת עשתה עבודת פיקוח רצינית, אבל הרעיון הזה שאפשר להפלות בגלל המצב החיסוני, זה דבר מאוד בעייתי, ויש למצוא פתרונות אחרים כדי למנוע את האפליה הזו תוך שמירה על הבריאות.

בבג"ץ 5460/20 אומרת כבוד השופטת ברק ארז: תקופות חירום מביאות איתן חקיקת חירום המתואמת לכך. ההתאמה לנסיבות התקופה היא חיונית. עם זאת חיונית גם השמירה על הדנ"א של שיטת המשפט על-מנת שתהא מוכנה לחזור וללבוש את הדמות ההיא גם בימים כתיקונם.

אני חושבת שחלק מהסמכויות שניתנו במהלך המלחמה בקורונה לא יאפשרו להסתכל אחורה ולחזור למשטר דמוקרטי מלא, ועלינו לשים את הגבול במקום מסוים. האפשרות של יצירת תו ירוק, בטח עכשיו כשרוב התושבים לא יהיו להם חיסונים בתוקף ולא ימציאו עבורם חיסונים, זה מצב שאנחנו צריכים לומר: לא עוד, לא לתו הירוק בחקיקה. תודה רבה.

תודה. מי בעד קבלת ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 5
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות האחרונה בקובץ הזה ואז נעבור להסתייגויות שהציג חבר הכנסת רוטמן. ההסתייגות של חברת הכנסת לימור מגן תלם. אני מבקש שלהסתייגות הזו יש, נציג משרד ראש הממשלה, תמיכה של הממשלה בהסתייגות. חברת הנסת מגן תלם, בבקשה, הסתייגות 36.

אקריא בקצרה. אחרי ראש הממשלה ושר הבריאות בהרכב הוועדה, יהיה שר האוצר ושר נוסף שנוגע לעניין כפי שתחליט הממשלה ככל שאינו שר אוצר. כוונת ההסתייגות פשוטה, להסדיר שהאוצר יהיה בהחלטות רלוונטיות בתחום משרדו.

אקריא. 36. במקום פסקה (2) יבוא: "(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לעניין החלטה בדבר התקנת תקנות בשינויים כפי שאישרה ועדה של הכנסת כאמור בסעיף 4(ד1)(3) או (4), עד המועד המוצע לתחילת תוקפן, רשאית הממשלה לפעול באמצעות ועדת שרים שחבריה הם, לכל הפחות, ראש הממשלה, שר הבריאות, שר האוצר ושר נוסף הנוגע לעניין כפי שתחליט הממשלה ככל שאינו שר האוצר; לא החליטה הממשלה מיהו השר הנוגע לעניין, דרך כלל או בנוגע לתקנות בנושא מסוים, יהיה ראש הממשלה החלופי החבר הנוסף בוועדה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 7
נגד – 3
לא אושר.

ההסתייגות התקבלה.

אנו עוברים לשמוע את הנמקות ההסתייגויות של חברת הכנסת רוטמן. זה בדף נפרד.

אשמח, ברשת היושב-ראש, אשתדל להיות מאוד קצר וממוקד, אבל שזה יהיה הנמקה-הצבעה, הנמקה-הצבעה, ברשותך. אני חושב שכל ההסתייגויות צריכות להישקל לגופן, לנסות לא לייצר פה הצבעה של קואליציה אופוזיציה, בייחוד לגבי החשובות שבהן.

ההסתייגות הראשונה שלי אומרת – דיברנו עליה – אני חושב שהיא נכונה. במצב חירום הייתי רוצה שתהיה אפשרות בעניין הוועדות שמוסמכות לדון, שתהיה אפשרות לכנסת – לא חובה – אבל שתהיה אפשרות בזמן מצב חירום, בזמן שתקנה רודפת תקנה, הארכה רודפת הארכה – וצריך גוף של הכנסת שיהיה עם הסתכלות כוללת, לאפשר לכנסת להקים ועדת קורונה שתרכז בידיה את כל הסמכויות של כל הוועדות האחרות כדי שלא נמצא מצב שאנו מחמירים בצד אחד, מקלים בצד שני. ראינו את זה לצערי גם במשבר האחרון בתחום החינוך למשל, ואפשר לדון ולבקר, אבל בתחום החינוך פתחו הרבה, ובתחום אחר סגרו ובתחום אחד הקשו יותר. בנושא הזה צריך שתהיה לכנסת אמירה אחת, הסתכלות אחת וגם אפשרות לוועדה אחת שתרכז את כל הסמכויות. זו ההסתייגות, להוסיף אפשרות להקמת ועדה כזו.

בשעה 13:40 אנו מקיימים הצבעות על כל הרביזיות. מי בעד הסתייגות מס' 1 של חבר הכנסת רוטמן?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

בעד – 4. ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות מס' 2.

לא ספרו נכון.

יש לך ערעור על ההצבעה? מי בעד הסתייגות מס' 1 של חבר הכנסת רוטמן – הצבעה חוזרת. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
לא אושר.

הסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 2. זה תרחיש שבו אני מקווה – ובנושא הזה אני מקווה שלפחות חבר הכנסת כלפןן וחברת הכנסת שרן השכל שלפחות על הנייר עמדתם בנוגע לבג"ץ דומה לשלי – כאן אני מבקש להכניס סעיף. הוא מוסיף אפשרות של מצב חירום או מצב מיוחד מתבטל אם הכנסת לא נותנת לו אישור אקטיבי. המצב שאליו התייחסנו במסגרת הדיונים, הוא מצב שבו יושב-ראש הכנסת מכל סיבה שהיא מחליט לא להעלות את זה להצבעה. זה יכול להיות גם כוח עליון, אפילו לא עבר על החוק – תכנן לקיים ביום מסוים והכנסת לא נפתחה. אני מבקש שבמצב כזה תהיה הוראה שאומרת שאם הכנסת עשתה הצבעה, והפילה את מצב החירום, מצב החירום יבוטל. אם הכנסת לא אמרה באופן אקטיבי בגלל שלא העלתה להצבעה שמצב חירום או המצב המיוחד יוארכו עד לקיום ההצבעה, זה הכול במסגרת הדיונים, הצעת שבמצב כזה יפנו לבג"ץ. אני חושב שאנו לא צריכים להשאיר לקונה עבור בג"ץ בחוק כזה.

תודה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רוטמן? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 6
לא אושר.

3 בעד. ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות מס' 3 מאוד פשוטה. לדעתי עקב שריד היסטורי נכנס לחוק אמירות שתקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות וצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים, של אנשים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מוגבלויות. כמובן אני לא מתנגד שיתייחסו אליהם. אני פשוט חושב שיש עוד המון-המון קבוצות וגופים שכדרך קבע הממשלה צריכה לתת תשומת לב, ולייחד קבוצות מסוימות ולשאול למה לא זכויות - זה מייצר אפילו מצב מסוים של הסדר שלילי. לכן אני מציע להוריד את הסעיף הזה ולקוות שכל התקנות ייקחו בחשבון את כלל האזרחים במדינת ישראל על כל הצרכים המיוחדים שלהם, לרבות כמובן גם אזרחים ותיקים, קטינים וצרכים מיוחדים.

מצביעים על 3.1 במסמך. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 6
לא אושר.

ההסתייגות נדחה. 3.2.

דיברנו על זה. חשבתי שזה ייכנס לנוסח, הבנתי שבסוף הוחלט לא להכניס את זה לנוסח. אני חושב שראוי להבהיר בצורה ברורה, שאם הממשלה מבטלת תקנות, ביטול אינו דורש אישור הוועדה. אני חושב שזה נאמר. עדיף שיהיה כתוב במפורש בנוסח, שכאשר הממשלה מבטלת תקנות היא לא חייבת, לא תלוי בתוקף או באישור הוועדה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 7
לא אושר.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 4, ופה אני מבקש מאוד, אדוני היושב-ראש, שתצרף את תמיכתך. אין סיבה שלא. סעיף 7 עוסק למה מותר לצאת למרחב הציבורי בזמן סגר. יש מקבילה לסעיף הזה בנוגע לאזור מוגבל, למה מותר לצאת למרחב הציבורי באזור מוגבל. אני לא חושב שבזמן שיש אזור מוגבל, שהסכנה מוגברת, אנחנו אומרים לאנשים: אתם יכולים לצאת לטובת השתתפות בתפילה, אבל כשאנחנו בסגר, מותר לצאת להפגנה, מותר לצאת להמון דברים אבל אין היתר מפורש ליציאה לתפילה. אני חושב שאין לזה מקום. הייתי מאוד מקווה שתצרף את קולך ואת הצבעתך.

עמדת הממשלה?

לשיקולו של יו"ר הוועדה.

יו"ר הוועדה תומך בתוספת הזאת.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

בסדר גמור. נחזור ב-13:21 להמשך ההצבעות.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:15 ונתחדשה בשעה 13:21.)

מכובדיי, אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו ניגשים להצביע. אעדכן – עמדת הממשלה כרגע, שהנושא הזה מחייב עוד בדיקה. זה לא נדון לעומק בדיוני הוועדה. לרגע זה אצביע נגד הסתייגות. נבוא בדין ודברים עם הממשלה לקראת ההגעה למליאה, בתקווה שנוכל למצוא פה את עמק השווה. מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 3
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 5.

הסתייגות 5.1. נושא שעלה המון בדיוני הוועדה בקשר לחקיקה. אני אומר בפשטות, איסור היציאה מישראל בעיניי, הוא איסור לא חוקתי. אנו לא יכולים לעשות אותו בעניין הקורונה בשום מצב, למעט כאשר הגעה עצמה לשדה מייצרת סכנה, ואז אתה סוגר את השדה ואז אפשר לדבר, אבל איסור יציאה מהארץ גם למדינה אדומה, גם למדינה ירוקה או למדינה צהובה – אדם שיוצא מישראל לא מסכן אותנו, ומאחר שהיציאה מישראל היא זכות מנויה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפי הכללים לא צריך את בית המשפט בשביל זה; צריך שיהיה קשר אמצעי מטרה במובן הכי פשוט שיש. איסור יציאה לא עומד בדברים האלה, ולכן ההסתייגות שלי מבקשת, למחוק את איסור ההסתייגות יציאה מהארץ. הוא לא עומד בשום קנה מידה, ועל כן אני מבקש שנצביע על כך.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 4
לא אושר.

נפלה. 5.2.

פה אני פונה ללב כל חברי הקואליציה שכאן. ההסתייגות אומרת דבר פשוט – שהכלל שחל על אזרחים ותושבים של מדינת ישראל בעניין כניסה לישראל יחול גם על זכאי שבות. אני יודע ומודע ואף מעריך את כל ההטבות, ההקלות, השיפורים והשינויים שהוכנסו במהלך החקיקה עבור קרובי משפחה שפותרים חלק גדול מהבעיות, אדוני היושב-ראש, ואני מודה על כך גם לך, גם למשרד הפנים, לרשות האוכלוסין, לכל מי שידו היתה במלאכה, אבל עדיין אני חושב שמוטל עלינו הצורך לצקת תוכן אמיתי גם לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי וגם לעקרונות שעוד נקבעו קודם לכן. מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי. בית לא סוגרים בפני אנשים שזה ביתם. אני חושב שאנחנו צריכים להצביע שאותם כללים שחלים על כניסה לישראל של אזרחים ותושבים יחולו גם על זכאי שבות. אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שתשנה את עמדתך ושתצביע בעד ושעמדת הממשלה תהיה בעד. אני מודיע לך ואומר את זה בצער - אם ההסתייגות הזו תיפול פה, לא אעלה במליאה, מסיבה אחת ויחידה: אני חושב שזה לא לכבודם של העם היהודי היושב בתפוצות, שמליאת הכנסת תצביע נגד כניסתם לישראל ולכן מטעמי מניעת שיימינג למצביעים, לא אעלה אותה במליאה, אבל אני מאוד מקווה שכאן בוועדה תקבלו את ההסתייגות הזו.

תודה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 4
לא אושר.

תודה.

לא אעלה אותה למליאה. תשאיר בינתיים לרביזיות.

הסתייגות 5.3.

אני רוצה לעבות את ההסתייגות של חבר הכנסת רוטמן בעניין הזה. הוועדה דיברה בדיוניה, הביאה אנשים מבחוץ, ארגונים שפועלים בעניין הזה. הופיעו בפני הוועדה חברי כנסת שהיו במשלחות, בצרפת ועוד מקומות, ושיקפו את המרמור הגדול, את הנזק בקשר שיש לתפוצות יחד עם מדינת ישראל ולארץ ישראל. הם הרגישו שהם דוחים אותם. לא מסתכלים עליהם כשווים אבל גם במובן הערכי של הדבר, במיוחד שזה היה פוגעני במישור הפרקטי – פיצלו משפחות, אנשים שהיו באמצע תהליך ולא באמצע תהליך, הסתכלו עליהם כמספרים ולא כאנשים שהקשר החזק שלהם למדינת ישראל, לאלה שגרים פה ונמצאים פה ולומדים פה וחיים פה בזמנים או המשמחים ביותר או הקשים ביותר – אני לא צריך לחזור. שהסבתא לא תוכל לבוא? אדוני היושב-ראש, אתה אמרת את זה. שהסבתא לא תוכל לבוא? איך יכול להיות שהדודים לא יכולים להגיע אחרי אירוע שמחכים לו הרבה שנים. כל אחד והאירועים שלו. אנשים באים לפה לא כדי להצטלם במצדה לפנות בוקר אלא לצרכים מאוד ייחודיים בעניין הזה ואנחנו לא מאפשרים להם. זה גם מתחבר למה שאמר בהסתייגות הקודמת, חבר הכנסת רוטמן, שאנחנו מונעים מהאנשים לצאת מהארץ. הדבר היחיד שאנחנו יכולים להגיד להם במניעה הזאת: הדרך להיכנס לארץ צריכה להיות מוגבלת, ואנחנו מונעים מהם בהגבלה שלא קבועה בזמן. או ללכת לגור שם או במקום שכבר גר – אנשים רוצים לצאת מהארץ. תן להם לחזור כשאין המגבלות. אם אתה לא חושש על אנשים חדשים שמגיעים, למה אתה מטיל עליהם את המשך ההגבלה הזו? זה לא בא לידי ביטוי בחוק הזה. החוק הזה, ככל ששינה מהחוק הקודם, עדיין בדברים הכבדים שלו הוא נשאר בסמכות הממשלה ולכן אנחנו חושבים שיש להצביע בעד ההסתייגויות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 4
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 11. פה אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, כואב לי שחלק מהמתנגדים לתו הירוק מהקואליציה, מהאופוזיציה, זה ממש לא משנה, פשוט לא מבינים מה ההתנגדות שלהם עושה. התיקון שנעשה פה בנוגע לתו הירוק הוא תיקון חשוב. הוא מצמצם, וזה נאמר במפורש וחשוב שייאמר שוב, הוא מצמצם את האפשרות לעשות שימוש בתו הירוק באופן שנעשה למטרה לעידוד נמרץ לחיסונים או לא מטעמים אפידמיולוגיים. הוא מצמצם את זה, וחוסם הרבה מאוד משימושים שנעשו בעיניי לרעה בתו הירוק, ונעשה מכוח הסמכה כללית שלצערי בג"ץ אישר ולא היה צריך לאשר אם היו שואלים אותי.

לכן מי שמבקש למחוק את סעיף 8א שמסדיר את התו הירוק, יחזיר אותנו למשטר הישן של תו ירוק לא מוגבל. זה לא טוב ולא מקדם דבר.

מה אני מבקש לקדם בסעיף הזה – דבר אחד ויחיד. התו הירוק מטיל חובה על בעל העסק. אני חושב שמגבלות התו הירוק צריכות להיות במגבלות מסוימות – בגל הדלתא הן היו מוצדקות, בגל האומיקרון הן לא מוצדקות – אבל להפוך בעלי עסקים, בייחוד בעלי עסקים קטנים אבל בכלל, להפוך אותם לשוטרים, לייצר ביניהם לבין הלקוחות שלהם יחסים עוינים – זה לא נכון. אני מאוד רוצה שייתלה שלט שעסק פועל בשטח תו ירוק, ופקח שיבוא, אם ייכנס אליו אדם בלי תו ירוק, שיטיל את הקנס על האדם. לא להפוך את בעלי העסקים לשוטרים. זה לא דרך להוסיף כוח אדם למשטרה או לגופי האכיפה השונים בתחום התו הירוק. חבר הכנסת דוידסון, הייתי בטוח שתתמוך בי בהסתייגות הזו.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 5
לא אושר.

הסתייגות נכונה מאוד שבאה לידי ביטוי גם בדיונים שהיו.

ההסתייגות נפלה. הסתייגות תחת המספר 8.

הסעיף הזה הוא טכני, אמור להתקבל. הכנסנו לראשונה כחלק מהשיפורים לתו הירוק דרישה מפורשת בחוק, שאנו צריכים להראות הבדל בין מחוסנים, מחלימים ותוצאה שלילית כדי להפעיל תו ירוק. ההגדרה שנכנסה בנוסח הסופי היא הגדרה מצוינת. אני מבקש כאן להחיל אותה הגדרה שנקבעה בסעיף 8א גם על הגדרה על אזור תיירות מיוחד שזה תו ירוק על כל אזור ים המלח, או על כל אזור מיוחד, שאותה הצדקה שקבענו ב-8א נעשה גם לזה. אני לא רואה סיבה להתנגד לזה. זה עניין טכני שלדעתי הוא הכרחי. יכול מאוד להיות שהוא יבוא גם בתחום הפרשנות. אני חושב שהוא חשוב מאוד.

תודה. אני מבקש היוועצות סיעתית. את ההצבעה הזו נקיים ב-13:37.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:32 ונתחדשה בשעה 13:37.)

מכובדיי, אנחנו נמצאים בהצבעה על הסתייגות מס' 8 לסעיף 13. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 4
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

לא נספיק רביזיות, ותכף נקבל מהייעוץ המשפטי האם מותר לנו ב-15:30 לקיים רביזיות או יותר מאוחר.

הסתייגות מס' 9.

בתיאום עם היועץ המשפטי של הוועדה החלטתי לא להעלות. זה עניין ניסוחי. אם תמצאו לנכון, תכניסו. אם לא, לא.

הסתייגות 10(1) – פה דווקא אנשים שיש להם עניין עם העסקים הקטנים, יש שם הבדלה בעסקים במניין גובה הקנס לפי שטח העסק. מדובר בפתיחת עסק באזור מוגבל. אני חושב שלייצר הבדל בגובה הקנס לפי שטח העסק מייצר תוצאות בלתי צודקות. מי שמפר פתיחת עסק באזור מוגבל צריך לקבל קנס, אין ספק, ואם זה חוזר על עצמו, אפשר גם לסגור אותו, להטיל עליו אישום פלילי. אבל לשנות את גובה הקנס בהתאם לשטח הנכס זה מייצר תוצאה – חנות ירקות לא צריכה לשלם קנס יותר גבוה מחנות שמוכרת יהלומים. הדבר הזה פוגע ודווקא בעסקים שמוכרים דברים בזול לקהל רחב. לכן אני מבקש שהקנס יהיה אחיד לכל שטחי החנויות של 7,500 שזה מדרגת האמצע, במקום לייצר מדרגות לפי שטח החנות.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 4
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

10.2. זה דבר שבעיניי הוא מאוד משונה. הסעיף הזה מייצר קנס נמוך יותר לעבירה לפי סעיף 29(4). זאת עבירה, למיטב זיכרוני, ואם אני טועה, יתקנו אותי המומחים הגדולים ממני - מדובר באדם שבאזור תיירות מיוחד, דהיינו כאשר מופעל האזור הירוק באילת, בחדר אירוח מארח אנשים בניגוד להוראות בלי לבדוק להם תו ירוק וכדומה. התועלת מהפרה כאן היא אדירה, ואנחנו מטילים עליו קנס נורא נמוך שאנחנו אומרים לאנשים: תפרו את החוק באזורי התיירות המיוחד. קנס של אלף שקלים במצב כזה, שכל לילה במלון באזור אילת אנחנו יודעים שהוא הרבה יותר גבוה. יצר פה עיוות שלא ברור מה מטרתו. לכן ביקשתי שסכום הקנס פה יהיה דומה לפתיחה באזור מוגבל בניגוד לכללים, יהיה 10,000 שקלים לעבירה לפי סעיף 29(4).

שוב – יכול להיות שעולות פה גם נקודות. נבדוק לקראת המליאה. מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות 11 לסעיף 26. זה הסתייגות המשך להסתייגות בעניין התו הירוק. אני חוזר על הבקשה שלי – הטלת קנסות על בעלי עסקים והפיכתם לשוטרים מטעם המדינה זה עוול. אסור לעשות זאת. אסור להטיל קנסות על בעלי עסקים. התו ירוק, אכיפתו צריכה להיות כלפי המפרים ולא להפוך את בעלי העסקים לשוטרים. זה מטיל עליהם עלויות, זה מייצר להם פגיעה מאוד-מאוד קשה. כואב לי מאוד על כל האנשים שמדברים כל הזמן על עסקים קטנים, ואני יודע שלחלקם הדבר באמת אכפת וכואב. אני ממש מבקש – אל תהפכו את התו הירוק לכלי לרתימה של בעלי עסקים למשטרת ישראל. בעל עסק שרוצה להתנדב להיות במשטרת ישראל, יש בשבילו המשמר האזרחי.

תודה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות 12. אדוני, אמרת במהלך הדיונים והסכמתי איתך מאוד - ערעור על ראש רשות מקומית לא יכול לבוא לפקיד. זה פוגע בעקרונות הבסיסיים של אחריות כלפי הציבור. בהצעה בחוק כתוב שכאשר ראש רשות סוגר עסק, מערערים לרופא מחוזי. ביקשתי למחוק את זה, ולומר שבמצב כזה פונים לבית משפט. אם מישהו חושב שראש רשות פעל בניגוד לחוק, או שקל שיקולים זרים, שיפנה בעניין הזה לבית משפט שיישב כבית משפט לעניינים מינהליים, בית משפט שלום. מבחינתי זה יכול להיות מחוזי, לא מפריע. אבל לא יכול להיות שההשגה על ראש רשות מקומית שהוא בעל הסמכות והאחריות בעיר שלו למנוע מחלות והפרות, הוא מכיר את המצב, ילך לרופא מחוזי.

תודה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות 13. אדוני היושב-ראש, קבינט הקורונה קיבל פה פטור שר האוצר. אמנם ראיתי שיש פה הסתייגות שמכניסה אותו לוועדה של השיג ושיח כאשר הממשלה היא זו שהתקינה את התקנות, שזה חשוב ויש לברך על כך, אבל בקבינט הקורונה לא ייתכן שבזמן חירום, ההצעה שלי מבקשת ליצור שתי מדרגות. בזמן המצב המיוחד קבינט הקורונה יהיה חמישה שרים שזה כהצעת הוועדה, אין בעיה. בזמן מצב חירום קבינט הקורונה צריך לכלול לפחות 7 שרים, ראש הממשלה, שר הבריאות, שר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך, שר הבט"פ ושר הפנים. צריך פה מאמץ משותף. יש לפעמים צורך - תאמינו או לא, שר האוצר ליברמן, צריך לפעמים להכניס את היד לכיס, ואם שר האוצר הוא לא חלק מהקבינט, הוא לא משלם, וצריך לפצות בעלי עסקים וצריך לדאוג שהפגיעה הכלכלית במדינת ישראל תתמתן. העובדה ששר האוצר לא לוקח חלק בקבינט הקורונה בזמן חירום היא בושה וחרפה.

תודה. מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות 14. הוספנו כמה סעיפים שנכנסו לחוק. המרכזיים שבהם נועדו למנוע מצב שבו חברי כנסת או בעלי תפקידים מסוימים שנחוצים, תקועים בחו"ל כי סגרנו את השמיים ממדינה מסוימת או תקועים בבידוד במלונית ולא יכולים ולא יכולים לבוא להצבעות בכנסת – לקחתי את הדוגמה של חברי כנסת אבל אפשר לדבר על שופט ועל אחרים המנויים באותו סעיף. יש צורך להחריג אותם, תו ירוק. כנ"ל לא יכול להיות שאם הוחל תו ירוק בבתי כלא למשל בבית כלא, חבר כנסת שהוא יושב-ראש ועדה ואין לו תו ירוק וצריך לבקר ולבדוק את התנאים בכלא לא יוכל להיכנס וכדומה. זה פוגע בו ביכולת לבצע את סמכותו, ולכן מתבקשת התוספת הזו לסעיף.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

15. גם עליה דיברנו, גם אותה אני לא מבין למה לא נכנסה עד כה. היא אומרת דבר מאוד פשוט: יצרנו פה מנגנונים חד-משמעיים עם לוחות זמנים לאישורים ולבדיקת ועדות הכנסת על כמעט כל דבר בחוקי הקורונה. שני דברים יצאו מתוכו – אחד זה חובת המסכה ושני זה חובת הבידוד. הם נמצאים מוסדרים מכוח פקודת בריאות העם. ההסתייגות מבקשת דבר אחד ויחיד: אותם הסדרים, לוחות זמנים של אישורי ועדות שחלים על כל הצווים מכוח חוק הקורונה יחולו גם על חובת עטיית מסכה ועל בידוד. שיהיה אותו פיקוח פרלמנטרי. אני חושב שזה אלמנטרי. אני בטוח שכל מי שהפיקוח הפרלמנטרי יקר לליבו, יצביע בעד זה. תודה.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?




הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות אחרונה - אנחנו חוזרים לקובץ הגדול, הסתייגות מס' 27 שהציג חבר הכנסת איתמר בן גביר ויציג חבר הכנסת רוטמן. זה שסעיף הדחיפות מחייב דחיפות תוך 48 שעות.

האמת היא שיש פה לקונה ואני חושב שחבר הכנסת בן גביר העלה נקודה חשובה – כאשר מוגשות תקנות ללא דחיפות, הכנסת מחויבת לקיים בהן דיון בזמן חירום תוך 48 שעות. יש הוראה פוזייטיבית שמחייבת. כאשר תקנות נכנסות לתוקף מכוח הדחיפות, יכול להיות מצב לפי החוק שהכנסת לא תדון בזה בכלל. או 14 יום או 7 ימים. פה מחויב שהדיון- - -

זה תמיד יגיע לוועדה?

לא, אבל הוועדה והמליאה יכולות להתעלם מהסמכות שלהן לדון. לכן מבקש פה חבר הכנסת בן גביר לקיים דיון, כאשר התקיימו תקנות מכוח הדחיפות, שהוועדה תדון בתוך 48 שעות. אפשר לדון בלוח הזמנים, אבל אני חושב שזו דרישה חכמה, סבירה. היא מחויבת המציאות.

הכול תלוי ביושב-ראש הוועדה אם מכנס את הוועדה או לא.

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושר.

ההסתייגות נדחתה.

יש עוד הסתייגות שהממשלה הגישה.

אני לא יודע אם הממשלה עומדת על ההצבעה עליה. נברר את הסוגיה. אנחנו מתכנסים בשעה ב-15:45, רביזיות. מסיימים את הדיון. תודה לכולם על המאמץ.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 15:45.)

מכובדיי, אני פותח את הדיון ברביזיות. יש לנו זמן קצר. על-פי סדר בקשת הרביזיות ההצבעות הראשונות היו על ההסתייגויות שהוגשו על-ידי סיעת הליכוד. איני רואה נציג של סיעת הליכוד שיכול לנמק את הרביזיות.

אני מחבר את הרביזיות ביחד, נעשה את זה ביחד, הנימוק.

וההצבעות על הרביזיות שלך, אתה מוכן להצבעה אחת כוללת? אז אדוני חבר הכנסת מקלב ינמק את בקשות הרביזיות.

את הזמן הזה ניקח לנימוק.

גם על ההסתייגויות של הליכוד שהצטרפו וגם להסתייגויות של יהדות התורה שהצטרפו אליהן סיעות אחרות.

בהסתייגויות שלנו זה הצבעה אחת.

גם אני לא אטריח.

חבר הכנסת מקלב, כיוון שההנמקה משותפת, נסדיר בדיוק על מה אנחנו מצביעים. בבקשה.

תודה רבה. אני חושב שהחוק הזה די חריג בנוף בהידיינויות שיש בכנסת בכלל וכאן בוועדת חוקה בנושא של קואליציה, אופוזיציה. בהחלט חוק הסמכויות, חוק הקורונה דנו בו בכובד ראש ובהסתכלות הזו של בריאות הציבור וכל מה שכרוך בכך בתקנות ובהגבלות, בסמכויות שיש אנחנו ראינו לנגד עינינו מצד אחד את המחויבות והצורך בהתקנת תקנות בשגרה ובשעת חירום, בדחיפות ולא בדחיפות, וראינו גם לנגד עינינו את המשמעויות וההשלכות ופגיעה בזכויות האדם וחופש וכל מה שכרוך בכך. החוק הזה הוא עם הרבה-הרבה סעיפים, הרבה השלכות בנושאים. אני חושב שגם ההסתייגויות – אני ותיק כאן בכנסת ולא זוכר חוק שכל ההסתייגויות שנומקו, הן ענייניות, וזה סוג הסתייגויות שבאות לבטא את מה שדיברנו כאן בוועדה. ההסתייגויות האלה נאמרו, התוכן שלהן ודאי נאמר גם על-ידי חברי קואליציה, לא על-ידי חברי אופוזיציה, וגם על-ידי היושב-ראש עצמו, שאמר בדברי הפתיחה שלו, שהיה הדגל המרכזי שלו, בהובלה או איך הוא רואה את החוק החדש.

אנחנו לא מדברים עכשיו בתחילת הדרך. אנחנו מדברים עכשיו לאחר קרוב לשנתיים של התנהלות בשל חוקי קורונה ובהגבלות קורונה ובתקנות קורונה בשינוים כאלה ואחרים. אנחנו לא נמצאים בהתחלה. אנחנו נמצאים בשגרת קורונה, ובשגרת קורונה החוק הזה היה צריך להיות חוק אחר. אני מאוכזב וזה בלשון המעטה, יש בו שינויים והטבות ושיפורים. אני לא מתעלם מזה. אבל במשקל המרכזי, איפה זה היה צריך להביא אותנו בדיונים האלה, כמו כל חקיקה רגילה – היה צריך לבוא בתקנות רגילות. החלק של הממשלה זה החלק של הממשלה, החלק של הכנסת זה החלק של הכנסת. כאן לא הגענו לאיזון. זה לא היה דבר שהיה פוגם בתהליך. הבאנו לכאן הצעות ורעיונות, והדבר הזה יכול היה להיות חוק שהיה מגיע לסוג של שלמות או ודאי לשיפור גדול מאוד, אבל הפחד של הממשלה שלא נותנת ורוצה דברים, ואולי כאן בכנסת ישנו את זה, והממשלה ודאי הממשלה הזאת בעיניי, הדעות שמגיעות לא דעות רבות, והדעות המקצועיות מתקבלות או לא מתקבלות.

אני יכול להביא הרבה דוגמאות, אבל הדוגמה היא שאנחנו לא יכולים כאן בוועדה לשנות, והסמכות שאנו נותנים הבלתי מוגבלת למנכ"ל בתקנות כמו עטיית מסכה, והדברים שאמר חבר הכנסת רוטמן בהסתייגות שלו לגבי תו ירוק, שאנחנו שמים את המשקל, למשל, על בעל העסק ולא על אותו אזרח שמפר את התקנות. הכול בא לא מתוך שאנחנו רואים סוג של אחריות. זה סוג של קלות של התנהלות. רואים את זה, אם אני אעשה את זה, הכי קל לי להטיל על בעל העסק. לא כי אז אני יודע ויש לי כתובת מאוד מדויקת, פרטית. מכאן זה נובע. זה לא היה צריך להיות בחוק כזה שבא לתת סוג של מענה. יכול להיות לצערנו, לחוק שהוא ארוך.

לכן ההסתייגויות שלנו, לכן ביקשנו להציג אותן ואחרי שדחיתם אותן ביקשנו הצבעה חוזרת בתקווה שתקבלו אותן, ודאי חלקן, שגם אתם הסכמתם וגם אתם יודעים שזה חשוב מאוד.

כולנו יודעים שקיבלנו הרבה טלפונים והרבה ווטסאפים. יש הרבה הסתייגויות. אני רואה את הדברים, שחלק מההסתייגויות האלה שרואים את זה פגיעה בזכויות האדם, קבוצות גדולות, בלי להביע דעה על הדרך והצורה, זה כי יש הרבה יותר אמון בכנסת מאשר בממשלה. כשהממשלה לקחה על עצמה הכול, רואים את זה כפגיעה. אם היינו עושים איזון בכובד המשקל בהחלטות ונותנים סמכויות לכנסת, גם תנועות או המחאות היו הרבה יותר רכות ולא חריפות כל כך.

תודה, חבר הכנסת מקלב. מייד אסביר את סדר ההצבעה. כמובן יש לי מה להשיב לדבריך החשובים. לא אתייחס לכולם. אני רק רוצה להתייחס לדבר אחד שהוא בין מהותי לפרוצדורלי. הזכרת את העניין של אי-קבלת אף הסתייגות. חשוב לי לציין שבמהלך הדיונים, והשקענו הרבה מאוד זמן בדיונים, המעורבות שלך, של חבר הכנסת רוטמן, של עוד חברים מהאופוזיציה, בתוך הדיונים עצמם פעמים רבות הוועדה התלכדה מאחורי עמדות שהביעו לראשונה חברי אופוזיציה והבאנו את הדברים האלה לתוך הסיכומים עם הממשלה. זה חשוב לומר לשבחם של חברי האופוזיציה שבוועדה.

אני רוצה להסביר את סדר הדברים. הסתייגויות 1 עד 20 נמשכו. לכן אנו לא מצביעים עליםן. אנו עושים שתי הצבעות: אחת תהיה על ההסתייגויות שנותרו, שהוגשו, הרביזיות על ההסתייגויות שלא נמשכו, שזה 21 ו-א בחלופין ו-35 ו-א עד ה בחלופין ו-38 ו-41. זה בהסכמת האופוזיציה. זו תהיה הצבעה אחת. חבר הכנסת מקלב נתן הסכמתו עכשיו שההצבעה על הרביזיה על 12 ההסתייגויות שהוגשו עלי-ידו ועל-ידי הקבוצות הנוספות גם תהיינה בהצבעה אחת. שתי הצבעות. ביקשנו אישור של עשר דקות אל תוך המליאה כדי לסיים את פרשת הרביזיות.

כרגע אנו מצביעים על הרביזיה, על הסתייגות 21 וחלופין א, על 35 ולחלופין א עד ה, על 38 ועל 41.

מי בעד קבלת הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושרה.

הרביזיה נדחתה.

עכשיו אנחנו ניגשים להצביע בהצבעה אחת בהסכמת חברי הכנסת המציעים. 12 הסתייגיות שהוצגו על-ידי קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס, קבוצת הציונות הדתית וקבוצת הרשימה המשותפת.

רק אבהיר שיש פה שינוי. ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב וגם ההסתייגויות של חבר הכנסת רוטמן, שהוצגו על-ידי שניהם, לסעיף 7, אליהם הצטרפו חברי הכנסת מקלב, בוסו, סעדי, יברקן, סמוטריץ ורוטמן. אלה שתי הסתייגויות של חבר הכנסת מקלב. עוד 10 הסתייגויות שאנחנו מצביעים עליהן עכשיו הן הסתייגויות שהציג קודם חבר הכנסת מקלב, שאליהן מצטרפים יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת- - -

יש לנו מניעה בהינתן חברי הכנסת שכאן להצביע על כך ה-12 ביחד? אין מניעה.

סעיף 7 אנו מושכים אחרים, רק יש שישה חברי כנסת.

ברור גם הרקע. מי בעד קבלת הרביזיה על ההסתייגויות שהזכרנו, שנומקו על-ידי חבר הכנסת מקלב? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 5
לא אושרה.

הרביזיה נדחתה.

חברת הכנסת לסקי הציגה גם היא – היא לא ביקשה רביזיה. ההסתייגות של לימור תלם מגן התקבלה. לגבי חברת הכנסת השכל - מושכת. חבר ת הכנסת השכל, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ואני שוחחנו. לי אין ספק שהנושא של הפיקוח על הפעלת או הטלת הגבלות כלשהן על מוסדות התרבות וספורט בפיקוח הפרלמנטרי על הגבלות כלשהן בתחום הזה, קולה של ועדת החינוך, התרבות והספורט צריך להישמע ברמה. על-מנת להקל על העבודה בין הכנסת לבין הממשלה בתחום התקנות, דבר שחשוב לטיוב של הפיקוח הפרלמנטרי, תקנות התו הירוק והגבלת ההתקהלות מגיעות לוועדה אחת. אני כיושב-ראש הוועדה – ואני אומר את זה לפרוטוקול - רואה צורך בתיאום משמעותי מאוד עם ועדת החינוך והתרבות, עם יושבת-ראש הוועדה שחברה גם בוועדת החוקה ולכן יכולה ליטול חלק לא רק בדיונים אלא גם בניהולם. אני רואה חשיבות גדולה בתיאום הזה, וככל שתהיה בוועדה הזאת תונחנה תקנות שיש להן השלכות על עולם התרבות ועל עולם הספורט מכל סוג שהוא של תקנות שמגיע לוועדה הזאת הדברים ייעשו בתיאום ביני לבין יושבת-ראש הוועדה.

אם כך למיטב הבנתי- - -

יפה מאוד שהגעת להסכמה אבל זה דבר חריג שיושבת-ראש ועדה צריכה לבוא, להגיש הסתייגויות על חוק סמכות, לקבל את הסמכות שלה. אבל זה משקף מה שאמרנו קודם שהממשלה רואה את הדרך הכי קלה כדי להתנהל.

דומני שבחודשים האחרונים באף אחת מהוועדות הקואליציוניות הממשלה לא חווה חיים קלים ואישור אוטומטי. דומני שבחודשים האחרונים בכוחות משותפים של אופוזיציה וקואליציה בוועדות השונות, ודאי בוועדת חינוך, אני חושב שגם בוועדה שלנו, עמדנו על דברים שחשובים לכולנו. גם תיקון החוק, ותמיד אפשר לחשוב שהיה אפשר יותר, החוק משפר משמעותית – הממשלה נמצאת בתוך הידיינות שאני רוצה להסביר אותה כדי להסביר איפה אנו נמצאים.

פה אני חושב שאנחנו לא חלוקים, חבר הכנסת מקלב, אתה ואני. גם קואליציה וגם אופוזיציה כולנו מאמינים שבנתונים הנוכחיים, בידע שנצבר, בניהול של מעין שגרת חירום, כוחו של הפיקוח הפרלמנטרי צריך לגדול משמעותית. אני חושב שהחוק משקף את זה, ודאי במצב הבריאותי המיוחד. אני מזכיר שגם במצב החירום הכפלנו את משך הזמן לאישור בוועדות ל-48 שעות. אני מזכיר שבניגוד לחוק הקיים, כל הכרזה, גם ראשונית, על אחד המצבים או המעבר בין המצבים, מחייבת החלטה אקטיבית של ועדה או של מליאה. בלעדיהם אין. בניגוד למה שהיה כאן במשך חודשים, הגדרנו שבכל ענייני הבידוד ועטיית המסכות במובנם הרחב יש פיקוח פרלמנטרי של ועדת הבריאות. האם השגנו את כל ההישגים שרצינו להשיג בתחום שדרוג הפיקוח הפרלמנטרי – טרם. החוק הזה מותקן ל-11 חודשים. הלוואי, ולכך צריך לכוון, שבעוד 11 חודשים לא נידרש לחוק הזה. אם נידרש לחוק הזה, ראוי לעלות עוד קומה.

מה דינן של עטיית מסכות? אם שר הבריאות לא מוביל את זה, עדיין ממשיך?

הוא חייב. כל תיקון. אנו רואים כמה פעמים הממשלה הזאת מתקנת בצדק בשבועות האחרונים את צו בידוד בית. אתה שואל האם הגענו למיצוי – לא, אבל החזרנו- -

אתה יכול להביא כדוגמה קלאסית את התחבורה הציבורית בנתב"ג, שהוועדה פה היא זו ששינתה את התהליך או את ההתנהלות האבסורדית שהיתה, שאנשים היו מגיעים, חלקם היו חולים בקורונה. היו נוסעים בתחבורה ציבורית. כלומר ראינו גם חומרות בעניין הזה.

ודאי. אני חושב שוועדת החינוך בהובלת חברת הכנסת השכל, שגם ועדת החינוך בהובלת חברת הכנסת סילמן, בוועדות האלה כולן יש השתתפות גם אם לא פורמלית של חברי אופוזיציה. אני חושב שוועדות הכנסת בחודשים האחרונים, וזה לא רק עניין של קואליציה. זה קואליציה ואופוזיציה יחד. טייבנו עוד בחוק הקיים את הפיקוח הפרלמנטרי. יש פה מ-1 בפברואר, כשנאשר את החוק, קפיצת מדרגה גבוהה. אחד האתגרים שלנו יהיה בנתונים הנוכחיים להביא את הממשלה עד מהרה, אם לא תהיינה התפתחויות חמורות, לרדת ממצב החירום למצב בריאותי מיוחד שמקפיץ או משדרג באחת בצורה דרמטית את הפיקוח הפרלמנטרי. נעשה את זה בכוחות משותפים.

בסופו של דבר החוק צריך לפגוש את קרקע המציאות בוועדות הכנסת. ועדה שמבינה את תפקידה לפקח - מפקחת, כולל בחוק הקיים, ו-וועדה שפחות שמה דגש על הפיקוח הפרלמנטרי, גם כשניתן עוד ועוד כלים, יכולה למסמס את כלי הפיקוח. לכן אני חושב שזה האתגר שמונח בפני כולנו.

אבקש להזכיר שבכל זאת סמכות הפעולה הראשונה והאחריות היא על הממשלה.

ודאי, בהחלט. לכן אנו מדברים על פיקוח פרלמנטרי. בניגוד לתחילת תקופת הקורונה, הכנסת היא זו שמעניקה לממשלה את ארגז הכלים הזה בחקיקה ראשית, מסודרת. אני שומע את קולות אלה שאומרים שעדיף שהדברים לא יהיו כתובים בספר החוקים. לא ברור לי איך זה מתכתב עם רצון להבטחת החוסן הדמוקרטי. אין ביטחון דמוקרטי יותר גדול מאשר כשהדברים שקופים, כתובים, ברורים, מאוזנים, אם מותירים את הדבר רק לפרשנות כזו או אחרת של הרשות המבצעת. ודאי לא שיפרנו את מצבנו הדמוקרטי.

אנחנו ב-16:15 – חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. האם מקובל הצבעה אחת?

כן, אלא אם כן תספר לי שחלק מההסתייגויות התקבלו.

העבודה לעניין ההסתייגויות שאמרתי, נעשה אותה לקראת ההצבעה במליאה. לקחתי על עצמי את אחת מההסתייגויות לקדם.

לפרוטוקול אומר – שתי ההסתייגויות של חבר הכנסת רוטמן לסעיף 7 שהציג מוקדם יותר, הצטרפו אליהם ששת חברי הכנסת שהצגתי קודם. ההסתייגות של חבר הכנסת בן גביר לסעיף 7 שאותה הציג חבר הכנסת רוטמן וגם ההסתייגויות שהציג חבר הכנסת רוטמן לסעיפים בהצעת החוק 29, 33, 43 וההצעה שלו להוסיף עוד סעיף אחרי סעיף 33 להצעת החוק, כל אלה הצטרפו אליהם הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס וסיעת הליכוד. לגבי ההסתייגויות שהציג חבר הכנסת רוטמן לסעיפים בהצעת החוק 1, 3, 8, 9, 25, 26 וההצעה להוסיף את סעיף 13א, הצטרפו רק הציונות הדתית, סיעת ש"ס וסיעת יהדות התורה.

חבר הנכתס רוטמן.

ראשית, כל הקונסטרוקציות המורכבות האלה של מי הציע איזו הסתייגויות ולמה, נועדו למצב שבו לצערי, אם לא נגיע להסכמות, קואליציה, אופוזיציה, נמצה את כל זמן הדיבור, אנו לא רוצים שיופעל סעיף 98, לכן כל ההנדוס הזה, באופן אישי זה מצער אותי. אני חושב שניתן היה ואולי עדיין ניתן, להגיע כאן להסכמות קואליציה אופוזיציה ולהעביר את החוק הזה בלי זמני דיבור ארוכים. יעלה לדבר כל אחד חמש, עשר דקות אם הוא רוצה ולהעביר את החוק הזה בהקדם בייחוד לאור תקופת הפקיעה הקרובה ולא להאריך את כל משך הזמן. הדבר הזה תלוי כמובן בשאלה האם הסתייגויות מסוימות שהן קריטיות עבורנו כחברי אופוזיציה וכמי שליווה את החוק – לא רק אני; חברים רבים באופוזיציה שליוו אותו וחלקם אפילו יזמו אותו בכנסת הקודמת והעבירו אותו, אין להם התמקדות עם החוק לגופו אבל הם רוצים לוודא שההסדרים החשובים מאושרים.

כואב לי שההסתייגויות בכל הנוגע לסעיף 9, ההסתייגויות שנוגעות לאותם אנשים זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבת, הן הסתייגויות לסעיף 7 לחוק, אבל הן 9 לחוק המתקן, בכל הנוגע לכניסה לישראל, שרצינו מאוד ועודנו רוצים גם לשדר מסר לכלל יהודי התפוצות – אני יודע, אדוני היושב ראש, כמה הם חשובים לך – באמת שמדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי. הם רצויים והם מקובלים פה.

חשוב לי לציין, שבמסגרת התיקונים שהכנסנו בענייני הכניסה לישראל, עבור רבים מהם פחות או יותר פתרנו את הבעיה. לא בצורה מושלמת, אבל פחות או יותר פתרנו את הבעיה עבור רבים-רבים מיהודי התפוצות וטוב שכך. אני מקווה שהמגמה הזו רק תלך ותגבר, אבל עדיין גם המסר כלפי פנים במדינת ישראל וגם המסר כלפי חוץ בעיניי צריך להיות: זהו ביתם של כל יהודי התפוצות. אני יודע שלדבר הזה יש הסכמה מלאה בכנסת הזו. אני יודע שגם מי שמצביע כנגד ההסתייגות הזו מצביע כנגדה בלב כבד. לכן הודעתי שלצערי, אם היא לא תתקבל, לא אעלה אותה להצבעה במליאה ואמחק אותה ואבקש שלא תעלה למליאה כדי לא להביך ולא לייצר ריחוק ולהעביר מסר שלילי. אני מאוד מקווה, שהקריאה תצא מפה מוסכמת על כולנו, שהדבר הזה דרוש תיקון, הוא דורש כוונון, ויהודי התפוצות צריכים להרגיש שמדינת ישראל היא ביתם לכל דבר ועניין גם ואולי במיוחד בתקופת משבר עולמי כמו קורונה. נקווה שזה יהיה המשבר האחרון עד שלכל יהודי התפוצות נפתור את הבעיה כי הם יהיו פה, ואז נפתור להם את הבעיה בצורה אחרת.

ההסתייגויות האחרות נימקנו ודיברנו בהרחבה, לא אחזור עליהן. אבקש לקבל את הרביזיה ולאפשר את התיקונים.

גם אם לא תתקבל הרביזיה, הוועדה הזו כבר הודיעה שמעבר לתיקונים שהוכנסו בחוק נמשיך לעקוב אחרי הסוגיה הזו במטרה לגבש פה נהלים ברורים שיקדמו אותנו עוד יותר בכיוון הזה. קיבלנו גם הסכמה לעניין הזה מצד רשות האוכלוסין.

נצביע על הרביזיות ואז אתייחס לעוד בקשה אחת של הממשלה. אנחנו מצביעים על כל ההסתייגויות שהגיש ונימק חבר הכנסת רוטמן, רביזיה, וחבר הכנסת בן גביר. מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 3
לא אושרו.

הרביזיות נדחו. אני שב ואומר – אני חושב שהדברים שהועלו, חלקם כן יתבררו עד ההצבעה במליאה. חלקם, הוועדה תמשיך לעסוק בהם.

אני רוצה לעדכן, שהתקבלה בקשה של הממשלה להכניס סעיף תחילה לחוק, כדי שגם אם יאושר היום או מחר, יהיה ברור שהוא נכנס לתוקפו ב-1 בפברואר, ושלא יהיה סימן שאלה. כיוון שהבקשה הזו מגיעה עכשיו עוד לפני שהצבענו על החוק, כמובן עומדת הזכות לחברי כנסת שירצו על הסעיף הזה להגיש הסתייגויות, אבל הנוסח שלאשר שנייה ושלישית יכלול סעיף תחילה שאומר: תחילתו של חוק זה ב-1 בפברואר 2022. אם מישהו מעוניין להגיש הסתייגות כל עוד אנו מקיימים את הדיון, ניתן.

מה הבעיה עם היערכות מיידית?

יש כל מיני שינויים שחלים בדרך העבודה שלנו, גם הבאה של תקנות 48 שעות מראש, גם כל הצו שעושים אנחנו צריכים להביא לאישור ועדה מראש. השינויים מאוד משמעותיים. בסך הכול כמה ימים שהחוק ממילא היה אמור להיכנס לתוקף.

כלומר נותן כמה ימי היערכות.

למה זה לא היה בהתחלה? זה נושא חדש.

החוק אמור לפוג ב-31 בינואר ממילא. זה המצב היום. היום אין סעיף תחילה, אבל תוקף החוק אמור לפוג, הוראת השעה- - -

כדי לייצר בהירות, זו הבקשה. לחברי הועדה עומדות כל הזכויות גם לדרוש נושא חדש, גם להגיש הסתייגויות.

מכובדיי, אני רוצה להבין – אנחנו מסיימים את הישיבה. קיבלנו רשות עד 16:15. אני לא מביא כרגע את החוק בהצבעה להעברה שנייה ושלישית למרות שזו ההצבעה שנותרה לנו. יש סוגיה, שאנחנו ממתינים לקבל בה את עמדת הממשלה. כיוון שעסקנו בה, אומר - יש סוגיה של מערכת היחסים בין התו הירוק לבין מערכת החינוך. זו הסתייגות המשלה שלא הצבענו עליה. הממשלה אולי בצדק בודקת האם הדרך הנכונה להסדיר את מערכת היחסים הזו זה דרך ההסתייגות הזו, האם יש דרך אחרת, האם הנושא כולו דורש דיון קצת יותר מורכב. עוד אין כאן עמדה ממשלתית.

נקבל את הודעת הממשלה. ככל הנראה נקבע הצבעה לשנייה שלישית מחר בבוקר, נעדכן את חברי הוועדה בעניין. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:15.