פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת הכלכלה
25/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 158
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 10:30

עתיד ההיי-טק הישראלי

ביוזמת חה"כ רון כץ

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
צבי האוזר
רון כץ
אורי מקלב

אוריאל בוסו

ענבר בזק

יעל רון בן משה

ג'ידא רינאוי זועבי

הילה חדד - מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מריאן כהן - יו"ר איגוד היי-טק

ד"ר עמי אפלבאום - המדען הראשי במשרד הכלכלה ותהעשייה, וראש הרשות הלאומית לחדשנות

ירון שילת - מנהל המדיניות הציבורית, אמזון

גיא אזרד - מנכ"ל מארוול ישראל

נועה אלפנט - מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל

רביטל דואק - מנכ"לית משותפת, איגוד קרנות הון סיכון צופן

איילת נחמיאס-ורבין - עו"ד, יושבת הראש, מכון הייצוא הישראלי

ליאור קוניצקי - משנה למנכ"ל, מכון הייצוא הישראלי

גיל עדני - מייסד חברת HackerU

משה פרידמן - מנכ"ל חברת kamatech

איציק קרומבי - תחום הכשרות להייטק, ק.מ.ח. - קידום מקצועי חרדי

אורי תדמור - נשיא "קלא" ישראל

דרור דוידוף - יזם ומנכ"ל אקווה סקיוריטי

שגיב גרינספן - מנכ"ל קבוצת Priority, איגוד ההיי-טק הישראלי

אבירם סושרד - מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס

שלום דסקל - יו"ר ועדת תעסוקה בהיי-טק, הלשכה לטכנולוגיות מידע

דורון אהרונסון - מנהל פעילות ומנהל שיווק, ג'ולט

ימית עזר-שיקולסקי - סמנכ"לית פרויקטים ושותפויות ממשלתיות, עמותת יוניסטרים

איתי עצמון

עידית רחמים

הדס עזר, חבר תרגומים



עתיד ההיי-טק הישראלי

אנחנו ממשיכים את סדרת הישיבות של ועדת הכלכלה, והפעם בנושא חשוב, עתיד ההיי-טק הישראלי, נושא שיקר ללבנו. ההיי-טק הישראלי הוא גאווה ישראלית וגאווה בין לאומית, והופך להיות קטר ומרכזי בצמיחה הכלכלית של ישראל, כולל בקורונה. אחד הענפים שלא נפגעו בקורונה, ואפילו צמחו ואפשרו לנו לצאת טיפה טוב יותר מהמשבר הכלכלי של הקורונה ביחס לעולם.

אבל, ההיי-טק הישראלי יש לו גם אתגרים, והוא מאופיין בכך שהוא חלק מתחום שההשתנות בו היא כמעט על בסיס חודשי ושנתי. חברות הענק יכולות לקום וליפול בהיי-טק, ומוצרי ההיי-טק יכולים להשתנות, זה יכול להיות ממחשב אישי, בדור שלי, הדור שבעצם גדל אל תוך מהפכת המחשבים, והיום כבר מדברים על כלים אחרים, על ענין ועל אפליקציות, ובעצם כל העולם בכף ידך, ועל מיזרור של שבבים. גם בהיבט של חומרה, גם בהיבט של תוכנה, העולם הזה משתנה על בסיס חודשים. מי לא משתנה על בסיס חודשי? הממשלה והרגולציה. אם אנחנו משתנים זה על בסיס כל כמה שנים. הוועדה הזו תפקידה להיות רלוונטית לעולם ההיי-טק, להביא את החסמים, את המגבלות, את הצרכים ולהתאים את הרגולציה הממשלתית ואת ההשקעות הממשלתיות להשתנות ולצרכים הדינאמיים של עולם ההיי-טק ולהיות כתובת.

נתחיל מזה שיזם היי-טק הוא בדרך כלל אדם מאופיין, אדם או אישה, שהם לא בכיינים, הם יוזמים, הם עובדים. אבל, יש תחנות, כמו למשל, בישראל עשרות יזמים סביב הרכב האוטונומי, אם לא נגמור את החוק על שימוש ברכב אוטונומי, פיילוט שהוועדה הזו צריכה לקדם, לא יהיה להם שדה ניסויים לרכב אוטונומי. וכן, על זה הדרך, המון המון מגבלות. אבל בשולי הדברים, לצד חובתנו לתמוך בהיי-טק גם בהשקעות חכמות, כממשלה, ולעודד את הענף הזה וגם להסיר לו רגולציה ולייצר לו רגולציה שמותאמת עבורו, מה שנקרא, כמו רפואה מותאמת אישית, רגולציה מותאמת אישית להיי-טק. כי, באמת, זה ענף ייחודי ומשתנה בעולם. יש לנו דרישה מענף ההיי-טק, להיות רלוונטי לאזרחים הישראליים.

חגיגת ההיי-טק הישראלית היא לא הגיעה לאן שהיא צריכה להגיע. יש עכשיו את הביטוי החדש "היי-טקס", נכון? זה הומור וזה טוב, אבל זה בסוף אומר שישנה בועת היי-טק משגשגת עם משכורות עתק, עם מערך חברתי, תומך, אבל החגיגה הזו היא לא נחלת רבים. הבועה הזו גם יכולה להתפוצץ, והבועה הזו מוגבלת בגודלה, כי היא לא מגיעה לאוכלוסיות שהיא יכולה הייתה ליהנות מההון האנושי. אני לא יודע אם חלקכם יודעים את זה, אבל לפני עשר שנים כראש עיר בירוחם, אני אמרתי שאני אביא היי-טק לירוחם. אני חושב שאז נשמעתי כמו בדיחה מהלכת, בסדר זה טוב שחושבים שאתה בדיחה. בימים האלה יש בירוחם גוף שנקרא Mindset, שיש לו שלוש זרועות, זרוע עסקים להשקעה ביזמי היי-טק, זרוע חינוכית להשקעה באנשי חינוך שיוזמים היי-טק וזרוע ניסיונית, לנסות חומרה ותוכנה של החברות הגדולות בעולם.

הגוף הזה קם עם ירוחם ועם "מטח" באיזו תרומה להפעלה בשנים הראשונות, ובסוף כמעט שמונה מיליון דולר של מורט מנדל לבית ל-Mindset. אני ממליץ לכל איש היי-טק בישראל לנסוע ל-Mindset, אבל מה הפרט הכי חשוב? השקענו שם בכמה חברות היי-טק ישראליות בראשית הדרך, חמישים מאה אלף דולר, מאתיים אלף דולר, מה שנקרא ההשקעה הראשונה. מעטים יודעים שיש היום חברה שקמה ב-Mindset על ידי בני הנגב, אני לא רוצה לפרט את הפרטים שלהם, כי לא קיבלתי אישור. החברה הזו שווה שבע מאות מיליון דולר.

אני לא רוצה להגיד את השם שלה, כי לא קיבלתי אישור, אבל לכו לבדוק, לכו לעשות שיעורי בית. העיירה הקטנה ירוחם בנתה תשתית, שאפשרה לחברה קטנה מהנגב לגדול לשבע מאות מיליון דולר והיא לא היחידה. הקמנו שם חברה אחרת, אני חושב שקוראים לה קודמן. היא עוסקת במשחקי מחשב לילדים שמלמדים אותם לתכנת. התוכנה הזו, של "קוד מנקי" מופעלת בעשרות אלפי בתי ספר בעולם. ילד לומד לתכנת באמצעות משחק. בנוסף, יש לו את חברת "קמביום", שעושה תכנות, אפליקציות ויזמות. הנה, העיירה הקטנה שחשבו שאי אפשר לעשות בה היי-טק - - -

הרחפנים?

הרחפנים זה עשינו. מקלב, אתה צודק, אבל אנחנו רק הוכחנו שהיי-טק יכול לזלוג לקו דיווח באר שבע דרומה. הדרישה שלנו מאנשי ההיי-טק שאתנו ולאנשי היי-טק שעשו אקזיט יותר קל, לכו למצפה רמון, לכו לשלומי, לכו לירוחם, לכו לחצור, לכו לקריית שמונה, לכו לרהט, לסכנין, לערים חרדיות. הנשים הכי משכילות והכי חרוצות נמצאות בקהילה החרדית והן עוסקות בהיי-טק, יש כבר מאות נשים בעולם החרדי וגם גברים, שעובדים חלקית ולומדים תורה. המבחן של היי-טק הישראלי הוא מצד אחד חובתה של המדינה לעשות את חלקה בהסכם הזה, לפלס את הדרך, להקל, להבין את המציאות, לפתוח דלת לסנכרן בין משרדי הממשלה בטיפול שלהם בהיי-טק, להשקיע נכון בהיי-טק הישראלי ולעשות לו רגולציה שהוא יכול לפעול איתה וליזום איתה.

אבל, בהסכם הזה חברות היי-טק צריכות לזלוג דרומה וצפונה לקצה. איך יכול להיות שאילת, שבעים אלף תושבים, מקום בין לאומי, עם שדה תעופה בין לאומי, אתה לא יכול לחפש חברת היי-טק אחת, משהו לקוי. בנוסף, לא זלגנו לאוכלוסייה הערבית מספיק, כי יש התחלות, יש עשייה יפה של כמה יזמים ישראליים וצופן ואחרים, ולא זלגנו מספיק גם לקהילה החרדית ולא זלגנו מספיק לאוכלוסיות שהן לא חלק מהחגיגה של ההיי-טק. זו המטוטלת, זו התנועה שאנחנו מבקשים פה, מצד אחד, להיות בשבילכם, לעבוד קשה, ומצד שני לכוון אתכם וגם תרוויחו מזה.

חברה שקמה באילת, שיש בה שבעים אלף איש, אדם שיעבוד בחברה הזו הוא לא יברח, הוא יישאר להיות מתכנת עשר שנים, הוא לא יזוז. בתל אביב מתכנתים זזים בין חברות ומגדילים את השכר שלהם מעשרים אלף לשלושים ולארבעים, כי התחרות שם מכבידה והחוסר בכוח אדם מכביד. מי שיתמקם באילת ייבנה חברה שהעובדים שלה יהיו יציבים יותר, והדלת של ראש העיר תהיה גדולה יותר ופתוחה יותר. כמו כן, נעשה מיצוי של ההון האנושי הישראלי, כי גם באילת הנידחת יש כמה אחוזים שעשו חמש מתמטיקה וחמש פיזיקה, הם שם רק אף אחד לא הלך וגייס אותם במרחב הקהילתי שהם חיים בו.

לאור חשיבות המיזם הזה, אנחנו גם נכריז בסוף הישיבה הזו על הקמת ועדת משנה ברשות חבר הכנסת רון כץ, ידידי, שהתמסר לנושא הזה עוד לפני שקיבל תפקיד, וככה אנחנו בודקים חבר כנסת, האם הוא עובד עוד לפני שיש לו תפקיד. רון מחויב לעולם ההיי-טק ועשה כבר פעולות, כנסים, מפגשים, ופילס דרך במשרדי הממשלה ושדולה לתעשיית ההיי-טק. הוא יעמוד בראש ועדת משנה לחצי שנה הקרובה, ואם הוא יעבוד טוב נראה מה נעשה אחר כך, אבל יש לו חצי שנה לעבוד. אנחנו מברכים אותך על המינוי הזה. אנחנו צריכים להצביע על זה, ב-12:00 נצביע עליך. עכשיו אני מבקש לתת לרון להגיד כמה מילים ואז למשרד החדשנות ולעוד כמה גופים ואז נעשה סבב חברי כנסת. בבקשה, רון.

תודה רבה, אדוני. אז קודם כל, אני רוצה להודות לך באופן אישי על השותפות הבאמת מאוד חשובה הזו ועל הראייה בנושא הזה כמשהו ייחודי. כי, אין ספק, שכאשר מדובר על תעשיית ההיי-טק אי אפשר להשוות אותה לשום תעשייה שקיימת היום, שאנחנו מכירים, והתעשייה הזו שאומרים היי-טק אנשים חושבים על מחשבים, אבל תעשיית היי-טק היא רחבה והיא נוגעת כמעט בכל הכיף בחיים שלנו שאנחנו מכירים. נמצאים איתנו גם השותפים שלנו, מריאן נמצא איתנו פה ומנכ"לי חברות היי-טק, שאני חושב שזו דרך המלך. בסופו של דבר, החוכמה לא ניתנה רק בבניין הזה, זה יבוא משיתופי פעולה של כולנו, גם של איגוד התעשיינים, של חברות היי-טק, של המשרד הרלוונטיים וגם שלנו בתוך הוועדה וביחד נוכל לדעת את הדבר הכי טוב בשבילם.

כי בסופו של דבר, ככל שהתעשייה הזו תצליח ותהיה חזקה יותר, ככה הכלכלה הישראלית תהיה חזקה יותר. לראייה לכך, אנחנו רואים בקורונה שאין ספק בכלל שתעשיית היי-טק הצילה את הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה של הקורונה ועל זה אנחנו צריכים לברך, וגם לומר להם בצורה ברורה וישירה שיש להם פה כתובת בוועדת הכלכלה. אני כבר אומר לכם, שהכתובת היא כתובת טובה ופתוחה, ויושב ראש הוועדה הוא אדם שיש לו מודעות לנושא הזה. אז באמת, יש לנו פה שותפים נהדרים להרים את התעשייה הזו אפילו עוד יותר. זו תעשייה שצריכה שותפות ומישהו שיעזור לה, ויותר היא צריכה מישהו שיסיר בירוקרטיה מאשר כל דבר אחר, ויידע איך אנחנו מכוונים יחד לדברים גדולים. אז שוב, אני רוצה להודות לך, אדוני יושב הראש, על השותפות הבאמת חשובה הזו. אני רוצה לומר את זה בצורה הכי ברורה שיש, יש לכם בית במקום הזה ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים בשביל שאתם תצליחו כמה שיותר, כי הצלחה שלכם היא הצלחה של המדינה. תודה רבה.

אשריך, רון. אתם רואים למה לקחתי אותו לוועדת משנה, חד, קצר ומדויק. מנכ"לית המשרד לחדשנות תתחיל ואחרי זה עמי אפלבאום. הילה חדד, בבקשה. הילה חדד מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

תודה, אדוני יושב הראש. אני קודם כל, אני מאוד שמחה להיות פה בתפקיד הזה, אני מודה לכם על הדיון ועל העיסוק בנושא. מיד כשנכנסתי לתפקיד הסבירה לי השרה, אורית פרקש הכהן, שמבחינתה עיקר התפקיד הוא לטפל בנושאים האלו, בעצם לקדם את נושא היי-טק יחד עם הרשות, כמובן, מתוך ההבנה של מה שאמרתם. היי-טק, אין ספק שהוא קטר משמעותי ביותר למשק הישראלי, הוא נמצא בנקודת מפנה של גדילה וסובל קצת מכאבי גדילה, אבל הגדילה הזו והמפנה הזה הוא ההזדמנות שלנו לייצר את כל הדברים שאמרתם. כלומר, לייצר צמיחה מכלילה ולאפשר בעצם לגדול מתעשייה קטנה, מצומצמת שחלק מאוד קטן נהנה מפירותיה, לתעשייה משמעותית רחבה שיש לה גם אחריות, באחת שהיא כזו, להכליל בתוכה אוכלוסיות שונות במרחבים שונים.

אז ככה רגע מבחינת הקשב של המשרד, של השרה, שלי ושל עמי שימשיך עוד רגע, אנחנו שם. ההבנה היא, כמו שאמרת בדיוק, שהוא כבר לא איזה ענף קטן בתוך התעשייה, זו תעשייה שלמה שנדרש לתת לה את הקשב ואת האפשרות לצמוח, ובגין זה גם לשאת באחריות ולאפשר צמיחה מכלילה. אז אנחנו מסתכלים על התעשייה בהסתכלות מאוד רחבה, שכמובן האתגר המרכזי, המידי והמשמעותי הוא אתגר ההון האנושי ואיך מאפשרים לענות על הצרכים של ההון האנושי. אתה יודע, בסוף כשמגיעים למשבר זו הנקודה. משבר ההון האנושי הוא ההזדמנות וההבנה של תעשיית ההיי-טק, שאם ימשיכו לחפש מתחת לאותו פנס, לא יצליחו גם הם לצאת מהמשבר. מהיתרונות השוק החופשי, ההבנה היא שחייב לחפש אוכלוסיות. כמו שאמרת, האנשים הטובים נמצאים לא רק בתוך תל אביב, הם נמצאים בדרום, הם נמצאים באוכלוסייה הערבית, הם נמצאים בטח בקרב נשים, בקרב נשים חרדיות וגברים חרדיים. לכן, בשיתוף פעולה טוב עם התעשייה הזו, אנחנו עובדים איתם ממש בשיתוף פעולה ומתוך רצון אמתי, אנחנו נמצא את הפתרונות שם.

בימים אלו אנחנו עובדים קשה בצוות בין משרדי, שהוקם בהחלטת הממשלה, 212 ברשות דדי פרלמוטר, איך מכלילים, את מי, מה תפקיד הממשלה בדבר הזה, מה הממשלה צריכה לעשות בשביל להקל על התעשייה, לגשר על הגאפ הזה שיאפשר לתעשייה לצמוח, תוך כדי ההכללה של האוכלוסיות האלה. בעיקר בעיקר אם אנחנו רוצים את זה יציב ולאורך שנים בעיקר חינוך, חינוך וחינוך, איך מוודאים שהסיכוי של ילד בירוחם, והיום הוא הרבה יותר גבוה ממה שהיה לפני כמה שנים, להגיע לתעשיית היי-טק, לא שונה מהסיכוי של ילד ברעננה או הרצליה. לא רק הסיכוי, תפיסת המציאות ותפיסת המסוגלות של ילד בקריית שמונה, שלומי או בכל מקום אחר מכל חברה, היא תפיסה שההיי-טק הוא לא היי-טקס של "וובוס". ההיי-טק הוא תעשייה של כל אחד יעשה, ילמד, ילמד מתמטיקה, מדעים וכו', יוכל להגיע. זה לא משהו שהוא מעבר לאופק ואנחנו בצוות הבין משרדי עוסקים גם בזה לטווח קצר, בינוני ובעיקר ארוך, כדי לאפשר לדבר הזה לצמוח ולהישאר.

סליחה שאני לא מסכימה איתך, זה לא רק חינוך, כי כשאתה מסתכלת - - -

זה הרבה מעבר לחינוך.

כשאת מסתכלת על זה ששלושים אחוז מהטכניון הם - - -

ג'ידא, את לא באה הרבה לוועדה שלי, אבל חברי הכנסת בוועדה שלי מדברים לפי זמן הגעתם ואת הגעת אחרונה, אז את צריכה להיות מאוד מאוד סובלנית. מי שבא אצלי מקבל את הזמן שלו, אבל לפי סדר דוברים. את רשומה אצלי, לצערי, בסוף הרשימה לפי זמן הגעה.

אני אחכה, אין שום בעיה.

אבל זה בהחלט חינוך ודברים נוספים. זה לא ייפתר ברק זה, יש עוד המון דברים, אבל עוד פעם, אם אנחנו מדברים על התעשייה שהממשלה שואפת להגדיל אותה לחמש עשרה אחוז ועם השנים היא תגדל. עוד לא רחוק הזמן שבו אין תעשייה שהיא לא היי-טק. היום גם מה שאנחנו קוראים לו לואו-טק. אני באה מעולם התחבורה, היינו בדיונים רבים עם חבר הכנסת מקלב בנושא הזה. היום גם תחבורה היא היי-טק, אין יותר תעשיות לואו-טק, ולכן בשביל שכל אזרח במדינת ישראל בעתיד יוכל להשתלב בתעשיות האלה, אנחנו חייבים לייצר מסוגלויות, ולכן חלק מהפעילות הבין משרדית, מעבר לפתרון ההון האנושי היום, הוא גם איך גורמים לזה לקרות רחב, מכליל ולאורך זמן.

אבל, אמר את זה רון, אם אני רגע מרימה את הראש מעבר למשבר ההון האנושי, יש עוד דברים רבים שהתעשייה הזו צריכה בשביל להתפתח. למשל, נושא של קריפטו, טיפול ברגולציות מאפשרות, תעשיות שונות, כמו שציינת, תעשיית התחבורה החכמה והרכב האוטונומי, פתרונות ליצירת ארגזי חול, חוק נסיינות. זאת אומרת, יש עוד בעיות רבות כמו כל תעשייה, שלוש מאות שישים מעלות כל כיוון, יש צורך לטפל בו, אם אנחנו מסתכלים בראייה הזו. אנחנו עובדים בלחבר בצורה יותר חזקה ומשמעותית בין המדע להיי-טק, על מנת עוד פעם, להבטיח את היציבות, את ההמשכיות של התעשייה הזו, להבטיח שאנשי האקדמיה שלנו, המחקרים, הידע הרב שנצטבר באקדמיות שלנו, ממשיך והופך להיות תעשייה, ואז רשות החדשנות, אנחנו, בעצם גורמת ומאפשרת לזה לקרות. אבל, בשביל שיהיה להם עם מה לעבוד, צריך גם במדע להשקיע ויש לנו תכניות גם שם.

אנחנו מקימים תכניות חדשות כמו מאיצי מדע וכו', ובעיקר, ולכן אני מאוד שמחה ומברכת על ועדת המשנה, בעיקר שותפות הפעולה עם השוק. אנחנו לא מבינים את השוק הזה, אנחנו לא מכירים אותו, גם כשאנחנו כבר חושבים שאנחנו מכירים, עבר חודש והוא אחר. לכן, השיח הזה, השיח העקבי הזה, של כמה שיותר גורמים הן בבית הזה, הן במשרדים ובתוך המשרד, הגופים השונים, השיח הזה בהקשר הזה הוא קריטי. אסור לנו לייצר ניתוק מהתעשייה הזו. אם נייצר את הניתוק הזה, בעצם אנחנו עלולים, לא רק שלא לעזור, אלא להפריע, ולכן גם המשרד הקים פורום, מפגשים אמתיים עם ה'יוני-קורנים', עם הסטרטאפים, עם המשקעים, כל אחד עם הבעיות שלו. יש לנו דלת פתוחה, יש לנו משנה למנכ"ל שמסורה לנושא הזה, השיח חייב להישמר ומהיר כל הזמן. זה לא שיתוף ציבור, מתישהו, זה עקבי ותמידי, ולכן אני מאוד מאוד מברכת על שיתוף הפעולה ואני בטוחה שגם ביחד נשתף פעולה ונעבוד.

תודה. ד"ר עמי אפלבאום, יושב רשות וחדשנות והמדען הראשי, בבקשה עמי.

יושב הראש מיכאל ביטון, נעים מאוד, לכל חברי הוועדה, חברת הכלכלה של הכנסת ולרון כץ שיוזם את הדיון, בהחלט במקום. הרבה יגידו, אבל היי-טק הוא כל כך מצליח, מה יש לדון? אז אני רוצה קודם כל להגדיר מה היא רשות החדשנות. רשות החדשנות תפקידה לתמוך בחדשנות בכספי ציבור, עבור הצמיחה והחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. תשימו לב, שאני מדבר על חדשנות שתוביל לצמיחה כלכלית, זה לא רק אומה של סטרטאפ. סטרטאפ זה נהדר, אבל זה לא מוביל לצמיחה כלכלית בהכרח בישראל ולחוסן כלכלי של ישראל. לא יכול להיות חוסן כלכלי אם לא כל שכבות הציבור מעורבות בזה, זה לא יהיה חוסן, זה אולי יהיה נקודה אחת חזקה ואחרות ואני אגע בזה בהמשך.

עכשיו, נסתכל מה קורה בעולם, הטכנולוגיה רצה קדימה בקצב מסחרר, זו רכבת שרק מאיצה כל הזמן והגלים באים והולכים. אם פעם, לפני עשרים שנה, זו הייתה התקשורת, וזה די נפל ואחר כך באו תעשיית הסמיקונדוקטור וגם היא ירדה ועולה עכשיו, והיום מה שחשוב למדינת ישראל הוא לזהות מה הבא בתור. כי, כרגע אנחנו רואים איפה הצמיחה רצה, אם זה בפינטק או זה בסייבר או אם זה ב-ICT, טכנולוגיות מידע ותקשורת, מה בא בהמשך - - -

אנחנו עשינו את רפורמת הבנקאות, אז אנחנו יודעים פינטק, אלו חברות היי-טק שעוסקות בפיננסים ובנקאות. אבל, כשאתה מדבר בוועדת כלכלה, תחשוב שעם ישראל שומע אותך, אז תסביר, תגיד, תיתן לזה עוד מילה על כל ראשי התיבות שלך.

אוקיי, אז פינטק אלו טכנולוגיות של העברות כספים של דיגיטציה, למערכת הבנקאים, מערכת התשלומים, שכל בן אדם יוכל לבצע את התשלומים, כולל אפילו הזדהות של עצמו, בצורה דיגיטלית.

אמרת עוד שני תחומים, אז תגיד גם עליהם. העולם זז לעוד שני תחומים.

אז עכשיו העולם זז לכיוון של בינה מלאכותית. בינה מלאכותית היום כבר היא חכמה וחזקה יותר מהמוח אנושי, ואחד האתגרים שלנו הוא איך אנחנו משאירים את יכולת ההחלטה המשמעותית בידי המוח האנושי ולא לתת את כל ההחלטות למחשבים, למרות שהם מקבלים היום הרבה מאוד החלטות. בנוסף, הנושא של קוונטום, אלו נושאים כבדים שמשנים. הבינה מלאכותית היא היום חודרת לכל תחום בחיים, לחקלאות, לכספים, לביטחון ולכל דבר היום בינה מלאכותית. אפילו מסכי הרקע שאתם רואים, שלכולם יש תמונות רקע, זו בינה מלאכותית שיודעת לזהות מה קשור לראש שלך ומה לשים מאחורה, אז עד כדי כך היום בינה מלאכותית היא בתוך תוכנו ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו בתוך ישראל מקדמים את זה.

הרשות לחדשנות, כאשר אנחנו מסתכלים על זה, אנחנו אומרים איך אנחנו יכולים לדאוג לזה שגם בעוד חמש ועשר שנים יהיה לנו את המובילות הזו, זה הצעד הראשון. בשביל זה אנחנו חייבים להרחיב ולהשקיע באקדמיה, במחקרים בסיסיים, בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, נושא כאוב. בארץ אנחנו בין הטובים בעולם, אבל זה עדיין נושא כאוב של הרחבת ידע, העברת ידע מאקדמיה לתעשייה. הדבר הבא, אנחנו יודעים מה הם הגלים שאמרתי לפני רגע, הגל הנוכחי של סייבר, של פינטק, של ה-ICT, אבל חייבים לגוון, כי הגלים האלה ירדו. כבר אמרתי קודם, זה בא בגל, היום זה עולה וגבוה ומחר זה ירד. השאלה היא איך אנחנו מגוונים את תחומי ההיי-טק. הגיוון הזה חייב לבוא, ממה שכבר דיברה המנכ"ל, הכשרות של כוח אדם, השקעות גדולות יותר בחינוך.

על מנת שמישהו יגיע לאוניברסיטה ברמה גבוהה, הוא חייב להיות בתיכון ברמה גבוהה והוא חייב להיות בבית ספר יסודי ברמה גבוהה, וזה חורג מהתחומים שאני, ברשות חדשנות אחראי עליהם, אבל זה בהחלט בממשקים שלנו עם המשרדים האחרים. איך אנחנו יכולים להביא את הידע הזה שייבנה ויוכל לגוון את האוכלוסיות שעוסקות בו. כשאני אומר לגוון את האוכלוסיות, היום הכלכלה הישראלית סובלת - הילה דיברה על זה – סובלת מחוסר בכוח אדם. מצד שני, יש את המגזר הערבי, החרדי, נשים שהן לא מיוצגים באחוזים שלהם באוכלוסייה. אפילו אם באקדמיה המגזר הערבי כבר מיוצג, אמנם פחות מרמתו באוכלוסייה, אבל לא מגיע לתוך ההיי-טק. חייבים פה לעשות מהלכים משמעותיים, על מנת לשלב אותם. אני אגיד את זה קצת בציניות, לא על מנת לדאוג להם, אנחנו דואגים לכלכלה הישראלית. הם מספיק כוח אדם, שלושת המגזרים האלה הם דחיפה עצומה של כוח אדם ברמות מאוד גבוהות, רק צריך להעביר אותם את המקפצה הזו שהשתלבו.

הנושא הנוסף הוא באמת הגיוון, שאני קורא לזה, הגיוון של תחומי התעסוקה והגיוון הדמוגרפי. כאשר אני אומר גיוון בתחומי ההיי-טק, אז היום אנחנו יודעים את כל ה-ICT והסייבר, שכבר דיברתי עליהם, אבל יש נושא של מדעי החיים. אני חושב שמה שהראתה לנו הפנדמיה הזו, זה שהנושאים שקשורים ביציבות, בביולוגיה, בפיתוח תרופות ובציוד רפואי, הם היום הגל הבא שהולך להתרומם.

אנחנו בישראל, שיש לנו יכולות כמו מכון וייצמן, כמו אונ' בר אילן, כמו הטכניון, כמו אוניברסיטת באר שבע, שמוציאה את המדענים הטובים ביותר בתחומים האלה, הם להם תעסוקה אחר כך. אין תעשיית פארמה בישראל, אין תעשיה מספיק גדולה של ציוד רפואי בישראל, למה? מכיוון שהתחומים האלה אין להם את האקו-סיסטם, צריך מימון באופן ארוך טווח יותר, זה לא ה-VC הסטנדרטי.
הרגולציה בעייתית, איך אנחנו עושים רגולציה שמשרד הבריאות יוכל לתת רגולציות בתוך מספר חודשים למוצר חדש שיכול להציל חיים, כמו למשל אותו צנתר שנכנס למוח ומוציא את קרישי הדם בקוטר של חצי מילימטר. איך עושים את זה ואיך מאפשרים להם להיכנס לעבודה במהירות.

הנושא של רגולציה, הוא סופר קריטי, הוא מעכב. אני מכיר חברה שנקראת "מילאוטיס" , שיש לה תחליפי אנטיביוטיקה לבהמות, הם צריכים אישור להאכיל את הבהמות, החברה היום מציעים לה מיליארד דולר ללכת ולייצר בחו"ל, והם אומרים אנחנו רוצים להיות בישראל, והם לא מצליחים לעבור את נושא הרגולציה, הם לא יכולים ועדיין עובדים על זה.

הנושא הבא הוא כל הנושא של הגדלת פריון, תראו, בסוף אנחנו חברה אחת, אנחנו כלכלה אחת, יש תמיד גופים שמושכים יותר, זו פעם תעשייה ביטחונית, בעיות בתעשיית ההיי-טק ומחר זו תהיה תעשיית הביולוגיה הביו-קונברג'נס. אנחנו חייבים בכל התחומים האלה, כולל התעשייה שאני לא אוהב, קוראים לה מסורתית, אני לא אוהב המילה מסורתית, אני קורא לזה עם פריון נמוך, לדאוג להעלות את הפריון. איך מעלים פריון? בהכנסת והטמעת חדשנות לכל ההיצע. בסוף, מה שאנחנו צריכים הוא לבנות אקו-סיסטם. זה שתבנה חממה אחת בירוחם, לא יביא את ההיי-טק לירוחם, כי צריך את הפיננסים, את משרדי הפטנטים, צריך אקו-סיסטם שלם, כי זו המילה - - -

כן, אבל לפעמים האקו-סיסטם הוא התירוץ לא להתחיל. כשאתה הולך למדבר ולשממה, אומרים לך איך יהיה פה היי-טק? אין אקו-סיסטם. זו ביצה ותרנגולת. תביא ארבע חברות, יתחיל משהו, לא תביא כלום, לא יהיה כלום.

נכון. אז בניגוד לכל הדברים האלה, אנחנו הקמנו חממה בירוחם, חממה פריפריה אתה יודע את זה הרי, כבוד יושב הראש.

נכון.

חממה בירוחם, חממה ברהט וחממה בכרמיאל, שלוש חממות.

נשאר לך רק שלומי, קריית שמונה, חצור הגלגלית בגולן, האוזר כבר בטח יציק לך על זה, ועוד כמה חבר'ה.

התחלה חדשה בקריית שמונה הוקמה עם טמפו ותנובה.

ו-"מיגל" שם, ועל "פודטק" לא דיברנו.

נכון, המסר האחרון, אם תרצו עם מסר אחד, צריך לדאוג לכל האקו-סיסטם. המסר שני הוא הרגולציה, סופר קריטית. כל משרד ממשלתי היום חייב לעשות מהלך כדי לעשות התאמה, לקבל את החדשנות שקורת במדינת ישראל ולעזור לו, ממש לעשות מחלקה מיוחדת שתאיץ את הרגולציה בתוך אותו משרד.

הדבר האחרון שאיתו אני רוצה לסיים הוא הטעמה של החדשנות, של הדיגיטציה, של החברות הקיימות בישראל, לעשות הטמעה של אותן טכנולוגיות בתוך המשרדים. לזה נבנה – ושוב, הילה הזכירה את זה - ארגזי החול, לא צריך להתחיל את הכל על הכל בבת אחת, עושים פיילוט. יש לנו מסלול פיילוטים עם כל משרדי הממשלה. אנחנו מביאים את התעשייה, המשרד הממשלתי, תחבורה, איכות סביבה, אנרגיה ומביאים את הרגולציה ואת הצרכים, ההיי-טק בא ועושה פיילוט, בודק את המוצר שלו כמו במשרד הממשלתי או בכלכלה הישראלית, וזה מאפשר אחר כך להטמיע את זה.

הם לא יצטרכו אחר כך לרוץ החוצה, זה win-win-win: win לחברה כי היא בודקת פה בישראל, ו-win למשרד הממשלתי כי הוא נחשף לכל החדשנות, ו-win לציבור הישראלי, מכיוון שהוא יוכל ליהנות מאותם פירות.

אם התחלתי לדבר על הנושא של הפינטק אז יש את ארגזי החול עם רשות השקעות הון, עם רשות לניירות ערך וארגזי החול האלה עובדים מצוין, צריך להרחיב את זה לכל משרדי הממשלה.

לסיכום, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, כי הרכבת רצה בצורה מטורפת, ההשקעות בעולם אדירות. קוונטום לבד בעולם משקיעים עשרים וארבע ביליון דולר, הסינים לבד בקוונטום משקיעים עשרה ביליון דולר. הם יודעים איפה הם יודעים לפתוח פארק, לא בשנתיים הקרובות, לא בשלוש, בעוד עשר. הם יכולים למצוא את עצמם בודדים בצמרת, האמריקאים לא ייתנו להם כמובן, יהיו מלחמות, אבל מדינות משקיעות בתשתיות, בפיתוח טכנולוגיה של גלים עתידיים ולהרים את אלה שהם בפריון הנמוך.

תודה רבה לך יושב ראש הרשות והחדשנות. אנחנו פה היום כדי לשמוע את ההיי-טק, לא את עצמנו, אז בואו נעצור רגע ונצא אל ההיי-טק. ירון שילת מנכ"ל אמזון.

רק תיקון, אני לא מנכ"ל אמזון, אני מנהל המדיניות הציבורית באמזון.

אתה עורך דין, יש לי סיפור בשבילך: אני פעם רציתי איזה נער אוצר שיהיה מנכ"ל החברה הכלכלית שלי, איתי אסולין, אז הוא עשה לי בעיות, כי הוא ייצג חברת ייעוץ של תיירות. אז כינסתי את החברה הכלכלית הקטנה שלי, שהפעילה מאה חמישים אלף שקל, "טבור", ואמרתי להם אנחנו ממנים את איתי אסולין למנכ"ל החברה הכלכלית. הצבענו פה אחד, והוא התמנה. אז אמרתי לו אתה המנכ"ל, הוא אומר לא יכול להיות, אמרתי לו אין בחוק שום איסור למנות מישהו שלא נתן הסכמתו. האוזר, יש לקונה בחוק, אתה ממנה מישהו למנכ"ל והוא בכלל לא חתם לך על טופס הסכמה. הוא הפעיל חברה כלכלית של מאתיים מיליון שקל בעיירה קטנה, אז יכול להיות שהתמנית היום ואתה לא יודע. אבל מה הגדרת התפקיד הקיימת?

אז קודם כל, אני לא הכרתי את הסיפור הזה, אבל הפעילות שאני יודע שנעשתה שם בירוחם, כולל ה'בנה ביתך', שזה היה פרויקט הדגל שלכם, אז באמת שאפו, מינוי ראוי.

תודה.

אני מנהל את המדיניות הציבורית בישראל וגם של אמזון, ובאמת באתי היום פה לדבר. תודה רבה לכם שהזמנתם אותנו, תודה לך יושב הראש, תודה לך רון ותודה לחברי הכנסת. אני מברך על הוועדה הזו, אני גם מברך מראש על ועדת המשנה שתקום, כי אני חושב שיש לה תפקיד מאוד חשוב בלתכלל או להסתכל על כל עבודה הממשלה, שאני חושב שהיא ענפה ורבה. לא בכדי ההיי-טק בישראל בעשור האחרון באמת פרץ הרבה מחסומים, היום הוא מהווה חמישה עשר אחוז מהתל"ג, אנחנו יודעים שהוא ארבעים ושלושה אחוז מהייצוא.

דיברת על הקורונה, מס הכנסה, עשרים וחמישה אחוזים אני מבין שמשולם על ידי היי-טקיסטים. באמת מספרים מאוד גדולים, ואני יודע גם שמ-2016 היו גיוסים בהיקפים חסרי תקדים בישראל, של שישים מיליארד דולר של חברות ישראליות. אנחנו פעילים פה מ-2014, שמנהל הפעילות הראשית, באמת הראשון שהגיע לפה, מאז צמחנו יחד עם השוק, אני חושב, בצורה די נרחבת. היום אנחנו כבר למעלה מאלף שלוש מאות עובדים בישראל, ואני חושב שזה פשוט אודות לחיבור בין החדשנות, היצירתיות הישראלית לבין הדרך שבה אמזון מחדשת את ה- cloture Univision שלנו, שאנחנו באמת פותחים את זה לכל הארגונים ולכל החברות. באמת היה חיבור שבסופו של דבר, בזכות הטכנולוגיה של הענן, שהיא למעשה תומכת בכל היוניקורנים האלה שדיברתם עליהם, היום שמונה אחוז מיוניקורנים בעולם למעשה מקורם בישראל. בנוסף, טכנולוגית הענן שתמכה בהם היא למעשה עזרה להם ועזרה להם להגיע לעולם בצורה די מהירה.

דיברת מקודם על הקורונה, יושב הראש. אז באמת בזמן הקורונה ראינו איך טכנולוגית הענן עזרה גם ברמה העולמית, חברות כמו מודרנה שהצליחו לעשות את הניסויים שלהם על ה-mRNA 1273, שבסופו של דבר היה בסיס לתרופה שלהם, בזכות טכנולוגיית הענן.

זום, גם כן דוגמה שכולכם מכירים. אנחנו פה עובדים היום עם הזום, שהיו צריכים לקפוץ בעניין של ימים ושבועות מעשר מיליון שיחות יומיות לשלוש מאות מליון, שהיום זה כמובן הרבה יותר, אבל זה התאפשר בזכות הסקלביליות שהענן מאפשר. אני חושב ש- - -

אולי נעשה החלטה בוועדה שיהיה איסור שימוש במילים באנגלית. 'סקלביליות' – זה הגדלת ההיקפים והכמויות.

יש לך תרגום לאקו-סיסטם?

אקו-סיסטם זו סביבת העבודה, או סביבת העמיתים. בסדר, אנחנו סולחים לך.

אני רק אומר, תראה, אני חושב שכן יש לציין באמת את ההזדמנות שקיימת היום להיי-טק הישראלי, בפרט בזה שהממשלה החליטה להביא את היי-טק אל הממשלה, בעיניי זה צעד מאוד מאוד חשוב. היא החליטה על פרויקט נימבוס, שאנחנו זכינו בו יחד עם חברת גוגל. בעקבות זה, אנחנו מגיעים עוד יותר קרוב, מגיעים לישראל, בונים פה תשתיות, הכרזנו על כך שב-2023 בונים פה את שלושת אזורי הזמינות שישרתו את כל המשתמשים הישראליים. אני חושב שמעבר לזה, כמובן, מעבר להשקעות הגדולות שאנחנו עושים פה ומעבר להשקעה הישירה ומעבר לעבודה שאנחנו מספקים לחברות שעוזרות לנו להקים את זה לספקים הישראליים, אנחנו גם נראה עוד יותר השקעה שלנו. כלומר, אנחנו עושים את זה כבר היום, אבל אנחנו רואים עוד יותר השקעות בהכשרות, בהכשרות של כוח אדם לתמיכה באתגרים שד"ר אפלבאום ציין מקודם, אז אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כשותפים של הממשלה, שבסופו של דבר זה יעזור לכל השוק.

דיברת מקודם על ירוחם, למשל, אחת התוכניות שאנחנו התחלנו אותן השנה, וגם הילה דיברה על זה, המנכ"לית של משרד המדע, על הנושא של החינוך, אז לכן הבאנו לארץ את תכנית שקוראים לה GetIT. התכנית היא תכנית עידוד בנות בגילאי חטיבה, דווקא בנות ודווקא אנחנו מחפשים את האזורים של הפריפריה, בגילאי חטיבה, לשקול קריירה בהיי-טק. אנחנו הגענו כבר לעשרים וחמישה בתי ספר עם אלפי תלמידים שמשתתפים בפרויקט הזה, כולל בירוחם וכולל בצפון, בישובים בצפון ולמעשה בכל הארץ. זו רק דוגמה, ואני חושב שזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב.

בנוסף, שנה שעברה התחלנו את פרויקט ריסטארט, שזה פרויקט שמעניק הכשרה והשכלה, מתוך חשיבה והדגשה של השמה בעבודה אחר כך, של טכנולוגית ענן. מדובר באנשים שאין להם רקע בכלל והדוגמאות באמת מדהימות, של אנשים מנצרת או מכל מקום בארץ, שיש להם ממש אפס ידע טכנולוגי ואנחנו מעבירים אותם את הקורס הזה יחד עם השותפים שלנו. אחר כך, הם ממש מושמים בחברות ההיי-טקס, כמו שאתה קורא לזה.

אז זהו, רק אני אסיים בזה ואני אומר, שאצלנו באמזון, או ג'ף בזוס תבע את המונח Day one, אנחנו חיים על פי מטבע הלשון הזו. המונח Day one אומר שאנחנו כל הזמן צריכים לשמור על עצמנו רעננים כמו היום הראשון, שלא נגיע ליום השני, אז באמת להסתכל על ההיי-טק הישראלי, ואנחנו בהחלט שותפים לזה, שהוא באמת ביום הראשון. זאת אומרת, עם כל ההישגים צריכים לחשוב, אנחנו שותפים מלאים, לחשוב על האתגרים ולחשוב על איך אנחנו מנצלים את המומנטום שקיים פה. כאמור, השילוב של הקורונה וגם זה שהממשלה החליטה להביא את היי-טק אל תוך הממשלה ולעזור לנצל את ההזדמנות הזו. תודה רבה.

תודה לך, ירון. נועה אלפנט, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית בגוגל.

שלום ותודה על הדיון הזה. הדיון הוא באמת חשוב וגם ההמשך בוועדת המשנה החדשה, הוא באמת חשוב ומבטיח. אני שמחה לדבר אחרי הקולגה שלי מ-WS, באמת גוגל ו-WS מובילים מהלך עם הממשלה - - -

ירון הזכיר שוב את השם שלכם, בפעם שעברה היית מודאגת.

ירון ובאמת שתי החברות כאן עושות השקעה מטורפת. חייבים להגיד, ממשלת ישראל הובילה מהלך ממש פורץ דרך בהשוואה למדינות אחרות במעבר של הממשלה לענן. זאת אומרת, אני חושבת שכולנו צריכים לברך על זה, וכולנו כאזרחים נהנה מהפירות של המהלך הזה ועסוקים מאוד בעשייה על מנת לממש אותו. אני אומר, אני ככה לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו, אבל אנחנו פועלים בישראל מאז 2006, שני מרכזים. אני גדלתי בקריית חיים, אז אני יודעת שחיפה אינה נחשבת צפון, אבל יש לנו משרד. המשרד הראשון היה בחיפה והשני בתל אביב.

זה נחשב צפון, זה רק לא נחשב פריפריה. זה לגמרי צפון רק לא פריפריה.

גדלתי בקריית חיים, אני לא הכרתי את המונח פריפריה, היום אני מבינה יותר.

בקרית חיים חי בסוף ימיו רבי דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו בעת החדשה, זה ייחוס של המקום שלה. בבקשה.

ברור שאחד האתגרים הגדולים של ההיי-טק, קודם כל, חברות בין לאומיות הן חלק מאוד חשוב בהתפתחות, של מה שנקרא, אומת הסטרטאפ, ההיי-טק הישראלי והמעורבות היא גדולה בעבודה עם חברות סטרטאפ, עם חברות בשלות בעבודה מחקרית והשקעה גדולה במחקר ופיתוח, כך גם גוגל. באמת, מאז 2006, בשנה שעברה, למשל, גוגל הודיעה שהיא מביאה לכאן, לראשונה, מחוץ למטה החברה, של מה שנקרא - -, שאלו באמת רעיונות חדשניים ומטורפים שמובלים על חלק מקבוצת האינטרנט . אבל, ברור לכולם שאחד האתגרים המרכזיים הוא מחסור בכוח אדם בהיי-טק, וברור היום שהמענה למחזור הזה חייב לעבור דרך גיוון של כוח האדם בהיי-טק. זה לא רק יעד חברתי, זה צורך כלכלי ברור.

אני רוצה להגיד, שאנחנו כמו הקולגות שלי בחברות האחרות הבין לאומיות, שנמצאים כאן מאוד מחויבים לנושא הזה. אנחנו כבר היום שותפים ללא מעט תכניות שפונות גם לאוכלוסייה הערבית, גם לנשים, גם לאוכלוסייה חרדית, תכניות שכבר עכשיו נותנות פירות. אנחנו מחויבים לכך להמשיך בזה עוד ועוד גם בשנה הקרובה והלאה. אנחנו חברים, פרופסור יוסי מתיאס שהוא סגן נשיא בגוגל העולמית ומוביל את מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, הוא שותף בצוות הבין ממשלתי שהוקם לנושא הזה. שוב, אנחנו מחויבים לזה גם בעשייה היום יומית שלנו וגם בעבודה בשיתוף פעולה עם הממשלה. אני חושבת שכמו כל בעיה מורכבת, אף גורם לא יכול לפתור את זה לבד, ולכן החיבור בין הממשלה למוצר הפרטי והמגזר השלישי כאן, הוא קריטי. אנחנו עושים את זה ונמשיך לעשות את זה.

מילה אחת גם לומר, הרבה מתעסקים בכאן ועכשיו ובצורך המיידי, אבל לא פחות חשוב מזה גם הבנייה של דור העתיד של ההיי-טק וההשקעה בחינוך. אנחנו שותפים יחד עם חברות רבות, שחלקן כאן וחלקן לא, במיזם "חמשת הגדולים" שמובל על ידי שיתופים. אין ספק שהנושא הזה חשוב בהכשרה של דור העתיד. אני אומר רק עוד מילה אחרונה, בשולי הדברים, ירון השתמש בהרבה מילים באנגלית וככה זה קיבל את תשומת הלב שלך, אדוני יושב הראש - - -

אני רוצה להפוך את ההערה לאנגלית, לפרוגרמה מעשית ושתדעו, שכמו בכל תחום, יש חסם שקט.

בדיוק.

אחד החסמים השקטים להשתלבות של אוכלוסיות שלמות בעולם ההיי-טק היא השפה האנגלית. מי שירצה להכניס היי-טק יצטרך להשקיע. אותו אחד שנתן לי שמונה מיליון דולר ל- Mindsetנתן לי כל שנה, מורט מנדל, זכרו לברכה, זכר צדיק ונדיב לברכה, נתן לי מאה אלף דולר לשיפור האנגלית של ילדי ירוחם. ילדים באים, והם ילדי עולים מאתיופיה או מהודו או ממרוקו, ויש להם את ההורים הטובים בעולם, הם רק לא יוכלו לעזור להם בשיעורי בית באנגלית. אגב, מהודו כן, ההודים של ירוחם הם דוברי אנגלית, בגלל שהשלטון הבריטי. אז אני בא ואומר שאתם עושים את לימודי המתמטיקה, טכנולוגיה ופיזיקה והכנה, האנגלית היא דבר יסודו. צריך להעביר אותו שילמדו אותו מראש, כי זה חסם שקט של הצטרפות לעולם הזה.

יושב הראש, הנושא הזה הוא עוד רחב.

אני מאוד מאוד מסכימה איתך ואני חושבת שיש השקעה אדירה בהכשרות מקצועיות בתחומים טכנולוגיים כאלה ואחרים, והאנגלית טיפה מוזנחת ואני חושבת שזה דבר שצריך להכניס למרכז. כי, גם אנשי מכירות מצוינים בהיי-טק חסרים וצריכים לדבר אנגלית, גם אנשי שירות לקוחות ומשאבי אנוש וכל מקצוע אחר. אני חושבת שזה דבר שחשוב מאוד לתת עליו את הדעת.

אני אתן רק לסיום דוגמה, יש לנו תכנית שאנחנו עושים יחד עם קרן רש"י עמותת יוצאי 8200 ומשרד הרווחה, שתכלית הכשרה והשמה להיי-טק של נשים שורדות אלימות. זו באמת תכנית משנה חיים לנשים שמסע החיים שלהם לא קל בכלל. כשבנינו את התכנית לא לקחנו בחשבון עד כמה אנחנו צריכים להשקיע משאבים וזמן בחיזוק השפה האנגלית, וממש עשינו שינוי גדול בתכנית. הורדנו קורס אחד לטובת השקעה של שעות נוספות ללימודי אנגלית וחיזוק אנגלית לנשים שצריכות את זה. אני חושבת שכשבונים את התכנית הממשלתית, במשרדים השונים, חשוב לתת על זה דגש יותר ממה שקורה.

תודה רבה נועה אלפנט. מריאן כהן, יושב ראש איגוד ההיי-טק, בבקשה.

צהריים טובים, מבלי לסכם, אני רוצה להתחיל בתודות ובאמת הדבר הראשון הוא שאני מודה לכם, לך יושב ראש הוועדה מיכאל ביטון שהתארחת אצלנו בוועידת התעשייה והיי-טק שבוע שעבר. אתה קיבלת זריקה מרוכזת של תעשייה ושל היי-טק ואני חושב שמצאנו שותף טוב. בוודאי תודה לידידי הצעיר רון כץ שהאנרגיה שלו והצעירות שלו הם מבחינתנו יתרון גדול.

הוא צעיר מנוסה, היה סגן ראש העיר פתח תקווה. הוא עשה כמה מהפכות חינוכיות בגיל הרך ובכלכלה של פתח תקווה.

לצערי, הדבר היחיד המשותף ביני לבין רון כץ, רק הפתח תקוואיות.

מה לצערכם? זה אם המושבות.

לא, הפוך, את זה אני זוכר לטובה.

תחזירו אותה לימי הפאר וההדר שלה.

אז באמת תודה רבה לכם. קראתי הבוקר בהנאה רבה את המאמר של חבר הכנסת האוזר, על זה שצריך להרחיב את השורות ואני מסכים במאה אחוז שצריך יותר אנשים כדי שאלה שיהיו יוכלו להתרכז בעשייה ממוקדת יותר. אני מזהה, ואולי זה המוטו של הפגישה שלנו, אני מזהה עכשיו יותר מודעות, יותר נכונות והלוואי גם יותר יציבות אצלכם. אצלכם אני מתכוון לגופים ממשלתיים, משרדי המדע והטכנולוגיה. את עמי אני מכיר ויש לנו בוודאי אינטרסים משותפים, הוא גם דיבר כאילו מתוך גרוננו. העיקר בעצם הוא שאנחנו נמצאים כאן, על מנת להיות השותף שלכם ואנחנו רוצים שאתם תהיו השותף שלנו, של תעשיית ההיי-טק, של איגוד היי-טק בכל העשייה, בהסתכלות שלנו קדימה להיכן עתיד היי-טק. אני אומרת את זה לא מתוך התבכיינות ולא מתוך צרות. אנחנו לא באים לפה על מנת לבקש כסף, אנחנו באים כדי למצוא שותפים, על מנת לעשות את המיטב לתעשיית ההיי-טק.

תעשיית ההיי-טק תהיה בסדר, אבל אנחנו רוצים שהיא תהיה מצוינת, לא רק בסדר. אנחנו בעצם, כמו שאמרתי, להציע לכם את שיתוף הפעולה שלנו. אנחנו בחרנו נבחרת מצוינת של חברים שמשתתפים בפגישה הזו, על מנת שתוכלו לשמוע את התעשיינים עצמם ולא רק את הנציגים שלהם. הנציגות היא מגוונת, תעשיות קטנות, תעשיות גדולות, תעשיות, תעשיות צעירות, תעשיות ותיקות, כאלה שגייסו הרבה כסף, כאלה שעדיין לא גייסו הרבה כסף, כאלה שיש להם המון עובדים כאלה, שיש להם מעט עובדים זגם מהפריפריה וגם מהמרכז. אחד הדברים שחשוב, ואני רוצה לציין את זה בפניך חבר הכנסת ביטון, אנחנו מסתכלים על התעשייה לא רק כגוף שמעסיק ומרוויח וכו', אלא אנחנו נמצאים כאן מתוך בחירה. אני אומר כאן, לא בתוך משכן הכנסת, אלא כאן במדינת ישראל, חשוב לנו מה שקורה כאן ואנחנו רוצים לפתור גם את הבעיות שלנו, אבל בהחלט להיות גורם שמגשר בנייה על פערים, בין אם אלה פערים חברתיים, בין אם אלה פערים גיאוגרפיים וחשוב לנו בעניין הזה שיתוף הפעולה אתכם.

ציינתם פה את הוובוס ואת היי-טקס ואני אוהב את זה, אני מקווה שיש לי מספיק חוש הומור, אבל אני מבין שכאשר צוחקים והגענו ל'ארץ נהדרת', סימן שהפכנו להיות חלק מן הנרטיב הישראלי וחשוב שכך. אנחנו תעשייה גדולה, אנחנו לא תעשייה קטנה מאוד ואנחנו מעסקים כבר קרוב לארבע מאות אלף עובדים כאן בישראל, וזה מספר טוב, אבל מספר שהוא רחוק ממה שהוא יכול להיות. כשאתם מסתכלים על המספרים האלה, אתם צריכים להסתכל לאן הם יכולים להגיע. אנחנו מעסיקים כאן בארץ, כמו שאמרתי, קרוב לארבע מאות אלף עובדים, אבל יחד עם זאת אנחנו מעסיקים בחו"ל באופן ישיר, אני לא רוצה להגזים, אומר רק הרבה עשרות אלפי אנשים בכל מיני מקומות אוקרינה, מולדובה, הודו, רומניה ולאחרונה, לא פחות מזה, גם בארצות הברית. אתם תשמעו כאן את הקולגות שלי שיספרו לכם על הדילמות בהעסקת עובדים.

היום להעסיק עובד בישראל זה כבר מתחיל להיות יותר יקר מאשר מקומות בארצות הברית, וזו בעיה ואנחנו צריכים להתייחס אליה. זו לא בעיה של התעשייה, זו בעיה של התעשייה וזו בעיה של מדינת ישראל. אנחנו רוצים לשמר כאן, במדינת ישראל, את החדשנות, את היצירתיות וכן גם את התעשייה. משום, שבסופו של דבר, אנחנו רוצים שתהיה פה תעשייה שמעסיקה הרבה עובדים, ונכון שיש לנו פה איזו שהיא פרדיגמה שאנחנו צריכים להתייחס אליה. מצד אחד, אין מספיק עובדים, מצד שני, אנחנו רוצים להעסיק עוד יותר עובדים, אבל אלה יהיו עובדים שישתכרו במשכורות גדולות יותר, גבוהות יותר וזה יטיב עם כולנו.

הפתרון הוא ללכת להון האנושי הלא מנוצל בנגב, בגליל, בערבים ובחרדים. מי שלא יילך לשם, לא יביא הון אנושי.

לא תשמע כאן אחד שיחלוק עליך.

תודה רבה לך, מריאן כהן יושב ראש איגוד ההיי-טק.

אז חבר הכנסת ביטון, היות וחתכת אותי באמצע, אני אשלח לך את המשך דבריי במייל. תודה.

תהיה בקשר מריאן, אתה אורח קבוע פה בוועדה. אני שומע אותך בכל זמן שאתה רוצה. גיא אזרד מנכ"ל מארוול, בבקשה.

אהלן. בוקר טוב, תודה רבה שאתם באמת דנים בנושא כל כך חשוב ומהותי. אני אנסה לא לחזור על כל מה שנאמר. אני מנהל את מארוול ישראל, חברתSemiconductor וחשוב להגיד ששוק ההיי-טק מונע מכמה חתכים של הון אנושי. מי שמכיר תחילתה של מארוול הייתה באזור 2001, שהיא רכשה חברת סטרטאפ שנקראת "גלילאו", תחת הרכישות היותר גדולות באותה העת. אומנם אחרי הבועה, אבל זו הייתה הרכישה הכי גדולה של שתיים נקודה שבע מיליארד דולר בזמנו, ומאז גדלנו והיום אנחנו כשבע מאות איש בשני מרכזים אחד בפתח תקווה ואחד בחיפה. מארוול היא חברה בשווי שוק של שמונים מיליארד דולר עם ששת אלפים איש בעולם, ואנחנו מפתחים בעצם רכיבים בתחומים של דטא סנטר לרכבים, לטובת הדור חמש. בעצם רוב תשתית הדור החמישי בסלולר מושתת על רכיבים של מארוול וגם המון רכיבים בקמפוסים או באוניברסיטאות.

אז אתם עושים צ'יפים? ובארץ אתם מייצרים או רק מתכננים?

כל הייצור מתבצע, זה נקרא חברת פבלס. אנחנו עושים את התכנונים ומיצרים אותם בטאיוואן ומוכרים אותם. התכנון בעצם, הוא שכל הסוויצ'ים שהם נתבי התקשורת מפותחים בישראל. זו בעצם תחום ההתמחות של ישראל, זה כל אזור התקשורת והרשתות במארוול בעצם מפותח מישראל. באמת השוק של ה-Semiconductor הוא טיפה שונה, הוא המון עומק עם פיזיקה ומתמטיקה, ואני מאוד מאוד מסכים, ועם המון אנגלית. אנחנו חושבים, וזה נאמר טיפה, שצריך להתחיל את ההשקעה ארוכת הטווח הזו, כי היום כל הפרוגרמות שאנחנו עושים ואנחנו מנסים לבוא ולעשות הכשרות, הן טובות אבל הן לא נותנות את המענה. בעצם אחד הדברים שלנו מאוד חשוב זה לבוא ולהשקיע במוסדות החינוך של ההשכלה הגבוהה המתקדמים בארץ. בעצם להגדיר את היכולת שלהם להכיל יותר סטודנטים שייצאו עם תארים ראשונים, שניים ושלישיים, זאת על מנת שהם יהיו הקטר והאנשים שמובילים את החדשות, את הפטנטים ועוזרים לנו להתקדם קדימה, על מנת להיות תחרותיים מול העולם.

נאמר פה על סין, נאמר פה על ארצות הברית. בתור אחד שגר גם בארצות הברית וגם בסין, אנחנו צריכים להשקיע המון כדי לשמור על היתרון היחסי והטכנולוגי שלנו, בשביל זה היינו מאוד רוצים כבר מגיל שש עשרה, שבע עשרה להתחיל לחשוף את הילדים ולהשקיע משאבים באזורים של ילדים שיבואו ויחשפו יותר ויותר לטכנולוגיה. משם, בעצם לבוא ולגרות אותם להגיע למוסדות המובילים, נקרא לזה "חמשת הגדולים", כלומר חמשת המוסדות הגדולים או להקים עוד מוסדות מאוד חזקים עם עומק טכנולוגי, עם מחקר . כי, רוב הסטרטאפים שאנחנו מגלים היום ובאים הם ממדענים שמפתחים, לפחות בשוק השבבים, מהפקולטות להנדסת חשמל אם זה בבאר שבע, תל אביב, בר אילן, ירושלים וטכניון כמובן.

זה מין אקו-סיסטם כזה, דיברנו בעצם על כל התחומים מסביב לזה, אבל אם לא נשקיע בזה יותר ולא נגיע לאזור הזה, אז יהיה מאוד קשה להרים את כל התעשייה הזו לשלב הבא. אני חושב שהמחסור הוא כל כך חמור וכל כך קשה שאנחנו חייבים לבוא ולהתחיל מהבסיס, בעצם כמו שאמרתם מתמטיקה פיזיקה ואז להכניס אותם למוסדות, להגדיל את המוסדות, ולעשות אולי גם תכניות מיוחדות לאוכלוסיות שונות באוניברסיטאות הגדולות יותר. זאת על מנת, לספק ולהביא מהנדסים ומהנדסות חזקים שיוכלו להיות הקטר להמשך הדרך הזו.

תודה רבה לך, גיא אזרד.

גיל עדני מייסד חברת HackerU, שיש לו גם מודל ורעיון כיצד להגדיל את הפוטנציאל של ההון האנושי החסר. בבקשה, גיל.

היי, צהריים טובים לכולם. אנחנו HackerU, חברת בת של - - שגדלה בעולם בהכשרות. אנחנו רוצים בעצם לדבר על שני נושאים, אחד, אתם כולכם פה ציינתם את הבעיה העיקרית פה, שצריך להכשיר יותר אנשים לתעשייה, אי אפשר לגדול מארבע מאות בכדי להכשיר זה מגדיר בפריפריה וגם באוכלוסייה נוספות שנמצאת מתחתנו. אני הייתי רוצה לדבר על כמה דברים, שלדעתי חסר או שצריך לתקן, באופן כללי, אני חושב לעשות את זה קצר, אחד הדברים כדי להגדיל את זה אנחנו צריכים לשנות חלק מהתנאים שיש היום ואלו תנאי הסף. הרבה מתוכניות הממשלה מאשרות כניסה רק לאנשים עם בגרות, ואנחנו נמצאים היום עם הרבה מאוד ניסיון עם הכשרות של אנשים שהצלחנו להכניס אותם לעבודה בתחומים האלה בלי בגרות.

אחד, אני חושב שאם אנחנו מדברים על מוסדות ההכשרה, במאקרו, ואני מדבר מהתעשייה של ההכשרות, איך אנחנו מכניסים יותר אנשים לתוך התעשייה הזו. היום HackerU בארץ מכניסה קרוב ליותר מאלף איש בשנה לתעשייה, לא רק מתכנתים, לכל הפעילויות שרלוונטיות שם. מה שחשוב להבין, ועל זה אני רוצה לדבר, זה על איך המדינה צריכה לעזור כאן. אני חושב שהמדיניות צריכה להיות לתגמול פיר הצלחה, זאת אומרת להגיד בעצם על כל עובד שאנחנו צריכים להכשיר אותו, בסופו של דבר, מכניסים אותו לתעשייה, שהמדינה תגדיר מה היא הצלחה מבחינתה, מה היא חברת היי-טק, אילו מקצועות היא רוצה וכמה זמן צריך לעבוד על מנת לקבל את אותו בונוס, את אותו תגמול, אבל אני חושב שבזה זה צריך להסתיים.

על זה אני רוצה רק להדגיש, כולכם פה דיברתם על קצב ההשתנות הגדול שיש בתעשייה הזו, התעשייה הזו משתנה לתוך אותה שנה כמה פעמים. אנחנו צריכים לשנות כל הזמן את ההכשרות. לכן, מה שאני רוצה פה להעלות בגדול את שני הדברים הללו, אחד, לא לקבוע תנאי סף, כל בן אדם יכול להתאים, זה לא משנה, לא רק החרדים, ערבים או דרוזים, יש גם באוכלוסייה המלאה שלנו, אנשים שלא מתאימים לפי תנאי הסף שמוגדרים היום, כמו בגרות לדוגמה. אנחנו צריכים יותר את החופש האקדמי, לקבוע מה אנשים צריכים ללמוד ולא שייקבע על ידי רגולציה או משרד ממשלתי שיגיד מה חייבים ללמד. הדבר האחרון, ברמת החופש האקדמי, הייתי מבקש גם שיהיה חופש בצורת העברה. היום אנחנו כבר מעבירים בכל העולם הכשרות בצורה א-סינכרונית, לא רק שזה לא רק בכיתה, זה אפילו בצורה א-סינכרונית שלפעמים גם אין מדריך. אז אנחנו צריכים חופש אקדמי לאיך מכשירים את האנשים, מה הם התכנים, כי אנחנו משנים את הסילבוס כמה פעמים במהלך השנה, וגם צריך שלא יתערבו בנושא - - -

המנכ"לית של המשרד לחדשנות ומדע היא תתייחס להערות שלך, גם על התנאי של בגרות אם הוא קיים ואיפה הוא קיים, גם להתחיל לתגמל את החברות על פי השמה בפועל ולא לפי הקורס ביצעו או לא ביצעו קורס וגם איזו שהיא דינמיקה של תכנים שמשתנה, אבל יהיו עוד הערות ולקראת סוף הדיון אני אבקש ממך לרכז את התגובות על כל הערות של כולם. תודה לך גיל עדני. צביקה האוזר, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני מברך על הדיון ואני מברך גם על היוזמה להקים ועדת משנה. אני חושב שהנושא הוא חשוב, הוא קריטי וכך הכנסת גם צריכה להתייחס אליו ולתת לו ביטוי בוועדת משנה. אני חושב שישראל צריכה לעדכן ולשדרג את התפיסה הלאומית שלה בקשר להיי-טק. אנחנו צריכים לבסס חזון ברמה הפוליטית, קודם כל בראש ובראשונה. אגב, זה תפקידנו, אנחנו לא באמת נבין בקוונטום או בארגזי החול, אבל אנחנו כן מבינים ברמה של מדיניות לאומית.

יש פה שאלה האם ההיי-טק הוא דבר מה נוסף, הוא סיפור הצלחה שאנחנו מסתכלים עליו רק כמה גוזרים ממנו עכשיו או איך ישראל מבססת. הייתי אומר, ישראל צריכה להבין שזו לא רק הזדמנות, אלא ככל הנראה זה כוח ועתידה של ישראל תלוי בעוצמה טכנולוגית בסדר גודל אחר ממה שאנחנו מכירים היום, זה צריך להיות החזון. אם אתן כמה נקודות לקווי מתאר בהקשר הזה, צריך להבין מאיפה אנחנו באים, על מנת לדעת לאן אנחנו הולכים. ישראל היא מדינה שאין בה משאבי טבע מהותיים, למעט מאגרי גז שהתגלו בשנים האחרונות. המשאב הטבעי האמתי שלה הוא משאב המוח, הרעיונות ויכולות החשיבה.

אנחנו בעשרים וחמש שנה האחרונות לקחנו יכולות חשיבה, יחד עם תנאים ייחודים שנוצרו כאן, שזה לא המקום לפרט אותם וכולכם לשרוק אותה מימין ולשמאל, ויצרנו את מה שאנחנו אוהבים לכנות, את אומת הסטארטאפ. זה הדבר שהיה המרכיב העיקרי בסיפור הישראלי ברבע מאה האחרונה.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הסיפור שלנו ברבע המאה הבאה. ברבע המאה הבאה הסיפור שלנו, אם אני רוצה לתת לו כותרת, הוא מעבר מאומת הסטרטאפ לאומת ההשפעה. אנחנו, גם שאנחנו מדינה קטנה של עשרה מיליון, אנחנו בעידן, בזמן בהיסטוריה שמדינה קטנה יכולה להיות מדינה משמעותית, מדינה השפעתית. אנחנו חיים בעידן שבו יכולות רבות הולכות וגדלות, עוברות מעולם החומרה לעולם התוכנה. מדינות חשובות פעם היו מדינות שיכלו להציג יכולות חומרה גדולות, מדינות של שמונים מיליון, מאה מיליון עם מפעלי תעשייה, מפעלי יצירה. אנחנו בעידן של תוכנה של מדינה של עשרה מיליון יכולה להיות מדינה מובילה בעולם, בגלל היכולות הייחודיות שלנו. אנחנו צריכים להבין את זה ברמה הלאומית.

הסיפור הטכנולוגי הולך והוא יחידי שיכול להוות את מרכיב ליבה של הנכסיות הישראלית בעיני ידידותיה, בעיני ארצות הברית הידידה העיקרית. אנחנו רואים פחות ופחות עניין באזור שלנו, מבחינת החשיבות שלנו, בראייה הצבאית גלובלית. אנחנו רואים פחות ופחות עניין במשאבי האנרגיה שנמצאים באזור הזה, ולכן אנחנו נכנסים לעידן שבו עוצמה טכנולוגית היא חשוב מיכולות אנרגטיות, היא חשובה במשאבי אנרגיה. ישראל יכולה להפוך להיות הסעודיה של מזרח התיכון, הסעודיה של העולם מבחינת יכולות טכנולוגיות. אין לנו את משאבי הטבע, יש לנו את הפוטנציאל לעשות את זה.

אתה לא הוספת שאנחנו איבדנו הון אנושי, איבדנו מדענים.

אנחנו מאבדים הון אנושי - - -

לשמור את המדענים אצלנו.

בדיוק. אנחנו צריכים לנהל מדיניות לאומית כוללת, אני קוראה לזה A ל-Z, אנחנו צריכים להכווין את ההשקעות הלאומיות שלנו בכל תחום בהבנה ובראייה מה היא הנכסיות הישראלית בעשרים וחמש שנה האחרונות. זה צריך להיות מהשקעות במחקר בסיסי שאנחנו לא טובים מספיק שם, ועד שינויים לחלוטין של רגולציה, תפיסה אחרת רגולטורית. אגב, אנחנו יכולים להוביל, אנחנו אומת סטרטאפ, בואו נהיה אומת סטרטאפ רגולטורית. בוא נלמד את העולם, בגלל שיש לנו יתרון לקוטן, זו מדינה יחסית קטנה, אפשר לעשות פה שינויים מהירים, אפשר להתאים רגולציה לשינויים, זה הכישלון שלנו.

אנחנו מנסים להיות אחת המדינות הראשונות, יש לנו רגולציה על רכב אוטונומי - - -

אני מסכים איתך. כתפיסה לאומית אנחנו מפגרים, אנחנו זוחלים ברגולציה. אני אגיד לך כזה דבר, אנחנו נמצאים בעידן שבו השוק האזרחי מה שהוא היה עושה בשנה, לפני עשור או עשרים שנה, עושה היום בחודש, חלק מזה בגלל יכולות טכנולוגיות, חדשנות ואני לא נכנס לדברים האלה. אנחנו חיים במדינה שמה שפעם היה, נעשה כאן, בחודש, נעשה כאן בשנה מבחינת הזמנים, מבחינת מרגלצים עצמנו לדעת. עם זה אי אפשר לנהל אסטרטגיה לאומית של נכסיות טכנולוגית ושל הובלה לאומית. אנחנו צריכים ללמד אנגלית, להבין את זה, כי זה חלק מהראייה הכוללת, אנחנו צריכים לפרוס תשתיות תקשורת בכל המדינה מיידית, לא לחכות לתת לשוק הפרטי להיכנס על זה.

יש יתרון לקוטן, בוא נוביל ביכולות טכנולוגיות, בואו נוביל בעבודה מהבית, להביא את היי-טק לירוחם זה לא להביא מפעלים לירוחם, זה להביא היום תשתיות תקשורת ולייצר רגולציה שאפשר לעבוד מרחוק ולאפשר עבודה מרחוק בכל הארץ. זו מדינה קטנה אין שום בעיה, ארבעה ימים בבית, יום אחד במרכז, לגור בירוחם עם איכות חיים מדהימה. אנחנו צריכים לעשות תמריצים מבניים, לצאת מגדרנו במיסוי, בוויזות, בכל דבר ועניין שמכווין את אותה יכולת, את העוצמה כמעצמה עולמית טכנולוגית, לחשוב כל הזמן בכיוון הזה. בכוח אדם, חייבים להביא, אני אגיד, את הפריפריה לתוך העוגה הזו, חרדים וערבים. אני רוצה להגיד עוד משהו קריטי, שאמרתם את זה ותתחילו אתם לחשוב ולהוביל את זה, אתם המגזר הפרטי ההיי-טק, אתם הקטר שיכול להביא בעשור הקרוב לפחות חצי מיליון יהודים לישראל מארצות הברית. כן, כאשר המשכורות בארצות הברית מתחילות להיות דומות לכאן, שאפשר לעבוד מרחוק ולא משנה איפה אתה גר, אתם יכולים לעשות את זה.

המזור שלנו, בהקשר הזה של קפיצת מדרגה בראיה לאומית בהאצה, הוא חצי מיליון יהודים כאן בארץ, שרובם יכולים להיות אנשים שמשדרגים ותומכים באותו חזון לאומי של טכנולוגיה ומעצמה טכנולוגית. מיליון יהודים מברית המועצות עשו את אומת הסטרטאפ, בלי העלייה הזו לא יכולנו לעשות את זה. אדוני יושב הראש, מילה אחרונה מכאן לראש הממשלה, אמרתי לו את זה אישית ואני מנצל את המפגש הזה, הפומבי להגיד את זה, אני חושב שראש הממשלה צריך למנות CTO אצלו בלשכה. יועץ טכנולוגי ראשי לראש הממשלה ולקבינט, שיבין - - -

לא יועץ, מישהו עם סמכויות, יועץ יש מספיק.

לא, אני מנסה להגיד שאנחנו צריכים לדבר אחרת, לחשוב אחרת ולהוביל אחרת. אני קורא לנפתלי בנט למנות יועץ לקבינט ולראש הממשלה, לקחת אחריות היסטורית על המפנה הזה - - -

הוא הראשון שצריך להבין בראייה הכוללנית.

אנחנו יכולים לגבש את החזון הזה. מישהו צריך כל הזמן לצלצל בפעמון בממשלה לגבש את החזון וליישם אותו.

צביקה, אם אפשר לתמלל את מה שאמרת, אנחנו כולנו, כל התעשיינים, נחתום על דברייך.

רק במשפט, היה ראש עיר פעם נחום שהצליח להבין סיבים אופטיים לירוחם גם לפני שהייתה מהפכה.

אנחנו רוצים שכל המדינה תהיה ככה, זה לא עניין של ירוחם. זו רק ההוכחה שאפשר.

לא נסתפק בירוחם.

לא, הוכחה שאפשר, זה כל מה שאנחנו רוצים. אני יש לי סקופ, הספר שלי ייקרא "אפשר". אפשר לנצח את הסוציו-אקונומי. אפשר לעשות, הנה אחת שעשתה גם בתעשייה, גם בחברה וגם באחדות של המדינה. איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

בוקר טוב, חבר הכנסת ביטון. תודה רבה לך על ההזדמנות, פעם ראשונה בכנסת בתפקיד שלי כיושבת ראש מכון הייצור. תודה רבה לחבר הכנסת לרון כץ, לחברי צביקה האוזר וכמובן לחברי הטוב מריאן כהן יושב ראש איגוד היי-טק. אני אדבר בקצרה, וברשותך, אעביר את יתרת הזמן שלי לליאור קוניצקי שהוא משנה למנכ"ל מכון הייצוא. כאמור אני לא רוצה לחזור על הדברים, אם כי לך ולי, מיכאל, יש היסטוריה של הצלת מפעלים בישראלי וספציפית בירוחם. מכיוון שדיברו כבר על המחסור בעובדים ועל המצב השוחק של הדולר, וצריך להבין את זה שכשאנחנו מדברים על המצב הכאוטי של התעשייה, ואמר בפתח דבריו חבר הכנסת רון כץ, שהיי-טק הציל את הכלכלה הישראלית. תרשה לי לומר, בתור תעשיינית, לא היי-טק, אלא תעשייה מעורבת. התעשייה הישראלית הצילה את הכלכלה הישראלית וזה דיון שהוא מאוד מאוד חיוני לענייננו. זאת מכיוון שגם תעשייה מסורתית חייבת לקבל את הדחיפה, כדי באמת לקבל את הכלים להפוך, למה שאנחנו - - -

את מכירה את מרינה? את יודעת שמרינה היא בכלל מורה לכימיה ומתמטיקה?

מיכאל, מערכת היחסים שלי עם מרינה הייתה מאוד מאוד מיוחדת. מרינה היא באמת הגאונה והיא אגב לא הסדרנית היחידה עם הכישורים. כמו שאמר צביקה האוזר, בצדק מוחלט, הם פשוט הם יצרו, הם היו הקטר שמשך את הכלכלה קדימה. אבל, אני חוזרת רגע לנושא הייצוא באופן ספציפי, כדי להעביר גם לליאור הזדמנות לדבר. אנחנו צריכים להבין שבסוף חלק מאוד קטן מהתעשייה בכלל הוא ייצואן, וחלק מהתפקיד שלנו, באותה מדיניות ממשלתית שבין אם יהיה CTO של נפתלי בנט, ובין אם יהיה בדרך אחרת, ביצירת מדיניות דרך רשות לחדשנות וכלים אחרים וכמובן מכון הייצוא, שהוא חלק מאוד מרכזי בתפקיד שלנו. אנחנו נהיה חייבים לדחוף גם את התעשייה המסורתית לעולמות הטכנולוגיה ודרך זה לייצוא, כי בסופו של דבר, חבר הכנסת ביטון, במה שאתה מתעסק בו, ייצוא מעלה פריון, מעלה שכר ומביא משרות איכותיות.

שישים וחמישה אחוז מהמועסקים בפריפריה מועסקים בתעשייה, אבל הם לא מועסקים בהיי-טק ואת זה צריך לזכור. לכן, הדיון הזה, אנחנו חייבים לזכור, כי כשאנחנו מדברים על היי-טק אנחנו צריכים לדחוף פנימה את כל התעשייה הישראלית. ישראל חייבת להיות הסם התעשייה הטכנולוגי של העולם וככה אנחנו צריכים לחשוב על זה. מילה אחרונה בנושא קידום נשים, כי במשרד הכלכלה מובילה שרת הכלכלה והתעשייה, מהלך מאוד מאוד גדול בנושא של שילוב נשים בהיי-טק ובתעשייה בכלל, בעניין הזה אנחנו נמצאים במקום מאוד גרוע. כשאנחנו מדברים על השתתפות חרדים וערבים זה מאוד מאוד חשוב, גם ליאור תיכף יגיד לכם. יש לנו אגף שלם שעוסק בקידום מפעלים ברשות המגזר הלא יהודי לייצוא. זה מצחיק להגיד שמדברת אישה שהיא יושבת ראש מכון הייצוא, אבל בפעם הראשונה, אני אומרת לכם, אנחנו צריכים לדחוף יותר נשים לעולמות התוכן האלה, גם ליזמות וגם בסופו של דבר לייצוא.

בבקשה, ליאור.

שלום, צהריים טובים. אנחנו במכון הייצוא עוסקים בעולמות של זיהוי הזדמנויות עסקיות בחו"ל ויצירת כלים פרקטיים לתעשייה בכללותה לנצל את ההזדמנויות האלה. רציתי גם לשים את הזרקור על העולם הזה של החשיפה הבין לאומית. בסופו של דבר, חיזוק התעשייה בחו"ל, חיזוק המותג הלאומי הבלנד הישראלי, כפי שאנחנו יודעים, כפי שאנחנו יודעים לעשות בתחרויות בין לאומיות, בהזדמנויות בין לאומיות. על הנושא הזה אני גם חושב שזה חלק בלתי נפרד מכל העולם הזה של חיזוק ההיי-טק. דיברתם על חסמים, כמו החסם השקט של האנגלית, אנגלית עסקית. כל המכלול הזה ביחד, אני חושב שמאוד מאוד חשוב שהוועדה הזו, ועדת המשנה, תדון בעולמות האלה. אנחנו נשמח מאוד מאוד לתרום את חלקנו ביחד עם השותפים. תודה רבה.

חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה.

תודה. אז קודם כל, בגלל שאני ככה לקראת סוף הדיון, יכול להיות שעל חלק מהדברים אני אחזור, אבל אני אנסה לתת להם קצת פרספקטיבה אחרת. שוב, תודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל ביטון ולידידי לסיעה חבר הכנסת רון כץ שעומד בראש שדולת ההיי-טק.

נאמר פה כמה פעמים את הביטוי שההיי-טק הוא קטר צמיחה למשק ואני מאוד מסכימה עם זה. אבל, לצד זה שהוא קטר צמיחה הוא גם, באיזה שהוא מקום, קטר להגדלת פערים חברתיים וכלכליים. דיברנו על זה בגלל בועת השכר, שיוצרת גם עליית יוקר המחייה, בגלל המחסור בכוח אדם שמניע, זה מן מעגל כזה שמניע את בועת השכר. הפתרון הוא ממש נמצא פה מתחת לעיניים, כמו שנאמר, הפתרון הוא התערבות ממשלתית, השקעה בהיי-טק, באוכלוסיות בתת ייצוג, שגם כן כבר נאמרו פה בוועדה כמה פעמים. קודם כל, בראש ובראשונה פריפריה, נשים, חרדים והאוכלוסייה הערבית, אגב זו אחת המשימות שאני לקחתי על עצמי פה בכנסת, זה איך להגדיל את הייצוג של אותן אוכלוסיות בתת ייצוג.

חלק ממה שנעשה הוא שאני מסתובבת המון, בעיקר באזור הצפון, גליל וגולן, אני נפגשת עם חברות היי-טק. אני שואלת אותן מה יעזור לכן לצמוח? מה יעזור לכן לגדול? להעסיק עוד אנשים. אני חושבת שהמדינה במשך הרבה שנים עשתה ניסיונות להביא חברות היי-טק מהמרכז לפריפריה, השקיעו בזה המון כסף ולא כל כך הצליחו, כנראה צריך רגע לשנות את החשיבה. במקום למשוך חברות מהמרכז צפונה, להשקיע בפיתוח חברות שכבר נמצאות בצפון.

לצד זה עוד נושא, חבר הכנסת האוזר ככה נגע בו במילה, הנושא של קידום ועידוד של העסקה מרחוק. יש לנו היום את הטכנולוגיה, אני מוצאת שאחד הדברים שנכון היום לעשות הוא להעמיד יעדים לחברות היי-טק שנמצאות במרכז, להעמיד להם יעדים של העסקה, שלאותן אוכלוסיות יהיו יעדים ותגמול על העסקה של עובדים מהפריפריה, עובדים מחברה ערבית, נשים וחרדים.

בנוסף, התאמה של תוכניות המדען הראשי והתאמה של התוכניות לחברות בצפון. אני רוצה לתת שני סיפורי מקרה שפגשתי ושאלו אותי, מה עוצר אותן מלהתקדם. אז הסיפור הראשון הוא חברת "אגרו סקרט", היא יושבת בקיבוץ יראון, מי שלא מכיר זה ממש במרחק יריקה מגבול לבנון, הכי פריפריה שאפשר לדמיין. יש שם חברת היי-טק מדהימה, מקסימה באמת, שצמחה מתוך צורך של החקלאות, שזה עוד דבר. אנחנו גם נמצאים באיזה שהוא משבר של ענף החקלאות, קמה חברה שיודעת לתת מענה טכנולוגי שעוזר לחקלאות, בכל העולם אגב. הם משווקים בכל העולם איזו שהיא טכנולוגיה של רחפן שמסתובב, מזהה נגעים, מזהה מזיקים בחקלאות ועוזר לחקלאי לאתר אותם. אז, אחד הדברים שהם אמרו לי שם הוא על התוכניות של המדען הראשי, הם מנסים להשיג תקציבים, מנסים להשיג מימון, לא מותאמים להם. אז, זה דבר אחד שצריך לראות, לעבור שוב על התוכניות. צריך לראות איך במקום ליצר שוב ושוב את אותו מצב שעולם ההיי-טק מתרכז בין גדרה לחדרה, איך מתאימים את התוכניות ככה שכן חברות שכבר רוצות ומעוניינות להיות בפריפריה יוכלו לצמוח שם.

סיפור מקרה נוסף, פארק ההיי-טק בבר לב. פארק ההיי-טק שבא יזם פרטי, לא המדינה, יזם פרטי שמוכן להשקיע שם מאה מיליון שקל, על מנת להקים בניינים שיאכלסו חברות היי-טק. קודם כל, היזם הזה סיפר לי שהוא התמודד עם קשיים רגולטורים ובירוקרטים, הוא ממש היה צריך לצלוח ים של קשיים בירוקרטים בשביל מה? בשביל לשים כסף על היי-טק בפריפריה, במקום שהמדינה תעודד אותו. הוא ביקש כסף, הוא רק ביקש החסרת חסמים רגולטוריים. הוא כבר הצליח לצלוח את כל החסמים האלה, אז יש פארק עם תכניות, עם כסף, אבל אין חברות, החברות לא באות. החברות לא באות, הוא עומד שם כבר שלוש שנים. מנכ"ל פארק מנסה להביא חברות, נפגש עם עוד חברות והם לא מגיעות, למה? כי יש איזו שהיא בעיה, הגבול בצפון, הגבול של יוקנעם-חיפה, אין מוטיבציה לחברות לעבור את הגבול הזה, זה עוד נושא שצריך לעסוק בו. מישהו שכבר רוצה לבוא וכבר יש לו מוטיבציה לבוא לפריפריה, להתאים את ההטבות ואת התוכניות.

אז, הצפתי ככה את הנושאים שאני זיהיתי בזמן הקצר שהיה לי לבדוק את הנושא. שלושה פתרונות פרקטיים שאני רוצה להציע, אחד, משרד החדשנות אני אשמח לעזור לכם בזה, להזמין יזמים מהפריפריה, לשבת איתם, להבין מהם איפה הנקודות שצריכות להשתנות, על מנת שיעזרו להם להתפתח. שתיים, אני חוזרת, להציב יעדים בחברות גדולות, חברות שנמצאות במרכז, יעדים להעסקת אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג וחינוך. השקעה מאסיבית בחינוך טכנולוגיה בפריפריה, השקעה בתוכניות לקידום מצוינות במתמטיקה, רובוטיקה, מחשבים ומדעים. בסוף, הנוער שלנו, ואני אומרת שלנו כי אני ילידת הגליל, כל החיים שלי וגרה גם היום, אני רוצה שהילדים שלי יישארו לידי. אנחנו צריכים להשקיע בנוער בתושבי הנגב והגליל שירצו להישאר שם, שהם יהיו היזמים הבאים, הם יקימו את חברות ההיי-טק, ואז לא נצטרך להשקיע כל כך הרבה כסף בלהביא חברות היי-טק לצפון ולנגב, הן פשוט כבר ייצמחו שם.

תודה, ענבר. אני רוצה לחזק אותך עם נתון, רשות החדשנות ומשרד המדע השקיעו בסביבות שש מאות מיליון שקל להביא עובדים בהיי-טק לבאר שבע, בסביבות, לא יודע, שש, עשר שנים. הנתונים שהצלחנו להביא בכסף הזה מאתיים עובדים לבאר שבע. מה זה אומר? זה אומר שהיינו יכולים לשלם לכל עובד שלושה מיליון שקל שרק יבואו. היינו משלמים לעובד חצי מיליון, היינו מביאים יותר עובדים, היינו מביאים אלף מאתיים עובדים. אז, אנחנו צריכים להסתכל על האירוע הזה ולשאול מה קורה פה. אחת הסיבות שלא הבאנו עובדים היא שחברות מוכנות ליהנות מהטבות, אבל הן לא יושבות בבאר שבע, וכשיש הטבות ממשלה הן ממנפות וכשאין הן דועכות. צריך להסתכל על זה אחרת, המנכ"לית, ולהגיד איפה יש חברות קטנות בפריפריה, קיימות, של בני הפריפריה או חדשים שהתמקמו שם. הן קיימות, יש בהן שלושה, עשרה עובדים ואותן להכפיל פי שלוש כדי שהן לא ייצאו משם, כי הן כבר שם.

בנוסף, עוד קריאה ערכית פה, אתה לא יכול להטיל על חברה שנאבקת על הקיום שלה ועוד לא הוכיחה כלכליות את כל צרות החברה הישראלית. לכן, חברות שהן בראשית הדרך, הן נאבקות והן עדיין תחת השקעות והמשקיעים דורשים מהן ליצר שוק ומוצר ולהרוויח וזה לוקח שנים. אבל, יש בישראל מאות חברות ואנשים בודדים שעשו אקזיט ואחרי אקזיט אדם שואל מה הוא יעשה. אדם רגיל לא חושב שזה מספיק רק לנוח בבית וליהנות מהכסף, הוא מחפש משמעות. משמעות אחת היא לתרום חלק מהכסף ולהיות שותף למיזמים, והרבה מהאנשים האלה תורמים ומשקעים בחברה.

המשמעות שאתם צריכים ליצר, אתם, מול אותם מאות שעשו אקזיט. עכשיו שיש לכם רווחה כלכלית והון פנוי, בואו איתנו לקריית שמונה, לשלומי, בואו איתנו למצפה רמון ואילת. יש לכם יותר גמישות, יותר ביטחונות, אתם החלוצים. שני הדברים האלה, להפוך את הקערה ולממן חברות קיימות בנגב ובגליל ולהגדיל אותן, הדבר הזה יביא ערובות יותר גבוהות מלעודד חברה לשים כמה עובדים בבאר שבע, וכשהכסף נגמר חלק מזה דועך.

כן, ולהשקיע בנוער, בחינוך של הנוער.

בוודאי, בלי זה לא יהיה הון אנושי.

עכשיו אני רוצה שתי קבוצות שלא קיבלו פה התייחסות והן הכי חשובות להרחבת הפוטנציאל של הון אנושי בעולם ההיי-טק, גם החרדים וגם הערבים. משה פרידמן 'Kamatech', יזם חרדי, בבקשה. כל הדוברים הבאים, אנא כל אחד מכם שתי דקות.

לא ידעתי שאתה נותן לו, אז כתבתי אצלי שאני רוצה לדבר על 'Kamatech'.

תן לנו שנשמע את זה מפי הגבורה, ואז ניתן לך. יעל את גם רשומה לפי סדר חברי הכנסת. נשמע נציג קהילה חרדית, ונציג קהילה ערבית, ואני חוזר לח"כים, יהיה זמן, אני עומד בהבטחות שלי. כל הדוברים הבאים שתי דקות, מוישי שְׁנֵה תלמודך בשתי דקות.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה להזדמנות וגם ליושב ראש ועדת המשנה חבר הכנסת רון כץ גם כן על ההזמנה להשתתף בוועדה החשובה הזו, גם לחבר כנסת הרב אורי מקלב, שסייע לנו רבות גדולות ונצורות, ותודה לבוסו שעוזר לנו רבות.

אני רוצה להגיד דבר מאוד מאוד פשוט, אני מנכ"ל של ארגון בשם Kamatech, בכל שנה משתתפות אצלנו בהכשרות קרוב ל-2000 נשים חרדיות מכל רחבי הארץ, וגם גברים חרדים, במספרים קצת יותר קטנים, אבל גם גברים חרדים. יש לנו גם פעילות לעזור ליזמים חרדים שמקימים סטרטאפים ויש הרבה מאוד סיפורי הצלחה. בעצם הנקודה המרכזית שאני רוצה לומר, כמעט כל הדוברים שדיברו לפניי אמרו כמה זה חשוב לשלב חרדים בהיי-טק, ערבים בהיי-טק, פריפריה, וזה כמובן מאוד מאוד חשוב. לצערי, ככל שידוע לי, בתקציב המדינה הנוכחית, אולי אני טועה, אין אפילו שקל אחד שהוקדש לסעיף של שילוב חרדים בהיי-טק.

אין?

רק עכשיו בתקציב האחרון חמישים ושמונה מיליון שקל מתקציב רשות החדשנות שהוכפל על ידי השוק הפרטי, יצא לחדשנות בהכשרות. מסלולים לא מעטים, חלקם בחברה החרדית, גם משרד החדשנות יחד עם 'Kamatech' מפעיל תכנית. יש תקציב, לא בהכרח זה שם התקנה.

הממשלה בקורונה עשתה סל של איזה חמש מאות מיליון שקל להכשרות ולא ניצלה אפילו את הכסף.

בדיוק זה פשוט בתקנות בשמות אחרים.

דרך אגב, גם דיברנו פה קודם על חשיבות האנגלית להשתלבות בהיי-טק, אז זה תנאי יסוד על מנת שהחרדים ישלבו בהיי-טק, אלו לימודי ליבה.

לא, זה ברור, אבל משה, יש הרבה יותר כסף להכשרות בממשלה ממה שהוא נדמה והוא לא מנוצל. לך תשים עליו את היד.

מה שאמרה המנכ"לית זה נכון שיש כספים גם של רשות לחדשנות, גם של משרד המדע, גם משרד הכלכלה שמים על שילוב חרדים בהיי-טק גם בשותפות איתנו ובשותפות עם עוד גורמים. אבל, אני אומר שאין סעיף מיוחד לגבי שילוב חרדים בהיי-טק, כמו למשל שיש סעיף תקציבי לשילוב ערבים בהיי-טק בסך שש מאות מיליון שקל, אין תקציב דומה לחרדים, אפילו גם לא עשירית מזה.

אל"ף הדרישה שלך נכונה, אבל אני מבקש פה מחברי הכנסת, גם יעל רון ואחרים, יש לממשלה הקצאה של חמש מאות מיליון שקל להכשרות מקצועיות בקורונה ויש תת ביצוע של הדבר הזה. זה נפל בין הכיסאות בין האוצר לכלכלה. שימו על זה יד ותסמנו כסף ייעודי לקהילה החרדית ואין מה להתבייש. הם הון אנושי אדיר ולמדנים ולמדניות שיכולים ממש לתת החזר על ההשקעה, זו הכשרה הכי משתלמת למדינה.

אני רוצה להגיד משפט אחד לסיום, אנחנו בתמיכת משרד המדע, הרשות לחדשנות ומשרד הכלכלה, עשינו פרויקטים של פיילוט גם בשותפות עם חברות שנמצאות פה עם גוגל, עם אמזון וחברות אחרות. עשינו פרויקטים שהצליחו, אבל במספרים קטנים. אם יהיה תקציב, גם אנחנו וגם ארגונים אחרים שדומים לנו, ארגונים אחרים מצוינים, נוכל לעשות פי עשר ופי מאה, רק שיהיה תקציב ושאנחנו נוכל. יש פה סיפורי הצלחה, אפשר להגדיל את ההצלחה הזו בסדרי גודל. אני אגיד משהו אחד, עלות ההכשרה של חרדי או חרדית להיי-טק זה עשרים, שלושים אלף שקל, יש כל מיני תוכניות. אותו חרדי שמתחיל לעבוד תוך כמה חודשים, רק המיסים הישירים שהוא משלם, כבר מחזירים לקופת המדינה את כל ההשקעה - - -

משה, אמרנו את זה רק באנגלית. אתה צודק. משה תודה רבה לך, תמשיך בפועלך ואתה גאווה למדינה, וכל אישה כזו שנכנסה לעולם ההיי-טק יש לך עוד מקום בעולם הבא, יש לך מקומות ספייר. תודה רבה לך.

בוא נעשה יותר ביחד.

נעבוד, הוועדה לרשותך. אם אני אגלה שאין תקציב להכשרות בהיי-טק בחרדים, נעשה על זה דיון מיוחד. אבל, יש כסף לא מנוצל וגם יש ועדת משנה פה שתתחיל לעבוד, שתביא תוצאות. הנה, משימה ראשונה לוועדת המשנה: תקציבי הכשרות לקהילה החרדית להיי-טק.

איציק קרומבי, מ-ק.מ.ח. גם בעולם החרדי, שלא יופלה, בבקשה איציק.

כן, שלום. אני שמעתי גם את מה שמשה אמר ואני חושב שהנקודה פה היא משמעותית. יש כל מיני תקציבים, נכון שעובדים לנושא של תעסוקת חרדים ודרך המסלולים הקיימים. בסוף, אנחנו מסתכלים רגע על הנתונים, יש מחקר שיצא על ידי המכון החרדי למחקרי למדיניות ומכון אהרון לפני כמה חודשים, מ-2012 ועד היום, כשאני מסתכל על גברים חרדים, אחוז החרדים שמשתלבים בהיי-טק לא השתנה ולא עלה באחוז אחד. אנחנו מדברים על זה שב-2012 הגברים החרדים היו אחוז מכלל עובדי ההיי-טק בישראל, וב-2022 אנחנו עדיין אחוז מכלל עובדי ההיי-טק בישראל, והדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. אנחנו מדברים על זה שהתעשייה בוכה - - -

איציק, מה קורה אצל הנשים?

חבר'ה, שקט. דבר.

חייבים לעשות, וחייבים לראות איך הממשלה לוקחת את הסיפור הזה ועושה תכנית עבודה של כל המשרדים, ולא דברים שנופלים בין הכלכלה למשרד הרשות לחדשנות ובין משרד המדע למשרד האוצר וכל אחד מושך לכיוון אחר. איך לוקחים את הדבר הזה ובסופו של דבר מייצרים תכנית שתצליח לעשות הכשרה מאסיבית. אנחנו מכניסים היום סדר גודל של מאה חמישים עד מאתיים איש בשנה, בואו נדבר על גברים, אנחנו מכניסים סדר גודל של מאה חמישים, מאתיים חמישים איש בשנה, זה כלום עם כלום. על מנת לצמצם את הפער בגלל קצב הגידול הגבוה של הגברים החרדים ושל האוכלוסייה החרדית בכלל, אנחנו צריכים להגיע לסדר גודל של אלפיים איש בשנה. זה לא יקרה ממסלולים קיימים, עם כל הכבוד למסלולים של הרשות לחדשנות וזה אחלה בקרן הון אנושי ודברים אחרים, שאומרים אוקיי אם אתה חרדי, אני נותן איזה שהוא תיעדוף לתוכניות שעובדות לחרדים.

עושים חמישים תכניות שתיים מהן שזה ארגון חרדי או חברה זכתה, אז זה עובד לחרדים או שלוש או ארבע תכניות לחרדים. זה לא יכול לעבוד ככה, יש לנו פה אתגר שהוא אתגר לאומי, שהמטרה שלו זה לא לדאוג לחרדים. אני שומע הרבה בחברה החרדית שאני מסתובב במשך השנים כל הזמן, גם פקידים, הרבה אמרו, שחברי הכנסת החרדים בקואליציה אז הדברים לא זזים. הנה, חברי הכנסת החרדים לא בקואליציה, אז משהו זז? זה לא אינטרס של החרדים, זה אינטרס כללי של הכלכלה וחייבים לעשות תכניות משמעותיות על מנת לראות איך פותרים את זה.

תודה, איציק המסר נשמע, ואחת המשימות המיידיות של ועדת המשנה היא דיון עומק ווידוא שיש סעיפי תקציב ברורים להכשרה מקצועית בהיי-טק של חרדים, כי אלו העתודות של ההון האנושי הפוטנציאלי, יחד עם האוכלוסייה הערבית שלא משתתפת בחגיגה הזו מספיק. לכן, אני מבקש מרביטל דואק מנכ"לית משותפת צופן. ואחרי זה אתן לכמה חברי כנסת.

שלום לכולם, תודה רבה כבוד יושב הראש, מיכאל ביטון, ידידי. אני באמת רוצה להיות קצרה ולהגיד שלושה דברים, אחד, זה נכון שאושרה התכנית חומש לקידום ההיי-טק בחברה הערבית, שצופן קיבלה על עצמה, להוביל, לגבש יחד עם ועד ראשי הרשויות IATI וקרן אדמונד ברוטשילד, אבל המבחן הוא מבחן היישום. כמו שאתם יודעים זה שיש תקציב, זה עדיין לא אומר שנעמוד במבחן היישום, ולכן כל השותפים המכובדים שנמצאים כאן מהמגזר העסקי, מהמגזר הציבורי ומהמגזר השלישי שותפים להצלחה. אני מאוד שמחה שישנה ועדת משנה, ואני מזמינה אותה גם לקחת חלק בליווי של היישום ולראות שאבני הדרך אכן מתבצעים, כי נצטרך באמת שילוב כוחות לצורך היישום.

הנקודה השנייה שחשוב להדגיש, היא באמת להביא גם היי-טק לערים ולרשויות ערביות. כבר נאמר כאן, זה תלוי בתשתיות וצריך פה באמת באמת לוודא שאנחנו מצליחים לייצר את מודל נצרת גם ברשויות נוספות, באמת כדי להביא לצמיחה כלכלית בתוך הרשויות הערביות, וכמו שאנחנו מאמינים בצופן, לחזות של חברה משותפת. כלומר, יהודים וערבים כאחד שיעבדו בתעשייה המשגשגת הזו.

הסוגיה השלישית שאני חושבת שהשותפים פה מהמגזר העסקי וחברות ההיי-טק המובילות שותפות לה, וזו הסוגיה של הג'וניורים. איך אנחנו בתוך התעשייה מצליחים לפתוח דלתות לאלפי ג'וניורים שמחכים בסיום לימודיהם את האקדמיה להיכנס לתוך התעשייה, ויש חסם מאוד מאוד גדול בלקבל אותם לתעשייה בשל חוסר הניסיון.

אנחנו בצופן עושים הכשרות, אנחנו רוצים שיקבלו את ההכשרות האלה כמו בדיוק שמתייחסים, בואו נעשה את האנלוגיה, להכשרות ביחידות הצבאיות הטכנולוגיות. אנחנו מפוקחים על ידי זרוע העבודה ועל ידי גורמי ממשלה אחרים שמכירים את ההכשרות שלנו. אני מזמינה באמת לפתוח את הדלתות לאותם ג'וניורים שבהחלט יכולים להביא אותנו למקומות הרבה יותר טובים מבחינת ההון האנושי. טאלנטים ראויים שכיום יש לנו חסם בלהיכנס לחברות האלה.

צריך גם להגמיש את תנאי הכניסה להכשרה, כי יכול להיות פריק של מחשבים שיש לו רק עשר שנות לימוד, יש דבר כזה, וגם המדריך יכול להיות פריק של מחשבים מ-8200 או 81 או מקום אחר, שיכול ללמד את המרצים באוניברסיטה איך עושים עניין מסוים. אתם חייבים להגמיש את הדבר הזה ולסמוך על החברות המכשירות, שהן יודעות להביא את הטובים ביותר. רביטל, אני רוצה להגיד לך שאפו על לומר שלוש נקודות בשתי דקות חד וקצר.

חבר הכנסת אורי מקלב, עכשיו יש לך זכות הדיבור.

אנחנו נעשה את זה באמת בקצרה. קודם כל, באמת תודה רבה על הדיון. אני מבין שהמינוי של רון יהיה עוד מעט, נכון?

עכשיו אנחנו נצביע בסוף הישיבה. אנחנו נפתח ישיבה מיוחדת ונצביע על המינוי שלו. אנחנו רוצים שגם האופוזיציה תתמוך.

אני חושב שבאמת הרשות לחדשנות גם היא עושה דברים לא נכונים, משרד החדשנות והמדע והמנכ"לית שאנחנו מכירים אותה ביכולות שלה. אין לנו ספק שבתמיכה, תמיד אם היה יותר כסף, היה אפשר לעשות יותר. אני רוצה לשים דגש בדבריי על משהו שדיברת בדבריך, אבל אני חושב שזה לא מספיק חודד, הוא הנושא של התרת רגולציה וחסמים. אנחנו נפגשים עם יזמים, שני בחורים, אדוני יושב הראש, שסיימו את 8200 ונכנסו לשוק הפרטי. אחד פתח חברה, הוא יזם פה, הוא פתח משהו, אני אתן לך דוגמה, דיברת מקודם על רחפנים, הוא פיתח תוכנה, התוכנה שאתה מחבר לאותו רחפן, אתה יודע הרי שהרחפנים היום בהרבה נושאים, נניח בתכנית מעקב אחרי בנייה מאסיבית. שניהם צעירים אחד נסע לחוץ לארץ ואחד נשאר בארץ.

זה שמפתח בארץ, שניהם הגיעו לקו הסיום בתוכנה שהם פתחו במעקב היום על בנייה, הם הגיעו באותו תאריך. זה שנמצא בארצות הברית הוא מיד יוצא, הוא מיד עובר, זה שנמצא כאן בארץ צריך רק לקבל אישורים מהגופים הרשמיים, לוקח לו שבעה חודשים זה גם יכול לקחת. הוא כבר ישן, כבר אנשים קונים את זה מארצות הברית את התוכנה הזו. הם סיימו ביחד, אולי אפילו הקדימו אותו, אבל הוא יושב בארץ. הוא יושב בארץ, הוא צריך עכשיו לקבל אישורים ביטחוניים ועוד כל מיני דברים על זה שהוא למד שם, לא משנה הוא לוקח איתו חומר או לא לוקח איתו. אלו דברים כאלה שזה החסם המרכזי מאוד וכאן צריך באמת לקדם את זה, זה דבר אחד.

הדבר השני, שאני אגיד את זה בקצרה, בכל אופן לגבי האוכלוסייה החרדית. אנחנו היום נמצאים במצב שיש לנו כאן, בתוכו, לא מעבר לגדר, כאן בתוכו, הון אנושי, כפי שאתה באמת עושה את זה בהערכה וכאחד שמכיר את האוכלוסייה הזאת, שהם יכולים להגיע להישגים מאוד מאוד גדולים. הם עובדים מצטיינים, מסורים, בעלי יכולות גבוהות מאוד, עם מוסר עבודה ועם כל מה שצריך בשביל עובד שנותן תפוקות טובות וגם מי שמעסיק מאוד מאוד מרוצה. אנחנו רוצים לייבא היום מחוץ לארץ, יש לכם את זה כאן, אז רק צריך להתיר איזה שהוא חסם. מה אנחנו צריכים? מה אנחנו מבקשים? להתיר חסמים שהם לא גדולים, מה החסם? התאמת מקומות העבודה, שזה דבר קטן מאוד שהחברות הפרטיות ידעו לעשות את זה, מי יותר ומי פחות, אבל ככל שהשר הוא מרוצה, אבל יש כל כך אלפי חברות שיכולות לעשות את זה. בנוסף, לבוא לקראת ובמועדות ובסטיגמות, בדימוי שיש, כאן צריך להשקיע עבודה.

הדבר המרכזי שיש פה הוא הניסיון. כמה שיש מחסור היום במדינה, אף אחד לא רוצה לקחת עובד שאין לו ניסיון. ההכשרה לניסיון הזה, כולם אחרי בוגרי תעודה ושיש להם את ההשכלה, אבל צריך את השילוב הזה, את התיווך הזה בין החלק הזה של הניסיון. מה שעושים Kamatech ומה עושים אחרים, זה בדיוק מה שעושים בקורסים או בלימוד שהוא לא ארוך, שהוא מותאם לאותן חברות, חוטפים אותם. הם מתחילים לעבוד וכבר במשכורות גבוהות, לא כעובדים זוטרים, הם משתלבים, אז יש מודלים של מצליחים ומוצלחים, אין להם אפשרות לעשות את זה יותר. יש אלפי עובדים שנמצאים בתוך האוכלוסייה, אלפי עובדים שרוצים להשתלב, למה אנחנו צריכים להביא מישהו מחוץ לארץ? למה אנחנו צריכים להביא עובדים זרים - - -

שיבואו, אנחנו מוכנים לקבל אותם.

אבל אתה צריך להכשיר אותם, אתה צריך לעשות איזו פעולה קטנה, אבל אני שומע שאין שום דבר, שאין. אני רוצה לתת לך רק דוגמה מזה שאנשים מרוצים מהעובדים, יש אלפי עובדות חרדיות ועובדים חרדיים בממשלה. ישנה היום זליגה מאוד גדולה, החברות הפרטיות גילו אותן, הן היום פשוט משדלים אותן, מפתים אותן רודפים אחריהן על מנת שיבואו לחברות הפרטיות, מציעים להן. אתה לא מבין, מציעים להן תוספות של חמישים אחוז מהמשכורת, רק תבואו. מקבלים אותן בחברות הכי גדולות. זה פוגע בממשלה היום שאנשים שקיבלו תפקידים מרכזיים אנחנו רוצים לדעת איך לקדם את זה.

אני רק רוצה להגיד משפט אחרון, אתה יודע שהממשלה עושה ואופוזיציה עושים וחברי הכנסת החרדיים לא נותנים לעשות, אני אפילו לא מתייחס לזה. אמר את זה איציק, הוא אמר את זה בטענה, אומרים לנו שכשהחרדים היו בקואליציה תשבו רק עם החרדים - - -

אורי, אני לא נוציא דיבתה.

הוא לא הוציא דיבה, הוא רק אמר על הממשלה.

הכי חרוצים בכנסת, גם רואים את זה בדוחות של הנוכחות, על מה אתה מדבר?

עזוב נוכחות, אנחנו עם יושבי ראש ועדה והדברים האחרים שהם מתחרים צמודים, אז זו הראייה בעניין הזה. הוא התכוון למשהו אחר, אני לא רוצה להרחיב, אין לך את הזמן להרחיב על מה הוא התכוון על חרדים. זרקו, תביאו כסף, לחרדים תביאו כסף, דברים כאלה שהם זרקו והם לא רצו לעשות תכניות ייעודיות. לא לפני הרבה זמן קמה הרשות החרדית לפיתוח עסקי, חברתי וכלכלי של הציבור החרדי, אחד מהדברים בשיתוף פעולה שהם עשו, הם עשו על מנת לשלב, על מנת לתת את האפשרות, כל הדברים שדיברנו פה. דרך אגב, Kamatech זכתה עוד בסוף ימיה, כאשר היא בקושי התחילה, לתמיכה בעניין הזה. מאות ועשרות עובדות, בעקבות תמיכה לא גדולה שנתנו להן, שיתוף פעולה, הן עשו ואותם נשים - - -

אדרבה. הרשות לקידום הקהילה החרדית, הכלכלית זה המקום לפעול. ומקלב, כבר 12:30.

אני מסיים בשישים שניות. אנחנו, ואני חושב שהשרה לשינוי חברתי, ששם נמצאת הרשות, מוכנה לשיתוף פעולה. אני אספר לכם אבל סוד, היא לא תוקצבה אפילו לא בשקל.

בושה וחרפה.

מול הרשות הערבית שקיבלו אפילו שקל, אני לא יודע אם יש מיליון שקל, בשביל דברים אדמיניסטרטיביים.

אנחנו כרגע ממוקדים בסוגיית היי-טק וההכשרות ואני אומר לך שלא יהיה מצב שאין תקציב ייעודי מסומן להכשרות היי-טק בקהילה החרדית. לא יהיה מצב כזה, לא בבית ספרנו, וזו אחת המשימות הראשונות שרון יעסוק בהן.

יש לך תשובה לענות לי מדוע אישה שעובדת בהיי-טק, אישה שמצליחה, עובדת במשרד ממשלתי, שבע וחצי שעות, שמונה וחצי שעות ביום, מדוע היא לא יכולה לקבל סבסוד למעון יום, ולו רק בגלל שהיא מרוויחה ומועילה למשק?

אני הייתי נגד ההחלטה הזו. לא מענישים אישה שיוצאת לעבודה בפגיעה בילדיה, לא מענישים דבר כזה. זו הייתה טעות, והאמת זה גם לא נכנס לתוקף, אז למה לדבר על דברים. בוא נדבר על כאן ועכשיו. תודה רבה חבר הכנסת אורי מקלב. ג'ידא רינאוי זועבי בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לספר לכם על דברים שאני חווה ביום יום בקשר להיי-טק ולחברה הערבית, ואני אשמח, רון, שתזמין אותי לוועדת המשנה, כי הסיפור הזה מאוד חשוב. אני אגיד את הדברים ממש בקצרה, אני גם מסכימה איתך מיכאל, שמה שמצליחים להגיד בשתי דקות וחצי, אפשר להגיד ולהעביר את המסר.

בשנות התשעים אח של בעלי סיים תואר שלישי בטכניון באסטרופיזיקה. בטכניון היו לא יותר מעשרים איש שהם ערבים, הוא הפך להיות מורה לפיזיקה בתיכון. היום הבת שלי לומדת בטכניון ושלושים אחוז מאלה שהתקבלו בטכניון הם ערבים, מעל שישים אחוז מהם הן בנות. עכשיו, זה כן מבורך, כאילו אני הראשונה שאברך על כך, אבל יש קאץ' גדול מאוד מאוד, כי הסיפור של החינוך הוא חשוב, אבל הוא לא מספיק.

מה שקורה היום, ואני שואלת המון מה קורה בטכניון ובעוד מקומות, כי מסתבר שמהבוגרים של מדעי המחשבים למיניהם וכו', בטכניון הערבים רק חמישה אחוז מתקבלים לעבוד אצל בזוס. אני רוצה שכולם יעבדו, לא רק אצל בזוס, אבל שיעבדו בהיי-טק ועל כל צורותיו גם בביוטק וכו'. עכשיו, אני קיימתי לפני שבועיים שולחן עגול עם בכירי המנכ"לים בהיי-טק, על מנת לשמוע מהם ממקור ראשון מה הבעיה שלהם. הם אומרים בסך הכל שהם לא מקבלים קורות חיים של הערבים, זה בסך הכל. עכשיו, אני יודעת שאנשים, במיוחד אנשים מהצפון, הם לא ילכו למדינת תל אביב לעבוד שם, אין מה לעשות, זה נתון. אני יודעת גם שיש בחממה הטכנולוגית בנצרת יהלומים - - -

למה?

כי אין מה לעשות, אנשים רוצים כן להישאר ליד המקומות שלהם, אוקיי? עכשיו אני יודעת גם לספר לכם על זה שיש חממה טכנולוגית בנצרת, שמייצרת יהלומים של סטרטאפ, אבל המשרדים עלובים, הייתי שם כמה פעמים.

דבר אחרון ובזה אני מסיימת, יש לנו הזדמנות פז שנקראת הסכמי אברהם, למה אני אומרת את זה? כי עבור הצעירים הערבים הם כן מוכנים ללכת לעבוד שם ולחיות שם ולהיות חלק מהמהפכה הגלובלית. אני אומרת שהצעירים הערבים, שהם פה, שהם חיים במדינת ישראל ואזרחי המדינה, אם הם יהיו שם הם יהיו היצירה של שני העולמות, אני אומרת לך את זה מהנציג של בזוס, אוקיי?

אני רוצה להגיד לך שאני בדיוק הסתכלתי ויש לנו עשרות משרות פתוחות בחיפה.

רגע, אבל היא אמרה משהו יפה, הרי, אם חברות היי-טק שלנו ירצו שותפויות עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וכו', ולייצר עבורם גם איזה אקוסיסטם בין לאומי של היי-טק, אז יש לך פה אנשים שמבינים את השפה. כל חברה כזו שתיקח אוכלוסייה ערבית, תהיה לה נגישות לעוד הזדמנויות כלכליות. תודה רבה ג'ידא. יעל רון בן משה, בבקשה.

תודה כבוד יושב הראש. אני מראש אומרת שאני לא אוכל לצמצם בדבריי, אז אני מבקשת מיושב ראש ועדת המשנה שנעמיק בהמשך. ראשית, אני רוצה לברך את המנכ"לית שעוד לא יצא לי לברך אותה, גם על התפקיד וגם שבשבוע שעבר בוועדה כספים. העברנו החלטה על השקעות מאסיביות של המשרד בהיי-טק בבאר שבע. הדבר הזה מצטרף להחלטות קודמות של השרה להשקעה במערכת החינוך יחד עם שרת החינוך, ולהחלטה של שר הביטחון על ייצוג הולך וגדל של בני ובנות הפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בצבא. אני לא מברכת סתם בשביל הברכה, אני רוצה להגיד לחברים האחרים פה, בעיקר מהקואליציה, שאני חושבת ששיתופי הפעולה האלה בין המשרדים, הם חלק מהאתגר שאנחנו חייבים לפצח אותו, על מנת לקדם את היי-טק בישראל.

שרת הכלכלה, שר הבריאות, בדיוק ג'ידא הלכה, אלו משרדים שהם מאוד מאוד משמעותיים, אם אנחנו נרצה באמת להקפיץ את ההיי-טק הישראלי עוד מדרגה קדימה. הילדים שלי, לצורך העניין, שעומדים לסיים שניים מהם את הלימודים במערכת החינוך הישראלית, בבתי ספר טובים, אומנם בגליל, אבל בתי ספר טובים, לא פגשו מחשב בכל שתיים עשרה שנות הלימוד שלהם במערכת החינוך הישראלית, בטח שלא משהו שקשור לפיתוח תוכנה. אז, נכון, אולי אין להם את הנטייה הטבעית ואולי הם עסוקים בדברים אחרים, אבל אם אנחנו לא נחשוף אותם לדבר הזה, וכן הם חשופים - - -

גם צייר היום צריך לדעת היי-טק.

בדיוק. לפחות אם אנחנו רוצים באמת בטווח הארוך שיהיה לנו כאן יותר אנשים שחשופים לנושא, ירצו ללמוד את זה, ירצו להתמקצע בזה, לפחות במערכת החינוך חיים להשקיע יותר. אתמול פה בוועדה, כבוד יושב הראש, שמענו את השר לפיתוח הנגב והגליל מדבר על תכנית הצפון החדשה. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות, במסגרת התכנית, שיש השקעות של היי-טק בצפון. אנחנו מכירים מהתכנית הקודמת את מסלול התעסוקה 418. אוריאל ואורי, יכול להיות שזה מעניין גם אתכם. היה שם גם את מסלול התעסוקה 417, שכן דיבר על השקעה במסלולי תעסוקה גם לאוכלוסיות אחרות. אנחנו חייבים לראות שזה נכנס גם בתכנית הצפון החדשה.

אני מאוד מאוד מציעה, גברתי המנכ"לית, להתחבר למערכת הבריאות, שעושה גם עם הקורונה וגם בגלל המצב בעולם, סביב הנושאים של גנטיקה, מכשור רפואי וחלקי חילוף לגוף, סליחה אני מפשטת את זה. אבל, בתי החולים הישראלים הם בקדמת הדבר הזה, ההיי-טק הישראלי הוא בקדמת הדבר הזה. מה ששיבא יודעים לעשות עם Arc , וראיתי שדיברתי שם לפני, או השרה ביקרה לפני שבועיים.

ביקרתי יחד איתה, אנחנו בשיתופי פעולה. את לגמרי צודקת.

אז בתי החולים בבאר שבע ובנהריה לא יוכלו לעשות את זה בלעדיכם. צריך לראות איך מחברים את הדברים האלה, צריך לראות על הציר שבין כסף ממשלתי, כסף מקומי ולכסף בין לאומי. אתמול נפגשתי עם מישהו בעל תפקיד במנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. הוא אומר יש המון המון כסף בעולם שמחפש השקעות, איך מחברים את הדבר הזה. אני ממליצה מאוד למשרדי הממשלה לעבוד יחד. אנחנו ניתן לכם פה את הגב בוועדה הזו. אני מניחה שכבוד יושב הראש, יחד עם ועדת המשנה, וג'ידא בוועדת כספים ובהצלחה.

תודה רבה, יעל. אני מבקש את אוריאל בוסו, ידידי.

טוב, אני באמת אדבר בקצרה, אין נקודה שלא נגעו כאן בוועדה. קודם כל, אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת רון כץ. אני חושב שאחת הפעולות החשובות שאתה עושה, שאתה מקים ועדת משנה חשובה, כי ועדת הכלכלה עוסקת במאקרו באין ספור נושאים, בשוטף, במחייב ובנוסף. היום, כפי שאתם יודעים, נושא ההיי-טק הוא פרק בפני עצמו, ואני מאמין שבכנסות הבאות עוד יהיה מצב שיקימו ועדה סטטוטורית לנושא ההיי-טק, כי לשם המדינה הולכת. ירון בחור רציני. השבוע הייתי עם רון, ביום ראשון, ביקרנו ב- Kamatech בבני ברק, אני מוכרח לומר שביקרתי שם פעם שניה או שלישית, אבל הפעם ביקשנו לקבל סקירה של ממש, מעמיקה, בערך שעה וחצי. אנחנו נחשפנו לעולם, שאני חושב שיש מקום אמתי, כפי שאמרו כאן, בשילוב ובמחשבה.

כפי שאמר כאן חבר הכנסת אורי מקלב, במחשבה אמתית, אתה נגעת בנקודה, הכסף נמצא, האופציות נמצאות וחסר לנו משהו בחיבורים, שאנחנו לא מגיעים לתוצאות. כי, ראינו שם את המדע, ביחס לגודל האוכלוסייה החרדית וביחס לשילוב של התעסוקה שלהם בפרט בעולם ההיי-טק, זה משהו אחר. כפי שאמרו, כשלא מגיעים להכשרות הללו, בנות שעובדות בהיי-טק יכולות לעבוד בשכר של חמישים אחוז ממקבילות שלהן שעושות את אותו דבר. זה גם כן סוג של ניצול של החברות, כי הן לא סיימו את לימודי התעודה, למרות שזה לא קשור לפעמים ולפעמים בגלל נסיבות אחרות. גם כן את הנושא צריך לנסות לראות איך עוצרים את סוג העבדות הזו, שהן נותנות ממש מענה אמתי של משכורות מגביהות שלהן. שמונה עשר, תשעה עשר אלף שקל, הן יכולות לסיים בשבעה אלף שקל, אין לזה הסבר.

תודה חבר הכנסת בוסו.

ועדת המדע והטכנולוגיה היא של האופוזיציה, אנחנו נתמוך בכם בהקמה שלה.

אז לא להפריע להם. עזבו אותם.

אתם יודעים בדיוק איפה החסם.

יעל רון בן משה, לא היה פה שום דבר פוליטי בשעתיים האלה. היה פה רק שיתוף פעולה, כולם למען כולם ואת השאר תשאירו למקום אחר.

אני רוצה לסיים. אחד, אני רוצה להתנצל בפני אנשי מופ"ת ויזמים שאתנו. אורי תדמור, נשיא "קלא" ישראל, דרור דוידוף מ"אקווה סקיוריטי", שגיב גרינספן מ-Priority, אבירם סושרד מנכ"ל "פיליפס", שלום דסקל יושב ראש ועדת התעסוקה בהיי-טק הלשכה לטכנולוגיות מידע. דורון אהרונסון מנהל פעילות ושיווק חברת "ג'ולט", ימית עזר שיקולסקי סמנכ"לית ממשל, עמותת "יוניסטרים". אני מתנצל שלא הצלחנו לשמוע אתכם היום. עשינו דיון אולי אחד הארוכים פה בוועדה, קרוב לשעתיים ורבע. אנחנו מתחייבים לשמוע אתכם. אני מבקש מיושב ראש ועדת המשנה לאנשים האלה לתת קדימות בדיונים שאתה מקיים, לשמוע את האינפוט שלהם, והמנהלת - לתעד את הרשימה הזאת, ולהכניס אותם בעדיפות כדוברים ראשונים מטעם הציבור בדיונים שאתה מקיים רון. אני מודה לכם שהשתתפתם ואני מתנצל.

אני רוצה לסגור את הישיבה ואני פותח מיד ישיבה אחרת של ועדת כלכלה, על מנת להצביע על מינויו של רון כץ, יושב ראש הוועדה. אני נועל את הישיבה הזו.


הישיבה ננעלה בשעה 12:43.