פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת העבודה והרווחה
24/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 11:00

דיווח שרת הכלכלה והתעשייה, השרה אורנה ברביבאי, על פעילות משרדו, תוכניות העבודה ואופן ביצוע תקציב משרדו - בהתאם לסעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
מיכל רוזין

נירה שפק (באמצעים מקוונים)

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
רונן גלשטיין
-
ראש מטרה שרת הכלכלה והתעשייה

ניצן ממרוד
-
מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה והתעשייה

תקווה אדיסון
-
חברת הנהלה ודוברת העצמאים מבית ההסתדרות החדשה

תאיר איפרגן
-
הממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

יוליה איתן
-
ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד הכלכלה והתעשייה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

מיטל פורמוזה - חבר תרגומים


דיווח שרת הכלכלה והתעשייה, השרה אורנה ברביבאי, על פעילות משרדו, תוכניות העבודה ואופן ביצוע תקציב משרדו - בהתאם לסעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת

אני מתכבדת לפתוח את הדיון של ועדת העבודה והרווחה. היום ה-24 בינואר 2022, כ"ב בשבט תשפ"ב והשעה היא 11:00. אנחנו שמחים שהצטרפה אלינו הבוקר שרת הכלכלה, גב' אורנה ברביבאי. והזימון של השרה הגיע בעקבות הבקשה שלנו וכמובן הוראות התקנון. דיווח של שרת הכלכלה והתעשייה על פעילות המשרד, תכניות העבודה ואופן ביצוע תקציב המשרד, בהתאם לסעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת, אשר מטיל את החובה על משרדי הממשלה הרלוונטיים והשרים להגיע אל הוועדות הרלוונטיות כדי באמת לשתף את הוועדה ואת הציבור בתכניות, בעבודה. מה שנקרא דיווח לציבור.

אז אנחנו שמחים מאוד שהגעת. במשך החודשים האחרונים הוועדה, כידוע לך, והיינו בקשר רציף וחיובי ופורה מאוד, אם תרשי לי לומר. הרבה מאוד סוגיות שעלו כאן שאין לי ספק שגם במסגרת תכנית העבודה שלכם וכבר חלקן באמת מצאנו שיתוף פעולה מהיר, יעיל ונכון, בכל מה שקשור לכלכלת הפלטפורמות כמובן - נושא שעסקנו בו מספר פעמים ומאוד בירכנו. ונאמר את זה גם עכשיו לפרוטוקול, על החלטתך להקים ועדה בין משרדית כדי שתבחן את נושא כלכלת הפלטפורמות. בעצם מעמדו של העובד במצב התעסוקה החדש. האם הוא שכיר, האם הוא עצמאי. ואני בטוחה שהוועדה שאת מקימה תעשה עבודה טובה ואנחנו נשתף איתה פעולה.

עניין ההכשרות הוא גם נושא שעלה כאן, לא פעם אחת, עם הרבה מאוד ביקורת ואפילו אכזבה, במשך שנים רבות. שמצד אחד המדינה מעודדת ומשקיעה מאות מיליונים וכולה באמת עם תפיסה של רצון טוב לקידום והשקעה בעובדים. ומצד שני, בשורה התחתונה, גם האוצר שהגיע לכאן לא תופס מהצלחה גדולה מידי מתחום ההכשרות. וגם עובדים ומובטלים. הרבה מאוד בעיות ואמוציות שעולות סביב הנושא הזה. אגב, אם יורשה לי, וחשוב לי גם שאנחנו מדברים על עניין ההכשרות כאן. העלינו, חבר הכנסת איתן גינזבורג ואני הוראת שעה שעברה כבר בקריאה בכנסת, בקריאה טרומית, שמבטלת למעשה את הקיזוז בסך 30%. מי שנמצא בתקופת אבטלה ומעונין לעשות הכשרות. אנחנו העברנו את זה כאן. אז ראשית, זה לא קודם מאז במליאה ולא בהנהלת הקואליציה וחבל לי. והנה הגיעה לכן נציגת הנהלת הקואליציה, חברת הכנסת מיכל רוזין. כדאי שגם היא תקשיב לזה ותקדם. הוראת השעה הקודמת כבר פגה, היא הסתיימה בדצמבר. אנחנו כבר בסוף ינואר וההוראה החדשה עוד לא נכנסה. אז אני ממש פונה אליכן לקדם את זה. ויותר מזה, אני מה שנקרא מרימה לכן, בואו נהפוך את זה להוראת קבע ולא להוראת שעה.

נכון, אם היא ממילא מוארכת בכל פעם.

ממש ככה. אז אני אומרת את זה כאן, קבל עם ועדה, שחשוב מאוד שיתוף הפעולה. הדחיפה גם מכיוונכם והשיחות מול משרד האוצר, כדי להפוך את זה להוראת קבע.

אז אלו הדברים העיקריים, אבל כמובן יעלו עוד דברים נוספים במהלך הדיון. כבוד שרת הכלכלה, בבקשה.

בוקר טוב, חברת הכנסת רייטן. בוקר טוב חברי כנסת נוספים. מבחינתי זאת הזדמנות מצוינת להגיע לוועדה הזאת, שאני מייחסת לה חשיבות רבה. אנחנו התייחסנו להזמנה הזאת לעסוק בהכשרות לא רק ספציפית בהכשרות, כי בסוף צריך להסתכל על ההקשר הרחב של שוק העבודה. וזה אולי לא דבר שכיח בפוליטיקה, אבל אני רוצה לציין לשבח את העבודה שאת עושה כאן. אני חושבת שזו ועדה שמעלה לסדר היום נושאים שלאורך זמן היה נכון לגעת בהם, בטח לנוכח השינויים המאוד גדולים שקורים היום בתקופת קורונה שלא נגמרת. סדר גודל של שנתיים. ואני מוצאת שיש לנו מכנה משותף רחב בנושאים שנכון לקדם, בהקשרים של דיני עבודה, בהקשרים של לאן שוק העבודה הולך בשנים הבאות. והאופן שבו אנחנו רוצים להתעדכן ולהכין את עצמנו לקראת הבאות בכל הקשר.

אני אתחיל ואומר שמבחינתי ההזדמנות הנדירה שבה זרוע העבודה נמצאת היום, גם זרוע עבודה וגם שירות התעסוקה, נמצאים היום במשרד הכלכלה והתעשייה - זה סוג של התבוננות מערכתית שהציפייה היא שתמיד הממשלה תעבוד בשיתוף פעולה בין משרדי וכו'. אבל כשיש לך באותו משרד יכולת להתבונן, כשאני מסתכלת על העובדה שמשרד הכלכלה משקף או מייצג את צרכי הכלכלה, את צרכי הפריון, את התעשייה, את העסקים, את ההתבוננות על השקעות ארוכות טווח ומה יניב יותר פריון. אתה לא יכול לבנות אזור תעשייה אם אתה לא לוקח בחשבון מה המשמעות התעסוקתית והאם אפשר. האופן שבו משרד הכלכלה מסתכל דמוגרפית על אוכלוסיות, על מגזרים. אז זה לא נועד רק מנקודת ראות של הכלכלה או התעשייה. היא מאפשרת אינטגרציה עם זרוע העבודה שמביאה איתה את כל עולם ההון האנושי, המשאב האנושי, בהתייחסות רחבה. ואני מוצאת שזו זכות גדולה, אחריות גדולה. ואתגר עצום מבחינתי כמשרד, שהאינטגרציה בין כלל עולמות התוכן האלה צריכה להביא משהו אחר שלא היה פה קודם. זה בהיבט של תפיסת אחריות שאני רואה את הנושא.

אני חושבת ששוק העבודה לא יחזור להיות מה שהוא היה. לא יחזור. אנחנו התרגלנו למציאות מסוימת. אגב, מה שאני אומרת לא נכון אך ורק לישראל, הוא נכון בהתבוננות גלובלית. אם אנחנו לא מבינים את זה, אז אנחנו לא נקדים, אנחנו כבר בצעד לאחור כי אנחנו מגיבים למציאות. אבל אנחנו צריכים לייצר מצב שבו, כשאנחנו יושבים בבית המחוקקים, שהחקיקה מסתכלת על עולם העבודה ממקום שבו איך אתה רואה את הפרט, את האדם. את יודעת, זה לא סוד, אני מגיעה מעולם משאבי אנוש כל חיי. ולאורך שנים היו שני דברים מאוד משמעותיים שכשאני הסתכלתי עליהם, ככה פיתחתי אנשים מעל 30 שנה. אחד, זה להיות מסוגלת לזהות את הצרכים. לאן הולכים, מה הצורך הלאומי? אם אתה לא יודע להגיד, ואני אומרת לך, הסתובבתי שבועות עם כניסתי לתפקיד וחיפשתי את ראש אכ"א של המדינה. באיזה מגירה נמצא המקום שכשאתה פותח אותה אתה פותח את התכניות ואתה אומר: ישראל צריכה ללכת לשם. בהיבט של פוטנציאל אנושי, בהיבט של מה הצרכים. לא מצאתי. בסוף ישבתי בחדר, אמרתי הבנתי. את ראש אכ"א של פיתוח המשאב האנושי ברמה הלאומית. ברכות. עכשיו תתחילי לעבוד בכיוון. חלק מהעניין זה באמת לזהות את הצרכים. אני חושבת שבעניין הזה, עד שאנחנו לא נדע להגיד במדויק אלה הצרכים, לשם אנחנו הולכים, לשם צריך ללכת ולכוון את זה - זה דבר אחד.

הדבר השני שאני מסתכלת עליו הוא ההתאמה. איך אתה ממקסם את הפוטנציאל האנושי. עכשיו, דמוגרפיה מסתכלת לנו בעיניים, איך שלא נראה יש לנו סדר גודל של 21%-22% אוכלוסייה ערבית. יש לנו 12%-13% חרדים. הפער של הקבוצות האלה מהפוטנציאל שאפשר למקסם אותו ביתרון אנושי. עכשיו, אם אנחנו מדינה חפצת חיים אנחנו חייבים לדעת שיש לנו אחריות ומשימה להבטיח. אנחנו רוצים לדבר על פריון, אמרתי כלכלה. איך אתה ממקסם את הפריון שלך במדינה שנקראת startup nation וכו', אם אתה לא מבטיח שאותה אוכלוסיית יעד מקבלת הזדמנות. עכשיו אפרת, אני אגיד לך, את לא מספיק מכירה את הרקע שלי. אני מגיעה מפריפריה, משפחה מרובת ילדים.

כן, אנחנו אפילו דיברנו על זה, אני זוכרת.

אולי אפילו דיברנו על זה. ואני אומרת לך, עובדתית, לא יכול להיות שב-2022 ילד שנולד בפריפריה של שעה נסיעה מתל אביב, בין אם זה חברתי ובין אם זה פריפריה גיאוגרפית, לא יכול להיות שההזדמנות שניתנת לו גם בחינוך, גם בהכשרה, גם בפיתוח, גם במיקסום פוטנציאל לא מתקיים. עכשיו, אני מסתכלת על שוק העבודה, יש לי מספיק עבודה. אני לא יכולה להתעסק עכשיו גם עם ההקשרים החינוכיים ולאן מנתבים. אבל אני כן יודעת להגיד, הגיע כבר הצעיר או הצעירה האלה לקו שבו הוא עומד בפני שוק העבודה - אנחנו חייבים להיות שם עבורו במיקסום היכולות. והפערים הם גדולים. אם יש לך אוכלוסייה גדולה שלא יודעת לדבר עברית, איך היא תשתלב בשוק העבודה? איך היא תעמוד לראיון באופן שווה הזדמנויות? אם יש לך אוכלוסייה גדולה שאין לה לימודי ליבה, את יודעת איזה מאמץ כביר יש לך כדי רק לצמצם את הפער הזה. חרדים לא יכולים להשתלב בשוק העבודה בתפקידים הכי בכירים? בוודאי שכן. אבל כשמתחילים עם פער כל כך גדול זה משמעותי בהתחלה.

אז כשאני מסתכלת, אני אומרת הצרכים, ההתאמה וכן, אני רוצה לבטא גם את הרצונות, את ההעדפות. אני לא נמצאת במקום שבו אני אומרת כממשלה יש לי זכות להגיד לבן אדם תחליט ככה, כי אני קבעתי לך. זאת לא מדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית אני רוצה לתת לו הזדמנות. ואנחנו עוסקים בזה רבות בחודשים האחרונים, באיך אתה מנגיש את ההזדמנות לאנשים שבו אתה אומר להם תראה, אני בוודאי מקדמת את האקדמיה. ואני חושבת שכל מי שיכול ללכת לאקדמיה שילך, יבורך, ויתרום בדרכו. אבל אני חושבת שבצומת הזה שבן אדם ניצב מול קבלת החלטה, עשיתי טסט לבן הצעיר שלי. יש לנו שלושה ילדים והצעיר הוא בן 25. השתחרר, צבא, גולני זה וזה. ואז אמרתי, אני מסתכלת עליו מהצד ורואה מה המדינה עושה כדי להנגיש לו ידע. כשהוא בוחר ללכת לאקדמיה.

איך הוא מקבל החלטה.

איזה אפשרויות יש לו. אז ליוויתי אותו כאמא שלו, אבל ליוויתי אותו גם כשרה שמופקדת על תחום העבודה. אנחנו לא מאתגרים את הצעירים בשום צורה שהיא שבה אנחנו אומרים 'תקשיב, אם הצורך הוא שם, יכול להיות שבכלל כדאי לך. אני לא מכריחה אותך, אל תלך, אל תעשה'. יכול להיות שהשכלה כזאת, כשפגשתי בחור בן 37 עם שני ילדים, שלומד הנדסאי באורט סינגאלובסקי בתל אביב, לומד הנדסאי אלקטרוניקה כמדומני. ושאלתי אותו 'מה אתה עושה פה?' הוא אמר לי 'אני אחרי שני תארים, ראשון ושני'. אמרתי לו 'עכשיו הגעת לפה?'. תחשבי, בן 37. הוא אומר לי 'כי אני לא מוצא פרנסה'. היכולת הזאת להנגיש מידע ולהסתכל על המערכת כמשהו שלם, הוא בעיניי אתגר מאוד משמעותי.

זה כשל ראשון שזיהיתם ואתם כבר מטפלים בו, במצגת.

בוודאי, הממונה על זרוע העבודה, תאיר, עושה עבודה נפלאה והיא תציג את הדברים באופן שבו אני חושבת שנכון שאתם תראו את התמונה השלמה.

אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים ולאפשר לה להציג. אני רוצה לדבר רגע על העניין בין הייטק לבין המערכים השונים. יש יעד אסטרטגי למדינת ישראל לגדול מ-9% ל-15% בהייטק. וזה יעד שאני מברכת עליו. את יודעת, אני מופקדת על כל מיני תחומים במשרד. אם אני מסתכלת נגיד על הנתון של הייצוא השנה, ב-2021, בעיצומה של קורונה וכו', עלינו בייצוא בסדר גודל של 20% בשיא כל הזמנים. את בודקת מה בתוך זה ההייטק תרם? אין ספק שהדומיננטיות של ההייטק היא קטר מאוד משמעותי למשק ואני הייתי מאוד רוצה לתת מענה. ואנחנו מטפלים בהייטק. אגב, מתייחסים להייטק לא כמקצוע, אלא כענף. אם יש איזה תובנה משמעותית בעולם העבודה של ההייטק זה להבין שהייטק הוא הרבה מאוד מקצועות ואתה לא יכול להתעסק רק בשכבה העליונה, אלא אתה צריך לייצר יכולת מהג'וניורים, שאנחנו עוסקים בזה בשיתוף פעולה רחב ועבור ההכשרה וכו'. איך אתה מייצר את החיבור הזה למעסיקים, לתעשייה וכו' בהלימה.

אבל אני רוצה לדבר על 85% האחרים. כי אם הצלחנו ופרצנו ואפשרנו את ה-15% של ההייטק, מה זה אומר לגבי ה-85% האחרים? האם אנחנו נמצאים בנקודת איזון אופטימלית באופן שבו אנחנו מבינים שהייטק לא עומד לבד. הוא מחלחל יכולות, ידע, טכנולוגיות לכל מערכות החיים שלנו. הוא מאפשר לתעשייה המסורתית להפוך להיות תעשייה מתקדמת עם טכנולוגיה מתקדמת. הוא מציב אתגרים. אבל כשאני מסתכלת על שוק העבודה אני לא מוכנה לא לראות את 85% כיעד מאוד משמעותי. ויוצג לך פה היום, למשל, כל ההתבוננות על ההכשרה, השכלה הטכנולוגית, ניצן נמצא פה וגם עושה מהפכות בעולם התוכן הזה. לאורך שנים הסללנו את ההשכלה הטכנולוגית למקום רחוק מאוד ממה שהמדינה צריכה.

אז אם אני חוזרת להתחלה, ואת שמה את הצרכים של המדינה בכוח אדם טכנולוגי במנעד רחב מאוד, אבל אתה גם לא מבצע, אתה לא מתייחס ברצינות לזה. והתיוג של ההשכלה הטכנולוגית נמצא במקום מאוד נמוך. יש לנו תכנית לרצות להרחיב את ההשכלה הטכנולוגית שחסרה בכל מקום במדינה. בכל מקום במדינה שנכון לעשות אותו. ובסוף, אם מיקסמת את היתרון האנושי, נתת הזדמנות לבן אדם להשכיל, להרחיב ידע, להתפרנס בכבוד - הגדלת את האפשרות שלו להשתכר והגדלת בהכרח גם את המשמעות בפריון. בצמצום הפערים שלנו אנחנו סדר גודל של 20% מעלינו ב-OECD במיצוי הפריון והפוטנציאל שלנו. אז אנחנו יכולים לעשות מעשה.

והדבר האחרון, בסוף זה נקשר להרבה מאוד נושאים אחרים. אני רוצה להגיד שנגיד ההזדמנות שיש לנו עכשיו עם החרדים, תכף יעבור החוק, אני מקווה, בעזרת השם, שנוגע לעניין הפטור מגיוס בגיל 21. יש שני חלקים לחוק. על נושא השוויון עסקתי בגיוס, עסקתי שנים רבות. יש לי פריווילגיה להסתכל עכשיו על שוק העבודה. ואני אומרת לפחות את זה אנחנו צריכים לוודא, שיצאו למשק סדר גודל של 25,000 איש חרדים כבר. שיקבלו פטור ויעבדו ברשות מלאה באופן מלא. אני לא רוצה להמתין עד אז. אני רוצה שעכשיו תהיה לי תכנית לתכנית רב שנתית לחרדים, כפי שעשינו וגיבשנו לגבי הערבים. ובעיניי זה יהיה לא אחראי אם הממשלה הזאת לא תהיה מסוגלת לאשר כבר מבעוד מועד את אותה תכנית, ויש לנו כבר את היסודות שלה, כדי להביא את החרדים לשוק העבודה.

לסיכום, האתגרים הם מאוד מגוונים. את רק ציינת את כלכלת הפלטפורמות, את האופן שבו שוק העבודה משתנה, את הצרכים של הפרט.

עבודה מהבית היברידית.

עבודה מרחוק, עבודה היברידית. בכל ההיבטים אנחנו עוסקים. חלק נכון לטפל בהם דרך חקיקה, חלק דרך תקנות. אין לי ספק שלוועדה הזאת יש אחריות מאוד גדולה, ואני יודעת שזה כבר, אני אשמח לריצה המשותפת הזאת כדי לראות איך אנחנו עושים יותר טוב ומקדימים את הבאות לקראת צרכים כאלה ואחרים.

קודם כל, תודה על הדברים. ואני רוצה לאפשר באמת לחברי הכנסת גם להציף שאלות. ואולי רק שתי שאלות לפני, שאני לא יכולה להתאפק.
1. בעיית הפריון של המדינה, זה פשוט שערורייה. זה דבר שהוא בלתי נתפס מבחינתי. אם קודם דיברתי על השערורייה בהכשרות. התפיסה, הכישלון שלנו בניהול של מיקסום הפריון הוא נראה לי כמו משהו שאין לי ספק מעסיק את משרד הכלכלה. ואני אשמח לשמוע התייחסות מה אתם מתכוונים לעשות.
2. הפער בשכר בין נשים לגברים. אתמול גם כששוחחתי עם תאיר ארוכות אמרתי לה תשמעי, עכשיו אני חושבת, אנחנו משתמשים כל הזמן בביטוי "שעת רצון"? כן, זוהי שעת הרצון. יש אותך כשרת הכלכלה, ויש שרות נוספות מצוינות. יש פה חברות כנסת שמחויבות לעניין הזה לעשות הכל.

גם חברי כנסת, זה לא עניין נשי.

גם חברי כנסת, יותר טובים מהנשים. כולם פה מצוינים. אני רק אומרת שהתבערה הפנימית שבאמת שמה אותנו.

את נוגעת בתבערה שלנו ואני אשמח שפה נעשה.

אז אם את רוצה באמת גם להתייחס משהו לעניין הפריון, אם יש לך או את רוצה להשאיר את זה לאחר כך?

זה יוצג לך במהלך. כי כל התכלית של מה שאנחנו עושים פה זה כדי לצמצם את הפערים בפריון. לעניין פערי השכר, את יודעת מה? זה אתגר סופר משמעותי. שנים רבות מדברים על ולא עושים.

זה צריך להיות ה- ticket שלנו, שרת הכלכלה, ממש.

צריך ואני אשמח להיות חלק מהדבר הזה.

ממש. חברת הכנסת רוזין, בבקשה.

תודה רבה. אני קודם כל מראש מתנצלת, השרה מכירה היטב את הכנסת. וכמות הדברים שקורים פה בו זמנית, כן, עם הצבעות וכדומה. אז חשוב היה לי להגיע ואני פה וחשוב לי גם להציף כמה דברים ואני מקווה שיהיה לכך מענה.

כיוון שדיברת על ההייטק, וזה גם הנושא הראשון שרציתי לדבר עליו. וגם את מכירה היטב חלק גדול ממה שהצבא גם בודק לאורך השנים. אני אגיד משהו שהוא קודם כל בעיניי כואב, ואני לא יודעת איך פותרים אותו. זה בטח לא רק לפתחך. וזו העובדה שאם בעבר הצבא ייצר את המוביליות ואת דיברת על איך הגעת מהפריפריה ואת סיפור הצלחה אדיר בצבא. וגאווה לנו כנשים. אני חושבת שאם הצבא פעם ייצר מוביליות חברתית עצומה בחברה הישראלית, היום הצבא מייצר את אחת האפליות הקשות ביותר בחברה הישראלית. דיברת על הבן שלך שהיה בגולני. אני יכולה לדבר על שני הבנים שלי, קרביים, שבחרו ללכת לקרבי, למרות שהם יכלו להתמיין למקומות הנחשבים, אני לא אגיד נחשבים, אבל אלה שהשתכרותם ביום השחרור גבוה פי שלוש או ארבע ממה שהם יכולים היום. והמצב הזה הוא מצב נתון שצריך לטפל בו, לא בוועדה הזאת. אבל הוא מצב בעייתי מאוד לדעתי שפוגע בטח ברעיון של צבא העם, שכבר מזמן זה לא הסיפור. אבל בוודאי במוביליות החברתית.

אני רוצה לדבר על שתי קבוצות שעליהן אנחנו מדברים: ערבים וחרדים. ההייטק חסום בפני החברה הערבית בישראל. מה שמייצר מצב שלא מספיק אנשים הולכים לכיוון הזה. הרי אנחנו ראינו שכשהולכים לכיוון מסוים, כמו רפואה, כמו רוקחות וכדומה, אז יש הצלחה מאוד מאוד גדולה והם נמצאים שם. הם נמצאים שם במספרים הרבה יותר גבוהים, שהחברה היהודית, דרך אגב, די עזבה כבר. אמא יהודיה היום לא אומרת לך תהיה רופא. היא אומרת לך תהיה סטארט-אפיסט. אז המקום הזה קודם כל שבו ההייטק חסום. אנחנו יודעים שיש מחסור אדיר של עובדים בהייטק. לא הגיוני שהחברה הערבית חסומה מלהגיע.

גם לגבי החרדים. אני בעבר הייתי בחוץ וביטחון, מחקרים של הצבא שמראה איך מבחינת אינטליגנציה החרדים היום יכולים לעבור קורס הסבה בלי לימודי ליבה, בלי אנגלית, בלי מתמטיקה, בקורס. ויש היום כאלה הרבה מאוד קורסים של הסבה לאקדמאים. הם יכולים להגיע להייטק ואני חושבת שזו יכולה להיות דרך מדהימה להוציא אותם באמת לשוק העבודה בצורה יעילה, אפקטיבית ונכונה. זה נושא אחד של ההייטק והסייבר וכל הנושא הזה.

נושא נוסף, וגם כבר עלה פה נושא כלכלת הפלטפורמות, שאני מבינה שאת על זה. ואין ספק שכל העולם בעניין הזה. יש מדינות שכבר קיבלו הכרעות מאוד אמיצות ואני חושבת שהגיע הזמן שגם מדינת ישראל, כמי שהובילה את הסוציאל-דמוקרטיה עם הקמתה והרבה מאוד מדפוסים של עבודה של סוציאל-דמוקרטיה. אני חושבת שחשוב שאנחנו נוביל דווקא ולא נהיה משתרכים. כי זה מה שקורה, העולם הולך לכיוון הזה. אני לא נכנסת לגופם של דברים, כי יש פה דיונים מעמיקים ואת מכירה את הנושאים.

דבר נוסף זה הנושא של, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, אם זה שליטה בתמחור. ראינו את כל המאבק על בדיקות האנטיגן. אבל במשך שנים היה פה דיון מאוד מאוד סוער על סיפור התמ"לים, תחליף מזון לתינוקות. וגם הנושא של מוצרי היגיינה. לאורך שנים, נשים, והנה, סוף סוף יש שרה שהיא מודעת לנושא. נשים נאלצות לרכוש בסכומים גבוהים מאוד מוצרי היגיינה, שזה מוצרי בסיס. ונשים לא יוצאות מהבית ונשים משתמשות בכל מיני אמצעים לא ראויים כדי לצאת מהבית. כי עולה המון המון כסף לקנות את כל המוצרים האלה.

דווקא בנושא הזה אנחנו אנשי בשורות.

יופי, אני שמחה. כי זה נושא שפשוט קל לטפל בו, צריך לטפל בו. ואכישהו כנראה שרים נבהלים מלטפל בו. ולא כי הם לא חכמים, מוכשרים. אבל גם בעלי כשהוא צריך ללכת לקנות בסופר פארם לבת שלי מוצרי היגיינה, פחות נעים לו מאשר לי. אני אומרת דוגרי, בואו נשים את זה על השולחן. לכן שרים, מה שנקרא, נבהלו מלגעת בנושא וצריך פה שינוי רציני.

הדבר האחרון שחשוב לי מאוד לשמוע ממך. סיפור מעונות היום. אנחנו היינו בפינג פונג, את יודעת, גם ישבתי עם אנשי משרדך. היינו בפינג פונג מטורף בין החינוך לכלכלה. אלה החזירו אותנו לאלה, אלה החזירו אותנו לאלה. דיברנו עם אלה, אמרו דברו איתה. ככה. ובסוף התקבלה החלטה, שהיא החלטה לא נכונה בעיניי ואני חושבת בעיני הוועדה פה, הנושא של מעונות היום. לא יכול להיות שאם יש החלטה ערכית, מהותית, שאומרת ילדים מגיל 0 הם צריכים להיות חלק ממערכת החינוך, כי לא פתאום בגיל 3 המערכת צריכה לגלות אותם. אז לא הגיוני שילד בן חצי שנה בנעמ"ת הוא יהיה תחת פיקוח פדגוגי של משרד החינוך וילד שלא מתקבל לנעמ"ת או שנמצא במשפחתון פרטי כזה או אחר, בחברות שהן הכי מוחלשות, הכי בפריפריה. בחברה הערבית, בחברה החרדית, בחברה של העולים מברית המועצות. דווקא במקומות האלה הילדים לא יהיו בפיקוח פדגוגי? שם, אם אנחנו מדברים על ההייטק בסוף והסייבר, שם מתחיל הפער. שם מתחיל הפער. כשהילדים שלי הגיע לגיל 3 לגן, ילד שהיה במשפחתון והגיע מדבר רק רוסית, פה כבר מתחיל הפער. ולכן אני לא מצליחה להבין את ההיגיון שבדבר. אני לא מצליחה להבין אם זה עניין רק תקציבי. כי אומרים לא, זה לא רק תקציבי.

לא, עזבי. חברת הכנסת רוזין. לגבי השאלות הראשונות שנגעו לשוק העבודה, אני מקווה מאוד שאת תקבלי תשובות תוך כדי הדיון. הדברים נבנו באופן לוגי שמסביר את העניין.

לגבי סוגיות שלא קשורות לוועדה עכשיו, אבל את שואלת: עניין ההיגיינה מטופל. פתחנו את רפורמת הייבוא. אחד מהמוצרים הראשונים שהחרגנו בהיבט של פתיחה לייבוא זה טמפונים דווקא ובעיניי יש כאן אמירה שיכולה בהחלט לסייע.

לנושא מעונות היום, כשרת הכלכלה, חשבתי שנכון להעביר את אחריות למעונות למשרד החינוך. אגב, היו רבים לפניי שלא חשבו ככה. אמרתי עוד במצע עוד של יש עתיד כתוב היה "אנחנו מתחייבים להעביר את המעונות". שרת החינוך חשבה, ואני אומרת את זה בצורה הכי ישירה, חשבה שנושא המשפחתונים, מאחר והחוק לגבי מעונות חל על שבעה ילדים ומעלה, היא חשבה שנושא המשפחתונים לא יכול לעבור כל עוד לא הוגדר. אני לא מדברת בשמה, אני לא הדוברת שלה. אבל משפחתון זה 3-4 ילדים, שאין יכולת לבצע לגביהם נגיד החלטות פדגוגיות כאלה ואחרות. אני חושבת שצריך להעביר את המשפחתונים למשרד החינוך. אני גם סיכמתי עם שרת החינוך שנשב ביחד ואתם תצטרכו פה להעביר את החוק הזה בהתאמה. להגדיר מה עושה את המעבר בין משפחתון למעון. מישהי לוקחת כמה ילדים בבית ועושה. העובדה היא שהפיקוח נשאר אצלנו במשרד הכלכלה.

בדיוק. היא לא עושה את זה בלי לקבל רישיון. היא עצמה עצמאית. היא דרך מכרז שמישהו מפעיל אותה. היא מקבלת שכר נמוך מאוד.

את צודקת. באוכלוסיות היעד, אני לא חושבת שנכון להקדיש את הדיון הזה לזה היום. אני מזכירה, משרד הכלכלה נשאר הסיפור של סבסוד המעונות ככלי לעידוד עבודה, כי אנחנו מסתכלים על זה דרך העיניים האלה. ואני מאמינה באמת ובתמים שכל ילד בכל מסגרת צריכה להיות לו מסגרת חינוכית שמלווה אותו מגיל לידה. זה היה החלום של שרת החינוך. היא מימשה אותו. צריך להשלים גם את המשפחתונים בהתאמה.

כל חברי הכנסת רוצים להציף כמה שאלות ונושאים. יש כאלה שממש בלחץ לעזוב, כמו חבר הכנסת מרעי, לעבור להצבעות. אז ברשותכם, אחר כך אוסאמה.

אז קודם כל תודה רבה. אנחנו מכירים באמת גם מהמערכת הצבאית. ואני רוצה להזכיר לך, גם כשבאת, התארחה אצלי בבית כמה פעמים. וכשדיברנו אז באמת העסיק אותנו איך אנחנו מייצרים מקומות תעסוקה גם לנשים ולא רק לאנשי קבע. ודיברנו בכלל על איך אנחנו יוצרים דיור לאנשי קבע, כדי שיהיה להם ולמשפחות שלהם תעסוקה.

לפה אני הגעתי מהשלטון המקומי, ראש הרשות, יושב ראש הפורום. והעסיק אותי הכי הרבה איך אנחנו מוצאים מקורות תעסוקה לתושבים שלנו, במיוחד בפריפריה. במיוחד במגזר הדרוזי, הצ'רקסי, הערבי, באופן כללי. ואיך אנחנו מצליחים ליצור מצב שאי התעסוקה לא יגרום לנו לעלייה ברמת האלימות, שזה מה שקורה כרגע. וסתם דוגמה בשביל לסבר את האוזן, כבוד השרה: בעודי ראש מועצה, אני מפרסם שאני צריך מתרגלת. היא צריכה להיות בוגרת כיתה י"ב. מגיעים אליי 40-50 קורות חיים. אני השתדלתי לדבר עם כולם. אבל קורות חיים של מישהי שמאוד מאוד בלט. בוגרת טכניון, תואר שני. מגיעה, נכנסת לראיון. אני אומר לה אנחנו מדברים פה על משרה בחטיבת ביניים למתרגלת בוגרת י"ב. היא אומרת לי אדוני ראש המועצה, אתה לא מספק לי אזור תעשייה, אתה לא מספק לי אזור תעסוקה. אתה לא מספק לי מקומות לתעסוקה. אני רוצה לחיות חיים נורמליים. לקום בבוקר, לקחת את הילדים שלי, לשים אותם בגן. בצהריים, אחרי הצהריים לאסוף אותם, להביא אותם הביתה. תן לי כל עבודה, אני מוכנה לעשות. עכשיו, למה אני אומר את זה? והיה לי דין ודברים עם אלי כהן, שר הכלכלה הקודם. משרד הכלכלה עשה עבודה מצוינת ביצירת מקומות תעסוקה ותעשייה. ואפילו תקצב תכנון, לא ניכנס כרגע למועצות, מה קידמו ומה לא קידמו. אז תכננו או נכנסו לתקצוב של אזורי תעשייה, של אזורי תעסוקה ומסחר בישובים ועוד, גם בשביל הגילוי הנאות, את עבודת התואר השני עשיתי על שילוב או התפתחות התעשייה בישובים הדרוזיים מול התפתחות תעשייה במדינת ישראל. איפה אנחנו.

מופיד, שורה תחתונה.

אני מקצר, כי אני צריך ללכת לוועדת חוקה. בסופו של דבר, אם אני רוצה לייצג את הפריפריה, את הדרוזים ואת קו העימות בכל נושא מקומות אזור תעשייה ותעסוקה, אנחנו רחוקים. אין לנו מקומות. היו לנו מפעלים, פירות, בואו נהפוך אותם להייטק.

אנחנו שם לגמרי.

אני דיברתי עם יאיר גולן ואני רוצה להמשיך לקדם את מה שעשיתי. כדי לחבר את הפריפריה למרכז. גם בעיקר התעסוקה ושתהיה תעסוקה איכותית.

אז אני רוצה לענות לך בקצרה, כדי באמת להגיע לתכלית הדיון שלנו. אני אומר לך שכל מה שנוגע להשקעות באזורי תעשייה, התכלית שלהם הם בראייה ארוכת טווח לייצר מקומות עבודה, בוודאי בפריפריה. סדרי העדיפויות מאוד ברורים, מאוד מובהקים. כשאנחנו משקיעים באזורי תעשייה אנחנו מתבוננים לפריפריה לאוכלוסיות היעד. ואפשר להסתכל על זה גם בתקציב של משרד הכלכלה באופן רחב. לא רק על זרוע העבודה ועל ההכשרות, אלא באופן ספציפי על ההשקעות איפה אנחנו שמים את השקל ומה המשמעות שהוא יניב. אגב, התעשייה היא לא תעשייה מסורתית, אלא תעשייה שנועדה למשוך את היכולת.

עכשיו, זה חייב לפגוש את ההכשרה, את מהות הדיון היום. כי אם בסוף אתה תפזר אזורי תעשייה ולא תייצר כלים ולא תכשיר אנשים לתת מענה לצרכים האלה, בגלל זה אמרתי קודם, שהחיבור קריטי. אתה יודע מה? אבל מאחר ואתה אדם רציני, אני מציעה לך להעמיק באופן שבו יאיר גולן מבחינתי הופקד על העניין הזה.

אגב, אני יושב ראש ועדת משנה לפיתוח היישוב הדרוזי. ואנחנו עושים שבוע הבא דיון דווקא על זה.

אגב, יאיר גולן עצמו אמר לי שהוא חושב שהתכנית להשקעה באוכלוסייה הערבית חייבת לייצר איזה גם התבוננות ספציפית על האוכלוסייה הדרוזית. והתכנית מדברת על זה. אני מציעה שתלמד אותה, תעמיק. איפה שיש לך פערים אנחנו יותר מאשר נשמח.

יש פה כוחות מדהימים ומצוינים שיכולים באמת לקדם פה כאלה דברים בכנסת. שיתוף הפעולה הזה הוא יוצא מן הכלל. אני מזכירה שבעצם אנחנו נתמקד בדיון הזה בעניינים של ההכשרות, כך באמת ביקשנו. אני מאפשרת כמובן, כי לא בכל יום מגיעה אלינו שרת הכלכלה. אז אני כן מאפשרת לחברי הכנסת ככה להרחיב. אבל בואו ננסה שיותר.

הכל בסוף יהיה קשור להכשרות. אין כוח אדם.

כל הנחלים זורמים הימה.

אוסאמה, בבקשה, שלך חבר הכנסת סעדי.

תודה גברתי יושבת הראש, כבוד השרה. קודם כל, באמת יש לנו שיתוף פעולה עם השרה וגם עם סגן השרה. אנחנו נפגשנו כבר והעלינו את כל הסוגיות שנוגעות לחברה הערבית. ואני רוצה כאן להתמקד בעניין הזה של ההכשרות. וגם בהיותי יו"ר ועדת משנה פה בוועדה הזאת לבטיחות בעבודה ומאבק בתאונות עבודה. ואנחנו ראינו שמהדוח של המ"מ גברתי השרה, שיש פער אדיר בין התאונות שנחקרות במשרד העבודה לבין העבודות שמדווחות לביטוח לאומי. אם אני לוקח ב-2021 - 50,000 נפגעי תאונות עבודה, שקיבלו גמלאות, בין אם זה נכות, בין אם זה מביטוח לאומי. אבל רק 8,000 תאונות נחקרו במשרד העבודה.

מתוך ה-50,000 המדווחות, רק 8,000 נחקרות?

בעוצמות שונות.

כן. אז יש פה פער. אנחנו נדון בזה, נקיים דיון.

דיון ספציפי על בטיחות בעבודה, יש לי לא מעט. אצלך, תמשוך אליך לוועדה.

חבר הכנסת סעדי הוא יושב ראש ועדת המשנה. לקח את זה כנושא דגל, רק על זה.

תבורך. אני יכולה לומר לך שבהתבוננות נגיד, בפיצול אצלי במשרד בין המוסד לבטיחות וגהות לתחום הבטיחות שנמצא בזרוע העבודה וכו'. יאיר גולן ריכז את כל הנושא.

כן. עכשיו הוא אמר שאנחנו מאחדים את זה.

וחוץ מזה, יש פה ממש מחשבות איך נכון להתנהל על זה אחרת, באמצעות נגיד הסתכלות קדימה. רשות לבטיחות וגהות, כפי שנעשה בעולם. למדנו מה קורה. יש לנו המון המון מה לעשות.

עכשיו אני אומר, גם מתוך זה שאנחנו כל יום שומעים על תאונות ועל הרוגים בתאונות עבודה. ואין כמו העניין הזה של הכשרות, לעובדי בניין. יש כאלה שנכנסים לעבוד בבניין בלי שום הכשרה.

זה יוצג במסגרת ההכשרות.

ולכן אני אומר, כאשר יש תקציבים, צריך פה לא תקציבים גדולים.

אתה צודק.

שעם שר העבודה הקודם, שמולי, אנחנו הבאנו 5 מיליון שקלים, גברתי יושבת הראש, במסגרת ועדת הכספים. אני הבאתי 5 מיליון שקלים רק להכשרה לעובדי בנייה.

דבר שני, אני מבקש ממך, גם כשרת כלכלה, עם הצד הפלסטיני. ואני העליתי את זה בוועדה של חברתי אבתיסאם מראענה לעובדים זרים. לא יעלה על הדעת שלא יהיה שיתוף פעולה בעניין הזה של קליטת עובדים והיתרי עבודה בין משרד הכלכלה ומשרד העבודה, לבין משרד העבודה הפלסטיני.

וכשאנחנו יודעים שיש סחר באישורים ותשלומים לסוכנים.

2,500 שקלים כל עובד פלסטיני משלם. 2,500 שקלים כל חודש למעכרים ולמתווכים, בין אם זה פלסטינים, בין אם זה יהודים.

אז בואו נסדר את זה.

וישראל למדה לפתור את זה בהסכמים הבילטרליים על העובדים הזרים. מול הפיליפינים ומול מולדובה ומול סין, ותאילנד. מול חברות כוח האדם והמעכרים האלה. והגיע הזמן שגם נפתור את זה עם הרשות הפלסטינית.

בבקשה, את רוצה להגיב?

תודה מיכל, מסכים לכל מילה שאמרת. אז לכן אני אומר, אני העליתי את זה. אני בזמנו גם הייתי יועץ משפטי לשר העבודה הפלסטיני. ואמרו אנחנו יש לנו אפשרויות לשתף פעולה ואנחנו רוצים לשתף פעולה. גם להביא עובדים מקצועיים, גם לחסל ולמגר את התופעה הזאת. אז אני יודע שאת נפגשת. זה עניינים מקצועיים שאפשר לקדם את זה.

נושא אחרון זה אזורי התעסוקה ואזורי התעשייה, שגם חברי מופיד מרעי העלה את זה וגם העלינו את זה בפנייך. אי אפשר לצפות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית ללא אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה. עכשיו, מה שקורה, שחוק קמיניץ בא והעמיק את הבעיה הזאת. למה? כי יש לנו, כל העסקים האלה בכל הישובים הערבים, כמובן שאני מתייחס גם הדרוזים וזה, כי כולם חברה ערבית. באים היום ויש לי דוגמאות, שבאים נותנים להם קנסות 300,000 שקלים, 400,000 שקלים או שתסגרו. לאיפה הם ילכו? מה שאנחנו מבקשים תנו לנו, ויש ישובים שכבר יש אזור תעשייה או אזור תעסוקה בתהליך של תכנון, בתהליך של פיתוח, בתהליך של הקמה. תנו לעסקים האלה אפשרות של להמשיך לעבוד. ברגע שיש אזור תעשייה, אזור תעסוקה, הם יעברו. הם רוצים לעבור. אבל לא, עכשיו אצה להם הדרך, תשלמו את הקנסות או תשלמו. ואת יודעת, גברתי השרה, שהתקציב שמיועד לאזורי תעסוקה, אזורי תעשייה הוא תקציב לא עונה אפילו על מספר ישובים בודד. צריך להשקיע פה. כי אם אנחנו נפתח אזורי תעסוקה, אז אנשים יכולים לעבוד פה ולא צריכים - - -

אז זה פיתוח והסדרה. כי אנחנו מצד אחד מדינת חוק שרוצה לשמור גם על החוקים שלה. ואם נבנים דברים שהם לא לפי חוק, אז אתה יודע שהדין חל עליהם.

אפרת, לא יכול להיות שעסק שכבר 20 שנה פתאום באים ואומרים לו, ומופיד יגיד לך, 'תבוא עכשיו תסגור'. איפה הוא ילך?

זה לא נושא הדיון, אבל זה לא חוק.

כן, זה נושא טעון.

זה חוק שהוא באמת טעון. אי אפשר להביא פיקוח לפני תכנון. תסיימו את התכנון, תביאו את הפיקוח. פה עשו בדיוק להיפך, הביאו את הפיקוח לפני התכנון.

טוב, ברור לגמרי. תודה רבה חבר הכנסת סעדי. יוראי, חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. אחר כך חברת הכנסת שפק, גם רוצה לומר משהו, היא בזום, היא חולת קורונה.

מקווים שהיא מרגישה טוב.

גברתי שרת הכלכלה והתעשייה, תודה רבה לך על הדברים. אני חושב שזה אחד מהדברים הכי חשובים, כי תעסוקה היא מרכז החיים של האדם. היא במידה רבה היכולת שלו לכתוב את סיפור חייו במו ידיו. ועל כן מרעננים הדברים שלך באופן הזה שהממשלה מבקשת לאתגר את הצעירים. כי אם אני בוחן בנקודת מבט השוואתית בין האמירה של הממשלה הנוכחית לאמירה של הממשלה הקודמת, אז נורא התעצבנתי אז. כי ישבתי בבית לצד חבריי והמדינה אמרה לנו שבו בבית. אל תעשו, אל תאתגרו את עצמכם.

ונשלם לכם עבור זה שתשבו בבית.

ואני אשלם לכם הרבה מאוד כסף. באמת, בלי אופק לעין. חודשים על גבי חודשים של בטלה. והאמירה הייתה שבו, התבטלו ואל תפתחו, ואנחנו נשלם לכם כדי שתעשו את זה. ולכן האמירה שלך כאן שהממשלה מבקשת והמשרד מבקש לאתגר את הצעירים באופן שבו הם מפתחים את עצמם היא מאוד מאוד חשובה.

אני גם מאוד מתחבר ומזדהה עם הדברים שלך לגבי שוויון ההזדמנויות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, מאחר ואני סבור, כמוך, שהיכולת של אדם בעפולה, בשדרות, לרדוף אחרי החלומות שלו, שלה, צריכה להיות זהה ליכולת של אנשים בגבעתיים וברמת גן.

אני כן רוצה להעלות שני נושאים שאני כן אשמח לקבל את ההתייחסות שלך. הראשון הוא החסם המרכזי שאני מזהה עבור צעירים, לשוק העבודה. והוא העדר הניסיון. שכן המעסיקים דורשים ניסיון ואם אין לך ניסיון אתה לא יכול להיכנס לעבודה, לצבור ניסיון. ומשכך אין לך ניסיון. ועל כן אני אשמח לשמוע את הפתרונות המרכזיים. אולי נשמע בהצגה. איך אתם מבקשים למוטט את החסם המרכזי הזה. לי יש כמה רעיונות שמיובאים. אבל המצב היום הוא שסטודנטים שמגיעים לפה מחו"ל, שאינם אזרחי ישראל, מקבלים קדימות ויתרון לא הוגן על פני אזרחי ישראל. אולי צריך לבטל את זה.

והדבר השני, אני כן אשמח לשמוע בהתייחסות שלך איך בעלי עסקים הם שותפים למאבק במשבר האקלים. במובן הזה שהם מצד אחד מעודדים אותם לבצע התייעלות אנרגטית, זאת אומרת לצרוך פחות אנרגיה, להגן על הסביבה שבה הם פועלים. מצד שני, אולי לצעוד לעבר משק ותעשייה שהם במינימום, אם לא אפס.

אתה מכיר את החלטת הממשלה? אני משוכנעת שאתה מכיר, שעברה בשיתוף פעולה עם השרה להגנת הסביבה. להתייחס לאזורי תעשייה פחות מזהמים כפקטור מאוד משמעותי באופן שבו המדינה מעודדת. זה חוק שאנחנו קידמנו והובלנו ואני מאוד גאה עליו.

על הכיפאק. אני חושב שהמטרה צריכה להיות תעשייה שהיא מאופסת פלטות אנרגיה. ובהקשר הזה לך ולמשרד שלך יש יעד מרכזי. ההחלטה שציינת היא אבן מרכזית בדרך, אבל צריך לראות איך אנחנו ממשיכים בקו הזה, כי הוא מאוד מאוד חשוב. תודה רבה לך.

תודה רבה יוראי. אז כאמור, נעבור גם לחברת הכנסת נירה שפק. היא לא מחוברת? אוקיי. אז תרצי שנעבור לתאיר?

כן. אני חושבת שכדאי.

בסדר. אז אני מציעה שנפנה באמת לתאיר, שנמצאת איתנו בזום. ואני רוצה שנתרכז עכשיו בנושא ההכשרות. אתם רואים אותה, אתם מתחברים אליה?

אני כאן.

אז בואי תצטרפי אלינו. אני חושבת שכדאי שאת המבנה של הזרוע, באמת, בואי נעשה את זה בחצי דקה. כי חבל לנו, אנחנו רוצים לדבר על עניין ההכשרות.

אז רגע, קודם כל אני אגיד תודה רבה על ההזדמנות להיות פה ולהציג את הפעילות של זרוע העבודה. אני מצטערת שאני בזום, גם פה הבידודים והמאומתים הגיעו. אז אני מצטערת שאני עושה את זה מרחוק.

אני אציג מאוד מהיר מה זה זרוע העבודה. אני אשתדל שזה יהיה דקה. מהי בכלל זרוע העבודה, מה אנחנו עושים, איזה פעילויות. אני חושבת שלא כולם מכירים את המנעד המאוד רחב של הפעילות של זרוע העבודה.

אבל שוב, תאיר, סליחה שאני קוטעת. אבל היות ויש לנו באמת 40 דקות ונמצאת כאן שרת הכלכלה שאני בטוחה שהיא מכירה את הזרוע מעולה והיא יוצאת עוד מעט. אז דווקא בואי נדלג על זה ברשותך. באמת, זה חשוב.

תאיר, מה שאני מציעה, תסתכלי רגע על המצגת, על תחילתה, על האופן שבו זרוע העבודה בנויה ועונה על האתגרים. תראי משם מה הכי חשוב לך להדגיש ואז תיכנסי לעולם התוכן.

בסדר. אני אגיד שאם הפוקוס הוא הכשרות אז אני אהיה מאוד מהירה ודווקא נמצא פה מנהל האגף להכשרות מקצועיות, שהכין הצגה ספציפית בזום רק על ההכשרות. אז אני אעשה את זה הכי מהיר שאפשר, בסדר? וניתן לו דווקא לעשות את הפוקוס על עולם ההכשרות.

קצת על האתגר האנושי ברמה הלאומית, בגדול מאוד, זה החזון בייעוד של זרוע העבודה. יש פה את הזרוע במספרים, זה כן מעניין אתכם. שאלנו גם בהכנה על תקציב הזרוע, 3.4 מיליארד ש"ח בשנה. יש 63 חוקים באחריות מלאה או חלקית של השרה. מדובר על 10 מנהלים ואגפים בכירים בזרוע. כמעט 900 עובדים, כולל סטודנטים קצת יותר. 350 שירותים דיגיטליים שהזרוע מספקת ללקוחות הזרוע. ו-57 החלטות ממשלה רק מהשנים האחרונות שנוגעות להיקפים ופעילות זרוע העבודה. יש פה את הייעוד ואת החזון. בסוף, במילים פשוטות, אנחנו רוצים להגביר את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. ולעשות את כל זה תוך מיצוי פוטנציאל ההון האנושי.

אז דיברה השרה על איך אנחנו מזהים צרכים. יש לנו מספר שיטות ופרקטיקות שאנחנו עושים כדי להבין בכלל מה הצרכים שאנחנו מזהים במשק ואיך אנחנו מכוונים את כל עולם ההכשרות ואת כל המענים שלנו לאותם צרכים. ואני אגיד שמה שאתם רואים כאן זה הכלי החדש האחרון שהשקנו. שהוא נותן את הסיפור של המידע והידע, שדיברה עליו השרה. מי אומר לאותו בחור שסיים שירות צבאי והוא שנייה לפני כניסה לשוק העבודה. מי נותן לו מידע על מה הביקושים במשק. ומה מרוויחים בכל שכר. ומה תנאי הסף כדי להתקבל לעבודה מסוימת. והאם מישהו מייצר איזה שהוא הכוון ראשוני כדי להגדיר לו מה העסיקו שהאוריינטציה של העיסוק שרלוונטית אליו. את כל הדבר הזה יש באתר עבודתה. הוא אתר בהרצה. ויש בו עוד הרבה מאוד שיפורים לעתיד. אבל הוא במובן מסוים השער הראשון לשוק העבודה שראוי ורצוי שכל פרט במדינת ישראל יעבור דרכו.

יש לי פה הרבה מאוד נתונים על מה קורה עכשיו בשוק העבודה ואיפה אנחנו נמצאים אחרי הקורונה. השרה צודקת, שוק העבודה משתנה וישתנה. אנחנו נגיד שהמשבר במובן הזה, משבר הקורונה בעיקר הגביר וחיזק את הפערים ואת ההתמודדויות ששוק העבודה התמודד איתם לפני הקורונה. הקורונה פשוט באה ושמה את כל הדבר הזה על ספידים, בואו נאמר. בכל מה שקשור לשילוב אוכלוסיות ולפערים שהיו עוד קודם לכן. אנחנו נמצאים היום בפער של 66,000 מועסקים בהשוואה לפני הקורונה. ואנחנו רואים מה קורה לשיעור האבטלה היום לעומת שיעור האבטלה טרם הקורונה. ניתן לראות פה מה קרה, להבדיל ממשברים אחרים. זאת אומרת, זה ה-משבר הכי הכי משמעותי שעבר על שוק העבודה בתקופה של הסגרים במיוחד.

תאיר, שנייה. אני רק רוצה לומר שמסתכלים תמיד על שקף אבטלה ואבטלה חיכוכית שתכף אנחנו מגיעים אליה וכו'. לשאול את עצמנו לא רק האם אנשים עובדים, אלא האם אנשים עובדים במקצוע הנכון להם? ודיברת, חברת הכנסת רייטן, על פריון. אם האחוז הזה באחוז האבטלה משקף מיקסום היתרון האנושי שלנו. ואני אומרת לכם, השקף הוא חד ממדי. הוא לא משקף מהותית את האופן שבו אנשים יכלו להיות במשרות אחרות, הרבה יותר תורמות ומשמעותיות.

נכון, השרה צודקת. תכף יש פה שקף על פריון שמסביר בדיוק את הפער שהיא התייחסה אליו. כולם יודעים ומכירים ומדברים על זה, על שיא בכמות המשרות הפנויות כיום במשק. כ-141,000 משרות פנויות. זה אגב, מאפיין כלכלות לאחר משבר. שיש התעוררות משקית. ועדיין, אנחנו בשיא של כל הזמנים. אז מי הם אותם המובטלים? מה מאפיין אותם? אז אפשר לראות בשקף הזה, הוא די מספר את הסיפור. זה בעיקר צעירים ללא השכלה על תיכונית או ללא תעודת בגרות.

מה זה צעירים? עד איזה גיל? עד גיל 24?

יש פה 18 עד 24 - 8%. ו-25 עד 34 - 7%. אפשר לראות כאן את הנתונים.

הרבה מאוד.

ושימו לב בהיבט של "ללא השכלה". אנחנו מבינים שעיקר המובטלים הם צעירים ללא השכלה. ופה דווקא עולם ההכשרות הופך להיות סופר רלוונטי עבורם ואנחנו נדבר על זה בהמשך.

אנחנו גם יודעים שככל שאתה יותר מוקדם מקבל הכשרה, הסיכוי שלך להשתלב בשוק העבודה ולהתקדם גדל. לכן אנחנו רוצים לתפוס אותם מוקדם ככל האפשר.

אז ראינו מי הם המובטלים, אפיינו את מי הוא המובטל במקרו. ובואו נסתכל על איזה משרדות פנויות יש ואז נבין למה זה מתחבר או למה זה לא מתחבר. אז ריבוי המשרות הפנויות הן בעיקר בענפי בינוי, מידע ותקשורת ואוכל ואירוח. בינוי ומידע ותקשורת, אם אתה צעיר ללא השכלה אתה לא יכול להתמודד על אותן משרות פנויות. אתה צריך בשבילה הכשרה, והכשרה מאוד מאוד משמעותית. למידע ותקשורת יכול להיות באחוזים מאוד גבוהים זה גם הכשרה אקדמית. זה מה שמדובר, אגב, על ענף ההייטק. ובבינוי אתה בטח ובטח צריך הכשרה מקצועית רלוונטי. בחלקה גם הייטק, מהנדסים, מהנדסי בניין וכו'. ואם אתה צעיר וללא השכלה, אז הפער שאנחנו צריכים להדביק בכישורים, מיומנויות, בשפה, הוא מאוד מאוד גדול כדי להביא אותך לאותן משרות פנויות ורלוונטיות. ואנחנו יודעים מה קרה לעולם האוכל והאירוח. ענף האוכל והאירוח בתקופת הקורונה. ואנחנו גם רואים את הפרשי השכר. זאת אומרת, הרבה מאוד משרות פנויות בשכר מאוד נמוך, במשרות שהן עונתיות או זמניות. קורה פה משהו גם בשינוי הטעמים עבור הפרט.

בחוק ההסדרים עברה החלטת ממשלה שמגדירה יעדי תעסוקה לממשלה. וספציפית זרוע העבודה עובדת תמיד אל מול יעדים. היעדים הם יעדים לכל האוכלוסיות. אפשר לראות כאן גם את אחוז התעסוקה שאל אותן אוכלוסיות ב-2019, שיעור התעסוקה ברבעון השלישי של 2021. ה-X זה היעד שאליו נצטרך להגיע ב-2030 והחיצים מראים מה קרה לפני הקורונה והיום. איפה אנחנו נמצאים. זאת אומרת, לולא הקורונה אולי היינו טיפה מתקדמים. זה החזיר אותנו קצת אחורה במובן של כל המאמצים שעשינו בשנים האחרונות. גברים ערבים זה אולי הדרמה הכי הכי גדולה. ודווקא בנשים ערביות עדיין ממשיך הקידום, אם כי זה אחוזים מאוד נמוכים.

רק שנייה, תעשי הפסקה בדברייך. גם כיוון שתכף השרה צריכה ללכת. וגם כי חבר הכנסת פינדרוס רוצה להפנות איזה שהיא שאלה.

אני מתנצל. אני חבר ועדה, רציתי להשתתף בהתחלה, אבל הייתי צריך להיות בוועדת כספים לעניין אחר. גברתי השרה, יש לי בעצם שני דברים שהייתי שמח לדעת. אחד, כמו שאתם אוהבים לומר תמיד, זו החלטה של הממשלה קודמת. כשהחליטו על השדרוג של מה"ט הוציאו את האוכלוסייה שהכי הרבה משתמשת מה"ט שזו האוכלוסייה החרדית. והייתה החלטה אז שתבוא החלטה נפרדת בשדרוג של מה"ט, תבוא החלטה נפרדת למגזר החרדי. ההחלטה הייתה שזה יהיה ביולי 2019. פעם אחרונה שבדקתי ביומן, יולי 2019 כבר היה לפני הרבה מאוד זמן. העליתי את זה גם בממשלה הקודמת. אבל הייתי שמח לדעת ממך. כי אני מאמין שאת כבר יודעת שהאוכלוסייה החרדית החזקה, שמחפשת להיכנס לשוק התעסוקה, זה שער הכניסה שלהם. עזבי שהמדינה כבר מנסה 40 שנה לעשות את זה דרך רל"ג, אבל היא לא הצליחה. שער הכניסה אצלכם. והרמה של מה"ט הוא עוד, אני זהיר בדבריי, אני אגיד כמו בשנות ה-70. מעבר לשדרוג שעשו באוכלוסייה הכללית למכללות, את האוכלוסייה החרדית השאירו בחוץ. וזה אחד מחטאי הממשלה הקודמת, אני אומר את זה. אתם אוהבים, אבל פה אני מסכים איתך.

אז אני רוצה להשיב.

איך אתם נערכים לשדרוג של הדבר הזה, שהוא משמעותי מאוד ככניסה לעולם התעסוקה במגזר החרדי?

אני חושבת שאם אנחנו רוצים להגיע להשגים של פריון ולממש את האחריות שלנו כלפי אוכלוסייה, נתח כזה גדול באוכלוסייה, לא יכול להיות שהם לא ישתלבו בשוק העבודה באופן מיטבי. אני חושבת שההחלטה עכשיו לגיל 21 מציבה אתגר מאוד משמעותי, עם 24,000 חרדים שאנחנו מחויבים לדאוג לשוק העבודה. לצערי, הם מגיעים עם פערים בהבטים של לימודי ליבה. הם נבונים, הם יכולים להתגבר על זה. אבל זה קשה להם. אני הייתי במכון לב לא מזמן, ראיתי. הייתי בקמטק, ראיתי שילוב חרדים וכו'. יש פה, תוצג במהלך המצגת, יוצג מענה. אבל הוא לא מענה - - -

לא, אבל אני אומר, מה את, יש לך זרוע והוא יכול להיות משום מה - - -

אני מסבירה, יש לי תכנית שלמה, נצורה, לנושא שאנחנו צריכים לקדם בחומש, תכנית רב שנתית שאומרת, היא צריכה להיות מתוקצבת וייעודית לאוכלוסייה הזאת. כפי שעשינו עכשיו גם עם הערבים בהיבטים של שילוב והכשרה וכו'. אני חושבת שהמאיץ של פטור 21 יחד עם הפלטפורמות הקיימות, ואתה תראה את זה אם תישאר מספיק זמן כדי לראות מה עושים היום בהכשרה מקצועית, יכולים לתת פתרון.

גברתי השרה, אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר היום במה"ט נמצאים לפחות 1,000 בנות בשנתון או 2,000 בנות בשנתון, אם לא יותר. וזה יכול היה להיות יותר. יש לך אוכלוסייה גדולה מאוד שנמצאת במה"ט. והשאירו אותם, במסגרת הרפורמה במה"ט, שהעלו את הרמה, אבל השאירו את האוכלוסייה החרדית בהחלטת הממשלה בחוץ. ולכן אני אומר, היום זה בידייך משהו שאת לא צריכה לחכות לו לפטור של ה-21 ולא שום דבר. את יכולה היום במסגרת השדרוג שבאת, לעשות את העבודה הזאת.

תכף תראה את הדוגמאות.

זה אחד. שתיים, ודובר על זה בעבר, רק כמו שאמרתי, שמו את זה בצד להחלטת ממשלה, בגלל לוביסטים מסוימים. אני אומר שזו הסיבה האמיתית שעשו את זה בשדרוג של מה"ט. אז קחי את הנושא של השדרוג של מה"ט גם לאוכלוסייה החרדית, שאני חושב שהוא פתח כניסה.

הנושא השני, את בטח מודעת, גם בגלל הבג"צ ואנחנו דיברנו על זה לפני הבג"צ ועוד לפני שהתקנות נכנסו לתוקף. הנושא של הזכאות למעונות יום. אנחנו נמצאים כבר באמצע ינואר ואת מודעת לזה שהמון המון הורים משלמים מעל משכנתה למעון יום בלי לדעת בכלל מה.

לא. תאיר, תתייחסי רגע לנושא המעונות.

לגבי המעונות: השינויים שבוצעו במבחני התמיכה בוצעו בסמוך לשנת הלימודים ולכן היה עיכוב ועדיין, בכל מה שקשור לקבלת הזכאות. למעלה מ-200,000 בקשות כבר הוגשו לסבסוד. בכל מקרה, אנחנו דאגנו שהחל מהיום הראשון כל הארגונים קיבלו מקדמות בגובה של 90%, על מנת שלא ייגבה מההורה סכום מלא. אלא יחסי, אם הוא ילד ממשיך, אז בדיוק כמו שהוא שילם שנה שעברה. ואם הוא ילד חדש, אז באיזה שהיא עלות נמוכה יותר. עשינו את כל מהלך המקדמות הזה בשיתוף עם החשב הכללי, כדי שבדיוק זה מה שלא יקרה. ואם יש הורה שמשלם מחיר מלא, אנחנו מאוד נשמח לדעת. כי כולם קיבלו מאתנו מקדמות.

מתי יסתיים המענים? זה מה שאני שואל.

אנחנו מאוד מאוד מקווים שבתחילת החודש. תחילת פברואר אנחנו כבר מסיימים על כל ההורים.

תודה רבה. תודה רבה חבר הכנסת פינדרוס.

ואני אגיד רק לעניין מה"ט. אני מזמינה אותך לשוחח איתי. יש מענה שניתן גם לגברים חרדים וגם לנשים חרדיות.

תאיר איפרגן, חבר הכנסת פינדרוס, נא ליצור קשרים מיד אחרי הדיון.

תאיר גם יודעת שהמהפך שנעשה במה"ט וגם כשהיא הייתה אחראית עליו, היה למגזר הכללי. את המגזר החרדי השאירו בחוץ. והיום הרמה של הלימודים במה"ט היא עדיין כמו שנות ה-70.

אז הנה. ויש לך אותי כאן כחברה שתעזור לך לסייע בעניין הזה ולקדם. תודה רבה תאיר. תכף אנחנו חוזרים אלייך. שרת הכלכלה?

לא, אני עניתי תוך כדי.

אז תאיר, ממש יש לי בקשה. יש לי את המצגת. תתקדמי על כל המצב הנוכחי עכשיו. תעברי ישר למענה.

אני רצה לפריון.

לא, אני ממש מבקשת, כי יש לנו חצי שעה ויש לנו המון שאלות. מענה לפרט ולמעסיק. תעברי הלאה, להכשרות. בסדר?

אז דקה, לפני שאת נכנסת להכשרות תאיר, אני פשוט צריכה לצאת. אני אומרת ככה: קודם כל, שוב, תודה על ההזדמנות להציג את הדברים ואת המורכבויות. אם לא נספיק להציג את הכל, בעיניי זה שווה ספציפית לקיים דיון על זה בצורה מסודרת, כדי להעמיק, כדי לזהות את הפערים, כדי לתת תשובות רחבות לכלל עולמות התוכן. אין לי ספק שהאתגר התעסוקתי במדינת ישראל בשנים הבאות הוא אתגר שיכול להשפיע על כל תחומי החיים. לא רק בהיבט הכלכלי והיכולת של אדם להשתכר בכבוד, שזה הדבר הבסיסי. אלא בהשפעה על חייו של אדם, על יצירת הערך, יצירת המשמעות. ועל האופן שבו אני מסתכלת על חברה ערכית, שרוצה להסתכל באופן נגיד מיטיב, שמאפשר. מצד אחד למקסם את הפוטנציאל של כלל האנשים בשוק העבודה ומצד שני להשפיע על ההצלחה של המדינה בראייה ארוכת טווח.

תאיר, אני מצטערת שאני לא נשארת פה.

אבל נירה חזרה לזום, רוצה לומר לך משהו.

נירה, בריאות יקירה, אני חייבת לרוץ.

אז דקה אחת. אז נירה שפק רוצה לומר לך משהו. ואני לפני שאנחנו מחברים את נירה, אני רק רוצה לומר לך כבוד השרה, לעניין ההכשרות בשורה התחתונה. אנחנו תכף נדון על זה בחצי שעה. ואני מקבלת את הצעתך לדון על זה ביתר שאת ועומק גם בדיונים הבאים. כי אני יודעת שאתם עושים המון דברים. אני יודעת שאתם גם פתוחים לעשות שינויים רדיקליים בתפיסה של המדינה. אנחנו חושבים שאתם צריכים עוד. עם אומץ, כן?

נשמח לשמוע גם מה אתם ממליצים. אני אומרת, אני פתוחה לשמוע כל דבר.

ממש ככה. ואתם תקבלו מאתנו גם כן את המיניפסט. יש כאן ממש תמימות דעים בוועדה.

אני חייב משפט של 30 שניות. צריך להבין, אם במגזר הכללי מי שיש לו IQ גבוה והוא מתאים ללימודי רפואה, הולך ללימודי רפואה. במגזר החרדי בחורה כזאת שלמדה לימודי ליבה, הולכת למה"ט. עכשיו, זה פספוס. היא באה מסיבות אחרות, מסיבות אידיאולוגיות למה"ט. עכשיו, מה שעשו, עשו שדרוג למה"ט ואותם השאירו ברחוב סתם. זה פשוט חראם.

אני רגע באמת אומרת את המילה שהרבה מאוד פעמים התחושה שלנו כאן לפחות, זה שדברים נופלים לפעמים בין הכיסאות, למרות הרצון הטוב והתקציבים וכו'. ואנחנו רוצים לסייע לכם לפתור את הפלונטרים האלה. הצלחנו באמת, בלי עין הרע הרבה מאוד פלונטרים לפתור בחודשים האחרונים. עניין ההכשרות מבחינתנו הוא ממש נושא דגל.

חברת הכנסת שפק רוצה להגיד משהו לפני שהשרה הולכת? היא ממש ביקשה פשוט לתפוס אותך לפני.

אני שומעת, כן. אורנה, אני רק רוצה לומר מהעשייה שאנחנו עושים עם בעלי עסקים, קודם כל תודה רבה. תודה רבה על הקשב ועל המענה המהיר. אם בימי הבידוד, גם היכולת וההכרה רטרו מיולי 2021, היכולת להצהיר. גם על נושא הארכות של ההלוואות בערבות מדינה. יש לי שתי בקשות: לעשות בקרה על הבנקים ולוודא שאכן מה שאת מנגישה בא לידי ביטוי. דיברנו על זה ביום חמישי עם עסקים שנפגשנו איתם. ואנחנו מבינים שהחסמים ששמים הבנקים, מאנשי עסקים ועצמאים בני 70-60 שמעמיסים עליהם קריטריונים מפאת גיל או כאלה. וזה פשוט לא מקובל.

לא רלוונטיים לתקופה הזאת.

מאוד רלוונטי, מאוד. ואנחנו מקבלים, קיבלתי סיכום פניות ודחיות מעורר פחד, מה שנקרא. ולא יכול להיות שהמדינה מנגישה משהו ומישהו אחר יוצר חסמים.

קודם כל, אם יש לך דוגמאות ספציפיות, נירה, תעבירי אליי. כדי שנבין רגע אם יש איזה מאפיין שחוזר על עצמו ומזה נסיק מסקנות. אבל אני אבדוק את הדברים.

ברור. אנחנו גם עובדים עם היועץ שלך בצורה מדהימה. אנחנו מקבלים תשובות, ממש בשעות.

הדבר השני זה הנושא של ענף המסעדנות. אני אשמח לאמירה שלך לענף הזה שנפגע בצורה ממש קשה. גם במחירים של ה-ממ"מ הוצג שהפגיעה אצלו היא בעשרות אחוזים יותר וזה בטוח שמוכר לך. ואני מודעת למענה שאת ושר התיירות נותנים בנושא, אבל זה לא רק אצל שניכם במשרדים, זה מענה רוחבי.

אז אני אומר שאין ספק שצריך לראות מהי בקרת הנזקים. אני אמרתי אתמול, היום, שאנחנו כבר נמצאים בשלב שבו אפשר להסתכל בהערכת מצב, את מכירה את זה מהצבא, היינו באותו מקום. שבו בעיצומו של נגיד מאמץ, אתה כבר מסתכל על היום של אחרי. ואני חושבת שאנחנו צריכים להקדים את התכנון של היום שאחרי הנגיף הזה. ברור שיכול להיות נגיף הבא. אבל לעשות בקרת נזקים ולראות מה צריך לתקן ואיך לתת מענה. אנחנו נפגשים כל הזמן בקשר ישיר עם בעלי העסקים, לרבות המסעדנים. נפגשנו אפילו עם שר האוצר יחד איתם ביחד ושר החקלאות. והרעיון להסתכל נגיד באזור אמצע פברואר, במועד שבו הם מגישים את ההתחשבנות שלהם. לראות את היקף הפגיעה ביחס לשנה הקודמת. עכשיו, העסקים היותר קטנים מגישים רק במרץ. ואז המשמעות היא איך אתה בוחן אם רק במרץ? אנחנו מנסים לעשות כל מאמץ כדי לראות את הפתרון ולהתנהל באופן מידתי. שבו אתה לא נותן למי שלא זכאי, אבל מי שזקוק לזה כאוויר לנשימה נכון להקדים ולתת מענה כבר עכשיו. אז אנחנו עוסקים בזה. לא רוצים לייצר ציפיות שווא ולחלק כסף של כולנו למי שלא מגיע. וכן לזהות ספציפית את מי שצריך את אורך הנשימה הזה ולסייע לו. או בהלוואות בערבות מדינה, או במענקים, באופן כזה שיעזור לו להתגמש ולהגיע הלאה. ואני מקווה מאוד שבימים הקרובים נוכל גם לפרסם את הדברים.

תודה רבה נירה. תרגישי טוב. תכף אני מתחילה עוד שני דיונים, אז תהיי זמינה.

השרה ברביבאי, ראשית אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה בין הפורום לשרה. ורציתי להעלות כמה דברים, גם בהקשר למה שאמרה חברת הכנסת וגם בהקשר לדברים שאמרת בתחילת הדיון.

את אמרת שהמדינה היא חפצת חיים, ואני שואלת אם המדינה היא גם חפצת עסקים? ואני רוצה להעלות בדיון הזה, ממש רגע לפני שאת עוזבת, עוד איזה שהיא זווית שחוץ מחברת הכנסת שהתייחסה אליה עכשיו היא לא קיבלה את המענה הראוי. נושא של פיצוי לעסקים. רשות המיסים יודעת בדיוק, גם בדיווחים של חודש, אם יש עסק שנפגע. הרי אנחנו כעצמאים, אני עצמאית.

מאיזה תחום את באה?

אני מתחום ההפקות. אני מפיקה שווקים וירידים ברחבי הארץ. ואני מאוד מאוד נפגעתי. אני מעידה על עצמי, אני מדברת גם בשם עצמי. רשות המיסים יודעת בדיוק מתי העסקים נפגעו. אני שואלת מדוע לחכות עד אמצע פברואר או עד מרץ כדי לנסות להנשים אולי עסקים שכבר קרסו ונפלו? לדוגמה, פרילנסר אם הוא לא עובד, מנהל הצגה, אוקיי? מנהל הצגה, אם הוא לא עובד חודש, חודשיים, חודשיים וחצי, זהו, הוא קרס. אין לו עם מה ללכת ולקנות אוכל במכולת. אז למה להמתין עד פברואר אם רשות המיסים כבר יודעת? אני לדוגמה, אני כבר חודש וחצי בירידה של 80%. רשות המיסים יודעת את זה. הם יודעים את זה. אנחנו מעבירים דיווח. כל חודש. אז למה להמתין עוד חודש?

קודם כל, ינואר עוד לא הסתיים והדיווח נגזר בדיעבד ולא למפרע. אז זה דבר אחד שאתם אמרתם.

אבל דצמבר הסתיים ונובמבר הסתיים.

כן, אבל אנחנו מדברים על האומיקרון שגל שעשה שמות בעניין הזה במהלך דצמבר, אולי אמצע דצמבר, וינואר. אני גם נפגשתי עם הארגון בז'ה ואחרים, ואנחנו משוחחים לא מעט. הרעיון שאת רפרנס. את צריכה איזה שהיא נקודה שממנה את גוזרת משמעויות. ובנתיים אנחנו גם מציעים הלוואות בערבות מדינה, שיכולות להוות גישור. אני מכירה את זה שאתם לא אוהבים את הלוואות, כי אתם אומרים גם צריך להחזיר אותם ואחר כך גם יש לזה משמעות. אבל גם אתמול, עם שר האוצר עלה שנדרשת נקודת ייחוס שממנה אתה גוזר משמעויות. אני מסכימה עם זה שלחלק מהעסקים מרץ זה מאוחר מידי ונכון לתת מענה. אנחנו ממש בדקות האלה, אני יוצאת עכשיו כדי לעסוק בעניין הזה. איך אפשר להתוות משהו שנותן מענה. ושוב, שהוא לא גורף, שהוא מתייחס ספציפית לעסקים. כי הרעיון הוא לא לתת למי שהתחזק כתוצאה מהקורונה, יש אין סוף דוגמאות כאלה. הרעיון הוא לתת למי שנפגע. ולא צריך להביא אותו לקו שבו הוא נואש, אלא כן לתת בזמן שאורך הנשימה הזה יאפשר לו.

וגם אנחנו מאשרים דמי בידוד לעצמאים.

גם דמי בידוד, גם התשלום שעלה וחברת הכנסת רייטן הובילה את זה בשיתוף פעולה, גם איתנו, גם עם האוצר. אני שמחה מאוד בסופו של דבר על ההחלטה. וחלק מהעניין זה גם עובדים זרים להוריד את המס. שזאת לא הייתה החלטה טריוויאלית. אני חושבת שבסוף אם אוספים את סך כל הדברים, בסך הכל לא היו סגרים מתחילת הכהונה של הממשלה הזאת. ונהגנו באחריות רבה כלפי העסקים. שאלת מה אנחנו חושבים על עסקים? בעיניי העסקים הם המנוף לפריון וליכולת של מדינה לתפקד. ויש לנו אינטרס מובהק, לי, כמובן לממשלה הזאת, לראות איך אנחנו שומרים עליהם. כדי לעבור גם את הגל הזה באופן מיטבי. אני מצטערת, אני פשוט חייבת לרוץ.

תודה רבה שרת הכלכלה על הדיון החשוב והמעניין הזה.

יהיה המשך.

תודה רבה. אז אנחנו ממשיכים, כי יש לנו עוד 20 דקות וחשוב לי כן שנעסוק בענייני הכשרות. נפתח כאן את הנושא הזה ונמשיך ואנחנו נעסוק בו בהמשך. תאיר היקרה, אני רוצה רגע לחזור אלייך. ואני חושבת שיותר חשוב שאנחנו כרגע נפנה אליכם שאלות ותראו אם אתם יכולים.

לא, רגע, ברשותכם. תנו חמש דקות. בסוף אתם רוצים לדעת מה באמת קורה. אז תנו חמש דקות.

אז אולי אבל תוך כדי השאלות גם את תוכלי לענות על זה. אני חושבת שזה חשוב, תאיר, באמת.

מה שאת רוצה.

זה מאוד מאוד חשוב להפנות אליכם את הנושאים שמאוד מדאיגים אותנו. ואני חושבת, את מכירה את המצגת שלך בעל פה. את יכולה גם לענות לי בלי המצגת. אז אולי זה גם יתקשר אחד לשני.

לא, לא, המידע הוא חשוב דווקא מבחינתנו לפחות, כדי שכולנו נהיה on the same page.

אם אנחנו מדברים על ההכשרות המקצועיות לשנת 2022, יש לכם צפי לגבי המשתתפים בהכשרות המקצועיות האלה?

כן. ניצן ממרוד, המנהל האגף להכשרה מקצועית. אני רק אגיד במילה: בזרוע העבודה יש הכשרות מקצועיות שמנוהלת על ידי מנהל האגף ניצן ממרוד. ויש הכשרות טכנולוגיות של ההנדסאים והטכנאים. שתי המערכות ביחד מכשירות כ-100,000 מוכשרים בשנה. ניצן עכשיו ידבר על ההיקפים שלו והמספרים שלו, ב-2021 ואיזה גידול קרה בשמונה חודשים האחרונים בשנה האחרונה, אל מול שנים קודמות. וגם מה התכניות ל-2022.

מצוין. אז יש לי עכשיו, אני הולכת להפגיז אותך במלא שאלות. זה הולך עכשיו להיות חידון של 20 דקות ו-20 שאלות. בוא נתחיל.

אז קודם כל, אני חושב ש-א' זה דיון מאוד חשוב. זו פעם ראשונה שאני פה. אני שנה בתפקיד כמנהל האגף ואני חושב שהיה חשוב גם להציג לך, כדי באמת להבין רגע את התהליך שעשינו בשנה האחרונה כדי להבין רגע גם לאן הולכים. כי כאילו אנחנו עושים את זה קצת במנותק. אבל אין בעיה, אני אציג לך כרגע.

היעד שלנו ל-2022, שאני מזכיר, באגף עוברים, רק בשביל להבין את המספרים. באגף עוברים הכשרות מקצועיות במשק סדר גודל, עוד פעם, וזה מאוד משתנה בין השנים השונות. אבל סדר גודל של 60,000 מוכשרים בשנה. כשאני מחלק את ה-60,000 מוכשרים בשנה, קודם כל זה אומר שיש ביקוש מאוד חזק לנושא ההכשרה המקצועית. גם כחלופה למי שלא הולך לאקדמיה. מתוך הדבר הזה שנקרא 60,000, שצריך להבין שאנחנו בונים ביחד עם מכללות ויחד עם מעסיקים תכניות לימוד והכשרות מקצועיות, וההכשרות האלה גם מפוקחות על ידי אנשי המשרד גם בהיבט הרגולטורי, בהיבט של הכרה במוסד. איזה מוסד נותן את ההכשרה והיכולת שלו. וגם בתהליכים הפדגוגיים המקצועיים שאנחנו רוצים לראות שהתוכן מועבר בצורה טובה. ובסוף יש פה תעודות. תעודות ממשלתיות, בטח במקצועות שהם ברישוי וחקיקה.

מתוך ה-60,000 אנחנו שמנו יעד, שזה עוד פעם, זה באמת תלוי תקציב. ודיברתם פה על נושא התקציב ושאלתם גם את השרה. אז אני חייב להגיד שבשנים האחרונות, חוץ משנה קודמת, ששנה 2021, הייתה שחיקה תקציבית מאוד גדולה בהכשרות המקצועיות. אבל אנחנו עומדים, היעד שלנו כרגע אל מול התקציב שיש לנו לשנת 2022 הוא סדר גודל של 15,000 הכשרות, מתוך ה-60,000 שיהיו במימון/סבסוד של המדינה. לדבר הזה בסוף אתה צריך תקציב. וגם שמנו יעד, שזה גם בהמשך להחלטת הממשלה של שיפור ההון האנושי, היעד שם מדבר על לפחות 30% הכשרות עם מעסיקים. אנחנו שמנו יעד יותר גבוה. גם מתבססים על נתונים של השנה האחרונה, אבל שמנו לפחות 6,000 מתוך ה-15,000 יהיו בשיתוף מעסיקים.

כמה הכשרות בשותפות עם המעסיקים יש לכם?

להגיע לסדר גודל של יותר מ-6,000 אנשים מתוך ה-15,000.

רגע, הנתונים שלנו היו פה בוועדה הם על 12,000 אנשים שהשתתפו ב-2021 בהכשרות במימון המדינה.

אז אני אדייק לך את הנתון. הנתון של שנת 2021 שעשינו סיכום שנה, וזה מופיע גם במצגת. אז אנחנו מדברים שבשנת 2021 הכשרנו 15,000 אנשים במימון המדינה.

אז 15,000, לא 60,000.

לא, 60,000 זה נתון של אנשים שעוברים הכשרות מקצועיות. לא כולן ממומנות על ידי המדינה.

לכן בוא נבין את העניין. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על הכשרות במימון המדינה, אנחנו לא מדברים על 60,000, אנחנו מדברים על 15,000.

נכון. תלוי התקציב שמדינה לצורך העניין, שמשרד האוצר מעמיד לזרוע העבודה בהקשר של הכשרות.

זה עניין של בעיה של התקציב שבגלל זה באים רק 15,000 איש?

באופן עקרוני, כן. כי כשאת רואה שיש 60,000 שעוברים הכשרות, שרוצים את ההכשרות, אז בהכרח.

יושבת ראש הוועדה, גם לא בטוח שכל מי שבא לעשות הכשרה מקצועית צריך מימון. זו שאלה רגע ששווה להנכיח אותה ולדבר עליה. אם יש לי יכולת לממן את עצמי, האם אני צריכה? כן או לא? זו לא דעתי.

בסדר, זה שאלות. אבל אני יודעת שלפני מספר שנים היו הרבה הרבה יותר אנשים, כמות גדולה בהרבה.

לא, ממש לא. בגלל זה אמרתי בואו, תנו לנו להציג. כדי שנדבר נתונים, לפחות כולנו נהיה על אותו עמוד. השנים האחרונות, יש לניצן שקף על זה. שמראה את השחיקה בתקציב. ויש שם גם כמויות הרבה יותר נמוכות.

אבל בגלל השחיקה בתקציב. זה מה שאני אומרת. כי אני אומרת, כשהיה תקציב גבוה היו וזה נאמר כאן.

נכון, נכון, נכון.

אז לכן אני אומרת, בסוף שנות ה-90 שהמדינה השקיעה בהכשרות היו 100,000 איש.

נכון.

אז בואו, שנייה, אז בואו רגע ניישר את הקו, זה חשוב לנו. כי זה שאנחנו מציגים שיש 15,000 איש זה לא. זה כאילו, זה טיפה בים. אז הפוטנציאל, אם דיברנו מקודם על פוטנציאל ועל זה שאנשים רוצים את ההכשרות, אז זה צריך להיות אינטרס שלכם, שלנו, של כולם, להרחיב את הדבר הזה.

חד משמעית.

ברור.

חד משמעית. אנחנו מדברים על זה שזה תלוי תקציב. אנחנו רק אומרים, אנחנו מנכיחים שאלה שקיימת בממשלה ושווה לדבר עליה. זה לא דעתי, אני פשוט מנכיחה אותה כי שווה לדבר עליה. האם כל מי שפותח את הדלת ואומר אני רוצה הכשרה, זכאי למימון? כן או לא? שאלה.

אני לא יודעת. אבל אני חושבת שבסופו של יום אם אנשים הם, איך אמרנו, בסוף שנות ה-90 היו לנו 100,000 איש שרצו את זה, צריך לראות מה עבד שם. וגם אם היה לזה פירות אז אולי צריך עוד פעם להסתכל אחורנית וללמוד מהעבר. נדבר אחר כך על הסטודנטים שזכאים לסבסוד.

נכון מאוד.

בתקציבים, בתחילת שנות ה-2000, התקציב של האגף להכשרות מקצועיות עמד כמעט על 300 מיליון שקלים בשנה. בנקודת השפל שלו, באזור שנת 2012-2013 הוא הגיע ל-40 מיליון שקלים. שתביני את השחיקה.

כן, אני לגמרי מבינה.

לא, אבל היום הוא 220 מיליון.

רגע, אני אדייק את זה. אני אומר, בנקודת השפל. בשנים האחרונות נעשתה עלייה. נעשתה עלייה בנושא התקציב, אבל עדיין לא בצורה מספקת. בשנה האחרונה נתנה תקציב של סדר גודל של 120 מיליון שקלים לטובת הכשרות מקצועיות. ואני חושב, עוד פעם, בעקבות הדבר הזה שאתה אומר יש מרחב של אנשים, של פרט, שרוצה הכשרות. ואני מסכים עם תאיר שאולי לא לכל אחד צריך לממן את הכל, אבל לסבסד חלק מההכשרות, אני חושב שיש פה פלטפורמה מצוינת לעשות את זה.

האם ניצלתם את כל התקציב שניתן לכם בתקופת הקורונה להכשרות?

כן. כמעט את כולו. חלק עדיין בסגירות.

היה איזה מיליארד ומשהו, לא?

לא, לא, לא.

כולל, להכשרות, לאקדמיה.

בואו נפריך את זה רגע. לאגף להכשרה מקצועית בשנת 2021 היו 138 מיליון שקלים, להכשרות מקצועיות. כשמדברים על הכשרות באופן כללי, אז יש שם את המל"ג גם בפנים וגם את התקציב שיש למה"ט בתוך הזרוע. ואני מסתכל רגע בתוך האגף אצלי, היה לנו 138 מיליון שקלים. הרבה מהכסף גם בהתחייבויות לשנה הקרובה. כי התקציב משוריין גם להכשרות שאנשים עושים הכשרות עם מעסיקים, אז חלק מהכסף הולך רק אחרי השמה. והשמה מסתיימת אחרי חצי שנה שהבן אדם לומד.

ברור. יש לכם נתונים לגבי התועלת של ההכשרות בלי מעסיקים לעומת כאלה עם?

אנחנו הולכים במדיניות מאוד מאוד ברורה וזה מה שרציתי להראות. במדיניות מאוד מאוד ברורה. וזה אחד ה-shifting הגדולים שאנחנו עושים בשנה האחרונה. זה להעביר את רוב ההכשרות שלנו ואת כל מסלולי ההכשרה לחיבור למעסיקים.

בשנה הקרובה, ב-2022? זאת המטרה?

כן. עוד פעם, זה shift שאנחנו עושים תוך כדי. אנחנו הולכים לשני צירים מאוד מרכזיים בנושא הכשרות: אחד, ציר מה שנקרא, אנחנו קוראים לו הוואוצ'ר והשוברים הרגיל. שאנחנו משדרגים אותו. גם אותו, במודל ההפעלה שעשינו, עשינו תהליך מאוד משמעותי בשנה האחרונה. משנים אותו במהות שלו. גם ביכולת הסבסודית וגם ביכולת העזרה לפרט. ואנחנו נותנים, כי אנחנו מבינים שיש סוג של בריחה. אגב, בתוך השוברים, גם באבני הדרך, יש אבן דרך רביעית - - -

אבל אתם רוצים להעביר את זה, כמו שאתה אומר ה-shifting הזה הוא בגלל שיש לכם נתונים ותוצאות לכך שהכשרות עם המעסיקים מביאות להצלחות הרבה יותר גדולות?

זה באופן מובהק.

אתם תוכלו להציג לנו בישיבה הבאה?

כן, כן.

בסדר גמור.

יש לנו נתונים שמראים, אגב, עשינו סקר. אחד הדברים המרכזיים שאני ביקשתי לעשות - - -

יש מעסיקים בשוברים, אגב?

בשוברים אין מעסיקים במהות, בתור התחלה. אבל בן אדם שכן מקבל, באבן דרך האחרונה שלו יכול לקבל תקציב על זה שהוא הולך לעבוד. זאת אומרת, סוג של סבסוד גם לעניין הזה. אין מעסיקים בשוברים.

למה? האם זה לא משהו שצריך לפתור אותו?

זה סוגיה שכרגע אנחנו גם אותה שמים על השולחן. אבל במתכונת של השוברים, נכון להיום, אחד החיבורים שאנחנו מדברים עליהם זה לראות איך אנחנו עושים חיבור בין השוברים לבין המעסיקים.

בדיוק. הרי השובר זה בעצם מקנה לך את הזכות ללכת לעשות את ההכשרה, לבחור את ההכשרה. נכון?

את צודקת במיליון אחוז. ואני חושב, עוד פעם, הבסיס המרכזי שחסר לנו כרגע היום ואנחנו עובדים עליו, זה דברים שאנחנו מפתחים אותם עכשיו, זה בסיס נתונים שמדבר מצד אחד ביקושים, מצד אחד היצע של אנשים והחיבורים של הדבר הזה.

טוב. כמה מהמשתתפים יוכלו לקבל מלגות קיום ובאיזה גובה?

מלגת הקיום או מלגת ההכשרה בשם החדש שאנחנו שמים אותה, ובעזרת השם, הנוהל החדש שלה יעלה לאוויר בסוף החודש, אנחנו כבר מפעילים אותו. הצגתי אותו גם במספר פעמים. אנחנו מדברים כרגע על תקציב של 21 מיליון שקלים שיש לנו לשנה הנוכחית.

למלגות קיום.

זה לא מלגת קיום. כיוון שכשאתה אומר את המילה "קיום" אתה מצפה באופן טבעי, הפרט מצפה לקיום. קיום זה אומר תקציב של סדר גודל של 5,000 שקלים מינימום, אל מול שכר המינימום.

שאפשר לחיות ממנו.

זה לא שם.

זה עומד על כמה? 2,500 שקלים.

2,500 שקלים. אני מזכיר שבעבר, עד לפני שנתיים, זה עמד על 1,500 שקלים.

אוקיי. ואנחנו דאגנו לנשים ברפורמת העלאת גיל הפרישה שיקבלו 4,000 שקלים.

בנוהל החדש זה כבר החלטת ממשלה כבר מוטמעת בפנים. היא כבר מוטמעת בפנים. והיעד שלנו זה לייצר יכולת של מלגות הכשרה אל מול התקציב שיש לנו, לאפשר את הדבר הזה. ואני מקווה שנגיע לכמה אלפים. אני מזכיר שגם הרחבנו את מלגת ההכשרה. זאת אומרת פעם הוא היה עד ארבעה חודשים, אנחנו נתנו אותו עד שישה חודשים.

תגיד, אז אם ה-2,500 שקלים האלה הם לא דמי קיום, אז מה הם?

הם אמורים לסייע לפרט שעובר הכשרה ואנחנו מבינים שהוא בקושי מאוד גדול ביכולת שלו גם ללמוד וגם לעבוד תוך כדי. הוא אמור לסייע לו בשביל לצמצם את הנשירה מההכשרות.

אם אנחנו נדרוש להעלות את זה ל-4,000 שקלים כמו שעשינו ברפורמה של העלאת גיל הפרישה? אני חושבת שזה ייתן כאן פתרון שהוא בהחלט, אני חושבת לטווח הרחוק. הרי זה בן אדם שהולך ועושה הכשרה כדי להתקדם ולצאת. זה לא איש שאמר 'די, אני לא רוצה להיות בשוק התעסוקה'.

אז אני חושב שבמלגת ההכשרה, ועוד פעם, זו נקודה שאם תרצי לעשות על זה אחרי זה דיון, אפשר יהיה לבוא ולהציג רגע את השינויים שעשינו. ואחד השינויים שאנחנו מובילים זה גם לא לחייב את הפרט לעבור, פעם היה חיוב לעבור הכשרות של 30 שעות שבועיות, שהוא לומד. הורדנו את זה לרמה של 15 שעות שבועיות. וזה אומר שבן אדם לומד 15 שעות שבועיות בסך הכל. ועדיין הוא יכול לעבוד תוך כדי, הוא יכול למצוא עבודה תוך כדי. גם ללמוד וגם לעבוד.

טוב. עוד כמה שאלות, כי יש לנו ממש עוד כמה דקות. מה יהיה היקף האבחונים וההכוונות המקצועיות שיעשו בשנת 2022 להערכתם?

הכוון מקצועי זה, תאיר, את רוצה להתייחס לזה?

כן. הכוון מקצועי, פה נכנס מנהל אחר בתוך זרוע עבודה וגם שירות התעסוקה ושיתופי פעולה שלנו איתנו. הסיפור של הכוון זה שער הכניסה הראשון של הפרט. לאחר ההכוון הוא יקבל שובר או הפניה לתכנית תעסוקתית או להכשרה. במובן הזה, שערי כניסה, יכולת לעשות הכוון מתחלת לשניים: בזרוע עבודה לנו בתשתית שקיימת אצלנו יש את כל המרכזים לאוכלוסיות מיוחדות. רשות מנהל תעסוקת אוכלוסיות, יוליה איתן, שזה מרכזי ראייה, מרכזי מפתח לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסייה הערבית. ומרכזי הזדמנות שמאפשרים גם לאוכלוסייה כללית, אבל גם לאוכלוסיית רווחה. ושם מתבצע הכוון ואבחון מאוד משמעותי. דורשי עבודה שמגיעים לשירות התעסוקה, גם שם מתבצע להם תהליך של אבחון והכוון שהם זכאים בסופו לקבל שובר להכשרה ולגשת להכשרה. ואנחנו עובדים על מרכז הכוון וירטואלי שיאפשר גם למי שלא בא בשעריו של אחד מהמרכזים הפיזיים האלה לעשות איזה שהוא הכוון ואבחון ראשוני.

הכמויות של לפחות עבור אוכלוסיות מופיעות באחד השקפים, אני לא זוכרת בעל פה. באחד השקפים של הזרוע. יש שם גם גידול באחוזי האבחון וההכוון ומפה נוצר גם גידול באחוז - - -

האם יש לכם אבל גם דגש לאזורי הפריפריה בהכוון? איך אתם מטפלים? אם אני לא טועה, ההכוון הוא ניתן לאוכלוסיות מסוימות או לכולם?

אז אני אסביר. לזרוע העבודה יש מנהל שנקרא מנהל תעסוקת אוכלוסיות. הוא בדגש על אוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה: ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות וכאלה.

אז איך אנחנו מטפלים בצעירים בפריפריה שאינם עונים להגדרה של חרדי וערבי?

הצעיר בפריפריה יש לו שני נתיבים: או שהוא מחפש עבודה, הוא מובטל. ואז הוא מגיע לשירות התעסוקה לזכאות לאבטלה, ושם מתבצע איתו תהליך שבסופו הוא יכול לקבל שובר. גם שירות התעסוקה מפנה להכשרות.

אבל אתם לא רוצים לפתוח את האפשרות שכבר קיימת שאתם פיתחתם, גם עבורו? למה לא? את ההכוון הזה. למה רק לסייג את זה לחרדים וערבים?

זאת שאלת מדיניות.

אז אני מציפה את השאלה הזו לדיון ביניכם. זה חשוב מאוד נדמה לי.

בסדר.

איך אתם חושבים שאנחנו צריכים לסייע לעובדים שהמקצוע שלהם עומד להתייתר או שהכישורים שלהם לא מספיקים לעולם העבודה החדש?

אז אחד הדברים שאנחנו עושים והאגף לא עסק בו בשנים האחרונות, זה כל נושא הכישורים. ואגף אסטרטגיה אצלנו, יחד עם הג'וינט, בנו מודל שנקרא היפרו. שאנחנו מטמיעים את חלק מתכניות הכישורים בתוך תכניות הלימודים שלנו. ומי זה הבוגר הרצוי שאנחנו רוצים.

הדבר הנוסף שעשינו, וגם כן, זה פיילוט שהתחלנו אותו השנה והוא ממשיך בשנה הקרובה, שהוא נקרא סקיל-אפ. סקיל-אפ זה למעשה תכנית שאנחנו נותנים למעסיק שובר, לאפשר לעובד אצלו, עובד קיים, לקחת אותו ולעשות שדרוג מקצועי. או שדרוג מקצועי או שדרוג דיגיטלי, אוריינות, דברים שיודעים לקחת אותם ולפתח אותם. אחד הדברים שאני חושב שאגב פריון, אם אנחנו רוצים להתעסק בו ולקחת אותו צעד אחד קדימה, זה לא רק להכניס אנשים למעגל העבודה, שזה הלחם והחמאה שאנחנו מתעסקים איתו, אבל אחד הדברים הנוספים זה להגיד בואו נשדרג עובדים קיימים. נייצר אצלם רגע את יכולת ההתפתחות האישית, אגב מוביליות שדיברתם עליה בתחילת הדיון. יש פה המון דברים שאנחנו צריכים לעשות אותם ובשנה הקרובה אנחנו בונים מודל חדש וגם מודל למעסיקים, וזו נקודה שאני מאוד אשמח שאנחנו נבוא אלייך להציג את זה. זה מודל שאנחנו עובדים עליו עכשיו בימים הקרובים ובעוד שבועיים שלושה אני עושה שולחן עגול עם הרבה מאוד שחקנים בתוך הדבר הזה. להציג להם רגע את הכיוון לאן אנחנו הולכים. שיגידו טוב, לא טוב, מה הכיוונים שאנחנו הולכים. ואחד הרכיבים בתוך הדבר הזה זה גם הנושא של חניכה וגם הנושא של שדרוג עובדים. שזה פרמטר מבחינתי משמעותי מאוד.

מצוין. שאלה אחרונה ואנחנו נאלץ לסיים. אני אנסה לחפש מה השאלה האחרונה שצריכה להישאל. האמת שיש פה המון המון דברים שרצינו לדבר אתכם.

אם תרצי, אני יכולה לחדד רגע משהו על צעירים. שדיברנו על הצעירים שהם בעיקר המובטלים ועל הכוון לצעירים, אז נמצאת פה יוליה איתן איתנו בזום. והיא יכולה לתת התייחסות קצרה על מה ששאלת על הכוון ואבחון לצעירים. מה המענה שם שהוא לא דרך שירות התעסוקה. רק אם אפשר להוריד אותה מ-mute והיא תתייחס לזה בשתי דקות.

כן, יש לנו חצי דקה, אנחנו צריכים להתחיל דיון נוסף. אני לא חושבת שיהיה לנו את הזמן עכשיו לעסוק בזה. אני חושבת שכדאי שאנחנו נקבע, ענת, דיון נוסף. יש לנו בתכנון? מצוין, אז יש לנו בתכנון.

רק על הכשרות.

בדיוק. אז כדאי שאנחנו ניתן לה את הזמן ואולי גם כבר נהיה מיד אחרי גל האומיקרון ותוכלו גם להגיע פיזית ואת תצאי מבידוד, תאיר, ונוכל לראות אותך כאן אצלנו בוועדה ונאפשר לאנשים גם לדבר ולשאול עוד שאלות.

אולי ככה רק באמת בסוף, ואולי אני אציף את מה ששמענו כאן לא מעט. הרבה מאוד תלונות ממעסיקים ומאזרחים גם על כפילויות וגם חוסר תיאום בין גופים שונים במערכת התעסוקה, גם בתוך משרד הכלכלה. למשל בין זרוע העבודה לשירות התעסוקה. וגם בין משרד הכלכלה לגופים אחרים. ואני בטוחה שאני לא מפתיעה אתכם עם התלונה הזאת שחוזרת על עצמה. אבל האם יש לכם תכנית להתמודד עם האתגר הזה?

קודם כל, השרה התייחסה לזה. גם השרה מאוד הולכת לכיוון של לייצר, וההסתכלות היא צריכה להיות אל מול הלקוחות. זאת אומרת, הלקוח, מעסיק צריך לקבל one stop shop, נקודה אחת שאיתה הוא מדבר. זה אמור להיות זרוע העבודה, עם כל היכולות. והחיבורים רגע, אנחנו מנסים לעשות. אגב, לפני שנה הממשלה הקודמת הקדימה מנהלת הכשרות באוצר, שעל בסיס ההחלטה האחרונה באוגוסט לקחנו, הטמענו אותה אצלנו כבר, היא כבר מוטמעת אצלנו בתוך האגף. אני חושב שההסתכלות הזאת היא נכונה. עוד פעם, בראייה של לקוחות. בסוף הבן אדם, המעסיק, צריך נקודה אחת. יש אגף להכשרה מקצועית, יש זרוע עבודה, שם צריך להיות הדבר הזה. שם למקד את המאמצים ואת המשאבים. ואנחנו עושים המון תהליכי עבודה גם בשנה האחרונה מול שירות התעסוקה, בשביל לחבר את הדברים האלה בצורה הרבה יותר טובה.

יש עוד לא מעט דברים שצריך להרחיב ואנחנו נציג את זה.

יש לנו את התאריך כבר ענת? זה בפברואר? סביר להניח בפברואר, כי עוד מעט נגמר המושב. תחילת מרץ, בסדר.

נשמח להציג.

בהחלט, אנחנו נשמח להזמין אתכם בשנית, כדי להמשיך לדון בעניין ההכשרות. בדיון הזה גם אני ארצה לשמוע את המעסיקים, ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים, עמותות למיניהן שיש להן באמת, אני חושבת, בסיס מידע מהשטח שהוא חשוב מאוד מאוד כשאנחנו יושבים פה ודנים בסוף בסוגיות האלה. ושיתוף הפעולה, שכולנו למעשה רוצים את אותו דבר סביב השולחן העגול הזה, יכול לקצר תהליכים. באמת לעשות כאן פלאים כדי שנוכל כולנו רק להרוויח ב- short run וגם ב- long run כמובן.

אז אני רוצה להודות לך תאיר. פעם הבאה פה אצלנו בוועדה פיזית.

תודה.

וכמובן לך, ניצן, ולשרת הכלכלה שהגיעה. ואנחנו נמשיך בדיון כאמור בהמשך. אני נועלת את הדיון הזה והדיון הבא יתקיים בעוד כשמונה דקות, משהו כזה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:31.