פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
24/01/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 70
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 9:15

הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות (תיקון), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי
יצחק פינדרוס

סמי אבו שחאדה
נירה שפק (באמצעים מקוונים)

ערן טמיר
-
עו"ד, יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

טל זימנבודה
-
אדריכלית, ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

הדס אגמון
-
עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

בועז הרמן
-
מנכ"ל איל"ן

שמעון טואיטו
-
חבר בארגון נכי הפוליו

טליה דוד
-
עו"ד, ארגון הנכים זכויות הנכים

דן רשל
-
נציב, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ירונה שלום
-
מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור
-
עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

טל פורר
-
ע. ראשי לתביעות שיקום נכים, משרד הביטחון וצה"ל

אילן שפירא
-
מנהל תחום אסדרה, דואר ישראל

אסנת יחזקאל להט
-
רכזת פורום לבריאות, סאחה, קידום בריאות לאנשים עם מוגבלויות

יובל וגנר
-
יו"ר, עמותת נגישות ישראל

גיא אקוקה
-
ד"ר, עו"ד, מנהל מחלקה משפטית, המרכז לעיוור בישראל

ענת אימבר
-
חברת ועד, אסטי, תסמונת טוראט

יעל וייס ריינד
-
מנהלת עמותת אופק לילדינו

נועה בן שאול
-
עו"ד, אקי"ם ישראל

ישראל אבן זהב
-
רכז תחום נגישות, פורום הארגונים לתקנות הנגישות

יהודה דורון
-
יו"ר ארגון נכי הפוליו

נעה בן שבת
גל כהן (מתמחה)

ענת כהן שמואל

מיטל פורמוזה - חבר תרגומים

הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות (תיקון), התשפ"א-2021

אני פותחת את ישיבת העבודה והרווחה. הבוקר הוא ה-24 בינואר 2022, כ"ב בשבט, תשפ"ב. השעה היא כאמור 9:15 בבוקר. הדיון שאנחנו נערוך בשעה הקרובה הוא בנושא הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות (תיקון) תשפ"א-2021. או בשמו העממי פטור מתור. הצעה שכבר נדונה במשך מספר שנים, מסתבר, עוד לפני שאנחנו התחלנו לכהן במושב הזה של הכנסת. מתוך ניסיונות רבים למצוא את האיזון הנכון להרחבת הפטור מתור לאנשים עם מוגבלות שונה. הן מוטורית, הן שכלית או נפשית. ומצד שני, לא להזיק או לא לפגוע באנשים שזקוקים לכך. למצוא הרחבה שהיא תהיה הרחבה מאוזנת ואחראית.

נאמר שההצעה שגובשה על ידי משרד המשפטים, הנציבות, הייתה שונה במעט כאשר הגיעה לשולחננו לפני כחודשיים אם אני לא טועה. ובדיון שערכנו כאן עלו הרבה מאוד הסתייגויות, קשיים ועמדות שונות של הארגונים. כיבדנו את כולם וחשבנו שמן הראוי שנערוך ישיבות עומק אחרות ובנוסף לישיבות שאנחנו מקיימים בוועדה. ולכן התקיימו שני דיונים ארוכים מאוד של שולחנות עגולים שתכף נשמע קצת אולי גם מנעה בן שבת, היועצת המשפטית על מה שהיה שם, כדי באמת בסוף להגיע לשורה התחתונה. א', לקדם את זה. באמת להגיע לשורה תחתונה ולתת את הפטור מתור להרבה מאוד אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות מתוקף החוק החדש, התקנות. ובהם ילדים ואנשים עם מוגבלויות שונות.

אני חושבת שההצעה שמונחת היום לדיון של הוועדה היא בהחלט מאוזנת. היא פותחת פתח לעוד, אם אני לא טועה, ליותר מ-300,000 אנשים שנכנסים היום במתווה החדש שהוועדה מציעה. כך שבניגוד למצב הנוכחי שבו הפטור מתור ניתן לכ-160,000 איש, ההצעה החדשה כוללת פטור מעמידה בתור לקרוב ל-500,000 איש שיהיו זכאים. ואני אומרת את זה מתוך הבנה שייתכן והשינוי הזה יעורר גם קשיים במרחב הציבורי. לא פעם דיברנו על כך שהחניות של הנכים הפכו להיות מוגבלות ואולי בגלל שיש הרבה מאוד אנשים שמקבלים היום את הזכות לחנות בחניית נכים. ולא רצינו להגיע למצב כזה שבו אנחנו פוגעים בזכותם של אנשים שבאמת מאוד זקוקים לפטור מעמידה בתור. על כן ההרחבה היא אחראית, מידתית, עדיין רחבה מאוד, עם האופציה לשוב ולדון בנושא הזה בעוד כשנה. וכאן אני כבר פונה אל הנציבות ומבקשת מכם שתאספו את הנתונים במהלך השנה הקרובה, כדי שנוכל לראות את האפקט, את ההשלכה של פתיחת הזכאות למאות אלפי אנשים נוספים. וככל שאפשר יהיה להרחיב אותה עוד, את הזכאות, כמובן שנעשה זאת. גם במתווה הנוכחי. אנחנו מודעים לכך שיש אוכלוסיות נוספת שמבקשות, דורשות להיכנס למתווה כבר היום. נאלצנו לסמן את הקו ולמתוח את הגבולות ולהשאיר אוכלוסיות נוספות בחוץ. אבל שוב, מתוך הבנה ותפיסה שאנחנו רוצים להוציא את זה לפועל ואנחנו לא רוצים לגרום ליותר נזק מאשר תועלת ואנחנו נעשה את זה לכן בצורה הדרגתית.

אז נעה, תספרי לנו בתקציר את עלילות השולחנות העגולים.

תודה. רציתי לספר באמת דבר ראשון להגיד שנעשתה פה עבודה מאוד גדולה ראשית על ידי הנציבות, על ידי עורכת הדין מיכל שפר טוב ועורכת הדין הדס אגמון. באמת תודה רבה להן. דבר ראשון הן פנו וביקשו מכל הארגונים התייחסות לצרכים של האנשים שאותם הם מייצגים. איזה צרכים יש שקשורים לעמידה בתור. וקיבלנו את הטבלאות האלה והן באמת מאוד עזרו לנו למפות.

לגבש את הקריטריונים.

לגבש את הקריטריונים. דבר נוסף היה לפי הצעה של משרד הרווחה, באמת מיפינו את הכישורים הדרושים לעמידה בתור. יש עניין של סבלנות ויכולת לדחות סיפוקים. יש עניין של יכולת התמצאות, יש עניין של היכולת הפיזית להמתין בתור, לפעמים לעמוד, תלוי באיזה תור אנחנו מדברים. יש עניין של חשיפה לסיכונים, יש עניין של רגישות חושית וקושי בוויסות חושי. אז הנושא הזה קצת אפשר לנו לחדד ולראות מה באמת נחוץ. מה באמת יוצר את הקשיים בעמידה בתור. וכמובן, אנחנו הבנו שכל בן אדם עם מוגבלות, מכוח ההגדרה שלו, יש קושי תפקודי מסוים - כי אחרת הוא לא היה נחשב כאדם עם מוגבלות. אבל לא כל הקשיים התפקודיים קשורים לעמידה בתור. וגם הבנו שיש גם סוגים שונים של תורים, אבל אנחנו לא יכולנו לרדת לרזולוציות האלה.

אנחנו כמובן נפתח רגע סוגריים ונאמר שיש תורים מסוימים כמו תורים שבהם אדם יכול לקבוע את התור, להזמין את התור מראש או במוסדות הבריאות, שהם מוחרגים.

נכון. מוסדות הבריאות פשוט התקנות הלאה חלות עליהם.

כמו בקורונה למשל. תור קורונה, אין שם זכאות לפטור מתור. לפי החוק.

נכון. לפי התקנות האלה, צריך יהיה תקנות נפרדות לגבי שירותי בריאות שיכול להיות שיסדירו גם את ההתאמה הזאת כאחת מההתאמות הנדרשות בשירותי הבריאות. אבל לגבי הנושא של קביעת תור מראש, יש לנו גם פה בתקנות האלה איזה שהיא התייחסות אל הנושא הזה.

אז אנחנו באמת טייבנו גם את הכישורים שדובר עליהם בשיח עם הארגונים בשולחן העגול. גם דוברו על קשיים נוספים, על כאבים מאוד קשים, על בעיה של היעדר פרטיות. ניסינו לזהות מה מהם באמת קשור דווקא לעמידה בתור, כי זה באמת המוקד שלנו.

התברר לנו גם מהמוסד לביטוח לאומי, גם ממשרד הביטחון שאין אפשרות לבחינה פרטנית. זה של כל אדם ואדם, בשאלה האם הוא זכאי לפטור מתור או לא זכאי לפטור מתור. ולכן היינו צריכים למצוא איזה שהוא כלי שייתן לנו איזה שהוא זיהוי, משהו, כלי שאפשר יהיה להפעיל את המערך הזה. אי אפשר רק בשביל ההתאמה הזאת ליצור מערך חדש מהתחלה. ולכן היינו צריכים להיעזר במערכים הקיימים. ונעזרנו, לפי הצעת המוסד לביטוח לאומי, נעזרנו בעצם בקצבאות קיימות, שמעידות על תלות בעזרת הזולת. או יש לנו גם את הנושא של נכי נפש או מוגבלות שכלית או נושא של אוטיזם, שקיימים גם במוסד לביטוח לאומי, גם במשרד הביטחון וגם לגבי ניצולי השואה. זה מערך נפרד. וחוץ מזה אנחנו דיברנו על קצבאות של קבוצת שירותים מיוחדים. גמלת סיעוד, דובר על הרמות, שלוש הרמות הגבוהות של גמלת הסיעוד. דובר על גמלת ילד נכה. המלצה של המוסד לביטוח הלאומי דיברה על חלק מהרמות. אבל גברתי, את ביקשת, אנחנו התאמנו את הנוסח, להוסיף גם את הרמה של 50%. וכמובן גמלה מאוד חשובה, גמלת הניידות. זה נושא שלא בא לידי ביטוי במצב הקיים. אבל זה באמת מבטא אנשים עם קשיים של עמידה. דובר על זה שגם אם יש מושב מותאם במקום, לפעמים במקום שנותנים שירות ציבורי, יש אפילו חובה שיהיה מושבים מותאמים. אבל אותם אנשים לא יכולים לעבור ממצב של עמידה לישיבה. יש כל מיני קשיים, ועוד חידדו לנו עכשיו את הנושא הזה שאולי צריך לדבר על מי שמקבל הטבות לפי הסכם הניידות ולא רק ניידות.

אז זה בעצם מתאר את מה שיש לנו כאן, את המתווה בגדול. יש לנו עוד שתי נקודות וגם אני אזכיר את הנושא של פטור מתור. יש לנו במתווה התייחסות לתיאום תור מראש. כשמדובר בתור מראש, המטרה היא שאין פטור מתור במובן הרגיל שלו. אבל אנחנו מצטרפים להוראה שקיימת. יש הוראה שקיימת היום לגבי כל אנשים עם מוגבלות, שאומרת שקביעת התור מראש, אם יש אפשרות, צריך להתחשב באדם עם מוגבלות. אם הוא לא יכול להגיע או יכול להגיע רק בשעות שבהן יש חניית נכים באזור הזה, אז יתאימו לו את התור. אבל אנחנו מדברים פה על קביעת תור מראש לאותם אנשים זכאי פטור מתור, שאם הם מגיעים בשעה היעודה, בשעה שנקבעה להם, מגיעים במועד הזה, אז צריך להבטיח להם להיכנס בסמוך לכך למקום. זאת אומרת אם נוצרו עיכובים, אם נוצר תור במקום בגלל שהמועדים התאחרו, בכל זאת אותו אדם יש לו קושי בהמתנה בתור, זאת הבעיה שלו ולכן צריך לדאוג לנושא הזה.

נושא נוסף שנכנס לפה זה נושא קביעת הנהלים. אנחנו מבינים שהדברים מתפתחים והתור שאנחנו היינו רגילים לו עם מספר הוא לא תמיד מה שיעבוד קדימה. אז יכול להיות שיהיו קופות ייעודיות, יכול להיות שיהיו כל מיני הסדרים כאלה. וצריך לאפשר לנותני השירותים להתאים את אופן מתן ההתאמה. הם חייבים לתת את ההתאמה הזאת. אבל את האופן, את הדרך לעשות את זה, הם יוכלו לקבוע בנהלים. הנהלים האלה יצטרכו להיות מפורסמים כמו שכל התאמות הנגישות. זה בעצם אני חושבת מתאר את ההסדר. ניסינו להיות מאוד ממוקדים בבחינת הקבוצות. הבאנו בחשבון שאנחנו מדברים פה בהתאמה ואנחנו צריכים לתת אותה למי שהיא באמת נחוצה לו. זה לא איזה פרס או תואר. ובאמת, הדברים שציינת, שעוד שנה הוועדה תחזור ותבחן את הדברים האלה, אני חושבת שזה מאוד חשוב. אפשר יהיה לבחון את מי עוד צריך, איזה קבוצות נשארו בחוץ, איזה קבוצות צריך לתת להם את ההתאמה.

ואולי ניסוחים שונים. באמת אנחנו ניתן על זה את הדעת בצורה מאוד אחראית ורצינית. הנציבות, אני מבינה שגם בזום נמצא הנציב, דן רשל? אם אפשר לעבור אליו בבקשה. אתם צריכים לראות אם הוא יכול להתחבר. אם לא, אתם רוצים פה הנציגים האחרים שנמצאים?

אולי אני רגע אגיד כמה דברים לגבי הנושא של התקנה השנייה שלנו. של התקנה של פטור ממלווה. בתקנה הזאת, כבר היום יש קבוצות גדולות שנכללות. אבל כמו שאנחנו עשינו לגבי נכי צה"ל בנושא של מי שזכאי למלווה, מי שזכאי לניידות, אצלנו בנושא של פטור מתור ומי שבדרגה מיוחדת - אז גם אותם הוצע להוסיף. ומוצע להוסיף גם את אותה קבוצה של ניצולי שואה ואת כל הילדים הנכים. כרגע בפטור מתשלום למלווה מדובר רק על קבוצת הילדים עם לקות נפשית, שכלית או אוטיזם. ויש פה הרחבה מאוד משמעותית. וגם יש הרחבה חשובה של הגיל לגיל ילדים כבר מגיל 8. זאת אומרת אם היום הזכאות היא רק מגיל 12, מתוך הנחה שילדים יותר צעירים ממילא מלווים על ידי הוריהם, כאן יש הרחבה לגיל 8.

בבקשה, הנציב דן רשל. אנחנו רוצים לשמוע אותך, בואו תפתחו את ה-mute בבקשה.

בוקר טוב לכולם, לגברתי יושבת הראש של הוועדה. תודה על הדברים. אנחנו בנציבות אנחנו מודעים לזה שהנושא הזה מעורר הרבה מאוד אמוציות ומסוג הדברים שלעולם לא יהיה ניתן לרצות כל אחד ואת כולם. הדוגמה של החניות ברכבים של אנשים עם מוגבלות, שגברתי יושבת הראש הביאה היא דוגמה לדעתי מצוינת. וחשוב שלא יקרה מצב שהנושא הזה של פטור מתור ייצא לחלוטין משליטה כמו בעניין באמת חניות לרכבי נכים. כי אז בעצם לא עשינו שום דבר.

נעשה בנושא הזה של פטור מתור על ידי הנציבות, יחד עם הוועדה, עבודת נמלים מעמיקה ויסודית ביותר. שכללה אין ספור דיונים, גם בתוך הנציבות, גם עם שלל גורמים מחוץ לנציבות, כולל באמת שולחנות עגולים עם ארגונים, עמותות, אנשים פרטיים, אנשי מקצוע. ההצעה שכעת עומדת על השולחן של הוועדה, כמו שנועה, עו"ד בן שבת, תיארה, היא באמת לדעתנו הנכונה וההוגנת והמשקפת ביותר את מה שצריך להיות בנסיבות כיום. כמובן שאנחנו בנציבות מאמינים מאוד מאוד בללמוד מהשטח. אני חושב שאנחנו משרתים את השטח וכל הדברים שקורים בשטח מבחינתנו הם המציאות שאנחנו משפיעים עליה. אז בהתאם לכך, אנחנו באמת כל הזמן אוספים נתונים, מקבלים מידעים מהשטח ואנחנו מאמינים בלהיות תמיד גמישים וקשובים. וכל מה שצריך להתאים את מה שצריך להיות בשטח זה גם מה שנרצה לעשות בעתיד. אבל כרגע באמת מה שמנוח על השולחן, זה נראה לנו הכי נכון, הכי מדויק, במסגרת כל השיקולים שנשקלו. אני באמת לא חושב שאפשר היה להגיע להחלטה למצב יותר טוב, מאשר ההצעה הזאת על השולחן.

תודה רבה לך דן, הנציב. וכמובן על העבודה, איך אמרת? עבודת נמלים באמת הושקעה כאן גם על ידיכם ואני רוצה לומר לכם שאפו ויישר כוח על הזמן ועל המאמץ ותשומת הלב והאכפתיות. באמת זה נכס גדול. תודה לך. חבר הכנסת יוראי להב.

כן, תודה רבה גברתי יושבת הראש. הדיון הזה הוא מאוד חשוב, אבל הוא הגיע לעולם כתוצאה מתקלה. כשבאו להסדיר את הנושא של פטור מתור שכחו או יותר נכון שמו בצד ולא הכניסו את האנשים שממילא יהיה להם פטור מתור כי הלקות שלהם נגלית לעין. אלו שיש להם בעיות מוטוריות. אבל כשיוצרים פטור מתור או איזה שהיא פריבילגיה או זכות שמוקנית מכוח הצגת תעודה, אז רק לקבוצה שיש לה את אותה זכות, את אותה תעודה, רשאית. וכך עשינו סוג של חיבוק דב לאותם אנשים שבאמת יש להם קושי אובייקטיבי לעמוד בתורים ושהם זכאים, ללא יוצא מן הכלל, לפטור הזה. ועל כן אני מברך מאוד על המהלך הזה של הרחבת הפטור לאלו שבאמת זקוקים לו. אנחנו עדים לתורמים מאוד מאוד ארוכים, בדיוק שוחחתי על זה עם חבר הכנסת מופיד מרעי, על העובדה שיש תורים מאוד ארוכים עכשיו לבדיקות הקורונה. ודווקא עכשיו, כשאותם אנשים נזקקים לפטור מתור הזה.

אבל זה לא חל על זה.

אני יודע.

זה צריך תקנות אחרות בוועדת הבריאות.

כן. ודווקא כשהם זקוקים לאותו פטור מתור עכשיו, כי הפטור מתור לאלו שיש להם את זה, כן יכולים להציג אותו ולפטור אותו. כשאני פניתי בנושא גם לשר הבריאות וגם לפרויקטור להגיד לו בוא ניקח לטובת העניין הזה רק את תעודת הנכה. כל מי שיש לו תעודת נכות רשאי לעקוף את התור. הוא אמר אין לנו אפשרות חוקית לעשות את זה, מאחר ויש פטור מתור ועל כן אנחנו לא יכולים להרחיב את ההוראה ולבטל אותה משם והדבר נמצא כרגע בדיונים בוועדת רווחה. זו התשובה שניתנה לי על ידי משרד הבריאות.

אני מקווה שהעמדת אותו על טעותו, כי זה לא רלוונטי לתקנות האלה. שוב אנחנו חוזרים על זה, שמערכת הבריאות זה תקנות נפרדות. הפטור מתור לא יחול.

העמדתי אותו על טעותו. ויחד עם זאת, זה רק מעיד על הדחיפות של תיקון הדבר הזה. אני מברך על זה. אני מבין מהיועצת המשפטית שהנושא של הניידות נפתר, זאת אומרת של ה-60% מול ה-40% רישיון, בלי ועם.

אנחנו נדבר על כל מי שמקבל הטבה לפי הסכם הניידות.

ואני אומר שוב, זה תיקון שהוא חשוב מאוד. כמובן שחשוב לטפל ולהעניק זכויות לאלו שהלקות שלהם היא קוגניטיבית, אינה נראית לעין. אבל אסור לשכוח מאחור את אלו שהלקות שלהם מוטורית, נגלית לעין. ואסור לנו לשכוח אותם מאחור. אבל כן אני מברך על התיקון הזה, הוא חשוב מאוד. תודה רבה לך. תודה רבה לכל מי שעסק בדבר. לנציבות, לארגון איל"ן, לכל העוסקים בדבר. אני מן הסתם תומך.

תודה רבה יוראי. חבר הכנסת מרעי.

בוקר טוב, תודה רבה. גברתי יושבת הראש, שוב, תקנה חשובה. תודה גם לכל מי שעסק בנושא. אני אומר שירבו הישיבות בוועדת העבודה והרווחה ויצאו מפה כמה שיותר ברכות למי שנזקק. והפעם זו עוד החלטה ועוד תקנה חשובה מאוד, אז יבורכו כולם. ההדרגתיות חשובה. זו הנקודה השניה, הדרגתיות בנושא הזה חשובה, כי היא מעבירה אותי לנקודה שלישית שאני רוצה להתייחס אליה, על הבקרה. וזה שאומרים עוד שנה אנחנו נעשה הערכת מצב, אנחנו נבדוק איפה אנחנו עומדים. איפה היינו טובים, איפה הובלנו את התהליך למקום טוב יותר. איפה אנחנו צריכים לתקן, שנוכל לתקן. אני חושב שהתהליך הוא תהליך בריא, תהליך נכון וחשוב שהתהליך הזה יהיה מבוקר. ברכות לכולם, תודה.

תודה רבה חבר הכנסת מרעי. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. אחר כך אני רוצה לזום את נגישות ישראל.

אני רואה את כל ההצעות שהוצעו והניסיון להגיע לכולם. אני כן הייתי פונה מכאן לנציבות, כן לצאת במסע פרסום. כי כמו שאמרו הלקונה הרי נוצרה מהבנה שאנשים באופן טבעי יבינו את מה שהם צריכים לעשות. ואני כן חושב שכחברה מוטלת עלינו החובה להודיע היום שאנחנו לא מתכוונים לתקנות, אנחנו מתכוונים להיות בני אדם. ואני חושב שאנחנו צריכים לבקש מהנציגות לצאת באמת במסע 'חבר'ה, תהיו בני אדם'. כי התחושה שאנחנו צריכים לשבת פה היום ולנהל תקנות וויכוח האם הוא הוציא את התעודה או לא הוציא את התעודה, עושה לי הרגשה לא טובה.

דרך ארץ.

אני אומר, בסוף זה עושה לי הרגשה לא טובה כחברה. ואני לא רוצה לעמוד פה, כמו שאנחנו מבקרים היום את ההחלטה של 2013, בעוד חמש שנים יבקר ההוא הוציא את התעודה הנכונה, לא הוציא את התעודה הנכונה, כן עמד או לא עמד. שקצת נחזור וזה, זה צריך להיות גם בכותרת של מה שאנחנו עושים. שבסוף אנחנו כחברה צריכים לעזור לחלש, צריכים לעזור למי שיותר קשה לו, למי שיותר מורכב לו וצריך גם להיות בן אדם.

אתה כל כך צודק. והאם יש כוונה באמת לנציבות לעשות איזה סוג של הסברה לציבור הרחב?

פעם היינו עולים לאוטובוס והיה "והדרת פני זקן". אין את זה.

נכון, אין יותר.

היום, נראה לי לפי התקנה חייב או לא חייב.

ערן, יש לכם איזה תשובה?

פינדרוס, נראה לי שעכשיו בני הנוער של היום מפרשים את "והדרת פני זקן" - "והדרת פניי, זקן". ואת זה צריך לשנות. להחזיר עטרה ליושנה מה שנקרא, פינדרוס.

אז תכף נחזור לנציב, לשמוע גם אם יש איזה שהיא כוונה. כי באמת אם אין מודעות, וככל שאנחנו עושים את שלנו דרך הכנסת וברשתות החברתיות. ואני בטוחה שגם אתם באתר האינטרנט שלכם וכו', וגם בביטוח הלאומי. אבל עדיין, לא בטוח שזה מספיק. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שלא מחוברות לכל האמצעים הדיגיטליים האלה וצריך שהמודעות הזאת תהיה הרבה יותר רחבה. נגישות ישראל, יובל וגנר, נמצא איתנו בזום? בבקשה יובל, בוקר טוב.

בוקר טוב כבוד יושבת ראש הוועדה, תודה. חברי הכנסת הנכבדים תודה, לנציבות תודה ובעיקר אני חייב תודה לתהליך שנעשה פה, של שיתוף פעולה עם הרבה מאוד ארגוני אנשים עם מוגבלות, שמייצגים את הקהלים שלהם. למען נושא שהוא אקוטי ואפילו קריטי למאות אלפי אנשים, כמו שאנחנו רואים.

אבל בסוף האתגר פה הוא השלב הבא, שלב היישום. שזה באמת יעבוד. וכדי שזה יעבוד צריך שיקרו שלושה דברים:
1. כל הגופים שצריכים להטמיע את הפטור מתור צריכים באמת לעשות נהלים והדרכות ולפרסם איך זה הולך לעבוד, כדי שזה יעבוד כמו שצריך.
2. אחריות שלנו ארגונית על אנשים עם מוגבלות, שלא ישתמשו בזה לרעה. שרק מי שצריך ישתמש. לא בני משפחה ולא חברים. אלא רק מי שצריך, שיעשה בזה שימוש בצורה נאותה, כי מגיע לו וזה יעזור לו.
3. הפנייה לחברה כולה, שהחברה חייבת גם היא לעבור איזה שהוא שלב של להכיר בזה שיש אנשים שכן צריכים לעקוף אותם בתור. והם באמת צריכים את זה, ולקבל את זה בהבנה, סובלנות, רגישות ואמפטיה.

אני בטוח שכולנו פה נלמד בשנה הקרובה איך זה עובד, מה ניתן לשפר ותודה לכל אלו שהיו מעורבים בתהליך הזה. נראה לי תהליך מוצלח ושיהיה לכולנו בהצלחה.

תודה רבה יובל. איל"ן, בועז הרמן, המנכ"ל, נמצא איתנו כאן. אחר כך חברת הכנסת נירה שפק בזום.

תודה רבה. אני גם רוצה לפתוח בדברי תודה לחברי הכנסת, ליושבת ראש הוועדה, לרכזת הוועדה. אני מבקש להודות במיוחד לחבר הכנסת יוראי להב שראה את האנשים הלא שקופים, שהפכו להיות שקופים בעטיה של התקנה הזאת באופן פרדוקסלי. וזה אחד הדברים שבאמת נדרש לתקן. כמו שאומרים בבית ספר הרפואה: לפני שמתחילים לטפל בואו נראה שלא גורמים נזק. והתקנה הזאת כפי שהיום גרמה נזק לנכים פיזיים רבים, שנדרשו לתת תעודה, מה שהיה ברור מאליו או בנאיביות של לפני 10 שנים, של חברים בוועדה, שחשבו שהנכות הנראית בוודאי אנשים יוכלו לעבור בתור. זה לא מה שקרה. לכן הדבר הזה דורש תיקון. א' בגלל שאנשים עם מגבלה פיזית מוטורית קשה, שסובלים כאבים ופרוטזות וכל הדברים שאתם כבר מכירים, אחרי כל השולחנות העגולים שהיו - לא הגיוני שהם לא יקבלו את הפטור. ודבר שני, באמת כי מצבם הורע.

אז מה שאני רוצה לבקש מיושבת ראש הוועדה וחברי הוועדה נכבדים זה באמת לסיים את התהליך הזה. אמנם היו כאן באמת שולחנות עגולים בתקופה קצרה ואני מודה לכם על זה. אבל לפני זה היו גם ארבע שנים של שולחנות עגולים ותהליך ארוך. ויש כאן עינוי דין לאנשים שבאמת כל יום, יוראי כאן דיבר על הקורונה, אבל כל יום נדרשים לעמוד בתור.

אני רוצה להבטיח לכם, היה פה קצת בתוך התהליך קצת ניסיון להלך אימים ולעשות השוואות לנושאים אחרים שאינם ברי השוואה. משאבי החניות והכבישים במדינת ישראל לא ברי השוואה לתורים. אגב, לא כל אחד עומד בכל תור, בכל סופר, בכל אטרקציה ובכל אולם קולנוע, בכל אחד מימי השבוע. וזה מתפזר. ומי שמבקש לוותר על זכותו, שהוא אדם עם מוגבלות, הוא כמובן יכול לוותר על זכותו. אבל הדבר הזה הוא דורש תיקון ומה שיותר מהר.

אנחנו לא מקבלים כאן את כל מה שרצינו. יש כאן פשרה מאוד מאוד גדולה עבור אנשים עם מגבלה פיזית. אבל אני חושב שזה עושה שכל. וככל שהנושא של הניידות תהיה על פי עיקרון של הטבת ניידות בביטוח לאומי אני חושב שזה דבר שאפשר להתחיל ואפשר לחיות והוא עושה צדק, שוויון ורגישות חברתית.

אני רק רוצה במשפט אחרון, גברתי יושבת הראש. עולם הרווחה ועולם המוגבלויות הוצב כטלאי על טלאי. הן בחוקים ותקנות סקטוריאליים של ארגונים שונים והן כבג"צים של ארגונים שונים. מרגע שהוקמה מנהלת המוגבלויות במשרד הרווחה העיניים של כולנו נשואות למשרד הרווחה, שבאמת יעשה את השוויון. ואני חושב שהמסר שלכם היום, ככל שאנשים עם מגבלה פיזית מוטורית יהיו בעלי שוויון למוגבלויות אחרות - אני חושב שזה מסר גם למשרדים אחרים, בוודאי לקראת חוק שירותי רווחה, לבוא ולעשות את התיקון הזה פעם אחת ולתמיד ולהסתכל על כל עולם המוגבלויות וכל האנשים עם צרכים מיוחדים כנדבך אחד ולא באופן סקטוריאלי. אז אני מודה לכם מראש על קבלת החלטה מאוזנת וטובה. ומבקש שגם בנושאים הבאים להסתכל באופן רוחבי על כלל הצרכים. ותודה לכם.

תודה רבה בועז. ותודה על שיתוף הפעולה ועל כך שהארת את עינינו לגבי הרבה מאוד נושאים ודברים במהלך התהליך החשוב הזה. אני רוצה לעבור לפורום בריאות, קידום בריאות לאנשים עם מוגבלויות אני מניחה כתוב כאן. גב' אסנת יחזקאל להט, רכז פורום ובריאות. סאחה זה נקרא? בבקשה. רק בואי תגידי איך אנחנו מבטאים את השם?

פורום לבריאות, סאחה היא בריאות בערבית. כן, קודם כל תודה על רשות הדיבור. על התהליך המצוין שצריך להיות לדעתי בכל מה שקשור לאנשים עם מוגבלות, של שיתוף ציבור, שיתוף ארגונים ושיתוף של אנשים פרטיים, במהלך גם החשיבה וגם קבלת ההחלטות.

קראנו בעיון את הטיוטה העדכנית של החוק והיו לנו כמה תהיות ושאלות על הטיוטה. ראשית, הסעיף הראשון עודנו נותר, כלומר, סעיף 1(1) שאדם עם מוגבלות שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40% וכו', הוא זכאי לפטור. ונראה לנו שזה דומה להצעה הראשונה שהוגשה לוועדה. ואם כך, הסעיפים הבאים חלקם נראים מיותרים. כלומר, לדידנו כדאי לדייק את הקריטריונים ולהדגיש אותם, כך שמלכתחילה יהיו מצומצמים יותר ואכן רק אותם אנשים שזקוקים לפטור מתור יקבלו את הזכאות הזאת.

לגבי הסעיף א(2)(2) שירות ציבורי, למעט שירות שנותנת רשות ציבורית, בנק, דואר או בית מרקחת שבו מועד לקבלת שירות ניתן בתיאום מראש. לטעמנו הניסוח לא ברור.

רגע, אבל אנחנו כבר מדברים על נוסח מתקדם יותר. יש בפנינו נוסח מתקדם יותר.

זה הנוסח שאנחנו קיבלנו.

הנוסח הזה מפורסם באתר, בוועדה?

זה הנוסח שאנחנו קיבלנו.

לא, זה נוסח אחר. אז אולי כדאי שתהיי איתנו בקשב ותראי את התיקונים והשינויים. בגלל שלדעתי את לא עם הנוסח המעודכן.

אז אם אני אוכל לדבר מאוחר יותר, אני אשמח.

תכף נועה תקריא את הדברים. טוב, תודה. חברת הכנסת נירה שפק בזום, בבקשה. קודם כל, בריאות שלמה מכולנו כאן. מקווה שאת בסדר, מה שלומך?

אני בסדר גמור. בדיקה שגרתית ונמצאתי מה שנקרא מאומתת.

נירה, כן, אנחנו לא רואים אותך. אבל את רוצה להשמיע את דברייך ככה בקצרה?

כן. קודם כל, אני מברכת על העבודה שנעשית בוועדה, על כל נושא התקנות ומענה לאנשים עם מוגבלויות. ספציפית לנושא שמדובר פה אני רוצה להאיר עוד צד, שזה צד שנותן את השירות. אנחנו כל הזמן מדברים על הצד שמקבל את השירות. והיום, וגם בפניות ציבור שמגיעות אליי למשרד, אנחנו רואים שכשזה מגיע לשולחנם, אפילו בסופרים או בבתי מרקחת, שמגיעים אנשים שמתנגדים, אותו נותן שירות אומר אני לא רב, תסתדרו ביניכם. אין סעיף שמחייב אותם בהקשר הזה. וזה חייב להוסיף את הדבר הזה.

התקנות מחייבות רק את נותן השירות. את האחראי, נותן השירות.

רגע. אבל אין סעיף שבא שמגדיר את סדר העדיפות במקרים כמו שקרו. זאת אומרת, אני אתן דוגמה כדי להבהיר את עצמי. אם היה דף בכל מקום נותן שירות של סוגי התעודות ולידו, הוא מבין שכשמראים לו תעודה כזאת וכזאת, נקרא לזה בשפה הצבאית שלי "אמצעי המחשה". שגם האזרח שעומד ליד לא יכול להגיד התעודה הזאת לא, התעודה הזאת כן. אנחנו בקרב עמנו חיים. והכלים שגם נותנים לנותן שירות, מעבר לתקנה, מעבר ליכולת להתמודד. פונות אמהות אליי שתיים בשבוע האחרון של ילדים על הרצף שהתחילו להתווכח איתם אם הם יכולים לקבל תרופה או לא יכולים לקבל תרופה. הילד צורח, לא צורח. אני מאירה להקשר הזה ואני אשמח לקבל התייחסות.

שירותי בריאות אמרנו שאנחנו באמת, שוב, חשוב לנו להדגיש.

אבל אני מעירה על כל הצד הזה, זה קורה בכל מקום. והדבר השני שאני רוצה להוסיף שהוא (הפרעות בשידור הזום) הנושא הזה ספציפי, אבל הוא נכון לכל. קודם כל, אני מברכת שגם לשולחן הוועדה הגיעו ארבעת התקנות למענה לאנשים עם מוגבלויות בחירום. כמו שתיארת בתחילת הדיון, לצערנו התקנות האלה תקועות מספר שנים. אני כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף לא יכולה לקדם את המענה לאנשים עם מוגבלויות בחירום בלי שהתקנות האלה מאושרות.

נכון. אנחנו נקדם את התקנות האלה ונדון בהן עד סוף המושב. זה הגיע ממש אלינו בימים האחרונים והולכים לטפל בזה עד סוף המושב.

בעקבות דיון אצלי הגיע אליכם שר הביטחון, הניח על שולחנכם את התקנות האלה. ועל זה אני מברכת. רק אני מזכירה שכל דקה יכול לקרות אירוע חירום. וכעת משרדי הממשלה לא עושים כלום בלי התקנות האלה.

אנחנו כאמור, עד סוף המושב שזה ממש אוטוטו, חודש וחצי, אנחנו נסיים גם עם העניין החשוב הזה.

זה מאוד מרשים שנירה שפק בחרה לפתוח את הפעילות של ועדת המשנה למוכנות העורף דווקא באנשים עם צרכים מיוחדים. זה באמת ראוי לכל ציון.

תודה נירה, תרגישי טוב. אנחנו עוברים למרכז לעיוור בישראל. ד"ר גיא אקוקה, מנהל מחלקה משפטית. גם הוא בזום. אחר כך ענת אימבר מתסמונת טוראט. הוא לא מגיב? אוקיי, אז אולי בהמשך. תסמונת טוראט. זה של חברת הוועד, תפני בבקשה לענת אימבר.

קודם כל, תודה על מתן רשות הדיבור. אני גם רוצה להגיד תודה רבה לוועדה (הפרעות בשידור הזום)

הקשר שלנו הופסק. התמונה קפואה ואנחנו לא יכולים לשמוע אותך גברתי. יש היום לא מעט שיבושים טכניים. תראי אם אפשר להתחבר אליה אחר כך, בנתיים תנסו לפתור כאן את הבעיות. בואו ננסה לפנות לעמותת "אופק לילדינו", יעל וייס ריינד.

תודה קודם כל. אני מודה, ואני רק אגיד שגיא אקוקה ניסה ולא נפתח לו המיקרופון.

ננסה לחזור אליו.

אז קודם כל, אני מודה על העבודה, באמת, גם לוועדה וגם לנציבות על ההתייחסות באמת מעמיקה ורצינית ויסודית. אני אתייחס ספציפית לשתי נקודות שמעלות אצלנו שאלה ואנחנו מבקשים שהוועדה תתייחס ותתקן. אחד, לגבי פטור למלווה. בפירוט שהיועצת המשפטית של הוועדה נתנה לא נכנסו ילדים עם עיוורון, לקות ראייה. ואנחנו יודעים שזו בעיה רצינית. בפירוט, אני לא שמעתי או שפספסתי, לכן אני מעלה את השאלה.

אז אני מקווה כבר, לפי מה שנמסר לנו מהמוסד לביטוח לאומי, ואם הדברים לא נכונים, אז אנחנו נברר. נכנס כל מי שזכאי לקצבת ילד נכה. דבר ראשון הוא נכנס בפטור ממלווה. וגם בפטור ממלווה וגם בפטור מתור יש לנו את קצבת שירותים מיוחדים שלפי מה שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי, אנשים עם עיוורון, עם תעודת עיוור, מקבלים את הגמלה הזאת. זאת אומרת, הם נכנסים לקבוצה הזאת. ואם זה משהו לא נכון, אולי נעלה אחרי זה את המוסד לביטוח לאומי ונוודא את הנקודה הזאת.

אז קודם כל, אני מודה. כי ככה קצת נלחצתי כששמעתי בהתחלה את הפירוט.

אז הנה, הובהר.

דבר נוסף, האם תהיה הכרה לכל נושא תעודת עיוור? לאו דווקא קצבת נכות. כי הרבה אנשים, ואני יודעת שעכשיו גם נעשה פיילוט של משרד הרווחה עם, אני לא יודע, התקשוב הממשלתי להנפיק תעודות עיוור דיגיטליות. וכל המעבר הוא לשימוש בתעודות עיוור. האם שימוש בתעודת עיוור ייתן גם, ייכנס לאחת מהתעודות שמוכרות?

בסדר גמור, הנקודה ברורה. הדס מהנציבות, בבקשה.

אז רק ספציפית לעניין הזה של תעודת עיוור, התקנות קובעות שמשרד הרווחה ינפיק תעודות על סמך אותו מידע. זאת אומרת, תעודות עיוור יכללו בתוכם את ההבהרה לגבי פטור מתור או פטור ממלווה במקרים המתאימים.

אני מקווה שזה ענה על שאלותייך גברתי.

כן. ואני יודעת שלקולגה שלי ד"ר אקוקה יש כמה שאלות לגבי אנשים.

אז בואו ננסה לעלות אליו שוב, אם הוא עכשיו מתחבר אז אנחנו ננסה.

אז אני מודה ומברכת.

תודה רבה. לא מצליחים להתחבר אליו. טוב, פורום הארגונים לתקנות נגישות ישראל, אבן זהב ישראל. בבקשה אדוני.

תודה רבה ליושבת הראש על מתן זכות הדיבור, על העבודה של הוועדה. יש פה מספר נקודות שאני חושב שלא נלקחו בחשבון. אני חושב שחשוב מאוד שבתעודה עצמה יהיה תמונה של האדם שמבקש את ההטבה. אחרת יקרה מה שקורה היום עם תגי חנייה. ואני אחזור על הנושא, ותגי החנייה כן חשובים פה, בניגוד למישהו שאמר שזה לא אותו דבר. משום שכולם משתמשים היום בתגי חנייה. פשוט אין פרטים על התג עצמו, אין פרטים נראים. יש מאחורה את הפרטים. וברגע שייצאו תעודות ללא תמונות, אני חושב שמשפחות ישתמשו בזה לרעה.

דבר שני, תקנות בריאות קיימות ולא יושמו עד היום וכל פעם נדחות הלוך וחזור. פשוט אני מעורב בתקנות האלה, וגם בתקנות לשעת חירום. פשוט הן נדחות. התקנות מוכנות, הכל מוכן וחבל.

לא, הן ממש לא נדחות. הן הגיעו לכאן לוועדה לאחרונה. וכמו שהבטחתי קודם, עד סוף המושב הן ידונו בוועדה.

על תקנות שעצרו. אנחנו דנים על זה כבר הרבה שנים, זה לא מהיום.

בסדר. ברגע שזה הגיע לוועדה הזאת, הדברים לא הולכים, רצים.

אני מקווה. בסדר, אני שמח שסוף סוף. השקענו בזה הרבה שעות עבודה.

אז אנחנו מקדמים את זה.

יפה. עכשיו, לגבי הדרכות עובדים, זה נכון. צריך להדריך את העובדים ואולי לידע את הקהל מסביב, זה התפקיד של הנציבות. ופשוט להראות להם דוגמאות של התגים עם הפטורים השונים כדי שידעו למי לתת הטבה. יש בזה בעיה אמיתית, כי עוד פעם, אדם שמגיע לו פטור מתור לא תמיד יכול להגיע לעובד עצמו. למשל בסופרמרקטים, כשיש תור אפילו של עשרה עובדים, התור הוא צר כדי שאנשים אחרים לא יעקפו אותם. ואז לא ניתן להגיע לעובד. צריך לחשוב על איזה שהיא דרך, אולי בכניסה או משהו, להראות שיש פטור מתור ואז ליידע את העובד שיש מישהו כזה.

אוקיי, תודה רבה.

בבקשה. תודה רבה לכם.

נעה, את רוצה להתייחס לדברים?

לגבי הנושא של תעודה עם תמונה, אנחנו פנינו למוסד לביטוח לאומי וביקשנו שתהיה אכן כזאת תעודה. אבל התברר לנו שאין להם מאגר תמונות. ולכן מה שהצענו פה שבנוסף לתעודה אפשר יהיה לדרוש, נותן השירות יוכל לדרוש תעודה מזהה. בגלל שאין לקטינים תעודה, מתחת לגיל 16 תעודת זהות, אז לגביהם אי אפשר יהיה לדרוש את זה. יכול להיות שצריך לציין את שנת הלידה או משהו, כדי שיהיה קירוב לדעת אם האדם הזה אותו אדם שמחזיק את אדם הוא אותו אדם שזכאי.

הסוגיה של תעודה עם תמונה היא כמובן סוגיה שגם נדונה כאן בדיונים שערכנו. ברור חשיבותה. אנחנו ממש לא מזלזלים בזה. נהפוך הוא, ניסו למצוא פתרונות, אבל אין בנמצא את התמונות האלה, כמו שהסבירה היועצת המשפטית. ואני חושבת שכרגע באמת בשלב שבו אנחנו נמצאים, הפתרון הוא באמת להציג תעודה מזהה.

ולגבי הנושא האם ניתן פטור מתור באותו מקום, השאלה אם זה לא אחד מהדברים שממילא צריך לפרסם, זו אותה התאמה שצריך לפרסם אותה.

חלק מהפרסום הרגיל. שזה, מה זה אומר, ערן?

לפי תקנה 34 בתקנות נגישות השירות יש חובה על נותן שירות לפרסם בכל מיני דרכים, כולל באתר שלו את הוראות הנגישות שמתקיימות אצלו. הסדרי הנגישות שמתקיימים אצלו. אם למשל יש לו פטור, הוא צריך להגיד יש לי פטור והחלופה היא א', ב', ג'. ואם הוא נותן, צריך לתת פטור מתור, להגיד אם יש לו כללים בנושא הזה הוא יפרסם, כדי שהציבור של אנשים עם מוגבלות שמגיע ורוצה לקבל את השירות יוכל לדעת.

לדעת שמגיעות לו ההטבות והזכויות האלה במקום. תודה רבה.

מה הסנקציות?

אותן סנקציות שיש על כל הוראות הנגישות. יש סנקציה פלילית, יש צו נגישות שהפרה שלו היא סנקציה פלילית. יש תביעה אזרחית, ללא הוכחה. שאפשר לתבוע.

ערן, אדם שלא מקבל את הזכות שלו לפי התקנה הזו, רשאי לפנות אליכם? אתם הכתובת?

רשאי גם לפנות אלינו אם הוא רוצה והוא יכול גם להגיש תביעה אזרחית, רגילה.

לצורך העניין, כשאני חושב על עצמי בסיטואציה הזאת, האם הוא יכול להזעיק משטרה שתאכוף את התקנה הזאת?

פלילי? זה לא פלילי.

לא, לא, זה לא פלילי. הפרה של צו נגישות היא פלילית. אנחנו גם מקווים שהתיקון לחוק ייכנס ואז נוכל גם להטיל עיצומים כספיים יותר יעילים. אמנם לא פליליים אבל יותר יעילים.

זאת אומרת, כל הכלים שיש הם ex post.

הגוף האוכף המרכזי, יוראי, בנושא הזה זה אנחנו. שיפנו אלינו. ופונים אלינו.

מה שאני אומר זה שאם יש הפרה נקודתית, אותו אדם אין לו מה לעשות בשטח, אלא רק פעולות שהן ex post. זאת אומרת שקורות אחרי שהדבר הזה כבר הופר. אין דרך למשטר את האירוע.

כמו בהוראות דומות בנושאים אחרים.

חוסר אפליה.

הגנת הצרכן, אפליה. זה אותם דברים. אבל יחסית, חבר הכנסת יוראי, בתחום שלנו יש כל מיני אפשרויות. הוא יכול ללכת לארגון שייצג אותו. גם ארגונים יכולים לייצג אותו. הוא יכול לתבוע תביעה ייצוגית. תביעה ללא הוכחת נזק ותביעה ייצוגית. ואנחנו מקווים שגם יפנו אלינו.

נכון. ובהמשך לכך, באמת הדברים שאנחנו שבוע הבא נקיים את הדיון הנוסף. אני מקווה שגם אותו נוכל באמת כבר להכניס לספר החוקים ובו התיקון של ההסמכה של הנציגות.

כי למשל, כשמונעים ממני כניסה למקום ציבורי, מכוח חוק חסינות חברי הכנסת, אני קורא למשטרה. וגם זה לא פלילי.

אבל זה חוק אחר באמת. זה עניינים אחרים.

הכל זה חוקים אחרים. אבל זה לא פלילי.

נכון. אוקיי, המוסד לביטוח לאומי בזום. ירונה, שלום. מנהלת אגף, מוועדות רפואיות.

בוקר טוב.

את רוצה להתייחס לדברים שעלו כאן?

כן. ממה שהספקתי לשמוע נראה לי שלרוב הדברים יש מענה. יכול להיות שיהיו באמת מקרים פרטיים שלא יהיה לנו מענה במסגרת הקצבאות.

למה יש מענה? בואי נשמע רגע, שניישר קו.

כל הנושא של ילדים עיוורים יש לנו מענה. לנושאים נוספים שאחרים התייחסו אליהם לגבי אנשים עם בעיות מוטוריות למיניהם יש מענה. עכשיו, מעבר לזה, לא שמעתי כאן משהו שהוא קבוצה גדולה שאני חושבת שלא ניתן לה מענה. אבל אולי כשנעשה הקראה של החוק יעלו נושאים של קבוצות גדולות.

ירונה, אולי אפשר לשאול שוב לגבי אנשים עיוורים עם תעודת עיוור, לוודא שהם נכנסים במסגרת השר"מ. זה דבר אחד.

כן. גם עיוורים נכנסים בשר"מ וגם היא שאלה על ילדים עיוורים. ילדים עיוורים היום מקבלים אצלנו קצבת נכות, ילד נכה 100% אז בעצם הם נכנסים.

כן. אז בוודאי, אנחנו גם הרחבנו את זה ל-50%.

נכון, נכון. והפנייה פה היא יותר רחבה.

וחולי נפש?

חולי נפש אצלנו נכנסים בהצעה שלנו. חולי נפש אצלנו, מי שמוכר כחולה נפש מקבל 40% והוא נכנס בהצעה הזאת.

אוקיי, תודה רבה לך ירונה. משרד הביטחון וצה"ל, טל פורר, גם בזום. בבקשה טל, בוא תציג את התפקיד.

אני עורך דין בלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אנחנו קיימנו עבודה משותפת עם ארגון נכי צה"ל כדי לראות מה האדפטציות שצריך לעשות ביחס לאוכלוסייה שלנו, נכי צה"ל, ביחס לקריטריונים שקבע הביטוח הלאומי. פחות או יותר זה קולע גם אצלנו. אם זה זכאות בליווי, שזה המקבילה של שר"מ בביטוח לאומי לניידות.

אבל יש איזה שהיא נקודה שגם עדכנו את הייעוץ המשפטי שלכם, גברתי. ש-40% בביטוח לאומי בגין פגיעות ראש ונפש, אצלנו צריך להיות קצת יותר נמוך. זה 20%.

טל, סליחה רגע. פשוט מתפרסמות כרגע ידיעות על כך שנשיאת בית המשפט העליון לשעבר וראש ועדת החקירה לאסון מירון, השופטת מרים נאור, הלכה לעולמה. זה ידיעות שמתפרסמות עכשיו בתקשורת. ואני מוכרחה לומר שאני פשוט המומה. אז לרגע אחד אנחנו פה מעכלים את הידיעה הקשה הזאת.

איפה קיבלת את זה?

טוב. אנחנו כרגע לא נעסוק בזה. טל, הדברים שלך כמובן ברורים. והובאו בחשבון גם במסגרת הדיונים שאנחנו ניהלנו כאן בוועדה בנושא. כמו גם בעניינים של קבוצות נוספות שחשות עצמן כמוצדקות להיכנס כבר עכשיו במתווה. ברורה לי המורכבות, ברורה לי הסוגיה הזאת. וכמו שאמרתי גם לנציגים של הציבורים האחרים, אנחנו בבחינה אחראית גם לגבי הסוגיה שלכם. ואנחנו נעשה הכל כדי שבאמת גם בשנה הבאה נוכל גם להכניס אוכלוסיות מיוחדות וגם את אוכלוסיית נכי צה"ל שעליהם אתה מדבר. אבל תודה על ההתייחסות ועל הדברים האלה שנרשמו כאן במסגרת הדיון. תודה טל. עוד מישהו בזום? אילן שפירא, מדואר ישראל.

בוקר טוב לכולם. אני מצטרף לברכות ולתודות על אופן הניהול של כל השולחנות העגולים והדיונים פה בכנסת על הנושא. כי באמת אני חושב שזה לא פעם ראשונה, אבל אחת הפעמים היחידות שנושא נדון כל כך לעומק ובאופן כל כך מפורט ואני שמח על זה.

מה שחשוב והוזכר קודם על ידי אחד הדוברים בקצרה. אני חושב שצריך לחייב את הנציבות לפרסם דוגמאות של כל הסוגים השונים של התעודות שיינתנו. יש לפחות ארבעה או חמישה גורמים שונים שינפיקו תעודות. ואם לא תהיה לנו אפשרות לקבל את הדוגמאות האלה ולפרסם אותן לכל העובדים שלנו, כמו לכל נותני השירותים האחרים במשק. אז אם לא תהיה אפשרות באמת לקיים את החובה הזאת שאנחנו נבצע פה. וזה נושא מאוד חשוב. גם היום קשה מאוד לקבל דוגמאות בגופים שונים. פניתי למוסד לביטוח לאומי למשל, כדי לקבל דוגמה של תעודת נכה דיגיטלית שהם מפרסמים ועד היום הם לא השיבו לי. יש קושי באמת. ואם כל נותן שירות יצטרך להתחיל לרדוף אחרי הגופים השונים, אנחנו נהיה בבעיה ולכן זה מאוד חשוב לחייב אותם להציג את הדוגמאות האלה. כמו שנאמר קודם, רצוי עם תמונה. אני יודע שכרגע עובדים על ישראל דיגיטלית ועוד מעט כל המדינה תהיה, כל האנשים יצטרכו למסור את התמונות. אז כשזה יהיה קיים אני מקווה שיחליפו את התעודות לתעודות עם תמונה, כי אז זה כמובן יהיה הרבה יותר פשוט.

בואו אולי נשמע התייחסות מהנציבות לנקודה שהעלית.

הוא העלה כמה נקודות. אבל אין שום בעיה שאנחנו נפעל בנושא הזה. זה לא עניין של חקיקה. זה עניין של הסדרה. ושיבקש מאתנו בצורה מסודרת, כמו שהוא יודע לעשות בהרבה דברים אחרים, יקבל תשובה מסודרת.

לגבי מה? לגבי הפרסום של התעודות?

כן.

אבל גם חברת הכנסת נירה שפק העלתה את הבקשה הזאת.

אז אנחנו נעשה את זה. אנחנו נדאג שהתעודות יתפרסמו. ומי שבאמת רוצה לקיים את הדרישות גם יוכל לעשות אותן. אני מציע שידאגו לעשות הכשרות במקום.

אני חושבת שזו בסך הכל הצעה לגיטימית, בקשה לגיטימית. אנחנו רוצים לראות מה הם התעודות האלה.

שאלתם קודם על סוגיית הקמפיין. אז כמובן שנעשה כל מה שאנחנו יכולים במסגרת האמצעים שיש לנו. בוודאי, אחרי שדבר כזה עובר, זה חשוב מאוד.

אולי קודם כל באמת לפרסם את התעודות האלה באתר, אם הן עדיין לא מפורסמות.

זה חלק מהעניין. גם אנחנו עושים בדרך כלל שמוציאים תקנות חדשות מעבר לקמפיין ותהודה תקשורתית או של ניו מדיה דרך הפייסבוק ועוד מקורות אחרים, אנחנו גם מוציאים כל מיני הדרכות והכשרות או קורסים או הרצאות. אנחנו נעשה מהלך כזה ואני מקווה שנעשה אותו ביחד ובמקביל גם עם הדברים שהתחדשו בהקשר של החוק שלנו באופן כללי, כי אני חושב שהדברים קשורים.

מאוד חשוב בנושא של פטור מתור ופטור ממלווה לעשות הסברה. אנחנו מבינים את זה. זה לא רק חייבים, זה לא רק לאנשים עם מוגבלות, שגם הם צריכים לדעת את הזכויות שלהם. יש פה בעצם לציבור הרחב שידע איך היום אמר חבר הכנסת תהיו בני אדם. לא יודע איך מלמדים אנשים להיות בני אדם.

זה מתחיל בגן ובבית.

אבל אם הנציבות צריכה להתחיל עם זה אז אנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולים. נצטרך עזרה, גם מהארגונים, גם מנותני השירות והאמת שגם מהכנסת, כמה שיכולים לעזור לנו.

נכון מאוד. תודה רבה ערן. משהו נוסף? בבקשה אדוני, בקצרה.

בקצרה, נעה בן שבת ציינה שכל ארגון יוכל, יצטרך לקבוע את הנהלים כיצד הוא מטפל בנושא הזה. ובין היתר היא ציינה שם אפשרות לעשות תורים נפרדים לאנשים עם מוגבלות. אני לא בטוח שזה עומד בהוראות של התקנות האחרות ולכן, כדי שלא תהיה פה איזה שהיא טעות או אי הבנה, אני אשמח את ההתייחסות של הנציבות בעניין. כדי שלא יצא שאנחנו מסתמכים על דברי נעה ואחר כך הנציבות תבוא ותגיד שזה לא מקובל.

דבר אחרון, שלחתי איזה הערה בכתב על ניסוח בסעיף, התיקון בסעיף קטן (א) שמשהו שם מנוסח לא נכון. אני מקווה שיראו את זה ויתקנו.

אני דווקא לא ראיתי. אז אולי תוכל לציין מה התיקון?

בסעיף קטן (א) כתוב שלבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה א(1) ונמצא במקום, או לבקשת אדם המלווה אותו. האדם המלווה, הכוונה היא שהוא מלווה כשהאדם עם המוגבלות נמצא. המקום של המילים ונמצא במקום הן לא נכונות. אז צריך לתקן את הניסוח פשוט.

אין מחלוקת. אנחנו ככה הבנו את זה מלכתחילה, אבל יכול להיות שאנחנו יכולים לנסח ולהגיד שהם שניהם נמצאים במקום.

הרעיון הוא רק שאדם אחר יכול לבקש עבורו. אבל בוודאי שהאדם עם המוגבלות צריך להיות נוכח. הזכאי חייב להיות נוכח.

ברור לי שזו הכוונה. מכיוון שיש ונמצא במקום או לבקשת המלווה, יכול להיכנס הורה ולהגיד 'אה, אני מלווה של הילד שלי. הילד באוטו, הילד בבית. אני המלווה שלו'. ומכיוון שיש את ה-"או" אז זה לא מספיק ברור ולכן רק ביקשתי את זה לתקן.

הוא חייב להיות. אתה צודק. תודה רבה לך על הדברים האלה.

אני אתייחס לעניין הנהלים. אז קודם כל, לעניין הנהלים, הנהלים הם רשות. נותן הרשות רשאי לקבוע נהלים. אם אין נהלים אז כמובן צריך לתת את הזכות באופן ישיר. אבל אנחנו מבינים שנותן השירות צריך להיות לו איזה שהוא שיקול דעת לגבי איך מיישמים את הזכות הזאת. והנוהל צריך להבטיח יישום סביר ושיוויוני. אי אפשר באמצעות הנוהל לרוקן את התקנה מתוכן. חייבים לתת את הזכות, אבל אפשר לקבוע איך מיישמים. כמו למשל שהפטור מתור ניתן בקופה הראשית. כדי שלא כל קופאית תצטרך להתמודד עם זה. עדיין זה צריך להיות אפקטיבי. לא יכול להיווצר שם בקופה הזאת תור יותר ארוך מהתורים האחרים. אבל אנחנו סומכים על נותני שירות גדולים, בטח כמו הדואר, שיידעו לארגן את השירות שלהם באופן שגם מבטיח את הזכות של אנשים עם מוגבלות. אבל גם מאפשר למקום להתנהל באופן מסודר.

תודה הדס. אגב, פונים אליי אנשים שצופים בדיון, חלקם אנשים עם מוגבלויות ושואלים למשל האם הפטור מתור יהיה גם לנכי ביטוח לאומי ללא צורך להציג את התעודה כאשר מגיעים למקום מסוים? אז אנחנו רק מבהירים.

יש אפשרות לנותן השירות לדרוש להציג את התעודה. וציינו שהוא יכול לדרוש גם לצרף תעודת זהות, בגלל שאין תמונה.

אין תמונה. שייכות לזכאות. מי עוד אמרנו? יש לנו מאקי"ם. ואחר כך אני חושבת שאנחנו נעבור להקראה, נעה, בבקשה. אקי"ם ישראל, נועה בן שאול בזום.

שלום. קודם כל, רציתי להודות על התיקון. מבחינתנו מדובר בהרחבה של אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית. בעקבות התיקון של ההרחבה של ה-40%. אני רוצה כן לחזור על ההערה שהייתה בדיון הקודם של עורכת הדין עירית גזית מאקי"ם לגבי אנשים עם מוגבלות, שהם חסרי מעמד. שבעצם צריך לחשוב אולי על איזה שהוא אישור חלופי, לא של ביטוח לאומי, שיאפשר להם גם כן ליהנות מהזכאות לפטור מעמידה בתור.

אני מבינה שבאמת הסוגיה הזאת, שהיא חשובה, ואין לה כרגע איזה שהוא פתרון. גם אני לא בטוחה שיש לה בית מבחינת הביטוח הלאומי. אתם לא יכולים להנפיק את זה כמובל.

מה שאנחנו חשבנו בזמנו זה לפחות לגבי ילדים, שנמצאים במערכת החינוך המיוחד, אז שעצם יוכלו להציג איזה שהוא אישור של משרד החינוך.

אוקיי. אז אני מציעה לכם לקדם את הרעיון הזה מול משרד החינוך. וכאמור, אנחנו נקיים על זה פיקוח נוסף בסוף השנה. אז ככל ובאמת יהיה איזה שהוא מתווה ורעיון שאפשר יהיה ליישם אותו גם עבור הקבוצה שאת מייצגת או טוענת כרגע בשמה, אנחנו כמובן נשקול את זה בחיוב. תודה רבה לך. יהודה דורון, בבקשה.

קודם כל, אני מברך את הוועדה, שמעלה את הנושא הזה ומחפשת את הפתרון הטוב לציבור הנכים. רק רציתי, מישהו הזכיר פה ורציתי להוסיף. יש מצב שהנכה בא בלי התעודה. והוא נראה על פניו שהוא נכה או שהוא בא עם כיסא גלגלים או שהוא בא עם כלים שמראים הוא נכה. שלא ייווצר מצב שאם הוא שכח את התעודה, בא, הגיע לאיזה בנק או איזה שהוא מקום, שלא יגידו לו 'אין לך תעודה, לא מקבלים אותך, אתה לא בתור'. אם רואים שהוא נכה ויש במראה, אתה רואה אותו, צריך לקבל אותו. לא צריך ללחוץ.

כן, טוב. זה בוודאי גם מתקשר למה שאמר חבר הכנסת פינדרוס, שדרך ארץ.

יש בעיה נוספת שאני רציתי לגעת בה. יש נכים נמוכים, גם אלה שיושבים על כיסא גלגלים הם נמוכי קומה. והדלפקים ברוב המקומות הם נמצאים בגובה שהנכה מגיע, לא רואים אותו. הוא לא נראה. ואז אם יש תור, גם לא רואים אותו. ואז הוא צריך לצעוק 'אני פה, אני פה'. ויש דוגמאות של הרבה פה שנמצאים, שיכולים להעיד שזה קרה להם. צריך למצוא את הפתרון שכל המקומות חייבים להיות בגובה שהנכה יוכל לקבל שירות. לא דלפק אחד, כי אם את עושה דלפק אחד ויש שם הרבה נכים, אז התור יהיה ארוך. צריך לדאוג שהדלפקים יהיו נמוכים כדי שציבור הנכים גם יגיע לכל המקומות. והנגישות תהיה יותר קלה.

בהחלט.

אתה צודק יהודה. יש אבל תקנות בעניין הזה של גובה מקסימלי לדלפק. זה פשוט אני חושבת לא כל כך לדיון עכשיו. הגובה צריך להיות 105 ס"מ עד 110 ס"מ, תלוי בעניין. וזה אמור לאפשר לאדם שיושב בכיסא גלגלים להיראות מהעבר של הדלפק.

אבל כאשר עושים באותו מקום, יש כמה תאים ובתא אחד רק עושים הנמכה, יש הרבה נכים. אני רואה את זה בייחוד ב-28 לחודש, הרבה נכים הולכים לקבל כסף. אז הדלפק הנמוך הזה משרת ציבור גדול. ואז התור הוא יכול להיות הרבה יותר ארוך.

באמת שאלה שאתם צריכים לחשוב באמת מה עושים. אני לא בטוחה שאנחנו כאן נוכל למצוא לה עכשיו פתרון בדיון הזה.

לא. אבל צריך לדאוג שיהיו דלפקים בכל מקום נמוכים.

בהחלט. את רוצה לומר מילה אחרונה?

ממה שאני מבינה, כל הדלפקים צריכים להיות בגובה.

נכון. יש את תקנות הנגישות.

נגישות השירות. וכל הדלפקים צריכים להיות בגובה הזה.

יש ממש תו תקן כזה של סטנדרטים, של גובה. בוודאי.

רוחב המעבר צריך להיות.

דלפקים, תאי מדידה, הכל.

הרוחב במעבר אם אני לא טועה הוא 1.9 אבל הגובה של הדלפק צריך להיות 105-110 ס"מ.

תודה רבה.

תודה רבה. נעה, אני מציעה שנעבור להקראת נוסח התקנות.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון)
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן - התקנות העיקריות)
(1) אחרי ההגדרה "אתר עתיקות" ו"עתיקה" יבוא:
"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
"חוק הנכים (תגמולים ושיקום)" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]ץ
"חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.
"חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957.
(2) אחרי ההגדרה "תמלול" יבוא:
"תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954.
"תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגות נכות מיוחדת)" - תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגות נכות מיוחדת), התשכ"ו-1965.
2. תיקון תקנה 13. בתקנה 13 לתקנות העיקריות -
(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"בלי לגרוע מהאמור בתקנה 9, ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, כגון בכניסה לגן לאומי או תחנת דלק, יספק האחראי למתן השירות את השירות, בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה (א1) ונמצא במקום, או לבקשת אדם המלווה אותו".

אנחנו אולי נגיד באותו מקום, כדי לוודא ששניהם נמצאים.

"ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו להתאמה זו בצירוף הצגת תעודה מזהה למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16".
(א1) זכאי לקבלת שירות ללא המתנה בתור מי שהוא אחד מאלה:
(1) אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40 אחוזים או יותר לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
(2) אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, אדם הזכאי לקצבת סיעוד בהיקף כאמור בסעיף 224(א)(א)(4) עד (6) לחוק הביטוח הלאומי או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי.

רק נבהיר, אנחנו דיברנו פה על קצבת שר"מ. הם מקבלים על קצבת סיעוד בשלוש הרמות הגבוהות. ונפגע עבודה שזכאי לקצבה מיוחדת, שהסבירו לנו שבאמת הקצבה המיוחדת היא דומה לשר"מ במהות שלה.

אדם עם מוגבלות, הזכאי לגמלה - - -

פה אנחנו נתקן, נגיד "אדם עם מוגבלות, הזכאי להטבה".

(3) אדם עם מוגבלות, הזכאי להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי או הזכאי לסיוע בניידות לפי הוראת אגף שירום נכים מס' 56.05.

וכאן העניין הזה של ההטבה לפי חוק הסכם ניידות ולא רק הגמלה. זה ההערה של חבר הכנסת יוראי, שהערת לגבי הקבוצה הזאת. וזה אמור לקבל אותה, ככל שהביטוח הלאומי מכיר את הקבוצה הזאת.

(4) אדם הזכאי למלווה לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) או שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור 100 אחוזים או יותר, לפי תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת).
(5) ילד נכה כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010.
(6) מי שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו כניצול שואה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, או כנכה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
(א3) על אף האמור בתקנת משנה (א), בשירות ציבורי שניתן לתאם מראש, באמצעים נגישים, את המועד לקבלתו, יספק האחראי למתן השירות את השירות לאדם זכאי כאמור בסעיף קטן (א1) שהגיע לקבל שירות במועד שתיאם מראש בסמוך למועד שתואם כאמור, ורשאי הוא לדרוש הצגת תעודה תקפה המציינת את זכאותו של האדם (בצירוף הצגת תעודה מזהה, למעט לעניין קטין מתחת לגיל 16).

כמובן, התעודות, נדגיש שוב, זה לא חובה לאדם להראות, אלא אם כן נותן השירות מבקש ממנו להציג את התעודות האלה.

(א2) נותן שירות רשאי לקבוע נהלים שיבטיחו יישום של הוראות תקנה זו באופן מכובד ונגיש.

אולי פה נוסיף שהנהלים האלה יפורסמו לפי הוראות תקנה 34, כהתאמת נגישות.

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "המוסד לביטוח לאומי" יבוא "הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי" ובמקום "נכה, כאמור בתקנת משנה (א)" יבוא "המעידות על הזכאות של אדם לפי תקנה זו ולפי תקנה 14", ובסופה יבוא:
"(ב1) משרד הרווחה והביטחון החברתי ינפיק תעודות כאמור בתקנת משנה (ב) לאדם עיוור שזכאי להתאמה לפי תקנה 13 או 14 לפי המידע שנמצא בידיו".

למעשה, אני הבנתי שהבקשה הייתה שתעודת העיוור כבר תכלול את כל המידע, כולל את הזכאות הזאת לפטור מתור. ולכן נשמרה פה האפשרות של משרד הרווחה להנפיק את התעודה הזאת.

אני רק אעיר עוד משהו אחד על הנושא של הנהלים. אני רוצה להדגיש את זה שהנהלים הם רק אופן היישום של התאמת נגישות. הם לא יכולים להתנות עליה בעצם, אבל יכולים לקבוע איך היא תינתן. יכולים למשל, כמו שאמרנו, אותה קופה ייעודית, כמו שהסברת בדרך, שנקבעה. אבל כמובן יש פה את המגבלה שזה באופן מכובד ונגיש, שזה חייב להיות משהו שהוא סביר, כמו שאמרה הדסה. זה צריך להיות משהו שלא יהפוך להיות נטל, לא יהפוך להיות מכשול.

מצד אחד לא יהיה נטל, מצד שני כמובן יעשה את מה שאמור לעשות. זה בעצם היידוע וההתאמה בכל מקום בצורה באמת מותאמת. אני חושבת שהשארנו כאן מרווח שהוא מרווח לשיקול דעת גדול לעוסקים, לעבודות וכו'. וזה חשוב ואנחנו באמת גם את זה צריך יהיה לראות בעוד שנה, את היישום של ההוראה הזו כדי לוודא באמת שהדברים אכן נעשים כמו שצריך. והציבור שמגיע מודע לזכויות. תקנה 14, בבקשה.

תיקון תקנה 14.
3. בתקנה 14(א) לתקנות העיקריות -
(1) בפסקה (1) במקום "12" יבוא "8".
(2) במקום פסקה (3) יבוא -
"(3) האם עם המוגבלות הוא אחד מאלה:
(1) אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם שבשלה נקבעה לו נכות רפואית של 50 אחוזים או יותר לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992. לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
(2) אדם הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים כמשמעותה בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, אדם הזכאי לקצבת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי או נפגע עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי.
(3) אדם הזכאי למלווה לפי תקנה 24 לקנות הנכים (טיפול רפואי), או אדם שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת בשיעור 100 אחוזים או יותר לפי תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)
(4) ילד נכה כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.
(5) מי שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו כניצול שואה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או כנכה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים".

אולי תקראי את סעיף התחילה. ויש לי עוד הערה.

תחילה.
4. תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן.

העירו לנו מהמוסד לביטוח לאומי. הם אומרים שנפגעי פעולות איבה יש להם ניידות שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, אבל היא לא נכללת בניידות של המוסד לביטוח לאומי, כי היא משולמת לפי הכללים של משרד הביטחון. אבל אני לא יודעת אם זה נכון. אולי אפשר להעלות בבקשה את שלומי מור בבקשה.

זאת אומרת, זה לא בהסכם הניידות, זה מה שזה אומר?

שלומי, הנה, הוא איתנו, בבקשה. אתה יכול לתת הבהרה לנקודה?

כן, נכי איבה וגם נכי צה"ל אינם זכאים לניידות. האמת, זו הערה שגם קיבלתי מהארגון. אינם זכאים לניידות מכוח הסכם הניידות אלא מכוח ההוראות של אגף השיקום. עכשיו, הוראות אגף השיקום כן מופיעות פה. כתוב, אם תראו בסעיף א(1)(3) מוגבל הזכאי לפי הסכם 9, לפי הסכם הניידות או לפי הוראות אגף שיקום נכים. רק רצינו, למען הסר ספק, שיהיה ברור שלפי ההוראות הללו זה כולל גם את נכי האיבה ולא רק נכי צה"ל.

מאה אחוז. אז ההבהרה היא חשובה, אבל היא כלולה בתוך הנוסח שמוצע כרגע פה בוועדה.

לא צריך לציין את זה. הוא אומר את זה גם בעצמו.

כן. זה גם לפרוטוקול וגם בנוסח. תודה רבה שלומי. ערן?

לא צריך לכתוב את זה?

אני לא חושבת. כי כתוב "אדם עם מוגבלות שזכאי לגמלה לפי ההסכם או שזכאי לסיוע בניידות לפי הוראות".

אולי שנעלה, בכל זאת שלומי, כדי שלא נפספס אותם. זה שהם מקבלים את הזכויות לפי זה עדיין לא אומר שזה מכוח. זאת אומרת, אני לא יודע מכוח מה הם מקבלים את זה. זו חקיקה נפרדת שלומי?

אני חושבת שזה זכאות לפי. יש לנו עוד גורמים, אני מזכירה, יש לנו שוטרים וסוהרים.

לא, אבל הם בוודאות בחוק הנכים, זה אנחנו יודעים. נפגעי פעולות איבה זה חוק ביטוח לאומי.

אני חושב שההערה הזאת לפרוטוקול מספיקה, כיוון שהחוק התגמולים לנפגעי פעולות קובע שנכי איבה זכאים לכל הטבה שזכאי לה נכה צה"ל. לכן אנחנו פועלים לפי ההוראות הללו, זה מספיק. תודה ערן.

מאה אחוז. תודה על ההבהרה שלומי. אז אנחנו ניגש להצבעה על נוסח התקנות כאמור.

חברי הכנסת מתבקשים להצביע. מי שבעד הנוסח המוצע על ידי הוועדה שירים את ידו. 5 אם אני לא טועה. מתנגדים: אין. נמנעים: אין.

הצבעה

בעד – 5
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר

אני שמחה לומר שנוסח התיקון של התקנות אושר פה אחד. עכשיו אנחנו עוברים לקריאה שנייה או שלישית.

לא, אנחנו בתקנות.

זהו, תקנות, סיימנו. לא יאומן. תודה רבה יהודה. תודה רבה חבר הכנסת סעדי שהגעת לאשר את התקנות. הדיון הבא בעוד חצי שעה.

אפשר גם להגיד תודה לעו"ד מיכל שיק שעזבה אותנו לפני שבועיים ועשתה פה עבודת קודש.

מיכל נהדרת, עשתה עבודה מדהימה ואני מקווה שהיא תבוא לכאן בהזדמנויות אחרות.

תכניסו לפרוטוקול.

הנה, נכנס לפרוטוקול. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:34.