פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 13:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "התפשטות שפעת העופות בארץ"

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
יוראי להב הרצנו
שרון רופא אופיר
מוסי רז

אלון טל
יסמין פרידמן

תמיר גשן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גל זגרון - ראש אגף בקרת חומרי הדברה, המשרד להגנת הסביבה

אורן שטח כתבי - מרכז מחלות זואונוטיות אגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

אורי נווה - סגן מנהל חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יואב פרלמן - מנהל מרכז הצפרות, החברה להגנת הטבע

עמרי בונה - מנהל מרחב צפון, קרן קיימת לישראל

נתן אלקין - מנהל מדעי - ביוואק, התאחדות התעשיינים

מוטי אלקבץ - מזכ"ל ארגון מגדלי העופות

נדב דוידוביץ - יו"ר פורום בריאות הציבור, איגוד רופאי הילדים

בני בן מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות החרמון

הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, עמותת אנימלס

מוטי צ'רטר - אקולוג של חיות בר, אוניברסיטת חיפה

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אורנית אפלבוים - חבר תרגומים

"התפשטות שפעת העופות בארץ"

שלום לכולם, אני פותח את דיון ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: הצעה לדיון מהיר בנושא: "התפשטות שפעת העופות בארץ" של חברת הכנסת יסמין פרידמן וחבר הכנסת משה ארבל שאיננו בינתיים.

יסמין, את תציגי את הנושא, האם באמת יש התפשטות ברמה הארצית או שהייתה התפרצות ממוקדת במקומות או באזורים מסוימים. מהמילה התפשטות אפשר להבין שיש התפשטות ברמה הארצית, אז תציגי את הנושא בבקשה.

לא תאמין, אבל אפילו עם זה באתי.

כאילו ידעת שאני אשאל את השאלה.

תכף אני אראה לכולם, יש פה מפה של מוקדי שפעת העופות בישראל. למעשה, השפעת התחילה בעמק החולה, יש פה אפילו תאריכים מה היה תאריך האבחון הראשון. היא התפשטה עד כמעט קריית גת. נראה לי שאפשר לקרוא לזה התפשטות ברמה הארצית.

הסימונים האלה הם המוקדים?

כן, אני תכף אגיש לך את זה כדי שתוכל לראות מקרוב.

המוקדים הם לולים?

אני אסביר הכל, אבל היה חשוב לי שתראו על המפה איפה זה התחיל ועד לאן זה הגיע. רשום כאן שפעת עופות לולים וחיות בר.

אה, כולל חיות בר.

כן, עניתי לשאלה שלך. אתה רוצה שאני אציג את הנושא?

כן, תציגי, תסבירי וניכנס לדיון.

אוקי. קודם כל, אני רוצה לומר תודה שאפשרת לנו לקיים את הדיון הזה. אני חושבת שזה באמת מאוד חשוב. אני לא יודעת אם כולם יודעים, אבל ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בצריכת עוף לנפש. אין עוד מדינה שצורכת כזו כמות לנפש.

אני לא יודע אם את צורכת, אבל אני כן צורך עופות. השאלה היא האם יש הקשר של חלוקה לאוכלוסיות?

מה זאת אומרת?

בין יהודים ליהודים, ערבים לערבים, ערבים ליהודים.

אין לי את המידע הזה, אבל שווה לבדוק אותו. לגבי העוף אין לי, לגבי בקר וצאן יש לי.

לגבי בקר וצאן יש לך כי י שלך הצעת חוק שאנחנו לא ממש מסכימים לה.

אנחנו נראה בהמשך.

את רוצה למנוע מאתנו לעסוק באיד אל-אדחא, לאכול בשר טרי ולשחוט את זה לפי השריעה ולפי החלל היהודי.

אנחנו מתפרסים פה על המשלוחים החיים. סתם שתדע, ההצעה שלי לא עוצרת את אכילת הבשר או את השחיטה לפי האמונה שלכם, יש תחליפים. היא פשוט עוצרת את המעבר באוניות ממדינה למדינה.

ואיך אפשר?

אפשר, כשתשב איתי אני אראה לך. תוך ארבע שנים הצאן יודע להגיע –

אז קודם כל נגיע לזה בארץ ואחרי זה נפסיק את זה באוניות. מפסיקים באוניות ומתחילים ליילד בארץ?

שבוע הבא יש דיון על המשלוחים החיים.

הדיון שלך צריך להיות כמו אצלנו, יהיה מעניין.

אני לא זימנתי את הדיון, גבי הזמינה אותו. אני אפילו לא יודעת –

לא, החוק.

החוק לדעתי יהיה בוועדת כלכלה, אבל נדבר על זה.

לוקחים לנו הכל, ווליד.

אתה רואה? אפילו לך רצו לקחת חוק. איפה עשית אותו?

פה.

אז למה שלחו אותו לוועדה אחרת?

כדי לעכב אותו.

הוא לא עבר עדיין, מה יש לכם, לא שלחנו אותו.

של יוראי עבר. אנחנו באמצעות מבצע חילוץ מיוחד הבאנו את החוק של יוראי הנה.

אתה יודע מאיפה? מהוועדה למעמד האישה.

באמת?

העצים נותנים חמצן וזה מגביר את המקום של השוויון המגדרי או של הנשים.

ולנו לא מגיע חמצן?

יש מספיק חמצן, אדוני יושב הראש.

אז אנחנו ניתן את החוסר, למה שייקחו אותו מוועדה אחרת.

לכן נלחמתי וזה הגיע לכאן.

טוב. יסמין, בבקשה.

בואו נתמקד כרגע בתרנגולים. בכל שנה מגדלים במשקים בארץ כ-260,000,000 תרנגולים. שפעת העופות המשתוללת כעת היא הגדולה ביותר שידעה ישראל מעולם. זאת תזכורת כואבת לסכנות הקשות של גידול תעשייתי של בעלי חיים.

הגדולה ביותר מבחינת הממדים?

כן.

מספר העופות שחלו בה?

עכשיו אני אומר לך. למעלה ממיליון תרנגולות ו-8,000 עגורים, שקנאים ועופות נוספים, מתו משפעת העופות. למיטב הבנתנו, לקח הרבה זמן לגלות את המגיפה, וגם לאחר מכן לקח זמן רב לאסוף את הגופות, בעיקר סביב אגמון החולה.

התמהמהות ואי ניטור המגיפה מחוץ למוקדים הובילה להתפשטות השפעת במוקדים רבים בארץ. זאת אומרת, היה ניתן למנוע את זה.

על ידי הטורפים.

לא רק, גם על ידי בני האדם, תכף אני אסביר. ההתפרצות האחרונה היא לא בגדר אסון טבע, אלא מחדל צפוי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מודים שבלולים אין יישום של כללים בסיסיים של בטיחות ביולוגית. חשוב לומר כי יש קשר הדוק בין בריאות בעלי החיים לבריאות האדם והסביבה.

מעט מהתרנגולות הושמדו על ידי חשמול, ורובן הושמדו על ידי קצף. ההשמדה בקצף נחשבת לאכזרית במיוחד, הקצף חוסם את דרכי הנשימה והן גוססות באכזריות.

בישראל, חוק צער בעלי חיים חל גם על המתה שלא לצרכי מאכל, ומחייב למזער את הסבל של בעלי החיים ככל שניתן. משרד החקלאות מעכב זה שנים את תיקון התקנות ליישום הסוגייה. טיוטת תקנות נוסחה במשרד ואף אושרה בכנסת ב-2002, לפני עשרים שנים זה כבר אושר.

אני מכיר תקנות משנות השבעים, אז מצבך טוב.

המתה בקצף אינה מופיעה בין השיטות המותרות בטיוטה זו. היא אינה מופיעה בין השיטות המותרות לפי האיחוד האירופי והארגון העולמי לבריאות בעלי החיים.

איזה קצף זה?

זה כמו סוג של רעל, יש סרטונים אם תרצה לראות. זורקים אותן לאמבטיות של קצף שסותמות את דרכי הנשימה, וזו גסיסה מאוד איטית. השיטה שכן נהוגה זה חשמול, תכף משרד החקלאות יסביר. אין אפשרות לחשמל כל כך הרבה.

לצערנו הדיון הזה מגיע בדיעבד, ולכן אני קוראת מפה לכל הגורמים, למשרד החקלאות, למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות, לחברה להגנת הטבע, לרשות חירום לאומית, למל"ל להפיק לקחים בהקדם ולהיערך להתפרצות הבאה שתגיע.

זה לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי. באביב צפויה שוב נדידה, לכן סביר להניח שבאביב זה יכול לקרות שוב. לי חשוב לשמוע מגורמי המקצוע מה הם עושים כדי להפיק לקחים, לעצור את ההתפשטות בצורה הרבה יותר מהירה כי ההתפרצות הזאת – תכף אנחנו נשמע כאן עדויות מהשטח. גם להיערך להתפרצות הבאה ולהימנע.

זה הנושא בגדול.

יש לי שתי שאלות אלייך. השאלה הראשונה היא האם ההתפשטות נבלמה? האם כבר אין את זה? את אומרת שהדיון מתקיים בדיעבד.

אני אומרת בדיעבד למרות שעדיין יש שפעת. אני חושבת שמשרד החקלאות ושאר האנשים יוכלו לתת לנו סקירה קצת יותר ברורה איפה זה עומד כרגע.

זאת אומרת בדיעבד, זה יכול עדיין להיות בשטח, זה לא אומר שזה הסתיים.

לדעתי זה עדיין בשטח, פשוט ההתפרצות יותר קטנה כרגע.

הכמויות הגדולות שמתו, עכשיו מתים פחות.

אנחנו נשמע ממשרד החקלאות, רק חשוב לומר שחקלאים איבדו לחלוטין את מקור הפרנסה שלהם. אם לולים שלמים הושמדו, זה אומר שהם עכשיו –

השאלה השנייה, איך המחלה עברה באמצעות בני אדם? לא הבנתי.

מספיק שהיית עם רכב במקום נגוע וזה נדבק לך לגלגלים, ואז נסעת למשק אחר ושחררת את זה.

בתנאי שממשק למשק.

לולי הסוללה הם לולים צפופים מאוד, וזה התפשט כמו אש בשדה קוצים. כולנו מתריעים שנים שלולי הסוללה האלה הם מקור להתפרצות של מחלות ושל בעיות, והנה זו הוכחה שחור על גבי לבן.

אני באמת חושבת שאנשי המקצוע הם אלה שצריכים להסביר לנו, אחד, למה לקח 11 ימים עד שאספו וניטרו את המחלה. ראו שבאגם החולה יש גופות צפות על פני המים, לקח המון זמן לאסוף את הגופות, לנתח ולהבין מה המחלה. העגורים האלה לא צפו על פני המים כי הם רצו לצוף.

לקח זמן רב עד שהבינו מה המחלה, לאן היא מתפשטת. אני חושבת שבאמת יש לנו אנשים שהיו שם כל יום, אני ניסיתי להגיע לשטח ולא נתנו לי להיכנס.

עדיין לא סיימנו שאלות, נגיע גם אליהם. לפני זה, יש לי עוד שאלה. מה עשו עם הפגרים?

אני רוצה לקוות שאת רובן קברו כראוי. מהעדויות בשטח לא בכל המקומות זה נקבר כראוי, ולכן חיות בר נוספות שלפו ואכלו עופות חולים. ציפורים גם לא נודדות אכלו מהגופות, וגם נדבקו והן פה בארץ. כלומר, אנחנו באירוע שהוא אחר ובגלל זה הדיון הדחוף.

תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. לפני שאנחנו עוברים לאורחים שצרכים להסביר, משרד החקלאות, המגדלים ובעלי הלולים, אנחנו נשמע את חברי הכנסת. נתחיל עם זה שלא אוכל עופות, מוסי רז, בבקשה.

גם אני לא אוכלת עופות.

מה קרה, סיכמתם ביניכם להגיע?

אכלת אותה היום, אתה פה עם צמחונים מקיר לקיר.

יוראי לא, אני לא.

אדוני יושב הראש, אני מעלה ומכפיל, לא רק שלא אוכלים עופות אלא גם לא ביצים.

אתה רוצה להגדיל את מספר העופות?

הדיון הזה חשוב יותר למי שכן אוכל עופות וביצים, כי מי שאוכל הוא יותר בסכנה. אף אחד מאתנו לא הציע לאסור על אנשים לאכול עוף, הרי ברור שאנחנו לא יכולים להיגמל מהמנהג. יש טבעונים שכן, אבל ברור שאנחנו לא מציעים את זה לאחרים. הדיון הוא הרבה יותר חשוב קודם כל למי שכן אוכל את העופות האלה.

כאן קרה מקרה שלא כל כך במקרה, התפרצה מחלה. בארץ עוברים המון עופות נודדים, זה גם קרה בתקופה הזו ויש כאן גם משקל של הטבע. אגב, גם להתחממות הגלובלית יש מה לעשות פה. המסלול שלהם התקצר, ולכן הם נמצאים לפעמים פה יותר זמן. היא עברה ללולים שאם הם היו פחות צפופים ויותר מרווחים, אנחנו יודעים את זה מהקורונה.

לא הצענו לשים מסכה על התרנגולות, אבל אם הלולים היו פחות צפופים ויותר מרווחים, יכול להיות שפחות היו נדבקים.

מה ניתן לעשות? מעבר לזה שצריך להצביע על הבעיה, אזרחי מדינת ישראל אוכלים עוף בכמות הגבוהה ביותר בעולם, פי שתיים מהמומלץ בריאותית. אני לא חושב שניתן לעשות עם זה משהו מלבד להסביר לציבור שצריך לאכול פחות עוף.

אמרתי מומלץ, כלומר ההמלצה היא לאכול עוף, אני לא אוכל אבל אוכלים פה פי שתיים מזה. כנ"ל לגבי ביצים שהן פחות מומלצות, אבל גם יש חלבון וכולי, העניין הבריאותי הזה חשוב.

קודם כל להגיד לאזרחי מדינת ישראל, אתם לא צריכים כל כך הרבה. שנית –

מומחים לתזונה מאפשרים ביצה או שתיים ביום –

בסדר, אבל אוכלים יותר.

אבל 300 גרם בשר, ופה הממוצע הוא 1400 גרם. ההמלצה היא 300 גרם בשר בשבוע –

כל סוגי הבשר?

ההמלצה היא 300 גרם בשבוע ואוכלים 1400 בשבוע.

כך או אחרת, אני חושב שיש דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. אחד, לצמצם את הצייד, אפילו מיידית. אני לא רואה למה שזה ייכנס לתוקף בעוד תקופת זמן מסוימת.

שנית, לגבי לולי העופות, לעבור כמה שיותר מהר, אפילו יותר מהר ממה שמתוכנן, למה שאנחנו קוראים לולים ללא כלובים שהם יותר מרווחים. וכן, לקרוא לאזרחי ישראל לצרוך פחות עוף ופחות ביצים, זה מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע אחרי שהמחלה כבר התפרצה.

תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. חברת הכנסת שרון, בבקשה.

אני אשמח בהמשך, אני רוצה לשמוע.

חבר הכנסת יוראי, בבקשה.

אני ניגש לסוגיה הזאת כמו שאני ניגש לסוגייה של המשלוחים החיים. אני אוכל עופות, אני אוכל בשר, בשאיפה לצמצם את הצריכה שלי, כך בן הזוג שלי מכתיב בבית. אני גם מבין את הצורך לצמצם, אבל אני חושב שזאת החלטה אישית של כל אדם.

בהקשר הזה, אני קודם כל רוצה להגיד תודה רבה לחברתי, חברת הכנסת יסמין פרידמן, שבחרה להעלות את הנושא החשוב הזה לסדר היום.

אני ניגש לסוגייה הזאת מהמקום הזה, אני מוצא שצריך לנהוג בבעלי החיים בכבוד ובחמלה, ואני מוצא שבשרשרת הטיפול במקרה הזה, ואולי נשמע ממשרד החקלאות, זה לא קרה, לא באופן שבו הוחזקו מרבית העופות או התרנגולות, כלומר בלולי סוללה ולא בלולי מעוף, ולא באופן שבו מוגרה המחלה והעופות הללו מצאו את מותם או הומתו.

על כן אני מבקש לשאול, אחד, מה לוח הזמנים של מעבר כל לולי הסוללה ללולי מעוף במדינת ישראל? שנית, למה הם הומתו בקצף, שזה מסלול מוות מאוד אכזרי שכולל ייסורים? אני מבין שצריך למגר את התופעה וכפועל יוצא צריך להמית את אותם בעלי חיים, אבל למה לא לעשות את זה בצורה פחות אכזרית?

אין מספיק משאיות חשמל.

אז צריך להבין מה המחיר של להביא לפה יותר משאיות חשמל או למצוא דרכים אחרות להביא למותם, בלי שהם יצטרכו למות בסבל וייסורים. יש לכל דבר מחיר, וצריך להבין מה הוא והאם נשקלו אותם דברים.

כמו שאמרת, האם ההמתה בקצף עוברת על חוק צער בעלי חיים? אם התשובה היא כן, אז למה המשרד עשה לעצמו דין ואישר לעצמו לעבור על החוק?

מכיוון שהתקנות לא אושרו בכנסת מ-2002.

אז אני שוב שואל, האם ההמתה בקצף חוקית או לא חוקית? אם היא עוברת על חוק צער בעלי חיים –

בעיניי, חד משמעית היא עוברת.

אז אני אשמח לשמוע את משרד החקלאות ולשמוע מדוע בחרו לנקוט בשיטת ההמתה הזו אם היא בניגוד לחוק. אם נדרש, נאשר תקנות שאוסרות על ההמתה הזאת אם היא אכזרית. במידה ועברתם על החוק, אני אשמח לשמוע מדוע ואיך מונעים מהדבר הזה להישנות. אם צריך להביא לפה עוד משאיות חשמול או עוד שיטות המתה אחרות שהן פחות אכזריות, אז נא לעשות את זה.

בכל מקרה זה מאוד חשוב. שוב, לא כמישהו שאוכל את העופות, אני משוכנע שהעופות שמגיעים לשולחן לא מהווים סכנה לבריאות שלי, אבל אני כן חושב שצריך לנהוג בבעלי חיים בכבוד, בחמלה ולא באכזריות. פה אני מוצא שהמקרה לא התקיים, ואני אשמח לשמוע את התשובה של משרד החקלאות. תודה רבה.

זה לא רק זה. אני אתייחס אחרי זה לכל הנושא כפי שאמרתי, אני רק רוצה להוסיף שאלה. אנחנו באביב נחווה שוב, כפי שחברתי כתבה בבקשה שלה לדיון מהיר, נחווה שוב עונת נדידה ויבואו ציפורים. שפעת העופות היא מחלה קטלנית שיכולה גם לפגוע בבני אדם.

אנחנו עוסקים רק בשאלה של החיות שהיא שאלה חשובה בטח עבורי כצמחונית מגיל 8, אבל העניין הנוסף הוא איך אנחנו מונעים. אנחנו עוסקים פה בבית הזה יום יום, שעה שעה, בסוגיה של מגיפה עולמית, בשעה שיש פה שפעת עופות שבגינה הומתו 1,200,000 עופות. זה גם יכול לפגוע באנשים, אז איך נערכים לפעם הבאה שחלילה זה יקרה?

תודה רבה חבר הכנסת יוראי וחברת הכנסת שרון. אנחנו עוברים לזום, איתנו דוקטור תמיר גשן ממשרד החקלאות, מנהל השירותים הווטרינריים. בבקשה, תמיר.

צהריים טובים לכולם. אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם. פעם ראשונה, שפעת עופות זה לא אירוע חריג, אנחנו מידי שנה לצערנו הרב חווים עם עונת הנדידה הגעה של שפעת עופות מזנים שונים למדינת ישראל.

השנה הגיע זן שנחשב למדבק במיוחד לבני אדם. יש תיעוד מאז 2003 על כ-860 מקרים בבני אדם, בעיקר באפריקה ובדרום מזרח אסיה, עם 53% תמותה בקרב האנשים שנדבקו. כל האנשים נדבקו מעופות חולים.

הנגיפים של השפעת מהמשפחה מהקבוצה הזו, מהשבט הזה של ה- H5 נמצאים בסירקולציה מאז 1996 בכל העולם. הם מגיעים עם עופות נודדים שבעיקר ברווזים ואווזים נחשבים למאגר שלהם, וכל שנה אנחנו נתקלים במקרה או שניים, או יותר, תלוי בעונה.

השנה היא שנה קשה מאוד גם באירופה. נכון ליום חמישי בשבוע שעבר, נמנו מעל 1,900 מוקדי שפעת, כ-40% בעופות משק בארצות אירופה השונות.

האירוע הנוכחי התחיל ברוסיה ביולי עד ספטמבר, אבחון על גבול קזחסטאן של אותו נגיף שפעת, אחר כך בספטמבר גם בקזחסטאן על גבול רוסיה. מיד לאחר מכן, באוקטובר, הגיע לאירופה וקצת אחר כך באמצע אוקטובר הגיע גם לישראל.

האירוע הראשון בישראל, בניגוד למה שהוצג כאן, לא היה באגמון החולה אלא בנהלל, בחווה לפיטום. זה היה האירוע הראשון שאובחן, אבל כמובן שאנחנו יודעים שלא כל עוף בר שמת הגיע לישראל.

בסך הכל עד עכשיו מבחינת המוקדים בעופות משק, אנחנו מדברים על 21 מוקדים. אומתו כ-1,100,000 בעלי כנף מהשלוחות השונות. האירוע האחרון הסתיים ב-10.01.2022, התחילה המתה. כלומר, אנחנו נמצאים מעל שבועיים מאז האירוע האחרון בעופות משק. אפשר להגיד שהושגה שליטה בכל המוקדים בעופות משק.

כנ"ל לגבי החולה, שם היה אירוע חריג מבחינתנו מכיוון שהייתה שם תמותה המונית של כ-8,500 עגורים שחיים בצפיפות. זה המקום להגיד שבמקביל למה שקורה כאן, בדרום אפריקה מאותו נגיף מתו מעל 18,000 קורמורנים. המחלה הזאת מכה בכל העולם.

אני רוצה להתייחס לנושא ההמתה. פעם אחת המתה של בעלי כנף בעולם מקובלת בגז. פשוט אוטמים את הלול ומזרימים גז פנימה. מטעמים מובנים לכל מי שנמצא בדיון, השימוש בגז במדינת ישראל הוא חריג, והקצף שכולם מדברים עליו הוא למעשה איזשהו נשא. הקצף מכיל C02, והוא מחזיק אותו מעל העופות וגורם לחנק שלהם.

בלולים בהם יש תרנגולי הודו ופטם, וגם בלולי מטילות, לולים בלי כלובים כפי שציינו כאן, אין אפשרות אמיתית להוציא עוף עוף ולטפל בו. אני חייב לציין שהטיפול בלולים בסוללות, בכלובים, עורך זמן רב, ולמעשה בחלק מהלולים אליהם הגענו בגלל התארכות הטיפול, העופות מתו מעצמם.

לגבי הנושא של התחלואה, התחלואה בעופות משק היא מאוד מהירה. למרות שזמן הדגירה מוגדר לפי הארגונים הבינלאומיים כ-14 ימים, באופן מעשי תוך יומיים אנחנו רואים תמותה, כמעט בלי סימנים קליניים על העופות. הם פשוט מתים באופן מאוד מהיר.

דוקטור גשן, אם אפשר להתעכב שנייה על ההמתה. איך מדינות אחרות בעולם המערבי עושות את ההמתה הזה?

אוטמות את הלול ומזרימות גז, C02.

זה פחות אכזרי?

זה בדיוק אותו דבר כמו הקצף, הקצף פשוט מחזיק את הגז בכמות וזה לא יוצר תא גזים, סליחה על הקונוטציה, שגם לי כנכד לניצולי שואה מעורר צמרמורת.

צריך להבין שגם המגע עם העופות לאנשים שמטפלים בהם, אם מדובר על אנשים שצריכים להוציא אותם מהלולים ולחשמל אותם או להכניס אותם לתוך אמבט עם קצף, הוא מסוכן. לכן משרד הבריאות בשיתוף עם כל הגופים, עם משרד החקלאות, מקים חפ"ק בכל נקודה כזאת.

כל מי שבא במגע עם העופות ונכנס לתוך השטח המזוהם, מקבל טיפול מונע אחרי חשיפה, בתרופה שמונעת את התפתחות מחלת השפעת ונקראת טמיפלו, על מנת להגן על בני אדם.

לפני שבועיים אובחן מקרה ראשון באנגליה באדם שנדבק מעופות חצר, מברווזי נוי שהוא החזיק אצלו. לפי מה שאני מבין, מצבו טוב.

כפי שאמרתי, השפעת אינה אירוע חולף. מידי שנה אנחנו חווים כאן אירועים בהיקפים שונים של שפעת מהסוג של השפעת המאוד פתוגנית הזאת.

אני רוצה להתייחס לשינוי והשדרוג של שלוחת ההטלה. השינוי והשדרוג של שלוחת ההטלה נדרש גם מבחינת רווחת בעלי חיים, אבל לא פחות מכך בגלל האפשרות ליישם בטיחות ביולוגית. בטיחות ביולוגית כשמדובר על לולים, מדובר על היכולת שלנו כשירותים וטרינריים לבודד מוקד נגוע ולהכיל את המחלה בלי לתת לה לגלוש ולפרוץ החוצה.

עד עכשיו בכל המקרים שהיו, אולי למעט נאות גולן וגבעת יואב שסמוכים זה לזה, הצלחנו למנוע זליגה. זה המקום לציין שבתוך מרגליות ניסינו ליצור שני אתרים נפרדים, שתי יחידות אפידמיולוגיות נפרדות, אבל בכל זאת היחידות שהיו יותר מבודדות או מרוחקות ועדיין בתוך המושב, נדבקו גם הן.

אני רוצה להזכיר שגם אם נצליח להשיג את התשתית ולשדרג את שלוחת ההטלה, עדיין נדרש שינוי בתפיסה של החקלאים הישראליים, והבנה שבטיחות ביולוגית היא לא סיסמה אלא דרך חיים שצריך ליישם יום-יום, בכל צעד, כל מחשבה וכל דבר שאנחנו עושים.

אם רוצים עוד פרטים לגבי הזמנים –

אני אשאל שאלה. אמרת שהשפעת היא לא נדירה ולא חולפת. לגבי הממדים של ההמתה, איך זה דומה לשנים קודמות?

בשנה שעברה חווינו התפרצות נרחבת של שפעת מזן H5N8, שהוא שונה במעט מהזן הזה. גם הוא יודע להדביק בני אדם עם תוצאות חמורות, רק שהוא פחות מדבק. שוב, הדבקה מעוף חולה לבני אדם ולא מאדם לאדם.

בשנה שעברה היו 12 מוקדים, אומתו כ-200,000 עופות, העלות למשק הייתה כ-14,000,000 ₪. כרגע ההערכה של הנזק למשק עד כה היא כ-50,000,000 ₪.

הטיפול בפגרים, דרך אגב, נעשה על ידי קבורתן במקומות ואתרים שאותרו ואושרו מראש. הבורות מרופדים בניילון, אליהם מוכנסים גם העופות, גם הזבל וגם התוצרים שעדיין יש בלולים. הם מכוסים ונקברים.

העגורים בחולה נאספו לתוך מכולת קירור של המכון בעין המפרץ, בתוך דולבים אטומים. העגורים הללו יועברו לכילוי, שם הם למעשה יישרפו מחוסר פתרון קיים. זה הפתרון שיש למעט העגורים. אגב, בתחילת האירוע מאסה גדולה של עגורים הועברה לקבורה באחד הבורות שנחפרו במושבים.

מה לגבי אלה שמתו בטבע, לא בהכרח בחולה או בלול?

המודעות לנושא שפעת העופות עברה לכל הגורמים הנוגעים בדבר, גם אנשי משרד הבריאות, גם לרופאים בקהילה, גם לרופאים בבתי החולים, שיהיו ערים לכך בעת שמגיעים אליהם אנשים עם סימפטומים מתאימים למחלה. זה דבר חשוב מבחינת מניעה של תחלואת הציבור.

מעבר לכך, לגבי גופות, גם הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות וגם רט"ג טיפלו, אספו גופות אשר הובאו למקומות קבורה מסודרים, וגם לאבחון במכון הווטרינרי. אגב, כל האבחנות גם בחיות בר וגם בחיות משק נעשות במכון הווטרינרי.

לגבי הנושא של חיות בר, נוצר באפר, אתר אליו מפנים עופות, שם הם נמצאים בהשהיה עד שנמצא שהם שליליים לשפעת לפני שהם מוכנסים לבית החולים לחיות בר בספארי. אסרנו על אנשים פרטיים שמטפלים בעופות בר לקבל ולאסוף עופות בר כל זמן שההתפרצות קיימת. המשרד להגנת הסביבה אסר על צייד של עופות עד הודעה חדשה בזמן ההתפרצות.

לגבי נדבקים, לא נרשמה אף הדבקה באדם, נכון?

הדבקה באדם בארץ לא תועדה, למיטב ידיעתי. אני חייב לציין שנמצא כאן נציג משרד הבריאות, דוקטור אורן שטח כתבי, אבל משרד הבריאות עבד בצורה הדוקה איתנו, נמצא בשטח, טיפל וביצע הערכת סיכונים בכל אירוע וכל חשיפה, קיבלו טיפול בטמיפלו, אם אני לא טועה, טופלו מעל 900 אנשים.

לגבי אגמון החולה, עלו שאלות לגבי האיסוף. כשהתחילה התמותה בקנה מידה קצת יותר גדול של כמה עשרות, הייתה ישיבה שבה ניתנו הנחיות איך לטפל. מכיוון שאחרי 4-5 ימים ראינו שהאירוע לא מתקדם לשביעות רצוננו, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביקש וקיבל את היוזמה לנהל את האירוע, מכיוון שלנו יש עוד מאירוע השפעת של 2006 נהלים כתובים איך לטפל, יש לנו את הידע.

בסופו של דבר, נציג של משרד החקלאות ניהל בשטח את אירוע שפעת העופות עד שהושגה שם שליטה, ואז הועבר המקל חזרה לקרן קיימת לישראל.

חברת הכנסת שרון רוצה לשאול שאלה.

אני מבקשת להפנות אליך שתי שאלות, דוקטור גושן. לא זכיתי לתשובה לשאלה הראשונה שלי, איך אתם נערכים קדימה לעונת האביב. שאלה נוספת, האם אתה יודע לומר למה אנחנו רואים כזה גידול בתפוצת המחלה? שנה שעברה היו 200,000 עופות, השנה יש 1,200,000 עופות.

הוא אמר שזה זן יותר מדבק.

הוא הסביר את ההבדל של הזנים, אבל למה? מה זה מלמד על העתיד לבוא?

אני חושבת שדוקטור צ'רטר ייתן לנו ממש מבט מהשטח, זה ממש חשוב שנשמע אותו. אני עשיתי אתו זום, זה פתח לי את כל העולם והבנתי יותר מה קורה בשטח.

אני יכול לענות על השאלות?

תעשה את זה קצר מאוד.

פעם אחת, גם לנו מאז 2006 יש נהלים קבועים איך לטפל ולעקוב, המודעות בציבור עולה. אנחנו נערכים מבחינת הציוד והתקינות שלו בכל עונת נדידה, ומוכנים להכלה מהירה. אגב, צריך לציין שבקנה מידה עולמי, זמני התגובה של משרד החקלאות לאירועים הם מאוד מהירים.

לגבי עונת הנדידה, כמובן שגם בארץ וגם בכל מקום אחר, אין לנו יכולת לבדוק את העופות שמגיעים לארץ ולהגיד למי שחיובי לשפעת לא להיכנס. העופות הנודדים יביאו איתם את השפעת. מאז 1996 השבט של ה-H5 נמצא בסירקולציה.

כל שנה עוברים כאן כ-900,000 עופות נודדים, הם הולכים לאפריקה בסתיו וחוזרים לאירופה בקיץ, הם ימשיכו לעבור כאן. כמו שאירופה חווה את זה, גם אנחנו חווים את זה.

כנראה בגלל גורמים של הנגיף עצמו, יכולת ההדבקה שלו בעופות משתנה עם האבולוציה מידי שנה. השנה אנחנו חווים התפרצות אלימה בגלל התכונות של הנגיף, ולא בגלל גורמים אחרים.

ככל שנצליח לשפר כאן את הבטיחות הביולוגית, נשנה דפוסים של טיפול בחיות בר וחשיבה על איך אנחנו עושים את זה, נוכל אולי להקטין את הסיכון.

תודה רבה דוקטור תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. אנחנו רוצים לעבור לשמוע את דעתם של המגדלים.

אנחנו לא רוצים רגע לשמוע את דוקטור מוטי צ'רטר?

נשמע גם אותו. נמצא איתנו מוטי אלקבץ, מזכ"ל ארגון מגדלי העופות. מוטי, בבקשה.

שלום לכולם. אירוע שפעת העופות תוקף את מדינת ישראל בזמן שבו באירופה יש אלפי מוקדי שפעת עופות. אין ספק שהגורם החד משמעי להתפרצות שפעת העופות במדינה זה נדידת הציפורים, כך מ-2006 מאז התפרצות שפעת העופות. יחסית לשנה הזו היו מספר אירועים קטן יותר.

אני חושב שניתן לסמן את אחד הגורמים לכך שהשהייה של הציפורים הנודדות, של עגורים, היא ארוכה יותר באגמון החולה משהייתה בשנים קודמות. היא תלך ותיארך, מן הסתם. הציפורים מגלות במקום תחנת מעבר שנהיית כבר בית, והן שוהות כאן יותר ויותר.

לצערי, שפעת העופות תוקפת לא רק לולי הטלה, היא תוקפת גם לולי קרנטינה, שהם לולי רבייה עם בטיחות ביולוגית מקסימלית. הגורם לכך מן הסתם, ניתן אולי לומר שזה תנועה של אנשים ולא תנועה של ציפורים. די בכך שאחד המגדלים שהה באזור קריית שמונה ודרך על לשלשת של עגור חולה, והוא הביא את המחלה למרגליות.

לצערי, הנזק למגדלי ההטלה השנה הוא בעיקר במושב מרגליות, מדובר בנזק כבד מאוד. יחד עם זאת, הפעולה המהירה של משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים, אני חושב שזה הביא לסיום כמה שיותר מהיר, ככל שניתן, לאירוע.

הפינוי של העגורים בעמק החולה התעכב מעט, לטעמי, אבל בסוף הסיבות כנראה היו כאלה שלא יכלו לאפשר פינוי של גופות העגורים בהקדם, מה שאולי היה מקטין את התפרצות השפעת במוקדים נוספים.

אנחנו רואים את הפגיעה של שפעת העופות גם בכאלה שמגדלים לולי גן חיות בבית, מי שמחזיק עופות חופשיים גם בכל מיני מקומות, אפילו בכפר סבא ומקומות עירוניים. היום אירופה תחת התקפה של שפעת עופות, הרבה יותר מאשר אצלנו, היא עדיין נמשכת.

אני מקווה שכרגע עם הנדידה של הציפורים לאפריקה, המגיפה תיבלם. יחד עם זאת, צריך לבחון יחד, אנחנו המגדלים נעשה ככל שניתן כדי לשתף פעולה, אנחנו עושים את זה. אנחנו לא מהווים גורם שלא רוצה לשתף פעולה. אנחנו בהחלט נעשה ככל שניתן, אבל כפי שאמרתי, יש כאלה שאוהבים לסמן את לולי ההטלה כגורם מפיץ או גורם מסכן, בעוד שאנחנו יודעים שרוב האירועים במספרים היו בלולים בהם הבטיחות הביולוגית היא מקסימלית.

אוקי.

צריך לחשוב על זה ולראות איך מקטינים את המגיפה הזאת.

תודה רבה מוטי אלקבץ, מזכ"ל ארגון מגדלי העופות. יסמין, התכוונת לדוקטור אורן?

לא, מוטי צ'רטר, הוא פה.

דוקטור מוטי צ'רטר, בבקשה.

תודה רבה. אני חוקר חיות בר מאוניברסיטת חיפה. כשהאירוע התחיל, התחילו לספר שרק עגורים מתו. זה היה מאוד מוזר, כי כבר היה תצפיות של כל מיני עופות דורסים אוכלים פגרים של אותם עגורים שמתו.

אנחנו יודעים מהספרות שעופות דורסים נדבקים מאכילת פגרים, גם דורסי יום וגם דורסי לילה. אני עובד בעמק החולה כבר המון שנים, והתברר לי שאם לא מחפשים, לא מוצאים. כל החיפוש של הפגרים היה באזור בו העגורים נמצאים, על האגם. אף אחד לא חיפש בשטח מסביב לראות אם יש ציפורים מתות.

שאלתי את השאלה, שאלתי מה לגבי אלה שמתו בטבע.

קיבלתי אישור מיוחד תוך שלושה ימים מרשות הטבע והגנים, השירות הווטרינרי ומשרד הבריאות. כבר אחרי שלושה ימים הייתי בשטח, ומצאתי בשבעה ימי חיפוש רגלי 88 פגרים של ציפורים אחרות.

אתה לבד מצאת את כל אלה?

זאת הייתה עבודה לא פשוטה. כל מיני מינים אחרים –

מה גודל השטח?

זה שטח לא קטן, אבל זה היה לאט כי הלכתי לבד בתוך סבך ודברים כאלה, שלא תמיד יעיל. התחרות שלי הייתה עם זאבים וחזירי בר שמוצאים –

קילומטרים בודדים, לא יותר.

כן, לא יודע מזה. היה לי שבוע שקט, הייתי איש המקצוע היחיד בכל האזור הזה שראיתי כשהייתי שם. אחד מהדברים החשובים שמצאתי היה 55 פגרים של עגורים שמפוזרים בשטח שאכלו אותם חיות בר אחרות, זו הבעיה. היה עיט שאכלו אותו, היה רגל שלו, היו גם ציפורים כמו לבנית קטנה וענפות. הפחד שלנו הוא שמחיות הבר האלו זה יעבור גם לבני אדם, גם לתרנגולות וגם לחיות בר אחרות.

השפעת הזו בדומה לקורונה מובילה למוטציות, זה כל הזמן משתנה. כל עוד שיש בטבע פגרים, חולים וחיות ללא סימפטומים, השפעת הזו יכולה להתפרץ.

אחת מהבעיות היא שציפורים חולות עפות קילומטרים לפני שימותו. בזמן הזה אי אפשר להתייחס לזה כמו לול. סוגרים את השטח, אבל הציפור ממשיכה לעוף ותגיע למושב אחר שם היא תמות.

אחד מהדברים החשובים זה המודיעין שצריך לעשות במקרה ויש אירוע כזה, הרבה דגימות. צריך לתפוס ציפורים חיות, לראות כמו א-סימפטומטיות, כמה מתים, לבדוק כמה דגימות. זה מאוד חשוב כי זה בעצם המודיעין. אם לא בודקים, אי אפשר לדעת.

אפשר לחשוב על האירוע הזה בדומה לצבא. בצבא יש חיל הים, חיל האוויר וחיל היבשה, מעל זה יש רמטכ"ל. האירוע צריך להיות מנוהל מלמעלה, לא ממשרד – אני לא חושב ממשרד לבד, כי לכל משרד יש את היכולת שלו והמהות שלו.

מה קרה בשטח? באגמון החולה משרד החקלאות עשה עבודה מדהימה, לקח על עצמו לפנות את הפגרים, ועשו את זה. הבעיה היא שלא היה איתם ליווי מקצועי של אנשים שמכירים חיות בר. זאת אומרת, כל ציפור נכנסה בשקית, ולא היו אנשים שיוכלו לזהות חיות אחרות.

לכן אין לנו ציפורים אחרות חוץ מעגורים שמתו, חוץ מה- שבמקרה הקבלן ראה וקרא לי, וזה סיפור אחר. אז מעולם לא נדע כמה ציפורים מתו ואיזה מינים.

הדבר הכי חשוב הוא שצריך אנשים מוסמכים שיוכלו לקחת פגרים מאזורים שונים, כי פגר הוא מאוד מסוכן וככה המחלה מופצת. זה מאוד חשוב לא רק באזורים טבעיים, אלא גם ביתיים. הרבה אנשים פנו אליי שנפלה להם ציפור חולה בחצר, ואף אחד לא רוצה לבוא לקחת.

במקרה כזה, משפחה עם ילדים, מתקשרים לגבי ציפור חולה ואף אחד לא בא. במקרה כזה צריך להגיע מהר לקח את הציפור לדגימות, ואם חס וחלילה היא חיובית צריך לתת תרופות מניעתיות. זה לא קורה, כי אין מספיק אנשים בארץ שמוסמכים לגעת בפגרים.

ה-Bio-security של הגנה על המקום זה דבר חדש, פה אין ניסיון לסגור שטח גדול, זה לא לול. תוך כדי שהייתי בשטח, לפעמים עברו לי אנשים עם אופניים, מחפשים פטריות, דייגים. אני מבין את המגבלות, זה שטח ענק, אז לא קל לסגור את זה. אם זה מצב חירום חשוב צריך להתייחס לזה.

ביום חמישי האחרון העובדים שלי היו בשטח ומצאו פגרים טריים, לא ישנים. השאלה היא אם יש או אין להם שפעת עופות. אני אגיד לכם, זה קשה, אי אפשר לנצח בלוטו בלי כרטיס, וגם אי אפשר למצוא פגרים אם לא מחפשים.

אם אנחנו לא מחפשים את הפגרים, אי אפשר לעשות דיגום ולראות אם הייתה שפעת עופות. אם לא בודקים אותם, אין בעיה. כרגע הגופות האלה עדיין בשטח, מחכות שמישהו יאסוף אותן. זה הפחד, אם יהיה זן יותר אכזרי בעתיד שכן יידבקו יותר אנשים, אנחנו בבעיה. לפי דעתי אנחנו לא מוכנים לזה כמעט בכלל. תודה רבה.

תודה רבה גם לך. היית צריך את הלבוש המיוחד כדי להגן על עצמך מפני הידבקות, נכון?

אני לא רואה חדשות, אבל שמעתי פה שכן.

הלבוש המיוחד בטבע, כשאספת – בסדר. משרד הבריאות, דוקטור אורן שטח כתבי, בבקשה.

שלום לכולם, שמו דוקטור אורן כתבי מהאגף לאפידמיולוגיה בבריאות הציבור במשרד הבריאות. אני אעדכן בנושא של כמה דברים שעלו.

גם משרד הבריאות מודע לזה שקיימת שפעת עופות במדינת ישראל. לכן משרד הבריאות ערוך לכך, יש לנו נהלים סדורים בנושא. בנוסף, עם תחילת האירוע באזור תחילת דצמבר, קיימנו פורום הערכת מצב יחד עם משרד החקלאות ורט"ג בנושא של העגורים, כאשר הבנו שיש תחלואה.

מייד יצאו ב-21.12.2021 הנחיות סדורות על ידי האגף לאפידמיולוגיה למרכזי בריאות ובתי חולים בנושא של היערכות למצב תחלואה בבני אדם, לקחת את זה כדיאגנוזה מבדלת.

גם על ידי רופאת מחוז צפון שנמצאת איתנו פה, דוקטור אולגה ויניצקי, היא הוציאה פרסום מידע לכלל התושבים בצפון בנושא של הימנעות ומגע עם בעלי חיים. כלל הדברים האלה הועברו לכל הגופים על מנת שיהיו ערוכים ומוגנים בצורה אופטימלית כדי למנוע תחלואה.

במדינת ישראל אין תיעוד על תחלואה באדם, אבל עדיין אנחנו ערוכים לכל תרחיש. יש לנו מלאי של התרופה טמיפלו. במדינת ישראל, כמו שאמרתי, היו למעלה מ-1,200 מגעים. זאת אומרת, אנשים שבאו במגע עם עוף נגוע במהלך פינוי, או אזרחים שבאו במגע עם עופות שנמצאו חיוביים.

כלל האנשים האלה קיבלו טיפול על ידי לשכת הבריאות המקומית באזור מגוריהם, רובם כמובן היו באזור הצפון. זו פעולה מאוד מורכבת של מחוז צפון, במיוחד כשאנחנו נמצאים בתקופת הקורונה.

אחד הדברים החשובים שהבחינו באזור הזה, גם לאנשים שעובדים בשטח, כדי להתחסן גם כנגד שפעת. הדבר שאנחנו מפחדים ממנו זה כמובן שיהיה מצב שאדם שחולה שפעת וגם בא במגע עם הנגיף של שפעת העופות, ואז ייווצר נגיף שיהיה הרבה יותר מדבק.

אני מקווה מאוד שנתתי את התשובות.

תודה רבה. אנחנו עוברים לפרופסור נדב דוידוביץ, יו"ר פורום בריאות הציבור, איגוד רופאי הילדים. נדב, בבקשה.

תודה רבה על הישיבה החשובה. אני עצמי רופא בריאות ציבור, אני פרופסור בבן גוריון, אני ראש בית הספר לבריאות הציבור. אני רוצה להגיד כמה נקודות מאוד חשובות שחשוב שהוועדה תמליץ עליהן.

דבר ראשון, כמו שהבנתם הבעיה היא בעיה שרק תלך ותחמיר בגלל שינויי אקלים. יש כאן צורך בצורה ממוסדת לחזק את הקשר בין משרדי הממשלה הרלוונטיים שעוסקים בזה. ראיתם את העבודה החשובה של משרד החקלאות עם השירותים הווטרינריים, של משרד הבריאות, יש גם משרדים משמעותיים אחרים כמו פנים וכלכלה.

אני חושב שצריך לייצר כאן משהו שהוא יותר סדור ובר קיימא לגבי שיתוף הפעולה להמשך, כדי שדיון כמו זה יתקיים לא רק בגלל שחברי כנסת אחראיים מעלים את זה לדיון, אלא שבאמת יהיה מעקב על זה.

אני רוצה להזכיר שבדו"ח מבקר המדינה במרץ 2020 היו הרבה מאוד היבטים של חוסר במשאבים של המשרדים. אני אומר את זה מרצון לחזק את משרד הבריאות ואת השירותים הווטרינריים, כמובן שלא תמיד יש גם מספיק כוח אדם ותקציבים.

הבעיה הזאת היא בעיה שחייבים לפתור אותה בראייה כוללנית, בתפיסה שקוראים לה בריאות אחת שהוזכרה כאן. זה כמובן גם החיבור בין בני אדם לבעלי חיים, אבל זה לא רק זה, זה גם ההיבטים הכלכליים והיבטים של תזונה.

אני מקבל לגמרי את מה שאמרו חברי הכנסת בתחילת הדברים. אנחנו גם באיגוד רופאי בריאות הציבור וגם אני מייצג פה את הקואליציה של ארגוני סביבה והפחתת מזון מן החי, צריך לזכור שהממשלה העבירה לאו"ם החלטה של הפחתת מזון מן החי, וזה דבר שהוא גם בריא יותר וגם אנחנו יודעים שתנאי הגידול לעופות היום הם תנאים שמסכנים את בריאות הציבור.

אני הייתי מאוד שמח שתצא מכאן קריאה, היו ניסיונות שונים לעשות מודרניזציה בנושא טיפול בעופות, גם מבחינת בטיחות, גם מבחינת תנאי המחייה שלהם. המצב שיש היום בו מגדלים את העופות, הוא פשוט מצב שמסכן את בריאות הציבור גם מבחינת נושא שפעת העופות, גם מבחינת סלמונלה ודברים אחרים.

אני מברך על הדיון הזה. התופעה הזאת רק תלך ותחמיר עם השנים, לצערי. יש לה פוטנציאל להפוך למשהו דומה לקורונה, זה לא משהו נקודתי. צריך לראות איך ממליצים גם על הפחתת מזון מן החי, על תנאי גידול הרבה יותר נכונים ועל חיזוק משאבים של כוח אדם ותקציבים למשרד הבריאות ולשירותים הווטרינריים. תודה.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים לבני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון. בני, בבקשה. הוא לא נמצא בזום. אנחנו עוברים למשרד להגנת הסביבה, דוקטור גל זגרון, ראש אגף בקרת חומרי הדברה.

מזיקים והדברה.

עוד מעט תהי פה על דיון בחוק המתה באמצעות הדברה.

כן, מניעת הרעלות.

כאמור, אני מהמשרד להגנת הסביבה, אני מומחית בריאות ציבור ווטרינרית, ומומחית בגישת בריאות אחת, כפי שהוזכר פה מספר פעמים. זו הגישה שאנחנו צריכים בהתמודדות עם שפעת עופות ובהתמודדות עם הקורונה, ובעצם עם כל המחלות שמגיחות וכל מה שהאדם עושה לסביבה ולבעלי החיים מסביבו שמשפיעים בסוף על הבריאות שלו.

אני רוצה לייצג פה גם את פרופסור נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית שלנו שמרגישה לא טוב. אז שתהיה בריאה, יש לי פה גם את הסיכום שלה.

אני רוצה לומר שנאמרו פה הרבה דברים נכונים וחכמים מקולגות שלי, והוזכרו פה נושאים של צפיפות, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מצופפים את חיות המשק כי אנחנו אוכלים אותן ואת המוצרים שלהן. תנאי הגידול בארץ של עופות המשק הם מתחת לכל ביקורת. אנחנו לא צריכים להיות במצב הזה ב-2022.

זה נושא של בטיחות ביולוגית ונושאים חשובים אחרים, אבל מעבר לכך, מעבר לנושא מוצרי מזון מהחי ולמשק העופות, אנחנו מדברים פה גם על עופות בר ועל אירוע שהוא אסון אקולוגי חסר תקדים. מה שקרה במדינת ישראל לצערי לא הרים מספיק כותרות כי היינו עסוקים באומיקרון, אבל נפטרו פה אלפי עופות בר, וזה פשוט חסר תקדים גם בסטנדרטים של הארץ וגם בסטנדרטים של העולם.

זה נכון ששפעת העופות משתוללת בכל העולם וכנראה שמקורה הוא במחוז במזרח אסיה. בניגוד לקורונה, אם חס ושלום תהיה פה איזושהי מוטציה או re-assortment, כי יש לנו פה טורפים שיודעים להידבק בשפעת עונתית, ואני רוצה להזכיר לכם שיש פה גם שפעת עונתית לא פשוטה במדינת ישראל.

חזירים יכולים להידבק בשפעת עונתית ואחר כך לטרוף עופות נגועים ולהידבק בשפעת עופות, לעשות re-assortment משני הווירוסים האלה ולייצר סופר וירוס שיהיה הקורונה הבאה. אני לא אומרת את זה בשביל להפחיד, אני אומרת את זה כי צריך להתחיל לשים לב לסביבה ולחיות הבר.

עם כל הכבוד לביצים ולעופות לבשר, יש פה גם עופות בר, אנחנו על הנתיב שלהן, אנחנו לא נוכל לסגור את השמיים אם יהיה פה איזשהו זן קטלני ולקנות לעצמנו זמן. עכשיו אנחנו צריכים לנצל את הזמן הזה ולעבוד בצורה חכמה יחד.

איך צריך לעבוד בצורה חכמה?

השאלה שלי היא האם את חושבת שההתנהלות הייתה תקינה בהתפרצות הזאת?

אני חושבת שבהקשר של עופות הבר, אנחנו הגבנו מאוחר מידיי.

11 ימים לאחר שהופיעו הגופות.

גם האגמון נסגר למבקרים מאוחר.

מי היה אמור להגיב? למה התגובה הייתה מאוחרת? מעבר לזה, מדובר כאן במיליונים. מישהו צריך לקחת אחריות. יכול להיות שבמקום הפסדים של 50,000,000 ₪, היה נגמר בהפסדים של 20,000,000 ₪.

אי אפשר היה לבדוק? הרי יודעים איפה בעיקר העופות האלה נמצאים. יש להם עוד נתיבי נדידה או מקומות – אי אפשר היה לבדוק? אין גוף שהיה צריך לעשות את זה? חוץ מהיוזמה הפרטית שדרכה נאספו כ-90, אנחנו לא יודעים על עוד.

נעשה ניטור על ידי רט"ג וצוותים שמשותפים לנו ולרט"ג, אבל זה קרה באיחור. אין תוכנית ניטור מסודרת.

לכמה הגיעו?

מי אחראי על תוכנית ניטור מסודרת?

לדעתי שני דברים נעשו באיחור. אחד זה עד ששמו לב לעופות הבר והתייחסו אליהם הגורמים הממשלתיים, עד שסגרו על אגמון החולה למבקרים. הדבר השני זה עד שפינו את הפגרים –

לכמה פגרים הגיעו?

לפחות 7,000 עגורים נמשו מאגמון החולה בטבע.

זה ריכוז, אני מדבר על –

נמצאו עופות חולים ונגועים בעמק חפר, בעמק החולה, בעמק יזרעאל, בעמק המעיינות, בחבל התענך, בעין אפק, במאגר רעים בדרום ליד עזה. ברור לכם שעופות בר יכולים להגיע לכל מקום והם מסתובבים בכל מקום.

באגמון החולה יש צפיפות מאוד גדולה של עגורים כי מאכילים אותם שם, אז שם ראינו את מירב הפגרים, אבל כמו שהוזכר פה, היו הרבה מאוד עופות בר שנפגעו ומתו. אני חושבת שאנחנו ממש בשוליים של זה, יש עדיין שקנאים שמתים משפעת העופות.

צריך לזכור שזה גם היה יכול להיות גרוע יותר, וזה גם יכול להיות גרוע יותר בעתיד. אנחנו חייבים תוכנית ניטור אקטיבית כמו שיש במדינות אחרות, ביחד עם הגופים שאמונים על חיות הבר כמו רשות הטבע והגנים, המשרד שלנו להגנת הסביבה, ובשיתוף עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. כל זה צריך להיות מובנה מראש.

כלומר, קיימת בעולם תוכנית שיכולה לתת מענה טוב, אבל אצלנו היא לא קיימת?

נכון.

מה שרציתי להבין, איזה לקח הפקתם במשרד להגנת הסביבה יחד עם רט"ג ומשרד החקלאות, שיביא לכך שאם חס וחלילה תהיה התפרצות חדשה, התוצאה תהיה אחרת ופחות קטלנית? אילו צעדים צריכים לקרות מחר בבוקר –

ניטור שוטף של עופות, להחליט מראש על מקומות של הטמנה. גם פה היו לנו בעיות, חוסר תיאום וזיהום סביבתי כתוצאה מההטמנה והקצף. בורות נחפרו בשטח לא בהכרח בתיאום איתנו. גם טיפול בזבל של הלולים, זה משהו שמפיץ לא רק שפעת עופות אלא הרבה דברים אחרים כמו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

האספקטים הסביבתיים בכל הגידול של בעלי חיים צריכים להילקח הרבה יותר בחשבון.

תודה רבה. אנחנו עוברים לבני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון.

אדוני יושב הראש חבר הכנסת ווליד, תודה רבה על המפגש החשוב. אני רוצה לתת – שמעתי חלק מהדוברים ואני רוצה לתת לכם קצת מנקודת המבט שלי כיושב ראש אשכול הגליל המזרחי, גם התיירות נמצאת אצלנו באגמון החולה כפרויקט שעובד כל שנה בהצלחה גדולה.

השנה זה גרם לפגיעה בסכומים שאי אפשר לתאר, של כל ענף התיירות. אנשים לא באים רק לעגורים, הם באים גם ללון בצימרים, הם גם קונים ואוכלים במסעדות, מתדלקים בתחנות דלק. הנזק שנגרם לתיירות ולאוכלוסייה כאן בגליל המזרחי הוא נזק מטורף.

אתה מדבר מזה שבועיים ועד היום?

אחד הדוברים בהתחלה דיבר על המתה, תנו לחיות לחיות או כל הזכויות האלה שבמילים יפות זה בסדר ונכון, אני חס וחלילה לא נגד, אבל אני רוצה שתדעו שהיה שם פחד מטורף. אנחנו הכנסנו לשם 17 עובדים סוציאליים עם שלושה פסיכולוגים. ילדים פחדו לצאת מהבית, האם ילדים יכולים או לא יכולים להידבק מהעניין הזה.

הייתה שם עבודה מטורפת של אי קבלת כניסת אנשים לתוך היישוב, לא הגיעו אורחים. כל חדרי האירוח גם במרגליות נסגרו לגמרי. הפעולות שנעשו זה שאנשים פשוט ישבו מסוגרים בבית, היו צריכים להפעיל את הילדים, כל ילדי השכונה בבית אחד או במקלט אחד, בשביל שהם לא יסתובבו בחוץ וידרכו על משהו חס וחלילה ויכניסו את זה למקום אחד.

אני רוצה להגיד שמשרד הבריאות ומשרד החקלאות, אני 20 ומשהו שנים בתפקיד. זו לא פעם ראשונה, אבל אני ממש חייב לומר שכל המשרדים הממשלתיים בהובלה של משרד החקלאות, משרד הבריאות ומשרד הביטחון, כולם היו על הפרויקט הזה. לנו כאזרחים הייתה תחושה שיש מישהו במדינה שמסתכל עלינו, ולא רק כשיש קטיושות באים להצטלם איתנו במצלמות.

אנשים הגיעו מכל המשרדים, אנשים לבשו חליפות מבוקר על לילה, עבדו ממש כמו חמורים, סליחה על הביטוי. עבודה סיזיפית, קשה, כל יום היה סיכון, כל יום הביאו –

בני, יש לי שאלה אליך. האם אתה מרגיש שמשרד החקלאות לא עשה את המוטל עליו הפעם?

אני מרגיש שמשרד החקלאות צריך להדליק משואה השנה. אני חושב שמשרד החקלאות ביצע את עבודתו עם החטיבה הווטרינרית ביד רמה. כל התושבים כאן באזור היינו עם חששות, כל הזמן קיבלנו עדכונים מה קורה כל יום. ההטמנה בשטח, מכיוון שאנחנו בהתקרבות הכינרת, אמר את זה הדוקטור, בוצעה עם העיריות, עם פיקוח, עם ליווי של אנשי איכות הסביבה של המועצה, עם הווטרינר של אשכול הגליל המזרחי. הייתה כאן עבודה.

חבר הכנסת ווליד, אני איש שיודע לתת ביקורת ואני לא חס על אף אחד. אני עומד על הזכויות שלי ושל תושביי. למשרד החקלאות מגיע צל"ש, מגיע לכל המשרדים צל"ש על התפקוד שלהם, על זה שהאזרחים יכלו להיות בשקט. ביניהם גם העובדים הסוציאליים שהגיעו ליישוב יצאו מהיישוב עם ליווי, רישום, איסוף של צמיגי הרכבים, שלא תהיה הדבקה.

יש לי יישובים מאוד קרובים עם לולי הטלה, תרנגולת אחת לא נדבקה. זה רק בזכות הטיפול המסור של משרדי הממשלה.

אני חייבת לומר, אני נורא שמחה שאתם מרגישים שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות וכולם עטפו אתכם בשעת המשבר, אבל החוכמה היא לא ללכת להמית את כל העופות, אלא להיערך מבעוד מועד כדי למנוע.

זאת אומרת, הדיון פה הוא האם נערכו מבעוד מועד כראוי למשבר הזה, שכולם ידעו שהוא יבוא, ואיך אנחנו נערכים למשבר הבא בצורה יותר יעילה, כדי שאתם לא תצטרכו להסגר בבתים במשך לא יודעת כמה זמן. או שלא נצטרך להמית מיליון עופות ולשלם פיצויים של מיליונים, כי כל כך הרבה אנשים נשארו בלי פרנסה. אני חושבת שזו מהות הדיון.

כיוון שבני לא אחראי על מה שאמרת –

ברור, אני שמחה, פשוט זה לא הדיון.

אני דווקא רוצה לשאול אותו, הוא אמר שהייתה תחושה של פחד באזור. האם היום המצב יור טוב?

אני מאוד שמח על השאלה שלך. אנחנו במצב הרבה יותר טוב, ירדנו ל-40-41 משפחות שאנחנו עדיין מלווים. אני לא יודע על פיצויים, אני מבקש ממך, חבר הכנסת ווליד, יושב ראש הוועדה, אם אפשר לדאוג שיהיה פיצוי הולם למשפחות האלה.

זה משפחות של אנשי ממייסדי היישוב מרגליות, חלק מקרובי המשפחה שלהם שהגיעו איתם הורידו אותם מהמשאיות בכפר שמריהו, הורידו אותם במקומות אחרים או שהורידו אותם במרגליות והם נאחזים בקרקע.

אתה מדבר על אלה שמגדלים?

כן, מגדלי הלולים נשארו בלי כלום.

המייסדים הם כולם עם לולים. צריך ללכת לא רק לקטע של פיצויים, אני מדגיש וגם אמרתי את זה לשר החקלאות, אני לא תומך בכך שמשפחה תקבל שקל שלא מגיע לה באמת. כל התערובת נזרקה, כל ימי הגידול עד ליום ההטלה נזרקו.

לחברתי אני רוצה להגיד, אם לא הייתה היערכות קודם, היינו נמרחים על האירוע הזה כמה חודשים. בחלק מהלולים התרנגולות מתו כבר לפני, הם לא היו צריכים להמית אותן. ההמתה הייתה בשביל לסיים את הפרק כמה שיותר מהר.

הדבר הנוסף הוא שיש כאן הזדמנות להוציא את הלולים המשפחתיים, ושמדינת ישראל, משרד האוצר ומשרד החקלאות יקימו איתנו ביחד עם החקלאים חוות לגידול של תרנגולות הטלה, תחת פיקוח, על פי הרפורמה, שהביצים יגיעו נקיות, ללא מגע אדם לעקרת הבית.

זאת הזדמנות לקחת את היישוב היחידי במדינת ישראל ש- שהתבטא כמו שהתבטא, גם מחיזבאללה לא נפגענו כמו שנפגענו באירוע הזה.

יש כאן הזדמנות, בואו נרים את המקום הזה. משרד החקלאות, משרד האוצר, נקים לולים מתקדמים, נכונים, שהמשפחות –

תודה רבה בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון. אנחנו רוצים לשמוע את אלה קרן, מנהלת פעילות ציבורית בעמותת אנימלס.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה רבה לחברי הכנסת על הדיון החשוב. לצערי, במקום ניסיונות למנוע את התפשטות המגיפה, הגישה השולטת היא גישה של עסקים כרגיל והשמדה. כפי שציינו חברי הכנסת, השמדה בשיטות אכזריות שגורמות ייסורים קשים לבעלי החיים ולא עומדות בסטנדרטים בין לאומיים.

זה מקומם לראות כמה מעט משאבים מוקדשים למניעה, בנוסף לניטור שכבר דיברו עליו כאן וברור שהוא חשוב מאוד. חשוב להדגיש שלושה דברים בהקשר למניעה, אם לפחות לצמצום הסיכון.

דבר ראשון, זנים אלימים של שפעת העופות מתפתחים במשקים תעשייתיים. מחקר מדעי מצא ש-37 מתוך 39 מקרים שבהם התפתחו זנים אלימים של שפעת העופות, אירעו בלולים תעשייתיים. זה ממש לא מפתיע כשמחזיקים המוני בעלי חיים מאותם קווים גנטיים בתנאים של צפיפות, זוהמה ולחץ שמחלישים את המערכת החיסונית שלהם.

דבר שני, דוקטור גשן דיבר על בטיחות ביולוגית. כבר שנים ידוע שבישראל אין שום הקפדה על בטיחות ביולוגית. אנימלס תיעדה לא פעם ערמות של פגרים מחוץ למשקים, וידוע שהווירוס שורד על פגרים זמן ממושך.

תיעדנו פגרים גם במשק הברווזים בכפר ברוך לפני שהתגלה בו שפעת העופות. שלחנו על זה תלונה לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ענו לנו שהכול שם תקין. שלחנו תלונה למשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ולא קיבלנו שום מענה.

זה לא יוצא דופן, יש בעיה חמורה כבר הרבה שנים של היעדר אכיפה במשקים תעשייתיים. חלק מהאסטרטגיה של מניעה צריך להיות מבצע אכיפה מקיף.

שמענו פה דיבורים על תמיכות בתעשייה ודיבורים על פיצויים, צריך לקחת את זה בחשבון ולא לתת כספים למשקים שמתנהלים בעבריינות וזורקים גוויות של בעלי חיים באופן שמסכן את כולנו.

נקודה אחרונה, ה-CDC בארצות הברית מעריך ש-75% מהמחלות הזיהומיות החדשות מגיעות מבעלי חיים. כדי לצמצם את הסיכון למגיפה הקטלנית הבאה, חייבים לצמצם את תעשיות החי, כפי שאמרו חברי הכנסת בתחילת הדיון. במיוחד בישראל שמחזיקה במקום הראשון והמפוקפק בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש, הרבה מעבר להמלצות של משרד הבריאות.

המדינה כבר הגישה לאו"ם מפת דרכים לתזונה בת קיימא, שכוללת בין היתר צעדים לצמצום צריכת הבשר, בהתאם להמלצות של משרד הבריאות. כבר בספטמבר הייתה אמורה לעבור החלטת ממשלה ליישום של מפת הדרכים. זה תקוע מסיבות לא ברורות, וחשוב שהוועדה תברר מדוע החלטה כל כך חשובה מתעכבת, ותוודא שהמהלך הזה מיושם. תודה רבה.

אני רוצה להודות לך הילה קרן, מנהלת פעילות ציבורית בעמותת אנימלס. דוקטור נתן אלקין, מנהל מדעי בהתאחדות התעשיינים, בבקשה. תתמצת את הדברים בשתי דקות

שלום לכולם. אני המנהל המדעי של חברת ביוואק, אני כאן מטעם התאחדות התעשיינים כתעשיין. אני ווטרינר מומחה למחלות עופות.

אני רק רוצה להוסיף לנושא המוכנות בנושא שפעת העופות, להכניס את ההיבט של תרכיבים של חיסונים. זה נושא שהיום גם באיחוד האירופי וגם בישראל אנחנו נמנעים מלשלב תרכיבים כאמצעי מניעה כנגד מחלת השפעת.

כשאנחנו מדברים על מוכנות, נדרשת מוכנות של פיתוח אמצעי ניטור מבדיל בין להקות מחוסנות ללא מחוסנות, וקידום פיתוחם של תרכיבים. זה נעשה בארצות הברית אחרי שנת 2015 שם מתו והושמדו 50,000,000 בעלי כנף בגלל אירוע שפעת עופות הנרחב ביותר שהיה בעולם.

היום גם האיחוד האירופי מדבר, צרפת שיושבת בנשיאות נציגות החקלאים של האיגוד האירופי מעלה לדיון את הנושא של חשיבה על שימוש בתרכיבים כאמצעי למניעה. כשאני אומר תרכיבים, לא בהכרח לחסן את כל המשק, יש אפשרות לעשות הערכות סיכונים ולעשות חיסון חלקי וממוקד, כולל נקודות כניסה ויציאה. הכל על פי הערכות סיכונים, למידה והבנה של האירועים.

בכל מקרה, זה נדרש כצורך במוכנות, ובזה אני אסיים. תודה רבה.

תודה רבה גם לך. אנחנו עוברים לדוקטור יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע, מנהל מרכז הצפרות.

שלום לכולם. אני רוצה להתחיל בהערכה רבה לכל מי שעסק בתפעול בשטח, רשות הטבע והגנים, קק"ל, כמובן משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה.

יש מרכיב מאוד חשוב שצריך לדבר עליו מעבר למה שנאמר גם על ידי עמיתתי גל זגרון, הנושא של הכניסה המהירה לפעולה. ברגע שיש אינדיקציות ראשונות להתפרצות שפעת העופות, כמו שנעשה השנה שלקח יותר מידי זמן, צריך לקצר את זמן התגובה. זה בהחלט דבר שאפשר לעשות אותו על ידי העברת מידע מראש וגילוי של סימנים מוקדמים.

הסימנים המוקדמים האלה יכולים לבוא אלינו מחו"ל, וצריך לחזק את הקשר עם הארגונים הרלוונטיים באירופה, שיכולים להתריע לנו על הגעה של שפעת עופות לפני שהיא מגיעה אלינו ולהיערך לזה מראש.

זה שהייתה אצלנו התפרצות השנה זה לא מפתיע, זה היה ברור לגמרי למי שידע לקרוא את הנתונים מאירופה. זה דבר שבהחלט צריך להיערך אליו ולעשות אותו מראש.

דבר נוסף, אני מחזק שוב את מה שאמרה גל זגרון, הנושא של הניטור האקטיבי, לנסות למצוא את הנגיף הזה לפני ההתפרצות הגדולה. זה דבר שצריך להיעשות, יש לזה תוכניות מגירה וצריך להפעיל אותן ברשות הטבע והגנים, צריך לעשות את זה.

דבר חשוב נוסף זה נושא הבטיחות הביולוגית של עופות בר. כרגע עופות הבר, למשל באגמון החולה עם העגורים, למשל שקנאים שמאכילים אותם במקומות אחרים, קורמורנים בהרבה מקומות אחרים מאוד צפופים. ברגע שיש התפרצות, זה כמו אש בשדה קוצים.

צריך לעשות סוג של בטיחות ביולוגית, שזה אומר יותר שטחים טבעיים, יותר מקומות חניה לציפורים הנודדות האלה, כי הן עוברות פה. זה לא 900,000, זה כמה מאות מיליונים מידי שנה.

יש הרבה ציפורים שעוברות דרכנו וזו ברכה, צריך לעודד את זה אבל צריך לעשות את זה בצורה יותר בטוחה, להוריד את הצפיפות, להגדיל את היצע השטחים הפתוחים והשמורים. זה טוב גם לנושא האקלים ומגוון ביולוגי, יש לזה כל כך הרבה ממשקים חשובים, תיירות והכל. זה בהחלט דבר שצריך לקדם.

תודה רבה. אני עובר לאורי נווה, רשות הטבע והגנים, סגן מנהל חטיבת מדע.

אני רק רוצה להוסיף למה שיואב אמר, מדינת ישראל חתומה על סדרה של אמנות בינלאומיות להגנה על העופות הנודדים. מאחר וכל אחד פה מציג זווית מסוימת של האירוע, מישהו צריך לדבר בשם אותם עופות.

הוא דיבר בשמם, ביקש שטחים יותר נרחבים.

אז אנחנו חושבים שהעופות האלה, כשהם מגיעים לארץ במהלך נתיב הנדידה שלהם, הם פוגשים הרבה מאוד מקומות שבעבר היו מקומות טבעיים והיום הם הפכו להיות או מתקני פאנלים סולאריים, או תשתיות אחרות. במקומות האלה צריך לאפשר גם לעופות הבר להיות במנוחה. זה מקטין את הלחץ ומגדיל את היכולת שלהם להתמודד עם מחלות.

הצפיפות שהם סובלים ממנה וההאכלה שצוין פה, זה לא נובע מכך שמישהו מתנדב להאכיל אותם. בגלל הבעיות של הקונפליקטים החקלאיים, אנחנו נאלצים לפתור את זה בחלק מהמקרים באמצעות האכלה.

על זה נצטרך לחשוב בשנים הקרובות, כי השקנאים שחלפו פה בישראל כנרגע נפגעים בצורה מאוד קשה והאוכלוסייה שלהם השנה ירדה ב-30% ביחס לשנים אחרות. אנחנו חושדים שיכול להיות שלשפעת הייתה השפעה על זה.

לכן כשאנחנו מסתכלים בזווית ראייה של כמה עוף אנחנו צורכים או כמה ביצים יש על המדפים במכולת, כדאי גם שנתייחס לסביבה שאנחנו חיים בה. בסוף אם לא נתייחס אליה בצורה משמרת ובצורה שתאפשר לה לפחות את החלק הקטן, להתנהל בבריאות ובסביבה איכותית, איכות של מים וקרקע, אנחנו נמצא את עצמנו כל פעם נפגשים באותה מחלה ובמחלות קשות אחרות.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לדובר האחרון, דוקטור עמרי בונה, מנהל מרחב צפון בקק"ל.

תודה רבה. חשוב להגיד שב-20 השנים האחרונות ידועות התפרצויות של שפעת העופות בקרב עופות בר כל מספר שנים. בהחלט השנה לא רק בארץ, אלא גם באירופה ובצפון אמריקה היו מקרים קשים של שפעת העופות. אנחנו צריכים להניח שגם בעתיד אנחנו צפויים לחוות תופעות כאלה של שפעת עופות בקרב עופות הבר.

בניגוד ללולים שבהם אפשר לנסות למנוע את ההתפרצות, בקרב עופות הבר זה בלתי אפשרי. היכולת שלנו לשלוט בצפיפות שלהם היא מוגבלת, למרות שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להגביר את השליטה שלנו בנושאים האלה.

אני רוצה להצטרף לשני הדוברים הקודמים, רק מערכת שבה אנחנו מספקים לעופות הבר מגוון בתי גידול, מערכת של ניטור מקדים שתתן לנו את אותו פרק זמן של מידע על אפשרות להתפרצות קרובה, לעשות צעדים להיערך אליה.

בכל מה שקשור להתמודדות עם שפעת עופות בקרב עופות הבר, המשימה היא יותר מורכבת ויותר קשה. זה לא דומה לפרוטוקולים המאוד ברורים שקיימים להתפרצות בלולים.

תודה רבה לך. אנחנו נסיים, כבר 14:30. כל אלה שביקשו לדבר ונבצר מאתנו לתת להם, מתבקשים למחול לנו. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת יסמין פרידמן, זה באמת היה דיון חשוב ומשכיל מאוד.

בתקופת מגיפות, צריך באמת לתת תשומת לב מיוחדת גם למגיפות שעוברות דרך העופות, עופות בר, חיות וכל מיני דרכים. כנראה שהמגיפה הייתה קשה וגרמה להמתת מספרים מאוד גדולים לעומת שנה שעברה. כולם ילמדו ויפיקו את הלקחים מהאירוע.

יסמין, כמה משפטים לסיכום, בבקשה.

הדבר היחיד שהייתי רוצה זה שתשתמש בסמכות שלך כיו"ר וועדה ותקרא לכל הגופים להתאגד ולהגיש לוועדה ולך איזשהו מסמך על הפקת לקחים והיערכות לפעם הבאה. היא תבוא, היא תגיע כנראה ממש בקרוב. איך אנחנו בכל זאת למדנו לקח –

אני לא יודע אם יתאגדו, אבל אנחנו יכולים לדרוש. זו דרישה קשה –

אני חושבת שאתה כן צריך לדרוש, אני לא חושב שזה קשה. אני חושבת שזה הכרחי, אני חושבת שאנחנו חייבים לעשות את זה גם כדי להגן על בעלי החיים אבל גם כדי להגן על בני האדם. המוטציה יכולה לעבור קפיצה –

אני סומך על הדברים שאמרה חברת הכנסת יסמין, מנהלת הוועדה לאה, אנחנו נדאג לבקש שיעשו את זה. ננהל דיון ללא מגיפה, ללא מראות של עופות מתים כדי לדבר על הגידול, איך זה נעשה, באיזה תנאים.

אני רוצה להודות לך ולכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:32.