פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת ביטחון הפנים
25/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 9:30

יום השפה הערבית - שימוש בשפה הערבית בקמפיינים בערבית למלחמה בפשיעה ואלימות

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
זאב בנימין בגין
שרן מרים השכל
רות וסרמן לנדה
יום טוב חי כלפון
נעמה לזימי

ענבר בזק
סימון דוידסון
איימן עודה
עאידה תומא סולימאן

פואד אחמד - אחראי התקשורת הערבית, המשרד לביטחון פנים

דניאל בר - דובר המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דוברות המשרד לביטחון פנים

ערן שקד - אחראי קמפיין בערבית מיחידת הסיף, המשרד לביטחון פנים

קרן דהרי בן נון - עו"ד, ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, משרד המשפטים

גיל חורב - דובר זרוע רווחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עולא נג'מי-יוסף - מנהלת מיזם קהילות בטוחות, יוזמות אברהם

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי

מעין מכלוף, חבר תרגומים

יום השפה הערבית - שימוש בשפה הערבית בקמפיינים בערבית למלחמה בפשיעה ואלימות

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לבטחון פנים, היום עשרים וחמישי לינואר, כ"ג בשבט תשפ"ב. הנושא הוא יום השפה הערבית, שימוש בשפה הערבית בקמפיינים בערבית למלחמה בפשיעה ואלימות. יוזם היום המיוחד הזה בכנסת הוא ח"כ איימן עודה, הנמצא כאן היום.

לאור העובדה שהכנסת מנותקת קשר ואינטרנט, ובכלל אין לנו היום אינטרנט, הדרך היחידה שאתה יכול להעביר את המסרים היום זה דרך ערוץ 99, כי לפחות הוועדה הזו משודרת. אז אנחנו פותחים את היום המיוחד הזה לציון יום השפה הערבית. בחרנו בוועדה לעסוק דווקא באותם קמפיינים בשפה הערבית.

אני אגיד משהו לפני שאתן לח"כ עודה את רשות הדיבור. ב-2018 במסגרת חוק הלאום באמת נקבע שלשפה הערבית יש מעמד מיוחד. מחודש מרץ 2021 מרגע שהממשלה אישרה את התכנית לפשיעה בחברה הערבית היקצו מאה חמישים מיליון שקל למאבק בפשיעה. אבל מתוך הכסף הזה הוקצה מיליון שקל לקמפיין הסברה נגד אלימות בחברה הערבית. עם הגידול בתופעת האלימות בחברה הערבית, לפחות נראה מתוך השטח שאותם קמפיינים חייבים להיות משודרים בשפה הערבית. אתמול אפילו במהלך דיון שעשינו על המדדים בפשיעה שאל חבר הכנסת בני בגין אם כשמתקשרים למשטרה בתחנת המשטרה אכן עונים בערבית. והתשובה היתה שכן.

האירוע הזה, שהוא לא ברור מאליו, שעובדה שהעלה אתמול תהיות ושאלות, זו הסיבה שכינסנו את הדיון היום. כדי באמת לדעת שאכן אותה מלחמה בפשיעה משודרת בשפה הערבית, כדי שהתושבים והתושבות הערבים יוכלו להבין מה בעצם, כיצד אפשר לסייע להם וכיצד כמובן אפשר להבין מה בעצם המדינה רוצה לעשות. ולכן בתוך היום המיוחד הזה, שמתנהל בטח בוועדות במקביל, בוועדה הזו בכוונה התייחסנו לנושא הקמפיינים מול המגזר הערבי.

אני נותנת ליוזם היום המיוחד הזה, ח"כ איימן עודה, את רשות הדיבור. בבקשה אדוני.

לפני שאני ניגש ישירות לדבר על מה אנחנו רוצים מהוועדה הזו, חשוב לי להגיד שצריך לראות בשפה האחרת של עם אחר ערך מוסף. ותרבות נוספת זה ערך מוסף. כלומר אנשים צריכים לבחור. אני נולדתי וגדלתי בחיפה. עיר מעורבת. מבחינתי עוד עם, עוד תרבות. עוד שפה, זה ערך מוסף שאני בוחר בו. מתוך בחירה. זה רק מוסיף, רק מעשיר. האם זה פגע בזהות שלי, בשפה הערבית שלי, בתרבות, במורשת שלי? לא. אני מאוד בטוח בעצמי, מאוד בטוח בהיסטוריה, בתרבות, בשפה. ממקום מאוד איתן, אני רוצה עוד שפה, ועוד תרבות. ואני חושב שזה חשוב לכולנו, ממקום של ידע ושל קירוב בין שני העמים.

לגבי הסוגייה שלנו בוועדת בטחון פנים, המשרד לבטחון פנים השקיע שמונה פסיק חמישה אחוז מההסברה שלו בשפה הערבית. ולצערי הרב אחוז הפשיעה והרצח בקרב האזרחים הערבים, ממש לצערי הרב, זה דבר שלא איפיין את החברה שלנו בשנים עברו. אבל זה המצב הנוכחי, מזה עשרים שנה. אחוז הפשיעה והרצח מגיע לכחמישים אחוז מהפשע והרצח בקרב החברה הישראלית בכלל. לכן ההסברה בשפה הערבית היא מאוד מאוד נחוצה.

בהסברה צריך לדבר אל השכל, אבל גם אל הרגש. לכן לדבר אל האנשים ישירות בשפה שלהם, בטרמינולוגיה, לגעת ברגש של האנשים, זה חלק אינטגרלי מההסברה. לכן אני מקווה שכבוד היושבת ראש תחליט שנמליץ בוועדה הזו על הגברת ההסברה בשפה הערבית. תודה רבה.

תודה רבה על היום החשוב הזה. אני לא אמרתי, אבל גם אצלנו בבית, בסוף כשסבא וסבתא שלי רצו לרכל, הם דיברו בערבית.

ערבית זו שפת אם של חמישים אחוז מהאנשים במדינה.

נכון. לפעמים מדברים איתי בערבית, אבל אני רק הייתי עסוקה בלהקשיב. לא לימדו אותי לדבר.

מאיזה מוצא את?

סבא וסבתא שלי הגיעו מלוב.

מאיפה בלוב?

זה מאוד חשוב שאני אגיד את זה, כי אני תמיד אומרת טריפולי, ואז אמא שלי מתקנת, זו עיר ליד טריפולי.

אני חושב שיש בזה משהו שאת לא ממש יודעת. הכחשת העבר,

חס וחלילה, לא להכחיש.

אני רוצה להגיד, אם רואים במזרח ג'ונגל, אז כל האנשים שהגיעו מהג'ונגל יהיו להם רגשי נחיתות. אם רואים במזרח, וגם אם נדבר על יחסי יהודים-ערבים במזרח, שהמתורבתים במקומות אחרים עשו פשעים אדירים. היו, היו גם פשעים, היו גם רדיפות, אבל זה לא מגיע לקרסול של מה שנעשה באירופה.

אגב חלק מהמלחמה שלי זה גם לציין את השואה של יהדות צפון אפריקה. שהרבה שנים התעלמו ממנה, והיא לא היתה כתובה בכלל בספרים. אבל הנאצים הגיעו גם לצפון אפריקה.

כן, אבל תשמעי, גם ערבים ויהודים במקומות כמו עיראק למשל, היו מקרים כאלה, ואני חושב שהכוח של כולנו להוציא את הכל, וללמוד, איך לקרב בין שני העמים. זה האינטרס של כולנו. ולכן לדבר על כל הפשעים. אבל גם לדבר על פשעים אחרים. לכן אני חושב שהכוח של כולנו זה באמת לדבר בפתיחות, בשביל ללמוד ממה שקרה בעבר. תודה.

קודם כל גם תודה על הדיון החשוב. אני רוצה לחזק את דבריו של ח"כ עודה, ששפה ותקשורת זה גשר באמת לקשר בין העמים. אני מצטערת שלא למדתי בבית הספר ערבית, אני בגלל זה גם הצטרפתי להצעת החוק שיזמה חברת הכנסת רות וסרמן לנדא, של לימודי ערבית חובה מכיתות יסוד, בערים מעורבות. אגב הצעת החוק המקורית דיברה על כל הארץ, וזה צומצם כרגע לערים מעורבות משיקולי תקציב. אבל אני חושבת שבעתיד זה צריך להיות בכל מערכת החינוך. אני באמת מאמינה שברגע שאנחנו, היהודים ידעו ערבית על בוריה, וגם לשפר את לימודי העברית בקרב הערבים, זה מאוד יחזק את הקשר.

אני גם רוצה להגיד מילה, למה הנושא הזה של קמפיין בערבית הוא כל כך חשוב. כי לאחרונה גם יצא לי לשבת עם מפקחת על לימודי העברית בחברה הערבית. ושמעתי ממנה שמצב העברית הוא לא טוב בחברה הערבית. יש הרבה מאוד שמסיימים תיכן הוא ידע מאוד מאד בסיסי, והשליטה שלהם בעברית היא לא טובה. אז זה לא פחות חשוב, אני חושבת ששני הצדדים צריכים לדעת אחד את השפה של השני.

אני יכולה להגיד באופן אישי שאני הלכתי לפני כמה שבועות עם הילדים לאכול גלידה בסחנין. והגענו לחנות גלידה היתה שם מוכרת שאפילו לא הצליחה להבין שאני אומרת לה אני רוצה לטעום. כלומר מי שאין לה את השפה העברית ברמה כל כך בסיסית, גם לא תוכל לחיות במדינת ישראל ולהתפרנס. עובדת בתוך היישובים בערביים, ויש לקוחות ישראלים.

אז אני רוצה גם את זה להתייחס, זה לא נושא הדיון, אבל הוא מתחבר לכמה חשוב שהקמפיין יהיה בערבית. כי יש בקרב הרבה מאוד מהאוכלוסיה הערבית השליטה בעברית היא לא מספיק טובה. וזה נושא שנצטרך לדון בו בנפרד, בוועדת חינוך, ולראות איך מקצים משאבים גם לזה. אבל ללא ספק כדי להילחם בנושא האלימות חשוב שהקמפיינים יהיו בשפה שנגישה לאנשים. אני מחכה לראות מה יעלה פה בדיון. תודה רבה.

תודה רבה. נתחיל עם ערן שקד.

בוקר טוב לוועדה,

אנחנו נפגשנו בסיף. אתם עושים עבודה, איימן, תלך לבקר שם, אני ממליצה לך. הם עושים עבודה, ספר על מה שאתם עושים. אני מאוד התרשמתי. עשיתי שם סיור, ראיתי את כל הניו-מדיה שלכם בשפה הערבית. אולי באמת נביא את הוועדה לשם לסיור. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי ערן שקד, אני ראש מדור ניו-מדיה בשפה הערבית באגף סיף משטרת ישראל. אני הבאתי לכאן מצגת קטנה, להראות לכם כמה דברים שאנחנו עושים. אני רוצה לומר שבעצם ברור לנו, במשטרת ישראל באגף סיף ולי באופן אישי שמדד האמון מושפע מאוד מהשיח עם הציבור בכלל, ומהשיח עם הציבור הערבי, שעליו אני אמון, בפרט. אם אין שיח עם הציבור באופן ישיר לא נוכל להשפיע על מדד האמון.

המדור הזה בנוי באופן כזה שהוא בעצם בודק יום יום את הלכי הרוח ומנטר יום יום את הלכי הרוח בשפה הערבית, בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, כדי לשאול ולבדוק מה הציבור אומר על כל מה שקורה במדינת ישראל בהקשרים שמעניינים אותו. בהקשר שלנו זה אלימות בחברה הערבית. ובעצם לאחר מכן אנחנו אוספים את החומר הזה, ובעצם מנסים להנגיש אותו, על ידי תכניות עבודה, למפקדי התחנות שלנו, כדי לומר להם תשמעו, במקום שאתם עליו אחראים, בטריטוריה שלכם, הציבור חושב כך וכך. ולכן כדאי לכם להתמקד בתכניות העבודה, בתכניות התקיפה לצורך העניין, של יעדים, בנושאי פשיעה או בכלל בנושאים אזרחיים שנושקים למשטרה, לטפל בהם ביומיום. וזה כלי שנותן למפקדים משקפת הרבה יותר מדוייקת וטובה של הלכי הרוח המקומיים.

מה שאנחנו עושים, ופה אני רוצה להראות לכם, אנחנו נכנסים היום למצב שבו ככה התחלנו, שמונים וארבעה אחוז מסך כל הפעילויות המשטרתיות, נקרא לזה הרכות, לא דווקא שעוסקות בלחימה בפשיעה, הם לא נחשפו בצורה טובה לציבור הערבי. רק שישה עשר אחוז מהפעילות הקהילתית, שבעצם מייצרת את מדד האמון עם הציבור הערבי נחשפת. וזה נתון שאולי קל להתחיל איתו, כי אם אתה מדמה את זה לבורסה, משם רק אפשר להתחיל לעלות למעלה.

אם אתה מסתכל על מאמצי המשטרה לצמצום הפשיעה, אז רק שישים וארבעה אחוז נחשפים בתקשורת לעניין הזה. וכשאני נפגש עם ראשי ערים, ועם ציבור ערבי, ועם פעילות כאלה ואחרים, תמיד אומרים לנו אתם לא עושים מספיק. והתחושה היא כזאת שאנחנו כנראה לא מספרים מספיק על מה שאנחנו עושים. וזה בעצם מדד הבסיס שממנו התחלנו לעבוד.

בחזון שלנו, הבנו שאנחנו צריכים להקים יחידה, שתעסוק כל הזמן, לא בדיברור אלא באמת בשיח אינטנסיבי עם החברה הערבית, כדי להסביר ראשית מה אנחנו עושים, ושתיים להיות קשובים לצרכים ולהכווין את הפעילות המשטרתית בהתאם לכך.

זה ברור לכולם שהפלטפורמות הדיגיטליות הן הפלטפורמות המשפיעות היום. שבעים וארבעה אחוז מהציבור הצעיר, מגיל 18 עד 24, וששים ושבעה אחוז עד גיל 35, נמצאים ברשתות החברתיות. העיתונים, והאתרים, לאט לאט הולכים ונעלמים. ולכן המשחק אני קורא לזה במרכאות הוא שם. שם זו בעצם הזירה שאנחנו צריכים לעסוק בה כדי לעשות שינוי בדעת הקהל ובתודעה של הציבור הערבי, ולשמוע אותו דרך הרשתות האלו כדי להכווין את העבודה שלנו.

דרך אגב, חלק מאוד חשוב מהמלחמה באלימות זה להחזיר את האמון במשטרה. ולכן הדיברור לאוכלוסיה הערבית של דווקא הדברים כמו שאתה אומר הרכים שאתם עושים, המשטרה נתפסת באופן מאוד שלילי היום בחברה הישראלית, והדיברור הזה הוא סופר חשוב.

אני מסכים איתך, וזה מה שאנחנו עושים. אני אראה לכם סרטון קצר, שבדקה וחצי מראה את המדור שלנו, ומה אנחנו עושים, ואת האנשים שמאחוריו. הסרטון הזה זה סרטון שנועד בראש ובראשונה לשווק את המדור בתוך המשטרה, כדי שידעו שאנחנו קיימים, וגם בחוץ.

אני רוצה להראות לכם, אנחנו התחלנו ביוני את המדור, ונתוני הבסיס שלנו היו לצורך העניין במעורבות בפייסבוק שש מאות שמונים ושלושה אלף, והיום אנחנו נמצאים אחרי כמה חודשים מעל מיליון. זאת אומרת פי שלוש וארבע. אותו הדבר לגבי האינסטגרם, פי שניים. יותר עוקבים בטוויטר. וזה תוך זמן מאוד קצר. אני אגלה לכם סוד שאתר הפייסבוק בערבית גדול פי שלוש מאתר הפייסבוק בעברית של ישראל. וזה לא סתם. אנחנו עובדים מאוד קשה על מנת לייצר את המעורבות עם הציבור הערבי ואת השיח עם הציבור הערבי. אנחנו מכילים את כל הפניות ואת כל המסרים ואת כל הציניות הרבה פעמים, באמת את כל הביקורת, ואנחנו משתדלים להכווין את הפעילות המשטרתית בהתאם לכך. אנחנו ממש בתחילת הדרך.

לצורך העניין לפני שלושה שבועות היה שבוע הגנת הסייבר במדינת ישראל. פנו אלינו ממערך הסייבר הלאומי, וביקשו את הסיוע שלנו על מנת שאנחנו נייצר קמפיין בשפה הערבית. מסתבר שאנחנו יודעים לעשות את זה, והם ביקשו את הסיוע שלנו, והתנדבנו לעשות את הדבר הזה. בנינו ממש קמפיין של הגנת הסייבר בערבית. והפצנו אותו ביחד עם מערך הסייבר הלאומי. וזכינו להרבה מאוד ביקורות.

אולי משהו שיעניין אותך, ח"כ איימן עודה. פנו אלינו ממנהלת הקורונה, על מנת לאתר תושבים ממזרח ירושלים, כדי שיעזרו לנו באכיפה ובהסברה ומניעה של מפירי בידוד בקרב המגזר הערבי באיזור של ירושלים והסביבה. זה אתגר עצום מאוד היה לעשות אותו. ומבחינתנו מה שרצינו לעשות זה בסך הכל לייצר מצב שבו מתקשרים אלינו תושבי מזרח ירושלים, תושבים מהסביבה, כדי להתעניין במשרה שאנחנו מציעים להם. הצענו להם משרה. הצענו להם משרה זמנית במינהלת הקורונה על מנת שהם ישבו וידברו עם מפירי הבידוד, ויסבירו להם שלא כדאי להם לצאת החוצה. כשהם חוזרים מחו"ל שלא יצאו החוצה. להסביר להם כמה זה חשוב. ויצרנו קמפיין כזה, אתה דיברת על רגש, יצרנו קמפיין קצר מאוד, ארבעים וחמש שניות של סרטון שמדבר אל הרגש של המשפחה הערבית. וכתוצאה מכך קיבלנו הרבה מאוד פניות למנהלת הקורונה. הרבה מאוד סקרנים התקשרו. ונמצאים אצלנו בהליכים מעל עשרים מועמדים כדי לבדוק את ההתאמה שלהם, כדי שישבו כמוקדנים במרכז מניעת הקורונה ויטפלו בנושא של מפרי בידוד.

אנחנו כרגע עוסקים, גם בהקשרים של מחוז ירושלים, בניסיון להסביר לתושבים ערביי ירושלים,

המנדט של יחידת סיף זה לא רק פשיעה, גם קורונה ונושאים אחרים?

כל הנושאים שהמשטרה אוכפת ומתעניינת בהם, הכל אנחנו עושים. למשל אנחנו עשינו כרגע קמפיין להגשת תלונה ברשת. אין צורך להגיע לתחנת המשטרה, אפשר להגיש תלונה ברשת. וזה דורש מאתנו אתגר מאוד גדול איך להנגיש את המידע ואת החשדנות גם, ואת הרתיעה מלהיכנס למערכת משטרתית כזאת או אמרת בשביל להגיש שם תלונה, ולא להגיע ישירות, במיוחד היום בזמן הקורונה לתחנת המשטרה.

כל שבוע באתר המשטרה אנחנו מפרסמים את כל הפעילות של משטרת ישראל במסגרת הלחימה בפשיעה. כלומר את המסלול בטוח, את כל מה שקורה במסגרת המבצע של מסלול בטוח. כל מיצוי תיקי החקירה שהיו באותו שבוע בהקשרים של פשיעה חמורה במגזר. אנחנו מציגים את זה, ויש הרבה מאוד אנשים שצופים בזה. אנחנו עושים את זה בערבית, ובשביל קוראי העברית אנחנו עושים את זה גם בעברית. אבל בראש ובראשונה זה נעשה בערבית.

הפעילות הקהילתית היא הפעילות הרכה שדיברתם עליה. כל פעילות שעוסקת בקירוב הלבבות. אם זה ניידת משאלות לילדים חולי סרטן שאנחנו מביאים, כדי להגשים להם את החלום שהם רוצים ללבוש מדים, ודרך ימי קהילה ומשטרה, אנחנו מתעדים את הכל, כותבים את הכל בערבית, עורכים את זה בשפה ובהתאמה הנכונה ובהגשה הנכונה לציבור הערבי, ומוציאים את זה החוצה. וראיתם את הנתונים, יש לנו באמת המון המון עוקבים בתוך האתר, בפייסבוק, באינסטגרם. ואנחנו לאט לאט משתכללים יותר ויותר.

והשנה הזאת תהיה שנה שאנחנו רוצים לקפוץ מדרגה, במהירות, ולהפוך את המדור למדור שגם מדבר עם אוכלוסיות באופן פרטני. לא להסתכל על הציבור הערבי, כי אנחנו יודעים שהציבור הערבי מורכב מהרבה מאוד קהילות, הרבה מאוד יישובים, הרבה מאוד מגזרים ותתי מגזרים בתוך החברה הערבית. ואנחנו רוצים להתאים את הלשון והשפה והתצורה שלנו אל אותם אנשים, וזאת הכוונה שלי כראש מדור, לעשות את זה השנה.

מה זאת אומרת להתאים את השפה?

למשל החברה הבדואית בדרום היא שונה מהחברה הבדואית בצפון. היא שונה קצת מערביי נצרת, ואנחנו ערים לניואנסים, לשפה, לסלנג, ואנחנו מנסים להנגיש,

לעשות את זה בסלנג ובשפה המדוברת?

אנחנו עושים את זה בשפה שהציבור הערבי יקבל את המידע בצורה הטובה ביותר. ואם אנחנו צריכים לעשות את זה, ואנחנו נעזרים ביועצי תקשורת ובאנשים שמבינים, כדי להנגיש את זה בצורה הטובה ביותר. אנחנו צריכים לעשות את זה בשפה מכבדת, ובשפה שמנגישה את זה בצורה הטובה ביותר לציבור. יש הבדל אם הציבור הוא בן 45 עד 65 לבין בן 18 עד 25.

להתאים לאוכלוסיה שצופה באייטם. זה כמו שילדים תתנהלי איתם אחרת לעומת מי שבן ששים. אני אביא לך את המצגת, וגם אני ממליצה לכם אם תוכלו לבקר שם, ותראו איזו עבודה הם עושים מול המגזר הערבי כדי להנגיש באמת את המשטרה, להוריד את החשדנות כלפי המשטרה, כדי לשפר את האמון בין המשטרה למגזר הערבי.

אני לא צריכה לבקר שם, אני נמצאת, אני רואה את הדברים.

כמה זמן אתה נמצא שם?

מיוני. אנחנו לא עוסקים בדוברות. אנחנו עוסקים בהנגשת שירותי המשטרה לחברה הערבית.

אני רוצה להגיד שמה שחשוב לי בעיקר זו הכוונה. כלומר מבחינתי בין שפה ספרותית לבין שפה שמשתמשים בה ביום יום, גם באומנות אצלנו, גם בסרטים, אפילו לפעמים הנגשה מסויימת, כל זה יכול להיות. אין לי שום בעיה עניינית עם זה, במידה והכוונה איך להגיע, ואין שום דבר אחר.

שאלתי, למה עד עכשיו אחוז הפרסום בשפה הערבית הוא לא מגיע לתשעה אחוז, למרות שהפשיעה בקרב הערבים היא כחמישים אחוז מהפשיעה בחברה בכלל. חשוב לי לדעת את התשובה על השאלה הזאת.

אני אסיים, כי כמו שכתבנו פה, אנחנו מנסים להגביר את החשיפה והמעורבות של הציבור הערבי לפעילות המשטרה באמצעות המדיה הדיגיטלית והשירותים המקוונים שלנו בשפה הערבית עם ההנגשה המתאימה. הכל בשביל לשפר את השירות ולהעלות את מדד האמון. זאת הכוונה שלנו. אין לנו כוונה אחרת מעבר לכך. אני מקווה שאנחנו עושים את זה טוב, ובכיוון הנכון.

אתם עושים עבודה פורצת דרך. לא היה את זה אף פעם. ראיתי את עבודתכם ברשתות השונות, מבינים את הקהל, וכאמור אני ממליצה לכל אחד פה להגיע ולראות.

אני מבקשת לתת את רשות הדיבור לדובר המשרד לבטחון פנים, דניאל בר, בבקשה.

בוקר טוב, שמי דניאל בר, ראש אגף תקשורת, דוברות והסברה במשרד לבטחון פנים. אנחנו בעצם אמונים על הקמפיינים, דוברות, תקשורת שוטפת, מיתוג וכו' לכלל אזרחי ישראל, בכלל זה כמובן החברה הערבית.

אני אגע רגע ברמת המקרו, ואז אני ארד למיקרו. יש החלטת ממשלה שנוגעת לתקציבי הפרסום במשרדי הממשלה. ויש אחוז מסויים שניתן להשקיע. המשרד לבטחון הפנים סך הכל התקציב שלו לשנת 2022 הוא ארבעה וחצי מיליון שקלים תקציב פרסום. זה לא הרבה. זה כולל את המשרד לבטחון הפנים ואת הגופים. את משטרת ישראל בעיקר. לצורך המחשה, נלך כמה שנים אחורה, תקציב הפרסום הגיע כבר לשנים עשר ושלושה עשר מיליון שקלים, כולל כלל הגופים. זה ברמת המספרים. החלטת הממשלה בעצם מגבילה את התקציב שניתן במשרד ממשלתי להשתמש לפרסום. אני יודע מחבריי עמיתיי ודוברי משרדי ממשלה שזה משפיע על כל משרדי הממשלה.

כל קמפיין שיוצא לדרך, כשאני מוביל קמפיין במשרד לבטחון הפנים אנחנו מבקשים מלשכת הפרסום הממשלתית להכניס באופן משמעותי את החברה הערבית. כמו שמפרסמים בחברה החרדית, ובחברה הדתית-לאומית, וכמו שמפרסמים בעיתונות הכלל ארצית, או בטלויזיה בערוצי הברוד-קאסט מה שמכונה, אנחנו גם מבקשים פרסום בחברה הערבית. ואני מקבל גם את רדיו פאנט, ובוכרה וכן הלאה, לא רק אתרי אינטרנט, רדיו וכו'.

לצורך דוגמא, קמפיין הקורונה שיצא לא מזמן, או קמפיין האמון במשטרת ישראל, שזה קמפיין ישן יותר, גם שם הכנסנו בפריסה את החברה הערבית באופן מאוד משמעותי. שוב, שמביא לידי ביטוי את חלקה באוכלוסיה, כעשרים-עשרים וחמישה אחוזים.

קמפיין שהיה לנו רק למגזר הערבי זה קמפיין מסירת נשק. זה קמפיין שהיה בעיקר לחברה הערבית, כאשר היו שני פרסומים בישראל היום ובידיעות אחרונות, כי זו היתה בקשה של היועץ המשפטי לממשלה, אבל בעיקר בחברה הערבית. הקמפיין הזה היה לא טוב. ולכן אנחנו בנינו קמפיין אחר, שמדבר אל הרגש. ההערה שלך ח"כ עודה היא מאוד רלוונטית. הקמפיין הראשוני היה אינפורמטיבי, מה הנקודות, כשמחזירים נשק וכו'. הקמפיין הבא, שכבר מוכן אבל עוד לא יצא לדרך, דיבר בעיקר אל הרגש, ובא לומר לחברה הערבית, יש פה משפחות שאיבדו את יקיריהן, אתם זוכרים את המורה בלוד, ממש אירוע כואב, הכינה את בית הספר בשלושים באוגוסט ובראשון בספטמבר לא הגיעה לכיתה. אלה דברים כואבים. צריכים לבוא ולדבר אל המשפחה הנורמטיבית בחברה הערבית, תדעו, אתם מאבדים את יקיריכם, את המורה, את החבר לספסל הלימודים, את בן המשפחה, בגלל ירי, זה יכול להיות ירי טועה, בגלל נשק שמסתובב בחברה הערבית.

לגבי דוברות, כל הודעה לעיתונות שיוצאת מהמשרד לבטחון הפנים, ואני יודע שגם ממשטרת ישראל, כל הודעה לעיתונות שיוצאת היא יוצאת גם במגזר הערבי.

בקמפיין הזה של הרגש יש גם, חשבתם לצרף משפחות ערביות? הם משתפים פעולה?

אנחנו פנינו לראשי רשויות ולמשפחות שנפגעו, דרך משרד פרסום ערבי. והגענו אליהם, והם היו מוכנים להתראיין. אבל המבצע לא יצא לדרך, אז הקמפיין לא יצא לדרך.

אבל הם כן רצו לשתף פעולה?

חלקם.

זה הרגש הכי טוב, בשפה, בצורה שמבינים. זה כמו, להבדיל, משפחות שאז עשו קמפיין, אם אתם זוכרים, לבטרם, על אמהות שהילדים שלהם נחנקו ונהרגו, ואז לדבר על תאונות בתוך הבית.

מה מספר העובדים הערבים העוסקים בנושא הזה?

עובד ערבי אחד עובד אצלי באגף.

מה אחוז העובדים הערבים במשרד?

צריך לבדוק בנציבות שירות המדינה. אני לא יודע מספרים.

כמה יהודים יש במשרד שלך?

בערך שש מאות עובדים ברוטו.

כמה ערבים מהם, ששוקדים על ההסברה בערבית?

יש אצלנו אחד, עובד חדש.

גם כשמדברים על רגש, יש ניואנסים לכל עם, לכל ציבור. יש אנשים שיוצאים מהציבור הזה. אני חושב שאלה שאלות מאוד מאוד חשובות. זה חלק מהפנייה הנכונה. זה חלק מהעניין התרבותי, שבנאדם שהגיע מהרחוב הזה, מהמקום הזה, אז הוא יותר קרוב, יותר נגיש. לכן מספר הערבים ששוקדים על ההסברה לערבים זה דבר מאוד חשוב. ואם זה רק פואד, שאני עכשיו מכיר אותו, מכבד, וחשוב, אבל צריך הרבה פואדים. פואד זה לב בשפה הערבית.

אני מבקשת לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

תודה רבה ליו"ר הוועדה. יש לי עניין די קבוע, אני שואל את עצמי שאלה ואני אשאל גם אתכם, ואני בטוח שנמצא את התשובה. אנחנו מדברים על החברה הערבית, אנחנו מדברים על השפה הערבית. וגם זה שהחברה הערבית, במיוחד הילדים, שיודעים לדבר את השפה העברית. אנחנו מדברים על סובלנות, על מניעת פשע, על זה שילדים יהיו עסוקים ולא יתעסקו ויסתובבו ברחובות ויחפשו כל מיני דברים שהם לא צריכים לעשות. אנחנו מדברים על חינוך כמובן, וכן הלאה וכן הלאה.

ויש לכל הדבר הזה פתרון, שזה הפתרון הזול ביותר והטוב ביותר. ואני מדבר כל הזמן על הנושא של הספורט. וכשאני מדבר על הנושא של הספורט, בעיקר בחברה הערבית, ועל העתיד של הילדים שלנו, אלה בעצם המסגרות שימנעו מהילדים בעתיד להגיע למקומות של הפשע, להגיע למקומות של אלימות. להגיע למקומות בעצם שאנחנו לא רוצים שיגיעו לשם.

אני מגיע ממדינות של מזרח אירופה. אני נולדתי בברית המועצות, בליטא, הגענו לארץ, והנושא הזה בברית המועצות מאוד מאוד חשוב. כל ילד עסק בענף ספורטיבי. ואנחנו מסתכלים על כל הנושא הזה של הפשיעה בחברה הערבית. ואני אומר לכם חבריי, אנחנו מדברים הרבה מאוד על תכניות מאוד מאוד גדולות. בסוף אנחנו רוצים שהילדים יהיו עסוקים, שהילדים לא יתעסקו בדברים שהם לא צריכים להתעסק. כי אם הם יהיו עסוקים לא יהיו להם ג'וקים בראש, והם לא יתעסקו בדברים האלו.

בארצות הברית בעיקר בחברה השחורה, עשו תכנית ב-1994, ואני מזמין אתכם חבריי מהמשטרה לראות אותה. בשכונות קשות מאוד השקיעה המדינה כסף, ולא הרבה כסף, באותן שכונות האחוזים של השפע, אונס, אלימות, ירד למספרים נמוכים ביותר. ממספרים מאוד מאוד גבוהים. תוך שנה אחת. פשוט גרמו לילדים להיות עסוקים ולא להתעסק בדברים אחרים. תלכו לכאוכב. תראו שיש שם אפס אלימות. למה, כי יש שם פרוייקט ספורט אדיר. תלכו לעיבלין, תלכו לסחנין, יש פרוייקטים אדירים של שחייה ושל כדורגל. תראו מה קורה שם באלימות. אפס אלימות. ילד שהוא עסוק, ילד שהוא במסגרת ספורטיבית עם מאמנים, לא יגיע לאלימות.

אני כל הזמן חוזר על זה, ואני שמח שמירב נמצאת פה, אני כל הזמן רודף אחריה בכנסת, אבל היא כל הזמן עסוקה. אני רוצה שעוד חבר כנסת ועוד חבר כנסת יירתם לנושא הזה, שמדינת ישראל, התקציב של הספורט במדינת ישראל הוא פחות משתי עשיריות האחוז. אפס נקודה שמונה עשרה אחוז זה תקציב הספורט. זה התקציב הנמוך ביותר בעולם.

אגב בתכנית החומש, כמה מתוקצב?

שבע מאות חמישים מיליון שקל לחמש שנים מתקנים. אנחנו צריכים להשקיע מיליארדים במתקנים. במיוחד בחברה הערבית. את יודעת מה יש שם? כלום אין שם. את הולכת לג'לג'וליה, אין מגרש כדורגל בג'לג'וליה. ויש אנשים שרוצים לעשות. תנו להם מגרשים, תבנו להם אולמות, בריכות. תבנו להם מגרשי כדורגל, הילדים יהיו עסוקים. לא תהיה אלימות. אנחנו ניפגש בעוד כמה שנים ותגידו וואלה, חבר הכנסת דוידסון, איך לא חשבתם על זה. ארבעים שנה לא נעשה פה כלום בספורט. אנחנו במצב נוראי בנושא הזה. אז אני באמת קורא לעשות שינוי בדבר הזה.

אתה עומד בראש ועדת המשנה לספורט. אתה צריך לעשות מעקב אחרי השבע מאות חמישים מיליון שקל של תכנית החומש, לצורך העניין, כל שבוע, ויתנו לך דיווח. אני רוצה להגיד לך שאתמול עשיתי דיון על המדדים, חלק מהם עלה הנושא של משרד החינוך והספורט, וביקשתי שנעשה דיון משותף.

אני שמח מאוד.

אני אמנם עסוקה, אבל זה נושא חשוב. באחת הוועדות של המגזר הערבי אמרתי, אני לא יודעת אם ראיתם, יש סרט שנקרא טראפיק, שמדבר על הפשיעה במקסיקו. ואז אותו סוכן שוטר שעזר להוריד באמת את אותם סוחרי סמים הכי קשים במקסיקו, כששואל אותו השופט האמריקאי מה אתה הכי רוצה, עזרת להוריד כאן את החוליה הכי קשה במקסיקו. אז הוא אומר לו אני רוצה מגרשי כדורגל עם תאורה. כי הוא אמר, ברגע שיש תעסוקה לילדים טובה. אני אעזור לך, בדיוק אתמול קיבלתי את התכנית של משרד החינוך והספורט, בוא נעקוב ביחד לאן הולך הכסף.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה. את האמת אני את הנאום המפורסם שלך סימון שמעתי, ואני מאמינה בו, ואני חושבת שאתה צודק מאה אחוז. זה נושא שלא טופל שנים רבות, לא הוקצו תקציבים, לא נבנו תשתיות לספורט, וזה היה יכול לפתור הרבה מהבעיות של הנוער הערבי, שמסתובב חסר מעש. אין לו כלום, ושעות הפנאי שלו מתמלאות בכל מיני רעיונות אחרים. אבל זה אומר שצריך לעבוד באמת קשה כדי להבטיח שהכסף שהוקצה אכן יגיע לפיתוח הענף.

אני רוצה לחזור לנושא של השפה הערבית והטיפול. אני חושבת שכל הנושא, למה לא יוצאים בקמפיין בנושא של איסוף נשק, כי אני חושבת שאין היצע בינתיים. ואני חושבת שעם כל הכבוד, אני חושבת שחבל על הזמן, וגם הכסף שהושקע במבצע הקודם היה חבל על הזמן. כי אני לא מאמינה במבצעים שקוראים לפושעים תביאו את הנשק שלכם אלינו. אם זה קמפיין להעלאת מודעות כמה הנשק במרחב הציבורי הוא דבר פוגעני, זה משהו אחר. ואני בטוחה שאז צריך לפתח את הקמפיין בצורה אחרת. כלומר כן לשחק על הרגש שהצעיר יבין שהכלי שהוא קונה אותו ושם אותו כדי להתפאר ולחשוב שהוא יותר גבר כאשר יש לו את הכלי הזה אצלו, שזה לא מעיד לא על גבריות ולא על כוח, אלא זה יכול להיות כלי שירצח את המורה הבאה ואת האישה הבאה, ואת הצעיר השכן ממול. זה משהו אחר, וזה קמפיין שמחייב שפה אחרת ועבודה אחרת.

אבל אני רוצה להתייחס לעובדה שאם רוצים לבנות אמון במשטרה, אז לא יכול להיות שדוברות המשטרה מוציאה אתמול הודעה על הסקנדל הכי גדול של אדם אמון על ענייני הפשיעה באוכלוסיה הערבית, מדלג על גופת אדם שנרצח מולו, וממשיך הלאה. אי אפשר להוציא הודעה שאומרת זה קשור לחקירת רצח. אי אפשר להגיד על זה עכשיו. זה מחייב אתכם, המחלק שאמון על לשפר את האמון, לחשוב איך אחרי פגיעה, זה פיגוע תדמיתי מה שנקרא, הסרטון שהופץ אתמול זה פיגוע תדמיתי, שאפילו לא היינו צריכים אותו כדי להבין שהתדמית של המשטרה והאמון במשטרה הוא בתחתית. מדובר באדם שנכח בזירת רצח, ודילג על גופה והמשיך הלאה והלך הביתה. זה אדם שאמון על הפשיעה באוכלוסיה הערבית, ראש יחידת סיף, ניצב, וכל התארים. זה פיגוע תדמיתי, שאפילו המשטרה לא היתה צריכה אותו, ממילא האמון הוא ברצפה. ממילא האמון לא קיים.

אז מעל לזה, איך מתכוננים לדבר כזה? איך יוצאים לציבור, ומסבירים דבר כזה, בטוח לא במה ששחררתם דבר ראשון על הבוקר אתמול כדוברות משטרה. זאת היתה הודעה עלובה. זאת היתה מריחה. בואו תסבירו משהו. זה היה בחקירה בתוך המשטרה, כבר חודשים ידעתם על הסרטון הזה. למה שתקתם עד היום? למה לא נעשו צעדים? ככה בונים אמון עם הציבור. תעשה מאה קמפיינים, זה לא יעזור לך. תטפל נקודתית במקרה הזה, זה יעזור לך. תשחרר הודעה בערבית על אישה, שחטפו אותה מתוך ליד מקלט, כי אתה רוצה להתרברב ולספר לחבר'ה, ותפגע בסודיות של המקלט ואיפה נמצא המקלט, זה לא יעזור לך. אתה פוגע. זה כמו פיל בחנות חרסינה איך שאתם מתנהלים. לא צריך להתרברב. תעשו את העבודה.

בוודאי תתייחסו לדברי חברת הכנסת. רק נגיד שבאירוע שבו ניצלה אותה צעירה, שהיתה ליד המקלט של הנשים מוכות, ניצלו חייה, בזכות פעולה רצינית מאוד של מחוז צפון, אותם בני משפחה שחטפו אותה, ובסוף הצילו את החיים שלה. החיים שלה ניצלו, מותר למשטרה להגיד שזו היתה פעולה מוצלחת. זה בסדר.

היא לא מדברת על הפעולה, היא מדברת על החשיפה.

אני מדברת על הדיברור.

כשהגיע לפה במקרה מפקד מחוז צפון, אחרי הבריחה מכלא גלבוע, לוועדה החסוייה, ושאלתי אותו, זה הדבר הראשון ששאלתי אותו. כי מי כמוך יודעת כמה חשוב לי הנושא של נשים נפגעות. והוא אמר לי מירב, לא היתה חשיפה של המקלט.

היתה. אנחנו אלה שנמצאים בשטח. את יודעת טוב מאוד כמה אני קשורה, דווקא הצוות של המקלט אני דיברתי איתו, והפעולה היתה נהדרת, שהם זזו במהירות. אבל בעיקר בגלל התושיה של האישה. הם פעלו מצויין.

אני חושב שאל תתייחסו להודעת דוברות, תתייחסו למהות. מפכ"ל המשטרה מינה קצין, ניצב, אקסול, שהוא היה מפקד מחוז תל אביב לשעבר, אחד מהמפקדים היותר רציניים של משטרת ישראל, במטרה לבדוק את כל הנושא הזה. ניצב חכרוש ביקש מהמפכ"ל לצאת לחופשה, המפכ"ל קיבל את בקשתו בדבר הזה. שתי פעולות. השר ביקש מהמנכ"ל להרחיב את הבדיקה של ניצב אקסול גם לאירוע עצמו, שבו האנשים נחשפו לסרט לפני שנה וחצי, ומדוע ואיך, האם נעשתה איזו שהיא פעולה בתוך הארגון, בתוך המשטרה. אלה הנתונים. אלה העובדות.

כרגע ניצב אקסול יבדוק את הנושא, גם מי נחשף לסרט, מה נעשה עם הסרט הזה במשך השנה וחצי עד שהוא נחשף שלשום. וגם לעצם פעולתו של ניצב חכרוש. יש לו זכויות גדולות מאוד מבחינת הלוחמה בפשיעה במגזר הערבי ובכלל, כניצב במשטרת ישראל. אלה העובדות, אלה הנתונים. אנחנו צריכים לחכות, כדי שהמסקנות של ניצב אקסול תצאנה. הסרט, כפי שאמר אתמול ניצב חכרוש, מראה שש שניות. זה הכל. יש המשך לסרט הזה. ויש לו גם גרסה, שהוא הציג אותה בכאן, גם שמעתי הבוקר את אחיו וגם הוא אמר למפכ"ל את גרסתו. בואו נחכה טיפה.

אתה לא מתייחס לדברים שאני אמרתי. אני לא ניסיתי לשפוט את חכרוש עכשיו, ולא לגזור את דינו. אני אמרתי איך יכול להיות שהדוברות של המשטרה, בתגובה הראשונה לחשיפה של הסרטון אתמול בבוקר, יצאתם לתקשורת ואמרתם, הנושא הזה הוא חלק מחקירת הרצח ואנחנו לא יכולים להתייחס לזה. זאת תשובה עלובה של הדוברות, סליחה.

הדבר השני שאני התייחסתי אליו זה איך יכול להיות, איך תסבירו לציבור עכשיו, תעזוב את הנושא של התוצאה, יש סרטון שאם לא היה מתפרסם יש קשר שתיקה שקיים בתוך המשטרה. אף אחד לא דיבר על זה שניצב חכרוש היה נמצא בזירת הרצח באותו רגע, והוא דילג על גופה ויצא. זה אפילו לא גופה, אדם שעדיין חי והיה ניתן להציל אותו אולי.

הנקודה ברורה.

מטבע הדברים, כאשר דוברות מוציאה הודעה בנושא הזה, היא מוציאה הודעה שהיא מקבלת את ההתייחסות המחוזית לדבר הזה, או של היחידה. וכיוון שנאמר לנו בצורה ברורה שמדובר על עד תביעה, לאירוע במשפט שמתנהל כרגע, משפט הרצח בדבר הזה, זה הדבר הראשון שהוצאנו. שלב ב', שבו מפכ"ל המשטרה מתערב, ונותן טיפול עומק לנושא הזה, אז בוודאי שהדוברות גם מוציאה את מה שהוא אומר. שני הדברים האלה כרוכים, זה גם עד תביעה, וגם מתבצעת בדיקה בנושא הזה.

אני אתייחס לחבר הכנסת עודה, הוא שאל אותי לגבי הקמפיינים במגזר הערבי. כשאני הולך לצאת בקמפיין אני פונה ללשכת הפרסום הממשלתית. כשאני רוצה לפנות למגזר הערבי, לשכת הפרסום הממשלתית מעסיקה בשכר משרד פרסום מהמגזר הערבי, שהוא נותן לנו את האסטרטגיה, את הפריסה, וכו'. אם לא היה לי לצורך העניין עובד מהמגזר הערבי, יש אחד, אבל נניח שלא היו, והיתה לך שאלה טובה, מתי הוא נכנס לתפקידו, אז הוא נכנס לתפקידו רק לאחרונה. לכן אני אומר, גם כשאני צריך לפנות למגזר הערבי אני פונה דרך משרד פרסום מהמגזר הערבי כדי שהוא יידע איך לדבר את השפה.

אנחנו הקמנו דף פייסבוק למגזר הערבי, ואינסטגרם למגזר הערבי, וכפי שציינתי, כל ההודעות לעיתונות, קמפיינים, הכל בא לידי ביטוי במגזר הערבי.

אני אתייחס לתשובתך. גם כשאתה מחליט בהתחלה, זה צריך להיות ראייה כוללת, שיש בה מימדים, גם תרבותיים, מההתחלה. הדבר השני, גם כשהגוף שמחזיר לך תשובה, גם אם אתה רוצה לאשר, אז אתה צריך להיות חלק מכל התפיסה הכוללת הזו בשביל להגיד שזה עוזר, זה לא עוזר. לכן מהמקום הכי בסיסי, צריך להיות גם עובדים ערבים.

תודה. אני עוברת לגיל חורב ממשרד הרווחה.

אנחנו בשנת 2021 התקציב שלנו לפרסום לא היה מאוד גדול, אבל בכל זאת אנחנו עשינו כמה דברים, חלקם התחילו בסוף 2021 ונמשכו לתוך שנת 2022. כיום אנחנו נמצאים בעיצומו של קמפיין המיועד לחברה הערבית, דובר ערבית, בנוגע למניעת אלימות במשפחה. הקמפיין הזה עלה גם בטלויזיה, בערוצים דוברי ערבית, וגם ברדיו ובדיגיטל. הוא עדיין נמשך. העברתי לכם את הסרטון, אפשר להראות אותו.

עשיתם עבודה טובה עם הסרטון הזה. יש להם עוד סרטון, או רק הכל מכוון לאחריות של החברה על הנושא? יש משהו על איך המערכות מתייחסות לאלימות?

פה מדובר בפרסומת שמתייחסת ספציפית לאישה הנפגעת, כדי לעודד אותה להתלונן, מכיוון שאנחנו יודעים ששיעור התלונות יחסית נמוך.

מה אתם מתכננים ל-2022 מבחינת תכנית החומש? ראיתי אתמול, נגענו רק במשרד הרווחה, אנחנו נעשה דיון יותר מקיף, מבחינת קמפיינים. האם עלה לכם התיקצוב? איך אתם מעבירים את המסרים של הממשלה על המלחמה בפשיעה?

הקמפיין הוא בעיקר בשני נושאים, זה אלימות במשפחה, אלימות בין בני זוג, וגם אלימות נגד ילדים ופגיעות מיניות. היה לנו לא מזמן קמפיין דיגיטל שקידמנו עם מרכז ההגנה בנצרת, מרכז הגנה לילדים שדובר ערבית. וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות גם במהלך שנת 2022. הולכות להיפתח מסגרות חדשות במסגרת התכנית הבין משרדית למאבק באלימות במשפחה.

חשוב להגיד שקמפיין זה לא רק פרסומות. אנחנו מכשירים עובדים שלנו במשרד, עובדים סוציאלים דוברי ערבית, להתראיין בתקשורת, בכל התכניות בטלויזיה, בתכניות הרדיו, גם בערוצים הייעודיים של המגזר אבל גם באופן כללי.

התקציב שלך הוא אותו תקציב כמו 2021?

השנה הגדילו לנו אותו קצת. ב-2021 ממש גירדנו מפה ומשם, לא באמת היה תקציב. ב-2022 כן נתנו לנו איזה שהוא תקציב לעבוד איתו, וכמובן מאותו תקציב יש נתח שהולך גם לדוברי ערבית.

תודה רבה. אני מבקשת לעבור לקרן דהרי ממשרד המשפטים.

שני דברים שרציתי להתייחס אליהם, בהמשך לדברים שכבר נאמרו. הראשון נוגע להחלטה 550, ההחלטה לפיתוח חברתי כלכלי, לצמצום פערים בחברה הערבית. ביחס למערך הדיגיטל הלאומי, להנגיש שפתית ותרבותית את הרפורמות, להעמיד לרשות משרדי הממשלה יכולות הנגשה מהסוג הזה. בעצם יש שם פעולות שנועדו לעודד ולתמרץ את כל הגופים לקדם את הנושא ולעמוד ביעדים שנקבעו. כך שעד סוף שנת 2005 נקבע יעד עבור כל משרדי הממשלה להנגיש לפחות חמישים אחוז מהתוכן והשירותים המקוונים. זה דבר אחד.

מעבר לעניין הזה, רציתי לציין כאן בהמשך לדברים של משרד הרווחה גם את הפורטל החדש בכל זכות, פורטל חדש שעלה בתחילת דצמבר 2021, שנוגע בעצם למידע או להנגשת מידע של זכויות נפגעי אלימות ופשיעה בחברה הערבית. זה אתר לתועלת הציבור, במימון של משרד המשפטים בישראל דיגיטלית.

זה אתר חדש?

האתר הוא לא אתר חדש, אבל הפורטל שעוסק בחברה הערבית הוא חדש.

איך אתם מנגישים אותו? איך ידעו האזרחים שיש להם את זה?

היו קמפיינים בפייסבוק ובמקומות נוספים למיטב ידיעתי. ויש שם ממש הפנייה, מעבר לזכויות שמגיעות לאנשים שנמצאים בסביבה שבוצעו בה עבירות של אלימות ופשיעה, שהם בעצמם נפגעו, גם למוקדי חירום וסיוע בערבית. שירותי צ'ט לנשים נפגעות אלימות, מטעם נשים נגד אלימות, וכו'. זו בשורה מאוד גדולה.

תודה רבה. אני מעבירה את רשות הדיבור לעולא נג'מי-יוסף, מיוזמות אברהם.

שלום לכולם, תודה מירב על הדיון, תודה גם לחבר הכנסת איימן על היוזמה החשובה. אני מכירה את רוב הדוברים כאן. אני אגיד שהנושא של התקשורת וההסברה הוא נושא שמאוד מאוד חשוב ומאוד משפיע על שינוי התודעה הציבורית. בכל נושא. אם אנחנו מסתכלים על הפרסומים של הלשכה המרכזית של הממשלה, אנחנו רואים ששיעור הפרסום בערבית בין 2019 ל-2021 היה בין שלוש וחצי לשמונה וחצי אחוז, וברוב המשרדים כאן ציינו שהיה להם תקציב נמוך.

אם אני מסתכלת ונכנסת, ועשינו את הבדיקה הזאת לעומק, לראות באיזה נושאים היתה ההסברה, ואני מסתכלת על המשרדים שממונים על הטיפול בנושא של האלימות ופשיעה, וכאן בטבלה לצורך העניין אנחנו רואים שרוב הקמפיינים ורוב ההסברה היו יותר בנושאים שקשורים לנושאים מצילי חיים, כמו הכבאות בנושא של שריפות, של תאונות בבית וכו', ופחות למיגור האלימות והפשיעה, ופחות שיח עם החברה הערבית.

אם אנחנו מסתכלים איפה היו הפרסומים, אכן היו בחברה הערבית ובתקשורת הערבית, אבל עדיין יש כאן סוגיה מאוד משמעותית, שצריך לזכור אותה, שאין לנו בעצם מדיה בערבית שהיא מדיה ממשלתית, כמו שיש לתקשורת הישראלית.

התקשורת הישראלית היא גם יהודית וגם ערבית.

אני מדברת על התקשורת הרשמית.

יש גם בשפה הערבית. יש גם בכאן 11.

אני אומרת שיש הבדל ויש פער בין האחוזים שיש לתקשורת בערבית, כשאחוז הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הוא מעל ששים אחוז.

מה ביוזמות אברהם עושים כדי להילחם בפשיעה?

אני אגיד, אבל לפני כן אני אגיד ככה, הנושא של הניו-מדיה, אני ביקרתי אצל ערן שקד, גם כשהיה ראש מדור קהילה במשטרה. אני רגע עושה הפרדה בין הדוברות של המשטרה, לבין ניו-מדיה. את אמרת שנעשית עבודה טובה, ואכן נעשית עבודה טובה באגף ניו-מדיה. אם אני מסתכלת על הדוברות של המשטרה, שהיא מגיעה לכלל החברה הערבית, עדיין אנחנו חווים שיש פער וחולשה מסויימת, שצריך לשפר אותה.

אם אני מסתכלת על העתיד, עכשיו אנחנו רואים שיש עובדים חדשים שנכנסים, צריך כן לצאת מכאן עם המלצה להאריך את מה שהיה, ולא לחזור על מה שהיה. הנושא של איסוף נשק, אני בעצמי ביקרתי בכל תחנות איסוף הנשק כדי לראות איך זה עובד. ואכן לא היתה מספיק הסברה, ואני שמחה שהם עצרו את המבצע.

לא צריך הסברה לזה, כי זה לא יקרה. זה בזבוז זמן לאסוף נשק בחברה הערבית. הקמפיינים של רגש, של משפחות, זה לא רלוונטי איסוף נשק. אף אחד לא יבוא ויגיד, זה לא קורה. אמר פה גם דניאל בר, שזה בזבוז כסף.

במבצע איסוף נשק שהיה, אנחנו מבקביל עשינו מבצע שכן מדבר על הכאב, שבו אפילו ילדים דיברו על האובדן שהם חוו בגלל שהיה נשק בתוך הבית. ואני שוב אומרת, התודעה הציבורית, כשאני כל הזמן מדברת על הנושא, תסתכלי על הנושא של ייצוג נשים, לא היה הרבה ייצוג נשים, והיום יש לגיטימיות לזה. וכל עוד שאנחנו נעלה את הנושא לשיח הציבורי, בשפה הערבית, נדבר עם האנשים בשפה שלהם, ובגובה העיניים, אנחנו כן נמצא אוזן קשבת.

מההמלצות שלנו אני חושבת שצריך להיות ממש פרסום נרחב ושיטתי לכל משרדי הממשלה, ולא רק למשרד כזה או אחר. הקמפיין שעלה עכשיו של משרד הרווחה הוא מצויין, הוא טוב, והוא מדבר לחברה הערבית. אבל באותו זמן צריך גם לדבר לחברה הערבית בקמפיינים שגם מדברים לשירותי הממשלה. לשירותים שמצילי חיים. כאן השיח היה יותר מופנה כלפי החברה הערבית.

לא על החברה, על המשפחה, גם בפרסומת האחרונה של משרד הרווחה על אלימות כלכלית, ישב לידה הבעל, לא ישבו לידה במשרד הרווחה.

אני אגיד שכדי לטפל בתופעה צריך להיות מכלול, ופאזל שלם.

מה ההמלצות שלכם שהגשתם למשטרה, מבחינת דוברות?

בפגישה הראשונה שהיתה במנהלת לשיפור דימוי המשטרה בחברה הערבית, שהיום נקראת אגף סיף, התשובה הראשונה שקיבלנו, אני לא חייב דין וחשבון לחברה הערבית. כשאנחנו באנו ואמרנו שצריך לדבר ולדברר את הדברים שהמשטרה עושה בחברה הערבית.

אז אני מבטיחה לך שמול המשרדים, בעבודה,

ער
סליחה, מי אמר לך שאנחנו לא חייבים דין וחשבון?

ערע
במינהלת אני שמעתי את זה, אני לא אנקוט בשמות.

בואו נעשה סדר, בגלל שהזמן קצר, וביקשתם שעוד נציג שלכם ידבר.

הנושא של מדידה והערכה, הנושא של קמפיינים ייעודיים לחברה הערבית, הנושא של הגברה וחיזוק מערך ההסברה בכל משרדי הממשלה, זה משהו שאנחנו ממליצים עליו. ופרסום נרחב ושיטתי בכל הפלטפורמות הקיימות. אנחנו כאן כי חשוב לנו שזה יגיע לחברה הערבית. אני לא באה בטענות. אני אומרת שצריך לשפר את מה שקיים.

שלום לכולם, בגלל שאנחנו מציינים את יום השפה הערבית, אני מברך את חבר הכנסת איימן עודה על היוזמה, זה מאוד חשוב לציין את יום השפה הערבית, ואני מברך אותך על הדיון החשוב הזה, וגם מברך את המשרד לבטחון פנים על זה שנתנו הזדמנות ממש להיכנס למישהו מהחברה הערבית, שמבין את החברה הערבית, שבא מהחברה הערבית, להיכנס לדוברות של המשרד, כדי להנגיש יותר בצורה טובה את כל המידע החשוב לחברה שלנו.

אני רק אציין שמחר אני נמצא חודש באגף הדוברות. ובחודש הזה כפר פתחנו ערוצים בשפה הערבי, אינסטגרם, הגענו למעל ששים כתבים שמוכנים לקבל מאתנו הודעות תקשורת, גם תקשורת מקומית וגם בינלאומית, שמדברת ערבית. ואני בחודש הזה ראיתי כמה הנושא של גם האלימות והפשיעה בחברה הערבית, וגם כל הקשור לחברה הערבית זה בסדר העדיפויות של כל הנהלת המשרד. גם מנכ"ל, גם שרים וגם הנהלת המשרד.

מה האתגרים שעומדים בפניך עכשיו עם הכניסה שלך לתפקיד? מה היית רוצה בסוף השנה שיקרה?

אני רואה המון דברים שעושים לטובת החברה הערבית, ואני רוצה שהחברה הערבית תדע שהנה, הם פועלים לטובתם, ולא כמו שהם חושבים, שאף אחד לא אכפת לו מהחברה הערבית. ואני רוצה את הדבר הזה ממש שהחברה שלנו תכיר שיש המון תכניות, המון קמפיינים שעושים בשבילם, ואני מקווה שנצליח לגעת ממש לרחוב שלנו ולהראות להם את הדבר הזה. וכל זה נעשה דרך מספר פרוייקטים שאנחנו רוצים לעשות בקרוב בעזרת ה'.

איך אתם עובדים ביחד שניכם?

אני בקשר יותר עם ואסים, שהוא דובר המשטרה לשפה הערבית, ואני גם בקשר עם כל משרד שיש לו דובר שאחראי על התקשורת הערבית, אני בקשר אתו. אנחנו משתפים פעולה. יש גם פורום עם כלל משרדי הממשלה ואנחנו נפגשים כל שבוע, ואנחנו משתפים פעולה, חושבים איך אנחנו יכולים להנגיש את המידע, לפעול בצורה טובה. שומעים את הדעה אחד של השני, ומקווים לתוצאות טובות.

רציתי להגיד רק ליוזמת אברהם לגבי הנושא של דוברים בשפה הערבית שיש למשטרת ישראל, ישנם היום שלושה דוברים, בפיקודו יאסים גאבר, רב פקד. אני חושב שהם עושים עבודה מצויינת והם עושים עבודה בלתי נתפסת מבחינת התקשורת הלעומתית. יש להם מוטו ברור אחד – להגביר את האמון בין משטרת ישראל לבין החברה הערבית, על כל גווניה וסוגיה על כל הערים ובכפרים.

הדבר השני זה לפעול ככל שניתן להוריד לאפס את רמת האלימות. ולשם כך הם עושים את העבודה הזו בשתי קומות. אחת, קודם כל כמעט כל הודעות הדוברות בעברית מתורגמות לערבית כדי להנגיש את המידע הזה לציבור הערבי. והדבר השני זה עבודת רגליים. זה להסתובב באולפני הטלויזיה, וכל העיתונות שקיימת במגזר הערבי. כל מי שמוכן לשמוע וגם אלה שלא מוכנים לשמוע מקבלים את המסרים בצורה ברורה משלושת הדוברים האלה, כל הזמן, עשרים וארבע שעות ביממה.

תודה. ח"כ עודה, בבקשה דברי סיכום.

אני חייב להגיד שאני יוצא בתחושה אמביוולנטית. מצד אחד את הכיוון להעצמת השפה הערבית ברמת בטחון פנים. אבל אני חושש מאוד מאוד שלא נגיע למצב שמטרת הדוברות זה להציל את המשטרה מהמצב הקיים. שזו לא תהיה מטרת הדוברות בשפה הערבית. בסופו של דבר דברים מדברים בעד עצמם. שנת 2021, מספר הנרצחים בקרב האוכלוסייה הערבית הוא הגבוה ביותר אי פעם. לכן שום תקשורת, שום הסברה, שום דבר לא יסביר את המצב הקיים.

יבוא עומר בר-לב וסיגלוביץ עם כוונות טובות, ויתחילו לעשות דברים בשביל שהאוכלוסיה תאמין למשטרה. למשל, מאבק נגד כמה ארגוני פשיעה פה ושם, ולהבליט את הדבר הזה בשביל לבנות את האמון. זה יכול להחזיק משהו כמו חצי שנה. במידה ולא רואים תשובות בשטח, במספר הנרצחים, שזה מתמעט, שזה יורד, מספר הנרצחים, אז זה יכול להחזיק מעמד משהו כמו חצי שנה. אחר כך שוב אף אחד לא יאמין. לכן העבודה האמיתית בשטח זה העיקר.

יחד עם זאת אנחנו באנו לדבר על ההסברה, ועל חלקה של האוכלוסיה הערבית והשפה הערבית. נקווה שבשנה הבאה אנחנו נגיע לפה עם שיפור במספרים וגם באחוזים. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת איימן עודה, שיזמת את היום החשוב הזה. אני אגיד לסיכום, תראו, אני חושבת שאחת הדרכים הכי חשובות למלחמה בפשיעה היא הדוברות. אני שמחה לראות שפואד נכנס לעבודה. גם הביקור שלי באגף סיף, שקיים רק מספר חודשים, מראה שיש שינוי. ולכן אני גם מצטרפת למה שאיימן אמר, שאנחנו רוצים עוד שנה לראות שזה באמת השתנה.

אני חושבת דניאל שיש לך משימה מאוד מאוד חשובה. היא משימה שבשנה האחרונה באמת לאור מספר הנרצחים בחברה הערבית, היא הפכה את כל נושא הדוברות להרבה יותר מורכב וחשוב. כי בסוף הדרך שבה אפשר להילחם בפשיעה היא קודם כל לדבר עם האזרחים.

היינו ביום חמישי בלוד, ונכנסנו לשכונת הרכבת, הוועדה לבטחון פנים. תחנה חדשה לגמרי של המשטרה הוקמה באמצע נווה שלום, בתוך שכונה ערבית, כולם דוברי ערבית. ובאמת נכנסנו ופגשנו את השוטרים. ואמר מפקד התחנה, ששי, שפתאום אנשים מתלוננים. עכשיו למה איימן הם מתלוננים, כי יש למי להתקשר, ויש עם מי לדבר. וזה לא שפתאום עלתה הפשיעה. הפשיעה תמיד היתה. פשוט ברגע שיש כתובת ויש עם מי לדבר אז אנשים גם מרגישים בנוח לדווח, בנוח להתלונן. כי בסוף כשזורקים אבן או יורים צרורות זה לא מפריד, לצערי, בין יהודי לערבי שנמצא באותה שכונה בלוד, שהיא גם ככה עיר מעורבת.

ולכן לדעתי הדוברות, והחיבור לשטח הוא קריטי. גם אמרתי כשיצאת שאין הרבה פעמים שיושב דובר ואומר שהקמפיין לא טוב. בדרך כלל אומרים כן, לא התבלבלת, באת ואמרת מראש זה היה הקמפיין. אבל אם יש לכם קמפיינים, צריך להפעיל אותם. הקמפיין הזה של משרד הרווחה שכל המשפחה סביבו, אני דווקא חושבת שזה היה קמפיין מדהים. אגב, זה לא קשור דווקא לחברה הערבית. הוא יושב לידה בעלה, שאומר לה מה את צריכה עכשיו את הכרטיס אשראי. דווקא המשפחה בכל קמפיין היא הכי קריטית.

ואם אתה אומר שגם אתם שם, בגלל זה שאלתי אם לקחתם גם את המשפחות של הנרצחים, זה מאוד חשוב. לדעתי צריך כמובן במקביל, אבל זה מה שאנחנו מתעסקים פה בוועדה, מה שנקרא להמשיך ולהילחם בפשיעה בחברה הערבית. אבל הדרך הכי טובה היא לדבר איתם, לדבר עם הציבור, לפעול דרכו, להעביר לו מסרים. ראיתי את זה גם בסיף, בניו-מדיה, בפייסבוק, באינסטגרם, לפנות לקהל צעיר, לחבר'ה צעירים, שבכלל לא רואים טלויזיה, אבל כל היום באינסטגרם, כל היום בטיק-טוק. איך אפשר כן להעביר מסרים, טובים יותר. פחות לעומתיים, ופחות שכמובן גורמים לצורך העניין להעלאת הפשיעה. כי בסוף, אנחנו לא רוצים לראות את החבר'ה הצעירים האלה כחיילים בארגוני פשיעה. אנחנו רוצים לראות אותם במקומות נורמטיביים ובבית ספר.

אז קודם כל היום הזה הוא יום חשוב. אני ממשיכה, יש לי את המדדים גם בחינוך וגם ברווחה לראות שגם שם יש קמפיינים. תודה איימן, נמשיך לעקוב. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.