פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
3
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
08/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ב (08 בפברואר 2022), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 08/02/2022
במסגרת ציון יום הספורט בכנסת - חבילות ערוצי ספורט במחיר נגיש
פרוטוקול
סדר היום
במסגרת ציון יום הספורט בכנסת - חבילות ערוצי ספורט במחיר נגיש
מוזמנים
¶
גלעד שץ - יועץ השר, משרד התרבות והספורט
נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ומדע, משרד האוצר
יאיר חקאק - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התקשורת
אביאל קרמזיאן - נציג פונים, ארגון היציע, אוהדי קבוצות הספורט בישראל
אמיתי כדר - עו"ד, המועצה הישראלית לצרכנות
עדי לביא - מנהלת אסטרטגיה ומדיניות, עמותת 'זזה'
גבי מטרסו - יושב ראש הסתדרות לאומית
ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית
חנה גרופר-שגיא - עו"ד, מייצגת נתבעי צ'רלטון בעלי עסקים קטנים
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
יצחק הלוי לוין - מרכז בכיר אגף פיקוח ובקרה, המועצה לשידורי כבלים ושידורי לויין
היו"ר יעל רון בן משה
¶
בוקר טוב לכולם, תודה שבאתם. הוועדה לפניות הציבור ה-8 בפברואר 2022 ז' באדר תשפ"ב. אני פותחת את הדיון בנושא שידור הספורט, מיד נרחיב בהצגת הנושא.
בפתח הדברים אני אקריא שיר קצר של אגי משעול: בחצר האחורית / פורח היום / (ליום) / הקקטוס הזה ששמו / לא ידוע לי / ואם אני לא אראה אותו / מי יראה? //
המבין יבין את ההקשר לדיון.
אז בעצם אני מקיימת את הדיון, לאור פניות אזרחים שהגיעו, בנושא הנגשה של שידורי ספורט. אני יכולה להגיד, מתפיסת עולמי, מתפיסת מפלגת כחול לבן, ואני יודעת שלנציגים רבים נוספים בבית הזה, הספורט הוא לא רק פעילות פנאי משפרת בריאות. הספורט הוא זירה להעצמה אישית, הוא מקום ליצירת חיבורים בחברה הישראלית, בטח אנחנו מבינים את הצורך הגדול בחיבורים.
הספורט הוא זירה לחיבורים גלובליים ובין לאומיים, מהצד השני הוא גם יוצר קהילתיות מקומית ולאומית, גאוות יחידה, זהות, הזדהות, מודלים לחיקוי שילדים ונוער מוצאים. בעצם, אזרחים רבים, כולל ילדים ונוער ומבוגרים, מוצאים בקבוצות ספורט מקום של שייכות והרבה מעבר לעוד ענף בריאות עם כל החשיבות, כמובן, של בריאות. היכולת של אזרח, ושוב אנחנו מדברים גם על ילדים, נוער, חיילים, חיילות, צעירים, צעירות וגם על אנשים בגילאים מבוגרים יותר, כולל אזרחים ותיקים, היכולת לצפות בשידורי ספורט מחברת אותם לחוויה שזה אתה תיארתי. ככל שאנחנו נצליח להנגיש את החוויה הזו לקהלים רחבים יותר, כך גם הפרט ירוויח וגם החברה בישראל בכלל. לצד זאת, אני רוצה גם להגיד, אנחנו בסך הכל פועלים במסגרת של שוק חופשי, של תחרות. אנחנו לא היינו רוצים לחזור לימים של הלאמה של שירותים שהיום הם כבר פרטיים, אני מדברת בשמי ובשם המפלגה שאני חלק ממנה.
אנחנו לא רוצים לחזור לימים של ערוץ אחד ותו לא, והמשימה שלי לפחות, ואני חושבת גם של נוספים פה בחדר הזה, היא למצוא את דרך המלך, שמצד אחד, אנחנו אומרים השוק הוא חופשי ואנחנו, המדינה, נהיה במקום שבהם צריך בלמים, איזונים או הגעה להסכמות ופשרות אחרות. אני חושבת שעל עולם התרבות והספורט יש הסכמות רחבות, יש גם חקיקה, יש גם תקינה, אבל אנחנו עדיין מוצאים שאזרחים לא מעטים, מוצאים ששידורי הספורט לא מונגשים להם בצורה הטובה, בוודאי אם אנחנו הולכים למקומות שקשורים לספורט נשים או ספורט של אנשים למוגבלויות, שם הפערים הם הרבה הרבה יותר גדולים. אנחנו מאוד היינו רוצים שהילדים והילדות שלנו, לפעמים אומרים שאנחנו רוצים שהילדות שלנו ייראו, אבל אני אומרת שזה גם לגבי הבנים וגם לגבי הבנות, ייראו ספורטאיות, נשים מצליחות. מספיק להגיד את השם לינוי אשראם בחדר הזה וכולנו גובהים בשני סנטימטר, וחשוב שגם הבנים וגם הבנות שלנו ייראו את זה באותו אופן שאנחנו מדברים על ספורטאים עם מוגבלויות. אנחנו מקבלים לא מעט פניות שישנה בעיה בשידורים של הענפים האלה, של ספורט נשים או של ספורטאים נכים.
אז אני אפתח מיד את הדיון להתייחסויות, אם יצטרפו אלינו חברי כנסת, אז ניתן להם את זכות הדיבור כאשר הם יגיעו. אנחנו נשמע את נציגי האזרחים, אנחנו נשמע את נציגי הממשלה. אני מרשה לעצמי להגיד שאני מופתעת שלדיון כל כך חשוב, שהיה סביבו הרבה מאוד מלל בימים האחרונים, לא הגיע שר התקשורת יועז הנדל. אני יודעת שהוא אמור להיות היום בבניין לדיון, ואולי בעיניו הם יותר חשובים. אני מקווה שהוא כן ימצא את הזמן גם לדיון הזה שמעניין כל כך הרבה אזרחים, בסוף הוא תחת אחריותו במשרד התקשורת. אני מעבירה התייחסות ראשונה למר אביאל קרמזיאן מארגון היציע שפנו אליי ראשונים בסוגיה הזו. בגלל שיש הרבה מאוד דוברים גם בחדר, אבל יש לנו גם רבים נוספים בזום, אז בוא תציג בשלוש דקות את עיקרי הדברים מבחינתך ומבחינת ארגון היציע.
אביאל קרמזיאן
¶
אני אתחיל בנקודה הראשונה, שכדורגל מבחינתנו שייך לקהילה ולאוהדים. לא ייתכן שבשנת 2022 כל הרשתות, כל הפלטפורמות הגדולות, נטפליקס ו-יוטיוב התקדמו ועברו לשידורים בסטרימינג, ורק בליגה הישראלית בכדורגל, וחברת צ'רלטון לא מנגישה את התכנים שלה. הילדים והנוער צופים בפלטפורמות דיגיטליות ומכשירים ניידים ואין לנו פתרונות. אני גם אציין נקודה שבה ילדים ובני נוער נחשפים לתכנים פורנוגרפיים באתרים הפיראטיים האלה.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
רגע, תציג את האתגר למי ששומע עליו בפעם הראשונה, רק ברשותך בקצרה. לצורך העניין, משפחת ישראל ישראלי, המשפחה הישראלית הממוצעת, אני עוד לא הולכת לקצוות, רוכשת חבילת שידורים שבה אפשר לצפות בטלוויזיות בבית.
אביאל קרמזיאן
¶
שגם למשפחת ישראלי יש לה בן חייל ויש לה בת שירות לאומי ואבא עובד במשמרת והוא לא צופה בכדורגל. הוא לא יכול להגיע למגרש ולראות את זה באצטדיון עצמו, אין לו אפשרות לראות את זה מחוץ לבית, הוא מוגבל לצפייה רק בבית בממיר, בסטרימר או בטלוויזיה שלו, לא בפלאפון, לא בטאבלט ולא במחשב.
אביאל קרמזיאן
¶
האפשרות הזו נגישה בכל פלטפורמה, בכל מכשיר, בכל מקום. בכל ליגה היום אפשר לצפות בכל התכנים האלה, זה משהו שכבר קיים כמה שנים. יותר מזה, נערך סקר לאחרונה שנשאלו בו אוהדי ספורט כיצד אתם צופים בתכנים שלכם, וששת אלפים ענו, ומתוכם שמונים וארבע אחוז, ענו שבגלל שאין להם את האופציות, הם צופים באופציה הפיראטית.
אביאל קרמזיאן
¶
לצפות בתכנים פיראטים, בגלל חוסר הסדרה רגולטורית, בגלל שחברת צ'רלטון פשוט רוכשת את הזכויות ולא עושה בהן שימוש. מנהלת הליגה העדיפה, במכרז שלה, של זכויות השידור של ליגת העל לכדורגל, ללכת עם חברה פרטית ולא לחייב אותה במכרז לעשות שימוש בזכויות שלה לסלולר. זאת אומרת, האופציה קיימת ונגישה, היא אף הגישה על זה, ככל הנראה, איזו שהיא הצעה עסקית והיא קיבלה על כך ניקוד. המכרז הזה אינו שקוף לציבור, אינו גלוי לציבור. אנחנו כיום גם, מבחינתנו, דורשים ממנהלת הליגה לחייב את חברת צ'רלטון להנגיש את זה, לחייב אותה לעשות שימוש בזכויות הסלולר שלה. המכרז הזה הוא לעשר שנים הקרובות עם אופציה, זאת אומרת זה חמש שנים ולאחר מכן עוד חמש שנים אופציה. אנחנו למודי ניסיון שבעבר, במכרז הקודם, היה להם אופציה לאחר ארבע שנים לצאת ממנו והם האריכו באותם סעיפים לשנה נוספת. אנחנו לא רוצים ליצור מצב שאנחנו מחכים עכשיו עשר שנים ובהם האזרחים כבולים, בהן כל אזרח כל חייל - - -
יאיר חקאק
¶
שלום, תודה גברתי יושבת הראש. ד"ר יאיר חקאק סמנכ"ל אסטרטגיה של משרד התקשורת. אני חייב להגיד שהתגובה הבסיסית שלי, שכאזרח אני אולי מסכים איתך, אבל לא מדובר כאן בשאלה רגולטורית, אלא בשאלה מסחרית, לכן אני חושב שהשאלה צריכה להיות מופנית לנציגי מנהלת הליגה ולנציגי צ'רלטון. אם וכאשר תתעורר סוגיה רגולטוריות, נדרש אליה, אבל כרגע מדובר בסוגיה מסחרית של מיצוי זכויות ולא מעבר לכך, לפחות לנקודת מבטי.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
אוקיי. אני רוצה רגע כן לחזור איתך למשפט הראשון של דבריך, שיכול להיות שכאזרח אתה מתחבר, זאת אומרת יש פה איזה שהוא היגיון בסיסי שאתה אומר, הוא רחב יחסית ההיגיון הזה, אפשר להתחבר אליו, השאלה אם לך כסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד התקשורת, יש כלים נוספים מעבר למכרז הקיים או הגבלים מסחריים שאתה כבר נמצא בתוכם, כולנו נמצאים בתוכם, אם יש מחשבות על איך כן פותרים את זה. לא בכדי, שבאמת בני או בנות שירות לאומי, חיילים וחיילות יוכלו לצפות בזה בשידורים הספציפיים, עליהם מדובר, גם בזמן השירות שלהם.
יאיר חקאק
¶
התשובה היא כן ולא. קודם כל, אני רוצה כן להדגיש שרשות התחרות חיוותה את דעתה בעניין והגיעה למסקנה שלא מדובר בהגבל עסקי או בפרקטיקה אסורה. בעיניי, זה מאוד מאוד דומה לשאלות אחרות על מי מוכר מה באינטרנט ולמה, כן? אם נסתכל על המשק הישראלי, באופן כללי, יש הרבה חברות שמוכנות כן מוצרים באינטרנט או לא למכור מוצרים באינטרנט. האם כבעל תפקיד במשרד התקשורת אני חושב שיש עניין רגולטורי במקרה הספציפי הזה? אני חייב להגיד שלא. אבל, הייתי באמת כאן מבקש לשמוע את בעלי העניין הישירים לפני שאני אחווה דעה יותר מפורטת בעניי.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
בסדר גמור. רק ברשותך, מר חקק, אני לא חושבת שנכון להשוות שידורי ספורט למוצרים אחרים שרוכשים באינטרנט. יכול להיות שגם היינו צריכים להביא לפה נציג ממשרד החינוך, לצורך העניין, אבל כפי שציינתי בפתח דבריי, מדובר בנושא שהוא הרבה יותר רחב מאוד מוצר צריכה שרוכשים מסין או מכל מקום אחר. מצטרף אלינו חבר הכנסת פרופסור אלון טל, אז בבקשה זכות הדיבור.
אלון טל (כחול לבן)
¶
אני רק אחזק את דבריה של יושבת הראש. אני חושבת שכשאנחנו חושבים על בניית זהות משותפת במדינת ישראל, כמובן שהתרבות היא חלק חשוב, אבל אני חושב שגם הספורט מהווה מרכיב חשוב. אם אנחנו לא נדאג שכל הציבור יוכל לגשת, לפחות לאותם אירועים שהם מעצבים דור לפעמים או תפיסת עולם, אם זו האולימפיאדה, אם זה מכבייה ואם זה, לא יודע, מונדיאל, הלוואי יום אחד מדינת ישראל עוד תחזור לשם. אבל, אותם דברים חייבים להיות נגישים לכולם, אחרת אנחנו פשוט ננציח את הפערים, ובעיקר זהויות מקבילות, כלומר מי שיכול לרכוש ספורט ומי שלא. לכן, אני מברך על עצם הדיון פה ושמח שאת לקחת את התלונה הזו.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
תודה רבה, חבר הכנסת אלון טל. נמצאים איתנו נציגים של החברות, צ'רלטון, OTS? לא? גם לא בזום? הם הוזמנו, כן? אני מבקשת להוציא להם על זה מכתב ברור ממני עם עותק לשר התקשורת, למנכ"לית משרד התקשורת. לא התקיים דיון בכנסת, יוזמנו גורמים גם אם הם פרטיים והם לא יגיעו. הם מספקים שירות לאזרחים והם צריכים, לכל הפחות, להתייחס. התייחסות משרד התרבות והספורט, בבקשה.
גלעד שץ
¶
אני יועץ השר. קודם כל, חשוב לי להגיד שמשרד התקשורת הוא בעל הסמכות והרגולטור בנושא, וככל שמדובר בשאלות רגולטוריות, אז הוא הכתובת, מצד אחד. מהצד השני, ברור לגמרי שלנו כמשרד ולשר, מאוד חשובים האינטרסים השונים שקיימים פה וקיימים פה אינטרסים רבים. אומנם, הפנייה הייתה על שאלה של כדורגל, אבל בסופו של דבר, יש בה אינטרסים שהם הרבה מעבר מבחינתנו. כמובן, יש גם את האינטרסים של האוהדים עצמם, לראות את אירועי הספורט באופן זמין ונגיש, כמובן, גם כלכלית. יש פה את האינטרס של הספורט הישראלי בכללו, את האינטרס של ליגות שאולי מביאות פחות כסף ופחות רייטינג ישודרו ויהיו זמינות לצפייה, גם ענפים וגם ליגות שאולי מביאות פחות רייטינג, שהם לא כדורגל או כדורסל, ספורט אולימפי ופאראלימפי לא רק בזמן האולימפיאדה.
בנוסף, ליגות נשים, שמאוד חשוב, על מנת לקדם ספורט נשים, שספורט נשים גם ישודר. אגב, גם האינטרס של מנהלת של הקבוצות לא לקרוס כלכלית, שהרי בסוף היום זה נתח נכבד מהכסף שהם מקבלים. אז, כל האינטרסים האלה ברור לנו שצריך לאזן אותם באיזה שהוא אופן. כמו שאמרתי, מי שאחראי על זה הוא משרד התקשורת, לנו חשוב לשמור על כל האינטרסים האלה. ככל שיהיו ויהיו קיימים מהלכים, ואנחנו יודעים שיש איזה שהוא תכנון לכל מיני מהלכים ארוכי טווח יותר שהמשרד מתכנן, אז ככל שיש שינוי באיזון הזה, שהוא האיזון שקיים היום, אז חשוב לנו לקחת חלק. השרים אף קיימו על זה ישיבה לפני כשבועיים והסכימו שככל שמהלכים כאלה יקרו והתקדמו, אז יהיה צוות משותף גם של המשרד שלנו ומשרד התקשורת שייפגשו וידונו בכל ההשלכות האפשריות, ואיך באמת שומרים על האיזונים ועל האינטרסים השונים.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
גלעד, ברשותך, אני לא הבנתי, אולי אחרים הבינו. השרים, שר התרבות והספורט ושר התקשורת, סיכמו שיוקם צוות - - -
גלעד שץ
¶
סיכמו שיוקם צוות שידון בשאלה של שידורי הספורט בהקשר של דוח ועדת פולקמן, שהמליץ המלצות. ככל שיחזור איזה שהוא מהלך, שיבקש לשנות את האיזון, אז הצוות הזה ידון בהשלכות על שידורי הספורט. הצוות הזה, כמובן, מוקם בימים האלה, ויתכנס לדון בהשלכות.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
יופי. תודה רבה, גלעד. זו הייתה התייחסות מאוד חשובה. בוא ננסה לחזור בזום לנציג מועצת הכבלים והלוויין. ישנה תקלה. אדוני, אני מצטערת, אם תרצה תתחבר ממכשיר אחר ואנחנו נשמח לשמוע אותך. מארגון "זזה".
עדי לביא
¶
אני מהקהילה לקידום ספורט נשים, תודה כמובן על קיום הדיון. אני רוצה להעלות כמה נקודות מרכזיות, שאנחנו מעוניינות ככה להתמקד בהן. אני רק אומר מה היא עמותת "זזה", דבר ראשון אנחנו קהילה לקידום ספורט נשים. קמנו בירושלים ב-2017, במטרה להנגיש בין משאבים ציבוריים, זאת אומרת מגרשים, לנשים ילדות ונערות, זאת על מנת לעודד יותר נשים, נערות וילדות לעסוק בספורט קבוצתי. במקביל, גם להפוך ספורט נשים בהתאם למוצר צריכה, לכן אנחנו גם כאן בדיון.
עכשיו, ישנן שלוש נקודות מרכזיות, אחת מהן היא תוכן, איכות ופלטפורמה. אז, דבר ראשון, מבחינת התוכן, שיהיה שידורי נשים. ברגע שאין שידורים של ספורט נשים, אין בעצם ילדות או נערות, הן לא יודעות מה קיים בעולם מבחינת סוגי הספורט השונים. בנוסף, יש גם קהל של מעריצות ושל מעריצים, אוהדים שעוקבים בעצם על אותם שידורים. אני יכולה לומר שאני, באופן אישי, אנחנו וגם חברות העמותה, אנחנו צפינו בשידורים של מונדיאל הנשים שהיה ב-2019. בעולם כל משחק היה לו בערך 17.7 מיליון, בממוצע, צופים לכל משחק, בארץ זה היה רק באפליקציה. אחרי הפנייה שלנו זה עבר לערוץ התאגיד, והיו הרבה מאוד אנשים שהגיעו ורצו לצפות. זה דבר ראשון.
הדבר השני, הוא האיכות. ברגע שמתחילים משחק שהוא בשידור חי, כדורגל, עשרים דקות באיחור, בגלל שהיה משהו אחר של גברים שהסתיים יותר מאוחר בגלל הארכה, אז זה פוגע באוהדים. זה פוגע בנו, כי אנחנו לא יכולים לצפות בשידור כמו שצריך, ואנחנו נחפש אפיקים אחרים. כמובן שאותם אפיקים יהיו באיכות יותר ירודה, בגלל שהם יהיו בסטרימינג ובדרכים אחרות ולכן זה מאוד חשוב. לדוגמא, שהיו את השידורים של רמלה ביורוקאפ, מה שקרה שהוא התחיל גם באיחור, בגלל שהיה אילו שהן בעיות בשידור, ובסוף זה היה בשידור כמו ביו טיוב. אז עוד פעם, אם משדרים משהו, אז כדאי שזה יהיה באיכות טובה. בנוסף, כמובן עניין של כמה מצלמות אם זה שתי מצלמות או שלוש מצלמות, כמו שאנחנו רגילים משידורי גברים, ספורט גברים.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
סליחה רגע, עדי, זה נושא שאתם בחנתן אותו? חוץ מזה שאנחנו יודעים שכמותית, אלו גם נתונים שאני בדקתי, שמשדרים פחות ספורט נשים, אנחנו גם מכירים את זה, אבל האם בחנתן את זה שיש יותר איחורים ועיכובים בשידורים של ספורט נשי ושהוא משודר באיכות פחות טובה?
עדי לביא
¶
כן. אין לי פה נתונים מבחינת מחקר לכמה בדיוק זה קורה, אבל העניין הוא שבגלל, שמבחינה כמותית מלכתחילה, אנחנו מדברים על כך שמשדרים את זה פחות, אז כמובן שברגע שיש איזו שהיא בעיה או, נניח, יש פשלה בשידור, אז פעם אחת ההשפעה של זה או ההשלכה של זה יותר רבה, מאשר אם נניח יש איזה שהוא משחק אחד של גברים, שזה אחד מבין מאות שידורים שיש איתו איזו שהיא בעיה. ספציפית, מה שאני אומרת, נניח, נתתי דוגמא על המונדיאל, זה מפעל מאוד מאוד מוקצב בזמן, יש כמה משחקים, אז ברגע שיש משחק אחד מרכזי, לצורך העניין, שיש איתו בעיה וזה היה עם הרבה מאוד משחקים, אז כמובן שההשלכה של זה וההשפעה של זה היא רבה יותר.
אביאל קרמזיאן
¶
אני אוסיף משהו בנוגע לשידורי ספורט נשים, אני גם מייצג את הפורום לספורט שוויוני וקידום זכויות נשים בתקשורת, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עמותת "זזה". בנוגע לאיכות של השידור - - -
אביאל קרמזיאן
¶
אנחנו לקחנו גם את פורום לספורט שווינו כחלק מרצון שלנו לקדם את זכויות נשים בתקשורת, יש לנו קבוצת פייסבוק מאוד פעילה. אנחנו עושים את זה בהתנדבות מלאה. מה שרציתי להתייחס גם, זה שבמכרז להתאחדויות בכדורגל, לאחר שאנחנו הפעלנו לחץ על ההתאחדות לכדורגל, השנה הם הכלילו את שידורי ספורט נשים במסגרת המכרז, לאחר שזכויות השידור של הגברים בלבד נכללו בעבר והסירו אותו בעבר, שידור ספורט הנשים. השנה יש פערים משמעותיים שאנחנו שמים לב, גם מבחינת כמות המצלמות, יש שלוש מצלמות למשחקים של גברים בליגות נמוכות וליגה לנוער, ובליגות נשים שהן בוגרות הן בשתי המצלמות לצורך העניין. בנוסף, גם מבחינת האיכות, אין שם חיוב לשדר ב-HD מבחינתם, המצלמות של איכות SD מספיק. גם החיוב של פרומואים, לצרוך העניין, שזה גם מאוד מקדם חשיפה, אף אחד לא אוכף את זה, זאת אומרת זה קיים בחוזה. ברגע שערוץ הספורט כיום, למרות שמשודרים שם משחקים, לא מקדם את הפרומואים במסגרת שהוא מציג את כל התכנים שלו בערוץ, אז זה פוגם בשידור הזה.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
הבנתי. נציג משרד התקשורת, אני אשמח בהמשך לשמוע את ההתייחסות שלך לכלל הנקודות שעולות, בוודאי לנושא של אי שוויון בסיקור, זו נקודה מאוד משמעותית. ששי שדה, יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, מטעם ההסתדרות הלאומית.
ששי שדה
¶
כן, תודה רבה גברתי, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. לדעתי, זה דיון חשוב מאוד גם בפן המקצועי וגם בפן האישי. אנחנו כאשר ביקשנו להירשם לוועדה, נשאלנו מדוע, מה הסיבה שאנחנו מבקשים להצטרף, והסיבה המקצועית, העיקרית, לכך היא שאנחנו שבכל מקום שיהיה שצריך להילחם ביוקר המחייה אנחנו נהיה. אנחנו נביע את עמדנו לטובת מאה שמונים אלף העובדים, שנמצאים אצלנו, וגם לטובת כלל אזרחי ישראל. יושב לידי כאן, יושב ראש הוועדה בלאומית שירותי בריאות, גבי מטרסו, שאני אשמח שגם הוא יגיד כמה מילים אחר כך בשמו ובשם העובדים שלו.
הספורט הוא מרכיב חשוב מאוד בתרבות הישראלית, ובאופן שהדברים עובדים היום, אנחנו פוגעים בתרבות הספורט במדינת ישראל. אני זוכר כאשר היינו ילדים ראינו שידורי ספורט, במיוחד את המרכז המרכזי בערוץ אחד, זוכרים את השקופית של קלאב הוטל לוטראקי יוון, שהייתה מאחורה כל הזמן? אני זוכר, ישבנו עם המשפחה, הילדים, ההורים, ישבנו כולם יחד וצפינו בכדורגל ובשידורי הספורט. זה גם העצים את תרבות הספורט אצלנו במשפחה וגם העצים את תרבות הספורט בארץ, זאת אומרת גם חיזק את המשפחתיות וגם את תרבות הספורט. מה קורה היום, היום על מנת לצרוך תרבות ספורט, אנחנו צריכים, קודם כל, להיות חברים באחת הרשתות, בטלוויזיה רב ערוצית, לא משנה איזה מהן, זה כבר עולה כמה מאות שקלים בחודש. על זה, מי שרוצה לצרוך עוד תרבות ספורט, צריך לשלם עוד שמונים ושתיים שקל לחודש לצ'רלטון.
עכשיו תגידו לי, מפה, מהחתך הסוציואקונומי הנמוך יכול להרשות לעצמו טלוויזיה רב ערוצית? במקרה הטוב, יהיה להם עידן פלוס, זה במקרה הטוב. אני אומר, החבר'ה העובדים ממעמד הביניים, חושבים פעמיים והרוב לא מרשים לעצמם גם לקנות את צ'רלטון מעבר לזה. אין מצב, זו עלות של מאות שקלים בחודש. מה אנחנו עושים כאן בסוף? פוגעים בתרבות הספורט במדינת ישראל. אני התחברתי מאוד למה שאמרת, גם על כל הענפים של הנשים, צריך להכניס את זה ולעודד את זה. במקום זה, מה שקורה, זה שהולך ומתמוגג. רוצים שוס? נבחרת ישראל, שידורי נבחרת ישראל, הנבחרת שלנו של כל עם ישראל שממומנת על ידי המדינה, על ידי המיסים שלנו, מה קרה עם השידורים שלה השנה, מהיום ואילך? עוברים גם כן לערוץ הספורט, לערוצים לא חינמיים. אני שואל, יש לנו שלושה ערוצים מסחריים ועוד ערוץ אחד, את התאגיד, למה הערוצים האלה לא יכולים לסייע לעם ישראל לראות תרבות ספורט? למה התאגיד, שהוא תאגיד של כולנו, ממומן על ידי המיסים, לא מחויב לקנות תרבות ספורט?
אני אגיד לכם למה, למה הוא לא מצליח, כי אין לו מספיק תקציב לעשות את זה. העלויות עלו בצורה דרמטית, מארבעים מיליון שקל לשנה למאה ארבעים מיליון שקל לשנה, מה היא התוצאה? שאנחנו, אזרחי ישראל, בעלויות הגבוהות שאנחנו משלמים על הטלוויזיה, מממנים את הקבוצות, את המגרשים, בנוסף לכרטיסים שאנחנו קונים למשחקים, בנוסף למרצ'נדייז שאנחנו קונים ובנוסף לכל מה שאנחנו עושים מסביב, אנחנו מממנים את הקבוצות. נראה לכם הגיוני שאזרחי ישראל יממנו את מגרש כדורגל באיזה שהוא מקום? לא, מי שצריך לדאוג לזה היא המועצה, הרשות המקומית, הקבוצה, לא אזרחי ישראל על ידי זה שהם רוצים לרכוש תרבות ספורט ולראות טלוויזיה.
לסיכום, גברתי, קודם כל, אני ממש מודה לך על קיום הדיון הזה, אני מקווה שתהיה לזה המשכיות וגם נשכניות, כי הנושא הזה חייב להיות מטופל. ישנה פגיעה בתרבות הספורט, ישנה פגיעה עצומה בתרבות הספורט בישראל. באופן שאנחנו כיום פועלים, אזרחי ישראל מממנים את הספורט, לכן חייב, אחת לדעתנו, לאפשר צפייה באינטרנט של שידורי הספורט. אני מדבר על הכל, כדורגל, כדורסל, ספורט נשים והכל, חייב להיות הכל מהכל. שתיים, לחייב את מנהלת הליגה, לאפשר לפחות את המשחק המרכזי, שיהיה ב-כאן 11, חייב להיות, זה צריך להיות בחינם. מעבר לזה, יש לאפשר או לחייב את הערוצים המסחריים לקנות לפחות את אחד מהטורנירים, וככה לפחות עם ישראל יזכה קצת לראות תרבות ספורט בחינם.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
קודם כל, בוקר טוב ותודה, גברתי יושבת הראש. אני רוצה להגיד לך משהו אישי ואחר כך אני אתייחס לגופו של הדיון עצמו, כל הכבוד לך על מה שאת עושה, כל הכבוד לך שאת יושבת, מקשיבה ושומעת בעצם את הכאב של הציבור. כן, הוועדה שלך היא במה לכאלה שרוצים להביע את הכאב שלהם, שלא יכולים להביע אותו במקום אחר, אז זה בפן האישי, באמת כל הכבוד. עכשיו, בשביל גילוי הנאות, אני לא רואה ספורט, אני באמת לא רואה, ולפעמים צוחקים עליי ואומרים לי "תשמע, מה, אתה לא רואה כדורגל?", אני אומר להם "אני אוהב לשמוע את התוצאה הסופית", אבל זה לא העניין.
העניין הוא שהנגשה של השידורים, במיוחד לשכבות החלשות, כמו שנאמר כאן, לציבור שחי בישובים במצב סוציואקונומי נמוך ואין לו גם פעילות תרבות אחרת. הספורט, אין מה לעשות, על כל גווניו, כדורגל, כדורסל, טניס שולחן, טניס שדה, שחייה או כל ספורט שהוא היום הוא תרבות, ואיפה שאין פעילות תרבותית, אז הספורט ממלא את המקום הזה. חלק גדול מהישובים הם חסרי פעילות תרבותית, ואני חושב שהספורט והנגשת השידורים הן ימלאו פער מסוים. אולי אולי דרך זה גם נוריד את רמת האלימות בישובים, בעיקר גם במגזר הערבי, אוהבים לראות ספורט, שיראו כמה שיותר ספורט ובזול. אני חושב שאתה צודק, צריך להנגיש את זה, יש היום הרבה מאוד אמצעים, יש אתרי אינטרנט. היום אני הבנתי, ואנחנו גם מנסים דרך משרד התקשורת, להביא, מה שנקרא, אינטרנט מהיר כמעט לכל מקום. אז, אני חושב שהדיון מבורך, ואם התוצאה הסופית שלו תהיה הנגשת השידורים, תבורכו.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
אז חבר הכנסת מרעי, קודם כל, נמצאים אתנו פה גם נציגים של משרד התקשורת, גם של משרד התרבות והספורט. אתם שומעים את הדברים שאומר חברת הכנסת מרעי, כמי שהיה ראש מועצה, שמבין שכשילדים, נוער, צעירים, אין להם פעם אחת את הפעילות עצמה בישוב, לא של תרבות ולא של ספורט. בנוסף, אין את האפשרות לצרוך את השירותים האלה בטלוויזיה, שזה עוד הרע במיעוטו, אני הייתי מעדיפה שהם ישחקו בליגות, וכמובן גם הנשים והגברים - - -
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
אולי ככה נאסוף אותם מכל מיני פינות וצמתים שאני רואה אותם בלילה. שתיים, שלוש לפנות בוקר, יושבים בצמתים, אז לא, תשבו בבית תראו ספורט. הם אוהבים כדורגל, הם אוהבים לראות והספורט הוא בסופו של דבר מושך.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
חבר הכנסת מרעי, עלתה פה עוד נקודה, שבסוף הם גם צורכים את השידורים האלה, אבל באתרים פיראטיים, שבהם הם גם נחשפים לתכנים פחות ראויים, וזו גם נקודה. משלמים עליה אחר כך, כנראה, בריבית בריבית.
אלון טל (כחול לבן)
¶
אני רוצה לומר שיש איזה מעגל קסמים מהבחינה הזו, הבנות שלי נלחמו כדי לשחק כדורגל, אבל הן מצאו קבוצה במודיעין, שזה לא בדיוק פריפריה והיה להן קשה. זה מתחיל בזה שאי אפשר לראות את המונדיאל ולכן אין מודעות, ולכן זה מן מסלול כזה שאלו רק בנות חריגות. אם אנחנו ננצל את הנגשת הספורט, על מנת לחזק את תחום הספורט, אז כמובן זה ייתן לבנות חיזוק מאוד גדול מבחינת ביטחון אישי, דימוי הגוף ואלף ואחד דברים, בהמשך גם הרגלי בריאות שהם נחוצים, אני לא מדבר על ההיבט התרבותי. לכן, אני מקווה שכשאנחנו נדבר על לא רק הנגשת דברים, גם הרחבת התפריט, על מנת שלבנות יהיו מודלים ודוגמאות להצלחה, שנוכל באמת לחזק את כל התחום המוזנח הזה.
גבי מטרסו
¶
אני יושב ראש ארגון עובדי לאומית. קודם כל, אני מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני מייצג למעלה מ-4,000 בתי אב, אני יכול להגיד לכם שרובם לא יכולים לרכוש במחירים האלו. הערוצים בהתחלה מתחילים לפתות אתכם במחירים זולים ואחר כך מקפיצים את המחירים. כאבא לשלושה חיילים, כמו שאמרו, הם מוצאים דרך לא דרך כדי לראות את השידורים בערוצים פיראטיים - - -
גבי מטרסו
¶
פעם אחת את משלמת בבית, ואם את רוצה לתת להם, אז את לא יכולה לתת, כי את צריכה לקנות שלושה משתמשים כדי שהם יוכלו להתחבר, כי את מתחברת על פי כמות ממירים. אם את רוצה להוסיף עוד משתמש, אז זה עוד עשרים שקל, עוד שלושים שקל או עוד ארבעים שקל.
גבי מטרסו
¶
זה לא תקף, וכאחד שהוא גם אוהד ספורט וגם הולך לפעמים למגרשים, היום עם יוקר המחייה, אנשים מעדיפים לקנות מוצרי יסוד ולוותר לראות את ערוצי הספורט. לדעתי, זה עוול שנגרם ללא מעט אנשים שרוצים לראות את זה. אני עוד זוכר שכשהייתי ילד, היינו רואים בערוץ אחד את המונדיאל, היינו יושבים, כמו ששי חברי אמר, כל המשפחה היינו יושבים בערב, רואים את המשחקים ונהנים ביחד, זו חוויה שהיא לא צריכה לקרות במדינת ישראל ב-2022. כמו שאמר חבר הכנסת, במקום לראות שידורי ספורט, כי במשפחות לא יכולים להרשות לעצמם, אז הם נמצאים בצמתים ובסוף גם עושים מה שעושים. תודה רבה.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
תודה רבה, אדוני. גברתי, את רצית קודם להגיד משהו. אני רוצה שנסיים את סבב ההתייחסויות. תראו כמה זה עמוק בתוכנו, שאנחנו חושבים שמה שאנחנו טוב לנו ואנחנו צריכים, ככה כל העולם. עכשיו, כל עוד זה אזרח פרטי, אין שום בעיה, אבל יושבים פה גם נציגים של משרדים ממשלתיים. זה שאני יכולה, הוא יכול ואתם יכולים, זו לא התשובה. אנחנו צריכים שהילד בקצה יידע לצרוך את השירותים האלה. שוב, זה לא מוצר צריכה באינטרנט שאני יכול להחליט שאני מוותר עליו, כי המחיר לחברה הישראלית יהיה גבוה יותר, בסופו של דבר.
אז, אני פונה לנציגי המשרדים הממשלתיים, הנה ההדגמה הזו של כולנו שומעים טוב, אז כולם שומעים טוב. יש ציבורים שם אנחנו לא נהיה יותר גמישים, גם מחשבתית וגם תפעולית, וכן בסוף גם רגולטורית ותקציבית, לא יוכלו ליהנות משדורי ספורט לא של נשים, לא של גברים ולא בכלל. לכן, אנחנו נדרשים בשנת 2022 להיות קצת יותר רגישים בחברה המשוסעת בה אנחנו חיים, עם הפערים החברתיים הכל כך גדולים. זו כן המשימה של כל מי מאתנו שהוא נבחר ציבור, נציג ציבור, שליח ציבור, פקיד או פקיד בכיר, לחשוב עוד שעה ביום איך עושים את השיפור הזה. בבקשה, גברתי.
חנה גרופר-שגיא
¶
שלום, אני עורכת דין. אני מביאה לכם היום מידע שצברתי במשך עשור שנים, במיוחד על צ'רלטון, מכיוון שאני ייצגתי עשרות נתבעי צ'רלטון בעלי עסקים קטנים. אני מבקשת להקריא כאן מילים של השופטת, שופטת אישה, בבית משפט השלום שכותבת "סבורני כי האינטרס הציבורי שפורט בהרחבה בהחלטות המועצה", היא מתכוונת למועצת הכבלים והלוויין, "מחייב שלא להכיר בתביעות המוגשות ללא כל תשתית ראייתית, שיש בהן כדי לכרסם בזכותם הבסיסית של כלל אזרחי המדינה לצפות באירועי ספורט עולמיים". אני חושבת שהמילים שלה ממש יפות, כי לא מדובר כאן רק על משחקי התאחדות הכדורגל, מדובר גם על יורו. אני מלווה את המקרים האלה מיורו 2012, 2016, יש לי כבר את יורו 2020 על הדלפק, שאומרים לי עומדים להגיש תביעות, אז אני אתכונן כבר לקבלת התביעות. אני מדברת על מונדיאל, ואני מדבר על העניין של האולימפיאדה, שאני עצמי רציתי לראות את הפתיחה, ולא יכולתי לראות את הפתיחה, כי אני לא מחוברת לערוצי צ'רלטון, ואני גם לא אהיה מחוברת לערוצי צ'רלטון.
ערוצי צ'רלטון גובים שישים ותשעה שקלים לחודש על ארבעה ערוצים, על ערוץ ספורט אחד, ערוץ ספורט שתיים, ערוץ ספורט שלוש וערוץ ספורט ארבע. לאחרונה לבעלי עסקים הם התחילו להגיד להם, בנוסף למה שאתם משלמים, תשלמו לנו רישיון, כי העובד פתח את הטלוויזיה, לא היו לקוחות בבית העסק, הוא פתח את הטלוויזיה וראה משחק כדורגל. הוא צפה במשחק כדורגל ואין לקוחות, במה שהם מביאים לא רואים לקוחות, אולי רואים שניים, שלושה אנשים שבאים לקנות משהו ובאמצע משחק, וסרטון של שלושים שניות, שהם אומרים יש פה הפרה של זכויות יוצרים.
אני רוצה להבהיר, צ'רלטון אינה מפיקה, עד היום משנת 2012 עד 2019 הם הגישו כארבע אלף תביעות כנגד בעלי עסקים קטנים, הם לא מעזים כנגד בעלי עסקים גדולים, הם לא מעזים כנגד מי שבארגוני הפשע. הם לא מעזים להגיש נגדם, למרות שהעסקים שלהם משדרים. אני חייבת לומר שמתוך כל הארבע אלף - עשרים וחמש תיקים הגיעו לכלל פסקי דין, כאשר שלושה עשר מהם הם בעצם צ'רלטון ניצחה ושתיים עשרה מהם אנוכי ניצחתי. זאת אומרת, שיש שוויון, יש שוויון כמעט בין קבלת התביעות לבין דחית התביעות. היום אני מסומנת על ידי אוניברסיטת תל אביב כמספר אחת בארץ בנושא של צ'רלטון, אני עומדת בראש הפירמידה וגם מייעצת לעורכי דין איך להתמודד עם תביעות - - -
היו"ר יעל רון בן משה
¶
זה לא חלק מהדיון, גברתי. בואי ננסה להתמקד. תתרכזי, נשארה לך דקה. בבקשה, מה שחשוב לך להגיד.
חנה גרופר-שגיא
¶
מה שאתה אמרת, אני רוצה להגיד לגם שבאל ג'זירה הולכים ובפלאפונים אפשר לראות את המשחקים, אוקיי? באל ג'זירה. אז, כמו שבאל ג'זירה אפשר לראות את משחקי הכדורגל, ומדובר רק על משחקי כדורגל, לא מדובר רק על משחקי כדורסל, לא מדובר על משהו אחר, רק משחקי כדורגל. כמו שבאל ג'זירה אפשר, אפשר גם פה בפלאפונים. עכשיו, עד לאחרונה הייתה באמת פלטפורמה שהייתה צפייה בסלולרי, אפשר היה לצפות בסלולרי במשחקי הכדורגל ואז הלכו ולשינו את הפלטפורמה, מישהו שינה אותה, ואז אמרו שאין קישור. אני רוצה להגיד לכם שעושים את זה בגלל הרייטינג, כי לצ'רלטון מאוד חשוב לקלוט מה הוא הרייטינג בבתים הם לא יכולים לקבל רייטינג מהניידים.
חנה גרופר-שגיא
¶
עכשיו, זהו, מדובר בספורט ארצי ובין לאומי. לגבי ההתאחדות לכדורגל, אפילו שההתאחדות לכדורגל, משחקי הכדורגל של ההתאחדות, הם משודרים בערוץ חמש, עכשיו צ'רלטון בא וגם היא תובעת כסף מבעלי העסקים. כלומר, יש לנו כאן מקום של בעיה, של הגבל עסקי, שיכול להיות שזה יגיע לפתחו של בית הדין להגבלים עסקיים. אבל, אני קוראת פה לחברי הכנסת, לשרים, לרגולטור שהוא בעצם מועצת הכבלים, אתם הכרזתם מה זה משחק מוכרז, אתם אמרת שמשחקים של חצי גמר, של רבע גמר וגמר יהיו חופשיים וללא כסף, מה קורה פה? למה אתם לא משגיחים על צ'רלטון? צ'רלטון קיבלה פה בלעדיות על דברים מסוימים שהרגולטור לא מתערב. לא יכול להיות שצ'רלטון יהיה מעל הרגולטור. אני מקווה שהסברתי את עצמי.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
תודה. אז קודם כל, למי שאתנו בזום, ובשל תקלה טכנית שעובדים עליה ממחלקת הדיגיטל בכנסת, קודם כל, אני מתנצלת. דבר שני, אני מתחייבת שאנחנו נקיים דיון המשך, כדי שבאמת כל המעורבים ובעלי העניין יוכלו להתבטא. אני אומרת את זה כדי שזה יהיה לכל עובדי הוועדה והמשכן, זה לא תקין לקיים דיון, שאנשים ידעו שהם משתתפים בו בזום, ואנחנו, אומנם מסיבות טכניות, אנחנו מונעים מהם השתתפות. האחריות לתקן את זה היא עלינו, אז לתשומת ליבנו.
ששי שדה
¶
אני רוצה רק במשפט, באמת במשפט, כי באים פה הרבה בטענות לצ'רלטון ולערוצי הספורט וזה. אני לא בא אליהם בטענות, הם ערוצים מסחריים, הם רוצים לקנות והם רוצים להרוויח כסף, אנחנו את מי שאנחנו צריכים לתפוס היא את מנהלת הליגה. מנהלת הליגה צריכה להגיד, אתם ערוץ אחד, קחו את המשחק המרכזי תשדרו אותו ותמכרו את מה שמעבר. צריך לבוא למנהלות שלנו, אלה שאנחנו אחראים עליהן, מקבלים תקצוב ממדינת ישראל גם, ולהגיד להם בכפייה תעשו אחת, שתיים, שלוש, מעבר לזה מה שמכרתם שיעשו רווח, זה בסדר גמור.
אביאל קרמזיאן
¶
כן. מבחינתנו ההתייחסות של משרד התקשורת, יש לצ'רלטון רישוי. אני לא בדיוק מבין את ההגדרה בין הזכיינות לבין רישיון, אבל אם הם מגבילים, לצורך העניין, אנחנו יודעים שבדצמבר 2016, הערוצים של צ'רלטון עלו על אפליקציית סלקום TV, ולאחר יומיים הוסרו, במהלך סוף השבוע, הם הוסרו מהאפליקציה. ייתכן וצ'רלטון, לכאורה, אוסרת על חברות התקשורת להעלות את הערוצים באפליקציות שלהן, זאת אומרת שיש פה, פעם אחת צ'רלטון לא מנגישה זאת בעצמה, בפעם השנייה צ'רלטון לא מנגישה זאת על ידי הערוצים של חברות התקשורת. צריך לשים את הדגש על כך וצריך לאכוף את זה.
עדי לביא
¶
אז, שתי נקודות, דבר ראשון הוא זמן שידור. לפעמים אנחנו רואים בכדורגל נשים שאם משדרים, אז שמים את זה שתיים בלילה, אז זאת אומרת הם מקיימים את מה שהם חייבים, לשדר את ספורט הנשים, אבל לא בשעה שיש לה רייטינג, ולא בשעה שכמובן נוחה לצופים. דבר נוסף, הוא שהרבה פעמים אנחנו רואים שיש גמר מאוד מעניין, נניח טניס נשים בגראנד סלאם, אז אוסטרליה הפתוחה, גמר הנשים לא ישודר בערוץ שנגיש כל כך, ולעומת זאת המקבילה של הגברים, כן תשודר בערוץ הפתוח בערוצים חמש ובערוצים דומים.
נעם שרלו בריגה
¶
שלום, אני רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר. בהקשר הזה, הייתי גם חבר בוועדת המשנה לענייני שידורי הספורט בוועדת פולקמן. קודם אני רוצה לומר כמה מילים על שוק הספורט, כי נראה לי שיש כמה הנחות יסוד שצריך להבין אותן כאשר אנחנו מנהלים את הדיון הזה. אז קודם כל, יש ייחודיות לשוק שידור הספורט בשני מובנים, במובן ראשון, שבו הרבה פעמים שהמוצר שהצרכן צורך הוא לא תחליפי. אם אני רוצה לראות ליגה אנגלית, אני רוצה לראות ליגה אנגלית, וזה שיביאו לי במקום זה ליגה איטלקית, לא יפצה אותי בשום צורה. הדבר השני שצריך להגיד, הוא שיש ערך מאוד משמעותי לצפייה לינארית, בצפייה בלייב בשידורים, שזה בעצם הפוך מהמגמה שאנחנו רואים בכלל שוק השידורים, שבו עוברים לצפייה נדחית, רואים הכל ב-VOD, נטפליקס וכדומה. במובן הזה, המוצר הזה, שידורי הספורט, הוא מוצר מאוד קריטי לגופים שעדיין רוצים לצבור מנויים בלייב, למכור פרסומות וכדומה.
עכשיו, מבנה השוק הוא מבנה, שבעצם באופן מבני, הוא יוצר איזה שהוא כוח מונופוליסטי, למה? כי כמו שאמרנו, אין תחליפיות בין המוצרים, אז יושב בעל זכויות הציבור, לצורך העניין, מנהלת הליגה, ממכרז את זכויות השידור, לרוב הוא ממכרז את זה במכרז שבו רק אחד זוכה, על מנת למקסם רווחים. לאחר מכן, אותו אחד שזוכה הוא בעצמו הופך להיות סוג של מונופול, שמוכר את הזכות להפיץ את השידורים שלו לפלטפורמות השונות. עכשיו, בזכות העובדה שיש לנו מגוון פלטפורמות, בעצם בזכות הכניסה של סלקום TV ופרטנר TV בעשור האחרון לשוק, אנחנו בעצם יכולים לשמור על מקטע תחרותי לצרכן, שבסוף הצרכן יכול לרכוש את שידור הספורט מסלקום TV, או פרטנר TV, או מ-יס, או מ-הוט.
בהקשר הזה, הרגולציה בעצם מנסה להתמקד בדיוק במקטע הזה, במקטע שבו הערוץ שרכש את זכויות השידור, מוכר את האופציה לשדר את ההפקה שלו בכלל הפלטפורמות, ואנחנו מנסים לוודא שלא תיווצר שם עוד אפליה, שתייצר עוד שרשור של המונופול הזה כלפי מטה. כלומר, אנחנו מנסים למנוע עסקאות שאומרות בוא, אתה תהיה היחיד. לצורך העניין, להגיד להוט, את תהיה הפלטפורמה היחידה שתשדרי את צ'רלטון, ואז היא תוכל לגבות סכום אסטרונומי מהמנויים שיש להם לפעמים ביקוש קשיח.
נעם שרלו בריגה
¶
לכאורה משרד התרבות והספורט, אבל צריך לזכור שיש לזה צד שני, אם המחיר ירד, יהיה פחות כסף לספורט.
נעם שרלו בריגה
¶
רגע, אני רק התחלתי בהקדמה. אוקיי? אז זה מבנה השוק, ולכן רוב הרגולציה וגם ההמלצות המרכזיות של ועדת פולקמן, היו לוודא שכל ערוץ שרכש את זכויות השידור, מוכר בצורה הוגנת ובלתי מפלה, לכל הפלטפורמות, זאת בשביל שבסוף הצרכן יפגוש תחרות אל מולו. עכשיו, אחרי שהקדמתי את ההקדמה הזו, אני מגיע לסוגיה נוספת שהיא סוגיית המפרט והאירועים המוכרזים. בעצם האירועים או השידורים שהרגולטור אומר שראוי שיהיו מונגשים לכולם בערוץ בסיסי ולא ערוץ בתוספת תשלום, כמו צ'רלטון למשל. עכשיו, הנושא הזה הוא נושא קצת מורכב כלכלית, אבל אני רוצה לטעון שעל אף שהמהלך הזה הוא בא לטובת הצרכן, בפועל הוא פוגע במובן מסוים בצרכנים, ואני אנסה להסביר.
בעצם, כאשר הרגולציה קובעת ששידור מסוים חייב להיות משודר בערוץ בסיסי, היא בעצם כופה על הפלטפורמות לקנות אותו בכל מחיר. כלומר, אם אני יס או הוט מחויבת לשדר איזה שהוא משחק בערוץ פתוח, וזה הרגולטור הכתיב לי, אני אסכים לשלם עליו כל מחיר, כי אין לי ברירה, אני לא עומדת בכללי הרגולציה אם אני לא משדרת את המשחק הזה. לכן, בשלב הראשון המחירים עולים, בשלב השני מה שקורה הוא שאותה הפלטפורמה שרואה את העלות הזו, בעצם מגלגלת את זה אל הצרכן, אבל לאיזה צרכן? לכלל הצרכנים. מחיר חבילת הבסיסי בעצם עולה, ואז אנחנו יוצרים פה שני עיוותים, אחד, המחירים עולים, שתיים גם מי שלא צופה בספורט מסבסד את מי שצופה בספורט. עכשיו, זה קודם כל, כשל כלכלי, אבל הוא לגיטימי.
המדינה יכולה להגיד, אני מוכנה לספוג חוסר יעילות וליצר פה איזו שהיא מדיניות של סבסוד צולב, על מנת כל מיני דברים שאני רואה בהם ערך שיונגשו לכלל הציבור. אבל, ברגע שאנחנו מבינים שהמנגנון הזה הוא בעצם מייצר חוסר יעילות ופוגע בחלק מהצרכנים, בעיקר באלה שלא צופים בספורט, אז צריך להשתמש בו במידה, וצריך באמת לבחור בפינצטה את הדברים שאנחנו אומרים עליהם אנחנו מוכנים לספוג את חוסר היעילות הזו. ייתכן שאלו יהיו משחקים של נבחרת ישראל, ייתכן שזה יהיה אולימפיאדה, מונדיאל, ספורט נשים, הכל לגיטימי, אבל זו מסגרת הדיון.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
אבל אני רוצה כן לחדד את הנקודה הזו, על מנת שבאמת כלל המשתתפים יבין ולא רק ארבעה מבין היושבים כאן. אתה אומר, במסגרת החבילות הרגילות סלש הבסיסיות, כבר יש איזה שהוא מימון של כלל הצרכנים את שידורי הספורט.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
זה מדיניות וזה לגיטימי, ואת זה אני שמה בצד. אחרי שאמרנו את זה, עדיין ציבורים רבים לא נגישים לשידורי ספורט ופה הכשל, בחיבור בין השניים. זאת אומרת, אם הייתי אומרת, אין פה שום מימון שוק חופשי מלא מלא, אוקיי, אבל אני אומרת אנחנו גם מאלצים כמעט את כל המנויים לקחת חלק בהנגשת שידורי הספורט וגם אנחנו מוצאים שאין הנגשה.
נעם שרלו בריגה
¶
אז אני אגיד על זה שני דברים, אל"ף, בהמלצות ועדת פולקמן, באמת המלצנו לצמצם במידה משמעותית את המפרט הבסיסי. בעצם היום, למשל, אחת החובות היא להנגיש שתיים מתוך שלושת הליגות בכדורגל הגדולות, האיטלקית, הצרפתית והאנגלית, אם אני זוכר נכון, או הגרמנית, אל תתפסו אותי במילה. זה לצורך העניין, מקרה קלאסי שבו כלל הצרכנים שלא צופים בשידורי ספורט, מסבסדים את מי שרוצה לצפות בליגה האנגלית או הצרפתית.
נעם שרלו בריגה
¶
רגע, זו סוגיה אחרת. עכשיו, בהקשר הזה, אנחנו אומרים בואו נבחר את האירועים הקריטיים, שבאמת יונגשו לכלל הציבור, בשאיפה אפילו למי של מנוי על שום פלטפורמת שידור. אבל, גם בהקשר הזה, צריך להגיד, היום בגלל התחרות, אנחנו כבר לא חייבים לשלם מאתיים שקל ל-הוט או ל-יס, סלקום TV ופרטנר TV מנגישים את הערוצים שלהם בארבעים, חמישים שקלים לחודש, זה דבר אחד שצריך להגיד.
נעם שרלו בריגה
¶
נכון, וזה הדבר השני שאני רוצה לגעת בו, ואז אני אגיע לנקודה של ההנגשה בסטרימינג. כשאנחנו אומרים פה אמירות כמו התאגיד הציבורי ינגיש, שהן נראות על פניו לגיטימיות. כמו שאמרנו שהצופים יכולים לעשות סבסוד צולב, יכול להיות שאפשר להגיד שהגוף הציבורי יעשה סבסוד. אנחנו צריכים להבין שתקציב התאגיד הוא מוגבל, ואם אנחנו נפנה יותר לשידורי ספורט, אנחנו נפנה פחות להפקות מקור ישראליות ויהיה לנו פחות "טהרן" ויעמדו לך פה בתור ארגוני היוצרים להגיד למה אנחנו פוגעים ביצירה הישראלית. אז, במציאות של המשאבים הפועלים, צריך לתעדף בין הדברים - - -
היו"ר יעל רון בן משה
¶
או שכשאתה אומר, אז אפשר בפרטנר TV לרכוש, ציינת בארבעים שקלים או מה? יכול להיות ששם צריך לעשות איזה שהוא סדר.
נעם שרלו בריגה
¶
לא, יצירה ישראלית זה דיון אחר. אני אומר בהקשר של שידורי ספורט, כמו שקיים ב-הוט וב-יס הם גם בסלקום ופרטנר כיום. עכשיו, לגבי סוגית ההנגשה בסטרימינג, בסוף כמו שאמרו כאן, יש פה אירוע של סוגיה עסקית ויכול להיות, אני לא פוסל, שזה נמצא בתנאי החוזה באיזה שהוא שלב בדרך, שלא מנגישים לסטרימינג. אני לא יודע אם מנהלת הליגה קובעת את זה או צ'רלטון או לא יודע מי בדרך. עכשיו, אני משער - - -
אביאל קרמזיאן
¶
לא, זה בדיוק כמו שאתה אומר זו סוגיה עסקית לכל דבר בין בעלי זכויות השידור לבין הפלטפורמות.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
כנציג שר התרבות והספורט, זה לא נראה לך נושא שכדאי שתהיו מעורבים בו ולהבין איך בסוף מנגישים? אירוע ספורט מרכזיים אולימפיאדה, מונדיאל, מכבייה, רשימה שאתם - - -
נעם שרלו בריגה
¶
כן. השאלה שלנו, של הנגשת השידורים האלה לציבור, היא בעיקרה נמצאת, כמו שנציג האוצר אמר, בשאלות של המפרט ושל האירועים המוכרזים. יכול להיות שנובעת ממנה שאלת משנה של סרטימינג או לא סטרימינג, ויכול להיות שגם שם יש לנו כמדינה, פחות מקום להתערבות כי זו באמת שאלה שהיא הרבה יותר עסקית בין השניים.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
אני חושבת שצריך לצאת לדיון מהמקום הערכי, כמו שניסיתי לצאת לדיון פה בפתח דבריי, ואז לחשוב מה הדברים הבאים שעושים, איך ייראה המכרז, איך ייראה הפיקוח, איך תראה הרגולציה.
נעם שרלו בריגה
¶
אז לכן אין לנו בהם מעמד באופן אישי. אני רק אגיד שייתכן מאוד, אני לעולם לא יידע את זה, אבל ייתכן מאוד שהסיבה שערוצים שמעדיפים לא להנגיש את עצמם באינטרנט, כי על פניו אין להם סיבה שלא, זה החשש מצפיה פיראטית מוגברת. הרבה יותר קל לפרוץ פיראטית לתכנים שמשודרים באינטרנט. במובן הזה, ככלכלן, אני מניחה שאיפה שהוא תהיה איזו שהיא נקודת איזון, שאם יותר מדי יצפו פיראטית, כבר לא השתלם להם ההתעקשות הזו שלא - - -
אביאל קרמזיאן
¶
כל הערוצים מונגשים בכל הפלטפורמות ורק הערוצים האלה, ספציפית, לא מונגשים. יתרה מכך, יש גם פלטפורמה לחו"ל, שמשודרת לכל פלטפורמה לטאבלטים ומחשבים, תושבי חו"ל עדיפים על תושבי ישראל? זו הפלטפורמה של צ'רלטון. אני לא מקבל את העמדה הזו, אני חושב שפחד מהווה איזה שהוא חסם מבנה בפני קדמה טכנולוגית.
נעם שרלו בריגה
¶
לא, אני לא ניסיתי להצדיק איזו שהיא עמדה. אני אומר זו הסיטואציה, יש פה החלטה עסקית של גוף שלא מעוניין להנגיש את עצמו בסטרימינג. אני לא רואה פה איזה כשל שבהכרח אנחנו, כרגולטור - - -
היו"ר יעל רון בן משה
¶
כמשרד האוצר אני מבינה למה לא, אבל יש פה שני משרדים שכן יש להם מה להגיד. חבר הכנסת טל, בבקשה.
אלון טל (כחול לבן)
¶
אני תוהה על החשיבה שלכם בקשר לפיתוח גאווה מקומית לספורט. למה אני מתכוון, ניקח כדורסל, אוקיי? עכשיו יש לנו ליגה מאוד מפותחת, רצינית וכו', אבל כולם כנראה חושבים שב-NBA הכדורסל הוא טוב יותר, ולכן אנחנו נותנים מעמד מיוחד לאנשים כמו עומרי כספי ודני אבדיה. אני שואל כאשר אנחנו מתעדפים את המרת הכספים שאתה אומר שישנם, האם אנחנו לא רוצים ליצור עניין מיוחד, ושאנשים קודם כל יחשבו על כדורסל, יחשבו על הפועל ירושלים, נניח, ולאו דווקא לעשות עסק באפליקציה של חוץ לארץ שנתית. יש בזה מסר סמוי של, נניח, עידוד ירידה או איזה שהוא תסביך נחיתות בקשר לספורט מקומי. הם פשוט רוצים לשמוע כשאתם באים מחליטים מה כן ומה לא נכלל, איך זה בא לידי ביטוי?
היו"ר יעל רון בן משה
¶
לא נראה לי שהיה דיון בשנים האחרונות לגבי מה כן ומה לא. אם אני מבינה נכון, זה שוק פרטי על מלא, לא מנוהל ולא מפוקח, כל אחד עושה מה שהוא רוצה.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
עכשיו אני שמחה על האמירה של יועץ השר, שהייתה פגישה בין שני השרים ויוקם צוות, אבל אני מבינה שזה מאוד בראשיתו.
גלעד שץ
¶
אפשר להתייחס? השאלות של המפרט והשאלות של האירועים המוכרזים, הן השאלות של העדפת, כמו שאתה אומר, ליגות, אילו ליגות להכניס למפרט, אילו ליגות להכניס לאירועים המוכרזים. כיום יש בתוך המפרט הקיים והאירועים המוכרזים בדיוק את הדברים האלה, שמתעדפים ספורט ישראלי, ליגות נמוכות. לכן, כיום הם צריכים להיות, לצורך העניין, בערוץ חמש ולא בערוץ חמש לייב. אבל, מה שאני שומע כאן מהציבור, אגב אלו תלונות שאנחנו מכירים, שאולי זה לא מספיק, שאולי צריך לשנות את ההסדרה באיזה שהוא אופן שזה יהיה גם פתוח יותר. אבל, שוב, זה כבר עניין יותר לפתחו של משרד התקשורת והשינויים שהוא יעשה.
אביאל קרמזיאן
¶
אבל יש שימוע על כך מחודש יוני 2020 על אותו מכרז שהוא נתקע. ועדת פולקמן בעצם המליצה את אותן המלצות שדנו על כך בשימוע. אני אשמח להתייחסות כאן למה אותו שימוע נתקע.
נעם שרלו בריגה
¶
חשוב להגיד בהקשר הזה שהרגולציה על תחום השידורים בכלל, גם על הפלטפורמות וגם על הערוצים, היא מופרדת במידה מסוימת במשרד התקשורת ולא לחינם, כולנו יודעים למה. הרגולטורים הם מועצת הכבלים והלוויין ורשות השידור.
נעם שרלו בריגה
¶
כי השפעה של משרד ממשלתי על שוק שידורים, עלולה להעלות בעיות. עכשיו, בהקשר הזה מועצת הכבלים והלוויין, הם לא קיבלו פה זכות דיבור, אז אני אגיד את זה בשמם, הם לא סבורים כמונו. הם כתבו דעת מיעוט - - -
נעם שרלו בריגה
¶
לא, בסדר. אני אומר הם כתבו דעת מיעוט בדוח פולקמן, והם כן סבורים שיש ערך במפרט הבסיס והם מעוניינים להרחיבו. אנחנו סבורים שצריך לצמצמו וזה היה הקונצנזוס אצל כל יתר חברי צוות ועדת שידור הספורט.
נעם שרלו בריגה
¶
כיום, הם סוברנים לעשות מה שהם יחליטו. אני חושב לקדם מדיניות שהיא הפוכה מהמלצות של הצוות המקצועי, יש בזה טעם לפגם.
אביאל קרמזיאן
¶
אבל בסוף אלו אותן המלצות. מה שעלה באותו שימוע של מועצת הכבלים והלוויין ביוני 2020 הוא לקדם ספורט נשים, לקדם עוד אירועים של ספורט פאראלימפי לצורך העניין. מה הסיבה שעד עכשיו המועצה לא מתכנסת על מנת לקבל החלטה בנושא?
יאיר חקאק
¶
ברשותך גברתי יושבת הראש, אני כן רוצה להתייחס. אנחנו מנהלים כאן בעצם שני דיונים, אחד, על נקרא לו הספורט, שיש לו אולי מודל עסקי עשיר מדי, ואחד על ספורט שאין לו מודל עסקי בכלל. אני כן רוצה לדבר על הצד של הספורט שאין לו מודל עסקי, כי אני כן חושב שזה יותר סוגיה רגולטורית קלאסית. אני כן רוצה להקריא את מה שוועדת פולקמן המליצה בעניין הזה, ומה שהומלץ גם לשר התקשורת, ושהוא גם סוכם בין שרי התקשורת והתרבות. אז אני מקריא: "יש מקום לוודא כי ענפי ספורט שבהם יש חשיבות מיוחדת לשידורים מטעמים של שוויון ומגוון (ספורט נשים או ספורט פאראלימפי) ישודרו במסגרת שתונגש לציבור הרחב, בין אם באמצעות צמצום המפרט או בין אם באמצעות תאגיד השידור הציבורי, או בין אם בדרך אחרת".
בנקודה הזו אני כן רוצה להגיד שגם ועדת פולקמן, גם המשרד וגם הרגולטורים כן מחויבים להמשך קיומו של הספורט שאין לו כל כך מודל עסקי בפלטפורמות. הסטרימינג דווקא נותן לנו הזדמנות מאוד מאוד טובה בהקשר הזה, כי אנחנו קצת מנותקים מהצורך רק לשדר אירועים המוניים שאפשר להפיץ לכולם, אלא אפשר לעשות דברים גם קצת יותר נישתיים. לפחות חשוב לי לשים על השולחן שהצד הזה, של המשוואה, כן מטופל, גם טופל במסגרת הוועדה וגם ביישום מסקנות הוועדה לחקיקה, גם אצלנו במשרד התקשורת וגם יחד עם משרד התרבות.
אלון טל (כחול לבן)
¶
אני חושב שמיצינו את זה, אבל בוא נגיד ככה, לא הבנתי את המורכבות ואני באמת חושב שיש פה הזדמנות לשר התרבות, למשרד, להוביל איזה שהוא שינוי בתפיסה. אולי באמצעות הדיון הזה אפשר להפיק לקחים, אז אני אשמח לשמוע את הסיכום שלך.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
יופי. אז תודה לכל המשתתפים, גם לפונים שבזכותם הנושא עלה על סדר היום וגם לכל מי שיצטרף בהמשך, ולנציגי משרדי הממשלה שהגיעו. אני קופצת לסוף, אנחנו נקיים דיון המשך שבו כן נרצה לשמוע את מועצת הכבלים והלוויין, את מנהלת הליגות וגורמים נוספים שהיו אתנו בזום. שוב, בשל תקלה שלנו, ושוב אני מתנצלת, לא הצלחנו לשמוע את עמדתם. אני כן רוצה לחדד את הנקודות המרכזיות מהדיון היום. אז, קודם כל, אנחנו מדברים על מוצר, שכפי שציינתי בפתח דבריי, הוא איננו מוצר צריכה רגיל והוא גם לא יכול להיכנס תחת הקטגוריה של ספורט, במובן שנעשה כושר גופני, לא.
יש כאן מוצר תרבותי שמיצר זהות, שייכות, גאוות יחידה, מייצר לדור הבא מודלים לחיקוי, ולכן אנחנו צריכים לבחון כיצד אנחנו מנגישים את המוצר הזה לכל חלקי החברה. אנחנו רוצים שגם ילד ברהט, ילד ברמת הגולן, ילד ברמלה ובכפר קאסם, יהיו להם את תחושת השייכות, ההזדהות, הגאווה, המודלים לחיקוי. אנחנו רואים באולימפיאדה האחרונה, כמה באמת כולנו שמחנו על שלל ההישגים, המדליות ואפילו עצם הניסיון של חלק מהספורטאים. כמה כולנו התגאינו להגיד על הספורטאית שזכתה במדליית ארד, שהיא גדלה בגדרה ואחר כך עברה לרמלה, התאמנה שם ואיזה יופי. תחשבו על הילדה שיושבת בקצה ורואה ואומרת, אולי גם אני יכולה, אולי גם אני אתחבר למשהו.
הנקודה שבה ילדים בישראל לא יוכלו ליהנות מהחוויה הזו בגלל עניין כלכלי היא נקודה מטרידה. כן, אני מתחברת, כמו שמר ששי אמר, לנושא הגדול של יוקר המחיה, אני חושבת שזה גם חלק מהנושא. אבל כן, נושא יוקר המחיה שחברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, בוועדת הכלכלה מוביל כבר מספר חודשים. אני לא יודעת אם להגיד שאני שמחה, אבל כן, בימים האחרונים גם שרי ממשלה וחברי כנסת נוספים יצטרפו למסע המשמעותי שהוא עוסק, כי באמת יש אתגר, יש אתגר אמתי. אני לא חושב שנושא הסטרימינג או שידורי הספורט נולדו בעקבות משבר יוקר המחיה, אבל בהחלט כשאנשים עכשיו נאלצים לבחור בין תרופות לחשמל ולדלק, אני לא הייתי רוצה שוב לחשוב על אותה ילדה שלא תוכל יותר ליהנות משדורי ספורט ולראות מודלים לחיקוי, נשיים ואחרים, של הצלחה, של התמודדות, של תחרות, של ניצחונות, גם של הפסדים והתמודדות עם הפסדים. אז כן, זה גם קשור לנושא של יוקר המחיה שמעסיק את כולנו.
אני מתחברת להבחנה שעושה סמנכ"ל משרד התקשורת בין רובד של הספורט העשיר, נקרא לזה ככה, איפה שאנחנו מוצאים הרבה מאוד משאבים, רק עכשיו השאלה איך נכון לנהל את זה. האם המדינה צריכה להתערב יותר? האם הממשלה צריכה להתערב יותר? האם המחוקק צריך להתערב יותר? זה להבדיל מספורט הדל במשאבים, בעיקר הספורט הנשי והפאראלימפי, ששם אנחנו צריכים להתערב, כנראה, ביתר שאת גם רגולטורית, וככל הנראה גם תקציבית. אני בלי להיכנס לעומקם, אני יכולה להניח שזה המצב, החלוקה הזו נראית לי נכונה. כמו שאמרתי בפתח דבריי, ואני מניחה שחברי כנסת אחרים יחשבו אחרת, אני לא הייתי רוצה לחזור לעידן של הלאמת ערוצי התקשורת. אני שמחה על השוק הפתוח, אבל אני חושבת שיש מקומות שאנחנו נצטרך להיות עם יותר חסמים, בלמים ואיזונים, גם בספורט העשיר.
אנחנו כן רוצים שאירועים יוקרתיים יהיו נגישים לחיילת בבסיס, לחייל, לבין או בת שירות הלאומי שהם כבר מנויים, כבר רכשו את המינוי ושילמו, אבל מאיזו שהיא סיבה הם לא יכולים לצפות במכשיר נייד שאינו נמצא בביתם. אז גם שם אני חושבת שיש מקום לבחינת עומק, ובוודאי בכל מה שקשור בספורט נשים, ששם אנחנו נצטרך להמשיך באיזה שהוא דיון עומק גם עם נציגי משרד התרבות והספורט, גם עם נציגי משרד התקשורת, יכול להיות שגם עם המשרד לשוויון חברתי, שם יושבת הרשות לקידום מעמד האישה, יכול להיות שגם עם משרד החינוך. אני מאוד שמחה על זה שיועץ שר התרבות והספורט בישר לנו שבעצם שר התרבות והספורט ושר התקשורת כבר מניעים איזה שהוא מהלך של הקמת צוות, שייבחן את הנושא הזה. אני מניחה שדוח ועדת פולקמן יובא בפני הצוות הזה. דוח ועדת פולקמן מתייחס גם לאירועים שצריך שיהיו נגישים לכולם, והוא למעשה לא מיושם. אני מקווה שאנחנו נוכל לשמוע, יחסית, בזמן הקרוב או בתקופה הקרובה על התוצרים כבר של הצוות הזה.
אני לא יודעת מי מרכיב את הרכב הצוות, אבל יכול להיות שבדיון הבא נעסוק בזה, אז מאוד חשוב שיהיו נציגים מגוונים כפני החברה הישראלית, נשים, אזרחים ותיקים, צעירים, בדואים, דרוזים, אני לא רוצה לשכוח אף נציג, אבל חרדים וציבורים נוספים שגם להם יש מה להגיד. בעיניהם, אולי או בעיני חלק, המכבייה היא יותר חשובה מהמונדיאל והתעמלות קרקע היא פחות חשובה משייט או הפוך. אז, באמת לקיים על זה דיון לא רק בין שווים, אלא שהצוות יהיה מגוון ככל שאפשר.
אני רואה שחברת הכנסת לסקי מצטרפת אלינו. אם את רוצה, אז בואי תצטרפי אלינו ואני אתן לך גם לדבר. חברת הכנסת לסקי עוסקת בנושא של קידום תרבות הספורט בכלל, וטוב שהיא איתנו גם פה. בבקשה, חברת הכנסת לסקי.
גבי לסקי (מרצ)
¶
תראי, אני שמעתי את הסיכום שלך אני נפעמת, אני מאוד שמחה על הסיכום הזה ואני מאוד מודה לך על קיום הדיון מכל האספקטים. אני התחלתי לעסוק גם בנושא של שידורי ספורט נשים, כי באמת יש פה חוסר מאוד מאוד גדול ואין דמויות של נשים צעירות, של נערות שיכולות להזדהות איתן, בגלל שהן לא נמצאות על המרקע. מאחר והן לא נמצאות על המרקע אין גם תקציבים ומעגל שוטף, ולכן זה מאוד מאוד חשוב להתחיל לעסוק בזה. אני גם בעמדה הזו, שאני חושבת שיש דברים שצריכים להקדיש לזה רגולציה. אם הדבר לא נעשה בשוק החופשי, אז חייבים לחייב אותם לעשות את זה וחייבים לחייב שידור של ספורט נשים מאה אחוז. דבר שני, שאני גם התחלתי כבר לעסוק בזה, פגשתי כבר את שר התקשורת, הוא בעניין הסטרימינג. חד משמעית לא יכול להיות שהספורט לא יהיה נגיש לכל האוהדים בכל מקום מהטלפון הנייד, מילואימניקים שיוצאים למילואים, סטודנטים שנמצאים במקום אחר, לא יכול להיות שהדבר הזה לא ייעשה.
בנוסף, אולי אני אבקש את עזרתך, מאחר והמכרז הוא סודי ואני לא יודעת מה תנאי המכרז עם צ'רלטון, יכול להיות שיש שם אמירה, יש שם חובת סטרימינג או אין חובת סטרימינג, אני לא יודעת אבל אנחנו חייבים לתקן את זה. לא יכול להיות שמכרזים מהסוג הזה יהיו נסתרים. הסטרימינג הוא חלק אינטגרלי מהשירות שחייבים לתת לאוהבי הספורט, לא לקבע אותנו איפה אנחנו יכולים לראות, במיוחד אם אנחנו מנויים. לא לקבע אותנו למקום קונקרטי, כלומר שאפשר יהיה לעשות את זה בכל מקום ובכל הזמן. אני יודעת שהטכנולוגיות קיימות, מאחר ושחלק מהמשחקים במונדיאל אכן הועברו באמצעות סרטימינג, לכן אני לא יודעת מה הסיבות שנמנעים מלעשות כן. אנחנו חייבות לבדוק את זה, יש לי פגישה עוד מעט עם מועצת הכבלים והלוויין, בדיוק בעניין הזה ואני מאוד מאוד שמחה שאת גם כן בעניין הזה, ואני בטוחה שאנחנו נוכל לשתף פעולה, על מנת לקבל תוצאות.
היו"ר יעל רון בן משה
¶
אז שלא כפי שהפרוטוקול מחייב, אני כן אתייחס לדבריך, למרות שכבר סיכמתי. יש לנו בעיה טכנית ומי שנמצא בזום לא היה יכול להשתתף, אז נציגי מועצת הכבלים והלוויין, מנהלת הליגות, המועצה לצרכנות ועוד ארגונים רבים, לא שמענו את דבריהם. כן הייתה התייחסות של משרדי הממשלה לגבי המכרז. המכרז הוא לא של משרד התקשורת ולא של משרד התרבות והספורט, ולכן אנחנו בעצם נכנסים פה לזירה של הגבלים עסקיים כאלה ואחרים. אנחנו נקיים דיון המשך, גם בגלל שהדיון הוא הרבה יותר רחב וגם בגלל התקלה הטכנית, ושם יהיה מקום גם להעלות את נושא המכרז פעם נוספת, וגם ניתן כמובן, לכל בעלי העניין את הזכות להגיב. אז תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:16.