פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הבריאות
19/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ב (19 בינואר 2022), שעה 10:30

אישפוז בקהילה - קופות חולים ובתי חולים: אסטרטגיה של משרד הבריאות בעולמות תכנון האישפוז

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

איילת גרינבאום - סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגיה, משרד הבריאות

הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

פטריסיה צימרמן - אחות ראשית, שירותי בריאות כללית

מאיה לרנר שיכורי - מנהלת אשפוז בית, שירותי בריאות כללית

עמרי שינטל - מנהל בית חולים בבית, מכבי שירותי בריאות

דוד דביר - ראש אגף רפואה ראשונית, קופת חולים מאוחדת

מיכל אלון - מנהלת לאומית עד הבית, לאומית - שירותי בריאות

נטע יוגה - מנהלת אגף, לאומית - שירותי בריאות

זאב פלדמן - יו"ר, ארגון הרופאים עובדי המדינה

דוד קנט ילניק - ארגון הפרמדקים

איתמר עופר - מנכ"ל, "צבר"

יעל רלוי - ראש תחום בריאות האגף לקשרי ממשל, אלו"ט

ישראל אבן זהב - רכז תחום נגישות, ארגוני הנכים

ענת כהן שמואל

יפעת קדם



אישפוז בקהילה - קופות חולים ובתי חולים: אסטרטגיה של משרד הבריאות בעולמות תכנון האישפוז

שלום, צוהריים טובים. אשפוז בקהילה – קופות החולים ובתי חולים: אסטרטגיה של משרד הבריאות בעולמות תכנון האשפוז. כולנו מבינים את הצורך בחשיבות ובעידוד קיום מערך האשפוז הביתי, האשפוז בקהילה על רקע מגפת הקורונה. למטופל שיכול רפואית להיות מאושפז בקהילה אין סיבה להתאשפז בבית חולים, ראינו את זה גם בדיוני ה-CAP, בין ההתחשבנות של קופות החולים ובתי החולים שבאמת יש מעבר מאוד גדול אל הקהילה ורצון להעביר את האשפוז אל הקהילה. אנחנו נמצאים כיום לקראת סיום תכנית האשפוז של משרד הבריאות שהחלה בשנת 2017 ועתידה להסתיים בסוף השנה הנוכחית, לקראת שנת התקציב של 2023, ואנחנו נבקש לוודא שמשרד הבריאות מתקצב ומתעדף את אשפוזי הבית. אנחנו מבינים שחייבים לעשות שינוי משמעותי במערך האשפוז של מדינת ישראל. בוא נשמע רגע מה האסטרטגיה של המשרד בתחום, מה ההמלצות. איילת גרינבאום, בבקשה.

אני אספר לכם על התכנית שלנו עם ההרחבה המאוד מאוד משמעותית של אשפוזי הבית במדינת ישראל. מבחינתנו, חלופת אשפוז בית היא נושא מאוד חשוב, זה חלק מהמיקודים האסטרטגיים של המשרד. ברור לנו שהחלופה מצוינת גם למטופלים וגם למערכת הבריאות. מחקרים מראים שמדובר בעלויות יותר נמוכות, שיש ירידה דרמטית בסיכון לזיהומים נרכשים, שיש ירידה באשפוזים החוזרים, ושיש שביעות רצון מאוד גבוהה של מטופלים. גם שיפור באיכות, בבטיחות ובשירות בכלל.

המשרד מכיר בחשיבות ומקדם את הנושא כבר משנת 2018. זאת הייתה השנה הראשונה שהנושא נכנס למבחני התמיכה שלנו, של משרד הבריאות. בשלב הראשון הנושא נכנס כחלק מהרפורמה בסיעוד, במסגרת מבחן מתכלל. חשוב לציין שהתשלום לקופות עבור כל יום אשפוז בית עומד על 1,200 שקלים ליום. החל מיולי 2021 קיבלנו תקציב מאוד משמעותי להרחבה של אשפוזי הבית. הוקצו 188 מיליון שקלים עד יוני 2022 להרחבה של הפעילות. הוצאנו את המבחן הזה מהמבחן המתכלל כך שהוא עומד כמבחן בפני עצמו. קיימת טיוטת חוזר בנושא אשפוזי בית שכבר עברה מספר סבבים של הערות ונמצאת היום בחתימה של מנכ"ל המשרד וצפויה להתפרסם בימים הקרובים. בשנת 2021, כדי באמת להקדים ולהרחיב את אשפוזי הבית, הקמנו צוות משרדי שכולל את כל היחידות שעוסקות בנושא בתוך המשרד – חטיבת הרפואה, שהנציגים שלה נמצאים פה איתנו, אגף תקציבים, פיקוח על קופות חולים, בריאות דיגיטלית, מינהל הסיעוד שחשב ביחד ובחן את האפשרויות השונות להרחבת הפעילות. הצוות מיפה את המצב הקיים גם בארץ וגם בעולם, נפגש עם עשרות גורמים מתוך המערכת, ולקראת דיוני התקציב האחרונים הגשנו את ההמלצות שלנו גם לשר. חשוב לציין שמרבית ההמלצות הן בשלבי יישום שונים.

בשקף הבא אתם יכולים לראות את הגידול המאוד מאוד משמעותי במספר ימי האשפוז ומספר המטופלים. יש לכם פה נתונים החל משנת 2018 עד לחציון הראשון של שנת 2021. הנתונים מתבססים על מבחני התמיכה.

כשאנחנו מדברים על אשפוזי בית, את מתכוונת ש..?

אני כרגע מדברת על חלופת אשפוז אקוטית, אשפוז פנימי, אבל אתם תראו שלמשרד יש מבחנים נוספים - גם לעולם השיקום בבית, גם להוספיס, גם פסיכיאטריה נמצא בסבב של הערות ובפיילוטים שונים. אני גם אציג לכם בכמה מילים את תכנית ההרחבה שלנו. כרגע אנחנו מדברים על אשפוז אקוטי.

אתם יכולים לראות בשקף הבא את הנתונים בצורה קצת יותר מפורטת עם התמיכות שעד עכשיו המשרד תמך ואת ההרחבה של הפעילות. כרגע יש לנו את הנתונים הראשוניים של חציון ראשון 2021, אבל אם אנחנו מסתכלים על שנת הערכה של כלל 2021, אנחנו רואים גידול מאוד מאוד משמעותי. אנחנו גם מאמינים שהגידול יהיה אפילו יותר משמעותי ממה שמוצג פה.

בשקף הבא, בשקף שש אפשר לראות את חולי הקורונה בחלופת אשפוז בית, כמובן עם הגידול המאוד משמעותי סביב הגלים, וגם את האשפוז הפנימי למחלות חריפות שלאורך כל התקופה אנחנו רואים מגמת עלייה. אנחנו מציגים פה רק את נתוני 2021, את החציון השני, ואת ינואר 2022.

בשקף שבע תוכלו לראות שזה נושא שהמשרד ממש עוקב אחריו ברמה יום יומית, הוא חלק מהערכת המצב היום יומית של משרד הבריאות בכל מה שקשור לקורונה. הנתונים המצטברים שאתם רואים מצד שמאל הם החל מאמצע אוגוסט 2021. כפי שציינתי, הנושא במיקוד מאוד גדול שלנו. כפי שאתם רואים, אפשר לראות שיפור מאוד משמעותי בנתונים.

בשקף שמונה יש את הנושאים המרכזיים שאנחנו מקדמים במסגרת התכנית האסטרטגית שלנו והסטטוס של כל אחד מהם. ההמלצה הראשונה שלנו הייתה לבסס את מבחן התמיכה. כפי שהצגתי לכם, יש לנו תקציב מאוד משמעותי - 188 מיליון שקלים עד אמצע השנה שהתחילו לפני מספר חודשים ומבחינתנו אמורים מאוד לסייע בהגדלת האשפוזים בבית. נושא נוסף שאנחנו רוצים לקדם ועדיין לא התחלנו הוא תמיכה חד פעמית בבתי החולים כדי שיעמידו תשתיות ויהיו ספקי שירות של קופות החולים בהרחבת חלופת אשפוז בית. אנחנו כרגע מרגישים שהשטח עוד לא בשל, יש פיילוטים שונים שרצים גם ברמב"ם וגם בשיבא. אנחנו רוצים להרחיב את זה. אנחנו מאוד מאמינים באפיק הזה. אנחנו מאמינים שבשיתוף הפעולה נשיג הכי הרבה. החלק השלישי זה מדדי איכות שיעסקו גם בעולם איכות הטיפול, בטיחות הטיפול וחווית המטופל. חשוב לנו מאוד למדוד את התהליך, למדוד את האפקטיביות, למדוד את היעילות ואת הבטיחות. אגף אבטחת איכות עובד על סט מדדים לאומי על מנת שנוכל למדוד את הפעילות הזאת. חשוב לנו לקדם את הפריפריה, לאפשר אשפוזי בית גם בפריפריה. בפריפריה המרחקים יותר גדולים, יש פחות כוח אדם מטפל, לכן ברור לנו שהתקצוב צריך להיות שונה. זה גם חלק שנכנס לתוך מבחני התמיכה החדשים. אנחנו עדיין עוסקים בנושא.

הסכם ה-CAP החדש שעבר אמור לתמרץ את העולם של אשפוזי בית. אנחנו מבינים שיש כרגע חילוקי דעות בינינו לבין הקופות לגבי התמרוץ ואם באמת זה תורם בטווח הקצר, אבל מבחינת הטווח הארוך זה כן משהו שאמור לעודד את אשפוזי הבית ואת בניית התשתיות לאשפוזי בית. אנחנו רוצים מאוד לפתח את חלופות אשפוז הבית גם בעולם של שיקום, מה שקיים היום. יש, להערכתנו, פוטנציאל גידול מאוד משמעותי גם בעולם של הוספיס, פסיכיאטריה, ילדים ועוד. כל הזמן נכנסים נושאים נוספים שאנחנו בוחנים כדי לקדם את חלופת אשפוז הבית.

אני שנייה עוברת לקופות החולים, כי שירותי הבריאות בקהילה הם אלה שאמונים על אשפוזי הבית. אנחנו רוצים לשמוע מהם ולראות איך זה עובר. שירותי בריאות כללית, בבקשה.

אשפוז ביתי הוא חלק מהאסטרטגיה שלנו לפיתוח חלופות אשפוז ומענה מותאם להזדקנות האוכלוסייה. זה חלק אינטגרלי מהשירותים שאנחנו נותנים למבוטחים שלנו. לכללית יש כבר עשרות שנים יחידה להמשך טיפול. אנחנו רואים את האשפוז האקוטי כעוד זרוע של היחידה להמשך טיפול. ביחידה להמשך טיפול מתייחסים גם לעניין של הוספיס ושיקום. אלה נושאים שאנחנו נותנים להם את המענה במהלך השנים. האשפוז האקוטי אצלנו מודגש על ידי שתי זרועות. אחת - על ידי הקהילה, ושתיים - בבתי חולים. בבית חולים בילינסון התחלנו באוקטובר לתת אה השירות. נתנו את השירות להרבה מאוד מטופלים שלנו שמשתחררים ישירות מהמלר"ד.

אנחנו מאוד מאמינים בפיתוח של האשפוז האקוטי בילדים וגם בפסיכיאטריה, בכל התחומים שרק אפשר שהמטופלים יהיו בבית. הצוותים רואים בזה אתגר מקצועי, לכן חשוב לפתח. אנחנו חושבים שזה חייב להיות כבר היום כחלק מהשירותים, לקחת אותם בחשבון כאשר אנחנו מדברים על פיתוח עתידי של מיטות אשפוז במדינת ישראל. לאור המספר העולה וגובר של מאושפזים בבית חייבים לקחת את זה בחשבון. אנחנו מוצאים היום מטופלים מורכבים בבית, שלא לדבר על חולי קורונה ובכלל. צריך יהיה לבחון את מבחן התמיכה, אם הוא מספק, לבחון את העלות של המטופל היותר מורכב בבית.

מבחן תמיכה הזה לא מספק בעיניך?

תלוי מה מורכבות החולה. ככל שהחולה יותר מורכב ודורש מאיתנו יותר כניסה של צוותים, יותר בדיקות, יותר ייעוצים רפואיים, יותר בדיקות עזר, כמובן שהעלות שלו עולה בתוך הבית. צריך לחשוב אולי לא רק לעשות על פי נושאים של פריפריה, גם על פי מורכבות החולה. נכון שיש הגדרות של אבחנות, של חולים שנכנסים למבחן התמיכה, אבל גם בתוכם יש מורכבות שונה. אם אנחנו רוצים לטפל בחולים עם יותר מורכבות, ואנחנו יכולים לעשות את זה בבטיחות מלאה, צריך לתת על זה את הדעת.

אנחנו בשירותי בריאות כללית התחלנו את אשפוז הבית האקוטי כחלופה למחלקה פנימית בספטמבר 2019. התחלנו את זה כפיילוט בשני אזורים פריפריים, כדי לבחון את שביעות הרצון ואת כל התהליכים. בזכות הקורונה הרחבנו את השירות, אנחנו נותנים אותו היום מהגבול הצפוני עד לאזור של ערד, ירוחם, דימונה. אנחנו כרגע בבדיקה למתן השירות גם בערבה וגם באילת. מבחינת הכמויות, בשנת 2020 טיפלנו בכ-1,000 חולים. בשנת 2021 כבר אשפזנו בבית 6,821 חולים, מתוכם כ-880 חולי קורונה בשלל דרגות הקורונה שאפשר. מתחילת השנה עם האומיקרון אנחנו כבר עומדים על 685 מטופלים נוספים, כשאנחנו נותנים את המענה בצורה ארצית, כל יום נכנסים צוותים. המטופלים פונים בעצמם, הם דורשים את האשפוז הביתי, זה לא בא רק דרך בתי החולים והמרפאות.

מה הסכום של מבחני התמיכה?

כרגע הסכום עומד על 188 מיליון שקלים.

לכל הקופות?

כן.

עד יוני 2022. כרגע אני רוצה לשמוע את איתמר עופר מ"צבר". אני חייבת לומר שערכתי סיור ב"צבר" לפני כשבועיים בערך, התלוויתי אליהם לשטח כדי לראות בפועל איך נערך טיפול למטופלים שכרגע מרותקים לבית או מטופלים שמעדיפים את הטיפול קרוב אליהם ולא להיות תלויים במרפאות ובתי חולים. איתמר עופר, בבקשה.

תודה על ההזמנה ושלום לכולם, לכל השותפים לעשייה. זה באמת חלום שמתגשם שאנחנו מדברים על זה. אני חושב שלכל מי שנוכח פה וגם לכל הציבור היה ברור כבר לפני ארבע שנים שזה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות לאדם - לטפל בו טיפול אשפוזי ולקחת עליו אחריות סביב השעון בבית. אני חושב שהוכחנו שאנחנו יכולים בשבוע ימים להכפיל את כמות המאושפזים בבית. הגענו בכל הארץ ל-350 מאושפזים מכל הקופות, כולל כמעט 35%, 40% חולי קורונה קשים או בינוניים. האלטרנטיבה של כולם הייתה לצבוא על בתי החולים, אבל במקום הם היו בבית. כמעט 10 מחלקות פנימיות נהיו במהלך שבוע. אחר כך הייתה ירידה, אבל זה עלה חזרה מול העיניים. החוסן שאנחנו מייצרים פה כולנו עם האשפוז בבית זה לא רק כי זה נחמד ונעים למטופלים, זה גם הכי בטוח להם, ויש לזה סימוכין מדעיים. זה מדויק מאוד, זה בטוח מאוד. אני חושב שאנחנו בוחרים נכון את החולים. שיתוף הפעולה יחד עם הקופות הוא יוצא דופן.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא: למה לא יותר? למה בכל זאת יש לחץ על בתי החולים? כי מבחן התמיכה זה הכלי היחיד שקיים כרגע לעודד אשפוזי בית. אני חייב להגיד שלא כל הקופות סימטריות באמונה שהוא יחזיק לאורך זמן. הפתרון האמיתי הוא שהאשפוז בבית יהיה חלק ממערך האשפוז מבחינת התקצוב של מדינת ישראל. האינסנטיב שנתנו בחוק ההסדרים לבתי החולים, לפחות ממה שאני שומע מחברים שלי בבתי החולים, לא ממש ממש משנה להם את ההתנהלות. מבחינתם הם עדיין מתפרנסים מהמיטות, הם לא רואים דרך אחרת לעשות את זה. בחיים האמיתיים אנחנו רואים שכמעט 90% מהמטופלים מגיעים ישירות לרופאי המשפחה שלמדו להעריך את האשפוז בבית, בטח אם הם פגשו את זה באופן אישי הם מקדמים את זה. נאמר עכשיו שיש 188 מיליון. אם 35 נצרכו במהלך 2021, יש לנו עוד 150 מיליון. 150 מיליון זה 300 מיטות אשפוז בקירוב בכל רגע נתון. אני חושב שמחוץ לגלי הקורונה, לשם צריך לשאוף. אני חושב שהתפקיד של כולנו ביחד זה לדאוג שמתוך כ-1,000 מיטות אשפוז נכון להיום כ-20% יהיה בבית. אמנם זה לא יהיה השנה, אבל צריך לעשות תכנית מאוד ברורה לאן זה הולך, לתת ביטחון לקופות החולים. התחושה שאני שומע מקופות החולים היא שמבחן התמיכה יהיה או לא יהיה. להרגיל את כל המערכת לעבוד ואז שמבחן תמיכה ילך אחור, זה מצוין כדי להתחיל, זה לא יכול להיות הפתרון לאורך זמן.

פסיכיאטריה לא נפרדת מעולם האשפוז בבית, ואני מדבר על אשפוז פסיכיאטרי כחלופה לאשפוז בבית חולים ציבורי. סוף סוף יש מבחן תמיכה של 10 מיליון שקלים, אבל הוא קטנטן ולא משמעותי. לאשפוזים בבית ולבתים מאזנים ביחד זה רחוק מאוד מהצורך, זה ייגמר לפני שבכלל יתחילו לצרוך את זה. כבר יש אשפוזים בבית, אנחנו עובדים עם שתיים מקופות החולים.

איתמר, אני רוצה להודות לך על סיור באמת מרתק ועשייה באמת טובה ומשמעותית שאתם עושים.

תודה לך שהצטרפת.

אין כמו גם מי שמתמחה בדבר הזה ויכול לתת סיוע מבחוץ. אני כן מתחברת למה שאתה אומר, לסיפא של דבריך. אני חושבת שתחום בריאות הנפש חייב להיות ברובו בבית ובקהילה. אנחנו רואים היום שבתי החולים הפסיכיאטריים והמוסדות האמבולטוריים לא מספקים. יש לנו הרבה אנשים שמחפשים את המענה הזה בקהילה, לכן זה יכול להוות מענה מצוין. 10 מיליון שקלים גם לבתים מאזנים, גם לטיפול בבית, בוא נגיד את האמת, זה לא סכום שאפשר לזוז איתו לאן שהוא, בטח לא לתת למגפה השקטה הזאת שמציפה את מדינת ישראל מענה באמת נכון ואמיתי. בנפש מטפלים בנפש, לכן הנפש צריכה להישאר בבית, בחברה, בקהילה, בעוגנים האלה החשובים, לא לנתק את הילדים. פנינו למשרד הבריאות בהקשר של ביקורי משפחות בתקופת הקורונה אצל אותם ילדים. יש בעיה מאוד גדולה באשפוז מוסדי לאורך זמן שאנחנו יודעים שלא מתאים לכולם, לכן הוועדה מגבה את האמירה הזאת ותבדוק את זה ביחד איתכם. אנחנו עוברים למכבי שירותי בריאות.

אני אתחיל מדוגמה שמתאימה לוועדה אחרת - הפקקים בכבישים. הרבה שנים התמקדנו במדינת ישראל ובעולם בבנייה של עוד כבישים כדי לפתור את המצוקה של הפקקים. למרות כל הכבישים החדשים כולנו מרגישים איך הפקקים רק הולכים ומתגברים. אנחנו יודעים שבשנים האחרונות הקונספט השתנה בעולם התחבורה. היום ברור כבר לכולם שהפתרון לפקקים הוא לא רק בנייה של עוד כבישים. באותה צורה בדיוק הפתרון למצוקת האשפוז בישראל, לזקנה במסדרון, לזיהומים הנרכשים בבית חולים. הפתרון הוא לא רק הוספה של עוד מיטות אשפוז, הגיע הזמן להחליף את הדיסקט, כמו שכולם פה אומרים וחושבים, ולחשב מחדש את המסלול של הרפואה האשפוזית בישראל. מכבי כבר ב-2017 הבינה את זה והקימה, עוד לפני מבחני התמיכה והעידוד של הרגולטור, מערך של אשפוז בית. עד כה טיפלנו במסגרת הזאת ב-10,000 מטופלים. ב-2021 משהו כמו קרוב ל-10% מכלל האשפוזים שלנו באשפוז פנימי היו במסגרת אשפוז בית. כמובן שאנחנו גם בוחנים את התוצאות של הטיפולים האלה באשפוז הבית, עשינו מחקר על זה ב-2019 וב-2020. כשהשווינו את האשפוז בבית לאשפוזים בבית החולים, גילינו שאיכות הטיפול, התוצרים הרפואיים לא נופלים מאשפוז בבתי חולים, ראינו שהייתה שביעות רצון של המטופלים, המשפחות ושל הרופאים המפנים. מעל 90% דיווחו על שביעות רצון גבוהה מאוד מאשפוז הבית. בהמשך למה שנאמר פה על שיתוף פעולה עם בתי חולים מכבי יזמה גם שיתופי פעולה שפועלים בשטח עם שלושה בתי חולים: רמב"ם, שיבא ואסותא אשדוד, שזה לכשעצמו מודל מופלא של עבודה משותפת של קופה עם צוותים של בתי חולים לטיפול בחברי מכבי. אנחנו מאמינים שהדרך היא לתת מצד אחד את הצוותים הרפואיים עם המומחיות של בתי החולים, ומצד שני, את הצוותים התפעוליים והסיעודיים שמגיעים מהקהילה ומומחים בטיפול בבית. זה שילוב של שתי המומחיות האלו.

אנחנו במכבי מאמינים שצריך להוביל לשינוי משמעותי וכולל במערך האשפוז בישראל כך שבעתיד הלא רחוק כל כך בתי החולים יטפלו רק בחולים שהמצב שלהם קשה ודורש את הציוד ואת המכשור שנמצא בבית החולים וכל שאר המטופלים יעברו לטיפול בקהילה ובבית. מה הם הדברים שנדרשים בשביל לאפשר את השינוי הזה? אני חושב שיש כאן כמה רמות. אחת - לעודד הסטה של עוד תחומים במסגרת טיפול בקהילה ובבית. דיברנו על פסיכיאטריה, והוזכר פה אשפוז בית של ילדים. בשיחות שהיו לי עם מנהלי מחלקות ילדים לכולם היה ברור שחלק גדול מהילדים ששוכבים במחלקות, וכל אחד מאיתנו שיש לו ילדים מבין את המשמעויות ההיקפיות של אשפוז בילדים, צריך להעביר הביתה. גם נשים בהריון, גם טיפולים אונקולוגיים שלא בהכרח דורשים אשפוז אבל זה עוד תחום שנמצא כרגע כמעט אך ורק בבתי חולים, גם חולי דיאליזה, ועוד הרבה תחומים אחרים אנחנו צריכים להתחיל לעשות תהליך של להעביר אותם מבתי חולים לקהילה ולבית. צריך לעודד ולהכשיר השתלבות של עוד מקצועות במסגרת הטיפול בבית, כמו פרמדיקים, אחיות מומחיות, עוזרי רופא. בעולם אלה מקצועות שמובילים בתחום של אשפוז בית, אבל בארץ אנחנו מפגרים מאחור עם הדבר הזה. צריך לעודד ולהכשיר אותם יותר ויותר להיכנס לתחום הזה, כדי לענות על מצוקת הצוותים הרפואיים והסיעודיים שהם אלה שנושאים בעיקר הנטל היום.

הדבר האחרון שאני אתייחס אליו זה החסמים הכלכליים שאנחנו חייבים לטפל בהם בשביל להמשיך את העניין של אשפוז בית. ה-CAP לא מעודד אותנו כקופה להעסיק מטפלים לאשפוז בבית, וה-CAP החדש, לצערי, גם לא מעודד אותנו לייצר שיתופי פעולה נוספים עם בתי החולים. התמריץ הקיים היום מתבסס על מבחן התמיכה. אמנם מבחן התמיכה החדש מתקצב הרבה יותר ימי אשפוז, שזה הסכום הגדול הזה של 188 מיליון שקלים, אבל תעריף יום אשפוז בית לא השתנה מאז שהוא נקבע לראשונה. מבחן התמיכה שהתחיל ב-2018 היה 1,250 שקלים ליום באשפוז בית, בעוד שתעריף יום אשפוז בפנימית עלה באותה תקופה בסדר גודל של 17%. אם אנחנו רוצים לקדם אשפוז בית איכותי, טוב, שנותן מענה אמיתי כחלופה לאשפוז בבית חולים, תעריף יום אשפוז בית במבחן תמיכה חייב לעלות כדי לשקף את העלויות הריאליות של אשפוז בית איכותי.

מה זה אומר מבחינת הסכומים?

אם אנחנו לוקחים את ה-100 מיליון האלה שנוספו לאחרונה לאשפוז בית, אפשר לצמצם את מספר ימי האשפוז ולהגדיל את התקצוב של יום אשפוז אחד. אני לא חושב שהכפלה של מספר ימי אשפוז בית במדינת ישראל תוך שנה זה יעד שיביא לאשפוז בית איכותי. כולנו יודעים שאשפוז בית איכותי דורש צוותים איכותיים, דורש הרחבה משמעותית של תשתיות. אני חושב שהתמיכה צריכה להיות צנועה, ופה מדובר על הרחבה שהיא כפולה ממה שיש לנו עכשיו. אני חושב שצריך לעדכן את תעריף אשפוז בית, לקרב אותו לתעריף של פנימית, מה שיאפשר לנו להרים צוותים איכותיים, טובים, להפוך את התחום הזה לתחום אטרקטיבי עבור צוותי הרפואה ולתת מענה טוב למטופלים שלנו.

אני חושבת שבקהילה יש פחות זיהומים, יש יותר את הסביבה הביתית שתומכת ודואגת. כמובן שזה לא נכון לכל מקרה. אנשים בודדים שצריכים את המקום של בית החולים יהיו שם, כל השאר ישוחררו על בסיס נתונים אחרים. קופת חולים מאוחדת, בבקשה.

אנחנו הקופה האחרונה שהצטרפה. לפני התפקיד הנוכחי הייתי מנהל רפואי במשך ארבע שנים בבית חולים רעות, בית חולים שיקומי. שם ראו את השינוי שהאשפוז השיקומי עשה. המחלקות בבית החולים השיקומי השתנו מקצה לקצה. כשאני נכנסתי תמהיל המטופלים היה מאוד גדול - היו חולים עם בעיות קלות, עם בעיות מורכבות. כשיצאתי מהתפקיד המחלקות נהיו מחלקות מורכבות מאוד, כל החולים שהיו יכולים להיות מטופלים בבית כבר עברו להיות מטופלים בבית. המחלות בבית החולים הפכו להיות מחלות של חולים סופר מורכבים - אם זה בעיות נפשיות מעורבות עם בעיות שיקום, אם זה בעיות פנימיות. צריך להבין מה התהליך הזה עושה לבית החולים. בתי החולים לא סתם לא משתפים פעולה. מנהלי מחלקה אמרו לי: "תיקחו לנו את כל החולים הקלים, את כל החולים שיכולים להיות בבית, והמחלקות הפנימיות, שהן גם ככה מחלקות לא פשוטות, יהפכו להיות מחלקות סופר מורכבות". כרגע רוב הקופות מפתחות תהליכים שהם עוקפי בית חולים. גם אנחנו שותפים עם תל השומר ועם רמב"ם, אבל זה לא ערוץ עיקרי. אם אני עכשיו בא משולחן הרופא ומפנה מטופל לאשפוז בית, הבעיה שלי תהיה שהוא לא יעבור הערכה כמו שהוא עובר במיון. במיון הוא עובר צילום, בדיקות דם, ואז יש לי את התמונה השלמה על המטופל הזה. זה נכון שאני יכול לשנע את המטופל למוקד במצב של אשפוז בית, אבל אז אנחנו צריכים עוד עלויות, יום האשפוז שאני נותן לו לא מספיק.

אתה בתור קופה בא ואומר שזה לא טיפול מיטבי עבורך? אין ספק שצריך להיות שלוב. אתה מסכים איתי שאחוז ניכר היום של החולים שמאושפזים במחלקה פנימית ניתן להעביר לאשפוז ביתי?

לגמרי.

לא כולם צריכים לשכב היום בפנימיות.

אם תשאלי מנהלי בתי חולים הם לא יגידו את זה בקול, אבל הם מדברים על אחוזים ניכרים שיכולים להיות בבית. הם מודים בזה בעצמם, זה לא איזה סוד, כולנו יודעים את זה. העניין הוא שגם בשיא גל הקורונה הקודם לא היה שחרור מאסיבי של חולי פנימית וחולי קורונה לבתים. אנחנו צריכים להבין איפה החסם. צריך לעודד את בתי החולים לשחרר. אם אני כרגע מעביר מטופל אלי לקופה, אני צריך להסדיר את הנושא של ה-CAP, אני צריך להסדיר את כל חילוקי הדעות שקיימים כרגע. לנושא הזה של האשפוז צריך להתייחס לא כאל משהו נוסף, צריך להתייחס אליו כאל בית חולים. האשפוז בבית זה בית חולים. זה אומר שאני צריך להביא לו אולטרסאונד הביתה, זה אומר שאני יכול לעשות בדיקות Point Of Care שאין לי עדיין אישור לעשות אותן. מה זה בדיקות Point Of Care? שאני בא לבית המטופל ומקבל במקום את ספירת הדם, את הכימיה, כדי שאני לא אצטרך לשנע את בדיקת הדם למעבדה.

בדיוק העברנו אתמול הצעת חוק תיקון לפקודת הרופאים בקריאה ראשונה, שמאפשרת לעוזר מסוג המנוי, דהיינו פלובוטמיסט או פרדמדיק, לתת טיפול רפואי בביתו של מטופל, ומוצע להסמיך את השר להוסיף עוד סוגי עוזרים לתוספת. כהוראת שעה מוצע לאפשר להם לקחת דמים בבית המטופל. זאת הוראת השעה שתיכנס לתוקף. בקיצור, אנחנו מתקדמים לכיוונים האלה.

גם היום אפשר לקחת בדיקת דם בבית המטופל, השאלה אם אני אוכל להשתמש במכשירים של Point Of Care שמאפשרים לי לקבל את התשובה עוד בבית המטופל.

מה היום חסר?

חקיקה.

איך עושים היום אשפוז בית ללא הדברים האלה?

היום אני לוקח בדיקת דם שאני מעביר למעבדה שתפענח. יש פה בזבוז זמן ועלות.

בואו ננסה לקדם את זה.

המשרד מכיר את זה.

מישהו ממשרד הבריאות יכול להגיד לי איזה טיפולים לא אפשריים היום ואם ניתן לעגן ולתקן את זה בחקיקה?

התקנות שצריכים לתקן הן תקנות המעבדות בפקודת בריאות העם.

איפה זה עומד?

אני לא יודע איפה מבחינת חקיקה זה עומד, הלשכה המשפטית עוסקת בדברים האלה.

אתה מסכים איתי שזה משמעותי וחשוב במידה ואנחנו רוצים להעביר כמה שיותר אל עבר אשפוזי הבית?

התשובה היא די מורכבת. זה ישליך על הרבה מעבר לאשפוזי הבית. אני חושב שזה הרבה יותר רלוונטי למקומות אחרים שהם לא אשפוז בית, כמו למרפאות בקהילה. אני אישית מנסה לקדם את זה הרבה מאוד שנים.

אני מבינה שגם במרפאות הקהילה זה לא נמצא כרגע.

זה היכולת לבצע בדיקות POCT במרפאות הקהילה, שזה משהו הרבה יותר משמעותי מאשפוזי בית. זה נמצא בצוואר הבקבוק המשפטי של חקיקה וסדר עדיפויות.

איתמר עופר, מה עמדתך לגבי בדיקות שמבוצעות בבית?

חלק מהאשפוז בבית זה בדיקות דם, כולל בהערכה הראשונית, וכמובן דימות. הבדיקות, שזה חלק מהתהליך הלוגיסטי של הטיפול בחולה, נכנסות לתוך מערכות המעבדה של הקופות ובהמשך היום מגיעות תשובות. הצוות שלנו אחראי לקבל החלטות בהתאם לתוצאות הבדיקות. אני מסכים שבדיקות Point Of Care הן אמינות, הן טובות, הן יכולות גם באשפוז בבית לתת הרבה מאוד ערך מבחינת מהירות קבלת ההחלטות כי הרופא במקום רואה את התשובה, מקבל את ההחלטה וממשיך הלאה לחולה הבא.

בוא נגיד את האמת, זה מאוד משמעותי וחשוב. כך הרופא שלך לא צריך לחזור פעמיים למטופל, הוא יכול להיות שם פעם אחת ולקבל החלטה.

הוא לא תמיד חוזר הביתה בשביל זה, אבל הוא חייב להתעסק שוב עם המטופל הזה כשמגיעה תשובת המעבדה. יש היום איזה שהוא נוהל מלפני כמה שנים, אבל הוא מאוד דל, הוא לא נותן מענה, ואני חושב ששווה לשים על זה את הדגש.

אני חושב שאשפוז בבית הוא עוד שדות קליניים כדי להכשיר אנשי צוות לטפל בחולים. אם אנחנו מדברים בדיונים אחרים על המצוקה של ההכשרה של אנשי צוות, זאת הזדמנות מעולה להכשיר אותם לדבר האמיתי שנקרא טיפול בחולים בבתיהם.

אתה בעצם אומר התמחות בקהילה.

לגמרי. העובדה היא שברפואה פליאטיבית כבר קיבלנו הכרה כמוסד מוכר להתמחות. אנחנו בשלים למקצועות הבאים. כדי שאשפוז בבית יקבל ויפרח, חייבים לעשות רישוי לגופים שעושים את זה. לקופות מותר לעשות את זה לבד, אבל ברגע שגופים עושים את זה חייב שיהיה רישוי. לבתי חולים יש רישוי. נכון להיום כל אחד יכול לעשות אשפוז בבית. כן כתוב שכדאי שיבוא רופא כזה, כדאי שתבוא אחות כזאת, אבל זה לא מספיק חזק, בטח לא כחלק אסטרטגי של האשפוז בישראל.

"צבר" עובדים ללא רישוי?

אין דבר כזה רישוי לאשפוז בבית.

אתה מבקש להגדיר נוהל של אשפוז בבית, איזה שהוא רישוי שיינתן שייחשב כבית חולים בקהילה.

לגמרי. לחלוטין זה חייב להיכנס לפקודת בריאות העם.

אז לקחנו לפקודת בריאות העם שני דברים: אחד – ה-Point Of Care, והשני - רישוי לגופים שעושים אשפוז בקהילה.

הנושא של ההתייחסות לזה כאל בית חולים או כאל מרפאות הקהילה חייב לעבור הדרכה, הכשרה, התמחות רופאים, רישוי.

הדבר הנוסף זה הנושא של כוח האדם. ברגע שאיתמר מרחיב את היכולות שלו הוא לוקח כוח אדם ממקומות אחרים. כשאנחנו מתקצבים מיטה אנחנו לא רק משלמים על הברזלים של המיטה, אנחנו משלמים על כל הצוות שמסביב. צריך להגדיל פה את כמות האנשים שבעצם נותנת את השירותים, כי הרופאים שיהיו בתהליך הזה, ואני מקווה שהם גם יעברו התמחות בתהליך הזה, יבואו על חשבון רופאים בבית חולים או רופאים בקהילה. כשאנחנו בונים את התכנית הזאת אנחנו צריכים להגדיל בהתאם את כמות אנשי הצוות.

אם אנחנו מעודדים אשפוז בקהילה, בואו נעשה את זה בצורה מסודרת, בואו נבנה לכך רישיון, בואו ניתן את הכלים, בואו ניתן מתמחים. מה שמבקשות הקופות, אם אני יכולה לסכם בקטע הזה, זה לעשות את העברה באופן מסודר כי מבחני התמיכה שמקבלים אותם רק בדיעבד ולא לכתחילה זה דבר מורכב. זאב פלדמן, ארגון רופאי המדינה, בבקשה.

המהות של אשפוז הבית היא ברורה, היא חשובה, היא צורך לאומי, ואין מילה רעה אחת שאני יכול להגיד על הדבר הזה, אבל העניין שבין הקופות לבתי החולים בנוגע לאיפה החולה נמצא ומי מקבל את הפיצוי זה דבר שצריך לתת לו מענה. צריך גם להכניס לתוך אשפוז הבית את הצורך בקיצור אשפוזים. הדרך לעשות קיצור אשפוזים היא על ידי הרצף הטיפולי בין מערך בתי החולים לבין האשפוז בקהילה. יש היום כמה פיילוטים שבהם הטיפול בפועל נעשה על ידי אחיות של קופת החולים. אני חושב שזה דגם ופיילוט מעניין שצריך לראות איך ממשיכים ובונים אותו. אם שמים את המטופל במרכז, את האינטרס שלו, אין ספק שהמקום היעיל לעשות את הבירור המהיר הוא בחדר מיון, ביום או יומיים אשפוז בבית החולים. צריך שהעברת המקל מבית החולים לקהילה, ששם תמיד יש את הנפילות הכי גדולות בתקשורת, תהיה רציפה. יכול להיות שבשלב יותר אקוטי של המחלה בית החולים ימשיך להיות אחראי על הטיפול כשהחולה נמצא בבית, עם רכיב כזה או אחר של הקהילה, ותהיה העברה הדרגתית של המקל הטיפולי לקופת החולים. יש כל כך הרבה חסמים כלכליים בכך שגם הקופה מטפלת וגם בית החולים מטפל. צריך לראות איך מפצים גם את זה וגם את זה. אני חושב שמשרד הבריאות צריך לבנות מבחני תמיכה משוכללים יותר מאלה שקיימים היום כך שיהיה אינטרס כלכלי גם לבית חולים וגם לקהילה להרחיב את השירות. זה אינטרס של כולנו שהחולה יקבל את הטיפול הטוב ביותר והיעיל ביותר בביתו.

ברגע שאין לאן לשחרר ואיך לשחרר את האנשים האנשים נתקעים בתוך המחלקות הפנימיות או בתוך בתי החולים לתקופת ממושכות, מה שאנחנו לא רוצים ולא מעוניינים. גם בתי החולים מעוניינים בשלבים מסוימים לשחרר ולהמשיך הלאה את הטיפול במי שנדרש לטפל בו. קופת חולים לאומית, בבקשה.

ב-2019 התחלנו את הנושא של אשפוז ביתי והמספרים רק הולכים ועולים. זה פוקוס מאוד משמעותי אצלנו. לקח תהליך כדי לרכוש אמון גם אצל הרופאים המטפלים שיאמינו במערכת הזאת של אשפוז בבית במקום לשלוח למיון. אני מדברת על הרופאים המטפלים, לא על בתי החולים, כי רוב ההפניות שלנו, רוב האשפוזים אצלנו זה לא מבתי החולים, זה אשפוזים שאנחנו מונעים על ידי הרופאים שלנו לפני שהאנשים מגיעים לבית החולים. גם למטופלים ייקח זמן להבין שהם יכולים לקבל את אותו דבר, או לפחות מאוד דומה לבית החולים באשפוז בבית. אני מצטרפת למה שנאמר קודם, לנושא של הרחבת התוויות. גם באונקולוגיה, גם בילדים, גם בנשים בהריון יש אלינו הרבה הפניות. יש לנו מצבים מורכבים מאוד, במיוחד בתקופה הזאת של הקורונה, של אנשים שמסרבים לאשפוז בבית חולים. לפעמים המצב של האנשים הוא כל כך מורכב שהם לא יכולים להתאשפז בבית. זה שאין את הבדיקות הנקודתיות בבית לא מונע את האשפוז בבית. הבדיקות הנקודתיות יכולות לקצר את משך האשפוז, שכרגע עומד אצלנו על ארבעה ימים, כי לוקח זמן עד שזה מגיע למעבדה, עד שמקבלים תשובות, עד שנותנים החלטה.

רציתי להתחבר לדברים שאמר איתמר עופר ולדברים שנאמרו על ידי מאוחדת. אני חושבת שיש לנו עדיין קושי מאוד גדול לשחרר חולים מבתי החולים לטובת אשפוזי הבית. כמו שאמרה מיכל, הרוב המוחלט של החולים אצלנו מגיע מהקהילה. למרות שיש אצלנו הרבה שיחות עם בתי החולים, למרות שיש לנו צוותים בתוך בתי החולים, בין אם במיונים, בין אם במחלקות, עדיין אנחנו רואים קושי לשחרר מבתי החולים. מודל הפנימיות של ה-CAP, ואמרנו את זה גם ב-CAP יותר מפעם אחת, לא מסייע לדבר הזה, הוא לא מחלחל למחלקה. מעבר ללגרום לנו לשלם יותר כסף במחלקות הפנימיות הוא לא עושה את האפקט שנדרש כדי להוציא את המבוטחים לטיפולי הבית. הרבה מזה כרוך באמון ובתמריצים הכלכליים והפרסונאליים שקיימים בתוך בתי החולים בנושא הזה. ראיתי בשקף של אילת שמתכוונים לתמרץ את בתי החולים לאשפוזי הבית. הייתי מאוד שמחה לדעת במה מדובר, באיך זה ייראה. אני חושבת, וגם ראינו את זה, שלהרבה מבתי החולים קשה לפתח את השירות הזה, אין להם כל כך יתרון במתן השירות באופן מלא. המודלים שקיימים היום עם בתי החולים הם ברובם מודלים משולבים של קהילה ובית חולים. יש פה עניינים של אחריות ושל מורכבות של תפעול שלנו כקופה קטנה אין יכולת לבצע אותם, לכן אני מאוד אשמח לדעת מה מתוכנן להיות בבתי החולים בנושא הזה, מה כיווני התמרוץ שלהם.

אני רוצה להתחבר לסוגיית כוח האדם, שגם עליה אנחנו מדברים יותר, וחלק מהספקים יוכלו להעיד על הקושי בנושא הזה. אנחנו בסוף נמצאים בתחרות מתמדת בין בתי החולים לקופות, לספקים, על אותו כוח אדם עבור אותם שירותים. מה שקורה בפועל זה שבתי החולים מקבלים עוד ועוד תקנים. המחלקות הפנימיות קיבלו המון תקנים בשנה האחרונה עם כל נושא הקורונה. זה כוח אדם שאנחנו צריכים בקהילה כדי לייצר את התשתית בקהילה.

כוח האדם במערכת הבריאות זו אחת הסוגיות הקריטיות ביותר שעולה על שולחן הוועדה חדשות לבקרים. אנחנו נטפל גם בסוגיות הסטודנטים, גם במתמחים, גם בשדות הקליניים, גם בכל הדברים שצריכים לטפל בהם, כי אנחנו כבר עומדים בפני מחסור מאוד משמעותי. זה נכון שיש מאבק על כוח אדם במערכת הבריאות ומי שמשלמים את המחיר עליו זה כולנו. הרבה מכוח האדם הולך לשוק הפרטי. קופות החולים ובתי החולים נאלצים לשלם סכומים גבוהים כדי להשאיר את הרופאים אצלם. איילת, אני אשמח שתרחיבי על התמיכה בבתי החולים שיעמידו תשתיות לכניסתם כספקים. אתם, ממה שאני מבינה, מעוניינים שבתי חולים יעשו את האשפוזים גם בבית. אני רואה שבהרחבת חלופות אשפוז זה טרם החל. מה הולך להיות שם?

אנחנו נשמח להגיע לוועדה ולהציג את תכנית כוח האדם שלנו, את הרפורמה בכוח האדם במערכת הבריאות. אנחנו עוסקים בנושא הזה כבר תקופה ארוכה בכמה ועדות שסיימו את עבודתן ממש בשבועות האחרונים. ציינו פה את עוזרי הרופא, את האחיות המומחיות, את החוסר הגדול מאוד ברופאים, באחיות ובמקצועות אחרים. יש לנו תכנית מסודרת שאנחנו יותר מנשמח להגיע ולהציג אותה.

אנחנו רוצים שבתי החלים יהיו ספקי שירות של קופות החולים. דובר כאן על כוח האדם. מרבית כוח האדם נמצא בבית החולים, לכן הם אלה שיכולים לפנות רופאים עם התמחויות שונות כך שיוכלו להגיע ולסייע באשפוזי הבית. אנחנו רוצים לתמרץ את בתי החולים כדי שיקימו תשתיות לסייע, להיות ספקי שירות של הקופות בכל מה שקשור לעולם אשפוזי הבית. אנחנו רואים גם מחסור בפריפריה. מדברים פה על בתי חולים כמו רמב"ם, שיבא ואסותא אשדוד, אבל אני רוצה שגם פוריה, זיו וסורוקה ייכנסו להיות שחקן בשיתוף פעולה עם קופות החולים. המטרה שלנו בשלב הזה היא לא להגיד לבתי החולים להתחיל לאשפז בבית, כי יש פה החלטה של חטיבת הרפואה שבעצם מי שאחראי על אשפוזי הבית הן הקופות. הקופות נמצאות בקהילה, הקופות חזקות, הקופות מפתחות את השירות, לכן אנחנו רוצים לעודד ולחזק את המגמה הזאת.

נתאם איתך פגישה ונראה איך אנחנו יכולים לקדם גם את הדברים האלה. הגשנו חקיקה גם בנושא עוזרי הרופא, גם בנושא הפרמדיקים, בשיתוף עם המשרד שגם נמצא על זה. ננסה לקדם את הדברים האלה ביחד ואני בטוחה שזה יוכל לסייע. יעל רלוי מאלו"ט, בבקשה.

אני מברכת על המעבר לאשפוזי בית ועל ההרחבה של המערך הזה. מוסכם כאן על כולם שהדחיפות ליישם את הדבר הזה לגבי ילדים גבוהה במיוחד וביחס לילדים עם אוטיזם המורכבות גבוהה עוד יותר. אוטיזם זו הפרעה נוירולוגית התפתחותית שמשפיעה על שני תפקודים עיקריים. האחד – תחום התפקוד החברתי והתקשורתי, והשני - התחום ההתנהגותי. בתחום התקשורת יש קושי לקיים תקשורת בין אישית ולבסס קשרים בין אישיים, בתחום ההתנהגותי יש שורה של קשיים התנהגותיים, כמו חזרתיות בדיבור, בתנועות ובהתנהגויות. בנוסף יש רגישות סנסורית מאוד עזה שעלולה לבוא לידי ביטוי באי סבילות לגירויים של רעש, גירויים ויזואליים וגירויים תחושתיים. השהות בבתי חולים עבור ילדים עם אוטיזם היא מאוד מאוד מורכבת לילדים עצמם ולמלווים שלהם, במיוחד כאשר היכולת לתווך להם את הצורך הרפואי מאוד מוגבלת וההתנגדות שלהם לקבלת הטיפול היא מאוד גבוהה. אני חושבת שכן ראוי כאן להגדיר קדימות לאוכלוסייה של ילדים, בפרט לאוכלוסייה של ילדים עם צרכים מיוחדים.

בהקשר של אשפוזים פסיכיאטריים המצוקה מאוד מאוד חמורה עבור ילדים עם אוטיזם שנזקקים לא פעם להתערבויות פסיכיאטריות מאזנות ואשפוזים פסיכיאטריים. המענה הקיים הוא שתי מיטות אשפוז בלבד. המצב הוא של אי ספיקה קבועה במחלקות שאמורות לתת מענה לילדים, זאת בניגוד לילדים מאוכלוסיות אחרות שיש מקומות אשפוז בהיקף יותר רחב. אני קוראת לוועדה להתייחס לנושא הזה של אשפוזים פסיכיאטריים ואשפוזי ילדים באופן מיוחד לא כנושא אחרון, כנושא ראשון. אולי יש מקום במובן הלוגיסטי לתת לזה קדימות. כיוון שאנחנו יודעים שבאשפוזים פסיכיאטריים כל הקשיים שדובר עליהם קודם, אם של בדיקות הדמיה, בדיקות דם ודברים שמצריכים מעבדות, פחות קיים, זה יכול לאפשר יותר בקלות לבסס את המערך הזה באופן ביתי. ארגון הפרמדיקים, בבקשה.

אנחנו מדברים במקצועות הבריאות על רופאים, רופאות, אחיות, אחים, אבל הפרמדיקים הם אלה המנוסים בטיפולי בית, זה מה שהם עושים באופן שוטף. מקצוע בריאות שיודע לטפל במטופלי בית אלה פרמדיקים, בוודאי פרמדיקים שעוברים הכשרות המשך, בין אם אלה פרמדיקים במוקדי רפואה דחופה, בין אם אלה פרמדיקים שהם עוזרי רופא. הפרמדיקים זו אוכלוסייה שיכולה לתת תוספת כוח משמעותית למערך הזה של אשפוזי הבית. לצערי מתייחסים במשרד הבריאות לאוכלוסייה הזאת כאיזה שהוא בן חורג ולאו דווקא מכניסים אותה כשחקן מרכזי בתוך הצעדים האלה. אני חושב שהדיון בוועדה זו הזדמנות לשים את המקצוע על השולחן כחלק מהכלים שעומדים למערכת הבריאות בתחום אשפוזי הבית.

דבר שני שאני חושב שנכון וצריך לשים עליו דגש - איך אנחנו מונעים באמצעות טיפולי בית הגעות מיותרות של מטופלים לחדרי המיון. יש כמה וכמה תכניות בנושא הזה שאני לא נכנס אליהן כרגע ומפרט עליהן, אבל בהחלט צריך לתת את הדעת גם על הנושא הזה. הנושא הזה מקבל משנה תוקף עוד יותר משמעותי בתקופת הקורונה. אנחנו בהחלט חושבים שהנושא הזה צריך להיות נדון במלוא כובד הראש.

נפגשנו וכבר הנחנו את החקיקה של הפרמדיקים על השולחן. נשב עם איילת ונבחן את כל הדברים כמו גם את מבחני התמיכה, הגודל שלהם. אני באופן אישי חושבת שאשפוזי הבית הם קריטיים ומשמעותיים כדי לתת את המענה הראוי בקהילה. יש את הניסיון שהעברנו בתוך ה-CAP, בתוך ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים, שאמור לעודד את קופות החולים לפתוח מערכים של אשפוז בית. שמענו מהם את הקשיים. אנחנו נבקש את האסטרטגיה של המשרד היותר רחבה בתחום, את ההמלצות, את הצעדים שמתקיימים כרגע, את התקצוב העתידי. אני מבקשת לקחת את הנקודות של קופות החולים כולן בתוך הנושא של אשפוז הבית. קופות החולים, אם תוכלו להעביר לנו את הנקודות הקריטיות החשובות גם לגבי מבחני התמיכה והסכומים, זה מאוד יעזור לנו. תודה רבה, אשריכם שהייתם איתנו עד כה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.