פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת משנה של ועדת הבריאות
לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
17/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת הבריאות
לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 12:30

חשיבות הטבע והעצים לבריאות הנפש של אזרחי ישראל

חברי הוועדה: אלון טל – היו"ר

נעם הירש - מנהל תחום ארצי תכנון ובניה, משרד הבריאות

אבישי הימלפרב - מנהל פרויקט עמותת לעובדה ולשומרה לסביבה יהודית

ד"ר שיר שרון
_
ד"ר לביולוגיה

דן בן גיגי - מנהל תכנית נירים בשכונות

ירחמיאל מאירסדורף

תמר רביב - ראש אגף מגון לאומי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

נאסרין חאג' - מנהלת אשכול שפרעם, החברה להגנת הטבע

הדיל אבו בכר - רכזת חינוך, החברה להגנת הטבע

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

רומי צ'ילאג - חוקרת, אוניברסיטת תל אביב

מאיה שדה - דוקטורנטית, אוניברסיטת תל אביב

מלי נבו - פוסט דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב

קרן קפלן מינץ - חוקרת פסיכולוגיה סביבתית, חינוך סביבתי

ד"ר מיכל שורק
_
ראש אגף אקולוגיה

אופירה אילון
_
ראש תחום איכות סביבה

אורית ארז

אתי בן-שמחון


חשיבות הטבע והעצים לבריאות הנפש של אזרחי ישראל

צהריים טובים לכולם, אני שמח לפתוח בישיבה חגיגית של ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות. היום, ט"ו בשבט, התשפ"ב, 17 בינואר 2022. חברות וחברים, בעיקר בזום. זה לא במקרה שספר בראשית נפתח עם סיפור גן עדן. הרמוניה מופלאה בין אדם לטבע, ועזיבת אדם וחוה מגן עדן בדיסוננס שמתרחש מיד לאחר מכן, וחיש מהר כבר יש לנו את מקרה הרצח הראשון בתנ"ך.

הריחוק של האדם מהטבע - פוגע בבריאות האדם. למרבה הצער, התופעה הזאת, הייתי אומר, קיצונית היום יותר מתמיד. בשנת 2005, הסופר, או העיתונאי ריצ'ארד לוב, מפרסם ספר שנקרא: "הילד האחרון ביער", והוא נהיה רב מכר בארצות-הברית. שם הוא מתאר תסמונת פסיכולוגית חדשה –תסמונת המחסור בטבע. על-פי מחקרים רבים, אנחנו רואים שהילדים שגדלים במדינות מערביות, אבל לא רק, מוצאים את עצמם במציאות שהם בעצם לא יכולים להגיע למקומות טבעיים. אותם 150 ערוצי טלוויזיה, אינטרנט, הורים שהדאגה הבסיסית שלהם הבטיחות שלהם, מביאים לכך שילדים גדלים מבלי בכלל לדעת מה זה עץ, מה זה פרח, מה זה מערכת אקולוגית. אבל התופעה מחרידה.

היום בארצות-הברית מוכרים יותר - - - מאשר פנצילין, שכן, ילדים שגדלים במנותק מהטבע, מוצאים את עצמם במצב נפשי מעורער. אנחנו יודעים למשל שילדים שגדלים בתוך סביבה אורבנית בגיטו סגור, יש להם נטייה לאלימות. ראינו דברים נפלאים כאשר שופט מתערב ומחליט דווקא לתת לבני נוער שהורשעו בעבירות אלימות, לצאת לטבע, ואיזה הבראה זה מביא. אנחנו היום נדבר על התסמונת הזאת, והחשיבות של שמירת הטבע העירוני, ובכלל הטבע במרחב עירוני. וכיצד אנחנו נוכל להבטיח שבריאות הנפש בישראל לא תיפגע מהצמצום המצער בשטחים פתוחים ובנגישות לטבע.

אני אבקש לחלק את הדיון למספר חלקים. החלק הראשון יהיה מבוא כללי. אני שמח שנמצאת שיר שרון, שהיא בעצם ד"ר לביולוגיה, שחקרה את הנושא, והיא תיתן סקירה כללית ראשונית על החשיבות של הטבע לפי הספרות הבינלאומי, מה אנחנו לומדים מהעולם בנושא הזה. בבקשה. ד"ר שרון.

שלום לכולם, בעצם ממחקרים שנעשו מכל העולם, אפשר לראות שהשהות בטבע מערבת את כל החושים שלנו. בעצם, זה לא מספיק להסתכל על תמונה יפה, רק להריח פרחים. כשאנחנו בטבע, כל המערכת שלנו פועלת. זה גם תלוי במה שאנחנו נושמים. למשל, יש מחקר מאיסט-סטנפורד שבקליפורניה, שבדק אנשים שצעדו במשך 90 דקות באזור מיוער, לעומת צעידה באורך זהה בעיר. מה שנמצא, עלייה בפעילות מוחית שקשורה בתחושות טובות, וירידה באזור המוח, שנקרא קליפת המוח שאחראית על הדיכאון. גם לאחר מכן, אנשים שנשאלו, בעצם דיווחו על תחושות טובות יותר לאחר הצעידה ביער, יותר מאשר הצעידה בעיר. כמו-כן, נמצאה קורלציה בין האורבניזציה המוגברת לבין עלייה במחלות נפשיות, כגון: דיכאון קליני.

כמו כן, לאנשים שגרים בעיר, לעומת הכפר יש 20% יותר סיכוי ללחץ דם גבוה, ו-40% סיכוי לחוסר יציבות במצבי הרוח, וכן, עלייה במחלות כגון: סכיזופרניה. כמו-כן, ההליכה הזאת בטבע נמצא שהזיכרון השתפר, הלך הרוח השתפר. אפילו עשו מחקר מעניין שבו ממש חיברו לצועדים מכשיר כזה שנקרא E.E.G. נייד, ובדקו את הפעילות המוחית תוך כדי הצעידה, ומצאו עלייה בתחושות טובות ורגועות, לעומת ירידה בתחושות תסכול, וסטרס ב- - - של המטיילים נמדדה רמת הורמון הקורטיזול, הורמון הסטרס כמובן נמצא בירידה.

נמצא שהאוויר הצח שאנחנו נושמים בעיקר ביער, מיכל ריכוז גבוה יותר של חמצן, יונים של חמצן שליליים שהם מאזנים את רמת הסרטונים במוח שלנו, לא יותר מדיי, ולא פחות מדיי, בדיוק כמה שצריך. עכשיו, לא מדובר פה רק על פעילות של שעות הפנאי, כי הייתה גם השוואה בין אנשים שקוראים ספר טוב, לבין אנשים שעוסקים בגינון וקורטיזול ברוק, הורמון הסטרס ירד בצורה משמעותית לאחר פעילות הגינון מאשר לאחר קריאת הספר.

כמו-כן, כל המערכת הסימפטית המרגיעה של הגוף נמצאת בעלייה בשהייה בטבע. קליטת ויטמין D מהשמש, שהיא חיונית גם לתפקודי הגוף. גם למצב הרוח ולזרימת הדם שלנו. האור הטבעי שאנחנו קולטים ביער, עוזר להפרשת מלטונין מיטבית. האוויר הצח עוזר להוריד את לחץ הדם. אחד הדברים המעניינים הנוספים שנמצאו, שלא מדובר רק על נשימת אוויר טבעי שמגיע למשל מהעצים, זו ממש הנשימה של הקרקע עצמה שמכילה חיידקי קרקע ידידותיים, למשל, חיידק המיקרו-בקטריום שעוזר לנו לא רק למערכת המעי, אלא ממש נמצא שהוא תרופה אנטי דיכאונית טובה. דבר אחרון שאני אציין, התרפיה שיש בארצות-הברית לנוער בסיכון שנקראת wildernes program rescript שבו בעצם בני נוער מבלים שהות ממושכת בחוץ, ואחר כך זה עוזר להם ממש להיגמל מסמים, להשתלב בחברה בצורה מיטבית, וזאת לעומת פנימיות שהן סגורות יותר, ואין בהם חשיפה לטבע. תודה רבה.

תודה רבה, לד"ר שרון.

הרי זה לא במקרה שאנחנו מנצלים את דיוני ט"ו-בשבט כאן במשכן, היום בסימן חיים משותפים בישראל בצוותא, כדי לדבר על החשיבות של הטבע. הרי אפשר לומר שכל השבטים, וכל תפיסות העולם מכירים בחשיבות רבה. מה שאולי ביו-כימאים ופיסיולוגים גילו רק לאחרונה, אולי בעצם חז"ל ידעו מזמן.

אני מאוד שמח שנמצא איתנו היום הרב ירח מאירסדורף, הוא נחשב לשם דבר בתחום החינוך, הסביבה, יהדות בטבע. אני אשמח מאוד אם תוכל קצת להרחיב את האופקים שלנו בקשר לאיך חז"ל ומורשת ישראל רואה בחשיבות בין המדע, בין אדם לבין הטבע שלנו. בבקשה. הרב מאירסודרף.

תודה רבה. תודה על ההזמנה. באופן מאוד מעניין, המסורת היהודית לוקחת את עניין הטבע למקום שקצת אנחנו לא מצפים לו בעולם המערבי, כי הרבה פעמים הסיבה שאנחנו שומרים על הסביבה היא – אם אנחנו לא נשמור על הסביבה, אנחנו נמות, או שמשהו חלילה יקרה לנו. במסורת היהודית זה מגיע ממקום טיפה אחר. למרות שהתורה והתנ"ך נכתב עבור בני האדם, אנחנו מוצאים כל מיני אזכורים שונים שבו אנחנו רואים דווקא שזה לא נועד רק עבורנו. למשל, פסוקים מפורסמים מדברים על שנת השמיטה שכתוב: ושבתה הארץ שבת לאדני". לא "ושבתו בני האדם", ו"שבתה הארץ". יש ציווי על הארץ. או שמשה מדבר בסוף ספר דברים: "האזינו השמיים ואדברה". זה פתאום שאנחנו שומעים שגם לשמיים וגם לארץ יש איזשהו קיום בפני עצמו.

לנו זה מעלה איזושהי חשיבה של – אה, אם יש להם קיום בפני עצמו, זאת אומרת, יש להם קיום לצד בני האדם. העולם הקבלי לקח את זה למקום הרבה יותר מעמיק. למשל, מפורסם יותר מאוחר - הבעל שם טוב, שהיה קובע מושג שקוראים לו – לעת עתה הוא פנוי, אין מקום פנוי ממנו. גם בטבע יש אלוהות. רבי נחמן מברסלב, בשירת העשבים המפורסם שנעמי שמר לוקחת יותר מאוחר - אומר שלכל עשב ועשב, לכל פרה, לכל בעל חיים יש ניגון מיוחד משלו, וביחד יש ניגון. הרב נחמן הבין שיש יכולת שבן-אדם יהיה לבד, אבל כשהוא נמצא יחד בסביבה, פתאום משהו אחר קורה.

רק ב-20 השנים האחרונות, פחות או יותר, הבינו שמערכות הגומלין בטבע הן משמעותיות עבור היכולת של הטבע לפרוח. זאת אומרת, נמלה לא יכולה לשרוד במעבדה לאורך שנים, גם דשא וגם עץ, לא יכולים לשרוד לבד. הם צריכים מערכת גומלין שנמצאת ביניהם. אנחנו נקרא לזה אלוהות, במסורת היהודית. אבל יש אפילו משהו שממש מחזיק אחד את השני ברמה פיזית, וברמה יותר עמוקה. אם ניקח את זה לבריאות הנפש – זה דבר שאנחנו יודעים באופן נורא משמעותי, אי-אפשר שבן-אדם יגור בבית במשך כמה שבועות ולא ייצא החוצה, זה דבר שלא עובד. הם לא מסתדרים. אני עובד עם נוער, ונשבר לי הלב כל פעם שאני מדבר עם מישהו או מישהי שאומרים - שבועיים לא יצאתי מהחדר שלי, מהבית, וזה קורה המון. אנחנו גילינו באופן מפתיע שהמפגשים בין בני האדם זה מה שנותנים לנו את הכוח. ולכן, אפילו ועדה שנמצאת פה בכנסת, שאנשים יודעים באחורה של הראש שלהם שמישהו דואג להם, ולמישהו איכפת מהם, זה משפיע. שוב, אנחנו לא עושים את זה בשביל שהחיים שלי כרגע יהיו יותר טובים. אלא בגלל שאני מבין שלכל אדם יש את הקיום שלו, יש את האלוקות שלו ושלה, ובגלל זה אנחנו תומכים ועוזרים להם.

אז באמת הזדמנות גדולה בט"ו בשבט להגיע למקום שאפשר ללמוד מהטבע, על יחסי הגומלין, לקחת את זה לחיים שלנו. בספר תהילים כתוב: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". מה זה דבר שהוא גם טוב וגם נעים. ללכת לרופא שיניים – זה טוב, זה לא נעים. לאכול גלידה – זה נעים, זה ממש לא טוב. אבל מה טוב ומה נעים שאנשים יושבים יחד ומדברים. אז הוועדה הזאת זה באמת סיבה בשביל הדבר הזה.

כמובן, עוד יותר נעים לשבת בחיק הטבע ולראות את הבריאה באופן בלתי אמצעי.

לאחרונה התפרסם מאמר מרתק בכתב העת אקולוגיה וסביבה. קבוצה של חוקרים כתבה סקירה שציינה את החשיבות של הטבע ונגישות הטבע לבריאות הציבור. אני שמח שד"ר קרן קפלן מינץ, שהייתה המחברת מספר אחד ברשימה הזאת, חוקרת פסיכולוגית שפתית, מאוניברסיטת חיפה.

אם היא נמצאת פה, אני לא יודע אם יש לה מצגת. ברוכה הבאה ד"ר קרן. האם את רוצה להציג מצגת?

אני בזום. שלחתי לכם מצגת, לפי מה שנוח לכם.

זה בסדר. יש מצגת. תשתדלי להבין שזה דיון פרלמנטרי ולא שיעור באוניברסיטה. לכן, ארבע דקות, זה הזמן שיש לנו ללמוד ממך. תודה רבה.

בסדר. אני הכנתי מצגת מאוד קצרה. על השקף הראשון אפשר להגיד אותו רק במילה, כי שיר כבר הזכירה את הנושא של הסקירה הספרותית.

לגבי הרקע הכללי, אני מוסיפה עוד משפט או שני משפטים לדברים ששירה אמרה קודם. אנחנו נמצאים בערך ארבעה או חמישה עשורים אחרי שהחוקרים ברחבי העולם סקרו את הנושא הזה של התרומה של הטבע לבריאות הנפש במגוון של היבטים. אנחנו מדברים על כל מיני סוגים של טבע, זה גם היערות חשובים, זה גם הטבע שנמצא ליד הבית. גם טבע כחול שזה מים, וכל מיני סוגים של מאגרי מים, וכמובן, הטבע הירוק. כל צבע שהוא הוא רלבנטי. יש מחקרים שמדברים על הבדלים בין סוגים שונים של טבע, אני כרגע לא נכנסת לזה.

נקודה חשובה מבחינת המחקרים שאנחנו ערכנו. מחקר אחד שערכנו יחד קק"ל, מדגיש את היערות בישראל. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, רוב המחקרים שבעולם נעשו במדינות אירופאיות, במדינות צפוניות, ולנו פה בישראל יש את היערות שלנו עם האפיונים שלהם. דבר אחד שחשוב להגיד, מבחינת התפיסות של אזרחי ישראל, של תושבי ישראל, יש חשיבות מאוד גדולה באיך שרואים את התרומה של היער לבריאות הנפש. כששואלים בן-אדם עד כמה אתה חושב שהיערות הם חשובים, אז התשובה היא חד משמעית שכן. זה דבר אחד שחשוב לדעת.

זה דבר מעניין, משום שיש כאלה בקרב הציבור, אפילו ארגוני סביבה מהטובים ביותר שמזלזלים באיכות היערות שלנו. אם היית אומרת שמבחינה פסיכולוגית גם יערות קק"ל, אותם מדבריות של אורנים שסבלו מזלזול, מספקים את הסחורה מבחינת שדרוג פסיכולוגי.

אני מדברת כרגע על יערות. אנחנו שאלנו על יערות בישראל, לא שאלנו על המדבר. אבל כן. לגבי היערות בישראל חד משמעית נתפסים כמאוד תורמים. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו יכולים לדבר על הבדלים, אם אנחנו מדברים על נושא של גישה, אז יש הבדלים מבחינת התדירות של הגעה ליערות. במדגם שעשינו, מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, יש הבדל מבחינת התדירות. אנשים שיש להם הכנסה שהיא מתחת לממוצע, מגיעים פחות ליערות. זו נקודה שאני מניחה שהיא רלבנטית לחלק השני של הדיון. אנחנו מדברים פה על צדק סביבתי, צדק חברתי, ועל נושא של נגישות. זו נקודה שנייה.

נקודה שלישית, בזה אני עוברת למחקר נוסף שאנחנו ערכנו. הוזכר פה קודם הנושא של אנשים שנמצאים מבודדים ונמצאים רחוק מהטבע. אנחנו ערכנו מחקר שממומן על-ידי משרד המדע בחדשנות בתקופה של הסגר הראשון של הקורונה. בדקנו מצד אחד עד כמה לאנשים, אתם זוכרים, היה אז אפשרות לצאת סך הכול 100 מטרים מהבית. בדקנו את המידה של היכולת של האנשים להיות בקשר עם הטבע, טבע עירוני כמובן, ברוב המקרים מצד אחד. מצד שני, כל מיני מדדים של בריאות הנפש. לחץ נפשי. רגשות שליליים, רגשות חיובים. נמצאו ממצאים חד-משמעיים, לא מפתיעים אפשר לומר, אבל כן צריך לומר אותם. אנשים שנמצאים בסגר של כמה שבועות, מי שיש לו את האפשרות לאיזשהו קשר עם הטבע, ואנחנו לא שאלנו פה בדיוק איזה טבע. זאת אומרת, זה יכול להיות עץ. זה יכול להיות גינה קטנה ליד הבית. האנשים שיש להם את היכולת להיות בקשר עם הטבע, סטטיסטית הרמה של הרווחה הנפשית שלהם בתקופה של הסגר הראשון היא הייתה טובה יותר.

ומה שעוד הוספנו שם לניתוח, זה הנושא של הפגיעה הכלכלית. מצאנו שגם אצל אנשים שנפגעו כלכלית, ואנחנו יכולים לשער שמי שנפגע כלכלית זה כמובן משפיע על הרווחה הנפשית. אבל גם אצל אותם אנשים במידה והיה להם את היכולת להיות בקשר עם הטבע, באותם מטרים שקרובים לבית, ראו הבדל סטטיסטי במדדים של הרווחה הנפשית. מה שמחדד מאוד את החשיבות.

אני רק אומרת את המסקנה, שזה מאוד מחדד את החשיבות של טבע עירוני מעבר לכל מיני דברים שמדובר עליהם של אקלים וכן הלאה, הממצאים של המחקר הזה מחדדים את החשיבות של זה, ששוב אני חוזרת לנושא הזה של צדק סביבתי וצדק חברתי, כי אנחנו יכולים להסתובב בכל מיני מקומות בארץ בתוך ערים, ולראות שאזורים מסוימים יש בהם טבע עירוני, באזורים אחרים אין בהם טבע עירוני. המחקר שלנו מחדד את החשיבות של זה שכן יהיה.

ד"ר קפלן מינץ, אני מברך אותך, ואת חברייך לקבוצת המחקר הזה. אלה מחקרים חשובים מאוד. אני מקווה שתתמידו ותמשיכו להצביע על הנגשת הטבע, ואיך אפשר לנהל טבע בצורה כזו שתיתן תרומה מיטבית לבריאות הנפש.

במהלך השנים שלי באקדמיה, נוכחתי שלא תמיד המחקרים הכי מעניינים זה מאנשי הסגל. לפעמים המסטרנטים הם עושים את העבודה הכי מעניינת. אני שמח שנמצאת איתנו רומי צ'ילנג, שסיימה זה עתה תואר שני בבית הספר ללימודי הסביבה. לפני כן, גילוי נאות, הייתה סטודנטית שלי באוניברסיטת בן-גוריון. היא באמת חקרה את הנושא של הטבע העירוני. בבקשה, תציגי את הממצאים העיקרים שלך.

כתבתי את עצמי בתור חוקרת טבע עירוני בשדה של הרישום. קודם כל, אני מאוניברסיטת תל-אביב. סיימתי תואר שני בתכנון עירוני. בעצם, המחקר עוסק בחשיבות ונחיצות של טבע עירוני. אני בעצם ערכתי מחקר שהשוויתי בין שתי ערים הגדולות בישראל - תל אביב וירושלים. בדקתי את עמק הצבאים בירושלים, ואת פארק ראש ציפור בתל-אביב, בתור אתרי טבע עירוניים מצליחים שיש ביניהם גם איזושהי זהות בגודל, בזה שמנהלים אותם, ושהושקעו משאבים כלכליים רבים בשביל לשקם את האתר, הם בעצם אתרים משוקמים. מה שעשיתי במחקר, זה בעצם שהלכתי וראיינתי וחילקתי שאלונים ל-400 אנשים בשטח הפארק, כדי לבחון את העמדות ואת התפיסות שלהם עבור הטבע העירוני.

אני אשמח לשתף אתכם בממצאים הכללים מהמחקר שהם מאוד מעניינים, וכבר התחלתי להפיץ את המחקר הזה בקרב החברה להגנת הטבע, ועוד ארגונים. מי שירצה לדבר איתי אחרי, אשמח.

בכללי, יש תרומה רבה מאוד של אתרי הטבע העירוני, לתחושת הרוגע והבריאות. 92% מהאנשים דירגו שזו תרומה רבה, גבוהה, וגבוהה מאוד. כלומר, יש חשיבות אדירה עבורם. שאלתי אותם על כמות האושר וההנאה שלהם בפארק. 88% מהאנשים דירגו גבוהה וגבוהה מאוד. נתון מעניין שיש קשר בין שהות במרחבים טבעיים, שבדקתי ממש איפה אנשים ישבו בשטח, לבין תחושות חיוביות של well being ואפילו לבין שייכות ומחויבות לשטח. בהמשך אחרי שאני אמשיך עם הממצאים, אני אסביר מה זה בעצם שייכות מול מחויבות לשטח.

בעצם, איפה אנשים ישבו, ומה הם ראו, זה גרם להם בעצם לתחושות חיוביות. הם בעיקר דרגו צמחייה עונתית וטבעית ושטח לחיות בר בתור העדפות שלהם לטבע איכותי שהם רוצים ממנו כמה שיותר בפארק. ממש האחוזים היו גבוהים יותר.

האם איכות הטבע בתל-אביב היא מתחרה עם איכות הטבע בבירת ישראל?

התנאים היו שונים. בירושלים – מבחינת תצורות נוף, זה שונה, וגם האתר הוא שונה. בתל-אביב, בחנתי את האזורים היותר משוקמים. האמת, ספציפית באזורים האלה, התשובות היו דומות, זאת אומרת, האנשים היו מאוד מרוצים בתוך השרות שלהם גם בראש ציפור, בחנתי רק את המתחם המשוקם, שזה האזור שיש שם פארק צפרות, ויש שם תנים שמסתובבים חופשי, ויש שם נחל זורם שהוא משוקם. בחנתי לא את הפארק האינטנסיבי בחלקו של פארק הירקון, אלא את החלק שנקרא ראש ציפור איפה שגבעת נפוליון, איפה שיש שם שבילים טבעיים, ואפשר לראות שם פריחה עונתית ומקומית. הגעתי לשטח בסוף חודש מרץ, אז אנשים באמת ראו פריחה עונתית ומקומית.

האמת, שלא ראיתי הבדלים מובהקים באושר ובהנאה של האנשים, ובדברים שאנשים ראו מבחינת הצומח בשני הפארקים. זאת אומרת, בשניהם הייתה התלהבות מאוד גדולה שזה היה מעניין, כי חשבתי שבירושלים שיש יותר טבע עירוני הם יותר התלהבו. אבל בשניהם המדדים היו גבוהים מאוד.

אני רוצה להסביר הכשלים המובהקים היו בין שהות במרחבים טבעיים, צפייה במגוון ביולוגי. ספציפית התחושות היו למידה, סקרנות, חיבור לטבע ולאושר. מה שהם ראו בעלי חיים מיוחדים, נחל זורם ופופ קורן. אני רוצה להגיד דבר אחרון שהוא אולי לא ייאמר או לא נאמר, שבעצם השהות במרחבים טבעיים פיתחה אצל אנשים תחושה גבוהה מאוד של שייכות ומחויבות, שזה משהו שמעניין מאוד עיריות, וזה מה שאני הולכת לדבר איתו גם עם עיריות, וגם בחברה להגנת הטבע. ההתחלה של המחקר שלי הייתה בעצם שראיינתי אקולוגים, והם בעצם שאלו מה גורם לאנשים את השייכות הזאת לשטח שהם ירצו להתנדב שם. מה שאני בחנתי זה בעצם מה מעלה את השייכות והמחויבות שלהם. ככל שתהיה נגישות גבוהה, אז יש לי ממש כמה נקודות שסיכמתי.

אני מודה לך. אני חושב שכולנו ערים לכך הוא חיוני הן מבחינת חוסן אזרחי והחברתי וגם מבחינה הפסיכולוגית. אני חושב שמחקרים כמו שלך, הם מוסיפים לך, ואנחנו מחכים לשמוע מה יש להציג לדוקטורט שוודאי יגיע מהר מאוד, כך לפחות אנחנו מקווים.

אחרי ששמענו קצת על היתרונות של הטבע, השאלה מה המצב – יותר ויותר אנשים יש בישראל, אבל כנראה פחות ופחות טבע.

אני מבקש להזמין לדבר את ד"ר מיכל סורק. הייתה חוקרת במערב. היא גם ועד מנהל בפורום לאוכלוסייה סיוע וחברה. מיכל, אולי תציגי לנו איפה אנחנו נמצאים מבחינת המגמות בטבע ובכלל.

שלום לכולם, אין ספק שמרכיב הצומח הוא בסיס לכל מערכת אקולוגית. אנחנו במערב בחנו את ההשפעה שלו בתור גורם שמראה לנו, ומצביע על שינויי אקלים. הנושא של הצומח מנותר באופן קבוע על-ידי המארג בכל בתי הגידול שאנחנו בודקים וכל המערכות האקולוגיות. אני היום חייבת להגיד, על אף שכתבתי וערכתי את דוח מצב הטבע ב-2016, 2018, היום אני בכובע אחר. אני נמצאת ברשות ניקוז ונחלים ירקון. גם שם כל הנושא של הצומח הוא מאוד משמעותי בהיבטים של שמירה על נחלים, על גדות נחלים, על עיצוב צמחי. אלה דברים שאנחנו נותנים עליהם המון דגש.

אנחנו מעוניינים לשמוע מה המגמות מבחינת שטחים פתוחים – הם גדלים, מצטמצמים, איך את רואה את זה מבחינתך?

כמו שאתם יודעים, ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם קצב דמוגרפיה הולך ועולה. עד שנת 2050, אנחנו צפויים לאבד סדר גודל כמעט של תל-אביב מבחינת שטחים פתוחים. אני לא צופה שהמגמות האלה הצטמצמו. אנחנו רואים תוכניות ובינוי. כמובן שהקצב הוא גם שונה בין מרכז הארץ לבין דרומה. צפונה לבאר שבע הקצב הוא בערך גדול פי ארבע, וכמות השטחים הולכת ומצטמצמת.

הצפי של כמה שטחים בקילומטר מרובע? כמה אנחנו אמורים לאבד ב-30 השנים. שאלתי מה באותן 30 השנים שציינת מה ההיקף בקילומטר מרובע? רק שנוכל לקבל מספר אם יש לך הערכה.

אני לא זוכרת את המספר המדויק, וכמובן זה קשור בתרחישים שונים שקשורים בעצם לקצב הגידול הדמוגרפי. ממה שאני זוכרת בתחזית הגבוהה, הקצב של אובדן שטחים פתוחים מגיע עד לכדי סדר גודל של תל-אביב. בוא נגיד שזה המון, סדר גודל של 50 פלוס כמה עד לשנת 2050.

אנחנו מאבדים 22 קילומטר לשנה. אז ב-30 שנה את מדברת על 500? חברי הוועדה רוצים לשמוע מה קורה מבחינת הטבע? האם הטבע סובל מצמצום אחרי גידול, אנחנו רואים סימנים של מצוקה? מה קורה מהבחינה הזאת?

אני אגיד שאנחנו בפירוש רואים בדוח מצב הטבע צמצום בבתי גידול. יש בתי גידול שהם יותר רגישים. יש בתי גידול שמבחינת הייצוג שלהם של המערכות האקולוגי הוא מלכתחילה מצומצם, וכל גריעה בשטחים הפתוחים בעצם גורמת לפגיעה נוספת. אני אגיד שכמובן יש אוכלוסיות שאנחנו בודקים, אוכלוסיות שמנותרות, וגם שם אנחנו בסך הכול כן רואים ירידה במינים שהם מינים משמעותיים במיני דגל.

תודה רבה.

אנחנו נשמע מכמה ארגונים שעוסקים בשמירת הטבע. היות ויש לא מעט ארגונים, ואנחנו חוגגים היום את ט"ו בשבט, חשבתי שנכון יהיה להצדיע לחלק מהם. נמצא איתנו שלא במקרה אבישי הימלפרב, אנחנו היינו רוצים לשמוע על הפעילות של העמותה שלכם שמנגיש את הטבע לציבור החרדי, ומה אתה מוצא מבחינת ההשפעה לטבע. בבקשה, ברוך הבא לוועדת הבריאות.

שלום לכולם. אני מעמותת "לשומרה". העמותה שלנו עוסקת בחינוך סביבתי למגזר החרדי. קמנו בדיוק לפני שבע שנים בשנת השמיטה הקודמת. עד הקורונה, עכשיו הקורונה קצת שיבשה את הכול, אבל פועלים במעל 300 מוסדות חינוך מדי שבוע, חוץ מזה, שאנחנו מכשירים גם מורים, השתלמויות, קורסים, מדריכי טיולים. חוגי טבע למיניהם. סיורים בטבע העירוני ליד השכונות עשינו פעילות מאוד רחבה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות בהקשר של נושא הדיון. קודם כל, תודה רבה שהזמנתם אותי. הציבור החרדי חי בדרך כלל בשכונות אורבניות מאוד צפופות. לפעמים אפילו אין מושג לאנשים עד כמה הם צריכים וזקוקים לטבע בתור גורם מבריא, בתור גורם אפילו משתלב בעולם הדתי של הציבור. אני אתן כמה דוגמאות. אנחנו עכשיו נמצאים בשנת שמיטה. יש הרבה מאוד קבוצות חרדיות שהולכות אל השדות להרגיש את השמיטה. גם אנחנו במסגרת הזאת עושים את זה. ואנשים לא יודעים שממש ליד השכונה שלהם, אפילו בתוך השכונה שלהם יש כל כך הרבה טבע עירוני שאפשר לראות בו המון מושגים הילכתיים ובוטניים שבשנת שמיטה הם באים ביחד, כמו למשל חנטה, כמו למשל פרות שקדושים בקדושת שביעית. המון מושגים שלא כאן המקום להרחיב בהם שהטבע יכול להציע. אני נפגשתי בהמון אנשים שאומרים לי – אני לא ידעתי שיש לי את הנטייה הזאת. לא ידעתי עד כמה אני צריך את זה. יש אנשים שאומרים – לא ידעתי שיש לי ליד הבית כזה דבר. כזה נכס. הציבור החרדי, באופן מסורתי, לא כל כך מכיר את האתרים השונים שיש מבחינה ארכיאולוגית, מבחינת סוגי העצים. לא יודע מה יש לטבע להציע לו, עד כמה הוא זקוק לו. ואנשים שמגלים את זה, מגלים פשוט עולם. הם מרגישים שזה היה חסר להם.

מעבר לזה, להביא את האנשים אל הטבע שלידם, אנחנו פועלים להביא את הטבע אל תוך מוסדות החינוך. יש לנו פרויקט שהקמנו – 200 גינות חינוכיות בתוך מוסדות חינוך. ויש לנו ציפורים – בהקשר של בריאות אני מדבר. אני תמיד אומר, אנחנו יצאנו לחפש סביבה, ומצאנו לדבר על איכות הסביבה, על ערכים סביבתיים, וערכים תורניים של המצוות התלויות בארץ, ומצאנו צורך אנושי מאוד זועק של צורך בקשר אל הטבע, צורך שהוא אנושי, ואני חושב שגם צורך דתי. יש לנו שלושה סיפורים בשלוש רשויות שונות, של ילדות שסבלו מהפרעת חרדה, שהן לא דיברו עם צוות הגן, ועם כל מיני ילדים אחרים בגן. המילים הראשונות שהן אמרו בגן היה – שצמח להן הצמח שלהן, ומאז זה פשוט נעלם. כלומר, הקשר עם הטבע במקרה הזה זה גינון, אבל אני בטוח שכל קשר עם הטבע – אני לא חוקר, אני איש חינוך. אני רואה עד כמה זה משפיע על הנפש של המבוגר ושל הילד.

אם אפשר לשאול, באותם יישובים שאתה עובד איתם, האם אתה מרגיש שהפיתוח מואץ, מאפשר או משאיר את אותם מקומות שהזכרת שיתנו את ההקלה, או את ההתרעננות והתרוממות רוח לחניכים שלך?

אם אני אקח דוגמה, שכונה פה בירושלים ברמת שלמה. היה יער מאוד גדול ליד רמת שלמה. אני לא בטוח שזו הייתה החלטה מוטעית, חושב שזה היה צורך גדול. אבל בהחלט פגע ביכולת של הציבור, וגם שלנו, כארגון שפעל ביער הזה, לקבל את המענה לצורך הנפשי הזה של קשר עם הטבע. צריך לתת את הדעת על הדבר הזה. זה בהחלט אתגר גדול, כי מצד אחד, הציבור החרדי, ברוך השם, עם קצב ילודה מאוד גדול. מצד שני, יש צורך באיזון, גם לשמור על ערכי הטבע שנמצאים ליד השכונה.

לסיום. יש איזה תמיכה שארגונים או בתי ספר חרדים אולי צריכים לקבל שהם לא מקבלים, כדי להנגיש את הטבע לציבור הזה, כי באמת מבחינת צריכה שמענו שנגישות ברכב היא חלק מהבעיה. מה היית ממליץ כדי לשפר את זה?

אני חושב שבהחלט יש צורך קודם כל באיזושהי חשיפה, כי יש הרבה מאוד אנשים שברגע שהם נחשפים, הם מבינים כמה הם צריכים. אז זה מייצר איזשהו בוסטר, חשיפה לכל שכונה לטבע שנמצא בידה. אני לא רוצה שאנשים יחשבו שהטבע נמצא רחוק, בשביל לחשוף את הציבור לטבע לידו - זה גם יותר זול, וזה גם יותר אמיתי.

תודה רבה. זה ממש לא טבעי במסגרת דיון על הטבע, שלא לבקש תגובה מהחברה להגנת הטבע, אותה עמותה שקמה לפני קרוב ל-60 שנה, ופועלת בכל הארץ. אני שמח שביקשנו לשמוע על התוכניות שלהם. הם ביקשו משני עובדי החברה שעובדים במסגרת הציבור והחברה הערבית, איך הם רואים את זה. לכן, אם יש לכם קשר בזום עם נאסרין חאג'.

שלום וברכה, ברוכה הבאה לוועדת משנה לנושא סביבה, אקלים ובריאות. נשמע קצת על הפעילות שלך, ואולי באמת על ההשפעה של הנגשת הטבע לאנשים שיוצאים איתך לטבע. בבקשה.

אני רכזת התכנים, ופיתוחם בחברה להגנת הטבע בחברה הערבית. אנחנו עובדים בחברה הערבית, בחברה להגנת הטבע קרוב ל-30 שנה. כל מה שקשור להעלאת מודעות בשמירה על שטחים פתוחים במגוון ביולוגי. אנחנו עובדים ומפעילים כל מיני סיורים, טיולים, חינוך סביבתי, טיילות, סיירות בכלל הקהל הרחב. אנחנו כן מנסים להשפיע, מנסים להוביל שינוי. התוכניות שלנו הן מגוונות, בעיקר אנחנו מבצעים השתלמויות עם משרד החינוך לצוות המורים, לסגל ההוראתי. אנחנו עובדים מכיתות גן חובה עד כיתות י"ב. אנחנו בקשר מאוד הדוק ומאוד חזק עם הרשויות הערביות. רוב התוכניות שלנו זה סביב שמירת טבע. סביב החשיבות לשמירה לטבע העירוני שנמצא ברשויות, בחברות וביישובים הערביים. אנחנו כן דוגלים ששיתוף פעולה המאוד חזק והדוק שהוא צריך להישמר לטווח ארוך עם כל הגופים השונים שמהווים מפתח מאוד יסודי לתכנון הקיים, והתכנון העתידי של כל יישוב. אמנם זו עבודה מאוד קשה, אבל צעד צעד, אנחנו כן מתחילים להרגיש שיש שינוי - אם זה בהעלאת המודעות שהיא בקרב התלמידים שאנחנו באים במגע איתם, או שזה בכל המכרזים וקולות קוראים שאנחנו חלק מהתכנון.

מעבר למודעות וידע, אני רוצה ללכת קצת יותר לפן הנפשי. איך הביקורים האלה טבע, יציאה מכותלי בית הספר, החינוך הבלתי הפורמלי שמרגיש אנשים - את מרגישה שזה עושה טוב? איזה תגובות ואם יש הבדלים בגילאים, אמרת בפריסה גדולה מגן ועד י"ב - איך את רואה תגובה שונה. מה זה מלמד אותנו מבחינת האתגרים שבדרך?

מאה אחוז מהתוכניות שאנחנו נכנסים אליהן לבית הספר זו למידה חוץ כיתתית, זה בחוץ. אם זה בחצר של בית הספר, ואם זה סיורים. לרוב, חלק גדול מהמורים, במיוחד המורים של מדעים, יש להם את החשש לצאת החוצה, יש להם את החשש להיתקע בקושי להשיב לשאלה. את הקשיים שהיו, במיוחד עכשיו לאחר הקורונה, כל האלימות שהיא מופצצת, וכל המשמעת שאין עליה גבולות. יש תוצאות דיי טובות. אנחנו יוצאים עם התלמידים, הם משתחררים. כל התסכול שהיה להם בתוך הכיתה, או שזה דרך הזום בתוך הבית, הם משתחררים. הם פחות אלימים. הם משתפים - אנחנו נותנים להם במה. הם חוקרים, הם יוצאים, הם נושמים, וזה משפיע לטובה. אנחנו מעבירים כל מיני משובים לבתי הספר ולמורים, ואנחנו בודקים האם יש לזה השפעה. האם יש לפחות שינוי התנהגותי לטובה. בדגש על ההתנהגות היום יומית של התלמידים. הם חוזרים לבית הספר, הם ממשיכים את שאר היום, והם יותר רגועים. יותר שמחים – רואים את זה, וזה משפר גם את הציונים. לרוב, הלמידה שלנו זה בחוץ, זה משנה קצת מהתחושות.

שאלה לסיום. אני חושב שזה יוצא מן הכלל שארגון ארצי, שאני חושב שבתחילת הדרך מאוד חשב ולא ספר אפילו את - - - כבר באמת מציע תוכניות. הייתי רוצה לדעת האם זה יוצר הזדמנות של מפגשים, כי אנחנו היום בכנסת ביום בסימן משותפים. והאם החברה לטבע מאפשרת, או עצם העובדה שיש אולי קבוצות דומות ביישובים יהודים, והאם הטבע מסייע או מקשה בהקשר כזה. אני שאלתי בקשר להזדמנויות למפגשים בין תלמידים יהודים וערבים, האם העובדה שיש מטריה של ארגון ארצי לשמירת הטבע והסביבה, האם זה מקל עליך, זה יוצר הזדמנויות, או שלא קורים דברים כאלה.

לרוב, זו הזדמנויות שיש עם הצוות, עם צוות מורים. או שזה עם צוות מקבלי החלטות עם תלמידים יהודים, עם תלמידים ערבים זה פחות, היה לפני כמה שנים טובות. אבל בזמן האחרון לא. כי בשנים האחרונות לא היה מפגש מאוד הדוק, אבל רוב המפגשים זה עם צוותים יותר, עם מקבלי החלטות, אנשי מקצוע יותר. המפגש בינתיים נמצא כאן.

תודה רבה.

לפני שנעבור לנציגי ממשלה והשלטון המקומי. נמצא איתנו מר דן בן גיגי, שהוא עובד סוציאלי. שמענו כבר שבני נוער עם הפרעות, או שהם בסיכון, מה שנקרא, לפעמים המגע עם הטבע עוזר. הבנתי שהתוכנית שלך ייחודית בהקשר זה שאתה באמת מנסה להפגיש בני נוער עם כאלה אל הטבע. אולי תסביר לנו קצת מה אתה עושה, ומה המשמעות מבחינת המפגש. ברוך הבא.

בשמחה רבה. תודה רבה על ההזדמנות. אני עובד סוציאלי עם תואר שני ועובד בעמותת "נירים", זו עמותת הנצחה שעובדת עם בני נוער במתווה סיכון בפריסה ארצית, גם במסגרת של משרד הרווחה של חסות הנוער, שם שוהים 120 נערים ונערות בצו בית-משפט. וגם בנירים בשכונות, שזו פעילות ב-20 רשויות שונות בעבודה עם בני נוער במתווה סיכון, שבשתי המסגרות האלה השימוש בשטח, בטבע ככלי שהוא מנוף לתהליך חינוכי טיפולי, זה הכלי המרכזי. העמותה הוקמה לפני 17, 18 שנים, עוד שהתחום הזה היה יחסית בראשיתו בארץ, אני מרגיש קצת שגריר של כל תחום העבודה עם בני נוער במתווה סיכון, או פעילות וחינוך דרך טבע, שהיום יש המון ארגונים שעוסקים בזה, בעיקר לקידום אוכלוסיות במתווה סיכון, או בהדרה אוכלוסיות נפגעות כמו עולמות הפוסט טראומה, וכמו עולמות של שיקום.

שאלה דן. אותם בני נוער שמגיעים אליכם, היה להם קשר לפני כן, הכירו מה זה טבע, או שרק בדרככם.

הרבה מאוד פעמים החשיפה הראשונית שלהם לטבע היא דרכנו. הם נערים שלא ישנו אף פעם בשק שינה, או יצאו לטבע למדבר, או לטיול שנתי, כי בדרך כלל לא מוציאים אותם לטיולים שנתיים, וזה בעצם המפגש הראשון. אנחנו מספקים את המעטפת, כדי שהמפגש הזה יהיה הכי מעצים, זה בעצם להגדיל דרך המפגש עם השטח את חוויות המסוגלות של אותם בני נוער, ותחושת השייכות שלהם. כפועל יוצא מזה, ההתנהגויות השיקומיות פשוט דועכות. דיברו על זה גם לפני הסיפור של אלימות, והיכולת דרך המפגש עם הטבע לפגוש את עצמי, ולצמצם התנהגויות סיכוניות זה משהו שבקהילה של טיפול דרך טבע, זה כאילו מובן מאליו. כל המחקרים תומכים בזה. הדבר שאנחנו יכולים לראות בצורה מאוד מובהקת, זה את היכולת דרך היציאה לטבע לשנות דפוסים התנהגותיים.

הרבה מאוד חבר'ה שהם בוגרים שלנו, בראי של 15 שנה אז יש לנו למעלה מאלף בוגרים של התוכנית, שהם עם המשפחות שלהם ועם הילדים שלהם יוצאים אל הטבע כחלק מדרך חיים, כהבנה ששם קורים הדברים האמיתיים, בסוף אנחנו בני אדם. ב-500 השנים האחרונות עוברים לגור ביישובים ובעיר, לפני כן, הסביבה הטבעית שלנו הייתה הטבע, זה נכון מבחינה פיזית, גופנית, הורמונלית ונפשית. כשיוצאים, מגיעים למקומות נפלאים. אמר ד"ר סוס - אנחנו רואים את זה ועובדים גם בתוך בתי ספר, וגם בתוך מתנ"סים, ובשכונות, בקרב אוכלוסיות בהדרה, שכל ממשק ככל שהוא ארוך יותר עם הטבע, הופך להיות למשמעותי בתהליך הנפשי בדרך ל-well being לתחושת חיות טובה יותר, משמעותית יותר, וחיונית יותר.

אנחנו עושים את זה גם בטבע עירוני ביציאה מבית הספר לחצר הקרובה, לחורשה הקרובה, לגינה הקהילתית הקרובה, וגם אם יוצאים למדבר, או לערי אילת למסע של שלושה, ארבעה ימים, חמישה ימים מסע הישרדות עם תיק על הגב שבני הנוער צריכים להדליק את האש בעצמם על-ידי חיכוך עצים. אז כל הרצף הזה הוא קיים דרך עולמות הלמידה החווייתית, והתבוננות – נקרא לזה פסיכולוגית, על התהליכים שקורים לנו כשאנחנו נמצאים בטבע. חשוב לומר שיש באמת המון ארגונים שעוסקים בתחום הזה. יש קואליציה של ארגונים ואיגוד בדרך כלל עובד באמת עם אוכלוסיות במתווה סיכון. אפשר להרחיב את המענה הזה לכמה שיותר אוכלוסיות ולהסדיר אותו בצורה מאוד משמעותית לרווחת תושבי ישראל.

דן, אנחנו מלאי הערכה על עבודתך.

נעבור לשלב האחרון של הדיון, אולי החשוב ביותר לשמוע קצת את הנציגים של השלטון המרכזי, אבל גם שלטון מקומי. אני רוצה לפתוח את החלק הזה עם הגברת קרנית גולדווסר, שהיא מובילה את זה כבר כמה שנים את כל הנושא של איכות הסביבה והשלטון המקומי, במקצועיות, בתבונה רבה. הייתי רוצה לשמוע מה התפיסה שלכם. אנחנו ישבנו יחד בשולחן עגול לקראת חוק שאני רוצה להכין על יצירת בסיס נורמטיבי לשמירת אתרי טבע עירונים. מה קורה בפועל, ומה אתם צריכים עזרה מהממשלה כדי לעשות את זה עוד יותר טוב? בבקשה, קרנית.

צהריים טובים, ותודה רבה על ההזמנה על הדיון החשוב. אז באמת, בשלטון המקומי, יש לא מעט אתרי טבע עירוניים, ואנחנו מארחים בהם הרבה מאוד מתושבי המדינה, כלומר, רשות קטנה שיש בה אתר טבע גדול יכולה לארח מיליונים, ולפעמים כל התסכול נופל על רשות מאוד קטנה עם יכולות שלא תמיד יכולות לעמוד בציפיות ובדרישות. אנחנו מנסים לסייע לרשויות בתחומים של חקיקת עזר, אם אני אקח את החופים, אז חקיקות עזר של רשויות מקומיות שאסרו על הכנסת פלסטיק לחופים, ועכשיו, רוצים להרחיב את זה גם לאתרי טבע ולנחלים, כי באמת, יש לא מעט מועצות אזוריות שהן - - - להכיר מטיילים והרבה מאוד מבקרים, וכל הניקיון נופל על כתפיהם.

רומי החוקרת סיפרה על דברים שהיא עשתה – פארק הירקון מאוד מדהים ומאוד יפה, אני מכירה אותו גם ברמה האישית. תל-אביב שרוב - - - מעט מסייע ומשקיעה הרבה מאוד כספים לטובת העניים, השהות שבפארק שתהיה באמת נעימה.

מה שאנחנו זקוקים לו, ואנחנו שמחים שאנחנו עושים את זה ביחד איתך, זה באמת סיוע בתקציבים. אני מקבילה שוב פעם את הנושא הזה לחוף נקי, אז באמת, לניקיון החופים יש תקציב שנקרא תקציב חוף נקי, זה תקציב שהרשויות מקבלות אותו בתמורה לניקיון חוף. אנחנו נשמח לעשות משהו במקביל לזה עבור השטחים הפתוחים, והטבע העירוני שנמצא ברשויות המקומיות והניקיון שלו וההסדרה שלו. באמת, הרציונל הוא להיטיב לטבע העירוני לכלל תושבי מדינת ישראל.

תודה רבה. האקוסטיקה לא הייתה מאוד טובה. אני מקווה שהספקנו לרשום את הדברים. בעיקר הקריאה לחיזוק כספי שהוא מאוד חשוב, אנחנו נכניס את זה בסיכום הדיון. אנחנו מצפים לשיתוף פעולה פורה בייצוג חוק חדש באתרי טבע בהקשר הזה.

נשמע ממספר משרדי ממשלה, כמובן, בט"ו בשבט, המשרד להגנת הסביבה. עכשיו תמר רביב, שחיכתה בסבלנות רבה, שמרכזת בין היתר הנושא של מגוון שטחים פתוחים ומגוון לאומי. בבקשה. אם אפשר להביא אותה לדיון. אני רוצה לומר, לא ידעתי, אבל יידעו אותי שיש סקרים רבים של המשרד להגנת הסביבה, מצביעים על אתרי טבע עירוניים רבים מאוד, נדמה לי מעל 100, שסובלים מהזנחה וזקוקים לטיפוח. תמר, האם את עדיין איתנו. נא לפתוח את המצלמה.

ואם תמר לא עונה, אנחנו נבקש אם יש נציג אחר מהם להגנת הסביבה. בסדר, אנחנו מקווים שנציג של המשרד להגנת הסביבה יבוא. הבנתי שנציג של משרד הבריאות כן הגיע לדיון.

ברוך הבא, אתה איתנו. נשמח מאוד לשמוע איך משרד הבריאות רואה את החשיבות הזאת, ואיך זה בא לידי ביטוי במדיניות שלכם כאשר אתם נמצאים בוועדות התכנון. בבקשה.

אני מנהל תחום ארצי לתכנון ובנייה במשרד הבריאות. תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, על הדיון המרתק והחשוב הזה. אני במיוחד הגעתי פיזית לדיון, כי מאוד חשוב לנו במשרד ולי אישי. לפני שאני אספר על העשייה שלנו בתחום, רציתי לשתף אתכם. היום, הוא יום ההולדת של הבן שלי. הוא נולד לפני שמונה שנים בט"ו בשבט, אנחנו קוראים לו "שומר היער בבית". זה מאוד ריגש אותי גם לגלות היום, שזה גם יום ההולדת של הכנסת, אז בכלל חגיגה כפולה.

לגבי העשייה שלנו במשרד. לא צריך להיות מהנדס חלל ואפילו לא איש מקצוע במשרד הבריאות, כדי להבין שלשטח הפתוח, לגינה השכונתית, לחוף הים, ליער הקרוב לבית, יש השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית שלנו. אפשר לעשות תרגיל פשוט, שבו ניקח כולנו דקה, נעצום לרגע את העיניים, ונדמיין שאנחנו יושבים בספסל חביב באיזה פארק נחמד ליד הבית, או צועדים בשדרה העירונית שמלאה בעצים ירוקים, או סתם יושבים על מגבת בחוף הים ומקשיבים לגלים. נדמיין את זה לדקה אחת.

ואז נתבונן רגע פנימה, נבדוק את לחץ הדם שלנו, או את הנשימות שלנו, ונשים לב שהכול נרגע. הכול יותר לאט. הנשימות שלנו פחות כבדות. הלב שלנו יותר רחב. אין ספק, אפילו קטן, ששטחים פותחים, טבע ועצים משמעותיים לבריאות הנפש, החל מגיל לידה, ויש מחקרים שמראים שאפילו עוד בשלבי ההיריון ועד גיל זיקנה. לפני כשנה הוצאנו במשרד הבריאות מסמך מדינות שממש עוסק בנושא הזה. מסמך שכולל הנחיות מקצועיות איך לתכנן את המרחב העירוני על מנת לקדם בריאות, ליצר חוסן קהילתי ונפשי ולשמור על בריאות הציבור.

בקצרה אני אומר, שכדי לעשות את זה צריך לדאוג לעירוב שימושים, תחבורה ציבורית זמינה ויעילה, שבילי אופניים, ושבילי הליכה שכולם סופר חשובים, אבל שם זה לא נגמר. כדי לדאוג למרחב עירוני בריא, לעירוניות בריאה - צריך לדאוג גם לפארקים, לגינות קהילתיות, להצללה טבעית – לעצים, ולשמור על שטחים הפתוחים שלצערנו, כמו שנאמר פה על-ידי יושב-ראש הוועדה, הולכים ומצטמצמים כל הזמן.

המסמך שלנו הופץ לכל המתכננים שלנו בלשכות הבריאות המחוזיות, יש לנו מקדמי בריאות עירוניים שהעברנו את זה גם אליהם. אנחנו פיתחנו קורס מקצועי בשיתוף עם מרכז אש"ל לקיימות, ועם איגוד רופאי בריאות הציבור, ואיגוד המתכננים – כל זה במטרה לייצר שיח לעודד מודעות ולעודד יציאה לפעולה – שאנשים יפעלו על מנת לשמור על השטחים הפתוחים, והם חשובים לבריאות של כולם.

לסיום, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לומר עוד מישהו אחד קטן. לא דין רשות מקומית חזקה, כדין רשות מקומית חלשה, וזו לא גזרת גורל שאם נולדת בישוב חלש שאין בו מספיק שטחים פתוחים, או גינות קהילתיות, או מתקני ספורט, זה המצב שיהיה לך כל החיים. אנחנו כולנו במשרד הבריאות עמלים על-ידי קידום תוכניות להעצמה ופיתוח כלכלי וחברתי כדי לצמצם את אותם פערים, ולדאוג לשוויון בזכות לבריאות, שזו זכות בסיסית שצריכה להיות שווה לכולם. אז זה העדכון הקצר שלנו.

עדכון נהדר, והצגת את זה בצורה מעוררת השראה. אני רק רוצה להקשות עליך, כי בתור אחד שמגיע לדיונים מסוימים של תכנון בישראל, אני לא תמיד שומע את נציג משרד הבריאות, את נציגת משרד הבריאות בתור אביר השטחים הפתוחים, הגנה על הטבע העירוני. השאלה היא איך אנחנו מתרגמים את המחויבות הזאת למדיניות, כי ממה שאני רואה, ושמענו את ד"ר מיכל סורק, על הידלדלות השטחים הפתוחים. אנחנו יודעים שהפיתוח המואץ מוחק כל חלקה טובה. ממה שאמרת, אתם צריכים להיות עוד לפני המשרד להגנת הסביבה - איך אתה מתמודד עם הטענה הזאת שמשרד הבריאות הוא קצת חיוור בכל מה שקשור להתנגדות לפיתוח.

אני אעיד על עצמי, בתור הנציג של המשרד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאני פועל במועצה, וההחלטות שלי נוגעות גם בצורך לשמירה על השטחים הפתוחים, כי אני רואה את זה בחשיבות עליונה. ההנחיה שלנו למתכנני המחוזות ולכל העובדים אצלנו במשרד שעוסקים בתחום של תכנון, זה לקחת את הדבר הזה גם בחשבון כדי לקדם את הנושא הזה. יכול להיות שבמקרים מסוימים הדבר הזה לא נבחן מספיק, או לא בא לידי ביטוי בצורה מספקת, אבל אנחנו עושים מאמצים כבירים כדי שהדבר הזה יילך ויהיה בסיס מרכזי בעשייה שלנו בכל שלבי התכנון. כמובן, שאנחנו פועלים בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. הדבר הזה לא חשוב, רק לנו הוא חשוב סביבתית. יש לנו שיתוף פעולה מאוד פורה איתם, ואנחנו מאוד שמחים שאנחנו מצליחים לקדם דברים. ברור שיש עוד הרבה מה לעשות. אבל אני חושב שאנחנו עושים לא מעט, והלוואי ונצליח לשמור על עוד שטחים, ולקדם עוד בריאות בכל מקום ובכל תחום.

אנחנו חושבים שזאת אמירה מאוד חשובה. ברור שקורא לבן שלו "שומר היער", הוא - - - בנפשו.

תמר, נשמח לשמוע איך המשרד להגנת הסביבה רואה את הדברים האלה, ומה אנחנו צריכים לדעת מבחינת האסטרטגיה – אם אנחנו רוצים עם בריא, כנראה צריך גם אתרי טבע בריאים. אנא תעזרי לנו לחשוב על צעדים ממשיים שאפשר לעשות.

תודה רבה. כן. הנושאים פה היום הם בליבת העיסוק של המשרד, וכל הנושא של שימור מערכות אקולוגיות הוא נושא מיקוד. וכמובן, בליבת העיסוק שלי כראש אגף מגוון ביולוגי בשטחים פתוחים, וחלק מהאנשים אני מכירה פה, ועובדת איתם שנים רבות, כמו, למשל, מיכל סורק, שהציגה בקצרה את דוח מצב הטבע, את המסקנות ואנשים מהשלטון המקומי וחוקרים.

אנחנו עושים הרבה מאוד לנושא הזה, כמובן, בהיבטים התכנוניים, המטרה שלנו היא להכניס שיקולים אקולוגיים, ומשרד הבריאות הוא שותף מרכזי בחלק גדול מההתנגדויות לתוכניות ולהטמעה של חשיבות השמירה על השטחים הפתוחים. אין ספק שאנחנו צריכים להגן על השטחים הפתוחים, בוודאי על שטחים בתת ייצוג, כמו שמיכל דיברה על אותם מערכות אקולוגיות שהיום הן רגישות במיוחד, ולא נמצאות מיוצגות בשמורות טבע. ולכן, השרה להגנת הסביבה, חתמה על הצהרה לא מזמן גם ברמה הבינלאומית על שמירה על 30% מהשטחים הפתוחים ומהשטחים הימיים עד 2030, כשמבחינתנו המטרה היא לשמור ולקדם הכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים דווקא במערכות אקולוגיות שהיום לא מיוצגות מספיק, בוודאי במרכז הארץ כמו הכורכר וקרקעות כבדות, אבל גם על מערכות אקולוגיות מגוונות, כדי שאנחנו לא נהיה באותו מצב שאתה דיברת עליו חבר הכנסת, שבאמת מערכות קורסות.

לפי מיטב ההבנה שלנו ברמה העולמית, מערכת צריכה להיות לפחות שמורה במידה של 17% אם לא יותר מהשטח כדי שהיא באמת תוכל לתפקד. אבל אנחנו חושבים שזה צריך להיות מכך, ואנחנו מדברים 10% על 30% והכיוון גם בעולם הוא על 30%.

כדי להכניס את כל התכנים האלה, גם בנושא של טבע עירוני שאנחנו תומכים ברשויות המקומיות בהכנת סקרים כדי שהרשויות יידעו מה יש אצלם, וגם כל הנושא של שמירה על מערכות אקולוגיות ושיקום, אנחנו מקיימים תכנית לאומית לשמירה על מגוון אקולוגי. גם פה יש לנו שותפים. אני רואה חלק מהם בהכנת התוכנית, ובעצם, מבחינתנו, תכנית שכוללת גם פעולות נדרשות במשרדים שונים, זה לא רק פעולות שלנו, יעדים לישראל איך אנחנו שומרים על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, וגם כן על תקציבים. כל הדבר הזה בעצם נכנס לתוכנית לאומית ושמירה על מגוון ביולוגי שאנחנו עומלים עליה ממש בימים אלה. יש ועדת היגוי בין-משרדית שמלווה את העניין הזה. אז באמת יש הרבה מאוד נושאים פה שהם רלבנטיים, ואנחנו שמים את זה כנושא מיקוד במשרד להגנת הסביבה. אבל גם פה, אני בשוטף, כמו שאמרתי במוסדות התכנון, ובכל מיני פלטפורמות סטטוטוריות אחרות כדי להתניע שיקולים של מגוון ביולוגי ושמירה על הטבע.

אף על פי שאנחנו בישיבה חגיגית לט"ו בשבט, אני רוצה קצת לאתגר אותך. יש אקסיומה בשמירת טבע שאומרת – יותר אנשים - פחות טבע. מדינת ישראל עוד תציין, אני לא אומר חוגג, אבל תציין 10 מיליון אנשים, והצפי הוא שהאוכלוסייה מכפילה את עצמה תוך 30 או 35 שנים. זה יוצר אתגר מאוד גדול. ואנחנו יודעים שאולי הסיכון הכי גדול זה הקיטוע. האם אתם ערוכים לזה? יש לכם חשיבה אסטרטגית איך נוכל באמת להיות פה בעוד 30 שנה – את בטח תהיי פה, אני מקווה גם אני אהיה פה, אולי לא בכנסת, אבל בכל זאת, איך נוכל להבטיח שהמערכות האקולוגיות ייחודיות שבארץ ישראל יהיו לפחות בריאות כמו שהן היום. מה אתם חושבים לעשות עם הצפיפות הזאת?

קודם כל, מבחינה תכנונית, אנחנו חושבים שצריך לצופף את הערים. זה אולי לא נעים לשמוע, אבל זאת הדרך לשמור על השטחים הפתוחים ולהתמודד עם הגידול הדמוגרפי. זה באמת לצופף את הערים וזה אומר – התחדשות עירונית כמה שיותר אבל איכותית. לכן, גם אנחנו תומכים ומקדמים החלטת ממשלה לנושא של ייעור עירוני למשל, שזו מהות העניין, בטח היום ט"ו בשבט. אבל ייעור בעיר כדי להתמודד עם אחת מהבעיות הקשות של שינויי האקלים, אבל כמובן, איכות חיים שמאפשרת צפיפות מצד אחד, ומצד שני, גם כן איכות חיים יותר גדולה והתמודדות עם שינוי האקלים. אנחנו חושבים שהתחדשות עירונית וציפוף עירוני, זה הדבר הכי חשוב כדי למנוע ולהפחית את הקצב של השטחים הפתוחים. וכמובן, גם מסדרונות – אנחנו עובדים ביחד עם מינהל התכנון על תוכניות סטטוטוריות למסדרונות ארציים בכל המחוזות. אנחנו נשמח שמשרד התחבורה יתנו פה יד כמובן לנושא מעברים אקולוגיים על כבישים חדשים, וכבישים ישנים, כדי לאפשר את המעבר של בעלי חיים.

כדי לתכלל את כל הנושא הזה, ולהבין איפה אנחנו עומדים. אנחנו גם יצרנו יחד עם המארג את מדד המגוון הביולוגי, זה בעצם אחד מהממדים של מדדי איכות חיים, חוסן וקיימות שנוצרו בתוך המדדים האלה יש מדד מגוון ביולוגי, שבעצם, נותן לנו תמונת מצב כללית של המגוון הביולוגי בישראל. המדד הזה הוא בעצם סוג של מטריצה שכוללת את מצב השטחים הפתוחים, את מצב המסדרונות האקולוגיים, או הפיתוח כמו שאתה מדבר עליו, וגם כן, את מצב המינים, מיני דגל, כדי שאנחנו נדע אם יש עלייה וירידה במצב של המגוון הביולוגי, אנחנו יצרנו מדד והוא מתעדכן פעם בשנתיים.

מתי המדד יצא לעולם?

המדד יצא ב-2019, עם הסתמכות על אותם נתונים של המארג שהוצבו כאן במסגרת דוח מצב הטבע. הוא התעדכן השנה. זאת אומרת, הכוונה היא שהוא יעודכן כל שנתיים. מדד רשמי שבעצם מי שפיתח אותו יחד איתנו זה הלמ"ס שהם אחראים על המדדים.

על הממד - נשמע לי כיוון מאוד טוב. אני רק מפחד שיהיו ממצאים קודרים.

קודם, אני רוצה באמת לברך. ראינו את הצעת המחליטים בממשלה שלא עלתה אתמול. אבל בכל זאת לנושא יער עירוני – בטח תדעי, שהיום אני מגיש הצעת חוק ליער שאמור להחליף את פקודת היערות, זה יגיע לפתחך. אני מצפה לתמיכה, כדי שיהיה לנו חוק יער מודרני שיחזק את הטבע העירוני ואת המגוון הביולוגי. אבל על זה ניפגש ונדבר בהזדמנות אחרת.

רק אוסיף עוד דבר אחד שהוא חשוב לנושא של שמירה על מערכות אקולוגיות, וזו סוגיה שמתמודדים איתה בכל העולם, ברשותך, זה הנושא של שיקום. מכיוון שאנחנו באמת במצב של אובדן שטחים פתוחים, ואנחנו לא היחידים. בכל העולם אנחנו יודעים ש-75% מהשטחים הפתוחים כבר הותמרו, עברו להיות לשימוש אחר, זה מצב עולמי. אז התשובה לדבר הזה, היא בין היתר, גם תכנון יותר טוב, אבל גם שיקום. לשים הרבה יותר דגש על שיקום מערכות אקולוגיות על שיקום שטחים שהם כבר לא משמשים את היעוד שלהם כמו שטחים חקלאיים, ואותם לשקם ולהחזיר אותם עד כמה שניתן למצב הקיים, כדי שנגיע בסופו של דבר למצב של no net lossמצד אחד אולי נצטרך עדיין לעבד שטחים פתוחים לצרכים שונים. אבל מצד שני, נדע שבתמורה אנחנו משקמים שטחים שכבר אין להם שימוש, ואז אנחנו במצב כמו עם הפחמן שאנחנו בלי אובדן בסופו של דבר ושכלול. זה גם כן כיוון אחד של התכנית הלאומית.

תודה רבה.

האם יש נציג של משרד החינוך איתנו. ברוכה הבאה פרופ' איילון, אחת המומחים המובילים בישראל בנושא סביבה בכלל, ומשאבי טבע בפרט. זכות גדולה לארח אותך אצלנו בוועדת המשנה.

חג שמח לכולם. אני רוצה להוסיף כמה דקות שבעצם מתכללות פה את כל מה שנאמר פה בוועדה. לשהייה בטבע יש תועלות פיזיות, תועלות נפשיות. טבע יכול להיות טבע עירוני, יכול להיות יער, ויכול להיות עץ שניטע ליד הבית שלך. ראינו את ההשפעות האלה בקורונה, כפי שקרן ציינה בתחילת הישיבה. ראינו את ההשפעות האלה גם בשהייה ביערות של הקק"ל בתקופת הקורונה, ככה שיש לנו פה בנייה של חוסר אנושי גם להשפעות של שינויי האקלים שאותם אנחנו חווים ונחווה ביתר שאת בערים. אז כל הדברים האלה ביחד בעצם מבהירים עד כמה הנושא הזה סופר חשוב. ברכות לכם על העשייה הזאת.

תודה רבה, על הדברים המתומצתים. אנחנו נפנה אלייך. הרי אנחנו מדברים פה הרבה על שינויי האקלים, ובתור אחת המומחים המובילים בישראל, אנחנו נצפה לחיזוק מהאקדמיה, ובמיוחד ממך בהמשך. אז תודה רבה.

קודם כל, משמח מאוד להשתתף בישיבה הזאת, בנושא הזה. בתשומת לב ליחסי אדם טבע. אחד הדברים החשובים בעיניי, אני בעצם חוקרת יחסי אדם טבע, קיימות, וגישה רב תחומית, ועוסקת באקו הוקרה סוג מסוים של יחסים עם הטבע והיכולת לטפח אותה. בין היתר גם אקטיביסטית לשמירת עצים בארץ. אחד הדברים שעוזרים לי בין היתר, זה היכולת להתבונן על המציאות גם במיקרו וגם במאקרו דרך שמירה של יחסים מיטיבים. זאת אומרת, שגם אם אני חושבת על הערים בעשורים הקרובים, או השטחים הפתוחים, אני אתבונן עליהם דרך טיב היחסים וסוג היחסים שיש לנו. ואפשר לציין בטח את המחקר המשמעותי של אופירה וקרן אחרי הקורונה, שמרחיבים מאוד את הנושא הזה. עוד תחום מחקר שהוא משמעותי – הוא הכחדת החוויה של פרופ' אסף שוורץ.

אם אנחנו מסתכלים על שני הדברים האלה ביחד בהבנה שברגע שאנחנו לא שומרים את טיב היחסים ואת היחסים המיטיבים, אנחנו בעצם מפסידים סוגים של יחסים שהם משמעותיים. וכשאני מדברת על יחסים משמעותיים, הכוונה באמת שיש להם השפעה על הרווחה ברמה הנפשית, הפיזית, החברתית, הקהילתית. ואם אנחנו מתעסקים גם בבריאות הנפש בהקשר הזה, אני רוצה לתת תשומת לב, או מבקשת בטח מנציגי המשרדים השונים, בטח משרד הבריאות, משרד החינוך, לתת תשומת לב למה שנעשה בתוך המרחבים, בתוך בתי הספר, בתוך בתי החולים. איך היחסים האלה עם הטבע המיטיבים המרפאים, יש גם ספרות עשירה, בעצם תרפיה, אקו-פסיכולוגיה שמגיעה מתוך החיבור לטבע. אז ממש, גם אם מדברים על בתי חולים, גם על מרחבים ציבוריים בתוך ערים, לאו דווקא בהקשר של פארקים גדולים שנדרשת בהם השקעה מאוד גדולה, כמו שאופירה ציינה קודם. גם עץ או ייצוגים של טבע בתוך המרחב העירוני הם משמעותיים, ובטח אם נוטים לגישה של ציפוף ערים כדי לשמור על שטחים פתוחים, ברגע שאנחנו עושים את זה בלי להתבונן דרך יחסי אדם, טבע, אנחנו מפספסים משהו מאוד משמעותי, בזיקה, בחיבור, ואז יש שגיאה ב-well being המשותף, גם לאדם – החוסן שלנו, אבל גם למערכות האקולוגיות.

תודה רבה, מלי.

אני חושב שאולי עדיף לפתוח את הדיון בציון אירוע עצום, כי באמת, לפני פחות מחודש, הלך לעולמו פרופ' - - - היה גדול האקולוגים במאה השנים האחרונות בעולם, הוא נתן לנו את המינוח – מגוון ביולוגי, ובין היתר תורת הביו-פיליה. ביו-פיליה אומרת שכל אדם נולד עם איזושהי כמיהה – להתקרב לטבע ולבעלי חיים. ואנחנו מרגישים כבני אדם בודדים כשאנחנו יוצאים לטבע בלי. זה בא לידי ביטוי בילדים שצריכים את הדובי שלהם, ובכלל לאותן תופעות ששמענו פה. אולי זה חלק מהאבולוציה לפי התפיסה שלו, שאנחנו התרגלנו לחיות, ומבינים שאותן מערכות תומכות – שירותים אקולוגיים שאנחנו מקבלים מאפשרים לנו חיים. לכן אדם באופן טבעי מתחבר אליהם ורוצה ומתרגש, וכולנו יודעים את זה כשיוצאים לטיול, ורואים איזשהו צבי, או רואים צב, או ציפור, לא משנה, אומרים ואוו. זה חלק מהסיפור, ואנחנו אנחנו מתגעגעים אליו.

אני חושב שאם אנחנו מדברים ביום של הכנסת שמוקדש לנושא של חיים משותפים, שמענו באמת מכל השבטים בישראל אותו דבר. כולנו אוהבים את הטבע. כולנו מבינים שנלך לאיבוד בגלל המדיניות ולחצי פיתוח. אני מקווה שניקח מט"ו בשבט הרבה מאוד תובנות מחויבות. רשמנו מספר דברים לסיכום הדיון, ואקריא בשם ועדת המשנה.

ועדת המשנה מודה לכל המשתתפים שהצטרפו ליום החגיגי ט"ו בשבט בכנסת. אין יום יותר מתאים לדיון כזה; ועדת משנה רשמה לפניה שקיימת תסמונת חדשה שהופכת להיות נפוצה בעולם – תסמונת מחסור בטבע; ישנם סימנים מובהקים גם בישראל, במיוחד בתקופה של סגרים, בידודים וקורונה; שהייה של כשעה וחצי ומעלה, תורמת בצורה משמעותית לבריאות הנפש של הציבור הישראלי; השהייה בטבע מובילה באופן חד-משמעי לעלייה בתחושת האושר והרוגע והפרשת הורמונים שתורמים לתחושת השייכות וה-well being. הוא מהווה כלי טיפולי בשיקום נוער בסיכון. חוסר גישה לטבע נמצא בקורלציה ישירה עם עליית תחושת לחץ וחרדה, אלימות ואף להידרדות במצב הנפשי של האדם; הבראה בטבע היא תרופה שאנו מקבלים בחינם. היא איננה דורשת התערבות פולשנית, ומשפרת את הנפש ואת הגוף גם יחד; הוועדה מצאה כי עם העלייה המשמעותית הצפויה בצפיפות בישראל, בשל הילודה והבנייה המוגברת – אם לא יינקטו צעדים דרמטיים להרחבת והנגשת הטבע, אחוז גבוה של ישראלים לא יוכלו לבלות בטבע, ולו אפילו שעה אחת בשבוע, וצפויה להידרדרות נפשית קשה; הוועדה תקיים דיון מיוחד בנושא בריאות בטבע בתהליך התכנון. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות, ופה אני פונה אליך, להכין סקירה לקראת הדיון, שיציג את תפיסתו בהקשר הכללים וחשיבות של שמירת שטחים טבעיים במסגרת תכנון עתידי באופן ספציפי. אנחנו נקיים דיון ואתם תהיו במרכז, ותעזרו לנו לעזור לכם לשמור על התרופה הנפלאה הזאת שהיא גם בחינם.

ועדת המשנה מצפה לקידום מהיר של שתי הצעות החוק – חוק היער המוגש היום, וחוק טבע עירוני שנמצא בשלבים ראשונים של כתיבה, ככלים חיוניים לחיזוק המגע בין אזרחי ישראל והטבע ושמירה על בריאות הנפש. תודה לכל מי שהיה איתנו. תודה לצוות של הוועדה. חג ט"ו שמח. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.