פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת הכספים
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 11:00

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעולים חדשים), התשפ"ב-2021, של ח"כ אלכס קושניר
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לעולה), התשפ״א-2021, של ח"כ ולדימיר בליאק

חברי הוועדה: ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
אלכס קושניר – משתתף באמצעים מקוונים
ינון אזולאי

מיכל שיר



משתתפים באמצעים מקוונים



מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

אלישיב ממן - משרד האוצר

אירוס הומינר - מנהלת אגף א' יזמות עסקית, המשרד לקליטת העלייה

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעולים חדשים), התשפ"ב-2021, פ/2489/24
הצעתו של חבר הכנסת אלכס קושניר

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לעולה), התשפ״א-2021, פ/419/24
הצעתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק

היום יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב, ה-18 בינואר 2022. אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת הכספים. בסעיף הראשון שעל סדר היום יש לנו שני חוקים להכנה לקריאה ראשונה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעולים חדשים), התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת אלכס קושניר והצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לעולה), התשפ״א-2021 של חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

אם אפשר הצעה לסדר, אני אשמח.

בבקשה. הצעה לסדר, חבר הכנסת ינון אזולאי.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם. היום פורסם בכלכליסט שהמשטרה השתמשה – אני טוען שהיא עדיין משתמשת – בתוכנת פגסוס, תוכנה של סוס טרויאני, והאזינה לראשי ערים, האזינה לאנשים שהשתתפו בהפגנות מחאה למיניהן וזאת ללא אישור ולא צווי בית משפט. אני שואל באיזו מדינה אנחנו. האם אנחנו במדינת חוק או מדינה שכל אחד יעשה בה מה שהוא רוצה, מדינת עולם שלישי? המשטרה מיום ליום מגלה את החולשה שלה ובמקום שהשר לביטחון הפנים יגנה, השר לביטחון פנים מיד הוציא הודעה ואומר שהוא בדק ולא היה דבר כזה.

אני סומך על הכתב שפרסם את זה שהוא בדק לפני הפרסום והוא לא סתם אומר דברים אבל אותו שר לביטחון הפנים גם אמר אתמול שהוא לא מכיר את הסיפור של חיים מזרחי. כולנו מכירים, כל ילד מכיר, אבל השר לביטחון הפנים לא מכיר את חיים מזרחי שעברייני הבולשת נתנו לו מכות, פצעו אותו ושלחו אותו לבית חולים, ועובדה שאחר כך גם שיחררו אותו. אני שואל האם השר לביטחון פנים שלנו בכלל מתפקד ויודע מה קורה אתו. אולי הוא צריך לעשות בדיקות, אז שיעשה אבל לא יכול להיות שהמשטרה מתנהגת בצורה כזאת והוא לא מגן על המשטרה אלא עושה את ההיפך הגמור מאשר להגן על המשטרה. להגן על המשטרה זה להגיד שיש עשבים שוטים, לבדוק מי העשבים השוטים ולזרוק אותם. מה שהוא עושה כאן, הוא אומר שכל המשטרה הם עשבים שוטים. זה מה שהוא עושה ולא אנחנו כי אנחנו מעריכים שוטרים שעושים את העבודה שלהם נאמנה ועושים את העבודה הטובה. ברגע שהוא לא בודק והוא נותן להם גיבוי והוא בכלל לא מכיר באירועים האלה – אני חושב שהוא הבעיה ושיסיק מסקנות. תודה.

תודה. קראתי הבוקר את התחקיר. בהחלט זה מדאיג. ראיתי את התגובה של השר לביטחון פנים שמכחיש. הוא טוען שלא היה שימוש בתוכנה ללא צו בית משפט ולא היה שימוש בתוכנה בכלל. חשוב שהנושא הזה יתברר עד תום כי בהחלט אין לזה מקום במדינה דמוקרטית. אני חושב שזה מוסכם על כולנו.

אני חוזר לסדר היום. יש לנו הסכמה על מיזוג של שתי הצעות החוק, אבל לפני שאנחנו נעלה את המיזוג להצבעה אני רוצה לומר מספר מלים.

ההצעה הזאת – גם ההצעה שלי וגם ההצעה של אלכס – נולדה מהשטח. לפני שנכנסתי לכנסת, במשך עשור, במקביל לפרקטיקה בראיית חשבון, שימשתי כיועץ במשרד לקליטת העלייה ליזמים עולים. ליוויתי אלפי עולים במשך השנים ובעצם ראיתי שנקודות הזיכוי שניתנות היום לעולים ב-42 החודשים הראשונים אחרי העלייה, הרבה מאוד עולים לא מצליחים לממש אותן כי את מירב הנקודות ניתן לממש ב-18 החודשים הראשונים. אחרי העלייה אנשים מתחילים ללמוד באולפן, עובדים בעבודות מזדמנות ועד שהם מגיעים לרמת השכר שהם מצליחים לשלם מס הכנסה, זה לוקח שנה, שנתיים, לפעמים אפילו יותר.

בגלל שהם לא מוצאים עבודה?

בגלל שהם לומדים באולפן, בגלל שמתחילים לעבוד בעבודות שבדרך כלל השכר בהן נמוך ועד שמגיעים לסף המס, זה לוקח זמן. אני גם זוכר את זה בדוגמה שלי. כשהתחלתי לבדוק את זה מול רשות המסים, אחרי שנבחרתי לכנסת, הסתבר שרק בערך 30 אחוזים מהעולים מצליחים לממש את ההטבה.

אנחנו היום מציעים להאריך את תקופת ההטבות מ-42 חודשים ל-54 חודשים, לתת עוד נקודת זיכוי נוספת בסך הנקודות, זאת אומרת, מעלים את זה מ-7.5 ל-8.5, ולפי הערכות, גם שלנו וגם של רשות המסים, הצעד הזה יעלה את שיעור העולים הזכאים להטבה מ-30 אחוזים לכיוון של 70 אחוזים. זה בהחלט שינוי מבורך כי המטרה שלנו היא לעודד עלייה. זה מופנה לא לבעלי הון שגם הם חשובים והם מקבלים הטבות ויש להם פטור ל-10 שנים אלא זה לאותם אנשים שעובדים לא בהכרח בשכר גבוה והם יוכלו לממש את ההטבה. אם אנחנו במקרו מחוקקים חוקים, חשוב שהם לא יהפכו לאות מתה אלא יעבדו למען האזרחים.

אני אעלה ל-זום את אלכס ממקום בידודו שרצה לומר כמה מלים. חבר הכנסת אלכס קושניר, יושב ראש ועדת הכספים, בבקשה.

אני מרגיש בסדר והכול טוב. אני רוצה לומר כמה מלים לגבי החוק הזה. אני נתקלתי בבעיה הזאת עת הייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ואני רואה שאירוס הומינר ממשרד העלייה והקליטה נמצאת בדיון והיא יכולה גם להעיד על כך. ניסיתי להוביל מהלך לשינוי מול רשות המסים אבל זה לא צלח. גם אחרי שנבחרתי לכנסת ניסיתי להוביל את החקיקה הזאת אבל מהאופוזיציה זה היה בלתי אפשרי. עכשיו אני מאוד שמח שאנחנו עושים את התיקון הזה כשאנחנו בקואליציה.

ולדימיר אמר מאוד נכון. החוק הקיים לפני השינוי מייצר קבוצות זכאות ריקות. זה חוק שהוא נחמד על הנייר אבל בפועל העולים שהגיעו לארץ בשנים הראשונות כמובן לא מגיעים לסף המס ולכן לא מנצלים את ההטבה. לכן אני מאוד מאוד שמח שאנחנו עושים את השינוי הזה, גם מאריכים את תקופת ההטבה וגם בונים אותה בצורה הרבה יותר הגיונית כך שיכולת המימוש והתיקון למימוש הרבה יותר גבוהה.

ולדימיר, בנימה אישית אני חייב לומר שזה מאוד מאוד סמלי ומשמח שאת המנהל את הדיון הזה. כפי שאמרת, אתה מביא את זה מהשטח בתפקידיך הקודמים עת היית יועץ לעולים שעוסקים בפתיחת עסקים בישראל וראית את זה הלכה למעשה .

לכן אני מאוד שמח שהגענו ליום הזה שאנחנו מאשרים את ההצעה הזאת. אני בטוח שלאף אחד מחברי הוועדה לא תהיה כל התנגדות לתיקון הזה כי בסופו של דבר צריך לזכור שמדינת ישראל היא הבית של העם היהודי, אחד מעמודי התווך של הציונות זו העלייה שהיא מבורכת ואנחנו עושים כאן הכול כדי שישראל תהפוך להיות מדינה אטרקטיבית יותר עבור העולים ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לאפשר לעולים להרגיש כאן בבית.

אני מבקש מחברי הוועדה לתמוך בהצעה הזאת. תודה רבה.

תודה. אנחנו מחכים שתחזור. גם אני מאוד שמח שאנחנו מקדמים את החוק ביחד. אני חושב שזה חוק חשוב ומשמעותי לציבורים גדולים מקרב העולים החדשים.

אלכס, אתה שוב מנצל את החולשה שלי שאתה לא כאן ואני אתמוך עוד פעם בגלל הבקשה שלך, כמו אתמול, אבל בסדר, אין לך עוד הרבה זמן לבידוד אלא עוד שלושה ימים לנצל את זה.

שאלה. ולדימיר, אתה אמרת שאתם מאריכים את זה ל-54 חודשים במקום 42 חודשים. אתה אומר שלוקח כשנתיים עד שעולה מתחיל להתאקלם ולמצוא את העבודה הנכונה. לכן למה לא להאריך את התקופה בעוד 24 חודשים או ב-18 חודשים יותר? כלומר, התקופה תהיה או עבודה או שהוא בהארכה של ה-18 חודשים, הראשון מביניהם.

היינו במגעים מול אגף התקציבים והיו כמה אופציות. בסופו של דבר הגענו למתווה הזה שלדעתנו הוא המיטבי. את רוב ההטבה, שלוש נקודות, העולים יקבלו החל מהשנה השנייה במשך 18 חודשים. בדקנו גם לפי הקבוצות, לפי רמות השכר, וזה המתווה שמביא לתוצאה מיטבית.

להערכתכם מה יהיה הניצול ב-54 חודשים?

אם היום בערך 30 אחוזים מצליחים לנצל את זה, אנחנו מעלים את המספר לאזור ה-70 אחוזים.

היום עולה נחשב עולה במשך עשר שנים?

כן.

אתם נוגעים בהגדרה של העולה.

לא. גם היום מבחינת נקודות הזיכוי, יש מגוון של הטבות לעולים. בחוק יש פטור עד עשר שנים להכנסות שהופקו לפני העלייה. כאן מתן נקודות זיכוי, עד היום היה במשך 42 חודשים. אנחנו בעצם נותנים עוד שנה ועוד נקודת זיכוי משנים את המתווה של הנקודות כדי לדחות את מרב הנקודות לשנים יותר מאוחרות.

אם עולה מגיע וממשיך לעבוד בחוץ לארץ. אנחנו מכירים את זה למשל אצל עולי צרפת שמגיעים לארץ אבל עדיין יש להם את העסקים בחוץ לארץ עד שהם מתאקלמים כאן. אני לא יודע איך מתבצע הדיווח שלהם ויכול להיות שתאמר לי שהם מזוכים בנקודות או שהם בכלל לא משלמים כאן כרגע מס עד שיעבירו את החשבונות שלהם. השאלה היא אם גם הם נכללים בתוך זה אפילו שהעבודה שלהם היא בצרפת.

לא. הכנסה מחוץ לארץ זה במישור אחר אבל אני אשמח אם רשות המסים תתייחס לזה בהמשך.

אני מעלה להצבעה את המיזוג של שתי הצעות החוק. מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
המיזוג אושר

אושר פה אחד מיזוג שתי הצעות החוק.

שתי ההצעות מוזגו להצעה אחת. נקריא את הנוסח. הנוסח נמצא לפניכם.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לעולה), התשפ״ב-2022

סעיף 35 קובע את נקודות הזיכוי לעולה. היום, לפי הסעיף, בחישוב מס של עולה, באות בחשבון רבע נקודת זיכוי לכל חודש מ-18 החודשים הראשונים לעלייתו לישראל, שישית נקודת זיכוי לכל חודש ב-12 החודשים שאחריהם ויש את שתים-עשרית נקודת זיכוי לכל חודש מ-12 החודשים שלאחריהם. מה שעושים כאן בסעיף הראשון, מוסיפים עוד מדרגה נוספת בראש.

בפקודת מס הכנסה, בסעיף 35, בסעיף קטן (א), במקום "פסקה (1)" יבוא –

"(1) שתים עשרית נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החודשים הראשונים לעלייתו לישראל".

זאת התוספת.

כלומר, התוספת תהיה גם בניקוד.

היא תוספת של שתים עשרית נקודת זיכוי לכל חודש מ-12 החודשים הראשונים.

עוד נקודת זיכוי אחת במצטבר.

(1א), זאת הפסקה שהיום היא הפסקה הראשונה, השינוי בה היא ניסוחי. זה רבע נקודת זיכוי לכל חודש מ-18 החודשים שלאחריהם. זה כבר קיים היום.

בסעיף קטן (ג), במקום "בתקופת 42 החודשים האמורים" יבוא "בתקופת 54 החודשים האמורים".

היום סעיף קטן (ג) אומר ש"הזיכוי יינתן לשנת מס שכולה או מקצתה נמצאת בתקופת 42 חודשים לפי מספר החודשים שהעולה ישב בארץ ולא יינתן אלא בפעם הראשונה שנעשה לעולה. לפי בקשתו לא תובא במניין אותה תקופה של היעדרות רצופה שאינה פחותה משישה חודשים ואינה עולה על שלוש שנים". מה שעושים כאן בפסקה (2), מתקנים את התקופות כך שהסכימה תתאים להוספת שתים-עשרית הנקודה שמוסיפים כאן במדרגה הראשונה.

בסעיף קטן (ה)(2), במקום "42 החודשים" יבוא "54 החודשים".

סעיף קטן (ה) מדבר על כך ש"על אף האמור בסעיף קטן (ג)" שקראתי עכשיו, "שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים למתן זיכויים למי שהיה בעבר בגדר עולה ודרך כלל או במקרים מסוימים הוראות אחרות לגבי תחילת תקופת 42 החודשים והפסקה ברציפות התקופה". כאן שוב מתקנים מ-42 חודשים ל-54 חודשים.

תחילה ותחולה. תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - הוא בעצם רטרואקטיבי 18 ימים – (להלן יום התחילה) והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה מים התחילה ואילך".

כאן אנחנו נוסיף תיקון כך שהוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה למי שנעשה עולה בפעם הראשונה מיום התחילה ואילך. מה שאנחנו מוסיפים כאן זה את המדרגה הראשונה שמתייחסת ל-12 החודשים הראשונים לעלייתו לישראל ולכן מי שנמצא כבר היום בצנרת, לא יהיה זכאי ללכת אחורה ולקבל את ההטבה אלא רק למי שהפך לעולה.

כמה זמן אחורה הוא יהיה זכאי?

אם הפכת עכשיו לעולה לראשונה, אתה תהיה זכאי למדרגה הראשונה של השתים-עשרית נקודת זיכוי ל-12 חודשים.

הפכתי עכשיו לעולה, כלומר מה-1 בינואר? או שכבר הייתי?

כן. מה-1 בינואר 2022.

למה לא מי ששנתיים עכשיו עולה ועדיין לא מצא את העבודה שלו? זה כן יכול להיטיב אתו.

לדעתי זאת תחולה רטרואקטיבית.

אתה עושה כאן רטרואקטיבית אבל אני שואל אם אתה רוצה להיטיב איתם, הרי גם כך השנה הזאת לא הייתה משופעת בעולים, ואם אתה עושה תיקון, אל תעשה תיקון ל-1 בינואר אלא תעשה תיקון אחורה של שנה אחורה, של שנתיים אחורה. השנתיים האלה, זאת הבעיה עליה אתה מדבר שרק 30 אחוזים הגישו. תבקש שזה יהיה מה-1 בינואר ואז אוטומטית אתה מרוויח את אותם אלה שעלו בשנתיים האלה שהן שנות קורונה ובכל זאת הם באו לכאן. נראה לי שבסך הכול מדובר על 25 אלף עולים. אתה נותן להם את ההטבה הזאת וזה גם הגיוני לתת את ההטבה הזאת. כך אני חושב.

המצב כרגע הוא שאם הם כבר נכנסו, בעצם כבר חלה עליהם המדרגה הראשונה.

אבל חלה עליהם המדרגה הראשונה, לא בהטבה כי ההטבה תחול רק מה-1 בינואר והם כבר פספסו.

לא. הייתה להם הטבה. היא הייתה במבנה אחר.

אבל המבנה הזה של ההטבה, אתה אומר שלא מספיקה להם ההטבה כי הם לא ניצלו אותה.

נכון, אבל יש כאלה שכבר ניצלו.

אלה שניצלו, אין לי בעיה. אלה שניצלו, הם לא יכולים לעשות כלום. אתה לא בא לתקן להם את מה שהם ניצלו. כל הבעיה שלך, אתה בא לתקן את ה-70 אחוזים האלה או ה-40 אחוזים בחישוב שלכם, שהם לא תיקנו, שהם עדיין לא מתוקנים ולא מקבלים את זה. אני אומר בוא תעזור להם.

אני חושב שזאת הצעה סבירה ואנחנו נבחן אותה לקראת קריאה שנייה ושלישית במגעים מול משרד האוצר. שוב, אני חושב שחלק כן ניצלו.

אין בעיה. מי שניצל, ניצל. את כל זה אתה עושה בגלל מי שלא ניצל. מי שלא ניצל, אתה צריך לעזור לו כדי שינצל. אגב, אלה שלא ניצלו, אתה אומר ש-30 אחוזים ניצלו, כלומר, 70 אחוזים לא ניצלו, הם לא ניצלו כי לא מצאו עבודה או שלא ניצלו כי לא הגיעו לדרגת המס? כלומר, מצאו עבודה אבל לא הגיעו לדרגת המס?

זה היינו הך. הם לא שילמו מס.

בשביל ההבנה. אני אומר לתת לשניהם. אני מסכים אתך שבתוצאה צריך להיות לשניהם אבל אני שואל האם האחוזים הגבוהים יותר הם אלה שלא מצאו עבודה או שמצאו עבודה והשתכרו פחות משכר מינימום?

הבדיקה נעשתה לפי האנשים שכן הגיעו לחבות במס או לא הגיעו לחבות במס.

המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון ב-זום.

בוקר טוב. אני חושבת שבאמת אתה נתת לחבר הכנסת ינון אזולאי את התשובה. שוב, התיקון הזה ככל שהוא יעבור – ושוב, עם התיקון ששלומית התייחסה אליו בנושא של תחולה – הוא מתייחס לעולים חדשים שכן מגיעים לחיוב במס על ההכנסות שלהם. זאת אומרת, אם עולים מכוח סעיפים אחרים שמעניקים פטור להכנסות שלהם מחוץ לארץ לתקופות מסוימות, אותן הכנסות שממילא מקבלות את הפטור, אלה לא הכנסות שרלוונטיות להטבה של נקודות הזיכוי. ההטבה של נקודות הזיכוי ניתנת לאותן הכנסות שכן מגיעות לחיוב מס בישראל ואז עליהן העולה החדש זכאי לנקודות זיכוי.

את לא מרגישה טוב?

גם אני עם קורונה.

רפואה שלמה.

תודה. טוב שיש לנו את ה-זום כדי להיות בקשר.

אם יש לעולה חדש הכנסות מחוץ לארץ שפטורות מכוח הסעיפים שמעניקים פטורים להכנסות של עולים חדשים, ההכנסה הזאת ממילא לא מגיעה לחיוב במס. הסעיפים האלה של נקודות הזיכוי הם באמת רלוונטיים לאותן הכנסות שחייבות במס בישראל ואז נקודות הזיכוי בעצם מקטינות את חבות המס בגין אותן הכנסות.

תודה.

ולדימיר, כל עולה מכל המדינות, כולם מקבלים ללא הבדל?

כן. ברור.

בהגדרה של עולים, לכולם יש את אותה הגדרה כל הזמן.

כן.

הגדרת עולה היא מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות או מי שזכאי לאשרה או לתעודה כאמור בידו אשרה או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, תושב חוזר או מי שנמנה עם סוג בני אדם ששר האוצר קבע שדינם כדין עולה לעניין זה אך למעט מי שאזרחותו הישראלית התבטלה לפי סעיף 10(ד) לחוק האזרחות.

זה הכול מוגדר באותו סעיף 35.

רפואה שלמה, מירי.

רפואה שלמה. תודה.

באותה הזדמנות, אולי התייחסות לעלות התקציבית כיוון שאנחנו בקריאה ראשונה.

אלישיב ידייק את זה.

אני מקווה שאתה לא חולה.

האמת היא שיצאתי פעמיים חיובי בבדיקות הביתיות ושלילי ב-PCR כך שבכל מקרה אני נזהר ולא מגיע למקומות עם אנשים.

העלות התקציבית היא כ-30 מיליון שקלים. זה הסכום שתמחרנו.

תודה. המשרד לקליטת העלייה, אירוס הומינר.

גם אני נפלתי בתוך העניין ואני מתנצלת על הקול המתכתי.

רפואה שלמה.

רפואה שלמה. הייתי מציע שאנחנו נהיה ב-זום ואתם תהיו באיזה כינוס. זה יהיה יותר קל.

משרד העלייה והקליטה מברך על הצעד הזה שהוא צעד מאוד משמעותי. בדיוק כמו שנאמר כאן, היו פניות רבות בנוגע לעניין הזה כי לא היה ניתן לממש את נקודות הזיכוי בראשית העלייה, מכל הסיבות שפורטו כאן. אין לנו ספק שהמהלך הזה מבורך ובצורה כזאת ניתן יהיה לממש את הזכאות של העולים ולעודד בצורה כזאת את הקליטה המיטבית שלהם. אנחנו לחלוטין מברכים על התהליך. יישר כוח לכל מי שיזם את זה.

תודה. לפני מספר שבועות אני דיברתי עם השרה וגם היא בירכה על המהלך.

אנחנו נעלה להצבעה את הצעת החוק כהכנה לקריאה ראשונה לפי הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הצעת החוק אושרה פה אחד.

הנוסח התקבל והוא מועבר להכנה ולהנחה לפני קריאה ראשונה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25.