פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה לביטחון הפנים
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 11:30

1. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב- 2021
2. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשפ"ב- 2022

חברת הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

אוריאל בוסו

ליאור מזרחי
–
ראש מינהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון הפנים

שחר חמדי
–
רמ"ד שיטור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

סמיר אמארה
–
עו"ד, עוזר ראש הרשות, מועצה מקומית כפר כנא

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

שי עמרם - רמ"ח מחקר, המשרד לביטחון הפנים

ג'רי אלמו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מירי פרנקל-שור
איילת לוי-נחום

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

1. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב- 2021
2. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשפ"ב- 2022

שלום לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לביטחון פנים. היום 18 בינואר 2022, ט"ז בשבט תשפ"ב. הנושא: 1. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב- 2021. 2. הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשפ"ב- 2022. יציג מהמשרד לביטחון פנים, ליאור מזרחי, ראש מינהלת מערכי אכיפה. בקשה אדוני.

(הצגת מצגת)

צוהריים טובים גבירתי, חברים יקרים, תוכנית מערכי אכיפה עירוניים פועלת על בסיס החלטת ממשלה 1848 מחודש יוני 2010, רפורמה מהותית ויסודית לשיפור תחושת הביטחון והביטחון האישי של אזרחי ותושבי מדינת ישראל. מערכי אכיפה עירוניים מורכבים מכוח שיטור ייעודי ומכוח פקחים עירוניים ייעודיים. במסגרת אותה החלטה פורטו הייעודים של הכוח הזה, תפקידיו ועקרונות הפעלתו על בסיס מודל, והמגבלות החלות על הפעלתו של הכוח.

אני רץ ישר, גבירתי, כבר להחלטת ממשלה 631 מיום 14.11.2021. בהמשך להחלטת ממשלה מס' 549 מחודש אוקטובר 2021 שעיקרה צמצום פערים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, קידם המשרד לביטחון פנים החלטת ממשלה מס' 631 למתן מענה ממשי לצורך קידום המאמץ הממשלתי להתמודדות ולמיגור הפשיעה במגזר הערבי. עיקרי החלטת הממשלה: הפחתת תנאי הסף להצטרפות לתוכנית, 16,000 תושבים. אני מזכיר שבתחילת הדרך ב-2010 תנאי הסף הראשוני היה 20,000 עד 250,000 תושבים. במרוצת השנים, בהחלטת ממשלה ייעודית התוכנית הורחבה לערי הכרך, ולא הרבה אחרי כניסתו לתפקיד של השר גלעד ארדן איפשהו ב-2015 הוא הפחית את תנאי הסף ל-16,000 תושבים. ככל שעמדנו על המתכונת הקודמת היו בעצם עוד 28 רשויות אופציונאליות להצטרפות. כחלק מהצורך שציינתי קודם הופחת תנאי הסף בחברה הערבית ל-10,000 תושבים, בעצם מה שהגדיל את כמות הערים הפוטנציאליות להצטרפות מ-14 ל-37.

עוד פורט בהחלטת הממשלה על מתן קדימות לצירופן של רשויות בחברה הערבית. אני מזכיר, כניסתן של הרשויות אל התוכנית בנויה על בסיס רכיב צורך שניגע בו בהמשך, אבל פה ההחלטה קובעת שתינתן קדימות לרשויות מהחברה הערבית. היבט נוסף שההחלטה מתייחסת אליו, הגדלת הסיוע של המשרד לביטחון פנים בנושא של מימון פקחים מסייעים. אני מזכיר שהמימון נע בין 25% ל-35% מעלות שכרם השנתית של הפקחים, למימון של 70%.

מבחינת ההחלטה ועיקריה, הכללת רשויות ערביות במגזר הערבי בתוכנית מערכי אכיפה עירוניים, שיטור עירוני, עשויה להוביל למניעת עבירות, בולטות ונוכחות מוגברת באזורים מועדים, הגברת המשילות, חיזוק המשילות בהיבט המדינתי ובהיבט הרשותי, שיפור איכות חיי התושבים, הנגשת שירותים ציבוריים, הגברת אמון הציבור, שיפור השירות, קיצור זמני תגובה לקריאות המתקבלות במוקד המשטרתי והעירוני ככל שקיים, מהתושבים, יצירת מנגנון תהליכי, הסדרת הליכי עבודה סדורים בין הרשות המקומית והמשטרה, שזה בעצם מכפיל הכוח המרכזי של התוכנית שלנו, שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית ומשטרת ישראל, יצירת אכיפה אפקטיבית ויעילה, ניצול יתרון יחסי של כל צד. כל צד מגיע עם היתרונות היחסיים שלו, משטרת ישראל עם הסמכויות הלאומיות והפקחים עם הסמכויות המקומיות לאכיפת חוקי עזר, והרחבת הסמכויות לפקחים המסייעים בכפוף לעמידתם בתבחינים שנקבעו בחוק, בעצם גם בין היתר יפנו את השיטור הקלאסי במשטרת ישראל לעסוק בייעודו. מיקוד פעילות האכיפה בתחומי הרשות המקומית ובלבד. אני מזכיר שהשיטור העירוני בהגדרתו פועל בתחום המוניציפאלי ובלבד, גם של השוטרים וגם של הפקחים.

אתה לא צריך להיכנס למשמעות של שיטור. אתה מדבר עם מישהו שכבר שולט בפרטים. בוא נתקדם, חבל על הזמן. שיטור עירוני פה יקבל את כל הגיבוי.

אחלה. תמונת מצב נכון להיום: התוכנית, כידוע, פועלת ב-73 ערים, ויחידה נוספת שמצויה בשלבי הקמה מתקדמים, העיר בית שמש שמייד עם סיום ההתארגנות הסופית תוגדר גם כן מבצעית. אני מקווה שזה יקרה בקרוב מאוד. נכון להיום המשרד מסייע ל-51 רשויות מתוך הרשויות שציינתי, במימון פקחים, מימון שנע בין 25% ל-35% מעלות שכר הפקחים על בסיס מפתח ועל פי מדרג מסודר. פה אני רוצה ברשותכם לצלול פנימה יותר לנושא שלשמו התכנסנו, תקציב להרחבת התוכנית בחברה הערבית. סך תקציב שהוקצה למימון פקחים מסייעים בחברה הערבית לשנת 2022 - - -

הרשות שמה 25%?

לא, במקרה של החברה הערבית, גבירתי, אני מזכיר, אנחנו מעלים את המימון ל-70%, זאת אומרת שהרשות המקומית תשים 30%. הרשות תשים 30% והמשרד ישים 70%. אני מדבר אך ורק על נושא מימון שכרם של פקחים ובכפוף להעמדת מלוא כוח האדם וכללי הדיווח שנקבעו. אנחנו נראה את זה בהמשך בטבלאות מסודרות.

מה התקציב? התחלת לומר על התקציב.

התקציב לטובת מימון פקחים בחברה הערבית, שזה מתייחס גם לתשע שאותן אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר, אותן רשויות שאנחנו מבקשים מהוועדה לאשר לצרף, ו-12 היחידות הפעילות הקיימות, ובהמשך נראה את הפירוט שלהן, אז רק לטובת הנושא הזה המשרד מקצה 10 מיליון שקלים.

10 מיליון שקלים למימון פקחים מסייעים. תקציב המשטרה, 12 רשויות, 52 מיליון שקלים שוטף ועוד 23 מיליון שקלים.

חד פעמי.

ותשע רשויות נוספות, 26 מיליון שקלים שוטף, 14 מיליון שקלים חד פעמי.

הסכומים הגדולים בשני הסעיפים האחרונים מתייחסים בהיבט המשטרתי גם לקיימות וגם לאותן אלה שאנחנו מבקשים לצרף. סך הכול אנחנו נראה בהמשך, ופה הנתון האחרון מבחינתנו, נכון להיום סך תקני כוח האדם בתוכנית מונים 999 שוטרים ו-971 שפה בנתון הזה, גבירתי, הוספתי גם את מה שאישרנו לאחרונה, את אותה הקצאת כוח אדם לטובת השיטור המועצתי.

כשאתה מדבר על כוח אדם, אתה מדבר באופן כללי?

בוודאי, בכלל התוכניות בכלל הארץ ופה השורה האחרונה מתייחסת גם לשיטור המועצתי. אני סוכם את סך כוח האדם שהמשרד הקצה כמובן בכפוף לאישור - - -

מה סך כוח האדם שהוא הקצה לשיטור בחברה הערבי למועצות האלה?

ל-72, אנחנו תיכף נראה את זה בצורה מסודרת.

לא ל-72, ל-12 שאתה מבקש.

12 כבר היו. לא, אני לא מבקש עבור 12. אנחנו מדברים על הוספה של תשע. עבורם המשרד הקצה 72 תקני כוח אדם. אנחנו נראה את זה תיכף בטבלה סדורה. ניתן לראות פה את טבלת הרשויות על פי חלוקה למחוזות משטרת ישראל שבתחומן פועלת התוכנית, כולל חלוקה למגזרים, רשויות מעורבות. סך הכול 74 רשויות.

לא הבנתי שדיברת על התקציב. כמה תקציב עכשיו העמיד המשרד לביטחון פנים לרשויות שעומדות להצטרף?

אז אמרתי, יש פה את זה. אני חוזר לזה.

באיזה שקף?

שקף מס' 5. לטובת מימון פקחים המשרד הקצה סך הכול 13 מיליון שקלים.

ל-72?

לא ל-72. אני עושה הפרדה.

תעשה לי הפרדה.

אני עושה את ההפרדה ותיכף נראה את זה במסגרת הטבלאות המסודרות.

בוא נדבר רק על הרשויות שכרגע עומדות להיכנס. מה תקציב המשרד?

אפשר לראות את זה פה. ציינתי, תקציב עבור תשע הרשויות הנוספות זה 26 מיליון שקלים פלוס שוטף 14 מיליון שקלים, זה בהיבט המשטרתי. בסעיף הראשון, סך התקציב שהוקצה למימון פקחים בכלל החברה הערבית, שזה התשע פלוס 12, זה לא 10, זה 13 מיליון שקלים בסך הכול הכללי.

כמה נשאר לכם בקופה?

לא נשאר לנו בקופה.

אז מה יהיה עם רשויות אחרות שמבקשות להצטרף?

ככל שיוקצה תקציב ממשרד האוצר אנחנו נצרף עוד רשויות.

ברור. כמו שהיה לי עם השיטור המועצתי.

נכון, בדיוק.

אותו דבר. אני רציתי להכניס מחר ארבע רשויות שהיו מוכנות גם לשים כסף, ולא היה כסף, אבל הבטיחו לי שיהיה לי 12 ב-2023, אז כמה יהיה ב-2023 אם יהיה צורך? יש משהו?

תיכף תראו את הטבלה ותראו את המדרג. ככל שאנחנו נקבל כסף תוספתי לטובת הנושא, נפעל לפי המדרג.

בשיטור המועצתי, בהמשך למה שאמרה היועצת המשפטית, היה לי איזושהי הבטחה שיכנסו עוד 12 ב-2023. פה אין משהו שיודעים עליו.

לא משהו שאני יודע עליו.

אז זה שווה לבדוק.

אני יודע שנעשתה איזושהי בדיקת היתכנות.

אוקיי, בוא נראה קודם כל שזה באמת קורה.

בהחלט. זה בעצם המבחן הגדול. תיכף ניגע בזה.

עד היום איפה יש שיטור עירוני? איזה רשות גדולה ערבית?

גבירתי, אלו בעצם 12 הרשויות בחברה הערבית שבתחומן - - -

כבר יש?

אפשר לראות בעמודה השנייה מתי היחידה הוגדרה כמבצעית. אני מזכיר, התוכנית יצאה לדרך כפיילוט ב-2011, ואחת הערים הראשונות שבתחומה התוכנית קמה היא בעיר נצרת, כבר ביוני 2011.

אז 12, כבר יש להן?

כן. אפשר לראות את כל הנתונים כולל, וזה אולי החלק המעניין, וזה בהקשר הישיר לשאלתך מירי, למה חיברנו את הנתון, כדי ליצור אחידות ושוויון בין כלל הרשויות בחברה הערבית, ולא לתת את אותה החלטת ממשלה 631 רק לרשויות המצטרפות אלא ליצור אחידות בין כל הרשויות הערביות, שזה ה-12 הקיימות פלוס התשע שאותן שאנחנו מבקשים לצרף. העלינו את המימון לכל ה-21 רשויות. אפשר לראות פה בעמודה השמאלית את גובה המימון החדש גם באותן רשויות שבתחומן התוכנית כבר פועלת.

מה זה אחוז השתתפות לשנת 2021–2025??

זה מה שהיה עד כה.

עכשיו תיראי, יש כאלה שהוא מחליף להן. הוא עכשיו שם להן יותר כסף.

מירי, הצגתי בשקופית הראשונה שעד כה המשרד מימן בין 25% ל-35% מעלות שכר הפקחים השנתית. בעקבות החלטת ממשלה 631 העלינו את המימון ל-70% לכלל הרשויות בחברה הערבית.

זאת אומרת שגם רשות ששמה 35% עד כה, היא תרד קצת ואתם תיתנו יותר, או שאתה משאיר?

היא לא שמה עד עכשיו 35%.

רהט?

רהט למשל עד כה קיבלה 35%, זאת אומרת שהיא נדרשה על חשבונה לממן 65%. לצורך העניין, החל משנת 2022 היא תממן רק 30%.

שאתה אומר אחוז ההשתתפות לשנת 2025, של הרשות, לא של המשרד.

לא, לא, אחוז ההשתתפות, ה-25% זה של המשרד. הגדלנו. לצורך העניין בוא ניקח את השורה הראשונה, נצרת. עד כה מימנו 25%. החל משנת 2022 נממן 70% וכן הלאה.

כן, כן. אני הבנתי את זה. זה דרמטי.

מאוד. זה משמעותי מאוד. זה יסייע רבות.

אני בוחר פה להתמקד בשינוי שנעשה ספציפית לגבי החברה הערבית. אנחנו שינינו את נוסחת הניקוד שעל פיה - - -

שזה לא לפי מספר התושבים אלא לפי מספר האירועים?

זה כן על פי מספר התושבים. אמרנו קודם כל שתנאי הסף היה 16,000. הורדנו אותו ל-10,000. קיבלנו רשימה, נראה אותה בהמשך, של 37 רשויות. באנו ושאלנו, רגע, איך נקבע מי ראשונה ומי שנייה? יצרנו משוואה שגם הפעלנו במתכונת הישנה, שנקראת נוסחת רכיב הצורך, נוסחה שמורכבת מאיכות חיים וכלל העבירות שמתקיימות ברשות המקומית על סמך הנתונים שמופיעים למשטרת ישראל. נתנו ציון בעצם לכל רשות, והרשות שקיבלה את הציון הגבוה ביותר, היא זו שקיבלה את הקדימות. נוכל לראות את הציונים בשקופית הבאה.

נגיד ג'סר שיש לה כמעט 15,000 תושבים, יש לה שבעה שוטרים, שבעה פקחים.

נכון.

אוקיי, וכלל העבירות, 116. זה הכי גבוה, ג'סר.

נכון. הציון הזה של כלל העבירות, ציון הצורך אפשר לראות שם, הוא הציון שקובע את סדר כניסתן של הרשויות לתוכנית.

חבל שלא עושים את זה גם ברשויות היהודיות.

עשינו את זה. ככה תמיד פעלנו.

שזה גם על מספר התושבים וגם על מספר העבירות?

קודם כל מספר התושבים קובע אם אתה בכלל אופציונאלי להצטרפות או לא.

נכון.

שאלת לגבי החברה היהודית. נכון להיום התנאי להצטרפות הוא 16,000 תושבים ומעלה. זה אומר, אתה פחות מ-16,000, אתה לא במשחק.

ברור, ווואנס יש לך 16?

וואנס יש לך 16, לקחנו את כל האלה שהם 16 ויצרנו גם את המשוואה הזאת.

גם שם קבעת.

גם שם קבענו. אני בחרתי להתמקד פה במה שאנחנו דנים כעת ולא ליצור פה איזשהו בלבול, אבל ככל שאת רוצה, אני יכול לפרט גם.

לא, לא, זה בסדר.

עד כמה שניתן לראות ולהבחין, אני הדגשתי את תשע הרשויות הראשונות. אני מעדיף שנעבור אל השקופית הבאה כדי שנתמקד באותן רשויות הרלוונטיות.

החדשות, אלה שמצטרפות.

החדשות שאותן אנחנו מבקשים לצרף. אפשר לראות פה את סדר כניסתן של הרשויות מבחינת כלל עבירות והציון שעל פיו נקבעה קדימותן להצטרפות. לשאלתך, מירי, ניתן לראות מטה את סך תקני כוח האדם שהמשרד מקצה לטובת משטרת ישראל. ניתן לראות את אחוז ההשתתפות של המשרד לביטחון פנים בשנת - - -

כשאתה אומר מספר השוטרים, זה מטעם המשרד. מספר הפקחים זה מטעם הרשות המקומית.

מטעם הרשות המקומית כשהמשרד משתתף במימונם. בוא ניקח לדוגמה את ג'סר א-זרקא. ג'סר א-זרקא נדרשת להעמיד שבעה פקחים. שבעה פקחים במפתח של 130,000 שקל, להכפיל 130 ב-7 מתוך הסכום הכולל, 70% המשרד מממן, אבל לא בכדי הוספתי את ההערה למטה כדי שזה יובהר בצורה חד משמעית. התשלום או הסכומים מותנים בהעמדת מלוא כוח האדם. הווה אומר, כדי לקבל את מלוא המימון שמצוין מצד שמאל, הרשות המקומית מצידה מתחייבת להעמיד את כוח האדם, אחרת היא תקבל רק את החלק היחסי ולא את כל המימון.

זה לא רק עניין של מימון. אם היא לא מעמידה את מלוא הפקחים, אז איך יכול המערך והמודל הזה להצליח ברשות המקומית?

את צודקת בהחלט. ההפעלה המיטבית של הכוח ועמידתו ביעדיו תלויה בין היתר או יש לזה משקל כבד, בהעמדת כוח אדם מצד הרשות המקומית ומצד משטרת ישראל.

אני פשוט מעוררת את השאלה. אם היא לא מצליחה להעמיד את מספר הפקחים שאתם הנחיתם, ואתם חושבים שכך יפעל השיטור העירוני, אז השאלה, אם היא לא מצליחה לעמוד בתנאי הזה למרות המימון, לגייס, וזה לא גיוס של הרבה פקחים, שתיכף אנחנו נדבר על זה, אז השאלה אם הרשות צריכה לקבל בכלל את המימון ולא להעביר את המימון לרשות שכן מבקשת להיכנס והיא יכולה להעמיד את מספר הפקחים?

את צודקת בהחלט ויש מנגנון סדור. אני מזכיר כי זה חשוב מאוד. אנחנו למודי ניסיון כפי שציינתי גם בפגישות הקודמות בינינו. התוכנית כבר פועלת כעשר שנים. יש המון תובנות. לשאלתך, כן בהחלט. יש מנגנון סדור שככל שרשות מקומית לא מעמידה את כוח האדם, דרך אגב, זה גם נכון בצד המשטרתי. ככל שרשות מקומית לא מעמידה את כוח האדם הדרוש להפעלה מיטבית של הכוח הזה, בסמכות המשרד באמצעות מנגנון סדור לזמן את הרשות המקומית, להתריע בפניה עד לכדי הוצאתה מהתוכנית והפניית המשאבים שהוקצו, לטובת הוספת רשות אחרת שכן יכולה, כן רוצה, כן מעוניינת. אני מזכיר שבבסיס התוכנית שלנו, וזה משהו שהוא מאוד חשוב, ההשתתפות בתוכנית היא השתתפות וולונטרית. לא בעבר, לא בהווה ואין בכוונתנו בעתיד לכפות את עצמנו כמשרד על שום רשות, זאת אומרת שלצורך העניין ככל שיתקבל היום האישור מהוועדה, אנחנו נתאם אל מול ראשי הרשויות ובעלי העניין במשטרת ישראל דיון התנעה שבו נפרוס את משנתנו לגבי התוכנית, נציג בפני ראש הרשות המקומית מה נדרש ממנו להעמיד. ככל שהוא ישתף פעולה, יחתום על הסכם ויקדם את העמדת כוח האדם והמשאבים הדרושים לתוכנית, איך אומרים, אהלן וסהלן. ככל שלא ישתף פעולה, יגיד חבר'ה, גדול עלי, לא יכול - - -.

אנחנו גם עשינו איזושהי פעולה מקדימה. כדי לבדוק את יכולתן של אותן רשויות שציינתי להצטרף אל התוכנית, עשינו איזושהי בדיקת היתכנות. פנינו לראשי הרשויות בכתב. דרשנו לקבל בכתב איזושהי התחייבות מצד ראשי הרשויות שאומרים, כן, רוצה אני. כן, אני אעמיד מה שצריך.

השאלה מה הוועדה מתבקשת לאשר? האם היא מתבקשת לאשר רק את ההכללה או שהיא אומרת, אם באמת בסופו של דבר הרשות לא מעמידה את מספר הפקחים, השאלה אם הרשות צריכה - - -

אנחנו צריכים לעקוב.

אני חושבת שעד שלא יוסדר הנושא הזה, הוועדה לא צריכה לאשר.

מה זה לא מוסדר? אם אני לא אאשר, איך הם יסדירו?

זה צריך להיות מוסכם. כל העבודה צריכה להיות לפני שהוועדה מתבקשת לאשר.

לא מדויק משפטית. החוק קובע שאסור לי - - -

אתה לא יכול להעביר להם את המימון, אבל אתה בודק את ההיתכנות. לא את ההיתכנות אחר כך.

לא, עשיתי כבר את ההיתכנות. אמרתי קודם, עשיתי ויש לי פה תשובות בכתב.

אני הבנתי שאמרת שאחרי שאנחנו נאשר, אז תתבצע בדיקת ההיתכנות.

לא, לא. סליחה, אם לא הבנת אותי, אני חוזר על דבריי. עשיתי את בדיקת ההיתכנות ואני מגיע לכנסת לדיון אחרי שכבר בדקתי את ההיתכנות באותן רשויות.

זה כמו עם השיטור המועצתי. היו ארבע רשויות שאמרו שהן לא יכולות לעמוד בזה.

נכון.

אני מאמינה שבאים ובודקים. אם הרשות באה ואומרת לו, רוצה אני ויכולה אני, אנחנו ניתן להם לעבוד. הם הראשונים שיצרו את זה. זה תקציב של המשרד.

לא, אבל היא הנותנת שהמשרד אחר כך לא יכול להעביר מימון פרופורציונאלי למספר הפקחים שהם העבירו.

גבירתי, תרשי לי ברשותך.

רק תגיד מי אתה.

אני עורך דין סמיר אמארה, עוזר ראש מועצה מקומית כפר כנא. אנחנו מהתשע שצריך להקים כבר את המערך בתוך - - -

כן, כן.

קצת נתונים מהמועצה אצלנו בכפר כנא. כבר אנחנו הסדרנו עניין חוק העזר בתוך הרשות. אנחנו מוכנים כרשות לקלוט את המערך. זה בכפר כמעט מופעל אבל לא בדרך סדורה, בגלל שאין לנו את השילוב הזה בין יחידת פיקוח עירוני ברשות והיחידה של המשטרה. יש לנו כבר מערך שפועל אבל לא כפוף לחוק העזר שהקמנו, אז בטוח בשילוב המערך עם המשטרה אנחנו תוך יומיים עם המשטרה יוצאים להפעיל את התוכנית הזאת. פקחים כבר יש לנו, מערך שלם יש לנו. אנחנו מוכנים להפעיל את המערך הזה.

ראשית, זה מבורך מה שאתה אומר, אבל איזושהי הסתייגות קלה. אני מזכיר שהתוכנית הזאת, א', פועלת על בסיס חוק, ו-ב', פועלת על בסיס תפיסת הפעלה מאוד מוגדרת וברורה. למה אני מעלה את זה כעת? כי אני לא מכיר את הנפשות שעליהן אתה מדבר בכפר כנא. ישנם תנאים להעסקתם של פקחים במסגרת שיטור עירוני. צריכים לעבור הכשרה, צריכים לעבור בדיקה. הרשות המקומית מצידה צריכה להעמיד את האמצעים הדרושים. יכול להיות שהם קיימים. יש פה איזושהי פרוצדורה שהיא לא בהכרח as is. הלוואי שיהיה לנו פה קיצורי דרך, ו-ב', יש כוח אדם שבאמת נוכל להפעיל אותו על פי החוק ועל פי התנאים הדרושים. מבורך.

אוקיי, בוא נמשיך.

אוקיי. כפי שציינתי קודם, אלה הם תשעת הרשויות שאנחנו מבקשים את אישור הוועדה לצירופן לתוספת הראשונה.

אז כמה בסך הכול התקציב של הדבר הזה? זה ה-5 מיליון?

זה לטובת המימון של אותן תשע. מירב, אני לא רוצה לבלבל אותך.

לא, אל תבלבל אותי. תשע הרשויות החדשות - - -

תשע הרשויות החדשות, המשרד מקצה 72 תקני משטרה. המשרד מממן לאותן תשע רשויות סך כולל של 5.1 מיליון שקלים למימון פקחים. אם נחזור לשקופית מס' 5, אז אני מזכיר שגם המשרד מממן עוד 26 מיליון שקלים שוטף פלוס 14 מיליון שקלים חד פעמי לצד המשטרתי.

כן, לבנות את התחנות, ציודים?

כוח האדם, ההכשרות שלו והאמצעים הדרושים, לרבות ביצוע התאמות במבנה שיוקצה על ידי הרשות המקומית.

עד היום יש לך רק 12?

12 מתוך 74.

כל התשע הן חדשות?

כל התשע הן חדשות, מירב.

ג'סר היא בין התשע שמתבקשים - - -

נכון, זאת אומרת סך הכול יהיו 21 ככל שנאשר את התשע, וככל שתשע הרשויות הללו, אכן תופעל בתחומן היחידה.

אז כל מה שפועל עכשיו נגיד בג'סר זה רק משטרה, אין שיטור עירוני.

נכון, שזה אולי בעצם מכפיל הכוח הגדול והמרכזי.

איך רשות כמו ג'סר עומדת בזה כלכלית?

בשביל זה היה לנו את המימון ל-70%.

מי מודד? מי בודק? ידווח לוועדה על התקדמות? מה לוחות הזמנים?

שאלת מי בודק ומי מדווח. המשרד מעביר לכנסת ישראל דיווח חציוני על כלל הפעילות של המערך. זה דבר אחד. דבר שני, במסגרת הפיילוט, ואני מקווה שאוטוטו, מירב, ניפגש להפיכת הוראת השעה לחוק של קבע.

מתי אתם מביאים לכנסת את הוראת הקבע?

קיבלנו כבר את ההערות הציבור. אולי היועמ"ש יוכל לתת התייחסות לזה. אני מקווה שזה יקרה די בקרוב. דבר שני, אני מזכיר שהמשרד נדרש לבצע מחקר מלווה לתוכנית וכמובן המחקר הזה יחול גם על הרשויות שבתחומן אנחנו נפעיל את התוכנית, זאת אומרת על כלל הרשויות שבמסגרת תוכנית שיטור עירוני ומועצתי.

יש להם אמות מידה איך אתם בוחנים את ההצלחה של השיטור העירוני?

כן, אבל אני מעדיף שהמדען יענה על זה, לא אני. בהחלט יש.

אוקיי. מה לוחות הזמנים?

מכיוון שזה משתנה מרשות לרשות, בגדול, הצגתי לך את זה בשיטור המועצתי. אני יכול לומר את זה בעל פה. יש איזשהו ציר זמן. אחרי שנאשר בכנסת את הצטרפותן של אותן רשויות, אנחנו נגיע לבצע דיון התנעה ברשות המקומית.

בכל רשות יתקיים דיון התנעה?

בכל רשות יתקיים דיון.

אתה נמצא שם?

אני מוביל את דיון ההתנעה יחד עם השותף שלי, ראש מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל. אנחנו מגיעים, מכנסים את כלל בעלי העניין גם ברשות המקומית וגם במשטרה על מנת להפוך את הנושא הזה שאנחנו לשמו התכנסנו, לרשמי. בסיומו, ככל שאנחנו מבינים שאכן קיימת ההיתכנות, המשרד מעביר הסכם לרשות המקומית, שבעצם מתחייב בשם משטרת ישראל להעמדת תקינה ואמצעים, והרשות המקומית מצידה מתחייבת להעמיד את התקינה וכוח האדם הדרושים. פה אנחנו בעצם פועלים בשני ערוצים מקבילים, בערוץ המשטרתי, העמדת הכוח, גיוס, השמה, הכשרה, ובצד העירוני, בקצה אנחנו מפגישים את שני הכוחות הללו, העירוני והמשטרתי לכדי אימון הקמה משותף, לראשונה, שבסיומו היחידה בעצם מוגדרת כיחידה מבצעית. פה לא תם חלקינו של המינהלת ושל המדור. זה גם המעקב והבקרה השוטף מצידנו כמשרד, כמינהלת מערכי אכיפה עירוניים לוודא, לבדוק שאכן הכוחות הללו גם בצד העירוני וגם בצד המשטרתי פועלים על בסיס החוק ועל בסיס תפיסת ההפעלה.

הבנתי, אוקיי.

מה שאמרתי זה זהה לחלוטין גם לגבי המועצות האזוריות.

אוקיי. אנחנו נעלה את איילת, היועצת המשפטית של הוועדה. היא בזום.

כמה הערות. הערה אחת מתייחסת לדברים שדיבר עליהם ליאור. אנחנו כמובן הפצנו מסמך לוועדה שמפרט את כל הרקע. אני לא אחזור על זה כי כולכם מכירים, אבל צריך לקחת בחשבון שיש מספר רשויות מקומיות ערביות כמו ג'דיידה מכר, יפיע, כפר קרע, מג'אר, ריינה שביקשו בעבר להיכלל בפרויקט של השיטור העירוני ולא נכללו מטעמי תקציב שהועמד להכללת הרשויות בפרויקט הזה, כך שבצווים שמונחים כרגע על שולחן הוועדה, עדיין הרשויות האלה לא נכללות ושווה לוועדה לעמוד על המאמצים להכליל את הרשויות האלה ברשימת הרשויות. יש גם רשויות נוספות שביקשו להיכלל בתוכנית כמו כבול, פורדייס, שעב ועוספיה, שלא נכללו בגלל קריטריון שעמד בזמנו על 16,000 איש כמו שציין ליאור, וכרגע ירד. אני מבינה שהרשויות האלה אמורות להיכנס בהמשך אבל שווה לעקוב אחרי העניין הזה.

נקודה נוספת, ליאור הזכיר את החלטת הממשלה 631 שמלווה את תשע הרשויות שמבקשים להוסיף. החלטת הממשלה מדברת גם על הכללת רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, ואני רואה שבצו הנוכחי אין תוספת לרשויות האלה, כך שכרגע בחוק השיטור העירוני מופיע רק דאלית אל-כרמל. שווה להתייחס לעניין הזה.

הנקודה האחרונה, ליאור דיבר על המאמצים שעושה המשרד לביטחון פנים להתאים בעצם את מודל השיטור העירוני שחל ברשויות הערביות למאפיינים של אותן רשויות. אני רוצה להתייחס לקושי שעלה גם בוועדה לענייני החברה הערבית. בדיונים שנערכו שם עלה קושי בהפעלת אכיפה מקומית בשל קירבה משפחתית שקיימת ברשויות האלה לפקחים תושבי הרשות. אני מבינה שהטענה הזאת עלתה גם בעבודה שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת ביחס לתשובות שהתקבלו מהרשויות על קושי בהפעלת אכיפה מקומית ברשויות האלה בגלל סוגיית קרבת המשפחה. אני מציעה שהוועדה תיתן את הדעת גם לנושא הזה. זהו, אלה שלושת הנקודות שהן תוספת לדברים שכבר נאמרו ואני לא אחזור עליהם.

תודה, איילת. ג'רי מהממ"מ, בקשה.

שלום, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. איילת מהייעוץ המשפטי וגם ליאור כבר אמרו את רוב הדברים שרצינו להגיד. אני רק אתייחס בנקודה אחת קטנה לגבי הערכת האפקטיביות של התוכנית. במסמך שפרסמנו התייחסנו לזה בצורה יותר גדולה ואמרנו שיש כמה דרכים למדוד אפקטיביות של תוכנית. אחת מהן היא בעצם למדוד את היקף העבריינות לפני ואחרי הקמת התוכנית, וזה מה שעשינו בהקשר לשיטור העירוני. הבדיקה העלתה שבהתייחס להסתכלות כלל-ארצית ראינו שיש ירידה בעבירות הליבה שהשיטור העירוני מטפל בהן אחרי הקמת השיטור העירוני. ראינו שברשויות יהודיות גם הייתה ירידה גדולה ומובהקת במספר העבירות, ואילו ברשויות הערביות ראינו שדווקא הייתה עלייה בעבירות אחרי הקמת השיטור העירוני.

בהתייחס לממצאים האלה רצינו לשאול את המשרד לביטחון פנים כיצד הם מתכוונים לעשות בחינה למדידת אפקטיביות לתוכנית ובאיזה אופן. גם חשוב לציין שבעצם עלייה או ירידה בהיקף העבירות לא בהכרח משקפת עלייה בהיקף העבריינות. היא גם יכולה לשקף עלייה בהיקף האכיפה.

מעניין. אוקיי ג'רי, עוד הערות?

זהו.

אוקיי, תודה. אני רוצה שתתייחסו לדברים שנאמרו גם על העלייה בפשיעה וגם מה שאמרה היועצת המשפטית, איילת, על העניין של קרבת משפחה.

אני מזכיר שג'דיידה מכר כשפנתה אלינו בזמנו, לא עמדה בתנאי הסף.

שזה מספר התושבים?

אז זה היה 16,000. כשהורדנו את זה ל-10,000, היא מופיעה. מבחינת ניקוד הצורך היא לא עומדת בין התשע שאותן אנחנו מבקשים.

ההחלטה לבחור את הרשות, זה גם ירד ל-10,000 וזה גם מבחינת מספר המקרים?

מבחינת ניקוד הצורך.

אבל ג'דיידה זה אחד המקומות הקשים של המשרד.

אנחנו לא קבענו את הנתונים. יש נתונים שנלקחו מתוך המערכות המשטריות.

זאת אומרת שהנתונים של ג'סר הם יותר קשים משם.

כן. דרך אגב, אני מניח שאפשר לראות. אמרנו קודם ג'דיידה מכר, היא במספר 15.

גבוה בציון אתה אומר.

אפשר לראות את הציון שלה ביחס לאלו שמעליה וביחס לאלו שמתחתיה.

אתה בחרת תשע.

אני בחרתי תשע. יכולתי לבחור יותר, יכולתי לבחור פחות. אני התכנסתי גם לתקציבים שהוקצו. אני לא רוצה לחזור על הדברים אבל תקציב הוא לא רק כוח האדם המשטרתי אלא כל אותם דברים נוספים שציינתי.

לגבי הסעיף הנוסף שהתייחסה איילת, החלטת ממשלה 631 שמדברת על דרוזים וצ'רקסים, נכון, אבל אפשר לראות פה שיקוף תמונת מצב של כל הרשויות כולל הדרוזיות והצ'רקסיות שעומדות בתנאי הסף, זאת אומרת שיכול להיות שניקח שם של רשות, אני לא זוכר בעל פה - - -

עוספיה היא 21.

יכול להיות גם מצב של רשות של דרוזים או צ'רקסים שלא עומדת בתנאי הסף, היא פחות מ-10,000 תושבים.

עד מג'דל שמס, עד מספר 30 שלך, התושבים בסדר, מעל 10,000. מה שמשפיע זה באמת האירועים של איכות החיים.

מירב, אפשר להסתכל על כל הטבלה עד מס' 37. כל 37 הרשויות שמופיעות פה בטבלה הן מעל 10,000 תושבים.

כן, זה מה שאמרתי.

אפשר לראות גם שזה מבוסס על נתוני למ"ס המעודכנים ביותר.

פשוט מעבר למספר התושבים הוספת כאן את הנתון של האירועים ושל שלל העבירות.

כן.

אם בג'סר יש 116 ובירכא יש 32, יש הבדל. אוקיי, הבנתי.

הדבר האחרון שהעלו לגבי נושא של ניגוד עניינים - - -

כן, של המשפחות.

אני רוצה את ההתייחסות של ראש מדור שיטור עירוני.

בקשה.

צוהריים טובים, אני אתן התייחסות לשתי נקודות, אחת זה באמת הקרבה. אנחנו אחראים על ההפעלה המבצעית, מן הסתם. במקום שמפקד היחידה מזהה איזשהו קושי של הפקחים לפעול בשטח המוניציפאלי, עשינו את זה במענה שגם נתנו. במספר יחידות פשוט גויסו פקחים שלא גרים ביישובים הערבים.

שלא גרים באותו ישוב.

שלא גרים ביישוב, וככה הם פועלים ואין פה לא ניגוד עניינים ולא שום מתח מובנה. ככה פתרנו את זה.

דרך אגב, זה לא סוד, אני יכול לציין אפילו שמות של רשויות שזו הפעולה שעשו כדי למנוע את הקושי הזה. דרך אגב, כהערה ולא כדי לפתוח את זה לדיון, הקושי הזה יכול להתקיים.

גם אצל היהודים.

גם בחברות אחרות, בדיוק.

אנחנו רואים את זה ביישובים יהודיים, שגם זה קורה. גם שם אותו פקח מועבר או מורחק או מופסקת עבודתו. הוא מועבר למשרה אחרת ומגייסים אחר במקומו.

ההתייחסות השנייה זה לגבי עלייה בדיווח, אז במקום שאין משטרה, במיוחד במגזר הלא-יהודי, אז גם אין דיווח. במקום שנכנסים כוחות משטרתיים לאותו אזור שקודם לא היה, אז מן הסתם יש יותר דיווח. יש יותר שירות ויותר אמון ויותר חשיפה ולכן הנתונים עולים. אני יכול להגיד את זה כמשהו שהוא חוצה גבול, חוצה יישובים. בניגוד ליישובים היהודים, אם ניקח את רעננה שיש שם תחנת משטרה, אז יש שם דיווח וכדומה, וכשנכנסת יחידת משטרה נוספת, נתוני הפשיעה יורדים בטח בשיטור העירוני. במקומות שלא היה לפני זה משטרה או היה שם פחות משטרה, ביישובים במגזר הלא-יהודי, אז כשנכנסת יחידה חדשה, נתוני הדיווח ועלים ולכן יש עלייה.

אני אנצל את זה שהוועדה הזאת חדשה ואנחנו נפקח. הנתונים, אתם תביאו לוועדה על השיטור. עד עכשיו הממ"מ עשו כשלא הייתה ועדה. כעת, משאישרנו גם את הצו המועצתי לרשויות אזוריות וגם לזה, אתם תדווחו לפה על מספר העבירות. נעשה נוהל מסודר.

אני מזכיר, בימים אלו מינהלת מערכי אכיפה בתאום עם מדור שיטור עירוני באמצעות הייעוץ המשפטי של המשרד ושל משטרת ישראל, אמורים די בקרוב להעביר את הדיווח החציוני עבור חציון ב' של שנת 2021. תוכלי לראות שם, גבירתי, את כל - - -

מתי אתם אמורים - - - ?

זה בשלבי גיבוש אחרונים. זה כמובן מועבר באמצעות הייעוץ המשפטי ובשם השר.

בסדר. אורלי מהממ"מ.

ליאור דיבר על זה שיש דגש לעבירות איכות חיים בחברה הערבית. השאלה זה למה דווקא עבירות איכות חיים ולא עבירות של אלימות?

אורלי, עוד משהו?

הוא התייחס קודם, לא קלטתי את שמו, למה שג'רי העירה, שיש עלייה בהיקף הדיווחים, והסביר למה, אבל אז זה לא ענה לשאלה של ג'רי. איך בעצם מתקדמים להתמודד עם זה כשמודדים את האפקטיביות ביישובים הערבים?

ההתייחסות לעבירות איכות חיים זו החלטת ממשלה. התמהיל שנקבע בהחלטת הממשלה בין עבירות איכות חיים לבין עבירות שדווחו למשטרה - - -

מירי, עוד לפני ההחלטה, מה הרציונל שעמד בהקמת המערכים הללו? הרציונל שעמד בהקמת המערכים הללו, יצירת כוח אכיפתי תוספתי.

בוא נגיד שהחוק קבע אבל הוא גם הוסיף את הנושא של אלימות.

במרחב הציבורי.

נכון, אבל יש החלטת ממשלה שכבר לא נותנת שיקול דעת למשרד לביטחון פנים. החלטת הממשלה מדברת על 60% לטובת עבירות איכות חיים.

נכון.

לכן המשרד לביטחון פנים נותן את הדגש על עבירות איכות חיים. זה לא קשור לשיקול דעתם של המשרד לביטחון פנים.

מירי, זה הוצג כאיזושהי התאמה כרגע לרשויות הערביות.

ניתן לראות בשקופית מס' 9, ההתאמה היחידה שנעשתה בהיעדר דיווח בחברה הערבית, הנוסחה במתכונת הישנה עמדה על 60% עבירות איכות חיים ו-40% עבירות פע"ר בחברה הערבית. 40% הנוספים זה שיעור כלל העבירות שמדווחות ברשותה מקומית. זו ההתאמה הספציפית שנעשתה לגבי חברה ערבית על מנת לשקף תמונת מצב רחבה יותר לגבי הצורך בהקמת המערכים בתחומי הערים הללו.

אוקיי. אין כרגע החלטה על 2023, להגדיל את שיטור עירוני בעוד רשויות?

גבירתי, אני מניח שאת מכירה ומכירה טוב ממני. הגדלה/הרחבת התוכנית בראש ובראשונה מותנית בתקציבים ייעודיים שיופנו לטובת המשרד לביטחון פנים. ככל שיוקצו תקציבים נוספים, אנחנו נצרף.

זה שאלה יותר רחבה.

בוודאי.

אוקיי. עכשיו תגיד לי את הרציונל גם של עבירות איכות חיים.

בקשה שחר.

השיטור העירוני לא בא להחליף את כוחות המשטרה שפועלים. הם באים לתת מענה למשהו שהוזנח או לשיטת ראשי הרשויות בזמנו שהוזנח, וזה כל נושא עבירות איכות החיים והאלימות במרחב הציבורי.

זה המטרה של החוק - - -

זו הייתה המטרה המקורית, בדיוק לא ליצור עוד משטרה קלאסית שתטפל ותתמודד עם אותם תחומים שתחנת המשטרה מתמודדת, אלא לתת כוח נוסף לנישה שמאוד עניינה את ראשי הרשויות כדי שיוכלו לטפל זה. זה הרציונל הרחב.

זו המטרה שכתובה בחוק. "מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן". זו המטרה.

לא, אל תדאגי, אני את השיטור העירוני הכרתי ברגליים. כשהייתי חברת מועצה בתל אביב, אנחנו אישרנו את סל"ע. פעם ראשונה שהוקם שיטור עירוני, מלאשר להם את הבגדים שלהם, את הניידות שלהם, ועדת התוכן שלהם. זה היה ב-2015 כשהייתי חברת מועצה. גם הסתובבתי בשבוע שעבר. קודם כל זה מפחית את העומס על השיטור כי הם לוקחים הרבה עבירות.

הסתובבתי עם הניידת בשבוע שעבר, הלכתי לתחנת לב תל אביב בלילה לעשות איתם חצי משמרת. כשהיא יושבת בניידת, השוטרת מקבלת את העבירות שלה ועוד עבירות שמייד כתוב ששיטור עירוני מתלבש עליהן, שזה נורא יפה כי ככה גם מבינים את עבודת השיטור. היא אומרת לי, מירב, זה עבירות שרק אני יכולה לעשות וזה עבירות שמורידים לי, אז מצוין כי זה מפחית לה מהעומס. וואנס, פנו יותר לאותה עבירת אלימות. השיטור העירוני הולך לרעש. זה מפחית מהעומס ואז היא יכולה להיות יותר פנויה לטפל. ממש רואים את זה בתוך הניידת, איך כתוב שיטור עירוני ומשטרה.

יש חריג אחד שזה אירועי מצילי חיים. ברגע שיש אירוע עם סכנת חיים - - -

כן, ראיתי בתוך הניידת. תאמין לי, אין דבר יותר טוב ממראה עיניים כשנמצאים בניידת רואים את זה מצוין. עוד הערות?

כן, שאלה קודם ג'רי וגם אורלי הוסיפה לגבי בחינת מידת אפקטיביות התוכנית. ציינתי קודם, מתבצע הרי מחקר מלווה. אני אשמח שתינתן ההתייחסות של הנציגים שמשתתפים איתנו ממחלקת המחקר האסטרטגי.

לייזר בזום?

כן.

הוא רוצה להתייחס?

בוודאי.

לייזר, המשנה למנכ"ל. לאחר מכן שי עמרם.

סך הכול ליאור הציג את הנתונים יחד עם שחר. אני חושב שזה בהחלט בשורה על הרחבה של עוד תשע יחידות בחברה הערבית. כולנו יודעים את הצורך בכוחות שיטור בחברה הערבית. מכפיל הכוח של השיטור העירוני, אין עליו חולק. התוצאות שלו הן טובות. אין היום ראש רשות שלא פונה אלינו ומבקש להצטרף. אם יהיו יותר משאבים גם במהלך 2022, אנחנו נרחיב ברשויות נוספות. מה שהתכנס לנו מבחינת המשאבים זה בתשעה יישובים.

תזכרו שיש עוד הרבה מאוד פעולות שאנחנו עושים גם במסגרת הרשות לביטחון קהילתי וגם במסגרת פעולות המשטרה, אם זה הגדלת יחידות המשטרה, הקמת תחנות, טכנולוגיה, אמצעים וכל הדברים האלה, לכן אני חושב שאחרי שהוועדה תאשר, אנחנו נעשה את הכול מבחינת לוחות זמנים על מנת שעד סוף השנה נצליח ככל שזה תלוי בנו, להקים את היחידות האלה. ככל שהרשויות המקומיות יעשו את הפעולות שנדרש מהן, אנחנו בתוך חודש נעבור בין כל תשע הרשויות, נשב איתן, נציג להן, נחתים אותן על החוזים. כמובן כל אחד יבצע את הפעולות שלו, המשטרה בתהליך שלה לגייס את הכוח ולרכוש את האמצעים, הרשות המקומית בצד שלה.

כדי להקל על הרשויות כבר מהפקח הראשון אנחנו מממנים את הפקחים, מה שלא היה בעבר. תיקנו את הדבר הזה מהפקח הראשון ואנחנו לא מחכים. בעבר רק כשהרשות סיימה לגייס את כל הפקחים, אז העברנו את המימון. שינינו את זה. זה מוכיח את עצמו ולכן אנחנו מבחינתנו נדחוף את הנושא הזה בכל העוצמה על מנת באמת להיות בסוף השנה עם היחידות.

סך הכול היחידות האחרונות שהקמנו אותן, האחרונה שחנכנו אותה זה היה בטירה, יחידה טובה. יש לה גם מבנה, גם תשתית פיזית וגם כמובן האמצעים. אני חושב שנוכל מהניסיון שצברנו להקים באמת את היחידות האלה. דרך אגב, בשיטור המועצתי אנחנו מקצרים את לוחות הזמנים. בין שלושה לשישה חודשים היחידות האלה תחלנה לפעול. מי שמכיר את המועצות האזוריות, אבל זה לא הדיון, גם כאן אנחנו נעשה את הכול כדי שהוועדה תאשר. כמובן שאם תהיה רשות שלא תרצה לשתף פעולה, אז אנחנו נוציא אותה ונעבור לרשות הבאה.

צריך לזכור עוד דבר, שאנחנו עדכנו את הנתונים, גם את הלמ"ס וגם את הנושא של הפריפריה וגם את הנושא של סוציו-אקונומי, כך שהנתונים עדכניים ולמעשה הטבלה של ה-37 רשויות מעודכנת, כך שככל שיהיה תקציב, אנחנו לא צריכים עוד פעם את התהליך הזה, ונכניס את הרשויות - - - החל מהרשות העשירית והלאה. תודה לכם.

מצוין, תודה רבה לך לייזר. שי עמרם, רמ"ח מחקר, בקשה.

אנחנו בעצם בוחנים פה הרי את כל הנושא של שיטור עירוני החל משנת 2011 בצורה די עקבית גם בצורה של סקרים. אנחנו מבצעים סקר תושבים באותן רשויות שבהן מופעלת התוכנית. אנחנו מודדים את התחושות בקרב גם השוטרים של שיטור עירוני וגם במסגרת של - - - פקחים. אנחנו מבצעים סקר בקרב אנשי דעה באותה רשות. בדרך כלל זה מנהלי אגפים, מנהלי עיריות וראשי ערים, ואת מפקד התחנה ואת מפקד השיטור העירוני באותה רשות.

יש לנו סדרה של שלושה מדדים שאנחנו מודדים אותם. אנחנו מקבלים נתונים קבועים ותדירים גם מהמשטרה. מתחילת הדרך אנחנו מודדים אירועי איכות חיים. זה אותם אירועים שגם ליאור וגם שחר ציינו, שזה אותם אירועים שהם מערך השיטור העירוני - - -

איך אתה מסביר את מה שג'רי ציינה? איך אתה מסביר לי את זה שהיא אומרת מהנתונים שלהם שיש עלייה? היא רואה ירידה אצל היהודים ועלייה - - - . איך אתה מסביר לי את זה?

אני חושב ששחר גם כן ציין את זה. אני קצת אחדד את הנקודה הזאת. ככל שאנחנו מפעילים יותר תהליכים גם של שיטור, אנחנו רואים דווקא יותר היענות של הציבור לפעולות של שיטור. אם אני גר ביישוב מסוים שבו מופעל מערך שיטור עירוני ואני רואה שמטפלים באותן הערות, אותן בעיות שאני מציג אותן, הדרישה שלי הולכת וגדלה. אין מה לעשות, זה חלק מהעניין של השירות שאנחנו מבקשים את זה מהרשות המקומית, של תושב שמבקש את זה מהרשות המקומית.

מה שאתה אומר, שבמקומות שאין, יש תת דיווח, ובמקומות שיש שיטור עירוני, אנשים יותר מדווחים על עבירות?

לא, להיפך, הם לא מדווחים כי אף אחד לא מטפל בזה.

כן, זה מה שאתה ואני אומרים. אני אומרת שוואנס, הבאת יותר כוחות, אז אנשים יותר מתלוננים?

כן, בדיוק. יש חשיבות גדולה מאוד בעצם להעצים את הנושא הזה על מנת שאנשים יותר ידווחו. בפרק זמן של שנתיים מיום הקמת התוכנית באותו ישוב, אני רואה עלייה.

השאלה היא למה אתה לא רואה בהמשך ירידה? אוקיי, שנתיים ראשונות אנשים מרגישים בנוח. נגיד בנצרת, כמה שנים יש לך שם שיטור עירוני?

עשור, מ-2011.

בנצרת אנחנו מדברים על עשר שנים. אנחנו מדברים על תקופה מאוד ארוכה של נתונים ושל פעילות. אני לא זוכר כרגע את המספרים בהתייחס לנצרת, אבל אני יכול להגיד שגם הפעילות שאנחנו עושים, גם סקר תושבים וגם הריענון שאנחנו מבצעים עם בעלי דעה באותה רשות מקומית, כולם מציינים וכולם מעידים על איזה יופי, אני סוף סוף מקבל שירות, בהתייחס לצרכים של אותה רשות.

בימים אלה אנחנו כותבים מתווה למחקר על ידי גורם חיצוני שבעצם יבוא ויבדוק את כל הנושא של השיטור העירוני ובהתייחס לשני מדדים, זה מה שאנחנו לפחות מבקשים. אנחנו רוצים לבדוק את הנושא של האפקטיביות של השיטור העירוני. דבר נוסף, אנחנו רוצים גם כן לבדוק את כל הנושא התקציבי.

מה שאתה אומר הוא קריטי כי יש כאן כספי ציבור של מיליונים שהולכים לשיטור העירוני. אנחנו כוועדה נפקח על השיטור המועצתי, על השיטור ברשויות הערביות. נבחן, אבל עכשיו יש כאן פלטפורמה אמיתית של ליאור. מי שרלוונטי יבוא לפה, כולל אתה, ותדווח לנו גם על המדידה וההערכה שאתם עושים. גם נשמע את החבר'ה אצלנו מהממ"מ וככה נוכל לנהל מערכת אמיתית שעוקבת אחרי היעילות של שיטור עירוני.

הערה אחרונה. אל תנסו להשוות בין ישוב אחד ליישוב אחר. כל ישוב מתנהג בצורה אחרת לגמרי.

לא היה לנו ספק. אני בטוחה. צריך להכיר כמה שיותר יישובים כדי להבין את ההתמודדות. בסדר גמור. עוד הערות? יש עוד מישהו מהמשרד לביטחון פנים?

אני באמת רוצה להודות על מה שאמרת ממש בסיום דברייך. ככל שהוועדה מבחינתה תפקח על הנעשה גם בקצב הצטרפותן של הרשויות/מועצות אזוריות על התוכנית, אני חושב שזה דבר מבורך, כמובן בפועל יוצא של הפעילות השוטפת שלנו במינהלת, במשרד אל מול מדור שיטור עירוני ומחלקת היישובים במג"ב, ואנחנו נפעל ככל שביכולתנו להגדרתן של אותן יחידות שאושרו כיחידות מבצעיות. אין לנו ספק בניסיון המצטבר שתרומתן של היחידות היא רבה לעמידתן ביעדיהן של עבירות איכות חיים וצמצום אלימות.

ליאור, אני רק רוצה לומר בהמשך למה שאמרה היושבת-ראש. היות ואנחנו הולכים להצעת חוק שמבקשים את הפיכתה של הוראת השעה להוראת קבע, קבלת הנתונים זה דבר שיהפוך לקריטי. אני יודעת שגם לממ"מ יש קושי לקבל מכם נתונים.

ממש לא. אני חייב לומר, ויעידו הבנות מהממ"מ את מידת שיתוף הפעולה לפחות שאני קיימתי איתן לנושא העבודה שלהם בנושא השיטור העירוני. שקיפות מלאה.

בסדר גמור, אבל בכל מקרה קבלת הנתונים עוד מבעוד מועד, חשוב יהיה, ממש קריטי לוועדה מכיוון שברור שההסדר של הוראת הקבע יתבסס על סמך הנתונים, על בחינת ההצלחה של הפרויקט וכו'. תביאו את הדברים בפרק זמן לפני שאנחנו נקבל - - -

בהחלט. אולי כדאי לתת להתייחסות קצרה בעניין שהעלית, ליועצת המשפטית שמלווה את התוכנית של המשרד?

לא, אנחנו רק אומרים שלא יבוא הנושא הזה ברגע האחרון לוועדה.

ממש לא. אני מזכיר שתוקף הוראת השעה הוא עד ה-30.6.22. העדכון האחרון שלי, אנחנו כבר קיבלנו את הערות הציבור לנושא וזה אמור להיות די בקרוב. אין בכוונתנו להגיע בדקה ה-90, זה בוודאי.

אוקיי.

בסדר.

מירב, אנחנו מאוד נשמח כפי שאת מקפידה לעשות, להזמין אותך לסיור ספציפי לנושא שיטור עירוני במקומות שתבחרי, באזורים שתבחרי, בדגש אולי לחברה הערבית.

אין בעיה, אני רושמת לי. אתה רוצה שנראה משהו שכבר קיים?

אני חושב שכן. יחידה במגזר הלא-יהודי, תראי את ההשפעה שלה.

כי עשיתי עם השיטור העירוני גם בתל אביב סיור, עם סל"ע.

אבל תל אביב זה לא דוגמה.

ברור. בגלל זה אני אומרת, אני אבוא בדגש של החברה הערבית. רשמתי לי, אני אתאם.

בקשה, אדוני.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי
התוספת
הראשונה
לחוק 1. בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 78 יבוא –

"79. ג'סר א-זרקא
80. ג'לג'וליה
81. טורעאן
82. כפר יאסיף
83. כפר כנא
84. כפר קאסם
85. ערערה בנגב
86. שגב שלום".

2. בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 86 יבוא –

"87. דיר אל-אסד".

אוקיי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
אושר

אישרנו את הצעת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב- 2021.

חבר הכנסת אוריאל בוסו, אתה יכול להצטרף. בדיוק הגעת בסוף של הדיון. ברכות לתשע הרשויות שהצטרפו. זה כבר לא מה שהיה בשנים קודמות. יש כאן ועדה לביטחון פנים והיא מפקחת על העבודה, לכן יהיה כאן דיון המשך, אני מקווה כבר בסוף פברואר, מספיק זמן בשביל שתוכל לבוא לכאן עם הנתונים, גם מה שהבטחנו על מעקב על שיטור מועצתי וגם על השיטור העירוני בתשע הרשויות. אנחנו נבדוק שבאמת בחודש הקרוב יתקיימו הפגישות. אנחנו כוועדה כל הזמן נפקח על ההתנהלות הזאת. בניגוד לעבר שזה הסתובב בין ועדת הפנים, זה יהיה כאן ואנחנו ננהל על זה פיקוח, בעיקר ההערות שהגיעו גם מהממ"מ וגם מהייעוץ המשפטי של הוועדה גם בעניין של הקרבה המשפחתית.

באמת השיטור העירוני באותה רשות הוא כלי משמעותי. במקביל אני אבוא לסיור בשיטור העירוני באחד היישובים שכבר יש בהם שיטור עירוני בחברה הערבית, כי בתל אביב זה לא מדד מדויק, בטח לא על החברה הערבית. יהיה כאן מעקב לאורך כל השנה הקרובה על התנהלות השיטור העירוני גם במועצות האזוריות, גם ברשויות וגם בחברה הערבית במיוחד כדי לוודא שבאמת ניתנים לכם הכלים, כי יש לנו כאן משימה לאומית והוועדה הזאת מובילה, וזה הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו רוצים לתת את כל הכלים לראשי הרשויות להתמודד עם הפשיעה, לכן אנחנו גם ננהל מעקב וגם נוודא שבאמת התוכנית יוצאת לפועל. כמו שלייזר אומר, אם יש רשות שלא מתקדמת, נקבל את הנתונים ונראה אם באמת המשרד צריך לתת לרשות אחרת. כמו שאמרה היועצת המשפטית ובצדק, יש כאן מיליונים שאנחנו רוצים לדעת שבאמת הם הולכים למקום הנכון. אתה רוצה להגיד משהו?

סיימת את הדיון ואני עקבתי אחרי כל הדיון מהמסך. לפחות את ההיבט שלי, אני הייתי ממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה. הקמתי את מערך השיטור העירוני בפתח תקווה. אחד הדברים הטובים שהמשרד לביטחון פנים עשה ללא ספק זה מערך השיטור העירוני עם הסמכויות שניתן, ותמיד היה שזה שונה ברשויות.

אני הייתי אחראי על הביטחון בפתח תקווה באופן כללי, ועבדנו יד ביד עם המשטרה. תמיד יש את סוג של התנגשויות. מצד אחד המשטרה נסמכת על השיטור העירוני בהרבה דברים שהם צריכים לתת את המענה. לפעמים זה מתבטא בכלי רכב כאלה ואחרים ומבחינת כוח אדם. צריך כמו שאומרת יושבת-ראש הוועדה, שזה הכי חשוב, השיטור העירוני, שיעשה את שלו, שייתן את המערך העירוני והמשטרה תדע להשתמש בהם לדברים הנכונים ולא לנצל את זה, איך שאומרים. זה צריך לתת כוח עודף בעיר ולא כוח חלופי למשטרה המקומית ולשיטור המקומי. השיטור העירוני זה דבר נפלא. זה נותן נוכחות בשטח. המדים שלהם, הניידות שמסתובבות, התחושה. תמיד במקומות מסוימים ודאי שדאגנו שיסתובבו בכל מיני רחובות, שהם נותנים את התחושה, מפעילים את הצ'קלקות. הן צהובות, אבל רכב שנותן הרגשה של משטרה זה דבר חשוב, לכן חשוב לחזק את הכוח הזה ואני מברך את הרשויות שהצטרפו.

טוב שבאת. זה חשוב חשוב.

לברך את הרשויות שהצטרפו ולקחו את היוזמה.

נכון. נאחל לכם בהצלחה. יש לכם תוכנית חשובה. לייזר אמר, תוך חודש אתם פוגשים את כולם.

אנחנו מבקשים שאצלנו בכפר כנא זה יהיה היום.

אנחנו רק נוודא שבאמת הדברים קורים ושיהיה לכולם בהצלחה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:48.