פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ב (19 בינואר 2022), שעה 9:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות לתקופת המבחנים לציבור הסטודנטים בשל התחזקות נגיף האומיקרון", של חה"כ משה טור פז, חה"כ אמילי חיה מואטי, חה"כ עלי סלאלחה, חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ יוסף שיין, חה"כ שירלי פינטו קדוש

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
יוסף שיין – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
משה טור פז
אלון טל
עופר כסיף
עלי סלאלחה

אוסאמה סעדי

פרופ' חייים היימס - רקטור, ועד ראשי האוניברסיטאות

מיכל נוימן - מ"מ מנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר רפי אבירם - יו"ר פורום המנכ"לים ומנכ"ל מכללת עזריאלי ירושלים

רות נגר - אגודת הסטודנטים אריאל

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

שי אשד בכר - סטודנטית, אוניברסיטת בן גוריון

גל לוי - סטודנט, מכללת עמק יזרעאל

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

הדר אביב

הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות לתקופת המבחנים לציבור הסטודנטים בשל התחזקות נגיף האומיקרון", של חה"כ משה טור פז, חה"כ אמילי חיה מואטי, חה"כ עלי סלאלחה, חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ יוסף שיין, חה"כ שירלי פינטו קדוש

בוקר טוב לכולם. שמי חבר הכנסת פרופ' יוסי שיין, ואני התבקשתי להחליף את יושבת-ראש הוועדה בינתיים – חברת הכנסת שרן השכל. אני גם יושב בראש ועדת המשנה להשכלה גבוה, ולכן הנושא קרוב לליבנו בכל הרמות. אנחנו צריכים לזכור שהנושא הזה הוא נושא שקשור לאקדמיה, אבל הוא לא רק באקדמיה. הוא נושא רחב יותר לגבי כל המשק הישראלי, לגבי כל החברה הישראלית. כולנו נמצאים כרגע באיזשהו זמן יוצא דופן, בגלל הקורונה ווריאנט האומיקרון, שדורשת מכולם לעשות התאמות כאלה ואחרות, לפעמים כואבות, לפעמים פחות. אבל בכל מקרה, הדברים האלה באים גם לפתחה של האקדמיה שמתמודדת בצורה אמיצה עם הווריאנטים האלה ובכלל עם המחלה בשנתיים האחרונות.

בשנתיים האחרונות האקדמיה התמודדה עם נושא הסטודנטים בצורה ורסטילית מאוד, בניסיון להתאים את הצרכים של הסטודנטים, של הלימוד מרחוק, של הסידור בתוך האקדמיה – אני הייתי חלק מזה בתפקידי עוד כראש בית-הספר ל מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב. אני יכול לומר לכם שעשינו מאמצים גדולים בכל התחומים על מנת להתאים את הלימודים האקדמיים גם לצרכים של הסטודנטים, גם לסטנדרטים האקדמיים וגם כמובן להוראות לפי התפתחותה של המחלה, וכמובן מתוך ראייה של פתיחת המשק, מתוך ראייה של כמה שאפשר לחיות חיים נורמליים לצד האבנורמליות.

ולכן, הדיון היום הוא דיון המשכי למעשה, לאור ההתפתחות של הווריאנט האחרון, לאור התפרצותו של האומיקרון, ולכן הדיון הזה עם הסטודנטים.

דבר שני, אני רוצה לברך פה את הסטודנטים שהגיעו לבניין הזה. אתם מאוד אהובים בבניין הזה. זה לא רק מילים. אתם המנהיגים הבאים, בעיקר מנהיגי הסטודנטים שמעורבים בכל מה שקורה. הכנסת היא הבמה שלכם גם כן. ובו בזמן, אני רוצה לומר גם לכם שהכנסת וגם מקבלי ההחלטות לא רוצים לקחת את כל ההחלטות ממי שבאמת מנהל את ההשכלה הגבוהה. ההשכלה הגבוהה מנוהלת ברמות מרכזיות. יש את המל"ג ויש את הוות"ת, כידוע לכם, אתם שותפים. ויש את כל המוסדות בין אם זה אוניברסיטאות או מרכזי מחקר גדולים מאוד, ובין אם זה מכללות יותר קטנות בכל הרמות.

דבר שני, גם בתוך אותם מוסדות, כמובן, יש נושאים שונים. ולכן, חייבים אנחנו להיות ערים ולא לחשוב שאנחנו יכולים להתוות לאחרים איך להתנהג. כל הרעיון של למרכז את תהליך קבלת ההחלטות, לדעתי, ואני בטוח שרבים מכם גם שותפים לדעה הזאת, הוא בלתי סביר בעליל. צריך לתת לאנשים לנהל את הדבר הזה לפי היכולות שלהם ולפי הצרכים ולפי האתגרים, גם האקדמיים וגם האחרים. אם מישהו הוא תלמיד מעבדה, אין מקומו כמו תלמיד שיכול לשבת בבית וללמוד מרחוק. הדברים האלה הם ברורים לחלוטין.

ואחרי שאמרנו את כל זה, יש פה פנייה לתוך המערכת הפוליטית, לתוך הכנסת, שרוצה לבדוק את כל נושא המבחנים. אנחנו מסיימים כרגע סמסטר לא פשוט, אבל המערכת עבדה והיא עובדת כמה שאפשר. אני ביקרתי באוניברסיטה הפתוחה, בשבוע שעבר היה לי העונג לבקר. והייתי באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר. ואני כמובן אבקר במוסדות רבים אחרים בארץ. והמערכות האלה חייבות להמשיך לעבוד.

אני לא דובר הנהלות האוניברסיטאות, ולא דובר מי שמנהלים את העסק. אבל כמי שהיה בצד השני עד לא מזמן, עושים מאמצים אדירים, גם טכנולוגיים וגם תכנוניים, וגם רעיוניים, על מנת להמשיך את השגרה למרות אי השגרה. זה לא דבר פשוט בכל המערכות, ואנחנו רואים את זה בבתי הספר ובמקומות העבודה וכן הלאה.

ולכן, אני מבקש מכולם שזו תהיה רוח ההתדיינות היום. אנחנו לא באים, חלילה, לקעקע אף אחד או להתקיף, אלא באים לראות מה הם הפתרונות הנכונים. וגם, כמו שאמרתי, אני לא הולך לכפות פה פתרונות על מוסדות, אלא לומר, אנחנו מציפים את הבעיות האלה וצריך פשוט לשמוע את הקולות. והבמה הזו היא באמת לשמוע את הקולות.

אז תודה רבה, וקודם כל, אני רוצה לברך את חבריי שהגיעו בבוקר הזה, ואולי נפתח, כל חבר כנסת תהיה לו דקה ואחר כך נחזור אליכם חברי הכנסת לומר מילה בהקשר של הדיון הזה, כי השעה מוקדמת וכל חברי הכנסת שיש להם פה עניין מיוחד.

יש את היוזמים.

אנחנו נתחיל, כמו שאמרנו, ביוזמים. מי היוזמים? סעדי, טור פז, אני ומי עוד?

עלי סלאלחה. טור פז בזום.

אחר כך ניתן לטור פז, שנמצא בבית עם קורונה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני בוועדת החוקה. יש לנו הצעת חוק חשובה מאוד של כל סיעות הבית כמעט, בדבר ביטול ההגבלה על רישיון נהיגה, כך שאני צריך לצאת גם לשם.

אנחנו מדברים על נושא חשוב מאוד שנוגע לעשרות אלפי סטודנטים, ובתקופה הזאת כולנו, ואנחנו בכנסת יודעים את זה על בשרנו – גם אני נדבקתי בנגיף הזה ויצאתי רק אתמול אחרי שבוע. ובכנסת אנחנו מקבלים כל כמה שעות מייל מקצין הכנסת על חברי כנסת שנדבקו, על עובדי כנסת שנדבקו, ובאמת מדובר במגפה. ובמיוחד בתקופה הזאת אנחנו עדים למספרים שאין כדוגמתם. אפילו בגל הראשון, בגל השני, בגל השלישי ובגל הרביעי, לא הגענו למספרים האלה.

אתמול קראתי נתון שבחודש ינואר חצי מיליון אזרחים נדבקו בקורונה. מדברים על כך שאחד מתוך ארבעה אזרחים במדינה יידבק בקורונה. כבר עכשיו שינו את ההערכה, ואומרים אולי אחד מתוך שלושה. ואנחנו רואים איך המגפה משתוללת, במיוחד עם נגיף האומיקרון ועם דלתא, ועם השפעת בתקוה הזאת של החורף. ואנחנו חייבים לשמור מכל משמר על הבריאות של כלל האזרחים. וכמובן שאנחנו קוראים לכולם ללכת להתחסן, ועוד פעם להתחסן, ועוד פעם להתחסן.

אבל בנוגע לקהילת הסטודנטים, ואני הייתי סטודנט, כמו רבים מכאן, ואני הייתי אפילו יו"ר התאחדות הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בישראל, וכבוד היושב-ראש הוא פרופסור והוא מרצה באוניברסיטה, וגם חברי עופר. ומי כמונו יודע שבתקופה הזאת לצופף סטודנטים ולהכניס אותם לתוך חדר סגור, ושהם יעשו בחינות פרונטליות, זה סכנה לבריאות ולחיי הסטודנטים, גם למרצים, גם לעובדי האוניברסיטאות. ואנחנו רוצים לשמור מכל משמר על כלל העובדים במערכת האקדמית היקרה לנו כולנו.

ולכן אני חושב שכמו שהיה בגלים קודמים, גם הלימודים היו בזום, גם הבחינות היו בזום, או דרך העבודות או מה שהחליטה כל אוניברסיטה ואוניברסיטה. וטוב שאחרי הגל הרביעי הייתה תקופה שכן חזרו ללימודים פרונטליים. אין כמו לימודים פרונטליים, גם בבתי ספר וגם באוניברסיטאות. אבל חלק אמרו שטוב שעוברים לזום, וגם הזום הוא בסדר מבחינת לימודים אקדמיים. אבל אני הבנתי שחלק מהאוניברסיטאות כן קיבלו החלטה על בחינות דרך הזום ולא פרונטלי. אומרים לי שאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מסרבת. אני קיבלתי מיילים והודעות – אני מניח שגם יתר חבריי קיבלו.

אני רוצה לדעת, אם המל"ג פה, אם יש פה החלטה של כלל האוניברסיטאות או שכל אוניברסיטה מקבלת החלטה לבד. אבל מה שחשוב לנו זה בעיקר לשמור על הבריאות של הסטודנטים. ואם זה מסכן אותם, אז לעבור לבחינות במתכונת זום.

אני רק אומר במשפט אחד, פה כולנו מבינים, וזה לא מילים סתם, שטובתם של הסטודנטים לנגד עיניהם של ראשי האוניברסיטאות והמכללות לא פחות מאשר לנגד עיניהם של חברי הכנסת. אני מכיר את המוסדות האלה ומכיר את הרגישויות העצומות שיש להם, שאף אחד בתוך הדיון הזה לא יחשוב לרגע שהסטודנטים חשובים לנו יותר מאשר להם. לא. את זה אני רוצה להוריד מסדר היום.

זאת לא הכוונה בכלל. אבל אנחנו כחברי הכנסת מקבלים פניות. אנחנו מעלים את הנושאים.

אנחנו נעלה ונציף אותם, אבל אני רוצה לומר, כי השיח הציבורי לעתים, מכל מיני סיבות, יכול להניח שלמישהו הסטודנטים חשובים פחות מאשר חברי הכנסת. זה בשום אופן לא.

חבר הכנסת טור פז, ואחר כך אני אתן לחבריי האחרים, כי הוא נמצא בזום. בבקשה, חבר הכנסת טור פז.

בוקר טוב, חברים, בוקר טוב, יושב-הראש. אני שמח להיות איתכם גם בזום מהבית, עדיין מחלים מהאומיקרון. תודה רבה על הדיון החשוב הזה שיזמתי, ואני רוצה לשים אותו בקונטקסט הנכון.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להסכים שאם הכול היה פשוט וקל, כנראה שלא היינו מכנסים את הדיון הזה, גם אני וגם אתה וגם שאר החותמים.

נכון מאוד.

ומהצד השני, לא מדובר פה, כפי שאמרת, בהאשמה שמישהו פחות מבין מאיתנו או פחות רגיש מאיתנו. בכל זאת, היה לנו חשוב, חברי ועדת החינוך לכנס את הדיון הזה כי בתקופה של מגפה יש הרבה מאוד משברים, ולפעמים צריך לכנס דיון דחוף כדי להעמיד על דיוקם, או יותר נכון, לתת קשב נוסף לקול שאולי נשמע תמיד, אבל עכשיו צריך להישמע ביתר שאת. ואני רוצה לדייק את הדיון הזה, מבחינתי, כיוזם הדיון, וכמי שאגודת הסטודנטים וקבוצות סטודנטים רבות פנו אליו, וגם אחרי שישבתי עם ועד ראשי האוניברסיטאות, למקד אותו בשתי מילים. קשב וגמישות.

נכון.

בתוך עולם ההשכלה הגבוהה, כ-60 מוסדות מוכרים על ידי המדינה, אוניברסיטאות ומכללות, ומכללות לחינוך, יש כנראה הבדלים בין הגופים. ואנשים חושבים שכל ההשכלה הגבוהה זו מקשה אחת, וזה לא כך. ישנם מוסדות רבים שהם קשובים והם גמישים, והם יודעים להבין מה הצרכים של הסטודנטים שלהם, וישנם כאלה שאולי ברגע מסוים זה פחות קורה או לפחות הסטודנטים פחות מרגישים שמקשיבים להם, ועל זה מתכנס הדיון הזה.

לאורך ארבעת הגלים השונים, היו מספר התמודדויות, וההשכלה הגבוהה בנויה ככה שכל מוסד הוא סוברני לקבל החלטות בנושאים מסוימים לפי הבנתו. ואת חלק גדול מהנושאים לא המדינה מכתיבה, אלא כל מוסד אקדמי מכתיב כי זה החופש האקדמי שאנחנו מעניקים. אני פונה כאן, כיוזם הדיון הזה, וכמכנס קבוצת הח"כים שכינסה את הדיון כדי לפנות לאנשי ההשכלה הגבוהה ולמר את הדבר הבא.

ראשית, בחלק מהמוסדות, אולי חלק קטן, אבל בוודאי בחלק, אין מספיק קשב לצורכי הסטודנטים. נאמר את זה על הצד השני, הסטודנטים מרגישים שקולם לא נשמע. והנקודה שמתחברת לזה זה גמישות. היה לנו דיון לפני שנה, כשהייתי חבר כנסת באופוזיציה, על כך שמופעלת תוכנה מסוימת לניהול הבחינה מרחוק, וחלק מהסטודנטים חשו שהדבר הזה פוגע בפרטיותם. אז התקיים דיון בוועדה אחרת של הכנסת, ושם התקיים הדיון איך מפעילים את התוכנה הזו באופן שממזער את הפגיעה בפרטיות.

רוב הסטודנטים, ובוודאי רוב האוניברסיטאות והמכללות, רוצים שהבחינות יתקיימו פנים אל פנים. ככה התלמידים למדו, ככה הם מתרגלים, וגם עם שנתיים של קורונה אנחנו מבינים שגם בבחינה וגם בלמידה, פנים אל פנים זו הדרך המובילה והעדיפה.

יחד עם זאת, כפי שאמר חבר הכנסת סעדי, אנחנו בחודש שבו מספר החולים הולך ומאמיר, וגם אם רובם חולים קלים כמוני, זה מפריע טכנית לבצע בחינות. אפילו סטודנט שעכשיו מרותק חמישה או שבעה ימים לא יכול להגיע לחלק מהבחינות, וכולנו יודעים שיש סט של היערכויות שניתן לעשות במצב כזה. ברירת המחדל היום ברוב ההשכלה הגבוהה היא שסטודנט שלא יכול להיבחן או נמצא באוכלוסייה בסיכון או משפחה בסיכון, בעצם מקבל מועד נוסף בסמסטר השני. זה פתרון טוב, אבל יש סטודנטים שהוא פוגע בהם - - -

חבר הכנסת קינלי, רק עוד דקה. תסיים.

בוודאי. אני מבקש מראשי ההשכלה הגבוהה זה לייצר מערכות שמאפשרות מקסימום גמישות וקשב לצורכי הסטודנטים השונים. אם יש פה סטודנט שהמערך שקבענו פוגע בו מסיבה כזו או אחרת, גורם לירידה בהישגיו האקדמיים, בואו נייצר לו חלופה שמתאימה לו. אפשר לעשות את זה עם דיקן סטודנטים שיהיה ועדת ערעורים. העיקר שההשכלה הגבוהה בכל המוסדות תהיה כמה שיותר קשובה וכמה שיורת גמישה. תודה רבה, ותודה על הדיון החשוב הזה.

המון תודה. קודם כל, בריאות, ותודה גם על היוזמות והחברות פה בתוך הוועדה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה, ממש קצר.

יש לי חמש נקודות שאני רוצה להציג אותן. אנחנו נמצאים בתקופה לא רגילה. כמות אדירה של מאומתים. למזלנו הרב, החולים קשה והמחוברים למכונות אקמו, המצב לא נורא כמו של המאומתים. אבל גם בכנסת, אדוני היושב-ראש, יש הגבלות. הנה, אנחנו רואים, אנחנו נמצאים בחדר ישיבות שאמור להיות מלא, והוא ריק. יש הגבלות בכניסה לכנסת. זה דבר שנוגע לכל מקום במדינת ישראל.

ואנחנו צריכים להבין שהסטודנטים זה דור העתיד שלנו. לא יתכן שאנחנו נגיע למצב שעושים פה דיון מהיר, וכל הכבוד לחברי הכנסת שהעלו את הדיון הזה, כמו הדיון המהיר הבא של חבר הכנסת בוסו לגבי מלגות לסטודנטים, כן, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים את עצמנו נציגים של הסטודנטים. ולעתים צריכים להתעמת ולעמוד מול בעלי ומנהלי האוניברסיטאות, כי לא תמיד הם רואים בעין אחת את המצב כמו הסטודנטים, ואנחנו הנציגים שלכם.

אנחנו גם צריכים לשמור על הצוות של האוניברסיטאות, על אותם מרצים שנמצאים בגילים שהם סיכון. לא יתכן שנסכן אותם. הראש היהודי שלנו יכול להמציא ולפתור כל דבר. והנושא הזה של מבחנים מקוונים מרחוק, זה לא נראה לי דבר בלתי פתיר. זה חייב להיות פתיר. אני בטוח שעובדים על זה, ואני בטוח שיש לזה פתרון שהוא לא כל כך מסובך, וצריך לפתור את זה. לא יתכן שאנחנו נסכן את כולם.

והדבר האחרון. צר לי שאין פה נציגים של האוניברסיטאות. הייתי מצפה שישבו פה נציגים של האוניברסיטאות, המנהלים, הדירקטורים, הנשיאים, אני לא יודע מי, שישבו פה ויגידו את דבריהם. ואם הם נמצאים בזום, אז כנראה שהם חוששים לצאת ולהיות במקומות - - -

הם לא חוששים. הם היו פה בשבוע שעבר, כל ראשי ההשכלה הגבוהה.

לא, לא. מבחינה בריאותית.

הם לא חוששים. הם היו פה כולם.

אז אני מצפה בדיון כזה שהם כן יהיו פה.

אז קודם כל, צריך לבדוק את זימנו אותם.

אדוני היושב-ראש, בשבוע הבא מתחילים המבחנים.

אתה חבר יקר שלי, חבר הכנסת דוידסון. צריך להיזהר ממילים פופוליסטיות. ראשי ההשכלה הגבוהה, כולל יושב-ראש ות"ת, כולל מנכ"לית מל"ג, כולם היו פה. אז אני אומר, הם לא יכולים כל היום לשבת פה. דנים, חלקם בזום כרגע, ואנחנו מנסים - - -

אז אני מקווה מאוד שיהיו להם תשובות. אבל המטרה שלנו בשבוע הבא שיהיו מבחנים, ושהמבחנים יהיו מקוונים. זו המטרה של הדיון הזה.

אנחנו לא מכתיבים מטרות. אנחנו נציגי ציבור, וכמו שאמרת, אנחנו מייצגים את הסטודנטים, ואנחנו אוהבים את הסטודנטים. אנחנו באים משם. אין אחד פה שלא בא משם. בו בזמן, יש לנו גם אחריות מערכתית, לראות איך זה מתנהל, אם זה מתנהל בסדר, אם אנחנו שומרים על כללים, על סטנדרטים, בתוך מצב שהוא לא כאוטי אבל הוא מאוד בעייתי. זה הדבר. ככה אני רואה את המטרה שלי. אני לא רק נציג ציבור של הסטודנטים פה, שהם כמובן ילדיי, ילדיך. אנחנו מסתכלים על הדברים האלה קצת-קצת יותר רחב.

חבר הכנסת כסיף, תיכף אני אפנה אליך, כי יש פה אנשים מאוד חשובים שהגיעו ונציגי סטודנטים. אז אני מבקש, קודם כל, מיושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, מר אלחנן פלהיימר. ברוכים הבאים לכנסת.

וברכות על התפקיד, הוא חדש.

קודם כל, הצלחה בתפקיד ואנחנו נשמח לשמוע את קולך. קח לך שתיים-שלוש דקות, ואחר כך נפתח את הדיון.

בוקר טוב לכולם, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת. אני מייצג 350,000 סטודנטים וסטודנטיות ממטולה ועד אילת, ואני פה להשמיע את קולם הבוקר. אנחנו בעיצומו של גל אומיקרון אקדמי. תקופת המבחנים החלה בשבוע שעבר, והמצב קטסטרופלי. אנחנו חיים וניזונים מהשטח. כל מה שאני אומר פה, זה בשם הסטודנטים והסטודנטיות ברחבי מדינת ישראל. ישנם מוסדות רבים שבגלל ועל אף הקורונה החליטו לקיים את המבחנים בצורה פרונטלית כמעט מלאה.

התייחס פה קודם חבר הכנסת לזה שאין פה שום נציג. אני לא מצפה ממנכ"לית המל"ג או מיו"ר הוות"ת להיות פה. אבל אותם מוסדות שכן מקיימים את המתכונת בצורה הזו, הייתי מצפה מהם להיות כאן. ואם לא פה, אז לפחות בזום. אם הם בזום, זה רק מצדיק את מה שאנחנו באים ואומרים, מצד אחד, אתם דורשים מאיתנו להגיע בצורה פרונטלית לבחינות, ומצד שני, אתם בעצמכם לא כאן. על זה נאמר, קושט עצמך, אחר כך קשוט אחרים. מה שהמוסדות מציבים כרגע בפני הסטודנטים, זה לא הוגן ולא מוסרי. והם אומרים, זה או ציונים או בריאות.

אני אגלה לכם סוד. יש סטודנטים עם משפחות. יש סטודנטים נשואים. יש סטודנטים שיש להם הורים מבוגרים. ומה שקורה פה עכשיו זה שכמעט בכל מבחן שמתקיים בצורה פרונטלית, הסטודנטים והסטודנטיות מקבלים אחרי זה הודעה: נמצא חולה מאומת בכיתה, כנסו לבידוד, תעשו בדיקות. ומה שקורה פה זה הדבקה המונית, גם של משפחות הסטודנטים והסטודנטיות, וגם של הציבור בכלל. שלא יספרו פה סיפורים. לא מקפידים על ההנחיות. יש לנו תמונות, סרטונים, יש לנו הודעות מסטודנטים וסטודנטיות. יותר מזה אני אגיד לכם, העלינו פוסט בסוף שבוע שעבר; אלפי תגובות, אלפי שיתופים, עשרות אלפי לייקים. השטח מדבר בעד עצמו.

מה שהמוסדות עוד מעט אולי יטענו פה וטוענים, שמדובר בהעתקות וזו הסיבה שהם רוצים לקיים את המבחנים פרונטלית – מדובר על קומץ שמעתיק, ואם בגלל קומץ, באמת קומץ מאוד קטן שמעתיק, משליכים פה על ציבור שלהם, גם הסטודנטים, גם המשפחות שלהם והציבור בכלל, אז המצב מזעזע. יש מוסדות רבים שעברו למתכונת מקוונת - - -

יש לך 20 שניות. בוא נסיים את זה, כי אנחנו חייבים לזוז.

לסיום, יש מוסדות רבים שעברו למתכונת מקוונת והיברידית. בשנתיים האחרונות מבחנים התבצעו בזום ובהערכות חלופיות, ולא בצורה פרונטלית, למעט קורסים ומבחנים שלא הייתה ברירה אלא לקיים אותם פרונטלית. אבל רוב מוחלט נעשה מהבית.

מה שקורה עכשיו, לסיום, שורה אחרונה – ראשי המוסדות צריכים לשאול את עצמם מה הם מעדיפים, ממוצע ציונים גבוה או חס ושלום, לא עלינו, ממוצע מתים גבוה.

אני חולק ואני רוצה לומר אמירה ברורה, אמירה כזאת היא אמירה פופוליסטית. למרות שאתה סטודנט, ואני מכבד אותך, ואתה יושב-ראש של 350,000. אף אחד לא רוצה ממוצע מתים. וזה לא בגלל שאנחנו מבוגרים ואתם עדיין צעירים ותוססים. גם אנחנו תוססים ביותר בגרות. אין דבר כזה בכלל. יש נושאים קריטיים על סדר-היום. ותאמין לי, גם אני הייתי סטודנט והייתי יותר מהפכני ממה שאתה חושב אולי. אף אחד לא רוצה מתים. רוצים לעשות סדר בתוך העניין הזה. ויש המון אלמנטים של נושאים מסוימים, של אוניברסיטאות.

ולכן אני מבקש גם מהסטודנטים, שהם ליבת העסק בתוך העסק הזה – לשפה שלנו יש משמעות מאוד חשובה, כי אנחנו לא פה ביריבות. הם מנסים לראות בצורה בהירה בתוך חוסר הבהירות, וכך גם אתם צריכים לנהוג, כי זו אחריותו של מנהיג, גם כי אתה מנהיג צעיר. ולכן אני חולק, ואני אומר לך את זה, לא בשביל לנגח, אלא באמת בחיבה. למילים האלה צריך לשים להן רסן, כי אי אפשר להתסיס במילים. אף אחד לא רוצה מתים באוניברסיטאות. אז אני מבקש ממך שתיקח את המשפט בחזרה.

אני אגיב ואומר שוב, אם יש מוסדות, ויש מוסדות רבים שיודעים לעבור למתכונת מקוונת, ולעומתם יש מוסדות עם מקצועות מאוד מקבילים שבוחרים לעשות מבחנים בצורה פרונטלית כי הם חוששים מהעתקות, אז זה המצב.

אנחנו לא ניכנס פה לוויכוח אישי. זה לא ויכוח אישי. אני אמרתי את דבריי. חבר הכנסת כסיף, ואחר כך נעבור לדובר הבא, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה לכל החברים שהעלו את הנושא החשוב הזה.

אני קראתי את הפנייה של התאחדות הסטודנטים. אני מסכים עם המהות שלה. מה שנאמר פה זה שהייתה פנייה, אני מניח של המל"ג, שייצרו מתווה מוסכם, ואין מתווה מוסכם. זאת בעיה. אבל צריך לקחת בחשבון, באותו מכתב או באותה פנייה של ההתאחדות גם כתוב – ואני מצטט – כל מוסד אקדמי עושה דין לעצמו.

נכון.

ישנם מוסדות שלא מייצרים כל פתרון למבחנים, זולת הגעה פרונטלית. אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת כי היא מאוד חשובה.

(היו"ר סימון דוידסון, 09:27)

אני חוזר עוד פעם, שבפנייה של התאחדות הסטודנטים נאמר שאין כל מתווה שמחייב את כל המוסדות, ובלשון המכתב, כל מוסד אקדמי עושה דין לעצמו, ישנם מוסדות שלא מייצרים כל פתרון למבחנים, זולת הגעה פרונטלית.

שני דברים אני רוצה להגיד על העניין הזה. דבר ראשון, גם אני הייתי רוצה לראות איזשהו מתווה, רק שלהערכתי, ואני אשמח אם עו"ד רכלבסקי תתקן אותי, בתור יועצת משפטית, אבל להערכתי, הדרישה למתווה עומדת באיזשהו מתח, אני לא רוצה להגיד סתירה, לחוק המועצה להשכלה גבוהה, כי בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה נאמר, מוסד הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים במסגרת תקציבו כטוב בעיניו.

לפי החוק, אם זה כל מוסד, איך שאני מבין את החוק, אז בעצם אי אפשר לקבוע או לכפות הר כגיגית מתווה לכולם, כאשר החוק קובע מלכתחילה שלכל מוסד יש את הסמכות לקבוע בעצמו. האם זה כולל מתווה בעניינים כאלה או לא? אני לא יודע. אני מעלה את זה כתהייה.

בעיקרון, כן. החירות האקדמית היא דבר רחב מאוד.

כתוב גם מינהלי, דרך אגב. לא רק אקדמי.

ולפעמים האוניברסיטאות לוקחות על עצמן מתווים משותפים.

(היו"ר שרן מרים השכל, 09:29)

אני אתייחס לזה. אבל קודם כל, הדרישה למתווה, אם קיימת כזאת, על ידי חקיקה או על ידי איזושהי החלטה, אפילו צו של השר או של הוועדה, זה דבר שלעניות דעתי לא יעמוד במסגרת החוק, ולכן זה בעייתי. זה לגבי העניין הזה.

אני גם עברתי, לקראת הדיון היום, על המכתבים שהוציאו בכמה וכמה מוסדות אקדמיים לגבי ניהול הבחינות. אז למשל, גם האוניברסיטה העברית, גם באוניברסיטת חיפה - - -

רק מילת סיכום.

עוד שנייה. בכמה וכמה אוניברסיטאות וגם מכללות הוציאו מכתבים לסטודנטים, ושם ניכר על פניו שיש פתרון. למשל, באוניברסיטת חיפה, במכתב כתוב שיהיו מועדים מיוחדים, באוניברסיטה העברית ובר אילן כתוב שהבחינות תהיינה מקוונות. בבר אילן אפילו מציינים תחת איזו חברה.

עופר, משפט סיכום.

שנייה. כלומר, מנסים לתת פתרון. בבר אילן גם כתוב: לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים ובהסכמתה. מה שאני אומר, ובזה אני מסכם, זה שאני אשמח לשמוע תשובות מהמוסדות. ממה שאני קראתי, בכל מוסד ומוסד יש ניסיון לתת פתרון, לפחות להלכה. אם למעשה, כן או לא, ניכר שיש פה סתירה בין מה שאמר נציג התאחדות הסטודנטים למה שנאמר מהמוסדות. הייתי רוצה לשמוע. יש פה סתירה.

משפט סיכום.

ודבר אחד, ואני מסכים לחלוטין, זה שראוי ונכון, ואני פונה פה למוסדות האקדמיים, לפעול בתיאום עם התאחדות הסטודנטים והאגודות המקומיות.

תודה רבה על הדברים. השאלה היא, קודם כל, בכמה מוסדות עדיין לא מקיימים את אותן בחינות.

אני צריך ללכת לוועדה נוספת.

אז אני שמה את כולכם על טיימר כי - - -

עוד לא דיברנו בכלל.

מי דיבר עד עכשיו?

הוא דיבר ויוסי שיין דיבר, והוא יוזם הדיון עוד לא דיבר אפילו. אז תני לי דקה.

אז אני נותנת לך, ממש על הסטופר, שתי דקות, בבקשה.

ביקשתי דקה. למה נתת לי שתיים?

היושבת-ראש ויוזמי הדיון, אני רוצה לברך על הנושא. גם אני רציתי להצטרף לאותו דיון, והיה לי משהו אחר שהצטרפתי, אבל קיבלתי אינספור פניות. כמו שאמרו, מסתבר שחלק מהמכללות, חלק מהאוניברסיטאות, קשובים לסטודנטים ונותנים מענה לאותם מקצועות ואותם בחינות, והתייחסות אחרת.

כמו שאמרו, עצם זה שאחד מיוזמי הדיון, חבר הכנסת טור פז, נמצא בזום כי הוא פשוט והוא לא יכול להגיע - - -

אני מבקשת לפתוח לו את המיקרופון.

הוא כבר דיבר.

אבל שיישאר פתוח, משום שבגלל שהוא חולה קורונה, מבחינתי זה כאילו הוא יושב בתוך הדיון, וגם אם יש לו הערות ביניים, אז כמובן, כמו שאר חברי הכנסת, הוא יכול להעיר.

אני יודע, אבל עצם זה שהוא בזום, זה מסביר את הדיון, וחלק מנציגי האוניברסיטאות שלא באו לכאן, אולי בגלל פחד מהקורונה, ואיך הם יכולים לדרוש מהסטודנטים להגיע פרונטלית?

וכפי שאמרו, תקופת המבחנים מתחילה כבר אתמול, כמו שאומרים, והם לא יודעים מה הולך להיות איתם. ואומרים להם, אין בעיה, אם לא תצליח ואם אתה חולה או שאתה בבידוד, אז תעשה מועד ב'. לא צריך להגיע למועד ב' ולא להקלות כאלה ואחרות. צריך פשוט להבהיר ולסייע להם בלמידה. וכמו שאמרו, תיאום עם התאחדות הסטודנטים זה דבר חשוב. הם מייצגים 300,000 ומשהו סטודנטים, והם יכולים לתת מענה, ולתת מתווה אחד שיוסכם על כולם, בתיאום גם עם מל"ג, אם צריך. ואני מודה ושמח על הדיון הזה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגל לוי, סטודנט מעמק יזרעאל. בבקשה, גם לרשותך שתי דקות.

נעים מאוד, שמי גל לוי מעפולה, סטודנט במכללת עמק יזרעאל. אני לא ארבה יותר מדי במילים.

גברתי היושבת-ראש וחברי הכנסת היקרים, חברי הכנסת כבר אמרו את כל מה שאני מאמין שהסטודנטים אמרו, יחד עם היושב-ראש שלנו, של התאחדות הסטודנטים. אני חושב שחשוב מאוד להקשיב למערך הסטודנטים. חשוב מאוד לא לסכן אותם. אנחנו לא מדברים על מתים ואנחנו לא מדברים, חס ושלום, על דברים כאלה. אנחנו רוצים בסך הכול לשמור על עצמנו, לשמור על הסטודנטים, ולעבור את מערכת המבחנים הזאת כמה שיותר קל.

גל, אצלכם לא מאפשרים מבחנים מרחוק?

המבחנים כרגע הם מתוך המכללה. גם יושב-ראש הסטודנטים של המכללה, ואני מקבל גם הרבה הודעות מסטודנטים שהם מפחדים. פשוט ככה. צריך באמת להקשיב להם.

אוקיי. תודה רבה על הדברים.

תודה רבה שהעליתם אותנו, הסטודנטים. אני מודה לכם ממש, ואני באמת מקווה שתקבלו את ההחלטה הנכונה למען ציבור הסטודנטים. תודה רבה לכם.

תודה רבה, ואני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת עלי סלאלחה, אחד היוזמים. בבקשה, גם לרשותך שתי דקות.

בוקר טוב. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב. אנחנו גרמנו לכך שיהיה סיעור מוחין בין הסטודנטים לבין האוניברסיטאות. הכוונה היא לשמור על הסטודנטים, לשמור על טוהר הבחינות, לשמור על הרמה שך הבחינות, ושאנשים יצליחו בזכות, ולא בחסד. אין כוונה שהסטודנטים יעתיקו או לא יעתיקו. אבל חשוב מאוד שאנחנו גרמנו לכך שהאוניברסיטאות מול הסטודנטים יגיעו לאיזשהו מתווה שיהיה נכון לכולם, לשמור על הסטודנטים, מצד אחד, וכמובן לשמור על טוהר הבחינות, מצד שני. טוב שיש דיון, טוב שיש סיעור מוחין. ואני בטוח שכל הצדדים יעשו בשביל להגיע למתווה הטוב ביותר לטובת כולם.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לרות נגר, מאגודת הסטודנטים באריאל. בבקשה, גם לרשותך שתי דקות.

שלום לכולם. תודה רבה על הבמה הזאת. אלחנן אמר את רוב הדברים, אז אני רוצה לדייק יותר לאוניברסיטת אריאל. יצאה הוראה קצת מקוממת ושמוכיחה שאנחנו אזרחים סוג ב'. במבחנים המרצה אמור להיכנס לכיתה ולקבל שאלות מהסטודנטים, ולתת להם מענה. יצאה הוראה שהמרצה לא נכנס לכיתה. הסטודנטים כותבים לו את השאלה על פתק, והבוחנת מוציאה לו את זה החוצה, כי הרי למרצים אסור להידבק, חס וחלילה, וסטודנטים יכולים להידבק.

עוד דבר שהאוניברסיטאות טוענות, והאוניברסיטה שלנו טוענת, זה שהם שומרים על ההנחיות ושבעצם אלה ההוראות של משרד החינוך, והם אוכפים אותן. ובעצם יש אפס שמירה על ההנחיות, כמו שאלחנן אמר. יש לנו תמונות. יש לנו סרטונים. תלמידים יושבים מטר על מטר. מועדים נוספים שהבטיחו – אין על זה יותר מדי מידע. לא קבעו עדיין מועדים כאלה, וזה מה שגורם לחולי קורונה מאומתים – יש לנו הוכחות, יש לנו הודעות ווטסאפ – שהגיעו לבחינות, כי לא נותנים להם אלטרנטיבות אחרות. אין מבחן שלא נשלחת הודעה על כניסה לבידוד בגלל חולה מאומת, אם לא כמה חולים.

ולגבי התגובה של חבר הכנסת לאלחנן לגבי זה שהאמירה שלו על מספר המתים היא פופוליסטית, אני רוצה להדגיש שזו מחלה שגבתה כבר יותר מ-8,000 מתים. ולכן אין שום פופוליזם במשפט הזה. יש לנו סטודנטיות בהיריון, ואנחנו יודעים כמה זה מסוכן לנשים בהיריון. יש לנו סטודנטים עם הורים עם סרטן ריאות – סטודנטית שפנתה אלינו, שאבא שלה עם סרטן ריאות. כל מני סיפורים כאלה ואחרים. הם לא נותנים לנו שום אלטרנטיבות. הם לא מקשיבים לנו. הם נשענים על הטענה שהם הולכים לפי משרד הבריאות, ואלה ההוראות של משרד החינוך ושרת החינוך, ולכן זה אמור להתחיל פה, בכנסת, אצלכם. אם אתם לא תפעלו, הם לא יעשו שום דבר לקראתנו. וזה הכול. תודה רבה על הבמה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה רק להבין, אלחנן, יו"ר התאחדות הסטודנטים, כמה מכללות ואוניברסיטאות היום לא מאפשרות מבחנים בלמידה רחוקה, מהנתונים שלכם?

יש בין שמונה ל-15 מוסדות שמחייבים כרגע כמעט לחלוטין במבחנים פרונטליים. ביניהם אוניברסיטת אריאל, מכללת עמק יזרעאל, מכללת אשקלון, מכללת כנרת, מכללת עזריאלי, יש רשימה ארוכה של מוסדות.

שמעתי שגם הטכניון.

הטכניון, ויש באמת רשימה ארוכה. ולשאלתו של חבר הכנסת – נכון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, המרכז האקדמי פרס, יש המון מוסדות שנתנו מבנה שהוא מקוון, היברידי, כמו שהיה בשנתיים האחרונות. ויש מוסדות שפשוט הולכים ראש בקיר, ועוד פעם, בגלל שאולי יש קומץ של העתקות, מבחינתם, הם משליכים פה על ציבור סטודנטים שלם עם שאלה בלתי מוסרית, ציונים או בריאות.

אני רוצה להעלות את ממלאת מקום מנכ"ל המל"ג, הגברת מיכל נוימן שנמצאת איתנו בזום. שלום, מיכל נוימן, בוקר טוב.

בוקר טוב, שלום. תודה רבה. א', נמצאים כאן נציגי המוסדות, נציג ועד ראשי האוניברסיטאות, נציג ועד ראשי המכללות המתוקצבות, והם בטח ידברו ויספרו מה קורה אצלם במוסדות

כל המוסדות להשכלה גבוהה מחויבים לפעול, ולמיטב ידיעתנו, פועלים לפי התקנות המחייבות.

אבל השאלה היא בעניין המבחנים. אין תקנה לאותן הבחינות.

אין תקנה שמחייבת ואין תקנה שאוסרת. חשוב לומר את זה. יש לאפשר למידה מרחוק באופן כללי. זה לא מחייב בחינות, אבל - - -

נכון. ולכן אני אומרת, כרגע התקנות אומרות כניסה לקמפוסים מתאפשרת בתו ירוק. המוסדות כולם לקראת תקופת הבחינות נערכו עם הגעה אליהם, הם לא מנותקים, הם כולם בתוך המציאות, חברי הסגל כן מגיעים למוסדות, ההנהלות נמצאות בתוך המוסדות, מגיעות למקומות העבודות. גם אם הם לא הגיעו לכנסת, הם מגיעים.

בכל המוסדות יצא מתווה בחינות שמסדיר את העניין, מוסד כזה, מוסד אחר, כל מוסד פועל בהתאם ללימודים המתקיימים אצלו. יש מוסדות שזה משתנה אפילו בין פקולטות, ולפעמים אפילו בין חוגים שונים בתוך פקולטה כי יש הבדל בין חוג למדע המדינה לבין חוג לביולוגיה שצריך מעבדה.

רגע, מיכל. אני רוצה למקד. אנחנו לא מדברים על הלימודים עצמם. יש לנו מתווה - - -

לא, על הבחינות.

אנחנו מדברים על בחינות בלבד. אתם לא הורדתם הוראה מפורשת, אלא נתתם להם את האפשרות לבחור. ועולות טענות קשות. למשל, חולי קורונה שלא ניתן להם על ידי אותן מכללות ואוניברסיטאות מתווה ברור מכם. מה אתם צריכים, שאנחנו כאן בכנסת נחליט בשבילכם? נתנו לכם את החופש להכריע. נאמר שלא נתנו להם מועדי ב', לא ניתנו להם אופציות אחרות, וחולי קורונה מגיעים בסוף לתוך אותם מבחנים - - -

זה לא נכון. נתנו להם מועד ב'. כתבו לנו את זה.

מועד ב', מועד ג' ומועד ד', ואיזה מועד שצריך.

יש כאן נציג של אוניברסיטת אריאל?

הייתה לפני רגע, ואני יכול לענות גם על השאלה.

הסטודנטית אמרה שלא ניתנו מועדי ב' או לא ניתנה להם אפשרות בחינה אחרת.

זה פשוט לא מדויק. נמצא כאן חיים היימס, יו"ר פורום הרקטורים של האוניברסיטאות. אני מניחה שהוא יוכל להגיב. בכל האוניברסיטאות ניתנו מועדים. ברור לכולם שיש מבודדים. יש אנשים שיושבים בגלל בידודים של ילדים בבית. אין מצב שלא יינתן פתרון לסטודנט שלא יכול להגיע לבחינה. ורוב המוסדות העבירו חלק גדול של הבחינות למרחוק.

מיכל, יש הבדל בין אם נאמר לסטודנטים, אם אתם לא מסוגלים להגיע השבוע, יהיה מועד בעוד כשבועיים, מועד א' נוסף, נקרא לזה מועד ב'. ואפשר להגיד, אתם תיבחנו במועד ב', שלמעשה בדרך כלל מתקיים או באמצע או לקראת סוף הסמסטר הבא, שמקשה על אותם סטודנטים. זו אופציה שקל לברוח מזה, ולהגיד, טוב, שיבואו להיבחן בפעם הבאה. אם הם ייכשלו יינתן להם מועד ג' ו-ד'? מה המשמעות לאותו סטודנט לדחות את אותה בחינה עוד סמסטר ועוד סמסטר? הרי אלו שיקולים שהסטודנטים עושים. אנחנו לא רוצים שבגלל שהשיקולים האלו, בסוף יגיע חולה מאומת לעשות את הבחינה, וידביק כיתה שלמה.

אם אתם אומרים לי, אנחנו לא יודעים להתמודד עם זה ואנחנו צריכים הנחיות מכם, אז יש לנו שבוע הבא את התקנות, אנחנו יכולים לדרוש ממשרד הבריאות להוריד לכם את ההנחיות האלה. אבל אנחנו כן מאמינים בכם שאתם מסוגלים לקחת את השיקולים האלה, את השיקולים הבריאותיים של הסטודנטים, של המורים. וכפי שאתם שומרים על המורים, אז נדרשת פה גם שמירה על אותם סטודנטים שחלקם נמצאים במצבים רגישים, ולהוריד הנחיות ברורות לשטח, שיחייבו אותם גם.

חברת הכנסת השכל, אנחנו פנינו למוסדות בכמה מיילים בשבועות האחרונים, ואנחנו בשיח מתמיד גם עם אלחנן יו"ר התאחדות הסטודנטים וגם עם המוסדות להשכלה גבוהה. ואנחנו פנינו וביקשנו מכל המוסדות להתחשב בסטודנטים, להציע את מועדי הבחינות בזמנים ריאליים. למיטב ידיעתנו ומהדיווחים שאנחנו קיבלנו, הדברים האלה נעשים, הבחינות, מועדי ב', ג' וכולי, לא נדחות לסמסטר השני, לא נדחות לקיץ. הם כן מוצעות לסטודנטים במהלך הסמסטר, חופשת הסמסטר ותקופת הבחינות.

מיכל, אני חייבת לומר לך, אני רואה בזום סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ומרופין, ומאריאל ומאגודה בעמק, והם כולם מנענעים בראשם, ואומרים, ממש לא, הם לא מקבלים. מילא, אם זה היה סטודנט אחד שהיה שולח לי מכתב, היינו אומרים, טוב, נו, זה אחד שכנראה לא קיבל את מה שהוא רצה. אבל תסתכלי בזום, את גם רואה אותם, אחד אחרי השני אומרים לך, לא ניתנו להם המועדים האלו. לא ניתנו להם אופציות ריאליות. אז או שיש פה איזשהו סוג של קצר בתקשורת ביניכם לבין השטח, או שאני לא יודעת.

אני מציעה, כמו שאת אומרת על סטודנטים שנמצאים ומהנהנים בראש, יש כאן גם נציגי מוסדות שאני רואה אותם מהנהנים לא בראש. אז אני חושבת שנכון גם לתת להם לומר את הדברים. הם המוסדות שנמצאים בשטח, ואנחנו מקבלים את הדיווחים שניתנים המענים הראויים לסטודנטים.

תודה רבה, מיכל נוימן. יש לך שאלה אליה?

האם אתם במוסדות השונים קיבלתם החלטות בתיאום ובדיון רציני עם נציגי הסטודנטים? זה בעצם המפתח. לקבל החלטות של כל מוסד ומוסד, כפי שאמרתי קודם, אפילו על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, זה מקובל ואפילו הכרחי. לכן אני מסכים עם היושבת-ראש שאנחנו לא רוצים להתערב, גם לא יכולים אפילו על פי החוק, לדעתי.

אלא אם כן החוק ישונה. אם תקנות הקורונה ישונו - - -

ברור. ברור. אני אומר, על פי החוק הקיים, סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, אני חושב שזה בעייתי, ואני חושב שהסעיף הזה הוא חשוב. אני לא רוצה שאנחנו נפעל לשנות אותו. אבל זה מצב מיוחד, חייבים לקבל החלטות בהסכמה של הסטודנטים. ואם זה לא נעשה בהסכמתם, זה פסול וזה פגום.

רק לציין שהתקנות הגיעו אתמול. קיבלנו הודעה. אנחנו נדון עליהם בטח מחר.

בוודאי. ואם לא יימצא פתרון, אנחנו יכולים לדרוש את הדברים האלה.

נכון. בדיוק ככה. זה לא שזה עובר מעלינו.

אני מקווה שלא נצטרך.

ברור. אני פשוט אומר שאני לא רוצה שנפעל נגד רוח החוק.

בוודאי. אני גם חושבת שבסופו של דבר, המל"ג והשאר עד עכשיו ניהלו את זה – המקרים שם הם מקרים מורכבים, איך אנחנו שומרים ומגינים על הסטודנטים ועל המרצים. ובסך הכול הם מנהלים את זה טוב, ברור לי. יש פה עניין נקודתי בעניין הבחינות שהגיעו עכשיו, וצריך לראות איך פותרים את זה.

אולי כדאי להפנות את תשומת הלב למסמך של הרשות להגנת הפרטיות שיצא כבר לפני שנה. הרשות ישבה ודנה בנושא הזה, ופרסמה דגשים והמלצות להגנת פרטיות בבחינות מרחוק, ויש לה סט של אמצעים שהיא מציעה למוסדות לשמירה על טוהר הבחינות, ומצד שני, על הגנת הפרטיות של הסטודנטים.

זאת אומרת, כל מכללה וכל אוניברסיטה תעשה כראות עיניה?

כרגע זו ההנחיה.

כרגע לפי החוק, אבל אני אומרת שיש מתווה וכללים שהרשות להגנת הפרטיות הוציאה - - -

אבל זו הצעה. זה לא מחייב.

ודאי.

מיכל, יש לך עוד משהו להעיר?

כן, במענה לשאלתו של חבר הכנסת כסיף – בכל המוסדות, ככל שאנחנו יודעים ומהדיווחים שאנחנו קיבלנו, דרך אגב, כולל מהתאחדות הסטודנטים, כן יש עבודה משותפת עם אגודות הסטודנטים. נכון שאם אגודת סטודנטים אומרת שהם דורשים שהכול יעבור למרחוק, אז המוסדות לא בהכרח מקבלים את הבקשה הזו, ואז אפשר להגיד שזה לא בתיאום איתם.

אבל דיון, דיון. שזה יהיה מתואם. זה לא לעומתי. הרי האינטרס הוא משותף לכולם. הוא אינטרס של הסטודנטים, של המרצים ושל ההנהלות. אני לא מבין את זה.

עופר, קשה לי, הקול שלך חזק. הקול שלך מתגבר על הקול שלי.

אלחנן, אתם שוחחתם? פתחתם דיון מול המל"ג?

אני אכן מנהל המון שיחות עם מיכל, והאצבע המאשימה היא כלפי המוסדות, כי הם באים ואומרים, לנו אין הנחיות, מה שלא אסור – מותר. חלק מהמוסדות אכן יעלו שיחות עם אגודות הסטודנטים, וגם הצליחו למצוא מתווה. אבל יש מוסדות רבים ברשימה הזו שציינתי, שמתעלמים התעלמות מוחלטת מאגודות הסטודנטים, ואומרים, תעשו מבחנים פרונטליים. שוב, עמק יזרעאל, מכללת רופין, אוניברסיטת אריאל, מכללת אשקלון – יש רשימה ארוכה של מוסדות. חלק מהסטודנטים בעצמם כותבים לך פה.

אני לא יודע מה המוסדות יגידו פה. עוד פעם, אנחנו חיים את השטח. אני מייצג פה, כמו שאמרתי, 350,000 סטודנטים וסטודנטיות. העלינו פוסט תמים, שוב, בסוף השבוע האחרון, וכמו שאמרתי, קיבלנו אלפי תגובות, לייקים ושיתופים, כי זה המצב. סטודנטים וסטודנטיות כותבים פה בזום, עולים פה נציגי סטודנטים ממוסדות שונים ומשונים שאומרים – אז מה, אנחנו משקרים? זה המצב.

תודה. אני רוצה להעלות את חיים היימס שנמצא איתנו. בוקר טוב, פרופ' חיים היימס.

בוקר טוב. אני שמח להיות כאן. קודם כל, הדיון הזה חשוב, אבל אני שומע כאן הרבה מאוד דברים שהם רחוקים מאוד מהמציאות שאני מכיר, וכיושב-ראש פורום הרקטורים של האוניברסיטאות, ממה שאני מכיר גם מהקולגות שלי, ואנחנו מדברים הרבה, משתדלים לתאם ולראות איפה כל אוניברסיטה עומדת - - -

אז קודם כל, נאה דורש, נאה מקיים. אמרו, למה אני לא נמצא, למה הם לא נמצאים בכנסת – אני לא נמצא בכנסת מכיוון שאני נמצא באוניברסיטה שלי, במשרד, איפה שאני כבר שנתיים נמצא יום-יום כדי לנהל בצורה אחראית את כל האירוע הזה שנקרא קורונה. ואם אני דורש מחברי הסגל שלי ומסטודנטים להגיע לקמפוס, אני גם נמצא כאן ומסתובב ובוחן ובודק שהכול מתנהל כשורה.

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת פרופ' יוסי שיין, בתחילת דבריו – אנחנו כבר שנתיים בעניין, ואני חושב שאנחנו מתנהלים בצורה מאוד אחראית. אנחנו פועלים על פי התקנות ובתיאום מלא עם המל"ג והוות"ת, ולעתים קרובות, אנחנו גם מחמירים מעבר, כי בראש סדרי העדיפויות שלנו זה בריאותם ורווחתם גם של הסטודנטים וגם של חברות וחברי הסגל, אבל גם שהלימודים במחקר יתנהלו כסדרם ובעצם כמו שנדרש, כדי שהסטודנטים שלנו יקבלו תואר - - -

הדאגה בראשונה בראש סדר העדיפויות שלנו היא הדאגה לשמירה על טוהר המידות, על אקדמיה ברמה נאותה, ושהסטודנטים יקבלו בעצם את מה שמגיע להם מהמוסדות להשכלה גבוהה, במיוחד מאוניברסיטאות.

אז קודם כל, על פי החוק, כל המוסדות מחויבים לתת לכל סטודנט להיבחן לפחות פעמיים בכל מקצוע שהוא לומד. אז זה לא משנה אם יש קורונה או אין קורונה, אנחנו מחויבים לתת לכל סטודנט וסטודנטית להיבחן בכל קורס בו הם לומדים בשני מועדים לפחות.

אבל פרופ' חיים היימס, האם אתה מבין שאם אתה נותן להם את האופציה, במקום מועד א', את מועד ב' הקבוע ומועד ג' הקבוע, כלומר, פעמיים להיבחן, זה בעצם בסמסטרים שונים או אמצע סמסטרים סמסטרים, וזה הרבה פחות נוח לאותם סטודנטים, מה שגורם להם במקרי קיצון, כמו ששמענו, לעגל פינות ולמעשה אפילו לחולים מאומתים להגיע לתוך חדרי הבחינות ולהדביק סטודנטים אחרים. כלומר, כאשר נותנים להם פעמיים, מדוע לא לקחו בחשבון וחייבו לתת מועד, נגיד, בהפרש של שבועיים? ככה שאם יש חולה מאומת, ייתנו לו שבוע, 10 ימים, להחלים, ובתוך שבועיים הוא יוכל לבוא ולהיבחן שוב. כלומר, לבוא בתקופה הקשה הזאת לקראת אותם סטודנטים, גם אם אתם לא מאפשרים להם את המבחנים מרחוק.

גברתי היושבת-ראש, בכל האוניברסיטאות מדובר בתקופת הבחינות באלפי בחינות. אני מזכיר שיש הרבה מאוד פקולטות, תחומי לימוד, קורסים, ומדובר באלפי בחינות.

נכון. אתה צודק. בגלל זה אני מבינה מדוע רוב האוניברסיטאות החליטו לאפשר את המבחנים בצורה מקוונת. אבל מדובר פה על 15 מכללות ואוניברסיטאות שהחליטו לא לעשות כך, ואם הם הכריעו שאותם סטודנטים לא ילמדו בצורה מקוונת, מדוע לא מחייבים אותם לתת גם מועדים שהם מועדים נוחים לסטודנטים?

שוב, אני חוזר ואומר, כל האוניברסיטאות נותנות מועדי א' ומועדי ב', ומשבצים אותם בלוח הבחינות והסטודנטים יודעים על לוח הבחינות הזה מראש. כאשר בנסיבות מיוחדות, כפי שקרה אצלנו, ואני אגיד לך מה אנחנו עשינו באוניברסיטת בן גוריון בנגב – אנחנו בעצם שינינו את המתווה של לוח הבחינות כדי להקפיד עוד יותר על רווחתם ובריאותם של הסטודנטים, וריווחנו את תקופת הבחינות, הארכנו אותו לתשעה שבועות, ואנחנו נתחיל את סמסטר ב' באיחור, כדי לאפשר לסטודנטים להיבחן בצורה - - -

אתם דחיתם את הסמסטר בתשעה שבועות?

לא. אנחנו דחינו את פתיחת סמסטר ב' בשלושה שבועות כדי להאריך את תקופת הבחינות לתשעה שבועות, במקום שישה שבועות כפי שקורה בדרך כלל, כדי שהסטודנטים יוכלו להיבחן במועד א', במועד ב', בצפיפות נמוכה מאוד כדי להוריד את הסכנה של הידבקות.

השאלה שלי היא אם אתם ריווחתם את אותם מועדי א' שהיו קבועים או אם קבעתם בשלושת השבועות מועדי א' ומועדי ב' לתוך המבחנים האלו.

אנחנו ריווחנו את הבחינות - - -

את מועדי א', מה שלא ממש מסייע לסטודנטים.

מסייע מאוד, כי בתוך תשעת השבועות גם מועד א' וגם מועד ב' יתקיימו ויאפשרו לכל הסטודנטים - - -

יש הבדל בין תשעה שבועות לשלושה שבועות.

לא, לא. אמרתי, תקופת הבחינות הוארכה לתשעה שבועות כדי לאפשר מועדי א' ומועדי ב'. גם כשאין קורונה, בשנה רגילה, מועדים מיוחדים הרבה פעמים מתנהלים במשך סמסטר ב', כי אין בעצם אפשרות אחרת לאף אוניברסיטה. מועדים מיוחדים לרוב מתנהלים גם כשאין קורונה. מועדים מיוחדים מתנהלים במשך סמסטר ב', או אם זה תקופת הקיץ אז לאורך הקיץ. והשנה, עם כל הנושא של הקורונה, כמובן שמועדים מיוחדים, אין מה לעשות, הם ייכנסו לתוך סמסטר ב'.

אני מבינה שבבן גוריון החלטתם לא לעשות בחינות מקוונות?

יש אצלנו שילוב. יש חלק קטן של בחינות מקוונות. יש לא מעט קורסים שעברו להערכה חלופית, וזה נכון גם לגבי אוניברסיטאות אחרות. וכן, יש הרבה מאוד בחינות שמתקיימות באופן פרונטלי, שוב, בריווח מאוד גדול. אין כמעט כיתה שבה יושבים יותר מ-15 סטודנטים בריווח מאוד גדול. אני מדבר על כיתות גדולות, והם מחויבים לשבת עם מסכות, וכמובן, גם המשגיחים והמשגיחות וגם המרצים והמרצות שומרים על כל הכללים. אנחנו מקפידים על כך.

את אמרת שאת מקבלת אלפי פניות מסטודנטים. גם אנחנו מקבלים הרבה מאוד מסטודנטים שאומרים דווקא הפוך, ומאוד מאוד מרוצים מכך שמאפשרים להם להגיע ולהיבחן בקמפוס בצורה בטוחה. אז אפשר להגיד שיש לא מעט סטודנטים שלא אוהבים את זה, ויש הרבה מאוד סטודנטים שגם מאוד מאוד מרוצים. והאוניברסיטאות יודעות גם לתת מענה למי שנמצא בקבוצות סיכון. אנחנו עשינו את זה לאורך כל תקופת הקורונה, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה כדי לאפשר לסטודנטים שהם בקבוצות סיכון, סטודנטים שהם חולים, סטודנטים שבבידוד, להיבחן כמו שצריך ולקבל את הציונים שמגיעים להם.

תודה רבה לך, פרופ' חיים היימס. אני רוצה להעלות סטודנטית מאוניברסיטת בן גוריון, שי אשד בכר. היא נמצאת איתנו בזום? שי, בוקר טוב.

בוקר טוב, שלום. תודה רבה.

זמננו קצר, אבל כן נאמר כאן ואמרו שניתנו פתרונות יצירתיים והארכה של מועדים לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, במקום פתרון של בחינות ממוחשבות.

נכון. אני אשמח לספר לכם מה באמת קורה באוניברסיטת בן גוריון. יש לא מעט עדויות, של יותר מ-20 סטודנטים בכיתות קטנות. זאת אומרת, זה לא נכון שיש עד 15 סטודנטים גג. הרבה מאוד סטודנטים צריכים להגיע למועד ב' בגלל שהם מאומתים, או לאיזשהו מועד מיוחד, אמורפי, שלאף אחד לא ברור מתי הוא הולך להתרחש.

לא נקבעו לכם תאריכים לבחינה?

לא. הדבר הזה פוגע בהמשך תקופת הבחינות של שאר הסטודנטים. יש סטודנטים שצריכים ללמוד למתא"ם, יש סטודנטים שממשיכים לתארים מתקדמים וצריכים ללמוד למבחנים נוספים, וזה פוגע בלוח הבחינות שלנו ובזמנים שלנו וביכולת שלנו ללמוד ולהתכונן למבחנים אחרים. זה לא נכון שרווחו הבחינות, ובהרבה מאוד מהפקולטות הם דווקא הצטמצמו והפכו לצמודות יותר. בעקבות כל הסיטואציה הזו, יש לא מעט עדויות של סטודנטים שמגיעים מאומתים, מגיעים עם תסמינים לאוניברסיטה, מגיעים חולים, בגלל שאין להם חלופה אלטרנטיבית הגיונית.

במיילים שקיבלנו מבקשים מאיתנו לשמור על הבריאות של עצמנו, לשמור על מי שנמצא באוכלוסיות סיכון. אם אני ניגשת למבחן – יש לי היום אחר הצהריים מבחן בסטטיסטיקה, לדוגמה – ואני כל הסמסטר לא הייתי אצל המשפחה, והייתי אמורה לנסוע בסופ"ש, ואני לא הולכת לעלות להורים שלי במהלך הסופ"ש, כי אני יודעת שהסיכוי שאני אידבק באוניברסיטה הוא גבוה לאין שיעור. אנחנו לא מפסיקים לשמוע על זה.

כמובן שאם יש אפשרות לעבור למבחנים מקוונים, זה רק באישור המרצה. ואצלנו גם צריך לקבל אישור של 100% מכל הסטודנטים. אנחנו צריכים להצביע איך שהוא ולהשיג אישור של מאות סטודנטים בשביל לעבור למבחן מקוון. זה איזשהו חוק שהחליטו עליו, אם יש אפשרות להוריד את זה ל-75%, זה כמובן יעזור.

אז זה לא הגיוני, מה שאמרו על אוניברסיטת בן גוריון. זה לא נכון. ואנחנו נאלצים לבחור בין הציונים שלנו לבין הסיכון להדביק אנשים אחרים או להידבק. אין לנו תנאים אופטימליים בשביל לשמור על הבריאות שלנו, אז אנחנו נאלצים לסכן את הבריאות שלנו בשביל לשמור על ממוצע הציונים שלנו. מדברים איתנו כאן על זה שחלילה לא יעתיקו, טוהר הבחינות, ממש אמרו את זה. בראש ובראשונה העדיפות היא לשמור על טוהר הבחינות. לא, בראש ובראשונה העדיפות היא לשמור על הבריאות שלנו ועל הבריאות של הסטודנטים שנמצאים באוכלוסיות סיכון, וכמובן גם לשמור על הבריאות של הבוחנים. רוב הבוחנים גם בעצמם נמצאים באוכלוסיית סיכון, הם מאוד מבוגרים – אם לרגע נכניס את למשוואה.

אז אני מבקשת התייחסות. כמו שאמר יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, ברגע שלא ירדו הוראות מפורטות ואמרו שאין צורך בהוראות, אז הכול בסדר, אפשר להתעלם מזה ולהמשיך כרגיל. וזה לא נכון. אנחנו מבקשים שיהיה יישור קו ושיורידו הוראות מפורטות מהמל"ג, כי כרגע כל אוניברסיטה עושה מה שהיא רוצה, ומה שנקרא עלא באב אללה, יהיה בסדר. יש אוכלוסיות סיכון, יש אנשים שלא יהיו בסדר, וזה לא לגיטימי בעינינו.

תודה רבה לך, שי אשד, מאוניברסיטת בן גוריון. אני רוצה להעלות את ד"ר רפי אבירם, יו"ר פורום המנכ"לים ומנכ"ל מכללת עזריאלי ירושלים. בוקר טוב, רפי.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש וחברי הכנסת, אלחנן והסטודנטים. תודה על ההזדמנות.

קודם כל, אני באמת מבין לליבם של הסטודנטים. אנחנו בסיטואציה מורכבת, לא פשוטה, וישנם לא מעט אתגרים שעומדים בפנינו. אבל מכיוון שציינו פה את שמה של מכללת עזריאלי, אז אני אתן דוגמה כדי להבין שהמכללות הציבוריות נותנות את דעתם על המציאות, וכן נותנות מענה. לפעמים המענה לא מוצא חן בעיני חלק מהאנשים, אבל הוא קיים.

לפני יותר מחודש, התכנסה ההנהלה האקדמית, ביחד עם יושב-ראש אגודת הסטודנטים המקומית, גיבשו מתווה, ודרך אגב, המתווה הזה אמר, בוא נעשה כרגע את בחינות מועדי א' כבחינות פרונטליות, נקדים את תחילת מועד סמסטר ב', ונפתח חלון של שלושה שבועות, בעוד חודש וחצי, אחרי שהגל יעבור, כדי שנוכל לתת לסטודנטים את המענה, למי שלא יוכל להגיע בתקופה הזאת, והוא יוכל להגיע למועדי ב' שיהיו לפני פסח בעוד כחודש וחצי. נכון, זה לא מיד, צמוד, אבל זה הרבה יותר טוב מאשר בחינות פרוסות על פני כל סמסטר ב'. ודרך אגב, ככה היה בעבר.

הדבר השני שאמרנו, כל סטודנט, גם בלי שתהיה לו איזושהי בעיה, בין אם הוא מבודד או חולה, יוכל לבחור שני מועדים מתוך שלושת המועדים, כי יש גם מועדי ג', אפילו ללא הצדקה, כשבדרך כלל צריך הרבה אישורים כדי לקבל מועדים מיוחדים.

רפי, אבל אתה מבין כמה זה לא נוח לסטודנטים, בנוסף לכל הבחינות שיש להם, לעשות בחינה נוספת במועד ב' בסמסטר הבא. כלומר, עזוב את כל העניין של לשכוח את חומר הלימוד וכולי.

כן, אבל הם עושים את זה תוך כדי. גברתי היושבת-ראש, הם עושים את זה תוך כדי חלון נקי מבחינות. ודרך אגב, אני רוצה להסביר משהו, כי הדיון פה סוטה מהנושא של בחינות מקוונות. מה קרה לנו בעצם עם הבחינות המקוונות? על מה אנחנו מתמודדים עכשיו? על התקפות האקדמית של הדברים, כי כשעשינו בסוף השנה שעברה את הבחינות הפרונטליות, יצאנו למקומות שאף אחד מאיתנו לא רצה להיות בהם. היה לנו כפול בעבירות משמעת של אי תקינות בבחינות.

גילינו שהסטודנטים שסיימו את המועדים – נוצר פער גדול בין הבחינות של מועדי א' לבחינות של הקיץ, שהיו בחינות פרונטליות, וכתוצאה מזה, אחוז חוזרי שנה א' שלנו עלה דרמטית למקומות שאתם לא מדמיינים. אנחנו הגענו למצבים ש-25% מתלמידי שנה א' במחלקה מסוימת הם חוזרי שנה א', כי בעצם לא ידענו בבחינות שהיו בסמסטר א', לא הצלחנו לקבל את המידע המדויק והמתאים לגבי היכולות שלהם, לא יכולנו לעזור להם. הגיעו לסוף השנה, עשו בחינות פרונטליות, ואז התגלה שבעצם יש פערים מאוד קשים, והתוצאה הייתה לא טובה.

עוד דבר שצריך להבין לגבי המכללות המתוקצבות, לכל מכללה יש אופי משלה והיא מתנהלת בצורה נכונה ומתאימה לסיטואציה. במכללת עזריאלי אמרתי מענה אחד. יש מכללה אחרת שאמרה, אני מתחילה יותר מאוחר, אז אני דוחה את תחילת הבחינות בשבועיים כדי לתת מענה טוב יותר. דרך אגב, יש דבר שלא דיברו עליו פה, זה שאצלנו, לפחות במכללת עזריאלי, יותר משליש מהבחינות הן בכלל הערכה חלופית. עליהן בכלל לא דיברו. נכון, יש חלק שהוא פרונטלי. אבל יש גם חלק לא מבוטל שעבר בכלל להערכה חלופית, לעבודה או עבודת בית או בחינה בזום, או כל דבר אחר. זאת אומרת, ניתן מענה, המוסדות נותנים את המענה הנכון כדי לאפשר לסטודנטים – אנחנו רואים אותם - - -

אבל אומר לך יושב-ראש ההתאחדות שיש מוסדות שלא נותנים את המענה. אז אתה לא יכול להגיד שכן נותנים. שייתנו מענה גורף. שבכל מוסד ומוסד, קודם כל, יערבו את הסטודנטים בקבלת ההחלטות. הסטודנטים הם חלק, שלא לומר, "החלק" מהמוסד. הם לא אורחים.

חבר הכנסת כסיף, אני איתך ואתה יודע שאני איתך, ואתה יודע שאנחנו בעד הסטודנטים, ואתה יודע שבכל מוסד מקיימים את הדיון עם אגודת הסטודנטים. אלא מה? לפעמים קורה שאגודת הסטודנטים לא מסכימה. אז כשלא מסכימים זה אומר שלא מקיימים דיון? הרי גם עכשיו, בדיון כאן, לא כולנו מסכימים על אותו דבר. אבל אנחנו עדיין מקיימים דיון נכון לעשות את הדברים.

אני מחזק אותך. מה שברור פה הוא שיש לנו צורך בחובת התייעצות, אבל לא לקבל את דעתם. בסופו של דבר, זה לא דמוקרטיה. בהשכלה הגבוהה יש סטנדרטים, ולא הסטודנטים קובעים את הכול. אני מצטער.

בוודאי. הסטנדרטים חייבים להיות אקדמיים, אבל גם ראויים וצודקים. לא מדובר פה על וטו. אני לא מדבר על זה שתהיה זכות וטו. אבל צריך קצת היגיון. אולי לא היית קודם. אני לא זוכר, ידידי. אבל נאמר קודם שיש מוסדות שלא מכבדים את מה שנדרש מהם, ומוסדות אחרים כן מקבלים. על זה מדובר, לא מעבר. רק על זה מדובר.

חשוב גם להגיד שאנחנו לא דורשים מאה אחוז פרונטלי. גם בשנתיים האחרונות, מבחנים שלא הייתה ברירה, התקיימו בצורה פרונטלית. אבל יש המון פקולטות, כמו מדעי הרוח, כמו משפטים, יש עוד פקולטות נוספות, שיכולים לעשות את זה מהבית בצורה מקוונת ומחייבים אותם להגיע בצורה פרונטלית, מהמקום הזה שאין תקנות. ואולי כן יהיו תקנות, כמו שנאמר קודם, ממשרד הבריאות, ויביאו איזה שהם קווים מנחים בסיסיים.

אני דוחה, לפחות מבחינת הריכוזיות. לכל אוניברסיטה יש מציאות ותשתית אחרת. אני יכול להעיד בתור פרופסור שהעברי קורסים בכמה פקולטות, ואחותי גם פרופסורית באוניברסיטה העברית, בתזונה, והסיפור הזה הוא פשוט פתח לרמייה. זה ניסיון מעשי שנורא ניסיתי לאחד.

מה הפתח לרמייה? לא הבנתי.

יש טכנולוגיות מתקדמות מאוד.

והיו למוסדות שנתיים להיערך.

אני יודע. אבל בכל זאת, אני השארתי את המכללות פתוחות וכולי.

אני חושב שלהתייחס לסטודנטים כברירת מחדל של רמייה, זה דבר חמור מאוד.

חברים, אני מבקשת לתת לרפי אבירם את ההזדמנות לסיים את דבריו. בבקשה, רפי.

אני אסיים את דבריי בקצרה. הניסיון להביא לאכיפה של מתווה אחיד על כל המוסדות האקדמיים, ואני מדבר עכשיו רק על המכללות המתוקצבות, הוא שגיאה מכיוון שהוא יביא לזה שאנחנו לא נצליח, או שמוסדות לא יעשו חלק מהדברים כי הם לא יעמדו בתקנות, ואז זה שוב יבוא לרעת הסטודנטים. אנחנו פועלים לטובתם של הסטודנטים. צריך להבין את זה. בכל הקשיים אנחנו מתייעצים עם הסטודנטים, אנחנו משתפים אותם בתהליכי קבלת ההחלטות, ואני חושב שהמתווה הנוכחי של כל מוסד מוצא לעצמו את המענה המתאים, בסופו של דבר, יביא לתוצאות טובות יותר. תודה רבה.

אני רוצה לציין במשפט אחד, שבשנת 2020 הייתה תקופה שאסור היה לעשות בחינות פרונטליות. הייתה גם תקופה כזאת בטיפול במגפה.

נכון. ברור.

זו הייתה החלטה של המל"ג.

- - - מי שהיה ישר והלך לפי הציפיות, יצא פראייר, וזה בעצם מדיניות שאנחנו חייבים למנוע אותה. ולכן אני בעד התייעצות, אבל אם אין תשתית פיזית או יכולת טכנולוגית להבטיח את האמינות, אני לא רוצה להעניש את הסטודנטים הישרים, שהם הרוב הגדול.

נכון. צריך למצוא את הדרך שלא חוטאת בזה ולא חוטאת בזה.

אני רוצה לסכם את הדברים. נאמרו דברים, גם בדיון הקודם שנערך ב-22 ביוני, וגם שם אותן מסקנות דיון. קודם כל, היה חשש מאוד גדול עם נשירה של סטודנטים שעלולים לא לסיים את שנת הלימודים הנוכחית, ולא ימשיכו בלימודים בשנה הבאה. זה היה גם בגלל המצב הכלכלי. המוסדות האקדמיים מנסים לתת פתרונות לכלל הבעיות, תוך שמירה על נהלי משרד הבריאות – שלושה מועדי בחינות, גמישות בתאריכי הבחינות, הערכה חליפית על ידי מטלות בית וכולי. עד עתה סטודנטים נבחנו בזום. עתה המוסדות האקדמיים מחייבים את הסטודנטים להיבחן בתוך כותלי המוסדות. הדבר עלול לסכן אותם בהדבקה, וכבר קרו מקרים כאלה. כלומר, הבעיה הזו היא לא חדשה. היא בעיה שדנים בה כבר מעל חצי שנה. זה בטוח.

קודם כל, אנחנו דואגים לבריאותם ושלומם של הסטודנטים במדינת ישראל. אנחנו מבינים שברוב המכללות והאוניברסיטאות אכן יש מתווים שמאפשרים וגם מגינים על ציבור הסטודנטים. אני מבקשת מהמל"ג, בתוך שלושה ימים להעביר אלינו אחרי שהם ישבו בשולחן עגול והגיעו למסקנות לגבי שמונה עד 15, אותן מכללות שלא מאפשרות את הבחינות האלה מרחוק, אני מבקשת שיביאו לנו את המסקנות מאותן אוניברסיטאות, הנחיות ברורות שירדו גם למכללות, משום שהמכללות עצמן טוענות שאלו התקנות, שהתקנות לא מאפשרות להן את המבחנים מרחוק. אז להבהיר לאותן מכללות שאין הנחיה כזאת שלא מאפשרת מבחנים מרחוק, אלא זה נתון לשיקול דעתם. אנחנו מבקשים מהמל"ג להוריד הנחיות ולהבין מה הן ההנחיות.

בעוד כמה ימים אני אעיין באותם דברים שהמל"ג יעביר אלינו, לוועדת החינוך. חברי הוועדה יעיינו בהם, ולאחר מכן, בשבוע הבא, אנחנו נקיים דיון ספציפי בעניין הקורונה ותקנות הקורונה לעניין האוניברסיטאות והמכללות. ואנחנו נכריע אם נעשה מספיק, ואם אותם פתרונות הם פתרונות יעילים וטובים שבסוף משקפים את הצורך בשטח, או שוועדת החינוך תיאלץ להתערב ולהוסיף לאותן תקנות גם הוראות והנחיות לאוניברסיטאות ולמכללות.

אפשר להוסיף שני דברים?

אנחנו מה זה באיחור.

אבל אני רק רוצה לשאול שאלה. כשאת מדברת על שולחן עגול, הכוונה היא בהחלט להתייעץ עם אגודת הסטודנטים.

המל"ג יודע איך לעשות את זה. אני סומכת - - -

אבל אנחנו רוצים להבטיח שהסטודנטים ישבו מסביב לשולחן.

כן, כן. בוודאי. הם גם אמרו שיש להם שיח פתוח. הם בקשר איתם. ברור ומובן מאליו שהם גם יקבלו מהם את השמות של האוניברסיטאות ושל המכללות שלא מאפשרות את זה. אני מניחה שהם יוציאו מכתבים. אני רוצה לראות איך הם מטפלים בזה, כאשר ניתן להם כל הכוח. לא לקחנו מהם שום כוח או יכולת. אני רוצה לראות איך הם מטפלים בזה. אם הוועדה תחשוב שהם לא מטפלים בזה בצורה הראויה, אנחנו נשקול את הכוח שלנו. אבל אני מעדיפה לא להתערב בעניין.

נכון מאוד.

אבל אם אנחנו רואים שיש כשל חמור, אז במקומות הנקודתיים האלה אנחנו נתערב. אין מה לעשות.

הערה קצרה קצרה. רק תוספת. קודם כל, אני מברך על הסיכום כי אני חושב שהוא ראוי, וגם העירוב של הסטודנטים חשוב. רק הערה קצרה, בתקווה שבאמת תהיה אפשרות למבחנים מקוונים, צריך גם לתת את הדעת על אלה שאין להם את האמצעים, איך פותרים את הבעיה הזאת. גם זה חשוב.

אני חושבת שהיום, בציבור בסטודנטים, זה נדיר.

לא. לא נדיר. בבן גוריון ובמכללות באיזור, כמו ספיר, שיש בהם אחוז גבוה מאוד של סטודנטים ערבים מהנגב, הייתה בעיה מאוד קשה גם של תשתיות וגם של אמצעי קצה. אז צריך לתת על זה את הדעת גם.

טוב, בסדר. אפשר להוסיף את זה גם כן.

תודה רבה. הישיבה נעולה. תודה רבה לכל מי שהגיע. תודה רבה לוור"ה, למל"ג, לאגודות הסטודנטים השונות, ליושב-ראש אגודת הסטודנטים שביקש ליזום את הדיון החשוב הזה. תודה רבה לכל חברי הכנסת שלקחו חלק והשתתפו. תודה רבה לך, חבר הכנסת יוסי שיין, שהחלפת אותי בתחילת הדיון.

בשמחה רבה. וצריך לומר שאין פה, כפי שאמרתי לפני שהגעת, חברת הכנסת השכל, אין פה שום מאבק. יש פה ניסיון של כל הגורמים, של הסטודנטים, אני משוכנע, ושל אנשי אקדמיה, הבכירים והמרצים, וכולם, לקיים מערכת בתנאים לא פשוטים, תוך כדי שמירה על בריאות הסטודנטים, בריאות הצוות, וגם שמירה על הסטנדרטים האקדמיים. והמאבק הזה הוא מאבק לא פשוט. הוא מאבק עולמי כמעט.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15.