פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



23
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 12:30

התאמת לוח חופשות בבתי"ס לימי עבודת ההורים- דיון המשך

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז – (באמצעים מקוונים)
אלון טל
עופר כסיף
מאיר פרוש

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

יוסי מרגוניסקי - חטיבת המחקר, בנק ישראל

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דורית חזן - יו"ר ארגון הגננות, ארגון גננות מחנכות

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

גיא סגל - חטיבת המחקר, בנק ישראל

מיכל חילי וקסמן - עו"ד, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

זיו עומר - ראש צוות התאמת ימי חופשה, הנהגת ההורים הארצית

עידו ברנר - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אלעד מלכא - מנכ"ל האינטרס שלנו

תמי סלע

יהודית גידלי

אושרה עצידה



התאמת לוח חופשות בבתי"ס לימי עבודת ההורים – דיון המשך

צוהריים טובים לכולם. אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. נקיים היום דיון חשוב בנושא: התאמת לוח חופשות בתי הספר לימי עבודת ההורים. כבר שנים דנים בנושא זה והוגשו אין ספור הצעות חוק על ידי חברי כנסת שונים. במשק יודעים שזהו הדבר הנכון לעשות משום שיש פה חיסכון אדיר לכלכלה הישראלית, למעסיקים, לעצמאים. יש היום לילדים 72 ימי חופש בעוד שלהורים אין את ימי החופשה הללו והם נאלצים לעבוד. אם נוכל לעשות התאמה בין ימי החופשה של הילדים הללו לימים של ההורים זה יתרום לזמן המשפחתי שלהם שבו הם יוכלו לבלות ביחד מבלי למצוא כל פעם פתרון יצירתי כמו: סבתא אחת בשבוע אחד, בשבוע אחר הסבתא השנייה או שכנה. יוצא מצב שכבר ממצים את כל השכנים בבניין ועדיין נשארו עוד שבועיים בהם לא יודעים מה לעשות עם הילדים.

המטרה היא לראות איך אנחנו מייצרים את הבסיס הטוב ביותר להורים, למורים, לתלמידים ולכלכלה הישראלית. כבר שנים יודעים שהדבר הזה צריך לקרות, אבל עד היום לאף אחד לא היה אומץ להרים את הכפפה ולהתחיל לדחוף ביתר שאת כדי שהדבר הזה ייצא לפועל. בוועדה גובש מתווה, וצריך לדבר איך המתווה יהיה, כמה ולמה. זו הסיבה שקיימנו את הדיון הקודם וזו הסיבה שאנחנו מקיימים גם את הדיון היום.

צר לי מאוד שגם יפה בן דוד וגם רן ארז החליטו להחרים את אותה ישיבת ועדה ולא להגיע ולא לשלוח נציגים. זה עצוב שהם מסובבים כך את הגב בדיון בנושא הזה, שאמור להיות פתוח, דיון שמקבל בתוכו את השיקולים של המורים, ונדבר על נתונים. זה מראה לי באמת סוג של חוסר נכונות, ואפילו לא סוג של הקשבה או שיח מסוים. כלומר, יש פה איזושהי נעילה בתוך עמדה ונגמר הסיפור ושאף אחד לא ידבר איתנו. הדבר הזה הוא רע. הוא רע למורים, לילדים, ובכלל לאזרחי ישראל. עצוב לי שזו ההתנהלות. עם זאת, אנחנו לא נוותר ונמשיך לקיים את הדיונים האלה ונדאג לקדם את הנושא.

תמי, היועצת המשפטית של הוועדה, תציג בפנינו את המתווה, ולאחר מכן נקיים דיון.

מבלי להיכנס לפרטי פרטים, למעשה, זו הצעת חוק שהוגשה על ידי יושבת-הראש וחברי כנסת מהוועדה בעקבות הדיון שהיה פה ודיונים קודמים. בגדול, הוא מדבר על מעבר לחמישה ימי לימודים כברירת מחדל. להבדיל מברירת המחדל הנוכחית של שישה ימי לימודים עם אפשרות באישור לקצר לחמישה - פה זה הפוך. מתווה של חמישה ימים עם אפשרות באישור, וגם באישור של ועדת החינוך, לעבור לשישה ימים על פי אמות מידה שוויוניות וענייניות. וכן, התייחסות לפתיחת שנת הלימודים ב-1 באוגוסט במקום ב-1 בספטמבר. כלומר, קיצור החופש הגדול ויצירת רצף של תחילת שנה. לאחר מכן, איחוד של חגי תשרי לחופשה אחת, וזה בשונה מהקיים. אחר כך יש שינויים. כמו שאמרת, אפשר לדבר על הפרטים. יש איזשהו ניסיון לקצר חלק מהחופשות. יש הרבה ימים לפני חופשת פסח, אסרו חג יורד, ל"ג בעומר, ועוד כל מיני ימים, וזאת כדי לייצר התאמות.

יש פה אפשרות לעשות התאמות בתקנות שיובאו לפחות 60 יום לפני תחילת שנת הלימודים לוועדת החינוך עם איזושהי מגבלה של גריעה או הוספה מימי החופשה עד חמישה ימים, והוראה שמתייחסת לתוספת ימי חופשה גמישים לעובדי הוראה בנוסף לכל מה שקבוע בהסכמים או בדין שיינתנו להם וייקבעו בתיאום עם מנהל מוסד החינוך כדי ליצור איזשהו פיצוי או התאמה גם למורים - זה המתווה שנקבע בהצעת החוק הזו.

יש פה עדיין הרבה דברים שצריך לעבוד עליהם. בין היתר, על המגזר הלא יהודי, שכרגע זה לא מתייחס אליו, המגזר החרדי ששונה מבחינת החופשות. יש כל מיני פרטים חשובים שיהיה צורך לדון בהם.

תודה רבה, תמי.

חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

אני מבין שארגון המורים וההסתדרות שברו את הכלים?

הם כנראה לא מעוניינים להיות שחקן ולדון בעניין הזה. בסוף הם אמורים לייצג את המורים. הם מתנערים מהאחריות הזו. זו החלטה שלהם.

אחד הדברים היפים בממשלה הזו זה השינויים ברגולציה ובכל כך הרבה דברים שעשינו מהיום הראשון שהיא קמה. יש גם דברים קשים וראינו אותם אתמול. אחד הדברים שמאוד קשה לי איתם, וראינו את זה גם בוועדת הקנאביס הבוקר, זה האטימות של הרבה מאוד משרדים. ראינו היום איך המשטרה אטומה ולא זזה ימינה ושמאלה וכל הזמן: אי-אפשר, אי-אפשר, למרות שצריך. גם במערכת החינוך יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשדרג ולשפר ולצאת מהקובייה. בואו נחשוב איך אפשר לעשות דברים אחרת בהרבה מאוד דברים, החל מנושאים שקשורים לספורט, במיוחד בתקופת הקורונה.

הנושא הזה הוא דבר ענק והוא מאוד מאוד חשוב למאות אלפי משפחות, להורים שעובדים וקשה להם, במיוחד כאשר הילדים קטנים. אני באמת מצפה מארגון המורים ומההסתדרות המורים לבוא, לשבת ולדבר, ולהגיד: זה טוב, זה פחות טוב. בואו נעשה איזשהו שיח. אי אפשר להגיד: לא, אנחנו לא מוכנים לשמוע, אנחנו החכמים ביותר בעולם, אל תגעו בנו. זה לא עובד כך.

נכון.

אני מקווה שיפה והאחרים שומעים אותנו. גם יפה וגם רן ארז הם מורים לחינוך גופני. הם הגיעו מעולם הספורט ועברו לפוליטיקה של החינוך. יש בינינו גם מהמשותף. הם צריכים להגיע, לשבת ולדבר, אחרת לא נצליח לעזור גם למורים.

לחלוטין. אם בקואליציה הזו מסוגלים לשבת ולהגיע להסכמות ולדיונים, למרות שלפעמים הדיונים מאוד מאוד כואבים וקשים, בטח ובטח שהם צריכים להיות מסוגלים לבוא ולדבר על הדברים האלו.

חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

תודה רבה על הדיון. אני מסכים שהדיון הוא מאוד חשוב. ראשית, אני לא יודע מה הסיבה שנציגי הארגון והסתדרות המורים לא משתתפים. אני מצר על כך. מה שלפחות בעיניי לא נראה תקין בנושא פרוצדורת החוק, לא המהות, זה שהם לא היו מעורבים מלכתחילה. אם רוצים לקדם רפורמה בתחום החינוך שנוגעת באופן כל כך קשה והדוק לתנאי העסקת המורים, מן הדין שמלכתחילה כל הניסוח וכל הקידום או אי קידום החוק ייעשה באופן הדוק עם נציגי המורים וההורים.

עופר, האם החוק עלה לוועדת שרים לענייני חקיקה לדיון על מנת לקדם אותו? על מה הדיון היום? הדיון היום הוא בדיוק על זה. זה דיון מקדים על מנת לא להתקדם בחקיקה על הראש שלהם, על מנת לפתוח את הערוצים ולשמוע את התגובות.

נכון שזה עדיין לא עלה בוועדת שרים, וכן הלאה. יש לנו פה מסמך מאוד רציני של מרכז המחקר והמידע, וכמו תמיד אני מברך אותם על העבודה הקשה והרצינית שהם עושים. מסמך כזה היה צריך לצאת, וזה לא ביקורת על מרכז המחקר והמידע אלא עלינו, מלכתחילה תוך כדי דיון שיטתי יום יומי עם הנוגעים בדבר: ארגון ההורים, ארגוני המורים ומועצת התלמידים הארצית. אני חושב שהיה מקום לשתף בתהליך הזה.

אני לא טוען פה, אף אחד לא הסמיך אותי, וגם לא שאלתי ואני לא יכול לדעת, אני לא יודע מדוע הם לא משתתפים פה. אמרתי, אני מצר על כך. אני חושב שזו טעות. מבחינתי, אני לא מדבר בשמם, יש פה איזשהו פגם בכך שהם לא שותפו בתהליך – זה לגבי הפרוצדורה.

לגבי המהות - ברמה העקרונית, ואני מדגיש, העקרונית, ההתאמה ככל שניתן בין החופשות במשק לבין החופשות במערכת החינוך הוא רעיון טוב. מעבר לכך שזה חייב להיעשות כמובן בדיאלוג ובהסכמה, כפי שאמרתי, של כל הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות המורים, אני חושב שיש פה כמה דברים שהם בעייתיים גם מבחינת המהות. למשל, לא לקחו פה מספיק בחשבון, אם בכלל, את ההשפעה על המורים שכמעט או רובם ככולם יוצאים להשתלמויות ולומדים לימודים אקדמיים כדי להתקדם גם בתוך מסגרת מערכת החינוך. זה לא שהם מתבטלים אם הם לא עובדים יום אחד. אני יודע שיש כאלה שטוענים את זה, אבל הטענה הזו היא חרפה. כחלק מעבודתם השוטפת הם עוסקים בהשתלמויות ובלימודים נוספים והם צריכים את היום הנוסף הזה או יותר. הרפורמה כפי שהיא כרגע לא נותנת לזה מענה, זה דבר לא ראוי.

אשמור לי עוד דברים לומר אחר כך, נגעתי ממש בקצה קצהו של הנושא.

תודה על הדברים. חשוב לומר כמה דברים: קודם כול, זהו דיון המשך לדיון קודם שנעשה. מטרת הדיונים האלה היא לייצר הידברות ושיח פתוח על העניין הזה. אם לא היה מתקיים שיח, לא הייתי מקיימת את הדיונים האלה. היינו מגישים חקיקה, מנסים לקדם את זה, בלי עמדות, בלי להגיב, בלי כלום, ודוחפים את זה בכל הכוח. אבל זה לא נעשה כך. מטרת הדיונים כאן היא שיתוף של כולם, הבעת עמדה, קבלה, תיקונים, לקחת את מכלול השיקולים ולהבין איך ניתן לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, אחרת יש דרכים אחרות כדי באמת לא לעשות את זה בהידברות. לדעתי, המחשבה ששני הארגונים למעשה פשוט מחרימים את אותה הידברות היא לא נכונה והיא עצובה. בסוף הם לא מייצגים את אותם ארגונים שלשמם הם נמצאים בתפקידם.

עופר, חשוב לציין שהמעבר הוא מעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע. אם מדברים על תנאי העסקה וכו', אלו דברים שגם בהם צריך לדון. מקצרים את זה ביום.

לא מקצרים ביום. להבנתי, ותקנו אותי אם אני טועה, מדובר בכך שבתי הספר יהיו פתוחים חמישה ימים בשבוע. יש עם זה שתי בעיות: ראשית, הרבה פעמים ימי שישי מוקדשים לתגבורים, וצריך לשמור את זה פתוח כאפשרות. שנית, זה שבתי הספר יעבדו לכאורה חמישה ימים בשבוע, זה לא אומר שכל אחד מהמורים צריך לעבור את החמישה ימים בשבוע. כלומר, צריך לפחות לשמור, אם לא לחזק את זה יותר, את האפשרות של המורים להקדיש לפחות יום בשבוע להשתלמויות וללימודים. אסור שזה ייפגע.

אם אלו לימודים אקדמיים אז באמת דובר כאן על כנראה לתת להם גם כן עוד יום ללימודים אקדמיים, השתלמויות. השתלמויות אפשרות לעשות גם אחר הצוהריים, גם בימי שישי. צריך לפתוח ולדבר על זה.

חבר הכנסת טור פז, נמצא איתנו בזום. בבקשה.

קודם כול, מה שלומך?

שלום לכם, צוהריים טובים. שלומי בסדר, אני מחלים. אני מקווה להיות איתכם כבר בשבוע הבא.

הרבה בריאות.

גברתי היושבת-ראש, אני שמח מאוד להיות איתכם. אני הצטרפתי להצעת החוק כי היא מצוינת. נושא החופשות הוא לא נושא צדדי אלא נושא מהותי בשינוי מערכת החינוך. כאשר הצעת החוק המצוינת הזו תוגשם היא תשנה דברים מהותיים בדרך בה אנו נותנים חינוך לילדנו. אני רוצה להביא כאן ראיה מספר שנקרא: "מצוינים: ממה עשויה הצלחה", ולשתף אתכם במחקר שנעשה בארצות הברית שמדד סיבות לפערים חברתיים. הסוציולוג קארל אלכסנדר מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בדק 650 תלמידים בכיתות א' במערכת החינוך הציבור, והוא בדק מה קורה להם במהלך שנותיהם ביסודי. הוא ראה כשהם התחילו את כיתה א', כמו אצלנו, היו להם פערים חברתיים מסוימים, פערים לימודיים, שבאו לידי ביטוי, למשל, בדרך שבה הם עונים למבחני קריאה וכתיבה, ובסוף כיתה ו' הפערים האלה גדלו, וזה לא מפתיע. לצערנו, זה קיים גם אצלנו. הוא בדק מתי זה קורה. הוא עשה שני מבחנים: אחד ביולי ואחד בספטמבר. תראו כמה זה רלוונטי לנו. הוא גילה שהילדים החזקים במהלך הקייצים, אחרי כיתה א', ב', ג', ד', ה', רמתם במבחן עולה ב-52 נקודות. כלומר, בקיץ ההורים של הילדים האלה אתגרו אותם בבית ושלחו אותם גם לחוגים, ולכן הרמה שלהם עלתה דרמטית כך שהם השתפרו לאורך הקייצים. לעומת זאת, הילדים מהרקע החלש והנמוך דרכו במקום. הוא הראה במחקר המאלף הזה לאורך מספר שנים זה שכשמודדים את מערכת החינוך הציבורית אז בעבודה עצמה יש תמיד נקודות לשיפור אבל כל אחד מהילדים פחות או יותר נשאר בקו שלו. הפערים גדלים בקיץ. הוא טען בצורה ברורה שחופשה של חודשיים וחצי, כמו אצלנו וגם בארצות הברית, היא המאפיין מספר אחד לפערים. אם מורידים את כמות חופשת הקיץ ונותנים אותה לא במכה כי החודשיים וחצי האלה מנתקים את הילדים, וזה פוגע במיוחד בחלשים וזה מחזיר את הילדים אחורה, אם מורידים את המשתנה הזה הילדים פחות או יותר מתקדמים באותו קו. כלומר, הוא הראה בצורה ברורה, ואציג את זה כשאהיה בוועדה כי קשה לי בזום, שחופשת הקיץ היא אחד הגורמים לפערים חברתיים בעולם. זה מחקר מתוקף.

מהתרשמות לי כמנהל בית ספר, כשהיינו משתפים האחד השני בחדר המורים, היינו אומרים שבתחילת ספטמבר רואים שילדים שיש להם בית חזק וחברה חזקה שמחזקים אותם כל הזמן, חוזרים לבית הספר עם ניצוץ בעיניים מהקיץ, והילדים האחרים, שלא היתה להם תמיכה או חוגים, הסתובבו ברחובות וצברו פערים כל הקיץ. ילדים אלו חוזרים מה שנקרא הפוכים ולוקח חודש-חודשיים להחזיר אותם בכלל לתלם הלימודי. הבזבוז הזה שקורה שמעצים את הפערים החברתיים בעולם ובישראל בצורה דרמטית.

לכן, הצעת החוק שלנו היא צודקת ונכונה. קודם כול, כולם יודעים שיום שישי הוא יום מבוזבז במערכת החינוך וכולם יודעים שהחופשות בישראל לא מאוזנות: חופשת קיץ אדירה ואין כמעט חופשות באמצע השנה. הצעת החוק מאזנת. ראשית, היא קובעת חמישה ימי לימודים בשבוע. יום שישי בישראל הוא לא באמת יום לימודים. שנית, היא גם מאזנת את החופשות לאורך השנה. שלישית, וזה לא פחות חשוב, היא נותנת לכל מורה חמישה ימי חופשה גמישים לאורך שנת הלימודים, וזה נקבע בהצעת החוק. זה נדבך נוסף ומצוין שבו הלכנו לקראת המורים. מורה שרוצה היום חופש במהלך שנת הלימודים לא יכול לקבל אותו משום סיבה שהיא, וכך יהיו לו חמישה ימים גמישים באישור מנהל. לכן, יש פה איזון מידתי בין צורכי המורים, צורכי התלמיד וצורכי מערכת החינוך היום. זו הצעה נכונה ואנחנו צריכים להתעקש עליה. תודה רבה.

קינלי, אני מתגעגע אליך. יש לך ניסיון רב. עד כמה ארגון המורים והסתדרות המורים יילחמו על הנושא הזה? אני באמת רוצה להבין למה נלחמים.

סימון, אני אומר לך בכנות. להבדיל מתחומים אחרים שבהם לא תמיד אני רואה עין בעין עם ארגוני המורים, יש לי הצעת חוק שמקשה עליהם מאוד העוסקת בנושא חוזים אישיים, אני חושב שבנושא החופשות יושבת-הראש בנתה כאן הצעה מידתית ונכונה. היא הצעה שרואה את מכלול הצדדים ולא רק צד אחד. מצד אחד, יש פה שינוי חופשת הקיץ, שהוא נושא מהותי, כשאת זה משלים חמישה ימי לימודים בשבוע ולא שישי, וזה פשוט לתקף את המצב שקורה גם כך בחלק מהמערכת, או באופן גלוי, ויש בתי ספר רבים בישראל שכבר עברו לחמישה ימים, או באופן אפור כשעושים את זה בלי ליידע. הדבר השלישי, הדאגה לגמישות המורים. זה דבר שמציק לכל המורים. מורה שרוצה לנסוע לבקר קרוב משפחה חולה שלו בחו"ל לא יכול.

את זה אני מבין. מה המלחמה הגדולה של ההסתדרות והארגון? הרי בסוף יהיה אותו מספר ימי חופש.

ההיפך, הם מקבלים יותר.

לא, לא. אני הסברתי קודם, לא בשמם, איך לדעתי צריך לראות את זה.

אני לא רוצה להיות דובר של ארגוני המורים. חלק מהזמן חלק מהשפה בישראל הפכה להיות של: דובון לא לא. קודם כול אומרים: לא, ואז ידברו. מדובר בהצעה מידתית, לא קיצונית, שקולה, מקצועית, טובה גם למורים וגם להורים, טובה למערכת החינוך בישראל, טובה לחלשים בישראל, תקפיץ קדימה את החלשים, ולכן דינה לעבור. אני מקווה מאוד שגם ארגוני המורים יראו זאת כך.

אני דורית חזן, אני יושבת-ראש ארגון גננות מחנכות. אני רוצה להתייחס לזילות כשאומרים: לא קורה כלום ביום שישי. יום שישי זה היום הכי - - -

אתן לך זמן. דורית, זה לא מתנהל כך. מדברים בזכות דיבור. חבר כנסת יכול להגיד הכול. הוא יכול לצדד בדבר אחר והוא יכול לבקר דבר אחר.

חבר כנסת לא יכול לזלזל בעובדי הוראה, ואני מבקשת לא להגיד שלא קורה כלום ביום שישי.

הוא לא זלזל בעובדי ההוראה ואני מבקשת לא להוציא דברים מהקשרם – ההיפך.

כשאני שומעת באוזן שלי שמישהו אומר - - -. אני חיה את המקצוע הזה. קורים כל כך הרבה דברים ביום שישי.

דורית, גם הוא חי את המקצוע הזה. יש לו ניסיון של שנים בתחום הזה. אני מבקשת לא להתפרץ ולא לדבר שלא ברשות דיבור. יינתן לך זמן נימוק ודיבור.

אני מקווה שתיקחי לתשומת לב את הדברים ושלא יפגעו בעובדי הוראה.

דורית, אני מבקשת. תודה.

קינלי האחרון שיעשה את זה.

זיו עומר, הנהגת ההורים, ראש צוות התאמת ימי חופשה, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו, בהנהגת ההורים, מטפלים בנושא הזה מזה תקופה ארוכה. עברנו על החוק הזה. אני חייב להודות שברמה הראשונה, לפני שנכנסים לפרטים, קודם כול עצם זה שבאים ומנערים את השמיכות במערכת החינוך כבר יש לו יתרון. מערכת החינוך לא השתנתה מאז שאני וההורים שלי היינו בבית ספר. אפשר לעשות דברים קצת אחרת. אנחנו לא הגאונים שהמציאו את העולם. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שפועלת בדפוסים מסוימים וכולם מתעקשים שזה הדבר הכי נכון ולפעמים צריך לבחון את עצמנו ולראות מה נכון ומה לא.

בהצעה יש דברים שלנו, ההורים, יהיה קל יותר לעכל, כמו קיצור החופש הגדול ורצף חופשות בחגי תשרי. זה משהו די הגיוני, ואני משער שההתנגדויות לזה יהיו בעיקר מצד התלמידים שבמקום חודשיים וחצי של בטלה יהיה להם עכשיו חודש פלוס חודש. ישנם דברים קצת יותר קשים לעיכול וזה המעבר לחמישה ימים. פה אנחנו עומדים לקראת סקר. אנחנו, בהנהגה, אמרנו שאנחנו צריכים לפנות לכלל ההורים ולראות מה הם חושבים. בדרך כלל קל לנו לייצג את דעות ההורים ולהגיד שאנחנו יודעים מה קורה בשטח, אבל יש פעמים, כמו הפעם הזו, שזה קצת קשה יותר. היינו אומרים לצאת כבר עם סקר ועצרנו את זה בגלל הקורונה. זה קצת ישפיע על דעות של הורים שנמצאים עכשיו שבוע-שבועיים עם ילדים בבית. נצטרך לחכות טיפה עם סקר כזה.

שנה הבאה, כמו שאתם יודעים, כבר יצאה הוראה של השרה לעבור בעל יסודי לחמישה ימים כך שיהיה פיילוט לפני כניסה לכלל בתי הספר. כאמור, אני מעדיף לחכות לדעות ההורים בנושא מעבר לחמישה ימים, אבל במידה וזה יוחלט בסופו של דבר אז גם כאן ישנם כמה דברים בהם צריך לטפל. אני עוזב כרגע את הדברים הקטנים, אבל אני חושב שהדברים הגדולים, והמחנכים והמנהלים בעיקר בעל יסודי יודעים את זה, זה קודם כול כמות החומר לבגרות. כמות בחינות הבגרות בישראל היא גדולה יותר מרוב מדינות העולם, מה גם שזה מצומצם לשנתיים ולא ליותר מזה כפי שהיה בעבר. אנחנו עכשיו באים ואומרים: יהיה יום פחות, יהיו 24 ימי לימוד פחות בשנה לילדים, ובמסגרת אותם 24 ימים פחות אנחנו מכניסים אותו חומר לימוד, וזה מהווה לחץ גדול על הילדים. אם היה בישראל יום לימודים ארוך עם ארוחת צוהריים מזינה אז היינו אומרים: בסדר, שילמדו עד ארבע-חמש. אבל זה לא המצב. למעשה, היום אנחנו אומרים: תלמדו עד חמש-שש במגמות טכנולוגיות, תחיו על סנדוויצ'ים, לא תעשו ספורט, וכל זה מכיוון שאנחנו רוצים לעשות שינוי. אני חושב שהשינוי הזה צריך לבוא יד ביד יחד עם הפחתת חומר לימוד.

בנוסף, העשרה בימי שישי. כרגע אני אומר את דעתי האישית, לא את דעת ההנהגה. אני אישית חושב שבתי הספר נותנים היום הרבה פחות ממה שהילדים זקוקים להם בחינוך למאה העשרים. העשרה מעבר היא מבורכת, ילדים צריכים אפשרות של יום בשבוע שבו הם יעשו ספורט אבל גם יעשירו את עולמם, וכל אחד מהמקום שלו. מי שרוצה להעשיר במחשבים, בישול, תיקון מכונות או בניית רובוטים – סבבה. אנחנו צריכים לתת להם אפשרות כזו. כאן אנחנו עלולים לייצר פערים נוספים מכיוון שישנן ערים שבהן זה קל והעיר תגיד: אוקיי, אין בעיה, אנחנו פותחים עכשיו חוגים לילדים ובואו ילדים ועשו אותם, אבל ישנן ערים שבהן זה פחות קל. פה המדינה צריכה להתערב, המדינה צריכה לבנות תוכנית העשרה לילדים בימי שישי. בכל מקום שבו זה מצריך סבסוד של המדינה אז שיהיה סבסוד של המדינה. אם אנחנו רוצים שיהיה פה שוויון, גם הפריפריה צריכה ליהנות מהעשרה ביום חופשי נוסף שיש להם ולא רק הערים החזקות.

אחת התפיסות שלנו כהנהגת הורים זה שצריך לחזק את המורים כלכלית ומקצועית. אם אנחנו אומרים עכשיו שהמדינה חוסכת מיליארד וחצי שקל לשנה כחיסכון ישיר ועוד כמה מיליארדים כמיסוי עקיף, אז חלק מזה צריך לעבור לטובת המורים. צריכים לדאוג לזה שכדאי יהיה להיות מורה בישראל, לדאוג לזה שהמורים יידעו שיש להם פה טווח קריירה שהם יכולים להתפתח ולגדול בתוכו והם יכולים לבוא הביתה ולחיות חיים מכובדים, ולא להגיד: אני מורה בשביל הנשמה, צועקים עליי מהבוקר ועד הערב, אני לא מקבל כסף בסוף החודש.

בסך הכול, חשוב שהנושא הזה מטופל. אני שמח שהוא מובא כהצעת החוק מכיוון שאם ארגוני המורים לא רוצים לדבר אז שיקבלו את זה בתור חוק וכנראה לא תהיה להם ברירה אלא להתיישר לפיו. ישנם עוד כמה תיקונים שצריכים לעשות בתוכו על מנת שהוא שוויוני והוגן לכולם. תודה רבה.

תודה רבה. כמובן שנשמח לקבל את ההערות בכתב לוועדה מטעם הנהגת ההורים הארצית.

סוניה פרץ, משרד החינוך, שלום וצוהריים טובים.

צוהריים טובים. בעיקרון אנחנו חושבים ששינויים מהסוג הזה צריכים להיעשות בהסכמה ולהסדיר אותם גם במסגרת הסכמי שכר עם המורים, כך זה צריך להתבצע. באשר להצעה – רשמתי לעצמי ראשי פרקים. נצטרך לעשות אצלנו איזשהו שיח פנימי כדי להתייחס אליה באופן ענייני ולהיבטים השונים.

האמת היא שביקשנו בדיון הקודם. אלו דברים שאמרתם בדיון הקודם. הגשנו את הנוסח על מנת שמשרד החינוך יוכל להביע עמדה. אני מבינה שאתם אומרים שהכול צריך להיעשות בהסכמה, בהידברות, הסכמי שכר, ואלו גם דברים שנאמרו. עם זאת, מבחינת חוות דעת מקצועית לעניין התאמת לוח החופשות, גם אם ברמה העקרונית יש תיקונים כאלו ואחרים שתצטרכו לקיים עליהם דיונים או התאמות מסוימות, הרעיון לפיצול החופש הגדול, להתאמת לוח החופשות לזו של ההורים, מה עמדת משרד החינוך?

שמעתי עכשיו את העקרונות.

לא העבירו אלייך את הנוסח לפני כן?

אני לא יודעת אם הוא הועבר. אנחנו נצטרך לעשות בכל מקרה דיון בתוך המשרד כדי להבין את המשמעויות.

אני כבר כמה פעמים עשיתי שבתון בניו זילנד, ולהם יש חשיבה אחרת לגמרי מבחינת ריווח החופשות. תלמידים לומדים עשרה שבועות ויש שבועיים חופש, עשרה שבועות, שבועיים חופש, ארבע שבועות סביב כריסטמס, שזה גם חופש גדול כי זה קיץ. האם אי פעם עשיתם איזשהו מחקר השוואתי כדי להבין את השיטות השונות? החלטה כזו צריכה להתקבל על בסיס פדגוגי מוצק ולא לפי אינטואיציות. יש שיטות שונות ואנחנו כאילו תקועים במחשבה של החופש הגדול שיוצא בחודשים הכי חמים, ואני לא יודע אם זה נכון. אני רוצה לדעת האם מישהו אי פעם בדק את הסוגיה הזו לעומק.

כאמור, זו סוגיה שעולה ונמצאת כל הזמן על סדר היום.

שאלתי: האם יש מחקר מסודר עם השוואה ועם מדדים כמו שצריך?

לא מחקר שבודק, אבל המענים שהמשרד נתן במהלך השנים לצמצום הפער בין ימי הלימוד לבין ימי העבודה היו בתי הספר של החגים ובתי הספר של הקיץ.

זה דומה יותר לקייטנות, אלו לא אותן מסגרות חינוך. חבר הכנסת אלון טל מדבר על נושא מאוד חשוב. כלומר, הדבר הזה כבר שנים סובב סביב משרד החינוך. יש כאן החלטה של ועדת החינוך מהכנסת העשרים, בראשות חבר הכנסת עודד פורר, שקבעה, המליצה והגישה למשרד החינוך את ההמלצות אבל הן לא יושמו. חבר הכנסת אלון טל: אוקיי, אותן המלצות של ועדת החינוך לא יושמו ולא התקבלו, אבל האם כתוצאה מכך לפחות עשיתם מחקר מקיף ומשווה בין-לאומי? הרי במדינות שונות זה עובד בצורות שונות וצריך לראות מה היתרונות והחסרונות לתלמידים, להורים, למורים, ואיך הדברים נעשים ואיך נכון להתאים את זה למדינת ישראל. ברור לכולם שהמצב הנוכחי לא עובד, וזה ידוע כבר שנים. אנחנו כל פעם מגיעים לחודש אוגוסט ואנחנו שומעים ברשתות החברתיות שכל ההורים פורסים באינטרנט את צרותיהם, את התסכולים, פיטורים מעבודה, עלויות אדירות. זה חוזר וחוזר וחוזר על עצמו כל שנה, והוגשו המלצות. האם לקחתם את זה תחת הכנפיים שלכם? האם ביצעתם מחקר, שולחן עגול, כדי לבנות סוג של מתווה שנכון לתלמידי ישראל? הרי כל הידע והניסיון אצלכם.

המתווה של המשרד היה בתי הספר של הקיץ.

כלומר, להשאיר את החופשות כפי שהן ולהוסיף בתי ספר של קיץ – קייטנות.

זה התחיל מבתי הספר של הקיץ בהוספה של שלושה שבועות לאותם גילאים שזה רלוונטי.

איזה גילאים?

נדמה לי שזה התחיל קודם כול בכיתות א'-ב', ואחר כך הוספנו, וזה היה בסמוך או קצת אחרי הוועדה של חבר הכנסת פורר, את בתי הספר של החגים. כלומר, הוספנו עוד מסגרת פעילות לתלמידים, ושם נכנסו גם גני הילדים, גם בחנוכה וגם בפסח, ובהתאמה גם למגזר הערבי.

האם יכול להיות ששמתם פלסטר על משהו שדורש סוג של ניתוח? האם יכול להיות שהפלסטר הזה הוא סוג של השתקה של אותן תלונות ששמענו לעניין התקציבים? יכול להיות שבמדינות אחרות, כמו ניו זילנד, עשו מחקרים וגילו את היתרונות הפדגוגיים האדירים והתאימו את זה.

בניו זילנד זה מאוד מסודר: עשרה שבועות לומדים ושבועיים חופש.

יש פחד מארגון המורים ומההסתדרות.

לא, לא. אני רוצה להגיב לדבריו של ידידי חבר הכנסת דוידסון ולחזק את דברי דורית. לא יכול להיות שהמורים יהפכו לשק חבטות, וזה מה שעושים כל הזמן. כל פעם מטילים עליהם כאילו הם אלה שלא בסדר. חברים, אמרתי אתמול במליאה בדיון אחר, ואני אומר גם פה: המורים ועובדי ההוראה ככלל, כמו רופאים ואחרים, הם ראש החץ של החברה שלנו. יש לי רק מילים טובות להגיד עליהם ועל הארגונים שלהם. לא תמיד אני מסכים איתם, לא תמיד הם מתנהלים לטעמי כפי שצריך, אבל כשאני מסתכל על התמונה הכללית הם עושים עבודה מצוינת וחשובה.

זה לא קשור. זה לא נורמלי שחודשיים וחצי ילד יישב בבית.

זה מאוד קשור, ואני מתייחס למה שאמר ידידי סימון.

אין שום קשר בין הדברים.

אני מכבד. אשתי מורה, אני הייתי מורה.

לא קשור, אמרת דבר. זה לא מכובד.

אני רוצה להבהיר משום שהדבר הזה עלה מספר פעמים. אין לי ספק, ולא נאמרה כאן מילה אחת על המורים. אין אדם אחד פה, בוועדה הזו, - - -

בואו לא ניתמם.

עופר, אני מבקשת לא להיכנס לדבריי עכשיו.

היתממות.

אין אדם אחד שיושב בוועדת החינוך, אחרי אין ספור דיונים שאנחנו מקיימים כאן, שלא חושב שהרוב המוחלט של המורים עושה עבודת קודש. אנחנו מעריצים את העבודה שהם עושים, אמרנו את זה אתמול בדיון. אין ספק ואין אחד שמזלזל במורים. יש ביקורת על אותם ארגונים שמייצגים אותם, שלעיתים לא מייצגים אותם בכבוד ולא מייצגים את האינטרסים שלהם.

אני מדבר על אותו דבר.

איך הם מייצגים את האינטרסים של המורים המתחילים כשהם נותנים את תוספות השכר למורים הוותיקים ומשאירים בצד את אותם מורים מתחילים?

גברתי, אני אמרתי שגם לי לפעמים יש ביקורות. אבל יש הבדל בין ביקורת לבין השתלחות. יש השתלחות לא פעם. לפעמים מרומזת – זה נכון.

עופר, לא נאמרה כאן מילה אחת, מילה אחת, על ידי אף חבר כנסת שהשתלחה במורים. המילים היחידות שנאמרו הן מילות ביקורת על ארגוני המורים, ובצדק.

גם לי היתה ביקורת שהם לא פה, אבל יש הבדל בין ביקורת לבין להפוך אותם לשק חבטות.

אל תעוות את הדברים.

אני לא מעוות, אני מדבר בדיוק על הדברים שנשמעו. זה מאוד מאוד עצוב לי שכך מדברים.

אשמח שתשמיע כאן ציטוט ותחזור על דברים שנאמרו שהשתלחו במורים.

אני התייחסתי למה שאמר ידידי סימון כרגע.

מה נאמר?

את חושבת שאני זוכר כל מילה? אני יכול להגיד מה רוח הדברים.

נו, באמת. זה לא יפה.

אני מדבר כאיש מקצוע. הייתי מורה הרבה מאוד שנים בגלגול הקודם. אשתי מורה.

גם אני. כולנו פה.

אתה צריך להבין שכשמדברים על פרויקט של פעילות הקיץ של בתי הספר, ב-52% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולמות ספורט בכלל. שמים את הילדים במקומות בהם אי אפשר אפילו להפעיל אותם. זה בייביסיטר, זה בכלל לא פעילות. אין בזה שום אלמנטים של שדרוג הילדים, לא בספורט ולא בדברים אחרים. חודשים וחצי של חופש טובים לעשירים שיכולים לשלוח את הילדים לקייטנות עשירות ולמקומות שיכולים לשדרג אותם, אבל חודשיים וחצי לא עושים כלום לילדי הפריפריה ולילדים העניים – זה מה שאמר קינלי. החלשים יורדים למטה והעשירים עולים למעלה.

זה לא מדויק. בוא נעמיד דברים על דיוקם. אני גם לא מסכים עם דבריו של קינלי מבחינה עובדתית, ואני לא מדבר כרגע על עמדות. ההשוואה לארצות הברית היא השוואה מאוד בעייתית ואומר מדוע. אני כבר מתנצל שאני אצטרך לצאת. מחכים לי בלשכה לפגישה חשובה, שזה לא ייראה כאילו אני בורח מוויכוח. שני דברים: ראשית, יש מה שנקרא בתי ספר לקיץ ובתי ספר לחגים מסובסדים. לטעמי, הם לא מסובסדים מספיק. צריך לסבסד אותם יותר ולהעמיק ולהרחיב אותם ושיהיה מענה הולם. אני מסכים איתך לגמרי כאן שלא ייתכן שהשכבות המוחלשות יופקרו בחודשי הקיץ. אבל אני לא מסכים, ועל זה דיברתי, שיהפכו את ארגוני המורים לגווניהם לשק חבטות. גם לי יש ביקורת. מותר וחובה להעביר ביקורת, אבל יש הבדל בין ביקורת להשתלחות. התחושה שלי, ושיהיה ברור, אני לא מדבר עליך, סימון, היא שהרבה מאוד פעמים יש השתלחות, לאו דווקא בוועדה אלא בכלל, ומתייחסים לציבור המורים דרך ארגוניהם כאילו זה חבורה של בטלנים שלא עובדת. אני לא אומר את זה לגבי איש פה בוועדה, אני מדבר על שיח כללי. הדבר הזה הוא מאוד מאוד פוגע גם בילדים.

בסדר, אבל אף אחד לא אמר את הדברים האלה כאן. חבל שאנחנו נגררים לדיון כזה במקום לדבר לעניין ההצעה.

צריך לעשות הכול כדי שתהיה פה הסכמה ונגיע למודוס ווינדי בין ארגוני המורים, נציגי התלמידים וארגוני המורים. זה אפשרי, זה מה שצריך לעשות.

אם הם היו מעוניינים בכך. אתה לא יכול לכפות עליהם ולהביא אותם לכנסת ישראל, בין היתר.

אני חושב שהם מעוניינים. יש לי ביקורת שהם לא פה. אם תרשו לי, אעשה מאמץ כדי שהם יהיו פה.

חבר הכנסת כסיף, סליחה. אנחנו לא עוסקים פה בחלוקת ציונים לארגון זה או אחר, אנחנו עוסקים במדיניות ציבורית וביקורת. חובתנו לפקח על מדיניות משרד החינוך. אם יש לנו חילוקי דעות עם ועד מורים או עם ועד הורים זה או אחר, חובתנו לדבר על זה. אותי מאוד מקומם שיש הפרש של פי 3 בין שכר של מורה ותיקה לעומת מורה מתחילה.

נכון, על זה אני מסכים.

מותר לנו להביע דעה.

אני לא אמרתי לא להביע, חלילה.

זו לא השתלחות, זו ביקורת עניינית. אתה אומר שאנחנו משתלחים.

לא, לא. בואו נדייק, עכשיו את ממש מסלפת את מה שאני אמרתי. אני אמרתי שיש לעיתים השתלחות, לא אמרתי שזה קיים עם מי מהחברים פה, בטח לא באופן סיסטמתי. אמרתי שיש הבדל בין ביקורת לבין השתלחות. אני מקבל את הביקורת. אפילו בתוכן אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת טל עכשיו על הפרש השכר, וכן הלאה. יש הרבה מה לבקר. העניין הוא לא להפוך את המורים או את ארגוניהם לשק חבטות, זה הכול. אני מתנצל שאני צריך לצאת.

תודה רבה.

חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

לא הייתי פה בתחילת הדיון, אבל אני מנסה לחבר את זה יחד עם הצעת החוק שגברתי היושבת-ראש הגישה. אנחנו מדברים על התאמצת לוח חופשות. לאחר שקיבלתי ממך את נוסח הצעת החוק ישבתי עם העוזר שלי וניסיתי לבדוק מה יקרה עם הצעת החוק שאת מגישה שמתחילים ללמוד מה-1 באוגוסט. גם שלחתי לך אס אם אס.

רק עכשיו ראיתי את זה. לא כל כך הבנתי מה זה.

חבר הכנסת דוידסון שאל ואני רוצה שגם הוא ישמע. אם היינו הולכים לפי הצעת החוק שלך בעשר השנים האחרונות אז היה קורה כך: בתשע"ב ה-1 באוגוסט היה י"ג אב. כלומר, יומיים-שלושה אחרי תשעה באב. בתשע"ג ה-1 באוגוסט זה כ"ה אב, בתשע"ד, לפני שבע שנים, זה היה בה' אב, בתשע"ה – ט"ז אב, תשע"ו – כ"ו תמוז, תשע"ז – תשעה באב, תשע"ח – כ' אב, תשע"ט – כ"ט תמוז, תש"פ – י"א אב, תשפ"א – כ"ג אב.

אני לא יודע מהי עמדת חברי הכנסת לגבי הצעת החוק שלך, אומר לך מה עמדתי. צריך לראות מה קורה עם ההתאמות לגבי המגזר החרדי. צריך להבין שחלק גדול מהמגזר החרדי בנוי על זה שההורים לא עובדים או לא לומדים דווקא בתקופה שאחרי תשעה באב עד ראש חודש אלול, ולפי זה בדקתי איפה נופל ה-1 באוגוסט. בשלושה שבועות האלה הכוללים והישיבות לא לומדים. אם הבעל לא לומד אז גם האישה מתאימה את החופש שלה לצורך העניין הזה ואז יוצאים עם הילדים בשלושת השבועות האלה. אם מדברים על התאמות אז צריך לראות מה קורה גם עם האוכלוסייה הזו שמונה חצי מיליון נפש.

לכן אנחנו מביאים את זה קודם כול לדיון מוקדם. אנחנו כרגע מקיימים דיון, זה לא משהו שהוגש לוועדת שרים והוא קבוע. היה חשוב לנו להגיש את זה ולקבל הערות כדי לדון ולראות איפה צריך לעשות תיקונים, ואת זה אמרנו בתחילת הדיון.

אם את הולכת על ה-1 באוגוסט זה פשוט קוטל את ימי החופשה של המגזר החרדי.

אנחנו נשמח לשבת ולראות. אמרנו שנדרשת התאמה גם למגזר הערבי וגם למגזר הנוצרי, ואין פה שאלה שאין אותה התאמה, ולכן גם נדרש לשבת לעניין המגזר החרדי.

אני רוצה לומר נקודה קריטית שאני מכיר ממשרד המשפטים. אתם אומרים שילמדו רק חמישה ימים בשבוע וזה אומר שלא ילמדו בימי שישי. במגזר החרדי לומדים ביום שישי. אם לא יכתבו שבמגזר החרדי אפשר ללמוד ביום שישי, בית משפט, מבחינתו, קורא את מה שכתוב.

יש כן אפשרות built in במוסד מסוים או בסוגים של מוסדות.

יש אישור. כתוב: במוסדות מסוימים יש אפשרות ללימודים באישור בימי שישי.

השר צריך להסכים לזה.

אני לא מכירה את לוח השנה ואת לוח הלימודים של בתי הספר החרדים.

מ-1 באוגוסט זה פשוט לא מתאים. לגבי לימודים ביום שישי – אני צריך הסכמה מיוחדת ואני צריך להיות בקואליציה כדי שיתנו לי אישור. אצלנו מלכתחילה זה בנוי שאנחנו לומדים בימי שישי, איך אפשר לכתוב בחוק שלא לומדים ביום שישי?

משום שהלימודים הם לימודים של חמישה ימים, כמו שקיים בכל מקום אחר בעולם. כלומר, כל המדינות האחרות מקיימות לימודים של חמישה ימים בשבוע.

אבל עד עכשיו מדינת ישראל למדה שישה ימים בשבוע.

רוצים לשנות.

אנחנו לא יכולים לקבל שינוי כזה, ריבונו של עולם. זו הרי שאלה של לימוד אצלנו. הם לומדים ביום שישי.

אתה ממליץ להעביר את לוח החופשות לפי לוח החופשות העברי?

אני מוכן לשבת ולנסות ולתאם. השאלה היא מה גודל האפשרויות ומה רוחב המחשבה אצלך שאפשר לשנות.

אנחנו צריכים להבין את האתגרים של לוח השנה מבחינת הלימודים של המגזר החרדי ולעשות שם התאמות למגזר החרדי, לעשות התאמות למגזר הערבי ולמגזר הנוצרי.

אם את רוצה שאעשה את זה איתך אז איתך.

בוודאי.

אני אפעל לפי מה שתגידי כדי שלא ייצא מצב שאנחנו חלילה - - -

מצוין.

ההמלצה הזו היא לא חדשה. עוד בוועדת דברת, שבדקה את כל נושא התאמת חופשות ב-2005, זו היתה חלק מההמלצה לקצר לחמישה ימים. הנושא הזה עולה כל כמה שנים. צריך התאמות למגזרים שונים.

אני חייב לומר לך שלא הייתי בוועדת דבר ושהייתי נגד ועדת דברת. מה לעשות, אני חי היום ב-2022.

אני רק אומרת שזה עולה שוב ושוב, זה לא חידוש.

נשב יחד עם היועצת המשפטית כדי להבין גם את האתגרים של מערכת החינוך החרדית, וכמובן שנמצא את הדרך לעשות את ההתאמות הנדרשות גם שם.

אני הולך לוועדת החוץ והביטחון. אני רוצה שיישבו איתי, אל תשכחו.

בסדר גמור.

שירה גרוס, משרד האוצר, בבקשה.

אנחנו מברכים על העיסוק הזה, אנחנו חושבים שמאוד חשוב לא להרפות מזה ולהמשיך ולנסות לקדם את השיח בצורה שתטיב באמת עם כולם. אני רוצה לחדד נקודה אחת. חייבים לעשות סדר ולסדר בצורה חכמה את שעות הלימוד ואת ימי הלימוד, אבל לעמדתנו אין צורך להוסיף שעות לימוד לילדי ישראל. לכן, צריך לשים לב שכל מודל שייבחר לא מוסיף שעות נוספות על פני השנה. גם ביחס ל-OECD, ילדי ישראל לומדים הרבה שעות ביסודי, וזו כנראה לא הדרך היעילה והנכונה לחזק את החינוך במדינת ישראל. אם אנחנו מוסיפים שעות לימוד אנחנו צריכים יותר מורים. אנחנו במדינה עם הרבה ילדים. יותר מורים זה להתפשר על איכות ההוראה, וזו נקודה שצריך לשים לב אליה בכל מודל שייבחר.

תודה רבה על הדברים.

יוסי מרגוניסקי, בנק ישראל, בבקשה.

תודה רבה לך, יושבת-הראש. שאלת הבהרה לעו"ד סלע לגבי ההצגה שלה. אני מבין שהמורים יעבדו אותו מספר שעות במשך השבוע, רק מבנה השבוע לפי ההצעה ישתנה. לא ילמדו יותר בימי שישי. לכן, נדמה לי שעולה מזה שיום הלימודים מתארך. יש פחות ימי לימודים במשך השבוע, יש אותו מספר שעות שהמורים מלמדים, לכן בהכרח יוצא מזה שיום הלימודים חייב להתארך. האם הבנתי נכון?

הצעת החוק היא הצעה של יושבת-ראש הוועדה ועוד חברי כנסת מהוועדה. הצעת החוק כרגע לא מתייחסת לזה באופן ישיר, אבל יכול להיות שבאמת מאחורי הדברים עומד ויש עוד כוונות.

היום המורים מלמדים חמישה ימים בשבוע.

נכון, ויש להם יום חופשי.

יש יום חופשי שאותו הם בוחרים. אנחנו כאן בוחרים בשבילם שהיום החופשי שלהם הוא יום שישי. לכן, כעיקרון, כביכול מספר השעות לא אמור להשתנות משום שהם מלמדים כאן חמישה ימים בשבוע והם מלמדים כאן חמישה ימים בשבוע.

אני חושב שמבחינה חשבונית, אם יש אותו מספר שעות, פחות ימים, - - -

לא, אבל יש מורה מחליף. נניח, ביום שלישי או ביום רביעי מגיע מורה מחליף. המורה עצמו לא מלמד את היום הזה. אתה אומר: במקום שיום שלישי יהיה היום החופשי של המורה, היום השישי יהיה היום החופשי של המורה. הוא לא ילמד, נניח, מראשון עד חמישי.

ועדיין מבחינה חשבונית, אני חושב שאם המורים מלמדים אותו מספר שעות, יש רק פחות ימי לימודים, יוצא מזה שיום הלימודים מתארך.

אבל המורים מלמדים היום חמישה ימים בשבוע. הם הולכים ללמד שם חמישה ימים בשבוע.

- - - שישה, ועכשיו זה מתפזר.

לא, לא. אתה מדבר על השעות שהם מלמדים. הם מלמדים כאן חמישה ימים בשבוע והם מלמדים פה חמישה ימים בשבוע.

הם לא מלמדים שישה ימים.

אף מורה לא מלמד היום שישה ימים בשבוע ואתה לא מצמצם את זה לתוך חמישה ימים בשבוע. כאן הם מלמדים היום חמישה ימים בשבוע ובהצעה שלנו הם גם מלמדים חמישה ימים בשבוע.

יש סטוק מסוים של שעות לימודים שהתלמידים מקבלים על-ידי אותם מורים. הוא מתפזר על פני שישה ימים. עכשיו אותן שעות מתפזרות על פני חמישה ימים: ראשון עד חמישי.

אתה תצטרך לצמצם אולי בחלק מהמקצועות. זה תלוי, יצטרכו לעדכן את מערכת החינוך. כמו שנאמר לפני כן, תלמידי ישראל לומדים את מספר השעות המרבי ב-OECD, ולכן שעות הלימוד של התלמידים יצומצמו, אבל שעות ההוראה של המורים נשארות אותו דבר.

אנחנו מסכימים שיש פה נקודה חשבונאית שחייבים ללבן כי אחרת זה לא מסתדר.

אין פה שאלה שתצטרך להיות התאמה של התוכנית הפדגוגית. גם היום אומרים שיש הרבה מקצועות שהם כן או לא נדרשים. יש היום מחסור אדיר במורים.

בחלק מהמגזרים.

כן, בחלק מהמגזרים יש מחסור אדיר במורים וזה הולך סוף סוף לצמצם את זה. יוכלו לנשום לרגע ולאייש את כל המקומות האלה ולא למצוא מורים מחליפים ללא כל ניסיון ורקע שבאים למלא שעה או שעתיים. זה הרי מה שקורה היום. מבחינה פדגוגית הדבר הזה רק ייטיב עם התלמידים משום שהם יקבלו מורים יותר איכותיים, תוכנית לימודים רצינית ולא איזה ניסיונות לאטום שעה פה ושם. אנחנו כמובן נדון בזה בהמשך, אבל שעות ההוראה של המורים נשארות אותו דבר. ההיפך - יורד להם משעות ההוראה משום שהם מקבלים גם חמישה ימי חופשה גמישים וניתנים עוד יומיים נוספים בגלל ימי חמישי, כך שלמעשה ניתנת להם סוג של הטבה של עוד שבעה ימי חופשה לעומת מה שיש היום. זה מגיע להם.

עידו ברנר, מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

שלום. אני רוצה למקד אותנו למטרה שלשמה התכנסנו לדיון כאן. אנחנו התכנסנו כדי שימי החופשה שלנו כתלמידים יהיו חופפים כמה שאפשר לימי החופשה של ההורים, כשהמטרה היא שההורים ידאגו כמה שפחות להשגחה חיצונית על הילדים שנשארים בבית. הילדים שצריכים השגחה הם ילדים בגילאי גן עד יסודי, תלמידים בחינוך העל יסודי: חטיבות ותיכונים, לא צריכים השגחה בבית, הם יכולים להישאר בבית לבד. אנחנו לא צריכים בייביסיטר.

אני מבין את המחקרים שהציג קודם חבר הכנסת משה קינלי טור פז. המחקרים האלה מדברים על פערים שנוצרים אבל אנחנו שוכחים לרגע את העומס על התלמיד. כפי שהציג זיו עומר מהנהגת המורים, אנחנו שוכחים שבמהלך השנה תלמידים נתונים בלחץ גדול מאוד. אנחנו נתונים בתקופת מבחנים ובגרויות תקופה אחרי תקופה. אין לנו זמן לנשום. גם במתווה שהוצע יש לנו חודש מרוכז של חופשות החגים כשחודש מרוכז זה עוד איבוד של כשירות ללמידה, וזה לא נותן פתרון לבעיה שמוצעת כאן.

הוצג פה המתווה שקיים בניו זילנד של עשרה שבועות של לימודים ושבועיים חופש. זה מתווה שהרבה יותר מטיב עם התלמידים. הוא מאפשר לנו ללמוד ולקבל איזושהי אנחת רווחה, ללמוד עוד פעם ולקבל איזושהי אנחת רווחה, שמאפשרת לנו לפרוק לחצים. בסופו של דבר, אל תשכחו שחודש אחד מתוך חודשיים של החופש הגדול, מוקדש לבגרויות. עד סוף חודש יולי תלמידי התיכון נבחנים בבחינות הבגרות. אנחנו חייבים חופש. החופש, מעבר לזה שהוא קצת זמן פנוי בשבילנו, עוזר לנו לנקות את הלחצים שמצטברים במהלך השנה. תלמידים מגיעים לסוף שנת הלימודים, לחודש יוני ויולי, עמוסים ומותשים לגמרי. חופש במשך חודשיים נועד גם לבגרויות וגם לתנועות הנוער. בואו לא נשכח את החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו מקבלים ערכים בקיץ ודברים שלא תמיד מוקנים לנו במהלך הזמן בו אנחנו נמצאים בבית הספר. החינוך הבלתי פורמלי מקבל הרבה מקום בחופשות הגדולות, כמו פסח, ואם נקצר את ההתחלה לא נוכל להוציא טיולים וסמינרים של חינוך בלתי פורמלי. בסופו של דבר, זה פוגע בנו, בתלמידים.

אני מציע לראות למי מגיעה ההתאמה הזו, מה הצורך בהתאמה ומי צריך את ההורים בבית. מועצת התלמידים והנוער הארצית מייצגת את תלמידי החינוך העל יסודי. צריך להבין שאנחנו, תלמידי החינוך העל יסודי, לא צריכים את ההורים שלנו בבית ולא צריכים בייביסיטר.

עידו, תודה על הדברים. זה לא בהכרח עניין של בייביסיטר או לא בייביסיטר בחופשה. השאלה היא: איך אתה מנצל את הזמן הזה בצורה מיטבית?

הרבה פעמים אנחנו מנצלים את הזמן לתנועות ולארגוני נוער, הרבה פעמים יש תגבורים גם במהלך הקיץ. הרבה פעמים הקיץ משמש, בין אם באמצעות מסגרת של בית ספר של החופש הגדול, להשלמת פערים לימודיים שנוצרים. עם החופש וללא החופש נוצרים פערים לימודיים כי לא כל התלמידים קולטים באותו קצב את החומר. החופשים האלה מאפשרים לתלמידים שנשארו קצת מאחור לקחת צעד קדימה וליישר קו.

אבל לפי מחקרים, עליהם דיבר משה טור פז וגם מחקרים אחרים שהוצגו, מקומות ואנשים בעלי יכולות ומשאבים מסוגלים להשקיע בתוכניות של השלמת פערים ובחוגים, והם אכן משלימים פערים. לדברים האלה יש עלות כספית ומי שיכול להרשות לעצמו אכן משלים את הפערים. אבל ערים אחרות או משפחות אחרות, שאין להן תקציבים, לא מסוגלות להשלים את אותם פערים. כך נוצר מצב שגם ילדים בתיכונים, שלא זקוקים לבייביסיטר, מכלים את זמנם מול הטלוויזיה, האינטרנט, משחקי הווידיאו וכו'.

הפתרון הוא לא להשאיר אותנו בתוך סיר הלחץ של בית הספר כמה שאפשר ולתת לנו ללמוד עוד ועוד ועוד בשביל שלא נאבד כשירות ללמידה, הפתרון הוא למצוא מסגרת. אמרתם שמתפנה לנו תקציב כשאנחנו עושים שינוי בהתאמה של לוח החופשות. בואו נשקיע את הכסף הזה בדאגה לתלמידים שצריכים את זה ולא יכולים להרשות לעצמם.

אבל זה רק במידה שאנחנו באמת עושים את התיקונים האלה ואכן אנחנו מצליחים לחסוך את אותם כספים. ברגע שאנחנו עושים את התיקונים ומתאימים את לוח החופשות, יש פה חיסכון אדיר למשק מבחינת המורים, משרד החינוך וכו'. את המשאבים האלה אפשר להשקיע. אנחנו מבינים שיש במצב הקיים היום המון כשלים ומגוון של נושאים ואוכלוסיות וכו'. בסופו של דבר, המתווה הזה מאפשר גם לכם, לבני הנוער, מתווה של לימודים בחמישה ימים. כלומר, חמישה ימים אתם לומדים ויומיים יש לכם זמן להתאוורר, להוריד לחצים, להשלים פערים במקרה הצורך, וכל זה במקום הלימודים האינטנסיביים האלה, שלא קיימים כמעט בשום מקום אחר בעולם, שבהם אתם לומדים שישה ימים ויש לכם יום אחד להשלים את הפער או למנוחה.

גם היום האחד הזה, וגם אם אלו יומיים, אלו יומיים שהולכים לחומר. אני תלמיד כיתה י' ואני לומד בשבתות. כמעט כל השבת האחרונה שלי הוקדשה להשלמת שיעורי בית שלא הספקתי לעשות.

ואם יהיו לך יומיים?

אם יהיו לי יומיים אז ביום שישי אז אעזור להורים בבית, כמו רוב בני הנוער בישראל, וביום שבת אעשה אותו דבר עם החומר.

אני שמח לשמוע שרוב בני הנוער. אדווח לבנות שלי.

נראה לי שאתה באמת צריך להופיע כאן כדוגמה אישית בפני לא מעט בני נוער. תודה רבה לך, עידו ברנר.

דורית חזן, יו"ר ארגון מחנכות, הסתדרות לאומית, בבקשה.

תודה רבה. אני שמחה שהדיון הזה עולה כל שנה ושנה ולא פעם אחת. שאלתם: למה זה מייצר את אנטגוניזם מהצד שלנו? אני מייצגת את הגננות, ואני בטוחה שארגוני המורים חווים בדיוק אותו הדבר. יוצא מצב, בשפת העם, שכאילו העין על של האזרחים היא על חופשות המורים. נציג הנוער החמוד אמר כאן: אני לומד. מי מלמד אותו? מי מלמד את התלמידים בחופשות? המורים. מי נמצא עם הילדים בתקופת החופשות, so called? המורים והגננות. כשאנחנו פונים להורים ומבקשים מהם לקצר את לוח החופשות אז מבחינתם זה לקצר את זמן השהייה שלהם מול הילדים. אולי צריך לשנות את הטרמינולוגיה ובמקום להגיד: לקצר את לוח החופשות, נגיד: נזמן זמן שהייה לילדים בקרב משפחתם. יש מחקרים שמגלים שזה אסון שאנחנו שמים את הילדים, במיוחד בגילאי לידה עד שש, במסגרת חוץ ביתית לשעות ארוכות כל כך. זה מביא אותם להיות אזרחים אלימים בהכרח או עם השפעה של דיכאונות. במחקר קליפורניה - - -

אני מבקש. אני גידלתי את הבנות שלי בקיבוץ. הפקדנו אותם בשש וחצי בבוקר ואספנו אותן בארבע. זה הרבה שעות. כל אחת יצאה פנינה, קצינה קרבית, מצטיינות, ובטח ובטח לא אלימות.

גם אני יצאתי פנינה, ואני בטוחה שעוד הרבה יצאו פנינות, ואני הייתי ילדת מפתח. אבל אז לא היו טלפונים ולא היו גורמים משיחי דעת. כשאימא שלי הגיעה הביתה, היא בילתה יחד איתי את שעות הפנאי שלה ולא מול המסכים. כגננת, וכמי שיוצאת עם הנכדים שלי לגן המשחקים, אני רואה את ההורים נמצאים בטלפון ולא עם הילדים. יש השפעות אחרות שנמצאות כאן ועכשיו. הקורונה באה ללמד אותנו כמה קשה לנו להיות עם הילדים.

דורית, זה מתחמק מהשאלה הספציפית לעניין התאמת לוח החופשות.

אנחנו מאוד היינו רוצים לעשות התאמות.

מדינת ישראל, בה אנו חיים, היא אחת המדינות בעולם שבה לומדים שישה ימים במקום חמישה ימים. לא קיים דבר כזה, זו המצאה ישראלית. אנחנו רואים שהדבר הזה הוא לא נכון, אנחנו צריכים לעבור לחמישה ימים.

נכון, ובדיון הקודם התקדמנו. ארגון גננות מחנכות פנה לגננות כדי לשמוע את עמדותיהן. הסקר נמצא אצלך, 736 גננות ענו על סקר. כשאני פונה לגננת ושואלת אותה: האם תרצי לשנות את לוח החופשות? היא קודם כול תגיד: לא. כששואלים אותה: מה יעזור לך לשנות את לוח החופשות? מה יגרום לך כן להגיע? הדבר הראשון שהיא מבקשת זה להקטין את מספר הילדים בגן כדי שהיא תוכל להגיע לכל ילד וילדה. הדבר השני שהיא מבקשת זה שיתנו לה יותר זמן עבודה בתשלום ושהיא לא תצטרך לעשות את כל שעות העבודה על חשבון הזמן הפרטי שלה. גם להשתלמויות. אנחנו נאלצנו להילחם בבית המשפט שמשרד החינוך ייתן לנו כסף לעשות השתלמות עזרה ראשונה. יש כל כך הרבה דברים במערכת ואי אפשר לטפל בדבר ולהוסיף שני דברים אחרים. קחו לדוגמא את החינוך המיוחד. רצינו לעשות משהו טוב ולשלב את הילדים של החינוך המיוחד. הגננות דורשות בסקר: תנו לנו כלים לדעת לטפל בילדים ולשלב אותם בחינוך המיוחד.

כלומר, לעבור הכשרה.

כן. בואו קודם כול נשב. באמת צר לי שארגוני המורים לא נמצאים כי חשוב לבדוק מה הבעיות והמחלות של המערכת. יש לנו מטרה משותפת להגיע לנקודה הזו, לתקן את כל זה כדי שנגיע יהיה להורים כיף לשבת עם הילדים בבית גם ביום שישי ולא יחששו לבטל את יום שישי.

כגננת, והזכרתי את זה בדיון הקודם, אני מקדישה 14 יום לפחות בחופש הגדול. אני לא מקבלת את הכסף הזה מכם. לוקחים את השנה, מחלקים כמה ימים עבדתי, חוסכים מהמשכורת החודשית שלי כדי לתת לי את הימים של החופש הגדול. בחופש הגדול אני נוסעת לגן, אני נוסעת לעשות קניות לגן, אני מדברת עם ההורים. בתלוש השכר שלי חסר רכיב של הנסיעות. אני לא באמת צריכה אותו, אני רק אומרת לכם כדי שתבינו איך בנוי תלוש השכר שלנו. ארגוני המורים היו צריכים להיות כאן כדי להגיד את הדברים האלה וכדי לטפל בבעיות האלה. הגננת היא אימא, סבתא, וגם המורה היא אימא וסבתא. אנחנו יהודים, כשאני רוצה לצאת לחופשת בר מצוה לבן שלי, אני צריכה לתת הצהרת שקר כי אין לי ימי חופשה, יש לי ימי מחלה וימי ההצהרה שלי הם על חשבון ימי מחלה.

אילו היית בשיטה של ניו זילנד היית יכולה לנסוע ארבע פעמים בשנה.

תודה רבה, בוא נתקן. גננת בניו זילנד ביום הראשון לעבודתה מקבלת 20,000 שקל. אני מבלה בעולם ונכנסת ורואה. בברצלונה מה-1 באוגוסט משביתים את המערכת, וכולם, ההורים והילדים, יוצאים לחופשת קיץ. איזה כיף. למה לבטל חופשה עם הילדים? אני רוצה להיות עם הילדים שלי. בתחילת הקורונה קרה לנו משהו טוב כי היתה לנו אפשרות להיות עם המשפחה. הבינו עד כמה המורים והגננות חשובים במערכת במדינה הזו.

אני רוצה להיות שותפה, בבקשה. אני רוצה לדעת שכל חוק וכל תקנה שרוצים להזיז בספינה הזו, שמובילה את ההון האנושי ושאמורה להיות הספינה הכי יציבה במדינה שלנו, תהיה באמת שותפה עם ארגוני המורים והעובדים. צריך להביא את המורים בעצמם וגם לעבור בגנים ולשאול. תאמינו לי, נשיג תוצאות הרבה יותר יפות. תודה.

תודה רבה.

מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני רוצה להאיר את הזווית של שוק התעסוקה, ומן הסתם כל הנסיבות האלה משפיעות בצורה מאוד משמעותית עליו. כפי שנאמר פה, יש פער מאוד גדול של קרוב ל-70 ימים בין ימי החופשה של המורים לבין צורכי שוק העבודה. העובדים, ההורים והמעסיקים, הם אלה שמגשרים על הפער הזה כרגע באמצעות היעדרויות מעבודה, הגעה מאוחרת לעבודה, יציאה מוקדמת מעבודה, הבאת ילדים לעבודה, וכמובן לא להיות מאה אחוז עם הראש בעבודה. אני כמובן לא מאשימה בזה את העובדים, זו המציאות.

יש הערכה כלכלית של אגף הכלכלן הראשי באוצר שקובעת שעלות יומית של כל יום כזה בחופש הגדול, שלא מסונכרן עם שוק העבודה, היא 250 מיליון שקל, שכולל הפסד תוצר ופגיעה בפריון. זה לא רק הימים, זה גם היעדר הגמישות בהם. זה איזושהי ציפייה שלמעשה שוק העבודה יתאים את עצמו לאותם חודשיים ולא יעבוד או יעבוד באותו פער כלכלי של 250 מיליון שקלים ליום, זה וכמובן ימי האסרו חג. זה גם הימים וזה גם היעדר הגמישות בימים האלה.

בתקופת הקורונה הרציפות התפקודית של שוק העבודה נפגעה מאוד, לא רק בגלל האתגרים אלא גם בגלל הבידודים. עכשיו עם גל האומיקרון, למרות שאין סגר, צפויים לנו בערך 3 מיליון מאומתים בשבועות הקרובים. הסיפור של הגל הזה הוא לא הבידודים אלא זה בכלל המאומתים ללא תסמינים. מצד אחד, הם לא חולים, ומצד שני, הם לא יכולים להגיע לעבודה בגלל אותם מגבלות בידוד. זה כמובן גורם לנזקים מאוד מאוד גדולים ויקרים, וכך שוק העבודה חווה את זה במשך שנתיים. כל מה שאמרתי לגבי הפער הזה שחייב סנכרון ושכרגע מי שמשלם אותו ומגשר על הפער זה שוק העבודה – זה נכון תמיד, זה נכון מאז שיש חופשה שנתית בבית ספר ומאז שיש שוק עבודה. אבל בשנתיים האחרונות הצורך הזה התעצם כי הרציפות התפקודית בשוק העבודה מאוד נפגעה.

לכן, אנחנו שלחנו מכתב בעניין הזה למשרדי הממשלה. ביקשנו לסנכרן בין חגי תשרי לבין החופש הגודל ולהימנע מעוד חודש של היעדרויות ארוכות שנובעות מחגי תשרי. זה היה צריך להיעשות מאז ומתמיד, ובוודאי בשנה הנוכחית. זו גם הזדמנות לומר, כפי שגם נאמר פה, וזה קשור ולא קשור ליחסי העבודה ושוק העבודה, שהילדים היקרים שלנו, שהם העתיד של מדינת ישראל, נפגעים מאוד בשנתיים האחרונות. החודשים הארוכים האלה שהם למדו, ועכשיו הימים הארוכים והשבועות הארוכים שהם לא לומדים, יוצרים באמת פער פדגוגי מאוד גדול, וכמובן שזה צריך להיות מסונכרן דרך משרד החינוך ועובדי ההוראה.

אבקש לדייק. לפחות לפי מסמכי המחקר והמידע, בזמנו העריכו את הפער כ-66 ימים, ובעדכון שהוגש לנו גם בעקבות הגדלת ימי החופשה וגם בתי הספר של החופש הגדול והחגים, הם דיברו על זה שלפחות בגילאים צעירים הוא - - - משמעותית. דובר פה על 72 וזה מספר שהוא לא מדויק לפחות לפי הבדיקות שלנו.

אני מדברת על דוח של אגף הכלכלן הראשי באוצר.

זה הפער העדכני נכון לעכשיו?

הוא עדכני, בוודאי.

היא מדברת על העלות ליום, זה לא על מספר הימים.

לא, על הפער בימי החופשה היא אמרה 70 ומשהו.

זה לא מדויק.

אז אולי תעבירו לנו גם את זה.

הפער בימי החופשה יכול להגיע עד 68 ימים, וזה תלוי במספר ימי החופשה שיש לעובד. כל יום כזה למשק, שהוא לא מסונכרן, עולה 250 מיליון שקלים כי זה כולל בתוכו את הפסד התוצר ואת הפגיעה בפריון. זה לא רק ההיעדרות, זה לא רק המחיר שנובע מההיעדרות. תודה רבה.

מיכל, תודה רבה על הדברים.

אלעד מלכא, האינטרס שלנו, בבקשה.

צוהריים טובים, שלום. אשמח להתייחס לתורף הצעה, אבל לפני כן אומר שיש פה איזשהו נהי בגלל היעדרותם של גורמי המורים מהדיון. חשוב לי לומר בצורה פשוטה שלמשרד החינוך יש את פרטי הקשר של כלל המורים בישראל. לא בטוח שארגוני המורים מייצגים נאמנה את האינטרסים והצרכים של המורים הצעירים כמו שאנחנו רואים לאורך כל ההסכמים לאורך השנים. משרד החינוך יכול לפנות בעצמו למורים, לשאול את דעתם, לבוא הנה עם כמה הצעות מאיזשהו סקר בקרב כל המורים שלהם. ככה אתם, חברי הכנסת, תקבלו תמונת מצב עדכנית בקרב המורים. זה הרבה יותר טוב מלשאול את ארגוני המורים, שהאינטרסים שלהם – כבודם במקומם מונח. אני מציע לפנות לאפיק הזה כדי לקבל את עמדתם בצורה טובה יותר.

לגבי תורף ההצעה – בעינינו, ברור שיש כאן פער גדול מאוד שבסופו של דבר מעמד הביניים הוא זה שנושא בנטל יותר מכול. אלו שכבות של אנשים עובדים, מצד אחד, וגם הורים במשפחות צעירות, מצד שני. בעינינו, ההצעה שנמצאת פה על השולחן היא טובה ומבורכת, עם כמה תיקונים קטנים במעלה הדרך, ואם תרצו נוכל להתייחס אליהם בצורה יותר מפורטת. בעינינו, זה הכיוון. אנחנו רוצים לברך ולקדם את זה. אנחנו מציעים ללכת פה למהלך רחב גם בקרב המורים וגם בקרב ההורים ולפנות ולשאול את עמדתם. אם נסמוך רק על ארגוני המייצגים, יכול להיות שנפספס את ציבור המורים וההורים הרחב.

תודה רבה על הדברים.

גיא סגל, חטיבת המחקר בבנק ישראל, בבקשה.

תודה, צוהריים טובים. הערה כללית: לא כל סנכרון - המשמעות שלו היא קיצור חופשות המורים. לדוגמא, הצעת בנק ישראל היא כזו שבה כל הצדדים מרוויחים. הערה קונקרטית לגבי הצעת החוק המוגשת: צריך לוודא שבאמת היצע השעות מהצד של המורים, זאת אומרת, סך השעות שהמורים כיום נותנים אכן נשאר אותו דבר. אחדד למה אני מתכוון. למעשה, בהצעת החוק הקיימת מקבעים את היום החופשי של כל המורים ליום שישי, ולכן עבור מרבית המורים, לוקחים יום חופש שהוא יותר ארוך ונותנים להם יום חופש שהוא יותר קצר. זה משהו שצריך לקחת בחשבון כשעושים את החשבון ואומרים כמה ימים לוקחים וכמה אחר כך מחזירים. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים.

קודם כול, קיבלנו לא מעט הערות ונקיים עליהן דיון פנימי ונראה מה נדרש באמת להתאמה. אני מברכת את ההסתדרות הלאומית על שיח פתוח ועל נציגות. אנחנו אכן ניקח גם את הדברים בחשבון ואיך באמת ניתן ללכת לקראת אותם מורים, בין אם בימי חופש גמישים, הכרה בהשתלמויות ודברים נוספים, על מנת לתת להם מוטיבציה לבוא לקראת הצעדים של שינוי לוח החופשות.

אני מבקשת שכל הדוברים יעבירו הערות בכתב ליועצת המשפטית של הוועדה או לוועדה ואז נעביר זאת ליועצת המשפטית, על מנת שנוכל לדון בהם ולראות איזה דברים כמובן יש להטמיע.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך בשבועיים הקרובים לקיים דיון ושולחן עגול לעניין אותה הצעה ולהגיש לנו את המסקנות מאותו דיון על הדברים הנדרשים בעדכון לוח החופשות של תלמידי ישראל.

בנוסף, אנחנו מבקשים שמשרד החינוך אולי יוציא באמת סקר למורים. אם אנחנו עושים רפורמה משמעותית שכזו, שווה שמשרד החינוך יבין. אני רוצה לעודד את יושבת-ראש ארגון הגננות שלקחה את זה צעד קדימה וערכה את הסקר הזה בעצמה על מנת לראות מה עמדת המורים, ובאיזה דברים ניתן לתגמל אותם כדי שיהיו נכונים ונאותים לגשת לקראת מהלך כזה: אולי הכרה בהשתלמויות לצורך שעות עבודה או הכרה כסוג של הכשרה, תוספת שכר על אותן השתלמויות, אותם ימי חופש גמישים. כלומר, לתת באמת כמה אופציות כדי לראות האם אותם מורים נכונים בצעדים מסוימים ללכת לקראת אותו מהלך בצורה של שיג ושיח.

אנחנו נקיים דיון בשבועות הקרובים. אנחנו נעדכן גם את הצעת החוק שלנו לפי דברים שנדונו היום בוועדה. כאמור, אבקש להגיש את ההערות בכתב. ניפגש בעוד מספר שבועות בדיון הבא.

תודה רבה לכל הנוכחים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.