פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 12:06

החינוך המונטסורי הציבורי

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
משה טור פז

יערה יפרח - מנהלת מחלקה בכירה יעוץ משפטי רישוי מוסמך, משרד החינוך

ד"ר טל שריר - מדריכה מרכזת ארצית בתי ספר ניסויים, משרד החינוך

הדר פלד - מנכ"לית ומייסדת מילה-המרכז המונטסורי

איה בירמן גורניק - ועדת חינוך, משמר השבעה

רחל לניאדו - סמנכ"לית חב' בסרגליק יזמות

יוני חכימי - חבר יוזמה פרדס חנה-כרכור

ימית כלדיאן - יזמת ביוזמת מונטסורי מכיל, פרדס חנה-כרכור

פארס טויל - מנהל אגף א' רישוי מוסדות חינוך, משרד החינוך

רפי סער - ראש עיריית כפר סבא

ניר ברטל - ראש מועצה מקומית אורנית

דני שקט - היוזמה לחינוך מונטסורי בנס ציונה

תמי סלע

יהודית גידלי

חבר תרגומים


החינוך המונטסורי הציבורי

אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת היום בדיון מיוחד לעניין החינוך המונטסורי הציבורי. תראו, היה לי חשוב לקיים את הדיון הזה, משום שיש כרגע פריחה במה שקשור באמת לבתי ספר, נקרא להם ייחודיים, או זרמים שהם זרמים ייחודיים. החינוך המונטסורי שיש עליו באמת, שבחים אדירים בקרב קהילת החינוך העולמית, עושה את צעדיו הראשונים כאן במדינת ישראל, אני מבינה שממש לפני חודש הוא קיבל הכרה כסוג של זרם ומפניות רבות של הורים, הורים שמאוד מעורבים בחינוך של הילדים שלהם, הורים שבסופו של דבר, הדור היום של ההורים הצעירים הוא שונה מהדור שהיה פעם. היום הורים רוצים להיות מעורבים בחינוך של הילדים שלהם, רוצים לדעת שהם מקבלים את כל הכלים שאני אומר ככה בזהירות, הם לא הצליחו לקבל באותה מערכת שהייתה לפני 20-30 שנה, שהילדים שלהם אכן מקבלים את הכלים לממש את הפוטנציאל האדיר שגלום בהם ואני שומעת מעוד ועוד הורים שפנו אליי, ברמה הארצית, בדרישה לפתיחה של אותו בית ספר לחינוך מונטסורי בערים, ביישובים שלהם, שהם נתקלים בקשיים אדירים.

עכשיו, אני חושבת שקודם כל כתפיסה אנחנו צריכים לקבל את זה שהיום ההורים הישראלים מעורבים בחינוך של הילדים שלהם ויש לתת להם סוג של אוטונומיה ואפשרות בחירה, גם ביכולת לאיך לחנך את הילדים, כמובן הכול בוא נקרא לזה, במגבלות, התאמות, פיקוח של משרד החינוך, עם זאת אני לא חושבת שזה המקום להערים קשיים אדירים על אותם הורים, ביכולת לקבל את אותו חינוך. לשם כך הבאנו מס' דוברים, אני רוצה להציג את הדוברת הראשונה, הדר פלד, מנכ"לית המרכז המונטסורי לחינוך ומנהיגות בישראל, שתציג בפנינו מצגת, אם אפשר בבקשה להעלות אותה.

(הצגת מצגת)

קודם כל, בוקר טוב ותודה על הדיון החשוב הזה. אז אני הדר, ואני בראש ובראשונה אמא לשלושה ילדים מונטסוריינים, דן, רון ומאיה, האור שבחיי, המגלה העולמות שלי ואני עומדת בראש ארגון "מילה", מרכז המונטסורי לחינוך ולמנהיגות, ובשנים האחרונות אני זוכה להוביל וללוות רשויות, גנים, בתי ספר ומעונות שבחרו להטמיע ועצם לבסס את החינוך המונטסורי בערים שלהם, באמת הרבה פעמים יזמויות שמגיעות מהשטח, מתוך ההורים.

אנחנו רוצים ככה לדבר על מה זה מונטסורי. אז לפני מה זה מונטסורי, אנחנו הרבה פעמים צריכים לדעת, מי זאת מונטסורי? ד"ר מריה מונטסורי, אישה פורצת דרך, הייתה רופאה פסיכיאטרית, אשת חינוך ויזמית, שבאמת שינתה את פני החינוך בעולם כולו ובאמת, פיתחה שיטה מבוססת מדע, מבוססת מחקרים שמוכחת בכל העולם כשיטה, שבעצם, השיטה הזאת יכולה בבסיסה באמת, לתרום להתפתחות המיטבית של כל ילד וילדה ואחד הדברים המדהימים על השיטה הזאת והגישה הזאת, שמריה מונטסורי, הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס נובל לשלום, הודות לגישה שלה, גם בעבודה שלה עם מהט מגנדי.

אז כפי שאתם רואים בעולם, שיטה שקיימת מעל מאה שנה, בכל ששת היבשות, מעל 100 מדינות ובארץ ככה רשימה חלקית, אתם יכולים לראות והרבה פעמים אנשים מדברים על מפורסמים מונטסורים, אז אם זה שני מייסדי גוגל שאומרים שהם מי שהם, בזכות החינוך המונטסורי שלהם. אחת מהנקודות המעניינות הוא תומס אדיסון, שפגש את מריה מונטסורי בארצות הברית, ואמר "אני תומס אדיסון כל כך הרבה דברים המצאתי, אבל אם רק היה לי חינוך מונטסורי, מי יודע לאן עוד הייתי יכול להגיע", והוא כל כך התרשם, שהוא החליט לממן בנייה ופיתוח של בית ספר מונטסורי עבור הילדים שלו ואשתו הייתה מנהלת בית הספר הזה ואפשר לדבר על ג'ף בזוס, שעד היום מאמין בכל כך גדול בחינוך המונטסורי, שאת קרן הצדקה שלו הוא הקים בזוס אקדמי, כדי לאפשר חינוך מונטסורי בכל מקום בעולם. אפשר להמשיך ולראות שבעצם, בארץ לאורכה ולרוחבה יש רצון עז ליזמויות מונטסוריות, דרישה מאוד מאוד מקיפה, אפשר לראות פה בשקף הזה, בעצם, צמיחה גדולה רק בשנה וחצי האחרונות ועוד - - -

זה הצמיחה בישראל?

זאת הצמיחה רק בישראל, בשנה וחצי האחרונות.

כמה בתי ספר נפתחו?

יש כ-14 בתי ספר שפועלים כיום, בשנה הבאה המספר עתיד לגדול בעוד, באמת בכל הארץ, בכל המגזרים.

יודעים כמה גנים בשיטת מונטסורי?

יש גם בשקף, אם תוכלו לראות, יש גם את הגנים כמה עשרות של גנים, אני מדברת על ציבוריים, אני לא מדברת על גנים פרטיים, אני מדברת רק על הציבורי ומונטסורי בבסיס השיטה שלה יש את שלבי ההתפתחות והיא ראתה את שלבי ההתפתחות, מגיל לידה עד גיל הבגרות, היא בעצם אומרת שאנחנו צריכים לתת מענה לארבעת המאפיינים והצרכים הפיזיים, האינטלקטואלים, הרגשיים והחברתיים, אף אחד לא יותר מאחרים, אז תגידו לי מכובדיי, מה מיוחד במונטסורי, כולנו רוצים לתת מענה לכל הצריכים האלה, זה כל כך חשוב, מה שמיוחד במונטסורי שיש פה כלים מובנים ובדוקים, שעובדים שבאמת נותנים את המענה לכל הצרכים האלה והכלים האלה, מונטסורי בעצם מבקשת מאיתנו, היא אומרת: אל תסתכלו עליי, תסתכלו לאן שהיד שלי מביטה, אל עבר הילד, אבל הילד הזה הוא לא חי באיזשהו מקום ריק, יש לו מבוגרים, מבוגרים שצריכים הכנה מיוחדת, שצריכים לאפשר את העצמאות, את הסקרנות, שלא לעזור יותר מידי, לפעמים אנחנו כל כך רוצים לעזור לילדים שלנו, שאנחנו אפילו מקלקלים להם.

מונטסורי אמרה, כל עזרה שאינה הכרחית, היא מכשול להתפתחות ובעצם, אנחנו רוצים להקשיב לילדים שלנו הצעירים, אנחנו כאילו שומעים אותם אומרים לנו: עזרו לי לעשות את זה בעצמי והיותר גדולים אומרים לנו: עזרו לנו לחשוב את זה בעצמי ולי יש שני מתבגרים, אז המתבגרים שלנו כבר אומרים: עזרו לנו לעשות את זה ביחד, כי יש להם צורך מאוד חזק לחברה והחברה הזאת בעצם בסביבה שלנו, אם תהיה לנו סביבה מיטבית שמאפשרת למידה רב-גילאית שמאפשרת בחירה חופש בתוך גבולות, אנחנו נוכל להביא את הילדים האלה למקום המיטבי הזה והסיבה שאנחנו זקוקים לרב-גילאיות, לחופש, לדבר הזה, כי מטרת החינוך המונטסורי, היא לא רק לעזור לעבור את שלבי ההתפתחות, אנחנו לא הולכים לגן כדי להיות מוכנים לכיתה א', אנחנו לא הולכים לבית ספר יסודי, בשביל להיות מוכנים לחטיבה, לתיכון, לצבא וכך הלאה, אנחנו רוצים להיות מוכנים לחיים, ולכן דרוש לנו החופש בתוך גבולות ויכולת בחירה המותאמת.

אם אני אומרת לילדה שלי את רוצה לעשות עכשיו חשבון, או אנגלית, זאת בחירה קטנה, אבל כולנו פה מקבלים החלטות כל הזמן ואנחנו צריכים לתרגל את הבחירה הזאת, את ההשלכות שיש לזה, כי פעם זה חשבון, או שפה, אבל כשאני מקבלת לטלפון שלי הודעה לא טובה ואני בת 16, אני צריכה להגיד לעצמי, אני מעבירה, או לא מעבירה, אני מגיבה, או לא מגיבה, כשהבקבוק יעבור בפארק, אני צריכה להגיד, אני אשתה, או לא אשתה, ואנחנו צריכים לתרגל, להיות כל הזמן בניסיון הזה, ביכולת קבלת בחירה שלנו.

ובעצם האתגרים שלנו, היום במדינת ישראל, שאין לנו הכשרה מונטסורית ברמה האקדמאית, יש לנו צורך עז של מורים שרוצים לעסוק בחינוך המונטסורי ויש דרישה מצד הרשויות, אבל אין לנו מספיק הכשרה מונטסורית, אין לנו תקן, מה זה מונטסורי, מה זה אומר, כדי שנוכל להגיד שבית ספר הוא אכן עומד בסטנדרט מונטסורי ומה אנחנו מבקשים מכם? אנחנו מבקשים מכם לפתוח לנו שער, שנדבר את אותה שפה, שנבין את החשיבות הזאת. אנחנו כאן בשביל הילדים, שנגיע ביחד ליעד הזה.

אני ממש מסיימת. אני רוצה להגיד לכם שהבן שלי בן 17, אתם שואלים אותו מה הוא רוצה להיות שהוא יהיה גדול והוא יגיד לכם אני רוצה להיות מלחין למשחקי מחשב, עכשיו אני לא יודעת מה איתכם, אני לא ידעתי שקיים מקצוע כזה, ואני גם לא יודעת מה יהיו מקצועות העתיד שלנו. מי ידע שנצטרך חיסון לקורונה ושנישב ככה ונעשה את כל הדברים המדהימים האלה, אבל אני כן יודעת שהילדים שלנו יצטרכו לדעת לשתף פעולה והם יצטרכו לדעת להיות סקרנים ויזמים ולדעת לעבוד לבד ולנהל את הזמן שלהם לבד ושתהיה להם תחושת מסוגלות ואת כל הדברים האלה החינוך המונטסורי יודע לעשות.

מונטסורי ביקשה מאיתנו לזכור, שאנחנו חלק אחד בשרשרת ארוכה, שכדי שכולנו נשב פה ביחד היום היו כל כך הרבה אנשים ונשים אמיצות ויזמיות וחקרניות וחקרנים שיכלו לעשות את זה, אז אנחנו התפקיד שלנו, הוא בעצם, אנחנו צריכים לזכור שאם אנחנו חלק אחד בשרשרת הארוכה הזאתי, אנחנו צריכים קודם כל לא לקלקל ויש לנו תפקיד להמשיך את השרשרת הזאתי ובשביל לעשות את הדבר הזה, אנחנו קודם כל צריכים שיהיה לנו ידע ואנחנו צריכים לדעת להסתדר אחד עם השני וזאת מטרת החינוך המונטסורי ותודה רבה.

תודה רבה על הדברים. הדר, אני מבינה שאת בעצם, הנציגה של החינוך המונטסורי פה בישראל, האם יש כאן הכשרה למורים, כלומר אתם יש לכם מרכז שמכשיר מורים?

יש לנו בעצם, מרכז שמביא כרגע הכשרות בינלאומיות לארץ שהם הסטנדרט, בעצם גם מונטסורי עצמה לא עשתה איזה - - על השם מונטסורי ואז היא גילתה כבר בחייה, שאנשים ככה מבינים את מונטסורי בכל מיני צורות, וב-1926 היא הקימה את ארגון Association Motessori Internationale AMI שהוא בעצם שומר על התכנים שלה. הרבה פעמים היה קשה להביא את AMI לישראל, כי חלק מהעבודה שלנו וגם הגישה המונטסורית אומרת שהמטרה שלנו היא שיהיו לנו אזרחים תורמים שמותאמים לחברה, לתרבות ולזמן שלהם ולכן היינו צריכים ומה שעשינו, זה שקיבלנו אישור בינלאומי להתאים את התכנים לדרישות משרד החינוך, לתרבות בארץ וכמובן לעברית, שזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב לנו ולכן זה מה שאנחנו עושים.

אתם סיימתם בעצם את שלב ההכנה ואתם עכשיו מכשירים מה? מורים, גננות?

מגיל לידה עד גיל בית ספר על-יסודי.

ואתם למעשה מעבירים גם את תוכניות החינוך בעצם, לאותם בתי ספר?

נכון.

אוקי וזה בתאום יחד עם משרד החינוך?

אנחנו עובדים בשיתוף, אנחנו בהלימה למשרד החינוך, אבל מה שבעצם חסר לנו זה בעצם, גם ההבנה וההתאמות עם הפיקוח, זאת אומרת, אנחנו בעד מדידה והערכה, חושבים שזה מאוד חשוב, אבל אנחנו היינו רוצים לדוגמה קטנה מהשטח, עשר המשימות של כיתה א'. אנחנו בעד שילדים קודם כל, מונטסורי דיברה על זה שהשפה זה המפתחות שלנו אל העולם וחשוב שהילדים ידעו לקרוא ולכתוב ושנוכל לעזור להם, אבל כלי ההערכה של משרד החינוך כרגע, שמודדים בזמן בדיוק את הדקויות של הקריאה הוא לאו דווקא מותאם לגישה המונטסורית ואנחנו צריכים לדבר את אותה שפה, זה מאוד חשוב לנו שנוכל - -

מי האיש קשר שלכם עם משרד החינוך, אל מול כל מיני אתגרים, או התאמות, או דברים כאלו?

אין לנו ממש, אנחנו מדברים עם המפקחות של משרד החינוך.

כל מפקחת במחוז שלה? כלומר, אין - -

נכון, אין לנו מישהו אחד שירכז, היה לנו קשר עם אגף מו"פ שדיברנו שמה על הייחודיות של מונטסורי, אבל בעצם, חסר לנו, חסר לנו איזה מפמ"ר מונטסורי. אני באה מתוך החינוך הציבורי, עברתי ככה את כל השרשרת, מורה, רכזת מקצוע, מדריכה, את כל הדברים האלה, אני מאמינה גדולה בחינוך הציבורי ואני חושבת שאפשר לעשות את זה, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה ביחד.

אפשר ברשותך שאלה?

מי גברתי?

שמי רחל לניאדו, אני סמנכ"לית של חב' בסרגליק יזמות, שבבעלותה וניהולה גם בשיטת חינוך מונטסורי, בקריית אונו וגם דו-לשוני מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים. אני רוצה בדיוק לשאול בנקודה שדיברת עליה בנושא של הכשרות, א', ככה מהמעט שאנחנו חקרנו ובדקנו, כמובן, אני לא אחזור על השבחים ואנחנו מאמינים גדולים של השיטה. כשאנחנו ניסינו להנחיל את זה לשבט, אין פיקוח, אין מישהו מוסמך, כשאני ניסיתי לבצע הכשרה, יש הכשרה של איזו משהי שעושה שקוראת לעצמה שאחראית על התחום של החינוך המונטסורי, 8,000 ₪ עלות לשנה לעובד, ועוד פעם, בעיניי הן לא מקצועיות, אני לא יודעת, אבל היה לי את התחושה שחסרים שמה המון חומרים. אני כן מבקשת במכלול הדברים כאן להתייחס גם לאותם צד השני, ההורים כמובן הם הכי חשובים בשבילם ולמענם אנחנו כאן, אבל גם את הצוות המנהל, אנשי החינוך, באמת, לקחת בחשבון ולראות איך עושים את זה ומנגישים את ההכשרות האלה בצורה שהיא גם לפרטים והציבוריים, זה הינו הך כדאי שאפשר יהיה לעשות וגם יש הרבה שהם ברוח מונטסורי, הם לא מאמצים חלק מהדברים.

תודה. תודה. לעניין ההכשרות, אני מניחה שצריך לפנות פשוט למרכז ההכשרה ו- - -

ואני כן אומר שיש גם דברים טובים בקורונה, אגב כל החינוך המונטסורי לבית ספר יסודי, בעצם, הומצא ופותח בזמן שמונטסורי הייתה בסוג של סגר, או בידוד, בגלל מלחמת העולם השנייה, אז קורים גם דברים טובים והדבר הטוב שקרה בקורונה שזה האיץ המון תהליכים אגב, כמו מה שקרה בעולם המונטסורי וגם הביא את AMI לישראל.

רק לחדד - -

תודה רבה, לא, לא, לא, אני מבקשת, אי אפשר, כשתינתן לך זכות דיבור את יכולה לדבר, מעבר לזה, אי אפשר להתפרץ. תודה רבה על הדברים. אני קודם כל אתן לרפי סער, נמצא איתנו בזום, ראש עיריית כפר סבא, שלום רפי. גילוי נאות אני כפר-סבאית, ורפי סער הוא אכן ראש העירייה אצלנו ואצלנו יש בית ספר מונטסורי עירוני, שמקיים פעילות שנתית רגילה.

אוקיי, אנחנו נחזור לרפי לאחר מכן. אני אתן את ההזדמנות לימית כלדיאן, נציגת יוזמות ההורים בארץ לחינוך מונטסורי ציבורי, מחנכת ובוגרת תואר שני במדיניות חינוך במסלול דמוקרטיה, אם אפשר להעלות את המצגת בבקשה של ימית.

אז קודם כל תודה. אני כן מרגישה שכבר נפתחה הדלת, אני מאוד מאוד מעודדת, אני מגיעה הנה היום מכרכור, בכמה כובעים, הכובע המנדט שניתן לי לייצג בעצם על 60 יוזמות הורים בפריסה ארצית וזה מעל - - -

60 יוזמות שעדיין לא התקבלו?

(הצגת מצגת)

יש שלבים שונים, חלקם הצליחו להקים בתי ספר, חלקם בשלבים של ממש ניסיון שייפתחו את הדלת מצד המועצה, היוזמה שאני משתייכת אליה, יוזמת מונטסורי מכיל פרדס חנה-כרכור, יוזמה שעדיין במגעים עם המועצה, עדיין אין ועדת היגוי, תכנון, או תקצוב, לא נמצא עדיין מוסד, או מנהל שאפשר להתחיל אתו את התהליך, אנחנו מחפשים מישהו שילווה אותנו, ואם מדברים על כסף של ליווי, אז לא ברור עדיין מי מממן את זה. כרגע הדברים ממומנים מכיסנו, אנחנו ממש, או מרוחם הטובה של אנשים טובים באמצע הדרך, הדר כבר עזרה לנו בכמה פגישות ללא עלות, מה שנקרא.

אני אספר שנייה על עצמי. אני מחנכת כיתה א', אני רכזת הכלה והשתלבות לשעבר, אני קרובה מאוד לנושא המונטסורי, לאחר שכמו שאמרתי, למדתי אותו בלימודי מדינות החינוך בהתמחות דמוקרטי ושם הכרתי את הזרם והוא בעצם, ממש המשיג לי כל מיני דברים שעשיתי באופן אינטואיטיבי ואידיאולוגיות חינוכיות שהיו לי. אני רוצה להגיד שחינוך מונטסורי הוא עונה על הצרכים שלנו ההורים, שבדיוק כפי שהצגת את זה קודם שרן, אנחנו הורים מעורבים בחינוך של הילדים שלנו, אנחנו רוצים לקחת חלק ומצאנו בחינוך המונטסורי מענה הוליסטי, אוקי, גם מבחינה מוטורית, גם קוגניטיבית, גם נפשית. אני הייתי דווקא רוצה את השקף של מס' 2 שזה גל יוזמות הורים שוטף את הארץ, כדי להראות ככה מה קורה, הדר, אני רק רוצה להגיד שהחזון שלנו והשאיפה שבכל מועצה ועירייה בישראל, יוקמו גן ובית ספר מונטסורי, כדי שהורים באמת יוכלו לבחור ובעזרת השם בעתיד, אם רואים גם קדימה, אז שיהיו חטיבות ביניים ותיכון, אני יודעת שאנחנו לא שם, אבל אם לא נחלום, לא נגשים.

מה שאני רוצה עוד לומר, זה שבאמת, זה שהחינוך המונטסורי הוא מתכתב עם מדיניות משרד חינוך ואני יודעת את זה, כי בכובע של המורה שאני נמצאת היום בתוך מערכת החינוך הציבורית, אני מכירה את הרפורמות, רפורמות הכלה והשתלבות ולמידה משמעותית, את כל הבאז וורד של הטיפוח הלומד העצמאי ואני גם נתקלת בקשיים של החברות שלי, בניסיון לבוא ולעשות חינוך דיפרנציאלי, חינוך שהוא מותאם לפי רמות לומדים, יש כל מיני בעיות בתוך מערכת החינוך המסורתית, כל מיני שגרות, סדירויות שעומדות ומגבילות ככה את היכולת של מורה לעוף עם הכיתה ולתת בחירה וחקר, זה קורה בזכות הרבה מורים טובים בשטח, אבל זה לא מספיק, זה מעט מידי, זה לאט מידי, אני לשמחתי עשיתי באופן אישי שינוי השנה ואני נמצאת בתוך מערכת מאוד פרוגרסיבית ובית ספר שמאוד מאוד מאפשר, אבל עדיין, אם דיברנו קודם על מה מונטסורי ומהם סטנדרטים, אז חשוב מאוד שנגדיר אותם.

מה שאני רוצה להגיד זה שהאלמנטים של טיפוח לומד עצמאי, הוראה ולמידה דיפרנציאלית ואפילו פרסונלית, זה אומר שללומד יש תוכנית למידה אישית, למידה משמעותית, גיוון דרכי הוראה, בחירה ודיאלוג, הם בעצם מה שקורה כבר בתוך המדיניות שמצופה ממורים וזה הדבר שקורה בתוך חינוך מונטסורי ולזה אנחנו חותרים. עמ' 12 שזה העמוד האחרון, יש פעולות נחוצות כדי לקדם את החינוך המונטסורי בחלקם נגעה כבר הדר, אז הדבר הראשון ההכרחי הוא באמת הכרה בסמל מוסד, כי הכרה צריכה לבוא גם עם דברים מאחוריה, לא רק להגיד אוקי, יש לכם מספר זה צריך לבוא עם תמיכה ועם גיבוי והדבר הראשון שיוזמות בשלבים שונים מספרות לנו, זה שהם מפקחות מצד אחד מאוד מאוד מעודדות את הייחודיות, כמו באגף מו"פ, מצד שני הן לא באמת מכירות את המסלול המונטסורי, או בכלל חינוך אלטרנטיבי ואז יש להן את העניין הזה שהן עושות מצד אחד כל הכבוד על הייחודיות, מצד שני דרישה לסטנדרטיזציה, עכשיו סטנדרטיזציה זה לא אומר שלא לומדים לימודי ליבה, לומדים לימודי ליבה, אבל דרכי הערכה הלמידה הם שונות.

בחינוך המונטסורי הידע מפציע מתוך הלומד, זאת אומרת, אם אני מחנכת בכיתה א', היא דיברה על עשר המשימות, זה לא רלוונטי, מכיוון שיכול להיות שילד ישיג את זה בשלב מוקדם יותר, או מאוחר, אנחנו מודדים ילד ביחס לעצמו ולתהליך שהוא עובר והסטנדרטיזציה של משרד החינוך היא בעצם, באה ותוקעת מקלות בגלגלים. עוד דבר שקורה זה בדיוק מה שאמרה הדר, דיברנו על זה גם אתמול, אנחנו ממש מבקשים שיהיה תקן למפמ"ר, מפמ"ר מונטסורי אחד שילמד את השיטה, או אחת שתלמד את השיטה על בוריה, ברגע שיש הבנה של רציונל, מבינים גם איך לא לדרוש את הדברים האלו שמכשילים. מפקחים כרגע בתוך היוזמות הם גם מערימים קשיים על לקיחת ליווי חיצוני, הם מבקשים כוחות פנימיים, אבל לא יתכן שיהיו כוחות פנימיים, מכיוון שהכוחות הפנימיים לא עברו הכשרה מונטסורי, זה מן איזשהו מעגל שאפשר לצאת ממנו רק על ידי הסדרה של תקן, של מפמ"ר שמבין את החינוך המונטסורי ופועל בלי להפריע, או עם עזרה ולקדם.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו, זה על הכשרות מורים למלווים, זה באמת איזשהו כאב מאוד רציני, דיברתי קודם גם על זה שאנחנו צריכים לממן את זה מכיסנו בתור הורים ואם אני היום ימית מורה שרוצה ללכת ולהיות מורה בחינוך המונטסורי, אני רוצה לעשות קורס ב-AMI אני צריכה לממן אותו מכיסי, שרן, אין השתלמויות פסגה, או דברים כאלה וזאת סיטואציה שעמדתי בה בהחלטה בשנה שעברה, אם לשלם אלפי יורו כדי לבוא ולעשות איזשהו קורס ולעבור לחינוך מונטסורי בציבורי.

האם יש הכשרה לדברים אחרים, זרמים אחרים שממשרד החינוך?

יש לאנתרופוסופי, יש לדמוקרטי, אבל אין למונטסורי וזה ממש עניין, אני מאמינה שאחרי היום, באמת אני מאמינה שזה רוחות של שינוי תקווה וזה יקרה, אני מציפה פה רק את הדבר הזה, כי זה באמת ממש ממש חשוב, אז גם העניין של הכשרות מורים ולווים שזה גם עניין והוספת תקנים לבניית כי כיתה מונטסורית יש לה תקן, כיתה קצת יותר מרווחת, הכיתה מונגשת ללומד, החלונות קצת יותר נמוכים, הדברים בהישג היד של הילדים, הוספת של תקנים לשעות הוראה, כי כיתה מונטסורית היא כיתה שדורשת שני אנשי חינוך בכיתה ואני יודעת שזה נשמע אולי כרגע אנחנו בשלב המה, אז אני אומרת מה צריך, לגבי האיך יש גם פתרונות לזה, יש בכיתה מונטסורית אין צורך לשעות שילוב, שעות הכלה, כל מיני דברים שיכולים לצאת מתקציבים אחרים, ברגע שנותנים אוטונומיה למנהל וזה הקו שמשרד החינוך מוביל, אוטונומיה למנהלים, אז הוא יידע כבר איך לשחק עם השעות האלה ואיך לאפשר, הדברים האלה קורים בשטח, פשוט צריך להסדיר אותם ועוד דבר זה תקצוב עזרי לימוד מונטסורי, גם כן אם זה נעשה, אז זה נעשה באופן שהוא מאוד מאוד מוגבל לצערי. זה מה שיש לי לומר בינתיים.

תודה רבה על הדברים. אני מבינה גם כן שיש לא מעט קשיים שנמצאים במס' מקומות, זאת אומרת, את מדברת פה בצורה מאוד מאוד כללית.

קודם כל, אני רק אומר נמצא איתנו בזום חבר הכנסת משה טור פז, שגם כן משתתף בדיון, הוא נמצא בבידוד בבית, משום שהוא נמצא מאומת. משה המיקרופון שלך פתוח, משום שחשוב לי שחברי הכנסת שמשתתפים כמובן בדיון, יש להם את הזכות להערות ביניים ולהגיב הערות, אז כמובן שככה תדע שהמיקרופון פתוח, שלא פתאום תקבל שיחת טלפון, או משהו.

אז ימית, מה האתגרים העיקריים שלכם כרגע בפתיחה של מוסדות?

כרגע, אם את שואלת אותי על יוזמת פרדס חנה כרכור, כי קודם ככה הצגתי שאני מגיעה מהיוזמה של פרדס חנה וכרכור, אז הקשיים שלנו בעצם, הם כאילו נפתחה לנו הדלת למועצה ואני מאוד מאמינה במנהלת החינוך שלנו, שהיא גם באה מרקע שמבין חינוך אלטרנטיבי ובעצם, פרדס חנה היא בירה של חינוך אלטרנטיבי, יש אצלנו המון חינוך אלטרנטיבי, אבל אנחנו מרגישים שכרגע, יש לנו מכשול קודם כל, בלמצוא מבנה ומקום ולחשוב על איזה מודל, יש כל מיני מודלים, יש מודלים שמצמיחים בית ספר חדש משום דבר, כמו שבאמת, עשו בכפר סבא יש מבנה ארעי ואז בדרך כלל המכשולים שלהם זה למצוא מבנה אחר כך קבע.

אנחנו נמצאים במקום שאנחנו בכלל צריכים לחשוב, על איזה מודל אנחנו הולכים, מחפשים בית ספר, שזה מודל מאוד מוכר, זה מה שקרה בשחף בחדרה, בית ספר שההרשמה אליו הולכת ומתמעטת ורוצים ככה לבוא ולהעצים את האוכלוסייה שם ומבקשים מהמנהלת ומהצוות להיכנס, באופן צומח הדרגתי, לעשות כיתות א'-ב'. אז כרגע אנחנו לא מצליחים בפרדס חנה לגייס מנהל, או מנהלת ולא למצוא איזה מישהו שהוא מוכן, גם יש עניין של תקציב, אני לא מאוד יודעת לומר מה החסמים המדויקים, נאמר לנו בצורה מאוד מפורשת, אין התכנות לשנת הלימוד הבאה. אנחנו מבינים אנחנו עדיין בשיח עם המועצה אצלנו ומלאי תקווה שהדבר הזה יסתדר.

בעצם, כל בית ספר נדרש בעצם לאישור הרשות המקומית, קודם כל, הרשות המקומית היא זו שצריכה בעצם להקים, זה לא יכולה להיות יוזמה ארצית, אלא בעצם, מקומית.

נכון ואנחנו זוכים למענה, לשיתוף פעולה היא מתקשרת איתנו, היא מזמינה אותנו, היינו אצלה כמה פעמים. יש יוזמות שלא עונים להם בכלל והם נמצאים במקום אחר, לצערי הרב, אוקי, שממש מחזרים אחריהם ונתקלים באמת בדלת סגורה.

אוקי, תודה רבה על הדברים ואני רוצה להעלות, נמצא איתנו ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, שלום, בוקר טוב.

בוקר טוב שרן תושבת כפר סבא.

נכון ומאוד גאה שגם אצלנו בכפר סבא, אני מבינה יש בית ספר מונטסורי. אני הייתי שמחה שקצת תספר לנו גם על הדרך לפתיחת אותו בית ספר, איזה קשיים היו? איזה אתגרים? מה המצב היום? מה כמות הרישום לבית ספר? האם יש דרישה, או האם אין בכלל היענות? נשמח שתספר לנו קצת על התהליך.

טוב, קודם כל בוקר טוב לכל שרות וחברי הוועדה ולכל מי שצופה בנו בזום. בכפר סבא חיים יותר פשוטים, כי יש לנו ראש עיר שמחויב לכל הנושא של החינוך האלטרנטיבי ואני מאז ומתמיד מאמין בחינוך האחר, הנוסף, שבעצם, מאפשר לנו היצע מאוד גדול בחינוך, כי לכל ילד מתאים החליפה שלו ולכן יש לנו פה קריה דמוקרטית אגב, שאני הייתי בין העובדים שלה לפני למעלה מ-26 שנים, כשהיא נפתחה כאן בכפר סבא ובתוך בית הספר הדמוקרטי שמו גם, הכנסנו פנימה גם את החינוך המונטסורי וגם את הסנדברג, זאת אומרת יש לנו היום קריה דמוקרטית יחידה, ייחודית ביותר במדינה וכפר סבא היא בין הראשונים שבעצם, עושה הלכה למעשה את החינוך המונטסורי כהלכתו וגם מבצעת אותו, זאת אומרת, היום יש לנו גם בית ספר מונטסורי שהוא צומח וגם גן מונטסורי שיש פה חלק עם האימהות וההורים שנמצאים כאן וצופים בנו ואני חושב שבסך הכול כפר סבא מובילה בתחום הזה.

הקשיים הם בעיקר שהחינוך המונטסורי דורש קצת תפיסה אחרת וגם תקציבים ייחודיים, וגם אנחנו צריכים תקנים כמו שני מורים בכיתה והכיתות קצת יותר גדולות מהכיתות הרגילות, כי זה כיתה רב-גילאית, אנחנו סך הכול מסתכלים על זה ככיתה וחצי, אבל בסופו של דבר, אני מאמין שבסופו של יום, מערכת החינוך בכפר סבא ששואפת להיות יותר מתקדמת, רואה את הדברים בצורה נכונה ומתאימה את עצמה לצרכים וגם אני לומד, זאת אומרת, גם מי שנמצא איתנו כאן, אותם הורים ואימהות אני לומד מהם הרבה מאוד, כי בסך הכול זה תורה שלמה וזה עולם ומלואו החינוך המונטסורי, וכשיש מחויבות - את זה אני אומר גם למי שדיברה מפרדס חנה כרכור, בכפר סבא הדלת פתוחה - וכשיש מחויבות שלי כראש העירייה, אז אתם רואים שכל הדברים זזים, כל המגבלות שיש ויש, בכל זאת זה חינוך חדש, גם משרד החינוך לומד אותו וגם נרצה להבין אותו, בסופו של דבר זה מגיע לשורה תחתונה שזה גם תקציבים ואנחנו רואים עכשיו מה קורה בתקופת הקורונה את המשבר הגדול שיש במערכת החינוך הוא משבר ענק, אנחנו בכפר סבא איכשהו מתמודדים אתו די בהצלחה לעומת ערים אחרות, אבל עדיין גם פה נסגרים גנים, נסגרים כיתות, יש חוסר בצוותי הוראה ולכן החינוך הזה הוא חינוך באמת, מיוחד וטוב, אני מאמין בו אגב ומבחינת ביקושים יש ביקוש.

כמה כיתות כרגע יש? ואיזה כיתות?

אנחנו התחלנו מכיתות א', יש לנו כרגע, הוא נפתח לפני כשנתיים, אגב, כמו חומה ומגדל, זאת אומרת קיבלתי החלטה במאי ובחודש ספטמבר הוא כבר נפתח. אנחנו כרגע מתמודדים מול משרד החינוך, אגב, בשורה טובה מאוד, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך, גם מהשרה ואנחנו בסך הכול, מקדמים את הנושא של בניית בית הספר, כי כרגע הלימודים הם בסוג של מבנים שאנחנו הקמנו אותם, 'חומה ומגדל', אבל חשוב לי מאוד להגיד לכם שזה מתחיל גם ממשרד החינוך ובהכרה של משרד החינוך ואחד הדברים שהמשרד כנראה מתמודד, זאת אומרת איך יוצרים מצב שיש חינוך שהוא באמת דורש תקציבים אחרים ולכן אנחנו בכפר סבא עשינו עוד מהלך נוסף, שאנחנו גם מאפשרים היום ייחודיות של בתי הספר החל מספטמבר, זאת אומרת גם בתוך בתי הספר הציבוריים מה שנקרא, כל העיר עצמה יצאה למהלך לפני כחודש, למהלך ענק שכל בית ספר הגדיר את הייחודיות שלו ואנחנו מאפשרים בחירת הורים מבוקרת, זאת אומרת, ההורים ותלמידים וילדים יכולים לבחור איזה בית ספר שהם רוצים לפי הייחודיות של בתי הספר ובעצם עשינו את כל המערך של בתי הספר בכפר סבא סביב החינוך האחר, כדי שלא יהיה לנו בתי ספר שהם דורשים יותר משאבים, מול בתי ספר ציבוריים שלאט לאט יתמלאו, לכן אנחנו צריכים לשמור על האיזון וכמו שאני אומר, כפר סבא היא בין הראשונים שעושה את החינוך המונטסורי ממש כהלכתו.

אני רוצה גם להודות פה להורים שצופים בנו, אני חושב שיש לנו שיתוף פעולה מצוין איתם, הם מאוד מאתגרות את המערכת ואני אומר את זה בהרבה אהבה, השאיפה היא הכי גבוה שאפשר ושם כפר סבא נמצאת ושם כפר סבא תהיה, מעבר לזה, שנעבור את התקופות האלה בצורה טובה ומאוד חשוב להבין בתוך כל המערך עצמו צריך להכשיר את המורים, בכל נושא של ההשתלמויות שעובדי ההוראה וההכשרות שלהם, זה מאוד מאוד חשוב, הליווי שבעצם לא להביא רק מתקן ואת כל האביזרים התקציביים הנוספים, אלא ממש לקחת ולהכשיר את עובדות, עובדי ההוראה, כדי שהם יהיו מאוד מקצועיים לתפקיד ויבינו את הרוח של החינוך המונטסורי, כי מאוד חשוב להפנים ולהבין את הרוח ולדבר את הרוח.

רפי, אתה אומר יש לך כרגע שתי כיתות? כלומר, כיתה א' וכיתה ב'?

כן.

ומה הביקוש? כלומר, איך מגיעים לשמה?

יש ביקושים, אחת הבעיות הגדולות שהיו פה בכפר סבא לאורך כל השנים שהיה פה בית ספר דמוקרטי, כמו שאמרתי, נפתח לפני 26-27 שנים ומערכת החינוך פה, לאורך כל הזמן נתנה סירובים להרבה מאוד משפחות שרצו להירשם לבית הספר הדמוקרטי. עצם הפתיחה וההרחבה של החינוך אלטרנטיבי בדמות המונטסורי וגם הסנדברי, בעצם הגדיל את העצה לטובת ההורים שבאמת מעוניינים לרתום את הילדות והילדים שלהם לבתי הספר אלטרנטיביים ואנחנו גם עם אצבע על הדופק, ככול שיש יותר ביקוש אנחנו ניתן מענה, הרי בסופו של דבר, התפקיד שלנו לתת את המענה הכי טוב לצרכים של הציבור שלנו והחינוך נמצא בכפר סבא בראש סדר העדיפות, יש לנו חינוך מצוין, יש מערכת חינוך למופת, יש פה צוותי הוראה ומנהלים שהם דוגמה. היה לי אתמול עם כל המנהלים כמה שעות של שיח על המצב עצמו שאנחנו נקלעים אליו, יש לנו פה מערכת בוגרת ואחראית, שמתנהלת בצורה טובה מאוד ולכן ככל שיש צרכים, התפקיד שלי זה בסופו של דבר לתת מענה לביקוש.

נהדר, תודה רבה לך. תודה רבה רפי סער.

יש גם כיתה ד' נוספת, ככה הזכירו לי.

עוד כיתה ד'. יפה.

אז אנחנו צמחים בצורה יפה מאוד.

יפה, מצוין, טוב לשמוע, תודה רבה לך ראש העיר, ראש עיריית כפר סבא, רפי סער.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לניר ברטל, ראש המועצה של אורנית, שנמצא גם איתנו בזום. שלום, בוקר טוב.

האמת שרפי הציג את הדברים כל כך טוב וכל כך נכון שלא השאיר לי הרבה מה לומר, אבל כפר סבא אנחנו הולכים בעקבותיה. אנחנו גם מתכוונים במסגרת תוכניות העבודה שלנו לשנת הלימודים הקרובה, לקחת גן חובה שהיה אמור להיסגר בגלל מס' ילדים קטן ולהפוך אותו לגן ייחודי, כמובן בשאיפה לרוח גישה מונטסורית וגם אנחנו מתכוונים למצוא את המתווה לפתוח בית ספר, בעצם להצמיח בית ספר מכיתה א' ומעלה, שישלב את הגישה המונטסורית ואולי אפילו גם לשלב ערכים כמו של יציאה ליער ולטבע, כי אנחנו באורנית זכינו להיות ממש קרובים לטבע ויש יער ממש בתוך היישוב. אני חושב שזה מהלך מבורך ואפילו קיימנו אצלי פגישות עבודה עם כמה נציגות ממשרד החינוך. משרד החינוך, אי אפשר להגיד שהוא לא מכיר ולא שם בכלל, הוא שם, הוא מכיר, הוא יודע מה זה בית ספר ייחודי.

אתם כאילו רק עכשיו התחלתם לעבוד על התוכנית לקראת שנה הבאה?

האמת שאנחנו עובדים על זה כבר בערך שנתיים, אבל כל פעם אנחנו נאלצים להשהות את העבודה, בגלל הקורונה, עם כל גן נוסף, אנחנו כרגע מתרכזים בו ואז חוזרים חזרה לדברים.

מה האתגרים העיקריים שעומדים בפניך כראש מועצה?

יש כמה אתגרים ספציפיים לאורנית, למשל, ברגע שאני פותח בית ספר חדש, אז זה בא על חשבון מסגרות קיימות ואני צריך לראות שאני לא פוגע בהן, אבל זה בגלל גודל היישוב שלנו. בעיר כמו כפר סבא, או בעיר אחרת, שאתה פותח בית ספר נוסף, אתה כמעט ולא פוגע, או פוגע הרבה פחות במסגרות קיימות, זה אחד וספציפי לאורנית, אבל האתגרים החשובים בעיקר זה דבר ראשון, אתה צריך בגדול, סמל מוסד ומבנה ומשם ברגע שיש לך את שני הדברים האלה, שני המכשולים הבאים זה לגייס צוות, לא זוכר את שמה של מי שהציגה בהתחלה את המצגת ואמרה שאין היום בעצם בית ספר להכשרה מסודרת ואתה צריך לגייס אנשים שיש להם איזשהו ניסיון, או עבדו קצת באיזשהו מקום ואין לך מאגר מוסמך של אנשים שאתה יכול, צוות הוראה, מנהלת בית ספר וכדומה והדבר הנוסף, יש פה גם עלויות של רכש והצטיידות יותר ספציפי שלא קיימת במסלולי הלימוד הרגילים נקרא לזה.

ישנן רשויות שיכולות להרשות לעצמן, דוגמה, כפר סבא רשות שיחסית חזקה, היא יכולה להרשות לעצמה להשקיע בזה, יש פה הוצאות נוספות שצריכות לבוא ליידי ביטוי וזה בדרך כלל משולם על ידי, או הרשות המקומית, גם ההורים וכרגע ממה שאני מבין משרד החינוך פחות מתקצב את הדבר הזה. נקודה אחרונה, אני חושב שהקורונה המחישה לנו, כמה חשוב לייצר גמישות לימודית לילדים ומסגרות היום שהם פועלות באופן ייחודי וגם המונטסורי, אני בטוח שהילדים שמה חוו את השנתיים האחרונות, עברו אותם באופן הרבה יותר קל, מילדים שבסוף המבנה הלימודים שלהם, זה להגיע לבית ספר, להיכנס לכיתה של 45 דקות, לקבל איזשהו תוכן ולצאת להפסקה, הם יותר גמישים, יותר מותאמים לחוות שינויים ואני חושב שזה גם מכין אותם הרבה הרבה יותר טוב לחיים אחר כך, לכן אני חושב שכל רשות שתבחר לקדם את זה, כמובן, ביחד עם משרד החינוך והעמותות שפועלות ומי שיש לו את הידע והניסיון, אני חושב שיציע היצע גדול, מגוון, היצע חינוכי לתושבים וכבר יש לי תושבים שאומרים, אנשים שלא גרים באורנית, גרים בסביבה, ברגע ששמענו שאתה רק הולך לפתוח את זה, אנחנו התחלנו לחפש בית באורנית לעבור לגור.

יפה.

זה מבורך וטוב.

כן, ההורים היום באמת, מה שדוחף אותם זה באמת החינוך של הילדים, ההורים הרבה יותר מעורבים, במידה ויהיו עוד קשיים, אנחנו נשמח כאן בוועדה, גם לסייע בעניין הזה. תודה רבה לך, ראש המועצה, ניר ברטל, על הדברים.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליוני חכימי, גם מהיוזמה בפרדס חנה, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל, תודה ליושבת ראש הוועדה שנחשפה והחליטה לקדם את החינוך המונטסורי ציבורי בישראל. ובעצם, המטרה שלנו, שלי בכל אופן, אני חבר המועצה, שהחינוך המונטסורי יוכר כחינוך ציבורי, כעוד זרם במשרד החינוך. אנחנו רואים הרבה יוזמות בארץ, שזה יפה וטוב, אין שום ספק שהיום ההורים יותר מעורבים ויותר אכפתיים, אבל אם לא נקבל הכרה במשרד החינוך והגר, אני לא הכרתי את הגר קודם, אבל במקום שתפעל דרך עמותה, אלא תפעל בתוך משרד החינוך ותחדיר את ההדרכות ואת תורת החינוך המונטסורי, מתוך משרד החינוך, ככה אנחנו נוכל להצליח יותר עם היוזמות המקומיות וזה מה שחשוב. כמובן שנאלץ לתקציבים ובראש ובראשונה, הפתיחות של ראשי הרשויות, אבל זה כבר בעיה מקומית ואני מאמין שהיום הלחץ הציבורי והדרישה הציבורית בכל מקום, יביאו את ראשי הרשויות כן ללכת עם זה, לכן ההכרה במשרד החינוך, הפתיחות של משרד החינוך היא חשובה מאוד.

קריטית, אכן כך, תודה רבה על הדברים.

אני רוצה להעלות את דני שקט, שנמצא איתנו בזום, הוא חלק מהיוזמה לחינוך מונטסורי בנס ציונה, דני בוקר טוב.

בוקר אור, תודה רבה לכולם ואני ממש שמח לשמוע את הדברים שאני שומע ומתרגש להיות פה. עיקר הסיבה שאני מתרגש זה, כי קודם כל, אני חרד, אני חרד מהמצב הנוכחי, אני פה בגלל הבת שלי, לוילי בת ארבע וחצי שצריכה לעלות בעוד שנה וחצי לכיתה א' ואני חרד עבורה ועבור ילדים נוספים. אני פה בגלל שאני שומע ורואה את הסיפורים מהחברים שלי ומהשפחה שלי ואני פה בסופו של דבר, בגלל מה שחוויתי בעצמי. תראו, אני סך הכול יצאתי בסדר ממערכת החינוך, למרות שיש לי מידה מסוימת של חרדת מבחנים, אבל כל השאר טפו טפו טפו, אבל זה היה למרות בית הספר ולא בזכות בית הספר ובגלל זה אני מעורב.

הייתי גם בר מזל מספיק, כדי שיהיו לי שניים, שלושה מורים שאני זוכר אותם עד היום, אבל זה לא בגלל הציונים שהם עזרו, לא עזרו לי להשיג, אני זוכר אותם שהם הצליחו לעזור לי לצלוח משברים ואתגרים אישיים, אז למה הם צריכים להיות היוצאים מן הכלל במערכת שמקדשת את הציונים, האין המטרה של מערכת החינוך לחנך, לתמוך בתלמידים בזמן שמתבגרים, כדי להיות בני אדם טובים יותר וחזקים יותר ואם כן, אז למה כיתות עדיין בנויות שורות שורות של שולחנות וכיסאות, כאשר כולם נושאים עיניים למי שטוען, או טוענת שלו יש את כל התשובות, למה בית הספר שהבת שלי אמורה ללכת אליו, זהה במטרותיו לזה שאני הלכתי אליו וזה שהלך אליו סבא שלה ואמא שלה וסבתא שלה, למה הוא מתרכז התניית ידע ולא כישורים לעתיד, הרי כולנו, כולל ילדים בני שש מסתובבים עם המכשיר שנותן להם גישה לכל התשובות בעולם, אני כמובן מתייחס לסמרטפון, אבל מערכת החינוך מסרסרת אותם וסליחה על השפה הקשה, מסרסרת אותם מהיכולת לשאול את השאלות, שהיא אומרת שלה התשובה הנכונה וכולם צריכים להיות מיושרים לפיה, כי אם לא הציון הוא לא 100 עגול, אבל שכחנו שידע הוא בר חלוף בעוד הכישורים שנקנה להם והיכולות של הילדים שלנו ילוו אותם כל חייהם.

כאשר ראיתי לראשונה גן מונטסורי והעמקתי בתאוריה, עיניי התמלאו בדמעות כשהבנתי שאזכה שהבת שלי תחווה את התיקון. ראיתי מוסד חינוכי שנותן את המקום שלה לבטא את עצמה, לחקור במסגרת מוגנת ובטוחה את העולם שלה, את הסביבה שלה, את החברים והחברות ממגוון גילאים והכי חשוב להכיר את עצמה, העניין שלה ואת הקצב שלה. באותו הרגע ידעתי שהבת שלי לא תלך לחינוך העיוני, בכל מקרה. הדיון פה, כל מה שאנשים מדברים פה הוא יותר מאשר על עוד שיטה חינוכית, הוא הוא על החינוך, מה תהיה מטרת החינוך, כי לפי החינוך העיוני, המטרה היא ציון הבגרות, לפי החינוך המונטסורי, המטרה היא אדם עצמאי, בטוח בעצמו, ביכולותיו, תורם ביחסו לחברה ולסביבה, זהו אדם שמוכן הרבה יותר לאתגרי המחר, שאנחנו אף אחד פה לא יודע מה הם. זה אדם שיודע לשאול את השאלות ולחפש בעצמו את התשובות.

בדיון זה אני מקווה שנצליח להחליט ולהסכים על מהו החינוך המונטסורי, ולמה הוא שונה במהותו מההתנהלות של מערכת החינוך העיונית ואיך צריך לתת לו יותר חופש להתנהל. אני מאמין שזה יעלה הרבה מאוד חששות בקרב הארגון הגדול הזה בעיניי הרבה מורים קיימים עכשיו ומנהלים שרוצים לעשות טוב, כל הארגון הזה שאמון על עתיד המדינה, יותר מכל אחד אחר, אבל זוכה להכי פחות קרדיט. אני מקווה שמשרד החינוך יפעל וייתן להורים שרוצים בחינוך המונטסורי ליישם אותו לפי העקרונות המהותיים ולתמוך בהם. תודה רבה.

תודה רבה, דני, אני הייתי שמחה לשמוע, איפה אתם נתקעים בקשיים ביוזמה שלכם בנס ציונה?

אני מודה על השאלה הזאתי. עיקר האתגר הוא באמת ברמה המקומית לקבל מבנה, למצוא מבנה. אנחנו בחרנו בשיטה טיפה אחרת, אנחנו לא הולכים על החינוך הציבורי, כי אנחנו לא מאמינים כרגע שאנחנו יכולים לקבל את המענה המונטסורי המלא והאתגר הוא בעצם לקבל מבנה ציבורי.

אתם לא יכולים לקבל סמל מוסד ולהתחיל בעצם את כל התהליך לפני שיש לכם מבנה?

בדיוק, אנחנו תקועים שמה.

אוקי, בסדר גמור, תודה רבה, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת משה טור פז שביקש.

תודה רבה, שלום גברתי היושבת הראש, תודה לכל המשתתפים. אני אקדים ואומר שאני חושב שהדיון על החינוך המונטסורי הוא לא רק על החינוך המונטסורי, הוא בעצם על כל זרמי החינוך המיוחדים בישראל, שמוקמים בעיקר ביוזמה של קבוצות הורים פעילות, רציניות, שרוצות חינוך איכותי לילדים שלהם ולכן אני באמת, אני חושב שקודם כל, זו ברכה, כל מה שאנחנו שומעים ורואים מהחינוך המונטסורי זה הסתכלות מורכבת על חינוך, הסתכלות רב ממדית, הסתכלות שמצמיחה, שמה את הילד במרכז ולא את הציון, או מטרות אחרות ולכן אנחנו כוועדת חינוך בעיניי, צריכים לעודד ולדחוף יוזמות מהסוג הזה ובאופן ספציפי את החינוך המונטסורי, זה ברמה העקרונית.

ברמה השנייה, חלק גדול מהאתגרים שמתוארים כאן והקשבתי בקשב רב, נוגעים לעובדה שברוב המקרים החינוך המונטסורי הוא במעמד שמוכר שאינו רשמי, משמעות הדבר וכמו כל חינוך וזה לא ייחודי הוא דורש שיתוף פעולה של הרשות המקומית, אז שמענו פה ראשי רשויות שמאד בעניין פה בכפר סבא וזה מרשים, ולעומת זאת יש רשויות שבהם לא. אני חושב שיש פה פתרון נקודתי ופתרון מבני, הפתרון הנקודתי הוזכר על ידי אחת הדוברות בהתחלה וזה באמת, למנות במשרד מפקח פרויקטור שיהיה רפרנס של החינוך המונטסורי ואולי גם של סוגים נוספים, דמוקרטיה, אנתרופוסופי ועוד וייתן להם קשב ומענה, שלא יצטרכו לזחול בין כל בעלי התפקידים במשרד, סליחה על הביטוי, אלא יהיה להם אדם אחד שירכז את כל העבודה והוא יסייע והוא יהיה הפרויקטור לנושא הזה, כי הם פשוט כל בית ספר חדש שקם, צריך לעבור את כל השרשרת המאוד נוקשה ועוד שאנשים כאן תארו, זה ברמה המקומית וזה פתרון שיוריד לא מעט מהקשיים.

ברמה המבנית יותר, אני חושב שגברתי יושבת הראש שוחחנו על כך כבר בוועדה כמה פעמים. אנחנו צריכים לשאוף לחזק את החינוך המוכר שאינו רשמי בישראל, תוך הקפדה על הרגולציה והאמת היא, שלשאוף לתת לו מקום מרכזי יותר, בהרבה מאוד מקרים הוא נותן מענים מותאמים וחברתיים ברמה לא פחות טובה מהחינוך הרשמי וכאן צריך לחשוב איך מערכתית עושים את הדבר הזה, אבל יש לכך בהחלט מקום, כי בהרבה מקרים אנשים שפונים אלינו לוועדה וטוענים לאפלייתם לרעה, פשוט מופלים בגלל היותם במעמד מוכר שאינו רשמי ואת זה צריך לפתור ברמה המערכתית. תודה.

תודה רבה על הדברים, אכן דברים חשובים, רשמתי אותם לפניי ואני רוצה לתת את זכות הדיבור לאיה בירמן גורניק, ממשמר השבעה.

שלום לכולם.

שלום, מה שלומך?

בסדר, אני האמת כאן בכובע של הורים, של קבוצות הורים שבאמת, רוצות בחירה בחינוך עבור ילדיהם והיו כאן עוד באותו כובע. אנחנו ביוזמה שלנו פנינו למשרד החינוך, כן להנגיש את החינוך המונטסורי ולקיים אותו בצורה ציבורית ונענינו בסירוב ואף בסירוב מוחלט ובעצם, פנינו לדרכינו למוכר שאינו רשמי, כי זאת הייתה האופציה היחידה שלנו בעצם, לבחור בחינוך הזה עבור הילדים שלנו וקודם כל, החינוך המונטסורי ונאמר עליו כל כך הרבה דברים טובים פה והוא חינוך מדהים והוא מתאים למגוון רחב של ילדים ושל ציבור והוא מאד מתאים למקומות קטנים כמו שלנו, שאין להם את האופציה לבחור בחינוך, יש אצלנו בית ספר ממלכתי אחד חילוני במועצה אזורית שדות דן ואנחנו לא יכולים לבחור את חינוך ילדינו, אנחנו מחויבים לשלוח את הילדים לשם.

עכשיו, החינוך המונטסורי שבחנו את שיטות החינוך השונות, בעצם כדי לתת בחירה להורים, בחירה בחינוך, החינוך המונטסורי נתן את המענה המאוד טוב, גם מבחינת הרב גילאיות, שיוצרת קבוצת ילדים יותר גדולה, שמונעת בידוד ילדים של קבוצות גיל קטנות וגם בעצם, בבית ספר מהסוג הזה, של מוכר שאינו רשמי, נותן מענה לכך שהורים שרוצים בחירה בחינוך, ביישובים יותר קטנים, במועצות יותר קטנות, גם ראש מועצת אורנית דיבר על זה, נותן את המענה הזה בצורה אולטימטיבית ואנשים לא צריכים לחפש להעביר את כתובת המגורים שלהם, לא צריכים לחפש מקומות אחרים מחוץ למקום מגוריהם ואני חייבת להודות, שאנחנו בעצם, נתקלנו ועדיין נתקלים בסירוב של משרד החינוך לשתף פעולה, התחלנו אתו יד ביד בהצעה לעשות את זה ציבורי ולכל אורך הדרך אנחנו נתקלים בסירוב, למרות שהרשות המקומית שלנו כן בעד היוזמה וכן בעד לתת את הבחירה בחינוך. אז הייתי קוראת עכשיו למשרד החינוך להיות יותר פתוחים ולתת מענה ולהצמיח את החינוך, גם ביישובים קטנים, גם במועצות אזוריות וגם בערים וכן לשמוע את השטח, לשמוע את היוזמות הורים ולא להעביר אותם את הדרך הכול כך ארוכה והמסובכת שאנחנו עוברים.

תודה רבה, אני רוצה להעלות קצת את אנשי משרד החינוך. קודם כל, אני רוצה טל, כמובן את כאן נציגה, את פה בכובע, קודם כל, אנחנו מברכים על כך שבאמת סוף כל סוף אישרתם את החינוך המונטסורי, באמת כסוג של זרם, אבל תראי, אנחנו יודעים יש 14 בתי ספר ארציים ויש כרגע מעל ל-60 יוזמות לכל אותם בתי הספר שנתקלים בקשיים אדירים לקבל מוסד סמל, כלומר, אישור בעצם לאותו בית הספר. חלקם בשיתוף פעולה עם המועצות המקומיות, חלקם לא בשיתוף פעולה ובעצם נדחקים לעניין המוכשר. מאיפה מגיעה ההתנגדות? כלומר, אנחנו שומעים פה ממשמר השבעה, רצו להקים בית ספר ממלכתי מונטסורי, הם נענו בסירוב, למה? למה יש את הקשיחות הזו?

אוקי, אז אני עורכת הדין יערה יפרח מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. צריך קודם כל להבחין כאן בין פתיחה של מוסד רשמי, לבין פתיחת מוכר שאינו רשמי. הסיפור למשל של משמר השבעה שזה גם עניין שהוא נמצא עכשיו בהליך משפטי, אז אני גם לא יכולה להרחיב עליו מידי, יש ערר, שוועדת ערר לפי חוק פיקוח אמורה לדון בו, אבל אין, אני יכולה להגיד את זה באופן מוחלט, אין התנגדות של המשרד, או הערמת קשיים ומכוונת על פתיחת מוסדות מוכר שאינו רשמי מונטסורים.

אבל הם באו וביקשו לפתוח מוסד עירוני, כלומר, ממלכתי, ראש המועצה נמצא יחד איתן, כלומר, מה איזה סיבות יש לא לאשר זאת?

אז שנייה, אז אני רק אומר שזה שני דברים שונים, אני עוסקת במוכר שאינו רשמי, אז אני אתייחס לזה. בקשה לפתיחת מוסד מוכר שאינו רשמי, נבחנת במשרד החינוך בהתאם לחוק, לכללים ולנהלים של המשרד, אם היא עומדת והיא נבחנת, שוב, אין לנו נהלים ייחודיים כאן לגבי חינוך שיטה מונטסורית, או שיטה זו, או אחרת, אנחנו בוחנים את כולם באופן שוויוני, אם יש בעיה כלשהי, לגבי מוסד מסוים, אז הבקשה שלו תידחה, אין כאן כמובן שום הערמת קשיים, או שום דקדוק יתר.

אני לא בטוחה בזה, משום שתראי, בסופו של דבר, עד שמצליחים לקבל את אותה הכרה במוסד וכו', אני מבינה שכרגע מה שנמצא בעניין משמר השבעה, יש מבנה שאותה מועצה בעצם, הכשירה, שיפצה לטובת העניין, כדי לתת לאותו בית ספר, עכשיו, בא משרד החינוך, אחרי שהם עברו את כל מסכת הייסורים ואומר המבנה אינו תקין ועל פי זה אתם למעשה רוצים לסגור את בית הספר.

זה לא לסגור את בית הספר, בית הספר לא אמור היה להיפתח, אין לו רישיון, זאת אומרת אנחנו סירבנו לבקשה שלהם לרישיון, מנכ"ל משרד החינוך.

מאיזה סיבה?

מהסיבה שהתייחסה למבנה, שוב, בגלל שיש הליך משפטי שבוע הבא אמור להיות דיון, שוועדת ערר שמוסמכת על פי חוק לדון בזה, אז אני גם לא רוצה לפרט יותר מידי, גם יש להם ייצוג אני בקשר עם באת כוח הבעלות על מוסד החינוך, אז אני לא יכולה יותר מידי להרחיב. אני רק אומר שיש בקשות, גם בקשות שקשורות לשיטת חינוך רגילה, לא ייחודיות שנדחות על דברים כאלו וזה מתייחס לנהלי המשרד ושוב, ועדת ערר שתדון במקרה הזה תוכל גם לקבל החלטה, אנחנו נעלה את מלוא הטיעונים שלנו ונסביר אותם כמובן בוועדת הערר.

אני אשמח לראות באיזה נסיבות ביקשתם לסגור את המוסד.

אני רק אחדד שזה לא לסגור, זה לדחות את הבקשה לרישיון.

לדחות את הבקשה לרישיון, זה אותו דבר.

לא, זה לא אותו דבר, כי זה לא מוסד קיים שאנחנו סוגרים אותו, הוא עדיין לא קיבל בקשה במקרה הזה, המוסד גם לא נבחן בהרבה היבטים שאנחנו בוחנים, משום שהוא נדחה בשלב די ראשוני שלו, משום שהמבנה נמצא לא מתאים ושאני רק יכולה להגיד, שגם במקרה הזה וכמו במקרים אחרים, משרד החינוך עורך כאן את מלא הבדיקות, זה לא החלטה שהיא לא מבוססת, גם כאן היה קשר עם הרשות, היה קשר מול הרשות, מול גורמי תכנון.

אתם הגשתם להם נגיד רשימה של דברים לשיפוצים, או שפשוט הכרעתם שהמבנה לא מתאים?

במקרה הזה אני פשוט, משום שהבקשה ראשונה, זאת בקשה, זאת אומרת לפתיחת מוסד חדש, הוא נבחן ונמצא שהוא לא - - -

אני יכולה להגיד בנושא הזה, שלא נעשה מולנו הידברות בכלל, אנחנו האמת שאין לנו גורם שאנחנו יכולים באמת לבוא להידבר אתו ולא נעשה מולנו הידברות.

תקשיבי, זה לי זה לא נשמע סתם כמו הערמת קשיים, זה נשמע כמו רצון מכוון לסגור מוסד, אנחנו קיימנו כאן דיון לעניין, יש לנו בתי ספר פה במזרח ירושלים פועלים בלי רישיון, בלי אישור מבנה, בלי בטיחות, בלי כלום, אתם אפילו לא שולחים לשמה פקחים, כדי לבדוק את המקומות האלה, אוקי, אפילו לא שולחים את הפקחים, כדי לבדוק את המקומות האלה, באמת, אז עכשיו, יש פה אנשים שלא רק הם, יש פה מעל ל-40 יוזמות, שאני שומעת אחד אחרי השני לא רוצים לפתוח להם את המוסדות, מערימים עליהם קשיים.

עכשיו, אם הייתה נכונות מצד משרד החינוך, הייתם אומרים, אוקי, המבנה לא מתאים, הנה הדרישה של הדברים שאותם צריך לתקן, לשפץ, להוסיף, מטף כיבוי, עוד שירותים, כלומר, אפילו הדבר הבסיסי הזה של לבוא לקראת אותם הורים, שנמצאים באמת במצוקה, יש להם בית ספר אחד בכל הרשות המקומית, בית ספר שמבחינתם לא איכותי, הם לא מעוניינים לשלוח את הילד לשמה, מה אתם מצפים מהם? אז הם עובדים ביחד בשיתוף פעולה לפתיחה של יוזמה, יוזמה באמת מבורכת. עכשיו גם את יודעת, לא אישרו להם מבחינת המוסד ממלכתי מונטסורי, אז הלכו על מוכשר בלית ברירה וההורים יצטרכו לעמוד גם כן בתשלומים, באבזורים, עלויות של מיליוני שקלים, אז אפס שיתוף פעולה, איך זה יכול להיות שהדלת ככה נסגרת?

אז הדלת לא נסגרת, שוב אני, פשוט אני לא רוצה להיכנס יותר מידי לתוך מקרה מסוים, כמו שאמרתי, אני רק אומר, שבמקרה הזה כן הובהר לבעלות שהמבנה הוא לא מתאים, אני גם בקשר שוב, מול עורכת הדין שלהם, אני לא רוצה יותר מידי, זה לא ניראה לי מתאים לתאר כאן והדברים נבדקו, ההתייחסות של הבעלות נבדקה ונמצא מבחינתנו שעדיין לא ניתן לקיים שם מוסד ולא ניתן לקיים מוסד שוב, שאין רישיון, הם באמת הגישו ערר, כפי שיש להם זכות לעשות על פי חוק והדברים באמת התבררו בוועדת הערר, אבל המשרד - - -

שאלה נוספת, זה אני לא יודעת אם זה אליכם, או בעצם לטל, אתם דורשים בעצם כחלק מההכרה במוסד, בפתיחה של מוסד, קודם כל מבנה, אתם לא מאשרים את המוסד ללא מבנה, או ללא אישור של תוכנית וכו', אין איזשהו סוג של הליך בנייה, כלומר, קודם כל לאשר כעיקרון את נגיד סמל המוסד, תוכנית הלימודים, אותן הכיתות ובשלב שני, לאשר את המוסד עצמו, משום שברגע שההורים יודעים שיש וודאות, בין אם זה למוסד, או בין אם זה לתוכנית הלימודים, אז הורים כבר מתחילים להירשם, הרשות המקומית כבר מתחילה להשקיע, אוקי, ברגע שאתם מבקשים את שניהם כהחלטה ראשונה אתם יוצרים פה סוג של קושי שהוא כמעט בלתי אפשרי, אני לא מדברת על ארגונים גדולים, או ניקח את המגזר החרדי, שבאמת יש שמה השקעה מאוד גדולה ואין להם בעיה, אבל יוזמות כאלו פרטיות של הורים, למה אי אפשר להקל, למצוא סוג של דרך לשיתוף פעולה?

אז אני אסביר, זה שוב, זה קשור אלינו למוכר שאינו רשמי. בקשה לרישיון היא נבחנת בין היתר בהיבט של המבנה, המבנה הוא משהו בסיסי. חוק פיקוח על בתי הספר מגדיר את זה באופן מפורש, המנכ"ל יכול לתת רישיון רק כאשר המבנה עומד בפרמטרים מסוימים. מבחינה פרקטית - - -

מה הפרמטרים שמבקשים?

בטיחות, תברואה.

יש רשימה שהם יודעים שהם צריכים לעמוד?

וודאי, גם יש לנו נהלי רישוי מפורטים שהם נהלים לפי סוג מוסד, כלומר, בית ספר חדש, בית ספר מחדש, גן ילדים, מוסד תרבותי ייחודי, יש לנו ממש נהלים מאוד מפורטים.

אוקי, אז מה הבעיה בעצם לשלוח להם במה הם לא עומדים, כלומר אם הגעתם מצאתם זה כן, זה לא.

אז אני רק אומר שאנחנו עושים את זה באופן עקרוני, אם אנחנו מדברים על מוסד חדש שמעולם לא נפתח, אז בעבר מוסד כזה שהיה מגיש בקשה לא תקינה היה נדחה מיד ויש לנו אישור להתנהלות הזאת, להחלטות האלה של המשרד, גם של ועדות ערר וגם של בתי משפט, בכל זאת, בשנים האחרונות החלטנו לשנות את התהליך, כך שאם מוסד גם חדש מגיש בקשה והיא לא עם מלא מסמכי הסף הדרושים ויש בעיה כלשהי, אנחנו כן שולחים מכתב לבעלות, כן מפרטים מה הייתה הבעיה.

האם נשלח להם מכתב כזה?

אני חושבת שכן נשלח.

אנחנו מעולם לא נדרשנו לשפר, או להסדיר משהו במבנה, המבנה שלנו מיומו הראשון הוא היה בעברו גן ילדים מונטסורי והוא הפך להיות בית ספר מונטסורי צומח ולא קיבלנו.

הוא קיבל אישור להיות גן ילדים, אבל הוא לא מקבל אישור להיות בית ספר.

כן, היה שם מכתב לגבי הנושא של התסריטים, זאת אומרת זה - - -

אז שלחנו תסריטים מתוקנים.

אוקי, אז הקושי היה עם התסריט.

מה זה תסריט? סליחה.

אני לא רוצה שוב להיכנס יותר מידי למקרה ספציפי, אלא להסביר באופן עקרוני, התסריטים אלו הם מסמכי סף שנדרשים במסגרת הליך הגשת בקשה לרישיון, המשרד קודם כל רוצה לראות בתסריט, איך המבנה נראה, האם הוא מתאים, או לא מתאים, מה הגודל שלו. דיברנו על מזרח ירושלים, אז יש לנו בעיקר במזרח ירושלים למשל, את רואה בתסריט כיתת גן קטנה מאוד, משהו שהוא לא מאפשר לקיים גן, אז זה למשל משהו שאנחנו בודקים, בודקים היבטים שונים. בסופו של דבר, בחלק מהמקרים אנחנו גם נשלח למשל, נשלח להם מפקחת שתבדוק בדיוק אם משהו לא ברור, שתבדוק את המבנה, אבל יש מקרים שאנחנו המשרד מזהה שהמוסד הוא לא מותאם לצורך, למשל, במקרה הזה ושוב, אני גם לא יכולה לדעתי לגלוש יותר מידי פנימה, אבל אנחנו כן יכולים לומר, שיש מבנה שהוא מבנה שמותאם לשמש כגן, הוא לא מותאם לשמש כבית ספר.

אוקי, אני מבקשת שאליי תעבירו לפחות את המכתב שהעברתם להם בעניין הזה.

אני אעביר ליועצת המשפטית את הכול, את כל המסמכים הרלוונטיים.

הייתי רוצה להגיב על משהו קטן שממש עקרוני לנושא הזה, בבקשה. שהרבה פעמים צריכים להבין שלחינוך המונטסורי, כמו שכבר נאמר פה, יש דרישות, או צרכים שהם שונים מלבתי ספר אחרים וצריכים להכיר אותם, גם מבחינת השטח, המרחב, גם מבחינת מס' הילדים הרב גילאיות, חלק מהרישיון דורש 22 ילדים בכיתה, בשכבה, צריכים להבין שפה אנחנו מדברים על כיתה רב-גילאית, אז יש פה כל מיני חסמים שהם רגולטורים של המשרד, אבל הם לא מותאמים לגישה המונטסורית והרבה פעמים על הדברים האלה נופלים, יש כל מיני בקשות שנדחות, אז צריכים להכיר גם את הדרישות הפדגוגיות ושמשפיעות על המבנה ועל החלל ועל מהות מבנה הכיתה, כדי לדעת לדבר את אותה שפה.

אני רוצה להרחיב מעוד שלוש זוויות את התמונה, לאו דווקא מההיבטים המורכבים, או איפה שדברים נתקעים, אלא מה כבר קיים, כדי שקצת התמונה תתבהר גם לכיוונים האלה. הוועדה לבתי ספר ייחודיים על אזורים הכירה במודל הזה לפני שנה, בית ספר ברמת גן ובית ספר בבאר יעקב, מטפלת בעוד שני בתי ספר עם מודל רחב ובמהלך מרחבי חינוך שרפי נתן דוגמה שמתקיים גם בכפר סבא, אז הרבה מאוד בתי ספר בתוך המערך הזה מאמצים פרקטיקות כאלה. אני רק אתן דוגמה מהמודלים של דמוקרטיה ואנתרופוסופי שהכרנו בהם לפני שלוש שנים. בתי הספר הכפילו את עצמם בשלוש שנים האלה, אבל התהליך שבו רשויות מאמצות, מבינות ומתחילים לזוז דברים, לפעמים הוא לוקח זמן, המודל הזה קיבל הכרה לפני שנה ותהליכים רבים שמתקדמים נמצאים מתחת לפני השטח.

האם יש מישהו במשרד החינוך שאמון לעניין הדמוקרטי, האנתרופוסופי, המונטסורי, שיכול ללוות אותן?

כרגע אני מלווה.

את, אוקי, אבל לא מא' ועד ת', כלומר, את בעניין מחקר ופיתוח אחר כך הם צריכים לגשת לעניין המבנים, עם הפיקוח אחר כך הם צריכים לעבור, למה בעצם לא מקימים במשרד סוג של אדם אפילו שילווה את אותן יוזמות מא' ועד ת'? שיוכל לתת להם מענה.

את צודקת שאין אדם שמטפל בהכול, אבל בהרבה מאוד מהפרמטרים ומהרבדים שהצגת אנחנו כן מטפלים ועובדים בשיתוף פעולה, גם עם פארס וגם עם יערה, פארס יכול להרחיב על זה גם.

כמה אחוזים מבתי הספר הממלכתיים, הלא דתיים, הם בעצם בחינוך שהוא חינוך דמוקרטי, מונטסורי, אנתרופוסופי וכו'?

יש 180 בתי ספר ייחודיים על אזורים.

מתוך?

5,000.

לא, 5000 זה אבל כולל חרדים, ערבים.

180 בתי ספר ייחודיים על אזורים מכל המגזרים.

מכל המגזרים, אוקי, בסדר גמור.

רציתי לשאול, כי הבנתי שחלק מבתי הספר המונטסורים כן נכנסים לחינוך הרשמי.

כן.

אז מתי זה אפשרי?

על פי ראש הרשות.

דרך החינוך הרשמי ולמה לפעמים זה - - -

זה יוזמה ביחד עם ראש הרשות.

כן, אבל בכל זאת יש לזה הרי יתרון גדול, אם זה הולך לחינוך הרשמי, זה פחות תשלומים, זה בעצם נכנס למערכת הציבורית שזה מוצהר ככה כמו בית ספר הרשמי רגיל. השאלה, למה, מה הסיבות? ללכת למוכר שאינו רשמי ולא לרשמי? בפתיחת בית ספר מונטסורי.

כשהערוץ הרשמי לא יכול לתת מענה, אז - - -

למה הוא לא יכול לתת מענה?

זה תלוי בשיתוף פעולה שיש, של רשות שמוצאת מבנה שיכולה להכיל שזה לא פוגע, ניר מאורנית נתן את הדוגמה הזאתי, לפעמים רשות אומרת, אני מכניסה עוד בית ספר לתוך מארג בתי הספר שלי ברשות ואני פוגעת בעצם בבתי ספר האחרים, אני מפרה את האיזון, לא כל רשות.

זה מאד מאד תלוי בראש הרשות.

אני אומרת עוד פעם, אנחנו מלווים את המורכבויות האלה, אבל הן לא תמיד נפתרות בזמן שכולם רוצים.

אבל זה לא חסם של משרד החינוך, כן?

לא, זה אצל הרשות המקומית.

אבל זה עניין של פחד מביקושים, זו תופעה ארצית, פחד מביקושים.

השאלה היא כאשר אתם הגשתם את הבקשה משמר השבעה לחינוך ממלכתי, לבית ספר ממלכתי בעצם, זה היה בשיתוף פעולה עם ראש המועצה?

בשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך של המועצה ובשיתוף פעולה עם המפקחת של האזור.

ולמה זה נדחה?

התשובה הייתה אין התכנות.

למה?

כי זו מועצה קטנה והם לא רוצים לפתוח עוד בית ספר ציבורי בתוך רשות קטנה.

זה שיקול אצלכם במשרד החינוך? אם ראש המועצה מעוניין לפתוח ויש את כל התקנים שבו הוא צריך לעמוד בשביל תקצוב מבחינת כל הדבר הזה, כלומר, זה שיקול מבחינתכם כדי לא לתת להם את האישור?

התכנות ברמה של צמיחה - - -

אני זה מה שאני הבנתי, שוב, אני - - -

לא במוכשר, ממלכתי.

בממלכתי, לפי מה שהבנתי אין התכנות, זאת אומרת שאין אפשרות לקיים בית ספר, אני באמת לא יודעת, אני רק מה שהבנתי שאין אפשרות לקיים בית ספר, כי כנראה אין מספיק תלמידים ברשות, זה מה שאני מבינה ממה שאומרת נציגת ה- - -

זה נכון, אבל יש אפשרות כן, הבית ספר קיום לא אמור לפגוע בבית ספר הממלכתי הקיים, מאחר ורוב תלמידי המושב ותלמידים נוספים מתוך המועצה מתפזרים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, ביישובים סמוכים, מעבירים כתובות מקומות מגורים.

אני מנסה להבין ראש רשות מגיע מבקש נגיד אפשרות לפתוח בית ספר צומח ונענה בשלילה, משום שאין התכנות, הרי הוא שולח בסוף גם את התלמידים שלו למועצות המקומיות אחרות, מועצות מקומיות אחרות החליטו לשלוח את התלמידים לשמה, מה זה העניין, למה על בסיס זה בעצם לא מאשרים לו לפתוח בית ספר?

מבחינת הממלכתי אין לי את הנתונים לגבי מה שהיה עם הבקשה לפתיחת מוסד רשמי, אז אני - -

אז אני מבקשת לקבל את זה גם כן. אני מבקשת לקבל בבקשה את התשובה ואת הסיבה לתשובה הזו. אוקי, מבחינת תקצוב כאשר אתם שולחים בעצם מורים להשתלמויות מסבסדים בעצם גם כן חלק מההשתלמויות, האם יש גם כן סבסוד, כמו שנאמר לפני כן, יש הכשרות, או קורסים, או השתלמויות שגם החינוך המונטסורי עושה.

השנה אני יודעת שבאוניברסיטת תל אביב הרימו את הכפפה והתחייבו להוביל קורסים לחינוך מונטסורי, כמו שקיים באופן מוסדר מסלולים של חינוך אנתרופוסופי, או דמוקרטי במכללות, עדיין לא הייתה מכללה שעשתה את זה ומעבר לאפשרויות הפרטיות שהציגו כאן, אז אוניברסיטת תל-אביב היא זאת שמתחילה השנה לקיים קורסים כאלה והסבסוד הוא על פי כל קורס אחר ש- - -

אז משרד החינוך לא שולח להשתלמויות בארגונים, או מוסדות פרטיים?

סבסוד קורסים שהם מוכרים לגמול יש סבסוד על פי הנהלים.

אוקי.

את מדברת על מסלול של אלפי שקלים, אני ביררתי עליו והוא אפילו לא הסבה ל-, הוא לא מקנה לי תעודה להיות מורה בחינוך מונטסורי, אוניברסיטת תל אביב, שהיא אדירה ואני אוהבת אותה ואני באה ממנה, אבל זה לא נותן מענה, אני מצטערת.

אני רק רוצה פארס טויל, מנהל אגף רישוי א', ביקש את זכות הדיבור, אם אפשר להעלות אותו בבקשה בזום.

שמעתי את השיחה המרתקת ואני אגיד כמה דברים ברשותכם. קודם כל לגבי ספציפית משמר השבעה, אני מנהל אגף הרישוי במשרד החינוך, והבקשות של המוכר שאינו רשמי מתקבלות אצלי, אני עושה את התפקיד כבר מעל לעשר שנים, כמובן האגף והמדינה השתנו בעשר שנים האלה, והייתי גם ער ועד להתפתחות של כל בתי הספר הייחודיים, אני גם חבר ועדת ייחודיים, כך שאני אגיד שמשרד החינוך הוא אחד המשרדים, אם אני מסתכל על כל העולם, הוא אחד המשרדים הפתוחים, אין עוד מדינות שיש בהם גם את החינוך הדמוקרטי, אנתרופוסופי, מונטסורי וכולם החינוך הציבורי.

אז אנחנו כמשרד אני חושב שמאוד פתוחים, וטל אצלכם שם יכולה גם לדבר על זה. אנחנו גם מנסים לתת תשובות ליוזמות שבאות מהשטח, אבל גם לסגור דברים ולראות סוגיות שמתפתחות בעולם, אז מהסוגייה הזאתי חשוב להגיד שהעבודה שלנו מול ראשי הרשויות ניר דיבר וגם ראש עיריית כפר סבא, אנחנו כן עובדים בשיתוף פעולה ומאוד פתוחים לשמוע ולהקשיב, אבל כן יש אפשר להגיד שבמערכת הציבורית כן יש כללים, אי אפשר לפתוח על כל עשרה ילדים בית ספר, אז אנחנו מנסים כל הזמן לאזן בין הדברים.

אכן אי אפשר לפתוח על כל עשרה ילדים בית ספר, אבל זה שיקול שאותה מועצה לוקחת על עצמה, כלומר, בסופו של דבר, אם יהיו עשרה תלמידים בכיתה, משרד החינוך לא יסבסד את הכיתה ולכן אותו מוסד יצטרך לקבל סבסוד של המועצה המקומית, זאת אומרת, זה סוג של סיכון שהם לוקחים על עצמם, השאלה היא למה אתם לא מאפשרים להם במידה ויש נכונות, הרשמות, מאמינים שיגיעו גם מרשויות ומועצות אחרות מהאזור וסוף כל סוף ישלחו קצת לאותה מועצה והשאלה היא למה מתערבים שמה? מהבחינה הזאתי, אני מבינה שהתנתקת ואנחנו כמובן נמשיך את הדיון הזה.

תראו, אני רוצה לסכם קצת את הדברים, קודם כל ועדת החינוך קובעת, כי יש לקבוע במשרד החינוך מפקח לעניין הזרמים הייחודיים מונטסורי, דמוקרטי, אנתרופוסופי, אדם שיוכל ללוות את אותן יוזמות של הורים מא' ועד ת' מישהו שיהיה אמון על הדבר הזה. תקשיבו זה כבר לא מדובר בכמה עשרות, מדובר פה במאות ובעוד עשרות של יוזמות שכל הזמן פורחות, צריך להבין משרד החינוך צריך לעשות שיפט, אני רואה שעושים אותו, אנחנו כאן בוועדת החינוך נדחוף אותכם קצת יותר חזק וקצת יותר מהר, משום שהדור הזה של הורים רוצה להיות מעורב בחינוך של הילדים שלו, החינוך מבחינתם זה הדבר הכי חשוב, הם מוכנים לעבור מתל-אביב לאילת, לקריית שמונה, לנס ציונה ולירושלים, לא משנה מבחינת העבודה שלהם, רק כדי לתת את החינוך המיטבי לילדים שלהם והם מעורבים ביומיום.

ההורים האלה אי אפשר להיפתר מהם. אנחנו עברנו אולי בכמה עשורים האחרונים במדינת ישראל, נקרא לזה סוג של שדרוג, ממדינה שבאמת מתפתחת ובונה את עצמה והיא מייצבת את עצמה, למדינה שנמצאת בפריחה ולמדינה שכן יש לנו עכשיו מותרות, מעבר לנושאים הביטחוניים שתמיד נשקוד ונעמוד עליהם, יש כאן את הרצון שלנו כאזרחים להצמיח ולהפריח, כן זה מותרות, חינוך זה עניין של מותרות, אבל זה מה שנמצא כרגע בנשמתם של כל ההורים במדינת ישראל, לא כולם אתם יודעים מה, רובם המוחלט. אני אומרת לכם אני רואה את אחותי הקטנה, אמורה לשלוח שנה הבאה את הילדה שלה לכיתה א', היא לא ישנה בלילה, אני רואה איך זה גוזל שינה מעיניה, אני עדיין לא שם, הבת שלי ברוך השם בת שנה ושלושה חודשים, יש לי עוד זמן, אבל אני רואה איך הדבר הזה פשוט מדיר שינה מעיניה, היא לא ישנה בלילה מחרדה, לאן היא תיקח את הבת שלה לכיתה א', ממש ככה והיא גרה בכפר סבא, ככה שיש פתיחות ויש נכונות והיא עדיין חרדה.

זה הדור של ההורים היום ומשרד החינוך חייב לפתוח את הדלתות ולקבל את זה ולעבוד בשיתוף פעולה ולראות איך מפריחים ומעצימים ונותנים להם את המקום הזה לפרוח ולכן הגיע הזמן שמשרד החינוך ישים מפקח מיוחד, כמו שיש בכל המגזרים לעניין הזרמים הייחודיים וזו דרישה של הוועדה, אני מבקשת שתקיימו על זה דיון ותעשו זאת בהקדם. מעבר לכך, אני רוצה ככה, קודם כל לבחון את העניין של הכשרה בתשלום למורים, כפי שיש קורסים חיצוניים, אני מבקשת לנהל שיח אל מול הנציגות הארצית הישראלית של החינוך המונטסורי שהם אמונים בעצם על היישום של אותה הכשרה, תצטרכו כמובן לעמוד בקריטריונים של משרד החינוך, אבל לראות לעניין התקצוב, כפי שמתקצבים תוכניות אחרות, גם אם הם פרטיות, גם אם הם מוסדיות, ארגוניות וכו'. יש מקום גם כאן להכשרה, אנחנו רואים שזה סוג של מכשול שעומד בפני אנשי הוראה.

גם לגנים?

כן, הכוונה היא הכשרה בכלל, אז כמובן לראות כיצד ניתן גם כן לסייע בסבסוד של אותן הכשרות שהמורים רוצים לקבל, תקשיבו בסוף זה פיתוח אישי, ככול שהמורים יהיה להם מקום לפתח את עצמם, להעצים את עצמם, להיות מורים יותר טובים, ככה יהיו לנו מורים הרבה יותר איכותיים במערכת החינוך, הם ירגישו שיש להם את המקום ההתפתחות האישי הזה ושהם באמת משנים מציאות ולכן הדבר הזה הוא גם קריטי וחשוב לאפשר למורים שמעוניינים, אף אחד לא רוצה לחייב, אבל מורה שמעוניין, אין שום סיבה שלא. אני מבקשת לבחון גם את העניין של אוטונומיה למנהלים בבתי הספר הממלכתיים, יותר אוטונומיה, משום שכאן בבתי הספר הייחודיים נדרשים, אני מניחה גם באחרים, אבזרים מיוחדים, דברים כאלו, אז לראות איך ניתן גם כן להגמיש את אותן הנחיות כלפי המנהלים בחינוך בזרם הייחודי.

אני מבקשת לעשות בחינה, לקיים ישיבה בתוך שלושה שבועות בתוך משרד החינוך, כדי לראות לעניין הזרמים הייחודיים, איך אנחנו מקלים מבחינתם לקבל את הרישוי, מבחינת, כמו שאמרנו סמל מוסד ומבנה, לאפשר להם את זה במס' שלבים, לראות איך ניתן ללכת לקראתם, לא לתת להם הנחות, הם יצטרכו לעמוד בתקן של המבנה, הם יצטרכו לעמוד בתקנים הפדגוגים וכו', אבל בתוך התהליך הזה שהוא הרבה פעמים תהליך מאוד יקר, בייחוד בזרם חינוך הזה שנדרשים לכיתות שונות, לאבזרים שונים, לראות איך ניתן ללכת לקראתם מבחינת קבלת רישוי המוסד, בין אם זה בשני שלבים, שלושה שלבים, יש פה יוזמות שהן יוזמות שלא מגיעים עם תקציבי עתק, בסוף זה הורים שמתגייסים, אז ברגע שרואים שיש התכנות, אז ההורים מתגייסים, אז הם ישימו יותר תקציב השנה ואז ימצאו מוסד, כלומר, זה סוג של תהליך, אז לראות איך ניתן, אני מבקשת לקיים על זה גם כן תוך שלושה שבועות דיון ולראות איך ניתן ללכת לקראתם בעניין הזה.

ככה, אני אסכם את הדיון הזה כאן, אנחנו נקיים כמובן דיון נוסף, אני חושבת שהדיון הבא יהיה לא רק לעניין המונטסורי, לעניין כלל הזרמים, אנחנו נזמין גם את הדמוקרטי וגם את האנתרופוסופי, אני יודעת שכרגע המונטסורי הוא חדש, הוא משהו שכבר הבטחתי לקיים, אני יודעת שלפני חודש קיבלו הכרה כזרם, זה משהו שהוא חדש והוא מבורך כמובן.

אני רק אדייק, הוועדה לבתי ספר הייחודיים על אזורים, נותן את הכרה לבית ספר עם מודל פדגוגי ייחודי, המילה זרם מופיעה בחוק חינוך ממלכתי, זרם ממלכתי, זרם משלב, אז אני רק - - -

אז סליחה, מה המונח המקצועי?

סליחה שאני, מכיוון שלמילה זרם יש השלכות משפטיות, אבל אני רק מבקשת לדייק, המונח הוא מודל פדגוגי ייחודי.

מודל פדגוגי ייחודי, בסדר גמור, מקבלת, אז אנחנו נקיים דיון לעניין מודלים פדגוגים ייחודיים, במערכת החינוך הישראלית, לדעתי בתוך שישה שבועות ביחד עם מסקנות. אני גם אגיע, אני רוצה קודם כל לקבל את הדברים ממכם לעניין בית החינוך במשמר השבעה ואני רוצה להגיע אליכם, כדי לראות את המבנה בעצמי, ככה בשטח. אני יודעת שחבר הכנסת משה טור פז וחבר הכנסת סימון דוידסון אמורים להגיע ב-6 למרץ, אני אנסה לראות אם אנחנו יכולים להגיע קצת מוקדם יותר, רק כדי לראות את המציאות בשטח ולהבין אותה קצת יותר מקרוב.

תודה רבה לכולם, תודה רבה להורים הנפלאים שעלו כמובן גם בזום ועקבו אחרנו וצופים וממש נמצאים ככה בשקיקה, כדי לתת את המיטב לילדים שלהם. תודה רבה לכל מי שהגיע היום לוועדה, לכל מי שעוסק בחינוך המונטסורי, תודה רבה למשרד החינוך שעושה עבודה חשובה ובאמת מקדם, אנחנו ככה ניתן לכם עוד ככה דחיפה מאחור, כדי להמשיך גם כן עם הדירקטיבה הזו. תודה רבה לראשי הרשויות וראשי המועצות שבאמת פתוחים ונכונים ובאו והציגו בפנינו את היכולת שלהם באמת לקדם את החינוך בעיר שלהם, תודה רבה לכולם. אני רוצה ככה להתנצל בפני מאיה שלומדת בחינוך המונטסורי, שבאמת הגיעה לדבר, אנחנו פשוט חרגנו ככה בחצי שעה מהדיון, אבל אנחנו נקיים דיון נוסף וכמובן שנשמח לשמוע ככה את ההתרשמות שלך מהמוסדות ואת הגדילה שלך בתוך אותם זרמים ואת הכלים שקיבלת, אז אני ככה מתנצלת ברמה האישית בפנייך על העניין. תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.