פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



4
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 10:18

פתיחת תערוכה - אילן ברוך

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון

אילן ברוך - צייר

דורון לוריא - מנהל ואוצר מוזיאון תל-אביב

תמי סלע

יהודית גידלי

חבר תרגומים


פתיחת תערוכה - אילן ברוך

אני שמחה לפתוח את וועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל. היום בתחילה אנחנו פותחים את התערוכה של אילן ברוך שהחלה כמובן היום, אני רוצה ככה לומר כמה דברים, קודם כל תודה רבה ליהודית, שבאמת מצאה את האומנות המהממת הזו ומביאה אותה אלינו לתוך הכנסת, כל חודש מחדש, כדי להעשיר גם את הידע שלנו וגם כדי להכניס קצת מהתרבות והאומנות הישראלית, כאן לתוך כנסת ישראל, ולתוך כל מי שמגיע אל וועדת החינוך.

אני רוצה להודות לך, אילן ברוך על היצירות המהממות האלו, שכל כך מכניסות את האווירה החגיגית של ט"ו בשבט, כאן אלינו לתוך הבית שלנו, לתוך כנסת ישראל, עם פירות הארץ והירוק וירושלים שהיא באמת העיר שהיא לב ליבה של הזהות הישראלית, היהודית ובאמת, פשוט כיף ותענוג להיכנס הבוקר לוועדה ולראות את אותן יצירות.

תודה, תודה.

אני רוצה לאחל חג ט"ו בשבט שמח לכולם כאן. אני שמחה לפתוח את תערוכתו של אילן ברוך, שנקראת 'ראש השנה לאילן'. אנחנו רואים את הפריחה והצבעים הירוקים ביצירותיו הייחודיות, אני רוצה להודות לך אילן, על שהחלטת לשתף אותנו באומנות שלך כאן, בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

אנחנו בימים לא פשוטים ובשיאו של גל נוסף של התפרצות הקורונה ועדיין חשוב לנו לזכור שאנחנו חזקים ויודעים לעבור ולהתמודד עם האתגרים הלא פשוטים האלו יחד וגם כאן, דווקא ברגע הסימבולי הזה, בחג ט"ו בשבט, שהוא מסמל פריחה, התחדשות והוא גם יום ההולדת של הכנסת, שחוגגת היום 73 שנים. אני רוצה לאחל לכנסת שלנו מזל טוב, לכנסת היקרה שלנו. אנחנו נמצא את הדרך לצמוח מהתקופה המורכבת הזו ולהיות מאוחדים, כמו שרק עם ישראל יודע ברגעים קשים, אז חג ט"ו בשבט שמח, שנצמח ונפרח יחד, למען העתיד, למען חינוך ילדינו, למען התרבות והאומנות, ובכלל למען מדינת ישראל. בריאות לכולם וחג ט"ו בשבט שמח.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליהודית גידלי, מנהלת הוועדה, שמביאה אלינו את התערוכה, לומר מס' מילים, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני מבקשת לציין שהתערוכות מתקיימות כבר למעלה מ-25 שנה, ואני מבקשת להודות לחברת הכנסת שרן השכל יושבת ראש הוועדה, שמוכנה להמשיך במסורת ברוכה זו, תודה רבה.

היום אנחנו ביום חדש של הכנסת, הנקרא "מגוון דעות - כנסת אחת". אני מבקשת לציין שבוועדת החינוך של הכנסת לא הייתי צריכה לחכות ליום הזה, במשך ה-25 השנים האחרונות הוצגו כאן כל פסיפס הקשת בחברה הישראלית, הוצגו כאן תערוכות של ציירים יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, נשים, גברים, נערים חרדיים, צלמים דרוזים, נשים ערביות, נשים אתיופיות, עירונים, מתנחלים, תלמידי בתי הספר, אנשים פגועי נפש, כל הגוונים, כל מגוון הדעות, אבל כולנו בסופו של דבר מתאחדים לכנסת אחת.

אני מבקשת לציין שהייתה פה תערוכה מיוחדת להדר גולדין, הייתה פה תערוכת ציורים שלו, והגענו לתערוכה הנוכחית, התערוכה של אילן ברוך, המוצגת במיוחד לט"ו בשבט. השם של התערוכה כפי שכתוב במסכת ראש השנה, שם כתוב "ראש השנה לאילן", אבל אנחנו קראנו לתערוכה הזו: "ראש השנה לאילן", בתרתי משמע, זה גם וגם. ט"ו בשבט הוא חג טבע, ונבחרו פה הציורים של אילן, יש לו כל מיני, אבל נבחרו הציורים שלו של מייצגים את ארץ ישראל, את עץ הזית, עץ הדקל, ירושלים, נופים.

סברס.

סברס שזה הדבר הכי.

רימונים, תמרים.

תמרים. תודה רבה, אילן, בבקשה.

המון המון תודה, יהודית, את מרגשת מאוד, ושרן שמח להכיר אותך וריגשת אותי אפילו יותר. יהודית, תודה על האצירה והחברות והכתיבה המיוחדת בקטלוג שיצא, זה מאוד מאוד ריגש אותי. טוב, כמו שאתם רואים כאן לפניכם, עבודותיי מתמקדות בנופי הארץ, על כל שלל עושרה ומורכבותה. העיסוק שלי במשך השנים התמקד במגוון הצומח, שמזוהה מאוד עם הנוף הארצישראלי ובנופיה הקדומים וההיסטוריים. ציוריי מתארים הרבה את ירושלים, נופי הארץ ובדמויות בני המקום.

נושא בולט בעבודותיי הוא הצבר, לו הקדשתי מס' רב של ציורים ואף הצגתי תערוכה מרכזית של צברים במוזיאון תל-אביב, באוצרותה של איה לוריא. בחרתי להציג כאן כמה ציורי צבר מהשנים האחרונות שהסברס הפרי הבשל מופיע בו. עץ הזית העתיק שמשתלב בנוף הקדום של ירושלים והארץ, עץ הברוש הזקוף והמרשים במלוא הדרו, שחורץ את קו הרקיע של הנוף האורבני והנוף הפתוח. עץ הרימון, עץ התמר.

התמקדותי בטבע הארצישראלי ובצומח הוא מתוך הרצון הטבעי להיות חלק טבעי של המקום ומזוהה אתו. הצבר, הברוש, עץ התאנה, עץ הזית אלו העצים המושרשים למקום, לי כמי שנולד במקום, בירושלים, לאבא שגם הוא נולד בירושלים ב-1935, הזהות עם המקום הוא צורך הכרחי. במהלך השנים למדתי להתבונן דרך האומנות ולנכס את הנוף אליי ולחוש אותו כאל חלק מהסגנון האומנותי שלי. במפגש עם הנוף החי והצומח בתוכו, התברר לי שדרך האומנות וצורת הביטוי שלה אפשרי לנהל שיח הרבה יותר אמיתי, כנה וישיר בין האוכלוסיות השונות.

את שיח הצבר נוטים לייחס לבני המקום, אם לדמות הצבר הישראלי, או לבני המקום הפלאחים, הצבר ישנו, הוא צומח לו בחדווה בגבעות, בין סלעים ובחצרות הבתים, הוא בכלל עולה חדש-ישן לכאן, לפני 200 שנה. שמו של פרי הצבר, אותו צבר סברס, מגיע משפה אחות של העברית, מהערבית, מהמילה "סאבר", שפרושה סבלנות ומבטאת בשיח הערבי את השורשיות והקשר לאדמה.

בציור אני מבטא את האהבה לבני המקום ואוהב לצייר אותם, אם זה יהודים דתיים עטורי פאות, שבליבם ירושלים וארץ ישראל היא תפילה ומשא נפש יומיומית, בדואים שורשיים שבמסורת ארוכת השנים הם יונקים את הקשר והאהבה למקום. דרך הציור שלי הבנתי שאין גבולות, הצבר, עץ הזית, הנוף, ירושלים שייכים לכל מי שמתפלל אליה, שייכים לכל מי שאוהב אותם, שייכים לכל מי שמברך אותם, כמו בט"ו בשבט הבא עלינו לטובה.

"ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם"; ו"כול עאם ואינתו בח'יר".

תודה רבה לך, מר אילן ברוך. אני רוצה לתת את זכות הדיבור, לד"ר דורון לוריא, האוצר אומנות, לשעבר.

אני רוצה רק, קראתי את המילים היפות, יהודית כתבה את זה?

כן.

יש פה משהו מאוד מיוחד, שלא נגעת בו, שהגעת ממשפחה חרדית ואב חרדי שבעצם דחף אותך ותמך בך ובנושא של האומנות, שזה לא דבר שהוא נפוץ כל כך בעולם החרדי. אז יישר כוח למשפחה שלך, לאביך שראה את הניצוצות ואת הכישרון בך, ולא השאיר אותך רק בספסל הלימודים, רק ללמוד, אלא דחף אותך לנושא הזה של האומנות, ואנחנו רואים את זה פה על הקירות של הוועדה, זה נפלא ויישר כוח.

תודה, תודה.

אוקי ואני מעבירה עכשיו את זכות הדיבור לד"ר דורון לוריא, אוצר אומנות לשעבר ומנהל ואוצר מוזיאון תל-אביב. בוקר טוב, דורון.

אני מכיר את אילן ברוך משנת 2004 שהוא הציג אצלנו במוזיאון תל-אביב תערוכה של שיחי צבר, וזאת הייתה תערוכה נהדרת שכולם אהבו, וכמובן זה עורר גם שיח מאוד מוזר, מי זה בעצם הצבר, כי אתם יודעים אנחנו טוענים שאנחנו הסברסים, שאנחנו מתוקים מבפנים ודוקרניים מבחוץ, ואז היו טענות שלקחנו את זה בכלל משכנינו הערבים, והבעיה נפתרה שהתברר שכולנו לקחנו את זה מהמקסיקנים, כלומר, אין יותר בעיה.

עכשיו, אילן הוא יליד ירושלים והוא מתאר אותה בציורים שלו בהמון אהבה, כמו שאתם יכולים לראות בתמונות שמסביבכם. היום הוא גר במודיעין, אבל הוא לא כל-כך מתאר את העיר מודיעין, אולי היא לא מספיק מעניינת מבחינה ציורית, הוא מתעניין באנשים שמסביב, שזה מתנחלים וערבים ורועי צאן ופלאחים, והוא הולך להיאחזויות.

האמת היא, אני בטוח שלאילן יש דעות פוליטיות משלו ואני עד היום לא יודע מה הם, הוא מתאר את הכול מסביבו באהבה ובמיומנות וזה נהדר והוא גם מטפל בסמלים, למשל, הוא מצייר המון ציורי ברושים, ברוש נחשב לעץ מאוד מאוד ישראלי, למרות שלצערי הוא בעיקר מפאר בתי קברות אצלנו, אבל בזה אילן לא אשם. והוא גם מצייר רימונים, כמו שאתם תוכלו לראות בתמונות, שלפחות באחת התמונות מסביב, ורימון זה גם סמל טעון, כי זה לא רק הפרי, זה גם כלי צה"לי, או צבאי, שלא נעים להיפגש אתו. בקיצור, אילן הוא אומן מאוד מאוד מורכב, אני מאוד אוהב אותו. יש לו המון כישרון ואני מאחל לכם שאתם תהנו מהתמונות שתלויות אצלכם בוועדה.

תודה רבה לך ד"ר דורון לוריא, תודה רבה על הדברים ואני מזמינה את כולם בכנסת לבוא ולהתרשם מן התערוכה, תודה רבה לכולכם. אני נועלת את פתיחת התערוכה, את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.