פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 87
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 9:00

חיים משותפים בישראל - מגוון דעות כנסת אחת

חברי הוועדה: אלון טל – מ"מ היו"ר
משה טור פז

ענבר בזק
מיקי לוי

מנכ"ל הכנסת גיל סגל
שושי שפיגל - מפקחת ארצית חיוך חברתי, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

אייל רק - עו"ד, ממונה למניעת הגזענות, משרד החינוך

ד"ר רנית בודאי-היימן - מנכ"לית מיתרים

ד"ר תהילה דרמון מלכה - ראש תוכנית מיתרים, מכללת הרצוג

אביבה חלבי - מנהלת מרכז גישור, עיריית רחובות, ויו"ר התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברשויות המקומיות בישראל

איתי בן חיים - מנהל תוכנית "גרעיני אודי"

קרול נוריאל - מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל

גיל גלעד - עמותת "בסוד שיח", פורום החברה המשותפת

שירלי בבאי - עו"ד, יועצת פרלמנטרית של ח"כ ענבר בזק

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת הוראת מדעי החברה, משרד החינוך

ד"ר פארי סינקלר - מנכ"לית קרן תל"י - תגבור לימודי יהדות

ד"ר יהודה סטולוב - מנכ"ל אגודת המפגש הבין-דתי

ג'אמל אלקרינאוי - מנכ"ל עמותת "השחר החדש" בנגב

עליזה מאיו - סמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה

תייסיר מוחאמיד - מנהל תחום מרכזי גישור-תוכנית גישורית

תמי סלע

יהודית גידלי

חבר תרגומים
חיים משותפים בישראל - מגוון דעות כנסת אחת

בוקר טוב לכולם וחג שמח. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת של ועדת החינוך של הכנסת, היום ט"ו בשבט התשפ"ב, 17 בינואר 2022. לפני שאנחנו ניגש לט"ו בשבט והמשמעות שלו, ואיך הוא מסתדר עם הנושא של החינוך המשותף, אני רוצה לציין שבמקומות אחרים בעולם חוגגים יום אחר, ובתור חבר גאה בעדה אמריקאית מפוארת, אני אציין שבארצות הברית חוגגים היום את יום הולדת של מה שהיה צריך להיות 92 של מרטין לותר קינג המנהיג, היום זה Martin Luther King day, ובנושא שלנו היום שאנחנו נדבר עליו, הוא אמר פעם: "כולנו הגענו בספינות שונות, אך כעת כולנו בסירה אחת" אבל אם אנחנו מדברים במגוון דעות ואיך להכיל את כולן.

אין כמו הציטוט של הנשיא המנוח ג'ון קנדי, באחד מהימים האחרונים שלו, ציטוט קצר, אבל לעניין: "אל לנו להיות עוורים להבדיל הבדלים ביננו, אך בואו גם נתמקד באינטרסים משותפים ואותם המאמצים שיכולים להשלים את ההבדלים ואם בינתיים לא נוכל להביא את ההבדלים לסיום, לפחות נוכל לסייע לעולם להיות מקום בטוח למגוון, שכן בסופו של דבר הקשר הבסיסי משותף שלנו הוא שכולנו מתגוררים בכדור לכת קטן, כולנו נושמים את אותו אוויר, כולנו סוגדים את עתיד ילדינו וכולנו בני תמותה".

לכן אנחנו מתכנסים היום לדיון מיוחד, ואנחנו עושים את זה דווקא בט"ו בשבט, מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מה העניין של ט"ו בשבט והחיים המשותפים והחינוך לסובלנות ודו-קיום. אז אני רוצה לומר לכם בתור פרופסור למדיניות ואיכות סביבה ואקולוגיה, שברור מה ההבדל, שכן אנחנו מקדשים בכל מה שקשור לניהול סביבתי, את חיזוק המגוון. כתבתי לפני מספר שנים ספר שנקרא "כל עצי היער החורש בישראל מהתנ"ך ועד היום", ואם יש איזשהו לקח שאפשר לקחת מהפרק האחרון של ההיסטוריה הסביבתית של מדינת ישראל מבחינת עיור, הוא שהמונוקולטורה לא עובדת, הניסיון לטעת רק עץ אחד בארץ ישראל, במקרה הזה האורן הירושלמי נכשל כשלון חרוץ, משום שכפי שאנחנו רואים רק עץ אחד, גם המזיקים רואים, בוא נגיד, 'מזנון שאפשר לאכול כפי יכולתך', כמה שאתה רוצה ולכן חיסלו לנו יערות אורנים רבים, עד שלמדנו שאנחנו חייבים לקדש את המגוון, לאפשר לכל עצי היער, כל מגוון המינים של עצי ארץ ישראל, לקבל ביטוי ביערות בישראל והנה עכשיו יש לנו יערות הרבה יותר יציבים, מעניינים ובריאים.

כמו העצים גם בני אדם, ואנחנו לומדים לאט לאט בישראל שההבדלים ביננו חייבים להיתפס כברכה והפסיפס האנושי שנרקם בישראל הוא נפלא, הוא בא לידי ביטוי בתפריט הישראלי המגוון והמרתק ומאוד מאוד טעים, אבל גם בהיבטים שונים של התרבות. והיום אנחנו נשמע מיוזמות חינוכיות שונות, ונחשוב יחד כיצד ועדת החינוך יחד עם ממשלת ישראל יכולה לחזק את אותם ניצנים, לא רק ניצנים, יש תוכניות גם די מפותחות, כדי לאפשר בישראל את אותו מגוון שהוא חשוב מבחינה אקולוגי והוא חשוב מבחינה חברתית. בזה סיימתי את דברי הפתיחה.

אני רוצה לדעת, אם הגיע אלינו איציק שוורץ, שהוא מהפורום לחברה משותפת בישראל. רנית הגעת, אז לכן אנחנו נעבור לד"ר רנית בודאי-היימן, אני רוצה לומר מילה, שאני מכיר את רנית לא מאתמול, היא מנהיגה חינוכית ידועה ומי שמכיר ברשת בתי ספר מיתרים, אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב. אני רואה שבינתיים הגיעה אלינו חברת הכנסת ענבר בזק ואנחנו ניתן לה לפתוח ואז היא תחזק את דברייך. בבקשה, רנית, אנחנו נשמח מאוד אם תפתחי את הדיון שלנו היום.

תודה רבה, קודם כל, ברכות לכם חברת הכנסת ענבר בזק וחבר הכנסת אלון טל וכל יושבי הבית הזה, לכבוד יום חגכם, יום חגה של הכנסת שחל בט"ו בשבט. ואלון באמת כמו שאתה פתחת ואמרת, ט"ו בשבט היה בימי קדם חג מאוד מאוד משמעותי בשביל החקלאים, זה היה כמו האחד בינואר כזה, כמו סיום שנה, כמו סיום שנת מס שצריך לספור את כל הרכוש ולראות מה אנחנו עושים אתו, ומה אנחנו מחלקים, ואיזה סוגים של מעשרות אנחנו נותנים, וכמה ללווים וכמה לעניים, והחג הגדול היה בט"ו בשבט שחל בשנת שמיטה, כי בשנת שמיטה זו שנה שלמה שכל הרכוש נמצא לכולם וכל הרכוש ניתן לכולם. והרכוש שלנו בימינו, אולי הוא לא חקלאי, אבל הוא רכוש חברתי וערכי ואיזה סמלי זה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה של חברה משותפת בישראל, בכנסת, לא רק בט"ו בשבט, אלא בט"ו בשבט של שנת שמיטה, כי ככה אנחנו מאמינים בפורום חברה משותפת בישראל, שלכל אחד מאיתנו יש מה לתת, אנחנו לא רוצים לשמור את הרכוש הזה רק אצלנו, אנחנו רוצים לתת אותו ולחלק אותו עם אחרים, לכל אחת יש מה לתת לאחר ולכל אחר יש מה לתת לאחרת וככה החברה שלנו תהיה הרבה יותר בריאה ומתוקנת.

והיום באמת אנחנו נשמע כל מיני יוזמות של אנשים שקמו ואמרו: צריך לתקן, זה התור שלנו לקום ולעשות מעשה, זה התור שלנו, כי זה הדור שלנו ואני מדברת בשם עמותת "מיתרים", עמותת מיתרים מטפלת בשסע הזה, השסע הדתי חילוני, אנחנו ראינו - - -

את החלטת לוותר על המצגת, או שיש לך מצגת?

אני הכנתי, אבל אני לא יודעת איפה היא.

היא פה, אז בואו נעבור למצגת קצרה, אני חושב שהרשת הזו היא מספיק חשובה, כדי שנוכל לראות ולא רק להקשיב לכמה רגעים, בבקשה.

(הצגת מצגת)

אז פה בירכנו אתכם, את הכנסת שלנו. רשת מיתרים אנחנו מטפלים בשסע הזה, השסע הדתי חילוני ואנחנו יודעים, כולם תמיד אומרים הכול מתחיל בחינוך ובטח בוועדה הזאת, אחנו תמיד אומרים הכול מתחיל בחינוך. בחברה הישראלית בעצם היא כמו שאומרים במתמטיקה, מה שצריך להוכיח, לקחנו את מערכת החינוך פיצלנו אותה לזרמים ומה קיבלנו, חברה שהיא מפוצלת ומפולגת ומשוסעת. ברשת מיתרים החלטנו להקים סטרטאפ חברתי, חינוכי ולנסות להוריד את החומה הזאת, שבין הממלכתי והממלכתי דתי, אצלנו לומדים כולם ביחד, דתיים וחילוניים ומסורתיים.

אני באופן אישי עברתי את שתי מערכות החינוך, ועברתי מאולפנת בני עקיבא לבית ספר תיכון תלמה ילין. הדרכתי בבני עקיבא ולמדתי תיאטרון ותמיד אני אומרת שהמרחק בין האולפנה שלי, אולפנת בני עקיבא, לבין התיכון שבו למדתי, המרחק הוא 15 קילומטרים, אבל המרחק האמיתי כמו בין שני יקומים נפרדים והניסיון המדהים האישי הזה הוביל אותי למסקנה שחייבים לשנות משהו בדיכוטומיה הזאתי של מערכת החינוך הישראלית וככה אנחנו ברשת מיתרים עושים, וברוך השם זכיתי לנהל את הרשת הזאת, אצלנו לומדים לחיות ביחד.

מתחנכים אצלנו דתיים וחילוניים ומסורתיים. התלמידים לומדים לשחות ביהדות ובדמוקרטיה, אנחנו לא רוצים לוותר על זהותם היהודית של תלמידנו וגם לא על זהותם הדמוקרטית, הגלובלית, ההומניסטית, האוניברסלית. כשלומדים ביחד אנחנו שומעים את כל המיתרים וזה מאוד מאוד מרגש. בשנים האחרונות זה שנות קורונה, אנחנו נפגשים כל ההורים בשער של בית הספר ופתאום חשבתי על זה הבוקר, שאנחנו רואים את ה-ביחד הזה, גם בשער וגם בשיעור, בשער אנחנו רואים באמת את כל המיתרים של עם ישראל, את הכיפות ואת גלויי הראש, את הציציות ואת החצאיות, את הגופיות ואת המכנסיים הקצרים, כולנו ביחד, כל המיתרים האלה שנפגשים בשער. הילדים שלנו נפגשים בשיעור ומה שקורה בשיעור הוא באמת מרגש, המורה בחינוך המשלב אף פעם לא יודעת מה יהיה כתוב על הלוח בסוף השיעור, כי היא לא יודעת מה הרכוש הערכי התרבותי שיעלה מהתלמידים ולפני כל חג המורה שואלת את התלמידים, איך חוגגים אצלכם ואז הלוח מתמלא בכל המסורות ובכל המנהגים בכל המיתרים היפים שיש בעם ישראל וכל כל כל מיתר מרגיש שיש לו מקום, יש לו מקום בכיתה, יש לו מקום בשיעור ויש לו מקום על הלוח ורק ככה שרואים את כל המיתרים כולם.

אני רק מצטער שלא הבאתי את הגיטרה, אחרת הייתי מדגים לך את זה. אני רוצה בכל זאת לכוון אותך, כי ידוע, אם אנחנו עוסקים בקצת מסורת ישראל, חז"ל כבר הסבירו לנו ש"אם אין קמח, אין תורה" מה מצב המימון של הרשת החשובה הזאת, האם את מרגישה שמשרד החינוך נותן ביד רחבה, או שאולי היא מתקמצנת קצת מול העבודה שלכם.

תודה רבה, אז אני אגיב לזה, רק עוד משפט אחרון אגיד. שאנחנו לא צריכים לוותר על הזהות האישית שלנו בשל האחדות הזאת ולגבי השאלה שלך אלון, אז המהפכה הזאת קוראת היא קוראת כבר 20 שנה במיתרים, 40 שנה שהחינוך המשלב - - -

כמה בתי ספר? אני לא יודע אם ציינת את מס' בתי הספר.

150 יש לנו גנים ובתי ספר יסודיים ועל-יסודיים וגם שלוש מכינות קדם צבאיות, "מיתרים לכיש", בבית גוברין, בנחל עוז ובקיבוץ דורות, והמהפכה הזאת קורית והיא קורית גם בזכות הרבה מאוד רצון טוב שיש במשרד החינוך, אבל בשביל שמהפכה תצליח עד הסוף, למדנו בזמן האחרון שלפעמים צריך בוסטר וזה מה שאנחנו צריכים עכשיו. אנחנו צריכים בוסטר, אנחנו צריכים שהמשרד יעזור לנו, אנחנו צריכים הכרה בגנים, אנחנו צריכים הכרה במסלולים, אנחנו צריכים להיות זרם עצמאי ואנחנו צריכים להסיר חסמים מתמיכות של משרד החינוך, כי מיתרים לא מצליחה להיכנס לאף תמיכה במשרד החינוך.

אז זה באמת הזדמנות טובה לעבור, הייתי אומר שהדברים שלך מביאים מעין להקת חימום לחברת הכנסת ענבר בזק, שהיא לא מכירה את הרשת הזאת מרחוק, אלא מקרוב מאוד, אפילו מקדמת חקיקה, בבקשה ענבר.

הנה הבוסטר. אז קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב, תודה ליושב ראש הוועדה המחליף, אלון טל, תודה לרנית שהגיעה היום. אז באמת אני מאוד מתחברת לכל מה שרנית אמרה, ואני פגשתי אותה, בעצם, מיתרים פנו אליי אחרי נאום הבכורה שלי, שבו סיפרתי על הרקע שלי. אני בת לאבא שחזר בשאלה, גדלתי בבית שהיו לי מצד אחד סבים חרדים ומצד שני סבים חילונים, ואני בעצמי גדלתי בחינוך של השומר הצעיר, שזה הדבר הכי רחוק שיכול להיות מהעולם החרדי, עד כדי שאין בית כנסת בקיבוץ וכל נושא החינוך הוא יהודי מאוד, אבל הוא יהודי – התחלת את הפתיחה שלך עם ט"ו בשבט אז – אנחנו למדנו את כל החגים ואת כל המסורת היהודית חווינו מהצד החקלאי שלה.

זה הערכים שאני קיבלתי בבית וכל השנים היה לי תמיד מצד אחד, גדלתי בבית שכיבדו את שני הצדדים וידעתי שיש את הצד החרדי של המשפחה ואת הצד החילוני, לימדו אותנו מגיל מאוד צעיר לכבד את אלה ואת אלה, ותמיד היה לי תחושת החמצה שבחינוך שקיבלתי לא העבירו גם את הערכים של הדת, כי באמת היינו בחינוך מאוד מאוד בגוון מאוד מאוד מסוים, וכשרנית פנתה אליי אחרי הנאום שסיפרתי את הסיפור הזה, זה נפל לי זה ככה התיישב בול, כמו פיסה בפאזל, כי אנחנו נמצאים אני בטוחה שכולם מרגישים שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד לא טובה של העם היהודי, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מקוטבת ויש שסע מאוד עמוק ודווקא הקמה של ממשלת השינוי שבאה עם איזושהי תקווה אחרת, עם אמירה שדעות שונות וצדדים שונים במפה הפוליטית יכולים לשבת ביחד, זה היה נראה לי אך טבעי שנעבור לשלב הכי מדויק בהיסטוריה שבאה ואומרת שבמקום שמערכת החינוך שלנו תחדד את ההבדלים, בואו נעודד מערכת חינוך שלא מטשטשת את ההבדלים, אלא כמו שרנית אמרה, שמלמדת אותנו להכיר את הצד השני ומלמדת אותנו להביא שכל צד יביא את הטוב שבו.

מערכת שיש בה בעצם, כבוד לאחר וחשיפה לדעות אחרות וחשיפה לערכים אחרים ושכל אחד יבחר איפה הוא רוצה להיות ובאיזה אמונה הוא רוצה לאמץ, מתוך היכרות של הצד השונה. אני מאוד מאמינה במילה שהחינוך מתחיל מהבית ואני הגשתי הצעת חוק, הצעת חוק שבעצם מכירה בחינוך המשלב כזרם חינוכי. היא עדיין לא הגיעה לוועדת שרים לחקיקה, היא עדיין ניצבת כלפי אתגרים, בעיקר בצדדים התקציביים, עוד לא שמעתי התנגדות, כל מי שישבתי אתו עד היום בממשלה, לא הייתה התנגדות לעצם הרעיון, אלא באמת למשמעויות התקציביות של זה. יש לנו עוד אתגרים לפנינו, גם בשלטון המקומי, גם בממשלה, אבל אני באמת מרגישה שזו העת וזה הזמן לבוא ולהגיד אמירה, שאנחנו מעודדים בדיוק את מערכת החינוך הזאתי שתאחד ותביא את המשותף. אז תודה רבה, קודם כל לרנית שפנית אלינו, שוב תודה לחבר הכנסת אלון טל על הדיון החשוב. אני מקווה שביום הולדת הבאה של הכנסת כבר נוכל לחגוג את החוק שעבר.

הלוואי. היום אנחנו כמובן חושבים על בריאות העצים, אבל לאור הנסיבות המצערות בישראל, אנחנו גם רוצים להתייחס לבריאות האזרחים, ומפה אני רוצה לבשר ברכת הוועדה של רפואה שלמה באמת במהרה, לחבר הכנסת, משה טור פז, חבר פעיל מרכזי בוועדה, שלא נמצא למרבה הצער איתנו, משום שהוא נמצא אני חושב במחלה, או לפחות בבידוד, אבל הודות לנפלאות הטכנולוגיה נוכל לשמוע את פיו וחשוב שנשמע אותו, כי אין מי שמבין את הסוגייה הזאת יותר ממנו. בבקשה, אם אפשר להעלות את חברי הטוב, משה טור פז לשאת דברים ביום חגיגי זה.

שלום, בוקר טוב לכם, שלום אדוני יושב הראש, שלום טל, חברתי ענבר בזק וכל האורחים המכובדים. אני מחלים כרגע מאומיקרון, אחרי שלושה ימים של מחלה מרגיש הרבה יותר טוב, אז תודה רבה לכולם. הצטרפתי אליכם הבוקר, כי באמת מדובר בנושא שהוא בנפשי, לא רק כאיש חינוך, אלא כמי שחושב שהאתגר החברתי מספר אחד בישראל היום, הוא החיים המשותפים ובעיניי אין מקום נכון יותר ממערכת החינוך, כדי להתמודד עם האתגר הזה. וצריך להבין, באמת מערכת החינוך שלנו היא סגרגטיבית ביותר, יש בה בעצם ארבעה זרמי חינוך, גם אם בחוק זה לא בדיוק כתוב כך, אבל אנחנו עוסקים בחינוך חרדי, בחינוך ערבי, בחינוך דתי, בחינוך חילוני וסקרים שעשינו לפני מס' שנים הראו ש-95 אחוז מהילדים בישראל אומרים, שהם לעולם לא יפגשו ילד מזרם חינוך אחר במהלך לימודיהם.

כלומר, בעצם הילדים אומרים שמערכת החינוך מפרידה בינם לבין ילדים אחרים. הייתה לי הזכות להיות שותף בשני מהלכים גדולים לשינוי המצב הזה, אחת מה שרנית ואנשי מיתרים הנהדרים עושים, בעצם עשרות בתי ספר בישראל, שעוסקים בחיבור שבין דתיים וחילוניים, שאני חושב שהוא חשוב ביותר, הוא במידה מסוימת תנאי יסוד לכל השאר ואני חושב שאם אנחנו כוועדת החינוך ועם משרד החינוך ידע לתגמל, לתקצב ולחזק, הדבר הזה ישפר, ישנה לטובה את החברה הישראלית.

במקביל בהיותי מנהל מנח"י - מינהל החינוך של ירושלים, יזמתי פרויקט שהיום כבר קיים ב-200 בתי ספר בישראל, של SHER Education, זה בעצם למידה משותפת של יהודים וערבים וזה בעצם 200 בתי ספר בישראל, שלומדים ביחד יהודים וערבים פעם בשבוע וישנם עוד מס' מיזמים, דרך אגב, לא גדול במיוחד וזה רק מראה עד כמה חשוב, עד כמה דרמטי הנושא הזה. אני מודה לך היושב הראש, אלון טל, על כך שאתה מוביל את הדיון הזה, לך חברת הכנסת ענבר בזק וקורא כאן לחבריי, בואו נסייע למשרד החינוך להעלות את הנושא הזה למקום גבוה וחשוב, ונכון יום חגה של הכנסת יום שבו ניתן דגש מיוחד על החיים המשותפים במדינת ישראל, באמצעות מערכת החינוך. תודה.

תודה רבה.

אגב, אלון, אני רוצה להוסיף ולספר שבמועצה שאני חיה בה, מועצת משגב, יש בית ספר גליל, בית ספר מאוד מיוחד, א' עד ו', יהודים וערבים, חצי חצי בכל כיתה, יש מורה יהודייה ומורה ערבייה, או מורה ומורה ואני מזמינה את וועדת החינוך לבוא ולבקר, באמת מודל מקסים והלוואי ויעתיקו אותו ביותר מקומות בארץ.

יפה מאוד. כדי להצליח בחינוך שמשלב זרמים שונים ותפיסות עולם שונות, כל צד צריך קצת להצטמצם ולכן כשאני מסתכל הרי סיימנו עכשיו נגיד את הפרק מבוא של הדיון, אבל הדיון הזה הוא לצערי קצר משום שזה יום הולדת של הכנסת, ויש הרבה מאוד דיונים ואנחנו נסיים לקראת שעה עשר. ולכן במצעד היוזמות הנפלאות, כל אחד יתבקש לצמצם קצת, כדי לאפשר לאנשים אחרים גם להתבטא ואני אודה לכם אם תעשו את זה. אני לא יודע אם ג'אמל אלקרינאוי הגיע לפה, אבל אנחנו דיברנו על החשיבות של שיתוף פעולה יהודי ערבי, הוא עוסק בארגון "השחר החדש בנגב", אז בואו נשמע אותו בזום, ואז אנחנו נעבור לנוכחים. ברוך הבא, בוקר טוב ג'אמל.

תודה על ההזדמנות, ותודה ליושב ראש חבר הכנסת אלון טל. אני מאוד שמח להיות פה בוועדה ותודה לכולם. אין ספק שלמעשה, אנחנו עמותה כבר 12 שנה פועלת בזירה של חינוך לחיים משותפים בנגב ובאמת, אנחנו לצערי, עוד דרך ארוכה עומדת לפנינו והרבה מאוד אתגרים ניצבים בפנינו.

אני חייב לציין שבעצם החיים משותפים, לאו דווקא בין יהודים דתיים ויהודים חילונים ומסורתיים, אלא גם צריך להשתרע על פני האוכלוסייה הערבית היהודית. אני חייב לציין שבעצם אנחנו מפעילים ממש עכשיו תוכנית שהיא מאוד מאוד שצריכה הרתמות של משרד החינוך, גודל לנו דור באמת שאנחנו צריכים להתמודד אתו וכולנו צריכים להיערך לגביו, זה הדור הצעירים דור Y דור Z , אני כבר לא יודע באיזה שם כבר לתאר את זה, אבל הדורות הבאים האלה זקוקים בהחלט במרמה מאוד גבוהה לחינוך ובעיקר אנחנו עכשיו מפעילים תוכנית של מנהיגות צעירה לצמצום הדראליזציה ברשתות החברתיות והגברת החשיבות לחשיבה ביקורתית, ואנחנו רואים כמה הנוער והדור הבא זקוק לזה ואנחנו לא נוכל לעשות את זה לבד בלי ההירתמות של כולנו ובטח ובטח של משרד החינוך, כי באמת זה לא כל כך קל, אז אנחנו עדים עכשיו לאחרונה על כל הרשתות החברתיות והשנאה שבוערת שם והנוער שיוצא לרחובות ובאמת, אני כל כך עצוב מזה, זאת אומרת לאו דווקא לא רק מפגשים ונפגש יהודים וערבים ביחד ונעשה איזשהו סשן מיוחד, אלא צריך באמת חשיבת עומק שתוכל לתת את הביטוי הזה לדבר הזה.

אני חושב שבתחום הזה, אני חושב שזה משהו שאנחנו עוסקים בו ועסקנו בו. אנחנו כעמותה כבר התחלנו להכשיר בני נוער לפעילויות שונות, גם ערבים וגם יהודים, כדי להוביל את הפעילות הפרואקטיבית הזאת ברשתות החברתיות. מיותר לציין שבעצם, אנחנו כארגון "השחר חדש", 12 שנה פועלים בשדה, מנסים לקיים ולעזור לאוכלוסייה הבדואית להשתלב בחברה הישראלית, מנסים כמה שאפשר לעשות את החיבורים והקשרים הנכונים, ובאמת, אנחנו ארגוני חברה אזרחית צועקים בטח ובטח בזמן הקורונה שתקפה אותנו וגם לפני תקופת הקורונה, באמת, אנחנו פועלים בזירה לבד כמעט, בלי שום גוף ממשלתי שמחבק או שיכול להכיל את הפעילויות האלו שאנחנו עושים.

יש לי המון ביקורת ואולי מישהו ישמע את הקול שלי, על התקנה שהייתה דאז בשנים שקדמו - אינני יודע אם התקנה הזאת עדיין קיימת או לא, מבחינת משרד החינוך - תקנת חיים משותפים, התקנה הזאת לא הייתה מיועדת במהותה והכרחה לתקנה של ערבים יהודים בנגב, כי היהודים וערבים מפגש לא בנגב, לא משנה במה, התקנה הזאת הייתה מיועדת רק לחיים משותפים בין יהודים דתיים ויהודים חילוניים, אבל זועק ממש וכמה שאפשר גבוה, כדי שבאמת נחשוב ביחד על איך אפשר לעשות את ההפחתה של הסגרגציה הקיימת במערכת החינוך, איך אפשר לעשות אחרת חינוך לחיים משותפים, מלידה ועד סיום כל מערכת החינוך. הלוואי שכן נצליח, כן לעזור לארגונים חברתיים, ולא רק לרשויות ובטח להיות מאוחדים גם במה שאנחנו רוצים להאמין, שאנחנו רוצים לקדם חיים משותפים.

ג'אמל תודה רבה, אני מברך אותך על הפעילות שלך, והציפייה שלך להרחבת ההתייחסות של משרד החינוך היא נכונה וגם ככה אנחנו נפעל היום, נשתדל לתת דוגמאות משלל הניסיונות לשלב.

אני רוצה להזמין את עדי אלטשולר, שנמצאת איתנו בזום, מיוזמת בתי ספר מכילים, שהיא יוזמה כנראה שהיא רחבה ואני אינני מכיר אותה, אבל תכף אני אלמד כמו כולם. עדי, האם את נמצאת איתנו?

עדי זה לא זאת שהקימה את כנפיים של קרמבו?

כן.

אז כן שמענו, את פועלה אני מכיר, כמובן, ויש לנו סניף מאוד פעיל במודיעין, עיר מגוריי. היא לא נמצאת, אז אם ככה, אנחנו נעבור למי שנמצא פה כרגע, אם הבנתי נכון, מ"גישורים" יש לנו נציג פה, נכון?

כן.

אז בבקשה אדוני, יש לך שלוש דקות.

אוקי, אני תייסיר מוחאמיד. אני מנהל תחום מרכזי גישור בחברה הערבית, מטעם תוכנית "גישורים". בעצם, גישורים מנהלת, או מלווה פדגוגית ומקצועית את המרכזים בפריסה ארצית, אבל אני המנהל של המרכזים בחברה הערבית ולאחרונה יש לנו כעשרה מרכזי גישור ודיאלוג קהילתיים בחברה הערבית, שהמטרה המרכזית היא להטמיע את השפה הגישורית כדרך חיים בחברה הערבית, למניעת אלימות, הפחתת אלימות ולשנות אורך חיים ולציין רק נקודה חשובה מאוד, שלאחרונה אנחנו ראינו מיפויים שאנחנו עושים עולה העניין של החינוך והחשיבות של התערבות במערכת החינוך, כי ככל שמתחילים בהתערבות מגיל צעיר מאוד במערכת החינוך, כך זה יעיל יותר, אפקטיבי יותר, אך לציין שזה לא מתוקצב, שזה מבחינתנו זה מקשה עלינו וזה מאתגר אותנו.

אז אם אני מבין נכון, כמו הרבה יוזמות פה, זה חברה אזרחית נטו, שנאלצת לתמיכה של פילנתרופיה ואנשים טובים וממשלת ישראל לא מצאה דרך לסייע לכם בינתיים.

נכון, זה בעיה, אנחנו מתקשים, יש לנו תוכניות, יש לנו כוונות ויש לנו אנשים מוכשרים שיכולים להפעיל את כל התוכניות שיש לנו, אך אנו נתקלים בתקציבים ואני מקווה שאולי יום אחד תהיה הצעת חוק, שאולי להקצות גם למערכת החינוך, אולי שעת תקן, חינוך לדיאלוג, אולי יום אחד שיהיה חוק בכנסת, או תקן כזה, אז אני מאוד מקווה שיום אחד יהיה תקן למרכזי גישור בכלל ובחברה הערבית בפרט וכמובן, הגישור הוא כמובן הנחלת ערכים של סובלנות, קבלת האחר וחשיפה לתרבות אחרת וכמובן, זה בסופו של יום, זה גם עניין של חיים משותפים.

תודה רבה לך. נודע לי שבקרוב יהיה לנו אורח מכובד במיוחד, אבל בינתיים ננסה את דני זמיר ממועצת המכינות, נמצא איתנו בזום? לא נמצא. אז בבקשה, ד"ר תהילה דרמון מלכה, נמצאת פה, בבקשה ברוכה הבאה תהילה אנחנו שמחים מאוד לארח אותך.

שלום, אז אני שמחה מאוד ונרגשת להיות פה, מברכת את חבר הכנסת אלון טל ואת ענבר בזק ואת כל חברי הוועדה הנכבדים. אני שמחה מאוד מאוד להיות פה דווקא בט"ו בשבט, ביום שבו הכנסת חוגגת את הקמתה, יום שבו בעצם החלטנו שאנחנו רוצים לחיות ביחד במקום הזה.

ואני מבקשת להציג פה את הכיוון של הכשרת מורים. אנחנו מדברים הרבה מאוד על חינוך ומערכת החינוך והיא צריכה מורים שיכולים להוביל את השיח הזה של חיים משותפים. לצערי, אין מספיק בתוך מערכת החינוך מסלולים להכשרת מורים לחיים משותפים. אני שמחה לעמוד בראש תוכנית אחת כזאת, שהיא תוכנית משותפת של מכללת הרצוג ועמותת מיתרים, שמכשירה מורים לחיים בבתי ספר משלבים, דתיים וחילוניים, אבל כמובן יש עוד חיבורים שצריך לעשות ואני חושבת שבדברנו על מערכת החינוך, אנחנו חייבים לשים גם את המורים ואת הכשרת המורים, כתנאי בסיסי וכעניין עקרוני ומוביל וראשון במעלה ולתת לסטודנטים ולאנשים שמוכשרים להוראה את הכלים ללמד בבתי ספר משלבים, או גם בבתי הספר בזרמים השונים, לתת להם את הכלים לנהל דיאלוג וחיים משותפים.

אני שמחה להיות במכללה שבה הנושא הזה הוא נושא שקיים ומוביל. יש מגוון של תוכניות, יש את מיתרים, יש את גוונים, יש את עמותת יסודות שמניחה את הנושא הזה של חיים משותפים, אבל אני הייתי רוצה שמערכת החינוך ושוועדת החינוך תניח את הנושא הזה של הכשרת מורים לחיים משותפים, גם כעניין מוביל, אם בתקציבים ואם - -

האם במכללות ובאוניברסיטאות תוכניות הכשרה, קבלת תעודת הוראה, יש נושאים הקשורים לאלה ולדו-קיום?

לא כנושאי ליבה, לא כנושאים שהם מחויבים בתהליך הכשרת המורים. עכשיו יש איזשהו תהליך סביב הוועדה החדשה שקמה של ודמני ענבר, שמבקשת טיפה יותר לשים את הרעיון הזה, אבל זה ממש בספק עד כמה הדבר הזה ייכנס.

אולי אנחנו נתקן את הסיכום שלנו באורח זאת. תודה רבה לך על הדברים החשובים ואנחנו לקחנו את זה לתשומת ליבנו. אחד מסוגי בתי הספר המיוחדים שאני מעריך במיוחד בתי ספר של תל"י, ואני מבין שד"ר פארי סינקלר נמצאת איתנו בזום.

היי בוקר טוב, מזל טוב לכנסת וחגה, תודה רבה חבר הכנסת אלון טל וכל האורחים הנכבדים, אני מאוד שמחה להיות כאן. קרן תל"י מקדמת חינוך לזהות יהודית מגוונת פלורליסטית במערכת החינוך במדינת ישראל, כבר למעלה מ-40 שנה וכחלק מהראיה הפלורליסטית שלנו של היהדות, אנחנו רואים את זה כאחריותנו, לא רק לחבר בין יהודים בעלי זהויות שונות, מה שקורה בבתי הספר שלנו ללא הפרדה מובנת, מוגדרת בין הזהויות, אנחנו לא מבקשים שתלמידים יגדירו מאיזה בית הם באים, למעט בתי הספר המשלבים שלנו, אנחנו מפגישים את כלל עם ישראל, מזרח ומערב, צפון ודרום כל המנהגים ביחד ומציעים את הבופה הזה של הזהויות היהודיות ומנהגים שכל ילד יוכל להכיר, ללמוד ולבחור את הדרך שבה הוא רוצה לחוות ולחגוג את היהדות שלו, כי אני מאמינה שהמגוון הוא באמת כוח החיות של העם היהודי.

בנוסף לזה, כבר 15 שנה שקרן תל"י במרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, מקיימים תוכנית מפגש בין בתי ספר שעובדים עם תל"י, לבין בתי ספר מהרשת הכנסייתית, ד"ר שרה ברנשטיין גם נמצאת איתנו היום בשיח. במסגרת התוכניות האלה תלמידים לומדים על הזהות שלהם ואז מתוך הכרות עם הזהות נפגשים עם תלמידים נוצרים ומוסלמים, מבקרים בבית כנסת, בכנסייה, במסגד, מספרים אחד לשני על מנהגים מהבית, על חגים, על טקסי מעבר, על ערכים וסיפורים משותפים. שוב, אנחנו רואים שזה חובה שלנו גם כיהודים להיות פתוחים ולייצר חברה בישראל שמכילה את כל הקולות ואת כל הגוונים, לא רק היהודים.

תודה רבה, ד"ר סינקלר, אנחנו מעריכים מאוד ואנחנו מאוד שמחים שמי שיזם את היום המיוחד הזה בכנסת, שבאמת חוגג את הפסיפס האנושי המגוון והייחודי, לא פוחד מיושב ראש הכנסת, חבר כנסת מיקי לוי, מכבד אותנו בנוכחותו, אדוני היושב ראש, אני כל כך שמח שהצטרפת אלינו לוועדת החינוך, אנחנו בינתיים שומעים על תוכניות חינוך מיוחדות ויוזמות מכל הסוגים והיינו רוצים לשמוע איך אתה רואה את התמונה הזו אדוני.

קודם כל תודה רבה וחג שמח לכולם, אני באמת מתרגש, זה יום חגה של כנסת ישראל. לצערי, המגפה קצת מגבילה אותנו בחגיגות עצמן ונאלצנו לצמצם אותן, אבל התחושה עצמה היא תחושה של התעלות, יום חג לכנסת ישראל. שלום לכולם, אני שמח לראות כאן היום, כאשר אנו מציינים את יום הולדתה ה-73 של הכנסת, בסימן של כנסת אחת, מגוון דעות, את היוזמות היפות האלו שנועדו לקדם חיים משותפים באמצעות מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, הוועדה הזו ועדת החינוך היא אחת ממספר ועדות שלקחו על עצמן היום לקדם את החשיבות של הסולידריות, ערבות הדדית וסובלנות שהם תנאים הכרחיים לקיומה של חברה חפצת חיים ואנו חברה חפצת חיים.

הגענו הנה לפני 73 שנה, אבותינו בנו בית ומדינה לתפארת, וחובה עלינו להמשיך ולקיים אותה, במערכת החינוך, החינוך עצמו הוא חלק מהאמצעים הפעילות של הארגונים שהגיעו לכאן היום, נכון שזה מצומצם וחלק מהם מגיעים ומופיעים בזום, לקרב בין קצוות בחברה הישראלית, בין חילוניים לדתיים, ערבים ויהודים, נוצרים ומוסלמים ובאמצעות שילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים במערכת הממלכתית מגיל גן ועד אקדמיה, בעיניי חשובה מאוד מאוד, היא המפתח לשגשוגם של חיים בחברה משותפת ושבירת מחיצות בין המגזרים.

אשמח מאוד אם בסופו של היום תצא קריאה לחזק את היוזמות האזרחיות האלה, גם בתמיכה מצד הרשות המבצעת שתביא לשינוי מערכתי ותרבותי במדינת ישראל. אני רוצה להודות לך יושב הראש, המחליף, אבל יושב הראש בפועל ולכל חברי הכנסת. הארגונים שהגיעו לכאן היום כל הארגונים שנמצאים כאן בזום, היום הזה הוא יום חגה של הכנסת, מערכת החינוך היא מערכת מאוד מאוד חשובה בפסיפס הזה של הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה לכל מי שעמל, לכל מי שעסק בנושא הזה. ט"ו בשבט שמח, יום חג שמח לכנסת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. שני דברים אני מבקש לציין, קודם כל ברוך הבא למנכ"ל הכנסת גיל סגל, שמקדם כנסת ירוקה, זה גם חלק מרוח ט"ו בשבט ואני רוצה למי שמבקר פה לראשונה, אולי לא ידעתם, אבל וועדת חינוך היא מהווה מעין, הייתי אומר מרכז תרבות של הכנסת ונכנסים שירים ושירי ארץ ישראל יפים, בזכות מנהלת הוועדה וגם ביום ט"ו בשבט שימו לב לתערוכה מיוחדת שהיא ארגנה לנו, באמת שחוגג את טובי בוטניקה הארצישראלית, תודה רבה יהודית על העבודה הזאת המתמדת, אבל במיוחד בט"ו בשבט. אני רוצה לעבור בבקשה למר יהודה סטולוב, אחראי על מפגש בין-דתי, ברוך הבא יהודה, יש לך שלוש דקות.

תודה רבה ומזל טוב לכנסת. אגודת המפגש הבין דתי קמה בקיץ 2001, בשיא האינתיפאדה, מתוך כוונה להפעיל את האזרחים בבנייה של יחסי שכנות טובה עם שכנים שלהם, העבודה של האגודה מתמקדת בבנייה של קבוצות מפגש מתמשכות, שנפגשות לאורך זמן, משתמשות במתודולוגיה שפיתחנו שהיא מאוד פשוטה ליישום, אבל גם מאוד אפקטיבית - כמו שנתמך בכל מיני מחקרים אקדמיים - ומחברות את הקהילות יחד. הפעילות היא מאוד א-פוליטית, ולכן בקרב 116 הקבוצות שהקמנו עד עכשיו, אפשר למצוא קבוצות עם אוריינטציה פחות, או יותר של כל מפלגה שקיימת בכנסת, מהימין ועד השמאל. הקבוצות הן מתמשכות לאורך זמן, כלומר, הן בונות גשר יציב בין הקהילות השכנות שאותן הן מחברות, שזה יכול להיות קהילות שהן סמוכות גאוגרפית, יכול להיות אנשים שלומדים באותו מקום, שעובדים באותו מקום, שחולקים תחום עניין, או מקצוע, בין השאר יש לנו גם קבוצות שנוגעות לעניין החינוך, כולן לא פורמליות, נציגי בתי ספר שנפגשים לאורך השנה, פעילות במכללות להכשרת מורים, במכינות, באוניברסיטאות, יש לנו אפילו באוניברסיטת בר אילן, הקבוצה שלנו הפכה להיות קורס בעל נקודות זכות.

איזה מסר יש לך לוועדה שלנו?

הנה עכשיו אני מגיע. המצב כיום הוא שאנחנו כארגון נאבקים בשתי חזיתות שהכנסת והממשלה יכולות לעזור לנו. א', כל הקשרים שיצרנו עם בתי ספר, עם מכללות וכו', הם כולם קשרים שנוצרו על ידי חבר שמביא חבר, אם היה איזשהו נגיד פורטל, או איזשהו תפריט אחר שבו אנחנו היינו נמצאים ואולי גם עוד ארגונים היו נמצאים ובתי ספר שמעוניינים בזה היו יכולים לפנות אלינו, זה היה מקצר לנו את הדרך. היבט שכבר הוזכר פה כמה פעמים, זה שאנחנו היום עושים שירות לחברה בישראל, אבל מי שמשלם על השירות הזה זה כנסייה בשוודיה ועוד איזה ארגון באיטליה ועוד איזה קרן בארצות הברית ואולי פעם איזה ארגון ביפן, אבל ממשלת ישראל לא משלמת על זה, שזה מצב קצת משונה ואני הייתי באמת שמח אם כמו שאמר יושב ראש הכנסת, תצא מפה קריאה שהמדינה גם תשתתף במימון של התוכניות האלה.

כפי שאמרתי, בלי קמח אין תורה ואין סובלנות. אני אולי מסתכן בטענות של פרוטקציה, אבל יש מכון מיוחד בערבה, שנקרא 'מכון הערבה ללימודי הסביבה', שמקדם דו-קיום ושילוב וחיים משותפים, גם בתחום הסביבה ואם את יכולה להעלות בזום את נציגת המכון עליזה, בבקשה אנחנו נשמע אותה ואז נחזור אלינו. אני אמרתי בעניין הפרוטקציה, כי ברוב עוונותיי אני הקמתי את המכון הזה וזה היה לפני עשרים שנה, ברוכה הבאה עליזה, יש לך שתי דקות לצערי, אנחנו קצרים בזמן, אבל אולי תגידי לאנשים מה זה הסוד הנפלא הזה, שנקרא מכון הערבה ללימודי הסביבה.

ברכות לכולם בחג הכנסת, חג ט"ו בשבט הזה. כבוד יושב ראש הוועדה, אלון טל, מייסד מכון הערבה לפני 30 שנה כמעט ומכובדים הנוספים, חברי הכנסת של הוועדה ובעלי היוזמות הממש מרגשות שאני לא הכרתי עד כה ומאוד שמחתי לשמוע עליהם. מכון הערבה נוסד כדי לקדם שיתופי פעולה חוצי גבולות סביבתיים, זאת אומרת, אזור המיידי שלנו בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. אנחנו מביאים יחד לתוכנית אקדמית סטודנטים בני 19 עד 30 לסמסטר אחד, או שניים ללימודי תואר ראשון ושני ולימודי סביבה ושם גם לומדים על חיי סביבה, חינוך לדיאלוג, כפי שאמר הדובר מעמותת קישורים שזה מאוד חשוב ואפשר ללמוד בכל של החיים ואנחנו מקדמים שיתופי פעולה שחוצי גבולות, בין פלגי חברה, בין אם הם גבולות גאוגרפים בין מדינות, לבין אם הם גבולות שבינינו בתוך מדינת ישראל ומשתמשים בסביבה כגשר משותף לקדם דיאלוג ושיתוף פעולה ואת השיתוף פעולה והדיאלוג כגשר משותף לקדם נושאים מבחינת הסביבה ושינויי אקלים. אנחנו בנוסף כמובן, יש תוכנית אקדמית של סטודנטים, יש חמישה מחקר אצלנו, רפואה ודיפלומטיה סביבתית יישומית.

תודה רבה רבה, למעשה זה רק על קצה המזלג.

אני מתנצל אני חייב להמשיך לרוץ בין הוועדות, לו"ז צפוף היום, אני מאחל לכם המשך דיונים פורים, תודה רבה לכם, לכל מי שתרם לנושא הזה, חג שמח.

תודה לך על יוזמת היום המיוחד. אני מבין שאביבה חלבי נמצאת איתנו.

דווקא הייתי שמחה שיושב ראש הכנסת ישמע, כי אנחנו סוג אחר, סליחה, שלום אני אביבה חלבי, אני מנהלת מרכז גישור בעיריית רחובות, ויושבת ראש התאחדות כל מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברשויות המקומיות. גם בשירות הציבורי ברשויות המקומיות, יש כ-70 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה שמלווים על ידי משרד הרווחה ותוכנית גישורים, אבל מתופעלים ופועלים בתוך הרשויות המקומיות כשלוחה של השלטון המרכזי בכל התחומים, בתוך מערכות החינוך, בתוך מערכות התכנון וההנדסה, בין התושבים מקדמים דיאלוג ומקדמים יישוב סכסוכים ובכלל את התפיסה הדיאלוגית והגישורית, למה חשוב לי שתשמע את זה וחשוב לי שהוועדה תשמע, מכיוון שאנחנו גוף ציבורי שהיינו צריכים חיזוק מתוך, אם תתקבל פה החלטה שהתוכנית הזאת של גישור ודיאלוג בקהילה ומרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה הציבוריים, יהיו חלק מאיזושהי תוכנית להטמעת השפה ולחידוד ולחיזוק התחום, יצא שכרנו הגדול ביום חגה של הכנסת, אז אני מודה לך שחיכית דקה לשמוע.

אני רוצה להבין, משרד הרווחה העביר את הסמכות ואת האחריות - - -

לא, לא, לא, משרד הרווחה מלווה אותנו מקצועית והרשויות המקומיות מקימות את המרכזים עם ליוו מקצועי של מרכז הרווחה שירות לעבודה קהילתית. עכשיו אתה יכול להבין שהתקציב הוא תקציב דל, רשות מקומית שמה תקציב, הרבה תקציב ומשרד הרווחה מלווה, תחשוב מה קורה ברשויות שהם יותר מאותגרות תקציבית, שם זה פחות יהיה ולכן יש חשיבה ואנחנו בקשר עם ד"ר עינת רונן, ממשרד ראש הממשלה, לדבר על התוכנית הזאת כאיזשהו תוכנית שצריך להטמיע אותה, כי אנחנו עובדים עם כולם, בכל התחומים, אם זה פורמלי ובלתי פורמלי, אם זה אוכלוסיות, אם זה בעלי תפקידים בכל התחומים, משפטי, קהילתי, משטרה, תכנון, ממש לשרות התושב ולשרות הרשות.

אם תצא מהוועדה איזושהי קריאה, אם התוכנית הבסיסית ומה הדרישה, אנחנו מוכנים לקחת אותה למנכ"לית משרד הרווחה, או לשר עצמו ולבדוק אפשרות. אני לא מכיר את התוכנית, שמעתי, אם זה יבוא מהוועדה, יש כאן חברת כנסת מסיעתי שתוכל לגלגל את הנושא הזה, אם נצטרך אני אסייע, לשר הרווחה ולמנכ"לית משרד הרווחה, נראה מה אפשר לעשות.

תודה וגם לשרת החינוך, כי אם זה יוטמע בתוך המערכת - - -

שם אין לי פרוטקציה.

אבל יש לך תפקיד, תודה רבה.

בהצלחה, חג שמח.

תודה רבה עוד פעם ליושב ראש הכנסת. אנחנו באמת לקראת סוף הדיון, כי אני ארצה לשמוע קצת מנציגי משרד החינוך, אבל לפני כן, איתי בן חיים מ"גרעיני אודי", נמצא איתנו ותודה רבה שהגעת אדוני.

תודה רבה, צוהריים טובים לכולם, זכות להיות פה. ב-1994 נהרג אודי אלגרבלי בלבנון, והוריו מרדכי וז'ורז'ט החליטו להקים עמותה שתפעל לאורך שני ערכים מרכזיים שליוו את אודי בחייו, ערכי האחדות והעשייה למען האחר. הפעילות הראשונה שנעשתה לזכרו בעצם יום טיול משותף לתנועות הנוער הדתיות והחילוניות מהשכונה שבה הוא גדל, שכונת רמות בירושלים, שהפכה להיות מסורת, שבמסגרתה נפגשו אלפי חניכים מתנועות הנוער השונות עד היום. הגרעינים עצמם זה קבוצות של בני נוער בגילאי י' עד יב' שנפגשים פעם בשבוע, כולם מתנועות הנוער השונות, דתיות, חילוניות ופועלים בתוך השכונה שבה הם גרים, כדי לייצר שינויים משמעותיים, בעיקר עם אוכלוסיות רווחה, כשהדבר המרכזי שאנחנו עובדים עם בני הנוער זה לרכוש את החוש הזה, של היכולת לפעול עם בנאדם עם דעות שונות, למען שיפור פני החברה.

כמה חניכים משתתפים כרגע ביוזמה שלך?

עד השנה פעלנו רק בירושלים, והשנה התחלנו פעילות גם במודיעין ובאר שבע, כרגע יש לנו עשר קבוצות, כל קבוצה 20 בני נוער ובשאיפה יש לנו תוכנית חומש, המטרה להפוך להיות ארגון נוער ברמה הארצית, שמחבר בין בני נוער מהשכבות הבוגרות של תנועות הנוער השונות.

עלה והצליח.

תודה רבה.

אני חייב לציין שבתור, הצגתי את עצמי כבר כנציג אני חושב יחיד בכנסת של העדה האמריקאית המפוארת ומי שגדל שם מכיר את החשיבות של הליגה נגד השמצה, ואני שמח שקרול נוריאל, הנציגה שלהם בארץ, גברתי, יש לך כמובן שייכות לארגון מאוד מאוד חשוב, לכן אנחנו ניתן לך את השתי דקות אחרונות, לפני שנשמע קצת נציגי הממשלה וכו', בבקשה קרול.

תודה כבוד ממלא מקום היושבת הראש, חברת הכנסת ענבר בזק, תודה רבה שאתם מכנסים את הדיון החשוב הזה. אני רוצה ברשותך דקה אחת לשקף באמצעות תוכנית של הליגה נגד השמצה, בדיוק את הבעתיות המובנת בתוכניות ובקשר עם הרשות המבצעת ולדבר על שלוש נקודות ממש בקצרה. לנו יש תוכנית שנקראת "עולם של שונות" היא קיימת גם באנגלית A world of diference גם בעברית, גם בערבית, תוכנית שעוסקת בעצם במפגש מונחה ומבוקר מפוקח וארוך טווח של ילדים ובני נוער והתוכנית באמת הוכחה, גם במחקרים כמשפרת אקלים קהילתי וכו' והותאמה לחברה הישראלית דוברת העברית, דוברת הערבית במנהל חברה ונוער, אז היא על המדף והיא מאושרת לשימוש וכו', אבל הבעיה המרכזית היא שזה נתון לשיקול דעתו של כל מנהל, מנהלת, האם להשתמש בתוכנית, או לא וכאן אנחנו נופלים לאיזושהי בעיה.

אני חושבת שחברה שמורכבת מכל כך הרבה מיעוטים ומרובת תרבויות, חייבת לשים את הנושא הזה כנושא של חוסן לאומי ולהשקיע את כל המשאבים בצורה שהיא מאוד מאוד מאורגנת. ואם יש קריאה אחת שאני יכולה להשמיע בשם פורום חברה משותפת שנמצא כאן היום בכנסת, שהוא פורום של יחידים וארגונים שעל האג'נדה שלהם נמצא עניין החברה המשותפת, הוא הצורך שקיים שמשרד החינוך שיש בו מלא מלא תוכניות בדיוק מהסוג שלנו, יקיים תוכנית לאומית רחבה, בנושא החברה משותפת ושני הקריטריונים של התוכנית צריכים להיות, אחד שהיא תתקיים לאורך כל השנה, לאורך כל השנים ודבר שני, שהיא תהייה חובה במערכת החינוך, כי אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו איך עושים את זה, איך אתה לומד להיות אזרח בחברה משותפת.

אני מצטרפת לקריאתה של תהילה דרמון, להנכיח את הנושא הזה במכללות להכשרת מורים, מניסיון שלנו היום בחברה הישראלית, במערכת החינוך מורים לא מכירים בעצמם את הנושא, לא יודעים מה זה לחיות בחברה משותפת, לא מכירים את הגוונים בחברה הישראלית ולכן לא מסוגלים לתווך את זה לילדים הלאה.

קרול תודה רבה, אני מודה לך, אני מבין שלצידך יושב גיל גלעד ואם הגעת עד לפה אז נרצה לשמוע לפחות דקה או שתיים על היוזמה שלך, כדי שמי שיסתכן בימי קורונה לבוא, צריך בכל זאת לתת להם את הכבוד.

תודה רבה שמח להיות כאן, ברכות לכולם. אני חבר בעמותת "בסוד שיח", עמותה לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה בישראל. העמותה הוקמה בשנת 93 ופועלת מאז והעמותה הזאת מושתתת על שתי רגליים, הרגל החברתית היא רגל שרואה את התמונה של השלם הישראלי, רואה ברכה בגיוון של הזהויות, כפי שאתה ציינת היושב ראש וברגל המקצועית אנחנו מקיימים את הדיאלוג ומקדמים אותו באמצעות מפגשי דיאלוג סידרתים וכנסים שנתיים שאנחנו עושים, כנסים תלת-יומיים ומה שאנחנו למדים מהניסיון שלנו של 28 שנה, שהדיאלוג שאנחנו עושים, הדיאלוג המעמיק שאנחנו מאפשרים מפגש בין זהויות שונות, אנחנו מאפשרים לאנשים בחדר דווקא לנגוע בקונפליקט, לא למסמס אותו ומאפשרים מפגש כזה שמאפשר להגיע לזה שאדם רואה את האדם שמולו כאדם ואחר כך גם להחזיר חזרה את המלבוש החברתי, הזהותי שלו ולקבל את הזהות של האחר.

תודה רבה, אנחנו נצטרך להסתפק בזה, כי אני באמת רוצה לאפשר לנציגי משרד החינוך ואני יודע שגברת שושי שפיגל ומר אייל רק נמצאים בזום.

אנחנו פה.

אתם פה, אז בכלל, אז ברוכים הבאים, תודה רבה שהגעתם אלינו ותתייחסו לתחושה שלי יש קצת בצורת מבחינת המימון של התוכניות האלה וגם הקריאה לחיזוק והכשרת מורים, אז אלה שני נושאים ששמענו, אולי נשמע מכם איך אתם רואים את זה, בבקשה אייל.

אני אבקש מהגברת דניאלה פרידמן, מנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, שנמצאת איתנו בזום לפתוח, שהיא אחראית על התחום הזה במשרד החינוך.

בבקשה, יש לך דקה וחצי.

אוקי, אני אומרת שאני רוצה להציג את הבוסטר שעליו רנית דיברה.

נהדר.

ולומר ששרת החינוך הציבה את החינוך לשותפות קהילה כיעד, יעד משרדי שתאשר בעצם למשרד החינוך עומד עד הקיץ הקרוב להגיש תוכנית מסודרת שמקדמת את החינוך לשותפות בכלל מערכת החינוך, בראשה הועמד המשנה למנכ"לית בראש הוועדה. הוועדה הזאת בעצם תעסוק במס' ערוצים כשהגופים והעמותות השונים כמו אלה שנמצאים גם כאן, כמו אג'יק, קרן תל"י, מכון ערבה, כולם יוכלו בעצם להביע דעה ולהציע את ההצעות שלהם. הוועדה תאסוף בשלושה ערוצים, האחד, זה קודם כל מיפוי ואיתור, גם של תופעות גזענות וגם של חינוך לשיתוף, בכלל מדינת ישראל, כדי ללמוד איפה בעצם יש חיים משותפים, איפה אין חיים משותפים, איפה אפשר לקדם אותם, איפה צריכים להתחיל מאפס, איפה כבר יש תהליכים מתקדמים, כי אנחנו יודעים שבתי ספר נמצאים במקומות שונים. הוועדה תעסוק בערוץ של חינוך לשותפות וגם בנושא של מניעת גזענות.

כמי שמובילה את המטה לחינוך אזרחי במדינת ישראל, אני רוצה בעצם להעביר כמה דברים, קודם כל מבחינתנו מי שבעצם אחראי ואמון בתפיסה שלנו על כל הנושא של חינוך לשותפות, הוא אנשי החינוך ולכן אחד הערוצים שהמטה כיום מקדם, הוא הנושא של לימוד משותף שקצת נגע בו כאן חבר הכנסת טור פז, כי לימוד משותף בעצם מעביר את האחריות מהגופים והעמותות שאנחנו רוצים לראות אותם כמלווים, הם לא מיותרים, יש להם ידע רב הן למערכת החינוך למורים, כי אני מאמינה שמורה שעוסק בנושא, שלמד את הנושא, לא רק עוסק בהפצה בין הקבוצות, אלא גם כשהוא מלמד תחום הדעת שלו.

נהדר. גברתי, שאלה מהוועדה, תוך כמה זמן הוועדה חושבת לסיים את עבודתה? מתי אנחנו נראה את התוצאות?

אנחנו מקווים שעד יוני-יולי נוכל להגיש את ההמלצות לשרה.

אז אנחנו נרשום לעצמנו.

כולל תוכנית תקציבית.

אז אולי באחד הדיונים הראשונים של ועדת החינוך, אחרי פגרת האביב, אנחנו בהחלט נגיד, רק לסיום, אמרת אשת בשורה מבחינה בוסטר, האם יש בוסטר כלכלי, או שזה עוד לא מאפיינים את זה מבחינת תקציב הבא, כולנו 2023 בפתח למעשה.

אנחנו בהחלט מתארגנים גם ל-2023, כשאמרתי, שחוץ מאשר להגיש תוכנית עם יעדים ברורים ומדידים, אנחנו גם נגיש את הצרכים התקציביים, מתוך תקווה שנוכל לאור דברים שעלו בישיבה.

אני אמסור את הדברים באופן אישי לשרת החינוך, אבל אנחנו בהחלט ניתן לך רוח גבית, כדי לגייס את זה. יש לך דקה, פשוט צריך לסיים את הדיון. יש לכם דקה תחליטו בינכם מי ינצל את זה.

אני רק אגיד אולי משפט אחד, אני מנהל למניעת הגזענות במשרד, אחד מצוותי העבודה בוועדה יהיה, כמובן החינוך לביעור ומיגור הגזענות וכן הייתי רוצה להתייחס, אבל לשני דוברות שדיברו על הכשרת המורים. אנחנו הוצאנו, מנהל עובדי הוראה במשרד הוציא חוזר של מסמך עקרונות שמכניס לתוך מתווה הכשרת עובדי הוראה בכל המכללות, את הנושא של חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות.

תודה רבה, אני מצטער חברתך בזום גזרה את הזמן של משרד החינוך.

בסדר גמור, אני רק רוצה להגיד מלבד החינוך הפורמלי שמטפל בנושא הזה, גם החינוך הבלתי פורמלי מטפל בסוגיות האלה, דרך מחלקות הנוער, תנועות הנוער, מנהיגות צעירה, מעורבות חברתית, כל האורך חיים הבית ספרי, יש ימי לוח בתוך מערכת החינוך, אנחנו גם מקדמים את יום האחדות, יום הסבלנות, יום הזיכרון של יצחק רבין, תשעה באב שמעודדים מעגלי שיח בין תלמידים ממגזרים שונים, שותפות חשובה עם חברה אזרחית, זה תקנת מפגשים בחברה הישראלית, מתקצבת 14 גופים שחלקם גם נמצאים פה. מקדמים חיים משותפים, ערבי, יהודי, ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי גם, גם החיבור עם העולם החרדי הוא מאוד חשוב ונשמח לבוא לוועדה עוד פעם, לשתף אותכם בפעולות החשובות שהמשרד עושה.

כבוד היושב ראש הייתי רוצה להגיד, 30 שניות.

לא לא אפילו שנייה אחת אין לך, אני מצטער, אני רוצה לסכם את הדיון היום בכמה דברים. הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון וליושב ראש הכנסת שכיבד את הוועדה בנוכחותו. הוועדה מברכת על מגוון הדעות והפסיפס החברה הישראלית, לכל אחד יש את הזהות שלו ומגוון תורם לכולם. הוועדה מברכת את העמותות ואת הגופים שמקדמים לימודים חיים משותפים ושמענו רק חלק מהם, כמו רשת מיתרים, השחר חדש, מרכזי גישור חברה ערבית, מפגש בין-דתי, מכון הערבה, קרן תל"י וכן הלאה.

ועדת החינוך התרשמה מהרוח הפועמת שבאה לידי ביטוי ביוזמות השונות שהוצגו, אופטימיות ותקווה שהחליפו את הפילוג, השסע והחומות. וועדת החינוך לוקחת על עצמה להוביל דרך בתקציבים בחקיקה ראשית, לצמצם את הפער, בין הרצון הטוב לחיים משותפים, שבא לידי ביטוי בחברה האזרחית, לבין התמיכה בממד הממשלתי החוקי ואני מתכוון לזה שאנחנו חייבים להגדיל את הכספים, אנחנו נבדוק את זה.

גם את הכשרת מורים, שמחנו מאוד לשמוע ממשרד החינוך שיש כוונה לקדם את זה ואם נוכל לעשות בכל דרך שאנחנו לא מתערבים קודם כל זה לא תפקידנו, אבל בהחלט לשמוע דיווחים בהמשך. אנחנו כולנו יודעים שדעות קדומות וגזענות וחוסר סבלנות, זה תוצאה מחשיבה רדודה, חשיבה ביקורתית ששמענו עליה ובעיקר לראות את האחר, להכיר את השכנים, להסתכל בעיניים ולהגיד, כולנו, כפי שאמרתי בהתחלה, באנו מספינות שונות, אבל אנחנו באותה סירה, בואו נחיה ביחד ונחיה בהרמוניה. חג ט"ו בשבט שמח. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:02.