פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 176
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 15:40

הצעת תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
אוסאמה סעדי

תמר קלהורה - ממונה, משרד המשפטים

ישי יודקביץ – יועמ"ש, משרד הביטחון
נעמה לביא – יועמ"ש, משרד הביטחון

טליה ג'מאל

אסף פרידמן

תמר פוליבוי



הצעת תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021

מכובדיי, אחר הצהריים טובים. אנחנו נמצאים בדיון על אישור תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021. קובץ התקנות עוסק בסוגיה המורכבת של הגשת תביעה נזיקית של תושב האזור ביהודה, בשומרון וחבל עזה על נזק שנגרם לו כתוצאה מפעולה של צבא ההגנה לישראל, של כוחות הביטחון. החקיקה הראשית בנושא הזה היתה חקיקה מורכבת, סבוכה; אני מניח שנידונה לעומק, וגם סביב ויכוחים גדולים.

החוק הזה קובע איזשהו מנגנון שמחייב מתן הודעה מקדימה למדינה בתקופה של 60 ימים מעת קרות הנזק, למעט מצבים שיש הצדקה מחמת בריאות או נסיבות אחרות, שמנעו את מסירת ההודעה בתוך חלון הזמן, כשהחקיקה הראשית קובעת שאי מסירת ההודעה באותו חלון זמן יוצרת מניעה מהגשת תביעת נזיקין.

אנחנו היום לא עוסקים בחקיקה הראשית המורכבת הזו ובשיקולים שהובילו את הכנסת בסופו של דבר להכריע בעד אותה מסגרת זמן.

בת כמה החקיקה? 20 שנה? ממתי זה?

החוק מ-1951 במקור, התקנות - - -

ישן מאוד.

כן כן, לא משהו שקרה פה לאחרונה. אני אומר שאנחנו לא עוסקים בחקיקה הראשית המורכבת; אנחנו עוסקים בתיקון תקנות, שמתמקדות בהיבטים מאוד מאוד טכניים. ההיבט האחד זה היכולת לשלוח את ההודעה הנדרשת גם באמצעות דואר אלקטרוני, ולא רק באמצעות דואר רשום או פקסימיליה; והדבר השני זה שינוי המען שאליו נשלחת ההודעה בעקבות שינוי בתוך הסדרי העבודה של משרד הביטחון, אותה חטיבה שעוסקת בתביעות הביטוח, לא נמצאת יותר באגף האמרכלות, אלא באגף המשפטי של משרד הביטחון. אלה שני השינויים. אלה שינויים טכניים בעיקרם. אני פותח בזה, כי חשוב לי להדגיש מה גבולות הגזרה של הדיון שאנחנו מקיימים. התקנות הן תקנות שהותקנו על ידי שר הביטחון, ולכן אני אפנה לנציג משרד הביטחון.

אני עוה"ד ישי יודקביץ. יחד אתי נמצאת עוה"ד נעמה לביא, והיא מחטיבת התביעות והיא ביום יום של הנושא הזה.

החוק המסמיך הוא 52, התקנות הספציפיות האלה הותקנו לפני 19 שנה. המייל והדואר האלקטרוני התפתחו לאחר מכן. הליך ההתקנה הוא קצת סבוך, היינו צריכים גם את ההתייעצות עם שר המשפטים וקיבלנו אותה והעברנו כמובן לוועדה. כרגע אנחנו מבקשים את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט לתקנות האלה. הוספת החלופה של המייל היא התיקון המרכזי פה, יותר מאשר כמובן שינוי המיקום של חטיבת התביעות.

כמה תביעות?

חבר הכנסת בגין שואל כמה תביעות מוגשות בהתאם לתקנות הללו.

אני מציע שנעמה תעדכן את הוועדה על כך.

שלום, אם אתם שואלים לגבי הודעות, להבדיל מתביעות לבית המשפט, הודעות הן משהו שהשתנה לאורך השנים יחד עם שינויי החקיקה שהוזכרו, גם כמות ההודעות הלכה ופחתה. אני יכולה לתת לכם נתונים לפי שנים – למשל, בשנת 2016 הוגשו 31 הודעות; בשנת 2017 הוגשו – 51; ב-2018 – הוגשו 197; בשנת 2019 – 91; 2020 – 44; 2021 – 246.

זה קשור גם לפעילות צבאית, אני מניח בעיקר ברצועת עזה.

נכון, למשל ב-2021 היה לנו מבצע שומר חומות, ולכן אנחנו רואים שכמות ההודעות היתה גדולה יותר.

בסדר גמור.

חבר הכנסת סעדי? חברי הכנסת בגין? בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני עסקתי בזה המון כשהייתי עורך דין, גם בתביעות האלה, וגם בטפסים האלה ובהודעות האלה. כמו שאמרת, זה אחד החוקים, שלמעשה בא להחריג את תקופת ההתיישנות הרגילה, שהיא שבע שנים בענייני נזיקין; אפילו את השלוש שנים בחוזה ביטוח שהארכנו לחמש שנים, כאן למעשה קובעים תקופה של 60 יום. אם אתה לא מודיע, אתה הפסדת את התביעה שלך, אתה לא יכול להגיש תביעה. זה לא משנה אם זה קטין, אתה חייב להודיע תוך 60 יום; לפעמים אפילו ב-60 יום הנפגע או התלויים בהרוג שנהרג באותה פעילות לא יכולים להתארגן, לא יכולים לבדוק אם יש אפשרות או אין אפשרות להגיש תביעה.

לכן זה היה מחסום פרוצדורלי, שהכוונה שלו היתה לצמצם, אם לא בכלל למנוע את כל התביעות של תושבי השטחים בגין פגיעות על ידי צה"ל; מה גם שהמחסום העיקרי בכלל היה שכל העניין של חסינות למדינה, אם זה פעולה מלחמתית, והפסיקה של בתי המשפט השלום, המחוזי ואפילו העליון בעקבות זאת, שקבעה שהפעולות של הצבא, למשל ברצועת עזה, הן פעולה מלחמתית, ולכן שמענו שהמספרים באמת הצטמצמו, כי למעשה החוק מנע, ואחרי זה גם הפסיקה של בית המשפט העליון החמירה מאוד והרחיבה את כל המונח של פעולה מלחמתית על כל הפעולות; למרות שכאשר התחלתי להתעסק עם האינתיפאדה הראשונה, כל העניין הזה היה של הבחנה בין פעולה משטרתית לבין פעולה מלחמתית. היום לצערנו, צריך להיות נס אם תושב השטחים מצליח להוכיח שלא מדובר על פעולה מלחמתית. זה המצב החוקי.

באים לשפר פה קצת, לאור ההתפתחויות, משנים כתובת, ואפשר להגיש הודעה גם דרך המייל, אבל העניין העיקרי הוא שכל ההודעות האלה מהוות מחסום פרוצדורלי אפילו למנוע גישה לערכאות. זו המטרה של התקנות האלה.

אני חושב שהדיון הכללי והמהותי הוא דיון חשוב, ויכול להיות שיש מקום לחשוב גם בהקשר הזה. תמיד פתוחה הדרך להגיש הצעות חוק פרטיות לתיקון, וגם לבוא בדין ודברים עם הממשלה אולי על נקודות איזון טובות יותר. כרגע אין לנו אלא תקנות שמבקשות לשפר את הדבר, וכמובן מן הראוי במקום שאפשר לעשות את זה.

ברשותכם, מכיוון שיש לנו עוד 10 דקות עד המליאה, אנחנו ניגש להקראה ולהצבעה, בבקשה.

תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5א(2)(א) ו-(6) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3 1. בתקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), התשס"ג-2003
(להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 3, אחרי "או בפקסימיליה" יבוא "או באמצעות דואר
אלקטרוני" ואחרי המילים "או אישור על משלוח פקסימיליה" יבוא "או אישור הנמען כי
קיבל את ההודעה לדואר האלקטרוני שמסר".

תיקון תקנה 4 2. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) –

(1) ברישה, במקום "אגף אמרכלות, משק ונכסים" יבוא "אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון";

(2) אחרי "פסקת משנה (1) יבוא:

"(1א) בדואר אלקטרוני עם אישור מאת הנמען כי קיבל את ההודעה; תאריך אישור
הנמען כאמור יהיה תאריך מתן ההודעה;"

תיקון התוספת 3. בתוספת לתקנות העיקריות במקום הרישה עד המילים "טופס הודעה בכתב" יבוא"

ברשותכם, אני לא אקרא, זה בעברית ובערבית מתאים את הטופס עצמו.

אם כי חשוב לומר שאצלנו בוועדה אנחנו שמחים לשמוע ערבית, אולי בניגוד לחלק מהאנשים בחללים אחרים בוועדות.

· - - גם אמהרית ורוסית.

לא, אני רוצה לומר לך שאנחנו גם שמחים לשמוע אמהרית ורוסית. ערבית אנחנו שמחים במיוחד, כי היא שפה רשמית מבחינתנו במדינת ישראל.

לא, כי היא לא שפה רשמית, יש לה מעמד מיוחד, לכן אתה שמח במיוחד.

מבחינתנו.

לשיטתי, זו עדיין שפה רשמית במדינת ישראל.

אה, לשיטתך? הבנתי. יש לה מעמד מיוחד.

לא לא, זו שפה רשמית. גם פסק הדין שאישר את חוק הלאום, אמר שעדיין מדובר בשפה - - -

נכון, אז אנחנו נקרא בעברית. אם רוצים לקרוא בערבית, יסייע לנו חבר הכנסת.

"נותן ההודעה חייב למלא את הפרטים כנדרש בטופס.

לא מולאו הפרטים כאמור, לא יראו במשלוח הטופס משום מתן הודעה כנדרש בחוק.

אל: חטיבת תביעות וביטוח, אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון – זה השינוי הראשון המשמעותי.

קפלן 23 הקריה תל אביב, 6473424

tviotubituach@mod.gov.il"

הפקסימיליה עם המספרים, הטלפון עם המספרים.

"אם חל שינוי במען, יפרסם משרד הביטחון עדכון בעיתון יומי ובאתר האינטרנט של משרד הביטחון, וממועד הפרסום יחייבו הפרטים המעודכנים".

צאי מנקודת הנחה, שכמובן כל עדכון יתפרסם בשתי השפות, בעברית ובערבית, כפי שיש גם כאן.

אם כן, חבריי וחברותי, מי בעד אישור התקנות? מי נגד? נמנעים?


הצבעה

אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה לכולם. סיימנו את יום הדיונים העמוס בוועדה. ניפגש מחר בשעה תשע לדיון חשוב בעניין הגבלות על פי חוק ההוצאה לפועל, נושא הרישיון. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.