פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 13:10

הצעת תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
גבי לסקי
אורי מקלב
אוסאמה סעדי

חביב קטן - רכז ביטחוניות רשות החברות, משרד האוצר

יהושע זוסמן - רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אייל רוסנק - רפרנט רשות החברות הממשלתיות

עו"ד דרור גרנית – רפרנט ביטחון, משרד המשפטים
איתן מנדל
–
מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות, התאחדות התעשיינים


יפעת אלון פרל – מנהלת מינהל כחול לבן, משרד הכלכלה
ברוך שניר – מנהל מחלקת כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

תמר פוליבוי




הצעת תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

מכובדיי, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021. אתנו כאן באולם הוועדה מר חביב קטן, רכז תעשיות ביטחוניות ברשות החברות, ומר יהושע זוסמן גם הוא רפרנט של התעשיות הביטחוניות ברשות החברות, שניהם נציגי משרד האוצר. גם אייל מרשות החברות הממשלתיות, בעצם כולכם מרשות החברות הממשלתיות, פיצלו אותם בין משרד האוצר לבין רשות החברות – כל ממשלה רוצה לשים את הרשות במקום אחר, אבל זה בסדר, ממשלות ישראל בדורות האחרונים עובדות קשה כדי שלא יישארו חברות ממשלתיות, לצערי, אז בסוף זה כבר לא יהיה משנה איפה נמצאת הקבוצה הריקה בקצב המסחרר של ההפרטה, אבל זאת הערת צד לא קשורה.

יש עדיין מעל 60.

אתם עובדים קשה, קצת יותר מדי לטעמי, כדי לצמצם את המספר. אנחנו לא רוצים שבסוף ידיכם יהיו מרוקנות מעבודה, נכון? כמה היה בשיא?

90-80.

אנחנו ניגש לדיון. אני מניח שיש אתנו נציגים ונציגות מהתעשיות גם בזום. יש פה הצעת תקנות שמגיעה, כאמור, ממשרד האוצר. אנחנו נבקש מהממשלה להציג את התקנות, שאישורן מתבקש.

אני אציג, מרשות החברות הממשלתיות.

אין לנו פה נציג של משרד הביטחון?

עו"ד שני צברי ממשרד הביטחון אמורה להיות אתנו בזום.

התקנות המתבקשות הן תיקון תקנות של חברת המכרזים, התקשרויות עם מערכת הביטחון, תשפ"ב-2021. מדובר בשני תיקונים משמעותיים: תיקון אחד הוא שינוי הסף הכמותי לפטור מחובת מכרז לעסקאות של חברות ממשלתיות עם מחזור עסקאות שנתי העולה על 1.1 מיליארד ש"ח, שזה התעשייה האווירית ורפאל. מ-660,000 ש"ח לשני מיליון ש"ח.

התיקון השני הוא שינוי הסכום המחייב אישור מנכ"ל למתן פטור מ-1.8 מיליון ש"ח ל-5 מיליון ש"ח. הסכומים שהגענו אליהם, כמובן, הם אחרי סיכומים עם כל משרדי הממשלה ועם כל הגורמים הממונים.

אבל תסבירו את הצורך.

בסוף החברות הממשלתיות הביטחוניות הגדולות הן חברות גלובליות, תחרותיות, שמתמודדות בשוק תחרותי ודינמי מול חברות מתחרות בארץ ובעולם. מדובר בשוק שמחייב תגובתיות מהירה, גמישות מחשבתית, חופש פעולה וניצול הזדמנויות עסקיות.

הרגולציה שחלה על החברות הממשלתיות מקנה יתרון מובנה משמעותי למתחרותיה בארץ ובעולם, ולא מאפשרת להם לפעול בצורה ראויה וטובה, יותר נכון היא מקשה עליהן. על בסיס הבנות אלה, נעשתה ברשות החברות עבודת מטה משמעותית, יחד עם השותפים במשרד הביטחון ובמשרד האוצר, על מנת לבחון מקרים שונים שניתן להפחית רגולציה, שמקשה על היכולת של חברות להתחרות בשוק התחרותי והתועלת הציבורית לקיום הרגולציה קטנה משמעותית מהיתרון המופק מביטולו, ולפעמים אף היתרון הציבורי גדל מביטול הרגולציה.

אחד התיקונים שראינו זה לאפיין את המכרזים בחברות ממשלתיות. עשינו בדיקה כמותית של המכרזים השונים שהתעשייה האווירית ורפאל מבצעים בשנה, וגילינו שעל אף ש-63% מהמכרזים הם בסכומים שנעים בין 600,000 שקל לשני מיליון שקל, רק 16% מהערך של המכרזים שמבצעים נמצא במכרזים האלה. בפועל, על אף שהערך הכספי של המכרזים עצמם הוא יחסית נמוך, החברות הגדולות נדרשות כל פעם שהן רוצות לבצע התקשרות, לבצע מכרז שאני משער שהיועצים המשפטיים של החברות הביטחוניות יוכלו לפרט בצורה הרבה יותר טובה ממני איזה עול ועומס מקשים משמעותית על הפעילות שלהם ואיזה זה עומס זה יוצר גם על החברות עצמן שניגשות למכרזים האלה, זה מקשה עליהן להתמודד על מכרזים אלה.

מכרזים או הצעות מחיר?

החברות נותנות את הצעות המחיר.

מה הסף של הצעות המחיר? יש הליך שנקרא מכרז שהחברה צריכה לעשות, ויש הליך לקבל הצעות מחיר, שהוא הרבה יותר מקוצר ומהיר.

פה אנחנו עוסקים בהליך מכרזי.

אנחנו עוסקים בהליך מכרזי.

עד איזה סכום אפשר בתהליך של הצעות מחיר?

כיום 660,000, אתה מדבר על הפטור ממכרז?

זה תהליך של הצעות מחיר. יש תהליך של הצעות מחיר, ויש תהליך של מכרז.

בכל עסקה שהתעשייה האווירית ורפאל עושות, אלה נהלים פנימיים שלהן, גם אם יש פטור, הן עדיין עושות הצעות מחיר, הן עדיין עושות תיחור בין חברות, זה קורה באופן קבוע ואלה הנהלים הפנימיים של כל החברות.

המכרז נועד להוזיל את המוצר, נכון? למה עושים מכרז?

שקיפות, הוגנות.

בין היתר לטובת שוויון.

אבל מכרז מייקר או מוזיל?

יש כאן עלויות עסקה, בחלק מהמקרים עלויות העסקה האלה דווקא מצמצמות את מספר הניגשים, כי הן מעמיסות.

אם לא הייתי ניגש לאותה חברה במכרז, היא היתה נותנת לי מחיר יותר זול?

לפעמים כן. אם חברה יודעת שהיא עכשיו צריכה להשקיע הרבה מאוד משאבים מעצם היציאה למכרז, היא ככל הנראה גם תתמחר את זה במסגרת המחיר שהיא תדרוש בסופו של דבר.

אבל מכובדיי, אני רוצה להעלות כמה שאלות, נשמע אחרי זה כמובן גם גורמים אחרים. אם אני מבין נכון, אנחנו כרגע עסוקים לא בכל החברות הממשלתיות, אלא רק בתעשיות הביטחוניות, כשמדובר בתוך התעשיות הביטחוניות רק על חברות שהמחזור שלהן הוא מעל 1.1 מיליארד ש"ח, שזה בפועל שתי חברות: התעשייה האווירית שאתם עובדים קשה שתפסיק להיות חברה ממשלתית בקרוב, ורפאל, נכון? למה הרציונל הזה מגיע דווקא לגבי התעשיות הביטחוניות ובתוך התעשיות הביטחוניות רק לגבי החברות האלה, ולא מובא כמהלך כללי של רשות החברות הממשלתיות לגבי הרגולציה וחובת מכרזים?

אני מניח שיש עוד חברות ממשלתיות, שהן חברות גדולות משמעותיות, שם אתם משאירים אותנו עם 220,000 שקל, ופה בתעשיות הביטחוניות, שמלכתחילה היתה להם החרגה ל-660,000, עכשיו אתם מעלים את ההחרגה לשני מיליון.

קודם כל, אנחנו מדברים על תיקון של תקנות שהן התקשרויות של מערכת הביטחון, ואנחנו הגשנו את זה, מכיוון שהתעשיות הביטחוניות שאנחנו מדברים עליהן הן תעשיות, בין היחידות שהן עסקיות שפועלות בשוק תחרותי. רוב החברות הממשלתיות שאתה מדבר עליהן, הן חברות או מתוערפות או מתוקצבות. חברת חשמל זאת לא חברה שמתעסקת בשוק תחרותי עסקי.

מה קובעת הרגולציה עליה? מכרז, ב-220?

אני לא מכיר את הנתונים, אני לא יודע להגיד. אני מכיר את התקנות האלה, אז על זה אני יכול להעיד. זה צורך שעלה מן השטח לגבי שתי החברות הגדולות האלה, שפועלות בשווקים בין לאומיים עם תחרות עזה ביותר, הן מתחרות ממש בשיניים על כל מכרז ומכרז ויש להן הרבה מתחרים והן חייבות לעבוד מהר, אין להן ברירה, הן חייבות ממש לרוץ.

אם הם צריכים למכור דברים, יש שוק כזה, אבל אתה מדבר על קנייה. זה לא שהם מוכרות דברים לשוק. אם אתה מדבר על שוק שצריך למכור ושוק מטורף, עד שהוא מוכר הוא צריך רק דרך מכרזים, הוא מאבד את השוק הזה, אבל כאן אתה אומר שהוא צריך לקנות.

נכון, אבל מצד שני אתה צריך לזכור, שבסוף אתה מתמחר כל עסקה גם בעלויות שלך וגם בכמות הזמן שלוקח לך לעמוד בדרישות של המכרז שניגשת אליו.

זאת אומרת שזאת קנייה של דברים כדי להתמודד עם מכרזים אחרים.

בדיוק.

אתה צריך לספק למכרז אחר, שנניח התעשייה האווירית זכתה וצריכה לקנות חומרי גלם.

תדמיין סמנכ"ל שהרבה פעמים יכול לבוא לרפאל, יכול ללכת לחברה טכנולוגית עסקית בשוק הפרטי, וכדי לעשות את אותו מו"פ, את אותו פיתוח, את אותו תהליך יצור שהיה עושה באלביט ששם היה מגיש טופס בקשה ומשהו יחסית פשוט ועושה קנייה מאוד מהירה, פה לוקח לו פי שניים, פי שלוש זמן.

זה ברור, בגלל התהליך המכרזי. אני מבין את הייחודיות של שתי החברות האלה וגם בפרופורציות של הגודל, 1.1 מיליארד. מצד שני, אתם מבינים שיש פה איזשהו מצב מוזר, שעל כל יתר החברות הממשלתיות אנחנו נשארים עם 220,000, אין פה איזשהו תהליך. בסדר, זאת שאלה אחת.

שאלה שנייה נוגעת לדבר השני שביקשתם, אישור מנכ"ל. פה אני חייב לומר לכם, שאני קצת יותר תוהה על ההצדקה. עם כל הכבוד, אישור מנכ"ל זה לא אקוויוולנט לתהליך המכרז, עם כל הכבוד. השאלה אם לא היה הגיוני דווקא בגלל ההעלאה של הפטור לרמה של השני מיליון לומר – עסקינן בהוראת שעה, נכון? זה הסיכום שלכם גם עם גורמים במגזר העסקי. דווקא הייתי אומר הגיוני בשנתיים האלה שאתם בוחנים את העניין להשאיר את זה לאישור מנכ"ל. אתם רוצים שזה לא יהיה אדם אחד בקונגלומרט של התעשייה האווירית? אז תאמרו מנכ"ל או סמנכ"ל, אבל מה אתם בדיוק אומרים כאן? שהתקשרות ללא מכרז יכולה להיות מאושרת על ידי איזה דרג? הרי בניתם מבנה של שני מנגנוני הגנה: האחד, שמגובה מסוים של עסקה כן צריך מכרז, והמנגנון השני אמרתם: טוב, אם המנגנון הראשון לא בתוקף, כי זה מתחת לסכום של המכרז, לא עושים מכרז והמכרז הוא מנגנון יותר שקוף ומסודר, זה מנגנון הגנה מהתקשרות לא מתאימה, מהתקשרות לא ראויה. ויתרנו על המנגנון הראשון, אז יש מנגנון של אישור מנכ"ל מגובה מסוים, אז פה אתם מציעים לנו -?

זה להשאיר בסוף את אותו מנגנון, רק אנחנו מגדילים - -

· - רק בגובה של - - -

ברגע שהעלינו את המנגנון של הפטור לשני מיליון, אנחנו מעלים את המנגנון של אישור מנכ"ל.

אני תוהה אם היתה הצדקה בו-זמנית לטפל בשני המנגנונים האלה, או דווקא לומר בהוראת שעה, שאנחנו בוחנים את המשמעות, בוחנים את המהלך, שיישאר אישור מנכ"ל. להפך, אתה בא ואומר: אם עכשיו בעסקה של עד שני מיליון שקלים אין מכרז, על אחת כמה וכמה, בטח בהתחלה, שהמנכ"ל יסתכל על זה, בכל זאת שני מיליון ש"ח.

אני אנסה להסביר את זה. בסוף אנחנו רוצים לייעל ולפשט גם את התהליכים הפנימיים שקורים בתוך החברות האלה. ברגע שיש מנגנון רכש שעובד על חוק חובת המכרזים, כמו שקודמיי אמרו פה, הוא הרבה יותר מסורבל וארוך. הפישוט הוא גם בתהליך שהחברה צריכה לעשות בתוך החברה עצמה. זה לא שאם המנכ"ל לא מאשר את ההתקשרות הספציפית, אף אחד לא מאשר. הסמנכ"ל שמתעסק באותה התקשרות, יאשר אותה, הוא בקי בה. אנחנו באמת סבורים שמטרת הייעול והזמן שזה יחסוך שווים את ההקלה הספציפית הזאת.

דרך אגב, לא כתבתם סמנכ"ל.

יש שם עוד המון, יש שם גם ועדת רכש. זה תהליך מאוד מאוד סדור וארוך, בסוף זה מגיע למנכ"ל, אבל יש בדרך עוד המון אורגנים של החברה.

ועדת מכרזים של החברה.

ראשית, אני חושב שיש כאן קפיצה מאוד גדולה מההצעה שהמנכ"ל או הסמנכ"ל יכול לתת פטור ממכרז. מניתוח המכרזים שיש לכם, למה אנחנו לא עושים מדרג בין מכרזים שהם שנתיים? יש מכרזים שאפשר לדעת מראש. למה אתם לא מחליטים קודם כל אם המכרז הוא דחוף? משרדים ממשלתיים –אנחנו יודעים שגם הם מתעסקים עם מיליארדים ויש להם חובה, ושזה לא קל ויש עם זה קשיים. נכון ששם זה שוק מסחרי, תעשייה אווירית, הם קונים גם דברים שהם דחופים להם ולתקינות המערכת. אני מביא את הדוגמה הכי קיצונית, שאולי מתעסקת קצת עם מכירת חשמל, אבל כדי לעשות מכרז או פטור ממכרז – אלה צריכים להיות דברים שלא יכולים לתכנן מראש. חלק גדול מהמכרזים הם מכרזים שנתיים; לא שנתיים, של חמש שנים, של שלוש שנים, עם אפשרות להארכה. אבל אתם פותחים את הכול ואומרים שהכול אפשר.

לא, הכול עד גובה של שני מיליון.

עד שני מיליון.

אני יכול לתת לכם נתונים שתבין על מה אנחנו מדברים. כמעט שני שליש מהעסקאות שהם עד כשני מיליון, מהוות כ-16% מהערך של סך העסקאות שהחברות האלה עושות, כלומר זה ממש עול עצום על החברות.

אבל מספרית כמה התקשרויות יש?

בעיקרון, היועצים המשפטיים של החברות ביקשו שלא ננקוב ממש בנתונים, בגלל רשות התחרות, אסור להם לדעת.

מדובר במספרים גבוהים.

אני ממש מציע שלא תחזרו על התשובה הזאת כאן בחדר הוועדה.

אני יודע להגיד שזה אלפים.

אני ממש מציע, שלא תחזרו על התשובה הזאת כאן בחדר הוועדה.

היועצים המשפטיים של החברות יתייחסו אם הם רוצים. אנחנו יודעים שמדובר באלפים מדויקים – חזרנו בנו.

אני רוצה לדעת בכמה מדובר, כמה אחוז העסקאות עד שני מיליון שקל מסך כלל העסקאות? לא בערך שלהן.

הוא אמר 16%.

לא, 16% זה מסך ההתקשרויות.

שני שליש מכמות ההזמנות הם עד שני מיליון.

זאת אומרת שאתם מבקשים כרגע שבשני שליש מההתקשרויות לא יהיה מכרז.

יהיה פטור ממכרז, ושהערך שלהם כ-16%-15% - - -

אני מבין.

זאת אומרת שהשליש שנותר הוא בסכומים גדולים מאוד.

הוא גם המסה העיקרית - - -

את זה אני הבנתי. אתם אומרים ששני שליש מהעסקאות ומההתקשרויות של החברות האלה תיעשינה לא במכרז - -

· - אלא בנהלי הרכש הפנימיים של החברות, של תיחור, ועדות רכש וכו'.

וכמה היעד עכשיו עם ה-660?

בין 30% ל-35%, אני מתכוון מכמות העסקאות.

זה שליש. אם אני הבנתי אותך נכון במתמטיקה, בין ה-660 - - -

נכון, הדלתא בין מה שיש היום לבין - - -

היא דלתא של 100%. היא שליש מסך כול העסקאות, אבל היא עלייה ב-100% במספר העסקאות הפטורות ממכרז.

מה-600 עד שני מיליון, רובם קרובים לשני מיליון?

אני לא יודע לענות.

במיליון כמה היה נכנס? יש לך את המספרים? או במיליון וחצי כמה היה נכנס?

אני מבקש מנציג משרד המשפטים, דרור גרנית, להתייחס, הוא בזום.

אני באמת לא מבין למה, יש עסקאות במכרזים שנתיים, דו-שנתיים, תלת שנתיים - - -

תודה. אני נסמך על הנתונים שמסרו, שאלה נתונים ששאלנו וביררנו, מה המשמעות של הנתונים שמציגים אנשי החברות? זה אומר שמתוך 100% מהעסקאות, כ-60% מהעסקאות מייצרות את הביורוקרטיה, כלומר: בשינוי שאנחנו עושים פה אנחנו חוסכים כ-60% מהבירוקרטיה של הליכי המכרז, אבל מבחינת סך ההתקשרויות הכספיות הסכומים הם הרבה יותר נמוכים. הם דיברו פה על 16%, זאת אומרת הכסף הגדול באמת הוא באותו טווח עסקאות שלמעלה, שמעל לרף שני המיליון, ולכן יוצא שאנחנו חוסכים 60% מההליכים, הפרוצדורות, הבירוקרטיות והאישורים, אבל מבחינת הכספים המוצאים, הכסף שלא ממוכרז הוא רק 16%.

ברור, משרד המשפטים תומך בתקנות האלה?

שר המשפטים לא מעורב בתקנות האלה.

אבל אתה מביע פה עמדה של משרד המשפטים, לא? אני רוצה לדעת האם כבודו על תקן היועץ הכלכלי-מתמטי של יו"ר הוועדה? הבנתי את הנתון. עובדה שנציג משרד המשפטים ביקש רשות דיבור – כדי לומר מה?

שוב, אני מחדד פה ששאלנו את אותה שאלה אגב השיח הפנים ממשלתי המקדים על התקנות האלה, והנתון הזה – משמעותו, כפי שאני הבנתי אותו וזה היה הנתון ששאלנו אז, שבמהלך המוצע פה חוסכים כ-60% מהליכי הפרוצדורה והבירוקרטיה.

ברור לי אדוני, הבנתי את הניתוח המספרי הזה. האם מהדברים שלך עולה, שמשרד המשפטים סומך ידיו על התקנות? אחרת, מה מעורבותכם בדיון?

אנחנו כייעוץ והחקיקה מעורבים בכל הליכי החקיקה.

אני שואל, האם עמדת הייעוץ והחקיקה היא שהאיזון הזה הוא סביר?

כן, תמכנו בהצעה הזאת. סברנו שהיא סבירה והגיונית, בגלל העובדה שבסופו של דבר, רוב הכסף עדיין ממוכרז. אנחנו מדברים פה בעיקר על שתי החברות הגדולות שנכנסות לתוך התחום של היקף המחזור. בשתי החברות האלה, שאנחנו יודעים שהן חברות עסקיות, שאנחנו יודעים שהן חברות שרצות ופועלות בשוק מאוד מאוד תחרותי לא רק בארץ, אלא בכלל העולם, חשבנו שההקלה שמבוקשת פה בבירוקרטיה הכרוכה בהליכי מכרז אל מול הנגיסה בסכומים שמוצאים אחרי זה לתחרות אל מול הספקים של אותן חברות זה איזון נכון. הפגיעה בסכומים שממוכרזים היא מאוד קטנה אל מול הפגיעה בבירוקרטיה שהיא מאוד גדולה.

מה העמדה שלכם לגבי המעבר מרמת פיקוח של פטור ממכרז מ-1.8 שפה כבר לא רלוונטי, זה היה צריך להיות עד 2, ל-5 מיליון? אני מבין את הצד הבירוקרטי בשלב ההתקשרות, ומי תוקע לידינו, שיש באמת הליכי ביקורת פנימיים מספקים? רשות החברות בדקה את זה? האם נהלי ההתקשרות זה דבר שאתם בודקים אותו?

אנחנו מדי פעם עושים ביקורות על ידי יועצים חיצוניים, ועשינו לפני כמה שנים. אנחנו יושבים בדירקטוריון של החברות, אנחנו מכירים, מדווחים לנו, ועדות רכש – פעם ברבעון הסמנכ"לים מדווחים. אנחנו מודעים לדברים, ואנחנו גם כדרך אגב בהתקשרות היום יומית שם מתעניינים, שואלים ורואים.

נציג התאחדות התעשיינים מפורום התעשיות הביטחוניות של ההתאחדות, איתן מנדל. קצת התבלבלנו מהעמדות שלכם, אז אם אפשר לקבל את העמדה העדכנית.

בשמחה רבה. קודם כל תודה ליושב-ראש על הזכות לשאת דברים. אני אתן הבהרה בתחילת דבריי. לפני למעלה משנה פנו אלינו אותם גורמים, בין אם זאת רשות החברות, ובין אם זה משרד הביטחון, וביקשו לשמוע את דעתנו. בצו השעה לפני שנה, שנה וחצי, עדיין היינו בתחילת משבר הקורונה, כולנו ראינו כבר את האופק הקרוב שהמשבר הזה יסתיים, ולכן אנחנו כהתאחדות התעשיינים הבענו את תמיכתנו במהלך שרשות החברות ומשרד הביטחון הובילו.

אבל כמו שכולנו היום אזרחי המדינה מבינים, אנחנו נמצאים בעוד גל דרמטי עבורנו, התעשיות בכלל ולא רק התעשייה הביטחונית, ולכן אנחנו ביקשנו היום לעדכן את עמדתנו. ברשותכם, אני אציג אותה ואנסה לשקף את הצד של התעשיות הקטנות והבינוניות לצד הצד של התעשיות הגדולות, כפי שהוצג עד כה. הענף של התעשיות הביטחוניות הוא ענף שונה מענפים אחרים. זה ענף שההתנהלות בו מאוד מעגלית. במשרד הביטחון החברות הממשלתיות, בעיקר הגדולות, הן לקוחות מרכזיים עבור הפעילות העסקית של כ-700 תעשיות ביטחוניות שפועלות בענף. מתודולוגיית הרכש של אותם גופים, הן משרד הביטחון והן החברות הביטחוניות, השתכללה מאוד עם השנים, ולמעשה היום מתייחסת לפרמטרים של מחיר, יכולות טכנולוגיות, הנדסיות, יצרניות ואחרות של קבלני המשנה שלהם, כמובן לאחר אישור ספק. היום אותן חברות כפופות לחוק חובת המכרזים, כמו שנאמר. בסופו של דבר, זה מה שנותן למשרד הביטחון כלקוח סופי, הוא מקבל מוצרים איכותיים ובמחירים טובים, כמו שנאמר פה על ידי חברי הוועדה. ככה התפתח הענף הזה, ובמעגל הזה שלוש התעשיות הגדולות ומעט בינוניות, הן בעלות המוצרים, הן בעלות המערכות, הן בעלות השירותים, וקבלני המשנה שלהן עובדים תחתן, כלומר: צריכה קודם כל להיות עסקה עם הגדולים.

במצב הזה, אם אני מסתכל כדוגמה, על מנהל הרכש במשרד הביטחון, מדי שנה הוא רוכש מכלל התעשייה הביטחונית בהיקפים של 11.5 מיליארד שקלים, כך היה בשלוש, ארבע שנים האחרונות; מתוך ה-11.5 מיליארד שקל, התעשיות הגדולות יקבלו סדר גודל של בין שמונה ל-8.5 מיליארד שקל הזמנות, חלקם גם כספקים יחידים, כאשר התעשיות הגדולות מדווחות בתהליך הזה, שלפחות 30% עד 40% הן יוציאו לקבלני משנה. ככה התהליך הזה מתקיים, ככה תעשיות קבלני המשנה ניזונות מהתעשיות הגדולות, ולכן המצב הנוכחי היום מאוד משרת את התעשיות הקטנות והבינוניות, כלומר: תקרתו עד 660,000 ש"ח. מנגד, התאחדות התעשיינים מודעת היטב למצב, שבו תעשיות כמו רפאל והתעשייה האווירית, נלחמות על כל פלח שוק עולמי ומבקשת לסייע לאותן תעשיות חשובות להמשיך ולהצליח ולהעמיד מספרים של שבעה עד שמונה מיליארד דולר בשנה ייצוא ביטחוני, ואנחנו כאן על מנת לבוא ולסייע.

אנחנו מבקשים להזכיר בדיון הזה, שאותן תעשיות גם יידרשו למחויבות של רכש גומלין באותה מדינת יעד, שבה תתבצע עסקה, ולצערנו תכולות העבודה יהיו מול ספקים באותן מדינות בין לאומיות ולא בישראל כתוצאה מאותה מחויבות.

במצב הזה של משבר קורונה, שלצערנו אף אחד עדיין לא יודע מתי יסתיים, התעשיות היום מדברות על מחסור בכוח אדם בשל מאומתים ומבודדים, התעשיות מדברות על המון ימי מחלה שהן נדרשות לשלם להם כתוצאה מהמצב, התעשיות מדווחות על בעיות של ביקושים, מן הסתם על דחיית מועדי אספקה, על בעיות בשרשרת האספקה, עלייה בחומרי הגלם, אתם מכירים את הכול. לכן בצו השעה הנוכחי, אנחנו מבקשים שממשלת ישראל – כמו כל מדינות העולם – תחבק את התעשייה המקומית, ולכן עמדתנו היא לשמור על המצב הקיים ולא לשנות אותו בשני הסעיפים.

יחד עם זאת, הצעת הפשרה שלנו אומרת לחלק בצורה דיכוטומית את שני השווקים שבהם התעשיות פועלות, קרי: ישראל שבה הלקוח הסופי הוא משרד הביטחון, והשוק השני הוא השוק הבין לאומי, ובאותם מכרזים שבהם הלקוח הסופי הוא משרד הביטחון אנחנו מבקשים לשמור על הקיים ולא לשנות את תקרת הפטור; במכרזים הבין לאומיים, לרשות הוועדה ההחלטה. תודה רבה.

אני רוצה לומר פה בצורה פשוטה, משרד הביטחון ומשרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות, באו אלינו עם ההבנה שגובשה עם התאחדות התעשיינים, שזה דבר חשוב.

ברשותך, התייחסות קצרה לפני ההצעה שלך. התעשיות הישראליות הן משהו שהוא סופר חשוב, בטח לחברות הממשלתיות בתחום הביטחון ובכלל, כמובן שעל זה אין על זה חולק ואין עוררין. כנראה ששתי החברות שאנחנו מדברים עליהן עכשיו לא יוכלו להצליח ללא התעשייה הישראלית.

כמו שציין הנציג שלהם, אנחנו פנינו אליהם – עמדתנו המקורית היתה שצריך להתקין את התקנות האלה דרך קבע, מתוך הבנה שזה גם יתרום לתעשייה המקומית – כי אנחנו מאמינים בהידברות ובהבנה ולשמוע תמיד את הצד השני.

אחרי השיח הזה, במרץ שנה שעברה הגענו איתם להבנה של הוראת שעה לשנתיים. רק שנבין שבמרץ היה גירעון מדינה של 12%, היום יש כ-4%, שיעור האבטלה היה דו-ספרתי, היום אנחנו בשיעור אבטלה של 4%.

לא, אתה לא צריך להזכיר לנו איפה היינו.

אז היום אנחנו במקום הרבה יותר טוב. בסופו של דבר, הקלה של מכרז גם תתרום לתעשייה הביטחונית של הספקים היותר קטנים.

זה ברור, אבל אתה מסכים אתי שהפישוט הזה של התהליכים עובד לכמה כיוונים בו-זמנית; הוא גם מקל על ספקים מחוץ לארץ להתמודד על ההתקשרות.

בדיוק לכן אנחנו אמרנו שפרק זמן שנאסוף מספיק נתונים, שזה מינימום שנתיים לטענתנו, אנחנו נשמח לחזור לוועדה, להציג נתונים עדכניים, להראות שלדעתנו הדבר הזה יוביל לגידול בתעשייה הישראלית. לכן אנחנו באמת בטוחים בעצמנו, שנבוא לפה בעוד שנתיים ונראה את כל הנתונים, שהוועדה תאשר גם בעוד שנתיים הוראות קבע.

ההצעה שאני רציתי להציע – אנחנו מיד נפנה להתאחדות בעלי מלאכה.

הם אומרים ההפך דווקא, שזה יפגע בהם.

גם התאחדות התעשיינים אומרת שבזמן הזה עדיין יש עקבות קורונה והאטה מסוימת.

לא, הם לא מדברים על עקבות הקורונה. נשמע אותם, אתה אומר שזה יעזור לתעשיות הקטנות? הם אומרים דווקא שזה יפגע בהם, נשמע מה הם אומרים.

אנחנו חלוקים עליהם בעניין הזה.

מיד נשמע, אני רק אומר שההצעה שאני רציתי להציע לכם זה שתחת התחייבות שלנו, שאנחנו נעשה את זה בשבוע הבא, שאולי נתכנס לאישור התקנות, בסופו של דבר מי שמתקין את התקנות זו הממשלה, אנחנו גם גורם מאשר. אולי תבואו לעוד סבב של דין ודברים עם התאחדות התעשיינים בשבוע הקרוב. זה לא אומר שאתם צריכים לשנות משהו בתקנות, אבל אולי שווה לשבת על המדוכה ולהתדיין עוד שבוע ולבוא אלינו. ניתן לכם את ההתחייבות שנכס את הישיבה בשבוע הבא, אבל תבדקו עם שולחיכם.

אני מבקש לשמוע את יפעת אלון פרל, ואחרי זה אנחנו נשמע את התאחדות בעלי המלאכה.

תודה רבה. שמעתי היטב את כל הדברים שנאמרו כאן, דברים חשובים ומעניינים. באופן כללי, משרד הכלכלה והתעשייה רואה חשיבות באיזון בין האינטרסים. אנחנו רואים שיש כאן כמה אינטרסים שמונחים על הכף בין אלה של החברות הגדולות, שלמענן מוצע התיקון הזה, לבין אלה של החברות הקטנות והבינוניות, שהן במעגלים שמספקים להן ומקיפים אותן.

מעבר לדברים שכבר נשמעו כאן לגבי שקיפות ושוויון הזדמנויות, אני רוצה להעיר נקודה נוספת שלא הוזכרה עד עכשיו, שמביטול הליך מכרזי לרכישה, נגזר ביטול למעשה גם של החובה במסגרת התקנות העדפת תוצרת הארץ, שנותנות העדפה של עד 15% במחיר למציע ישראלי לעומת מציע זר. זאת אומרת, שאנחנו כאן באופן ישיר עלולים לראות גם הרעה בכושר התחרות של החברות הקטנות והבינוניות מתוקף משהו שעד עכשיו בכלל לא דובר בו, כי הוא לא היה על השולחן.

לא היתה התדיינות עם משרד הכלכלה והתעשייה? אני מבין שפורמלית חובת ההיוועצות היא עם משרד האוצר, זה בסדר, קיבלנו את הודעתו של זה. עם משרד הכלכלה והתעשייה לא היתה התדיינות על המהלך הזה?

לא, לא היתה התדיינות. אנחנו שמענו שזה מגיע לסדר- היום של הוועדה לפני כמה ימים.

חזרו כאן הרבה פעמים על המספרים של שני שליש מסך המכרזים, אבל רק 16% מהערך שלהם. צריך לשים גם את זה בפרופורציות. אני רוצה לומר שעבור החברות הקטנות והבינוניות, לא רק הכסף הגדול מעניין. לפעמים אפילו הכסף הגדול לא מעניין, בגלל שהוא מעבר לכוח וליכולת שלהן, ודווקא הכסף הקטן הזה, עבורן הוא בכלל לא כסף קטן, והוא כסף מאוד חשוב. באיזון הזה בין הרצון של החברות הגדולות ביתר גמישות, לשפר תחרותיות – שאנחנו כמובן בהחלט ערים לכך וחושבים שזה חשוב – לבין הפגיעה שלכאורה עלולה להיות בחברות הקטנות והבינוניות, נראה לנו שהפשרה הזו שהושגה בשיח שלא היינו חברים בו כאמור בין ההתאחדות לבין - - -

סליחה שאני קוטע, אני רק אומר שאני לא מתכוון להצביע היום. בעיצומו של משבר הקורונה לשמוע ממשרד הכלכלה והתעשייה, שקיימים מנגנונים שמעניקים עדיפות לתוצרת הארץ, אבל הם תלויים בקיום הליך מכרזי, ושהמשרד לא היה מעורב בהתדיינות. אני מודיע שאני לא אצביע על זה היום. אתם תלכו ותעשו שיעורי בית בהתדיינות עם משרד הכלכלה והתעשייה. בעיצומו של משבר הקורונה, אני לא מתכוון לאפשר פגיעה נוספת בתעשייה הישראלית. יתכן ובסוף, כשתדברו עם שרת הכלכלה והתעשייה, תשבו עם המשרד, אולי תמצאו מנגנונים אחרים של פיצוי על הפגיעה בתהליך המכרזי, אבל מבחינתי די במה ששמעתי. עזבו את זה שדעתי לא נוחה מזה שלא התדיינתם עם המשרד, אבל ברגע שישנו מנגנון שקיים היום להעדפה, לחיזוק, לרוח גבית לתעשייה ישראלית קטנה ובינונית, והיא תלויה במנגנון המכרזי, ואתם הולכים להגדיל ב-100% את מספר ההתקשרויות הפטורות ממכרז, זה לא ייעשה בלי דיון על העניין הזה.

אבל בסדר, יכול להיות שהממשלה תתעקש. תקיימו עוד פעם דיון. אני כבר אומר שההצבעה לא תהיה היום. אני לא אעכב הרבה את העניין, אני רק רוצה לומר משהו לגברתי, אתם לא יכולים עכשיו לנקוט במדיניות של שב ואל תעשה. אתם יודעים עכשיו על האירוע. שרת הכלכלה והתעשייה צריכה לבוא בדין ודברים עם שר האוצר ועם שר הביטחון ולמצוא את המנגנון המאזן.

אם בעוד שבוע, שבועיים נבין שלא קרתה פה שום דינמיקה בתוך הממשלה, הסמכות להתקין את התקנות היא של שר הביטחון וההיוועצות היא עם שר האוצר. אנחנו נותנים פה עוד חלון הזדמנויות לעבודה שלכם למול הגורמים הרלוונטיים להתקנת התקנות, למצוא איזשהו פתרון שיפצה על הפגיעה במנגנון של ההעדפה המתקנת. יכול להיות שהכיוון צריך להיות בהתאחדות התעשיינים איזושהי אמירה על הבחנות מסוימות, שמפצות את התעשיות הקטנות והבינוניות על אובדן העדפה באמצעות המנגנון המכרזי – אולי זה במסגרת נהלים, שרשות החברות תקבע לתהליכי רכש, שהם לא במסגרת חובת מכרזים, אבל זה נשמע קצת לא אפוי ולא בשל. אני מצטער, אני לא אוהב לא לאפשר קידום תקנות.

פטור ממכרז לא אומר שהתעשיות לא מחויבות לעשות הצעות מחיר ומכרזים.

מה ההעדפה? על דבר אחד אנחנו יכולים להסכים, מכיוון שברמה של התיאוריה הכלכלית יהיו כאלה שיטענו שהסרת הרגולציה עוזרת לחברות הקטנות, יהיו אחרים שיאמרו: זה לא עוזר לחברות הקטנות, כי יש לחברות נטייה לחזור עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם על אותו ספק. אני לא בעולם הגדול של התיאוריות הכלכליות, אני מאוד מנסה כאן בוועדה לומר שיש אחריות אחרת לרשות המבצעת, יש אחריות אחרת לרשות מחוקקת בתקנות וכו'; אני רק עומד כרגע על נתון אחד, שנציגת משרד הכלכלה והתעשייה אמרה: ממשלת ישראל העניקה באמצעות המנגנון המכרזי העדפה של 15 נקודות מתוך 100 במנגנון המכרזי. אנחנו מכפילים את מספר ההתקשרויות שהן לא במנגנון המכרזי, זאת אומרת שאנחנו בפי שתיים התקשרויות גורעים מהעסקים הישראלים הקטנים והבינוניים דווקא במכרזים הרלוונטיים אליהם, כי העסקים הקטנים והבינוניים לא מתחרים במכרזים של ה-150 מיליון ש"ח. אז בסיפור הזה הכפלנו את כמות ההתקשרויות שבהן אין העדפה לתעשייה הישראלית. זה לא דבר שאני במחי יד אאשר כאן בעיצומו של משבר קורונה.

לא תהיה היום הצבעה. אתם תלכו ותעשו עבודה למול משרד הכלכלה והתעשייה.

התייחסות של התאחדות בעלי המלאכה לדיון הזה, ובזה נסיים. אמרתי שאני לא אעכב לשם העיכוב. אתם תבואו, תעשו עבודה, תחזרו אלינו, אבל דומני שעלה פה פקטור, שלא שמעתי אליו התייחסות בבקשה שלכם, איך אתם מפצים על אובדן היתרון המכרזי של התעשיות הישראליות? בבקשה, ברוך שניר, האם אני מגדיר נכון את התאחדות בעלי מלאכה?

תודה רבה על זכות הדיבור. ברוך שניר, מנהל תחום כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשייה. קודם כל, אני אקדים ואומר שיש חשיבות ברמה אסטרטגית לשילוב כמה שיותר עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, ובוודאי ובוודאי נוכח משבר הקורונה לייצר להם עוגן של ביקוש יציב דרך השתתפות קבועה וזכייה קבועה במכרזים.

לעצם העניין, כולם כאן מסכימים, שלמעשה ספקי המשנה, קבלני המשנה של התעשיות הביטחוניות הם חלק חשוב במרכיב של השגשוג ושל הצמיחה בהתפתחות של התעשיות הביטחוניות לאורך זמן, רק שאנחנו חושבים שבהצעה הנוכחית יש מספר ליקויים. הרף של שני מיליון שקל בעיני יצרן גדול, חברה גדולה אולי הוא זניח, אבל הוא עשוי להיות בהחלט עולם ומלואו או 100% מהיקף הרכש של ספק קטן, יצרן מתכת שהוא קבלן משנה לתעשייה הביטחונית.

הגדלת הרף לפטור ממכרז למעשה מגדילה או מייתרת את הצורך של מנגנון בקרה דרך הנושא של הגנה על תוצרת הארץ, 15% העדפה, מה שמעוגן כבר בסעיף 3 לתקנות חובת מכרזים, משום שאנחנו סבורים שבדרך של פטור ממכרז כל תהליך הבקרה נהיה כבר רצוני ותלוי באותם פקידים, באותם גורמי ניהול בחברות הממשלתיות בכל ההיבט של העדפת תוצרת הארץ, בכל ההיבט של פרסום מידע ונגישות לעסק היצרני הקטן, שזה כשלעצמו גם חסם שבולט בנגישות של עסקים יצרניים למכרזים.

הנקודה השלישית היא שגם ברמה הציבורית, מבחינת שקיפות ומבחינת טוהר המידות, כל עוד אתה צמוד למסלול של תקנות חובת מכרזים, יש לך פיקוח, יש לך בקרה, יש לך שקיפות ונתונים גלויים. ברגע שאתה עובר לספקטרום של פטור ממכרז, אמרתי שזה לא כל כך חד-משמעי, ומזה אנחנו חוששים.

אנחנו תיכף נסיים את הדיון, מכיוון שאני חושב שיש נקודה שאני חושב שצריך לתת עליה את הדעת, אז תעשו את העבודה.

מר שניר, העמדה שאומרת שדווקא הרחבת מספר ההתקשרויות, שלא עוברות במסלול המכרזי המסובך, הממוסמך, זה שדורש ערבויות, זה שדורש חתימה על הצעות, האם הטענה הזאת לדעתכם היא לא משקל נגד? האם אין יתרון דווקא לעסקים קטנים שאין להם מחלקה משפטית?

אני לא שולל את זה על הסף, אבל אני חושב שרשות החברות הממשלתיות היתה צריכה להציג בנתונים מספריים את ה-trade off בהיבט הזה, דהיינו: לכמת את היקף המשרות או את היקף הגידול בהכנסות של העסקים היצרנים הקטנים כתוספת מגידול במכרזים כתוצאה מהעלאת תקרת - - -

בשביל זה מציעה לנו רשות החברות ללכת כאן להוראת שעה. אני אומר עוד פעם, אני לא מתכוון להצביע היום, מכיוון שאין לי כרגע תשובה טובה על סיפור ההעדפה לתוצרת ישראלית במסגרת הליכי מכרז; לזה לא קיבלתי תשובה, ולכן אני לא אצביע. אבל לא רשות החברות היא זו שצריכה להציג את העמדה של בעלי העסקים מה עדיף להם, יותר מכרזים, אבל הרבה רגולציה שקשורה בפרוצדורה המכרזית, או פחות מכרזים ופחות שקיפות, אבל אי ריצה לרואי חשבון ולעורכי דין שיכינו מסמכי מכרז. זה דווקא דבר, שבמידה מסוימת אני מצפה לשמוע מכם, מהניסיון הגדול שלכם כארגון יציג, שתאמרו מהניסיון שלכם איפה אתם רואים את העניין, כי בהחלט יש גם היגיון בטענה שמי שסובל מ"יתר מכרוז" זה דווקא העסקים הקטנים, שכל הרגולציה של המכרז מוטלת לא רק על הגוף המוציא את המכרז, שצריך תיבת הצעות, לפתוח ולהראות, ואחרי זה תובעים אותו. זה ברור שרפאל והתעשייה האווירית סובלות מזה, אבל גם העסקים הקטנים. כשאני ניהלתי עמותה, הגשתי מכרזים, זה הדבר הכי מורכב למלא ולעשות. דווקא אתם כארגון יציג, בואו אתם תאמרו לנו איפה מבחינתכם נקודת האיזון. יכול להיות שאתם הייתם אומרים לנו: הקפיצה מ-660 לשני מיליון נראית לנו דרמטית לעת הזו, בוא רק נכפיל את הסכום ולא נשלש אותו, נראה מה קורה שנתיים ואז נראה אם הצר שווה בנזק המלך.

אבל כרגע אתם אומרים לנו להישאר במצב הקיים מבחינתכם, נכון? ולא בוא נדחה את התקנות האלה בשנה, כי אנחנו במשבר הקורונה, נצא ממשבר הקורונה, אין לנו בעיה עם זה. מה העמדה שלכם?

אולי לא הובנתי נכון. שוב, אין לנו שום התנגדות שתהיה הוראת שעה, אבל אני אומר שלא צריך לפעול פה בעלמא. צריך להגיש נתונים מדויקים, שמראים בסיכומו של דבר את הדלתא שקיבלו אותם עסקים יצרניים הקטנים לפי התחזית של רשות החברות הממשלתיות.

אבל פה הוא צודק, כי את זה היה קל לעשות. קל היה לבוא לשנה האחרונה, לשנתיים האחרונות, ולומר מספרית כמה התקשרויות שנעשו במכרז לא ייעשו עכשיו במכרז, ובכמה מההתקשרויות האלה היתה העדפה כתוצאה מתהליך המכרוז. אם אנחנו מדברים בסוף על שלוש עסקאות שהיתה בהן העדפה של תוצרת הארץ ב-15%, אתה אומר ששלוש התקשרויות זה לא דרמטי מול התועלת בהפחתת הרגולציה. לי כרגע אין את הנתונים אלה. אם משרד הכלכלה, שאחראי על עידוד תוצרת הארץ, היה אומר: דיברו אתנו, בדקנו, ראינו שזה לא דרמטי, אז אני בתקנות נוטה מאוד לסמוך על הרשות המבצעת, אבל זה לא השלב. זה השלב שהמשרד שאמון על קידום האינטרסים של התעשייה הישראלית וההגנה על העסקים הישראלים אומר: אנחנו לא במסיבה. תודה מר שניר.

רק אסבר את האוזן, שהתעשייה האווירית קונה כל שנה כמיליארד וחצי דולר מהתעשייה הישראלית וגם רפאל מתוך 2.5 מיליארד.

אבל מה זה אומר? המשפט הראשון שאמרת רק מוכיח שלא מדובר בתרומה זניחה למשק הישראלי, אז פשיטא שצריך להקפיד ולא לפגוע.

אנחנו באמת סבורים שהדבר הזה לא יפריע.

אבל משרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף הממשלתי שאמון על העניין, לא חושב כמוכם.

שמענו את הדברים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים למצוא את נקודת האיזון, כדי לא לפגוע בפעילות העסקית של אותן חברות, ואנחנו רואים פגיעה בהליכים המכרזיים - - -

כבודו, אני רואה יותר מזה. לא רק שאני לא רוצה לפגוע ברפאל ובתעשייה האווירית, אני נוטה גם להאמין לכם שפישוט הליכי מכרוז לפעמים עובד לטובת העסקים הקטנים והתעשייה, אבל אני רק משפטן. לשיטת חברת הכנסת לסקי, אני גם רב, אני לא בטוח שחבר הכנסת מקלב סומך ידו על התואר המקצועי הזה.

אתה רב אתנו כל הזמן.

נכון, אני רב אתכם מבוקר ועד ערב. נכון, זה בסדר, הכול טוב, לפחות בזה שאני משפטן הוא מכיר. אני לא כלכלן, אבל לשם כך יש גם משרד הכלכלה והתעשייה. אז משרד האוצר צריך לחשוב על האינטרס בקידום ההפרטה והיעילות המשקית של רפאל ושל התעשייה האווירית, ואנחנו בעד זה, ולכן אנחנו נחזור ונדבר על התקנות, אבל משרד ממשלתי שמרים פה תמרור ואומר: רגע, יכול להיות שתהיה פה פגיעה, זה לא הארגון היציג, זאת הזרוע של הממשלה, אז תביאו את הנתונים, תבדקו, תעשו, הכול בסדר, במקום שתהיה הסכמה ממשלתית, אנחנו לא נעכב.

ידוע מי השר שמתקין את התקנות, ידוע מי השר שצריך להיוועץ אתו, הכול בסדר במובן הזה, בסוף יש פה מדרג. גשו תעשו את העבודה על הפגיעה בתעשייה הישראלית בעקבות אובדן ההעדפה המתקנת שבמכרוז, תביאו חוות דעת כלכלית, שאומרת שאין פה פגיעה דרמטית, שלהפך, תהיה פה תועלת משקית. אני אומר עוד פעם שאני לא אעכב. אפשר בהחלט לקבוע דיון בשבוע הבא, אם הוא לא מהדורה חוזרת של מה שנעשה פה.

א. להראות חוות דעת שלכם, שמתייחסת לסוגיית העדיפות במכרוז, את זה אתם צריכים להראות; ב. אני ממליץ לכם שתבואו בדין ודברים עם משרד הכלכלה, אני מציע שתבואו בדין ודברים גם עם שתי ההתאגדויות/התאחדויות, למרות שזה רק ניסיון.

זה מה שעשינו.

חבר'ה, אין לי פה מילת ביקורת, אני חושב שאתם דיברתם עם התאחדות התעשיינים, הכול בסדר, כולם פה בסדר. ככל שהדיון בשל לשבוע הבא, אפשר שבוע הבא. אם הוא יהיה בשל לעוד שבועיים, נקבע לעוד שבועיים, לא נעכב את התקנות. אני מציע שתמצאו פתרון. הסוגיה הכי מטרידה שנשמעה כאן היא סוגיית אובדן העדיפות לתעשייה הישראלית כתוצאה מצמצום מספר המכרזים, זה פתרון שלא מספיק סיסמאות כלכליות, תאמרו מה הפתרון.

יש לך אפשרות להגביל את זה רק לתעשייה הישראלית?

היתה הצעה של התאחדות התעשיינים לבצע הבחנה בין רכש שנוגע למערכת הביטחון הישראלית לבין עסקאות בחוץ לארץ. יכולה להיות גם הצעה אחרת, תבוא רשות החברות ותאמר: ישבנו עם התעשייה האווירית ועם רפאל, הנה נתנו עדיפות במסגרת הליכי רכז פנימיים, שהם לא ממוכרזים – פתרון מצוין, בכל זאת חברות שעובדות על פי הנחיית רשם החברות. יחליטו על פתרון אחר? פתרון אחר. תבואו ותאמרו: בניגוד לרושם הראשוני שלכם ולמה ששמענו מנציגת משרד הכלכלה והתעשייה, יש פה רווח שגדול מהנזק – חברים, תעשו עבודה, עוד רגל אחת.

לא נאפשר פגיעה משמעותית בעסקים קטנים ובינוניים בישראל כדי לשפר את ההתנהלות של שתי החברות המאוד חשובות ויקרות ללבנו, אבל זה לא יהיה מצב שהשיפור של יכולת ההתחרות שלהן בשווקים גלובליים יבוא בהכרח על יכולת ההתחרות של עסקים קטנים ובינוניים בישראל במציאות הדי מטורללת הזאת.

אנחנו באמת לא רוצים לעכב, אבל מתוך המכרזים עד שני מיליון שקל, כמה מכרזים הם שנתיים? יש מכרזים שהם אד-הוק למשהו מסוים ויש מכרזים שהם ארוכי טווח.

מה יקרה אם בהוראת השעה בשנתיים ייחתמו מכרזים אבל רב-שנתיים? נגלה שגם כשנחליט שהוראת השעה לא עובדת, 10% מהמכרזים כבר הלכו.

הוא מתכוון לזה, הם רוצים פטור גורף - - -

בסדר גמור, אבל חבר הכנסת מקלב, אולי בהוראת שעה אין מכרזים שהם יותר משנתיים? לא יודע. תודה חבר הכנסת מקלב, הערה מאוד מאוד חשובה.

חברים, הדיון הסתיים. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:04.