פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/01/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 10:00

הגנת הסביבה - סוגיה מאחדת של החברה הישראלית - ישיבה מיוחדת לציון יום הולדתה של הכנסת

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
שרון רופא אופיר

אלון טל

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג
בניהו טבילה - הפיקוח העל יסודי, מחוז חרדי, משרד החינוך

אבנר הרמתי - יו"ר המרכז הבין-תרבותי לירושלים, התאחדות הסטודנטים הארצית

יהודה אלטשולר - ראש בית המדרש המכון הגבוה לתורה, אונ' בר אילן

רוני ארז - מנכ"לית, מרכז השל למנהיגות וחשיבה סביבתית

מיכל אלטשולר - פעילה בהתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים

חני פלג - ממונה ארצית לחינוך לקיימות, משרד החינוך

מתתיהו טננבאום - רב, עורך ראשי של עיתון המודיע

אלון זסק - סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

נאור ירושלמי - סגן ראש העיר נס ציונה

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית במרכז לשלטון המקומי

איריס האן - מנכ"לית החברה להגנת הטבע

עדי גמליאל - רכז אחריות תאגידית ופיתוח בר קיימא, נתיבי ישראל

אנדרי סוסליקוב - ראש תחום הגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים

יעקב אריאל - לשעבר הרב הראשי של רמת גן

ליה אטינגר - מנהלת אקדמית, מרכז אשל לקיימות

יובל שרלו - ראש המרכז לאתיקה, ארגון רבני צהר

אמנון שחרור - מנכ"ל משותף תאגיד מ.א.י

ים סיגל - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

דיאנה סעאדי - חברת ועד מנהל בארגון אזרחים למען הסביבה

עינט קרמר - מנהלת "טבע עברי"

רות קבסה אברמזון - מנכ"לית שערים

לאה קריכלי

עופרה ארגס - חבר תרגומים


הגנת הסביבה - סוגיה מאחדת של החברה הישראלית

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, היום ה-17 בינואר 2021 ט"ו בשבט תשפ"ב. יום חגה של הכנסת, יום כינון הכנסת. היום אנחנו מקיימים יום מיוחד במסגרת יום קידום הסובלנות בכנסת, בסימן כנסת אחת מגוון דעות. מספר ועדות כנסת מתכנסות ודנות עם נציגים ודוברים מארגונים שונים בדרכים לקידום שיח סובלני ומכבד בחברה הישראלית בכלל ובתוך הכנסת בפרט, דבר שנדרש היום מאוד. אנחנו פה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ראשית רוצים לברך את השרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה ואת חברי הכנסת אלון טל, אחד מהפעילים הסביבתיים המוכרים ביותר והפעילים ביותר, בטח כאן בכנסת ובכלל, ולברך אתכם, את כל המשתתפים היקרים שנמצאים איתנו כאן באולם ובזום. בזום יש הרבה יותר משתתפים מאשר באולם. אז תהיו ברוכים.

אני גאה לפתוח את הדיון המיוחד הזה בוועדת הפנים ביום ההולדת ה-73 של הכנסת שייוחד ה יום לנושא משבר האקלים. אני חייב לומר שרוב הישיבות שאני מנהל בוועדה הזו ובוועדות אחרות מתעסקות בדרך כלל בכאן ועכשיו, בהצעות חוק בסוגיות בחיי היום יום שלנו, של המשפחות שלנו, ולעומת זאת הדיון היום הולך לעסוק בנושא שישפיע גם כאן ועכשו אבל בעיקר על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו, על הנכדים של הנכדים שלנו ואני יכול להמשיך כך הלאה והלאה, כי משבר האקלים הוא אירוע עם משמעות עתידית מרחיקת לכת שאת אותותיה אנחנו כבר רואים היום, מרגישים כולנו היום אפילו ביום הזה, ביום הכי קר בשנה, והוא יקבע איך ייראה כדור הארץ בעתיד גם הקרוב וגם הרחוק.

אם נודה על האמת, עבור רבים בחברה הישראלית צמד המלים 'משבר אקלים' הוא די אמורפי. זה דבר שלא נוגע לנו, דבר מרוחק מאיתנו, מעין כותרת שחוזרת על עצמה לא מעט אבל לא בהכרח אומר הרבה למי ששומע אותה, ואולי זאת הסיבה שהיה מאוד מאוד נוח לדחוק את הטיפול בנושא הזה לקצה השולחן לאורך השנים.

אולי גם את זה צריך לומר, תמיד דובר על משבר האקלים כסוג של משבר עתידי שקשה לראות את ההשלכות שלו באופן מיידי, נוכל לחזות בו רק בעתיד כשהוא יכה לנו בפנים, אבל אני חושב שאנחנו לאט לאט מתחילים להרגיש אותו. השילוב הזה של בין חוסר מודעות לבין הקושי לדמיין את ההשלכות הפוטנציאליות בעתיד, שיפגעו באיכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים גרמו לכך שנושא האקלים הפך מנושא אזוטרי שרחוק מסדר היום הציבורי לנושא שעולה יותר ויותר על שולחן סדר היום הציבורי גם בישראל וכמובן גם בעולם. והוא גם מעסיק מנהיגים ברמה המדינית בצורה מאוד משמעותית יותר ויותר.

לכן אנחנו רואים שמשהו משתנה, הדיסקט מתחלף, הגישה משתנה והסיפור של משבר האקלים מדובר יותר ויותר, מקודמת חקיקה גם עולמית וגם מקומית, מייעדים תקציבים שיבטיחו לכולם עתיד טוב יותר ובריא יותר, אבל צריך לזכור שמדובר בתהליך שמצריך מכולנו בעיקר, כל אחד מאיתנו הפרטים, לשנות הרגלים, לפתוח את הראש להיות יותר מודעים לנושא הזה. ופה נכנסת אולי האחריות המשותפת של כולנו. זה מתחיל מהממשלה כמובן, זאת שמתווה מדיניות, מכל משרדי הממשלה ולא רק מהמשרד להגנת הסביבה שאמון על כך, כל משרדי הממשלה צריכים להיות עם state of mind של כיצד הפעולות שלנו פוגעות בסביבה או לחלופין תורמות לטיפול במשבר האקלים, ואני מאמין שכל משרד ומשרד יכול להשפיע מהמקום הצר שלו ביחד להביא איזה מזור וטיפול נכון יותר והוליסטי יותר, ולא רק שהמשרד להגנת הסביבה יהיה אמון על הנושא הזה, או משרד האנרגיה. זה כמובן גם רלוונטי לוועדות הכנסת, אין שום ספק בכך, בפיקוח שנעשה על הממשלה על קידום חקיקה רלוונטית בנושאים הללו, ויורד למטה לכל רשויות השלטון עד הרשויות המקומיות ששם גם נעשית עבודה גדולה, אם כי לא מספיקה, למרות שלדעתי יותר מהממשלה וכמובן עד הפרטים, עד האזרחים עצמם.

אני מקווה שבמהלך הדיון הזה נוכל לשמוע מגוון של דעות ולהבין איך א. כולנו נמצאים באותה סירה, באותה מדינה, באותו עולם באותו כדור, בכל הנוגע למשבר האקלים ולמה כל כך חשוב לא להוריד את הרגל מהגז, אולי להוריד את הרגל מהסיפור הזה שנקרא 'סביבה'. עד כאן דברי הפתיחה שלי, אני אבקש מהשרה תמר זנדברג גם לומר דברים בפתח הדברים ואז נמשיך ונקיים את הדיון עצמו. אני שוב מברך אותך השרה זנדברג על השתתפותך בדיון החשוב הזה. בוקר טוב.

תודה רבה, בוקר טוב. תודה לך ח"כ איתן גינזבורג היושב בראש, תודה לוועדה על הדיון הבאמת כל כך חשוב הזה ביום הכל כך חשוב הזה שהוא יום ההולדת של הכנסת, זה היום שבו מציינים כל שנה את כינונה של הכנסת וגם אנחנו נציין את זה יותר מאוחר במליאת הכנסת.

באמת אני חושבת שזה אך מתאים שהוועדה הזו, ועדת הפנים והגנת הסביבה שהיא ועדת האם שלנו של המשרד להגנת הסביבה, תערוך את הדיון החשוב הזה ביום המיוחד הזה ותציין את היום שבו אנחנו חוגגים את הטבע, את האילנות, את הסביבה, את הצומח ואת החי. ציינת בדבריך ובצדק ח"כ גינזבורג את משבר האקלים כמשבר שבאמת מצריך מכולנו היערכות ופעולה כאן ועכשיו, אמרת מצריך מאיתנו לא להוריד את הרגל מהגז, משבר האקלים דווקא מצריך מאיתנו להוריד את הרגל מהגז, אבל לעשות את זה באופן נחוש וזו באמת הייתה הכוונה של הדברים.

ואכן אני חושבת שהכותרת של היום הזה, הגנת הסביבה כסוגייה מאחדת בחברה הישראלית, היא מאוד קולעת והולמת, כי באמת היא מצריכה מכולנו, כלל החברה, כלל רשויות השלטון, הממשלה, משרדי הממשלה, שלטון מקומי, הציבור, ארגונים אזרחיים, באמת מצריכה מכולנו לקום יחד לשלב ידיים ולהיאבק במשבר הזה, ולא רק לנו בתוך המדינה אלא גם בכלל כדור הארץ, וזה עוד מאפיין של משבר האקלים שהוא משבר גלובלי והצורך לציין אותו דווקא היום בט"ו בשבט בגלל שמשבר האקלים הוא משבר שבוועידת האקלים בגלזגו הוגדר כמשבר תאום למשבר נוסף שהוא המשבר האקולוגי, הוא המשבר של המערכות הטבעיות, של החי, של הצומח, של המגוון הביולוגי, של השטחים הפתוחים שהם גם מסייעים בקליטת הפחמן ובהפחתת החום וההתחממות הגלובלית, אבל הם גם זכות, הם זכות בסיסית ושווה לכל נפש שכל אחת ואחד מאיתנו לא רק משתמש בהם וזה אולי בבסיסו של המשבר עומד שימוש היתר וניצול היתר שלנו כחברה אנושית את המערכות הטבעיות, אלא גם ביום הזה אנחנו צריכים לשאול מה אנחנו מחזירים לטבע ומה אנחנו מחזירים לסביבה, ולו מהסיבה התועלתנית ביותר שאם אנחנו לא מחזירים, הסביבה פוגעת בנו. ואת זה אפשר לראות באמת באסונות האקלים שהולכים ופוקדים אותנו יותר ויותר בשנים ובחודשים אפילו האחרונים והמדע צופה שהם ילכו ויפקדו אותנו אפילו יותר בשנים הקרובות.

באמת אנחנו רואים את זה כאן בישראל, אנחנו נמצאים גם באזור פגיע מאוד מבחינת משבר האקלים, ההתחממות, ההתייבשות, השינויים אנחנו רואים אותם כבר עתה לפנינו, אבל אזרחים במדינה סובלים גם מהמשבר הסביבתי המקומי, מזיהום אויר, ממים מזוהמים, ממחסור בשטחים ירוקים ופתוחים והדברים האלה הם אכן סוגייה מאחדת, הם אכן גורם מאחד בחברה הישראלית.

אני רוצה לומר לכם שבממשלת ישראל ובמדינת ישראל ואולי אפילו אני אגיד בניגוד לחלק מהמדינות בעולם, משבר האקלים הוא לא סוגיה שחוצה אותה קו פרשת מים פוליטי. יש מדינות בעולם שבהם השמאל "מאמין" במשבר האקלים והימין לא, או להיפך. אצלנו בישראל באמת ההתמודדות עם משבר האקלים מאחדת את כולנו, לפחות בממשלת ישראל. אני יכולה להעיד על עצמי שכידוע לכם מגיעה מצד שמאל של הממשלה ושל הקואליציה ובאמת הגעתי עם הרצון להעמיד את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות, לא רק של המשרד להגנת הסביבה אלא של כלל הממשלה, ואני יכולה לדבר על ראש הממשלה נפתלי בנט שכידוע לכם מגיע דווקא מצד ימין של הקואליציה והממשלה, ובהחלט התגייס לנושא ואפילו אימץ באומץ את ההכרזה על 0 פליטות עד שנת 2050 כאחת מהצהרות היעד של הממשלה ואחת הכוונות של כלל הממשלה.

לכן הסוגייה הזו במדינת ישראל היא בהחלט סוגיה מאחדת, אבל אני גם חייבת לומר באותה נשימה שאמנם משבר האקלים והמשבר הסביבתי והאקולוגי פוגע בכולנו, אבל הוא לא פוגע בכולנו באותה מידה, מכיוון שמחקרים מראים לנו גם בישראל וגם בעולם שהראשונות להיפגע מההשלכות של משבר האקלים הן האוכלוסיות המוחלשות בחברה. מיעוטים, נשים, נשים ואנשים שחיים בעוני, ולכן זו עוד סיבה מדוע עלינו להיות מאוחדים כדי לפעול קודם כל למען החוליות החלשות יותר בחברה הישראלית וכדי לבצע את המעבר הזה לכלכלה מאופסת פחמן בצורה צודקת ובצורה שלא משאירה אף אחד מאחור ולא גוזלת את הפרנסה של חלקנו ומאפשרת לכולנו להמשיך ולחיות ולהנות מהזכויות הבסיסיות שלנו, בין אם זו הזכות לחשמל במחירים הוגנים ובין אם זו זכות לחיים מוגנים מאסונות וחיים שבהם כולנו יכולים להנות מאויר נקי ומהטבע ומהסביבה שלנו.

בנוסף, עוד שיתוף פעולה שאנחנו פועלים לייצר אותו בממשלה הזו, הוא גם שיתוף פעולה אזורי. רק בשבוע שעבר נפגשתי עם שגריר ירדן בישראל וסיכמנו לעבוד יחד למען איכות הסביבה ולמען החיים בשתי המדינות ובאזור המזרח התיכון כולו. אתם ודאי יודעים, ועידת האקלים האחרונה הייתה בגלזגו, ועידת האקלים הבאה בסוף השנה תהיה בשארם-א-שייך במצרים, כאן באזור שלנו באזור המזרח התיכון וזו הזדמנות עבורנו לחשוב יחד עם מדינות האזור איך אנחנו מייצרים סביבה נקייה ובריאה יותר לכל התושבים והתושבות, בדיוק כפי שאנחנו עושים גם כאן בארץ עם הרשויות המקומיות.

נכון שיש מחלוקות ויש קשיים ויש בהחלט אתגרים, משבר האקלים מייצר עבורנו עולם חדש, כולנו צריכים ללמוד להסתגל איך לחיות איתו, הוא יהיה שונה מהעולם הקודם. יש דברים בו שיהיו טובים יותר ויש דברים שמצריכים מאיתנו הסתגלות והיערכות באופן שאולי ב-200 השנים האחרונות של העולם המתועש ובמרוץ האין-סופי לעוד ועוד צמיחה ועוד ועוד פיתוח, זה אולי יצריך מאיתנו שינוי חשיבה, אבל יש בכוחנו כחברה אנושית לעשות את השינוי הזה כך שהוא יהיה טוב יותר ובריא יותר ומקיים יותר לכולנו, מכיוון שבאמת המשבר הזה הוא כל כך גדול עד שלא מספיק לא מדינה אחת ולא חברה אחת ובטח לא אדם אחד כדי להתמודד איתו אלא באמת הוא משבר שמצריך מאיתנו כחברה אנושית להוציא את הטוב שבנו, את היצרנות, את היצירתיות, את החדשנות, את היכולת לשתף פעולה ולהושיט יד זה לזה וזו לזו כדי להשאיר אחרינו עתיד בטוח ונקי לא רק לדורות הבאים, פעם חשבו שמשבר האקלים זה עניין לדורות הבאים, אלא קודם כל לנו, לכלל חלקי כדור הארץ, לכלל חלקי החברה הישראלית וכמובן גם לילדים ולנכדים שלנו. תודה רבה.

תודה רבה כבוד השרה. לדעתי זה לא מקרה שמרצ תמיד בוחרת במשרד להגנת הסביבה, וזה לא מקרה שאת נמצאת שם. אני מכיר את הפעילות שלך עוד מהיותך חברת מועצת עיר, וזה גם נעים לראות שהסמל של המשרד להגנת הסביבה שמתנוסס מאחורייך שעוצב בתקופתו של יוסי שריד כשר להגנת הסביבה שהיה שר מוצלח מאוד, עדיין מאומץ על ידי כל השרים ואף אחד לא, כששר מגיע הוא ישר משנה את הכל. את הלוגו הזה ששריד קבע השארתם וזה נשאר וזה יפה ותודה לך שאת נמצאת שם, וזה חשוב מאוד שדווקא את נמצאת שם.

תודה רבה.

אני מציע שאת סבב הדברים נפתח עם חברי הכנסת כמובן. אני מברך גם את ח"כ שרון רופא אופיר חברת הוועדה. ח"כ אלון טל בבקשה.

תודה רבה אדוני היו"ר, כבוד השרה. נאמר לא פעם שאנחנו הדור הראשון שיכול להרגיש ממש את השינויים באקלים והדור האחרון שמסוגל לעשות משהו כדי למנוע אותם. וכשאנחנו חושבים על מה עלינו לעשות בישראל ובכלל בעולם האתגר הוא מאוד גדול ואפשר באמת כמעט ללכת לאיבוד מרוב שינוי שצריך לעשות, מעבר מבחינת משק האנרגיה, שינוי בתחבורה, יציבות דמוגרפית ועוד שלל דברים אבל היות ואנחנו חוגגים היום את ט"ו בשבט, גם יום הולדת של הכנסת אבל גם יום הולדת של האילנות, אני רוצה באמת להעלות על נס את חשיבות נטיעת העצים.

בסרט הידוע שאולי הכניס את הנושא של שינוי האקלים לתודעה שנקרא 'אמת מטרידה', בסוף הסרט אל גור עונה לשאלה מה כל אחד ואחד יכול לעשות, והוא אמר 'לטעת עץ, והדבר השני לטעת עוד עץ' כלומר קיבוע הפחמן הוא חלק מהפתרון, הוא לא פתרון יחיד ואנחנו חייבים להבין את זה.

אנחנו גם חוגגים את ציון שותפות יחד וחיים משותפים, ציינתי עכשיו בוועדת החינוך את החשיבות שלמדנו מהיער הישראלי למגוון. כשהתחלנו את מפעל הייעור בישראל לפני 73 שנים הייתה נטייה למונוקולטורה, נטענו רק עצי אורן וחיש מהר גילינו שהעצים האלה מאוד פגיעים למזיקים ואינם יציבים. ברגע שעברנו ליער מגוון של עצי ארץ ישראל שכולל את שלל עצי היער גילינו שהיער הרבה יותר בריא, הרבה יותר יציב ונכון יותר, וזה כך גם בחברה שלנו. ברגע שנלמד לחבק את ההבדלים בינינו נתחזק יותר.

אני רוצה לומר בקשר לחשיבות של הצדק הבין-דורי. אחד המדרשים החשובים של ט"ו בשבט כמובן הוא סיפור חוני המעגל שתפס זקן שנוטע עץ ואמר לו 'אתה בן 70, אתה אף פעם לא תראה את הפרי מהעץ' והוא אמר 'כמו שאבא שלי נטע עץ כדי שיהיה לי טוב גם אני נוטע לדורות הבאים'. וכך אנחנו צריכים לראות את זה, כי אחרת אנחנו פשוט גונבים את העתיד מילדינו, וגניבה מילדים לעניות דעתי זה אחד המעשים הכי נפשעים שאפשר.

לכן אדוני היו"ר, אני כל כך שמח שאתה מרכז את הדיון הנוכחי ובואו נחשוב יחד איך נוכל לבנות אסטרטגיה ישראלית שתכבד אותנו ונעבור מהצהרות לעשייה. תודה רבה.

תודה רבה אדוני. ח"כ שרון רופא-אופיר בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל זה יום חג לנו. יש תחושה מרגשת לשבת במשכן הזה, זה יום חג במשכן שיודע גם הרבה מאוד מחלוקות לא פשוטות, אני רוצה לברך אותנו בחג שמח, גם בחג ט"ו בשבט שמח, גם בחג שמח להולדתה של הכנסת שחזרה להיות משכן חי, בועט, נושם אחרי כמה שנים לצערי שהייתה כאן יותר דממה מאשר תחושה של חיות.

אני מברכת על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שנושא של איכות סביבה היה שייך פעם למשוגעים בלבד, פעם הרבה מאוד אנשים בשונה מחברי ח"כ פרופ' אלון טל, שהתמחה והתמקצע בנושא הזה לאורך שנים, אני חושבת שמרביתנו לא עסקנו בזה, אבל אומרים שהשטח מדבר וטוב שכך. הילדים והילדות שלנו עוסקים בנושא הזה, והילדים והילדות שלנו היום לא מוכנים לשמוע על זה שאנחנו נפגע להם בכדור כי הם רוצים שיישאר להם כדור לחיות בו, ואם אנחנו ברוח החג הזה שהוא חג שבו אנחנו יוצאים לטעת עצים ולברך על פירות ארצנו, השנה אמנם אנחנו לא עושים את זה כי זו שנת שמיטה ואנחנו נותנים מנוחה לאדמה, אבל בדרך כלל אנחנו עושים את זה.

אם אנחנו רוצים שנוכל להמשיך ולחגוג את זה ואנחנו רוצים שהארץ שלנו תהיה ארץ ישראל יפה ופורחת, אנחנו חייבים לשמור על הכדור. אנחנו חייבים כמו שאמרת לטעת עצים, אנחנו חייבים לשמור על השטחים הפתוחים שזה גם דיון שקיימנו וקידמנו כאן ואני בטוחה שהוועדה הזאת תוסיף להרבות שיח בנושא החשוב הזה, לא סתם היא נקראת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ושיהיה לנו באמת חג שמח וימים יפים.

תודה רבה גבירתי. נפתח את זה כמובן להתייחסויות של הציבור שהצטרף והשרה, אני יודע שאת עדיין כאן איתנו ומכבד את זה ותודה לך על זה. אני גם יודע שאת נורא עסוקה ובקרוב תיאלצי לעזוב אותנו אבל בטרם תעשי זאת אני ארצה, וברשותך לפני שגם ניתן לאבנר הרמתי שהוא יו"ר המרכז הבין-תרבותי לירושלים ובצוות ההיגוי שלהחברה המשותפת שיזמו את הדיונים בכל ועדות הכנסת, אני רוצה בכל זאת לפתוח את הדיון בקולו של הדור הצעיר. ים סיגל הוא נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, נראה לי שזו תהיה פתיחה טובה אם ים יפתח את הדברים לפני כל המבוגרים אחריו. ים בבקשה.

תודה רבה איתן. שלום לכולם. קודם כל חג שמח. חג שמח לכנסת, חג שמח ט"ו בשבט. כפי שאמרת אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית ובאנו היום לפה במטרה א. לבוא ולספר על העשייה שלנו כמועצה הארצית בכל תחום הגנת הסביבה והאקלים, ב. לבוא ולבקש לחזק את הקשר בין הוועדה הזו, הוועדה להגנת הסביבה. אנחנו כמועצה הארצית חושבים שזה קשר שאנחנו חייבים לפתח אותו כי כמו שאמרת גם אתה וגם השרה הנושא של האקלים ומשבר האקלים זה הנושא של היום, זה כבר לא הדורות אחרינו, זה פה, והנוער של היום, אנחנו נצטרך להתמודד עם זה ואנחנו רוצים לבוא ולהשפיע.

אז בעצם מבחינת מועצות התלמידים בארץ בכלל משבר האקלים השנה זה נושא שנתי שכל המועצות מתעסקות בו, בין אם זה מועצות רשותיות בכל מיני פרסומים ואירועים שהם עושים בעיר שלהן, מועצה מחוזית מחוז חיפה עושה כנס מאוד גדול השנה בכל הנושא של הגנת הסביבה, קיימות ואקלים ואנחנו בעצם באנו במטרה לשנות. לא סתם עם פניות ריקות של 'אנחנו באים', אלא פרקטית עם כלים ועם דרכים לבוא ולהוביל את השינוי במשבר האקלים.

אחת הדוגמאות זה לדוגמה עומר שחר יו"ר המועצה הארצית חבר בפורום האקלים הישראלי בהובלת בית הנשיא ועוד כל מיני גורמים שמתכוננים עכשיו לוועידת האקלים העולמית בשנה הבאה ב-COP27, שזה מה שאנחנו רוצים, את הקול הזה של עומר ומביא לשם את הקול של הנוער ואת הייצוג שלנו, אנחנו רוצים להביא את זה לוועדה פה ובכללי לקחת חלק פעיל יותר בשינוי של משבר האקלים בין אם זה לבוא מול משרד החינוך ולהוביל כל מיני יוזמות, לבטל מבחנים, אתם יודעים שהיום מבחנים זה הכל בניירות והמון עצים שנכרתים, להפוך את הכל לדיגיטלי, ללמוד במרחב דיגיטלי. אנחנו באים עם המון יוזמות ואנחנו באים בבקשה לעבוד ביחד ולהמשיך את העבודה הזאת למען משבר האקלים.

תודה רבה ים. אני גם בהזדמנות הזאת לאור הבקשה שלך להיות שותף בדיוני הוועדה אבקש ממנהלת הוועדה לצרף אותך ואת מועצת התלמידים כמוזמנים קבועים לוועדה ואתם תחליטו האם הנושאים שעל סדר יומה של הוועדה מעניינים אתכם וככל שכן תוכלו לבוא ולהביע את דעתכם ואת עמדתכם והקשר ביניכם לבין הוועדה הוא קשר מחייב וחשוב, אנחנו בסוף פה מנסים לעשות עבודה טובה למען האזרחים ואתם האזרחים החשובים ביותר של המדינה הזאת, דור העתיד שלה, מי שתחליפו אותנו ביום מן הימים כאן במשכן הכנסת. השרה רוצה לומר משהו?

כן. אני קודם כל רוצה להתנצל, שמתי על 'השתק' כדי שלא תשמעו את השיעולים העונתיים והחורפיים. אבל באמת אני רוצה לומר תודה רבה גם לים אישית, וגם למועצת התלמידים הארצית ובכלל הנוער הישראלי והגלובלי שהם בעצם מובילים את המאבק ואת המחאה בנושא משבר האקלים. אני רוצה להמליץ למי שפה הורים לילדים קצת יותר קטנים הצגה מדהימה בשם 'גרטה' שראיתי לא מזמן על גרטה טונברג ועל המאבק שלה שהיא התחילה על Fridays for the future, על מחאת השביתות בימי שישי שבאמת הצמיחה גם כאן את נוער למען האקלים ואגב גם תנועה של הורים למען האקלים.

אני באמת חושבת שההובלה של הנוער, למרות שזה כבר כאן ועכשיו וכולנו גם כמבוגרים חווים, אבל הדרישה של הנוער מאיתנו המבוגרים, מאיתנו הממשלות מאיתנו מקבלי ההחלטות, הכנסת, הממשלה, היא בעצם הדרישה הכי טהורה, הכי כנה והכי מרגשת שמציבה לכולנו את האתגר הזה לעמוד בו כי באמת כל אחד מאיתנו אני חושבת בא לפוליטיקה כשהוא מסתכל בבית על הילדים שלו, אני בהחלט מסתכלת על הבנות שלי ושואלת איזה עתיד אנחנו נשאיר להם וזאת התביעה שהיא הכי מחייבת וגורמת לנו לקום כל בוקר ולשאול מה עשינו בשביל הדור הזה שאנחנו נשאיר אחרינו ושימשיך את כדור הארץ ואנחנו לא רוצים להרוס אותו עבורם ולגנוב את העתיד שלהם שכל כך מגיע להם. אז באמת תודה על השמעת הקול הזה ושוב תודה לוועדה וסליחה שאני צריכה לעזוב אתכם אבל חג שמח לכנסת ולכולנו.

תודה רבה. חג שמח. ים, נמצאות איתנו כאן גם מיכל ישראלי וחני פלג ממשרד החינוך והן שמעו את הדברים שאמרת, ואני בטוח שהן תיקחנה לתשומת ליבן גם את הדברים וגם את היכולת שלהן - - -

באיזה כיתה אתה ים?

זהו, רציתי לספר אבל השתקתי את עצמי קודם בטעות. אני לומד בכיתה י"ב בנשר למי שמכיר, ובאמת מה שאמרת איתן על מיכל ועל חני, מיכל ישראלי היא המנחה של המועצה הארצית, היא איתנו לכל דבר. חני גם על הכנס שהזכרתי של מחוז חיפה, היא עוזרת לנו בעניין הזה. באמת יש לנו שותפים מדהימים במשרד החינוך שעוזרים לנו בכל מה שצריך.

נהדר, שתיהן כאן מקשיבות לך ואני בטוח שהן תיקחנה לתשומת ליבן את הדברים שאמרת.

קודם כל אתה מרגש ים, תודה רבה. כשכנה שלך מקרית טבעון יישר כח גדול וכשתעשו את הכנס תזמינו אותנו, גם אנחנו רוצים להיות שותפים. אתם תבואו אלינו ואנחנו נבוא אליכם.

זה בטוח. תודה רבה.

מר אבנר הרמתי, יו"ר המרכז הבין-תחומי לירושלים וחבר בצוות ההיגוי של הפורום החברה המשותפת שיזמה את הדיון. בבקשה.

תודה. אני רוצה כהקדמה לדבר וכנציג הפורום החברה המשותפת שהוזמנה על ידי יו"ר הכנסת לסייע בארגון היום הזה. אני מדבר פה על שלוש שותפויות, השותפות האחת שיהיו פה נציגים של כל חלקי החברה בישראל שיציגו, כפי שאמרתם, כל חלקי החברה בישראל צריכים לדרוש לקבוע - - - רצינית עם נושא משבר האקלים, זו שותפות אחת של כל חלקי החברה בישראל. השותפות השנייה היא שותפות שיש פה בין ממשלה, כנסת וחברה האזרחית שאנחנו חושבים שהיא קריטית כדי להתמודד עם הנושא הזה. והשותפות השלישית היא באמת השותפות הבין-דורית שים מייצג אותה בהצלחה ויש פה גם צעירים אחרים, שהיא מ אוד מאוד חשובה. כלומר הסיפור של חברה משותפת בכל הכיוונים לאורך ולרוחב שתסייע להתמודד עם המשבר, עם האיום הקיומי הזה שקיים היום על מדינת ישראל ועל העולם.

אז תודה רבה. אנחנו כנציגים שונים של החברה בישראל נציג כחצי שעה. ואחר כך שיהיה לנו זמן כפי שאלון אמר לנסות לראות מה יוצא לנו באמת מהסיפור הזה.

אנחנו נעשה עכשיו סבב התייחסויות. אני אבקש מכל מתייחס לדבר לא יותר מ-3 דקות, כך אנחנו נוהגים בכנסת, לימדו אותי כשהגעתי לכאן שמי שלא יודע לסכם ב-3 דקות לא יודע לסכם. אז תוכיחו שזה נכון. נתחיל עם ד"ר ליה אטינגר מנהלת אקדמית של מרכז אשל לקיימות.

שלום, אני מאוד מודה על ההזדמנות לדבר פה ובאמת כמו שכבר נאמר, אין נושא שמזמין יותר טוב לדון בטוב המשותף מאשר הנושא של משבר האקלים, וכמו שנאמר פה שמשבר האקלים אינו משבר עתידי, העתיד כבר כאן.

תמסרי דרישת שלום כמובן ליו"ר אשל היום ח"כ לשעבר מיקי חיימוביץ' שעמדה בראש הוועדה הזאת והציבה את נושא הגנת הסביבה על ראש סדר העדיפות של הוועדה וקיימה לדעתי למעלה משליש או כמעט חצי מהדיונים פה היו בכנסת הקודמת בנושא הגנת הסביבה, אז זכיתם באישה יקרה וטובה.

אכן. מאוד זכינו. הדבר שאני רוצה לנסות להסביר זה למה מדוע כשאנחנו במצב חירום כל כך קשה לנו להכיר בכך שאנחנו במצב חירום, ולהסיק את המסקנות המתבקשות. אחד הדברים שהכי מקשים עלינו זה הפער הגדול בזמן, בין ההחלטות שאנחנו מקבלים היום לבין התוצאות של ההחלטות הללו. אסונות הטבע שאנחנו רואים כיום הם לא תוצאות של מה שקורה עכשיו, הם תוצאות של החלטות שהתקבלו הרבה שנים אחורה, חלקן לפני שההשלכות היו ידועות למדע, וחלקן, אני חושבת שכבר אפילו רובן אפשר להגיד, אחרי שההשלכות כבר היו ברורות.

אנחנו בזבזנו המון שנים באי הכרה של המשבר וכיום המדע אומר בצורה חד משמעית שאנחנו נמצאים בעשור המכריע בו עדיין ניתן למנוע את הגרוע מכל והדגש הוא על המלה 'עדיין'. מאוד קשה לקלוט את זה ויש המון מחלוקות מדעיות לגבי פרטים אבל אין מחלוקת לגבי זה שאנחנו במצב חירום. כל ההסכמים בפריז ובגלזגו מתבססים על הדו"חות של ה-IPCC, של הגוף הבין-לאומי המוסמך, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.

הדו"חות הללו קובעים באופן חד משמעי, זה סוג מילה שמדענים לרוב לא משתמשים בה, un - - -, שהכדור מתחמם וההתחממות נגרמת על ידי בני אדם ושהתוצאות של ההתחממות הזאת הן הרות אסון. כל שבריר עליה בהתחממות מוביל להגברה ניכרת בתדירות האירועים הקיצוניים של מזג האויר ואם לא נשנה באופן חד את המגמות שקורות היום, אז האירועים של פעם ב-50 שנים יתרחשו כל שנה או שנתיים, אזורים שלמים יהפכו להיות בלתי ראויים למגורי אדם. מאות מיליוני אנשים יהפכו להיות פליטי אקלים בעתיד הנראה לעין.

זה אומר שבהחלטות שלנו כיום אנחנו קובעים את הגורל של מיליארדי בני אדם עשרות ואף מאות שנים לעתיד. מאוד קשה לקלוט את כובד האחריות הזאת והפער בין תסריטי האימה שמציירים מדעני האקלים לגבי מה שעלול לקרות אם לא נצליח במשימה של עצירת ההתחממות לבין מה שנעשה בפועל הוא בלתי נתפס.

אז יש טענה מאוד נפוצה שזה אולי נכון אבל מדינת ישראל היא קטנה, וההשפעה שלנו קטנה ולכן זה לא כל כך משנה מה אנחנו נעשה. גורל האקלים של העולם ייקבע על ידי ארצות הברית, על ידי סין שביחד פולטות בערך 40% מפליטות גזי החממה, כלומר אנחנו בטלים בשישים, ואין טעות גדולה מזו. ראשית, מדינת ישראל ממוקמת באזור שעתיד להיפגע הרבה יותר מהממוצע העולמי, זה אינטרס קיומי עבורנו ועבור ילדינו להיערך לשינויים שכבר בלתי נמנעים, להגביר את החוסן הלאומי אל מול משבר האקלים.

אבל אין די בהיערכות. אם מדינות העולם לא יעשו את מה שניתן לעשות כדי למתן את המשבר ולעצור את ההתחממות, שום היערכות לא תספיק. נכון שחלקנו בפליטות גזי החממה קטן, אבל חלקנו היחסי בפליטות לנפש הוא גבוה ודווקא הקוטן שלנו הוא זה שיכול לגרום לכך שהאפקט שלנו לגבי המשבר הגלובלי יהיה הרבה יותר גדול מגודלנו היחסי. אנחנו יכולים להוות דוגמה לעולם כיצד אפשר למנוע את המשבר כי מדינות כמו ארצות הברית וסין הן ספינות ענק שקשה להזיז אותן, אך מדינות קטנות ומפותחות ויזמיות כמו ישראל, כמו דנמרק, ניו זילנד, אלה המדינות שיכולות להשתנות במהירות ולהדגים למדינות העולם האחרות שהמעבר לא רק שהוא אפשרי, הוא גם תורם לחוסן הלאומי, לאיכות החיים ושאפשר לעשות את זה בלי להשאיר אף אחד מאחור.

תודה רבה. אני יודע שיש לך עוד הרבה מה לומר אבל אנחנו צריכים לעמוד בשלוש דקות כדי לאפשר גם לאחרים לומר דברים. אבל אמרת דברים חשובים שהם פתיח חשוב לגבי מידת האחריות שלנו כמדינה קטנה ואני בטוח שהדבר הזה עוד יורחב ויבוא לידי ביטוי בדיון. הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של רמת גן בבקשה.

כבוד היו"ר, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים וכבוד המשתתפים בדיון, שנה טובה לכנסת, שנה טובה לארץ ישראל שהיום ט"ו בשבט הוא חגה של ארץ ישראל. הנושא החשוב שאנחנו מעלים כאן היום קשור גם בארץ ישראל וגם לעולם כולו. ט"ו בשבט שהוא חג של העצים בארץ ישראל מתבטא בפסוק הידוע 'כי האדם עץ השדה'. הפסוק מתכוון לומר שיש איסור בל תשחית, לפי היהדות אסור להשחית דבר שיש לו שימוש בעולם ואסור לבזבז אותו. כל בזבוז של מאגר של חומר של דבר שאפשר לנצל אותו, זה אסור מהתורה.

'בל תשחית' של העולם הוא העבירה החמורה ביותר. אנחנו מצווים לשמור על העולם. יש מדרש שאומר שמשעה שברא הקב"ה את העולם, - - - האדם הראשון והביאו על כל אילני גן עדן ואמר לו 'ראה מעשיי כמה נעים ומשובחים וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותכיל את עולמי'. והתפיסה של היהדות היא לה' הארץ ומלואה, מצד שני הארץ נתן לבני האדם. אומר אבן עזרא 'הארץ ניתנה לבני האדם לשמור עליה'. אנחנו פקידים, הארץ היא לא שלנו. התפיסה שלנו היא שאנחנו רק פקידים פה. חובתנו כאן לחיות לטפח, לפתח, השם נתן לאדם חוכמה בינה ודעת לשכלל את העולם אבל לא להרוס אותו ויש לו אחריות כפי שיש לו אחריות למשפחתו, לחבריו, למדינתו. למין האנושי יש אחריות לעולם כולו. אדם חייב לשמור על העולם. אסור לו לראות רק את התועלת האישית והעכשווית כאן ועכשיו והוא חייב לדאוג גם לעתיד, זאת חובתו זאת אחריותו.

לכן התפיסה של היהדות אומרת שחובתנו לשמור ולקיים את העולם, לדאוג כך שהעולם לא יישחט. לכן כל מה שנאמר פה וכל מה שייאמר פה היום שמים בחשבון את הנקודה הזאת שיש לנו אחריות עצומה על העולם כולו. אז תגידו 'מה לנו לעולם', ראשית, יש לנו אחריות על ארץ ישראל. ארץ ישראל צריכה להיות מטופחת יפה נאה שמורה. חובתנו לשמור על ארצנו. אבל דרך ארץ ישראל אנחנו יכולים גם לתקן את העולם. התנ"ך הביא לעולם רעיונות שעד היום העולם חי מהם. יש המון דברים שהעולם למד מאיתנו. אנחנו עם קטן אבל מבחינת העוצמה הרוחנית והתרבותית אנחנו עם גדול. המסר שאנחנו יכולים להביא לעולם דרך התנ"ך יש לו השפעה עצומה לעולם כולו. לכן חובתנו לשמש דוגמה לעולם כולו איך לטפח פה מדינה נקיה, יפה, מסודרת, אחראית וזה התפקיד הגדול שלנו.

תודה רבה אדוני על הדברים החשובים. גב' איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אין הרבה מה להוסיף על הדברים החשובים של קודמיי. אני רוצה להדגיש שתי נקודות. אחת באמת על הקשר הקריטי בין הטבע לבין משבר האקלים, הדברים שהדגישה קודם השרה זנדברג, אנחנו לא נוכל לפתור משבר אחד ללא המשבר השני והיום הזה זו הזדמנות באמת לדבר על הדברים האלה יחד.

הנקודה השניה שאני רוצה להדגיש וקשורה באמת ליום הזה וליום החג הזה הוא החשיבות של המגוון. בטבע מגוון הוא כוח. ככל שמערכת אקולוגית מגוונת יותר היא חזקה יותר ויכולה להתמודד יותר עם השינויים ועם האתגרים ועם העולם המשתנה. כך גם למעשה בחברה האנושית. ואת זה אנחנו צריכים לדעת ולחזק כדי באמת להתמודד עם האתגרים שמולם אנחנו עובדים.

בתוך החברה להגנת הטבע אני שמחה באמת שאנחנו ארגון מאוד מגוון, גם עובדי הארגון מגיעים ממקומות מגוונים, מחברות מגוונות ואנחנו גם עובדים עם אוכלוסיות מגוונות מכל חלקי החברה הישראלית. נמצא איתנו כאן בדיון יוסף אסאקלה שמרכז כבר הרבה שנים את הפעילות בחברה הערבית בחברה להגנת הטבע, אני אשמח שהוא ישלים את דבריי בעבודה החשובה והיפה שנעשית בעולם הזה. אם אפשר יהיה לתת לו את זכות הדיבור.

בהמשך אנחנו נעשה תמהיל נכון של הדוברים. אבל תודה רבה על הדברים ועל כל הפעילות שאתם עושים. הרב בניהו טבילה ממשרד החינוך, הפיקוח העל יסודי מחוז חרדי בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לומר שהסביבה היא לא רק הזדמנות לעבוד על טוב משותף, היא מחייבת פעולה משותפת. אם רק חלק מהאוכלוסייה שומר, הסביבה לא נשמרת. אצלנו בקהילה החרדית שאני חלק ממנה, אני מורה בה ומפקח במשרד, אני חושב שאורחות החיים בגדול מותאמים לסביבה, יש פחות רכב פרטי, פחות טיסות, פחות צרכנות בלי חשבון, יש יותר תרבות של גמ"חים, ומצד שני יש פערי ידע מאוד גדולים, פערי מודעות ותחושת הדחיפות מול המשבר היא פחות חמורה. מכיוון שהסביבה או הבריאה אני מעדיף לומר, היא משותפת, אנחנו מוכרחים לשמור עליה יחד, ובשיח עם רבנים, אני יכול להזכיר כאן את הרב ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים וחבר במועצת חכמי התורה שהוא מאוד מעורב בעניין והוא מדבר על זה שהאדם נברא בצלם, הקב"ה נתן לנו אחריות על העולם כמו שאמר קודם הרב אריאל. יש לנו גם חובה מוסרית כלפי הילדים שלנו והדורות הבאים.

יש גם שיח הלכתי שמתחיל להתפתח מה ההלכה אומרת בעניין ומה חובתנו לעשות. מבחינת חינוך אנחנו במחוז מכינים מערכים וחומרים מותאמים לטובת בתי הספר, וכן חשוב להבין שהשיח האקולוגי הקיים הוא לא מספק. הטיעונים שכרגע משתמשים בהם בדרך כלל הם בעיקר מדעיים ומוסריים שזה נהדר, מוסריים, תועלתניים או אחרים אבל דרושה גם הנמקה דתית. צריך שיח דתי להסביר למה הטבע חשוב לנו לעבודת השם, כמו שמדובר בספר תהלים פרק ק"ד ובכלל, להדגיש את החיים איך אפשר לחיות, לא איך לצמצם ילודה אלא לא לצמצם ודווקא כן לחיות מתוך התחשבות.

לסיום אני אתן רק דוגמה אחת ליוזמה מעניינת בקהילה שלנו בעניין צריכת בשר בקר. כולם יודעים שאנחנו משיאני הצרכנים של בקר בעולם, יש אומרים מקום שני או מקום רביעי, ובקר מזהם יותר מכל דבר אחר, יותר מתחבורה ומכל דבר אחר. הוא מגיע אלינו מדרום אמריקה, ויש יוזמה שאומרת לשמור את צריכת הבקר לשבת ולימים טובים, זה גם כך היה תמיד במסורת שלנו, היה מכבד את השבת. זו דוגמה ליוזמה שהיא לא רק אומרת 'בוא נימנע' אלא גם 'בוא נכבד, בוא נעשה את זה באופן חיובי, בוא נכבד את השבת ואת הימים טובים בעזרת הדבר הזה'. שוב תודה רבה.

תודה רבה אדוני. טוב שכמה מגורמי מערכת החינוך מדברים. אני חושב שבהקשר הזה זה אולי יהיה טבעי לעבור לגב' מיכל אלטשולר, רכזת נושא הקיימות בהסתדרות הסטודנטים.

אנו התאחדות הסטודנטים הארצית בהתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים מייצגות סטודנטים וסטודנטיות מכל הדתות, המגזרים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, ומרקעים סוציו אקונומיים שונים. לכולנו יש רצון אחד, לחיות בכבוד. המשבר האקלימי אקולוגי הוא איום הרלוונטי לכולנו ובנוסף לכך משבר של ניכור. אנו מנוכרים ומנוכרות מהטבע ואחד מהשני כחלק מהטבע. הדור הצעיר מנותק מהקשיים שהובילו את דרכם של המבוגרים, והמבוגרים מנותקים מההשלכות של המשבר על המשך חייו של הדור הצעיר.

הימנים והשמאלנים מנותקים אלו מאלו ומהעובדה שבסוף כולנו בכל הקשת הפוליטית רוצים לחיות בשלום. הדתי והחילוני מנותקים אלו מאלו, על אף שמצוות 'בל תשחית' ופיקוח נפש הם עקרונות מוסריים החשובים לכולנו וכולם בסוף יכולים לפעול יחד.

הפתרון לכל הניכור הוא חיבור. במחאות עומדים זה לצד זה ימנים, שמאלניים, חרדים, ערבים, צעירים ומבוגרים באמירה אחת, מאוחדת ואיתנה. קריאה לחוק אקלימי אקולוגי. כיום הטיפול במצב החירום האקלימי אקולוגי מעוגן בחקיקה בעשרות מדינות. בחלק ממדינות אלה ישנה תשתית חוקתית שמכירה בכך שהזכות לסביבה ראויה היא חלק בלתי נפרד מהזכות לחיים בכבוד. בתי משפט מכירים בכך שלא ניתן להפריד בין הזכות לחיים לזכות לסביבה ראויה. ככל שעובר הזמן אנו בישראל מבינות עד כמה צדק סביבתי קשור באופן הדוק לצדק חברתי, לצדק בין דורי וצדק מגדרי. המשבר האקלימי אקולוגי הוא נושא גלובלי שחוצה גבולות בין מדינות בתוך מדינות.

יש לנו כאן הזדמנות לגשר על כל הפערים האלה למען המטרה המשותפת של חיים ראויים. כשאנחנו מדברים ומדברות על סובלנות ופריצת גבולות בכל המגזרים, אי אפשר שלא להתייחס לנושא הסביבה. הוא התשתית לחיינו הפרטיים ולחיינו המשותפים. אין זכויות אדם ללא סביבה ראויה. ככל שהמשבר האקלימי-אקולוגי יחריף שסעים בחברה יעמיקו, אך אנו עדים להזדמנות לחיבורים למען טפול נכון במשבר.

כ-300,000 סטודנטים וסטודנטיות הנמצאים בשנים המכריעות בחיינו, השנים בהן נגבש את הערכים החשובים ביותר עבורנו ואת ההרגלים שיעצבו את המשך חיינו הבוגרים בבית ובעולם התעסוקה, אנו נמצאים בצומת דרכים בה אנחנו מתכננות את משפחותינו העתידיות, בעיצומו של משבר אקלימי אקולוגי הולך ומחריף.

עבור העתיד שלנו ושל הדורות הבאים היינו רוצים עולם פחות מנוכר בו אנו מחוברים יותר זה לזו ולטבע שאנו חיים. כולנו שואפים במידה שווה לשמירה על הזכות לחיים ובפרט לחיים בכבוד. עלינו להיות מחויבים לכך בכל אמצעי אפשרי. אנו שבים וקוראים לחוק אקלימי אקולוגי שיהיה צעד בדרך לכך שכל הדברים הללו יתאפשרו וקוראים למנות מחדש את נציב הדורות הבאים שתפקידו לבחון השלכות של חקיקה על החברה, הסביבה והעתיד שלנו.

אנו מבקשים לחוקק תוך מאמץ לצמצום פערים, תוך התחשבות במגוון האוכלוסיות ובזכותו של הדור הצעיר לחיות בכבוד. אנו קוראים וקוראות לפעילות משותפת, סובלנית, בת קיימא, בכל תחומי חיינו שתבטיח לנו ולילדנו את העתיד שמגיע לנו. תודה.

תודה רבה גבירתי על הפעילות. אני מבקש לעבור למר נאור ירושלמי, סגן ראש העיר נס ציונה.

שלום ותודה רבה על הזכות לדבר בישיבה החשובה והמאוד מאוד מגוונת הזאת. אני רוצה לפתוח עם התייחסות לשני ציטוטים שקודמיי אמרו, כבוד הרב אריאל שציטט את המדרש באשר לשמירה על יצירת הבורא והתיבה החשובה שם בעיני היא 'תן דעתך'. אמנם יש כאן הנחיה, אבל נשארת לאדם הזכות לקבל החלטה באיזו דרך, לתת את דעתו באיזו דרך לבחור והדיון הזה בדיוק מביא את הכיוון הנכון, אנחנו צריכים לבחור בחיים, אנחנו צריכים לבחור לשמור על הסביבה שלנו, לשמור על הטבע שלנו כדי שנוכל להמשיך בחיים האלה כמו שאנחנו מכירים אותם.

האמירה השניה מסיום הסרט של אל גור סגן נשיא ארה"ב לשעבר, הוא מדבר על לטעת עצים אבל הוא אומר שבסוף הכל תלוי ברצון פוליטי. כדי לעשות שינויים במבנה החברתי, במבנה הכלכלי אפילו במבנה האנרגטי שבו אנחנו משתמשים להפעיל את המכונות וכלי הרכב שלנו, אנחנו צריכים החלטות פוליטיות ומדובר על החלטות כלכליות שהן פוליטיות במהותן.

אני נמצא כאן כחלק מפורום של יושבי ראש ועדות איכות הסביבה העירוניות ברחבי הארץ, יש בפורום הזה כ-100 חברים באמת מכל המגזרים כמו שנאמר קודם. ערים הן חלק מרכזי מיצירת הבעיה של שינוי האקלים, פליטות, זיהום, צפיפות ודוחק וכולי אבל מכיוון שבמדינת ישראל כ-90% מהאוכלוסייה מרוכזת בערים אנחנו הערים גם חלק מרכזי בפתרון. כדי להגיע לפתרון העיריות צריכות כלים, גם כך בימינו יש עליהן הרבה מאוד משימות, אנחנו רואים את זה בוודאי בתקופת הקורונה, אנחנו צריכים כלים גם תקציביים וגם חוקיים כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בעיריות שכידוע ההחלטות שלהם הן פוליטיות, כמו שהזכרתי קודם, להוביל שינוי בתהליכי קבלת החלטות, בתכנון העירוני ובהתנהלות היום-יומית של לא עוד תיקונים וטיפול רק במה שיוצא בקצה הצינור, אלא שינוי תהליך התכנון, תהליך הצריכה וקבלת ההחלטות והחשיבה והחינוך של הציבור ושל העיריות האלה שמגיעות.

את ההצפות שאנחנו רואים בימים האחרונים, צריך כמובן לנקז ולמנוע אסונות אבל כדי למנוע שההצפות האלה יתגברו צריך לשנות את התכנון מהיסוד ולמנוע שמשאבי הטבע יהפכו בעצם לאסון לחיים על פני האדמה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. ד"ר דיאנה סעאדי, אזרחים למען הסביבה מהגליל.

בוקר טוב לכולם ותודה רבה על ההזדמנות להשתתף בוועדה ובדיון החשוב ביותר. אני חברה בוועד המנהל של ארגון אזרחים למען הסביבה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב בנושא סביבה ובריאות האדם, לדוגמה השפעת שטחים ירוקים על התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל או במזרח התיכון.

מהם שינויי האקלים בחברה הערבית? הרשויות המקומיות נמצאות בחזית התמודדות עם תופעת שינויי האקלים בכל הנוגע לישובים הערביים, נושא היערכות להתמודדות עם מצבי קיצון הינו קריטי לצמצום הפגיעות בנפש וברכוש, במיוחד לאור העובדה כי רוב הישובים סובלים מתשתיות מיושנות ורעועות, צפיפות, חוסר תכנון, שריפות פסולת, חוסר שטחים ירוקים וחוסר בתשתיות מקומיות כמו תחנות כיבוי אש, מערכות ניקוז מותאמות ועוד.

נושא חשוב הוא גם מחסור בפארקים בישובים הערביים. בישובים הערביים כמעט ואין פארקים, רוב הפארקים הקיימים בישובים הערביים במדינת ישראל ממוקמים מחוץ לשטח הבנוי באופן שהם אינם נגישים לאוכלוסיות רבות.

בישראל התקבלו בשנים האחרונות מספר החלטות, מסמכי מדיניות, תכניות ממשלתיות והצעות חקיקה בהתייחס למשבר האקלים, אבל הרשויות הערביות והחברה הערבית לא קיבלו התייחסות ספציפית כמעט באף החלטה או תכנית ולא הושם דגש על הצורך בהתאמה למאפייני הישוב הערבי ולצרכיו ולחוסר המשאבים ברשויות אלה.

אין כיום מידע או בסיס נתונים ביחס להשפעות הצפויות על הרשויות הערביות, לרבות רמת הפגיעות שלהן ושל האוכלוסיות הערביות, והן לגבי הצרכים והמשאבים שנדרשים עבור רשויות אלה. בקיצור, חסרות תכניות ותקציבים לרשויות מקומיות ערביות. יש לפעול להנגשת הידע לגבי שינויי האקלים וניהול סביבתי והשפעותיהם ברמה המקומית לרשויות המקומיות הערביות, הצוותים שלהן וקבוצות המתנדבים המקומיים, יש לממן בהקדם מיפוי של גופי החירום בתחום הזה ברשויות הערביות ומיפוי של התשתיות להתמודדות עם מצבי חירום כמו שיטפונות, שריפות. גם יש לפעול לשיתוף נציגים מהציבור הערבי בהתוויית המדיניות הממשלתית בנושא שינויי אקלים, בין היתר ועד המומחים והוועדה המייצגת המוצעות בחוק האקלים יכללו נציגים ומומחים מהחברה הערבית.

בסוף יש לפעול לקידום מחקר מקצועי וסקרי דעות לשינוי האקלים, מבחינת מוכנות הרשויות המקומיות הערביות לשינויי האקלים. המחקר יבחן תרחישי קיצון, קור קיצוני, חום קיצוני, סופות חריגות שלג, שיטפונות וכדומה, ופגיעות הישובים הערביים הן ברמה של התושבים והן ברמה של התשתיות. המחקר יבדוק השפעות של מצבי קיצון אקלימיים מבחינת פגיעות האוכלוסיה. הערכות כמותיות לפגיעה כלכלית ועוד. תודה רבה לכם.

תודה רבה גבירתי על הדברים החשובים. הרב מתתיהו טננבאום, עורך ראשי של עיתון המודיע.

שלום. אני לא מייצג את העיתון אלא את האקלים. כל הכבוד לכם שאתם דנים בנושא הזה. - - - גם הלכה למעשה. בשלוש דקות צריך להצטמצם מאוד ואני אעשה את זה. הכותרת שלי זה אקלים של פתח הבית. הזבלים הם פולטי מזהמים מאוד קשים והבעיה של האקלים של הזבלים מתחיל אצל כל אחד בבית בפח האשפה שבמטבח או ליד המטבח. ואז הוא יורד למטה לחצר, מהחצר הוא מגיע ונאסף אבל כ-3/4 השנה בארץ שטופת השמש שלנו הזבלים שיורדים למטה תוך 24 שעות נהיים מצבורים של חיידקים אלימים. האם הכנסת מחייבת סדרים מסוימים, איך לאסוף אשפה, איך לתת אשפה, איך לשמור אשפה מאקלימים מזהמים וכולי? כל כמה זמן לוקחים זבלים מפתח הבית, בעיריות, בשלטון מקומי, ועד שהוא מחוסל אחרי האיסוף.

לדעתי כיוון שהנושא הזה הוא החמור מאוד מבחינת הקירבה אלינו לנושא של אקלים לא נקי, הנושא של הזבלים של הבית הפרטי והזבלים המסחריים שיטופל לטובה ולברכה ואיך אמרתם כל הזמן, היום זה ראש השנה לאילנות והקב"ה ברא את האילן והאקלים הכי נקי שהוא ברא את העולם, בואו נשמור עליו וגם עלינו על האדם. תודה.

תודה רבה אדוני. פרופ' רות קבסה אברמזון בבקשה.

נעים מאוד ותודה רבה על ההזדמנות להשתתף בדיון הזה. אני מודה גם לאבנר שיזם את הדיון ואפשר לנו להתכנס סביב לנושא החשוב הזה. אנחנו בשבת, מדברים על השבת כהזדמנות לאומית לא רק דתית, לא רק יהודית, אלא ממש הזדמנות לאומית לייצר לכידות חברתית וגם בנושאים חברתיים וכלכליים לייצר הזדמנות עבור החברה הישראלית ובמובן הזה אנחנו מתחברים לנושא של משבר האקלים.

אנחנו יודעים שישראל התחייבה בוועידת גלזגו לצמצם 27% מפליטות הפחמן הדו חמצני עד שנת 2030, זה יעד יחסית נמוך, בפרט כשלוקחים בחשבון שבישראל פליטות הגזים הרעילים עולה משנה לשנה. המהלך הזה יצריך אותנו כמדינה גם לעשות מהלכים משמעותיים מול התעשיה אבל גם לחנך מחדש במידה מסוימת את האזרחים שלנו, וכמו שאנחנו יודעים, לחנך אזרחים זו משימה מאוד מאוד קשה.

לכן אנחנו מציעים במובן הזה ל"השתמש" וסליחה למי שהביטוי להשתמש קשה לו, בשבת. כמו שאנחנו מכירים את המודל של יום שני ללא בשר, אנחנו יום אחד בשבוע מפחיתים את צריכת הבשר, אז אנחנו יכולים לקחת את המודל של יום שבת ירוק, ולהתכנס סביב השבת כיום ירוק, זה יעזור מאוד כדי לקדם את הנושא בקרב האזרחים. אנחנו כמובן לא מדברים בהקשרים הדתיים דווקא, זה צריך להתאים לכלל האוכלוסיה.

אני אגיד שזה כבר קורה. יש מחקר של חברת יורקסיס שהיא סטארט אפ שהמציא מערכת לטיהור האוויר בתוך בניינים ומוסדות ציבור, הם מדדו את זיהום האויר בתל אביב, ירושלים וחיפה בשבתות לעומת ימי חול, כבר זיהום האויר פוחת ב-50%. אנחנו יודעים שיש עידוד של הפחתת שימוש ברכבים פרטיים על ידי זה שיש הוזלה בביטוח לאנשים שלא משתמשים ברכב שלהם בשבת, אז כל הדברים האלה כבקורים אבל אפשר לעשות הרבה יותר בזה שהממשלה והכנסת יעודדו צמצום בחשמל, יש דו"ח מאוד מעניין של תאגיד בריטי שמדבר על איך כל אחד מאיתנו יכול לצמצם את השימוש בחשמל בבית שלו ולהשתמש בחשמל בצורה יותר יעילה, אז בוודאי לשים לב לזה בשבת.

הפחתה של צרכנות, עידוד של מפעלים שלא חייבים לעבוד 24/7 שלא לעבוד בשבת וכן הלאה, זאת הדרך שאנחנו מציעים להתמודד עם המשבר. אנחנו חושבים ששבת זו הזדמנות נהדרת כי גם ככה יש מרחב ירוק של זמן שרובנו, לא כולנו אבל רובנו לא עובדים וכדאי להשתמש בו.

אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד שאנחנו מתכוונים להקים שולחן עגול בנושא הזה במסגרת המכון הלאומי לשבת חברה וכלכלה, אנחנו נשמח שתצטרפו אלינו, אנחנו רוצים שיהיו אנשים מכל הזרמים, מכל הצבעים ומכל האמונות כדי לחשוב ביחד על הנושא הזה ולקדם אותו.

תודה רבה גבירתי. אנדרי סוסליקוב מהתאחדות התעשיינים, ראש תחום הגנת הסביבה בבקשה.

שלום לכולם. אני כן אשתדל מאוד להיות כמה שיותר קצר. באופן כללי התעשייה בעשור האחרון עשתה פריצת דרך לכיוון של הגנה ושמירה על הסביבה. זה מתבטא גם בצמצום דרמטי של זיהומים, פליטות, וגם בייזום פרויקטים של שיקום טבע כמו מה שעשינו ביחד עם טבע ביז וכדומה, עם החברה להגנת הטבע, הטמעת חדשנות טכנולוגית וכל זאת על רקע של ייעול השימוש במשאבים ולא רק אנרגיה.

רק אנחנו בהתאחדות התעשיינים בשנה האחרונה עשינו יותר מ-10 אירועי הדרכה והעלאת מודעות בנושא קיימות כדי לקרב את החברות ולגרום להן להבין את החשיבות של צמצום טביעת רגל הפחמנית שלהן. זה כלל גם נושאים כמו כלכלה מעגלית וכדומה.

התעשייה הישראלית כבר שם, אנחנו מהווים פתרון. זה גם חממת קלין-טק, גם פלטפורמה למו"פ וקידום חדשנות וטכנולוגיה, מימן, אנרגיה מתחדשת ואגירה לסוגיה, לא רק חשמלית ולא פחות חשוב זה גם העניין של לכידת פחמן. המחקרים האחרונים מראים שלא מספיק שנצמצם פחמן אלא גם צריך לפעול אקטיבית לכיוון של הלכידה ואחסון ואפילו שימוש חוזר, כל מה שאפשר לעשות רק כדי לצמצם את הכמות שלו באטמוספרה. תודה.

תודה רבה אדוני. תודה רבה על זה שאתם עושים את זה, יש לכם באמת אחריות מאוד מאוד גדולה בכל הנוגע לסוגיית הפליטות ולאופן שבו אפשר לצמצם את הפליטות ותודה רבה על הדברים שאתם עושים. נעבור לגב' עינט קרמר, מנהלת טבע עברי.

תודה רבה, אני מאוד שמחה להיות במפגש הזה. ואני מאוד אוהבת את הכותרת של 'הגנת הסביבה סוגיה מאחדת של החברה הישראלית'. בשלוש הדקות שלי אני אנסה לדבר גם על הסיבה של איך זה עוזר לסביבה, אבל גם איך זה תורם לאיחוד של החברה הישראלית.

אני אפתח בלדבר על הסביבה. כבוד השרה דיברה על זה שהנושא הסביבתי אין לו עניין של ימין ושמאל, כולנו מעוניינים לחיות בישראל, אבל כן יש משמעות של להנגיש את הנושא הסביבתי לכל אחד ואחת מתוך מקום שהוא יוכל לקבל את זה. הרב בניהו טבילה התייחס לזה שצריכים להביא את זה למשל למגזר החרדי דרך הלכות ורעיונות דתיים וכן הלאה.

כאן למשל אני רוצה לתת שתי דוגמאות של דברים שקרו, שגם החברים בפורום הזה היו שותפים בהם, הראשון זה מכתב רבנים כתוצאה ממהלך שיזמה רחלי מרחב שנמצאת איתנו, ואיזה כיף שאת פה, שבעצם הייתה סדנה שהנגישה לרבנים מהציונות הדתית ומהמגזר החרדי את הנושא הסביבתי, כשמו כן הוא, כתוצאה מאותה סדנה בעצם ממש השתנה השיח. קרה שינוי אמיתי ואם נדבר על הסביבה מתוך רעיונות של בל תשחית ועשית הישר והטוב וכל מיני מחשבות כאלה נעימות, השתנתה השפה שאחר כך ראינו את זה שוב ושוב וגם במכתב משותף שהוציאו הרבנים יחד, לשפה של פיקוח נפש, שפה שקוראת לראש הממשלה בדרכו לגלזגו לפעול מתוך מחויבות ופיקוח נפש, שאגב, זה המצב האמיתי, וטוב מאוד שהשפה השתנתה, או דוגמה נוספת שמיד לאחר מכן יצא מכתב נוסף שחתמו עליו מאות מובילי קהילות, מגוון רחב מאוד של קהילות שבו הם אומרים 'אנחנו מתוך החיבור למורשת מוכנים לפעול בתוך הקהילות שלנו, סור מרע ועשה טוב, להפחית את טביעת הרגל האקולוגית ולהרבות בעשייה חברתית וסביבתית.

מתוך הדברים האלה אני מנסה להגיד שברגע שאנחנו בוחרים להנגיש לכל אחד מהמגזרים והציבורים את הנושא הבוער הזה של משבר האקלים והנושא הסביבתי בשפה שלהם מתוך המקורות שלהם, הדבר משרת בהחלט דבר ראשון את הסביבה ואותנו בתוך העולם הזה.

ומן הצד השני, אני בעצם המייסדת של טבע עברי וחברה שאלי הצטרפו תנועה שלמה שקוראים לעצמם בר קיימא, דתיים וחילונים ומה שביניהם, שמצאו את הנושא הסביבתי בתור משהו שיכול להיות מדורת השבט של החברה הישראלית. נושא שחשוב לכולם, רלוונטי לכולם והכרחי לכולם שישתנו בו ובעזרתו למרות השינויים והתפיסות השונות, כולנו יכולים לפעול ביחד למען מטרה משותפת ודרך זה לפעול למען אחדות ופעילות משותפת שלהחברה הישראלית.

שילוב של שני הדברים האלה, של קידום הנושא הסביבתי וקידום האחדות הופך את הנושא הסביבתי לחשוב מאין כמוהו ודורש שיוסבו תקציבים גם לנושא החינוכי של כל זרם וזרם בפני עצמו וגם למשותף ולמאחד של כל הזרמים, של כל מי שחי פה למען עתיד משותף. תקציבים חינוכיים ספציפיים לזרמים השונים למשל להוסיף יחידה על תיקון עולם למגמת מחשבת ישראל, סתם דוגמה, שלזרמים השונים זה בטח ייראה קצת אחרת אבל המסר יהיה דומה, ולמשל להחזיר את נציב הדורות הבאים, זה כבר נאמר בעבר, דמות לא מפלגתית, לא פוליטית, שבעצם מחזיקה את המאחד ואת המשותף למען עתיד טוב יותר לנו ולילדנו.

תודה רבה. הרב יהודה אלטשולר ראש בית המדרש המכון הגבוה לתורה, באוניברסיטת בר אילן. שלום אדוני.

שלום וברכה. בוקר טוב, אני מודה לכם על ההזמנה ומודה לאבנר על הדברים ועל הזכות להיות כאן כחלק מהאירוע הזה. במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן פועלת גם תכנית להכשרת רבני קהילות, ואני רוצה להתייחס לעניין הזה. דובר כאן על רתימה של האזרחים כולם, דיבר כאן סגן ראש עירית נס ציונה, ומתחת לממשלה ולכנסת ולעיריות יש בסופו של דבר אזרחים והרבה פעמים האזרחים מוצאים את עצמם בקהילות שונות, ובאמת אני מסכים שצריך לדבר אל כל קהילה בשפתה, לאו דווקא קהילה רחבה אלא באמת כל קהילה בכל עיר.

דובר כאן על המסורת של ט"ו בשבט ואכן אין יום ראוי יותר מאשר לעסוק בו בעניינים אלה מאשר ט"ו בשבט, ואני מצטרף כאן לכל - - - אבל למסורת אני רוצה להוסיף את נקודת האמונה. האמונה היהודית כמו כל אמונה דתית מעמידה את האדם בפוזיציה של ענווה אל מול הבורא ואל מול הבריאה. בשפה של האמונה ובשפה של הענווה מדברים לא רק על זכות לסביבה נקייה אלא על חובה ואחריות שיש לאדם על סביבה נקייה, והשיח של האמונה ככל שנרבה להשתמש בו ונרבה להעמיק בו הוא גם יאפשר אני חושב רתימה של עוד אוכלוסיות במדינת ישראל, יאפשר העמקה גם של ה שיח הבין דתי, דובר כאן על מדורת השבט של דתיים וחילוניים וכמובן אני מצטרף ליוזמת השבת un plugged, אבל גם רתימה של החברה המוסלמית לתוך הנושא של איכות הסביבה מתוך התפיסה של האמונה יכולה מאוד לסייע.

אני רוצה לסיים בכך שהיהדות היא לא רק סל של ערכים יפים ועקרונות אלא תמיד כל עקרון וכל אמונה יורדת לפסים המעשיים, וגם כאן חובה עלינו באמת לחפש את האפשרויות ליישם באופן פרקטי את כל הרעיונות היפים שנזרקים כאן בחלל החדר, ואני אתן דוגמה. דובר על האיסור של 'בל תשחית', צריך לחדד אותו ולהוריד אותו לרמת הפרקטיקה, מה זה אומר ביחס לעולם המיחזור המעשי, מה זה אומר ביחס לרמת האשפה, מה זה אומר ברמה של השחתת מזון עודף, מדובר הרי בכמויות, כולנו יודעים את הכמויות האסטרונומיות שעליהן אנחנו מדברים. דובר כאן על עניין של צריכת הבשר, האם הכשרות של הבשר ניתנת החל מרגע השחיתה או שאנחנו מתייחסים גם לאניות ולשינוע של העגלים ומוצרי הבשר עד הצלחת שלנו, עד המשחטה ולא רק מהמשחטה אל הצלחת שלנו. האם עולם הכשרות יידע להתייחס גם למקומות האלה. דיברת על השימוש בשבת, איך אנחנו באמת משתמשים בכשרות כדי להרחיב אותה ולתת תו תקן וכאן באמת להיות אור לגויים במובן הזה, איך מדינת ישראל תהפוך להיות מקום שיבואו ללמוד ממנו איך באמת אתה מייצר תקינה של איך אתה צורך את המזון שלך. אפשר גם לעבור לעולם הקבורה.

המסורת היהודית, ההלכה היהודית יש בה הרבה מאוד פתרונות לסוגיות שאנחנו דנים בהן, שיח נכון, התגייסות של תלמידי חכמים יחד עם חוקרים, יחד עם אנשי מעשה כדי לחשוב ביחד איך מייצרים פתרונות פרקטיים מעשיים שיאפשרו לכולנו לחיות פה עוד הרבה שנים בטוב בנחת וכמובן גם לדאוג לדור הבא, זו משימה חשובה מאוד ואני חושב שדווקא המקום הדתי והאמוני יכול לתרום תרומה של ממש לעניין הזה.

תודה רבה אדוני הרב אלטשולר. קרנית גולדווסר יועצת סביבתית במרכז השלטון המקומי.

בוקר טוב כמעט צהריים טובים, תודה רבה על הדיון החשוב ותודה רבה על כל הדברים החשובים שנאמרו. אני אגיד כמה דברים לגבי שלטון מקומי, בהתמודדויות שלו הן רבות, אבל קודם אני אגיד לגבי השלטון המקומי. אנחנו מרכז השלטון המקומי מייצגים את כלל הרשויות, את הגדולות, את הקטנות, את הפריפריאליות, את אלה שנמצאות במרכז. האתגרים הם רבים ומגוונים ואנחנו מתעסקים הרבה מאוד בתחומים של פסולת - - - הרבה מאוד משאבים כי אנחנו יודעים שלפעמים המעגל לא סגור וגם כשנעשה איזה שהוא מחזור מסוים צריך עדיין שתהיה גם דרישה לתוצרי המיחזור ואנחנו צריכים לסגור את המעגל הזה.

אנחנו גם עדיין מתמודדים עם הטמנה מאוד מאוד גבוהה, 80% מוטמן ואנחנו מעוניינים כולנו, גם אנחנו, גם המשרד להגנת הסביבה, מעוניינים שההטמנה שלנו תפחת והמיחזור שלנו יעלה וזה דברים שהם לא פשוטים ועומדים לפתחן של הרשויות. אנחנו במרכז השלטון המקומי גם עוסקים הרבה מאד בתחומים שהם לא תחומים של פסולת, אם זה אקלים, אם זה קמינים, תחומים של מפוחי עלים, - - - כל מיני דברים שהם בעצם נמצאים לטובת הרשויות המקומיות שזה אומר בעצם לטובת התושבים ולטובת האזרחים. אנחנו צריכים לזה הרבה מאוד משאבים, אנחנו צריכים לזה הרבה מאוד תקציבים. חסר לנו גם לפעמים כח אדם אנושי ותקנים וידע כדי שאנחנו נוכל לשפר ולמקסם את איכות הסביבה שאנחנו כולנו נהנים ממנה, ושאנחנו גם חלק מהביצוע שלה ומה שקורה עבור התושבים והאזרחים.

אני מברכת על הדיון החשוב הזה ואנחנו נמשיך ביחד איתכם לפעול לטובת איכות הסביבה של כולנו. תודה.

תודה רבה. מר עדי גמליאל, רכז אחריות תאגידית של נתיבי ישראל.

שלום לכולם, תודה רבה כבוד היו"ר, חברי הכנסת, השרה להגנת הסביבה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. נקודה ראשונה, אם מדברים על שינוי אקלים אז אני כמי שעובד בחברת נתיבי ישראל, חברת התשתיות הגדולה ביותר במדינת ישראל לתשתיות תחבורה, אין תקן לתשתיות ירוקות היום במדינת ישראל, יש תקן לבנייה ירוקה, אבל תשתיות ירוקות זה לא על השולחן.

נתיבי ישראל הייתה הראשונה שאימצה תקן בין-לאומי וכביש 77 באזור טבעון הוא הכביש הראשון הירוק בישראל, אבל על כביש אחד לא צריך לקבל כפיים. זה רק אומר שאפשר וצריך לקדם את זה ומכאן אני קורא גם למשרד להגנת הסביבה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה לקדם רגולציה כזאת שיהיה תקן לבנייה של תשתיות ירוקות, התשתיות איתנו כאן לא לשנה ולא לשנתיים. זה דבר ראשון.

האם נתיבי ישראל השיתו על עצמם את החובה להקים כבישים ירוקים או שזה כביש מודל? כי אתם סוללים כל העת.

זה כביש ראשון בישראל, אנחנו לקחנו והחלנו על זה את התקן הבין-לאומי הזה באופן וולונטרי, אנחנו גם - - -

כן אבל למשל כל הרחבות הכבישים שאתם מקימים עכשיו, גם אתם נוהגים בהם במידה של סלילה ירוקה?

אנחנו מסתכלים על היבטים סביבתיים כל הזמן, אבל זה שגורם בין לאומי חיצוני בא ומסמיך אותך זה משהו אחר. אנחנו כבר היום עובדים לשנות את כל מגדירי המשימות גם לקבלנים וגם למתכננים, שיהיו לפי הבניה הירוקה. אבל זה צריך לבוא גם ברמה הארצית לא רק לנתיבי ישראל אלא כל פרויקט תשתית שנבנה במדינת ישראל.

זה נכון, אבל אני יכול לומר לך כמי שעמד בראשות עירייה ועמד בראש ועדת תכנון ובניה שנים רבות, אל תחכה למדינה. הגם שאתה הזרוע של המדינה, תטילו על עצמכם את מה שאתה מצפה שהמדינה תעשה, תתחילו אתם ומשם הכל יבוא. כשאני הייתי בעירייה החלטנו בשנת 2010 שכל בניה חדשה בעיר תיבנה על בסיס בנייה ירוקה, על פי תקן 5281 שהיה וולונטרי וכמה שנים אחרי כל הערים הצטרפו. אל תחכו שמשרד הגנת הסביבה יקבעו תקנים, פשוט תבצעו את זה אתם.

כבוד היו"ר, אנחנו לא ממתינים, אנחנו עושים את זה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ובעתיד המאוד קרוב נתיבי ישראל תבנה אך ורק תשתיות ירוקות. אני מסתכל רגע ברמה וקורא מכן לכל חברות התשתית לקחת את זה צעד קדימה.

הדבר השני, אני יודע שממשלת ישראל עושה המון כדי לקדם דברים בעולם הסביבתי, בטח המשרד להגנת הסביבה, אבל כמו שדיברו קודמיי איכות סביבה או קיימות זה שיעור חשבון ולא שיעור ספרות. בסופו של דבר אנחנו יודעים לייצר דרך עולם הקיימות גם פרויקטים מעניינים כמו פרויקט שהיום אנחנו הולכים להחליף את כל התאורה במדינת ישראל לתאורה שהיא מצד אחד אקולוגית, היא תהיה גם חכמה וגם תחסוך כסף לכולנו. נתיבי ישראל היא חברה שמתוקצבת על ידי המדינה ואם אני יודע לחסוך בתקציבי החשמל של מדינת ישראל אני יודע לקחת את התקציב הזה ולהציל חיים, אני יודע לקחת ולייצר מזה מוקדי סיכון, אני יודע לעשות כל כך הרבה דברים. בסופו של דבר יש המון דברים שבעזרת פעילות של קיימות ואיכות סביבה אפשר לחסוך המון המון כסף. אני לא רוצה להאריך יותר מדי, יש המון דוגמאות, אבל תודה על ההזדמנות.

תודה רבה ויישר כח. תדחוף את הנושא הקיימותי, את הנושא הירוק לתוך העבודה שלכם כי מה שאתם סוללים לא יפרקו את זה כל כך מהר. העובדות שקובעים בשטח יישארו לעוד עשרות רבות של שנים אם לא יותר מזה, לכן המקום שלכם הוא קריטי.

דיברת על שיעורים אז אין מתאים מחני פלג ממשרד החינוך, הממונה הארצית לחינוך לקיימות שתאמר את דבריה עכשיו. בבקשה

שלום לכולם. אני שמחה להשתתף פה בדיון החשוב הזה, במשרד החינוך היום מבינים שקיימת חובה מוסרית לפתח אצל דור העתיד הבנה, מודעות, קבלת החלטות ונקיטת עמדה ופעולה להגנת הסביבה. משרד החינוך עשה המון פעולות בנושא משבר האקלים, הוקם צוות פדגוגי רחב רב תחומי, הצוות גיבש מדיניות לחינוך סביבתי ולהוראת משבר האקלים שיוצג בקרוב למנכ"לית החדשה של משרד החינוך, על בסיס המדיניות הזאת נבנתה ונבנית תכנית עבודה שכוללת פעולות בטווח המיידי, הבינוני והארוך.

הוקמה ועדה שניה של מדענים ומדעניות מהשורה הראשונה של מדינת ישראל בתחום אנרגיה ואקלים שמייעצת למשרד החינוך, נעשה מיפוי בכל תכניות הלימודים ברב תחומי ובודקים היכן הנושא הזה ישתלב ויילמד באופן נפרד גם. נושא של קידום אורך חיים מקיים בכל מערכת החינוך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה נעשה כבר לאורך שנים רבות, יש לנו שותפות מאוד מאוד אמיצה ושילוב ידיים, המשרד להגנת הסביבה מממן כמעט את כל התכניות בנושא קיימות.

מסמך מדיניות של בוגר ובוגר מערכת החינוך נכנס נושא של אוריינות גלובלית והוא יילמד מגיל אפס עד כיתה י"ב. הנושא הוא בידע מיומנויות וערכים בהקשרים סביבתיים.

אני רוצה להודות לים שהציג קודם את תלמידי מערכת החינוך, יש לנו המון קשרים גם עם נוער למען אקלים ואנחנו עושים פעולות משותפות יחד עם נוער בכל רחבי הארץ ואני שותפה גם בכנסים למען אקלים עם תלמידים רבים.

תודה רבה גבירתי על מה שאתם עושים. ותמשיכו לעשות. העניין החינוכי הוא עניין קריטי, משם תמיד אומרים שמתחיל הכל אבל באמת מתחיל שם הכל וזה דבר שצריך להיות מוטמע בכל מפגש של ילדים עם מערכת החינוך, נושא הקיימות חייב להיות חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך, מתכנית הלימודים. תודה רבה. אמנון שחרור מתאגיד מ.א.י.

תודה רבה. אני ברצותך רוצה שני מילים על הפעילות של מ.א.י, אנחנו פועלים מטעם המשרד להגנת הסביבה, תאגיד מיחזור, אחד משלושה גופים מוכרים בישראל שמייצגים את היבואנים והיצרנים כדי למחזר מוצרים ואני רוצה בדיון המאוד מעניין והמאוד עם מגוון דעות פה, אני רוצה להעלות דווקא נקודה אחת והיא המעורבות של המגזר העסקי באתגרים המאוד מאוד קשים האלה.

אנחנו עדים בשנים האחרונות לכניסה של הנושא של אחריות יצרן מורחבת, חוק האריזות, חוק פסולת אלקטרונית, אלפי חברות הן כבר חלק מהמהפכה האמיתית והמהפכה הזאת בישראל נעצרה, היא נעצרה כי היום האחריות מוטלת על יצרנים ויבואנים של מוצרי חשמל, והיא מוטלת באופן חלקי על היצרנים והיבואנים של אריזות במדינת ישראל, ללא ספק יש פה מהלך שקורה אבל רק 50% מהיבואנים והיצרנים הם חלק מהעניין הזה, הבעיה הסביבתית הגדולה ביותר בישראל לא תיפתר בלי מעורבות ואחריות של המיגזר העסקי. ואחריות מלאה במגוון דברים.

החל מטיפול במיחזור וגריטה מוסדרת של מכוניות, ומי יטפל בכל הטסלות והסוללות של הטסלות, וטיפול בפסולת חקלאית שהיא חלק גדול מהשריפות במדינת ישראל וטיפול בפסולת בניין דרך מגוון חוקים - - - כמו בצפון אמריקה לדוגמה, וטיפול בכל תחום האריזות וטיפול באריזות לא רק בחלק קטן מהן, יש מגוון פעילויות שצריך לקחת אותן בשנים הקרובות בשביל לדאוג לדור הבא, והמגזר העסקי חייב להיות חלק מהדיון הזה, הוא חייב לקחת אחריות כחלק מהדיון הזה, ואני חושב שגם הנוכחות שלו פה יחסית בנושא הזה היא יחסית לצערי הרב דלה או בכלל בכלל בדיונים הנוכחות של המגזר העסקי היא דלה.

אז אני כן מזמין בכלל את כל מי שיושב פה לנסות ולרתום את החברות ואת הארגונים הכלכליים במדינה לקחת חלק יותר משמעותי מאשר רק הפקה של קטלוגים ירוקים ודו"חות סביבתיים, ובאמת תודה על הדיון המאוד מעניין הזה.

צודק. תודה רבה אדוני. אנחנו צריכים להתחיל לצמצם ולהסתכם, הרב יובל שרלו ראש המרכז לאתיקה של ארגון רבני צהר. שלום אדוני.

שלום וברכה, תודה. הפיל הלבן שבחדר הוא שמה שהפריע במדינת ישראל לעסוק בתודעה מוחלטת במאבקי הסביבה הוא השבטיות. המאבק על ענייני הסביבה יוחס לשבט השמאל, וכל עוד זה היה שבטי אז זה לא בשבט שלנו ויש עוד הרבה מאוד מאבקים במדינת ישראל שמתחילים בפוליטיקת הזהויות לצערי, ולאחר מכן נבחנים לגופם.

האם יש כרגע עת רצון לשינוי? אני חושב שזה גם נאמר כבר על ידי חלק מהדוברים לפני, אם נשנה את הטרמינולוגיה. זו כבר לא פריבילגיה, זה כבר לא נושאים שקשורים לאיזו שהיא התנהגות של בודדים, אנחנו כולנו צריכים לשנות את הטרמינולוגיה משמירה על העולם, מ'אל תשחית' לטרמינולוגיה הרבה יותר אדומה, פיקוח נפש.

העולם נמצא עכשיו במצב של פיקוח נפש ובסופו של דבר כולנו, זה ישפיע על כולנו, אם אנחנו נהיה כאן או נהיה שם או נהיה בכל מקום אחר. לכן ההצעה העיקרית שיש לי היא לשנות את הטרמינולוגיה, להוריד את הדברים החשובים מאוד שנמצאים מסביב אבל להשתמש בשתי המילים האלה, 'פיקוח נפש', ועל ידי כך לחצות קווים, על ידי כך לקשר בין עמים שונים בחברה הישראלית, בין זרמים שונים, בין זהויות שונות בתוך החברה הישראלית, כי לחיות כולנו צריכים וכולנו רוצים. אני מאמין שאם אנחנו נבין את השעה ואת המוקד, בגלל הדברים החשובים שנאמרו קודם לכן, שאנחנו נמצאים אולי באפשרות הכמעט אחרונה להציל את עצמנו, את העולם, את המשמעויות הרחבות לא רק של הקיום אלא גם של האגירה ושל איכות החיים ושל המחלות, של כל הדברים שקשורים בדבר הזה, אם נצליח וזה גם מוטל עליכם חברי הכנסת, שלפחות בנושא הסביבה תהיה חציית קווים לא אוטומציה של קואליציה-אופוזיציה או של ימין-שמאל או של כל דבר מהסוג הזה אלא היחלצות לפיקוח נפש, יש סיכוי שאז באמת נוכל לעשות את הדברים הנכונים והחשובים שעליהם דיברו כל הדוברים קודם לכן.

תודה רבה אדוני. תמיד נעים ומשכיל לשמוע אותך. אנחנו לקראת סיכום. אדוני ח"כ טל תרצה לומר מספר דברים?

כן אדוני היו"ר. אחד הפתגמים שמוביל את התנועה הסביבתית שנים רבות זה 'עכשיו גלובלי ופה מקומי' אז קודם כל שמענו מרשויות מקומיות על התפקיד החשוב שלהן ואני חושב שדווקא הוועדה הזאת שהיא משמשת ממש גשר בין הצרכים של השלטון המקומי למצוא את הכלים וגם את הסמכויות, כי לפעמים אתה כראש עיר ודאי יודע שהרבה דברים שרצית לעשות אז לא כל כך נתנו לך לעשות.

אני בהחלט חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות, אם אנחנו מדברים על שינוי אקלים, זה להתחיל לתת לאזרחים סל כלים שכל אחד יכול לעשות. אני מציע שהכנסת תתחיל בדוגמה, סתם דוגמה, פניתי אתמול לחשב הכללי של האוצר כי הבנתי ששרת האנרגיה רוצה לעבור לרכב חשמלי והיא לא יכולה, יש חסמים וכולי. והיא רוצה לשמש דוגמה. בשנת 2021 בנורבגיה 65% מכלי הרכב היו חשמליים, הם כבר שם. ואני מאד אהבתי את מה שאמרה השרה בנושא הזה שמדינות קטנות הן דווקא זריזות ויכולות לשמש דוגמה, ואנחנו צריכים להיות יותר יצירתיים כדי לאפשר את הפתרונות האלה.

אני על כל פנים אדוני היו"ר מודה לך על הדיון הזה וחושב ששינוי אקלים זה לא משהו שנדבר על זה פעם אחת, זה ילווה את כל הפעילות שלנו וכך אולי נוכל באמת לסייע לכל השחקנים החשובים שדיברו פה, כי זה נושא שכולם יכולים להתאחד מסביבו, שיש לנו כדור אחד קטן וכולנו נצטרך להיות פה.

לגמרי. תודה רבה אדוני. אלון זסק, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, אתה רוצה לומר דבר מה לקראת סיכום?

תודה רבה אדוני היו"ר. אני רק אגיד כמה דברים. א. כמו שהשרה כבר אמרה, אני חושב שאנחנו מאוד על זה, אנחנו חייבים לחבר וזו דוגמה חיה, ראינו פה את חני ממשרד החינוך, את קרנית מהשלטון המקומי, גם הדברים שיובל אמר ועכשיו אלון סיכם, הסיפור הוא באמת לייצר מצב כזה שבו היישום עצמו וההטמעה עצמה היא משהו שאנחנו עושים ועושים את זה דרך השלטון המקומי, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בשלטון המקומי.

אני מקווה מאוד שנוכל להביא חוק אקלים כמה שיותר מהר על מנת שגם הנושא הזה יוכל להתקדם. המינהלת להיערכות לשינוי אקלים ממשיכה לעשות את עבודתה בנושא, רק השבוע אנחנו נפגשים שוב כך שנוכל גם להתקדם לאור מה שראינו בגלזגו, גם לראות את הדברים שהצלחנו להעמיד להם תקציבים כבר בתקציב הזה, וכמובן להכין את עצמנו לבאות לקראת ה-COP של שארם, כמו שאמר ים קודם, שזה חלק מהמשימות שיש לנו ויש לנו הרבה מאוד עבודה, הרבה מאוד אתגרים, וכל דיון כזה כמו שעשית עכשיו רק תורם ליכולת של כולנו גם להטמיע וגם לשנות בעצם את התפיסה וגם לפעול כי יש הרבה מאוד מה לעשות. אז תודה רבה.

תודה רבה אדוני ותודה לכל מי שהגיע והשתתף אם פיזית ואם בזום, זה היה דיון חשוב וענייני. דיברנו פה הרבה, פה, בוועדה, גם בוועידת גלזגו דיברו הרבה, יש המון נתונים ומידע בנושא הזה, הכל נגיש בכל מקום. אבל די בדיבורים. הגיע הזמן כמו שאמרת ח"כ טל, הגיע הזמן למעשים ולנקוט בפעולות.

אני אולי מכאן מתוך הוועדה הזאת קורא ראשית לממשלה, לכל חברי הממשלה, למשרדי הממשלה, שאחראים כל אחד במשרדו, ממש לא חשוב ולאו דווקא המשרדים הסביבתיים, כל משרד ומשרד, קחו צעד קדימה בנושא האקלים. חירטו על דגלכם, על דגל משרדכם את המודעות הסביבתית, את הקיימות, כי אין כמעט נושא ששולט בכל כך הרבה דיסציפלינות ודרכי פעולה של תחומים שונים ויכול להיות מושפע מהנושא הזה. צריך לעשות את זה לא רק בדיבורים כמובן, תחוקקו, תתקנו תקנות, תשנו, תובילו מהלכים פורצי דרך ורפורמות ירוקות, תבחנו את עצמכם כל הזמן. לא רק הממשלה, גם אנחנו, כל אחד מאיתנו צריך לבחון את עצמו כל הזמן כיצד הוא בפעולותיו השונות מזיק לכדור הארץ וכיצד הוא בפעולותיו יכול לסייע לשמירה על הכדור ולהפחית את הפגיעה בסביבה ולעשות שינוי. אנחנו אלה שצריכים להיות ניצבים כל הזמן על המשמר, להעלות את השיח הזה על השולחן, את כל הסוגיות הסביבתיות לדיונים שונים. אני שמח שח"כ טל הקים ועדה ייעודית לכך בכנסת, הרבה זמן לא הייתה ועדה כזו שעוסקת כל כולה בנושא האקלים, בנושא ההשפעה על הסביבה, רק ככה נגיע באמת להישגים.

אני אומר לכל מי שנמצא בכל מקום בכל ארגון, זה דורש אומץ. זה דורש מנהיגות, אבל הדברים האלה חייבים להיעשות, צריך החלטה ואז פעולה. אני יודע שזה אפשרי, זה הוכח במקומות שונים בעולם, זה הוכח גם פה במקומות שרצו לעשות שינוי והשינוי תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדאי להתחיל אותו כבר היום. תודה רבה לכל מי שהיה שותף לדיון, תודה רבה לך אבנר ולכל הפורומים השונים ואני מקווה שמפה נצא מועצמים ועם הפנים קדימה לעשייה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:33.