פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



41
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה ושל ועדת העבודה והרווחה
17/01/2022





מושב שני


פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022), שעה 12:00

השלכות גל האומיקרון על העסקים ומדיניות הממשלה לפיצוי. ישיבה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה

חברי הוועדות: מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר ועדת הכלכלה
אפרת רייטן מרום – יו"ר ועדת העבודה והרווחה
סמי אבו שחאדה
אלינה ברדץ' יאלוב
סימון דוידסון
רון כץ
אורי מקלב
לימור מגן תלם

פטין מולא
אביר קארה
נירה שפק

הראל שליסל - רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

נועה שוקרון - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

רוון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים

יוסי אלקובי - יו"ר, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

יונתן שפירא - יו"ר מורשת דרך, "מורשת דרך" העמותה לתיירות נכנסת לישראל

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל חיב"ה ארגון הגנים הפרטיים, חיב"ה ארגון הגנים הפרטיים

גל לנדו - רפרנט בריאות בטל"א, קליטה ותמיכות באגף החשכ"ל, משרד האוצר

קרן גולדמן - מנהלת אגף פיתוח והכשרה מקצועית, משרד התיירות

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אייל הלוי - מנכ״ל, איגוד לשכות המסחר

שי ברמן - יור", איגוד המסעדות, הברים, המועדונים ובתי הקפה בישראל

טלי פרידמן - יושבת ראש איגוד השווקים הארצי, ועדי סוחרי השווקים

אבי ניסנקורן - נשיא, התאחדות המלונות

ריקי בליך - יו"ר שח"ם - איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

צמרת אביבי - מנכ"ל, מורי תל"ן העשרה וחוגים

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

דיקלה טקו (סגנית מנהלת ועדת הכלכלה)
ענת כהן שמואל ( מנהלת ועדת העבודה והרווחה)

מאיר פרץ


השלכות גל האומיקרון על העסקים ומדיניות הממשלה לפיצוי

שלום לכולם, היום יום שני ט"ו בשבט התשפ"ב, ה-17 בינואר 2022. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הכלכלה. לידי יושב יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. מדובר בדיון משותף ומיוחד בעקבות מדיניות הממשלה, מדיניות משרד האוצר, על רקע גל הקורונה, נגיף האומיקרון שמתפשט בשבועות האחרונים. אנחנו רוצים לבחון שני היבטים: הפיצויים או היעדר פיצויים וכן סוגיית ימי הבידוד של השכירים ושל העצמאיים. מיד נשמע מנציגי משרד האוצר סקירה מסוימת לגבי שני ההיבטים הללו. אני מבינה שככל הנראה יעלה היום בקריאה הראשונה חוק ימי בידוד לעצמאיים ואפשר יהיה לקדם את זה במהרה.

נרשמו הרבה מאוד אנשים לדיון הטעון הזה. יש נתונים שמוצגים לנו בימים האחרונים, נתונים רשמיים שמתוכם עולה באופן כמעט מובהק שאין פגיעה ברווחיות של העסקים השונים למעט התיירות, ששם הפגיעה היא מובהקת – של כ-40%. הצגת הנתונים מראה שמדובר עדיין על זמן מוקדם מדי בשביל להגיע למסקנות והוכחות כדי לתת מענקים ופיצויים ואולי ניסיון להתייחס אחרת לגל האומיקרון הזה מכיוון שאין כאן החלטת ממשלה. יחד עם זאת, אי-אפשר להתעלם מכך שאנחנו יודעים שיש הפחתה ויש הקטנה גדולה מאוד של פעילויות עסקים, של תנועה ברחובות, בכבישים. אנחנו יודעים על ענפים כמו התרבות, המלונאות, האירועים ועוד שנשאלת השאלה האם אנחנו נמצאים כבר עכשיו בקו האפס של הרווחיות. מה יעלה בגורלם של עסקים קטנים ובינוניים, עסקים שנמצאים באזורים פריפריאליים שאולי שם החוסן של התמיכה הכלכלית חזק פחות מאשר במרכז. אולי גם אין להם את יכולת ההתאמה לתקופות כאלה מורכבות.

בשיחות שקיימתי עם האוצר ובשיחות שקיימתי אם יושב-ראש ועדת הכלכלה עלתה טענתנו שגם בכנסת יש לשמוע היטב את הקולות האלה שמגיעים לכאן, שיספרו ממקום ראשון. אולי יש בידם נתונים שונים מהנתונים האבסולוטיים שמגיעים מבנק ישראל ויש חשיבות גדולה לבחינה שלהם. אני חושבת שיש צורך כבר עכשיו לעשות תיקונים מסוימים ונדבר על זה בהמשך. יש להביא בחשבון שלוועדות הכנסת יש תפקיד מרכזי וחשוב בתיקון והבאת החוקים. אנחנו תומכים בקואליציה ובהחלטות ממשלה, זה לא אומר שקולנו לא יישמע במסגרת הדיונים. החקיקה תגיע לוועדות הכלכלה והעבודה והרווחה. אני אומרת כאן שתצטרכו לקחת בחשבון את העמדה שלנו שמייצגת את האינדיבידואל ואת הציבור ואני מקווה ומאחלת לנו שנצליח להגיע לפתרונות הללו, עד כאן דבריי. יושב-ראש ועדת הכלכלה, בבקשה.

תודה רבה ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני שמח שהדיון משותף לשתי הוועדות. ועדות הכנסת מייצגות את הציבור ותפקידן לדאוג שהממשלה תעשה את תפקידה. הממשלה יכולה לטעון שווריאנט האומיקרון הוא בלתי-צפוי ואי-אפשר להשתלט עליו. זו טענה הגיונית, מדובר באירוע חדש בכלל בעולם. מנגד, ממשלה לא יכולה לטעון שהיא לא יודעת מה לעשות. אנחנו נמצאים כבר שנתיים בקורונה, נתנו מענקים ופיצויים וחל"ת. האומיקרון לא צפוי אבל מעשי הממשלה צפויים ונדרשים להיות מיידיים, וכל גרירת רגליים ותירוצים זה לא במקום. עמדת פתיחה שגורסת "הכול טוב" היא עמדה רעה. האוצר צריך להתבגר ולהבין שלא הכול טוב, יש משבר, אם הכול היה טוב לא היינו כאן.

יש כאלה שהרוויחו בקורונה. ממשלת ישראל נתנה לרשת של בגדים מענקים בקורונה ובעל הרשת חילק לעצמו דיווידנד. ממשלת ישראל נתנה לבנקים מאות מיליונים שיתנו הלוואות בקלות לעסקים והבנקים הציגו רווחי שיא למרות שלא כל ההלוואות ניתנו, וקשה לקבל אותן למרות הערבויות הממשלתיות, כי מעדיפים לשלוח אותם להלוואה בנקאית רגילה ולא למסלול הממשלתי. האומיקרון לא צפוי אבל מעשיה של הממשלה צריכים ונדרשים להיות צפויים ומעשיים.

בבעיית התעופה, בבעיית התיירות הנכנסת ( בצורה חלקית). אבל לבעיית התיירות היוצאת אין אבא. מאות עסקים שסובבים את המשלחות, הקבוצות, היציאה לעולם הגדול, תערוכות בעולם – אף אחד בממשלה לא מטפל בהם. אין אף שר שלקח את זה על עצמו. האוצר אומר לי שהוא לא יודע איך לטפל בבעיה. התיירות היוצאת זה לא בני אדם? זה לא עסקים ששילמו פה מאות מיליונים מס בעשור האחרון? לא מגיע להם שמישהו יטפל בהם? מי האבא של התיירות היוצאת בישראל, של העסקים הקטנים, אלו שאין להם לוביסטים בכנסת ואין להם תזרים. מי האבא של פועלי ניקיון שנשלחו הבית כי סגרו את המוסדות שבהם הם הועסקו.

אנחנו לא רוצים פתרונות לחברות הגדולות, הן תדענה להסתדר. אנחנו רוצים פתרונות לעסקים הקטנים והבינוניים, אנחנו רוצים פתרונות לעסקים בנגב ובגליל שאין להם וולט, שלא יודעים להתפרנס מוולט כי וולט עוד לא הגיע. אין לי וולט בירוחם. יש וולט אבל אין למי לשלם.

השאלה היא אם יש לך משהו בוולט.

לי יש, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא בירך אותי. אבל מה עם אלו שאין להם? אנחנו רוצים להיאבק למען אלו שנאבקים על קיומם. זה כולל הסעדה, פנאי, אומנים פרטיים, תרבות, לא את התיאטראות הגדולים שלהם מישהו ידאג, אבל מי ידאג לאותו אומן שיוצא לגן ילדים כדי להופיע, איפה הוא יופיע עכשיו?

אנחנו דורשים מענקים, דורשים תזרים. אנחנו דורשים דיפרנציאליות והפקדת לקחים מהפעם הקודמת. נתתם 40% רף, מה קרה עם 38% ? צריך לסייע לרף של 20%, 30% ו-40% וכן הלאה, לייצר דיפרנציאליות בסיוע. כגודל הפגיעה גודל הסיוע ולא סתם מספר שרירותי שלא ברור מי המציא אותו ולמה עובדים לפיו ולמה מי שנמצא כמה אחוזים מתחתיו לא מקבל את מה שראוי היה שיקבל. אנחנו דורשים מהירות תגובה ומהירות ביצוע, שאף אחד לא יספר שיחכו לדוחות של מע"מ כדי לדעת מי העסק שנפגע. מה זה יעזור עוד חודשיים אם הוא לא עמד בהתחייבויות שלו בשכר לעובדים?

תראו את הנולד, תייצרו מפה אמיתית ותחפשו מי באמת נפגע. תחפשו קריטריונים אחרים שינבאו את העתיד של אותו אדם בהצהרה שלו מה הוא עתיד להפסיד. אם הוא לא יפסיד הוא יחזיר. אבל איך יחזיר? הפסיד 20% – יקבל סיוע לפי 20%, וכן הלאה וכן הלאה. תפיקו לקחים מהפעם הקודמת. ממשלת ישראל הייתה מעולה בעזרה בקורונה – בחל"ת, בשכר, בשימור עובדים – מה, אתם ברגרסיה? תתעוררו. אני מתכוון לדרוש שבתוך עשרה ימים – ואני מקווה שכל ועדות הכנסת יצטרפו. אותן ועדות שמטילות הגבלות על האזרחים בנושאים שונים, אנחנו מטילים עליהם את הכללים אבל אנחנו לא יכולים להטיל עליהם את הפתרונות. אנחנו טובים בכנסת להגבלות, אנחנו לא טובים לפתרונות כלכליים.

מבחינתי הדיון זה לא נחמד, בבוקר היה דיון נחמד יותר, מקלב היה איתי. אבל עכשיו אנחנו בדיון לא נחמד. אנחנו בדיון שדורש ממשרדי הממשלה השונים להציג לנו תוכנית כוללת להתמודדות עם ההשלכות של הגל החמישי. האם זה הגל האחרון? הקדוש ברוך הוא יברך אותנו שכך יהיה. כל עוד יש עסקים שנפגעים ונסגרים, יש נתון שבשנת 2020 נסגרו פחות עסקים מ-2019, אמרו: "הכול טוב, בשנת הקורונה לא נסגרו עסקים". אולי בגלל שהממשלה הייתה נדיבה בשנת 2020 לא נסגרו עסקים? אולי בגלל שהיא פחות נדיבה ב-2021 נסגרו יותר עסקים? אולי זה הפקטור ולא מצב המשק? אני מבקש מכולם לשנס מותניים. נשמע את הכאב של הגופים ואחר כך את תשובות הממשלה. דברו קצר ולעניין כדי שנשמע את כולם. אני מבקש גם מחברי הכנסת לקצר בדברים.

תודה רבה, נעבור לחברי הכנסת. אני מפצירה בחברי הכנסת לקצר בדברים. אחר כך נעבור לנציגי ציבור ולמשרדים שונים. נשאיר זמן ארוך יחסית לנציגי האוצר. חבר הכנסת וסגן השר, אביר קארה, בבקשה.

גבירתי יושבת-הראש, אדוני היושב-ראש, שלום לכם ושמח לראות שיושב-ראש הוועדה חזר אלינו, מאחל רפואה שלמה לך ולכל החולים. תראו, עשינו דברים מדהימים בממשלה הזאת, אנחנו עושים רגולציות ענקיות, מפחיתים בירוקרטיה, הולכים לחסוך לאזרחי ישראל מיליארדים בכל שנה. כל הדברים הטובים שאנחנו עושים מתגמדים מול המצוקה העכשווית שיש ברגע זה לאלפי אנשים במדינת ישראל, מצוקה שאי-אפשר להתעלם ממנה.

בשבועות האחרונים ישבתי עם ראש הממשלה ועם שר האוצר. אני יכול להגיד לכם שהנחנו מתווה, המתווה הזה הוא לא המצאה, אתה לא ממציא את - - -. אנחנו אומרים בכל מקום שמי שנפגע צריך להיות זכאי לסיוע ולכן שאנחנו נותנים מערכת שמי שמוכיח את הפגיעה שלו בתוך אותה מערכת אז אנחנו נותנים לו מענק. אנחנו יודעים לקחת גם בחזרה ממי שלקח מענק שלא בצדק. צריך לנהוג במידת הגינות מסוימת שצריכה להסתכל לאנשים בעיניים. אני אומר לנציגים פה ולנציגים בזום שאף אחד לא עושה טובה לעסקים הקטנים, ליזמים, ולאנשי העמל שמשלמים את המשכורות של כל מי שיושב כאן. אני חושב שהפתרונות של כל מי שיושב כאן. הפתרונות שצריכים להיות זה להניח מתווה בוודאות. אם ב-2020 לא נסגרו עסקים זה בזכות פעילות, אני זוכר גם את הצד השני של המתרס, עובדתית נסגרו פחות עסקים ב-2020 וזה אומר שפעלנו טוב. יושב-ראש ועדת הכלכלה דיבר על דרישה שתופנה אל כל ועדות הכנסת. אני חושב שיש לנקוב בתאריך. בעלי עסקים מדווחים כל חודשיים ולכן אני חושב שבדיווח הבא, ב-15 בפברואר 2022, כבר צריך להיות מענה לנפגעים. מי שנפגע מעל 25% צריך לקבל סיוע. אנחנו יכולים גם לעשות זאת בצורה דיפרנציאלית.

כדאי להקפיא בחודש את החזר המענקים הקודמים. מיכאל, איזה פראיירים יצאנו? אמרתי לך שאין מצב, היינו צריכים לדאוג שתהיה להם פריסה של 60 תשלומים.

אתה צודק, אני טעיתי, הייתי נחמד כלפי האוצר וטעיתי, אבל - - -

צריכים להיות נחמדים גם כלפי האוצר כי האוצר עשה דברים אדירים, צריך להיות הוגנים.

קארה, האוצר הציג שבעה סעיפי עזרה לעסקים. אחד מהם זה שהוא יגבה את הכסף של המענקים האלה, שמי שצריך להחזיר ביוני 2023. מה קרה? תפרסו את זה.

זה לא מספיק. אני אומר שיש לפרוס ל-60 תשלומים. גם אם נתנו וגם - - -

- - - לפברואר. מה, הקורונה תיעלם בפברואר? זה פתרונות? או שהוא אומר: "נדחה תשלומם של מע"מ בעשרה ימים". בעשרה ימים אדם הבריא מקורונה? העסק שלו בריא? זו בדיחה להציג את הפתרונות האלו.

בקטע הזה יצאנו פראיירים - - -

אני לא אוהב את המילה פראייר אבל אתה צדקת.

מה לעשות, זאת הייתה המציאות. אני חושב שאנחנו צריכים להניח את זה על השולחן כי אף אחד לא עושה לנו טובה. בעניין של הארנונה העסקית, זה לא סוד שהארנונה העסקית בישראל היא עד פי 12 ממחיר הארנונה למגורים באותו האזור, זה המרכיב מספר 1 שמשפיע על יוקר המחיה ויוקר הדיור במדינה. יש ליצור מצב שהארנונה לעסקים לא עולה על כפול מהארנונה למגורים באותו האזור. אנחנו צריכים לנצל את המשבר כדי לטפל גם בנושא הזה. דבר אחד טוב שיצא מתוך המתווה שהעליתי זה תשלום ימי הבידוד, הצלחנו להרחיב את זה לארבעה ימים במקום יום אחד מינואר והלאה. יש הרבה אנשים שדואגים: "הייתי חולה, לא הייתי חולה". אין אפשרות למערכת לבדוק מי היה חולה או לא. כל מי שהיה מבודד יוכל להגיש את עצמו על בסיס הצהרה ולהיות זכאי לקבל החזר על הימים האלה אז הסירו דאגה מלבכם. יש עוד דבר אחרון: ב-10 בחודש הולכים להיות שני ימי מחלה במדינת ישראל, אולי אפשר לספוג את זה במגזר הציבורי אבל לא במגזר העסקי. חייב להיות מענה הולם לנושא הזה או ליצור מתווה שיהלום את הנושא. אני מקווה שנביא בשורה לאזרחים. היום ט"ו בשבט. שב"ט – שיהיו בשורות טובות.

אמן, תודה רבה, אביר. סוגיית ימי הבידוד היא אכן סוגיה שיש לטפל בה בדחיפות. נדבר גם על עניין ימי המחלה לעצמאיים אבל מחלת האומיקרון זה לא שבמסגרתה החולה נשאר בבית אף על פי שהוא יכול לצאת החוצה אלא שאסור לו לצאת, הדין הפלילי יחול עליו אם הוא יצא החוצה. כאן אני שואלת אותך, נועה, האם זה מוגדר כיום מחלה או שמה יש להגדיר זאת אחרת שיתאים לאיסור האמיתי לפי הדין הישראלי היום שהכנסת קבעה, האיסור לצאת מהבית וללכת לעבוד.

אפרת, רק בשום פנים ואופן לא חל"ת כי אחרי זה אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים.

לחלוטין, אחד הנתונים שהוועדה תרצה לבדוק הוא מצב האבטלה בחודש האחרון. האם שיעורי האבטלה השתנו בעקבות הגל הזה כמו שראינו בגלים קודמים. זאת שאלה מעניינת. סימון דוידסון, בבקשה.

תודה רבה, אדבר עכשיו לא כחבר כנסת אלא כאדם שכל חייו ניהל עסקים קטנים. אני לא בעלים של קונצרן גדול אבל ניהלתי הרבה מאוד אנשים בעסקים שונים. המצב היום הוא נוראי, הוא פשוט נוראי, זה לא פופוליזם, זה לא סיפורים של אנשים, זה לא סתם שהם בוכים. המצב באמת קשה והוא לא התחיל אתמול. התחום של בידור ילדים – תיאטראות, בריכות ועוד – התחיל ב-10 באוגוסט ופשוט הם שתקו כי לא היה להם כוח. חצי מהאנשים שהתפרנסו מהעולם הזה כבר לא במקצוע הזה ועברו למקצועות אחרים. אנחנו נמצאים במשבר. אני פונה אל אנשי האוצר שנוכחים כאן, אתם יודעים כמה לילות שרפנו פה בכל הנושא של חוק ההסדרים, עבדנו קשה ועשינו דברים אדירים אבל אנחנו נמצאים עכשיו במשבר. אנחנו צריכים להבין את בעלי העסקים אחרת לא יישארו פה עסקים.

הרבה מאוד עסקים כבר סגורים. אמש הסתובבתי בנתניה, העיר שאני גר בה, ברים סגורים, מסעדות סגורות, מסעדות שהיו אמורות להיות פתוחות בערב סגרו כבר אחר הצהריים, לאנשים אין עבוד והמצב הזה רק יחמיר אם לא נכניס את היד לכיס ונעזור לעסקים לשרוד. אני שמח על קיום הדיון שבו משתתפים חברי קואליציה, יושבים גם בעלי העסקים ועלינו לעשות ככל יכולתנו כדי להציל אותם.

תודה רבה, נעבור לנציג הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיויתי, בבקשה.

פתחנו דסק במשרד הכלכלה והתעשייה שעוקב אחרי מגמות וענפים. אנחנו בקשר על כל הענפים ובודקים מה הצרכים שלהם גם ברמת רציפות תפקודית של המשק מאחר שחלקם יכולים להגיע למצב של חוסר פעילות. אנחנו בקשר גם עם משרד הבריאות ורח"ל. אחד הדברים שאנחנו רואים הוא ירידה משמעותית בפעילות של ענפים ספציפיים ושל ענפים שמתעסקים בהתקהלויות. רואים ירידה בביקושים - - -

מה המועד שבו התחלתם לבדוק את הדברים, אני מנסה להבין האם אנחנו מדברים על ה-1 בדצמבר או על ה-1 בינואר.

התחלנו לקבל דיווחים משמעותיים מתחילת ינואר 2022.

אלו שיעורי ירידה אתם רואים ובאלו ענפים?

אין לנו את הדוחות הכספיים של הענפים ואיני יודע מה הירידה.

מה אתם יודעים?

שהעסקים מדברים על פגיעה משמעותית, חלקם סגורים לגמרי. לאולמות האירועים בוטלו אירועים לגמרי. אני לא יודע מה תהיה המשמעות של זה כי ביטול של אירוע משפיע הן על הוצאות העסק והן על הכנסותיו. אנחנו יודעים שבאולמות האירועים, כנסים, אטרקציות – כולם נפגעים. חלק מגדול מהן פשוט סגורים. חלק מהמסעדות עבדו לעבור חצי שבוע כי יש בעיה של עובדים. הבעיה לא נובעת ממדיניות הממשלה אלא מאופי הגל, מזה שהרבה אנשים שוהים בבידוד. אנחנו עובדים באופן ספציפי עם הענפים שהזכרתי ובוחנים את האופציה של יצירת פתרונות נקודתיים מעבר לכלים הממשלתיים. שרת הכלכלה נפגשת עם ראשי הארגונים אבל בכל זאת כדאי לתת מענים נקודתיים.

מה הדרישה הנקודתית שאתם שומעים מהאנשים.

נצטרך לייצר מנגנון פיצוי לעסקים המדוברים. לשרה יש הבנות בנושא הזה עם שר האוצר. ההבנות מדברות על יצירת מנגנון פיצויים שיכלול גם דרישה להחזר הפיצוי במקרה של פיצוי לא מתאים.

מתי המתווה המדובר אמור לצאת לפועל?

איני יודע להגיד תאריך.

אני רוצה לחדד את הדברים שאמרת: יש הבנה בין שרת הכלכלה לשר האוצר לפחות לגבי הענפים שציינת – אירועים, תרבות ופנאי.

נכון, ענף המסעדות, מועדונים, אירועים, כנסים, אטרקציות.

נבקש לעקוב אחרי זה, תודה. רועי כהן, נשיא לה"ב, בבקשה.

שלום לכולם, שלום לשני יושבי הראש של הישיבה המשותפת. העובדה שיש ועדה משותפת מעידה על הצורך האמיתי שמזהה הכנסת לסייע בגל הזה לציבור בעלי העסקים. אני ממשיך את דברייך לגבי השאלות הקודמות, מדוע אין תוכנית כרגע. מה, לא ידעו שיהיה מקרה כזה או אחר של הדבקה המונית? למה אין כרגע מענה של פטור מארנונה, של פיצוי על ירידה במחזורים, נושא של חל"ת, נושא של דחיית תשלומים. למה אנחנו צריכים להגיע בכל פעם כמו עניים על סף הדלת. נמצאים חברי קואליציה שמכירים את מה שהיה בעבר, חלקם היו איתנו במקומות שבהם הפגנו. שוב פעם לקחת את בעלי העסקים לטיול ארוך של מנגנון פיצוי שיגיע אולי באפריל או במאי וכרגע הצ'קים שלהם חוזרים - - -

מה צריך כרגע.

להודיע שיש מתווה של פיצוי ולתת מענה מיידי של פטור מארנונה, דחיית תשלומים. לתת מענה מיידי לעסקים שיש להם בעיה תזרימית. לא יכול להיות מצב שאנשים שומעים שהולכים לדבר איתם על תוכנית פיצויים כזאת או אחרת בחודש מרץ או בחודש אפריל. יושב שם חבר הכנסת דוידסון שיודע שברגעים אלו ענפים שהוא מכיר אותם חסומים תזרימית והעובדים כרגע על חשבונם. בגל הקודם היה פתרון של חל"ת וכרגע מי שלא מעסיק את העובדים מחויב לתת להם שכר אפילו שאין הכנסה. תבינו, כשאתה מעסיק מישהו כשאין תזרים אז זה בור בלי תחתית ואין את היכולת לשרוד את זה. אף אחד לא מבין את זה. סוכנת נסיעות, בעלת סטודיו, נהג הסעות – לאנשים כאלו אין דיווידנדים. בניגוד למה שאמר שר האוצר, לנו אין דיווידנדים, אין תשואות, אין רבעונים. יש בסופו של דבר התחייבויות שצריך לשלם.

רועי, אנחנו מדברים על תקופה קצרה שהתחילה רק לפני חודש.

ב-15 בדצמבר 2021. ראש הממשלה הודיע אז "אל תתקהלו". למילים יש כוח, ברגע שראש ממשלה אומר: "אל תתקהלו" ו-"לסגור את השמיים" לדברים האלו יש השלכות. שימו לב מה קורה בתנועה, אתמול קיימנו דיון מאוד מקצועי ואני יודע שגם את רואה את הנתונים לגבי ירידה בכבישים, ירידה בתנועות כרטיסי האשראי וגם ירידה במחזורים. למה מחכים? שעוד פעם 80,000 עסקים ישלמו את מחיר העיכוב כפי שהיה בגל הראשון? להציג את זה שאחרי שהלכתי לבג"ץ שאיים על המדינה בביזיון בין משפט אחרי שלא ניתן פיצוי על ימי בידוד לעצמאיים, לבוא ולהגיד שהגדילו לשלושה ימים, זה לא עוזר, לא נתנו מענה לעצמאי חולה ולעוד דברים רבים. אני מכיר אתכם, שני יושבי הראש, המטרה של הדיון הוא להאיץ במקבלי ההחלטות. אני רוצה לראות עובדי מדינה שלא משלמים להם במשך חודשיים. אנשים יקפצו מהגגות פה. לא חודשיים – יומיים. אז אתם חכמים על הציבור של העצמאיים לדחות אותו עד אפריל? למה לא לעשות זאת עכשיו? למה לא לתת פטור מארנונה? למה לא לתת דחיית תשלומים.

רועי, אני מבקשת ממך לשים נקודה בשלב הזה, הדברים ברורים לגמרי. נועה, יש פה כמה נקודות לגבי ימי בידוד לעצמאיים שווה לתת עליהן את הדעת. הנקודה הראשונה היא הגדרת החולה בזמן האומיקרון שיש מניעה לצאת מהבית ויש לזה משמעות אחת. הדבר השני הוא לגבי ההוצאות הקבועות של העצמאיים, הדבר השלישי שעלה בעקבות שיחותנו עם רועי לפני הוועדה: אנחנו מדברים על תשלום לאחור מיולי כי שם הסתיימו המענקים, ועם זאת יש עצמאיים שגם לפני יולי האחרון לא זכו למענקים והם שהו בבידודים. האם אנחנו מתעלמים מהם למרות שלשכירים בסיטואציה הזו כן שילמנו? תודה לרועי. דוקטור רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, בבקשה.

תודה ליושבת הראש וכן ליושב-ראש ועדת הכלכלה, נראה שהקורונה מאחוריו ואני מקווה שזה כך.

חסר לו שלא יהיה כך אם הוא יושב כל-כך צמוד.

לפני שאתייחס לנושאים הכלכליים החשובים אתייחס לצורך ליצור המשכיות במשק – שלאף אחד לא יהיה חסר דבר. אני חייב להגיד שהתעשייה הישראלית התארגנה בנושא כבר לפני כמה חודשים והיא עושה הרבה פעילויות שבעקבותיהן שרשראות האספקה לא נפגעו עד כה. גם באספקט הכלכלי, ואני לא מבקש על כך פיצוי, מדובר בהרבה הוצאות עודפות, שעות נוספות, עבודה בקפסולות ובדיקות במפעלים והכול שכבר היום עולות הרבה כסף. בעוד שאנחנו ידענו להתייצב לדגל ולשים כתף מתחת לאלונקה אנחנו באמת לא רואים כרגע את הצד השני עושה את זה. לפני למעלה מחודש, כשראינו את המספרים התרענו שנושא ימי המחלה יהפוך לנושא מרכזי. חברים, בחודש הקרוב יהיו כמיליון עובדים שישהו בימי מחלה. גם אם נקצר בדיעבד את ימי הבידוד, עדיין אנחנו מדברים בחודש הקרוב על חמישה מיליון ימי עבודה. מי שלא ניהל עסק לא מבין מה זה שצריך לשלם בחודש אחד ימי מחלה לשליש מהעובדים.

חברת הכנסת רייטן, ימי מחלה זה סוג של ביטוח קבוצתי, אתה לא אמור במכה אחת לשלם את הכול. דבר שני, את נגעת בסוגיה שהיא מאוד חשובה – מה זה חולה. האם מאומת שאין לו תסמינים הוא חולה? אתן דוגמה קיצונית, HIV, אתה יכול להיות נשא במשך שנים אבל אתה חולה באיידס רק כשהיא מתפרצת. האם כשאתה נשא אתה אלא יכול לעבוד? אתה מקבל מהמעסיק שלך כסף בחזרה? לא. אתה עובד ככל האדם וטוב שכך. יותר מזה, ברגע שהמדינה החליטה (כנראה משיקולים כלכליים) להגדיל מאומת כחולה, אני כמעסיק לא יכול להכריח אותו, אפילו לא לבקש ממנו.

אסור לך, יכול לחול עליך הדין הפלילי.

נכון, יושב פה הראל שליסל שאני יודע שהיה מאומת ואולי אפילו עבד מהבית אבל אם מחר הוא יתבע את המעסיק שלו הוא יכול לצאת זכאי גם בזה. למה מאומת שאין לו תסמינים - - -

למה הוא צריך לתבוע את המעסיק? המשכורות ממשיכה.

הוא מקבל ימי מחלה וזה משהו אחר.

אבל אלו מקצועות שאפשר באמת לעבוד מהבית, בואו נדבר על מקצועות חשובים שאי-אפשר לעבוד מהבית.

אני עושה קל וחומר, אפילו במקצעות שכאלו אי-אפשר לעבוד מהבית. ימי המחלה הם משבר תקציבי גדול. אני הולך לתקוף את העניין מהבחינה המשפטית כי לא נכון לקרוא למאומת בלי תסמינים "חולה". יש לנו לא מעט עובדים שנגמרו להם ימי המחלה, מנגנון ימי בידוד סדור לוקח רק כמות קטנה של ימי המחלה וגם נותן אפשרות להיכנס למינוס. בהיעדר מנגנון שכזה, מה יעשה אותו עובד פשוט שגמר את ימי המחלה שלו?

יש לך נתונים לגבי מספר האנשים שגמרו את ימי המחלה? אנחנו נמצאים שם?

זה הכול בתהליך אבל אנחנו נמצאים אחרי שנה וחצי שאנשים ניצלו ימי מחלה גם בגלל מחלת ילד, בגלל מחלה שלהם ועוד. מי שעובד מעל 20 שנים הגיע למקסימים של צבירת ימי מחלה ויש לו, אבל עובד חדש – אין לו. כשקוראים לזה ימי מחלה פוגעים גם בעובדים. עד כאן לתיאור הבעיה התקציבית.

צריך, יש ענפים - - -

כבר? למרות שאנחנו מדברים על ה-15 בדצמבר כמועד שממנו מתחיל הגל?

כן.

כבר להעביר היום מענקים ופיצויים?

אני מוכן לקבל את הרעיון שההתחשבנות לפיצויים תהיה מאוחרת יותר. כמי שמסתכל באחריות ציבורית על הכספים אני חושב שלא צריך לרוץ ולפזר. גם הבקשות להחזרים הם לא קלות וכאן אני מקבל את נטיית האוצר לנהוג באחריות. אבל מה כן? בסוף הכול בתזרים.

איך נעזור בתזרים?

דחייה של תשלומי ביטוח לאומי. לביטוח הלאומי יש לא מעט רזרבות והוא לא צריך את הכסף של פברואר לשימוש בפברואר, אפשר לדחות זאת בחודשיים. מקדמות מס הכנסה: יש לא מעט עסקים שמשלמים מקדמות. בואו נדחה זאת ב-60 ימים. תשלומי ממשלה לספקים, בואו נגדיר שבחודש הזה אין ימי אשראי ושהממשלה - - -

ולא לדחות לשוטף פלוס 60 - - -

במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות זה גם שוטף פלוס 120.

זה רעיון מצוין.

אני מבין את הזהירות בנתינת פיצויים מיידית, ניתן אותם במרץ, אבל ניתן את הכסף עכשיו ואז המצוקה התזרימית תצטמצם.

מה לגבי האבחנה לפי גודל העסק?

אין ספק שלעסקים הגדולים יותר קל. אני חושב שברמת הפיצויים השוטפים יש לעזור קודם לגדולים כי שם זה גורלי. ועדיין, בנושא הגדרת ימי המחלה שדיברנו בו, אני לא חושב שגודל העסק משנה. מי שיש לו 1,000 עובדים – יהיו לו 300 חולים. מי שיש לו 100 עובדים – יהיו לו 30 חולים. זה אירוע לכולם, אבל בהקדמת תשלומי ממשלה אולי קשה להקדים לכולם. בואו נקדים לבינוניים ולקטנים קודם. אני מבין שקשה לאוצר ואני לא רוצה שיחלקו למי שלא מגיע. בואו נחלק כספים על החשבון, נפתור את הבעיה התזרימית ואז גם אין לי בעיה בחודש מרץ לעשות התחשבנות סופית. אנחנו נהיה חייבים למדינה ומי שלא יגיעו לו פיצויים – לא יקבל בחזרה.

נקודות מצוינות.

שרת הכלכלה עשתה צעד חשוב ואפשרה גמישות בשעות הנוספות וכדומה. יש הנושא ש למועדים רגולטוריים. יש לא מעט מועדים רגולטוריים היום: חידוש רישיונות עסק וכדומה. בגלים הראשונים דחינו הכול ב-60 ימים כדי שעסקים לא יצטרכו להתמודד גם עם הבירוקרטיה הקבועה בנוסף לכל הצרות. אני חושב שהוועדות צריכות ליזום כבר עכשיו, אין לזה עלו תקציבית, דחייה אוטומטית ב-60 יום של חידוש כל הרישיונות העסקיים.

תודה עבור הרעיונות האופרטיביים. אני רוצה לעבור לאייל הלוי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

תודה רבה, איני מנכ"ל לשכות המסחר. אני מנכ"ל חברת - - - וחבר באיגוד לשכות המסחר. כדי להוסיף ולא לגזור הרבה זמן, ציינתם בהתחלה את הפגיעה או אי-פגיעה בחלק מהענפים. אחד הענפים שלא מיוצג הוא תיירות יוצאת, מדובר בענפים שנפגעו כבר מזמן, הפגיעה היא של 100%, לא רק פגיעה בשכר אלא גם בעובדה שכל האירועים, כנסים ותערוכות הם דברים שלוקחים זמן. אם משהו מתבטל בהינף יד – כמו ההמלצה של ראש הממשלה בדצמבר שלא לנסוע לכנסים – באותו רגע לא יוצאים לכנסים וכל העבודה שנעשתה – לא רואים את הכסף בחזרה. גם אם דוחים את הכנס או מבטלים אותו – לא רואים את הכסף בחזרה בענפים אלו.

בנוסף, למרות שלא הייתה הנחייה, מנכ"ל משרד הבריאות הוציא מכתב שאוסר על רופאים להגיע לכנסים ולתערוכות, בלי שיש שום הנחייה מהממשלה בנושא. ישבנו ודיברנו על כך, גם עם אביר. זה לא הגיוני, אני לא רוצה לקרוא לזה בריונות אבל זה לא הגיוני. יש מצד אחד הודעה שאסור להשתתף באירועים המוניים, בעיקר בכנסים, מצד שני – לא מפצים בגין זה. אני חושב שזה עיקר העניין ואנחנו לא הענפים היחידים. הענפים של פנאי, של כנסים, של תיירות פנים, של תערוכות – שכחו אותנו בבית. פה צריך לטפל מיידית כי ההוצאות בכל חודש מטורפות, מדובר על מאות אלפי שקלים בחודש ואין שום אפשרות נוספת להוציא את העובדים לחל"ת על חשבוננו. כדי להחזיר אותם לעבודה לקח לנו חודשים למצוא - - -

מה ההצעה?

לתת פיצוי לפי המודל הקודם, על פי ירידה בהכנסה באחוזים. לתת החזר הוצאות קבועות או לעשות חל"ת גמיש – לשלם למעסיקים שאצלם ירדה ההכנסה - - -

כדי לשמר את העובדים. בסדר, תודה רבה. אני רוצה לעבור למר אבי ניסנקורן, התאחדות המלונאות, נשיא, בבקשה.

שלום לכולם, אני רוצה רגע לתאר את הבעיה בענף המלונאות. עד עכשיו הייתה בעיה קשה מאוד בכל הנוגע בתיירות הנכנסת, עכשיו יש לנו בעיה מאוד קשה גם עם תיירות פנים וגם עם תיירות נכנסת. בעצם, בחודש ינואר אנחנו בחודש של סגר בפועל או בצורת. אין לנו כמעט שום תיירות נכנסת ותיירות הפנים נפגעה קשות החודש, כולל ביטול כנסים. אמר קודמי שגם כנסים של משרד הבריאות בוטלו וזה מעמיס עומס שאנחנו רואים ברחבי הארץ, תפוסה של 10%–20% שבתי המלון לא יכולים לשרוד כך. התפוסה בשנה טובה עומדת על 70%. אנחנו בינואר וזה החודש הקשה ביותר.

איך הנתונים שיש לכם לגבי דצמבר וינואר?

דצמבר היה קשה אבל פחות קשה מינואר.

אבל קשה ביחס לחודש המקביל בשנתיים הקודמות.

בינואר הקודם היה סגר אז אי-אפשר להשוות לינואר בשנה שעברה. אם אני משווה לשנת 2019 – הירידה היא מעל 50% בממוצע, והירידה בתל-אביב, ירושלים ואילת מגיעה גם ל-70%. בתי המלון עומדים על תפוסת אפס באמצע השבוע, יש קצת תפוסה בסופי השבוע אבל פחות ממה שהיה בדצמבר. אנחנו אחרי שנתיים של משבר.

אבי, טוב לראות אותך.

גם אותך.

נאמר בהודעה שבעולם התיירות הנכנסת הנושא הזה מטופל ושיש הסכמות. הסבר לנו את הפערים.

לגבי תיירות נכנסת, אחרי שסגרו אותה, שחררו אותה בסוף נובמבר, אבל גם בזה היה כשלים שמקשים על העבודה. שתי דוגמאות: אין פתרון למחלימים. ישראלי מחלים יכול לנסוע לחו"ל, תייר מחלים לא יכול להגיע לארץ, פשוט לא פתרו את זה. מספר המחלימים בכל העולם גדל וזה מייצר חסם - - - מדובר בכשל מטורף של משרד הבריאות שיש לפתור. אומרים שמחלימים צריכים תעודות דיגיטליות, תבינו שיש תעודות דיגיטליות בארבע מדינות בלבד ברחבי העולם. אי-אפשר, מחלימים מארצות הבריות לא יכולים להיכנס, מחלימים מעשרות מדינות לא יכולים להיכנס. זה כשל מטורף ואי-אפשר לתכנן תיירות נכנסת כך.

צריך חיסון שלישי בהתראה של שישה חודשים. זה גם גורם לכשל שאי-אפשר לתכנון תיירות נכנסת חודשים קדימה. כרגע, בינואר אין כמעט תיירות נכנסת בפועל. צריך, קודם כל, לשחרר את נושא המחלימים בדחיפות ראשונה במעלה וכן לטפל בנושא של שישה חודשים.

אוקיי.

לגבי מענקים: היה מתווה מענקים עד סוף דצמבר. רק לסבר את האוזן: המתווה עדיין לא שוחרר - - -, לא שולם עדיין שקל לבתי המלון בגין יולי – דצמבר 2021. שלא לדבר על זה שלרבעון הראשון אין עדיין מתווה. זאת אומרת שמהבחינה התזרימית בתי המלון לא קיבלו שקל בחודשים שציינתי.

אני מלא הערכה לשר התיירות על הפעילות שלו ואני מקווה שהמתווה יצא השבוע.

נשמע התייחסות קצרה שלה האוצר לנושא הזה.

הראל שליסל, רכז כלכלה ותיירות, לגבי תיירות זה באמת אחד הענפים היחידים שקיבלו סיוע ייחודי.

אבל הוא אומר שלא קיבלו.

אסביר רגע מהתחלה ועד הסוף ואגיע גם לטענה זו. זה באמת אחד הענפים שקיבלו סיוע ייחודי, גם בעולם ולא רק בישראל. באמת רואים שהירידות הן הרבה יותר משמעותיות מיתר הסקטורים. לגבי מה שאמר יושב-ראש ועדת הכלכלה: איננו אומרים שהכול טוב, אנחנו אומרים - - -

זו הייתה עמדת הפתיחה, זה הולך ומשתפר. עכשיו אתם אומרים שתעזרו למי שייפגע, רק שלא אמרתם מתי. נשארו רק השאלות: "מתי וכמה" ואז הדיון ייגמר.

אנחנו נבחן ונראה מה קורה אבל לגבי התיירות צריך להגיד שהירידות מובהקות ולכן הממשלה אישרה לפני כחודש סיוע ייחודי. הסיוע הייחודי הזה כלל מורי-דרך, מלונות ומארגני תיירות נכנסת. וכדי שהסיוע הזה יצא לפועל צריכים לשחרר את נוהלי התמיכה במארגני התיירות הנכנסת וגם של המלונות. משרד התיירות עובד על זה ביחד איתנו, אפשר אולי לשמוע את ההתייחסות שלהם. זה אמור לקרות גם בקרוב - - -

בימים הקרובים? יושבים פה מורי הדרך שצמאים לכסף הזה שלא מגיע אליהם.

למורי הדרך יש פתרון, שר התיירות נתן פתרון ומבטיח עבודה לכל - - -

מיד נשמע את מורי הדרך, לא בטוח שהם מסכימים איתך.

ומה אם התיירות היוצאת, מה עם מאות הגופים שעסקו והביאו מיסים למדינה בתיירות היוצאת, מה איתם?

ומה עם כל החנויות שעוסקות בתיירות, ונהגי ההסעות שעוסקים בתיירות. תיירות זה לא - - -

אני מסכים להוסיף את השאלה שלך.

תיירות זה לא - - -

מה עם התיירות היוצאת, אתה יכול לענות לי?

ולמה לא כולם תחת משרד התיירות? אמרת שאין להם אבא ואמא - - -

אבי, אתה רוצה לומר עוד משהו?

אנחנו נמצאים לפני גל פיטורים מסיבי בענף התיירות.

ומי המפוטרים? החלשים ביותר שמרוויחים 5,000 שקלים, אלו הנפגעים.

נכון, זו הבעיה הכי קשה. אם לא יהיה הסדר עכשיו גל הפיטורים יצא לדרכו.

חברת הכנסת שפק רוצה לשאול שאלה.

שלום אבי, יש תוכנית של משרד הכלכלה על מענקים למלונות במקרה של מעל 40% פגיעה. התוכנית כבר קיימת. אני רוצה לשמוע גם על הטוב. ספר לי מה - - -

התוכנית שהזכרת מדברת דמי קיום למלונות שנפגעו. התוכנית עדיין לא פורסמה למרות שכבר הייתה אמורה להתחיל בתחילת ינואר. דמי הקיום לא אושרו רטרואקטיבית כי לא התחיל קורס. זה נפתח רק עבור 600 תלמידים בזמן שיש 20,000 עובדים בענף. הענף נמצא בקריסה, אי-אפשר לדבר על פרוצדורה ורגולציה כשיש צורך לעבוד בצורה מיידית. אנחנו באמצע ינואר ולא קיבלנו את דמי הקיום שהיו צריכים לשלם בתחילת החודש וכן המענקים של יולי–דצמבר שעוד לא שולמו, בארנונה אין הנחה והתפוסה היא נמוכה מאוד.

ידענו לתת לכל בית 750 שקלים תוך שלושה ימים בממשלה הקודמת. זו הייתה טעות, היינו צריכים לתת למי שאין, אבל נתנו לכל בית תוך שלושה ימים ועכשיו אנחנו לא יודעים לתת את מה שהובטח לפני כמה חודשים. מהירות התגובה היא גם מבחן של הממשלה - - -

מיכאל, הוא מנסה לענות כבר שלוש פעמים אבל לא שמעתי תשובה.

אפרת, שווה גם להגיד לאבי, נורא רציתי לעזור וחיפשתי להוציא את המשפחה למלון אבל גיליתי שאני צריכה למכור כליה. במצבי חרום אולי שווה שענף המלונאות ינשום ויחשוב אם המחירים שנדרשו מביאים אותנו לכדי פתרון.

מאה אחוז.

- - -

לא הבנתי מה היא אמרה.

היא דיברה על מחירי המלונות.

המחיר מוכתב על פי היצע וביקוש.

- - -

בואו נעשה פיקוח על בתי מלון.

אביר, אי-אפשר להגיד מצד אחד "היצע וביקוש" ומצד שני - - -

יש עכשיו אנשים שאן להם מה לאכול, יש פה בית מלון בירושלים שאין לו מה לאכול. אם הוא ייקח מחיר גבוה יותר זה מה ש- - - באמת.

אני חושבת שהנקודה הזאת מוצתה, תודה רבה.

בחיים אני לא מצליח להבין אותך, נירה, בחיים.

אני מבקשת לשמוע את המשך ההתייחסות של משרד האוצר כפי שמקודם שליסל - - -

צריך לשמוע את משרד התיירות בנושא.

כרגע אני יושבת בכיסא הזה אז אני קובעת מה הולך להיות, תודה רבה.

אושר מתווה הסיוע הזה לפני כחודש, הוא פועל באמת - - - שהם יראו את הסיוע ברגע שמשרד התיירות יפרסם את הנהלים. אני אומר לכם שזה אמור לקרות בקרוב.

יש עם זה בעיות?

מתקיים שיח מול המלונות לגבי כל מיני שינויים. אחד הנושאים שעסקנו בו הרבה הוא הרצון שלנו לייצר דיפרנציאציה. צריך להגיד שמחירי המלונות עלו מאז 2019 ב-20%, זה דרמטי. אנחנו רוצים לתת למלונות שקשה להם ואין להם ולא לתת סיוע למלונות שלא צריכים כפי שהיה בעבר. בנושא הזה היו לנו כבר ויכוחים מול ההתאחדות שבהתחלה לא קיבלו את העמדה הזאת, צריך להגיד את זה, בסוף התקבלה החלטה לייצר דיפרנציאליות ועדיין אנחנו מנסים - - -

דיפרנציאליות זה שם המשחק גם בכל מה שקשור בהפקת לקחים מהפעם הקודמת גם מול עסקים, לא לקבוע 40% ומתחת כולם מתים. לא שמעתי תשובה לגבי התיירות היוצאת, אני לא יודע אם זה בכוונה.

לא, אתם שואלים שאלות וזה תפקידכם, אני מנסה לענות על פי סדר. לגבי המלונות הדיפרנציאליות חשובה, לא ייתכן שישראלים הולכים למלונות ומשלמים מחירים גבוהים ובמקביל המדינה תסייע לאותם המלונות במיליוני שקלים. מהצד השני, יש לא מעט מלונות שחווים ירידה משמעותית בתפוסה - - -

אתם יודעים לזהות את המלונות האלו?

אנחנו לא עוברים על זה בצורה שמית - - -

לפי ערים אנחנו יכולים לדעת.

אנחנו עובדים בצורה של קריטריונים. יש נוהל תמיכה שאם אתה עומד בתנאי הסף שלו אז אתה יכול לקבל את הסיוע.

מה לגבי שאלת יושב-ראש ועדת הכלכלה לגבי התיירות היוצאת?

מבחינה משפטית לא ניתן להכניס את הנושא תחת הקטגוריה של "סיוע לענף התיירות". מדובר בתחום חשוב כמו הרבה עסקים אחרים שנפגעים. אנחנו מבינים שיש שם מציאות לא פשוטה ואנחנו יושבים איתם.

אתם יודעים בכמה הם נפגעו כבר?

אין לנו נתונים ברמת העסק.

מתקיים דיאלוג?

כל הזמן יש דיאלוג. אנחנו יושבים גם עם ענף התרבות שגם שם יש פגיעה משמעותית. גם בתחום של תרבות אנחנו ננסה לראות - - -

ענף התרבות, חלקו למשל, אנחנו מדברים על הרווחיות הגדולה שהייתה בשנת 2021, אני חושבת שיש ענפים שלא היו שם. אתן לדוגמה את תחום התרבות לילדים שלא היה שם תו ירוק ולא היו שם חיסונים וזאת נקודה שצריך לשים עליה את הדעת. אני חובת שהם הראשונים. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה.

תודה רבה לך ותודה עבור קיום הדיון. יש לי שתי שאלות: אנחנו התחלנו לעסוק בענף התיירות, דיברנו על מדריכי הטיולים והמלונות. כל החלק התומך של המערך הזה כגון אוטובוסים וכלכלת שירותים אחרת שחיה רק מזה, אני רוצה לשמוע מה התייחסות המשרד לדבר. שאלה נוספת שדנו בה ולא קיבלנו תשובה: מה אשם מי שפתח עסק בתחילת 2020. איפה הוא פשע בכך שמשרד האוצר ימשיך להתעלם ממנו במשך שנתיים?

לגבי עסקים שנפתחו ב-2020, עבור ינואר-פברואר הם קיבלו הוצאות קבועות. כל מי שנפתח ב-2020 קיבל גם החזרי ארנונה, זה דבר אחד. דבר שני - - -

רגע, זה חדש - - -

זה לא חדש.

הוא אומר שכך זה היה ב-2020.

עסק חדש שנפתח בתחילת הקורונה, ב-2020, קיבל, לא היו לו דוחות של 2018.

הוא קיבל על בסיס הצהרה. זה מסלול מיוחד לגבי עסקים שנפתחו בתאריכים שציינת. הוא קיבל הוצאות קבועות ינואר-פברואר וארנונה גם בהמשך השנה.

אני גל ברנס מאגף התקציבים. אני חושב שאישרנו את זה בכנסת לפני יותר משנה עסקים שנפתחו החל מינואר-פברואר קיבלו גם הוצאות קבועות וגם ארנונה על בסיס הזכאות להוצאות קבועות. עסקים שנפתחו ממרץ דרך מנגנון שעדיין פועל בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה קיבלו החזר ארנונה.

עכשיו אנחנו מבצעים תיקון כי חלק מהעסקים שנפתחו ב-2019 והתחילו את המחזור שלהם רק ב-2020 לא היו זכאים לקבל. אנחנו עושים תיקון בנושא כבר בשבוע הבא, אני מקווה שזה יגיע והרבה עסקים שלא היו זכאים בתקופה האמורה ייכנסו תחת המעטפת הזאת. השאלה שלך, חבר הכנסת אבו-שחדה, צודקת, כי יש הרבה מאוד עסקים חדשים שבאמת לא קיבלו. אני מקווה שתוך שבועיים זה ייגמר.

צריך לעדכן אותם כי אצלי יש לפחות 12 פניות כאלה של תשובות שליליות.

אם מדובר בעסקים חדשים אז הם הולכים לקבל עכשיו, אנחנו מתקנים תקנה - - -

אני רוצה להבין - - -

רגע, לא קיבלתי תשובה לגבי תיירות יוצאת, זה בכוונה הדבר הזה?

אמרתי שאי-אפשר להכניס את התיירות היוצאת תחת הענפים שבסיוע משרד התיירות, הם לא מכניסים תיירים לישראל. גם המלונות וגם מורי הדרך.

הקדוש ברוך הוא החליט שאם מכניסים תיירים - - -

מיכאל, הם לא נחשבים תחת משרד התיירות בכלל.

אבל הוא האוצר.

והוא אומר שהוא לא יודע איך לסווג אותם.

הקדוש ברוך הוא החליט שאם אתה מכניס תיירים אתה שייך לקבוצה מובחנת, אם אתה מוציא תיירים לעולם ומשלם מיסים למדינה – אי-אפשר.

זה לא עניין של מיסים למדינה. הממשלה שלנו אומרת ( זה גם בשאר העולם) שיש ערך אינהרנטי להבאת תיירים לישראל, יש בזה תועלת. אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה כרגע. תיירות יוצאת לא עושה את הדברה הזה, היא מוציאה ישראלים ולא מכניסה תיירים לישראל ולכן לא נכנסת תחת ההגדרה.

אבל היא מכניסה כסף.

אבל הרבה עסקים מכניסים כסף.

איזה משרד ממשלתי מטפל בזה? נניח שאתה לא יכול להגדיר אותם כתחום נפרד, רק שאדע עם מי לדבר.

אבל זה אצלך בוועדה, בוא נדאג שכל מי שתיירות נסווג אותם ונכניס אותם תחת משרד התיירות.

אני מחפש מישהו שיגיד שהוא האבא של התיירות היוצאת, אימא זה גם טוב.

ומי אבא של מעצבת ציפורניים?

משרד הכלכלה, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

אפשר להתקדם?

פה חשוב שהסיווג יהיה תחת תיירות, זה לא סתם נאמר, אם משרד האוצר רוצה לתת כלי לפי דיפרנציאליות של אנשים והם לא נמצאים תחת תיירות אלא תחת כלכלה אז הוא לא נותן להם מענה.

אז תביא הצעת חוק שמשרד התיירות יהיה אחראי על תיירות יוצאת.

בואו נשמע את משרד התיירות. קרן גולדמן, מנהלת פיתוח והכשרה מקצועיות, את יכולה להתייחס לדברים שנאמרו כאן?

שלום, לשם כך אצטרך לבקש את ההתייחסות של השר שלנו.

את מכירה את הנושא?

לא, פחות, אני חושבת שבשביל זה צריך להגיע לדרגים גבוהים יותר. אני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם על ידי אבי ניסנקורן על נוהל המלונאים. חשוב לציין שלבקשת התאחדות המלונות דחינו את פרסום הנוהל למלונאים כדי לענות על בקשה שלהם ששונה מהחלטת הממשלה, לפנים משורת הדין, ואמרנו להם לפני כן שזה יאריך את הטיפול בבקשתם. זה משהו שחשוב לי להבהיר.

כן, רציתם לשאול עוד משהו?

רק ברמה של - - - מיכאל, בוועדה שלך אפשר לקבוע גם את התקנות.

אני לא מבין אתכם - - -

כרגע זה באחריות משרד הכלכלה.

ועדת הכלכלה יכולה לקבוע קביעה שכזו?

הולכים להעביר את זה בתקנות, כן.

הדיון צריך להיות שם.

תקנות זה משרדי הממשלה מביאים. יש עיקרון משפטי שנקרא: "חוקיות המינהל", זה אומר שלאזרח מותר הכול חוץ ממה שאסור לו ולממשלה אסור הכול חוץ ממה שמותר לה.

הלוואי שזה היה מותר ככה לאזרחים.

האם יש החלטת ממשלה שתיירות נכנסת זה ערך ותיירות יוצאת זה לא ערך? איפה זה כתוב? אמרת שזה נושא משפטי אז שתף אותנו. איפה השופט שאמר שתיירות יוצאת אינה ערך.

הטענה ברורה והזעם ברור.

אנחנו צריכים לדאוג למי שלא דואגים, לא למי שכבר דאגו לו. לחבר'ה האלה אין לובי, אין ארגונים, אין ארגון גג.

מה שקורה - - -

הנה, יש להם עכשיו.

מיכאל, אני חושבת שאפשר להכניס את זה לרשימת הדברים שנבקש בסוף הדיון.

הבעיה היא, חברת הכנסת רייטן, שביקשתי את זה לפני חצי שנה אבל לא ספרו אותי.

אבל אז לא הייתה ועדת העבודה.

אבל לא הייתה אפרת רייטן.

בדיוק, אז חכה.

אז עכשיו זה הולך להשתנות, האוצר, עכשיו אפרת רייטן - - -

בדיוק, הכול הולך להשתנות. אני עוברת להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה. יוסי אלקובי, בבקשה.

תודה רבה, גבירתי. חבר הכנסת ביטון, חלשת על הכול, התכוננתי בערב ולקחת לי את הכול. אני רוצה שתיזמו מתווה של ימי בידוד לחולה קורונה בעסק הקטן. אין לנו ימי מחלה. אתמול הוצאתי מכתב למשרד האוצר והעליתי את העניין הזה שעסק קטן שהבוס עוזב ויושב בבידוד – לא רק שהוא לא מקבל ימי מחלה אלא שהעסק שלו כמעט מושבת. יכול להיות שהוא מפעיל מכונת CNC, יכול להיות שהוא מטפל בעוד כהנה וכהנה – כל העסק שלו עומד. העסקים הקטנים והבינוניים זה אומר עד 20 עובדים. חברי, דוקטור תומר, אמר דבר יפה, שמתם לב שהעסקים הגדולים כבר התכוננו לבאות, יש להם את האשראי הדרוש. לנו אין אשראי אפילו ליום אחד, כשעסק קטן נכנס לבנק ויורד במחזור בודקים את האשראי שלו. אם המחזור יורד אז האשראי יורד באופן אוטומטי. אין תשובות, אין מענה לדבר הזה, והדבר הזה הוא חמור. כשאנחנו חולים במחלות אחרות אנחנו מגיעים לעבודה, אין לנו בעיה.

בדיוק, על כך דיברנו קודם לכן, זה טוב שאתה חוזר על הדברים החשובים כי נצטרך לתת עליהם את הדעת.

דיווידנד זו מילה שאנחנו לא מכירים, אנחנו מכירים זאת רק מהבורסה. אצלנו בקושי לוקחים את המשכורות.

מה אתה מצפה שמשרד האוצר יעשה?

אני חושב שיש לייסד מתווה לעסקים הקטנים העסקים והבינוניים מחר בבוקר שאומר שאם נכנס בעל עסק קטן לבידוד הוא יקבל לא רק את השכר אלא גם את הדברים שהוא לא יכול לשלם.

שמדינת ישראל תלאים באופן זמני את העסק ותשלם את כל הוצאותיו?

למה לא, שילמנו כל החיים מיסים, העשרנו את קופתה של מדינת ישראל, קמנו עם שחר לעבוד ואני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תתמוך בנו כי אנחנו מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, 614,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסקים 2.5 מיליון עובדים ונאנקים יום יום ומייצרים 58% מהתוצר הלאומי. מגיע לנו, לא עושים לנו טובה, אנחנו משלמי המיסים האמיתיים. תודה, גבירתי.

תודה רבה לך.

דיברתי מדם ליבך ובאמת – מילים כדורבנות. העסקים הקטנים והבינוניים מצריכים טיפול דיפרנציאלי ותגובה מהירה. אחת התופעות שמדאיגות אותי היא השימוש באשראי שהמדינה העמידה לעסקים. האם הם לוקחים הלוואות בפועל? האם הבנקים מחויבים על פי חוק לתת עדיפות להלוואות שמוענקות בערבויות מדינה ולא בתנאים של הבנק? האם יש בקרה? האם אנחנו יודעים כמה הלוואות לקחו בחודש האחרון? האם אנחנו יודעים כמה כסף מהערבויות הללו לא מנוצל? אני מפנה את השאלות לאוצר.

אני מציע שנציגי החשב הכללי יענו על זה.

גל לנדאו מהחשב הכללי, בבקשה.

הקרן היום פעילה ונותנת הלוואות. בימים האחרונים אנחנו רואים התעוררות של בקשות חדשות. מתחילת דצמבר, תחילת האומיקרון, לא היה גידול בכמות הבקשות. בימים האחרונים אנחנו רואים גידול ואני מניח שבימים הקרובים נתחיל לראות כמה הלוואות מאושרות בקרן. אין היום חוק או התייחסות לכך שהבנקים מחויבים - - -. המדינה העמידה לרשותם כלי של הלוואות בערבות מדינה, הכלי קיים במסלול הכללי ובמסלול המיוחד לעסקים בסיכון מוגבר. ניתן להגיש בקשה להלוואה והבנקים הם אלו שמחליטים לאשר או לא לאשר את ההלוואות. בימים אלו אנחנו מנסים להבין האם יש משהו שמונע מעסקים לפנות לקרן. ערכנו שיחות עם הבנקים, אין כרגע חסם. ההגשה היא מהירה וחינמית דרך אתר האינטרנט שלנו ומגיעה ישירות לבנקים. הקרן פתוחה לעסקים.

שאלת הדיוט: איך זה מתנהל?

ההלוואות ניתנות על ידי הבנקים ומכספם של הבנקים. המדינה העמידה ערבות לבנקים - - -

אז זו החלטה של הבנקים אם לתת את ההלוואה או לא.

כן, הוא אמר זאת.

מה מונע מכם להוריד הוראה דרך בנק ישראל שכשעסק מגיע לבנק יגישו לו קודם כל את האופציה להלוואה בערבות מדינה? שיהיה ניצול של ההטבה.

אני מאמין שיש להפנות את השאלה לבנק ישראל.

אני חושבת שזה אחד החסמים. עסקים שמוגדרים כעסקים בסיכון - - - הגענו למצב שיש כסף שהמדינה נותנת, לא אנחנו מחליטים, והוא לא עובר לעסקים. המנגנון לא ברור.

יש נתונים לגבי מספר העסקים שהגישו בקשות ונדחו?

ומה המשך שלוקח, זה מאוד חשוב.

יש לך נתונים כאלה?

ודאי.

כמה בסך הכול הוגשו, במספר מוחלט?

מתחילת פעילות הקרן?

מה-15 בדצמבר, ממתי שהתחיל הגל.

הוגשו 500 בקשות.

וכמה זמן לוקח למענה?

שבועיים–שלושה, זה תלוי גם בשיתוף הפעולה של העסק, הוא צריך להגיש לפעמים גם מסמכים - - -

כמה מתוך ה-500 נתקבלו?

אנסה לאתר את הנתון עד סוף הישיבה. שי ברמן מאיגוד המסעדות והברים, בבקשה.

שלום, תודה ליושבי-ראש. אתייחס רגע לדיון לגבי הלוואות בערבות מדינה. משרד האוצר ואגף התקציבים הוציא נוהל לפריסה ארוכה יותר של הלוואות בערבות מדינה שניתנו עם תחילת המשבר. בפועל הבנקים לא מכירים בדבר הזה - - -

זו בעיה גדולה, זה חלק מהדברים שאמרנו שאנחנו יודעים שמשרד האוצר נתן לזה אישור.

משרד האוצר נתן לזה אישור.

והבנקים לא?

הבנקים לא מאשרים.

החוצפה של הבנקים.

יכול להיות ששליסל שם, הוא ודאי מכיר את זה. זה משהו שצריך להתייחס אליו. בענף שאני מייצג לא מקבלים כרגע פריסה יותר ארוכה. זה היה אמור להיות על פני חמש שנים ולהאריך עד עשר שנים, איננו מקבלים זאת בפועל.

אני רוצה לסקור את המצב היום במסעדות. ביקשתם לשים אצבע על זמן מדויק, אנחנו רואים שזה התחיל בסוף דצמבר והתגבר מאוד בימים הראשונים של ינואר.

ועד לרגע זה. מה אתה רואה? כשאני מסתובבת במרכז, שם אני גרה, לי זה נראה על פניו שהמסעדות מלאות. אני רואה גם כמויות של שליחים שמגיעים למשרדים השונים. נראה שיש הרבה עבודה סביב הענף.

לצערי את טועה. התפוסה במשרדים ירדה באופן דרסטי וזה פוגע בעבודה שלנו. התפיסה של להסתכל על תל אביב כאינדיקציה ועל אותן 10–15 מסעדות טרנדיות שאולי אצלן יש כבר עבודה ולהשליך מזה על ענף שלם – היא מנותקת מהמציאות. הירידה במסעדות היא דרסטית, יש ירידה של מעל 50% בעבודה.

בתחילת דבריי דיברתי על חשיבות המיקום הגיאוגרפי של הענפים השונים, אולי באמת בעניין של המסעדנות. יש נתונים שאתה יכול להעביר אלינו שעל פיהם נראה שוני מהותי בין גודל העסק ומיקומו לבין הרווחיות?

יש נתונים אבל אנחנו רואים את הירידה גם בתל-אביב. הסיטואציה של מסעדות מלאות זה משהו שאנחנו לא מכירים. יש כמה מסעדות שעובדות ואנחנו שמחים על זה. יש הרבה מסעדות שלא מצליחות לתפעל את העסק בגלל ימי הבידוד והירידה בעבודה במסעדות היא גם במסעדות החזקות בעיר. הסיבות לכך הן ירידה במוטיבציה של הלקוחות להגיע למסעדות, הסיבה השנייה היא היעדר כוח האדם בגלל עניין הבידודים. הבעיה הגדולה ביותר היא שנכון לכל רגע במהלך חודש ינואר היו מעל 15,000 עובדים של תעשיית המסעדות שהוגדרו כמאומתים, מבודדים מאומתים. אמר את זה קודם נשיא התאחדות התעשיינים, כל העובדים הללו שהמדינה מחייבת אותם לשבת שבעה ימים בבידוד ועד לפני שבוע עשרה ימים בבידוד, לא אנחנו מחליטים אלא המדינה. אנחנו צריכים לשאת בשכרם מהשקל הראשון עד האחרון. אנחנו צריכים לפדות את כל ימי המחלה שלהם בבת-אחת.

נקודה מאוד בהירה.

הדיון על ימי בידוד לעצמאיים הוא חשוב אבל מה שאנחנו חוששים ממנו הכי הרבה זה איך אנחנו משלמים משכורות לעובדים שלנו.

הנקודה ברורה.

משפט לסיום: העסקים שלנו הם עסקים תזרימיים - - -

שי, זה ברור. נועה, את רוצה להגיב על מספר ימי הבידוד לפי המתווה החדש ולמה אין הלימה - - -

אני מעדכן שהגשנו עתירה לבג"ץ שלפיה יש הליך לא חוקי בכינוי "חולים" גם למאומתים. אני מקווה שהממשלה תוביל ולא תחכה לבית המשפט שיחליט בשבילה.

נועה, את רוצה לומר משהו על הרעיון שעומד מאחורי מתווה ימי הבידוד?

למיטב הבנתי, הטענה שהועלתה על ידי המסעדנים נוגעת לימי המחלה. בלשון התזכיר שיעלה לוועדת העבודה אין כרגע התייחסות למצב שבו העצמאי הוא מאומת אלא רק כאשר הוא מבודד. זה נושא סבוך מאותם ההיבטים שהצגת, בהקשרים של האם יש פה מחלה, האם האומיקרון שונה מנגיפים אחרים, ומה הם המאפיינים הייחודיים של הגל הנוכחי. הודענו כבר שאנחנו עושים את כל הבחינות - - -

אני חושבת שכדאי שתזדרזו כי היום זה עולה לקריאה ראשונה. טלי פרידמן, ועד סוחרי השווקים, בבקשה.

שלום לכולם.

מה שלומך?

בימים אלו די קשוח אצלנו. אני יכולה להגיד שביחס לסגרים האחרונים השווקים עובדים ופעילים אבל במתכונת מצומצמת. היום ט"ו בשבט ונכון לעכשיו השווקים כמעט ריקים לחלוטין. שווקים זה לא רק פטרוזיליה ונענע אז אני מרשה לעצמי לדבר גם בשם העסקים האחרים. כרגע צעדתי למקום העסק שלי בדיוק כש - - - ואם הייתי יכולה לצלם הייתי מראה לכם מקומות ריקים לחלוטין. המסעדות, בתי הקפה, חנויות התכשיטים, חנויות הבגדים. אין אנשים ברחובות כרגע. יתרה מזאת, אנחנו מתמודדים עם חולי שלנו עצמנו או של העובדים שלנו ולכן הרבה מהעסקים לא פותחים כי אין מי שיפעיל את העסקים. יש עסקים בשווקים שהם נתמכי תיירות והם ריקים ושוממים.

למה את מצפה מהממשלה וממשרד האוצר?

אנחנו מצפים למובן מאליו, לדחיות של כל התשלומים הקבועים, דחייה של הביטוח הלאומי עד אפריל, תזרים המזומנים של כולנו הולך ומצטמצם ואין לנו חמצן כרגע. כמו ששמעתם היטב, הבנקים לא מתחשבים בנו. גם אני כבעלת עסק ניגשתי אתמול לסניף הבנק שלי שזכה להנאה ממני בעשור האחרון יפה מאוד ולהגיד שאני נתמכת תיירות. התשובה שלהם הייתה שאין להם איך לעזור לנו.

יש כל-כך הרבה מקרים כאלו שזה פשוט לא ייאמן.

כן, מסורבים, זו נקודה שצריך לטפל בה. אין לי ספק שנציגי משרד האוצר נמצאים בממשק יום-יומי עם בנק ישראל.

בנק ישראל צריך לאכוף את זה.

אין מה לדבר.

בנק ישראל צריך להטיל הוראות מיוחדות עכשיו.

רק אסיים: התשלומים הקבועים – ארנונה, מקדמות וכולי – כל דבר שבו המדינה יכולה לסייע ולהכניס את ידה לכיסיה העמוקים - - -

בדחיית התשלומים.

רק רציתי להוסיף שגם הטיימינג חשוב.

ברור, אין שינה בימים הקרובים.

זו הייתה השאלה שלי, כמה זמן אתם צריכים כדי לדון בסוגיות שהועלו. בעוד שלושה חודשים זה יהיה פחות רלוונטי.

כל סוגיה מחייבת ישיבה עם כל מיני גופים. אנחנו נעשה את המקסימום. המטרה שלנו היא להקל איפה שאפשר.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אני מודה לכם על קיום הדיון המשותף. זה לא דבר מובן מאליו שנציגות קואליציה מעל ה את הדברים כמות שהם וגם בגלל שאתם שומעים את הציבור. אולי זה יישמע כביקורת אבל אני חושב שגם שבסך הכול גם אני כאופוזיציה רוצה להביא לתכלית. יש דבר אחד שמעיק עלי, יש סיפור על אדם שישב באצטדיון עם כובע והפריע לאנשים לראות. כל פעם כשביקשו ממנו להוריד הוא התעקש ואמר "פרינציפ". בסופו של דבר מישהו העיף לו את הכובע וראה קרחת אז הוא אמר: "זה לא פרינציפ, זו קרחת".

בתקציב המדינה אין תקציב לתמיכה רחבה במקרים כמו שהועלו פה. לא לקחו בחשבון שתהיה עוד מגיפה ותהיינה עוד הגבלות.

למה אתה חושב כך?

מכיוון שראינו את התקציב.

אני חושבת שזה עניין של מתווים ומדיניות ופחות העניין התקציבי.

דרושה אמירה תקציבית כדי לשנות את התמהיל אחרת נשמע שוב ושוב הסברים שאנחנו לא יכולים ולא מגיע. אחרי זה נראה איזה מתווה. נכון שאם אנחנו מסתכלים על נתונים כלליים אפשר להגיד שהמשוואה השתנתה. יש עסקים שהורחבו והצליחו להשתקם. אז כשמדינה רוצה היא אומרת שבסך הכול יש יותר, אבל זה הכול טוב אם זה מקרה ואם לא היינו יודעים שענפים שלמים רוקנו מתוכן. יושב-ראש ועדת הכלכלה מנה את ההסעדה והמלונות, לכל ענף כזה יש הרבה ענפים תומכים. יש עסקים שאולי יש דומים להם שהצליחו לשרוד אבל יש כאלו שלא. אנחנו חייבים לעבור להסתכלות פרטנית –לפי אזור, לפי עסק, לפי מקרה– דברים קטנים שאנחנו חייבים לעזור בהם.

בדיון שהיה בוועדת הכלכלה לפני כשבועיים–שלושה דיברנו על רפורמה כללית בדואר. יצא שם שאם אנחנו מאפשרים לדואר להדפיס אז יכול להיות שבתי הדפוס ייפגעו. אמר היושב-ראש בצדק שהעובדים הללו, לא חייב שהם ייפגעו, הם יכולים לעבור מקום. קורה במשק שיש תנודות. אנחנו מדברים על משהו רחב יותר שלא רואים את פתרונו באופק. כמו שאמרת עם הבנקים ואחרים – אנחנו מדברים על ענפים שהזניחו אותם. אם בא אדם לבנק מסתכלים עליו כאילו הוא כבר לא במשחק. הוא לא יקבל אשראי ולא דברים אחרים. כאן בדיוק התפקיד שלנו, אחרי שנתיים אנחנו חייבים למסד את נושא הנספחים.

כמו בבריאות, כך גם בכלכלה, צריך לעשות איגום של כל הגורמים הרלוונטיים וליצור מסגרת שבה נותנים מענה לחסמים. שווה שכבר הקבוצה תשב כי אולי אנחנו עם הגל הבא, חלילה. חבר הכנסת מקלב, תודה רבה לך. נעבור קצת לתחומים אחרים, נשמע את ריקי בליך מאיגוד שח"ם – איגוד שחקני המסך. ריקי, בבקשה.

שלום ליושבי-ראש.

מה קורה בעולם התרבות?

המצב קשה מאוד בעולם התרבות. בדיוק סיימתי שיחת טלפון עם בחורה בשם דורית שהיו לה 20 הצגות החודש. 19 מתוך ה-20 בוטלו. אני מדברת היום לא בשם הפנים המוכרות כשחקנית.

את צודקת.

אני מדברת על שחקנים שעושים עבודות בשטח, שמציגים בהצגות שהילדים שלכם צופים בהם. אנחנו בוכים כבר שנתיים שהילדים רק מול הזום ומצד שני סל התרבות לא מקבל כבר שנתיים החרגה כדי לאפשר להופיע בפני בתי ספר. שחקנים הפכו את ההצגה שלהם להצגה בתוך כיתה והם סוחבים את התפאורה במזוודות, כל זה כדי לקושש 300–400 שקלים. אני מדברת על "האנשים הקטנים". לדורית יש ארבעה ילדים בבית, ביומן היו רשומות לה 20 הצגות ו-19 בוטלו. יש משהו פחות טראגי בלדעת מראש שהמסעדה שלך סגורה, אבל לחשוב שיש 20 הצגות ואז להבין שיש רק אחת, זה מצב שקשה לקבל - - -

מדברים על כך ששנת 2021 הייתה רווחית, זה כך גם בענף שלכם?

מדברים על זה, אני לא יודעת - - -

זה לגופים הגדולים.

נורא חשוב לדעת את זה.

זה לא לקטנים, הממוצע מבלבל.

אני לא מייצגת גופים גדולים אלא אנשים קטנים.

גופים קטנים, האנשים גדולים כי הם עוסקים בחינוך של הילדים.

אני מקבלת טלפון ממתנ"ס שקיבל טלפון ממשרד הבריאות, שייעצו לו והמליצו לו לבטל את כל ההרצאות וההופעות.

משרד החינוך לא הכניס אותם, משרד החינוך לא נתן להם אישור לעבוד.

אני רוצה לקחת את הדוגמה שלך כדי לנסות להפוך את זה למשהו מעשי. הראל, אתה שומע? אנחנו אומרים שנדע באמת רק בדיווחי המע"מ עוד חודש. הנה דוגמה לעסק שביטל 19 הצגות מתוך 20, הוא יכול עכשיו ללכת ולהצהיר ברשות המיסים שהוא הולך להפסיד מעל 50%. כשהוא יקבל את הכסף בעוד שבוע או שבועיים העסק הזה ישרוד, אם יתנו לו לחכות חודשיים הוא יחליף מקצוע.

אגב, יכול להיות שהוא יחזיר חלק מזה אם יהיה לו אחר כך. העניין הוא לעזור בחודש הקרוב.

ברפורמת הייבוא המדינה אמרה שהיא סומכת על הצהרת האזרח בדברים הרבה יותר דרמטיים – חיי אדם, איכות מוצר, בטיחות מוצר – יבוא האנשים האמיתיים שמנהלים עסקים קטנים ועל בסיס הצהרה יגידו שהם מפסידים אחוז מסוים, יקבלו סיוע, נניח שהוא הפסיד פחות מהדיווח אז ההחזרים שלו יהיו בהתאם. הוא יקבל את הסיוע תוך שבועיים וזה מבחן מהירות התגובה של האוצר והממשלה. אחוז הכיסוי של הבעיה ואחוז האיתור של הוואקום ושל האזורים הלא-מטופלים. אנחנו לא בסגר אז לא מדובר בכל המשק, יש הרי הרבה עסקים משגשגים. אנחנו מדברים על בעיה קטנה, על היקף משק שנפגע שהוא קטן, אבל המבחן זה מהירות התגובה לגברת דורית.

מיכאל, אתה צריך להיזכר במה שקרה לנו. אנשים כבר דיווחו בעבר ועכשיו הם מתלוננים על עשרות אלפים שהם צריכים להחזיר.

בסדר, אבל עדיין מטפלים בזה - - -

ולכן אנחנו דורשים דיפרנציאליות.

אני אומרת שאם למדנו ממה שקרה, יש רואה חשבון לכל עסק, שהם יצהירו כי הם מכירים את התהליך ואנחנו נוריד את הפחד - - -

אנחנו עובדים עם תיאטראות ועם סל תרבות שיכולים להעיד על כמות הביטולים.

איפה אנשי הבריאות שיפתחו עבור האומן הפשוט שמכתת את רגליו.

משרד האוצר, מילת התייחסות, בבקשה.

לגבי ההצהרות: ככה זה היה גם בעבר – הצהרה על פגיעה ואחר כך בדיקה בדיעבד. המטרה היא ללכת לכיוון הזה כשמייצרים מנגנונים, יש בזה יתרון רב. לגבי נושא התרבות, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, בימים אלו אנחנו עובדים על מתווה - - -

שלוקח בחשבון מקרים כאלו?

הראל, אם המתווה שלך יטפל ב-20 גופי ענק בתרבות זה לא יעזור, זה לא יפצה מקרה כמו של דורית שאבדו לה 19 הצגות. כשאתה עושה מתווים עם הענקים זה משפר את הממוצע, זה לא מעניין, מעניין אותנו הקטן שהפסיד 90%.

ולא רק השחקנים אלא כל מי שעוטף את הנושא.

זמר שמתכנן לקחת 300,000 ביום העצמאות – אני לא דואג לו. אחד שעובד בבית ספר דרך קרן קרב או סל תרבות – לו אנחנו דואגים.

ריקי, מילה אחרונה.

אם אנחנו רוצים שתישאר תרבות כדאי לתת חמצן לאנשים האלה כדי שלא ייטשו את עבודת הקודש שהם עושים.

נישאר בתחום הילדים, חנן דגן, מנכ"ל איגוד גני הילדים.

שלום לכולם, אני מדבר בשם פורום הגנים הפרטיים. אנחנו מאוגדים יחד למען הענף. אני רוצה להתחיל באפליה: כאשר יש מאומת בגן – הגן כולו נסגר באופן מיידי. אין לנו מצב של תחלופת לקוחות, העובדים המחוסנים לא זכאים לעזרה מהמדינה, המעסיק לא זכאי לעזרה כמבודד או כחולה. העובדים יושבים בבית וצריך לשלם להם שכר, כך בעלי הגנים נפגעים בצורה ישירה. לעומת זאת, אותם אלו שלא התחסנו מקבלים את הסיוע מהביטוח הלאומי. מדובר באבסורד, אנחנו רוצים לעודד התחסנות אבל מענישים את המחוסנים. ענף הגנים שכל המשק תלוי בו, כל הענפים שנשמעו פה לא יכולים לצאת לעבודה אם הילדים יישארו בבית. אנחנו רואים איך הגנים קורסים אחד אחרי השני ולא יכולים להתמודד עם המצב.

נכון, אצל הגנים זה מורכב יותר מאשר שאר הענפים. נשמע מהאוצר, לקחתם בחשבון שצריך לתת פה מענה ספציפי – ילדים לא מחוסנים, בידודים, בידודים של אנשי צוות, השפעה על מעגלים נוספים – מה ההתייחסות של האוצר לתחום הזה?

חנן, תוכל לחזור על הטענה כי אני לא הבנתי במה זה שונה מכל עסק אחר.

כל עסק אחר ממשיך לעבוד. אם התגלה מאומת שנכנס לסופר – הסופר ממשיך לעבוד. לעומת זאת, כאשר יש לקוח מאומת בגן – הגן כולו נסגר. העובדים חוזרים לעבודה אבל הלקוחות – הילדים – לא מגיעים. אי-אפשר לקחת לקוחות אחרים במקום. אנחנו צריכים שהביטוח הלאומי יפצה עבור אותם ימים שהעובד יושב בבית ולא יכול להגיע לעבודה. כל הענף הזה מתנהל שונה משאר המשק. כל המוסדות שעוסקים בחינוך לגיל הרך – צהרונים, פעוטונים, משפחתונים - - -

מי הנציג שלכם מול משרד האוצר?

אנחנו שולחים מכתבים ולא מקבלים תשובה. הרבה זמן אנחנו צועקים ולא קיבלנו התייחסות. אנחנו זקוקים להתייחסות אחרת, הענף הזה הולך וקורס, הוא לא יכול להמשיך - - -

אני מסכימה שצריכה להיות התייחסות מיוחדת, רק שאתם חייבים לדבר ביניכם.

אני אמונה גם על הנושא של גילאי 0–3, שהרבה מהטענות נוגעות אליו. ראשית, כל מכתב שהגיע למשרד האוצר נענה. הייתה תוכנית סיוע שניתנה לגנים במהלך הגל השלישי של הקורונה. אנחנו חושבים שבסופו של דבר יש גם הרבה מאוד דמיון בין הגנים לבין עסקים אחרים. אם גננת נכנסת לבידוד אז המעסיק שלה מקבל שיפוי במסגרת ימי הבידוד כמו כל מעסיק אחר. אם אני עושה את האנלוגיה לחנות אז במקרה הזה אם אין מוכר חלופי אז החנות נסגרת, אם אין גננת חלופית הגן ייסגר. אני מסכימה - - -

- - -

היא מדברת על ימי הבידוד, בנושא ימי הבידוד כולם מקבלים מענה.

אני מציעה, אתם חייבים לדבר.

- - - הילד נכנס לבידוד - - -

רגע, הגן סגור ואז מגיע ילד חולה ושוב סוגרים את הגן.

- - - זה אני מחדדת, מי שבבידוד זה הילדים ולא המבוגרים. אני עורכת הדין קרן אוחנה איוס, יושבת-ראש במשותף יחד עם חנן דגן. אנחנו עסק קצת אחר. החינוך הפרטי במדינת ישראל מחזיק 77% מסך הילדים לגילאי לידה–שלוש. הילדים הללו לא מחוסנים.

מישהו מחזיר את הכסף כשהגן סגור?

לא.

כן.

מי מחזיר?

בעלת הגן מחזירה להורים. יש לנו מתווה מול משרד המשפטים שיצר חלוקה תקציבית - - -

מישהו מהמדינה עוזר לכם?

מה פתאום. מישהו מהמדינה עוזר לכם?

לא, רק אנחנו. המתווה של משרד המשפטים קבע שהגן נושא ב-70% נזק וההורה נושא ביתר הנזק ביציאה לבידוד. מה שקורה עכשיו עם רוח התקופה שאנחנו מבידוד לבידוד, הורים איבדו את זה והם לא מסוגלים להמשיך לשאת בנטל הגן כשהם לא מקבלים שירות.

הורים נותנים את הצ'קים שלהם לגן בתחילת השנה. הגננות מחזירות אותם?

מחזירות להורים ומשלמות לעובדים. עובד מחוסן מגיע לגן גם אם אין בו ילדים. אז יום אחד העובדים ינקו, יום אחד הם יתקנו ספרים, אבל לשלם שבועיים משכורת כאשר היא לא נותנת שירות – זו כבר סיטואציה קשה.

נועה, התייחסות קצרה.

זה שיח שאנחנו נמשיך - - -

זה מה שאני מציעה כי אני חושבת ששתי דקות פה הן רק כדי להעלות את הנושא אבל כדאי שתשבו ביניכם.

כך נעשה, אציין רק שהמורכבויות שעלו פה נוגעות לכל מערכת החינוך לרבות הנושא שברגע שילד נכנס לבידוד יש פה גם השבתה של ההורה העובד.

זה נכון, אבל כאן זה עסק פרטי.

אבל הגנים שלנו נסגרים, יש תחת אחריותי 1,000 גנים שנסגרו, אין לילדים הללו מסגרות לחזור אליהן.

אם הבעיה היא עובדים שנכנסים לבידוד מסיבות כאלו ואחרות אז מתווה ימי הבידוד נותן את המענה. אם הבעיה היא ילדים, אני לא מכירה את ההסכם עם משרד המשפטים שהוזכר כאן, אני גם לא מכירה תופעה של החזרת כספי הורים בגין ימי בידוד.

זה חדש.

תשבו ביניכם, אנחנו לא יכולים להמשיך לעסוק בסוגיה זו, אנחנו רוצים לעבור למורי הדרך. נציג מורי הדרך, יהונתן שפירא.

תודה רבה. ביום שבו אתם חוגגים את ט"ו בשבט, חג הכנסת, מורי הדרך יחד עם עוד רבים מענף התיירות יצאו היום להפגנת ענק בנצרת, אל מול כנסיית הבשורה. אלפי משפחות בצפון שכל המשפחה חיה מתיירות – לא מקבלות פרוטה. אני רוצה להתרכז בנושא מורי הדרך. אתם נקבתם בתאריך פלא – ה-15 בדצמבר, שבו התחיל האומיקרון. רבותיי, אנחנו בסגר ממרץ 2020, לא קיבלנו כל עבודה. ביולי 2021 הפסיקה התמיכה מהמדינה, לא ראינו אגורה. הבטיחו לנו פיצויים ולא קיבלנו שום פיצוי. אנחנו כרגע במצב שכמו שהשחקנית ציינה שיש מישהי בשם דורית שיש לה 19 הצגות שבוטלו – לנו בוטלו 19 קבוצות שהיו ביומן ובוטלו אחת אחרי השנייה, לא כי הקורונה סגרה אותן אלא כי המדינה השביתה אותן.

אבל יש סיוע שניתן על ידי משרדי הכלכלה והתיירות.

התשובה היא – לא נכון.

אבל יש.

לא נכון.

בגובה של 10,000 שקלים. אז על מה מדובר?

פה אני רוצה להסביר שאנחנו שומעים בתקשורת דברים שהם פשוט לא נכונים, הם הזויים והם לא קשורים למציאות שבה אנחנו חיים.

אתה לא מכיר את הסיוע שציינתי?

הסכום שציינת הובטחו לנו עבור ארבעה חודשים – 2,500 שקלים לחודש – כאשר בתקופה הזו נעבור הסבה מקצועית. בצפון מדובר בהסבה לספרות, מכונאות רכב, טכנאות מזגנים – רק לא בתיירות – על פי מתווה זרוע העבודה במשרד הכלכלה ההכשרה הזאת חייבת להיות במינימום של 20 שנות שבועיות – בסך הכול 200 שעות. איזו אם חד-הורית שהיא מורת דרך יכולה לצאת בחצי משרה עבור 2,500 שקלים?

אני מבין מה אתה אומר, אבל המדינה נותנת מענה. זה לא שלא נותנים.

זה מענה שהורג את הענף.

כרגע הם אומרים שאין עבודה בענף והם מחפשים פתרון עד שתחזור העבודה.

אנחנו מוכנים לזה - - -

זה הענף היחיד שמצאו לו פתרון שכזה. שר התיירות נלחם על זה רבות.

אנחנו מוכנים ללכת להסבה זמנית לתחומי תיירות אחרים שהצענו אותם.

זה כבר חלק מהשיח שלכם מול המשרד, אבל אי-אפשר להגיד שהמשרד לא עושה. אני יודע כמה שר התיירות הנוכחי ושרת הכלכלה הנוכחית עובדים רבות כדי לעזור לענף התיירות ומורי הדרך. מילת סיכום - - -

רון, הוא אומר לך שהוא לא מקבל את הכסף, זה בסדר שיש סיוע.

- - - יש תחום אחד מכל התחומים שדיברנו עליו שכן יש לו מענה. צריך להגיד שנלחמים בשביל זה.

2,500 שקלים בחודש זה לא מענה.

שרת הכלכלה ושר התיירות רתומים לנושא, האנשים לא מקבלים את הכסף.

חברים, ערכנו דיונים לגבי מורי הדרך גם בוועדת הכלכלה. זו קבוצה לא ענקית, 3,000 איש לערך, חלקם עזבו את המקצוע כי הם נאלצו, חלק לא יכולים בגיל 60 לעשות הסבה ואף אחד גם לא ירצה להעסיק אותם בתפקיד אחר. צריך להסתכל על הדבר הזה באופן הבא: מורה הדרך הוא עסק בזעיר אנפין, חלקם מגישים חשבוניות וחלקם שכירים. אם מדובר בשכיר אז יש לטפל בו כמו שכיר שנפגע.

יש מעט מאוד שכירים.

אם הוא מגיש חשבונית, הוא ניהל עסק ושילם מיסים, וכמו שאנחנו מנסים לשמור על עסקים אחרים צריך לנסות לשמור על העסקים בתחום זה. כשרוצים להפנות אותם לעיסוקים אחרים, אני רואה גם מצב של חלם. למה? נמצאים עכשיו בתי הספר במשבר של כוח אדם בשל מורים חולים ומחלימים. הכיתה צריכה להיות היברידית, גם שהמורה ידבר עם אלו שבזום וגם ידבר עם אלו שבכיתה. מורי דרך מחזיקים ביכולות הנחייה והדרכה, יש להם ידע אדיר, ידע עולם. הם יעשו הרצאות, יעזרו לילדים, ילמדו גיאוגרפיה.

אבל אתה לא יכול לתת למורה דרך ללמד מתמטיקה.

לא, לא מתמטיקה. גיאוגרפיה, ידיעת הארץ, מורשת, עזרה למורה בכיתה.

הנחיה דומה הונחה על שולחנו של - - -

- - -

ולממן אותה, זה כסף קטן. אבל לא עשו את זה. יש להכניס אותם למערכות החינוך תמורת שכר הגיוני לחצי שנה וכולם ירוויחו. אנחנו צריכים את כוח האדם. המורה תשמח למורה דרך בכיתה. הייתי מדריך בחברה להגנת הטבע בעברי, המורה הקבוע שמח על הגעת מדריך לכיתה.

- - - במעבדות - - -

תכניסו את 1,000 האנשים האלו לבתי הספר.

ההכנסה היחידה שאפשר להשוות אליה לצורך מדידת פגיעה היא ההכנסה שהייתה ב-2019. ב-2020–2021 פשוט לא עבדנו ואנחנו עדיין לא עובדים.

עוד דבר, אנחנו רוצים את האנשים האלו בתיירות, הרי עוד מעט תהיה תיירות נכנסת ואנחנו צריכים לדאוג להם.

- - - יכול להיות שלא, בכסף - - -

תהיה, הם אומרים שתיירות נכנסת היא ערך ויוצאת זה לא ערך.

- - - עם כל גלי הקורונה אתה לא - - -

אם זה ערך היא תהיה.

זה שתחזור התיירות אנחנו בטוחים, השאלה היא מתי זה יקרה.

חייבים לציין עוד עזרה מהממשלה שהקציבו 25 מיליון שקלים להדרכות שלנו לסיורים דרך רשות הגנים הלאומיים.

זה מעולה, וזה בטבע, וזה מפחית לחץ, ואין הדבקות.

אבל עדיין לא ראינו אגורה.

אז שישימו שם עוד 25 מיליוני שקלים.

שליסל, מילה התייחסות שלך. יונתן, תודה.

הסיוע למורי הדרך מתחלק לשניים: דברים בכיוון של הכשרות מקצועיות. ירצו – יחזרו לתיירות, לא ירצו – לא יחזרו. האפיק השני הוא הסיפור של סיורים מתוקצבים, הקצנו לכך 25 מיליוני שקלים. אני מקווה שזה יצא לדרך בקרוב.

את זה שמענו כבר לפני חודש.

בסדר, עובדים על זה עם משרד התיירות.

אבל לנו אין הכנסה מאז יולי.

אנחנו מבינים, זה יהיה כמה שיותר מהר, משרד התיירות צריך לסגור את זה עם רשות הטבע והגנים וזה יקרה.

ההסבות המדוברות לא מתקשרות עם אופי תפקידו של מורה הדרך. באילת יש שתי הסבות בסך הכול, אחת למכונות רכב ואחת לאלקטרוניקה - - -

אולי נשב ביחד ונשמע - - -

בבקשה, קיבלת הזמנה משליסל.

הראל, אתה יודע מה זה חדשנות? כשיש שתי בעיות שנפתרות באמצעות פתרון אחד. אין לך מורים? המורים קורסים, תביא להם כוח אדם רענן לחצי שנה.

לפי כמות הימים והלילות שבילה כאן יונתן אני יודעת שאין לו יום ואין לו לילה. אז אין לי ספק שיש לו מרץ. יונתן, קיבלת הזמנה משליסל לשבת על הנושאים ואני מפצירה בך להיענות להזמנה.

בהחלט.

יש עוד מספר רב של נציגים מהציבור ומהעסקים שלא הצלחנו לפנות אליהם, בהמשך נכריז על קיומו של דיון המשך שבו נשמע אותם. אחרונה שנשמע בדיון הזה היא נציגת מורי התל"ן, צמרת אביבי, בבקשה.

תודה רבה לכולם, אני רוצה להגיד תודה למיכאל על כך שהוא מלא חמלה ומטה אוזן קשבת לאנשים העצמאים. אני מבקשת להגיד לכולם שיש פה אדם מלא חמלה מבין לליבנו.

רק בשביל זה היה שווה.

תודה רבה.

יש פה ענף שרוב העוסקות בו הן אימהות. אנחנו לא ענף סקסי, ממש לא, לכן נראה שהענף בטל בשישים. מדברים על המסעדות, על התיירות ועוד אבל לא מדברים עלינו. אנחנו נכנסים למסגרות החינוך בבוקר וגם בצהריים, מסתבר שראשי הערים הקפיאו לנו את כל החוגים על דעת עצמם עד להודעה חדשה. אין לנו שום עבודה.

מי מפצה אתכם על זה?

סליחה?

מי מפצה בגין החלטה כזו של ראש מועצה?

אף אחד, אף אחד, אף אחד.

ביטלו לכם ההסכם, ביטלו לכם את החוזה.

כן. פניתי לשרת החינוך והיא אומרת שזה לא תחת אחריותה כי מדובר בתשלומי הורים מרצון. אני אומרת, תפצו את האנשים כי אחרת לא יהיו מורים טובים, המורים האלו כבר בורחים לחינוך ביתי.

כמה מורים שייכים למסגרת התל"ן?

כ-10,000 מורים בפריסה ארצית. הרוב יושבים כרגע בבית ללא פרנסה. אני רוצה להשאיר אותם במסגרת התל"ן.

הם מחפשים אלטרנטיבות אחרות.

אין פיצוי מהממשלה ואני רוצה שיישארו בתוך המסגרת שלנו. בשבוע שעבר הייתי בוועדת החינוך, דיברו שם שלושה פרופסורים על ההשלכות הנפשיות. אמרתי שמורי תל"ן הם הפתרון, אל תתנו לנו ללכת לאיבוד.

גם המסגרת, גם החוגים, הביחד הזה, השייכות. אין בכלל מה לדבר, אין לנו ויכוח.

לפעמים אתה חושב שהבעיה היא בלתי-נשלטת, אבל מערכת החינוך במשבר, היא צריכה כוח אדם, היא צריכה עזרה למורה. תכניסו את המורים הללו לעבוד צמוד עם המורה בכיתה. אנחנו נרוויח אנשים משכילים ונקל על בתי הספר לייצר חינוך. הרבה פעמים אומרים שאין הון אנושי אבל זה לא המקרה כאן.

שליסל, התייחסות שלך.

הבעיה היא שגם אין לנו אבא ואמא.

אנחנו מבינים, אנחנו מבינים, האם ישבתם עם צוותים של האוצר?

לא.

שליסל, אתה תוכל לעשות את החיבור? קח את הפרטים של צמרת וצריך לתת להם מענה. אני רוצה להודות לכל הגורמים שלא הצליחו להביע את עמדותיהם. שליסל, החשש העיקרי שלי הוא שרק החזק ישרוד את הקורונה. זו תפיסה שבה משרד האוצר אומר שמדובר בחוקי הג'ונגל ומי שחזק ישרוד. מי שלא, ממילא כבר היה צריך לסגור. המדינה לא צריכה להתערב בכל דבר, אולי ניתן להם להתפוגג.

לא, זו לא האמירה. השר אמר זאת בקולו וגם בפועל. הוא אמר שאנחנו עוקבים אחרי הנתונים, אנחנו עוקבים כל הזמן ונגבש גם את המענה המתאים. זה ממש לא מה שאנחנו אומרים – שרק החזק שורד. אנחנו אומרים שהנתונים שרואים עכשיו זה לא הנתונים של הסגרים הראשונים, זה יותר דומה לסגר הרביעי. אנחנו רואים פגיעה בעסקים אבל זה מאוד דומה לסגר הרביעי. השר אומר בצורה ברורה שנמשיך לעקוב ונגבש מתווה בהתאם. איננו גורסים שרק החזק שורד.

שמענו כאן הרבה מאוד מגזרים וענפים, שמענו גם רעיונות מצוינים.

חלק גדול מהם נשמח לאמץ?

רעיונות טובים שאפשר להפוך אותם לחלק מהמתווה. אני מברכת על היצירתיות, כל הכבוד. אסכם: ברור מאליו שלא רק ענף התיירות נפגע, יש ענפים נוספים ושמענו כמה מהם. אני ממש מפצירה בכם לפצות את מי שנפגע ולא להשאיר אף אחד בלי מענה. יש לבחון בנפש חפצה את נושא המענקים והפיצויים. ראינו שמערכות התשלום והפיצוי השונות יודעות לעבוד מהר מאוד כשצריך ולתת את המענקים. אני יודעת שדיפרנציאליות קצת מקשה, אבל עדיין זה אפשרי. יש הרבה מאוד קריטריונים, קחו את כל האנשים הטובים שישבו בדיון, הם יעזרו לכם להגיע לאנשים העובדים שכולנו מכירים ולא רוצים שהם ייפלו. גם אם נשלם עכשיו קצת יותר ובסוף הם יצטרכו להחזיר אני עדיין חושבת שהתועלת תעלה על הנזק. אני מכבדת את עמדתו של שר האוצר מבחינת האחריות הכוללת שלה, אבל אני חושבת שצריך לטפל במקרים בפינצטה – גיאוגרפית, גודל וכולי. אנחנו נמשיך לעמוד בקשר לגבי ימי הבידוד שקרבים וגם בקשר לפיצוי. חברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, היה לי תענוג, מבחינתי אפשר להפוך את זה למשהו של פעם בשבוע. אתה מוזמן לסכם.

תודה לך, גבירתי יושבת-הראש, זכיתי לברך אותך בהיכנסך לכנסת אף על פי שכתוב: "אל יתהלל חוגר כמפתח". עכשיו אנחנו רואים את הפירות של עבודת ועדה קשובה ומובילה. אנחנו נמשיך כי המשימה לא נגמרה. צריך להכיר בעובדה שיש משבר כלכלי מתמשך בישראל, הוא בא בגלים והוא פוגע בקבוצות מסוימות. יש מי שהתעשר בקורונה – צריך לומר את זה – ויש מי שאיבד את פרנסתו ואת העסק שלו ויש מי שעלול לאבד את העסק שלו בשבועות הקרובים מכיוון שיש כאן תופעה שלא הייתה – מיליוני נדבקים ומבודדים. הדבר הזה לבדו יוצר משבר כלכלי. יש חורים בגבינה של התוכנית הכלכלית לסייע לעסקים. זה לא מספיק מקיף והיום ראינו את זה ופגשנו את הבעיות.

המבחן של האוצר והממשלה הוא מהירות ביצוע, מהירות תשלום, איכות ביצוע, נגישות לשטח וכיסוי של הבעיות. אנחנו רוצים מהירות ביצוע לפחות כמו בגלים הקודמים ולא פחות מזה. אנחנו מבקשים להפיק לקחים ולעבור לטיפול דיפרנציאלי. יש לפתוח את העיניים, לפעמים האוצר צריך לדפוק על השולחן. מורים אומרים שהם קורסים, מורי דרך אומרים שהם קורסים. יש לנו מורים שמוסמכים להיכנס לכיתות – מורי התל"ן – הם היו בשם בכל שבוע לפני שביטלו להם את החוגים. לא נכניס אותם? לא נרווח? לא נעזור ללמידה ההיברידית הזאת? מורה אחד יכול לעשות גם זום וגם לדבר עם ילדים בכיתה? תנו להם כוחות עזר, קחו את מורי הדרך ואל המורים של התל"ן ותתגברו איתם את מערכת החינוך עד סוף שנת הלימודים. מדובר בחמישה חודשים של העסקה. ההורים ינשקו אתכם. ההדבקה הגדולה ביותר היא בכיתה, מורי דרך וחוגים יכולים לצאת החוצה לטבע. עוד מעט יבוא האביב, יצאו כל יום לטייל. בואו נעשה את הדבר הזה, הוא הגיוני ולא דורש שום תחכום. שתי בעיות – פתרון אחד.

אתם צריכים לטפל בחלשים ובקטנים ולא להתייחס לצמיחה ממוצעת. הממוצע שהאוצר מציג לא מעניין את דורית שאיבדה 19 הופעות מתוך 20 ואין לה אשראי. בכל פתרון תחשבו על העוסק הזעיר לפני שתחשבו על ארגונים שמיוצגים בלובי. אני קורא לכם לשאוף לדיפרנציאליות ולעזור לקטנים ביותר. אנחנו דורשים מכל הממשלה ומהאוצר בפרט להציג לנו תוכנית פעולה להתמודדות עם הנזק הכלכלי לעסקים בקורונה, אנחנו מבקשים שזה יוצג בתוך עשרה ימים. עוד שבועיים נקיים דיון משותף לשתי הוועדות, אם גבירתי מסכימה נשמח לארח את הדיון האמור בוועדת הכלכלה.

בסדר גמור, הפעם אצלכם.

נעשה לכם אספרסו. אנחנו רוצים תשובות אמיתיות ושתהיה הפנמה שיה משבר כלכלי שלא בקרב כולם אבל אסור לשכוח את הנפגעים. תודה רבה, גבירתי, תודה לכולם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.