פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
18/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 11:00

קידום התכנון המתארי והתוכניות המפורטות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים

חברי הוועדה: מופיד מרעי – היו"ר
עלי סלאלחה

ישראל אייכלר
משה ארבל
ענבר בזק
פטין מולא (באמצעות זום)
יעל רון בן משה

האשם חסין - מנהל, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים

ענת סביר אהרן - אדריכלית, מנהלת תחום בכיר תכנון ופיתוח, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים

רוסלאן עותמאן - עו"ד, אגף רישום והסדרי מקרקעין, משרד המשפטים

ראדי נגם - ראש מועצה מקומית בית ג'ן

ואיל מוגרבי - ראש מועצה מקומית עין קיניא

ראיה סובח - עוזרת מנכ"ל, מועצה מקומית עין קיניא

מיכל מריל - מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה, מינהל התכנון

אורי אילן - יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון, מינהל התכנון

רונן סגל - מ"מ מתכננת מחוז חיפה, מינהל התכנון

אמין אבו חייה - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

פריד גאנם - ראש עיריית מע'אר

ג'בר חמוד - ראש מועצה מקומית סאג'ור, ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

ויסאם נבואני - עו"ד, ראש מועצה מקומית ג'וליס

יאסר גדבאן - ראש מועצה מקומית כסרא-סמיע

בהיג' מנסור - ראש מועצה מקומית עספיא

רעות בינג

אמל ביבאר

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים

קידום התכנון המתארי והתוכניות המפורטות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים

בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי, 18 בינואר 2022, ט"ז בשבט תשפ"ב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה, כמובן לא הישיבה האחרונה, של הוועדה לפיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בכנסת ישראל.

אני רוצה כאן להודות לח"כים שהגיעו, וחלקם גם בזום, לראשי הרשויות שגם חלקם נמצאים כאן, בית ג'ן, עין קיניא, ולאחרים שנמצאים בזום, להאשם, ראש הרשות לפיתוח הכלכלי, נציגי משרדי הממשלה, שגם הם חלקם פה וחלקם בזום.

זאת גם הזדמנות לבקש מכולם להקפיד ולהמשיך להקפיד על נוהלי משרד הבריאות, בעיקר בתחום השמירה הפיזית, מרחק ועטיית מסכות בגלל הקורונה, בגלל הווריאנט החדש, וכמובן חיסונים למי שצריך. צריך לזכור שחיסון וזהירות, שניהם מצילים את החיים, לכן אנחנו נתמקד בזה, ואני גם פותח כאן בהתחלה בשמירה על הבריאות.

מטרת הוועדה היא יישום החלטות הממשלה לפיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. כפי שאמרתי קודם, הוועדה היא תקדימית, הקמת הוועדה היא תקדימית, לא הייתה ועדה כזאת שמתעסקת רק עם היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, אז הוועדה הזאת קמה, זהו הדיון הראשון, ובטח לא האחרון, אני אגע בזה בהמשך.

חברים, הוועדה היא כלי פרלמנטרי שעומד לרשויות, לראשי הרשויות, לכם, וגם לכל תושב, שרואה שנכון להעלות נושא כזה או אחר פה לדיון, שנוגע ליישוב שלו או שנוגע לנושא מרכזי, הוא יכול להעלות את זה כאן בוועדה, כמובן בהתאם לנהלים, צריך לבקש את הדיון, וכך אנחנו מתקדמים.

הדיונים, בגדול, יהיו נושאיים. כלומר, אנחנו לוקחים נושא, הנושאים יהיו נושאים רוחביים, ובהם אנחנו נתמקד, כמו תכנון, כמו בינוי, תשתיות, חינוך, תרבות, תעסוקה, ותעשייה, וכמובן ביישוב ובתרבות של הצ'רקסים.

אפשר גם לעשות בהמשך, בהתאם לדרישה, דיונים יישוביים. אנחנו יכולים לקחת יישוב, לתכלל את כל הנושאים שצריכים לטפל בהם ביישוב, ואנחנו יכולים להתמקד גם ביישוב, וכל נושא של ראש רשות, או כל תושב, כמו שאמרתי קודם, הרואה לעצמו לנכון להעלות את זה לדיון בוועדת הכנסת, הוועדה המיועדת והמיוחדת ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, אז זה המקום, אנחנו כאן בוועדה לרשותכם ולטובתכם, תדעו גם לנצל את זה, אנחנו הכתובת המרכזית שלכם בכנסת.

אני מבקש מכל אחד ואחד שיש לו את זכות הדיבור בהתאם לנהלים, שבאמת יתכנס ללוחות הזמנים, הרבה רוצים לדבר, אנחנו נתמקד בנושא המרכזי שלנו, ואני מבקש באמת להתכנס. אני רוצה ומאמין שכולם יצליחו לדבר, כולם יצליחו לבוא לידי ביטוי, וכמו שאמרתי קודם, יהיו עוד דיונים. גם מי שלא הצליח לבוא לידי ביטוי בדיון הזה, אנחנו כמובן ניכנס לדיונים הבאים וגם שם הוא יוכל לבוא לידי ביטוי.

אני בחרתי בדיון הראשון להתמקד, וזה גם הראשון בחשיבות שלו, בתכנון המתארי, ובעיקר בתוכניות המפורטות. אנחנו, למי ששכח ולדעתי לא כולם שכחו, היינו בשבוע שעבר בדיון בוועדת הכנסת, שבה הוצגה התוכנית הכלכלית, עם האשם חסין, באופן כללי, והיום, ההתמקדות שלנו היא בתכנון המתארי, התכנון המפורט. אני מאמין גם שלא נספיק לסיים את כל הדיונים בתכנון ביום הזה, אבל לפחות זהו הנושא המרכזי, ואני רוצה להגיד כאן מילה אחת לכולנו.

חברים, בלי תכנון אנחנו לא יכולים להתקדם לשום מקום. כל עוד לראש רשות וליישוב אין את היכולת להוציא היתר למוסד ציבורי כזה או אחר, בית ספר, מבנה ציבור, מבנה כללי שמתכלל את כל האלמנטים של היישוב, הוא לא יכול להגיע ל"ירושלים" כפי שאני קורא לזה, ולקבל את התקציב הבלתי רגיל לטובת הפרויקט שלו.

לכן, נושא התכנון, על כל חלקיו, הוא חשוב מאוד. אנחנו לא ניכנס כרגע להרצאה על מה זה תכנון, אבל יש את תוכניות המתאר הכוללניות, ויש את תוכניות המתאר המפורטות, ויש את התוכנית המפורטת, לפעמים, והתוכנית עצמה של התושב שיכול להגיש אותה אחרי התכנון המפורט, ובעיקר עכשיו כשאנחנו גם לפני ביצוע או יישום של חוק החשמל שחוקק בכנסת לפני שבועיים, ולכן הנושא הזה מאוד חשוב בעיניי.

מי שיהיה איתנו היום אלה המשרדים שאמונים על התכנון, ויש שלושה משרדים האמונים על התכנון מטעם הממשלה. המשרד הראשון, הוא משרד הפנים, לו יש את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה. המשרד השני שאחראי על תכנון ובנייה וגם מתכנן באדמה פרטית, הוא משרד השיכון. המשרד השלישי שאחראי על התכנון, הוא משרד הכלכלה, שהוא מתכנן למעשה אזורי תעשייה ותעסוקה.

אני ארצה לשמוע את כולם, כמובן, הכל בהכוונה ובתכלול של האשם, יו"ר הרשות, שחשוב מאוד גם שנשמע אותו, לפי סדר הדיבור שיהיה תכף. אלה המטרות של הדיון, לזה אנחנו רוצים להתכוונן, כך ששוב, כל מי שאכן מדבר, אני מבקש שיתכוונן לנושא עצמו, יהיו נושאים אחרים ונוכל לדבר עליהם בהמשך.

על פי הנוהל, נפתח את הדיון בדברי ברכה של חברי הכנסת שנמצאים, חלקם בזום וחלקם יצטרפו, ולאחר מכן, אנחנו נעבור לפי סדר הדוברים, האשם, אחרי זה יו"ר הפורום, משרד השיכון, ונמשיך בהתאם לנוהל. אז שוב, תודה על זה שאתם פה, גם כאן וגם בזום, ואני אאחל לכולנו דיון מקצועי, ענייני, ומצליח. תודה רבה לכם, בבקשה חה"כ עלי סלאלחה.

בוקר טוב לכולם, אני מברך את כל מי שנמצא באולם הזה, ראש המועצה של בית ג'ן ראדי נגם, ידידי וחברי, האשם והצוות, רציתי לראות פה יותר ראשי מועצות, יותר אנשים.

הם בזום.

הם בזום? טוב.

כן, בגלל המגבלות של הקורונה אי אפשר היה להזמין את כולם.

פחות הידבקות, בסדר. אז קודם כל, אני רוצה לברך את ידידי וחברי, חה"כ מופיד מרעי, שהוא אכן עומד בראש ועדת משנה שתטפל בענייני החברה הדרוזית בנושאים השונים, ובמיוחד, בתוכנית ההעצמה שאמורה לתת מענה ותשובות לפתרון הבעיות של החברה הדרוזית.

אני רציתי שיהיה לדרוזים ועדה, ולא ועדת משנה, אבל אנחנו נעשה את זה בהמשך, כך שאנחנו לא נהיה שייכים לאף אחד, אנחנו נהיה ראש, ומי שיש לו את זה, למעשה הוא יכול להחליט, הוא לא צריך אישור של אף אחד.

לעניינינו, חברים, תוכנית העצמה היא לא לרוחי. חברים, עניין התכנון והבנייה, לטעמי, ואני חושב שגם לטעמם של כל הצעירים הדרוזים, היה צריך להיות נושא הדגל, היינו צריכים לתקצב אותו במספיק כסף שאנחנו נפתור את הבעיה ולא נצטרך לשלם לקמיניץ וחבריו, ולתת לצעיר ולצעירה הדרוזית שיהיה להם בית, שיהיה להם מקום לגור בו, להתחתן ולא בגיל 32, 34, 35 אלא להתחתן בגיל 24, 25, ושיהיה לנו ילדים כהוגן, לפחות כמו של אמיר אסייד, ארבעה ילדים, ולא ילד וכלב וילדה וכלבה.

אני אגיד לכם מאיפה בא כל הסיפור הזה. הסיפור הזה בא בשביל להקטין את הילודה אצלנו, וזה יכול להיות מזימה, שאנחנו נפלנו בה. היום גיל הנישואים אצל הדרוזים הוא 35-34, ואם אני בודק כמה בחורים דרוזים נמצאים בתל אביב, במרכז הארץ, יש המון. הסיפור הזה עושה לנו צרות ובעיות חברתיות קשות מאוד.

אחוז הגירושין, חברים, אל תשכחו, הוא אחד מהגבוהים במדינת ישראל, כאשר לא היה לנו גירושין קודם. בחור שהוא בגיל מבוגר, ובחורה צעירה דרוזית שיצאה ללימודים, סיימה תואר, והיא בת 23-22, החיבור הזה בין בחור מבוגר שהוא בלי תואר ובחורה צעירה עם תואר, זה הופך להיות מגיפה חברתית קשה מאוד, וכך אנחנו מגיעים למצב שאין לנו ילודה ואין לנו ביטחון חברתי. הרבה גירושין, הרבה בעיות, ואנחנו צריכים לחשוב היטב, איך אנחנו פותרים את זה.

פותרים את זה בכך שמאפשרים לצעירים שלנו לבנות את הבתים שלהם בכפרים שלנו. אני לא צריך לא כפר דרוזי ואני לא צריך שום דבר מהסוג הזה. משנות ה-70 אני שמעתי את הדיבורים האלה על הקמת יישוב דרוזי חדש, בשנות ה-70 כשהייתי חייל וכשהייתי סטודנט, בשנות ה-80 חזרו ודיברו על זה, בשנות ה-90 חזרו ודיברו על זה, בתחילת המאה הזו חזרו ודיברו על זה.

אני זוכר את יוסף נצר א-דין שעשה יום או יומיים בהרצליה, ודיברו על זה, ואמרו דברים גבוהים ומילים יפות, ומזה לא יצא כלום. כל פעם שיש לנו בעיית תכנון ובנייה, מביאים לנו את הסיפור הזה, כפר דרוזי, ואנחנו חושבים מהבטן ויש אומרים "איזה יופי! יישוב דרוזי!" אבל הוא לא יקום. ההקצבה שניתנה בתוכנית לכפר הזה, מוטב להעביר אותה ועכשיו לתכנון ובנייה בכפרים, ולא שם.

אנחנו רוצים לחיות בכפרים שלנו, ורק בכפרים שלנו. להרחיב את התוכנית המתאר, לאשר את הקו הכחול, ולאפשר לבחורים ולבחורות שלנו להשתלב בחברה הישראלית בצורה היפה והטובה ביותר.

כמה כסף הוקצה לתכנון ובנייה בתוכנית הזאת? כמה כסף, האשם?

תכף ניכנס לפירוט, אדוני עלי.

לתכנון המפורט?

לתכנון בכפרים, 60 מיליון?

כן, 60 מיליון.

60 מיליון, אם אני מחלק את זה ל-18 כפרים, כמה יוצא לכל כפר? האם זה יפתור את הבעיות של התכנון והבנייה שלנו? לא. אז אנחנו מבזבזים כסף ככה סתם, חינם. ולכן, אני חושב שיש מקום לעשות חושבים מחדש, לחלק את המשאבים בצורה טובה יותר, לשים דגש על התכנון והבנייה, לפתור את הבעיות האקוטיות שלנו, שהן הבסיס, ואחר כך נצא לפתור בעיות אחרות. תודה רבה.

תודה לחה"כ עלי סלאלחה. נזכיר, שחברי הוועדה הם, ד"ר מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, הוא לא איתנו כרגע ואני מקווה שהוא יצטרף בהמשך. באופן כללי, כדי שתבינו את הקונספט, בוועדה ישנם שני חברים מהקואליציה ושני חברים מהאופוזיציה, אז חברי הכנסת עלי סלאלחה ומנסור עבאס הם מהקואליציה, ומהאופוזיציה ישנם שני חברי כנסת, אחד, הוא הרב אייכלר, מטעם יהדות התורה. השני, שמור לפטין מולא, ברגע שהליכוד יחליטו שחברי הליכוד יכולים להיות בוועדות ולהתייצב כחברים, ולהרים אצבע במידה ויהיו הצבעות, ויהיו לנו כאלה הצבעות גם בהמשך אני מניח, אז פטין מולא יהיה החבר השני מטעם האופוזיציה.

פטין לא מרגיש טוב והוא נמצא איתנו בזום, אני מבקש להעלות את פטין בזום, ואני גם חוזר ומבקש גם מחברי הכנסת להתכנס ללוחות הזמנים, אנחנו כחברי הכנסת, תשאלו הרבה שאלות בהמשך, כך גם בנושאים שעלו קודם. בבקשה, חה"כ פטין מולא.

בוקר טוב לך ידידי.

אנחנו מאחלים לך החלמה.

תודה רבה, אני פשוט לא יכולתי להגיע, הלכתי הביתה כי הייתי קרוב למאומת, ומאז אני בבית. אני מקווה שמחר אוכל להגיע אם הבדיקות יהיו שליליות.

דבר ראשון, אני רוצה לברך אותך, לברך את ישראל, לברך את כנסת ישראל, ואת העדה הדרוזית, שיש לנו ועדה שתבוא ותדון בנושאים הבוערים בעדה הדרוזית. כמו שאמר ידידי עלי, אבו השאם, אנחנו רוצים לראות שזאת תהיה ועדה רגילה ולא ועדת משנה, אבל גם טוב שתהיה ועדת משנה.

זה שהליכוד החליט שאנחנו לא משתתפים בוועדות, אני כן משתתף בוועדה, שיחליטו מה שהם רוצים, למען בני העדה הדרוזית אני אשתתף ואני אבוא.

כל הכבוד.

אם יש הצבעה או אין הצבעה, אני אהיה לטובת כל דבר שיבוא להיטיב עם העדה הדרוזית, והחברה הערבית בכלל, והצ'רקסית.

אני רוצה לברך גם את חבריי, ראשי הרשויות שנמצאים איתנו ובזום, אני רוצה לברך גם את מהנדסי המועצות המקומיות, שאני רואה חלק מהם והם חבריי, את הרשות בראשותו של האשם, הרשות הייתה פעם מינהלת, וכשהייתי במשרד ראש הממשלה עשינו ממנה רשות והוא המנכ"ל של הרשות. אני רוצה לברך את חבריי, חברי הכנסת.

שכחתי גם את ידידי ועמיתי, יו"ר ועדת תכנון ובנייה מחוז צפון, אורי אילן, הוא גם מנהל מחוז צפון, והרבה דברים הם בשליטה שלו ובידיים שלו, וראש העיר של מע'אר, קיבלנו השנה עיר דרוזית, וכמו שאמר ידידי עלי סלאלחה, למרות שאני הגשתי הצעת חוק כדי שבאמת תהיה עיר דרוזית, אבל הנושא הזה עדיין במחלוקת. אני מברך את כולם ואני מאחל הצלחה לכולם בכל צעד שיעשו ובכל מהלך שיבוא וייטיב עם בני העדה הדרוזית, במיוחד בתכנון ובנייה.

לא לשכוח, מופיד וחבריי חברי הכנסת, הממשלה הקודמת הגישה הצעת מחליטים להסרת חסמים בחברה הערבית והדרוזית והצ'רקסית במדינת ישראל, והוקמה ועדה בראשותו של סגן היועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, וצוות בכיר מאוד. הוועדה הזאת באה ובחנה, וישבה ודנה, ונתנה המלצות, וההמלצות נמצאות כרגע בהחלטת ממשלה 550 מיום 24 באוקטובר 2021.

בדפים של ההחלטה, בעמודים 47-40 ישנם שם המון המלצות בחקיקה, בתקציב, בהרבה דברים, שאם אנחנו ניקח אותם וניישם אותם בכנסת ה-24, כשאנחנו היום כוח, כוח אדיר, יש לנו שר, חמד עמאר, שהוא יושב על הברז, שם הכספים, ובלי כספים לא נוכל להתקדם.

דבר נוסף. אמרת מופיד, שגם משרד הפנים בראשותה של השרה איילת שקד, אמון על התכנון, אז אם במליאה לא יתנו לנו את הכוח לשנות את החוקים, שמתוקפם אנחנו מנועים או חסומים מלהרחיב את תוכניות המתאר אצלנו ביישובים, אנחנו נישאר באותו מקום. משרד השיכון, שבאמת נותן לנו את החלקות ואת אדמות המדינה, וגם תקצוב.

משרד הכלכלה, כמו שאמרת, אזורי תעשייה, אזורי מסחר, ועוד נושאים אחרים. האוצר, אמרתי עוד פעם, ואני לא רוצה להיכנס לתוכנית ההעצמה שהביאו האשם וחמד, עם כל הכבוד, אגף התקציבים זו לא תוכנית. אני אומר עוד פעם, האשם, אם אתה זוכר אנחנו הכנו תוכנית העצמה, על זה אנחנו לא נדבר ואני לא ארחיב, אבל זה צריך להיות נושא בנפרד מכל הנושאים של התכנון והבנייה, כי הרי, אנחנו בלי תקציב לא נוכל להתקדם.

אני כאן אומר לך מופיד, הקמנו את הוועדה הזו, תבורך ותבורכו כולם, צריך להקים ועדת תכנון ובנייה אך ורק לכפרים הדרוזיים, שתוך שנתיים היא תחליט ותביא את ההחלטות או תביא את התוכניות האלה בפני הוועדה המחוזית, ואני לא מאמין אלא אני בטוח שאורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית, לא יעמוד נגד התוכניות האלה, אלא להיפך, הוא יקדם, הוא קידם, ויעשו מאמץ ביחד להקים ועדת תכנון ובנייה רק לכפרים הדרוזיים, זה הפתרון.

אני לא אומר, חלילה, שהוועדה המחוזית בנצרת בראשותו של אורי והחברים שלו, שהם לא עושים את העבודה שלהם, להיפך, ישנו עומס אדיר מאוד שם, כי הם מטפלים בכל האזור הצפוני, זה מאות תוכניות, זה הרבה עבודה. אם תהיה ועדת תכנון ובנייה לכפרים הדרוזיים, היא תקל עליהם ותביא להם את המוגמר רק לאישור ורק לדחיפת הנושא הזה קדימה.

אנחנו היום באמת סובלים קשות, ואני אחד מהאנשים שגם סובל ביישוב שלי, ירכא, וכמוני כל תושבי ירכא. אני מודע לבעיה של עספיא ודליית אל-כרמל, ששם יש פארקים, ויש להם בעיה עם ועדת הגבולות, על זה גם צריך לבוא ולהביא את הדעת, ולגעת בנושא הזה שהוא חשוב מאוד. גם בית ג'ן, ששם יש שמורת טבע, ושאר הכפרים שאתה מודע אליהם טוב מאוד, מופיד, וגם ידידי עלי סלאלחה.

אנחנו מודעים לבעיות ואני באמת מרחם על ראשי הרשויות שנלחמים ורוצים לקדם, ורוצים להביא טוב לאזרחים שלהם, אבל ישנה בעיה מאוד קשה עם התכנון והבנייה, מעבר לכל הבעיות האחרות שגלשתם אליהם, אם זה הילודה ואם זה הבריחה, יש לנו היום אחוז, לצערי מאוד מכובד, מבני העדה הדרוזית, שלא יכולים לבנות באדמות הפרטיות שלהם ביישובים הדרוזיים, והם הולכים לערים ולקיבוצים ולמושבים, ועוזבים את הכפרים, וזה מביא לנו נזק וזה פוגע לנו ביוקרה שלנו כעדה.

אני באמת רוצה לברך אותך, מופיד, ואת חבריי לוועדה, וכל מי שיכול לקדם את הנושא הזה, אני איתך באש ובמים למען החברה שלנו. לא לחסוך ממני, אפילו אם אני באופוזיציה, זה לא אומר שאני באופוזיציה נגדך, אני איתך. אתמול ישבנו יחד, אני ואתה וידידי עלי סלאלחה עם השר לביטחון הפנים, ראית עם איזו תוצאה יצאנו משם מחוזקים? קיבלנו הבטחות, ואני מקווה שההבטחות האלה יצאו לפועל בקרוב.

אנחנו נמשיך לעשות את זה בכל מקום, לאן שצריך להגיע, אם זה להגיע ליועץ המשפטי לממשלה, אם זה לשרים, ואם זה לוועדת תכנון ובנייה, בכל מקום נילחם על מנת לקדם את הנושא הבוער והכאוב שלנו בעדה הדרוזית. אני מאחל לכם בהצלחה והמשך יום נעים.

תודה רבה, חה"כ פטין. אני רוצה להגיד לך ולכל הנוכחים, גם בזום ואני מבין שזה גם בשידור חי, אני שמח שכולנו מדברים באותה שפה, אני שמח שיש שיתוף פעולה כזה, שיתוף פעולה פורה. אנחנו עושים את זה, אנחנו נעשה את זה, ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה, כי אחדות היא עוצמה, ועוצמתנו באחדותנו.

אני רוצה לברך את חה"כ ענבר בזק, שבאמת בלי שום קשר למיקום הגיאוגרפי, היא מהצפון, אכפת לה מהצפון, אכפת לה מהיישובים שלנו, אכפת לה מהיישובים הערביים בכלל באזור הצפון, היישובים הדרוזיים. היו הרבה שיחות בינינו, וכל כולה וכל מטרתה היא באמת לקדם את היישובים, והיא לא סתם הגיעה לפה, אז אנחנו בשלב הברכה ואני מבקש להעביר את זכות הדיבור אלייך.

קודם כל, נכון, יש קשר לאיפה שאני חיה, אני חיה בגליל, כל חיי חייתי בגליל, ומבחינתי, הבסיס לזה שיהיה לנו טוב יותר במדינה הזאת זה החיים המשותפים, החיים עם השכנים שלנו. אני קודם כל מאוד מברכת על הדיון הזה, אני מברכת על הוועדה.

אני חושבת שהתכנון צריך להיות אותו דבר, פה הדיון הוא על היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, אבל כמובן שגם היישובים הבדואים, היישובים הערביים, אין הבחנה. יש הזנחה במשך שנים, כל מי שחי שם וגם כל מי שגר בסביבה ומסתובב, מכיר את זה ורואה.

אני שמחה שיש לנו סוף סוף הזדמנות באמת לתקן, גם בתקציבים ממשלתיים וגם בקואליציה שהיא מאוד מוכנה, ועם זיקה לנושא הזה של לתקן את האפליה ארוכת השנים הזאת. אז זאת באמת יריית הפתיחה, אבל יהיו עוד הרבה דיונים, אני אהיה שותפה להם, אני מסתובבת בשטח כמו שחברי חה"כ מרעי אמר, וקחו אותי ככוח עזר בתהליך הזה.

כל הכבוד, תודה רבה וברוכה הבאה. עלו פה דברים גם מחברי הכנסת עלי סלאלחה ופטין מולא שיש עליהם תשובות, אנחנו נתייחס לזה בהמשך, בעיקר לנושא החקיקה וועדות התכנון, שאכן בהחלטת הממשלה נקבע, הרי הייעוד של הוועדה הוא לוודא את היישום של החלטות הממשלה, אז יש ועדות משנה, יתייחסו לזה גם מנהלי מחוזות בהמשך, ובטח האשם יתייחס לזה.

האשם, בבקשה, יש לך מצגת. כמו שאמרתי, בשבוע שעבר הוצגה התוכנית הכלכלית, אנחנו ניכנס אל מה שנקרא רזולוציה יותר גבוהה, בהתאם לתחומים. היום אנחנו נתמקד בתכנון, אני מבקש גם להיות תכליתי, תמציתי. לאחריו יו"ר הפורום, בבקשה.

(באמצעות מצגת)

התכנון הובא בהחלטה 959 ו-2332 וגם - - -

תגביר את הקול, ותקשיבו חברים, מדובר כאן על שני תקציבים, 959, שעסקנו בזה יחד עם האשם, בהיותי גם ראש מועצה ויו"ר הפורום, גם ג'בר, שהוא הכין את תוכנית 959. נשאר שם תקציב ויש את התקציב של התוכנית החדשה. בבקשה, ותתייחס גם ליישובי רמת הגולן בבקשה.

בשלב הראשון, בהחלטות הראשונות, תקצבנו תוכניות מתאר במגזר הדרוזי וכל היישובים, אתם רואים, זה הסטטוס שלהם. אנחנו בהחלטות האחרונות, החל מ-2012 החלטה 2861, ואחר כך כל ההחלטות שבאו אחרי זה, הקצינו כסף לתוכניות המתאר של כל היישובים בעצם, כל מי שחסר לו כסף לתכנון תוכניות מתאר קיבלו את הכסף שלהם, האחרונים הם כסרא-סמיע שקיבלו עכשיו בהחלטה חדשה תקציב מיוחד לתוכנית המתאר. סך הכל מדובר על קצת יותר מ-32 מיליון שקלים.

על ההחלטה החדשה?

לא, אנחנו מדברים על כל ההחלטות עד היום.

כל ההחלטות?

זה מה שהיה חסר ליישובים בתוכניות המתאר. לאורך כל הדרך, בעשר השנים האחרונות, אנחנו רואים את הנתון הגבוה בתוכניות המתאר. החל מהחלטה 959, הכנסנו גם את העניין של תכנון בקרקע פרטית, תכנון מפורט, גם הקצינו לזה כסף בהיקפים מאוד גדולים יחסית, עד אז, 42 מיליון שקלים לתכנון המפורט בקרקע פרטית, עד היום נוצלו מתוכם 14 מיליון שקלים. התהליכים האלה לוקחים המון זמן, והביצוע הוא בהתאם.

אחר כך, בהחלטה 959, ארבעה יישובים קיבלו תקציב לא דרך מינהל התכנון, אלא דרך משרד השיכון, והם אבו סנאן, בית ג'ן, ג'וליס וסאג'ור, סך הכל 12 מיליון שקלים, ומתוכם בוצעו עד היום 28 אחוזים.

תחזור שנייה כדי שאני אעקוב. אתה מדבר על 959?

959, כן.

ואתה אומר שאיזה יישובים קיבלו תקציבים ממשרד השיכון?

אבן סנאן, בית ג'ן, ג'וליס וסאג'ור.

גם חורפיש?

לא, חורפיש לא קיבלה ב-959 דרך משרד השיכון.

משרד השיכון, לא דרך 959, אבל משרד השיכון כן מתכנן בחורפיש.

אני מדבר על תוכניות שהם באחריות שלהם.

כמה אמרת שנוצל מתוך זה, האשם?

שנייה, לפני הניצול.

3.4 מיליון בערך.

על מנת שבאמת תקיף את הכל - - -

למה?

סליחה, ברשותך חה"כ עלי, יכול להיות שיש יישובים שהתכנון אצלם הוא דרך משרד השיכון וזה לא מופיע כאן?

לא, זה לא. מה שאנחנו ב-959 זה חלק מהיישובים דרך מינהל התכנון, וחלק אחר דרך משרד השיכון.

זה בסדר, את זה הבנתי.

יכול להיות שמשרד השיכון תקצב אותם בדברים אחרים, לא קשורים להחלטה הזו.

תקצב אותם, אבל זה לא נספר פה. כלומר, יכול להיות תיאורטית - - -

נניח למשל, קרקע מדינה - - -

לא, מדובר על אדמה פרטית, יכול להיות שתיאורטית - - -

אנחנו יודעים על ההחלטות שלנו, זה מה שתוקצב במסגרת החלטות הממשלה - - -

יכול להיות שיש עוד תקציב שהוא לא מופיע כאן, מגיע למעשה ישירות ממשרד השיכון לרשות המקומית, לתכנון שהוא לא במסגרת של התכנון?

אני אישית לא יודע על זה.

אתה לא מכיר את זה? אני יודע שכן.

יכול להיות, אני מדבר על החלטות שאנחנו מנהלים.

כן, למתכננת אפילו קוראים רוזה. נדי פה מהנהן בראש, נביה גם כן היה יועץ כצוער לשלטון המקומי בחורפיש, והוא מכיר הכל. יש, ואני מבקש כאן לרשום, לבדוק עם הממ"מ האם יש עוד תקציבים שמיועדים לתכנון מהמשרדים השונים, כלכלה, משרד השיכון, בטוח משרד הפנים וזה בטח מופיע כאן, שהם לא מופיעים בתוכנית. בבקשה, תמשיך.

לא, רק רגע.

בבקשה.

אמרת שנוצל רבע מהתקציב שהוקצה.

כל הכסף מחויב, והתשלומים בפועל הם לפי קצב ההתקדמות של כל יישוב ויישוב, אבל הכסף שאמור להיות בשביל - - -

לא חשוב, למה לא נוצל? מה הבעיות? מה מנע מראדי נגם שיושב לידך כן לבצע את התכנון שלו?

תכף נשמע מראדי.

אני יכול להיכנס לזה, אבל נראה לי שראשי הרשויות יסבירו את זה יותר טוב ממני. אנחנו, מבחינתנו, הדבר שעשינו זה ששמרנו את הכסף.

כן, אמין, תדבר.

אם אנחנו לא שואלים את השאלות הקשות, לא נתקדם לאף מקום.

אוקיי.

בנוסף, בהחלטה 959 היה סעיף של תכנון ופיתוח אורבני, שבמסגרתו הקצינו כסף ליועצים ברשויות, גם יש נתון מאוד גבוה יחסית. סך כל ההקצאות והחלטות הממשלה, כולל ההחלטות החדשות 716, 717, בשש השנים האחרונות עומד על 174 מיליון שקלים, ומתוכם נוצל עד היום, לפי הטבלה, בתוכניות המתאר 25 מיליון שקלים, בתוכניות מפורטות בקרקע פרטית 14 מתוך 42 מיליון שקלים, ותכנון מפורט בארבעת היישובים 3.4 מיליון שקלים.

עכשיו, עם ההחלטות החדשות, גם ב-4798 שהייתה ב-2020 הוקצו 10 מיליון שקלים, ועדיין אין לנו נתונים על הניצול. ב-716, 717, הוקצו עוד הרבה מאוד כספים, ואני מקווה שבשנתיים הקרובות נוכל להוציא אותם.

כשאתה אומר "לא נוצל", אתה אומר שאפילו לא יצא מכרז למתכנן מטעם היישוב או מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה?

כל ההחלטות החדשות שהתקבלו לפני חודשיים, עדיין לא - - -

לא, הכסף החדש בטוח, אין צורך.

אבל כל שאר הכסף מחויב, והכסף יצא לרשויות והן מתוקצבות, הכסף שם.

מי יכול להגיד לנו איפה זה עומד? ראדי, תוכל אחרי זה להרחיב בבקשה בנושא, האם המכרזים יצאו ויש כבר זכיין, מה שנקרא מתכנן, והאם זה מופיע בניצול. בבקשה, האשם.

בשקף האחרון אפשר לראות את הסטטוס של כל התוכניות בתחומי התכנון. כאן זה הסטטוס של מתחמי התכנון בכל היישובים שתוקצבו במסגרת החלטות הממשלה. בנוסף לתכנון הזה, היה גם תקציב להסרת חסמים ב-959. גם עכשיו יש כסף להסרת חסמים, וגם זה תומך בתכנון, ובנוסף, יש לנו את הסבסוד לחיילים המשוחררים ב-200 מיליון שקלים בהחלטה החדשה, גם במסגרתה יתוכננו מתחמים חדשים, ויש כסף גם לתכנון אזורי תעשייה.

סך הכל אנחנו מדברים על סכום שלפי הדרישה של ראשי הרשויות לחמש שנים היה 100 מיליון שקלים לתכנון מפורט בקרקע פרטית, אז בשנתיים הקרובות יהיו לנו משהו כמו 50 מיליון שקלים לגליל ולכרמל, ועוד 11 מיליון שקלים ברמת הגולן לתכנון המפורט בקרקע פרטית.

סך הכל, אנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות, קצב הביצוע בעקבות אישור ועדת המשנה והוועדה המחוזית, שקצב האישור של התוכניות יגבר, ונוכל להגיע בשנה הבאה ולדווח שיש התקדמות מאוד רצינית.

תודה רבה, האשם. אתה נשאר איתנו, יהיו אליך שאלות קשות בהמשך, חלקן ממני וחלקן בטח מראשי הרשויות. בינתיים, נכנס והצטרף אלינו כבוד הרב אייכלר, חבר הכנסת מיהדות התורה שהוא חבר מהמניין בוועדה, אז אנחנו בשלבי הברכות של הדיון הראשון, נשמח לקבל ולשמוע את הברכה שלך.

ברוכים הנמצאים, אני שמחתי להזמנה של היו"ר, חה"כ מרעי, לבוא לוועדה, והכבוד הוא לי. אני חייב לומר גילוי נאות, מאז שהייתי ילד קטן עד שאבי נפטר, אבא שלי היה יותר מ-50 שנה המנהל של קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ומנהל המקומות הקדושים בגליל, אז הוא היה לוקח אותי כל השנים לכפרים הדרוזים, והוא סיפר לי עוד על התקופה שהדרוזים היו באים בל"ג בעומר עם כל מה שנקרא היום "ריקודי מירון".

מצפת למירון, זה בספר התורה.

כן, זה היה אבל גם הדרוזים מבית ג'ן ומהאזורים, כולם באו לרקוד ולשמוח בקבר רבי שמעון בר יוחאי, וגם בתקופה ההיא אבא שלי בעצמו היה הולך, למשל בסאג'ור, הוא הלך עם כל החכמים לשמוע סיפורים על הקבר של הצדיק שם, רבי ישמעאל כהן גדול, יש פה מסאג'ור מישהו?

מסאג'ור תכף ראש המועצה ויו"ר הפורום ידבר, הוא בזום. מרבית האנשים, כבוד הרב, נמצאים בזום בגלל הקורונה, מי כמוך יודע, היית בסרט הזה לא מזמן.

יפה מאוד. אני חזרתי כבר, כשאומרים לי "ברוך רופא חולים" אני אומר "ברוך מתיר אסורים", כי מי שחולה מקבל גם בידוד, אז יש לו פעמיים.

בכל מקרה, הקשר הוא קשר היסטורי רב, וגם כן, אני חייב לומר זאת כבן מיעוטים של המיעוט החרדי, אני מרגיש הזדהות גדולה מאוד עם הציבור הדרוזי והערבי והמוסלמי והנוצרי ואחרים, כי בסופו של דבר, ראיתי פה על הקיר בשם מנחם בגין משפט מאוד יפה, הוא אומר "השנאה היא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה", כך כתוב על הקיר של מנחם בגין.

אמת.

ואנחנו חשים את זה, כי רק אתמול ראיתי דיון בין קבוצה של פילוסופים, או אנשים של האליטות, שאחד מהם העז לומר שיש איזה נתק בין האליטות לבין המוני העם, ואחרים היו נגדו והיו בעדו, היה דיון מאוד מכובד. אבל בדיון המכובד הזה, וזה היה במקרה אתמול ששמעתי את זה ואמרתי לעצמי שזה בדיוק על זה, לכבוד זה כבודו הזמין אותי לפה.

הסביר את זה אחד הפילוסופים שם, שאמר, דמוקרטיה זה מאוד חשוב, אבל אם במשפחה כל הילדים בני השש ובני העשר יקבעו את הכללים ולא ההורים, אז הכל יתפרק, ולכן אסור שאנחנו האליטות ניתן לעם להחליט בעצמו ולהגיד מה שהעם רוצה טוב לו, אנחנו צריכים להיות - - -

הוועדה הזאת, ברשותך, כבוד חה"כ מרעי, היא התשובה לאותם אנשים שאומרים שהעם זה ילדים בני שש והאליטות הם ההורים שצריכים לנהל אותנו. לא. אנחנו ובפרט הציבור הדרוזי, שמשולב היום ברוך השם בכל המקומות, ואנחנו עכשיו בפרשת יתרו, בתורה אנחנו קוראים השבוע את פרשת יתרו שזאת פרשה על קבלת התורה. כמה שאני מבין, הדרוזים משתייכים או מתייחסים לנביא יתרו, נכון?

יתרו זה הנביא הדרוזי מספר אחד שלנו.

בדיוק, וזה בדיוק יוצא שפתחת את הדיון הראשון של הדרוזים והצ'רקסים בכנסת ישראל בפרשת יתרו, אז אני רואה בזה סמליות, יהי רצון שזכותם של כל הדורות הקודמים והדורות האלה וכל אלה שרוצים בטובת כל העם, גם בני השש, אנחנו וגם ההורים שהם האליטות, שכולם יחד נוכל לפעול לטובת האזרח, ואני אשמח להשתתף איתכם בדיון.

תודה רבה. מילה אחת שאני באמת חייב גם לרב אייכלר וגם לפורוש. הקשר עם פורוש הוא עוד משנת 1996, והוא תמיד בחר לבוא לחורפיש ביום הזיכרון להיות איתנו, הוא תמיד התארח אצלי בבית, אפילו אירחתי אותו בחרמון כשהייתי מח"ט החרמון, כך שהכבוד לנו שאתה איתנו, והתרומה שלך מאוד חשובה.

נעבור לכמה מילים של יו"ר הפורום, ג'בר נמצא? או שאנחנו ממשיכים? מיכל מריל איתנו?

כן, אני איתכם.

בבקשה מיכל. היינו שמחים אם היית פה, אבל הקורונה עושה את שלה.

נכון. שלום לכולם, את רובכם אני מכירה. מיכל מריל, מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה במינהל התכנון. קודם כל, רציתי להגיד שאנחנו כבר במשך אולי כחמש שנים, אפילו יותר, מקדמים תכנון מפורט ביישובים הדרוזיים, על קרקע פרטית בעיקר. זו משימה מאוד מאתגרת.

אני חייבת לומר שבתחילת התהליך אנחנו לא ממש ידענו איפה אנחנו עומדים ואיך אנחנו ניגשים לדבר הזה. היום, אנחנו כבר ברמת ודאות הרבה יותר גדולה מבחינת היכולת שלנו להתמודד עם האתגרים השונים, לא שאפשר להתמודד עם הכל, אבל אנחנו כבר הרבה יותר מכירים ומבינים.

שאלו כאן למה התוכניות מתעכבות ולמה זה לוקח זמן. אני חושבת שכולכם מבינים מה זה לתכנן בקרקע פרטית. אם נסתכל קצת על ציר הזמן, בעצם, המדינה לא השקיעה בתכנון באופן מסיבי כמו שהיא משקיעה היום ביישובים, גם בחברה הערבית וגם בחברה הדרוזית והצ'רקסית, היא לא השקיעה ברמה של תכנון על קרקעות פרטיות, אלא בעיקר איפה שיש קרקעות מדינה, לשם הלכו, וזה היה באמת סוג של משהו שבאמת הייתה חוסר יכולת להתמודד איתו.

היום יש גל גדול מאוד של תוכניות מפורטות שמקודמות, גם בחברה הערבית וגם בחברה הדרוזית, והיום לדעתי אנחנו במקום אחר. אני חושבת ששני הצדדים, גם הצד של משרדי הממשלה, וגם הצד של הרשויות, מבינים את התועלות שבתכנון שמייצר שכונות עם איכות חיים, עם שטחי ציבור. התושבים הדרוזיים והתושבים הערביים הם לא שונים ולא חריגים מהתושבים היהודיים שגם כן צריכים את אותם מתקנים בשביל הילדים שלהם.

ולכן, בעצם מה שאני רוצה להגיד, זה שאנחנו, מתוך הבנה של השטח, יצרנו מודל תכנוני שהוא מותאם לתרבות הדיור ולדפוסי הדיור של החברה הערבית ושל החברה הדרוזית. זה לקח לנו זמן להבין את זה, אבל היום אנחנו כבר די שוחים בדבר הזה. היום אנחנו מקדמים לא מעט תוכניות, אנחנו כבר עם שש תוכניות מאושרות ו-12 תוכניות שהן בהליכים סטטוטוריים מאוד מתקדמים, כבר בהפקדות ובדיונים לאישור, ויש לנו עוד 12 או יותר אפילו, תוכניות שהן כבר בשלבים מתקדמים של הכנת מסמכים לקראת הגשה.

מופיד, אתה דיברת על ועדה, אבל אני באמת חושבת שתשומת הלב של התכנון הוא בעיקר בשלב התכנון הסטטוטורי. את הנושא של ועדות אפשר לפתור עם תוספת כוח אדם, תוספת תקנים, וכולי. אני לא בטוחה שוועדה חדשה זה הפתרון, אתם חייבים להבין את האתגרים שבתכנון.

מיכל, סליחה רגע, הוועדה כרגע היא לא הדיון, הדיון הוא על התוכניות המפורטות, להציג לנו תמונת מצב שתראה לנו איפה התוכניות המפורטות.

אוקיי, אז אני הצגתי, אני אמרתי שחלק מהתוכניות אצלנו הן כבר מאושרות - - -

בסדר, סיכמנו, תני לאנשים, גם לצופים, גם לתושבים הדרוזיים שיושבים כרגע כל אחד בבית שלו וצופה, ורוצה לדעת מתי אנחנו יכולים בסופו של דבר להגיד שאנחנו אחרי הגשת תוכניות מפורטות לכל היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, זה מה שחשוב. בבקשה, הרב אייכלר.

אדוני היו"ר, לי יש שאלה בקשר ליישוב אחד, וסליחה שאני משיג גבול.

מותר לך.

יש יישוב שנקרא חורפיש, ויש לי שם כמה מכרים שממש בוכים, הם אומרים שיש להם קרקע פרטית, כמו שאמרת, הם רוצים לבנות לילדים, ואין תוכנית בחורפיש כדי להרחיב ולבנות בשביל הילדים שלהם. האם אחת משש התוכניות מדברת על חורפיש? ומתי תהיה?

אז הנה, הבאתי לך היום מתנה וגם למופיד. אתמול הגשנו תוכנית גדולה של איחוד וחלוקה, הגשנו אותה לוועדה המחוזית ברשות אורי אילן שיושב פה ומקשיב, וגם אתמול בלילה סימסתי לו והעברתי לו עותק של ההגשה, תוכנית של מתחם אחד שלקחה לנו הרבה זמן עם הרבה משאבים, של המון קונפליקטים והמון התמודדויות עם רשות העתיקות ועם הנושא של תשתיות והנושא של בעלויות, וסכסוכים ביניהם, והרבה מאוד מפגשים של שיתוף ציבור.

אתמול אנחנו הגשנו את התוכנית הזאת, וזאת באמת שמחה גדולה. יש לנו עוד שלוש תוכניות שהגשנו בחורפיש לוועדה המחוזית, שנמצאות ממש לקראת דיון, היה לנו בשבוע שעבר כבר מכינה עם לשכת התכנון לקראת הדיון. למעשה, בחורפיש, אנחנו מבחינת החלטת הממשלה די מיצינו, די סיימנו עם התכנון עצמו, והכל מתקדם כרגע בשלב הסטטוטורי.

אבל המתחם של המס המרכזית הוא בכלל בתכנון של משרד השיכון, שאף אחד גם לא יודע עליו, זה עם רוזה, והוא מתחם 2, 2א, 2(1), ושם זה באמת המס המרכזית שאנחנו לא יודעים איפה הוא, הוא עדיין לא הוגש.

בואו נמשיך, אני ואתה מייצגים את חורפיש, בחורפיש יש מתחמים, אבל בואו נדבר על הכל כדי שנדע, תני לנו תמונת מצב כללית. כמו שאמרנו, יש 100 מתחמים, מתוכם חמישה אושרו, שישה בקנה, כדי שנדע איך לתכלל את הצעדים הבאים שלנו בדיונים הקרובים.

כי אנחנו, בסופו של דבר מיכל, ואני אומר את זה כאן לכולם, לכל החברים, אם הכל היה בסדר, תאמינו לי, לא היינו יושבים פה. נכון או לא, ראדי, ואיל? לא היינו כאן.

מופיד, מה הזמן המשוער לאשר את התוכניות שהוגשו? האם זה שנה, האם זה שנתיים, עשר שנים?

דקה, אני מדבר. אל תקטע אותי, אני מבקש, אני לא קטעתי אותך, אני הקשבתי לך, אז אתה תקשיב.

אז אני אומר, אם הכל היה בסדר, לא היינו יושבים כאן, לא היינו מקימים את הוועדה, ותאמינו לי שבכלל לא היינו מתעסקים עם זה. אנחנו כן רוצים לעודד, אנחנו כולנו פה יושבים כדי לקדם את התכנון.

לכן, אני שמח לשמוע שאת אומרת שהתחלתם בצעדים איטיים וכרגע זה מהיר. האם, וכדי גם לא לגזול את הזמן שכולם כי צריך שכולם גם ידברו, האם יש לנו תמונת מצב שאומרת, יש לנו 100 מתחמים מפורטים, מתוכם חמישה הוגשו, חמישה בתנאי סף, חמישה הופקדו, סתם אני זורק מספרים. יש דבר כזה, מיכל?

קודם כל, יש דבר כזה. יש לאורי רשימה מסודרת של כל המתחמים, של כל המשרדים, אנחנו העברנו את זה גם להאשם בשבוע שעבר, עם כל המתחמים, לא רק אלה של מינהל התכנון, יש תמונת מצב.

אני רוצה להגיד משהו רק, מופיד. אני חושבת שצריך גם לנצל את הבמה הזאת לשני דברים שהם נורא מציקים ונורא קשים להבנה ולהטמעה ולהפנמה במסגרת התכנון.

הנושא הראשון, הוא הנושא של הפרשות קרקע לצרכי ציבור. זה נושא שצריך לדבר עליו, זה נושא שצריך לעשות עליו הסברה, כי בראשית התהליך כולם מסכימים, אבל ברגע שזה מגיע למגרש הפרטי של הבן אדם זה מאוד קשה לשכנע את האנשים להפריש. כמה שאנחנו מסבירים שזה לטובת שטחי ציבור, לטובת הילדים, לטובת גני משחק ורחובות עם מדרכות ותאורה וכולי, קשה מאוד להפנים את הדבר הזה, אם כי, אני חייבת לומר שיש התקדמות מאוד משמעותית.

הנושא השני, אי אפשר להחביא את זה כל הזמן, זה התגברות הבנייה תוך כדי תהליך התכנון, והדבר הזה כל פעם מחזיר אותנו אחורה. אתם חייבים להבין את הנושא הזה, וחייבים לצאת אל הציבור ולהסביר את הנושא הזה. יש לי כמה דוגמאות, שאם תרצו אני אוכל בדיון הבא להראות לכם, איך הבנייה מתפתחת לאורך שלבי התכנון על דרכים, על שטחי ציבור.

זה אומר שאתה חוזר אחורה, וצוותי התכנון צריכים לעבוד עוד פעם, אבל אין תקציב מכיוון שהתקציב מוגבל. הם מבקשים תקציב לעבור עוד פעם ולהכין עוד פעם את טבלאות האיזון, עוד 100 אלף שקלים פה, עוד 30 אלף שקלים פה, עוד מדידה ועוד ואין כסף, ואז מתחיל משא ומתן על מי מממן, והאם בכלל זה נכון לעשות את זה, האם זה הוגן לעשות את זה בכלל.

בסדר, מיכל, זה ברור לנו.

אלה נושאים שבעיניי הוועדה הזאת צריכה לתת להם במה ולמגר את התופעה הזאת.

אוקיי, שתי הנקודות האלה ברורות, אנחנו נפתח את זה עכשיו לשאלות, יהיו שאלות גם של חברי הכנסת אז אני מבקש שאלה אחת כרגע.

מה הזמן המשוער שהתוכניות שהפקדתם יהיו ברי ביצוע בתוך הכפרים ובמיוחד בחורפיש? שנה? שנתיים? עשר שנים? כמה זמן?

אני לא יודעת לענות לך על כל המתחמים. אני יודעת לענות לך על התוכניות שלנו, ואני מקווה שבתוך כשנתיים אנחנו נהיה אחרי אישור שלהם, אם כי אני חייבת לומר שיש לי בעיה בכמה יישובים, שאני כרגע לא יודעת לומר לך איך אנחנו פותרים את זה, כי יש לנו בעיות שם, אבל כמו רוב התוכניות שלנו, אני מניחה שתוך שנתיים אנחנו נסיים איתם, אבל יש כמובן עוד תוכניות אחרות דרך משרדים אחרים. צריך לראות את התמונה המלאה, אני מסכימה איתך.

אני מאוד מקווה. בסדר, תראו חברים, קיבלנו תשובה, שנתיים. אני מאוד מקווה שזה יהיה שנתיים. יש הרבה שאלות ויש הרבה התעניינות בדיון הזה, אגב. יש גם ראשי רשויות שרוצים לדבר, גם מע'אר וגם יאסר שואלים אותי ומפנים אלינו שאלות, אנחנו רוצים באמת, שוב, גם להיות ממוקדים, גם לשמוע את כולם.

למע'אר אין כבר בעיות, אדוני היו"ר.

כי זאת עיר. בבקשה, יו"ר הפורום, ג'בר חמוד, אני מבקש מאוד להיות קצר, אני מבין שהוא גם בחיפה במשרד הביטחון, אז אני מבקש שזה יהיה קצר. ג'אבר ישנו? אוקיי אז אני אבקש מראדי נגם, גם תהיה קצר וענייני כמו שאתה יודע להיות, אלוף משנה במילואים ראדי נגם.

קודם כל, בוקר טוב, אני מברך על עצם קיום הדיון החשוב הזה, אין לי כוונה באמת למהול משהו מקצועי בפוליטיקה, אני אענה כמה שאני יכול על השאלות שעלו פה. אני מברך גם את הנמצאים וגם את הצופים בזום מרחוק.

אני רוצה לדבר ישר ולעניין, גם כראש רשות, גם כבעל מקצוע מומחה בדיני מקרקעין, מבחינה כמותית אני שמאי מקרקעין, מבחינה תכנונית אני מתכנן ערים, גם מבחינה משפטית אני עורך דין, ואני גם חבר מהמניין בוועדה המחוזית.

לעניין ניצול הכסף, הכסף מנוצל בהדרגה לפי התקדמות ביצוע המתחמים. יש כסף, המתכנן לא יכול לקבל את הכסף שלו, אלא אם יגיש חלופה או יגיש לוועדה. יש הרבה דברים, יכול להיות דברים שאני לא אהיה בהם פופולרי עד הסוף, יש דברים שתלויים בנו.

חה"כ עלי, אתה חבר וידיד מקדמת דנא, יש דברים שהם תלויים בנו. אני לא רוצה לחזור על מה שאמרה מיכל, יש דברים. זה תלוי כמה זמן זה לוקח, למשל, כמה התנגדויות יש, כמה אנחנו מוכנים לקבל את ההפרשות לצורכי ציבור. כל זה טמון ומוטמע גם בסל הערכים שדיברו איתנו, אני לא אומר מוצדק או לא מוצדק, אני מדבר כבעל מקצוע, כמה הערכים של ערך הקרקע טמון בנו כחברה דרוזית, ואיך אנחנו מתייחסים לערך הקרקע בצורה מסודרת.

אני רוצה לדבר בכלל על חסמים ואיך אנחנו פותרים אותם, ולתת פתרונות ישימים. יש פה חוברת, אין לי כוונה לעבור על כל החוברת, אני רוצה להציג פה, ורוב האנשים שאני רואה פה מכיר את הדברים האלה מקרוב, אני רוצה לעבור ישר אם יש את המצגת שלי, ישר לפתרונות שבסוף, אבל אחד הדברים הוא שבתכנון מדובר על קרקע בבעלות פרטית, והיחס לקרקע פרטית ידוע לנו.

לא רק זה, אלא יש משפחות "מלאכי" זאת אומרת באותו תחום של התכנון, 80 אחוזים מהקרקעות בתחום המתחם זה קרקע פרטית, והייתרה זה קרקע לשאר האנשים.

אתה רוצה שיעלו את המצגת שלך לשקף האחרון?

אין לי בעיה, שיעלו את המצגת וילכו לשקפים האחרונים. יש בעיה פה גם בעלות על הקרקע, גם הקרקע עוברת מדור לדור, גם מי שמחזיק בקרקע היום אינו הבעלים הרשום בטאבו. יש הרבה בעיות, גם יש הרבה בעיות שתלויות במתכנן עצמו, כשמכניסים חלקי חלקות לתוך התכנון, אז צריך שכל תוכנית שהיא, ואם היא כוללנית או פרטנית, צריך לתת גמישות לתקן קווים כחולים, כמו תיקון ספר כזה, להכניס חצי דונם פה, דונם שם, שני דונם, מה שמחייב. אלה הדברים.

לכן, אני רוצה לעבור ולתת סקירה כללית. חבר'ה, לעדה הדרוזית לפני קום המדינה היו 325,000 דונם קרקע בבעלות פרטית. היום, נותרו רק 116,000 דונם, שהם 9.5 אחוזים. מתוך ה-116,000 דונם, רק 36,000 דונם הם ברי תכנון, שהם שליש, ועוד שני שליש חלים עליהם מגבלות, כמו גנים לאומיים, שמורת טבע, תמ"א 22, יער וייעור, פרוזדור אקולוגי. זאת אומרת, שעד שנת 2020 שכבר מאחורינו, למשפחה יש בממוצע חצי דונם קרקע בבעלות פרטית, וזאת האמת.

בגלל זה, כל נגיעה בקרקע נתפסת כאיום על קיום אותה משפחה. זה מזמין התנגדויות, והרבה התנגדויות. אם אנחנו רוצים באמת להתקדם, המדינה צריכה להשכיל ולתכנן על קרקע בבעלות מדינה. אי אפשר שיבוא וייקוב הדין את ההר, אדוני הרב. כך כתוב בחוק וכך תעשה, איפה עת לעשות לה' הפרו תורתך? הרי 40 שנה לא התקדם התכנון, אז עכשיו ישר מקל? קודם כל, לסיים את התכנון ואחרי זה אכיפה, 300,000 שקלים, 400,000 שקלים.

גם כשמתכננים, צריך לעשות כמו תת"ל, חלק מהאנשים שנמצאים פה יודעים על מה אני מדבר מבחינה מקצועית. צריך לתת את התקציב בצורה מסודרת, ולגדר בקרקע שיועדה למבני ציבור או בעיקר לדרכים. מה שאמרה מיכל, ידידתי, צריך לעשות את זה כמו שעושים למסילת רכבת, כשמתוכנן כביש מיד לגדר אותו ולא לחכות, עם הזמן אנשים בונים על זה, ואז ראשי הרשויות בבעיה.

אז המדינה אשמה?

אני לא יודע להגיד מי אשם, אני מציג את הבעיות עכשיו. עכשיו, אמרו תקצוב, מופיד חברי, קח כדוגמה את בית ג'ן, יש לי כסף, הכסף מיועד. זאת אומרת, ברגע שהמתכנן, שיש לו והוא לא נוצל, מגיש תוכנית לוועדה המחוזית, הוא מקבל חלק מהכסף. ברגע שהתוכנית מאושרת, הוא מקבל את הייתרה. אי אפשר לבוא ולזרוק את הכל ולהגיד שאחרי זה הוא יכול לעזוב אותי. אלה הוראות של מינהל התכנון, כולל משרד השיכון, לתת את הכסף בהדרגה לפי התקדמות התוכניות.

וזה מתכון שעובד?

כן, אלה הם גם הנחיות של משרד השיכון ומי שמממן. יש לו אבני דרך, כפי שזה נקרא, אני חושב שאני מדבר פה אל אנשים משכילים וגם האנשים ששומעים אותי מבינים, יש אבני דרך להתקדמות של תוכניות וכך משולם הכסף.

אני נותן את בית ג'ן עכשיו כדוגמה. בבית ג'ן חסר לי עכשיו, בשביל כל אלה שנתנו להם ציפיות לחוק החשמל, 20 מיליון שקלים. עכשיו יש לי מתכננים שזכו במכרז כדת וכדין, אבל אני לא יכול לחתום איתם על חוזה בגלל שאין סעיף תקציבי, זה חוק במדינה.

אני שמעתי את זה כבר פעמיים, אתם כראשי רשויות - - -

הנה, האשם לידך. שיעביר כסף בשביל לפתור את הבעיה.

אם אני אגיד לו לא, תבואו אליי בטענות. תביא הרבה כסף.

חה"כ עלי, ראדי, השאלה שלי היא, ואני שמעתי את זה פעמיים, היא שהתקציב לתכנון המפורט, שעבר לראשי הרשויות בהסכמה של ראשי הרשויות, ואפילו הייתה הסכמה, כפי שהבנתי, שיעבור למשרד השיכון ולא למשרד הפנים. גם לגבי גובה התקציב, הבנתי שזה מתואם עם ראשי הרשויות.

אתה מציג פה ואומר שאתה צריך עוד כסף. הרי, בינינו, ואנחנו כולנו יודעים, מבחינה מקצועית כדי לתכנן דונם, היום המפתח לדונם הוא 8,000 שקלים בערך. ניקח את בית ג'ן, אתה ראש המועצה בבית ג'ן, ואחרי זה נעשה השלכה על מה שאתה תציג מבית ג'ן לגבי שאר הכפרים.

כמה דונמים של תכנון מפורט אתה צריך עכשיו בבית ג'ן, אתה יודע להגיד לי?

כן.

כמה?

אני עכשיו רץ בארבעה מתחמים, נשאר לי - - -

לפחות 2,000 דונם, נכון?

כן, עם המרקם הישן כן.

אז בוא נעשה את החישוב של 8,000 כפול 2,000 כפול כל היישובים, כי היישוב שלכם יחסית בינוני, חורפיש קטן ודליית אל-כרמל יותר גדול. ככה צריך לבנות את התוכנית התקציבית. נכון שנאמר כאן שבסוף צריך לבדוק.

לכן, לנושא התקציבי אנחנו נקדיש דיון, האשם, כדי לראות איך אנחנו יכולים לעשות הסטות תקציביות מסעיף לסעיף, כדי שאתה כראש רשות לא תקום ותגיד שחסר לך כסף.

תשמע, על אף שאני שמאי ולא מעריך, אני אומר לך במדויק, בשביל להשלים את התכנון בבית ג'ן ובשביל לעמוד בציפיות שמצפים ממני כראש רשות, חסר לי 20 מיליון שקלים, ויכול להיות שזה יהיה בהדרגה. אני יודע לדייק.

יפה, אתה גם לא מדבר, וזה לא הדיון ואנחנו נעשה דיון בתכנון תשתיות, בהמשך נדמה לי עוד שבועיים משהו כזה, אנחנו עושים דיון על נושא תכנון תשתיות. סיימנו את התכנון המתארי, הפקדנו והגשנו את תוכנית המתאר המפורטת, מתחילים להוציא היתרים, ואני עכשיו צריך לתכנן תשתיות, ואיל צריך לתכנן עכשיו תשתיות אצלו, מה התכנון הזה לא עולה כסף?

זה כולל את הכביש בבית ג'ן, אדוני ראש העיר?

לא.

לא, זה לא כולל את הכביש ולא כולל את בית הספר, וזה לא כולל את המוסדות הציבוריים, חה"כ אייכלר, לכן צריך להכפיל את ה-20 מיליון, והוא יצטרך לפחות 80 מיליון כדי להגיע לתכנון נורמלי ושווה ליישוב היהודי, וזה המפתח של החישוב. בבקשה.

אני פה מייצג את רוב ראשי הרשויות. אבל בית ג'ן, בירת הבגרויות של מדינת ישראל כבר עשר שנים, יש לומר שזה בזכות מי שיושב לצידך מימין שהיה מנהל בית הספר. יש לנו מעל 600 סטודנטים,2,500 אקדמאים, לצערי גם אחוז הנופלים הוא הכי גבוה במדינה, אבל מבחינת תשתיות, אדוני, אני מפגר ב-50 שנה.

אני יודע כמה כסף אני מקבל לתכנון או לפיתוח, לעומת מה הצרכים והצורך לעשות מיפוי. זה המצב, זה המצב בבית ג'ן. בית ג'ן ידוע בתור היישוב הכי גבוה בארץ, עזוב את רמת הגולן ידידי ואיל, תישאר בצד עכשיו, בבעיות קשות טופוגרפיות. הקרקע הכי ישרה אצלי זה 40 אחוזי שיפוע, אז יש הרבה בעיות. זה מאתגר אותי לבוא ולנהל יישוב כזה מפואר, אבל אני רוצה לדבר מבחינה מקצועית תכלס ואחרי זה אני אחלק חוברות.

על מנת לפתור את הבעיות באמת, צריך תחילה תכנון ואחרי זה אכיפה. מתן פתרונות נקודתיים לכל המבנים הקיימים שנמצאים במצב כזה או אחר שהוא אחרי הקו הכחול. צריך לדעת לפתור את הבעיות, אי אפשר להשאיר משהו מאחור. אני לא רוצה להביא פתגמים שבי אישית כקצין צה"ל הם גם פוגעים, אני לא רוצה להשאיר אף אחד מאחור, רוצים שכולם יהיו בפנים.

הכשרה ומתן סמכויות לוועדות המרחביות זה לא באחריותי כראש רשות, צריך להסמיך אותם לפי תיקון 101 לוועדות עצמאיות, ואז זה פחות יהיה תלוי בוועדות למיניהן, ולתת להן את הסמכות. אותה ועדה שקמה עכשיו לפי החלטה 716 צריכה שיהיו לה סמכויות כמו ועדה מחוזית, גם סמכות, לדעתי המקצועית האישית, לדון בהתנגדויות. למי שלא יודע, לכל התנגדות יש חוקר ומישהו צריך לשלם לו כסף, וזה לוקח זמן.

שינוי המבנה הארגוני של מחלקות ההנדסה. חבר'ה, אי אפשר לבוא ליישוב, אני לוקח את בית ג'ן כדוגמה עם 13,000 תושבים, במקרה בבית ג'ן יש מהנדס אחד אבל יש יישובים אחרים גם עם חצי משרה, איך אפשר לנהל את זה? דיברתי על זה כל הזמן, צריך להעצים עוד, שיהיו שם חמישה מהנדסים והיו חמישה מהנדסים. בין כה וכה אנחנו מבזבזים את הכסף.

הנקודה ברורה, ראדי.

צריך למנות פרויקטורים לליווי התוכניות המפורטות. צריך לגרוע את כל הקרקעות שנמצאות בייעודים שמגבילים פיתוח, כמו בדליה ובעספיא שיש שם גנים לאומיים, כמו בבית ג'ן ושאר היישובים מסביב שיש שם שמורת טבע. אני מדבר על קרקעות מעובדות מקדמת דנן 400 שנה, תגרעו את זה, לא צריך, תנו ליישובים להתפתח בעצמם. ובהיעדר יכולת לפתח ביישובים האלה, מר עלי, הנה אני אומר לך למה צריך רק יישוב אחד.

הגישה שלי היא לחזק את היישובים הקיימים בשכונות חדשות, אבל אם יטילו עליי מגבלות של פיתוח, אני מוכן להרים את הכפפה, לא על קרקע של נכסי נפקדים, כי אני יודע מבחינת ערכיות אני לא אסכים והשייח'ים לא יסכימו.

יש לי קרקע שהמדינה הפקיעה אותה בשנת 1953 מול איילת השחר, היו שם 14,000 דונם והמדינה הכירה בשליש, איפה עוד שני שליש? ואותה הכרה של שליש, עדיין הרבה אנשים לא קיבלו את הזכויות שלהם, ואותם אנשים שקיבלו את הזכויות שלהם, נתנו להם קרקע חלופית שהיא אותה קרקע מופקעת היום, אם זה צומת שבע ואם זה למוביל המים ואם זה לכל מיני דברים, אלה החסמים, אלה החסמים הלוהטים.

מובן, בסדר.

אני רוצה לסכם בכמה מילים, אני לא רוצה להציג את כל החוברת.

בבקשה. אגב, אנחנו עושים דיון מיוחד על הסרת חסמים, שראדי יצטרך לבוא להציג את כל המצגת בצורה מסודרת. בבקשה, ראדי, תתכנס.

יהיה דיון על בית ג'ן, אדוני היו"ר, כי הכביש בבית ג'ן יכול לפרנס את בית ג'ן ולפתח אותה.

נדבר על זה, יהיה דיון על תיירות באזור של בית ג'ן והגליל.

הלוואי ואמן, אדוני הרב, שמישהו יקשיב וישמע ממני, אני סך הכל שלוש שנים שם, עם כל מה שהיה, ארבע מערכות בחירות, קורונה. צריך לפתור את הבעיה של בית ג'ן מהשורש, ולגרוע את הקרקעות האלה משמורת טבע.

דרך אגב, הנה אני אומר את זה פה וזה מוקלט, הישיבה הזאת בוועדה הזאת תיכנס להיסטוריה. יכול להיות, אני תמיד צריך לקחת ריזיקה, הכרזה הייתה בחטא. אני ניתחתי משנת 1921 עד עצם היום הזה מה עשו בבית ג'ן, אז לפחות כבעל מקצוע אני יודע, יכול להיות שההכרזה של שמורת טבע הייתה בחטא.

צריך קודם כל תקצוב מלא בשביל להתקדם. חבר'ה, צריך לתקצב, אפשר לרכז כמה חסר לכל יישוב. יישום החלטה 664 מדצמבר 2020, פתרון לחסמים תכנוניים שקיבלה החלטת ממשלה של ממשלת ישראל, ויש שם הרבה פתרונות. תכנון יותר על קרקע מדינה ופחות על קרקע פרטית, הרי כולנו נכנסים בקיר. בן אדם, ואמרנו שיש מגבלות, אלה שמחזיקים הרבה קרקעות, הוא אומר לך, למה הוא צריך להפריש 30 אחוזים, יש לו 50 דונם אז למה הוא צריך לתת 15 דונם, בתפיסה שלהם.

לכן, צריך שהתכנון יהיה יותר על קרקע של מדינה. דיברנו על תגבור מחלקות ההנדסה. דיברתי גם לגבי יישוב חדש, למה לא שניים ורק אחד, ועדיף לחזק את היישובים הקיימים בשכונות חדשות. תודה רבה שניתנה לי ההזדמנות, יש הרבה מה לומר אבל הזמן קצר. תודה רבה.

תודה רבה, תכף אולי יהיו שאלות. יעל, בבקשה.

תודה, כבוד היו"ר. ראשית, ברשותך אני רוצה לברך את האורחים שהגיעו מרחוק, ראשי הרשויות ובעלי התפקידים הנוספים, שכנים גם שלי, חברים, עם חלקם יש לי היכרות כבר שנים גם ממעגלים מקצועיים וגם ממעגלים חברתיים, זה משמח ומכבד לראות אתכם פה במשכן הזה. אני חושבת שבזום נמצא מר אורי אילן שהוא גם חבר שלנו מהגליל ושותף באמת, ואני מניחה שנוספים.

תכף אורי ידבר גם.

עיקר הברכות לך, אדוני היו"ר, זאת באמת ישיבה חשובה, משמעותית, יחד עם השותפים, גם מהקואליציה, גם מהגליל, גם מהאופוזיציה, אנשים שלדעתי הלב שלהם נמצא במקום הנכון, ועוסקים אולי בפעם הראשונה בבית הזה, באומץ, בסוגיות שמעניינות מגזר במדינת ישראל.

חה"כ סלאלחה, אני לא אפול לפתגמים כמו שאמרנו אתמול בערב, אחינו בנפש, הייתה לנו על זה שיחה ארוכה אתמול, אז את זה אנחנו נשאיר, זה חשוב גם. אני כן מאמינה בטקסים ובפתגמים ובמסורות, וגם להם בהחלט יש מקום, אבל אני באמת חושבת שהחדר הזה, בהובלת היו"ר, הוא חדר מקצועי, פרקטי, של עשייה.

אני בטוחה שחה"כ מרעי יוביל את זה להישגים, אני חושבת שאין פה מחלוקות של אופוזיציה וקואליציה, יהיו מחלוקות על מה יהיו סדרי העדיפויות, האם קודם בית ג'ן, האם קודם חורפיש, האם קודם חינוך, האם קודם פיתוח כלכלי, זה שיח לגיטימי, יהיו כמובן מחלוקות על משאבים, אני לא יודעת אם יש פה נציגים של אגף תקציבים?

יש פה את ראש הרשות.

זה נחשב כמו אגף תקציבים? אני לא יודעת.

הוא אחראי על התוכנית הכלכלית, הוא יו"ר הרשות, יש את הרשות לפיתוח הכלכלי ביישובים הדרוזיים, ויש גם את הנציגים של המשרדים האחרים, מהאוצר ועוד.

תודה על ההבהרה, זה מחבר אותי בעצם לאמירה - - -

זה הולך לפי הגודל. כל הדרוזים לא עולים למדינה הזו פרומיל מתקציב מדינת ישראל.

ואולי השאלה, חה"כ סלאלחה, היא מה קורה כשלא משקיעים, האם מישהו בודק מה המחיר האלטרנטיבי כשלא משקיעים ביישוב, או בחינוך, או בתשתיות אחרות? אני חושבת ששם המחיר, כמובן כמו תמיד, יהיה הרבה יותר גבוה, ולכן, לנו כמדינה בהחלט שווה להשקיע גם ביישובי הדרוזים, ובגליל ובגולן בכלל.

לצערי אני איחרתי כי הייתי בדיונים אחרים, כולל בהצבעות בוועדת הכספים, אבל גם אדוני היו"ר וגם החברים האחרים יודעים שהם יכולים לראות בי כתובת בוועדת כספים, לכשהדברים יגיעו לשם, ואני מקווה שהם יגיעו במהרה.

אדוני היו"ר, כשהצגת את האשם חסין, חששתי מזה. אני בעצם באתי ללמוד פה, להיות קשובה כמה שאפשר, כי כמו שאמרתי קודם, מבחינתי אנחנו צריכים די מהר להגיע לתוכנית פרקטית, לתעדף, לתקצב, להצביע על זה, ולצאת לדרך.

אז אני מברכת את כולם, יישר כוח, אני לרשותכם, ושנצליח במהרה.

תודה רבה, חה"כ יעל. בשביל הגילוי הנאות, יעל ואני מאותה סיעה, מאותו אזור, אותו אשכול, ועסקנו רבות ביחד, גם בתכנון ופיתוח של הגליל המערבי. היא חברה אמיתית לדרך, אכפת לה, ולא סתם היא הגיעה לפה, אז באמת תודה, יעל.

חברים, אני גם מפנה את הדברים לחה"כ פטין, זה בסדר, תכף כולם ידברו, יש הרבה שאלות, יש שאלות גם מראשי הרשויות ויש עוד ראשי רשויות שרוצים לדבר. תאזרו בסבלנות ואנחנו נגיע לכולם. אם לפטין יש שאלה אז תעלו את פטין לשאלה, ומיד אחרי זה אני אבקש שג'בר, אם הוא זמין, שיעלה.

כן, אני רוצה לשאול את גברת מיכל מריל בנוגע להתייחסות שלה לוועדת תכנון ובנייה מקומית לכפרים הדרוזיים.

אורי תכף יתייחס לזה.

אני אומר, ואמרנו את זה בעבר, גם השר חמד עמאר ממשרד האוצר, שכן ביקשו ורצו שתהיה ועדת תכנון ובנייה לכפרים הדרוזיים, שייתן. שייטיב ויעשה את העבודה. אני רואה בתוכנית ההעצמה שהכנתם בממשלה הנוכחית 3 מיליארד שקלים, בעמוד מספר 3 סעיף 2: "הקמת ועדת תכנון מגזרית בסמכות ועדה מחוזית בתקציב של 2 מיליון שקלים לכפרים הדרוזיים".

דבר נוסף, את זה צריך להוציא לפועל בכל מחיר כי זה יעשה טוב לראשי הרשויות. שמעתי את ידידי ראדי נגם, והבעיות הן לא רק בבית ג'ן ובחורפיש, יש לנו בעיות בדליה, עספיא, ירכא, שלאנשים אין תכנון.

בכל היישובים.

נקודה חשובה נוספת, תכנון קרקעות פרטיות שונה מקרקעות מדינה. אצלנו, הצפיפות היא שבדונם אחד יש שש יחידות דיור.

אנחנו חוזרים על אותם דברים.

מיכל, גברתי, איך את יכולה לבוא ולבקש ממני, שיש לי דונם אחד ואני צריך לבנות בו שש יחידות דיור? אם נסיר את החסמים, ואם אנחנו נראה את הנקודה של ההפרשות, אבל אתם דורשים מאיתנו 30-20 אחוזים מדונם אדמה לצורכי ציבור, ואנשים כבר בנו. מאיפה הם ייתנו את ה-30 אחוזים, או את ה-25 אחוזים? מספיק שהמדינה שלנו, שהיא שלי ושלך ושל כל אחד, מספיק מה שהיא הפקיעה מהאדמות של הדרוזים, לא נשארו לנו אדמות פרטיות.

חה"כ פטין, הדברים ברורים.

תואיל המדינה ותיתן לנו חלקות חיילים משוחררים ותתקצב את זה, ותיתן את זה לחיילים המשוחררים כמו שנותנים לחברינו הבדואים בדרום. כל חייל משוחרר או כל אזרח בגיל 18, מקבל 450 מטר אדמה לבנייה, איפה אנחנו הדרוזים בנושא הזה?

בסדר, הדברים האלה ברורים. אני מבקש, מיכל תכף תענה, התשובות קיימות, יש ועדות משנה ואני אתייחס לזה.

עוד נקודה חשובה, מופיד, איחוד וחלוקה בכפרים הדרוזיים.

כן, אתם תעלו את הדברים, חברי הכנסת.

למשל בבית ג'ן יש חרם על איחוד וחלוקה, גם לנו בירכא וגם במקומות אחרים.

זה ברור, פטין, תן לנו - - -

אני אשאל שאלה נוספת, והאשם שיענה לי גם. עשרה מיליון שקלים שאתה אומר שלא בדקת, שנה וחצי - - -

אנחנו מדברים על התכנון המפורט, פטין, לא על התוכנית הכלכלית.

4798 עשרה מיליון שקלים, כספים רבים הוזרמו לתכנון ובנייה. כמו שאמר, אני רואה ואני בן שכונה דרוזית, ראשי הרשויות המקומיות שעושים עבודת קודם בתכנון ובנייה, מדוע אין לג'בר חמוד בעיה בתכנון ובנייה, והוא ניצל את הכסף ועשה רבות למען התכנון?

בסדר, השאלות ברורות. בוא ניתן גם לאחרים לדבר, אתה מבין את זה, אתה חבר בוועדות, צריך גם לתת לאחרים. אני מבקש שידבר יו"ר פורום ראשי הרשויות שנמצא בזום, ג'בר, ואני גם מבקש שוב, שתהיו קצרים וממוקדים. ג'בר, כמה פעמים ניסינו שתעלה אבל לא הצלחת לעלות, אני מקווה שהבריאות בסדר.

הבריאות בסדר, הייתי בפגישה באגף חיילים משוחררים, סיימתי את הפגישה כרגע. חברים, אני מברך על הכוונות, לכולנו בהחלט יש כוונות טובות, אבל אנחנו נבחנים בתוצאות, ואני לא אופטימי לגבי התוצאות בכל נושא התכנון. אני חייב להיות קצר וקולע.

דבר ראשון, בהחלטת הממשלה האחרונה, בנושא של הקמת יישוב דרוזי חדש, העמדה האישית שלי היא שצריך להרחיב את היישובים הקיימים, בעדיפות להקמת יישוב חדש שעלול להפוך ליישוב בעייתי של כל הנפלטים הבעייתיים מהיישוב, ואני לא רוצה להיות שם.

דבר שני, אם כבר יישוב חדש, אנחנו מבקשים שהקמת היישוב החדש תהיה על קרקע היסטורית של העדה הדרוזית, כמו שטח אש 100 לדוגמה, שהיום הוא פשוט שטח מרעה שהופקע מהדרוזים, במקרה הזה תושבי בית ג'ן. אפשר להקים יישוב על קרקע דרוזית במקור, בהיסטוריה, ואנחנו לא צריכים להקים יישוב באזור טבריה, בחיטים. אני מצטרף להתנגדות של ראש המועצה האזורית שם, אייל.

דבר נוסף, אדוני היו"ר וחברים, ותרשמו את מה שאני אומר, החסמים בנושא התכנון הם פתירים, הם ניתנים להסרה, הכל תלוי בכוונות וברצון האמיתי להסיר את אותם החסמים, וכל עוד החסמים לא יוסרו, אפשר לתת מיליונים ועשרות מיליונים ותקראו לזה איחוד וחלוקה, והפרשה של 30 אחוזים, כשאנחנו אומרים הפרשה של 30 אחוזים אז זה לאותו אזרח שכבר הפקיעו לו 50 אחוזים בלי תשלום למדינה.

החסמים האלה הוצגו לא פעם, הן למשרד המשפטים ולמשנה היוצא ארז קמיניץ והן לכל גורמי התכנון, הם מקשיבים, שומעים וממשיכים כאילו כלום לא קרה. אז בכללים הקיימים ובחקיקה הקיימת של חוק התכנון והבנייה במדינת ישראל, כשהוא בנוי על מנת לתת מענה לקרקע מדינתית והוא בשום פנים ואופן לא נותן מענה ליישוב שהוא בן מאות שנים, עם קרקע ועם בנייה עתיקה בנות מאות שנים, כשנכון להיום המתאר והפרוגרמה אומרות לבנות שש יחידות דיור בגרעין היישוב, אבל אי אפשר לבנות אפילו בלוק אחד, כי הבינוי עצמו והביסוס לא בנויים לשש יחידות בינוי. הבעיות רבות.

צודק.

הבעיות הן רבות, אז אנחנו עכשיו טוחנים מים, אם משרד המשפטים, יחד עם מינהל התכנון, יחד עם הוועדה המחוזית או הוועדות המחוזיות, יחד עם חברי הכנסת, לא ניזום שינוי חקיקה והתאמתה לתכנון על קרקע פרטית, אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שלוש שנים באותה נקודה.

דבר אחרון, אני כדרוזי, וכראש מועצה, וכיו"ר פורום, אני פונה לחברי הכנסת ללא יוצא מן הכלל, אבל בוודאי לחברי הכנסת בני העדה שלי, אתם צריכים לעמוד ולשים וטו על הקפאת הליכי האכיפה האגרסיביים, הלא מוצדקים, שנכון להיום בעקבות התיקון, מה שנקרא חוק קמיניץ, כרגע בזמן שאנחנו מדברים יש אנשים שעכשיו משלמים מאות אלפי שקלים. בגלל זה, הם לא שולחים את הבן ללימודים, ואז הם נהיים עבריינים, עשו אותם עבריינים.

מבנה שקיים 40 שנה, עכשיו פתאום רוצים שהוא יעתיק את המבנה או את העסק, והעם מצפה לזה מכם. עזבו תקציב, עזבו הכל עכשיו, אנחנו מצפים מחברי הכנסת הדרוזיים לקום ולהגיד לממשלה הזאת, כמו שעשה מנסור עבאס עכשיו בשביל הבדואים בדרום, כל עוד שלא מקפיאים את הליך האכיפה באופן מידי, עד להשלמת התכנון כמו שאמר ראדי נגם, אנחנו - - - (תקלה טכנית בזום) זה מה שאנחנו מצפים.

עכשיו אנחנו נמנע בנייה חדשה, בוודאי. בנייה חדשה, אנחנו והאכיפה ביחד נגד בנייה שתהיה חסם לתכנון העתידי, אבל אם יש מבנה שהוא קיים, שהוא לא מפריע לתכנון העתידי, אז למה שעכשיו אותה משפחה תשלם מאות אלפי שקלים, כאשר בעוד שלוש שנים היא תוכל להוציא היתר?

לכן, מסמך מדיניות, לא מדיניות, האכיפה לא הולכת לפי מדיניות, הכל דיבורים. בכל היישובים הדרוזיים היום משלמים מיליונים של קנסות. אנחנו סוציו שלוש, עם חוק קמיניץ אנחנו נרד לסוציו שתיים. זה מה שיש לי להגיד. הסרת חסמים זה תנאי לפני הכסף, זה תנאי לקידום התכנון.

תודה רבה, הדברים באמת ברורים.

החלטת הממשלה שדיברתם עליה, שאושרה לאחרונה, אני לפחות כיו"ר פורום לא חותם עליה, לא הייתי שותף, זה הוכרע על ידי אגף תקציבים, הם לא לקחו בחשבון שום חסם ושום מגבלה. אתה דיברת על תכנון לביצוע, אחרי שיש תוכנית מפורטת מאושרת, כמו בסאג'ור שיש לי תוכנית מפורטת מאושרת, אבל אין לי כסף לתכנן את התשתיות, אין לי כסף לפרוס את הכבישים.

אז בינתיים אנשים יבנו, וככה זה יהיה, חתול ועכבר ואנחנו רצים אחרי הזנב, לצערי, כי אין תוכנית מקיפה של כל הדברים שמסביב. אני לא רוצה להרחיב, אם תרצה - - -

כן, נעשה דיון נוסף על הסרת חסמים.

אני אשלח לך את החומר באופן מסודר. יש מטע בבית ג'ן שכל שנה עוקרים אותו, פעם זה שזיפים ופעם זה ענבים, וצבעו אותו שמורת טבע. שיענו לי היהודים איפה במדינת ישראל קרקע פרטית שהיא מטע מעובד היא צבועה שמורת טבע? אין לי הסבר אחר חוץ ממדיניות. תודה.

תודה רבה על הדברים, אמרת דברים גם מדם ליבך, גם מהשטח, וגם מהניסיון. יש פה עוד שאלות, אנחנו נשמע עכשיו את ראש המועצה עין קיניא, ואחרי זה ניכנס לשאלות.

רוסלאן, אני מבקש שאחרי זה תתייחס לדברים שנאמרו פה לגבי הקפאת ההליכים של הצווים המינהליים וההריסות המינהליות, איפה אנחנו עומדים בזה? זה עדיין בעוכרינו, זה עדיין רודף אותנו בכל מקום, כולם כאן דיברו בצורה הכי מפורשת, וזאת אגב סיבת ההתכנסות כאן, תנו לנו לסיים את התכנון אצלנו, ואחרי זה תביאו את תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה ואת חוק קמיניץ.

אני כבר התחלתי לגלגל תיקון חקיקה בנושא, אבל זה יהיה בדיון אחר, תתייחס אחרי זה לדברים שעלו כאן. בבקשה, ראש המועצה עין קיניא, חברי הטוב.

שלום לכולם, תודה חברי היקר ויו"ר הוועדה, חה"כ מר מופיד מרעי, אני מאוד מודה לך על הזימון ועל ההזדמנות הזאת להציג את הבעיות החיוניות שלנו. מי כמוך יודע כמה בעיות יש במגזר, ואני חושב שכולנו נרתמים לאותה מטרה, והיא בעיות תכנוניות. תודה לכל חברי הוועדה, חברי הכנסת, לעמיתיי ראשי הרשויות, ולצוות המקצועי.

אני אדבר על כל הבעיות בקצרה, עמיתיי דיברו על הרבה בעיות ונגעו בכמה דברים, אבל יש עוד נושאים שנוגעים לאזור רמת הגולן. אנחנו קודם כל התחלנו בתוכנית כוללנית שהגשנו, הייתה לנו ישיבה יחד עם מינהל התכנון והוועדה המרחבית, והוועדה המליצה לוועדה המחוזית להגיש את התוכנית, אבל בכל זאת, עדיין יש לנו את הבעיות הייחודיות של הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן.

אחת הבעיות היא רמ"י, יש לנו הרבה התנגדויות בהוצאת היתרי בנייה, ביישובים הדרוזים ברמת הגולן וספציפית בעין קיניא, כי בעין קיניא יש לנו הרבה אדמות של רמ"י, ושם יש מחלוקת על האדמה הפרטית שלנו, התושבים. רמ"י בא ונוגע ממש באדמות שלנו, אנחנו, כראשי רשויות, שומרים על אדמות המדינה לצורך הציבור, ומצד שני, אני גם רוצה לשמור על האדמות שלנו, אדמות התושבים, שאנחנו ירשנו אותן מאבותינו. זה החסם הראשוני שנוגע לנו בהיתרי הבנייה.

בעיה שנייה, עמיתי ג'בר חמוד גם כן נגע בה, היא שמבחינה טופוגרפית היישובים הדרוזיים ברמת הגולן מתמודדים עם טופוגרפיה קשה, גם כן בית ג'ן, חורפיש, ועוד כמה יישובים. אחוזי הבנייה הם 6-4.5 יחידות דיור לדונם, כאשר בטופוגרפיה קשה מבחינה הנדסית ותכנונית, ויעיד על זה חברי ראדי נגם שהוא המומחה בתחום, קשה לבנות בסיטואציה כזאת עם אחוז כזה של 6-4.5 אחוזים, ואצלנו הטופוגרפיה היא 40-30 אחוזי שיפוע.

ב-40-30 אחוזי שיפוע לא בונים אפילו, במקומות אחרים בוטלו שכונות שלמות כי אחוז השיפוע היה מעל 25 אחוזים.

אז תתאר לך. אני אתן לך, אדוני היו"ר, דוגמה פשוטה. אנחנו עכשיו הגשנו את התוכנית והגשנו הערה. כאשר במינהל התכנון תכננו עם ראש הרשות הקודם, וכמובן שחלילה שאפגע במישהו, אבל מי שתכנן את התוכנית, הגדיר את המקום, שהוא בצוק בגובה של 20 מטרים אם לא יותר, כאזור מגורים, תתאר לעצמך את זה.

אמרתי למתכנן שאנחנו חייבים עכשיו לתקן, הוא אמר שהם לא יכולים כי יש פגיעה באדמה ויהיו להם תביעות. אם מישהו בעבר טעה, זה הזמן שאנחנו נתקן וניתן הזדמנות לאותו תושב שיבנה במקום ישר, ואם אנחנו נמשיך בטעות של הקודמים אז לא פתרנו את הבעיה.

גם אצלכם מדובר כאן על שש יחידות לדונם?

שש יחידות. אני הבאתי מהנדס מתכנן שהוא היועץ של המועצה, והוא הביא נתון שאומר שמבחינת השיפועים והטופוגרפיה של הכפר, 2.5 יחידות דיור לדונם זה המצב האידאלי שאנחנו צריכים להתייחס אליו.

דבר נוסף, גם מבחינת שטחי שיפוט. אנחנו, היישובים הדרוזיים מאז ומתמיד ירשנו שטחי שיפוט, ומאז ההכרה ברמת הגולן כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, הציבו לנו את העובדה הקיימת, שטח שיפוט, ושום דבר לא השתנה.

איזו ועדה גיאוגרפית היא שלכם?

צפון.

יש שתי ועדות גיאוגרפיות, אחת של הגליל המערבי ואחת לגליל המזרחי. אתם כלולים או שיש ועדה גיאוגרפית לרמת הגולן? מה אתה יודע?

אני באמת לא יודע על זה כלום, אבל ממה שאני יודע אנחנו - - -

טוב, אנחנו נבדוק את זה.

העמקים.

העמקים? טוב.

שטח השיפוט של הישוב זה לא יכול להיות שאדמות עין קיניא או מג'דל שמס או בוקעאתא או מסעדה ואני אתייחס גם לע'ג'ר, נמצאים בשטח השיפוט של מועצה אזורית גולן. אנחנו צריכים לשייך ולשנות את שטח השיפוט של היישובים הדרוזיים ולהכליל את האדמות שלנו. זה גם לא יכול להיות שחלק מהאדמות של מועצה אזורית גולן נמצאים בשטח השיפוט של עין קיניא, אז אנחנו צריכים לעשות הסדר כאן.

אתה לא היית בוועדה גיאוגרפית? אני יחד איתך, בביקור הבא, אני אשב יחד איתך.

תודה, אדוני היו"ר. הייתה לי ישיבה עם המועצה האזורית גולן, ומבחינתנו כראשי רשויות יש הסכם ראשוני שאנחנו נקים ועדה גיאוגרפית ונעשה שינוי בגבולות.

זה חשוב מאוד אצלכם.

מבחינת אדמות והסדר אדמות ברמת הגולן, מי כמוך יודע שאין לנו גוש וחלקה. אני היישוב הראשון שהתחיל בהסדר אדמות ברמת הגולן.

יש תהליך שרמ"י מובילים כדי לרשום בסוף - - -

נכון מאוד, עכשיו אני התחלתי כבר בתהליך.

פעם זה היה בצבא, עכשיו זה הועבר לרמ"י.

אני התחלתי בתהליך של הסדרי האדמות, והיום אנחנו נתקלים בהרבה בעיות. האדמות שאנחנו ירשנו אותם מאבותינו, אתה יודע שהמסמכים שיש הם "חג'ה" (מסמכים המעידים על בעלות על קרקע או נכס) אין טאבו. היום המדינה החליטה, ואני הלכתי - - -

אגב, בלי שום קשר לדיון שלנו, אני אומר לך שזה צעד שלהערכתי הוא הכי מתבקש והכי נחוץ, מזמן היה צריך לכל תושבי רמת הגולן הדרוזים, הם באותה בעיה ואני שמח שאתה אומר את זה.

אין ספק, אדוני היו"ר, ובגלל זה אני התחלתי. ראיתי חשיבות רבה בהסדרי האדמות ביחד עם מכובדי הכפר, והתחלנו את התהליך להסדר באדמות. אבל, גם כאן אנחנו נתקלים בבעיה, ואני חוזר לאותו חסם ראשוני שלנו שהוא רמ"י, בהצגת המסמכים של האדמות.

לא יכול להיות שאנחנו ירשנו את האדמה מאבותינו, והיום כמובן יש מסמכים כמו חג'ה ומסמכים כאלה, אז אנחנו צריכים לפתור את הבעיה.

מעולה, אז כדי שאנחנו נוכל להתקדם, אני כבר עכשיו מודיע שהוועדה מקבלת החלטה לקיים דיון מיוחד לכל יישובי רמת הגולן והפיתוח שלהם. נדבר בדיון הזה, ונזמן גם את רמ"י ואת כל הנציגים הישירים שנוגעים בנושא הזה, הוא מאוד חשוב.

תודה, אדוני היו"ר, ושיהיה לנו בהצלחה לכולם.

תודה רבה. אנחנו נעלה את ראש המועצה המקומית ג'וליס, נבואני, שהוא גם מתקדם בנושא התכנון המפורט מול הוותמ"ל. נבואני, בבקשה.

שלום רב לכולם, אני באמת מברך על המפגש הזה ועל הוועדה שהקמתם לצורך מעקב ובקרה על התכנון המפורט שקורה בחברה הדרוזית. אני חושב שהוועדה הזאת תהיה מאוד חשובה, ואני חושב שצריך לעשות בתוכה מעין קבוצות תכנון כאלה ואחרות, כדי לעשות את המעקב והבקרה פר יישוב. לדעתי, זה מנגנון שיכול באמת לקדם, לפחות מבחינת המעקב והבקרה של התוכניות שמקודמות פר יישוב, כי ככה באמת אי אפשר להיכנס לכל תוכנית ותוכנית.

אני רוצה לדבר על שלושה חסמים, כרגע פנימיים, וחשוב לשים אותם על השולחן. אנחנו מנהלים פה דיון כאילו הכל בסדר אצלנו, וכל הבעיות הן בחוץ.

הכל לא בסדר.

בראייה שלי ובגישה שלי זה לא נכון. הדבר הראשון, הוא שאנחנו כולנו צריכים להבין, כראשי רשויות וכמנהיגים וקובעי מדיניות, שצריך לקבל החלטות בנושא של הפרשות לצורכי ציבור, עם כל הכאב שיש בעניין הזה. צריך לעשות את הדבר הזה מבלי לדון בו שנה ושנתיים ושלוש, כי אני אומר לכם, תוכנית שתהיה בלי הפרשות לצורכי ציבור, היא לא תקודם ולא תאושר.

הדבר השני, הוא ששמעתי שיש בעיות עם איחוד וחלוקה, ויש חרם ויש דברים, אבל אין מה לעשות, זה דבר שצריך לעשות אותו, וצריך לעשות איחוד וחלוקה כי בלי זה גם אי אפשר לקדם תוכנית.

הדבר השלישי, והוא למעשה חשוב, היום הייתה לי שיחה גם עם ראש רשות ודיברנו קצת על הנושא הזה. בתכנון המפורט אצלנו יש בעיות עם תושבים, נכון, התושב הזה לא רוצה, התושב הזה לא רוצה לזוז, התושב הזה לא רוצה ללכת למקום אחר, הוא רוצה פחות צפיפות, הוא לא רוצה להפריש, יש, נכון שיש בעיות.

אבל אני אומר, שבסופו של יום צריך לקבל את ההחלטות הנכונות ולעשות את ההפרשות הנכונות, ואין מה לעשות, חלק מהתושבים יהיו מרוצים וחלק לא יהיו מרוצים. מה שאני לפחות ממליץ לעשות, וזה הצליח לנו מאוד בתוכנית ותמ"לית שהופקדה לאחרונה וכרגע היא ממש פסע אחד לפני אישור, אני אומר שכולנו צריכים להשקיע בשיתוף הציבור - - -

אתה היישוב היחידי שהגיש לוותמ"לית?

כי אם הציבור יהפוך להיות שותף שלי לעשייה בתוך היישוב, אנחנו נקדם תוכניות מפורטות. אם התושב יישאר בתחושה של אי אמון, מבחינת הרשות המקומית או ראש הרשות או המינהל, ויחשוב שכל פעם שמתכננים לו באדמה אנחנו לוקחים לו אדמה ופוגעים בו, אז התכנון המפורט לא יתקדם.

לכן, חייבים לבנות את ערוץ האמון הזה בין התושב לבין הרשות, ובין הרשות לבין התושבים, ואני לא סתם אומר את זה כסיסמה, חייבים לבנות מנגנון של שיתוף ציבור באופן מקצועי ויעיל, ולשתף כמה שיותר את הציבור, אפילו לפני שמתחילים לתכנן את השכונה.

לפני שמתחילים לתכנן את המתחם להביא את האנשים ולהסביר להם מה זה איחוד וחלוקה, מה זה הפרשות, מה צריך לעשות, איך יזוזו, את כל הדברים האלה, ולשתף אותם בתכנון כי הם שותפים לאותו תכנון. ברגע שהם ירגישו שותפים זה יתקדם, אני אומר לכם, בתוך שנה וחצי עד שנתיים אישרנו פה תוכנית של 547 יחידות דיור בשיטה הזאת, ולתוכנית כמעט ואין התנגדויות.

עכשיו נעבור לממסד. הבעיה של היישובים הדרוזיים היא, שלמעשה, הם כבר נבנו ורק עכשיו אנחנו מתעסקים עם התכנון שלהם. היישוב היהודי תוכנן ואז נבנה, היישוב הדרוזי נבנה ואז תוכנן, אנחנו עכשיו מתכננים ברברס, ונכון שזה מאוד קשה.

אני אומר, חברי חה"כ מופיד, הבעיות של ג'וליס הן לא הבעיות של בית ג'ן, והבעיות של ג'וליס הן לא הבעיות של סאג'ור ולא של עספיא, לכל יישוב יש את הבעיות שלו. נכון שפורום כזה הוא נכון והוא יפה, אבל הפורום הזה הוא ברמת העיקרון, ברמת המדיניות.

אם אנחנו רוצים להיכנס לבעיות של יישובים, מבחינתי, כל יישוב צריך לקבל ועדת משנה. מבחינתי, שהוועדה הזאת תתעסק עם כל יישוב ויישוב, ותבין בצורה מקצועית מה קורה ומה לא קורה.

נבואני, אני קוטע אותך, זה מה שיהיה. אני לא יודע אם אתה עלית בהתחלה, אמרתי שהדיונים פה יהיו נושאיים ופר יישובים, אנחנו נדון כמעט בכל יישוב.

זה מאוד חשוב, אני אומר, אדוני חה"כ מרעי, ואני אומר את זה לא סתם אלא בכובד ראש - - -

אני לא מסכים איתך, כל הבעיות הן אותן בעיות של כל היישובים. אצלך יש את הבסיס הצבאי שמונע ממך בדיוק כמו ששמורת טבע מונעת ממני, וגנים בכרמל מונעים מדליה - - -

אני מבין שיש חסמים, אני מבין את זה, אבל כשאני פניתי למשרד הביטחון לפני שנה וחצי, משרד הביטחון שיתף פעולה ובא והזיז את הקו הזה 300 מטר מזרחה, כדי שנוכל לאשר את השכונה, אז זה קורה, זה קורה.

אנחנו נעשה דיון על הסרת חסמים.

אבל אני אומר עוד דבר אחד חשוב ואני מסיים כאן. חברים, ואני אומר את זה גם לעצמי, מתכננים טובים הם המפתח להצלחת התכנון. מתכנן שיודע לתכנן כמו שצריך, יודע לראות בצורה רחבה וינהל את התכנון, לא אני אנהל אותו אלא הוא ינהל את התכנון, זה מה שיקדם את התכנונים כמה שיותר מהר פר יישוב.

אני רוצה להזכיר כאן את הוועדה הזאת על כל חבריה, אני מברך מאוד, אני חושב שזה צעד מאוד טוב לקדם את התכנון. אני רוצה לברך את מיכל מריל כמובן, אני יודע שהרבה דברים מתקדמים בנושא הזה. חברי אורי אילן היה פה בג'וליס בסיור לא מזמן, אנחנו עברנו על כל תוכנית ותוכנית, מה החסמים ואיך מקדמים אותה, וזה עובד.

אגב, מה שאני עושה עם אורי למשל, זה שאני קובע איתו פגישה ישר לפני שאני מתחיל. אם יש לי מתחם חדש שאני רוצה לתכנן אותו, אני קובע איתו פגישה מקדימה, כדי שיהיה שותף שלי לתכנון עוד בתחילת הדרך ולא בסוף כשאני מפקיד את התוכנית או כשאני נותן אותה לאישורים, אלא מההתחלה הוא שותף למעשה בהליך התכנון.

אני חושב שוועדות המשנה הן חשובות, אדוני מופיד, צריך להקצות את שני מיליון השקלים, ארבע מיליון השקלים האלה כדי באמת להקים צוות שילווה אותנו בתכנון הזה, ולפתור את החסמים הנוספים. תודה רבה.

תודה רבה, אתה עשית כברת דרך ארוכה, אני מקווה מאוד שכולם יתכנסו גם לדרך של הוותמ"ל, זאת נקודה מאוד חשובה.

עכשיו אני קודם כל רוצה לברך את חה"כ משה ארבל, תודה שהצטרפת אלינו. אני מבקש מהדוברים הבאים באמת להתכנס לשתי דקות, כי אני אבקש אחרי זה את אורי אילן שיעלה, ולאחריו רונן, שתתייחסו לוועדת המשנה, כי נשאלו פה שאלות לגבי ועדות המשנה שאמורות לקום אצלכם כדי לקדם את התכנון במגזר הדרוזי והצ'רקסי. בבקשה, משה ארבל.

תודה רבה מכובדי, יו"ר ועדת המשנה חה"כ מרעי, חברי הכנסת, מכובדיי כולם. הנושא הזה הוא נושא שבאמת יקר מאוד ללב כולנו. גם בתפקידי הקודם, כראש המטה של שר הפנים אריה דרעי, נגענו בסוגיות הללו, למרות שמינהל התכנון לא היה אז בזמנו במשרד הפנים.

אני ליוויתי באופן אישי מקרוב גם את עבודת הוועדות הגיאוגרפיות בסוגיית הגבולות של הרשויות המקומיות, ואני באמת מוצא חובה וזכות לקרוא גם לראשי הרשויות, וגם להנהגה האזרחית, וגם למובילי דעת קהל, ולחברי הכנסת בני העדה, לקדם כמה שאפשר תכנון לבנייה רוויה.

אני יודע שזה קשה, אני יודע שזה מורכב, אני יודע שבאדמות פרטיות זה גם עוד יותר קשה, ואנשים מאוד מעדיפים את הבנייה הכפרית, ועדיין, יש מקום גם בתוספת שטחים באדמות מדינה לקדם אותן בבנייה רוויה, זה ייתן מענה, מענה טוב, לבנים ממשיכים, לבני המקום כדי שיוכלו להישאר לגור באותו יישוב שהם גדלו בו, באותו יישוב שהסבא שלהם גדל בו.

בנייה רוויה, גם אם על ידי תכנון ותמ"לי, היא פתרון קריטי וחשוב, ואני חשוב שככל שראשי הרשויות יעודדו בנייה רוויה, בנייה של קומות, אני יודע שגם אין לכם בעיה של מעלית שבת - - -

יש לזה מגבלות, זה לא עניין של מעלית. חשוב מאוד שכולם גם יבינו, היישובים שלנו הם עדיין תחת חוק הבנייה הכפרי, הבנייה שלנו היא לא מעל ארבע קומות, למרות שיש שש יחידות בדונם אבל לא ארבע קומות. אם היו מאפשרים לי לבנות את עזריאלי לחורפיש הייתי מכניס את כל חורפיש למבנה אחד ופותר את כל הבעיה, אבל אנחנו לא שם.

הוועדות לא מאשרות.

נכון להיום, למשל שמע'אר קיבלה מעמד של עיר, היא זכאית לוועדת תכנון מקומית, אם אני מבין נכון.

כן, בהחלט, זה יעזור ותכף נשמע גם את ראש העיר.

ואלה תהליכים, בסופו של דבר, שיכולים לתת מענה טוב ונכון, ואדרבא, כמה שיותר. אגב, גם ערך הקרקע של בעל הקרקע הפרטית, בסופו של דבר, גבוה יותר אם היא יכולה להביא לבנייה רוויה, וכולם יצאו נשכרים מהתהליך החשוב הזה. אני מאוד מודה לך על הדיון, תודה רבה.

תודה רבה. אורי אילן, בבקשה.

ועדות התכנון והבנייה לא מרשות את זה, אנחנו גם רוצים לבנות בנייה לגובה, אין לנו בעיה.

רק עדכון קטן, ועדת המשנה של ועדת התכנון המחוזית אושרה בשבוע שעבר, היא כבר בהתאם להחלטת הממשלה.

זה מה שרציתי, שאורי ורונן באמת יתייחסו לזה.

אז זה כבר אושר בשבוע שעבר.

אושר, אבל מה עושים עם זה? זה אושר לביצוע והרי אנחנו פה עוקבים אחרי היישום. אורי אילן, מנהל המחוז הצפוני, בבקשה. לאורי אילן יש טביעות אצבעות כמעט על כל התכנון, עבדנו יחד לתקופות ארוכות, גם באשכול גליל מערבי, גם כראש הרשות, גם כיו"ר הפורום, אני גם מקשיב לו כל פעם בתוכניות שלו "שם דבר" בנושא התכנון, בבקשה אורי.

שלום לכולם, תודה שהזמנתם, כל הכבוד על הוועדה ותודה על ההזדמנות גם להעלות את הנושאים. ברור שכאן קצרה היריעה מלהכיל את כל הדברים שעלו כאן, אבל אני חושב שההצלחה שלנו תימדד בזה שניצמד כמה שיותר לעובדות, פחות נרטיבים, פחות מיתוסים, פחות דברים מן העבר, נסתכל על הנתונים ומתוך הנתונים אנחנו נלמד מה עוד חסר ומה אנחנו צריכים לעשות. ככה אנחנו עובדים.

אני חושב ששלחתי לך ולעוד כמה חברים היום דו"ח סטטוס כזה שאנחנו מעדכנים אחת לחודש, ואפשר לקבל אותו גם אחת לחודש, שכל אחד מראשי הרשויות וראשי הוועדות ומהנדסי הוועדות מכירים בעל פה, הם יודעים כל תוכנית איפה היא עומדת ומה קורה איתה.

שום דבר פה לא באוויר, הכל נתונים ועובדות שניתן לבדוק אותם, על כל תוכנית ותוכנית, בין אם זו תוכנית מתאר כוללנית, או בין אם זו תוכנית ל-50 או 60 יחידות דיור באיזשהו מתחם קטן. הכל מפורט במסמך, ואני מציע גם שהנתונים האלה יעמדו לנגד עיניכם כשאתם דנים.

עוד נתון אחד מעניין, שגם אספתי אותו לקראת הדיון הזה. מדברים כל הזמן בנרטיבים על גבולות הפיתוח ועל כך שאין תוכניות וחסרות תוכניות. אז אספתי את כל תוכניות המתאר, לכל היישובים יש תוכניות מתאר, כמו שאמרה מיכל, וספרנו ביחד עם דולי שעובדת איתנו במחוז, ואתם מכירים אותה היטב, מה הקיבולת של כל תוכניות המתאר הכוללניות, בהנחה שעוד לא סיימנו את כל התכנון המפורט כמובן, שזאת תוכנית העבודה שלנו.

המספרים הם פשוט מדהימים. אני חושב שזה חשוב לסבר את האוזן של הציבור, ועוד פעם, אני מדבר רק על היישובים במחוז צפון, שזה בגליל ובגולן ביחד, מבחינתי אין הפרדה. זה לא כולל את דליה ועספיא שהם במחוז חיפה. אז בכל היישובים היום, לפי הלמ"ס של 2021, יש 120,064 תושבים בכל היישובים הדרוזיים.

בתוכניות המתאר הכוללניות שמאושרות או בהליכי אישור, יש קיבולת ל-247,830 תושבים, זאת אומרת שזה יותר מפי שתיים, ויש עוד כ-30,000 נפש שיכולים בקיבולת של תוכניות שמקודמות מחוץ לתוכניות המתאר המאושרות, שאני לא יודע בדיוק למה עושים את זה, אבל בואו נגיד שיכול להיות שאולי בגלל שיש זמינות של קרקעות מדינה, ואולי כן יש לזה מקום.

למה? זה צמוד דופן.

בכל אופן, אנחנו מדברים על קיבולת אדירה. דיברתם על חורפיש, חורפיש יכולה להכיל לפי תוכנית המתאר המאושרת שלה, שהיא כבר מאושרת, היא לא תלויה בשום מוסד תכנון, קרוב ל-20,000 תושבים ואולי אפילו יותר.

22,000, אורי, אני קוטע אותך אורי - - -

והיום יש 7,000-6,000 תושבים, זאת אומרת שהיא יכולה לגדול פי שלוש לתחום המאושר לה לפיתוח, אז זה לא שחסר כרגע מקום, או משהו כזה, חסר תכנון מפורט, חסרה קרקע מדינה כי הקרקע הפרטית לא נותנת פתרון, הבנייה היא רב דורית.

אורי, אני חייב לשאול אותך שאלה גם כדי להתכנס ולקצר.

סליחה, רגע, אני רק אענה על ועדה מחוזית צפון - - -

אני חייב לשאול, אם תוכל - - -

בהחלטת הממשלה הקימה לפני שבוע ועדת משנה לתוכניות ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, בגליל וברמת הגולן. הרכב הוועדה אושר והוועדה תתחיל לפעול ברגע שנקבל את התקציב. אנחנו דנים, אנחנו גם מקדמים ודנים בינתיים בתוכניות גם בלי קשר. זאת אומרת ששום תוכנית כרגע בוועדה המחוזית לא מתעכבת.

אורי, קודם כל תודה על הדברים. אתה אומר לנו במפורש שוועדת המשנה שהתקבלה בהחלטת הממשלה לגבי הקמתה, אתה מחוז צפון, ועדת המשנה שלך קיימת, והיא תתחיל לעבוד ולהאיץ את התכנון של היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, כי הם כולם אצלך חוץ מהכרמל?

התשובה היא כן.

תודה רבה, אורי. עוד דבר. אתה אמרת מה הרכב הוועדה, יש שם נציגים דרוזים בוועדה הזאת? שיכולים לדעת לדבר באותה שפה עם הדרוזים שביישובים?

הוא בטלפון.

הוא בטלפון אז הוא ייתן לי תשובה אחרי זה. אתה בוועדת המשנה?

אני בכל הוועדות, איפה שיש ועדות אתה תמצא אותי.

טוב, קודם כל זה חשוב. נעבור לרונן סגל, ואחריו אמין ובהיג' אחרי זה. אז אנחנו נעבור לרונן, באמת שיהיה קצר, וחשוב מאוד שתגיד לנו ותעדכן אותנו איפה אתה עומד בבניית ועדת המשנה, תן לנו בריף קצר על מה שקורה לנו בכרמל, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. קודם כל, לעניין הוועדה, ביום שני הבא, 24 בינואר 2022, הוועדה המחוזית חיפה תדון ותקים את הרכב הוועדה לעניינים הדרוזיים שאצלנו, כמובן, דליית אלכרמל ועספיא, זה קצת יותר מצומצם מאשר מחוז צפון. הוועדה תוקם בשבוע הבא, וכמובן תתחיל לפעול על פי התוכניות שיוגשו למחוז, והן ידונו בוועדה הזאת בהתאם לחוק.

מבחינת הסטטוס התכנוני של שני היישובים, לדליית אל כרמל יש תוכנית מתאר כוללנית, סיימנו לשמוע את ההתנגדויות ואנחנו בתהליך של עיבוד התשובות למתנגדים וכן הלאה. זאת אומרת, בטווח הקרוב, אני מניח שבחציון הראשון, אני מקווה מאוד שתהיה החלטה בתוקף.

לגבי עספיא, יש החלטה להפקיד תוכנית מתאר משנת 2014, שם העסק קצת יותר מתעכב מסיבות כאלה ואחרות, לא ניכנס לזה עכשיו, אבל יש תוכנית מתאר כוללנית בתהליך לעספיא.

אגב, לשתי התוכניות יש עתודות של יחידות דיור לכמות גדולה מאוד של אוכלוסייה, יש 23,000 יחידות דיור בדליה, כ-10,000 בעספיא, זאת אומרת שיש מענה נרחב לצרכים של היישובים, לפחות בשנים הקרובות ולא מעטות.

כמובן יש גם את המפורט, הזכירה מיכל מריל קודם את התכנון המפורט, אז יש תוכניות מפורטות שמיכל מקדמת גם בדליה וגם בעספיא, אחת מהן אפילו כבר מופקדת באל רנדה שבדליית אל כרמל - - -

אז בדליה הם מתקדמים. משרד השיכון גם מתכנן שם?

אחת בדליית אל כרמל ואחת בעספיא, משרד השיכון מתכנן אחת בעספיא ואחת גדולה שאמורה לקדם הרשות המקומית בדליית אל כרמל, כך שיש תכנון מפורט. כמובן שיש עוד מה לעשות בשני היישובים, כנגזרת של תוכניות המתאר, אבל אי אפשר להגיד שאין תכנון מפורט שמתקדם לו בשני היישובים.

אוקיי, אני אשמח שתיתן לנו הערכה, למרות שבתכנון כל הערכה היא בעייתית, אתה יכול להגיד לנו תוך כמה זמן תסיים את התכנון המפורט בדלייה ועספיא, תוך שנה? תוך שנתיים?

לגבי כל התכנון המפורט זה יומרני להגיד, אבל התוכניות שכבר עכשיו נמצאות על שולחן הוועדה, עם החלטה להפקיד או מופקדות, אני מניח שבגדול תוך שנה, אפילו את אל רנדה נפקיד יותר מוקדם. בתוך סדר גודל של שנה ניתן יהיה לאשר את התוכניות האלה, וככל שיוגשו תוכניות נוספות, אנחנו נשמח לקדם אותן כמה שיותר מהר, במיוחד עכשיו כשתוקם הוועדה והיא תהיה עניינית לענייני היישובים הדרוזיים, זה כמובן יפשט את העניין.

טוב, אנחנו נהיה עם היד על הדופק, נעמוד על המשמר. אתה אומר שיש עדיין תוכניות מפורטות שלא עברו את תנאי הסף?

בשמחה. כן, יש שתיים גדולות, אחת שמקדם משרד השיכון בעספיא, שעוד לא הוגשה לוועדה, ואחת גדולה שהאמת היא שאני לא יודע איפה היא נמצאת כרגע כי הרשות המקומית מקדמת אותה, במזרח דליית אל כרמל היא נמצאת, וזה בידיים של הרשות המקומית.

הבנתי, בסדר, תכף נשמע מראש המועצה, תודה רבה. אמין ממשרד השיכון, תן לנו השלמת תמונה בבקשה.

שלום לכולם, אני מברך את כבוד יו"ר הוועדה. כל הדברים המקצועיים שנמנו פה, הם למעשה מראים לנו שלמעשה יש פה עבודה מאוד רחבה שמתקיימת בשטח.

בפועל, עד החלטה 959, משרד השיכון טיפל רק בשלושה יישובים, ואחר כך בשנת 2020 קיבלנו גם את סאג'ור לידינו. למעשה, החל משנת 2020, אנחנו קיבלנו את כל היישובים לתכנון מפורט בקרקע פרטית תחת משרד השיכון.

המנגנון שהם עובדים לפיו הוא מנגנון פשוט, התקשרות ישירה מול הרשות המקומית, הרשות מקבלת את התקציב, היא מפעילה את צוותי התכנון, כשבדרך כלל הם רשומים במאגר משרד השיכון ונבחנו על ידי המאגר שיש להם יכולת תכנון ברמה גבוהה מאוד, ומאותו רגע למעשה, כל ליווי התוכנית מתבצע דרך הרשות, דרך המשרד, וגם הוועדות למיניהן עד לוועדה המחוזית.

יש תוכניות שבעצם משרד השיכון מממן אותן, לא דרך תוכניות החומש ולא דרך הרשות הכלכלית?

זה נכון רק לקרקע מדינה.

לא, בקרקע פרטית אני מדבר.

יש מקרים מסוימים שהקרקע מעורבת, ורוב הקרקע של המדינה, אז מחשיבים אותה כקרקע מדינה לגמרי. היום בתחשיב שלנו, כשיש לנו 51 אחוזי קרקע מדינה, אני מחשיב את הקרקע כקרקע מדינה, אם יש 51 אחוזי קרקע פרטית, אני מחשיב את זה כפרטי.

במקרים מסוימים תקצבנו מהתקציב הרגיל של משרד השיכון, בדגש על שכונות לחיילים משוחררים, או קרקע מדינה או מעורבת עם רוב של מדינה. זה לא יצא מהחומש, כל השאר זה רק מתוך החומש, מתוך החלטות הממשלה הקיימות.

למעשה, אין למשרד השיכון תקציב תוספתי נוסף שהוא יכול לייצר, חוץ ממשק סגור, שאנחנו מייצרים למעשה גם מגבייה וגם מתקציב רגיל שוטף בקרקע מדינה או של רמ"י בלבד.

לכם יש תוכנית, הרי תוקצבתם במשרד השיכון בתוכנית הכלכלית ב-54 מיליון שקלים, תתקנו אותי אם אני טועה, אתם משרד השיכון, האם יש לכם - - -

(תקלה טכנית בזום) - - - יש להם תכנון במשרד השיכון של 46 מיליון שקלים, ועוד ארבעה מיליון לתצ"רים דרך מפ"י, כך שיש 50 מיליון - - - (תקלה טכנית בזום) - - - וזה מתווסף לעשרה מיליון שקיבלנו ב-4798, וכמובן מתווסף לעשרה מיליון לתכנון תשתיות, מה שגם מפורט לביצוע או בינוי לביצוע בתוכניות מאושרות.

יש לכם תוכנית לגבי מה אתם יכולים לעשות עם זה? בוא, אמין, האם ה-40 וה-60 מיליון הם מענה תכנוני לכל היישובים הדרוזיים, או שאתם טוענים שזה לא מספיק ושאתם צריכים עוד, כי יושבים פה גם מהאוצר וכולם שומעים, והוועדה הזאת צריכה בסוף לקבל החלטות.

אם אני רוצה להסתכל על כל המתחמים שזמינים לתכנון, זה לא נותן מענה, חד משמעית, זה לא מספיק. רק לבית ג'ן חסר לפי מה שידוע לנו 14 מיליון, עכשיו ראש המועצה אמר שחסרים להם 20 מיליון. אבל, מכיוון שההחלטה היא לשנתיים בלבד, 2023-2022, גם היתכנות הביצוע בשנתיים האלה לא תהיה בשמיים.

כך, שלמעשה אני חושב שזה נכון לקחת את הכסף עצמו כמו שהוא, לתכנן סדר עדיפויות, לרכז מאמץ בתוכניות שאכן זמינות ומתקדמות, ובמקביל, כמו שאמר ג'בר, כן לטפל בפירוק חסמים. הבעיה היא לא בלשים כסף לתכנון, היא בלהניע את תהליך התכנון.

כשיש לך חסמים, כשמראש תהליך התכנון תקוע ואתה לא יכול להתקדם אפילו מילימטר אחד, אז למעשה, כסף לא יעשה את ההבדל.

בסדר, התשובה ברורה, הבנתי.

אז נקודה אחת, היא להסיר חסמים, והשנייה, היא לתקצב תוכניות שהן זמינות לביצוע שאפשר להתקדם איתם.

הדבר השני שמאוד חשוב לי להגיד לגבי ההחלטה הזאת. בשוני מ-959, ההחלטה הזו היא טובה בדבר אחד משמעותי לפחות, שהיא מייצרת גמישות. זאת אומרת, אני במשרד השיכון היום, יודע להסיט תקציבים מסעיף לסעיף, ומבינה ויש צורך הוא יעלה.

וממשרד למשרד?

אם יבואו ויגידו שצריכים יותר כסף לתכנון על חשבון משהו אחר, ויוכח שזה באמת צורך אמיתי, נדע לעשות הסטה.

כן, אבל אין לך, התקציב של משרד השיכון הוא לסבסוד, אתה לא תוכל לקחת כסף מהסבסוד ולהעביר אותו לתכנון. את זה הרשות צריכה לדעת לעשות, העתקת תקציבים, הסטת תקציבים, מסעיף תקציבי וגם מיישוב ליישוב. אני צודק או לא, האשם?

יש לו גמישות בתוך המשרד, בין המשרדים זה באחריות שלי.

נכון, זאת האחריות שלך.

אבל גם במה שאמין אומר, זה שיש המון כסף שצריך להוציא אותו בשנתיים הקרובות, והוא לא בטוח שבאמת אפשר להוציא את זה.

כן, ברור לי. בסדר, 100 אחוז, אמין. אתה איתנו? כי יהיו עוד שאלות אליך עוד מעט, בסדר?

אני חייב רק להגיד נקודה אחת שלא נשמעה כאן, אני אומר את זה כתושב בית ג'ן וכדרוזי ולא כמשרד השיכון.

לא, אתם כולכם מבית ג'ן, ראדי מבית ג'ן, אתה מבית ג'ן, חה"כ עלי סלאלחה מבית ג'ן, תשאירו משהו לשאר הדרוזים.

לא, זה כללי, אני רוצה לומר את זה כתושב שחי את המצב.

אני מוסיף קצת הומור לדיון.

אחת הבעיות שלנו, וחשוב לי לומר את זה בוועדה, זה שהיום ברוב היישובים אין לנו קרקע מדינה זמינה עתידית. זאת אומרת, אם אני רוצה לתכנן שכונת חיילים משוחררים חדשה, קח את בית ג'ן לדוגמה, אין לי פתרון וגם לא יהיה לי פתרון בעוד 20 שנה במצב הנוכחי.

יהיה לך פתרון על אדמת מינהל, כי אין פתרון ואין שום ברירה אחרת. סליחה שאני קוטע וקובע, שכל פיתוח של היישובים שלנו חייב להיות על אדמת מינהל, ושנוכל לקבל שם גם שכונות לחיילים משוחררים וגם דיור לאנשי קבע, גם לנו מגיע דיור לאנשי קבע.

בינתיים אני עוד לא הבעתי את העמדה האישית שלי, כי אני מנהל את הדיון ואנחנו רוצים להביא אותו למה שנקרא, מיצוי, אבל אנחנו נמשיך לדון גם בנושא הזה של פיתוח שכונות, ודיברנו כבר עם השר אלקין, איך אנחנו עושים שכונות חדשות על אדמת מינהל, וזה נושא שיקבל דיון כאן בהמשך.

תודה רבה, אמין. עכשיו ידבר רוסלאן ממשרד המשפטים, מיד אחרי זה ידבר ראש המועצה של עספיא, ומיד אחרי זה יאסר. בבקשה.

שלום לכולם, רוסלאן ממשרד המשפטים. קודם כל, אני מצטרף לברכות על הדיון החשוב, זה באמת דיון חשוב שמעלה את החסמים ואת הבעיות שצריך לטפל בהם על מנת לקדם תכנון.

לפני שאני מתייחס לעניין של האכיפה שאדוני ביקש שאתייחס אליו, אני רק חייב להגיד משפט על הסרת חסמים, אני יודע שהולך להיות דיון נוסף, אבל זה יהיה ממש קצר. אנחנו כמשרד המשפטים, לפני משהו כמו 4-3 שנים הקמנו צוות, שהמטרה שלו היא למפות את כל החסמים הקיימים בתחום הדיור והתכנון בחברה הערבית בכלל, וביישובים הדרוזיים בפרט.

התוצר של עבודת הצוות היה דו"ח שפורסם, יש בו המלצות, יש בו מיפוי של החסמים. הדו"ח אומץ בהחלטת ממשלה מספר 664, וחלק מההמלצות שהיו לאחר מכן, שהן בעצם היו תוצר של צוות יישום שהוקם מכוח אותה החלטת ממשלה, קיבלו ביטוי בהחלטת ממשלה 550. מדובר בהמלצות של תיקוני חקיקה, ולמיטב הבנתי, מינהל התכנון התחיל לעבוד על יישום ההמלצות האלה. זה לגבי הסרת חסמים.

משפט אחד על קידום תכנון מפורט. אני כן מתחבר למה שנאמר מקודם, על הצורך והחשיבות של עשיית שימוש בכלי של הוותמ"ל. הוותמ"ל הוא באמת כלי תכנוני מאוד חשוב, שבעצם, המשמעות שלו היא שיהיה אפשר לקדם תכנון מפורט בפרק זמן קצר יחסית, לעומת מוסדות תכנון אחרים. הייתרון הגדול של הוותמ"ל, הוא שבסופו של דבר אפשר להוציא היתרי בנייה מכוח אותה תוכנית. זאת אומרת, אנחנו לא צריכים שתי תוכניות כפי שמקובל במוסדות התכנון האחרים.

אז באמת, יש מקום שנראה יותר תוכניות בוותמ"ל. היום אני חושב שיש בג'וליס, יש בירכא, ויש באבו סנאן, אלה שלושת היישובים שיש בהם תוכניות ותמ"ל, ולדעתי, יש מקום שנראה תוכניות ותמ"ליות בכל היישובים הדרוזיים. זה התפקיד של הרשויות המקומיות לקדם מתחמים בוותמ"ל, וזה מאוד חשוב.

בהקשר הזה של קידום תכנון, אני מתחבר למה שאמר ראש מועצת ג'וליס, ויסאם נבואני, בכל מה שקשור לשיתוף ציבור. שיתוף ציבור הוא נושא מאוד חשוב, לא יכול להיות שבאים לקדם תוכנית איחוד וחלוקה במקום מסוים, ואנשים פשוט לא יודעים מה זה תוכנית איחוד וחלוקה. אני מכיר את זה באופן אישי, אני יכול לדבר גם לא בכובע של עובד במשרד המשפטים, אלא גם כתושב מע'אר, שהרי גם אני סובל ממצוקת הדיור, אז אני מכיר את זה באופן אישי ובאופן בלתי אמצעי, יותר מאשר אנשים שלא יודעים מה המשמעות של תוכנית איחוד וחלוקה.

זאת פשוט סיטואציה בלתי נתפסת, אני לא יודע איך אפשר לקדם תכנון עם אנשים שלא יודעים, ופה התפקיד של הרשות המקומית לבוא ולהסביר לאנשים מה המשמעות של התוכנית הזו, מה המשמעות הקניינית שלה, שהיא בעצם יכולה להוביל למצב שאדם יכול לקבל קרקע במקום אחר ולא במקום שבו הקרקע שלו נמצאת היום. אלה דברים מאוד חשובים, ובאמת צריך לשים עליהם דגש.

ברור.

לגבי אכיפה, אם יש כוונה לעשות דיון שיתמקד באכיפה, אני חושב שצריך לזמן את הרשות לאכיפה במקרקעין לדיון הזה.

כן, יש לנו כוונה לעשות דיון כזה, וכמה שיותר מהר, כדי לבלום את האכיפה הקיימת. הדיון יתקיים כמה שיותר מהר.

בכל זאת, רק משפט על אכיפה. האכיפה היום, ממה שאני מכיר ואני עוסק בזה, אפשר להגדיר אותה כאכיפה תומכת תכנון. זאת אומרת, האכיפה מתמקדת בעבירות בנייה שמסכלות דיון. לדוגמה, אם מקדמים עכשיו תוכנית מפורטת, ומישהו רואה שיש כוונה להעביר כביש מסוים מהקרקע שלו, אז הוא הולך וקובע עובדה בשטח ובונה מבנה על מנת שישנו את התוואי של הכביש הזה. זה משהו שבסופו של דבר תוקע את התוכנית.

בוא נשמור את זה לדיון, כי זה מאוד מורכב.

כמה אנשים עושים דבר כזה? כל הדרוזים עושים דבר כזה?

לא.

חלילה, ממש לא, אני האחרון שמכליל, אבל זה קורה.

לא עניין של להכליל. הבעיה היא שאם יבואו לעלי סלאלחה ויגידו לו שרוצים לתת לבן שלו שיכון על אדמת המדינה שהופקעו מאיתנו, אתה יודע מה, אני לא רוצה לבנות על האדמה הפרטית שלי. אני אצא לשם ויהיה לי את הכל, שיעשו לנו את זה ותודה רבה.

לגבי קרקע מדינה אני מסכים שגם אם נצליח להסיר את כל החסמים הקיימים בתכנון בקרקע פרטית, אנחנו לא נפתור את הבעיה, מהסיבה הפשוטה שמי שמחזיק ברוב היישובים בקרקעות הפרטיות, זו קבוצה קטנה של אנשים.

זאת אומרת, אם נצליח להגיע למצב של תכנון אופטימלי, ותכנון בכל הקרקעות הפרטיות, אנחנו בסופו של דבר לא נפתור את הבעיה של מצוקת הדיור, ושוב, מהסיבה שלרוב האנשים אין קרקעות פרטיות, ופה צריך באמת לחשוב על העניין של קרקעות המדינה, שצריך באמת גם לשווק ולתכנן על קרקעות מדינה על מנת לתת מענה למחוסרי דיור.

לגבי האכיפה, אני גם אזכיר שלפני כשנה וחצי היה עדכון של מדיניות האכיפה, שאני מניח שכולם מכירים.

אנחנו נקיים דיון, אני חושב שלא נכון להיכנס לזה עכשיו כי זה נושא מורכב, וטעון, וגם תפיסתית, אני לא רוצה להיכנס לנושא של מה קודם למה. דובר קודם על ידי ראדי, שעושים תכנון ואחרי זה פיקוח. אי אפשר היום לבוא, וזו כבר העמדה האישית שלי, ולהגיד שמביאים את הפיקוח לפני התכנון.

חברים, תנו לנו לסיים את התכנון, וזו הסיבה שאנחנו גם הקמנו את הוועדה הזאת. דרשנו בכל תוקף, אני דרשתי, שתהיה ועדה ייחודית, ואין שום סיבה שלא תהיה ועדה ייחודית לתכנון ובנייה, כמו שיש בחריש, כמו שברמת הגולן כרגע שרת הפנים מקימה ועדה כזאת, כדי שתהיה ועדה ייעודית, נקודתית, ייחודית, להקמה של פרויקט, גם ליישובים הדרוזיים צריכה להיות ועדה.

יש ועדות משנה, צריך לנצל את העובדה שהן קיימות. דיברת נכון לגבי הוותמ"ל, חברים, ואני אומר את זה כאן לכל ראשי הרשויות, גם התוכנית, או הגשת התוכניות לוותמ"ל, מקצר תהליכים. אני אומר את זה כאחד שלא קיצרו לו תהליכים, בתכנון שעשיתי כשהייתי ראש הרשות בחורפיש, אף אחד לא קיצר לי תהליכים, למדתי את כל התכנון דרך הרגליים, לא באוניברסיטה, לא בטכניון ולא בשום מקום.

לכן אני אומר, חייבים בסופו של דבר להאיץ את התכנון. כל מה שאנחנו עושים הוא למען מטרה אחת, אז בואו נאיץ את התכנון, ואחרי זה שיבוא הפיקוח. אבל, אנחנו נעשה את זה, חשוב מאוד מה שאמרת לגבי הוותמ"ל, וזו נקודה שתגיע לכולם. עוד משהו?

לא, תודה.

בבקשה. אנחנו עוברים לבהיג' מנסור.

מופיד, הוועדה שהוקמה - - -

אתה מתכוון לוועדת המשנה?

היא קיבלה החלטות לעספיא ודליה בלבד או שגם לאחרים?

לא, יש שתי ועדות משנה. הוועדות המחוזיות הן שתיים, אחת יושבת בחיפה. מבחינת הכפרים הדרוזיים, זה דליה ועספיא שנמצאים באחריותה, ויש לה אחריות גם על יישובים אחרים. השאר, בעצם בוועדה של המחוז הצפוני. לכל מחוז כזה, קמה ועדת משנה מיוחדת לענייני היישובים הדרוזיים.

שמענו משני מנהלי המחוזות, אחד, אורי אילן, שהוועדה שלו כבר קמה, ראדי חבר בוועדה הזאת וזה חשוב מאוד, והוועדה של חיפה תקום כבר בשבוע הבא. אנחנו נבקש, נדרוש מוועדות המשנה האלה, שהתכנון שלהם יהיה כמה שיותר במסלול ותמ"ל. בסדר, קיבלת תשובה?

כן.

בבקשה, בהיג'.

צוהריים טובים, אני מצטער שאני שומע את רונן סגל, ואני חושב שאני נמצא במקום אחר. מקימים ועדה, ואף אחד לא מתייעץ איתנו. אם אנחנו לא נהיה חלק מהוועדה, אז מדברים עלינו בלי לשאול אותנו, זו המגמה.

זו מגמה, ואני לא רוצה לנקוט במילים קשות, שמדברים עלינו ולא מתייעצים איתנו, לא יכול להיות דבר כזה. מקימים ועדה ועדיין אף אחד, יו"ר הוועדה לא הרים טלפון ואמר לי שאני מוזמן להיות שותף לוועדה שהולכת לדבר עליי. זה הסגנון, ככה לא עושים עבודה.

לי יש תוכנית מתאר מ-1978, ועד היום אין לי תוכנית מתאר חדשה. לא יכול להיות שבמשך 50 שנה אין תוכנית מתאר, ומדברים על זה שעושים בנייה בלתי חוקית. יעשו בנייה בלתי חוקית כאשר אין אופק תכנוני, זאת הבעיה.

במחוז חיפה לא חושבים עלינו כאזרחים שווים, הם מסתכלים עלינו במגמה שאנחנו אזרחים סוג ז', זאת הבעיה, וכל זמן שנהיה במצב הזה לא נוכל להתקדם בתכנון, כי אנחנו תקועים עם ועדה מחוזית שמסתכלת ולא מקדמת את תוכנית המתאר שלנו.

מ-2014 מנסים לקדם תוכנית מתאר כאשר לוקחים את הקרקע הפרטית שהיא 90 אחוזים מכל השטח, עושים את החישוב של ארבע יחידות דיור. אי אפשר לשים ארבע יחידות על אדמה פרטית. כאשר עושים את המכפלת מגיעים ל-10,000 יחידות דיור, זה בלתי אפשרי ולא נוכל להתקדם עם זה.

אני מאוד שמח ששלומי עזר נכנס לעובי הקורה כדי לקדם את תוכנית המתאר. עם הוועדה המחוזית בחיפה אי אפשר לקדם את תוכנית המתאר, ואני קושר את זה לעניין של חוק החשמל, די, צריך להיות פתרון, יש מעל 1,000 בתים שאין להם חשמל, יש שלושה אנשים שנהרגו בעספיא בגלל הבעיה של חיבור פיראטי. אם לא יהיה פתרון לזה, אנחנו נבכה בכייה לדורות. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, הוא שאין תקציב, רבותיי. אנחנו מדברים על תקציבים, ולי יש שתי תוכניות ותמ"ל שאני מחכה לתקציב בשבילן. אני צריך תקציב בשביל לממן את התוכניות המפורטות דרך הוותמ"ל. יש הכרה בצורך, יש הכל, צריך תקציב וגם צריך משרד ממשלתי שנותן את המטרייה, את הכיסוי החוקתי כדי שיהיה אפשר להתקדם.

מה הבעיה של הוותמ"ל? הם אומרים שכל עוד תוכנית מתאר לא קבעה את הגבולות הם לא יכולים להתקדם איתנו, אז תשימו לב איך הם תוקעים את התכנון שלנו, תוקעים אותו לאורך כל הדרך. יש לנו תוכניות מפורטות שאנחנו מנסים לקדם, שער הכרמל, המתחמים המערביים, אבל כל סוגיית המתחמים המערביים שאני רוצה לקדם, כאשר יש שטחים של אדמות רמ"י, הם לא מכניסים אותם לתוכנית, אי אפשר ככה. רבותיי, זה תכנון כדי שלא יהיה תכנון, ואנחנו לא מוכנים לזה.

אני אומר לכם, אם ועדת המשנה שרוצים לקום רוצה לדון בעניינים שלנו ואני לא נוכח, שלא תקום, אני לא מכיר בה, ואני לא מוכן לשתף איתה פעולה, אני גם לא אופיע בפניה אם אני לא אהיה שותף איתה זה לא ילך.

אדוני ראש המועצה, ידידי, בהיג', דיברת מדם ליבך. אני מאוד מקווה שמנהל המחוז שמע אותך. יש לי שאלה אליך.

יו"ר הוועדה לא משתתף בה, זה רונן סגל מ"מ המתכננת שהיא פרשה, אז אתה מבין איזו התייחסות יש לה.

אוקיי, עכשיו יש לי שאלה.

אני גם רוצה לדבר על הנושא של האכיפה - - -

אבל תענה לי, שנייה, בהיג' - - -

רבותיי, מספיק עם המדיניות של ההליקופטרים - - -

בהיג' - - -

ומספיק עם האנשים שחגים עלינו מעל השמיים כדי לבדוק איפה אנחנו בונים. רבותיי, אנשים יבנו את הבתים שלהם, זה לא יעזור. אם אתם לא נותנים אופק תכנוני, אנשים יבנו על האדמות הפרטיות שלכם, ואני מזהיר את כולם, לא יהיה מישהו שיעלה לעספיא ויהרוס טראסה, כי כל עוד לא מאפשרים לנו, אנחנו מדברים על עשרות בתים שיש להם צווי הריסה, אני מזהיר ואני אמרתי, לא ניתן לאף אחד להתקדם.

דבר נוסף שאני רוצה להזכיר, הוא שטח השיפוט עספיא. הוקמה ועדת קלעג'י, סוכם שם שמגדילים את שטח השיפוט של עספיא, ובמשך חמש שנים במשרד הפנים לא מקדמים את זה. שר הפנים הקודם, במשך ארבע שנים זה היה מונח על השולחן שלו והוא לא חתם על הגדלת שטח השיפוט, למה? זאת מדיניות גזענית. למה מגדילים שטח שיפוט במקומות אחרים ורק לכפרים הדרוזיים לא מגדילים?

שטח השיפוט שלנו נמצא על השולחן של השרה עכשיו, ואני מקווה שבדיונים הבאים של הוועדה כן תזומן השרה כדי שהיא תיתן את ההסבר שלה למה לא חותמים על שטח השיפוט, למה עובדים עלינו? מספיק עם העבודה הזו בעיניים, אנחנו רוצים להתקדם אבל אתם לא נותנים לנו להתקדם.

כל הזמן מאשימים אותנו שאנחנו עושים בנייה בלתי חוקית, זה לא ילך, חברים, לא ילך, זה סגנון לא מכובד, אתם לא מעריכים את העדה, העדה נתנה את מה שהיא צריכה לתת אבל המדינה לא נותנת כלום, כל הזמן מחפשים את התירוצים למה לא לקדם את התכנון. אני חושב שאני ברור ונהיר.

מאוד.

אני רוצה להתקדם לתכנון. אם לא יהיו תקציבים, אם לא יהיה תכנון, אם לא יהיה שיתוף פעולה, אנחנו לא מוכנים להתקדם. עד כאן.

תודה רבה, אדוני ראש המועצה. אני מתחבר לכל מילה שאתה אמרת, בסוף אנחנו צריכים להאיץ את התכנון. אני מכיר את הבעיות של עספיא, גם את תוכניות המתאר, גם את התוכנית הכוללנית, גם את המפורטות, אתם כרגע במצב פחות טוב, אתם צריכים להאיץ את התכנון כמה שיותר מהר.

בנושא חוק החשמל, אנחנו נדבר על זה בדיון נפרד, אבל יותר חשוב זה שטחי השיפוט. העלית לי את הנקודה הזאת כמה פעמים, אנחנו נעשה דיון.

פה אני כבר מסכם ואני אומר למנהל הוועדה, לערוך דיון גם בנושא תחומי שיפוט וועדות גיאוגרפיות, נזמין את כל הוועדות הגיאוגרפיות כדי לדון.

יש לעניין הזה, וגם אורי אילן יסכים איתי, את התפיסה של התכנון האזורי, אני חושב שכן צריך ללכת על תכנון אזורי. הייתי שם, בתכנון של גליל מערבי עם משרד השיכון ועם ורד, ובסופו של דבר, צריך לקבוע תחומי שיפוט לכל יישוב, שיוכלו לעשות תכנון בתוך תחומי השיפוט. שלא יקרה מצב שראש רשות, חברים, זה יכול להיות דבר הזוי ואני עברתי את זה, ראש רשות מתכנן, ראדי, בארבעה תחומי שיפוט שונים.

אני תכננתי במעלה יוסף, רום הגליל, שמורת הטבע, וחורפיש, כי עם כולם, כלומר תוכנית המתאר, קו תחום הבנייה עבר לתחומי שיפוט אחרים. חשוב מאוד לקבוע תחומי שיפוט שיאפשרו לנו, ליישובים שלנו, וזאת התפיסה שלכולם צריכה להיות, כדי לתכנן בתוך תחומי השיפוט שלנו. בבקשה.

זה בדיוק מה שאמר בהיג', זו מדיניות מכוונת לעצור את התכנון ולמנוע מאיתנו להתרחב ולהקים את הבתים של הילדים שלנו.

אסור שזאת תהיה מדיניות, אנחנו נקבע את המדיניות. תודה רבה, ותודה רבה לחה"כ - - -

סליחה, ולכן, אנחנו צריכים לעבוד כולנו ביחד, ולא שאחד יתקדם והשני לא, לא, צריכים לערוב אחד לשני, להתקדם באותו קצב, ולתת לכולם להרוויח ושלא מישהו אחד ירוויח כי נתנו לו פה ושם והשני נשאר מאחור. אסור בשום פנים ואופן ליפול למלכודת שנפלנו אליה כל הזמן.

תודה רבה. נעבור ליאסר, ואחרי זה ראש העיר מע'אר. ראש המועצה כסרא-סמיע, יאסר, בבקשה אנחנו איתך.

צוהריים טובים לכולם, אני שמעתי את כל הדיון, מופיד, ואני רוצה באמת לברך אותך על הנכונות ועל הרצון להקים את הוועדה הזו. זה באמת מחמם את הלב, ולפחות אנחנו רואים ואני שומע ויודע, שעכשיו יש לנו כתובת.

אני לא רוצה לחזור על הדברים שהחבר'ה דיברו עליהם, רק צריך לזכור שכסרא-סמיע הם שני יישובים. שני היישובים האלה נוסדו ב-1991, הייתה מועצה אזורית לפני, תוכנית המתאר היחידה שאושרה הייתה ב-1991, כמעט 35 שנה לא הייתה תוכנית מתאר. ב-35 שנה הרבה דברים התגלגלו, ערך האדמה בקרב בני העדה, או בקרב כסרא-סמיע הוא ערך עליון, ערך האדמה הוא ערך עליון.

שתי הערות בנושא הוותמ"ל לפני שאני מתחיל. לשמחתי הרבה, היום בכסרא-סמיע, אנחנו בתהליך לאשר, או להכניס את שכונת חיילים משוחררים שלב ב' בסמיע לוותמ"ל, ואני מקווה שנצליח במהלך הזה. עברו כמה דברים, ואנחנו מחכים לאישור הסופי.

הדבר השני, הוא בנייה רוויה. שכפי שהבנתי, חלק מחברי הכנסת דיברו על בנייה רוויה. מי שלא מכיר את הדת והמנטליות, שלא ידבר. יש מנטליות, יש דת, יש כבוד האישה, יש עוד הרבה סיבות והרבה סוגים, לא צריך להתפזר.

בנושא המדיניות, מופיד וכל החברים, אני רוצה להגיד, באמת, שיתוף הפעולה שלי עם התכנון, ממיכל מריל, אורי אילן, ועדה מחוזית, עם כל הגורמים, מצוינים, שיתוף הפעולה אדיר, שלא יהיו אי הבנות. בנושא המדיניות הם לא אשמים.

כשאני מבחין ואני מסתכל על הנושא של המדיניות, המדיניות זה אנחנו כלפי המדיניות נטל. למה אני מתכוון? הדבר הראשון, הוא שבכסרא-סמיע יש כמעט 400 בתים ללא חשמל, מעל 200 ללא היתר. כשהיום תושב מכסרא-סמיע נשפט בבית דין על קנסות, לאיפה הולך הכסף? למה הכסף שהתקבל מאותו אזרח שנשפט בגלל שבנה לא חוקי, צריך ללכת לוועדה ולא לרשות?

עם הכסף הזה יכולנו לעשות הרבה דברים. אם יש תקציב, יש תכנון, אם אין תקציב, אין תכנון. ראשי הרשויות לא אשמים, מי שמאשים את ראשי הרשויות שהיו, הוא טועה בהחלט. אם לא הייתה החלטת ממשלה 959, ועכשיו ההחלטה החדשה שאני לא יודע אם תספיק, יש תקציב, יש תכנון, אין תקציב, אין תכנון, על איזה כסף מדברים. זה דבר אחד.

אתה יכול להגיד לי, יאסר, כמה חסר לך מבחינת התקציב, כדי להשלים את התכנון שלך?

ארז קמיניץ ידע, מיכל מריל יודעת, האשם חסין יודע, אני אומר לך, לפחות 35 מיליון שקלים לכסרא-סמיע, מתחמים ומתאר.

אוקיי, אתה צודק, ולדעתי זה מעט.

כל העדה הדרוזית קיבלה 60 ומשהו מיליון שקלים, אני לא יודע איך. תוכנית חומש תלת שנית, ריבונו של עולם. אז בואו נדבר על המדיניות, כבוד יו"ר הוועדה. דבר אחד, זה הקנסות שהתושבים משלמים והולכים למקום אחר.

דבר שני, ריבונו של עולם, כל החברים דיברו על רמ"י. אני ירשתי, ואבא שלי ירש, וסבא שלי ירש, והוא ירש, עם כל הכבוד לרמ"י אנחנו לא נגד רמ"י. צריך להסדיר ולתאם את זה, ואתם חברי הכנסת, אני מאשים אתכם, ולמה? כל שטח רמ"י בתוך שטח כחול זה לא רמ"י, זה הרשות המקומית. רמ"י ביי ביי, תצאו החוצה.

נכון.

ובאמת, היום אני עם מטרוקה, מתכנן על מטרוקה ואומרים לי שזה שייך לרמ"י ורמ"י לא מוותר. אני חושב שצריך תקנה וצריך חוק, שטח ששייך לרמ"י ונמצא בתוך שטח קו כחול, מיועד לרשות המקומית ולא שיעשו לי טובות, ולמה? כי אין גן, גן שכונתי ולא שכונתי.

הדבר הנוסף, בנושא המדיניות, ריבונו של עולם, שטח שיפוט, 1,500 דונם נטועי זיתים מדורי דורות, ועכשיו אומרים לי שהחוק אומר שטח פתוח זה מועצה אזורית, למה, המועצה האזורית יודעת לשמור עליו יותר ממני? למה אין לי כאן שטח שאני שומר עליו?

מופיד, 1,500 דונם בבעלות אנשי כסרא אמורים לעבור למשגב, על סמך מה? למה? היום נפתח שטח, נכשיר שטח, ועכשיו בכסרא צריך את האישור של משגב, אתם מבינים את זה?

אל תיתן יד לזה, תגרע את השטח.

כשתושב רוצה חיבור מים, הוא צריך לרוץ למשגב, למה הוא בחר בראש מועצת משגב? איפה ההיגיון? איפה המדיניות?

יאסר, תרשה לי לומר משהו בנושא הזה, ואני אומר את זה לכל ראשי הרשויות, כל שטח פרטי של היישובים שלנו שנמצא בתחום שיפוט אחר, צריך לגרוע אותו מהמועצה האחרת, לא לאפשר להם.

זה תהליך, אין בעיה לקבוע דיון, ואנחנו נעשה דיון בנושא גריעת שטח. יצא לי לעבור את התהליך הזה, ואסור לכם, אני אומר את זה בתקווה ואני פה מציע את הניסיון שלי בחינם, אסור שיקרה דבר כזה שלמועצות אזוריות יש חזקה על שטחים בבעלות פרטית, בקרקע פרטית שנמצאים ביישובים שלנו.

הכדור אצלכם, חברי הכנסת, תקנו את החוק ואנחנו נתקדם, אחרת, המדיניות - - -

בואו נצא בקריאה לממשלת השינוי, ממשלת ישראל, שכל האדמות של הדרוזים יהיו בשטח השטח השיפוט של המועצות המקומיות הדרוזית, לצאת בקריאה חד משמעית.

לכן, בדיון שנעשה על - - -

לא, עכשיו, למה לא?

אתה יכול לקרוא, אבל אנחנו נביא את הוועדות הגיאוגרפיות לפה, ונכתיב להם. אנחנו מסוגלים לבוא ולהכתיב להם את התהליך. קראנו, אבל צריך לעשות את זה, בסוף עושים את זה מול הוועדות. הרעיון שלך נכון, עשינו את זה בחלק מהיישובים וצריך להמשיך אותו ביחד עם ראשי הרשויות, אין ספק.

הדבר הנוסף בנושא המדיניות, זה כל הנושא של החנק, מופיד, חונקים אותנו, רט"ג, קק"ל, רמ"י, הגנת הסביבה. להקים מחסן חקלאי 30 מטר זה כמו להקים כור גרעיני. תשמע, משהו אבסורד כאן, משהו לא הגיוני.

הוא צודק.

בשטח השיפוט שלי אני לא יכול להקים מחסנים חקלאיים. בואו תראו כמה מטרטרים, כמה מתעללים, כמה דופקים את התושבים שרוצים להקים מחסן חקלאי, אבל להקים טורבינה זה בסדר, קק"ל וכולם מאשרים וכולם דוחפים.

מופיד, תעזרו לנו גם במחסנים חקלאיים. אני שמח שהתושבים מעוניינים לחזור לשורשים ולחקלאות. היום בכסרא רוצים לעבור מעצי זיתים לאבוקדו, אבל אין להם תשתיות.

אינשאללה, ותעברו גם לחקלאות מודרנית, ואנחנו בנושא הזה גם נסייע. אני לא אעלה את זה כרגע לדיון, אבל יש התקדמות, אפילו בתקנה שתאפשר את זה, אני לא רוצה להרחיב כרגע. בבקשה.

שתי נקודות אחרונות, בקצרה. אחת, זה הצפיפות. חבר'ה, צריך להתאים את החליפה לכל יישוב, לא כל היישובים דומים, מה שקורה בג'וליס לא קורה בכסרא, מה שקורה בכסרא לא קורה בסמיע שהן אותה רשות, צריך להתאים את החליפה ליישובים. כסרא זה בני ברק, דתיים, אי אפשר להגיד שהצפיפות בכסרא דומה למקומות אחרים.

חבר'ה, צריך להגיע לשטח. ארז קמיניץ עם הצוות שלו ביקרו בשטח וראו כמה שטחים חקלאיים בסמיע ובכסרא כמה שטחים חקלאיים של עצי זית נמצאים בתוך הקו הכחול ולא מעוניינים לבנות. שמישהו יבוא יבנה וישכיר, לתושבים אין את היכולת הזאת.

ברור לנו.

הנקודה האחרונה, חבר'ה, כן תכנון, כן אכיפה. אני מעוניין בפתרון לזוגות הצעירים, איפה יבנו? איפה יגורו? לא בכרמל, לא במעלות, אני רוצה שהם יגורו ליד המשפחה. יש לי בעיה עם הזוגות האלה, תגידו לי, עד שיסתיים התכנון לא לבנות? לא להתקדם? איפה יתחתנו? 35 שנה לא להתחתן?

גם כשיש קורונה, לא עצרנו את הגיוס לצה"ל, כשיש קורונה מתגייסים, כשיש קורונה לא ביטלנו מבחני בגרות, מתגייסים והולכים לאקדמיה אחרי י"ב, אז מה קרה עכשיו? להגיד לי להמתין ולא להתקדם? אם יש מתכנן ויש מכרז ולא חורגים ולא פוגעים בתשתיות, למה לא להיות גמישים? בכל מקום גמישים.

בסוף, אני מודה לוועדה, מודה לך, מופיד, על העשייה, ואני מאוד מקווה שיהיו תוצאות ולא רק דיבורים.

תודה.

אל תשכח, שהמדיניות הזו היא עתיקת יומין, היא לא של היום.

אנחנו נעבור לראש העיר במע'אר, ואני מרשה לעצמי להגיד ראש העיר כי אנחנו רוצים אותו כראש עיר, גם בוועדת תכנון שלו, ייחודית, בתוך היישוב. אז ברכות על זה שאתה ראש עיר. פריד, בבקשה, מאזינים ורואים אותך.

אחר הצוהריים טובים, האמת שאני ציפיתי לומר לכם ערב טוב, אבל הנה הגיע התור שלי. שמעתי הרבה דברים חכמים, אני מברך קודם כל על הקמת הוועדה, אני חושב שהיא חובקת את כל התחומים. אני שותף להרבה דברים שנאמרו, אבל זה לא הזמן לדבר. אני אדבר באופן כללי, ואני כמובן לא אגע בדברים ספציפיים במע'אר.

הדבר הראשון, הוא שמבין הדברים הרבים שנאמרו, אפשר לראות את הייחודיות של היישוב שלנו, לא מע'אר, אני מדבר על היישוב הדרוזי והצ'רקסי. יש הרבה דברים ייחודיים, ומה שקובעים בכנסת כחוק כללי זה פוגע בנו, כי מתעלמים מהייחודיות ויש הרבה דברים בתחום של הייחודיות שאפשר לדבר עליהם, גם המסורתיות, גם הדתיות, גם הקרקע הפרטית שהיא בעצם בבעלות של באמת מספר קטן של משפחות והקרקע לא זמינה.

ברגע שעושים פרוגרמה ומדברים על כך וכך יחידות דיור, קודם כל אף פעם אין ניצול של 100 אחוזים, אז בואו נהיה מציאותיים, ודבר שני, יש הרבה קרקעות שהן בבעלות פרטית והן לא זמינות בגלל הסיפור, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון, יש כל מיני דו"חות סיסמולוגים, יש שיפועים בלתי אפשריים, כך שצריך להוריד את כל השטחים האלה מהחישוב שבאמת מביא להטעיית כל העולם. אלה הדברים באופן כללי, אבל יש עוד דברים ייחודיים וצריך לקחת בחשבון את כל הדברים האלה.

גם כשקובעים תנאים וכל מיני דברים בתמ"אות, צריך להתחשב בנו, צריך להתחשב בייחודיות, לא רק שלנו, גם בייחודיות של חרדים למשל, לוקחים בחשבון ואי אפשר לדבר על איש שבא מניו יורק כאילו הוא דומה לאיש שבא ממע'אר או מבין ג'ן. זה הדבר הראשון.

לכן, אני חושב שצריך באמת מסמך, אני תומך בגישה הזאת. צריך לעשות סקר צרכים, ואחר כך לקבוע מתווה של פתרונות הבעיות והחסמים וכיוצא באלה. יש דעות שונות, אני יודע שאנחנו מציפים פה ושם את הצרכים של כולנו, וכמובן יש ייחודיות לכל שכונה ולכל יישוב, אבל אין לנו את המסמך הכולל שחובק את כל הצרכים, ומזה גוזרים מתווה, גם תקציבי וגם אחר, על מנת לפתור את הבעיות.

אי אפשר לבוא ולהציף בעיות, ולטפל במה שנקרא "כיבוי שריפות". נדמה לי שעד היום חסר מסמך שבאמת רואה את הכל, רואה את הכל ומתווה מדיניות בהתאם למציאות, שהיא טובה, יש חלק טוב בשנים האחרונות, אבל עדיין יש בעיות רציניות.

אני רוצה לדבר בקצרה, כי אין לי הרבה זמן. צריך גם לדבר על השטחים שהם אדמות מדינה לעומת שטחים פרטיים, אי אפשר להתעלם מכך שאנשים, במשך דורות ובמיוחד ב-50-40 השנים האחרונות, בנו בתים לא בצפיפות גדולה, ופתאום רוצים לכפות דבר שהוא בלתי אפשרי. גם אלוהים לא גוזר גזירה שהעם לא יכול לעמוד בה, זה בתנ"ך, אני לא יודע מה בדיוק אבל בטח יש אנשים דתיים שיכולים לומר מה נאמר בדיוק.

הרעיון הוא, שאי אפשר, לא הכנסת וגם לא הקונגרס, לא יכולים לכפות על אנשים דבר שהם לא יכולים לעמוד בו. מה שקורה בצפיפות, זה שיש בעיה בתמ"א. אנחנו לא שותפים בתמ"א, אף אחד לא שואל אותנו, ופתאום יש תנאים שיש להם השלכות רוחביות, ומתעלמים מהייחודיות של היישובים שלנו.

קרקע פרטית זה שונה לגמרי מקרקע של המדינה, וגם עם קרקע של המדינה אני חושב שצריך להתחשב בכך שאנשים לא ירוצו מהר מאוד. אני כשלעצמי חייתי בירושלים וחייתי בחיפה בר קומות ואין לי שום בעיה עם זה, אני חושב שיש הרבה יתרונות לזה, אבל אני לא יישוב, אני לא איש דתי, אני מבין את המגבלות, אני שואף להיות איש העולם הגדול אבל רוב האנשים הם לא אנשי העולם הגדול, יש גם מסורתיות, יש לנו את הייחודיות שלנו, חוששים מהתבוללות, כן, יש לנו חשש כזה, צריך גם לדון בזה.

ולכן, אני חושב שגם בתמ"א צריך לשנות דברים, כי ההשלכות רוחביות. אם אתה תגיע לכל מקום יגידו לך שהתמ"א קבע, נכון שהתמ"א קבע אבל מי שקבע את התמ"א הם אנשים, ולא שואלים את האנשים.

מה שאמר בהיג' ומה שאמרו אחרים, רבותיי, יש איזו אמרה בערבית, אני לא יודע מה המקור שלה, שאומרת שתושבי מכה מכירים את הסמטאות שלה יותר טוב מכל אחד אחר, אני חושב שזה נכון בכל מקום ובכל עת, גם לגבינו. אי אפשר לבוא ולקבוע מדיניות, או לקבוע דברים גם בבעלות משנה, בלי שיתוף שלנו, לפחות כשותפים. אני לא רוצה להצביע אבל אני רוצה שישמעו אותי, אני רוצה שיכירו את המציאות שלי.

אי אפשר ככה, אני חושב שזו טעות, בסופו של דבר אם יש רצון טוב ורוצים לפתור את הבעיות, אז חייבים לשתף אותנו. תשמעו אותנו, יש לנו גם שכל, נוכל לחשוב ונוריד את הדברים הקשים שבמשך כל כך הרבה שנים הם בלי פתרון, כי לא שואלים אותנו כמו שצריך, לא שומעים אותנו כמו שצריך.

בקשר לאכיפה, תראו, יש שני היבטים כאן. אכיפה וקמיניץ, האמת היא שאני לא שולל אכיפה, וקשה מאוד לפעמים, נגד עבריינים שבמתכוון, בלי שום אילוץ, באים ובונים בתוואי של דרך, ויש לנו את זה. אגב, אני היום שמעתי על מישהו שבנה בית בתוך מתחם שהוא בשלב מתקדם, והוא כופה את רצונו, הוא מצפצף על כל העולם, סליחה על הביטוי, ואני חושב שאין כלים מספיקים בידי גורמי האכיפה.

אני חושב שאם מישהו בא ומחבל בתוכנית שמשרתת מאות אנשים, גם את האחים שלו וגם את השכנים שלו, במתכוון, אני חושב שצריך לעשות לו מעצר עד תום ההליכים, עד כדי כך. אבל, יש אנשים שבנו ונענשו ושילמו הון תועפות, ואומרים להם שבית המשפט נותן להם שנתיים להסדיר את ההיתר, האיש אומר שהוא מוכן להכל ומודה שהוא טעה ושילם, אבל בואו תזרזו את התכנון, בואו תזרזו את אישור התוכנית המפורטת, הוא רוצה לקבל היתר, הרי הוא שילם כפל אגרה. הוא עשה את הכל, ומוכן לעשות הכל, תרחמו עליו, תקדמו את התכנון, וזה לא תלוי בו. עכשיו מתנפלים עליו עוד פעם, עוד פעם כתב אישום, ועוד פעם זורקים אותו, כי הוא עשה פעם עבירה.

אי אפשר להעניש בן אדם, ברגע שאין לו שום שליטה על התקדמות התכנון. זאת הבעיה עם חוק קמיניץ, זאת הבעיה עם המדיניות של האכיפה. יש בעיה רצינית, עכשיו יש מתקפה במע'אר, ואני מניח שגם במקומות אחרים, באים ומחפשים את אותם האנשים בטענה שיש מלמעלה פיקוח, ואומרים להם שהם קיבלו שנתיים בפסק הדין אז צריך לאכוף והם באים להתנפל עליו עוד פעם, וזה מריח רע מאוד. לכן, אני חושב שבאמת כן צריך שיהיו כלים ואכיפה נגד עבריינים במתכוון שיש להם ברירה, אל מול אנשים שכבר נענשו ושילמו, וממשיכים לרדוף אחריהם ועכשיו הם לא אשמים, על לא עוול בכפם, ואת הנושא הזה צריך להעלות.

תראו, עוד פעם, מדברים על תקציבים, תשאלו את האשם ואת החבר'ה שלו, אני אגב שותף במה שאמר ג'בר, אנחנו היינו וישבנו עם מי שצריך להכין את התוכנית, ויש לנו הרבה דברים נגד התוכנית, נגד המלל בעיקר ונגד חלק מהחלוקות, אנחנו לא רוצים להשמיץ אף אחד, אבל לא ייתכן שראשי הרשויות שמכירים את הסמטאות של מכה, שכל אחד מכיר את הסמטאות של היישוב שלו, והם מתעלמים מהאמרות שלנו, מהניסיון שלנו.

זו התוכנית שיש לשנתיים הקרובות, ואני חושב שזו טעות קשה מאוד לא להקשיב לנו, בתירוצים שהם לא תירוצים, לא משפטיים ולא אחרים. אפשר להתנסח אחרת, אנחנו נתקלים בהרבה חסמים בתוכנית הזאת ולא נוכל לממש את הכספים, וזה באמת לא טוב, אני אומר את זה ממש בנימה הכי מכובדת והכי מכבדת את כולם, אבל בואו, אל תעשו את זה יותר.

אני לא רוצה שום אפוטרופוס עליי, אני לא רוצה להיות אפוטרופוס של אף אחד, אני רוצה שישמעו אותי, אני מכיר את עצמי, אני מכיר את היישוב שלי, אנחנו מכירים את היישובים שלנו, יש לנו ניסיון ממש רב מאוד, ולצערי הרב, אני כמובן לא מתכוון להאשם, האשם מבין את הדברים, אני חושב שהוא חכם מאוד ויש לו ניסיון רב, אני חושב שמה שקרה הוא התעלמות, ואסור להתעלם מאיתנו, כי אנחנו צריכים לשתף פעולה ואנחנו מכירים את העובדות יותר טוב מכל אחד אחר.

דיברנו על בנייה רוויה, אני חושב שיש פה עוד בעיה בתמ"א, כל אזורי הרגישות, אזור רגישות א', רגישות ב', כל הרגישויות האלה, פתאום זה נוחת עלינו כמו עזרה משמיים. פה צריך לתקן, יש הרבה מחסומים שנוצרים בגלל הסיווגים האלה שעושים בלי לשאול אותנו, במיוחד כלפי חקלאית.

ועדת המשנה, אני מברך על המוגמר, אבל אני קורא לאורי, שאנחנו ביחסים מאוד טובים, הוא מקדם דברים, אבל אני חושב שמן הראוי שישתף אותנו, ישתף חלק מאיתנו לפחות, כדי שנהיה שותפים לעשייה במסגרת ועדת המשנה.

אני חוזר למלל, רבותיי, לא רק התקציב, המלל. צריך לשנות הרבה דברים, הדברים שלובים, אי אפשר לדבר על תקציבים ולא לדבר על כל מיני חסמים ואי אפשר להתעלם מאיכות הסביבה, ואי אפשר להתעלם מעוד דברים.

אני הייתי עם ראדי לפני חודש בערך בהשתלמות על מה זה אורבניות, והאמת היא שהם פקחו את עיניי. מי שהמליץ לי להשתתף זה אורי דווקא, ומדברים על ערים שבהן כמעט לא משתמשים ברכבים באזורים נרחבים, כי נותנים עדיפות להולך הרגל ולרוכב האופניים, אנחנו בכלל לא במקום הזה, אנחנו נלחמים כרגע על לחם, לא נלחמים על בשר.

בסדר, בנושא הזה אנחנו נעשה דיון. אני קוטע אותך, פריד, תרשה לי, אנחנו רוצים לסיים כי יש עוד אנשים.

אני כבר מסיים. יש לנו במע'אר, אתם ראיתם את הרשימה ששלח אורי, יש לנו 3,000 דונמים על הנייר, כ-7,000-6,000 יחידות דיור, חלק אושרו, חלק בהליכי הגשה, חלק בהליכי הפקדה, אבל זה לא יהיה 6,000 ולא 7,000, כי המציאות היא אחרת מהמספרים.

אבל, אני שואל את השאלה הבאה, רק עבור כבישים למתחמים האלה אנחנו זקוקים ל-300-250 מיליון שקלים, שלא לדבר על מים וביוב, ושלא לדבר על תשתיות חשמל. אין לנו כסף לבנות תשתיות, מה שיקרה בסוף הוא שאנשים לא יקבלו היתר בגלל שאין סלילת כבישים, אין פריסת כבישים.

לכן, אני מבקש לקחת גם את הדבר הזה בחשבון, ברגע שבאים ומחליטים החלטה על הדרוזים, צריך לא רק לתכנן תשתיות אלא גם לבצע תשתיות.

צריך להקים אותם.

אין לנו הכנסות עצמיות, אנחנו זקוקים לעזרה של המדינה, זה דבר חשוב מאוד. בסוף אנחנו נקבל תוכניות מפורטות שאי אפשר לבנות בהן כי אין תשתיות ואין פריסות דרכים וכולי.

אדוני ראש העיר, פריד, אחי.

בזה אני מסיים, ויש לי הרבה מה לומר. אני מוכן להתנדב, למרות הזמן הקצר והלו"ז הדחוס שיש לי, להיות שותף בכל דבר. אני חושב שצריך לבנות ספר שממש כולנו נחזור אליו, לא כל פעם נחזור על אותם דברים, אני שומע את עצמי אומר את אותם דברים באלף מסגרות, וזה לא מתואם. אין מסמך שבאמת יראה את כל התמונה ויתווה את כל התהליכים.

עכשיו הכל פה מתועד, 100 אחוז, תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לך, אנחנו ממש לקראת הסוף ואנחנו מתכנסים לסיכום, אנחנו גם ככה חרגנו מהזמן, אבל מאחר ויש לנו מנהל ועדה ויועצת משפטית רציניים אז הם האריכו לנו את הזמן. נתכנס עכשיו לסיכום.

משפט אחד, פריד, וזה לכולם. חברים, מי שרוצה לעשות שינוי חייב לעשות את השינוי עם קהל היעד שלו. אצל קהל היעד נמצאים החוכמה והניסיון, ברגע שמנצלים את החוכמה והניסיון של קהל היעד, השינוי יהיה מוצלח.

נרשמו פה עוד כמה ראשי רשויות שחלק מהם ירד מהזום, נאבסו זכריא שרצה לדבר, אנחנו גם נעשה דיון מיוחד על החברה הצ'רקסית, גם על היישובים שלהם, נזמן את המועצות שלהם, את כפר כמא, את מודי סעד שהיה וירד מהזום, עבדאללה חיראלדין מחורפיש, סויד סויד מפקיעין.

אנחנו רוצים גם להשאיר אחרי זה זמן להתייחסות גם למיכל מריל וחברי הכנסת, גם הם רוצים עוד לשאול או לומר את מילות הסיכום שלהם. עבאס נמצא או שהוא ירד? גם פוזי מושלב ירד.

מילות סיכום, בבקשה, מיכל מריל, אחרי זה האשם וחברי הכנסת, פטין בזום וגם אנחנו. חה"כ עלי, בבקשה.

חברים, אם אנחנו עובדים יחד וביחד, נצליח, אבל, חברים, בלי משוא פנים, להגיד את הדברים כפי שהם, לא להתבייש מאף אחד וביחד נצליח. אני הגשתי עתירה ליועץ המשפטי של הממשלה יחד עם פורום עורכי הדין הדרוזיים בעניין קמיניץ, בעניין האכיפה, ועוד לא קיבלנו תשובה.

אני חושב שאם אנחנו נעשה, נגיש את הדברים, נדבר על הדברים, נציף את הדברים, אנחנו יכולים להצליח ולהתקדם.

שנית, הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק להקפאת ענישות, ומה שחוק קמיניץ עושה לנו, וביקשתי להקפיא את זה למשך חמש שנים לפחות, שאנחנו נדע להסתדר ולהביא את הבחורים הצעירים והאנשים שלנו שלא ייקנסו ב-300,000 אלף שקלים לא דרך בית משפט אלא פיסת נייר שזה נקרא מינהלי. זה לא קיים באף מקום, והמטוסים שדיבר עליהם אחד מחברי המועצות, זה של עמותת רגבים.

חברים, יש פה מדיניות. אם אנחנו לא חזקים, אם אנחנו לא עומדים כנגד המדיניות אז הדברים ימשיכו להתקיים ואין לנו ברירה אלא להיכנע. לא נולדנו להיכנע, נולדנו כן לחיות ולהביא את הילדים שלנו ואת הנכדים שלנו שיחיו בכבוד במדינה הזאת, ואף אחד לא עושה לנו טובות. תודה רבה.

תודה, מופיד. אני רוצה לברך אותך, זה היה דיון מאלף, חשוב, פעם ראשונה בכנסת ישראל יש את קול של החברה הדרוזית, עצמאי, ואומר מה שהוא חושב ומה שהוא מאמין. כל הכבוד.

באומץ, זה מה שחשוב. פטין, בבקשה, מילות סיכום.

כל מילה שאמר ידידי אבו השאם, עלי, בסלע, אין ויכוח. אני בבית ובאמת הייתי רוצה להיות אתכם, אבל לצערי בגלל המצב הרפואי לא יכולתי להגיע. אני מברך אותך, מופיד. ועדה חשובה מאוד, זאת הפעם הראשונה בתולדות ישראל שיש לנו ועדת משנה, אבל צריך לפעול שתהיה ועדה רגילה בעתיד הקרוב.

אני שמעתי את ראשי הרשויות כולם, שמעתי את אורי, את מיכל, את כל מי שעוסק במלאכה, אני מאמין שהוועדה גם תעקוב אחרי כל הדברים, וגם תקיים ועדות, כל שבוע.

אני מבקש באמת שיהיה דיון על נושא מסוים, ועדת הגבולות, זה חשוב מאוד. אני קיבלתי מכתב ממודי סעד על ועדת הגבולות של מועצה אזורית מטה אשר, שהולכים לקחת לנו אדמות, שיפגעו בנו, על זה גם צריך לקיים דיון.

הצעה בשבילך וגם בשבילנו, שתהיה ישיבה לכל רשות ורשות בנפרד, כי לכל אחת יש את הבעיות שלה, לכל אחת יש את הדברים המיוחדים שלה.

תבורכו, חברים, אני אתכם באש ובמים. כל מה שצריך לעשות כדי לקדם את הנושא הזה, אני אתכם, קואליציה, אופוזיציה, אחד למען ילדינו. לא יעלה על הדעת שנחזור אחורה, אנחנו צריכים להתקדם קדימה.

יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת, יש לנו ארבעה חברי כנסת, מתוכם שר בממשלת ישראל. אם לא נצליח להתקדם, אין לנו מה לעשות שם. אני כולי תקווה שכולנו נעבוד ביחד, יש לנו רצון, יש לנו יכולת, יש לנו כוח, והיום הכוח בידיים שלנו, ראשי הרשויות שלנו מחכים לנו. האזרחים שלנו, הילדים, הבנים, הבנות, השייח'ים, כולם מחכים לנו שנעשה, הגיע הזמן לעשות. אתכם באש ובמים, תבורכו והמשך יום נעים.

תודה רבה, חה"כ פטין מולא, אנחנו מאחלים לך שתהיה בריא, תשמור על עצמך. עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם?

חברים, אני אתחיל בנימה אישית לגבי הדיון. אני גם מצטרף לתחושה של חבריי, חברי הכנסת, שהדיון היה נחוץ, הדיון היה חשוב, הדיון היה ענייני, ואנחנו ראינו עד כמה יש זעקות של כאב שעולות מהשטח מקרב ראשי הרשויות, שהם בעצם המייצגים של התושבים.

לכן, הקיום של הוועדה הזאת והקיום של הדיון הוא מאוד חשוב, ההמשכיות של הדיונים מאוד חשובה, ואנחנו, אני מבטיח כאן לחברים, ובסיוע של כל החברים, שאנחנו נתקדם באותו תהליך, כמובן, אותה נורמה של דיונים.

אני באמת רוצה לכבד את כל מי שהגיע, כל מי שעלה לזום, לפני שאני נכנס לסיכום, וכל מי שנכנס ויצא, חבריי חברי הכנסת, אלה שנשארו כאן כל הזמן, עלי שהיה לכל אורך הדיון, והחברים שגם לא הצליחו להגיע והתנצלו, ולשאר ראשי הרשויות שנכנסו לזום ולא הצליחו. חברים, זה דיון ראשון, אני מסתכל עכשיו על השעון, ואנחנו פה עוד מעט שלוש שעות, זה לא פשוט לשבת שלוש שעון כאן ולדון, זה סימן שאנשים רוצים את הדיון, אנשים רוצים להביע את העמדה שלהם.

חברים, אני בא מהשטח, אנחנו באנו לפה, אני ישבתי בצד השני, אני באתי, צעקתי, הרמתי קול, כדי באמת להגיע להישגים חשובים מאוד וזה דיונים, ואני אומר את זה גם לפטין, ועדת משנה או ועדה רגילה, הסמכות של ועדת המשנה היא כמו הסמכות של ועדה רגילה. אנחנו נתקדם עם זה ואנחנו נקבע כמה דיונים להמשך, כמו שאמרתי.

הוועדה מסכמת כך, משרד הפנים, בכל מקרה יבחן שוב הקמת ועדה ייחודית, ייעודית ליישובים הדרוזיים במקום ועדות המשנה. אפשר להכיל את ועדות המשנה בוועדה הזאת, ובכל מקרה שווה לבחון את הנושא הזה.

חסמי התכנון, הנושא הזה עלה כמה פעמים. הוועדה תקיים דיון בנושא חסמי התכנון, שיוזמנו אליו אנשים שיודעים בדבר, אנשים שמכירים, ואנשי מקצוע. הסרת החסמים הוא החלק המרכזי בהתקדמות של התכנון. לא נסבול עוד פעם עיכוב, מריחה, בתכנון.

זה עלה כאן לאורך כל הדרך, ואני אומר לכם, אנחנו פה, אנחנו בקואליציה, אנחנו חלק מהממשלה, אנחנו פה כדי לשנות מדיניות. חה"כ עלי סלאלחה מדבר על זה כל הזמן, אנחנו פה כדי לשנות את המדיניות, והמדיניות שאנחנו רוצים לשנות אותה, היא מדיניות לצדקת הדרך, היא מדיניות צודקת, הם לא עושים לנו טובה.

אנחנו פה, כרגע, נמצאים במקום שאנחנו יכולים לשנות, אני אומר לכם, אנחנו רוצים לשנות, נשאף לשנות, ונגיע, כי אין דבר, בסופו של דבר, העומד בפני הרצון.

אני מנחה פה את ועדות התכנון והבנייה להתכנס לדיון שהוא גם נוגע בתכנון בשטחים טופוגרפיים קשים. כלומר, חלק גדול מהיישובים שלנו נמצא בשטחים טופוגרפיים קשים מאוד, לא ניכנס פה לדוגמאות. קיר בחורפיש, בשכונת חיילים משוחררים, עלה בעלות של הקמת שכונה שלמה, אני צודק או לא, האשם? ואז זה עיכב את ההתפתחות של השכונה.

בסוף אנשים נתקעים, כמו שנאמר כאן, מה אני עושה עם עוד 100 זוגות שמתחתנים כל שנה? אין לי בתים להשכרה, ולכן יש את הייחודיות שלנו. אנחנו שוב חוזרים לנושא של הוועדה, הוועדה דנה בייחודיות שיש ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים.

אני מבקש מוועדות התכנון והבנייה, משרד הפנים, משרד השיכון, לא דיברנו היום על משרד הכלכלה אבל נעשה דיון על פיתוח אזורי תעסוקה, תעשייה ומסחר בנפרד, לקבוע לוחות זמנים. אני לא מכיר מבנה ארגוני שמתנהל בלי גאנט הפוך, בלי לוחות זמנים. נקבע את היעד, וממנו עכשיו אנחנו נלך אחורה.

חברים, אני אומר לכם, כסף במדינת ישראל, לא חסר. תקציבים, לא חסר, נרצה 30 מיליארד, נקבל, אבל מה עושים איתם? אם לא נשלים את התכנון, לא נוכל לנצל גם את השלוש מיליארד שכולם מדברים עליהם, למה? כי אין תכנון, וזה יחזור לקופת האוצר.

אני מניח, ובטוח, שמשרד האוצר לא תקצב את הכסף כדי שהוא יקבל אותו בחזרה, כי אנחנו לא יכולים לנצל את התקציב. תזכרו, תכנון, אחרי התכנון מגיע תכנון תשתיות, אחרי תכנון התשתיות מגיע יישום התכנון. ביישום התכנון, שם נמצא הכסף הגדול, זה מיליארדים, זה מאות מיליארדים, כדי להקים או ליישם את התכנון שאנחנו עושים אותו.

כל נושא משרד המשפטים וכל נושא חוק קמיניץ, אנחנו דיברנו עליו הרבה, אנחנו מגישים ואני גם הגשתי הצעת חוק לבטל את התקנה בכלל של קנסות מינהליים וצווי הריסה מינהליים, זה בדרך החוקתית. אגב, הוועדה, בסופו של דבר מהדיונים שדנים כאן, מהנתונים שעולים כאן, אנחנו כמחוקקים יכולים לקחת נתונים ולשנות תקנות. אני וחבריי, חברי הכנסת, בכנסת, בהצבעה לטובת הנושא. אבל, משרד המשפטים, היה פעם מסמך שאמר שהם מקפיאים את הפיקוח, אבל אני אומר לכם, הפיקוח גובר. אני מבקש ממנהל הוועדה לקיים דיון מהיר בנושא הפיקוח.

דיון בנושא פיתוח וקידום תוכניות לשכונות ייעודיות לאנשי קבע ולחיילים משוחררים, אנחנו נעשה את זה בדיון נפרד עם השרים. אנחנו נבקש גם מהשרים שיתייצבו, שיבואו לפה. אני יודע שחלק מהשרים מעוניינים להשתתף. אלקין אמר לי לקיים דיון ושהוא מבקש להגיע, שרת הפנים תגיע, שר התרבות והספורט, כשנדבר על מתקנים הוא יגיע לכן ויתייצב, שר הכלכלה, איכות הסביבה, סגן שר הכלכלה, אני אומר לכם, לא בגלל שאנחנו כרגע בממשלה ואנחנו חלק מהממשלה, השרים אצלנו נכונים לעזור לנו, אנחנו צריכים למצוא את הפלטפורמה הנכונה, ואני חושב שזו פלטפורמה פרלמנטרית מצוינת כדי לגרום גם לשרים להירתם למשימה.

אנחנו נעשה דיון על השפעת חוק החשמל ואיך אנחנו מתקדמים למי שהגיש את התוכניות המפורטות שלו. אני עשיתי זום בחורפיש, אצלנו ביישוב, זום שהיו בו 120 איש בשיא, של תושבי הכפר והסביבה, והסברתי להם מה משמעות החוק.

אני, עוד מהימים של ארז, כשהייתי בפורום של ראשי הרשויות, בהמשך, בחקיקה, כממלא מקום ועדת הפנים הייתי בחקיקה של כל הסעיפים, כדי באמת להגיע לחוק. הסברנו את זה לאנשים, ואני אגב מבקש מכל ראשי הרשויות, כל מי שרוצה את הסיוע שלנו, אני עושה את זה בעין אל אסד למשל, כל מי שרוצה את הסיוע שלנו נבוא, נסביר מה צריך לעשות, מי יכול להתקדם, אנחנו לרשותכם.

דיון בנושא גריעת שטח. שוב, מהניסיון שלי, אנחנו נקיים גם דיון בנושא הזה.

אני מסכם ואני אומר, חברים, הוועדה הזאת קמה בשביל ראשי הרשויות, בשביל הרשויות עצמן ובשביל התושבים. כל תושב, ואני יודע ששומעים אותי כי זה גם בשידור ישיר, שחושב שאנחנו צריכים לדון בנושא מסוים, יכול למצוא אצלנו אוזן קשבת, אנחנו בשבילכם ולטובתכם.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:56.