פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
19/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ב (19 בינואר 2022), שעה 9:00

קידום החלטת הממשלה לייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
ג'ידא רינאוי-זועבי – מ"מ היו"ר
ענבר בזק
מופיד מרעי

רות וסרמן לנדה
אימאן ח'טיב יאסין
עלי סלאלחה

סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'
איאת רחאל - ראש האגף לגיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

רונן דסה - מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, נציבות שירות המדינה

מרים כבהא - עו"ד, הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה

דן אורן - ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

ישראל עוזר - סגן מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אנה לרנר-זכות - מנהלת האגף לתכנון מדיניות, משרד הבריאות

אלית שחר-כהן - סמנכ"לית בכירה ניהול ההון האנושי, משרד החינוך

יונתן פז - מנהל אגף כלכלי מיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

ד"ר ת'אבת אבו ראס - מנכ"ל שותף יוזמות אברהם

וסים חוסרי - עו"ד, רכז ייצוג הולם לאזרחים הערבים, ארגוני חברה אזרחית

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

רותם צור, חבר תרגומים
קידום החלטת הממשלה לייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית. י"ז בשבט התשפ"ב, 19 לינואר 2022. היום הנושא הוא נושא מיוחד וחשוב, ומגלם בתוכו את כל התהליך שאנחנו מנסים לקדם, ואין ספק שהוא חלק מהמטרות שהצבנו לעצמנו. ייצוג הולם זה לא נושא חדש, כבר התקבלו החלטות בממשלה על ייצוג הולם בתוך שירות המדינה, וגם בקשר לחברות ממשלתיות וכו'. אנחנו מנסים להשקיע משאבים בנושא הזה כדי להחזיר שוב את העגלה למסלול.

ברגע שיש החלטות יש מדיניות, וכאשר יש יעדים מגיעים ליעדים, זה הניסיון שלמדנו אותו. הממשלה בעשור הקודם הציבה יעדים, למשל בשירות המדינה, של 10%. אנחנו כבר מעל לזה, אמנם הייצוג ההולם הוא לא בכל הדרגים, במיוחד לא בדרגים הבכירים, ואת זה כבר ציין ראש נציבות שירות המדינה, פרופ' הרשקוביץ, בהקדמה של הדו"ח האחרון, שבהחלט היעד הבא לא צריך להיות רק ייצוג כמותי, אלא איכותי מבחינת התפקידים בדרגים השונים.

ולכן, כמובן שדרישתנו היא כן לקדם את הנושא שוב. כמובן, זה חלק מהאג'נדה שלנו ואפילו חלק מההסכם הקואליציוני, אבל אין מחלוקת על הנושא הזה. כבר סיכמנו בחודשים האחרונים כן לקדם החלטת ממשלה וכן לקדם חוק שייתן מענה לכל המגזרים השונים – למגזר הערבי, למגזר החרדי, לעולים, לאתיופים וגם לבעלי מוגבלויות, ואני חושב שגם התייחסות מגדרית לנושא הזה. ולכן אנחנו ממתינים להחלטה הזו, והישיבה הזו באה במטרה לקדם את הנושא, ללמוד אותו מחדש, ושתהיה הזדמנות לחברי הכנסת לומר את דברם.

שוב אני רוצה להדגיש, ברגע שיש החלטות יש מדיניות, וברגע שיש יעדים שאליהם אנחנו שואפים, בדרך כלל משיגים את היעדים האלה, וזה מה שלמדנו לפחות בנושא הזה של ייצוג הולם בתוך שירות המדינה. נקודה אחרונה שאני רוצה להעלות, היום למדנו שכמה שהנושא הזה חשוב ביותר, אנחנו כחברי כנסת ערבים, בדרך כלל גישתנו אל תוך הממשלה היתה גישה שמסתפקת בכלים הפרלמנטריים. החפיפה הזאת, במיוחד עם הפקידות הבכירה, לא היתה מי יודע מה חפיפה של עבודה יומיומית או שבועית וכו'.

היום אחרי שאנחנו נמצאים בקואליציה ויש גישה פתוחה, ואנחנו מקדמים תכניות והחלטות, למדנו כמה חשוב, ומאד חשוב, שיהיו במשרדי הממשלה פקידים בכירים שגם מבינים את החברה הערבית, וגם כמובן תורמים מהמקצועיות שלהם. אנחנו אף פעם לא טענו שהייצוג ההולם יבוא על חשבון המקצועיות, אין דבר כזה. אנחנו בטוחים שבחברה הערבית יש כישרונות מצוינים, ולכן אנחנו בטוחים שזה יתרום גם לעבודת הממשלה והרשויות השונות בממשלה.

אבל אני שוב רוצה להדגיש, למדנו כמה שהנושא הזה מאד חשוב ברגע שיש לך פקידים מקצועיים שבאים מתוך החברה עצמה, וזה לגבי כל חברה, לא רק החברה הערבית. כמה שזה משפיע על המוצר הסופי והתפקוד הסופי של המשרדים והארגונים והרשויות השונות, ואני לא מחדש בזה, גם פרופ' דניאל הרשקוביץ כאשר כתב את דברו בהקדמה לדו"ח של נציבות שירות המדינה, בהחלט שהוא העלה את הנקודה הזאת, שזה מטייב בצורה מאד משמעותית את התפקוד ואת המדיניות, ובהחלט מאפשר למגזרים השונים להשתלב ולהשפיע ולהיות חלק, וזו הגישה הנכונה. ולכן היעד שלנו ברור, אנחנו כן רוצים לקדם החלטת ממשלה שתתייחס לכל המגזרים, וכמובן גם במקביל חוק שיקדם את הייצוג ההולם ואת ההשתלבות בתוך הרשויות השונות והחברות הממשלתיות.

אני כמובן שמח לקדם את חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי כדי להוביל את הדיון, והיא תנהל את הישיבה. אנחנו כמובן מברכים את השתתפותם של סגן השר יואב סגלוביץ' שלא עוזב אותנו לרגע אחד, ולא רק בנושאי בטחון הפנים והמאבק בפשיעה ובאלימות, אלא בנושאים אחרים, הוא נמצא יחד איתנו תמיד, וחה"כ מופיד מרעי שהתחיל להתניע דברים גם בוועדת המשנה, וחה"כ אימאן ח'טיב-יאסין, שיש לה נושאים שהיא מקדמת, וחה"כ ג'ידא רינאווי זועבי. אז נעביר את השרביט, ככה אומרים, לג'ידא, בבקשה.

(היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי)

בוקר טוב לכולם. תודה רבה יו"ר הוועדה, ד"ר מנסור עבאס, תודה לכולם. אני אתחיל את הדיון היום מכיוון שהוא דיון חשוב ומשמעותי, אבל אני תופסת אותו כחלק אחד מתוך פאזל שלם של ייצוג הולם, וכמובן שאני מסכימה שייצוג הולם הוא לא רק עבור הערבים, אלא גם עבור חלקים אחרים בציבור הכלל ישראלי. אבל ייצוג הולם הוא לא רק במשרדי הממשלה, אלא גם במגזרים נוספים כמו חברות ממשלתיות, המגזר הפרטי ועוד ועוד מקומות.

אבל אנחנו מתחילים בעצם היום בבדיקה ובחינה של מה קורה במשרדי הממשלה, ואני שמחה ומברכת על הנושא. בשנים האחרונות ניסו להעביר כמובן מגוון של חוקים והחלטות, שאגב החלו משנת 2000 ואחר כך ב-2007, עם הצעת המחליטים בנושא של שירות ציבורי, ואז קבעו רף של 12% העסקה במשרדי הממשלה השונים, שאני מבינה לפי דיווחים כאלה ואחרים שאנחנו כבר עברנו את הרף הזה.

אם אני לוקחת את הסוגייה, ואני כן רוצה להתמקד דווקא בחברות ממשלתיות, ואני מבינה שיש עוד דיון, ד"ר מנסור, שיתקיים בשבועות הבאים, בנושא של חברות ממשלתיות, ואם בוחנים כמה בעצם ערבים ישנם שמה, נראה כי דווקא שם יש הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית. חברות כמו רכבת ישראל, חברת החשמל, עמידר. שיעור העובדים הערבים אינו עובר את ה- 2% בלבד, ונתונים נוספים מראים כי בדואר ישראל למשל, כשיש למעלה מ- 5,500 עובדים, רק 250 מתוכם ערבים. בחברת החשמל יש למעלה מ- 11 אלף עובדים, ואילו רק 81 ערבים.

אם אנחנו בוחנים את הנתונים האלה, אגב גם בשירות המדינה וגם במשרדי הממשלה אגב, על פי דירוג של פקידות בכירה, אז השיעור כמובן הולך וקטן. ובחברות שהזכרתי, החברות הממשלתיות, אנחנו מגיעים לנתונים בשיעור של אפס, אפס עגול. כמו שאמרתי, בהמשך, אני אומרת שעלינו גם להסתכל על מה קורה במגזר העסקי, ולראות איך אפשר להתחיל להניע תהליכים אל מול מנכ"לי החברות העסקיות, דרך שיח וגם דרך חקיקה, כדי לקדם גיוון תעסוקתי.

אני אתן דוגמא אחת בענף ההייטק למשל – אז נכון לשנת 2020, ישנם אך ורק 5% עובדים מהחברה הערבית, ומחיר אי-השילוב של ערבים הוא אדיר. רק בחודש יוני האחרון נכתב בעיתון גלובס כי מחיר הדרת האוכלוסייה הערבית במשק עולה למדינה 40 מיליארד ש"ח בשנה. זה שלא מעסיקים ערבים במשק הפרטי העסקי, זה הפסד משמעותי של המדינה.

אני רוצה להתחיל את הדיון, ואני רוצה לבקש קודם כל נתונים, אבל אני כן רוצה לבקש, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים הללו, קצת לאתגר את ההצגה של הנתונים בשתי פריזמות: ראשית, כולנו מתהדרים וגאים על זה שיש הרבה מאד עובדים, גם בכירים, במיוחד במערכת הבריאות, אבל מה קורה לשיעורים שאנחנו תכף נכיר, מה קורה לנתונים הללו אם אנחנו מנכים את המספרים של מערכת הבריאות? אני חושבת, שאז המספרים יהיו הרבה פחות משמחים. ואני רוצה להוסיף גם פריזמה נוספת, של אחוז הייצוג בדרגים בכירים. אז בבקשה, לפני שנתחיל את הדיון, אני רוצה לבקש מחברי הכנסת, מי מכם ומי מכן, להגיד דברים ולהתייחס בקצרה. חה"כ אימאן ח'טיב?

האמת שהייתי רוצה לשמוע קודם כל מהנציבות את מה שיש לה להגיד לנו, לפני שאנחנו מתייחסים, אם זה אפשרי.

אני יכולה להתייחס, אבל אני מבקשת אם יש אפשרות שנציבות שירות המדינה תיתן לנו סקירה קודם על מה שקורה, ואז הדברים שלנו?

אין שום בעיה.

אימאן צודקת שבסוף צריך לדבר על נתונים, אבל צריך להגיד משהו גם לפני. גם לחזק את הדברים שאמרתם, וגם לראות את מה שאנחנו בעצם רואים בלי הנתונים. ונכון נאמר כאן, בסופו של דבר, אני כמי ששירת בתפקידים בכירים, הייתי מנהל אגף בטחון בביטוח הלאומי, הייתי מנהל אגף ברשות לבטיחות בדרכים, ולפני כן הייתי במערכת שונה לגמרי, שם המדד הזה לא קיים, אבל כשאתה מסתכל היום על המערכת הציבורית ועל המיקום של כולנו, באמת, של אוכלוסיות המיעוטים נקרא לזה, ונכון נאמר כאן, מכל הגוונים, זה לא מדובר רק על הערבים, ולא רק דרוזים, צ'רקסים, אתיופים, חרדים וכן הלאה, צריך שיהיה ייצוג הולם.

נכון לעכשיו אין ייצוג, ומה עוד יותר גרוע? שדווקא בדרגות הבכירות נקרא לזה, עובדי כפיים, אוקיי בסדר, יכול להיות שנמצא הרבה מאד עובדים במקומות האלה, אבל אי אפשר גם לחשב את זה, ואם ינסו כאן להציג לנו נתונים שהם נתונים כלליים באחוזים בלי לפרט את האחוזים, מראש אני אומר, הם לא יהיו נתונים מקובלים. כי צריך לפלח את זה לעובדי כפיים ועובדים אחרים לפי דרגות. הרי אנחנו עובדים כולם ע"פ התקשי"ר, מה בדרגת ניהול 10, מה בדרגת ניהול 12 וכן הלאה.

ולא חסר. לא חסר אנשים מלומדים, לא חסר אנשים עם משקל סגולי, לא חסר לאנשים תפקידים בכירים, לא חסר אנשים בעלי תעודות, בעלי דרגות והכל, הם יכולים לתרום הרבה. ואני רוצה לחזק את מה שנאמר פה על ידי יו"ר הוועדה, חה"כ מנסור עבאס – הנושא של המקצועיות, כמו שאמרתי אני בא משם, יכול להיות נושא מאד גורלי וקריטי, אני חוויתי את זה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמי שלא מכיר את מה שהשטח דורש, מה שהשטח רוצה, אפרופו הוועדה שקיימנו אתמול, עם אנשים בסוף אתה צריך להבין מה השטח רוצה, יכול לקבל החלטות גורליות ובלתי הפיכות, מתחת לפלואורוסנט אתה לא יכול לקבל החלטות כלפי האוכלוסייה שהן החלטות לא מקצועיות שבסופו של דבר גם לא ניתן להפוך אותן, את התוצאה שלהן. במקרה ההוא בנושא בטיחות בדרכים, אבל זה נכון לכל תחום בחיים.

לכן חשוב שבכל מקום שבו יקבלו החלטות על מגזר כזה או אחר, נציגי המגזר יהיו שם. אני תמיד אומר, החוכמה נמצאת בשטח, והניסיון נמצא בשטח. אני חושב, חברות ממשלתיות, גם הצבאי אני אומר, גם חברות פרטיות, צריכות לדעת למסד וליישם את החלטת הממשלה הלכה למעשה, על פי המדרגיות של התפקידים. זו התפיסה שלי לפני שאנחנו אפילו רואים את הנתונים.

יופי, תודה רבה. אני מבינה שחה"כ שינתה את דעתה.

כן, כיוון שמופיד מדבר, אני הצעתי הצעה, כנראה לא התקבלה, לא נורא. האמת רציתי שנשמע לא רק את הנתונים, אלא גם את הסקירה הכללית מה היה, איפה אנחנו עומדים, ומה המטרות לעתיד הקרוב. אבל בלי לחזור על מה שנאמר כאן, וזה אמת שכולנו מכירים, שאין ייצוג אפילו, לא רק ייצוג הולם, והאמת שהביטוי הזה "ייצוג הולם" כבר מתחיל לעורר בי אנטי כזה, כי אומרים "ייצוג הולם", ובפועל יכולים לשים אחד או שניים, כמו שאומרים ייצוג הולם בהנהלות המתנ"סים לנשים, ואז אנחנו רואים אשה אחת מתוך 13, או שתיים מקסימום.

אז אני חושבת שהגיע הזמן גם לשנות את המושג הזה, "ייצוג הולם", ולקבוע אחוז מסוים שיהיה ברור לכולנו על מה אנחנו מדברות ומדברים כאן. הסוגייה השנייה שאני חושבת שצריך לשים גם אותה, כדי שכולנו באמת נשכיל להבין ואחר כך לפעול למען השגת המטרה של ייצוג החברה הערבית, ואני פה לא מחלקת למגזרים בכוונה, זו המשמעות של הייצוג של מישהי או מישהו ערבי בתוך דירקטוריון מסוים בחברה ממשלתית או במקום אחר. אני חושבת שאם מישהו מתוך החברה, שהוא מכיר את הצרכים שלה, את המנטליות שלה, את התרבות שלה, ואת המענים שצריך לתת, אז הוא יכול באמת במקום שהוא נמצא, אם יש את האחוז המספיק כדי באמת לקבוע שהשינוי יהיה, זו המשמעות האמיתית של הייצוג ההולם, לא בשביל להגיד שאנחנו יושבים שם, אלא בשביל באמת בסופו של יום לעשות את הדברים מותאמים לצרכים שנמצאים בשטח.

הדבר השלישי שאני רוצה להעלות כאן, ואני רוצה שכל אחד שיושב בחדר ישמע את זה, וגם אלה שבזום, אנחנו עכשיו לקראת פתיחת הרישום לנבחרת הדירקטורים החדשה של החברות הממשלתיות, וזה הזמן לפעול במיידי בסוגייה הזאת ולקחת את זה בחשבון, אני יודעת שיש החלטה שכבר מתבשלת בשטח, אבל מצד שני, צריך לעשות את זה בפועל, ואני מדגישה שוב, לא חסר לנו נשות ואנשי מקצוע, שכן יכולות ויכולים להביא את הצרכים של החברה הערבית ולשים אותם על השולחן של מקבלי ההחלטות, ובסופו של יום להביא מענים.

תודה רבה. חה"כ יואב סגלוביץ', סגן השר לבט"פ, בבקשה? לא? אחר כך. חה"כ ענבר בזק?

אני גם רוצה להקשיב, אבל תוך כדי שחה"כ אימאן דיברה, אז אני רוצה רק לציין משהו: הנושא של diversity זה נושא מאד חזק היום בכל העולם, בחברות אמריקאיות, בהייטק, מתוך הבנה שדיוורסיטי, גיוון, מביא מצוינות, מביא קדמה. הדעות השונות, הפרספקטיבות השונות, הן יוצרות מצוינות של חברה.

ולכן אני חושבת שהסיפור של הייצוג ההולם פה, ופחות אני אתייחס לטרמינולוגיה, אפליה מתקנת, ייצוג הולם, לא משנה איך נקרא לזה, היא לא מתוך רחמים או מתוך זה שאנחנו צריכים להיות הוגנים עם מגזר כזה או אחר, אלא מתוך זה שצריך להבין שזה יביא לתוצאות טובות יותר בחברות הממשלתיות, זאת אומרת אנחנו רוצים לעודד את הייצוג ההולם של האוכלוסיות המגוונות, כי הם יעשו את הדירקטוריונים טובים יותר, את ההנהלות טובות יותר. אז היה לי חשוב לתת לזה גם את ההקשר הזה, ואני מאד אשמח שהדיון הזה מעבר להצגת הנתונים, גם יעסוק ויתמקד באיך אנחנו מתקנים את זה, איך אנחנו מביאים פתרונות. אז תודה רבה, ורציתי להגיד לך תודה על הדיון החשוב הזה.

תודה תודה. זה כיוון נכון. חה"כ רות וסרמן.

תודה על ההזדמנות להיות פה, אני גם אשמח להקשיב, תודה.

אז אם כך, אנחנו עוברים כעת לנשות ואנשי המקצוע, ותחילה עם גב' אורלי אלמגור לוטן, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אני מבינה שיש לך שלוש שאלות קצרות, בבקשה.

בוקר טוב, אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. יש לנו מסמך משנה שעברה על זה, אבל אין טעם שנציג נתונים כי הנציבות מציגה אותם בצורה יותר מפורטת, רק שלוש נקודות שיהיה טוב אני חושבת אם הנציבות תתייחס אליהן בהצגה – דובר פה הרבה על הסיפור של שילוב עובדים ערבים גם בתפקידים בכירים יותר בשירות המדינה, אז אם אפשר יהיה להתייחס גם לתכנית של צוערים בשירות המדינה ולנתונים גם על המועמדים לתכנית, וגם על כמה מתקבלים ומסיימים אותה, כי זה כלי לשילוב של אוכלוסייה ערבית בתפקידים איכותיים יותר.

התייחסות גם, אני חושבת שכדאי, לנתונים של המועמדים הערבים, ולאיפה הם נופלים לאורך תהליך המיון. אלה נתונים שפעם הנציבות היתה מפרסמת אותם, ואז היתה תקופה שהיה להם פחות אותם. האם הם לא עומדים בתנאי סף, האם הם נופלים במבחנים, אנחנו חושבים שזה איזשהו נתון בסיסי שצריך להכיר אותו, כשמדברים על כלים איך לשלב יותר, ובתוך האוכלוסייה הערבית להבין איפה החסמים.

ואני ברשותכם רוצה להוסיף עוד שאלה בנושא של מכרזים ייעודיים, כמה בכל משרד ממשלתי משתמשים בכלי הזה.

והדבר השלישי, דובר בתקופת הקורונה, וזה גם עלה בדו"ח של הממונה על השכר באוצר שפורסם לפני שנה וחצי אם אני לא טועה, שאחת ההתאמות שנעשו בשירות המדינה של העבודה מרחוק יכולה גם לשמש כלי לשילוב ולקידום של קבוצות אוכלוסייה שונות, שלא תמיד היה קל לעשות את זה לפני זה. בהקשר של האוכלוסייה הערבית מדברים הרבה פעמים שמקומות העבודה, רבים מהם מרוחקים ממקומות היישוב של האוכלוסייה הערבית, אז השאלה היא עד כמה נציבות שירות המדינה חושבת לעשות שימוש בכלי הזה של עבודה מרחוק שהלך והתרחב, כדי לקדם יותר גם את השילוב הכללי וגם שילוב לתפקידים בכירים.

יופי, תודה רבה. אנחנו עוברים כעת למר רונן דסה, מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. ברשות יו"ר הוועדה, חברי כנסת וברשותכם, חשוב לי לגעת בכמה נקודות מרכזיות. קודם כל, חשוב לציין שבעצם נציבות שירות המדינה ונציב שירות המדינה חרתו על דגלם את כל נושא הייצוג ההולם, זה מאד חשוב שתדעו. אנחנו היום מתעסקים בעצם עם חמש אוכלוסיות עם יעדים ועם בנייה של כלים, כדי שהאוכלוסיות האלה ישתלבו בשירות המדינה. אנחנו מדברים על האוכלוסייה החרדית, מדברים על אנשים עם מוגבלות, מדברים כמובן על האוכלוסייה הערבית, על בני הקהילה האתיופית ועל עולים חדשים.

צריך לזכור שאחד האילוצים המרכזיים שלנו היום, שאנחנו בעצם מדברים על עוגה אחת שצריכה להתחלק בין כל האוכלוסיות האלה גם ברמה התקציבית וגם ברמת המשאבים. אני מאד מתחבר למה שאמר חה"כ מנסור עבאס, חשוב מאד להתמקד ביעד שהוא לא יעד כמותי אלא יעד איכותני, כלומר באמת המצב ובאמת אנחנו רוצים לשלב את האוכלוסיות האלה במדרגים הגבוהים, כי אנחנו חושבים שיש להם הרבה מה להשפיע ולתרום לשירות המדינה במדרגים הגבוהים, ולא להתמקד במספר, המספר הוא מספר כמותי והוא לא מבליט תמיד את היעד שאנחנו רוצים להגיע אליו.

אנחנו תכף נצלול לנתונים, אני רק אגיד שאנחנו עושים המון כדי לקדם את האוכלוסיות האלה, כמו למשל ימי הכשרה, ממשקים עם גופי תעסוקה, כלומר מנסים לקדם כל מיני יעדים וכל מיני הכשרות בתוך שירות המדינה, כדי גם לקדם את האוכלוסייה שנמצאת בתוך השירות, וגם לשלב אוכלוסייה שנמצאת מחוץ לשירות. ביחס לשאלה של מבקר המדינה, אני אגיד שאתמול קיימתי דיון עם מנהלת אגף בכיר צוערים בשירות המדינה, ואני רוצה להגיד לכם ש- 30% מהצוערים החדשים הם בעצם בייצוג הולם, כשאנחנו מדברים בעצם על 3 צוערים שהולכים להיות מהאוכלוסייה הערבית. ברשותכם, תודה.

יופי, תודה רבה, וכעת לנתונים. אני רוצה לבקש את גברת איאת רחאל, ראש האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה.

אפשר שתי הערות על מה שהושמע בבקשה?

הערה ראשונה, לגבי ההצגה של הממ"מ על העבודה מרחוק. אני חושבת שכן צריך לקחת את הנושא ולאפשר לו גם תשתית. אנחנו יודעים שהתשתית של האינטרנט והאפשרויות לעבודה מרחוק בחברה הערבית היא נמוכה מאד, ויש מקומות שאין אפשרות, אז גם את זה צריך לקחת בחשבון. הדבר השני, לגבי מה שאמר רונן שהציג קודם, כאילו שאין חשיבות למספר ואנחנו צריכים להתמקד באיכות – נכון, האיכות זה דבר חשוב ואנחנו מתעקשים עליו, אבל גם המספר באותה מידה, כשיש לנו אחוז ומספר די סביר שאנשים יכולים גם לאזור אומץ ולדבר על הדברים, וגם לקבל תמיכה כשמעלים דברים, המספר משפיע, לא רק האיכות. האיכות היא א'-ב', אבל המספר הוא גם דרישה שצריכים לקחת אותה בחשבון, ולא להמעיט בדבר הזה.

בהחלט. איאת בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני גם מברכת מאד על הדיון החשוב הזה ביחס לייצוג ראוי של החברה הערבית בשירות המדינה, אני אגיד כמה מילים מבחינת תמונת המצב, ואני אצלול מבחינה מספרית ומבחינת אחוזים, שככה כולנו נכיר את הנתונים האלה, גם נצביע ביחד על האתגרים, וחלק מהאתגרים עלו כאן, ואנחנו מסכימים ואנחנו רואים אותם והם מטרידים גם אותנו. מבחינת התפיסה שנציב שירות המדינה ואגף גיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה מובילים, נגיד שהתפיסה היא באמת לשקף את החברה הישראלית כפי שהיא בשירות המדינה, כשרון החברה הערבית צריך לבוא לידי ביטוי גם בשירות המדינה ביחס לאוכלוסייה, בדגש על מוקדי קבלת ההחלטות, איפה שמתעצבים השירותים שניתנים לציבור, רק כך נוכל להבטיח שירותים מותאמים יותר, גם בחינוך, בתשתיות, גם במאבק המשותף בפשיעה ובאלימות, אנחנו מכירים את כל הפערים, ורק כך נוכל להבטיח את השירותים המקצועיים והראויים ביותר עבור כלל החברה הישראלית ועבור החברה הערבית.

היום תמונת המצב היא במגמה חיובית ועקבית של עלייה ביחס לייצוג, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה עד לשוויון ביחס לייצוג של החברה הערבית, ולייצוג לאורך השדרה הניהולית בכל הדרגות והמקצועות, יש פערים וחסמים שאנחנו מכירים, אנחנו פועלים יחד עם כלל הגופים בשירות המדינה וכלל הגופים בחברה האזרחית, וגם עם קהילת ממוני הגיוון התעסוקתי, שהיום מונה למעלה מ- 80 ממוני גיוון תעסוקתי, באמת להצביע על הפערים ולתקן אותם, ולפעול קדימה מתוך מענה לכל מיני חסמים שעולים.

נציבות שירות המדינה, שירות המדינה הוא המעסיק הגדול במשק שבאמת צריך להוות דוגמא ויש פה הסכמה כללית על הדבר הזה, מתוך תפיסה שככל שמגוון יותר כך המקצועי ביותר, ורק כך נוכל להבטיח את השירותים המקצועיים, וזוהי ריצה למרחקים ארוכים. יש כאן פערים שהצטברו במשך המון שנים, ואת התיקון שלהם לא נוכל לראות משנה לשנה אלא ממש בריצה למרחקים ארוכים.

אני אתחיל בהצגת הנתונים במצגת, הנתונים ממש מעלים פערים שעלו כאן, ונתמקד בהם. אז כפי שעלה פה, החשיבות של נושא הגיוון ביחס לכלל האוכלוסיות. אנחנו רוצים ששירות המדינה ישקף את כלל האוכלוסיות, ואני רוצה לתת נקודת מבט השוואתית, איפה נמצאת החברה הערבית ביחס לכלל האוכלוסיות בשירות המדינה, בצבע הכתום אנחנו רואים את הייצוג של החברה הערבית, כאשר אנחנו יודעים שהיעד הוא 10% שנקבע לפני כעשר שנים, העמידה ביעד הזה היתה רק בשנת 2016. היום בנתוני שנת 2020, בדו"ח הגיוון והייצוג שפרסמנו במאי 2021, הגיע ל- 13.2. מבחינת עמידה כללית ביעד שירות המדינה עומד בעמידה כללית, ואני כן אציג איפה העמידה הזו נמצאת, באיזה אחוזים היא יותר גבוהה, אבל כן חשוב לי גם להציג את המגמה, כפי שדיברנו באמת יש פה מגמה חיובית של עלייה, והמגמה היא גם חשובה בנוסף לנתונים.

אם נסתכל משנת 2016 על נתונים, הייצוג היה 10%, היום בשנת 2020 13.2%, יש עלייה של 3% בין השנים 2016 לשנת 2020, יש פה מגמה חיובית של עלייה, בין 2019 ל- 2020 ראינו קפיצה של 1%, בעצם בשנים האחרונות ראינו קפיצות של בין 0.6% ל- 0.7% ויותר, העלייה הזאת היא גם בעקבות העבודה המשותפת של ממוני הגיוון לדייק את הנתונים האלה, ובאמת מאמצים מאד גדולים ביחס לפעולות שאנחנו רואים. בעצם ביחס לייצוג של החברה הערבית העיסוק התחיל המון שנים אחורה, אבל מבחינת כלים ששירות המדינה קיבל, רק בחמש שנים האחרונות, עצם ההקמה של האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה, הנחיה וליווי ופיתוח כלים מול משרדי הממשלה ומינוי ממוני גיוון תעסוקתי זו פונקציה שלא היתה קיימת.

היום יש כ- 80 בעלי תפקידים בתוך שירות המדינה שמחויבים למשימה הזו, יחד עם יחידות ההון האנושי, להוביל את המשימה, חלקם גם נמצאים איתנו כאן בוועדה כפי שאני רואה. זה מבחינת המגמה, מגמה חיובית של עלייה שאנחנו רוצים שהיא תמשיך, ולפי השערה שלנו, לפי מגמה זו המטרה היא להגיע בסופו של דבר לייצוג ראוי שמשקף את החברה הערבית כפי שהיא, גם בגילאי כוח העבודה של 20%.

עלתה פה שאלה של איפה הייצוג הזה נמצא ביחס למערכת הבריאות ומשרדי הממשלה, אז מתוך מחויבות לשקיפות של הנתונים חשוב גם להציג איפה הייצוג הזה נמצא, אז כ- 62% מהייצוג של החברה הערבית נמצא במערכת הבריאות, לעומת 32% במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, וכך גם בא לידי ביטוי במיקוד האסטרטגי שלנו מול יחידות שירות המדינה, משרדי הממשלה, באמת להגדיל את המאמצים ולהשקיע את המאמצים שלנו במשרדי הממשלה, איפה שהייצוג לא בא לידי ביטוי.

זה לא אומר שהמלאכה במערכת הבריאות, בתי חולים ממשלתיים הסתיימה, שם המיקוד הוא להמשיך ולהרחיב את הייצוג לאורך השדרה הניהולית, רוצים לראות גם רופאים ורופאות בכירים וגם בהנהלות של בתי החולים ייצוג של החברה הערבית. אז זה מבחינת איפה הייצוג הזה נמצא, ואני כן אגיד שמערכת הבריאות עומדת בייצוג של 20%, יש היום ייצוג של כ- 20% בבתי חולים ממשלתיים ביחס לחברה הערבית, אז זה ככה כנתון ראשון, והוא גם מהווה חלק מהאתגרים שמטרידים אותנו ונמצא כחלק מהמיקוד.

אני אמשיך ואצלול אל הנושא השני, ביחס לאיפה מיוצגת החברה הערבית לאורך השדרה הניהולית, אני אציג את זה גם בחלוקה לפי משרדי ממשלה ולפי מערכת הבריאות, אנחנו רואים שנכון, יש עמידה כללית ביעד הייצוג, אבל כפי שעלה פה, גם מה שהתייחס רונן וגם מה שמוביל אותנו מבחינת מיקוד אסטרטגי באמת להמשיך ולהרחיב את הגיוון ואת הייצוג של החברה הערבית, מתוך מטרה שהגיוון צריך להיות במוקדי קבלת ההחלטות, ואנחנו רוצים לראות, יש מועמדים מוכשרים ויש אנשים מוכשרים שנמצאים באוכלוסייה ואנחנו רוצים לראות אותם, וההחלטות האלה צריכות להיות סביב שולחני מקבלי ההחלטות, אז היום הייצוג של החברה הערבית נמצא בדרגי כניסה גם בסטודנטים שאנחנו רואים בהם ערוץ כניסה אטרקטיבי מאד לשירות המדינה, להמשך ההשתלבות בשירות המדינה בדרג ניהול מקצועי יש ייצוג שיותר נמוך ככל שאנחנו עולים יותר ויותר במדרג בדרג בכיר ובדרג ביניים. אני כן אגיד גם מבחינת מספרים, עלה פה ביחס לדרג בכיר, ה- 3.6% של ייצוג של החברה הערבית שהם בעצם 65 עובדים מהחברה הערבית נמצאים בדרג הבכיר. אז זה מבחינת תמונת המצב.

סליחה על ההפרעה, מה ההגדרה של דרג בכיר?

דרג בכיר הוא מי שנמצא מבחינת דירוגים של מדרג ב-44 ומעלה, שזה בעצם סמנכ"לים, מנהלי אגף בכיר ומנכ"לים.

סליחה, אני רק רוצה להבין בתוך השקף את שלושת העמודות מהצד הימני של הדרג הבכיר, סגול זה מערכות משרדי הממשלה, אבל זה בניכוי של מערכת הבריאות הממשלתית או כולל אותה?

כן, זה רק משרדי הממשלה ויחידות הסמך, וירוק זה בתי חולים ממשלתיים.

איפה הדרוזים נמצאים בכל הסיפור הזה? והצ'רקסים גם?

החוק מתייחס להגדרה של החברה הערבית לרבות דרוזים וצ'רקסים, לכן המגזר הדרוזי והצ'רקסי נמצאים כחלק מהייצוג של החברה הערבית כשאנחנו מציגים את הנתונים האלו, אבל אם שאלתך היא מה הייצוג של המגזר הדרוזי בשירות המדינה, הם 1.6% לפי השיעור שלהם באוכלוסייה, שמהווים כ- 1,300 עובדים בשירות המדינה.

בבכירים?

בבכירים יש כ- 15 דרוזים בשירות המדינה, ונתון מעניין ביחס למגזר הדרוזי, לעומת כלל החברה הערבית, יש ייצוג הרבה יותר גבוה של דרוזים במשרדי הממשלה, בעצם המגמה היא הפוכה, אם אנחנו רואים ייצוג יותר גבוה של החברה הערבית במערכת הבריאות, אז כך המגמה היא הפוכה ביחס למגזר הדרוזי שמיוצגים יותר במשרדי הממשלה.

אולי את מתכוונת לביטחון?

לא, הניהולי. לא רק בביטחון, אנחנו מדברים על כל המשרדים, וכך גם לאורך השדרה הניהולית, יש ייצוג יותר גבוה לאורך המגמה של המגזר הדרוזי. אבל אין השפעה ביחס למגזר הדרוזי בנשים דרוזיות, יש יותר גברים דרוזים מאשר נשים דרוזיות.

בחברה הערבית בכלל, יש שקף שמראה לנו מה הייצוג המגדרי מבחינת נשים וגברים?

בטח, בוודאי. זה חלק מהתפיסה המקצועית שלנו שכשמסתכלים על נתוני הגיוון צריך להסתכל גם על נתוני המגדר איפה מיוצגות נשים ביחס לכלל האוכלוסיות לעומת גברים, מתוך תפיסה מקצועית שאי אפשר לדבר על קידום נשים בכלל בלי לדבר על קידום נשים מכלל האוכלוסיות, אז מתוך מטרה כזו אנחנו משקפים גם את הנתונים האלה, אני אגיע גם לזה. אני כן רוצה להגיד אמירה חשובה לגבי האתגר בחברה הערבית ביחס לשילוב נשים, אז בעצם בכלל האוכלוסיות בשירות המדינה, נתון מעניין, יש ייצוג יותר גבוה של נשים לעומת גברים, למעלה מ- 60% נשים לעומת גברים, גם ביחס לכלל האוכלוסיות מרקע מגוון, במגזר החרדי ויוצאי אתיופיה.

זה נתון מדהים.

מלבד החברה הערבית, היא האוכלוסייה היחידה שיש בה יותר ייצוג של גברים, כ-56% גברים ערבים לעומת 44% נשים ערביות, למרות שלפי נתוני ההשכלה הגבוהה, אנחנו יודעים שיש ייצוג יותר גבוה של הנשים הערביות, וזה גם אתגר שאנחנו שמים עליו את האצבע ומלווה אותנו, גם בממדי החשיפה וגם בממשק מול החברה הבדואית, רוצים לראות יותר נשים ערביות בשירות המדינה, שגם יהיו חלק מעיצוב המדיניות בשירות המדינה. זה בעצם לפי מגמת ההשתלבות לפי המדרג זה דומה לכלל האוכלוסיות, אנחנו יודעים שהיחס לנשים, וגם לנשים ערביות, ככל שעולים במדרג יש יותר ייצוג של גברים לעומת נשים, אז ככה גם זה בא לידי ביטוי ביחס לחברה הערבית.

ובנתונים האלה אתם לוקחים בחשבון גם דירקטורים בחברות ממשלתיות, או שזה חישוב אחר?

אז בנציבות שירות המדינה הם מתייחסים רק לגופים שכפופים לנציבות שירות המדינה, שזה בעצם בתי חולים ממשלתיים, משרדי ממשלה ויחידות הסמך.

איפה אני יכול לשמוע נתונים כאלה, שמצביעים איפה בחברות הממשלתיות הדירקטורים?

מופיד, כפי שאמרתי בתחילת הדברים, יתקיים עוד דיון כאן בוועדה בנושא של חברות ממשלתיות.

יהיה לנו את כל הנתונים? צריך לוודא שכל הנתונים פה מופיעים, כי שם יש פערים.

כבר התייחסתי לזה.

רות, רצית לשאול שאלה?

כן, רציתי לשאול שאלה. אני לא בטוחה שאת הגורם שאליו אני צריכה להפנות את השאלה, אבל אני אנסה. כשעבדנו על חוק ההסדרים, ממש נלחמתי בכל כוחי שהיעד הלאומי לתעסוקה לא יהיה מגיל 25 עד 66, אלא מגיל 18, כולל גברים, כי מאיזושהי סיבה שלא מובנת לי עד היום זה היה מגיל 25. והצלחנו, זה הפך להיות מגיל 18. ואני שואלת אם הדבר הזה בראייתך, אני לא מניחה שסטטיסטיקה, כי זה קרה לפני חודשים בודדים, אבל לתחושתך, האם לדבר הזה יהיו השפעה ואימפקט משמעותיים מאד, כשבעצם שמים דגש, לא כמו קודם, בעיקר על נשים בחברה הערבית, כי זה היה היעד הלאומי עם דגש מאד חזק, אלא גם על גברים וגם מגיל הרבה יותר צעיר לאור הנתונים של ה- 30% שאין תעסוקה, אבטלה, ובתוך ה- 30% גם גברים ערבים צעירים שלאו דווקא הולכים לנושא האקדמיה. כלומר, היכולת שלהם לא למצוא כיוון והחשיבות של הפיכתם ליעד לאומי בתחום התעסוקה כמובן, מאד גבוהה. עוד פעם, אני לא סגורה שאת הבן אדם אליו צריך להפנות את השאלה, אבל זה מאד מעסיק אותי.

אני אנסה לענות לך, כמובן שיש גורמים מקצועיים שעוסקים בזה ומבינים יותר טוב ממני, אבל אני אגיד שבוודאי, ברגע ששמים את הנושא וממקדים בשוק העבודה בכלל את תעסוקת גברים ערבים ביחס לנשים הערביות זה גם משפיע על הייצוג שלהם בשירות המדינה. שירות המדינה כמעסיק הגדול במשק מושפע ממגמות שקורות בשוק העבודה וגם ממגמות שקורות בהשכלה הגבוהה, וככה נראה גם את התוצאות של זה גם בשירות המדינה, נראה ייצוג יותר איכותי ביחס גם לנשים וגברים.

כמו שאמרת המדידה היתה לפי גיל 25, הנתונים שאנחנו בודקים ביחס לשיעור האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, בגילאי שוק העבודה, אנחנו מסתכלים על הנתון של בין 21 ל- 67, בהתאם לנתונים של זרוע העבודה במשרד הכלכלה, בעצם מגיל 21 זה הגיל שמגיעים יותר לשירות המדינה שהוא רלוונטי יותר עבור שירות המדינה.

איאת ברשותך, לפני שתתקדמי אני כן רוצה להתייחס לנושא של השקף הקודם, כשהתייחסת לעלייה בארבעת השנים האחרונות. השאלה שלי היא האם העלייה הזאת באחוז היתה במערכת הבריאות בלבד, או גם ביחידות אחרות?

אז הקפיצה המשמעותית ממשיכה במערכת הבריאות, אבל גם במשרדי הממשלה אנחנו רואים עלייה, אלא שהיא באחוזים יותר קטנים, יש עלייה בייצוג במשרדי הממשלה למרחקים ארוכים. אבל אנחנו כן רואים גם מגמה חיובית במשרדי הממשלה, את כל הפעולות של ממוני הגיוון התעסוקתי, ובאמת בלהנכיח את התפיסה הזאת גם במשרדי הממשלה, גם מעבר להתעסקות ביעדים ובחקיקה שבעצם מהווים את הבסיס מבחינת סמכות ופעולות של קידום הגיוון התעסוקתי, אבל יש פה התייחסות גם לנושא של הרתימה, שיש יותר ויותר מנכ"לים והנהלות של המשרדים, וזה מחלחל גם כלפי כל המשרדים שבאמת אנחנו רואים שברגע שיש יותר גיוון וייצוג של החברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות זה משפיע על השירותים של המשרדים עצמם, המשרדים מבינים את זה שזה משפיע על השירותים שהם נותנים לציבור ועל אמון אותו ציבור בשירותים שלהם.

צריך לשאול את השאלה למה יש עלייה בבריאות? התשובה ברורה, היהודים לא הולכים יותר לבריאות, הם הולכים להייטק, ולכן זה אילוץ. ואז מקבלים את הערבים לתחום הזה, היות ולערבים יש את כוח האדם. לכן אנחנו צריכים להסתכל על משרדי הממשלה האחרים, למה עדיין לא קולטים עובדים ששייכים לחברה הערבית, הדרוזית, צ'רקסית, במשרדים שלהם? הבריאות, אני אומר לך, לא יהיו יהודים יותר שמה, כולם בהייטק. אז אני רוצה עכשיו שיהיה מילוי שורות במשרדים האחרים, לפי אחוז האוכלוסייה של הערבים במדינת ישראל.

אוקיי, תודה חה"כ עלי, בואו נתקדם עם המצגת בבקשה איאת, ואז אנחנו נתייחס לכיווני פעולה אפשריים.

למה? שתיתן תשובה.

אני כן אגיד, שבאמת הייצוג במערכת הבריאות זה שיש מספר יותר גבוה בהשכלה הגבוהה גם של מי שהולכים ללמוד את מקצועות הבריאות, ולכן זה גם משפיע על הייצוג במערכת הבריאות מבחינת יותר רופאים ורופאות ומי שהולכים ללמוד את תחומי הסיעוד והבריאות, ולכן זה גם משפיע בוודאי. אז אני אמשיך, עלה פה האתגר והחסם הגיאוגרפי, אנחנו גם בדקנו את הנתונים האלה והצגנו אותם בדו"ח האחרון שפרסמנו בצורה מעמיקה, אנחנו מכירים שהייצוג הגיאוגרפי של החברה הערבית, יותר מ- 60% נמצא בצפון, וגם יש חלק בדרום לפי הנתונים, בדקנו מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וגם בדקנו איפה הם מיוצגים במשרדי הממשלה.

אז מבחינת הייצוג במשרדי הממשלה, משרדי הממשלה נמצאים יותר בירושלים, אז יש ייצוג יותר נמוך של מי שמגיע לירושלים וזה מושפע גם מהפיזור הגיאוגרפי, החסם הגיאוגרפי זה חסם שאנחנו מכירים אותו מהמון שנים אחורה וזה חסם שהוא עדיין ממשיך, נכון שיש כל מיני מגמות של מודרניזציה ואנשים יותר במקום של לעבור מקומות מגורים, אבל עדיין החברה הערבית מבחינת המבנה שלה יותר נוהגת לגור קרוב למקום של המשפחה ואנחנו מכירים את הנתונים האלה, לכן החסם הגיאוגרפי מהווה חסם משמעותי גם היום.

מבחינת הכלים במענה לחסם הגיאוגרפי, יש את הכלי שאנחנו מכירים של סיוע בשכר דירה, ומבחינת העבודה מרחוק ועבודה מהבית, הקורונה האיצה את התהליך הזה והיום גם יש דגש ביחס לחברה הערבית בעבודה מהבית בשיקולים מול המנהלים, שבאמת ביחס לאישור של העבודה מהבית השיקול הזה נמצא על השולחן, ונבחנים גם כלים נוספים על מנת לנסות לתת מענים נוספים לחסם הגיאוגרפי.

או שהממשלה תחליט שהיא מקימה עוד קריות ממשלה בצפון, שזו גם אופציה.

נכון. אבל כן חשוב להגיד שאיפה שמתעצבות החלטות, ביחידות המטה שנמצאות בירושלים, אנחנו כן רוצים לראות שם קולות מכלל החברה הערבית, שנמצאים גם איפה שמתעצבות החלטות במטות של משרדי הממשלה, ולא רק במחוזות. אז זה מבחינת החסם הגיאוגרפי.

חכי רגע איאת, לגבי שכר דירה, תחזרי בבקשה. הסיוע בשכר דירה, אני מבינה שהבעיה שזה לא התעדכן מאז 2007, והוא נשאר על סך של כ- 2,000 ש"ח, למרות שהיתה עלייה במחירים, לא?

נכון, היתה עלייה משמעותית במחירים ביחס למדד, וזה חלק מהנושאים שאנחנו בוחנים בהחלטת ממשלה שעכשיו לקראת סיום גיבוש, בשלב מתקדם של גיבוש, אז גם הנושא של סיוע בשכר דירה בא לידי ביטוי ונבחן גם שם, על מנת לתת לו מענה שתואם את מדד הדיור לשנת 2022.

אז אחרי שהצגתי נתונים משמעותיים, אני רוצה להציג חלק מהפעולות שאנחנו עושים, ואני אחלק את הפעולות שאנחנו מובילים לשני צירים: הציר הראשון, שמושפע מחקיקה, מחוק שירות המדינה מינויים, סעיף 15א', וגם החלטות ממשלה שבאמת גם שם יש כלים שאנחנו משתמשים בהם, ובאמת טוב שיש את הכלים האלה בחקיקה, למשל מינוי ממוני גיוון תעסוקתי שזה הכלי הכי משמעותי שיש בעצם, בעלי תפקידים שזה התפקיד שלהם במשרדי הממשלה, ופעלנו כדי להגדיל את מספרם של ממוני הגיוון. זה התחיל מעשרים ממונים, חמישים ממונים, והשנה באמת הצלחנו להגיע למספר של למעלה משמונים ממוני גיוון תעסוקתי, וככה נוכל להגיד שבאמת מינינו ממוני גיוון תעסוקתי בכל יחידות שירות המדינה ועוד כמה יחידות קטנות שצריך למנות בהן, וככה באמת נמנה בכל משרדי הממשלה.

בנוסף לזה, כלי נוסף הוא שכל משרד וכל יחידה ממשלתית מחויבים בסוף חודש דצמבר להגיש לנו תכניות עבודה לגיוון וכשירות תרבותית. השנה הגענו למספר של למעלה משבעים תכניות עבודה שהגישו, וזו בעצם קפיצה משנה לשנה, בשנים הראשונות להקמת האגף הגישו לנו עשרים תכניות, אחר כך שלושים, ארבעים, והשנה הגענו לשבעים, זה באמת מראה גם על המאמצים הגדולים שנעשים במשרדי הממשלה בשיתוף ממוני הגיוון התעסוקתי. התכניות האלה מתייחסות לחסמים, ואיך כל משרד נותן מענה לחסמים האלה ובאמת לפי תמונת המצב, אם יש תת ייצוג של החברה הערבית בדרגים ולאורך המדרג, צריך לתת לו מענה והם מגישים לנו מה הם מתכננים לעשות ואנחנו בודקים את התכניות האלה ונותנים להם מענה גם מול נציב שירות המדינה, שמגיעים אליו ומציגים לו חלק מהתכניות ומה הפעולות שמתכננים לעשות ביחס לפערים. זה ביחס לתכניות עבודה.

רגע, ובשבעים תכניות עבודה הללו, עד כמה אתם מתכננים לשתף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית ערבים?

אז אחת מהדרישות מול ממוני גיוון תעסוקתי, וההנחיה, זה בעצם לפעול מול כל הגורמים של התעסוקה בחברה הערבית, גם מול מרכזי הקריירה שאנחנו יודעים שיש המון אקדמאים שנמצאים במוסדות להשכלה גבוהה, זה בא לידי ביטוי גם בכך שמרגע פרסום משרה, המשרה הזאת צריכה להגיע לכלל הגופים בחברה האזרחית, לכלל גופי התעסוקה, שירות המדינה צריך להוביל מאמצים כדי להגיע לאוכלוסייה. זה הכלי, לעבוד מול ארגוני חברה אזרחית, מי שנמצאים בממשק ישיר מול מועמדים, ככה נוכל להגיע ליותר ויותר מועמדים מכלל האוכלוסיות.

אני כן אגיד שמהלך נוסף, והוא סופר חשוב ומשמעותי, שהובלנו השנה הוא באמת השקת מדד הגיוון התעסוקתי, בעצם המדד הזה בא ובודק את כל המאמצים ביחס לייצוג של כלל האוכלוסיות והייצוג של החברה הערבית במשרדי הממשלה, והוא נותן ביטוי לא רק מבחינה כמותית, מה מספר העובדים מהחברה הערבית בתוך המשרד וביחס לכל אוכלוסייה, אלא גם איפה הם מיוצגים לפי המדרג.

בעצם זה שהמשרדים קיבלו ציונים לפי קריטריונים אחידים, בקריטריונים האלה בעצם מתייחסים גם לתקינות לאורך המדרג מבחינת דרג בכיר, דרג ביניים וסטודנטים, גם שם ניתן משקל לכל אחד מהמדרגים, גם מבחינת המחויבות של היחידה, אם המשרד ממנה וועדת היגוי שתדון בנושא הזה, באתגרים המשמעותיים כפי שאנחנו עכשיו בוועדת הכנסת דנים באתגרים המשמעותיים, כל משרד צריך להוביל מהלך כזה, והם מתבקשים להגיש לנו מה המהלך שהם הובילו ביחס לכינוס ועדת היגוי בשיתוף המנכ"ל. גם ביחס לגיוס ושימור העובדים, אנחנו בודקים את הנתונים האלה מבחינת אחוז העזיבות של העובדים, שימור העובדים מבחינת כשירות תרבותית, היבטים בתוך המשרד שהעובדים שיגיעו באמת ייקלטו כמו שצריך, לא פחות חשוב מתהליך הגיוס ותהליך הקליטה. זה מבחינת גיוס ושימור.

בנוסף, לגבי הקריטריון של הכשרה ופיתוח, התחלתם עם השאלה ביחס לתכנית 'צוערים לשירות המדינה', וזה באמת אחד הכלים להבטיח שגיוון יהיה לאורך המדרג של שירות המדינה ומוקדי קבלת החלטות, להבטיח שיהיה ייצוג בתכניות ההכשרה והפיתוח של המשרדים, וגם בתכניות העבודה וניהול של נציבות שירות המדינה ועוד גופים מובילים, גם שם צריך לעשות עבודה ולעודד מועמדים פוטנציאליים להגיש לתכניות האלה, ובסוף להבטיח שהם גם מיוצגים. אני תכף אציג נתונים בנושא, רונן הציג מבחינת תכנית 'צוערים לשירות המדינה', אני גם בעצמי בוגרת התכנית ואני יכולה להגיד שזה ערוץ קליטה סופר אפקטיבי למשרות, לדרג ביניים ולמקומות שמשפיעים על קבלת ההחלטות, וכן יש מהלך, המספר הזה של עלייה ביחס לייצוג החברה הערבית בתכנית צוערים זה תוצאה של מאמצים שנעשו, גם מול גורמים שחלקם נמצאים פה.

רק כהערת ביניים איאת, התכנית של הצוערים היא סופר חשובה, חוץ מהתכנית הספציפית של השלטון המקומי שנקראת עתידים, אף אחד מהערבים לא שמע על הצוערים, רק שתדעו.

זה לא נכון.

אני לא מתכוונת למה שקורה במשרדי ממשלה, אני מתכוונת לכמה היא קיימת ברשתות החברתיות. אני מדברת על זה שהשיווק של תכנית צוערים, מלבד תכנית עתידים שהיא של השלטון המקומי, שכל הצעירים הערבים יודעים מה זה עתידים, כל תכניות הצוערים האחרות של משרדי הממשלה האחרים, אף אחד לא שומע על זה, זה לא קיים ברשתות החברתיות.

אני גם לא מסכימה עם ההערכה הזו, זה מפליא אותי.

קודם כל זה לא נכון, כי עובדתית יודעים ועובדתית יש אנשים שנרשמו ונקלטו, הבת שלי בצוערים. וגם צוערים לשלטון ושל משרד החוץ.

לא, אני לא מדברת על משרד החוץ. אז אני אשמח שנקבל נתונים לגבי כמה מגישים, לא מתקבלים, לתכניות הצוערים השונות, ופילוח שלהם.

אז אני יכולה להציג את הנתון הזה, הוא נמצא מולי, מתוך החשיבות הגדולה לתכניות הכשרה ופיתוח להשתלבות של החברה הערבית ושל כלל האוכלוסיות בתכניות האלה, פרסמנו את הנתונים בדו"ח השקיפות, גם בדו"ח הגיוון והייצוג, הם גם נגישים לנו מבחינת הייצוג, איפה הייצוג הזה נמצא, ומבחינת מספרים הם נגישים לנו כאגף, ואנחנו מעבדים את הנתונים האלה ומפרסמים אותם בדו"ח.

אני יכולה רק להגיד שביחס לייצוג של החברה הערבית, בשונה מאוכלוסיות אחרות בשירות המדינה, יש ייצוג יותר גבוה של החברה הערבית בתכניות של נציבות שירות המדינה כמו תכנית הסגל הבכיר, תכניות העתודה ותכנית המדרשה, אלה שלוש תכניות דגל של נציבות שירות המדינה, אז יש ייצוג יותר גבוה של החברה הערבית לעומת כלל האוכלוסיות מרקע מגוון.

של המגישים או של המתקבלים?

מבחינת אחוז המועמדים ראינו במחזור האחרון עלייה, כפי שיש מגמת עלייה ביחס לייצוג, גם שם יש מגמה יותר גדולה של מועמדים בתכניות האלה. אז ביחס לשאלה שלך ביחס לשיעור המועמדים, את יכולה לחזור עליה?

אני שאלתי לגבי שיעור המגישים לתכניות השונות בתוך הצוערים, לא המתקבלים, באחוזים, כמה אנשים מגישים, ערבים לעומת לא ערבים?

אוקיי, אז אני אמצא את הנתון הזה בעצמי, אני אדייק אותו ואני אגיד אותו גם בהמשך הדיון.

אז אני אמשיך מבחינת פעולות. כפי שעלה פה בשאלות, אילו פעולות אנחנו מובילים היום. יש עוד המון פעולות שאנחנו ממשיכים להוביל וצריך להמשיך להוביל. אז בהמשך לכלים הרבים, כמו שדיברתי על מדד הגיוון התעסוקתי, כל משרד קיבל ציון ופירוט ביחס למצב שלו בכל אחד מהקריטריונים שהעליתי כאן. בנוסף יש עוד כלים מבחינת החוק, למשל הכלי של ייעוד משרות, בשנת 2020 מתוך 236 משרות שיועדו לכלל האוכלוסיות, מתוכן יותר ממחצית יועדו לחברה הערבית, 135, זה בשנת 2020. בשנת 2019 יועדו כ- 230 משרות רק לחברה הערבית.

כן חשוב לי להסביר לגבי הכלי הזה של ייעוד משרות, הוא כלי אחד מבין כלים רבים. אנחנו מעודדים ומנחים את משרדי הממשלה שכל משרה שמפרסמת צריכה להגיע למועמדים מהחברה הערבית, לא רק משרות ייעודיות. בעבר היתה תפיסה שאיפה שיש משרה מיועדת, אז רק כך פועלים כדי לאתר מועמדים. לא, היום התפיסה היא, לכלל המשרות ולכלל התכניות צריך לפנות לכלל המועמדים מכלל האוכלוסיות, כי חלק מהמיקוד האסטרטגי זה באמת להעלות את אחוז המועמדים, וברגע שמגיעים למספר יותר גבוה של מועמדים, ככה נוכל לראות את המועמדים המתאימים ביותר.

כשיש מספר קטן של מועמדים, אז כך נוכל לראות מספר יותר נמוך של מועמדים מתאימים, אז זה באמת גם מושפע. כך מבחינת ייעוד משרות, זהו כלי נוסף, אבל כן הוא עדיין נדרש, אנחנו יודעים שהייצוג בחלק מהמשרדים הוא יותר נמוך ויש משרדים שנמצאים בתת ייצוג והם צריכים להמשיך ולייעד משרות כדי להבטיח ייצוג של החברה הערבית, זה מבחינת הכלי הזה.

אני אגיד שגם מבחינת חקיקה ומדיניות יש מעקב מתמיד מול משרדי הממשלה של איפה הם נמצאים ביחס ליעד, גם כפי שדיברתי במדד הגיוון התעסוקתי וגם לאורך השנה, גם בליווי מקצועי מול ממוני גיוון תעסוקתי לבחון את הנתונים האלה, והם גם בעצמם מנגישים אותם לציבור. כמו שאנחנו הנגשנו, יש את הדו"ח גיוון וייצוג שמולכם, אז גם כל משרד צריך לפרסם את הנתונים האלה, לשקף אותם לציבור ולבחון אותם ביחס לעמידה בייצוג של החברה הערבית וכלל האוכלוסיות.

והדבר האחרון שעלה פה, גם ביחס להחלטת ממשלה, כפי שאמר יו"ר הוועדה בהתחלה, באמת יש ועדכנו על זה, גם מבחינת גיבוש הצעת מחליטים ככלי מדיניות העדכניים ביחס לייצוג של כלל האוכלוסיות, וההחלטה הזו תתמקד בלהציב את הגיוון גבוה בדרגות יותר איכותיות. אם בעבר דובר יותר על להעלות את המספרים, היום אנחנו מדברים בלהעלות את המספרים ואת האיכות של המשרות האלה, באמת להגיע למוקדי קבלת ההחלטות ולהגיע לדרגי ביניים ודרגים גבוהים יותר.

וזה תחום בשנת X? כי ההחלטה הקודמת דיברה על 2015 אם אני לא טועה או 2017, השאלה היא האם אתם מציבים את היעד הזה תחום באיזשהו גאנט של לוחות זמנים, וגם האם אתם מעדכנים את השיעורים?

גם להחלטה הזו אנחנו בוחנים גאנט, כמו שהצגתי את הנתונים חמש שנים אחורה, כך אנחנו מסתכלים חמש שנים קדימה, ביחס למגמת הייצוג אנחנו רוצים לראות איזשהו חומש ביחס להובלת מאמצים, וזה בא לידי ביטוי גם בתיקון יעדים איכותיים וכלים איכותיים מול יחידות שירות המדינה. בעצם אני רוצה להגיד, פתחתם את הדיון של הגיוון בהתייחסות לכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, בעצם כמו שאמרת חה"כ רינאוי, יש פה פאזל גדול של החברה הישראלית שאנחנו רוצים לראות אותו בשירות המדינה.

אז החלטת הממשלה בעצם מתייחסת לכלל האוכלוסיות, כי האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה עוסק בגיוון, מנגנון רחב לכלל האוכלוסיות, ויש המון מהכלים שהם רלוונטיים לכלל האוכלוסיות, ביחס לממשקים או לגורמים, ביחס לכלים שנמצאים במשרדי הממשלה באיתור אקטיבי, ביחס לתכניות העבודה, אז יש פה התייחסות לכלל האוכלוסיות וההחלטה הזו היא לראשונה כוללת את נושא הגיוון התעסוקתי בתפיסה הרחבה ויש בה כלים גם ביחס לכלל האוכלוסיות, אבל יחד עם זה אנחנו יודעים שיש חסמים דיפרנציאליים, כמו שעלה פה ביחס לחסם הגיאוגרפי שהוא ייחודי דווקא לחברה הערבית, אז זה כן יבוא לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה ביחס לחסמים דיפרנציאליים.

אוקיי, איאת, בואי תבחרי עוד שקף חשוב שאת רוצה להציג ובואו נעבור לשאר הדוברים.

אוקיי, אז זה שקף אחרון. בעצם דיברתי בחלק הראשון על הציר שהוא יותר מונע מכלי מדיניות ורגולציה, אני רוצה לדבר גם על הציר השני שהוא לא פחות חשוב, זה ההנחיה והליווי. כדי להגיד למשרדי הממשלה תעמדו ביעד - צריך קודם לתת להם כלים, ולהבטיח שהפיתוח של הכלים האלה מול משרדי הממשלה, על ידי הכשרות וימי העיון, כדי להכיר טוב מאד את החברה הערבית.

היום אנחנו יודעים שהחברה הערבית עוברת מגמות שינוי, גם בהשכלה הגבוהה וגם בשוק העבודה, וזה ידע עדכני שצריך להיות נוכח גם בשירות המדינה, ביחס לכשירות תרבותית, ויש להטמיע אותו במשרדי הממשלה, וגם שכל המנהלים והמנהלות, לא רק ממוני הגיוון, יכירו את השפה הזאת וינכיחו את השפה הזאת בניהול צוות מגוון, בניהול עובדים מרקע מגוון, שיכירו את הסיפור בעצם של החברה הערבית, והחברה הערבית היא גם חברה מגוונת בעצמה, אז צריך להכיר את הנושא הזה.

בנוסף, לממשקים עם כלל גופי התעסוקה בחברה הערבית, בעצם האיתור האקטיבי, כל משרה שמתפרסמת כפי שאמרתי צריכה להגיע לכלל הגופים, גם על ידי ימי חשיפה, הנגשה. השנה הובלנו לפחות עשר ימי חשיפה, שאני גם בעצמי הרציתי בשפה הערבית, וצריך לדבר גם בשפה ובאמת להנגיש את המשרות האלה גם בשפה הערבית ולפחות בימי חשיפה ובירידי תעסוקה להנגיש את המשרות האלה.

אני אתן דוגמה לגבי מזרח ירושלים, גם בייצוג של החברה הערבית יש תת-ייצוג של אוכלוסיות בחברה הערבית בשירות המדינה. למשל, הובלנו כנס של מזרח ירושלים ושם הכנס התנהל בשפה העברית-ערבית מול מועמדים, ובאמת נרשמו לכנס הזה להפתעתנו כ-500 נרשמים ממזרח ירושלים, הם מתעניינים במשרות בשירות המדינה, וכך צריך להמשיך את המאמצים. המועמדים רוצים להגיע לשירות המדינה ויש פה אמון שהם נותנים בנו, ואנחנו צריכים להמשיך את העבודה הזאת ולהבטיח את הייצוג שלהם גם בשירות המדינה.

זה מאד מרשים.

גם ביחס לאוכלוסייה הבדואית בדרום, זו עוד אוכלוסייה שסובלת מתת-ייצוג ביחס לחברה הערבית, ואנחנו יודעים שיש פה סוגיות בדרום שדורשות באמת טיפול יותר משמעותי, במיוחד מבחינת תשתיות, מבחינת שירותים, ואנחנו גם רוצים לראות נציגים מהחברה הבדואית בדרום שגם הם בתוך קבלת ההחלטות. אז למשל הוקמה תכנית של "ג'וסור", זו תכנית של הכשרה לשירות הציבורי בכלל, שלטון מקומי ושירות המדינה, שאנחנו שותפים גם למאמצים בתכנית הזו ואנחנו רוצים באמת להמשיך להוביל את המאמצים האלה כדי לראות גם ייצוג של החברה הבדואית בשירות המדינה ביחס למקומות בעמדות מפתח.

איאת, אנחנו חייבים פשוט להספיק.

נראה לי שגם סיימתי עם הפעולות, אז תודה רבה ואני פה לשאלות כמובן.

תודה רבה לך, כמובן שהמצגת תהיה באתר של הוועדה ולא תהיה בעיה להציג את הנתונים. אני רוצה להזמין בבקשה את עוה"ד מרים כבהא, הנציגה הארצית מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בבקשה.

תודה רבה לך, ותודה באמת על הזמנת דיון חשוב זה, ואני רוצה להתחיל בלברך את נציבות שירות המדינה, קודם כל על פרסום הדו"ח השנתי, זה לא מובן מאליו, זה כלי שבאמת משקף את הנתונים לאמיתה, אז באמת לא ידענו מה קורה, וגם לברך את נציב שירות המדינה פרופ' הרשקוביץ שהנושא מאד חשוב לו, וכמובן את איאת שעושה עבודה מצויינת. רק כמו שהזכרתי קודם, ישנה הטעיה אופטית. אם אנחנו מורידים את ה- 70% של עובדי מערכת הבריאות, אנחנו בפחות מ- 4%. אז בפן הראשון שהציגה איאת, אנחנו לא כל כך רחוקים, אנחנו ממש שם. לא רק זה, בהתאם לדו"ח, העלייה היא רק במערכת הבריאות, בדו"ח מצוין שישנה ירידה של ייצוג החברה הערבית בשאר משרדי הממשלה ויחידות הסמך.

יש לפי הדו"ח 23% מיחידות שירות המדינה שיש בהן ייצוג מעל 10%, אבל ב- 74% מיחידות הממשלה, ב- 14% מהן אין ייצוג ערבים, ב- 28% יש פחות מ- 5%, וב- 32% פחות מ- 10%. זה אומר שאין ייצוג כמעט לערבים במשרדי הממשלה, ואם אנחנו לוקחים בחשבון שרוב הנכנסים הם ממש בדרגי כניסה מובילים, אז גם אין השפעה לחברה הערבית במשרדי הממשלה, אין לנו כמעט נציגים, לא בדרגי הביניים ולא בדרג הבכיר. וזה עצוב, כי כמו שפרופ' הרשקוביץ אמר, זה רק יכול לטייב את שירות המדינה, ואם מקודם לפני הרבה שנים שירות המדינה לא היווה מסלול תעסוקתי עבור החברה הערבית, היום לא, הוא ההפך.

אני שומעת יותר ויותר סטודנטים שמחפשים ונכנסים, וזה ממש אבסורד, וזה כשל, כשל שצריך לטפל בו. אני מבינה שזו ריצה למרחקים ארוכים, וכמובן שכל הכלים שאיאת פרסה הם מדהימים, אבל נראה לי שיש נתק בין הכוונה והמאמץ והרצינות שבהם נציבות שירות המדינה מקדמת את הנושא, לבין איך המשרדים עצמם מקבלים את זה, כי במבחן התוצאה אנחנו לא רואים שום שינוי בתוך משרדי הממשלה, להפך, המגמה היא שאנחנו חוזרים אחורה בכמות העובדים, אני שמה בצד לשנייה את מערכת הבריאות.

אני מתנצלת שאני מפריעה לך, את חושבת שיש השפעה לעובדה שהיו בחירות ושוב בחירות, לאיזה פרק זמן הנתונים היותר מאכזבים בעצם מצביעים?

אני מתייחסת לתקופה שבין 2016 ל- 2020, אנחנו רואים שיש עלייה במערכת הבריאות לעומת ירידה בשאר.

אז זה חשוב, כי דווקא כן היתה שם יציבות שלטונית.

אני לא יודעת מה ה- incentive, איך משכנעים את המשרדים לעשות, ואיך מענישים, סליחה, משרדים שלא עומדים ביעדים. אני לא מאמינה בענישה, אני מאמינה בשכנוע ולהסביר למה זה כדאי, וזה כדאי מהרבה בחינות. דיברו על role model, אנחנו לא יכולים, משרדי הממשלה לא יכולים לבקש העסקה מגוונת במגזר הפרטי כשהם עצמם לא, אי אפשר להטיף למגזר הפרטי כשאצלנו בבית זה לא קורה, ואני חושבת שצריך לבחון את הכלים שוב, יש המון מה לעשות, ואם במשרד עצמו לא מנתחים בכל משרד מה החסמים ומה ההזדמנויות ובונים תכנית לכל משרד, כמו שאנחנו עושים בנציבות שוויון, אנחנו עושים את זה לחברות המגזר הפרטי כאשר אנחנו קובעים להן יעדים, אבל לצד היעדים שמים להם גם יעדים ארגוניים שייתנו להם את הכלים להתמודד עם השינוי. וזה באמת לא קורה, וזה חבל.

עוד משהו. אם קודם דיברנו שאין היצע אקדמאים מתאימים, חוץ מרופאים יש לנו הרבה משפטנים שאנחנו רואים שהייצוג שלהם במשרדי הממשלה הוא נמוך, יש הרבה היצע של אקדמאים שצריך באמת למצוא אותם ולנתב אותם. הערה אחת אחרונה, המסלול של צוערים הוא מדהים, אבל אם רק עובד ערבי אחד מתקבל בסוף, כי הדרישות של מצוינות שאני לא יודעת עד כמה הסטודנטים שלנו יכולים---

צוערים לשירות המדינה או צוערים למשרד החוץ?

לא, אני מדברת על צוערים לשירות המדינה, כאשר רק ערבי אחד מתקבל כל שנה.

מתוך כמה?

אני לא זוכרת, זה שלושים, אני לא זוכרת בדיוק מה המספר.

אבל זה רלוונטי.

כן. אני לא יודעת, זה לא עשרה בטוח, זה הרבה יותר, ותכף אם איאת תיתן לנו נוכל לשאול אותה כמה בכל מחזור.

אני לא בטוחה, אבל אנחנו מציגים את השאלות ככה שאנחנו נקבל בסופו של דבר את התשובות עליהן.

אבל אם הם כל כך לא מותאמים לחברה הערבית אז כמובן לא יהיה לנו ייצוג ולא יוכלו להכניס ערבים בדרך הזו, על הפתרונות נדבר אחר כך, אבל אני חושבת שצריך שהמשרדים יבינו מה הם מפסידים וכיום זה לא נראה ככה.

אני רוצה רק לשאול, יש עיגון מסוים באיזשהו משרד לגבי אפליה מתקנת בהקשר המיעוטים?

בניגוד למגזר הפרטי שמחוייב לא להפלות, המגזר הציבורי מחוייב לא להפלות, וגם שיהיה לו ייצוג הולם לאוכלוסיות שנמנו בחוק. זה מכח החוק, הם חייבים.

אז זה מה שאני שואלת, הרי יש עיגון למיטב ידיעתי, ואת אומרת שזה בעצם לא מיושם?

במבחן התוצאה, אנחנו רואים שבתוצאה זה לא.

מעניין. צריך לבדוק אולי לא את המשרד עצמו, אבל איך אוכפים את הדבר הזה?

יש 14% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך שאין בהן אף עובד ערבי אחד. אז עכשיו כשאנחנו מדברים על 13%, אני חושבת שלא על זה צריך לדבר, צריך לדבר על ה- 3.9% של החברה הערבית.

את יכולה לתת דוגמאות למשל? מעניין אותי ברמת המהות.

רות, תסתכלי למשל על אגף התקציבים במשרד האוצר, תסתכלי על אגף התחבורה, תסתכלי למשל על משרד השיכון, במטות. כשהבעיה היא, שמשרדי הממשלה שבעיקר נמצאים במטות ופחות נמצאים במחוזות, יש בעיה אקוטית של ייצוג הולם של הערבים ובמיוחד כשאנחנו מדברים על ייצוג הולם בדרגים בכירים.

רגע, הם יותר במטות או יותר במחוזות?

הם יותר במחוזות.

וזה לא עניין גיאוגרפי?

זה חלק מזה.

זה נתון מעניין לדעת כמה במשרד הבריאות במטה, נוריד את בתי החולים וכו', במטה עצמו כמה עובדים ערבים יש שם?

אני בדקתי, ושיעורם לא עולה על 5%.

השאלה עוד פעם, היא האם יש עניין גיאוגרפי? כי אני יודעת שזה אישיו. ואני לא מחפשת להסביר את זה כמובן, אני פשוט רוצה לרדת לעומק העניין כי זה באמת תמוה.

אני חושבת שזה חסם טכני.

רות, מכיוון שמחכים לנו בזום אני מציעה שנתקדם עם משרדי הממשלה שבעצם יציגו בפנינו את המספרים ואת שיעורי הייצוג ההולם של כמה ערבים עובדים במשרדים הללו, ואז אנחנו נלך יותר לכיוון של הצעת כיווני פעולה אפשריים. אז אנחנו ברשותכם נבקש ממר ישראל עוזר, סגן מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה.

בוקר טוב, שלום. אז במשרד התחבורה אנחנו עומדים 8.82% מקרב בני החברה הערבית, אנחנו מקווים, למעשה היעד שלנו בשנת 2022 לעמוד במכסה המלאה שזה 10%, אנחנו כבר במסגרת התקציב שקיבלנו לשנת 2022 ייעדנו משרות לטובת העניין, זאת בנוסף ליתר קבוצות הגיוון.

אתה יכול להגיד לנו בבקשה כמה עובדים ערבים יש במטה וכמה במחוזות?

אין לי את הנתון הזה, אבל יש לי את הנתון של המדרגים במשרד, של כמות עובדים של מדרגים.

אוקיי, בכל מקרה אני רוצה לבקש שנקבל את הנתון בהמשך, אבל תציג בבקשה.

אוקיי, אנחנו נצרף את זה. אז אצלנו זה ככה, זה מחולק ככה - בדרג הבכיר יש לנו עובד אחד.

מתוך כמה?

מתוך 32 עובדים יש לנו עובד אחד. יש לנו 15 עובדים בדרג תיכון, שזה מנהל תחום.

אדוני, אני רוצה לבקש גם מספרים אבסולוטיים וגם אחוזים בבקשה.

אז אין לי את היחס, אין לי מתוך כמה, יש לי מבחינת כמות העובדים. זה נתון שאנחנו נציג לכם אותו בהמשך.

דרג מרב שזה ממרכז עד מרכז בכיר יש לנו 23 עובדים, ויש לנו 25 עובדים בדרג המסד שזה הדרגות הנמוכות יותר. כמו כן, יש לנו 6 סטודנטים ו- 2 צוערים. זה המצב במשרד התחבורה.

תודה, אנחנו נשמח לקבל בהמשך את כל הנתונים החסרים.

בסדר גמור, אני אדאג לזה.

תודה. כעת אנחנו עוברים לתמונה שהיא קצת יותר מורכבת לדעתי. גב' עדי בן מרדכי, מנהלת תחום תכנון מדיניות וממונה על גיוון. היא לא נמצאת? אז גב' אנה לרנר, מנהלת אגף תכנון מדיניות במשרד הפנים, בבקשה.

שלום לכולם. אני הייתי ממונה על הגיוון במשרד הבריאות עד לפני חודשיים ולכן אני פה, למרות שיש לנו ממונה חדשה. כמו שאתם יודעים מערכת הבריאות בחזון שלה, החזון של משרד הבריאות צדק, הוגנות, הדברים האלה הם באמת כמו בנציבות שירות המדינה, גם אצלנו חרותים על דגלנו במאה אחוז. אני חושבת שהנתונים פה לגבי מערכת הבריאות הממשלתית הוצגו, אם אנחנו מרחיבים את זה גם למערכת הבריאות באופן שכולל גם את קופות החולים ולא רק את מטה משרד הבריאות, את לשכות הבריאות ואת בתי החולים הממשלתיים, אז יש לנו בעצם נתונים שהם הרבה יותר רחבים ואני אגב מציעה לנציבות שירות המדינה לבדוק את זה בהיבט של ארגונים ציבוריים, ואז לכלול את קופות החולים ונראה את הנתונים אפילו גבוהים יותר.

באשר לשאלה של עוה"ד מרים כבהא מבחינת ייצוג במטה המשרד, אז אפשר לחלק את זה לשני חלקים. אנחנו מסתכלים על מטה המשרד עצמו אז יש לנו בעצם 11%, נכון, נמוך יותר מאשר במערכת כולה, אבל עדיין עומד ביעד, ותכף אני אפרט מה אנחנו עושים כדי לשפר את האחוז ברמת המטה.

סליחה, ב- 11%, מה הפילוח של הדירוג, בכיר, בינוני ונמוך?

אני מבטיחה להעביר את זה לוועדה, כרגע אין לי את זה לפניי. אז ברמת המטה, אני כן אגיד שאנחנו עובדים גם על כמותי אבל גם על איכותי, ותכף אני אפרט מה אנחנו עושים. מעבר לזה אם אנחנו מוסיפים לזה מה שנקרא מיניסטריון הבריאות כלומר לשכות הבריאות המחוזיות, המעבדות שעכשיו ככה בכותרות ויחידה שקשורה לבריאות הנפש, אנחנו רואים ששיעור הייצוג שלנו עולה ל- 16%, וזה אומר שאנחנו עובדים, ועובדים קשה בנושא הגיוון.

ברשותך, הזכרת גם את קופות החולים, אז אני רוצה לשאול בקופות החולים מה הפילוחים של השיעור של דירוג בכיר, בינוני ונמוך?

אז שוב אני אגיד, מבחינת מבנה מערכת הבריאות יש לנו את מערכת הבריאות הממשלתית ויש את מערכת הבריאות הציבורית. מבחינת מערכת הבריאות הממשלתית, אנחנו אוספים נתונים, גם אנחנו כשלעצמנו וגם יחד עם נציבות שירות המדינה לטובת הדו"ח השנתי שלהם. באשר למערכת הבריאות הציבורית שכוללת את קופות החולים אלה נתונים שלא קיימים בידינו, מה שהתכוונתי זה שאם בנציבות אנחנו נוכל גם לנתח את הנתונים האלה, אז אני חושבת ששיעור הייצוג של מערכת הבריאות יהיה גבוה יותר. מעבר לזה, יש ממונת גיוון אחת לכל מיניסטריון בריאות, 4,600 עובדים. אם אנחנו רוצים לקחת את הנושא הזה ברצינות, כמובן לא רק במערכת הבריאות, אבל במערכת הבריאות, אז חייבים לקחת עוד ממונים גם בקופות החולים וגם בעצם בלשכות הבריאות המחוזיות.

אני רוצה ברשותך לשתף את הוועדה בתכנית שעשינו שנקראת תכנית גוונים, שעד כמה שאני יודעת היא תכנית ייחודית, והיא בדיוק מתייחסת לנושא של מטה המשרד, בגלל שאנחנו רוצים לחזק את המטה ואת מוקדי קבלת ההחלטות ולהשפיע בדיוק כמו שהוועדה רוצה. אז יש לנו תכנית שנקראת תכנית גוונים, בוגרי מחזור א' שלה הם בעצם 12 עובדים, מתוכם 8 עובדים שהם עובדים בדרגי ביניים מהאוכלוסייה הערבית. זו תכנית שכוללת גם מנטורים, גם הכשרה, גם מיומנויות תפקיד ובעצם לטובת העובדים, התפתחותם, והכשרתם למוקדי קבלת החלטות ברמת המשרד והמערכת.

אני אגיד שאחד התוצרים של פעילות התכנית הזו היתה הקמת ועדה מיוחדת שמייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בכל ההתמודדות עם הקורונה בחברה הערבית, עוד בתקופתו של פרופ' חזי לוי כמנכ"ל וממשיך גם עכשיו. זאת אומרת, אנחנו רואים לנגד עינינו גם את הנושא הכמותי, אבל כפי שאתם רואים ברמה הכמותית אני חושבת שאנחנו כבר שם, אבל גם את הנושא האיכותי, גם ברמת חווית העובד. תעסוקה שהיא מכילה, שוויונית, אלה דברים שלנגד עינינו ואנחנו מקדמים תכניות ייחודיות כדי שזה יקרה. תודה רבה.

תודה לך. אנחנו עוברים כעת למשרד החינוך, לגברת אלית שחר-כהן, סמנכ"לית בכירה בניהול ההון האנושי במשרד החינוך, בבקשה.

שלום לחברי הוועדה. אז בעצם משרד החינוך הוביל תכנית גיוון תעסוקתי לכל אוכלוסיות הגיוון, על ידי ממונת הגיוון ומנהלת אגף פיתוח ארגוני, דו"ח הגיוון שלנו הוגש על ידי מנכ"ל המשרד לנשיא המדינה. כל נושא הגיוון גם הוצג בהנהלת המשרד, והיה איזושהי יריית פתיחה להחלת תכנית הגיוון כלפי כל בכירי משרד החינוך, וליצירת שיתופי פעולה עם כל מנהל מינהל ומנהל מחוז, ואחר כך בשלב מאוחר יותר בפגישות עם כל יחידה, לשקף תמונת מצב של כל יחידה בפן של אוכלוסיות הגיוון המועסקות באותה יחידה, ובעצם לבחון איך אנחנו יכולים להרחיב את העסקת העובדים מאוכלוסיות הגיוון על פי המשרות שאמורות להיות נגישות במהלך התקופה הקרובה בטווח הרחוק.

הנתונים של משרד החינוך עומדים גם כן על אחוזים מאד גבוהים, גם ברמת המדרגים, גם ברמת הייצוג בתפקידי מפתח, אנחנו עומדים על 8.8% באוכלוסייה הערבית, 5.9% בחרדים, יוצאי אתיופיה יש לנו עוד השלמות לעשות שם, אנחנו עומדים על 1.2%.

ב- 8.8%, הכוונה היא גם בתוך המטה או במחוזות? מה הפילוח שם?

בסך הכל, מטה ומחוזות, אבל לא מערכת החינוך. אני מדברת רק על עובדי הנהלת משרד החינוך בעצם.

אוקיי, וכמה בתוך המטה?

בתוך המטה זה 53 מהאוכלוסייה הערבית.

מה השיעור שלהם?

ביחס לכל המטה? אני מעריכה קצת פחות מ- 10% מהמטה. במחוזות יש 158 מהאוכלוסייה הערבית.

לא, אני רוצה להתמקד במטה ברשותך, וגם לקבל מספר מדויק, וגם בבקשה פילוח של דרג בכיר, בינוני ונמוך.

אז בדרג הבכיר יש לנו שני עובדים בכירים מהאוכלוסייה של המגזר הערבי, מתוך 35 בכירים אם אני לא טועה.

אוקיי, אז נשמח לקבל גם את המספרים האבסולוטיים וגם את השיעורים.

בסדר גמור, אני רושמת.

בדרג תיכון יש לנו 141 עובדים, אין לי כרגע, זה 66% מבין כל אוכלוסיית ה-211, האוכלוסייה הערבית, 140 עובדים מתוכם הם בעצם בדרג תיכון. בדרג מרב יש לנו 45 ביחס ל- 211 עובדים מהמגזר הערבי, ובמסד, שזה הדירוג הנמוך, יש לי 23 עובדים.

אוקיי. תודה רבה.

תודה רבה. אני אוכל לנצל את ההזדמנות רק להגיד שיש לנו קושי קל באיתור פוטנציאל מועמדים במכרזים, לא רק משרות מיועדות, גם משרות רגילות. יש לנו שיתופי פעולה עם עמותות שמעודדות קליטת עובדים מאוכלוסיות הגיוון, ואין לנו היצע מאד גדול של מועמדים למכרזים, זאת אומרת עושים המון איתור אקטיבי כדי לעודד גיוס מכל האוכלוסיות, ויש קושי בגיוס וקבלת מועמדים. תודה רבה.

תודה. אנחנו עוברים כעת למשרד המשפטים, לעו"ד שקד קרפ, רפרנטית באשכול החברתי, בבקשה. היא לא בזום? אז אולי ננסה את מר דן אורן, ראש אשכול חברתי במשרד המשפטים?

כן. אני אציג את עצמי קודם כל, אז כאמור אני עו"ד דן אורן, ראש אשכול חברתי במחלקת ייעוץ וחקיקה, ואני עוסק בנושא של ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות וגם לאוכלוסייה הערבית בפרט, בכל השלבים, מאז שאני במשרד עוד לפני שהעברנו את התיקון הגדול לחוק שירות המדינה מינויים, ואנחנו בקשר עם נציבות שירות המדינה שאחראית על הנושא הזה בשירות המדינה, ועומדים לשירותם, אז כמובן שנשמח לשתף פעולה ולעבוד יחד עם הוועדה בהמשך הקידום של הנושא.

תודה רבה. כעת אנחנו עוברים למר ת'אבת אבו ראס, מנהל שותף יוזמת קרן אברהם, בבקשה.

תודה רבה חה"כ ג'ידא רינאוי זועבי. קודם כל תודה רבה על התפקיד שאת ממלאת בקידום הנושא הזה של ייצוג הולם לחברה הערבית. אנחנו ביוזמות אברהם גאים להיות שותפים שלך לקידום הנושא הזה, ויש לנו מחקרים בנושא, יש לנו ניסיון, נשמח מאד לתרום.

האמת שהרבה דברים נאמרו כאן, ואני רק רוצה לקחת את זה מאיפה שעו"ד מרים כבהא סיימה. אני חושב שצריך פשוט חקיקה, צריך יעד, החלטת ממשלה וחקיקה בנושא. והדבר הנכון לעשות זה 20% בתוך 5 שנים. גם איאת רחאל דיברה על הקפיצה של הקפיצה של 3%+ מאז 2016, אני חושב שאולי יש עוד גורם לנושא הזה, זה המקביל להחלטת הממשלה 922, עכשיו הממשלה רוצה להוציא המון כסף, החלטת ממשל 550 ו- 549, וזו הזדמנות גם כן לקפיצה בנושא של גיוון בתעסוקה, העסקת ערבים. אני רוצה להגיד שאנחנו מסכימים כולנו, מחקרים הראו שגיוון בתעסוקה יביא לחברה יותר בריאה, לבנות חברה משותפת וכו'.

אני חושב שחלק מהבעיה, חסם מרכזי או אחד החסמים, וגם מרים הזכירה את זה, זה הבירוקרטיה, זה משרדי הממשלה עצמם. שלא מספיק שהממשלה תקבל החלטה, צריך ללכת לבירוקרטיה ולשאול מה היא עושה בנושא הזה. הסיפור הגיאוגרפי, ואני גיאוגרף והוא חשוב, אבל המדינה שלנו קטנה ואפשר לפתור את בעיית המוביליות, אבל אני רק אתן לכם כמה דוגמאות כדי להדגיש, לא יכול להיות.

בקצרה ד"ר ת'אבת, כי אנחנו תכף צריכים להתכנס.

כן, שלוש דוגמאות להראות לכם שהבעיה היא בבירוקרטיה עצמה. איך יכול להיות שברשות להסדרת התיישבות הבדואים שמטפלת בענייני הבדואים, מיקומה בבאר שבע, מעל 80 עובדים שעובדים שם, יש רק בדואי אחד, ערבי אחד שעובד שם. איך יכול להיות שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שוב עם מעל ל- 80 עובדים, איפה שהערבים חיים בפריפריה, גליל ונגב, מעל ל- 70% מהערבים חיים שם, יש רק פחות מ- 2% עובדים ערבים. אפילו בקלנסווה, אני תושב קלנסווה, אותו המקום שיו"ר ועדת טכנולוגיה גר, הוא לא ערבי בעשרים השנה האחרונות, מעולם לא היה ערבי, מה, אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות שלנו? אני חושב שהעניין הוא פוליטי, הממשלה צריכה להידרש לזה, וטוב יהיה אם תעשה זאת בהקדם. ולא רק לקבל החלטות, ולא לעקוב אחרי היישום שלהן. תודה רבה.

תודה רבה ד"ר ת'אבת, כעת אנחנו עוברים למר יונתן פז, מנהל אגף כלכלי מיעוטים במשרד לשוויון חברתי, בבקשה.

שלום, בוקר טוב לחברי הוועדה, אני מודה על ההזדמנות והנתונים החשובים שהוצגו פה. אני רק רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה למה שהזכיר גם ד"ר ת'אבת אבו ראס, לכך שבהחלטה מס' 550 קיים לראשונה פרק בנושא גיוון תעסוקתי, הפרק הזה כולל מספר הנחיות ולמעשה מאגם מסגרת ממשלתית להתייחסות לנושא הזה. בתוך כך הפעולות היפות שהנציבות עושה ושאנחנו שותפים בחלקן, הן כאלה שאמורות להיות מעוגנות גם במסגרת החלטת ממשלה, שתובל במהלך שנת 2022, וזו לשון ההחלטה בנושא של קידום ייצוג הולם.

במקביל קיים גם סעיף נוסף שמתייחס לתיקון חוק החברות הממשלתיות כך שתיקבע חובה לקידום ייצוג הולם לחברה הערבית בקרב עובדי החברות, זה חשוב להכיר כי אלו פעולות שבעצם הממשלה התחייבה עליהן. והדבר השלישי והאחרון, שהוא באמת אני חושב אחד הכלים הכי משמעותיים כדי לעשות גם פיקוח פרלמנטרי וגם לעקוב אחר יישום הפעולות האלה, זה עבודה מול המשרדים ומיקוד באמת באלו שחלקם הוזכרו במהלך הדיון, שהשיעור של החברה הערבית בהם נמוך, ושהפעולות שהמשרדים עצמם מבצעים הן כאלה שמאד רלוונטיות וחשובות לחברה הערבית, וזה במקביל לטיפול בחסמי הרוחב.

תודה רבה, ואחרון, מר וסים חוסרי מעמותת סיכוי-אופוק, שתי דקות בבקשה, יש לנו מליאה תכף.

סבאח אלח'יר ג'ידא, אני מקווה להשלים את זה בשתי דקות. אנחנו בעמותת סיכוי-אופוק, אנחנו ארגון משותף ליהודים וערבים אזרחי המדינה אשר נטלנו על עצמנו לקדם שוויון ושותפות בכל התחומים והרמות, ביניהם גם הייצוג ההולם. אני רוצה להתחיל מהסוף, וגם להשלים את דבריו של יונתן בכל מה שקשור להחלטת הממשלה שמתגבשת בעניין היעד הממשלתי.

חשוב להגיד שהממשלה חייבת ללמוד מטעויות העבר, הרי בהתאם להחלטת הממשלה הקודמת בשנת 2007, נקבע יעד ביניים הקובע כי שיעורם של עובדים ערבים בשירות המדינה יעמוד על 10% בתוך 5 שנים, אבל למרבה הצער הגענו ליעד הזה רק אחרי 9 שנים, לכן הייתי מציע להתמקד ולהמליץ גם לוועדה, ולהכניס את ההמלצות שלנו לתוך המלצות הוועדה הזאת, שהיעד הממשלתי החדש צריך לכלול יעד כללי לחמש שנים שלא יפחת מ- 18%, גם בקביעת יעדים לשיעורם של אזרחים ערבים בדרגי ביניים ודרגים בכירים, וגם קביעת יעדים בשיעור של נשים ערביות בתוך ההחלטה.

וגם בנוסף לכך דבר חשוב מאד זה לקבוע יעדים דיפרנציאליים ופומביים בעניין הזה, וגם לגבי קביעת יעדים לשיעורם של סטודנטים ערבים, אנחנו ממליצים שבתוך ההחלטה שמתגבשת יהיו גם כלים שיעזרו להניע את ההחלטה הזאת ולהגיע ליעד, כלים להתמודדות עם החסם הגיאוגרפי כפי שהוצג כאן, מינוי ממוני גיוון תעסוקתיים במשרדים ממשלתיים, שלצערנו גם בקרב ממוני הגיוון במשרדים הממשלתיים יש תת-ייצוג של החברה הערבית. יש גם חסמי קליטה וחסמי שימור, שיעזרו בעצם להניע את ההחלטה הזאת, למשל הנגשה לפרסומים דיגיטליים, ביטול האפליה במכרזים על רקע שירות צבאי, וגם כלים לטיפוח והעצמת עובדים ערבים.

אנחנו חושבים גם שההחלטה שמתגבשת עכשיו חייבת להיות בתהליך של שיתוף ציבור, אנחנו כארגון חברה אזרחית מרגישים כי אנחנו מגששים באפלה במקרה הזה, הייתי מציע וממליץ שנציבות שירות המדינה, הממשלה וכל הגורמים בעצם ינגישו את הטיוטה של ההחלטה הזאת לעיניהם של ארגוני חברה אזרחית ולעיני הציבור, כדי שנוכל לתת את הפידבק המקצועי. לגבי רק שני נושאים קצרים מאד, במקביל לצורך הדחוף לקביעת יעד דיפרנציאלי לייצוג הערבים, חשוב מאד לפעול לשמירה על הבטחון הזהותי של העובדים הערבים במערכת, הן לצורך העלאת אחוז העובדים הערבים המתמודדים עם מכרזים בשירות הציבורי, והן לצורך שימור העובדים הקיימים במערכת.

הנושא האחרון רק ג'ידא ברשותך, זה מתקשר להחלטה 550, אנחנו פנינו לנציבות שירות המדינה וביקשנו בעצם להנחות את המשרדים הממשלתיים שהם בקשר ומגבשים את ההחלטות הרוחביות כמו 550, ההחלטה בנגב, בעצם הולכות למשרדים להגביר את הייצוג ההולם בקרב צוותי העבודה בוועדות משנה, צוותים בין משרדיים שמוקמים מכוח ההחלטות האלה.

תודה רבה. ח"כ רות וסרמן, התייחסויותייך.

קודם כל, חבל שרק אני פה. זה נושא מאד חשוב ואני מברכת את הוועדה ואותך על ההעלאה של הנושא הזה. אני חושבת שהתחושות הסובייקטיביות של שייכות והשפעה זה פועל יוצא בין היתר גם של ייצוג הולם. גם במגזר הפרטי, גם במגזר הציבורי, אבל בעיקר במגזר הציבורי שיש לו השפעה על עיצוב מדיניות באופן כללי. כמובן כמו שאת מכירה אותי אני עומדת לרשות גם הוועדה וגם באופן כללי, בהיבט של חקיקה, למרות שתקינה היא לא חקיקה, היא יותר עניין של הרשות המבצעת, ומה שאנחנו יכולים לעשות כפי שעשתה הוועדה הזו היום, זה באמת לעקוב ולוודא שהפיקוח נעשה ולעקוב אחרי הסיפור הזה. אני מברכת גם את שתי הנשים המאוד מרשימות.

מרים.

אני מכירה גם, לא פעם ראשונה שאני שומעת, אבל באמת מעורר השראה. ואיאת רחאל, לא שכל היתר לא היו מרשימים, כמובן שכן, אבל במיוחד, זה role model, אין מה לעשות. ואני בטוחה שאתן גם מעוררות מידה לא מבוטלת של השראה גם בקרב נשים צעירות ערביות. תודה רבה, תודה לכן על הזמן שלכן.

תודה. בכך אנחנו מסכמים אם כן את הדיון של הוועדה להיום. אלו הן החלטות הוועדה שהתקבלו עם תום הישיבה: הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית מודה למנהלת אגף גיוון תעסוקתי, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, נציגי משרדי הממשלה השונים וארגוני החברה האזרחית על השתתפותם בדיון ועל הסקירה שהביאו בפניה.

הוועדה סבורה כי שילוב בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות הציבורי יביא לתועלת רבה לכלל החברה בישראל ולחברה הערבית בפרט. הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה לפעול לשיפור מצב הייצוג ההולם של בני ובנות החברה הערבית בדרגים בכירים, במטות בשירות המדינה. הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה להציב יעדים חדשים בהחלטת הממשלה החדשה הנמצאת בשלבי הכנה כעת, הן כמותיים והן איכותיים, לשנים הקרובות, ולתחום אותם בגאנט של לו"ז, לקידום ייצוגם ההולם של בני ובנות החברה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית בשירות הציבורי.

הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה לבחון את הליכי הגיוס של העובדים מהאוכלוסייה הערבית הדרוזית והצ'רקסית לשירות המדינה, ואת החסמים שבהם הן במכרזים ייעודיים והן במכרזים כלליים, סוגיית החסם של המיקום הגיאוגרפי, לפעול ביתר שאת להסרתם ולבטא את הדבר בהחלטת הממשלה החדשה. הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה להפעיל מנגנון בקרה על משרדי הממשלה ביישום החלטת הממשלה לייצוג הולם, ולוודא שהדבר יבוא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה החדשה.

הוועדה רשמה בפניה כי נציבות שירות המדינה תפעל בהחלטת הממשלה החדשה לשינוי תקרת הסיוע בשכר דירה לבני החברה הערבית בשירות המדינה, המעתיקים את מקום מגוריהם קרוב למקום העבודה במרכז הארץ. הוועדה מבקשת מנציבות שירות המדינה להעביר לעיונה נתונים אודות מספר המועמדים במספרים אבסולוטיים, מספר המועמדים מהחברה הערבית לתכניות הצוערים השונות וכן שיעורם, לשירות המדינה בשנתיים האחרונות, בפילוח לפי אזור מגורים, מגדר ומה מספר המועמדים שהתקבלו לאותן תכניות בכל שנה.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להעביר לעיונה נתונים על סך העובדים בני ובנות החברה הערבית במשרד, בפילוח לפי מטה, מחוזות, דרג העובדים, דרג עובדים בכיר, תפקיד ומה הפעולות בהן נוקט המשרד לשילוב בני החברה הערבית לשירותיו במטה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר לעיונה נתונים על סך העובדים בני החברה הערבית במשרד בפילוח לפי מטה, מחוזות, דרג עובדים בכיר, תפקיד, ומה הפעילות בהם נוקט המשרד לשילוב בני ובנות החברה הערבית לשירותיו במטה.

הוועדה תעקוב אחרי ההתקדמות בנושא חשוב זה. תודה רבה, בזה אני נועלת את דיון הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.