פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י' בשבט התשפ"ב (12 בינואר 2022), שעה 9:00

1. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022
2. הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022
3. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
אורי מקלב

שמחה רוטמן

מירה רווה - יועצת משפטית, משרד הבריאות

אילנה גנס - ראש מטה שירותי בריאות, משרד הבריאות

תום חביב - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

עמית יוסוב עמיר - רפרנט לדיני הגנת הפרטיות, משרד המשפטים

עילם שניר - משרד המשפטים

דב ליפמן - חכ"ל

גדי פרישמן - המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים

יעל אבידן - רמ"ט פרויקטור אכיפה, המשרד לביטחון פנים

שרון רובינשטיין - עו"ד, המשרד לביטחון פנים

נטלי אור-חן - מרשם האוכלוסין

ליאור ברס - עו"ד

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

רויטל יפרח
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. שלום לחבר הכנסת לשעבר, דב ליפמן, מיודענו. הדיון שלנו עד עת פתיחת המליאה בשעה 11:00 ויעסוק בשני נושאים: ראשית, נאשר שני קובצי תקנות והכרזה אחת שכבר נכנסו לתוקף – התקנות נכנסו לתוקף, ואנחנו מאשרים אותן בדיעבד, בהתאם להוראות החוק.

את ההכרזה אנחנו מאשרים באופן שצופה פני עתיד, ומיד כשנסיים את העניין הזה אנחנו נבצע דיון מעקב קצר על נושא הכניסה לישראל בעקבות ביטול רשימת המדינות האדומות בעזרת נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, בין השאר, שיצטרפו אלינו במערכת הזום.

איתנו כאן, באולם הוועדה, חברתנו אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור, עורכת הדין מירה רווה ממשרד הבריאות; את משרד האוצר מייצג עורך הדין תום חביב – הופעה ראשונה שלך אצלנו בענייני התקנות?

ביחד עם מיכל, לא לראשונה.

היום אתה בגפך. ברוך הבא תום. ממשרד המשפטים – מיודענו עורך הדין עמית יוסוב עמיר ועורך הדין עילם שניר. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת דוידסון – ברוך הבא.

ראשית, אנחנו ניגש לשני קובצי התקנות ואז נעבור להכרזה. איתנו שני קבצים. ראשית, אנחנו נפתח בתו הירוק לעובדים, ואז נוכל לשחרר את נציג משרד האוצר, שאני בטוח שידיו עמוסות עבודה עם חבריו בהתקנת תכניות מגירה לסיוע מקיף יותר לבעלי העסקים בענפים הממוקדים שיפגעו מהמשבר. זו הזדמנות טובה לומר שהוועדה הזאת עמדה תמיד על הצורך בקורלציה בין ההגבלות לבין תכניות הסיוע של הממשלה. אני בטוח שגבר גנס תוכל לספר לנו שישנה עבודת מטה רצינית במשרד הבריאות, בדומה לשנתיים האחרונות, גם להכין תגובות יותר מחמירות עם גל התחלואה ימשיך להתפתח בקצב מהיר, ואני בטוח שבמקביל, במשרד האוצר, שוקדים על תכניות הסיוע, תכניות המגירה לסיוע, אם חס וחלילה נצטרך להחמיר את ההגבלות, וכך הדברים צריכים להיות.

אני בטוח שתעביר את המסר שהוועדה הזאת תמשיך להקפיד על כך שאם הממשלה מבקשת עוד מגבלות – הממשלה גם מציגה את תכניות הסיוע הנדרשות.

מכיוון שהבוקר אנחנו לא עוסקים במגבלות חדשות כי הממשלה, בצדק, רוצה להתאים את המגבלות להתפתחויות האפידמיולוגיות אז אנחנו לא מציבים את הסוגיה הזו היום במרכז הדיון אבל אנחנו מאותתים למה שאולי יגיע בשבוע הבא. אני אזכיר לחברי בוועדה שאנחנו נקיים בקרוב דיון מעקב שני עם ועדת הכלכלה, שבו נבקש את התשובות מהמשרדים הרלוונטיים על השאלות שעלו בדיון הראשון על מתווה הסיוע שכבר אושר לענף התיירות.

אז אחרי הפתיחה הזאת, אנחנו ניגש לתקנות שנוגעות למשרד האוצר - -

אדוני היושב-ראש, אני מרגיש קצת כמו תקליט שבור – הנתונים על הדבקות וזה שאנחנו מחכים להם שבוע פלוס – אנחנו נראה אותם היום?

הנתונים האלה פחות רלוונטיים לדיון של היום. אנחנו ביקשנו פרמטרים מסוימים – אילנה, מתי נוכל לקבל את חוות הדעת הכתובה שביקשנו?

אנחנו מכינים אותה. אני מקווה שבתחילת השבוע.

טוב, אני מבקש שזה לא יהיה אחרי. הייתי אומר שהיום ההגבלות - -

כי שוב, נושא התו הירוק הזמני שאנחנו מדברים עליו – אני חושב ושוב, בכל הזדמנות ואני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת: לכו להתחסן. אבל אני חושב שכאשר אנחנו מתירים תו ירוק זמני למשל, קריטי שאנחנו נדע מה הסיכוי שאדם שהתחסן עכשיו מדבק ומדביק? האם הוא מדבק ומדביק יותר? פחות? כמו אדם שעשה עכשיו בדיקה. בלי המידע הזה, זאת בעיה שאנחנו מדברים על זה. אני מבין את הצורך באיסוף הנתונים, ודיברנו על זה גם בפעמים הקודמות – אני חושב שאת הטבלה הזאת שבאה ואומרת שאם אתה מחוסן שלוש פעמים – גם הציבור רוצה לדעת את המידע הזה בלי שום קשר אבל אני חושב שבפונקציה של התרה של תו ירוק זמני, התועלת מהחיסון לטובת צמצום גל התחלואה לעומת הנזק של לאפשר לאנשים להיכנס למקומות עם תו ירוק כשהם עשו חיסון והם מדבקים ומדביקים כמו כולם – זה בדיוק סוג השאלות שאנחנו צריכים לשאול היום.

אני חושב שהשאלה המרכזית הזאת היא במסגרת התקנות הגדולות של הגבלת הפעילות ולא התו הירוק לעובדים אבל אני מסכים אתך על העניין החשוב של הנתונים - -

אני רק אומר שהוראת השעה של אישור תו ירוק זמני זה במסגרת תו ירוק לעובדים, זה אצלנו.

נכון. אני רק בא ואומר שהדיון היות אסטרטגי, ראוי היה שייערך כבר לפני כמה ימים. אני עוד פעם, בואו, חבל להרחיב ואני לא אעכב את האישור אבל בדיון הבא שמתקיים, אנחנו צריכים לקבל חוות דעת אפידמיולוגית. אני מזכיר שגם אמירה שזה חלק מניהול סיכונים, בסדר? פשוט צריך לומר את זה - -

מישהו צריך לומר ולהסביר את הנתונים שעליהם מבוסס הניהול סיכונים הזה.

בסדר גמור. חבר הכנסת רוטמן, תודה על ההערה החשובה.

נציג משרד האוצר, עורך הדין חביב, בוא תציג לנו את התקנות ואת השינוי שהכנסתם בהן. השינוי, למיטב הבנתי, זה היה השינוי שביקשנו שיקרה בוועדה, אז בבקשה.

אנחנו מדברים על התקנות של התו הירוק לעובדים, שהן בתוקף מחודש ספטמבר והארכנו אותן מעת לעת בגלל מצב התחלואה. אלה הגבלות שאומרות שרק אנשים שיש להם אישור תו ירוק יכולים להיכנס למקומות עבודה מסוימים שמנויים בתקנות, שהם מוסדות בריאות, מוסדות רווחה, ועסקים שיש הגבלות על הקהל, מכוח תקנות רגילות של משרד הבריאות. למעשה, אפשר להראות שאתה מחוסן או בבדיקות אנטיגן, פעמיים בשבוע, כדי להיכנס למקום העבודה.

השינוי של התקנות עכשיו, מלבד ההארכה שלהן, הוא בכך שהכנסנו את האפשרות שעובדים ייכנסו גם עם תו ירוק זמני, וזאת נוכח השינוי שנעשה בעניין הזה בתקנות המקבילות, שאומרות שמבקרים יכולים להיכנס עם תו ירוק זמני אז כמובן שגם העובדים בהוראת שעה. במקביל, איך שנעשה בתקנות שלהם, תהיה להם גם אפשרות להיכנס עם התו הירוק הזמני, וזה השינוי היחיד שבתיקון הזה.

להזכיר, שהתקנות הללו, התחולה שלהן מתרחבת או מצטמצמת בהתאם להגדרה של התו הירוק שמופיע בתקנות אחרות, ואנחנו השבוע צמצמנו את התחולה של התו הירוק והחזרנו את התו הירוק לממדים היותר מקוריים שלו בביטול הגבלות התו הירוק על מקומות מסחר ועברנו לתו סגול. אני חושב שזה היה צעד נכון בהקשר ההוא וזה גם צעד נכון בהקשר הזה. בגדול, באמת צריך להשאיר את התו הירוק לעובדים למספר מאוד-מאוד מצומצם של ענפים.

נזכיר שמנועי חיסון – הבדיקות הן לא על חשבונם, נכון?

נכון. לעומת יתר האנשים שיש להם את האפשרות להתחסן, למנועי חיסון אין את האפשרות להתחסן ולכן המימון של הבדיקות שלהם נעשה על-ידי המדינה.

ואיך זה מבוצע בפועל? אילנה, אולי את יודעת איך מתבצעת האבחנה בין מנועי החיסון למי שאינו מנוע חיסון לעניין התשלום?

כל מי שמנוע חיסון מקבל קוד ייעודי שמזוהה בנקודות דיגום אנטיגן כזכאי לבדיקה ללא תשלום. ואז אנחנו מתחשבנים - -

ואז, כשהוא מגיע למשל לתחנה של מד"א...

- - אנחנו מתחשבנים איתם בדיוק כמו על ילדים בגילאי 3-12, משלמים על הבדיקה שלהם במימון ציבורי.

והם צריכים לחכות בתור כמו כל אדם אחר?

אני רוצה לבקש – אני לא פותח את הדיון אבל זה גם שיקול שלכם, בראש וראשונה, לראות איך מתמודדים איתו. וגם צריך לומר – אם אני לא טועה, פעם הבאתם את הנתון שמדובר באוכלוסייה של עשרות-אלפים בודדים, נכון?

אני זוכר אלפים אפילו. כמה מנועי חיסון יש מבחינות בריאותיות?

פחות מ-1,000.

אני רוצה לבקש – הרי מדובר על כמות בודדת של אנשים. אני אבקש שעם המעבר שלכם לבדיקות אנטיגן ביתיות, לגבי מחוסנים – תבדקו אם אפשר לייצר פול למנועי חיסון, איזה שהוא הסדר אחר.

אז איך זה ייכנס למערכת של תו ירוק?

לא, אנחנו מדברים כרגע על תו ירוק לעובדים. אנחנו מדברים על מצב שבו עובד הוא מנוע חיסון ומחויב בתו ירוק, הוא צריך ללכת פעמיים בשבוע לבדיקת אנטיגן מוסדית.

עובד במקומות מסוימים.

מדובר בכמות נורא קטנה של אנשים להערכתי, ממש בודדים אבל כל מה שאני אומר הוא שאם עברנו למשטר של בדיקות ביתיות, שהעובד - -

הגיע למקום העבודה, יעשה בדיקה וייכנס.

- - או במקום העבודה או שהאנשים הבודדים האלה, נסמוך על זה שהם צריכים להציג את הבדיקה... אני לא יודע, אני לא רוצה לפתור את הבעיה. אני רק בא ואומר שבמציאות הנוכחית של גל תחלואה שבו לא רוצים - -

גם אנחנו חושפים אותם בתורים. אנשים מנועי חיסון, אנחנו מכניסים אותם לתורים.

אילנה, כל מה שאני אומר שוב – מדובר במספר של אנשים בודדים אבל אין שום היגיון לשלוח את האנשים האלה לעמוד בתורים במד"א בעיצומו של גל תחלואה. להערכתי, אין פה יותר מ-20 איש. אם יש 1,000 מנועי חיסון, כמה מתוכם עובדים במרחב של התו הירוק לעובדים, שלדעתי הוא פחות מאחוז מהמועסקים במשק. אז לכן אני אומר שבמקסימום יש פה 20 עובדים בסיטואציה הזאת?

אז או שתפתרו לעת הזו בתקנות את מנועי החיסון – מי שמחזיק קוד של מנוע חיסון, או שתפטרו אותו כי זה 20 איש, אפידמיולוגית כרגע זה לא דרמטית, או שתאפשרו להם להציג בדיקת אנטיגן למעביד. תמצאו דרך, בסדר? זה לא הגיוני לשלוח אותם למד"א פעמיים בשבוע לבדיקת אנטיגן, את מנועי החיסון האלה.

אבל עוד פעם – זה לא אנשים עם בעיות רפואיות חמורות בחלקם. מדובר באנשים שיש להם רגישות לאחד מהמרכיבים של החיסון.

גם אנשים בריאים לחלוטין, אם לא צריך להעמיד אותם היום בתורים לאנטיגן המוסדי כי אם הם היו יכולים הם היו מתחסנים. אז את הקבוצה הזאת של ה-20,30 אנשים – "הצר לא שווה בנזק המלך" אבל תבדקו. נקודה למחשבה.

חברי חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס? אילנה, אני מניח שמבחינתכם אותן הצדקות שנתנו בתו הירוק ניתנות - -

אני רוצה לשאול לגבי הפרסום – היה פרסום שיתירו למבודדים ואולי אפילו לחולים מהצוות הרפואי לפעול ולהגיע בגלל החשש במחסור בצוות. האם זה לא קצת מנוגד לרציונל שבכלל לייצר תו ירוק לעובדים? זאת אומרת, אם אנחנו נכנסים עכשיו לסיטואציה שגם מי שנדבק ומבודד ונחשף כן נכנס למקומות רגישים, אנחנו מייצרים מגבלה על אחרים. זה לא קצת סותר את הרציונל?

קודם כל, אתמול יצאה הנחיה של מנכ"ל משרד הבריאות שלפיה אנחנו הולכים לקצר את תקופת ההחלמה לכולם, באופן גורף ולא רק צוותי רפואה, על סמך נתונים של מחקר שאנחנו עושים אצלנו – לקחנו ודגמנו במשך כל תקופת ההחלמה קרוב ל-100 חולי אומיקרון כל מספר ימים כדי לעקוב אחרי עומס נגיפי ולראות באיזה יום הם הופכים להיות לא מדבקים, בגלל שראינו מספר מקרים של אנשים שגם אחרי היום התשיעי והעשירי כן היו מדבקים. לפי הנתונים כרגע רק בשישה אחוזים הצלחנו לגדל נגיף חי אחרי היום השמיני ואילך. בסוף, בניהול סיכונים, כשאתה רואה היקפים כאלה של מגפה - -

אני מכבד את ניהול הסיכונים בקשר לזה - -

- - אנין הצדקה להשאיר מאות-אלפי אנשים 10 ימים.

היא אומרת את זה כי כרגע זה הצעד שנבחר כדי להתמודד עם - -

כן. זה לא צעד ייעודי רק לסגלי רפואה, זה צעד גורף לכל האזרחים.

כולנו קראנו את הדבר הזה. מצד אחד אומר לכם חבר הכנסת רוטמן, שאם אתם תחליטו שבכל סקטור ולאו דווקא רפואה – מחר זה יהיה נהגי אוטובוס כי התחבורה הציבורית מושבתת. אם תגיעו למצב שבו תחליטו שהאנשים במקצועות חיוניים שנדבקו יכולים להגיע למקום העבודה, לא ניתן יהיה לתמוך בדוקטרינת התו הירוק לעובדים מבחינה חוקתית, בסדר?

ברור. אגב, גם היום, ההחלטה בתוך מערכת הבריאות שבסיום בידוד כזה, אנחנו מתנים את החזרה לעבודה בבדיקת אנטיגן שלילית.

בסדר אבל חבר הכנסת רוטמן התייחס לפרסום שהיה בתקשורת. לרבים מאתנו הוא נראה קצת מוזר ושמענו גם התנגדות של הר"י. צריך לומר שלא כל פרסום בתקשורת על איזה שהוא רעיון שמישהו זרק בישיבה של הצט"מ זו המדיניות הממשלתית. יש פה איזה שהוא - -

אבל חשוב העבר.

בסדר. למיטב ידיעתי, אין היום החלטה - -

אנחנו רואים מדיניות משתנה בנושא.

אגב, אנחנו רואים שיש גם ויכוחים בעולם, במדינות שנמצאות שבוע-שבועיים אחרינו. וכן, הערת האזהרה הזאת בעיני היא נכונה.

אנחנו רואים גם את המלצת - - - לקצר לחמישה ימי בידוד, וגם שם לוקחים סיכונים - - - צוותי רפואה.

אז אני אומר שלקיחת הסיכון הזאת, כאשר אנחנו באים ואומרים לאדם ואנחנו יודעים שבפועל הוא נדבק בקורונה, ואחוז די נכבד הסיכוי שהוא מפיץ קורונה לפחות ברמה מסוימת, ואנחנו אומרים לו: אתה יכול לעבוד אבל אדוני, כשאתה נקי ואין לנו שום אינדיקציה שאתה מפיץ קורונה חוץ מהעובדה שלא התחסנת, אנחנו לא ניתן לך לעבוד – זה מעורר בעיה.

אני חושב שהם ייקחו את זה בחשבון. בסופו של דבר, התקנות הללו, למרות שאנחנו מאשרים אותן מהר כי התדיינו על ענייני התו הירוק, אמרנו כל הזמן שאלה תקנות מבחינתנו מאוד מחמירות. הטלת מגבלות על עובדים זה אירוע אחר מאשר הטלת מגבלות על אי-הליכה למועדון כושר. עם כל הכבוד לכושר, ויש לנו הרבה כבוד, יש עדין מדרג. אז שלא יקל בעיניכם זה שאנחנו מאשרים את העניין. ככל שבצר לנו נאפשר לעובדים חיוניים להיכנס למקומות עבודה לא בסטנדרטים האלה אז נתקשה להחזיק את התו הירוק לעובדים במקומות אחרים. קחו את זה בחשבון.

אם אין עוד הערות, אז אני מציע שנקרא ונצביע. אני רק אומר שהבקשה כאן היא שלושה שבועות?

לא, ארבעה שבועות אבל את העניין של התו הירוק הזמני ביקשו לשלושה שבועות ויהיו תקנות הגבלה.

הודעתי שלא יהיה מצב שהארכת תקנות לתו ירוק לעובדים תהיה לפרק זמן יותר ארוך מפרק זמן על מקומות בילוי – זה פשוט לא יקרה. לכן, הארכנו שם לשלושה שבועות, נכון?

עד ה-1 בפברואר.

כן, אני אומר עוד פעם שאת הגבלת ההתקהלות עשינו ל-14 יום ואת התו הירוק הם ביקשו לשלושה שבועות ואנחנו הסכמנו כדי לייצר קצת שקט תעשייתי בתוך כל ההמולה, אז זה יהיה לאותו פרק זמן, בסדר?

לדעתי זה עד ל' בשבט, ה-1 בפברואר.

וגם אני רוצה לומר שפה אני רואה את הוראת התו הירוק הזמני – היא קם עד ה-1 בפברואר וזה בגלל התקנות ההן. אז חברים, התאריך הקובע לענייני התו הירוק הוא 1 בפברואר. תביאו לנו את תקנות התו הירוק המלאות, למרות שזה שני משרדים שונים אבל זה בני-דודים, תקנות מאותה משפחה.

עם התו הירוק הזמני לא בטוח שימשיכו.

מי יודע אם ימשיכו תקנות התו הירוק לעובדים? אמרתי שהעיקרון, מבחינתנו, הוא שלא יהיה תו ירוק לעובדים למשך זמן יותר ארוך מתו ירוק על מקומות בילוי.

בואו נקרא עם שינוי התאריך.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים)
(תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 11, 23 עד 25 ו-27 (א)(1) לחוק סמכויות
מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
(להלן – החוק), בהתאם לסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 7 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת
שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה
7 לתקנות העיקריות, במקום "ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022)" יבוא "ל'
בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) או מועד פקיעתו של החוק, לפי המוקדם"."

האמת שצריך קצת לשנות בגלל שזה לא הוראת שעה בנפרד, זה יהיה עכשיו הכל אותו תאריך אז אתם צריכים לשקול איך לעשות את זה. אני אקריא את זה כרגע ככה אבל הכל הולך להיות אותו תאריך עכשיו.

"הוראת שעה – 2. על אף האמור בתקנות אלה, לעניין עובד שקיבל את מנת החיסון הראשונה
אישור "תו ירוק" נגד נגיף הקורונה, בתקופה שעד יום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) יראו
זמני כאילו –

(1) בתקנה 1, אחרי ההגדרה "אישור תו ירוק""

""אישור תו ירוק זמני" – אישור שמנפיק משרד הבריאות לאדם
המעיד על כך שקיבל את מנת החיסון הראשונה נגד נגיף הקורונה,
ואשר תקף ל-30 ימים מיום קבלת מנת החיסון כאמור;"

(2) בתקנה 2(א), בסופה בא:
(7) לעניין מקום ציבורי או עסקי לפי תקנה 4(3) – אישור כאמור
בתקנת משנה זו או אישור "תו ירוק" זמני";

(3) בתקנה 4(א), בפסקה 1, בסופה בא:
בעניין מקום ציבורי או עסקי, לפי תקנה 4(3) – אישור כאמור בפסקה זו או
אישור "תו ירוק" זמני;

תחילה 3. תחילתן של תקנות אלה ביום ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022)."

מי בעד? אושר פה אחד. תודה. אתה מוזמן להישאר אתנו, אני בטוח שתעביר את המסר.


תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2022

חברי, ברשותכם, אנחנו עוברים לתקנות של חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל. כאן אנחנו חוזרים לממלכת משרד הבריאות. עורכת הדין רווה, בבקשה הדריכי אותנו.

בתקנות האלה אנחנו מבקשים להאריך את תוקפן ב-28 ימים, עד ה-7 בפברואר. למעשה, ביטלנו רק סעיף אחד בתקנות – איש צוות שנכנס לישראל ממדינה שהיציאה אליה לא הוגבלה, שיבצע בדיקה אחת לשבוע גם אם הוא שהה לפני כן בטיסות קצרות של עד 12 שעות ולא יצא משטח שדה התעופה של אותה מדינה. זה איזה שהוא פטור שהיה לפני כן. היום אנחנו סבורים שהפטור הזה לא...

כן, אנחנו תהינו על כך בפעם הקודמת לאור העובדה שכנראה מטוסים זה חממת הדבקה. אנחנו תמיד שמחים שאתם מקבלים את עמדתנו.

זה התיקון היחיד.

אז רק כדי שנבין – אנחנו מדברים על כך שכל אדם שנכנס לישראל בכל אחד מסוגי המעברים – נתב"ג, המעברים היבשתיים, המעברים הימיים – יחויב עם כניסתו לבצע בדיקה. נכון?

זה לא השתנה.

והבדיקה היא בדיקת PCR.

או אנטיגן. אנחנו מאפשרים למי שחוזר לישראל לעשות אנטיגן או PCR, לפי - -

בחזרה לישראל?

לפני הכניסה לישראל.

לפני העלייה למטוס, אנחנו מאפשרים גם אנטיגן וגם PCR במטרה להקל.

נכון, זה לא השתנה וזה לא קשור לזכאות של גיל או גורמי סיכון, בהתאם למתווה הבדיקות שפורסם. כל חוזרי חו"ל נדגמים לפחות בנחיתה בבדיקת PCR, שזה חלק מהמטרה שלנו כדי לעקוב אחרי וריאנטים. כלל הבדיקות של חוזרי חו"ל ממשיכות להיות מרוצפות, כל מה שכמובן ניתן לריצוף, הבדיקות החיוביות. חשוב לציין שאנחנו ירדנו כמובן ביחס אל מול יתר התחלואה באחוז תחלואה נכנסת וכרגע אנחנו עומדים על כ-3.5% מכלל התחלואה, שזו התחלואה המיובאת מחו"ל.

אני רוצה לשאול: בדיקות אנטיגן שנעשות לפני העלייה למטוס זה בדיקות מוסדיות?

נכון. זו תמיד בדיקה מוסדית.

חשוב שהציבור יבין כי הרי היום עברנו בישראל למציאות שחלק גדול מהבדיקות הן ביתיות. צריך להבין שבעלייה למטוס - -

חברת התעופה דורשת לראות אישור שהאדם יצא שלילי ולכן הם צריכים להציג מסמך כתוב. זה יכול להיות אנטיגן או PCR, זה חלק מתקנות התעופה, זה מעוגן שם, ולכן צריך אישור מוסדי. מבחינתנו, כל ספק שמוציא תשובה כתובה מקובל.

בבקשה, דב.

אני יכול לשאול שאלה את משרד הבריאות? מי שמחלים בין 11 יום לשלושה חודשים פטור עכשיו מבדיקה שלילית, הם מראים את הבדיקה החיובית. השאלה היא למה כאשר הם מגיעים לארץ דורשים שוב את בדיקת ה-PCR, שאנחנו יודעים מראש שזה ייצא חיובי ואז יש תהליך מול משרד הבריאות. לדעתי, זה בזבוז זמן של כולם, בזבוז כוח אדם. הם קיבלו אישור לעלות למטוס עם הבדיקה החיובית, למה הם חייבים לעבור שוב את הבדיקה פה בארץ אם הם כבר נכנסו למטוס עם הבדיקה החיובית?

כי חלק מהמדינות מאמתות גם היום, כמונו, על בסיס אנטיגן. אנחנו עדין לא מכירים בהחלמה על בסיס אנטיגן מחו"ל.

אני יודע, אבל מי שמראה בדיקה חיובית PCR תוך שלושה חודשים ועולה למטוס בלי הבדיקה - -

אז יש סיכוי להדבקה חוזרת, ואנחנו לצערנו רואים את זה כל יום.

אני יודע, אבל אנחנו יודעים שיצאו חיובי.

10% נשארים חיוביים מעבר לתקופה הזאת, הרוב יוצאים שליליים. מי שיוצא חיובי מגיש בקשה למוקד ומקבל שחרור. אנחנו מחתימים אותו והוא לא צריך להשלים את כל תקופת הבידוד.

אבל אם הוא עלה למטוס עם בדיקה חיובית לפני יום, אז למה כאשר הוא מגיע לפה, הוא חייב לקחת שוב בדיקה? אנחנו יודעים שזה יצא חיובי. הוא כבר חיובי מלפני יום או יומיים, אז למה אנחנו דורשים בדיקה כאשר הוא מגיע לארץ? בשבילם וגם בשביל משרד הבריאות – אני בקשר עם המוקד כל הזמן והם אומרים: למה אנחנו צריכים את זה? יודעים שהוא יהיה חיובי.

הסיבה היא שמי שיוצא חיובי, אנחנו עדין מרצפים את הדגימה שלו ואנחנו רואים - -

זאת אומרת, אתם רוצים לראות את הדגימה, זאת התשובה. יש תשובה. אוקי.

אנחנו לא רוצים להביא אותם לזה שהוא לא יכול לעלות בגלל ה-PCR החיובי משם.

מסכים. אנשים שואלים למה, אז יש תשובה. תודה.

גם בסופו של דבר, צריך לחשוב על העומס הבירוקרטי בנתב"ג, כמה אנחנו יכולים לבקש? צריך לזכור שהעלייה למטוס קורית בעשרות מדינות ברחבי העולם ומנוהלת על-ידי עשרות חברות תעופה. בנתב"ג הכל מתכנס למשפך אחד. יש גם גבול לכמה בירוקרטיה אנחנו יכולים לצפות מהפקיד הבודק בנתב"ג. את זה אנחנו גם חייבים לזכור. בסופו של דבר, יהיו גם מקומות של קושי בירוקרטי כשמנהלים מערכת שצריכה לטפל בסוף במאות-אלפי נכנסים בחודש, אם לא במיליוני נכנסים בחודש, ובטח כשפתחנו את השמיים ברוך השם. אז אם אנשים צריכים להרים טלפון למוקד ולברר, הם צריכים לדאוג שהמוקד יודע לתת תשובה מהירה ואני מניח שזה משפיע על שאלת היציאה שלהם מבידוד. אני רק רוצה לוודא שהאנשים האלה לא מוצאים את עצמם במלונית באיזו שהיא סיטואציה, דב, שעל הבסיס הזה פתאום בן אדם יישב סתם במלונית – זה כבר אירוע אחר. להרים טלפון למוקד, נכון? הם לא מגיעים למלונית?

לא, לא. צודק.

אם הם היו מגיעים למלונית על-סמך הפוזיטיב ב-PCR אז היינו נכנסים ל...

חברות התעופה מקבלות הסברים סדורים על השינויים האלה דרך רש"ת, רשות שדות התעופה?

בוודאי. כל השינויים מתואמים עם רת"א – רשות תעופה אזרחית.

רת"א, לא רש"ת. זה שני גופים שונים.

בסדר. הערות נוספות לגבי התקנות האלה? הבקשה היא להאריך אותן למקסימום, שזה 28 ימים, נכון? בואו נקריא אותן.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה
בכניסה לישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות
להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2021 (להלן –
החוק), [ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ולאחר שהתקיים
האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה ממשלת ישראל תקנות אלה:

תיקון תקנה 3 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות
העיקריות), בתקנה 3, תקנה משנה (ג1) – תימחק.

תיקון תקנה 9 2. בתקנה 9, לתקנות העיקריות, במקום "ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022)"
יבוא "ו' באדר א' התשפ"ב (7 בפברואר 2022)".

תחילה 3. תחילתן של תקנות אלה ביום ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022)."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? התקנות אושרו פה אחד.



הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

אנחנו עוברים עכשיו לנושא ההכרזה על הפיקוח האלקטרוני. נציגי משרד הבט"פ ומשטרת ישראל נמצאים איתנו בזום. כן חשוב לי לציין מי איתנו, מי נציגי הבט"פ לפרוטוקול.

מי היום הם מבודדים בפיקוח טכנולוגי?

כל המבודדים.

כל המבודדים. הם יכולים לחתום על הסכמון ויש אכיפה מוגברת.

עם ה-30% אוכלוסייה שנמצאים בבידוד?

אתה רוצה שנשלח אותם למלוניות?

לא, איזה מלוניות? הטענה שלנו תמיד הייתה שאכיפה מוגברת זה משהו שאפשר לעשות כשיש לך איזה שהוא מספר הגיוני של אנשים שתאכוף עליהם. נראה לי שזה היום הרבה פחות רלוונטי. אני אומר את זה כי אני צריך לצאת לערעור בעניין שי ניצן לוועדת הכנסת אז אני אומר את זה בהתחלה. אני אומר שכמו כל הדברים שאנחנו אומרים - -

בהקשר הזה אני רוצה לומר שתמיד צריך להיות ריאליים אבל גם צריך לזכור שאנחנו בעיצומו של גל והוא יירגע. אני רוצה לומר בהקשר הזה שעולה השאלה האם במסגרת חוק הקורונה החדש, יש גם בקשה לבחון את האפשרות שבמצבים מסוימים כמו אולי במצב הזה, ההסכמה להסכמון היא לא הסכמה אלא יש חובת הסכמה לפיקוח אלקטרוני, ומי שלא - -

מי שלא, אז מלוניות.

לא, מי שלא אז קנס מינהלי.

על זה שהוא לא מסכים שיפקחו עליו בבידוד?

כן. אז אני לא אומר שאנחנו מסכימים לזה, בסדר? וגם אם אנחנו מסכימים לזה אז אולי אפשר לומר שאנחנו מסכימים לזה רק בסיטואציה קריטית. אני לא בטוח שעדיף לנו להימצא במצב - -

אני מקווה מאוד שזה לא על סדר-היום היום.

היום זה ממש לא על סדר-היום. אני רק בא ואומר: העובדה שמה לעשות? אי אפשר להפעיל אכיפה מוגברת במצב של 150,000 מבודדים אז השאלה אם אנחנו רוצים - - -

נכון. אגב, אני בטוח שיש אפשרות מבחינת כוח אדם ויכולת להפעיל הסכמון על 150,000 איש או על מיליון איש, שאנחנו יותר מתקרבים לשם.

נכון, בסדר גמור, זה ברור לנו. ואז נכנסת השאלה גם של האחריות הציבורית - -

למיטב ידיעתי, מאחר ואין חובה חוקית לאדם להחזיק טלפון סלולרי או לא סלולרי, בית או לא בית, ממילא לייצר לו חובה להסכים באמצעות טלפון – זה בעייתי, ואם יש סיכון אפידמיולוגי אז באמת מלונית זה דבר שאפשר...

גם מלונית במצב של מאות-אלפים זה לא...

לכן, בסופו של דבר צריך להשאיר משהו מההנחה הבסיסית שכהנחה, על האנשים לשמור ריחוק.

כן. וגם לדאוג שאותם אנשים שלא מקיימים את ההוראות, שיכפו עליהם טפסים, שידעו שהדין שהם משלמים...

נכון.

בעניין הזה אני אעדכן את חברי הוועדה שקיבלנו תשובה מפרקליט המדינה לפנייה שלי בעניין מדיניות האכיפה – אני ביקשתי מפרקליט המדינה לבצע אבחנה בין מדיניות האכיפה לגבי מאומתים שמפירים בידוד למול חבי בידוד באופן כללי. התשובה שקיבלתי מפרקליט המדינה היא שאכן הוא אישר שהמדיניות היא שכאשר אדם מאומת מפר בידוד כשהוא יודע שהוא מאומת, אז המסלול הוא הקנס המינהלי.

יש כתב אישום פלילי וכולי.

אם אני לא טועה, סעיף 281 לחוק העונשין – כך צריך להיות.

כך יאה וכך נאה.

רק עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב לאור גל האומיקרון המתרגש עלינו: בסיטואציה שבה אנחנו מגיעים למספרי מבודדים גבוהים, חשוב שניתן מענה כי אנחנו יודעים שכשהיו סגרים, אז אמרנו גם בסגר הכי קיצוני – אתה יכול לצאת לקנות אוכל, אתה יכול לצאת לקנות תרופות גם בסגר הכי קיצוני שיש. מבודד, אסור לו לצאת לקנות אוכל. אז אנחנו מעמידים את האזרחים בסיטואציה שבה יש הרבה מבודדים בבית, בייחוד אני מדבר לדוגמה על אם חד-הורית שאחד מילדיה מתחת לגיל 12 מאומת – גם היא אוטומטית בבידוד, ואין מי שילך לקנות אוכל. פשוט אין. ואין מענה לדבר הזה, וצריך לתת לזה מענה. אגב, מספרי המבודדים הולכים וגדלים.

אז ראשית, כדרכם של דיונים כאן, עולות כאן נקודות וכדאי לחשוב עליהן. אני רק אומר בהקשר הזה שאני חושב שישנו מרחב של שיקול דעת אכיפתי, שאנחנו שומעים עליו הרבה, והוא קיים בכל השדה של אכיפה פלילית. יש שיקול דעת לשוטר, וכששוטר פוגש אמא שחוזרת עם סלים והיא אומרת: אין לי אף אחד אחר לבצע, אני מניח שמופעל - -

בסדר, אבל אנחנו לא רוצים לשים מכשול בפני עיוור.

וגם אני אומר משהו שבוודאי תסכים איתי: התקופה הזאת היא גם תקופה שבה נבחן החוסן הקהילתי של החברה הישראלית - -

אין ספק.

- - וחלק גדול מהמענים האלה צריכים להיות במרחב הקהילתי אבל זה דבר שהמדינה מחוצה לו. יש את רשויות הרווחה ויש מתנ"סים ויש בתי-ספר – כולן רשויות של המדינה.

כשאנחנו מגיעים למצב שיש 30% מבודדים, אנחנו לא שם כי גם הקהילה כולה, אין מספיק אנשים שיצאו לעשות את הקניות.

בסדר, צריך לחשוב על זה.

עד כמה שאני מכיר, הקהילות עוזרות מאוד אבל כאן צריכה להיכנס הרשות המקומית. בסופו של דבר, הרשות המקומית יכולה לקבל את זה אבל מה שאתה אומר, על שיקול דעת, אני חושב שזה דבר נכון מאוד אבל זה לא עובר לרשויות המוסמכות. אנחנו צריכים להעביר את המסר הזה ואין שיקול דעת. שיקול דעת הוא רק מחמיר. גם כשיש סיבות מאוד – אני מטפל בקנסות שאנשים קיבלו על הפרת סגרים והפרת בידוד כשאנשים באו להיפרד מההורים שלהם. רק לאחרונה טיפלתי בילד שבא להיפרד מאמא שלו, הוא היה באוטובוס והוא קיבל קנס על הפרת סגר. רק תעודת פטירה של אמא שלו, שהייתה אחרי יום ואחרי התערבות שלי כי זה לדבר לעצים ולאבנים. זו רק דוגמה אחת, אני יכול להביא לך ספר של דוגמאות.

אם אתה רוצה לסמוך על שיקול דעת של שוטר – אז בכלל אני לא חושב שזה שם. אולי אנחנו צריכים ללכת למקומות האלה, שהפרת בידוד לא על-ידי חולה מאומת אלא על-ידי מבודד משני בשביל קניית תרופות והדברים האלה – אני עוזר עכשיו למשפחות קרובות מאוד שהיו בבידוד וזה באמת קשה מבחינת המצרכים, מבחינת הקניה. אנחנו מדברים על בתים שיש בהם כמה ילדים וזה לא פשוט. אנחנו אומרים שכמה שהיום ילד אחד השתחרר מבידוד – ראינו כמה זה עזר. ילד בן 12 או 14, ראינו כמה הוא עזר לבית - -

טוב, בסדר גמור.

אני רק שואל על המבודדים – יש איזה 150,000?

לא, במערכת החינוך יש לנו אם אינני טועה 120,000, 130,000 מבודדים.

נכון להבוקר 151,000 מבודדים. זה סך הכל מבודדים.

במערכת החינוך?

לא. סך הכל במדינת ישראל כרגע יש 151,000 מבודדים.

לפי הכבישים הפתוחים ,לפי דעתי זה הרבה-הרבה יותר.

זה הרבה אנשים בבידוד...

הם לא חייבים בבידוד אבל הם נשארים בבית.

קודם כל, אתם לא יכולים לדעת, וזה גם המצב שהיום מי שעושה בדיקת אנטיגן מתחת לגיל 60 והוא נמצא חיובי, אז לפי מה שאתמול העביר היועץ המשפטי לשאלה של אחד החברים פה, בוועדה, הוא לא צריך לדווח לאף אחד והוא יצטרך להיכנס לבידוד לעשרה ימים, זה היה נכון לאתמול. אז למעשה, אתם לא יודעים.

לא, אדם שעשה בדיקה ביתית ויצא חיובי, מה הוא עושה?

הוא חייב להידגם בעמדה מוסדית אחרת.

בוודאי, זה ההוראות.

קודם כל, לא הבהרתם את הנושא וגם זה היה בפעם הקודמת, - - - אני מחזיק את עצמי כאן, בתוך האפליקציה, ואני צריך להיכנס לבידוד אז הוא כותב פה: דיווח עצמי – אין צורך להיכנס לבידוד מי שקיבלו תוצאה חיובית לבדיקת קורונה – בדיקת PCR, או בדיקה מהירה – אנטיגן מפוקחת, צריך להיכנס לבידוד כולל - -

הנה, היא מפוקחת.

רגע, אבל כתוב - - -

או אם עשית בדיקה ביתית ויצאת חיובי – נכון, אתה צריך להיות בבידוד אבל אתה צריך לעשות בדיקה מוסדית, ומותר לצאת במהלך הבידוד לביצוע הבדיקה.

אין צורך בפיקוח של משרד הבריאות - - -

מה שחבר הכנסת מקלב אומר, וזה נקודה, זה לא הדיון כרגע כי חשוב לי לעבור לנושא הפיתוח הטכנולוגי כדי להותיר זמן לשיחה עם רשות האוכלוסין וההגירה, שיש איזו שהיא תחושה שלאנשים יוצא אנטיגן חיובי בבית והם מדלגים על הבדיקה המוסדית. הם נשארים בבית את כל תקופת הבידוד או לא, ואתם לא יודעים מזה. השאלה אם אנחנו מספיק מבהירים לציבור שאדם שיצא חיובי בבדיקת אנטיגן ביתית ולא הלך לעשות מוסדית תוך 24 שעות או לא דיווח – למה אנחנו במצב שבו משפטית, אין על מי שיצאה לו חובת בדיקה ויצא בבדיקה ביתית חיובי, חובת הודעה למוקד. השאלה אם אנחנו לא מפספסים פה עשרות-אלפי אנשים שיוצאים חיוביים בבדיקות ביתיות ולא הולכים למוסדית.

- - -

אולי הם לא - - - לבידוד. לאורך כל הקורונה אנחנו כרגע עושים אבחנה בין שאלת הנורמה לבין שאלת האכיפה. אין בעיה לשאול שאלת אכיפה אם אין נורמה. כרגע, למיטב הבנתי, אין שום אמירה נורמטיבית שקובעת בתקנות שמי שביצע בדיקה ביתית חייב לבצע בדיקה מוסדית תוך 48 שעות. חייב לדווח – תחשבו על זה כי כרגע - -

בדיקות שמבוצעות במסגרת סגרים, שזה "מגן אבות" ו"מגן חינוך" – הם מחויבים לדווח ואנחנו מקבלים את הדיווחים האלה אבל אדם פרטי שעושה בדיקה כזאת בבית ויוצא חיובי, הוא נדרש להגיע לעמדה מוסדית בשביל לעשות בדיקה - -

נדרש איפה?

- - הוא גם לא יוכל לקבל הכרה כחולה, לא יקבל תעודת מחלים - -

הוא נדרש איפה? מה שמטריד אותנו זה שהבן אדם הזה אומר: טוב, יצאתי חיובי אבל ממילא אומרים שהאנטיגן 50% וזה לא נכון, ומחר הוא הולך לעבודה. אנחנו תכף נעסוק בפיקוח טכנולוגי, הסכמי ההסכמון – כל ההסכמון נשען רק על מי שדווח. השאלה האם החובה לבדיקה מוסדית מעוגנת היום בצווים? מה העיגון הנורמטיבי? זה לא בוועדה פה כי אנחנו לא מתעסקים עם ענייני בדיקות אבל אני רק רוצה להבין – יש היום עיגון בצו של החובה הנורמטיבית של אדם שעשה בדיקה ביתית. קודם כל, האם יש עיגון בצו של חובת הבדיקה הביתית לנחשפים?

לא, זו לא חובה. אדם שמחוסן או מחלים – היום יש לו פטור מבידוד והבדיקה היא המלצה בלבד. אין חובה חוקית, לא לבידוד ולא לבדיקה.

מה זאת אומרת? אם אדם נחשף לחולה מאומת - -

אם האדם מחוסן או מחלים, נכון להיום הוא מקבל פטור מבידוד, ולעשות בדיקה אחרי חשיפה זו המלצה בלבד.

גם אם הוא נחשף למאומת?

כן.

למה אתמול עשיתם בדיקה?

יש הרבה פעמים נהלים אחרים, שחלק מהם - -

אנחנו ממליצים...

אני נמצא פה כל-כך הרבה ואני עדין יודע דברים אחרים, וזה גם הפרסום שלכם. סליחה רגע, אדם שנחשף למאומת חייב לעשות בדיקה.

לא, זה היה בעבר - -

מה זה בעבר? עבר זה לפני חודש?

- - שגם מחוסנים ומחלימים נדרשו להיות בבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית של אנטיגן או PCR, זה היה בעבר. הדבר הזה שונה לפני כשבוע בערך, שמחוסנים ומחלימים לא נדרשים יותר לבידוד וגם הבדיקה היא בגדר המלצה, הם לא מחויבים.

זה חדש לי. אני יודע שהעוזר שלי הוא - - - אבל עדין בפרסומים שלכם זה קיים אחרת. בפרסומים של משרד הבריאות כתוב...

חבר הכנסת מקלב, אני לא רוצה שתצא תקלה על-ידינו. לפעמים עולים על נקודות ואנחנו לא יכולים כרגע למצות את הדיון, הוא גם לא בטריטוריה שלנו, לא שזה מאוד משנה.

יש פה סוגיה, מה שכן לטריטוריה שלנו, זה לעקוב אחרי אופן העיגון הנורמטיבי בצווים, בתקנות, בהכרזות של המדיניות. בסדר? אנחנו שולחים אנשים לרכוש בדיקות ביתיות – לצערי, ידידי ממשרד האוצר יצא כבר ואני לא יכול לומר לו מה דעתי על היעדר צו פיקוח על מחירים לבדיקות הביתיות אבל אנשים הולכים וקונים. אנשים מבינים היום שגם אם הם מחוסנים והם נחשפו למאומת, הם חייבים בבידוד עד שהם עושים בדיקה ביתית. דברים צריכים להיות ברורים נורמטיבית ומשפטית, בסדר?

הגם שאתה אומר שאין לך חובה. הרי כל מי שעושה את הבדיקה, ואמיתות הבדיקה – חלה האחריות עליו וגם יש בזה... לחלק גדול מהאנשים, אתה מאמין בהם והחובה האישית שלהם יותר גדולה. הרי הוא יכול לעשות את הבדיקה או שהוא יכול לעשות את הבדיקה והוא יהיה חיובי והוא לא יגיד לך. אז להכריח אותו - -

קודם כל, אנחנו מתבשרים פה שאי אפשר להכריח אותו שאם הבדיקה חיובית שילך למוסדית כי הבדיקה עצמה היא לא חובה.

אבל אם הוא חיובי, הוא כן חייב. ברור שאם יוצאת לך בדיקה חיובית אתה כן חייב.

נצטרך פה הבהרה של המערכת הנורמטיבית, היא צריכה להיות גם ברורה לציבור. אני רוצה רגע לתת דוגמה להשלכות אבל אני לא אמשיך בדיון הזה כי אנחנו עד 11:00 צריכים לגמור את ההכרזה. נמשיך לבדוק את זה. אין מה להתדיין דרמטית, אין מה לומר: רוצו עכשיו, תטילו צו פיקוח על המחירים כשלא ברור לנו אם הבדיקות הביתיות הן חובה או המלצה. הדברים קשורים זה בזה.

אז אנחנו בסופו של דבר צריכים להבין מה המצב, האם יש חובה, אין חובה? אני לא אמשיך את הדיון פה עכשיו כי נדבר גם עם אנשי משרד הבריאות, נדבר גם עם הוועדה הרלוונטית אבל מתי שהוא תביאו את העניין הזה כי גם לגבי הבדיקות המוסדיות – הרי הבדיקה הביתית היא אופציונאלית. אדם שלא רוצה לשלם יכול ללכת למוסדית, נכון? אבל אם ברגע הזה הבדיקה למי שמחוסן היא רק המלצה אז אולי בגלל התורים והעומס צריך לבוא ולומר שהחובה קיימת למי שלא מחוסן וההמלצה צריכה להשתנות לגבי ההגעה למוסדית. אני לא יודע. יש פה סוגיה שחבר הכנסת אורי מקלב עוזר לנו להציף אותה ונדבר עליה.

רק שאלה אחת – כמה אנשים או מה אחוז של הבדיקות הביתיות יצאו חיוביות ואחרי זה ב-PCR יצאו שליליות? אני בין האנשים האלה.

אין לנו תיעוד של בדיקות ביתיות, אי אפשר לדעת. אני יכולה להגיד כמה אחוז חיוביים יש בבדיקות PCR מוסדיות ובבדיקות אנטיגן מוסדיות – כמה מתוכן נבדקו בבית לפי זה ואיך הם יצאו...

אבל תוכלו לדעת בבדיקות המוסדיות כמה באנטיגן - - -

מכובדי, אני חייב לעצור, אנחנו לא נבקש מהיו"ר הארכה ביום כזה, אנחנו לא בדיון דרמטי ואנחנו צריכים לטפל בהכרזה.

גברת יעל אבידן איתנו בזום – רמ"ט פרויקטור מינהלת האכיפה. אני מבקש את עיקרי הדברים ואנחנו נקריא את ההכרזה. בבקשה.

קודם כל, כבוד היושב-ראש, אנחנו מתנצלים על הגעתנו לדיון בזום, נתבקשנו על-ידי לשכת השר לעשות זאת על-מנת למנוע תחלואה ולאור העלייה בתחלואה במשרד. נמצאים אתנו בזום מדען המשרד, דוקטור גבי פרישמן, היועצת המשפטית של המשרד, שרון צמח רובינשטיין, ועוד נוספים.

באופן כללי, האמצעים הטכנולוגיים – נבקש להאריך את ההכרזה ב-28 ימים נוספים. מדובר כמובן בכלי פיקוח שהוא אחד מכלי האכיפה המאוד חשובים והעיקריים שלנו, בפרט לאור העלייה בתחלואה ובכמות הבידודים היום. במידה והיו"ר מעוניין לשמוע פרטים ונתונים נוספים על מצב ההסכמה והשימוש בכלים, הן ההסכמה והן הווידאו, אז המדען שלנו ישמח לתת את הפרטים.

באופן כללי, אנחנו רואים עלייה בהסכמה וגם באחוז של הפיתוח הטכנולוגי מסך כל כלי האכיפה - -

למעט הנושא של הטלפונים הכשרים, שפה, על-פי המצגת, אני רואה המשך של חוסר אפקטיביות טוטאלית.

אנחנו לא קוראים לזה בצורה הזאת. ישנה גם עליה בהסכמה ובפיקוח גם בטלפונים הכשרים. לגבי הנתונים במצגת – גדי יוכל להרחיב אבל כן חשוב לציין שמתוך בעלי הטלפונים הכשרים, מי שגם בעל טלפון נייח, הם אלה שאנחנו יכולים להגיע אליהם. הנפילה העיקרית זה של אותם אנשים שיש להם טלפון כשר ואין להם טלפון נייח – אליהם אנחנו לא יכולים להגיע באמצעים הטכנולוגיים אבל הם כמובן מקבלים פיקוח פרונטלי.

ישנה עלייה שם, וגם חשוב לי לציין שבגלל ששלחת אותנו בדיון הקודם לבצע בדיקה שלנו לגבי איך ניתן לשפר את אחוז ההסכמה והפעילות של הפיקוח הטכנולוגי לגבי אותם מבודדים – גם ביצענו עבודת מטה בנושא ומיקדנו את ההסברה ככל הניתן גם לאוכלוסיות שמשתמשות בטלפון כשר, בעיקר מדובר באוכלוסייה של חרדים והאוכלוסייה הדתית-לאומית, שקיבלו במשך השבועות האחרונים מיקוד מיוחד להסברה גם באמצעי הרדיו וגם באמצעי האינטרנט שהם משתמשים בהם, וגם אפילו לקבוצות הוואטסאפ של האוכלוסייה הדתית-לאומית והאוכלוסייה החרדית כדי לחשוף בפניהם ככל הניתן את ההסברה. עוד לא הורדנו את הרגל מהגז גם בנושא הזה אבל בסך הכל, אנחנו בוחנים את הנתונים וגם מקבלים נתונים נוספים ש - - - שהתדיינו על כך בדיון הקודם כך שאם תרצה להרחיב, מבחינת המסרים גדי יוכל לשים את הדגש על המסרים אבל אנחנו באמת מנסים להשתמש בכלי ולמצות אותו ככל הניתן כדי שבאמת נוכל להגיע לכלל האוכלוסייה.

תראו, הנתונים לגבי הטלפונים הלא-חכמים הם מגוחכים. שישה אחוזים מאלה שמסכימים עם טלפונים כשרים – על-פי הנתונים שלכם הם מוסרים גם את הטלפון הנייח בבית.

זה לא שלא מוסרים אלא אין. הם לא מחזיקים טלפון נייח מכיוון שהם עובדים עם הטלפון הכשר והעלות גבוהה.

בסדר, אז אני אומר שהכלי לא יעיל, אין מה לעשות.

אני רק אגיד לך שהם זוכים לביקורים ואנחנו כל היום רואים אנשים שיוצאים למרפסות ושואלים כמה ילדים יש לכם, כמה אתם בבידוד וסופרים אותם במרפסת מלמעלה. אלה המחזות שאנחנו רואים והם לא מחזות נעימים.

גברתי, אני רוצה לומר משהו – אין לי בעיה שהמדען הראשי יאמר את עיקרי הנתונים, אין מה לעבור על המצגת הכוללת אלא אם יש דגשים שהוא רוצה לומר אבל אני מתכוון בקרוב, לא בשבוע הבא, ככל הנראה בשבוע אחרי זה, לבקש דיון מעקב כללי על הנושא האכיפה. אני חושב שראוי בעיצומו של הגל הזה לקיים דיון מתכלל בנושא האכיפה, שלא מעמיד את הפיקוח הטכנולוגי באור הזרקורים לבדו אלא אנחנו מבינים איפה זה משתלב עם מדיניות האכיפה בכלל, ואז נשמע גם על הביקורים, גם על נושא הקנסות, מה המצב שלכם למול הפקחים ברשויות המקומיות, שאני מבין שלצערי לא מספיק נכנסות תחת האלונקה בעת הזו בהפעלת הפקחים שלהן. להבין מה קורה במדיניות התביעה לאור התשובה שקיבלנו מפרקליט המדינה.

ולכן, אני מציע גם בהעברת הבקשה למנכ"ל המשרד, ואנחנו נעשה את זה גם פורמלית ולא-פורמלית – אני מציע שנקיים דיון מסודר על כלל היבטי האכיפה בגל האומיקרון. בתוך זה ייכנס גם נושא הפיקוח הטכנולוגי. יש בפנינו את המצגת. אם המדען הראשי רוצה לתת דגשים – בבקשה, ואם לא ניגש להקראת ההכרזה ונאשר אותה. דומני שאף אחד מאתנו לא חושב שדווקא בעת הזו צריך לא לאשר את המשך השימוש בפיקוח הטכנולוגי אבל נבין את תמונת המצב האכיפתית באופן קוהרנטי רק לנקודה הזו.

אז אם המדען הראשי רוצה להוסיף פרטים, בבקשה. דוקטור גדי פרישמן, אם אתה רוצה לגעת אז רק בנקודות שחשוב שהוועדה תדע שהתחדשו מהפעם הקודמת. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני באמת אתן שלושה עד ארבעה מספרים רק לסבר את האוזניים של הוועדה: אז ראשית, הטכנולוגיה כמכפיל כוח – נושא ההסכמון הוא הטכנולוגיה היחידה שיכולה להתמודד עם הדבר הזה שוב, עם מספרים גדולים מאוד ובהקשר לדיון הקודם מכיוון שעל-ידי שליחת בקשה לקבלת הסכמה, אנחנו יכולים להגיע לכל חבי הבידוד. זאת נקודה חשובה.

אנחנו רואים גם עלייה משמעותית בנתח של הפיקוח הטכנולוגי בפיקוח של חבי הבידוד. אנחנו כבר מגיעים לסדר גודל של 12,000 נגיעות בסך הכל בחבי בידוד, אם זה פרונטלי ואם זה טכנולוגי, שאנחנו מדברים כבר על כמעט 70% שהוא נתח טכנולוגי. להזכירכם, התחלנו ב-40%. זאת אומרת, הפלח הטכנולוגי הולך ועולה.

אני לא אכנס לנושא ההסכמות כי דיברנו על זה. אני רק אציין שלנושא ההסכמות יש המון היבטים והוא נושא מורכב. הוא גם משתנה שתלוי בהרבה מאוד גורמים אבל יש לנו הסכמה ראשונית, יש לנו הסכמה לאכיפה, יש לנו הסכמה בתוך אוכלוסייה שמגיעה ממדינות אדומות – כרגע זה נמצא בצד לאור ההחלטות האחרונות. הסכמה בתהליך של הטלפון הכשר – שמתבקשות שם שתי הסכמות והסכמה לווידאו. זאת אומרת, גם בהצגת הדברים, מאוד קשה למקד היכן נמצאת ההסכמה ואי-הסכמה, ולכן כשאנחנו מסתכלים באופן מקיף ומלא על כלל הבקשות שלנו בכלל הערוצים, אנחנו מגיעים לסדר גודל של מעל 40% הסכמה. זאת אומרת, האוכלוסייה מגיבה לפיקוח הטכנולוגי במעל 40% בהסכמה.

לגבי נושא הווידאו – אנחנו מוסיפים עוד נתח של מספר מאות נגיעות באמצעות ווידאו. התהליך הזה נמצא בשיפור טכנולוגי ופועל לכל אורך הדרך.

הנקודה האחרונה לגבי הטלפון הכשר – אני מבין שאתה תעשה על זה מיקוד אבל רק אומר שישנה אוכלוסייה שאנחנו זיהינו לפי מחקרים שלא בוצעו על-ידינו ולכן, אני מצטט: למשל, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאומר שסדר גודל של קצת מתחת ל-30% מהאוכלוסייה החרדית, יש להם טלפונים או חכמים כשרים או טלפונים רגילים, וניתן להניח שחלקם לפחות נמצא בתוך תהליך הפיקוח הכללי.

זה נתון חשוב מאוד ואתם לא מפרידים אותו?

לא.

אז באמת יכול להיות שיש אחוזים גדולים - -

אין לנו כרגע את היכולת, אדוני.

בסדר גמור. הנתון של טלפונים כשרים לא אומר על כל האוכלוסייה.

לא, בוודאי שלא. הוא נתח מאוד קטן מחבי הבידוד בכל האוכלוסיות.

לא, הוא אומר שגם בתוך אלה שמחזיקים טלפון כשר, יש לחלקם טלפון כשר שכן תומך את הטכנולוגיה הזאת. חלק מהכשרים כן תומכים, וגם אם יש לו בבית טלפון נייח, הוא לא נמצא בנתון שיש לו טלפון כשר או לא אלא נמצא בנתונים הכלליים.

ברור, בסדר גמור. אני אומר עוד פעם – כפי שאמר חבר הכנסת רוטמן, ככל שאנחנו מגיעים למצב של מאות-אלפי חבי בידוד, הכלים האלה נותרים חשובים אבל ברור שהמספרים זה לא המענה. בצורה מוזרה, הפיקוח הטכנולוגי יותר יעיל בתקופות שהן לא גלי הדבקה דרמטיים.

בואו נבצע את ההכרזה, וחבר הכנסת בגין הוא זה שיתחיל להוביל את המשך הדיון ואני אחזור בעוד רגעים אחדים.

אני מזכיר, אדוני מנהל הוועדה, שאני אחזור תוך כמה דקות. המטרה שלנו היא לשמוע מרשות האוכלוסין וההגירה סקירה איפה הם עומדים עכשיו עם נהלי הכניסה לישראל. חבר הכנסת לשעבר, דב ליפמן כאן, על-מנת להציף כמה בעיות שעדין עומדות, ואני אשוב בעוד מספר רגעים.

אנא הקראה. תודה.

(היו"ר זאב בנימין בגין, 10:03)

אם תוכל, אדוני היושב-ראש, לבקש מהחברים שבהעדרך לא ישאלו שאלות קשות.

אנחנו סמוכים ובטוחים שאתה יודע...

"הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש(הוראת שעה) (בידוד בפיקוח
טכנולוגי) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22יח לחוק סמכויות מיוחדות
להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן –
החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד וכי הפרת
חובת הבידוד עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות
דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי
פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חבי
הבידוד, ומצאה שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת
ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של

תיקון סעיף 4 1. בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(בידוד בפיקוח טכנולוגי), התשפ"א-2021 בסעיף 4 במקום "י' בשבט
התשפ"ב (12 בינואר 2022)" יבוא "ח' באדר א' התשפ"ב (9 בפברואר 2022)".

תחילה 2. תחילתה של הכרזה זו ביום "י"א בשבט התשפ"ב (13 בינואר 2022)"."

אז כאן אנחנו נצביע. מי בעד אישור ההכרזה הזאת?

ההכרזה אושרה פה אחד.







תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2022

אני מזמין את נטלי אור-חן, בבקשה, אושפיזין בזום.

בוקר טוב.

בוקר טוב. אנחנו בעדכון על נהלי כניסת זרים בעלי זיקה לישראל. נמצא אתנו גם ממש לעניין זה, חבר הכנסת לשעבר, חברנו דב ליפמן. בבקשה.

אז כפי שאתם יודעים, החל מיום ראשון האחרון, מתירים כניסת תיירים לישראל בכפוף להיות מחוסנים-מחלימים לפי נהלי משרד הבריאות. מעבר לכך, יש לנו מספר קריטריונים שבהם אנחנו מאשרים ללא עמידה בתנאים הללו. אלה קריטריונים שהתחלנו איתם בראשית הקורונה ואנחנו פועלים לפיהם גם היום. בקשות כאלה, שהן חריגות, מוגשות ללשכת מינהל האוכלוסין או לקונסוליות והנציגויות שנמצאות בחו"ל. אין משהו חריג עד כה. אדם נכנס בנתב"ג, הולך לפי כללי הבידוד. אם יש לכם שאלות ספציפיות אני אשמח שתשאלו.

אני רוצה לפרט ודב ימשיך לגבי הנהלים שנדונו כאן, בוועדה, ביוזמת היושב-ראש קריב, להרחבת קריטריונים לבני משפחה שאינם דווקא מדרגה ראשונה שהם פה בארץ, מה שאנחנו קוראים זרים, ורוצים להגיע לאירועי חיים. אז אנחנו במעגל הזה כבר או לא עודכנו?

לגבי אירועי החיים – זה כרגע לא רלוונטי כי נכון להיום, כל מי שעומד בתנאים של מחוסנים או מחלימים יכול להיכנס למדינת ישראל בלי שאנחנו בודקים באמת את הזיקה של קרוב משפחה ישראלי. החריג לזה, זה מי שמגיע להלוויות, והם היחידים שכרגע, באירועי החיים, אנחנו מאשרים ללא התניה של חיסון או החלמה כי הלוויות אי אפשר לתכנן.

דב, בבקשה.

תודה רבה. שתי נקודות ואז שלוש נקודות, ובאמת אשמח להתייחסות או תמיכה של חברי הכנסת שנמצאים פה. לגבי הנקודות: כאשר שיניתם את הכללים – למשל, במוצאי שבת כבר היה מותר לכל מחוסן להיכנס אבל הטפסים לא היו מוכנים. אני מעלה את הנקודה רק בשביל הפעם הבאה כי אני לא ישנתי במוצאי שבת כי היו אנשים תקועים בשדות תעופה בכל העולם. ורק הערה לעתיד – שאם יש שינויים בכללים, שיעדכנו את הטפסים בכל המערכת מראש ולא יחכו ליום ראשון כאשר נכנסים לתוקף השינויים במוצאי שבת כי יש אלפים בעולם שהיו בשדות תעופה לפי הכללים ופשוט לא היו טפסים מוכנים.

דבר שני – כאשר משנים דברים באמצע התהליך, גם חייבים לעדכן את כולנו. למשל, לפני יומיים, מצאנו תקלה בטפסים כי מישהו החליט שחייבים להעלות את המסמכים של החיסונים, דבר שלא היה קודם. אנחנו ידענו מזה, הקהל לא ידע מזה ולכן, כשיש שינויים בכללים צריכים לעדכן את הציבור, לעדכן את כל הארגונים כדי שנוכל להפיץ את זה ולא שפתאום, בהפתעה, יהיו כמה שעות שאנשים יהיו תקועים ולא יודעים מה לעשות, ואז אנחנו לומדים על השינוי. זאת הערה לגבי העתיד.

אני רק רוצה להעיר שהטפסים שאתה מדבר עליהם אלה טפסים של משרד הבריאות, וזה טופס הצהרת נוסע שכל נכנס לישראל צריך למלא.

נכון, שניהם. אני מדבר על שני הטפסים.

צריך להעביר את ההערה הזאת למשרד הבריאות.

אז אם אפשר, ברשות הוועדה, לבקש שהכל יהיה מתוכנן.

האם על-פי ידיעתך - - - אני לא יודע כמה הם, אולי תריסר, האם הם ידועים למשרד הבריאות? האם יש איזה נוהל של עדכון של אותם ארגונים? אני לא יודע בכמה ארגונים מדובר. האם יש כתובות מייל, האם יש טלפונים? איך הייתם רוצים שזה יקרה כי המערכת עמוסה מעל הראש גם בלי הודעות כאלה. אז אם יש קובץ ארגונים שעוסקים באישורים כאלה להסדרים שאינם קרובים וישירים - -

אין אבל אולי זה רעיון.

לא, אתה אומר שלא עדכנו אז אין לנו יסוד להתלונן על זה שלא עדכנו אם אין להם את מי לעדכן.

בסדר. לגבי השאלות, וזה חשוב לנו עכשיו ואשמח לשמוע מחברי הכנסת על עכשיו – אם יש משפחה של מחוסנים, ההורים, ויש להם ילדים קטנים ואין להם יכולת להגיע ארצה – אני חושב שהמגיפה לא הולכת לשום מקום - -

קודם כל, נשמע מה המדיניות שלכם לגבי ילדים. הורים לילדים עד גיל חמש - -

כרגע אסור.

- - שאנחנו פוטרים אותם פה מחיסון אז הם לא מחוסנים אבל יש להם ילד. דבר שני, יש מדינות שהמדיניות שלהם לגבי ילדים היא אחרת משלנו, הם לא מגבילים עד גיל חמש, ואנחנו כאן מפרידים ולא נותנים לממש את הזכות הזאת בגלל הילד.

אז אולי נעלה את השאלות ואז אני...

לא, לא כדאי.

נטלי, בבקשה.

אז לגבי ילדים – אז ראשית, אם מדובר בילדים של אזרחים ישראלים, גם אם הם טרם נרשמו במרשם האוכלוסין, אנחנו רואים אותם כישראלים לכל דבר ועניין והם כפופים לכללים כמו כל ישראלי שיכול להיכנס למדינת ישראל. עם זאת, מי שאינם במרשם האוכלוסין, שאינם מחויבים למרשם האוכלוסין הם זרים לכל דבר ועניין ועל כן, אם אין להם את ההתניה של חיסון או החלמה על-פי הנחיות משרד הבריאות הם אינם רשאים להיכנס למדינת ישראל.

חשוב לציין שבשביל זה יש לנו גם קבוצת התייעצות הומניטרית, שאם יש דברים שהם קצת יותר רגישים, קצת יותר חריגים ומיוחדים אז ניתן להעלות בקשה, והקבוצה הזאת דנה בהתאם לכללים שלה.

אבל השאלה אם זה נוגע גם למשפחות שההורים מחוסנים, הילדים הצעירים מגיל חמש שאינם חייבים בחיסון, האם הם יכולים להיכנס?

לגבי ילדים זרים – ההנחיה כפי שאושרה על-ידי שרת הפנים והיא שעד גיל שנה ילד יכול להיכנס למדינת ישראל ללא שום התניה, ומעל גיל שנה – על-פי הכללים של משרד הבריאות.

זאת אומרת שעד גיל חמש ואיננו מחוסן יוכל להיכנס להבנתי ממה שאת אומרת.

לא.

אבל אלה הכללים של משרד הבריאות.

לא, עד גיל שנה יוכלו להיכנס ילדים זרים. שוב, אני מסווגת את זה – עד גיל שנה, כולם חייבים בכללים של משרד הבריאות. אם הוא מחלים, כמובן שהוא יוכל להיכנס בהתאם להנחיות של משרד הבריאות אבל כרגע אין הנחיה שהיא אחרת לגבי ילדים זרים.

זו שאלה שאולי כדי לטפל בה כי אם אנחנו אומרים שעל-פי כללי משרד הבריאות כאן, במדינתנו, וכאן ילדים עד גיל חמש אינם חייבים בחיסון, אז האם זו לא החמרת ייתר לגבי ילדים עד גיל חמש שהוריהם זכאים להיכנס או יכולים להיכנס? זה לפחות שווה בירור, אני חושב.

זה נושא שנעלה אותו בוועדה הבין-משרדית שלנו, ואנחנו נלך איתו גם לשרת הפנים ואני מקווה שיתקבלו הנחיות.

אז אתם תעלו את השאלה הזאת?

אני, אישית, אעלה את השאלה הזאת.

יפה. אז הנה, כבר היה שווה לחבר הכנסת לשעבר ליפמן להגיע לירושלים לישיבת הוועדה. יש לו עוד שאלות טובות, שנשתדל שיהיו טובות והן יועלו לוועדה בשבוע הקרוב.

אדוני היושב-ראש, רק מבחן התוצאה יגיד או התשובה שלהם אם - - - רק לשאול שאלה זה עדין לא שווה. התשובה אם - -

נחכה לתשובה.

אבל עצם העלאת השאלה, אם חידשנו, כבר עשינו משהו.

נטלי בטח יודעת אבל אני רק רוצה להוסיף שזה שהילדים יוכלו להגיע ואנשים שמגיעים זה במקרים מאוד הומניטריים - - - אבל הם לא יכניסו את הילדים מחו"ל. הילדים שבאים זה חלק בלתי נפרד מהם, זה לא לטייל ולא - - - הם באים לדברים מאוד חשובים ואז, בגלל הילד, הם לא יכולים להיכנס.

מכאן השאלה השאלתית.

השאלה מאוד שאלתית וחשובה. הם יכולים לעשות כל דבר בשביל זה. גם אם צריך לעשות פה חיסון - - - נותנים לזה פתח.

בסדר. ירית ופגעת במטרה הראשונה, נראה הלאה.

לגבי מחלימים – בכל העולם, חוץ מהאיחוד האירופי ואנגליה, אנחנו, במדינת ישראל, לא מכירים במחלימים בארצות-הברית, בקנדה, בדרום-אפריקה, אין מדיניות. אנחנו מקבלים גל של פניות מאנשים שיש להם – זה לא הומניטרי אבל קרובי משפחה שנמצאים פה, עולים. יש קבוצות של נוצרים שפנו אלינו שרוצים להגיע לארץ לחלק מאות-אלפי דולרים בצדקה, לעזור למדינת ישראל אבל הם לא מחוסנים בגלל איזו סיבה אבל הם מחלימים. צריך לתת מתווה לעזור למחלימים מכל העולם להגיע, אם זה בדיקות סרולוגיות, אם בידוד, הם יעשו מה שדורשים מהם אבל כרגע, מחוץ לאיחוד האירופי זה רק מחוסנים.

איך נדע? איך השלטונות ידעו אם הם אכן מחלימים? איזה מסמך יהיה להם כדי להוכיח זאת.

זאת השאלה המרכזית. על חיסונים יש הוכחות בין-לאומיות, שפה בין-לאומית שמדברת על תעודת מחוסן. איך ידעו? יש שפה של תעודת המחוסנים, סוג של אפליקציה או סוג של תעודה שמקובלת על משרד הבריאות, זה משהו בין-לאומי, גם על האירופאים.

תראו, אני לא אשת מקצוע ולא עלה כרגע נציג אבל יש מסמך שהופץ למנכ"ל רשות האוכלוסין על-ידי מנכ"ל המשרד שמפרט את המקרים שיש אישור של כניסה לזרים, איזה חיסונים מוכרים, מהו מחוסן. זאת אומרת, זה צריך להיות מישהו שעונה על הקריטריונים, לאיזה חברות שאושרו.

לא, במילון של משרד הבריאות, למרות ששמעתי הסתייגות מדוקטור אלרעי פרייס בדיון אחר, בכל זאת אני שומע את המילה "מוגנים" בהקשרים האלה, אז אם מחלימים נשארים נחשבים מוגנים אז השאלה היא אם אדם בא מחו"ל, איך הוא יוכיח שהוא אכן מוגן באמצעות החלמתו, המסכן?

אז אני לא רוצה להיכנס וצריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל אבל מה שכן, צריכה להיות אסמכתה שניתנת לעימות דיגיטלי במשרד לכל הנושא של הבדיקות. זה צריך להיות משהו מוסדי ומוכר. עד עכשיו, זה על סמך בדיקות PCR בלבד.

כן, אבל עכשיו אנחנו לא מתירים לאנשים להיכנס רק על סמך PCR, אז השאלה היא האם יש דרך לבחון איזה מתווה למחלימים, לאנשים שלא יכולים להתחסן מכל העולם - -

- - - המחוסנים לא מספיק והחלק השני זה מחלים. הרי אתם רוצים שלושה חיסונים כאן, לא מספיק חיסון אחד.

נכון.

מה שמקובל כאן בארץ זה שני חיסונים ולכן הם צריכים להיות תוך חצי שנה, אז מה שמבקשים פה זה סוג של תעודה או ראיה שאם זה שני חיסונים ומחלים או ילדים, זה יכול להיות חיסון אחד ומחלים, שיכירו גם איזה סוג תעודות מחלים, מאיזה מדינות קבילות גם היום במדינת ישראל, כמו שעשיתם בחיסונים. איך אתם יודעים אם אדם מחוסן או לא? על סמך תעודות מחו"ל.

השאלה היא האם משרד הבריאות מכיר בתעודת החלמה ממדינה זו או אחרת? כמה זמן חלף? זה לא לדיון עם מרשם האוכלוסין, זה לדיון עם משרד הבריאות.

אבל אם היא תגיד שזה בסדר, אז - - -

בסדר, אבל מרשם האוכלוסין ומשרד הפנים ככלל צריכים אישור של נוהל מסוים, והשאלה הזאת היא לא שאלה למשרד הפנים אלא למשרד הבריאות.

דב, שאלה אחרונה.

לגבי הנושא אם פג תוקף הבוסטר – זאת אומרת, עכשיו יש אנשים איתם אנחנו מגיעים למצב שזה כבר חצי שנה מהבוסטר. אנחנו חייבים לא לחכות לרגע האחרון, לקראת פסח, להחליט מה תהיה המדיניות. אנחנו חייבים לבקש מהרשויות להתחיל את הדיון עכשיו, מה נעשה, כי כמדיניות, אין להם את המנה הרביעית ואני לא חושב שאנחנו יכולים לדרוש את זה אבל צריכים להתחיל את הדיון על זרים שרוצים להיכנס והם עברו את הבוסטר, עברה חצי שנה, אז מה לעשות? כי עכשיו עד סוף פברואר מותר להם להיכנס - -

גם לישראלים.

נכון. אז השאלה כאשר יש דיונים פה, בארץ, לגבי ישראלים, שנחשוב על הזרים, שלא נגלה שיש לנו בעיה ולא פתרנו את בעיית המתווה. חשוב שזה יהיה מראש.


(היו"ר גלעד קריב, 10:25)

אני רוצה לומר שלמיטב ידיעתי בעניין הזה, אין כרגע החלטה של משרד הבריאות, שרק מי שמקבל חיסון רביעי מסתובב עם תו ירוק. חשוב לומר את זה, ואני רוצה להזכיר גם שהבוקר למדנו מכלי התקשורת שהעמדה האירופית שונה מהעמדה של הצט"מ. אני מברך על העמדה של הצט"מ בהגנה על האוכלוסייה הוותיקה וגם לאירופים יש יותר זמן כי הם התחילו את הבוסטר אחרינו אבל זה חשוב שהעלית את הנקודה הזאת לא רק לגבי פסח אלא שלא נמצא עוד פעם - -

אמרתי שזה לא רק לעניין זרים, זה גם רלוונטי לגבי ישראלים.

כן, אבל תראו, בעניין הזרים אני רוצה לומר: את עולם התיירות הישראלי – אני רגע אשים פה שיקול של עולם התיירות – אחד הדברים שעלו בזמן שמתווה התיירות הוצג הוא באמת הפער הזה, בין הדרישות החיסוניות בישראל ובעולם. באו אנשי ענף התיירות ואמרו שזה מתווה חסר אפקטיביות כי אף אחד לא יכול להגיע לישראל כתייר. אתם אומרים שאפשר אבל תכלס אי אפשר כי אתם דורשים בוסטר ובעולם לא נותנים בוסטר. אז התשובה הייתה: חכו כמה שבועות, גם בעולם יתנו בוסטר, וזה נכון אבל אי אפשר לשגע את ענף התיירות. ואם אנחנו חיים בעידן של ניהול סיכונים בריאותי – הייתי אומר שהאומיקרון לימד אותנו לנהל סיכונים אחרת מאשר בגל הרביעי והשלישי, אז מה ליפמן צודק – בואו נחשוב קדימה בעניין הזה.

צריך למצוא פתרון לישראלים ואחר-כך יחשבו איך לעשות את ההתאמות.

נכון. האם העליתם את הצורך באיזו שהיא מחשבה מה אנחנו עושים עם הסיפור הזה של תעודת מחלים?

כן, ביקשנו את זה ואין תשובות כרגע אבל באמת, זה משהו...

אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה - -

אין לי פה נציג מקצועי...

אמרתי שאני מחויב לרעיון שאחת לשבועיים, פה בוועדה, יהיה דיון, גם אם הוא קצר, בדיוק בנושאים האלה בהיעדר ועדה אחרת שמטפלת בזה. אני רוצה לומר שאם אני מבין, ואני מבקש שתעבירו את זה הלאה כי זה מקצועי אבל זה גם משפטי – אפשר לקבל מציאות מסוימת שמתנהלת חודשיים-שלושה כי אין פתרון מהיר אבל ככל שהזמן עובר, אי אפשר לקבל מצב שאדם שיש לו זיקה, ופה אני אומר את זה גם לנטלי ממשרד הפנים – אדם שיש לו זיקה קרובה וברורה לאזרחים ישראלים, סבתא של נכדים ישראלים, אז אי אפשר לקבל מצב שבגלל היעדר פתרון, נקרא לו בירוקרטי, שנה יהיה לנו אתגר עם הכנסתה.

בואו ננתח רגע את המצב, הרי מה הסכנה? הסכנה היא שאדם שלא מחוסן בימים שגרתיים, לא של אומיקרון, מדביק יותר, נכון? זה מה שמפחיד אותנו בהסתובבות שלו. אז תבואו ותאמרו שמי שהחלים, חתם על הצהרה מארצות-הברית שהוא החלים והביא אישור של רופא מקומי ורוצה להגיע לארץ – נדרוש ממנו, בגלל שתעודת המחלים היא לא תעודת מחלים פורמלית, נדרוש ממנו סוג מסוים של בידוד כדי לוודא שאותו לא-מחוסן... אז תביאו פתרון מידתי. אולי האדם הזה, בניגוד לתייר רגיל שלא צריך בידוד, האדם הזה יישב שלושה ימים. אולי האדם הזה יעשה פעמיים PCR – פעם אחת ביום הראשון, יעשה PCR ביום החמישי? אבל לבוא ולומר שלמול קהילה יהודית של שישה מיליון איש במדינה של 350 מיליון איש שממנה מגיעים המון תיירים למדינת ישראל, עוצמים את העיניים? אחרי האומיקרון יהיו הרבה יותר מחלימים שאין להם תעודת החלמה בארצות-הברית אבל גם לא יכולים לקבל חיסון. אז מה עושים?

תעודת ההחלמה הנדרשת כיום היא תעודה, כמו שאמרתי, אסמכתה שניתנת לאימות דיגיטלי על-פי תוצאה חיובית.

ברור לי. אבל אין לנו פתרון מארצות-הברית. זו לא מדינה קטנה וזניחה שאומרים: בסדר, "טאף-לאק", אי אפשר לפתור את זה. זו המדינה המרכזית שממנה מגיעים לארץ יהודים בעלי זיקה, אנשים שלאו דווקא יהודים ויש להם זיקה לאזרחים ישראלים לא-יהודים ותיירים. כמה זמן אפשר להישאר בלי פתרון? אתם מבינים שהבעיה הולכת להחמיר פי ארבע אחרי האומיקרון? אם האומיקרון מדבק פי ארבע אז הבעיה תגדל פי ארבע.

אבל שמענו על אנשים שמבחינה הומניטרית מאפשרים להם להיכנס לארץ אבל בגלל הילדים הם לא יכולים להיכנס. זאת אומרת, אתה מגיע גם למקרים שאפשר לתת להם להיכנס לארץ לפי כל מבחן אבל בגלל שהילד לא מחוסן - -

בכל רגע נתון יש להערכתי 50,000 אמריקאים שלומדים בישראל – תלמידי ישיבות, סטודנטים בתכניות ללימודי חוץ, אצלנו בתנועה, תכניות "מסע". בנתוני ההדבקה הדרמטיים היום בצפון-אמריקה, המשמעות היא שתוך כמה חודשים אנשים שנדבקו והחלימו – אין לנו פתרון ליכולת שלהם להגיע לכאן ללמוד, לעשות תכנית "תגלית" או תכנית "מסע", לבקר את קרובי המשפחה. זה לא הגיוני. אז אני לא אומר: תביאו פתרון לשבוע הבא אבל הנה, הצעתי לכם כיוון. אני גם אדבר עם גורמי הרפואה – תטילו איזה שהוא רף יותר מחמיר של בדיקות, שיעשו שתי בדיקות PCR, אפילו שישבו בבידוד כמה ימים – שכל אחד יעשה את השיקולים שלו. תשלחו אותו לא להביא פתק מרופא משפחה אבל אם בית החולים "הר סיני" בארצות-הברית אומר: אני כן סומך על שיקול הדעת של רופא המשפחה הזה, אני מכיר אותו, עשינו לאיש בדיקה סרולוגית – באמת, יש איזה שהוא רגע שצריך לחשוב על פתרונות.

אני כן אומר במענה הפוך, שהפקטור שקצת יעזור להקל על העניין הוא שככל הנראה, מבחינה רפואית אנחנו נמצאים בעידן שגם מי שמחלים, כעבור שלושה חודשים אומרים לו לקבל חיסון ולא כעבור חצי שנה. זה כבר קיים היום בישראל. היום, גם מי שמחלים יכול לקבל חיסון – פעם היית צריך להמתין חצי שנה לחיסון, היום, בגלל הדעיכה החיסונית, החלמת ונותנים לך חיסון כבר אחרי שלושה חודשים.

חיסון רביעי?

מנת חיסון אחד. אני הייתי מחוסן פעמיים וחליתי, אמרו לי בהתחלה: חכה שישה חודשים. עכשיו אומרים לי: אתה יכול לקבל חיסון גם אחרי ארבעה חודשים. אז הנה עוד דוגמה לפתרון.

הרביעי אני לא בטוח.

אז לא הרביעי, אבל הנה הפתרון. יכול להיות שאם אדם מביא פתק מרופא שהוא החלים וקיבל מנת חיסון אחת, לא שתיים, אז אתם כן נותנים לו להיכנס, וזה כבר נכנס לתוקף אחרי שלושה חודשים. בקיצור...

אבל הם לא מכירים בתעודת מחלים.

אילנה לא כאן ואני לא אכנס לזה. אני מבקש, זה לא צריך להתקיים מחר בערב, זה בסדר, אבל אני מבקש שלקראת הדיון הבא בעוד שבועיים, שיתקיים איזה שהוא תהליך מחשבה על כיווני פתרון אפשריים לשאלת תעודת המחלים מארצות-הברית. לא צריך להפעיל את זה בשיא גל האומיקרון, הכל בסדר, אבל בואו נתחיל לחשוב מה קורה עם הסוגיה הזאת אחרי הדעיכה כי להערכתי, היא הולכת להשפיע על מאות-אלפי אנשים ביהדות ארצות-הברית ולא ביהדות ארצות-הברית, שיש להם הצדקה באמת טובה להיכנס לישראל.

אני אעלה את זה כמובן, אני לא בטוחה שבעוד שבועיים תהיה לנו תשובה כי אנחנו עדין...

הכל בסדר, אנחנו ועדה נורא סובלנית אבל אנחנו כן רוצים שדברים יתקדמו טיפה.

מה שכן, העלינו דברים שכן צריכים תשובה ואני חושב שחבר הכנסת בגין היה, לא היית פה, בנושא של הילדים, ילדים של מחוסנים שיש להם אישור להגיע מתחת לגיל חמש – אם במדינה שלנו לא דורשים מהם חיסון, לתת איזה שהוא מתווה של משפחות שיכולות להגיע. ביקשנו מרשות האוכלוסין להתייחס לזה, פשוט קשה לעקוב אחרי - -

אז רגע, זו נקודה שנייה חשובה.

כי ברגע זה הם אינם מאושרים.

אז אני רוצה לומר משהו לעניין הזה – נטלי, את איתנו?

כן, אני אתכם.

הסיכום עם משרד הבריאות ומשרד הפנים, ואנחנו נברר את הסוגיה, טוב שהעליתם אותה, דיברה על קבוצת אנשים שעומדים במתווה החיסונים, מחלימים של משרד הבריאות. מתווה החיסונים והמחלימים של משרד הבריאות אומר שמי שיכול להתחסן זה מעל גיל חמש. אז אני לא בטוח שהאמירה שילד מתחת לגיל חמש לא יכול להיכנס עומדת בסיכום הזה כי מי שלא יכול להתחסן, אז זה חלק ממתווה המחוסנים והמחלימים של משרד הבריאות.

הנקודה הזאת היא נקודה מהותית – אי אפשר שבמציאות של שמיים פתוחים ילדים לא יוכלו להיכנס עם הוריהם, ומה שיגרם כאן שהשכבה הזו של הורים צעירים ומשפחות צעירות, נאמר להם שהשמיים פתוחים לישראל אבל השמיים לא פתוחים. יושבת כאן סבתא בישראל, חולה או לא חולה, אז מה אנחנו אומרים? את לא תראי את נכדיך? וגם כאן, אני רוצה לומר עוד פעם: תבואו ותאמרו שילד שלא מחוסן מגיע לישראל וצריך בידוד שלושה ימים, צריך PCR ביום הראשון ו-PCR ביום השלישי? בסדר. אבל המציאות הבינארית הזאת של כל הזמן לעבוד על שחור-לבן לא מתאימה למציאות הנוכחית.

אני מוכן לקבל את האמירה שאם ילד יכול להתחסן והוריו בחרו לא לחסן אותו – אז בסדר, הם יכולים לבחור לא לחסן אותו ואז יש השלכות לבחירה. אנחנו כל הזמן משלמים איזה שהוא מחיר על הבחירות שלנו אבל שאי אפשר לחסן את הילד? זה לא הולם את רוח ההבנות בינינו לבין משרד הבריאות ומשרד הפנים, ואני מבקש לעניין הזה תשובה לא בדיון הבא, אני מבקש התייחסות של דוקטור שלמון שלא יכול היה להשתתף בדיון ושל ראש רשות האוכלוסין וההגירה ואני גם אדבר איתם טלפונית. אני מבקש שתשקלו פתרון לנושא הילדים.

אני מניח שהעלית, אבל האם אתה רואה עוד בעיות אקוטיות מעבר לעניין של חלחול המדיניות? עם 170 קונסוליות ברחבי העולם גם לוקח זמן אבל משהו כרגע... לא. אז הסוגיה הגדולה היא הילדים, והסוגיה השנייה הגדולה זה מה אנחנו עושים בהמשך עם תעודות המחלימים מארצות-הברית.

נכון.

אדוני, חבר הכנסת בגין, עוד משהו בעניין הזה?

לא, תודה, אני חושב שמיצינו. אני שוב מברך את חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן על תרומתו לדיונים ועל השאלות החשובות שהוא מעלה.

תודה. אז נטלי, תודה. אנחנו מאחלים בריאות לכל העוסקים בצורכי ציבור במדינת ישראל וגם מעבר לכך. חברת הכנסת רווה, תודה שהחזקת את הייצוג הממשלתי עד הסוף.

אני לא יודע מה נעשה, אנחנו לרוב לא מסיימים לפני זמן המליאה, מה נעשה שבע דקות? דבר תורה למישהו? אני אמרתי בתחילת השבוע שזאת הפרשה הראשונה שבה ממתיקים את המים או מבצעים איזו שהיא פעולה של הבטחת בריאות הציבור. חבל שאי אפשר לזרוק מקל למים ולפתור את הקורונה אבל נראה...

עורכת הדין ליאור ברס, בבקשה.

לרגע נכנסתי פה ללחץ שלא אוכל לדבר... תודה על רשות הדיבור.

איפה הבעיות שעדין עומדות לפנינו?

לדעתי, אחת הבעיות הכי מרכזיות זה כמו שאמרו, מה שהולך לקרות ביום הבא. אנחנו עבדנו מאוד-מאוד קשה, אני, הוועדה, חבר הכנסת לשעבר ליפמן, לתקן את מדיניות הכניסה שהייתה מונהגת כשהיו מדינות אדומות. כמו שאמרתי, שלחתי את זה לוועדה, רשות האוכלוסין מחקה מהאתר ולמעשה, כל מה שהשגנו וכל ההחלטות שהתקבלו בעקבות עבודת הוועדה. מה שאני רואה שהולך לקרות, לצערי אני אומרת את זה מכיוון שזה משהו שכבר חווינו אותו, שתהיה החלטה שייפול הפור בין לילה, החלטת ממשלה, בדרך כלל ראש הממשלה מוציא את ההודעות האלה, שישראל נסגרת וכניסת זרים נאסרת. זה משהו שקורה בשניות, זה משהו שקורה בהחלטה שהיא אפילו בדרגים היותר גבוהים, ואנחנו חוזרים שוב לאתר החסר, לאתר שאין בו מידע על מי יכול להיכנס לישראל כל הזמן. ההנחיות הן הנחיות שבגלל שהן מגיעות מהדרגים הגבוהים מדברות על זרים שלא יכולים להיכנס לישראל, ישראל נסגרת לזרים ואף פעם אף פעם אין התייחסות לזרים שכבר הוחלט וכבר דובר וכבר יש קונצנזוס מלא לגבי זה שהכניסה שלהם לא תיאסר אף פעם, ומדובר כמובן על נושאי אשרות שמרכז חייהם בישראל. הוועדה הזאת חזרה על זה כבר כל-כך הרבה פעמים ובאמת, אני לא מבינה למה צריך להעלים את המידע הזה. בדיוק עכשיו, שאנחנו בעתות זמן שהוא יותר חופשי מבחינת כניסת זרים לישראל, בדיוק עכשיו זה הזמן לפתוח את המגירות, לארגן מדיניות כניסה מלאה, סדורה, לכל תרחיש, אם זה מדינה אדומה, אם זה מדינה כתומה. אז זה דבר אחד שאני באמת לא מבינה למה אתם מוחקים ומעלימים מידע – כרגע האתר ריק וכל מה שעשינו נעלם.

עוד דבר שזה משהו שמאוד חשוב וגם יושב-ראש הוועדה עמד על זה בעצמו בישיבה הקודמת – דובר על המסמך שהועבר לרשות האוכלוסין, מסמך עם דרישות של הוועדה, ואחת מהדרישות שיושב-ראש הוועדה הקריא שם זה שתתאפשר כניסת בני זוג של ישראלים שאינם בהליך המדורג גם אם הם לא מחוסנים. יש את זה בפרוטוקול, אפשר להניד את הראש אבל יש את זה בפרוטוקול, יש את זה בסרטונים מתוך הוועדה והדבר הזה לא נעשה. אז מה שקורה עכשיו זה שאם יש מישהו שהוא נשוי או מישהו שהוא בן זוג שעומד בהגדרות שרשות האוכלוסין מאשרת לזוגיות והוא לא מחוסן, הוא לא רשאי לכניסה לישראל וכל ההתייחסות אליו נעשית כאל תייר. כלומר, מישהו שרוצה לבוא ולטבול בים המלח ואבא של ילדים ישראלים או בן זוג של איש או אישה ישראליים – מבחינתכם זה היינו-הך וזה לא צריך להיות כך.

מגיעים אלי אנשים במצבים נפשיים שהם קשים. אני לא נכנסת ללמה בני הזוג שלהם, הזרים, שהם לא אזרחי ישראל ולא תושבי ישראל – למה הם בחרו להתחסן? יש לי מישהו אחת - -

ליאור שנייה, אני חייב לומר שבגדול – אני תכף אענה לך לגבי החלק הראשון. המדינה לא צריכה לפרסם באתרי אינטרנט נהלים לא עדכניים, עם כל הכבוד, אבל המענה לסוגיה הראשונה שהעלית הוא מכיוון אחר, ואני אתייחס. לעניין השני, אני חייב לומר עם כל הכבוד: בסופו של דבר, השאלה למה אדם לא מתחסן היא בפירוש עניינה של המדינה בתקופת התמודדות עם מגפה. כשבן אדם לא מתחסן כי הוא לא יכול להתחסן זה דבר אחד. וכשבן אדם בוחר לא להתחסן, אז אם יש לו מעמד בישראל, בסדר גמור. הוועדה הזאת לא אפשרה למדינה להכיל מדיניות שאומרת שבן זוג רשום שיש לו מעמד לא יכול להיכנס. אבל עם כל הכבוד, זוגיות שהיא לא ממוסדת, לא רשומה, בן הזוג לא חי במדינת ישראל כמרכז חייו והאדם בוחר לא להתחסן, אז פשיטא שבכל מצב מדינת ישראל צריכה לתת לו להיכנס?

מה זה זוגיות לא ממוסדת לא רשומה? רק כדי להבין.

ראשית, אנחנו עדין חיים בעולם – אנחנו צריכים מיד לסיים אז אומר את המשפט הזה, ברשותך, וננהל את השיחה הזאת בהמשך בינינו. קודם כל, על השאלה הראשונה שלך, שבעיני היא יותר חשובה: אני מתכוון להיות בימים הקרובים בתהליך עבודה למול רשות האוכלוסין וגם למול משרד הבריאות כך שהנורמות ייקבעו בצורה יותר מסודרת וארוכת טווח ובצורה שקופה. אנחנו לא נסכים לחזור על מה שקרה בפעם האחרונה, שהמדיניות השתנתה בין לילה ונבנתה תוך כדי תנועה. אנחנו מתחילים לטפל בזה ויהיה על זה גם דיון מסודר בוועדה.

לגבי נושא הזוגיות – אנחנו עדין חיים בעולם שבו יש אבחנה בין זוגיות שמוכרת – טוב, אנחנו צריכים לסיים כי מתחילה המליאה. אני אנהל איתך את השיחה הזו. לא בכל סיטואציה של זוגיות מדינת ישראל צריכה לפתוח את שעריה - -

אני רק רוצה להבהיר שהורים נשואים לילדים ישראלים, שבני הזוג נשואים, לא יכולים להיכנס לישראל – נשואים ורשומים - - -

אז ליאור, זה חד-משמעית בניגוד לסיכום שלנו עם הממשלה.

בסדר.

אז אני מבקש שתדברי איתי באופן אישי וזה ייפתר. לא יהיה מצב שהורה לקטין ישראלי או אדם שרשום כבן זוג לישראלי לא יוכל להיכנס לישראל.

אנחנו מסיימים. בואי נדבר אפילו היום ונטפל בעניין. תודה רבה.

סיימנו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.