פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
18/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 9:00

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
יבגני סובה
רם שפע

סימון דוידסון

אפרת אביאני – יועמ"ש משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אליעזר עופר כהן

רננה מיסקין - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

יפעת רווה - ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

מיכל נידם וקסמן - ראש אגף סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה

רויטל גרמה - ר' חו' אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים

ענת מססה קינן - עו"ד, המשרד לביטחון פנים

טל פז מזרחי - רפ"ק, המשרד לביטחון פנים

תמר בייט-שרון - סנ"צ, רמ"ד הסמכות ועמדות משטרה אח"ם, המשרד לביטחון הפנים

אלי דואר - מימשקי רפואה ומשפט - פורום רופאים מטפלי בקנאביס, ההסתדרות הרפואית בישראל

יעל שכטר - התאחדות התעשיינים

יוגב שריד - שיח

דוד פפו - יור, הסתדרות הרוקחים בישראל

גולן ביטון - מייסד ומנכ"ל יוניבו, התאחדות התעשיינים

רועי סלומון - סמנכ"ל תפעול, BOL פארמה

יפעת קריב - סמנכ"ל, תיקון עולם

ליאור פיסו - בעלים, מיי גרין פילדס

דנה מרום - משנה למנכ"ל קנאשור


דנה בר-און

ענת מימון

שלומית אבינח

הדס צנוירט


הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת הקנאביס של הכנסת. בוקר טוב לחברי הכנסת רם שפע וסימון דוידסון, שהצטרפו אלינו היום לדיון החשוב. אנחנו בדיונים הקרובים נתחיל לדון בהצעת החוק עצמה ולעבור פרק-פרק מתוך הצעת החוק על-מנת לעדכן אותה ולסדר אותה. היו המון-המון הערות מקצועיות שהגיעו מהשטח, שהגיעו מהמפעלים, שהגיעו מהגדלים, מהרופאים, מהרוקחים, מהמטופלים, ממשרדי האוצר, הביטחון פנים, הבריאות. את כל ההערות והתיקונים אנחנו כאן בוועדה רוצים לתקן, לשנות ולאזן. בדיונים הקרובים אנחנו נתחיל בפרקים הקצת יותר קלים להגדרתי, שעליהם יש קצת יותר הסכמות, ולאחר מכן נגיע לפרקים היותר מורכבים, שבהם יהיו לא מעט דיונים. ככל הנראה נצטרך להגביר את הקצב בדיונים לפי אותם דיונים שיהיו – התנגדויות, הערות וכו'.

חשוב שתהיה פה זכות דיבור לכל מי שמעוניין. הוועדה פתוחה לשמוע את הערות הציבור, את הערות המשרדים. אני יודעת שהרבה מהמשרדים הממשלתיים אמרו הבוקר: ההצעה הזו שונה ממה שהונח לקריאה ראשונה. נכון, לאחר מפגשים רבים כאמור עם גורמים שנמצאים, שחיים ביום-יום את הרפורמה עצמה הנוכחית, קיבלנו את ההערות שלהם. הצעת החוק עצמה תעלה משום שהיא עוברת את כל השינויים והתיקונים האלה, תעלה שוב לוועדת שרים לענייני חקיקה, אבל המטרה שלנו היא להגיש הצעת חוק טובה, איכותית, שתיטיב קודם כל עם המטופלים ועם התעשייה הישראלית לאחר מכן, ועם כל העוסקים בתחום, ובטח-ובטח שתשמור על הנושאים הביטחוניים, הבריאותיים מקצועית וכו'. לכן הצעת החוק הזו היא מורכבת. התקיימו לא מעט דיונים.

כאמור בדיון הנוכחי נדון בפרק ו'3 שעוסק בעניין העובדים. העסקת עובדים בחוות החקלאיות שמייצרות את הקנאביס, במפעלים שמייצרים את אותם מוצרים. אחד הדברים העיקריים בכל הקשור לעליית המחירים הדרמטית של הקנאביס במדינת ישראל הוא הליך של רגולציה ובירוקרטיה מתישים, שמעלים למעשה את המחיר. העובדים הם חלק מזה. היינו במספר מאוד גדול של חוות וחזרו על זה וגם במפעלים, פעם אחר פעם. אי-אפשר להשיג עובדים. מה קורה במפעל שאין בו עובדים? קודם כל אתה מעלה את המחירים של השכר, ואז עדיין אין מספיק עובדים ולכן התפוקה והייצור יותר, כי אין מספיק ידיים עובדות. בכל הליך רגיל שאנו רוצים לשמור על הבטיחות והביטחון, אנו לא רוצים שגורמים עברייניים יעבדו באותן חוות או מפעלים שהם באמת רגישים, לכן נדרש דבר פשוט שלא נדרש במקומות עבודה רבים אחרים – וזו תעודת יושר, היעדר עבר פלילי. כל עובד ועובד בחוות או במפעלים צריך להגיש תעודה שאין לו עבר פלילי, אבל מרגע שהוא מאושר שאין לו עבר פלילי, אנו כוועדה לא רואים שום סיבה אחרת להטיל מגבלות נוספות. היום החוק מחייב כל עוד לעבור אישור נוסף, לא רק של משרד לביטחון פנים ושל עבר פלילי אלא צריך לעבור עוד סטמפה של משרד הבריאות. אני לא חושבת שזה קיים בשום תעשייה שמשרד הבריאות מאשר כל עובד ועובד בתעשייה הזו. מעבר לזה, זה יצר פקקים אדירים. לפעמים מענה אחרי שישה חודשים. בכל מקצוע, מי ימתין שישה חודשים בשביל עבודה? אתם יודעים איזו מצוקה יש של כוח אדם בכל כך הרבה מקצועות? אז דווקא לחוות הקנאביס הם ימתינו שישה חודשים עד שיחזירו להם תשובה אם הם יכולים לעבוד או לא? וממה יתפרנסו בינתיים? ומה המפעלים יעשו – ישלמו שכר שישה חודשים בזמן שממתינים לאישור של משרד הבריאות?

הדבר הזה, לא מצאנו בו שום היגיון, ולכן תיקנו את הפרק לכך שהעובדים במפעלים, העובידם בחוות יצטרכו לעבור אך ורק הליך אחד, וזה מול המשרד לביטחון פנים כדי לוודא שלא תהיה כניסת גורמים עבריינים לעבוד באותם מפעלי תרופות, מפעלים לייצור קנאביס. אני אתן ליועצת המשפטית את זכות הדיבור להציג את הדברים ולהקריא.

על איזו כמות של עובדים מדברים?

תלוי. יש חוות שיש בהם 50 עובדים ויש חוות שיש בהן 300 עובדים כי יש להם כל שרשרת הייצור. עובדים זרים לא מאושרים בכלל, וגם פה יש שאלה, למה הם לא מאושרים, כי למיטב הבנתי, כל עובד זר שמגיע לישראל אמור לעבור סוג של בדיקת רקע פלילי לפני שהוא מקבל אישור הגעה למדינת לישראל. גם זו שאלה שנשמח לשמוע גם ממשרד החקלאות, כי הם מכירים את התהליך טוב.

בבקשה, היועצת המשפטית ענת מימון.

קודם כל אקרא את שני הסעיפים ואז אומר את ההערות. אנחנו מדברים על שני סעיפים שנוספו לנוסח שעבר בקריאה הטרומית. הנוסח שלהם כרגע: סעיף 27ג. הוא מדבר על אישור וכשירות עובדי בעל רשיון. (א) לא יתמנה אדם לעבודה אצל בעל רשיון אלא אם משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת פרטי העובד כי אינה מתנגדת למינויו לעבודה מטעמים של ביטחון הציבור לרבות בשל עברו הפלילי.

בסעיף קטן (ב) הוא בסוגריים, זו הצעה שנצטרך לדון בה של הליך אישור דחוף של עובד. צריך להכריע אם הוועדה רוצה את זה או לא.

פנה בעל רשיון לצורך קבלת אישור להעסקת עובד לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא קיבל אישור של משטרת ישראל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי בעל רשיון שהגיש בקשה לאישור העסקת עובד בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד להעסיק את העובד לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה אף בטרם התקבל אישור כאמור.

זה סעיף שקיים בדברי חקיקה אחרים. הוועדה צריכה להכריע אם היא רוצה לאפשר פרוצדורה כזו גם במקרה הזה, במקרה שלא מקבלים תשובה.

או אם פתאום 30 עובדים שחלו בקורונה וסגורים בבית ואתה חייב בדחיפות להביא עוד 30 עובדים כדי לבצע את העבודה.

בנסיבות מחייבות העסקה מיידית. נדון בזה גם בהמשך, אבל צריך לומר שסעיף קטן (א) זה דרך המלך, וזה מה שקובע שאם בעל רשיון רוצה להעסיק עובד, הוא צריך לפנות והמשטרה בודקת האם יש התנגדות למינוי לעבודה מטעמים של ביטחון הציבור לרבות בשל עבר פלילי, כלומר המבחן הוא הגנה על ביטחון ושלום הציבור.

אנו מדברים על עובדים של בעל הרשיון כשלגבי הרשיון יש לנו הסעיף של אישור רשיון, שנגיע אליו. זה אחד הפרקים שאנו מסדירים בהצעה. כבר היום בפקודת סמים מסוכנים במסגרת התיקון שנעשה לפרק ג'1 שנעשה לפני שנתיים, אם איני טועה, שלוש שנים, סעיף 25ג קובע הוראה דומה גם לגבי בעלי רשיון, המנהל צריך לפנות למשטרת ישראל לקבל המלצה לרשיון לעיסוק בקנאביס וגם אותה המלצה ניתנת לגבי אותו בעל רשיון אם אין לו עבר פלילי או בשל טעמים הנוגעים למהימנות, שלום הציבור וביטחון. פה אנו מדברים על העובדים של בעל הרשיון ולא על בעל הרשיון עצמו.

אנו מבטלים פה את הצורך של אישור משרד הבריאות. משטרת ישראל היא שאמורה לתת אותו אישור להעסיק אותו עובד. זה המסגרת הכללית. נשמע את ההערות ונראה אם צריך לעשות התאמות בנוסח.

נעלה כמה מהמפעלים ומהמגדלים שיסבירו לנו את הצורך ואת האתגרים שעומדים בפניהם. אתן בשתי דקות לכל נציג. הראשונה היא יפעת קריב, סמנכ"ל תיקון עולם. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על קידום הנושא. זה נושא ממש חשוב. קודם כל, אני מודה לכם. לאור ההתערבות שלך ושל רם שפע - שנה שעברה לא הצלחנו להעסיק עובדים והשבוע סוף-סוף קיבלנו אישור ל-90% מהעובדים שלנו. ביום ראשון שני, לאור אותה מערכת חדשה שבנו. זו פעם ראשונה מזה כמעט שנה שיש לנו אישור לעובדים לעבוד אצלנו.

אנו ממש שמחים לשמוע, ומקווים שההליך הזה יתייתר ושלא יאשרו אחת לשנה. מטורף.

בזכות הדיונים שקיימתם – קיבלנו. תודה. הבנו שיש מערכת מחשוב חדשה. משרד הבריאות יציג.

לגבי המשטרה, 30 יום לקבל תשובה זה המון. המשטרה מדברים היום על 48 שעות בלבד שלוקח לה לאשר. הם הציגו שהבעיה נמצאת בשלב השני של היקר ועליו אתם רוצים לוותר. אם המשטרה מדברת רק על 48 שעות כי זו מערכת ממוחשבת, שאליה מזינים את האקסל, למה לאשר 30 יום? 30 יום בפועל, תוסיפו שבתות וחגים, זה הופך ל-60 יום. אנחנו מציעים לקצר את זה ל-10 ימים. המשטרה אמרה 48 שעות אז ניתן להם טיפה יותר. אז עשרה ימים, שבועיים אבל אין סיבה לגרור את זה כי 30 יום משאיר אותנו במצב של היום של כמה חודשים.

לגבי עובדים שלא קיבלו מענה, היום בפועל מחזירים לנו את הרשימה, אבל אם למשל הגשנו 30 שמות, אנו מקבלים 20 שמות חזרה. על 10 שמות לא רשום למה לא אישרו אותם – האם הגשנו את פרטיהם לא נכון, או המשטרה פסלה אותם. אין לנו מושג למה לא אושרו אותם שמות, וכשאנו מנסים לברר איך נוהל הגשת ערעורים. למשל, יש לנו מספר עובדים צעירים. בשנה האחרונה בגלל הקורונה הרבה חבר'ה צעירים ביקשו לעבוד בתעשיית הקנאביס במקום בקליפורניה, בחו"ל. לחלקם יש תיק פתוח על פעם אחת שתפסו אותם במסיבה או באירוע – למשל, עובד אחד שלנו תפסו אותו אחרי אירוע צוק איתן עם ג'וינט ברכב. לא יכולנו להעסיק אותו. הוא לא משתמש, נקי לחלוטין, אין לו שום קשר לשימוש בסמים. המשטרה לא נתנה לנו אפשרות להעסיק אותו. לא היה לנו נוהל לערער. אני מבקשת בשביל כל החבר'ה הצעירים במדינה שאולי פעם אחת או שתיים תפסו אותם על משהו ואומרים: אנחנו לא משתמשים, מבקשים למצוא נוהל כדי לאפשר להם לעבוד בתעשייה. זו הזדמנות אדירה שהם יעבדו בארץ ולא בחו"ל. היום אין נוהל הגשת ערעורים.

אנחנו ישות משפטית אחת שיש לה לפחות שש תת-חברות. כל מפעל, חווה, בית מרקחת, יש לנו קוד עוסק. אנחנו מגישים לכל קוד עוסק את השמות של כל הדירקטורים, של כל חברי הנהלה. את השם שלי אפשר להגיש שש פעמים בשנה. זה לא הגיוני. אז בכל הקשור לדירקטוריון ולהנהלה בישות משפטית אחת להגיש פעם אחת בשנה ורק את החדשים לצרף. זה מה שיוצר את כל הבלגאן במערכת.

אתם כל שנה צריכים לחדש את אישור ההעסקה שלהם?

לא כל שנה אלא כל פעם שאנחנו מבקשים רשיון או שצריך חידוש קוד עוסק. כל פעם שיש שינוי מגישים את השמות של כולם. בגלל שאני גם בבית מרקחת וגם במפעל וגם בחווה כי אנחנו ישות משפטית אחת, את השם שלי אפשר להגיש שש פעמים.

על איזה תיקונים?

קבלת רשיון או תיקון כלשהו. למשל, הגדלנו את הקיבולת, אז צריך להגיש הגשה חדשה. שוב יגישו את כל השמות. כל שינוי שעושים של רשיון שמשנה את צורת הרשיון.

בזה נצטרך לדון בפרק הראשון, קבלת רשיון עיסוק.

סעיף 25ג לפקודת הסמים המסוכנים, שזה סעיף חדש יחסית, קובע שלא יינתן רשיון לעיסוק בקנאביס אלא לאחר שהקצין המוסמך מסר המלצה לגבי העניין אם אין מניעה. כנראה, הם מפרשים את זה כך שכל פעם שמוגשת בקשה לשינוי כזה או אחר, צרך מחדש להגיש את השמות של כולם.

תמיד אנחנו מגישים אותו קוד עוסק. אם ניקח את בית המרקחת, זה אותו רוקח, אותם אנשים. יש עובד אחד חדש – צריך להגיש את כולם.

לגבי עובדים זרים, לנו למשל יש חווה בים המלח. כל המושבים בים המלח מעסיקים עובדים זרים. יש הרבה מאוד עבודה פיזית שהיתה מקלה. לאותו חקלאי שבא לחווה יש עובדים זרים. הוא יכול להעסיק אותם מעבר לגדר אבל לא אצלנו. צריך לשקול את הנושא של עובדים זרים בחוות שנמצאות בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה. מאוד קשה להביא עובדים זרים לאזורים האלה.

תודה רבה שוב, ההתערבות שלכם עשתה שינוי אמיתי, ממש.

תודה רבה לך. אני רוצה להעלות את גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו. בינתיים רם, בבקשה.

כמו שיפעת אמרה, שרן ואני קצת התחלנו ללחוץ בסוגיה, אז פתאום דברים זזים. ככה זה עובד הרבה פעמים. בסופו של דבר נראה לי שאנחנו במציאות מעוותת לחלוטין. אין את זה בשום מקום. כל השאלות שהפניתי בדיונים האחרונים ליובל לנדשפט שאמנם ענה עליהם, אבל מבין שאין באמת שום יכולת להצדיק את העובדה שלוקח חודשים להעסיק אותם.

יפעת חברת הכנסת התייחסה לזה – והיא לא נחה בנושא הזה – שרוצים לייצר מערכת מחשוב חדשה כדי לזרז את כל ההליך כי מבחינתו הסיפור העיקרי הוא המחשובי שמפריע להם מאוד. שורה תחתונה, אין שום צורך בעוד גורם שיאשר עובדים למעט הבדיקה הבסיסית והפשוטה של המשרד לביטחון פנים, ולכן אני חושב שהנוסח מכוון בדיוק לנקודה הנכונה, אבל בגלל המצוקה הכל כך קשה של הענף ועוד הרבה סוגיות שאנו לא נוגעים בהן עכשיו, אנחנו צריכים לפתור להם את הבעיה גם לחודשים הקרובים עד שנצליח לתקן הכול ויהיה מושלם. פה כן צריך שמשרד הבריאות כשהוא עולה, לוודא שאותה מערכת שהתחייבו שהיא מיושמת, שאכן כפי שיפעת אמרה, באמת כל העובדים מקבלים את כל האישורים ומספיק עם הסאגה המיותרת הזאת.

48 שעות זה לא ריאלי. אי-אפשר לדרוש משום גוף ציבורי תוך 48 שעות להתחייב לזה שיעשה משהו, אבל גם הם אמרו, עו"ד ענת מססה בדיונים שעשינו, הם מדברים על ימים בודדים. יכול להיות ש-30 זה גרייס גדול מדי ואפשר לצמצם. 10 ימים זה התחלה טובה. בוא נשמע אותם, את המשרד לביטחון פנים. זה נשמע סביר.

נעבור לדוברת הבאה, דנה מרום, משנה למנכ"ל קנאשור.

שלום, בוקר טוב. אחרי מה שיפעת הציגה, אין הרבה מה להוסיף. הדבר היחיד שראיתי בהצעת החוק שהעליתם זה לא כל כך הצלחנו להבין אם באמת צריכים לחכות את ה-30 יום ואז יש שבועיים או מה קורה אם תוך 30 יום לא מקבלים את התשובה, שזה הרבה פעמים קורה. התייחסות למקרים כאלה.

כרגע המנגנון מדבר על זה שלא יתמנה אלא אם ניתן אישור לא יאוחר מ-30 יום. כך מקובל. אנו מנסחים את זה. ההנחה הסבירה היא שגוף ציבורי ימלא את המוטל עליו וכן יחזיר תשובה. מה שכן, הוספנו מנגנון שאם יש נסיבות שמחייבות העסקה דחופה וחלפו ה-30 ימים ולא קיבלת תשובה, אז תוכל להעסיק אותו לפרק זמן דחוף של 14 ימים, כשההנחה היא שבאותו זמן יתקבל אישור או יסורב. זה משהו שכרגע יש לשקול אם רוצים את זה. הנוסח של ה-30 יום הרגיל, אנו מטילים על המשטרה לתת תשובה תוך 30 יום. ההנחה היא שהיא תיתן תשובה. אנחנו לא קובעים סנקציות למקרה שלא ניתנת תשובה בזמן בחקיקה.

תודה רבה.

תודה רבה לך. ליאור פיסו, ממיי גרין פילדס.

אני מצטרפת לכל מה שאמרה יפעת. אני רוצה לדייק, כי יפעת אמרה ש-30 יום יכולים להפוך ל-60 יום. לא מדובר ב-30 ימי עסקים אלא ב-30 ימים. גם אם יירדו ל-14, צריך להיות מאוד ברור שמדובר ב-14 ימים ולא ב-14 ימי עסקים ואז זה לא מתארך. יש לדייק את זה.

נושא אחר, האישור כרגע, כפי שיפעת אמרה, אינו פרסונלי. האישור הוא פר חברת כספת של חברה מסוימת. אם אדם אושר, לא משנה אם אושר בתיקון עולם ומחר עובר לבזלת. האישור הוא פרסונלי, לאדם. לא צריך כל פעם לאשר אותו מחדש או להמתין את הימים שתחליטו. זה מסרבל מאוד מיותר.

תודה רבה. רועי סולומון, BOL, בבקשה.

שלום לכולם. בוקר אור. תודה רבה שנתתם לי לדבר. אני מסכים עם קודמיי שדיברו. אני חושב שאנצל את ההזדמנות לתאר אלכם את תמונת המצב. הרי מדובר לא רק על חברות הקנאביס אלא גם על הספקים שלנו. אם בסוף השבוע האחרון עמדתי במצב בלתי-אפשרי שאני צריך להחליט, בגלל שאין מספיק מאבטחים, מאושרי התו, עמדתי במצב שאני צריך להחליט איזה חוק אני מפר, האם את נהלי האבטחה של המתקן ושל היק"ר, האם את נוהל התוספת, האם את חוקי התמ"ת. אני לא רוצה לעמוד במצבים האלה. כתמונת מצב, אנחנו בחוסרים של כל הרמות - מאבטחים, עובדי ניקיון, אנשי מטה, אנשי אבטחת איכות, אנשי מחשוב. גם את ספקי המחשוב אני לא יכול להביא לאתר כדי שיעבדו כי הם לא מאושרי יק"ר, או נוהל כספת.

כלומר גם כל המאבטחים צריכים לעבור כל אותם אישורים.

כולם. גם הנהג שמוביל את הסחורה. חברים, אין לנו עובדים. המפעלים על סף הדממה. תמיד היה קשה. פוסט קורונה, האתגר גדל. כשמוסיפים עוד נדבך של אישור הכספת אנו מבינים שזה הופך להיות על סף הבלתי אפשרי. תראו איך אנחנו מתנהגים עם מועמדים שעוד לא הגיעו אלינו לעבודה. אנחנו פונים אליהם אחת לשבוע. המנהלים של המחלקות המגייסות מתקשרים – אני משמר מועמד עוד לפני שהתחיל לעבוד אצלי כדי שלא ילך לעבודה אחרת. היום אני מבקש מהמועמדים שמסיימים בהצלחה את התהליך אצלנו לא לסיים את ההעסקה שלהם גם אחרי חתימת החוזה איתי. אני מבקש מהם: אל תתפטרו. אני לא רוצה לעמוד במצב, שאני לא יכול להעסיק אותו בתום חלוף ההודעה המוקדמת אצל המעסיק הקיים. אז אני מבקש ממנו לתת הודעה מוקדמת שאני מקבל את היתר היק"ר. אנחנו לא יודעים לעמוד בזה. לא יודעים לעמוד ב-30 יום. ההצעה של ה-14 יום – תעסיק את העובד מייד בתום ה-30 יום – חלפו ה-14, לא קיבלתי את ההיתר. אומר לו: תשב בבית? גם בבית אני לא יכול להושיב אותו כי אין לו עדיין היתר יק"ר. ההגשות החוזרות והנשנות, אם אני חוצה את הכביש והולך לעבוד אצל חבריי, אני או איש מעובדיי, אני צריך היתר יק"ר מחדש? אז יצרתי עומס מובנה על המערכת. כל הגשת רשיון, כל הגשת דירקטוריון. זה כדור שלג שאין לו סוף. אנחנו בשיא המדרון. המפעלים על סף עצירה לכל שכבות הערך, החל מחברי דירקטוריון וכלה בצווארון הכי כחול שיש.

לפני כחודש ערכנו התעשיינים אצל מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הכלכלה. הבטיחו לנו שתוך חודש העוסק נפתח. היתה התקדמות משמעותית בחודש הזה אבל הבעיה לא נפתרה. אז נכון, יש מערכת מידע שנמצאת בראשית דרכה. אנחנו צריכים כתעשייה, כתעשיינים כלי כלשהו שנותן אישור לעובד. משהו שלא מעכב אותי בתהליך הגיוס שהוא מורכב ממילא, שעולה עשרות אלפי שקלים ממילא.

שרן התייחסה לזה בהתחלה. הסיפור נורא פשוט. אני כמו מתחריי, מדבר עם עובדים בתעשיית הפארמה, בתעשיית הקנאביס, חקלאים, מה לא. אז אני פונה לעובדים באופן יזום בדיוק כמו חבריי בתעשייה. אז העובדים מרגישים שהם נחפצים, אבל זה פיקציה, לא באמת. יש מספיק אנשים שעובדים, אנשים שרוצים לעבוד. אנחנו לא יכולים להמשיך בכדור השלג זה. אנחנו צריכים לשים איזשהו פרוטוקול, תהליך. גם עשרה ימים להמתין לאישור זה הרבה מאוד. האם אפשר להגיש את תוצאות המערכת אלינו? האם אנחנו יכולים קישור למערכת המידע ישירות וביטחון הפנים ומשרד הבריאות יאשרו את זה, אם צריך שמשרד הבריאות יאשר את זה? האם בשביל לשחרר את צוואר הבקבוק הנוכחי שיש, אפשר להחזיר את הכוח כפי שהיה שנה שעברה למנהלי הביטחון שהם ותיקים ומומחים בתחומם, ולאפשר לנו כתעשייה, בחקלאות לייצב את הקו ואחרי זה נניח איזה חסם שאנו רוצים כל עוד הוא הגיוני ויש לו דרך לאפשר לנו להעסיק עובדים? אלה עיקרי הדברים.

אנחנו באמת ביחד עם אתגרי הקורונה ואתגרי נוהל הכספת על סף להמית את המערכות שלנו. כלומר בעוד חודש-חודשיים תהיה בעיה בשוק של צרכנים שאין להם קנאביס. זה המשמעות.

תודה רבה. חבר הכנסת שפע.

משפט קצר – אני צריך לצאת לצערי להצבעות בכלכלה – אחת, אני חושב שצריך להוסיף בכל מקרה מנגנון – או מנגנון דיווח לוועדה. אי-אפשר להשאיר פתוח את הקצוות של מה קורה עם לא נותנים היתר. הם יבינו שאם הם פונים ולא מקבלים תשובה, הם בבעיה. אני סומך על המשרדים שירצו, אבל אנו יודעים איך העולם עובד.

ואולי המנגנון לאשר אותם לעבודה.

זה תמיד עדיף. הדבר השני, שנראה לי ברור, כל מי שמקבל היתר, צריך לקבל היתר עיסוק בתחום. לא הגיוני שאם עובר, צריך לבדוק שוב אותו דבר. אין בזה היגיון. שייתנו לטווח של כמה שנים. נראה לי ברור.

כן. תודה רבה. משרד הבריאות, עו"ד רננה מיסקין.

בוקר טוב. בגלל שהסוגיה שרלוונטית פה רלוונטית בעיקר לעניין אישור עובדים בהקשר המשטרה, עדיף שקודם תדבר עו"ד מטעם הבט"פ.

אנחנו יוצרים פה מודל שונה מהקיים כיום. כיום משרד הבריאות כן הוא גוף שמאשר את העובדים ובהצעת החוק במה שמובא כרגע אנו אומרים: משרד הבריאות לא יהיה בתמונה לעניין אישור עובדים אלא רק אישור משטרה. מה עמדתכם בעניין הזה?

השאלה של הפרדה בין הסמכות לאחריות היא שאלה שיש לבחון בהקשר המשפטי והמקצועי. אין לי ביחס לנוסח שהועבר אתמול, אין לי עמדה להעביר בהקשר הזה. זה לא הופיע בהצעת החוק המקורית. העמדה של משטרת ישראל, שמקבלת את השינוי מגורם ממליץ לגורם מאשר, כדאי לשמוע את העמדה שלהם. זה מה שיש לי בשלב זה לתרום.

תודה. רויטל גרמה, המשרד לביטחון פנים.

שלום. אני ראש חוליית אישורים מיוחדים. אנו מקבלים את הבקשות מהיק"ר. אסביר מה אנחנו עושים, כי שמעתי מה חושבים שאנחנו עושים, מערכת ממוחשבת שמקבלת את השם וישר מחזירה תשובה – זה ממש לא כך. קודם כל, מבחינת השאלה, את מי אנו בודקים, אנו לא רק בודקים עובדים זוטרים אלא בעצם אנו בודקים את כל מי שעוסק בקנאביס, וזה מבעלי העניין בתאגיד, נושאי המשרה, העובדים, משנעים, מתווכים, רוקחים. בעצם את כולם. לכן – אומר כבר שקשה להתייחס לפרק ו'3 העובדים בלי להתייחס לפרק ב' בעל הרשיון.

מבחינת הערכת המסוכנות שאנו עושים, אנו עושים בדיקה מקיפה של הרשעות, של תיקים תלויים ועומדים, אם זה תיקים שנמצאים בחקירה או תיקים שנמצאים בבית משפט שהוגש כתב אישום, תיקים סגורים, מידע מודיעיני. אנו לא רק מעיינים במרשם פלילי אלא אנחנו נכנסים ובודקים בתוך התיקים, בתוך תיקי החקירה האם קיימות ראיות לכאורה ברמה המינהלית. גם מידע מודיעיני אנחנו בודקים, אם הוא עדכני, רלוונטי. זה לא משהו שנעשה כלאחר יד ולא שטחי. כמובן, תלוי מי המבקש – מישהו שאין לו שום דבר, מן הסתם הבדיקה תהיה מהירה יותר.

כמה זמן בממוצע?

זה תלוי מי עומד בפנינו. יש בדיקה שתהיה מהירה יותר, ויש בדיקה שיכולה לקחת יותר מ-30 יום כי עלינו לעשות גם כל מיני בירורים.

האם רוב המקרים שמוגשים אליכם הם מקרים קלים או אתם פותחים בסוג של חקירה פלוס מודיעין ודברים נוספים?

לא יודעת לומר לך כמה. אם זו בדיקה מהירה – אנו נותנים את התשובה יותר מהר. אחרת זה לוקח יותר זמן. 30 יום של המקרים המורכבים זה ממש לא מספיק. אנחנו גם מבצעים הערכת מסוכנות. זה לא מי שיש לו התיקים, אנחנו שוללים.

אבל נאמר, עובדת ניקיון במפעל, עובד מפעל, פועל עצמו, איש אבטחה – לרוב, מי שעובד באבטחה, מקבל רשיון נשק, הוא גם בטח צריך לעבור כל מיני בדיקות לפני שהוא מקבל רשיון נשק. השאלה שלי, כמה בקשות אתם מקבלים בחודש? ושנית, בממוצע, כמה זמן לוקח לכם לעבור על בקשה אחת?

שוב, זה משתנה. יש ימים שאני מקבלת גם אלף בקשות ביום.

היה יום שקיבלת בו אלף בקשות?

כן. זה תלוי מאוד, מה עומד בפנינו. יש מקרים שזה מהיר – אנחנו יכולים לתת באותו יום תשובה, ויש מקרים שיכול לקחת יותר מ-30 יום. אני לא מדברת על חצי שנה, כמו המקרה שדובר עליו, זה בטח לא היה שאנחנו עיכבנו – אבל לפעמים צריך לעשות עוד בירורים. כן קיים סיכון של זליגה של התחום הזה לגורמים עבריינים, ואנו גם רואים את זה שמוגשים כתבי אישום של עובדים ובעלי עניין שאפילו גונבים מהחוות סמים. זה נמצא, ואין להתעלם מזה. אני מבינה את הרצון, לעשות את הדברים מהר, אבל צריך לאזן את זה גם עם הסיכון.

בנוגע להצעת החוק, מלבד הזמנים, ההבחנה בין בעל רשיון לעובד לא ברורה לי. כאמור אנו בודקים את כולם. מי זה בעל רשיון, מי זה עובד, בעל עניין – לאן הוא נכנס? אם אני מסתכלת על פרק ב', לא ברור לי שם מה הבדיקה שהמשטרה עושה שם אם בכלל. כתוב שם רק בדיקה של מרשם פלילי. מה זה אומר? זה נשמע משהו מאוד שטחי וזה לא משהו שיכול לאיין את המסוכנות.

גם לא ברור לי בפרק ו'3, מה זה אומר שאנו הגורם המאשר? אם אני רוצה לתרגם את זה לתהליכי עבודה, מה המשמעות של זה? מחר כל עובד יפנה לתחנת משטרה ויגיש בקשה לאישור העסקה?

למשל, ראינו מודל של מפקחים של בנק ישראל, שזה מנוסח בדיוק אותו דבר – אלא אם המשטרה הודיעה שיש מניעה. איך זה עובד בתחומים אחרים שקיים האישור הזה?

אני נמצאת במדור הסמכות ועמדות משטרה. אנחנו מבצעים הערכת מסוכנות לא רק בתחום של קנאביס רפואי – גם בעוד תחומים, גם המחלקה שלנו מתעסקת ברישוי נשק, בהערכת מסוכנות של רישוי נשק. מבחינת העבודה של הערכת מסוכנות, מה שתיארתי לכם זה מה שאנו עושים במקרים אחרים, גם בנש"פים, מול רשות שוק ההון. לא ידוע לי על הסמכות ועל משהו דומה בבנק ישראל. אני נמצאת במדור הסמכות ועמדות משטרה, במחלקה שזה עיקר עיסוקה – הערכת מסוכנות. אנחנו מתעסקים בהערכת מסוכנות גם בתחום של רישוי נשק, גם בתחום של נש"פים מול רשות שוק ההון, מול משרד הפנים.

מי הפונה במקרים האלה לקבלת האישור?

הרגולטור. יש להבין, מה המשמעות של להפוך משטרה לרגולטור. ברמה הפרקטית, במשטרה מי שמטפל באזרחים, זה תחנות המשטרה. אני לא חושבת שנכון, שהמשטרה תתחיל לטפל באזרחים במקום שמגישים תלונות ותתעסק באכיפת הפשיעה, תתחיל להתעסק בבקשות. זה עכשיו קנאביס רפואי, מחר זה יכול להיות שאר התחומים שאנו עוסקים בהם בהערכת מסוכנות. אני לא חושבת שזה ייעל את התהליך. זה יסרבל אותו. גם כל עובד באזור מגוריו ילך לתחנה, במקום היום יש לכם גורם אחד היק"ר, שכנראה היתה בעיה מחשובית כפי שציינה יפעת קריב, שהיא רואה כבר את השינוי כי הבעיה המחשובית תוקנה.

מספר הפניות הולך להיות זהה. לא יהיה הבדל. השאלה אם המעסיק הוא שפונה ומגיש את הבקשה, או משרד הבריאות או משרד הבט"פ.

אבל גם אם יגיעו – אתם אומרים שמספר הפניות לא יגדל. זה לא מדויק כי אני רואה שבמהלך השנים היקף הבקשות גדל. מדברים על ייצוא קנאביס. יהיו עוד חוות, יהיו עוד בתי מרקחת.

אבל גדילת אותה תעשייה עדיין תהיה צמיחה. לא משנה, אם תקבלי את הפניות בצורה פרטנית, אם תקבלי את הפניות מגורם כמו מהמשרד לביטחון הפנים או מהמעסיקים עצמם. מספר הפניות ימשיך לגדול.

אבל היום אנחנו עובדים מול גורם אחד, מול היק"ר. כדי לבנות מנגנון, שהמשטרה תקבל אנשים באופן ישיר, גם אם זה המעסיק, ותצטרך לקבל את הבקשה, לבדוק את המסמכים, בתחנה יקבלו את המסמכים, יעבירו את זה לגורם שיעריך את המסוכנות, יחזיר הגורם הזה לתחנה, התחנה תחזיר את התשובות למעסיק.

רגע, כאשר משרד הבריאות פונה, הוא לא פונה אליכם ישירות?

כן, אבל משרד הבריאות היום גם למשל בתאגיד – הוא מטפל בטיפול הראשוני – הוא עושה את כל העבודה מול הפונה. בעצם ברגע שאתם נותנים לנו לעבוד מול הפונים, זה מוסיף נטל. אם היום אני צריכה לעבוד מול גורם אחד ומול מערכות מחשוביות שנמצאות במשטרה, ברגע שאני הופכת לרגולטור אני צריכה מנגנון שייתן מענה ישיר לאזרחים.

כלומר אתם כמשטרה – אני מדברת לא רק על האגף שלך והתחום שלך – לא מאשרים בשום מקרה מצב של אדם שצריך לבוא ולבקש אישור?

לא. אנחנו מדור במטה הארצי שמתעסק רק בהערכת המסוכנות. כאמור אנו עובדים מול המערכות המחשוביות.

נצטרך לבחון בדברי חקיקה אחרים שיש הוראות כאלה.

השאלה אם אנו יכולים במצב כזה, לבחון את עניין אישור עובדים שבאים ישירות במגע עם הצמח ועובדים כמו עובדי ניקיון, עורכי דין, רואי חשבון, אנשים שלא באים במגע בכלל עם נותני השירותים. אדם במחשוב, שהחברה שכרה אותו לסייבר, הגנה על מערכות המחשוב, שאין לו בכלל כניסה לחממות, למפעל לתוצרת, מדוע הוא צריך לעבור אותו אישור משטרתי? לכן על-ידי הקלה של תומכי התעשייה ואולי העובדים אשר באים במגע שהם יצטרכו וכך גם להקל על מספר האישורים שיצטרכו, ולייצר מנגנון יותר קל. בבקשה.

אני נמצא פה בגלל משהו אישי עברתי השבוע. הבנתי שקרובת משפחה מאוד קרובה אליי היתה במצב מאוד קשה, כמעט לא הצליחה ללכת, התחילה להשתמש בקנאביס רפואי. זה התחיל לפני שלושה שבועות. לא ידעתי אבל ראיתי שינוי גדול אצלה, התאוששות אדירה, התחילה ללכת, התחילה לחייך, לאכול. אדם אחר נגלה אליי ולא ידעתי מה הסיבה. רק השבוע התחלתי לחפור והבנתי שהיא קיבלה אישור לקנאביס רפואי וזה שינה לה את החיים. זה מאוד ריגש אותי. ראיתי אותך בכניסה, אמרתי: אני מוותר על הוועדות, בא לפה. שמעתי על הבעיות של העובדים. דיברתי עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. הבנתי שהיא חזק על זה מול משרד הבריאות ומול היק"ר. יש פה בזום נציגים של משרד הכלכלה. חשוב לשמוע, איך משרד הכלכלה פועל מול משרד הבריאות בנושא. אני מבין שיש מהלכים ועזרה גדולה של משרד הכלכלה. חשוב לי לומר - בוא נשמע אותם, לכן חזרתי. בהתחלה הסתכלתי מהצד על העברת החוקים האלה ועל השמחה הגדולה ואמרתי: מה השמחה?

זה לא פחות מהצלת חיי אדם.

זה מציל אנשים. היום אני אומר שזה מחזיר אנשים לחיים. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שנהיה יותר נגישים בנושא הזה גם לחקלאים שמגדלים את זה, לעזור להם בנושא העובדים. אשמח שמשרד הכלכלה יוכל לומר מה עושה בנושא הזה ואיך תורם לנושא העובדים. תודה.

ממש מרגש לשמוע. תודה.

עד עכשיו דיברנו על חוות ומפעלים, אבל אנחנו כבתי המרקחת והרוקחים נמצאים בדיוק באותו מצב. גם אצלנו ברגע שאנחנו מבקשים רשיון, כל מי שנמצא בבית המרקחת, עובר אותה פרוצדורה.

אבל אתה צריך בכל מקרה לעבור בדיקת עבר פלילי כרוקח.

לא. אני לא מגיש טופס כספת ולא כלים. מגיע אליי רוקח להעסקה ובא במגע עם חומרים נרקוטיים הרבה יותר חזקים. יש כאן אבסורד.

אבל כאשר רוקח מקבל רשיון רוקחות, הוא לא עובר מול המשטרה בדיקת רקע פלילי?

לא. רופא עובר? אחות עוברת?

אחות לא יודעת, אבל אין דבר כזה רופא בלי עבר פלילי.

השאלה אם עובר בדיקה לפני שמתחיל לעבוד בקופת חולים. אם מגיש טופס כספת. טופס הכספת משמעותו בדיקת הרישום הפלילי.

את מדברת על שלב רישוי העוסקים.

כן. נצטרך לבדוק את זה. נעלה את היועמ"שית ענת מאסה קינן, בבקשה.

שלום. אתמול בצהריים קיבלנו את ההצעה עם השינויים. לא הספקנו להידרש לכולה, לכן זו התייחסות ראשונית. מבחינתנו השינויים, כפי שהיושבת-ראש אמרה, הם מאוד מהותיים, כי יש לנו פרק ג'1 לפקודת הסמים המסוכנים שנותן סמכויות הפיקוח והבקרה למשטרת ישראל. זה פרק שנכנס לתוקף לפני שנתיים וחצי, לפני החלטת הממשלה שהתירה את הייצוא ולא בכדי. לכן זה פרק מאוד חשוב לנו כדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו.

אנו מבינים שהתיקון המתבקש בעקבות עיכובים שהיו בנושא, שלא אחת אמרנו שהיו אצל המשטרה ושבוע שעבר הודיע משרד הבריאות שהעיכובים האלה, נמצא פתרון לנושא הזה, פתרון מחשובי, שאמור לייעל את התהליכים, ולגרום לכך שתוך מספר ימים- -

אנחנו מדברים פה לא על לחתוך את העניין של המשרד לביטחון פנים ושל המשטרה. רוצים להשאיר אותו. אנחנו רוצים לחתוך את החוליה של משרד הבריאות. למה משרד הבריאות נדרש לעבור פרוצדורה נוספת באישור העובדים? את זה אנו מעוניינים לחתוך. האם יש לכם התנגדות לעניין החתיכה הזו של החוליה של משרד הבריאות?

אחלק זאת לשתיים. אחת, משפטית אני חושבת שיש קושי שיש לשוחח עליו. לא הצלחנו לשוחח עם כל המשרדים בנושא. משרד הבריאות הוא הרגולטור ונותן הרשיונות. גם עובד בהיותו מחזיק, מגדל או מה שהוא לא עושה בתחום, צריך רשיון מאת הרגולטור, ולהוציא את הרגולטור מהנושא הזה זו שאלה משפטית שיש לבחון אותה.

לגבי הסוגיה השנייה, מקצועית, שמענו את רויטל. המשרד תומך בעמדה של המשטרה בנושא הזה. מי שתפרט יותר בעניין זו עו"ד טל פז.

בבקשה.

בוקר טוב. בעצם התפקיד של היק"ר לא מתמצה באיסוף החומרים וגיבוש והעברה למשטרה. התפקיד העיקרי של המשטרה זה אכיפת החוק. יש לנו פקודת המשטרה שעוסקת ומפרטת בנושא. אנו לא רוצים ליצור מצב שהגורם המחליט הוא אשר מהווה את הגורם הממליץ ואין שום ערכאת ערעור על ההחלטה. כלומר היום כשיש עובד שאנו נותנים המלצה שלילית – בחיובית כמובן אין בעיה – יש לנו היק"ר שיכול לבחון את הדברים ולהאיר את זה. ככל שיש רצון לעשות בירור נוסף, שימוע, ערעור, הליך כזה או אחר, הוא יכול להתקיים. ברגע שאנו כמערכת אכיפת חוק ניקח לידינו רגולציה על הליך מינהלי, מעבר לעובדה שזה פותח פתח לטיפול דומה בעוד אלפי כאלה, זה מסיט את עיקר התפקיד והיכולת שלנו, מבחינת המשאבים, לאכיפת חוק במגוון המישורים הפליליים.

אני מבינה את הבעייתיות ושומעת את הזעקה הגדולה של המפעלים, וזה ברור לי. אבל זה שנעביר את העבודה מגורם אחד לאחר, זה לא מה שיפתור את הבעיה. קיצור התהליכים יבוא לידי ביטוי בייעול, במערכות מחשוב, בהקצאת תקנים כפי שמשרד הבריאות קיבל, ושם יש לשים את הדגש ואת מרב הכוח. זה שנגרום עכשיו לכל תחנה בארץ להתעסק עם עשרות עובדים שהגישו מסמך כזה או אחר או שיצטרכו לפנות למשרד ממשלתי כזה או אחר כדי לקבל מסמכים שיאשררו את המידע שקיים אצלנו, וכל זה שעושה מדור אחד במטה הארצי, מניסיון עבר – זה לא עובד. לכן החסם הזה לא באמת ייפתר.

כדי לתת את הפתרון הראוי למצב הזה זה רק לייעל את התהליך כפי שנעשה. מאחר שכבר נעשו הדברים במשרד הבריאות, אני מציעה, לתת זמן, כפי שנידון גם בוועדה של חבר הכנסת שפע, לראות האם באמת התהליכים יועלו כפי שאמרה הדוברת הראשונה. המערכת עובדת. בואו ניתן לזה זמן לראות האם אכן יש תיקון לתהליך הזה. אם נראה שזה לא תומך, ניתן לחשוב על דרכים אחרים. אבל לקצר את המועד, לא לתת לנו לעשות הארכה, אתם רואים שגם היום בחוק המחוקק קבע ארבעה חודשים ולמרות זאת ניתן מענה תוך מספר ימים, אם פחות מעשרה ימים במקרים רגילים.

אתם אולי נותנים את המענה אבל בסוף משרד הבריאות נותנים את התשובה שנה מאוחר יותר. אני מבינה שאתם מסתכלים רק על החוליה שלכם. לכן אנו רוצים לחתוך את החוליה הזו שמעכבת את אותם אישורים. אין בעיה אם משרד ביטחון פנים מאשר תוך מספר ימים. זה מבורך. הבעיה היא בחוליה השנייה.

ברגע שאת מעבירה את המלאכה למשרד לבט"פ, הוא יהווה את הצינור שבו יהיו תקועות הבקשות הללו. אין לנו מטה קסמים שאנחנו לא עובדים טיוב יותר מהיק"ר במובן הזה שאנו מריצים את הבקשות ואלפי ידיים יכולות להתעסק בזה. זה אותו כוח אדם שנתון וזה אותן מערכות מחשוב שקיימות שהן לא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שיש. לכן בזה שנעביר את המחלה מאדם אחד לאחר, לא נפתור את הבעיה.

אנחנו לא מדברים על להעביר את המחלה מיד אחת לאחרת. אנחנו מדברים על להעביר את המחלה דרך ניתוח אחד ולא שלושה ניתוחים. כי ניתוח אחד מבחינתנו הוא מספיק, ולא צריך להעביר את זה קודם דרך היק"ר, אחר כך דרך המשרד לביטחון פנים ואז שוב דרך היק"ר. אנו רוצים לקצר ולפשט את ההליכים. עלה פה הנושא של למה אדם שתומך תכנות, מחשוב וכו', למה נדרש אישור בעצם למסוכנות? למה הבקשות האלה גם צריכות להגיע אליכם?

את צודקת, שאפשר לחשוב על גיבוש מדרג של עובדים שבאים במגע עם הצמח וכאלה שלא. למיטב היכרותי והסיור שערכנו בחוות, וערכנו סיור רחב ומלא בפרטים ומידע, גם עובדי ניקיון באים במגע. צריך לעשות דירוג יותר מציאותי. אבל במובן הזה של להעביר לנו את התפקיד, מה שזה יצור – ברגע שאנו נעשה את המלאכה של היק"ר לא נעמוד לא בארבעה ימים, לא בעשרה ימים וגם לא בשבועיים. כל מלאכת הדרישה והאיסוף והחקירה תעבור אלינו. זה מה שיקרה. מעבר לזה, השמיכה בסוף היא קצרה אז הטיפול באירועים פליליים ייגרע בהכרח.

שוב – ברגע שאין לי ערכאת ערעור, כלומר המשטרה היא זו שממליצה ומחליטה ומוציאה לפועל ואוכפת, יש לזה משמעות רגולטוריות שיש לבחון בעיניים הרבה יותר רחבות מהעיניים של המשטרה. זה מעורבות של משרד המשפטים בראש ובראשונה וכמובן משטרד הבט"פ. יש לזה משמעות גם מבחינה ארגונית אצלנו וכמובן תקציבים שאני לא רוצה לדבר עליהם, כי מהותית זה לא נכון לעשות. אשמח מאוד אם משרד הבריאות יוכלו לומר, איפה הקצאת התקנים שקיבלו כרגע ואיפה הפתרון המחשובי הנהדר שנתנו, כמה שם זה יכול לייעל ולקצר את תהליך העבודה אצלם כדי שנוכל להבין אם אנו עומדים בפני בעיה משמעותית או אנחנו עובדים בפתח על תיקון.

תודה רבה על הדברים. אני מבקשת להעלות את משרד הכלכלה. ראש אגף סיוע לתעשייה, מיכל נידם וקסמן, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, בהמשך לדברי של חבר הכנסת דוידסון, משרד הכלכלה ושרת הכלכלה מובילה מזה מספר חודשים, מרגע שנכנסה למשרד, את כל החסמים שאנו יודעים עליהם בתחום הקנאביס הרפואי. התקיימו לא מעט דיונים עם משרד הבריאות ועם כל הנוגעים בדבר, בין היתר גם בעניין העובדים. הנושא הזה עלה ושמענו כבר שבנושא הזה יש התקדמות לא קטנה בתקופה הקצרה שהשרה מובילה את העניין.

מה ההתקדמות?

משרד הבריאות עדכן על מערכת המחשוב שהם פיתחו כאמור, ושמענו כבר כמה חברות שדיברו שהתהליכים יותר מהירים. אנחנו דוחפים את זה מהצד שלנו. הגישה של משרד הכלכלה היא להוריד כמה שיותר את הרגולציה בלי לפגוע בביטחון הציבור, ומה שלא נדרש אז כמובן להסיר ולקדם כמה שיותר את התחום הזה. אנו רואים את החשיבות של העסקת עובדים בצורה מהירה ויעילה כדי לא לפגוע במפעלים ובתעשייה. זה דבר שאנו שמים עליו על דגש מאוד גדול מול משרד הבריאות. אנו בעד כל תהליך שיפחית את הרגולציה בנושא ויקל על העוסקים להעסיק את העובדים בצורה הכי קלה שיש תוך שמירה על ביטחון הציבור.

חשבו על עבודה מועדפת בנושא?

הם מקבלים שכר יפה. כל העובדים הם ישראליים. הבעיה היא שלא מאשרים אותם. אותו הליך של חיילים משוחררים, יצטרכו גם לעבור את התהליך הזה - שישה חודשים רק כדי לאשר אותם. אחת לשנה. הם יחכו שנה שלמה רק כדי לקבל את המענק? זו עבודה של שנה בשביל לקבל את המענק.

משרד המשפטים. הדיל יונס.

בוקר טוב. יפעת רווה אתנו, אפשר לאפשר גם לה.

בוקר טוב. קיבלנו אתמול את ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה והתחלנו לעשות הידיינות בינינו, כולל אנשים שעוסקים במרשם הפלילי. קיבלנו תשובות ראשוניות אבל נצטרך לעשות שיח נוסף גם עם משרד הבריאות וגם עם המשרד לביטחון פנים אז אנו מבקשים לחזור עם תשובות סופיות בדיון הבא בשבוע הבא.

יכול להיות שיהיו תיקונים נוספים – נבקש מכם לעבור על הנוסח המעודכן שנעביר לכם.

אם אפשר להעביר את זה כמה ימים לפני הדיון, כדי שנוכל לדון, כי גם לנו נדרש הזמן – אם יש שינויים.

אין בעיה. משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני. האם בכל מגזר חקלאי אחר יש נהלים דומים לאישור אותם עובדים?

ככל שידוע לי, לא. משרד החקלאות עקרונית לא מעורב בכלל כרגולטור באירוע של עובדים באופן כללי. בהיבט של עובדים זרים משרד החקלאות הוא גורם ממליץ, וגם פועל להגדלת מכסת העובדים הזרים לחקלאות בכלל, וענף הקנאביס לא שונה מענף חקלאי אחר לצורך העניין. הייחוד שלו הוא ברגולציה הספציפית הזאת, שהרציונלים שלה נוגעים להיבטים הייחודיים של המוצר. אבל בענפי חקלאות בדרך כלל אנו לא מעורבים ולא מכירים רגולציה מסוג זה להעסקה של עובדים, לא ישראלים ולא – לא ישראלים.

כשאתם מאשרים מכסות של עובדים זרים להגעה לפה, האם הם עובדים גם בדיקת מרשם פלילי במדינות המוצא שלהם?

את המכסה של העובדים הזרים מאשרת הממשלה. היא מחולקת על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה לפי המלצות ואמות מידה שנקבעות על-ידי משרד החקלאות. בדקתי לפני הדיון. למיטב ידיעתנו, אנו לא בודקים עבר פלילי. ככל שגורמי המקצוע אצלי במשרד יודעים, אין בדיקת עבר פלילי. כן יש בדיקות בריאותיות, לא בהכרח בהקשר הקורונה, באופן כללי. זה היה גם קודם. לא ידוע לנו על בדיקות מסוג זה.

מה החשש? עובד זר לרוב הוא חי גם בשטח בקרוואנים. החשש, שיעבור עבירה פלילית?

האיסור להעסיק עובדים זרים בתחום הזה, מה מקורו?

לא יודעת לומר אבל מבחינתנו, ענף הקנאביס הוא ענף חקלאי שזכאי לכל גורמי הייצור שהוא זקוק לו, אם זה מים, אם זה קרקע ואם זה עובדים. מבחינתנו, המגבלה היא לא במשרד החקלאות. אם יש מגבלה גורפת על העסקת עובדים לא ישראליים בענף הזה, היא לא באה מאתנו.

הבנו שיש מגבלה. יש לוודא מי יצר אותה.

העובדים הזרים שמגיעים לארץ, לא בודקים להם אישור פלילי, לא בודקים את עברם בשום נקודה?

משרד החקלאות לא בודק. כדי להיכנס ולעבוד בארץ אתה צריך אשרה. את האשרות מחלקת רשות האוכלוסין וההגירה. יכול להיות שבתהליך הוצאת האשראי יש בדיקה כלשהי. אנו לא מכירים הליך של בדיקת עבר פלילי.

אוקיי. נבדוק מי עשה את המגבלה הזאת. משרד הבריאות? נעלה את רננה, היועצת המשפטית של משרד הבריאות. למה נקבעה אותה מגבלה לאיסור עבודה של עובדים זרים בתעשיית הקנאביס?

למיטב ידיעתי זה משטרת ישראל, משרד הבט"פ.

טוב, טל פז.

לעניין הזה אשמח שרויטל תתייחס, כי הם עוסקים בזה בפועל.

נמצאת איתי ראש המדור שלי, תמר בייט-שרון.

קודם כל, אני מתנצלת על האיחור שלי, זה כתוצאה מבדיקה. אני רוצה להדגיש – החלק שלנו בתהליך הרישוי הוא הנושא של הערכת מסוכנות פלילית. התפקיד של משטרת ישראל זה שלום הציבור וביטחונו, ולכן נקודת ההסתכלות שלנו היא בזווית הזו. כפי שרויטל הדגישה וגם רויטל פז מזרחי, זו נקודת ראות מאוד חשובה. המחוקק מצא לנכון לעגן אותה בחוק, אבל היא גם מוגבלת. זה התפקיד שלנו. אנו עושים שימוש במערכות המידע שלנו כדי לבצע הערכת מסוכנות פלילית ולא שום דבר מעבר לכך. אנו לא בודקים את התנאים המקדימים של האנשים שאנו בודקים אותם ולא אלה של החברות וכו'. ברגע שהתהליך הזה יועבר על כתפינו, זה נטל- - -

אף אחד לא מבקש מכם לבדוק זאת. אנו מבקשים לבדוק רק את עניין המסוכנות ולא דבר מעבר לכך.

אבל ברגע שהנטל עובר לכתפינו, אנחנו הופכים לרגולטור שנדרש לבצע גם את הבדיקות הנוספות שאנחנו לא ערוכים- - -

איזה בדיקות נוספות?

יש תנאים מקדימים בתהליך הזה שכל אזרח/אדם שרוצה לעבוד, צריך לעמוד בהם.

לא. אין שום תנאים מוקדמים לפני כן. יש סך הכול בקשת המעסיק. הדבר היחיד שאתם נדרשים לבדוק ולא דבר מעבר לכך, הוא עניין המסוכנות. אם משרד הבריאות מעוניין לבדוק דברים נוספים, הוא צריך להגיע בפני הוועדה ולומר אילו דברים נוספים הוא מבקש לבדוק מבחינת העובדים שעובדים שם, ואנחנו, לפי שיקול דעתנו, יכולים לומר, האם דברים כאלה נדרשים או לא. אבל מבחינת המשטרה, התהליך היחיד שאותו אנו מבקשים שהמשטרה תבדוק הוא הליך המסוכנות בלבד.

אבל ברגע שהפנייה ישירה למשטרת ישראל, משתמע שצריך לבדוק את הדברים הנוספים.

ממש לא. הסעיף לא מנוסח כך. לא משתמע מכך. ההפך הוא הנכון. המטרה שלנו היא בניית מנגנון בו המעסיק, החברה מעבירה אחת לחודש, נגיד, רשימת עובדים שהיא מבקשת מהמשטרה לבדוק את המסוכנות שלהם. המעסיק מעביר בצורה מרוכזת את כל הפרטים אליכם. אתם בוחנים את הבקשות, ומחזירים להם תשובה לגבי כל אחד ואחד, האם יש מסוכנות או אין. אלה שיש מסוכנות אוטומטית לא מאושרים לעבודה, ואלו שאין מסוכנות, אוטומטית מאושרים לעבוד. זה המנגנון היחיד, מאוד פשוט, ולא דבר מעבר לכך.

היום כשאתה מקבל רשיון עסק או חידוש רשיון עסק, המשטרה מבקשת רשימת העובדים שנמצאים בעסק. כנראה אתם בודקים אותם, או לא בודקים. לא יודע. כל עובד שמגיע לארץ – נאמר סבתא שלי, מחר אני מארגן שתהיה לה מטפלת זרה. האם מישהו יודע את העבר הפלילי שלה? האם כל מי שרוצה להגיע לארץ מגיע ללא בדיקת העבר הפלילי?

העניין של העובדים הזרים, תכף אעביר את רשות הדיבור למיכל מחטיבת המודיעין, אבל אני רוצה להדגיש – הנושא של העברת המלאכה אלינו לא תוכל לפתור את הבעיה כי לנו ייקח יותר זמן לעשות את זה. כפי שאמרתי, כל המלאכה של החקירה, הדרישה, איסוף המסמכים והמידע- - -

היום היק"ר מעביר לכם רשימת עובדים, ואתם בודקים שאין מניעה מבחינת ביטחון הציבור?

או היק"ר מעביר לכם רשימת מסמכים של כל עובד עם רקע פלילי על העובד?

זה להיכנס למחשב ולהסתכל.

זה טופס הכספת.

מה הסיפור? צריך בשביל זה רגולציה? למה הכול צריך להיות מסובך?

היק"ר מעביר גם חולית אישור העסקות, אם אני טועה, אבל גם את הרשימה וגם את המידע שכוללים מסמכים. יש לנו מערכות המידע המודיעיניות והחקירתיות.

שנייה. יש לנו פפו, יושב-ראש איגוד הרוקחים. בתוך הטופס שאותו אתה מגיש למשרד הבריאות, מה יש בו?

שם מלא ומספר תעודת הזהות, זהו.

והם בודקים אצלם במחשב.

זה מינוי טופס הכספת. כאשר היק"ר מעביר לכם פרטים על עובד, האם הוא מעביר יותר משם ותעודת זהות?

בכל הקשור לתאגידים, לחברות- - -

אני לא מדברת על אישור רשיון או מפעל. אני מדברת על אישור עובד. עובד ניקיון, עובד חשמל, עובד מחשוב. אני מבקשת להבין, האם היק"ר מעביר לכם טופס עם שם ותעודת זהות, או האם אותו עובד ניקיון מועבר מידע נוסף אליכם למשטרה?

אני מבקשת להדגיש - העובדים שאנו בודקים לא מועברים אלינו כעובדים נטו. הם מועברים כעובדים במסגרת חברה. חווה. כלומר בודקים את החוות והחברות ביק"ר קודם- - -

רגע. כל עובד, כולל עובד ניקיון, שמוגש אליכם, אתם בודקים מחדש שוב את החברה עצמה?

לא.

אם החברה מאושרת כבר, והיא מבקשת עובד ניקיון, האם היק"ר מעביר לכם שם ותעודת זהות, או האם היק"ר מעביר לכם פרטים נוספים על העובד? זו שאלה די פשוטה.

אנחנו לא מאשרים חווה כחווה.

השאלה לא קשורה לחוות. שימו את החוות ואת האיגודים בצד.

אבל יש להבין שאנחנו מקבלים גם שמות של בעלי עניין שלא עובדים בחווה אבל הבדיקה הראשונית היא של היק"ר של מסמכי החברה, ואז יש רשימה שאנו מקבלים את בעלי העניין, נושאי המשרה ואנחנו כן צריכים לבדוק אותם. אם יש המלצה שלילית שלנו, אנו מעבירים את זה ליק"ר.

סליחה, אנו מבקשים תשובה יחסית פשוטה. אני לא מבינה למה הולכים סחור-סחור.

על עובד ניקיון אין מידע נוסף.

נהדר. אז כשמעבירים לכם אישור של עובד ניקיון, מעבירים לכם שם ותעודת זהות, נכון?

כן. אבל עובד הניקיון מגיע במסגרת של חברה.

אין בעיה, אבל אנחנו בונים מנגנון שגם היום אתם לא מאשרים על כל עובד ניקיון את החברה עצמה. אנחנו מנסים לבנות מנגנון שבו חברות ומפעלים שאושרו כבר, חקלאים שאושרו כבר, יש להם הרשיון, ועברו את כל הבדיקות – אותו אדם יהיה לו אישור בכל חברה וחברה, ראש אגף כוח אצלם יהיה האדם היחיד שיעביר לכם רשימת עובדים – שם ותעודת זהות. ככל שאותו מעסיק כבר מאושר אצלכם מבחינת הרשיון שלכם, הוא מעביר לכם אחת לחודש, אחת לשבועיים נגדיר את זה, רשימה של 10, 5 עובדים – שם ותעודת זהות, ואותו תצטרכו לבחון. זה הכול. זה מנגנון שנשמע לי מאוד פשוט. לא צריך לסבך את זה.

ומי בודק את בעלי העניין?

זה לא עכשיו. אנחנו נטפל בזה. לא אתם תצטרכו לבדוק את כל החברה. אנחנו נדאג לזה. אנחנו כרגע מדברים לעניין העובדים בלבד.

אני אשמח להתייחס לגבי הסעיף השני כדי להשלים את העמדה שלנו. אנחנו מתנגדים לזה מכל וכול. אני לא מכירה מצב שאנו לא נותנים תשובה אלא אם כן אין לנו דרך לאמת את המידע, ובחוק היום בתיקון 16 יש סעיף ספציפי בנושא. בסעיף 25 יש מצבים שבהם אנחנו לא יכולים לתת המלצה בנסיבות שונות.

מה הכוונה? יש לכם מקרים שבהם אתם לא יכולים לתת המלצה כי יש מסוכנות?

יש סעיף בחוק הקיים, בתיקון 16, שמאפשר לומר שבאמצעות המידע שקיים אין לנו יכולת לתת את ההמלצה. יש גם ועדה שייעודית לנושא הזה. לא אגזול מזמן הוועדה כי גם ככה אנחנו צריכים לעשות זום בין משרדי, אבל לעניין הסעיף הספציפי שפוטר את הצורך באישור משטרה כי המשטרה לא ענתה בזמן, עלינו להבין שהמשמעות של זה, זה לתת הכשר לעבירה כי מי שנכנס בתווך הזה, שלא מקבל אישור משטרה ועדיין מתחיל לעבוד גם אם זה לשבועיים ימים, זה אותם ארגוני פשיעה ונציגי שוק שחור.

אם יש מישהו שחבר בארגון פשיעה, ויש לכם מידע מודיעיני על זה, אתם מסמנים אותו כאדם בעל מסוכנות?

ברור שכן.

אז אתם רושמים: אדם בעל נטייה למסוכנות – לא מאשרים. באיזה מקרים אתם לא מסוגלים לקבל עמדה?

אני מדברת על סעיף קטן (ב) שמדבר כל זמן שחלפו 30 ימים ולא נתנו מענה.

הסעיף מדבר על מקרים חריגים שמתחייבת העסקה ולא התקבל אישור של המשטרה לעניין המסוכנות לאפשר העסקה זמנית דחופה.

ושחלפו 30 הימים ולא ניתן המענה ואז ניתנת הפרורגרטיבה למעסיק להעסיק את האדם ללא אישור לשבועיים.

אם יש מסוכנות, לרוב הבדיקה תוך 30 יום זה המון זמן. אתם יכולים להחזיק תשובה של מסוכנות. אם אין, אנחנו מבינים שזה לפעמים הליך של יום-יומיים, 48 שעות כפי שנאמר.

זה 48 שעות כשהיק"ר עושה את התיווך על מספר הפעמים שהחזרנו להם שמות כי הם לא מאויתים אפילו ברמה שהיא תקינה שהמערכת הממוחשבת שלנו יכולה לקרוא את זה.

יש פתרון פשוט – העתק תעודת זהות. תדאגו לעשות את זה תוך 30 יום. אני לא מבינה. שבוע ראשון בודקים את התיקים הפליליים, שבוע שני הולכים לאגף מודיעין. שבוע שלישי הולכים למשרד המשפטים. שבוע רביעי.

אפשר גם ביום ה-28 לומר: כרגע הוא מסורב. אנחנו צריכים עוד מידע, אל תעסיקו בינתיים. זה גם בסדר. הסעיף מדבר שאתם לא מחזירים תשובה תוך 30 יום ואז יש מצב דחיפות ומאפשרים העסקה זמנית. ברור שאם המשטרה אומרת: אנחנו מזהים משהו, צריכים עוד מידע, אל תעסיקו בשלב זה, אנו לא מאפשרים העסקה במצב כזה.

העסקה זמנית בקונסטלציה הזו של ארגוני פשיעה שמשתלטים על תחום כזה ואנו רואים שיש אין ספור מקרים, זה לא הפתרון למצב דברים שאין מענה עדיין של אישור משטרה.

סליחה, אני חייב לשאול שאלה. היום אם יש לי עסק מדריכים לספורט לילדים, לפי רשיון העסק אני מחויב שהמדריכים שלי יביאו תעודת יושר. בגלל הנושא של פדופילים ונושא פלילי עם ילדים. היעדר רישום פלילי. אני חייב לפי חוק לעשות את זה. זה לוקח בדיוק יום אחד מקסימום. הוא מגיע למשטרה ומבקש את האישור הזה ומקבל אותו. כל הנתונים על כל אדם במדינה הזאת נמצאים אצלכם במחשבים. כל אדם שעבר כל עבירה פלילית, מהקטנה ביותר לגדולה ביותר, אצלכם במחשב. אנשים שמגיעים לעבוד בחוות גידול הקנאביס, הפחד הגדול הוא שהם יגנבו, יסחרו, ימכרו את זה ושתהיה תעשייה של ממכר מהקנאביס הרפואי. זו הבעיה הגדולה. אפשר לעצור את זה ולומר שזה לוקח הרבה זמן ושלא יהיו עובדים אבל מי שנפגע זה האנשים שצריכים לקבל את התרופה שמשנה ומצליחה להם את החיים. אז או נהיה עם הראש בקיר ונאמר: אי-אפשר, או נמצא מנגנון שתוך שבוע ימים אפשר יהיה לקבל תשובה על אדם כזה או אחר, אם יכול לעבוד בחברה. יש גם אחריות לבעל החברה, לבעל החווה לגבי כל צמח וכל קנאביס שנמצא שם. יש אפשרות לשלוט בזה. תזרמו אתנו. אנחנו רוצים להזיז את זה. אני מרגיש שאנחנו מדברים ושום דבר לא זז.

מדובר פה על אנשים בעלי עסקים ללא רישום פלילי שהשקיעו מאות-מיליוני שקלים בתעשייה. על עובד ניקיון הוא ייקח את הסיכון ויעשה מעכריות, שייקחו לו את הרשיון? שיסגרו לו את כל המפעל? הרי הם רועדים מזה. הם בפחד מזה. יש מצלמות, גדרות חכמות, מאבטחים 24/7.

יובל לנשפט, מנהל היק"ר, בבקשה.

בוקר טוב. ניסיתי לומר – הדיון הלך לפתרונות. הפתרונות קיימים כולם. אבל אני רוצה לומר לך שרן, גם אחרי שדיברנו אתמול בערב, בימים האחרונים, וגם לרם, ברוכים הבאים לעולמנו. אני מברך על הדיונים האלה גם בתור היק"ר וגם בתור משרד הבריאות. לאט-לאט נראה. תראו - יחידה כזו קטנה, עוסקת גם באלפי שמות ביום וגם וגם, וכולם רוצים להישאר רק יועצים ובסוף מי שעושה את זה – יק"ר, ויש 108,000 מטופלים בישראל, תעשייה שמהווה כ-15%, כמיליארד ₪; סך כל תעשיית הפארמה בישראל היא 5.5, 7 מיליארד ש"ח. תראו איזה קטן. ואנחנו צועקים. בואו נחזור לאותם נושאים שבדיון.

יש לא פתרון קסם, פתרון פשוט. הוא עלה פה במהלך הדברים אבל נסע למקומות אחרים. דיברנו על כולם. החוק מחייב, פקודת הסמים סעיף 25 ברור ומחייב בדיקת כל עובד – ניקיון, חשבונאי, גוזם, בחקלאות ובתעשייה, מחייב בדיקה של כל עובד ובעל עניין - אנחנו לא מדברים על בעלי עניין, האישורים הניתנים לעוסקים טרם קבלת הרשיון אלא רק על עובדים. החוק ברור ומחייב בדיקה של כל עובד ובעל עניין בחברה טרם כניסתו לעבודה בחברה.

בעבר זה לקח זמן. השוק היה קטן. 8 מגדלים, היום יש 35 חוות, 34 חוות ריבוי, 12 מפעלים. התעשייה התרחבה והמשטרה אומרת: היום אנחנו בודקים מאות פניות ביום, ולפעמים מגיעים אלינו מאות שמות ביום מכל המגוון של העוסקים. בעבר למעלה מ-310 עוסקים ברשיון, ונכון לעת הזאת כ-330 עוסקים ברשיון, ולכל אחד עשרות עד מאות עובדים. תעשו אתם את החשבון בכמה שמות מדובר. והבדיקה לא נדרשת פעם אחת בימי עבודתו של העובד אלא נבדקת תדיר והעובדות הן שהמשטרה מעת לעת אומרת: העובד הזה והזה שבעבר ניתן לו רישון, לא ניתן כעת להמשיך את עבודתו.

כל כמה זמן בודקים את העובדים?

אגע בכול. בעבר הכול עבר דרך היק"ר כי המשטרה כפי שנאמר פה, לא ישירות עוסקת במשטרה כאגף המודיעין שעוסק באינפורמציות, עוסק בהעברת האינפורמציות, לא מטפל ישירות מול האזרח. כשתיקנו את פרק ג' לפקודת הסמים הוחלט על-ידי המחוקק שהיק"ר יהיה הצינור שמקבל את אותן טבלאות כספת, מעביר למשטרה, מקבלת חוות דעתה, וגם בגלל שלפי פקודת הסמים היק"ר הוא הפרויקט המרשה, שנותן את הרשיון, היק"ר הוא שייתן את הרשיון לעובדים או לעוסק על עובדיו. והאם היק"ר מחווה דעתו – יש לנו עוד אינפוט לצד הביטחוני-פלילי? התשובה היא לא. לעיתים יש לנו מידעים – אנחנו מעבירים אותם למשטרה, אבל מי שנותן את חוות הדעת, אנו מעבירים את המידעים למשטרה, יש לנו אפיק, אנו עובדים בסנכרון עם רויטל והיחידה שלה. אנחנו גם מעבירים מודיעין. אבל בדיקת המסוכנות הכללית הכוללת, שהיא לא רק ר"פ – יש בה הרבה מאוד דברים אחרים, נעשית על-ידי משטרת ישראל באחריות, נעשית עם שיקול דעת. הרבה פעמים אנו פוגשים גם עררים, שנבחנים מעת לעת, לפעמים מתקבלים ולפעמים נדחים. המחוקק קבע כך שתהיה זכות ערר לאותם אלה שמקבלים סירוב לעבודתם בתחום הקנאביס והם רוצים לפנות. היות שהמשטרה היא הגוף הבודק וצריך שני גופים, לכן הוחלט שזה דרך היק"ר. האם זה גורם לנו שמחה? לא. האם זה גורם לנו לקבל את חיצי הביקורת? ודאי. אנחנו מקבלים את חיצי הביקורת מכולם, שצועקים: למה כל כך לאט? גם מאלה שצועקים: למה לא בדקתם אותו אחד, ששגו בפרטים שלו? הפרטים לא מסובכים שמעבירים אלינו, שם, שם אב, תעודת זהות. סך הכול פרטים אישיים שמופיעים בתעודת הזהות. יש לנו כ-20% שמעבירים אלינו בטעות והם אותם אלה שאמרה יפעת שכשמעבירים תעודת כספת, מקבלים אותה היום די במהירות בגלל מערכת המחשוב, אבל כשגויים ולא יודעים אם הם שגויים כי לא נבדקו עקב העברת פרטים שגויים, ויש לנו בעל חברה שטעתה עורכת הדין שלו בפרטי בעל הבית, כתבה את שמו לא נכון. עשרות דברים, אפילו יעלו חיוך. זה קורה. כולם בני אדם. לכן ניתן להגיש שוב.

בעבר היות שכל הדבר הזה היה ידני ומספר העוסקים גדל מאוד וכך מספר העובדים שלהם והכול היה ידנית נוצר עומס עצום גם עלינו וגם על המשטרה, ולקח למשטרה מספר ימים לעשות זאת. הבנו את זה לפני למעלה מחצי שנה והתחלנו עבוד על פיתוח מערכת תוכנה. מערכת תוכנה שמשותפת לשני הארגונים, ליק"ר ולמשטרה, זה לא פיתוח של שבועיים וגם לא של חודשיים. מי שיגידו שזה פיתוח של שנתיים, יאהב את זה. זה השירות הממשלתי. לא אני מפתח את התוכנה. אבל כבר לפני זמן רב פנינו ליחידת המחשוב, ואני חייב לומר תודה למשטרה, שנרתמה פה. אנו מכירים בשמות את כולם. לא טל פז, טל אחרת במשטרה, אבל יחידת המחשוב במשטרה וביטחון פנים נרתמו לזה. היום קיימת התוכנה. היא עדיין בגרסת הביתא אבל כבר טייבה את התחום שמגישים את טבלאות הכספת, בהנחה ש-100% מהן טובות והגישו הכול פיקס. ימים בודדים, כעשרה ימים מקבל העוסק אותו נספח ב', הרשימה שמופיעים בה כל העובדים. אני לא חושב שה מספיק טוב. אני חושב שניתן לטייב את זה. אז הנה למה זה עובר דרך היק"ר. אנחנו לא שמחים, לא קיבלנו על זה תקינה מיוחדת של כוח אדם אבל זה החוק ואנו מקיימים אותו לטובת הענף הזה.

אגב, בעבר, בתחילת המשבר הלאומי של הקורונה, לקחתי אחריות כראש היק"ר ובשילוב המחלקה המשפטית שלנו עם שרונה עבר הדני ורננה, ובצוק העיתים ניתנו הנחיות נקודתיות שהיוו הקלה מסוימת שאפשרו המשך עבודה לחוות. הכרנו בהן כמפעלים חיוניים והמשך עבודה לחוות ולעוסקים על-מנת למנוע פגיעה קשה באספקת מוצרי הקנאביס למטופלים. לולא היינו לוקחים את האחריות הזו- -

יובל, אני רוצה למקד את הדיון.

שתי דקות ואסיים. בשעת משבר לאומי. כשבחנו את זה לאחר מכן, הרי עשינו פה הקלה בשעת המשבר, נמצא שכולל דיון עם המשרד לביטחון פנים והמשטרה, נמצא שהנסיבות שהובילו וחייבו את ההחלטה על מתן ההקלות אינן מתקיימות, ובהיעדר ההצדקה של צוק עיתים ומשבר לאומי אין אפשרות לפעול כך ולתקן בלי לתקן את החוק.

אפשר לתקן את החוק, אבל היום אי-אפשר לחזור למה שנאמר פה שנוהל שהיק"ר אישר, שמנב"ט החווה בודק, ואם לעניות דעתו, כי יש לו ניסיון בביטחון וחוש, ומאשר את החלטתו מנכ"ל החברה ואז קולטים את העובד ישר, ואם תוך פרק זמן מסוים עובר הכספת והעובד מאושר – יופי. אם העובד לא אושר, הוא נפלט החוצה, אומרים לו: סליחה. אז עבד שבועיים.

לאור התנגדות של הבט"פ והמשטרה לנוהל הזה ערכנו דיון, ואז ירד המצב צוק העיתים והבנו שאי-אפשר להמשיך לפעול כך בלי לתקן את החוק. הנה, ניתן לתקן את החוק.

הפתרון המחשובי היום יאפשר – לא פנינו לכל העוסקים, פנינו לכל העוסקים להעביר לנו את כל רשימות העובדים שלהם כדי ליישר קו ל-1.1. עשינו את זה לכל העוסקים למעט בתי המרקחת כדי לא להעמיס על המשטרה. בתי המרקחת יקבלו את הפנייה הזו בתחילת פברואר. יעביר לנו טבלאות כספת, וככל שטבלת הכספת מדויקת והאחריות היא על העוסק יקבל נספח ב' על כל עובדיו וכך גם על עובדים חדשים.

הפתרון שמתחבא מתחת לשטיח זה העסקת עובדים זרים, שיכולה לעשות ייעול העבודה והתהליכים. הוזלת התהליכים – לא דיברנו גם על זה. כולנו מתמודדים עם יוקר המחירים של המוצרים למטופלים. ניתן להעסיק תאילנדים כמו בכל הצד החקלאי שהנושא הזה עלה לדיון בוועדת ההיגוי הבין-משרדית. לא על כל דבר אנחנו רצים לממשלה. ועדת היגוי בין-משרדית - שם השותפים לוועדה התבטאו יותר מפעם אחת ללכת למשרדים, לעשות את שיעורי הבית, ולחזור עם עמדתם. לכן עד כה, בגלל העמדה של כלל הוועדה, אנו דנים בו למעלה משנה. את עמדת משרד החקלאות שמעתם.

מה עמדת משרד הבריאות בעניין העסקת עובדים זרים?

עמדת היק"ר במשרד הבריאות היא שניתן להעסיק עובדים זרים בחוות. יש לנו טעמים רבים. אמרנו את הדעה הזאת. כמובן אנחנו מתואמים עם משרד החקלאות.

מבחינתכם לא תהיה התנגדות שנוסיף את זה גם מבחינת הסעיפים.

אני לא יכול לומר מבחינת סעיפי החוק. יש פה לשכת השר. היא קובעת את מדיניות המשרד. שאלת את עמדת היק"ר כפי שנאמרה בוועדות.

כל כמה זמן אתם בודקם את העובדים? עובד ניקיון, עובד מפעל?

אין צורך לומר עובד מפעל או עובד ניקיון, כי החוק אומר: כל העובדים. גם מנהלת החשבונות. הם נבדקים כשמגישים אותם ובעת חידוש רשיון.

לכמה זמן ניתן הרשיון?

הרשיון הראשון של עוסק שרק קיבל הוא לשנה ולאחר שנה הרשיונות לשלוש שנים. לאחר כשיש בקשה לחידוש או לשינוי הרשיון, אז נבדקת על-פי חוק טבלת הכספת לגבי כלל העוסקים ובעלי- - -

אז בפעם הראשונה הם נבדקים אחרי שנה ובשנייה אחרי שלוש שנים כביכול.

אלא אם כן התרחש שינוי כלשהו במהלך העסקים של החברה.

למשל מצחה ורצתה לבנות עוד חממה? נאמר לנו שהיו היום, נגיד בשנה האחרונה היו שישה תיקונים ושינויים ברשיון של תיקון עולם.

אני לא רוצה לדבר על חווה מסוימת.

הגיוני ששש פעמים תבדקו שוב את כל העובדים שלהם?

תיקון עולם הוא לא חברה אלא הוא תאגיד שיש לו שתי חוות, חוות ריבוי. יש לו מפעל, יש לו בית מרקחת. כל אחד מהם חידש את רשיונו. אז בהחלט יכול להיות. אבל אין לנו אינטרס לבדוק. אנחנו צינור שמעביר ועוד חוטף צעקות מכולם. מה שיפעת אמרה, היא סמנכ"לית בתאגיד, ובודקים את בעלי העניין בשרשור מלא עד המחזיק האחרון, אז יכול להיות שאותה בדקו מספר פעמים בתור היותה בעל עניין במספר תאגידים.

אנו חושבים איזה עומס זה יוצר על המערכת המשטרתית, כאשר כל חודשיים צריך לבדוק את כלל העובדים. לכן הרבה פעמים כנראה המשטרה תתעכב בבדיקת עובדים חדשים שצריכים להיכנס למפעלים שהם מחוסרי עובדים. את החוק אנו יכולים לתקן. אני לא רואה סיבה שכאשר היתה בדיקה שנעשתה בשנה האחרונה, אין סיבה שתיעשה באותה שנה בנוסף לכך. אם יש תיקונים או שינויים באותה שנה וכל העובדים נבדקו כבר ויש אישור מהמשטרה לאותה שנה לכלל העובדים, האישור יהיה תקף ללא פחות משנה. אולי בשנה, שנתיים פתאום עשו עבירה- -

צודקת. האישור תקף להרבה יותר מכך. נאמר שחברה לאחר שגמרה את הרשיון - נהג חדש אנו קוראים לו, של השנה, היא ברשיון שלוש שנים. לא חל שום שינוי. אז הפעם הבאה שנעשה סקרינינג לטבלת הכספת יהיה כעבור שלוש שנים.

אלא אם כן הם עושים שינויים בחווה, שינוי תאגידי, בנהלים. שווה לתקן את החוק כי זה נשמע לי כמו רגולציה ובירוקרטיה מיותרת.

לאו דווקא. בדרך כלל יוזמי הבקשות הם החוות, העוסקים.

אם נבדקו חודשיים לפני כן, למה יש צורך לבדוק אותם חודשיים לאחר מכן, את כל העובדים, כולל עובדי הניקיון?

כי בבתי המרקחת התנודתיות היא פחותה. זה שונה לפי תחום העיסוק. עלינו מקובל כמובן כל מה שיוחלט, שיוריד את העומס. יש פתרון פשוט – אחת זה העבודה החקלאית של תחום החקלאות. אבל מה עם יתר הגורמים? עדיין לא גמרנו את הפיתוח. כשכתבנו ליחידת המחשוב שלנו ביק"ר איזה פיתוח אנו רוצים, אנו רוצים שהוא יהיה זמין לעוסקים כדי שכל עוסק יוכל להיכנס לאותה מערכת גדולה, XRM, שהכול יושב עליה, להקליד את שמות העובדים, בהנחה שהקליד ללא טעויות. זה יגיע אלינו ליק"ר, יעבור דרך המערכת- -

יש לזה פתרון פשוט. דיברנו לעניין המנגנון שכל תאגיד שאושר, אני מניחה שבכל תאגיד כזה יש אדם שאחראי על משאבי אנוש, שאותו אדם במשאבי אנוש יאושר מבחינת היק"ר, הם גם ככה מאושרים מבחינת רשיון, אתם תעבירו אותם שמות של ראש משאבי אנוש למשטרה כמי שמוסמך להעביר אותו נוהל כספת. כאשר יש 30 מעסיקים, כלומר 30 תאגידים כאלה, יהיו אותם 30 אנשים שיתנהלו בלבד מול המשטרה. הם יעבירו אליכם את נוהל הכספת בצירוף העתק תעודת הזהות של אותם אנשים נאמר אחת לחודש או לשבועיים יגישו זאת. אני מניחה שאחת לחדש ירכזו את כל הבקשות. יכינו את רשימת השמות, יגישו העתקים של תעודות זהות של כולם וכך נמנע גם את שיבושי השמות, גם את הרגולציה המיותרת שעוברת דרככם ובסוף גם האקדחים מופנים אליכם והטענות מופנות אליכם, וגם נקצר את ההליך הבירוקרטי הזה.

התהליך הוא לא בירוקרטי כי הסמכות כמנהל לפי הפקודה היא של משרד הבריאות. המשטרה גם אם תאשר מישהו לא יכולה לתת לו רשיון.

הרשיון ברור ומובן מאליו שאתה נותן אותו. אני מדברת לגבי אישור מסוכנות, לגבי עובד ניקיון. איזו סיבה יש לו לעבור דרך היק"ר?

צריך לתקן את הפקודה. לא בשמיים היא. אותו פתרון מחשובי שאנו מציעים יעשה בדיוק מה שאמרת. עשינו שלב א' שלו, עוד לא הסתייע לעשות שלב ב' שלו. גם פה אנחנו מבקשים את תשומות המחשוב של המשטרה כמו שעשו – לא קל להם, לא ליחידת המחשוב של משרד הבריאות ולא ליחידת המחשוב של המשטרה בטח בהינתן קורונה ומגעים ויחידות המחשוב עמוסות - לעשות את הדבר הזה במרוצת הזמן האחרון. אם אתם כחברי ועדה תפנו למנכ"לי משרדי הבריאות והבט"פ והחבר'ה במשטרה למצוא פתרון ישים.

צריך למצוא את המנגנון הנכון.

שהעוסקים יזינו למערכת - זה יעבור, לא משנה איך, ואחרי פרק זמן קצר מאוד – 10 ימים אמרת – למעט אותם אלה שאו לא הוקלדו נכון או עדיין מתנהל בירור בעניינם, יקבלו את הרשימה.

תודה רבה לך. אני עוברת לגולן ביטון, מנכ"ל יוניבו, בבקשה.

אני רוצה לברך את כולם ובמיוחד אותך שרן. אני מברך אותך ואת כל חברי הוועדה. ועדה מאוד מבורכת. אני חושב שזה מאוד חשוב, הנושא של המשטרה. שתי נקודות: אחת, לגבי הבדיקות מול כל המשרדים, ברגע שאנו מבקשים עובדים, וקשה להשיג עובדים כפי שאתם יודעים. כאשר אנו מוצאים עובדים שאנו רוצים את העסקתם, לוקח לנו כחודש שלם לקבל תשובה שלהם. אם לוקח לי חודש שלם להעסיק עובד, עד שאני אומר לו: קיבלתי אישור משטרה, אתה יכול לבוא, הוא כבר הלך לעבוד במקדונלדס. הזמן הזה מאוד קשה.

לגבי קצינת המשטרה שאמרה שתבדוק מול כל הגופים – משרדי המשפטים, החקלאות, אני לא יודע למה צריך את כל הגופים, אם המשטרה נותנת את ההמלצה. האם אפשר להוריד את כל שאר המשרדים כי אני לא מבין מה עובדת ניקיון צריכה - במשרד המשפטים או משרד אחר לקבל את האישור הזה.

שנית, עודף רגולציה, שלכל בקשה של עובד חדש, האם צריך לעשות לכל העובדים מחדש – זה מאוד מסרבל. היק"ר עמוס בטירוף, יובל עמוס, הם קורסים תחת העומס. כמה שאפשר לעזור להם. זו נקודה מאוד חשובה.

תודה רבה. דנה בר-און, בבקשה.

שלום רב. אני רוצה לומר לחבר הכנסת דוידסון בתור חולת ניוון שרירים שהקנאביס הוציא אותי מכיסא גלגלים בעצמי – אני והעמותה מודים לך על הדברים החשובים שאמרת ושולחים איחולי רפואה שלמה.

הוא לא נמצא אבל נמסור לו.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. ראשית, אנחנו מדברים על היקף הזמן שאנחנו מחכים לתשובות מהמשטרה. 10 ימים, 30 יום. זה לא רלוונטי כל עוד אנחנו לא מדברים על תקצוב לתקנים. מהידיעה שלי בנושא בתור מישהי שנאלצה אפילו פעם אחת להתערב בעצמי מול ועדת הבריאות עבור ארבע החברות, יש פה בעיה קשה של תקנים ותקצוב. הבעיה הזו קשה במיוחד בתקופות שהן הקציר. לא שמענו פה דבר שמתייחס לתקופות הקציר. בתקופות הקציר יש גיוס ספציפי של עובדים לחוות עבור הקציר עצמו. זה שלב שבו צריך אישור מהיר של כמות גדולה של עובדים עבור כמות גדולה של עסקים שלא בהכרח יש ליחידת ההסמכה במשטרה התקנים וכוח האדם לעמוד מולו. לא משנה אם אנחנו מורידים את יחידת היק"ר או לא. ברגע שלמשטרה אין היכולת לעמוד בכמות הפניות בבת אחת מבחינת תקנים ותקצוב, העומס ומשך הזמן שלוקח להתייחס לפניות האלה יימשך וכפי שאמר חבר הכנסת, התוצאה היא שהחולים נפגעים. הסיבה שהעמותה נאלצה להתערב לפני מספר שנים במצב דומה היה כשהגענו למצב שכמעט ערב הקציר לא היו עובדים, וקציר של ארבע חברות עמד להינזק. עשרות-אלפי חולים שהיו תלויים בארבע החברות האלה היו נשארים שלושה, ארבעה חודשים בלי תרופה.

בנוסף, ההתייחסות של המשטרה על זה שהם כביכול בודקים את כל החוליות בדרך ציינה גם את המתווכים. חשוב לציין שהם לא התכוונו למתווכים במובן שאנחנו מתייחסים אליו אלא שהתייחסו לבתי המסחר וכדומה. בהלימה לסעיף 31 בחוק, שדורש שגם תיווך בתחום יהיה ברשיון, אנו מבקשים לתקן את הסעיפים הנדונים בנוגע לרישוי תנאי ההעסקה על-מנת שיכללו גם אישור של המשטרה למתווכים בתחום הרשיונות למיניהם. אחרת זה לא בהלימה לסעיף 31 שאוסר עיסוק בתיווך ללא רשיון.

תודה רבה. עו"ד ד"ר אלי דואר.

שלום. מבחינת הגדרת הסעיפים, אולי זה צריך לעבור לתקנות משנה שיהיו בסמכות משרד הכלכלה או משרד המשפטים.

המטרה היא לא להעביר את זה לשום משרד אחר אלא לחתוך את החוליה הזו.

לכן תרומתי תהיה קטנה בנושא הזה. רק שיהיה ברור שהנושא של בעל רשיון, אני מבין שזה נושא של רשיון, רופאים, רוקחים וכו', אם עוברים למשטר מרשמים, כל זה הופך ללא רלוונטי כי אין הבדל בין הקנאביס לטיפול אחר. צריך לעשות שינוי בחוק בנושא פקודת הסמים כדי שזה לא יהפוך למוצר אחר במובן הטיפולי. תודה.

תודה רבה. יעל שכטר, התאחדות התעשיינים.

תודה. לגבי מה שנאמר מהמשטרה, אני מזכירה, שרק אחוז אחד עד 2% מהמעסיקים לא מאושרים. אין סיבה להקשות. אין סיבה שזה לא יהיה רק באחריות המשטרה. לא היתה פעם אחת שהיק"ר ערער על החלטת המשטרה, אם באישור ואם בסירוב. ההרגשה היא שיש למשטרה חשש מענף הקנאביס שצריך להפיג אותו. אני מזכירה שיש סמים הרבה יותר קשים בענף התרופות. אנחנו נשמח לארח אותם במפעלים כדי להפיג את החשש. אתם פוחדים מהשוק השחור? אם כבר, לא מהחוות והמפעלים. כדאי לשים את הדגש על זה.

בעניין אישור הרשימות, אם יש חריג ברשימת המועסקים, הם לא משחררים את כל הרשימה. באופן לא ברור הרשימה נתקעת ולא משחררים אותה בגלל מישהו אחד חריג. זה חייב להשתנות. בדיקה לפי תעודת זהות ולא שם תפתור הרבה מהבעיות.

בנוסף, הכנסת סעיף התייחסות שונה לעובדים שבאים במגע עם הצמח וכאלה שאינם. אין סיבה שעובדים כאלה יצטרכו אישור מיוחד מהמשטרה אז אם הבעיה בסעיף 25 לפקודת הסמים כדאי לשנות את החוק, זה מסורבל ומיותר.

בגלל שראיתי שמשרד הבריאות כן תומך בנושא של העסקת עובדים זרים, אשמח לתשובה, למה אי-אפשר במיידי לעשות את זה.

דבר אחרון, כדאי לשקול מחדש את הסמכות שניתנה למנב"ט בעת הקורונה שעבדה מצוין – יובל הזכיר את זה, זה אפשר לקלוט עובדים על סמך ראיונות פנימיים, בדיקת רקע מקיפה, כל מה שהמנב"טים מכירים מהניסיון שלהם. זה יוריד עומס מהמערכת, יאפשר העסקה מיידית עד שתתקבל תשובה מהמשטרה. גם זה ניתן לתיקון בחוק ולתת הוראת שעה עד שזה יקרה.

חשוב לי לציין לטובה את פעילות משרד הכלכלה בנושא, את ההתקדמות שעשה משרד הבריאות בחודש הזה, שנתנה לחברות מעט מרחב נשימה. יש עוד עבודה אז תודה גם לכם על הניסיון לפתור את הבעיה הכה קריטית של העובדים.

תודה. כהן אליעזר עופר, בבקשה.

שלום לכולם. אני יושב-ראש הפורום לחולי קנאביס רפואי. יש לנו בעיה בדרום, אין רופא אונקולוגי. הדיון שיהיה, אם ייתנו לעובד לעבוד או לא ייתנו לו, למה זה לוקח חודש. יש דבר פשוט שנקרא תעודת יושר. אתם ביק"ר הראש שלכם עם ההקרנות הלך יותר מדי קדימה. זה בסך הכול להכניס עובד למפעל, לקטיף או דברים כאלה. זה לא לעבוד בכור אטומי. זה בסך הכול חווה של קנאביס שיש מצלמות 24/7 והמשטרה יש לה המצלמות ישירות אצלן. זה לא בעיה. יש בעיה אחרת – המחיר מאוד יקר. הקנאביס הוא בשביל החולים בלבד. זה נמצא בפארמה, בתעשייה, בטואלטיקה, במזון. יש לי חבר: מה אתה עושה? אני טכנולוג. אנחנו עושים שיתוף פעולה עם חברת שטראוס. כל הקנאביס בשביל החולים- - -

תודה על הדברים. היה דיון לעניין החולים לפני שני דיונים.

אבל לא עושים שום דבר ואת דיברת עם יובל אתמול והוא דיבר עם זה והכול פה קומבינה. אנשים אונקולוגיים בסורוקה אין להם מענה. אראה לך פה סרטון על בחורה עם סרטן- - -

תודה רבה. אנחנו עושים את הדבר הזה למען המטופלים. צר לי שאתה לא מגיע לדיונים שעוסקים בעניין הזה. קיימנו דיון לעניין החולים.

אם אני צריך להוציא 3,000 שקל לקנאביס בחודש ועוד אלף שקל- - -

טוב, אני מבקשת להוציא. אני מתנצלת. לא מתנהלים ככה בוועדה.

את נבחרת ב-500 עם מיקי כהן.

תודה רבה לך. להתראות. תודה רבה לך. לא מתנהגים ככה בוועדה. תודה רבה לך על הדברים.

אל תיגע בי. אתם חזקים על החלשים.

אני מבקשת להעלות את יוגב שריד, חברת שיח.

תדאגו למטופלים, לא לחברות.

חשוב לי לומר – כל המטופלים מוזמנים. יש לנו מספר ארגונים שנמצאים ועוקבים אחרי הדיונים. מספר מטופלים שהגישו הערות לתיקונים בצורה רצינית, לאותן נקודות, אותם ארגונים של ילדים, של חולי אפילפסיה, של חולי אונקולוגיה, של חולי פיברומיאלגיה. קיבלנו את ההערות והטמענו אותן. הם נמצאים גם בהערות אצל היועצת המשפטית. לא אקבל דבר כזה שמשתלחים בוועדה שמנסה לתקן ולעשות את הדבר הנכון. הסיבה היחידה שאנו כאן זה המטופלים. מעל 100,000 שנמצאים במצוקה. לא מקובלת עליי הביקורת הזו. יש דיון ענייני. מדברים על המחירים, אפשר לדבר על המחירים באוויר. צריך להוריד את המחירים. איך מורידים אותם? על-ידי הורדת העלויות גם למפעלים. כשאנחנו נחתוך את הבירוקרטיה ואת הרגולציה הזו, נצליח להוזיל את עלות הייצור ב-40% עד 50%, אז נכון, זה לא יהיה מושלם. נכניס גם את העניין של קופות חולים, אבל אי-אפשר להתעלם מזה. צריך למצוא דרכים פרקטיות לבצע את זה. בבקשה.

שלום. תודה על הדיון וסליחה שלא הייתי זמין כל הזמן. אומר מילה וחצי על הנקודות החשובות. שמעתי על העובדים הזרים, וזה יותר מחובה לתת לנו היכולת להעסיק עובדים זרים. אפשר גם לבדוק אותם ולתתת פתרונות, שיהיו פוליגרפים כדי שיהיה הכי בטוח והכי חשוב. פתרונות של עובדים זרים לחקלאות תיתן לנו יציבות להחזיק את העובדים לאורך זמן, לספק תרופה טובה וזמינה יותר באופן קבוע.

שנית, נושא הרשימות. אנו חושבים שניתן וחשוב, כפי שיש בחברות אבטחה שהמנב"טים מאשרים ישירות דרך המשטרה, זו הדרך לעשות את זה. אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון, שאם אחרי זה תגידו לנו לבטל את העובד הזה, נפטר את העובד במידת הצורך. כאמור אי-אפשר לחכות לא שבועיים ולא חודש עד שנקבל את העובד, והיום יש הרבה יותר ואנחנו מחכים לפעמים הרבה יותר זמנים.

נקודה אחרונה, הנושא של עובדים ובעלי עניין. גם נושא בעלי העניין בחברות נוספות שיש לוקח הרבה זמן להשוות את התהליכים האלה. תודה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדברים. אנחנו נכין נוסח מחודש לאור כל ההערות שקיבלנו היום גם מהמשרדים. אתן לך את זכות הדיבור.

אומר אילו נקודות רשמנו בפנינו. קודם כל הנושא של המועד לאישור, שכרגע אנחנו מדברים על 30 ימים, אם צריך לקצר את הזמן, אם זה הזמן שצריך להיות. עלתה בקשה, אפשרות לקבל נימוק או סירוב. הבנו שיש אי-מענה. אם יש סירוב, האם אפשר לנמק אותו. השגה או ערעור, זה עלה גם מהחברות וגם מהמשטרה שאמרה שהיא לא רוצה להיות הגורם האחרון בלי אפשרות ערעור. האם צריך לפנות לגבי כל אחד שוב ושוב, לכמה זמן ניתן אישור עובד ולמה כל פעם מגישים מחדש את רשימת כל העובדים כשיש שינוי ברשיון. השאלה של עובדים זרים שאנחנו כל הזמן יצאנו מנקודת הנחה שיש איסור להעסיק ופתאום גילינו שאין מניעה אז לבחון ואם צריך, להוסיף הוראה מפורשת בעניין. עובד שעובר בין בעלי רישון, האם צריך לאשר אותו מחדש או יכול לעבור עם האישור שקיבל אצל המעסיק הקודם. חבר הכנסת שפע דיבר על דיווח לוועדה, מעקב לגבי מתן היתרים ואם יש עיכובים. השאלה מי פונה – האם הפנייה תהיה באמצעות טופס מקוון של המעסיק למשטרה, האם יהיה דרך אחראי בטיחות, האם דרך משרד ממשלתי – זה משהו שגם צריך לבדוק, והשאלה של מדרג של עובדים – האם כל העובדים באשר הם צריכים אישור או רק עובדים שנמצאים במגע ישיר עם אותו חומר. אלה הנקודות.

ננסה לגבש את המתווה. נפרסם אותו לכל המוזמנים, גם לכל מי שהיה היום בדיון, בימים הקרובים לקראת הדיון הבא כדי שנוכל לסגור את הפרק הזה. כאמור הדיון הבא יתקיים בשבוע הבא ביום שלישי מ-12:00. אנו מקווים שנצליח להגיע להסכמות ולהבנות, ולנעול את עניין פרק העובדים ואולי נספיק להתקדם לפרק נוסף. אבקש להוסיף כתוספת, אנחנו צריכים לתקן את סעיף 25 כפי שנאמר פה גם על-ידי יושב-ראש היק"ר יובל לנדשפט, נדרשים שם תיקונים בסעיף כדי שנוכל לאפשר את זה, להכניס בסוג של תוספת קטנה או בסוג של תקנות בתוספת, שניתנות לתיקון אם יהיו נהלים שונים בעתיד את העניין שכל מי שקיבל אישור לרשיון, בין אם זה מפעל או חקלאי, יהיה שם האדם שיוגדר שהיק"ר יעביר אותם פרטי קשר של האדם ליחידה במשטרה, כולל בתי מרקחת כמובן. אולי שווה אפילו לעשות סוג של נוסח, אולי התאחדות הרוקחות או מישהו שיהיה גורם מוסמך שם להעביר אותם אישורים של מי שרוצה כי אי-אפשר שכל הרוקחים ישלחו בקשות – צריך למצוא, כמו שיש לנו פה נגיד 30 חברות, יהיו 30 אנשים שיהיו מופנים. אי-אפשר להציף אותם במאות אנשים אז מישהו מוסדר שיעביר אותו נוהל כספת, שיהיה מוגדר בהנחיות, גם לאישור עניין עובדים זרים. אפשר אם המשרד לביטחון פנים ירצה להקשות לעניין עובדים זרים, שיבקשו אישור מהמשטרה המקומית לאי-עבר פלילי, זה דברים שהם מתקבלים בכל מדינה, גם באוסטרליה ובארצות הברית לא היתה בעיה להוציא אישורים להיעדר עבר פלילי. אם יש עובד זר, שיוכל להגיש אותו אישור, אם יהיה צורך, כך שיהיה ניתן להעסיק עובדים זרים. שאותו אישור, ברגע שעברו אותה בדיקת מסוכנות, יהיה תקף ללא פחות משנה, כפי שנאמר. לא כל חודשיים צריך לבדוק את כל החברה כולה, 200, 300 עובדים. בטח שזה מעמיס בצורה בלתי-רגילה על המשטרה. שיהיה תקף ללא פחות משנה, וכמובן שהנוהל יהיה העברת נוהל כספת לפי טבלאות. יועבר יחד עם העתק תעודת זהות למקרה הצורך אם יהיו תיקונים. בפנים, כאשר מחזירים את התשובה, שיהיה רשום, נגיד, נשלל מסוכנות, לא נשלל, או תהיה למשטרה אפשרות – המקרה מורכב, מבקשים ארכה של שבועיים לבדיקה נוספת, ואז תוספת לזמן שהוקצב להם, נגיד 14 יום, אם רואים שתוך כמה ימים, עוברים על הדברים האלה, נדרשת ארכה נוספת – הם שולחים תשובה: נדרשת ארכה נוספת, יקבלו אוטומטית נגיד ארכה נוספת של 14 יום, אבל לאחר 28 ימים, אם לא חזרה תשובה, ניתן יהיה להעסיק אותו עובד עד חזרת תשובה. אני מניחה שבמקרים של מסוכנות הדבר מהדהד בצורה מיידית, ולכן אותם מקרים שהם באמת מסוכנים, כשהם עובדים בחברה, ישר יאותתו ויחזירו תשובה שלילית. זה נכון לעכשיו.

שבוע הבא כאן ב-12:00 ניפגש. אני מקווה שנוכל לסגור את פרק העובדים. אם יהיה לנו זמן, וכל גורמי המקצוע יישמעו, נוכל לעבור לפרק נוסף. נעדכן, ברגע שנפרסם. גם הפרק הנוסף שיהיה נדון על-מנת שכל הגורמים יהיו מוכנים גם לפרק הנוסף. אני מקווה שנוכל לעשות את זה. הישיבה תיקבע לשלוש שעות, כך שנקדיש כשעה וחצי לסיום הפרק ועוד שעה וחצי לדיון מקדים בפרק החדש.

תודה רבה לכל הנוכחים, לכל מי שהגיע, לחברי הכנסת, גם חבר הכנסת יבגני סובה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.