פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
11/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022), שעה 10:00

הצעת תקנות לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) תיקון מס 2 תשפ"ב 2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק

מופיד מרעי
מוסי רז

ספיר איפרגן - אגף התקציבים, משרד האוצר

קרינה רובינשטיין - מנהלת פיתוח עסקי, זירת הזנק, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

רוני רחל אמיר - עו"ד, יועצת משפטית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

ג'ולי קייט - מייסדת ושותפה, פורום לקידום הנגב

חנה אלדן - סמנכ"ל וראש זירת הזנק, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

צפריר נוימן - עו"ד, היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

רוביק דנילוביץ - ראש עיריית באר שבע

לינור קרן

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצעת תקנות לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) תיקון מס 2 תשפ"ב 2021

בוקר טוב. היום יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ב, , ה-11 בינואר 2022. יש לנו יום עמוס בוועדה, ארבעה דיונים, כאשר הדיון הראשון הוא תקנות לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) תיקון מס 2, התשפ"ב-2021.

אני חייב לומר שמדובר ביוזמה מאוד מאוד חשובה ומבורכת של שר האוצר ליברמן ושרת המדע אורית פרקש הכהן, כדי באמת לפתח את הנגב, לפתוח אפשרויות נוספות, לתת לקטר ההיי-טק שלנו עוד בוסט ובעיקר בפריפריה. במקרה הזה מדובר בבאר שבע, בנגב. כמובן שזה צעד מבורך. אנחנו נשמע את חברי הכנסת ואחר כך נשמע את הממשלה וגם את נציגי הציבור שנמצאים כאן. אני חושב שיש גם אנשים ב-זום. ראש עיריית באר שבע אמור להיות ב-זום וגם אותו נשמע. אני מאוד מקווה שנוכל לאשר את ההצעה היום.

ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני קודם כל רוצה לציין שגם בתקופה הזאת שהיא תקופה מורכבת, אנחנו שומרים על שגרת העבודה בוועדה דבר שבעיניי זה מאוד חשוב והם מהווה מסר חשוב לאזרחים.

אני חושב שמחר נסגר להערות הציבור חוק ממשלתי שנותן לראשונה מימון ימי בידוד לציבור העצמאים. אני מברך על ששינוי שהוא צעד חשוב מאוד עליו נלחמנו הרבה מאוד זמן אבל אני חושב שבתקופה הזאת, אולי בחודשיים הקרובים, גם לאור קיצור תקופת הבידוד למחוסנים וגם כנראה קיצור תקופת ההחלמה כפי שמסתמן, לדעתי אנחנו צריכים להיות יותר גמישים ויותר נדיבים ולתת פיצוי מלא על ימי בידוד למחוסנים, גם לעצמאים וגם לשכירים. אם אני מדבר על עצמאים – לתת פיצוי לא לפי איזושהי נוסחה מורכבת ולא תמיד ברורה אלא לפי הכנסה חייבת בפועל. אני חושב שזה מסר מאוד חשוב לציבור, להערכתי זה גם לא הרבה מאוד כסף וחשוב מאוד לעשות את זה. תודה.

בוקר טוב לכולם. ולדימיר, אני מצטרף לדבריך. זה דבר חשוב לתת את ה-100 אחוזים. אם אלה יהיו 100 האחוזים, כמובן שזה יהיה דבר טוב ומבורך.

אני רוצה להזכיר לכולם את חיים מזרחי. בשבוע שעבר הבחור הזה הוכה בידי הבלשים של משטרת ישראל. אני מזכיר את זה גם היום כי עדיין, לאחר שיחה עם חיים מזרחי שראינו אותו בראיונות, הוא לא מצליח לצאת מהטראומה הקשה שהוא עבר בעקבות האלימות המשטרתית. תפסו אותו בלשים שאני קורא להם חבורת עבריינים ואין מילה אחרת להגדיר אותם בהתנהגות שלהם כפי שראינו בסרטונים. ראינו איך הם לוקחים אדם שבסך הכול בא להעיר להם על מכה שנתנו ברכב, עשה את זה בצורה מכובדת, לא עשה את זה בברוטליות, לא עשה את זה אפילו בטיפת כוחנות. הם יצאו מהרכב מספר עבריינים שקראו לעצמם בלשים, שהם מהבולשת של המשטרה, והיכו אותו עד זוב דם. הוא נצרך להתפנות מספר פעמים לבית החולים.

אני לא שומע אפילו מילת גינוי מהשר לביטחון פנים עמר בר לב. אני חושב שזאת בושה וחרפה ששר לביטחון פנים לא ידע לגנות מקרה כזה. אני חושב שמנהיגות נמדדת לא רק בדברים הטובים כשבאים ומפרגנים אלא גם בדברים שאינם טובים. מח"ש עכשיו חוקר עוד התנהגות של אותם שוטרים באירוע אחר. אם זה משהו מגמתי נגד ציבור החרדי, בואו נדע שזה נגד הציבור החרדי ואז אנחנו לא נוותר ונילחם וכשצריך להילחם, אנחנו יודעים להילחם. אנחנו יודעים לצאת לרחובות ואנחנו יודעים לעשות הכול ולהפגין כמו שצריך לעשות. פעם אמרתי שבמשטרה יש עשבים שוטים כמו בכל מקום וצריך לנקות אותם. הבעיה היא שהשוטים האלה מתרבים ואני לא רואה שהמשטרה הולכת ומנקה ואתם. לראות את אותם בלשים שקפצו על אותו בחור, זה לא בחור שהיית אומר שאולי הוא עשה בלגן. רואים בחור נורמטיבי. הם לא יכולים להגיד עליו שהוא מישהו שתפסו אותו מתפרע בהפגנות של מאה שערים. הוא לא נראה כמוהם. גם שם, גם אם בן אדם מתפרע, תפקידה של המשטרה לתפוס אותו, לשנים אלתו בניידת ולקחת אותו. במקרה הזה לקחו את האדם הזה, אזקו אותו בידיים, ברגליים, היכו אותו עד זוב דם ותראו את הסרטונים. פשוט להזדעזע. אין לי מילה אחרת לומר עליהם, על אותם בלשים, אלא שהם היו כמאפיה וכעבריינים. לצערי העבריינים האלה רק מתרבים בתוך המשטרה וחבל שזה כך.

אני קורא לשר לביטחון הפנים. הגיע הזמן שתרים את קולך ותגיד שאתה לא רוצה את העשבים השוטים האלה כי בסוף יהיו לך יותר שוטים מאשר שוטרים ולא טוב שזה מה שיהיה. יש המון שוטרים שעושים עבודה טוב במשטרה ובסופו של דבר אותם לא נשמע. אבל כשאנחנו רואים חבורת עבריינים שעושים את הפיגוע הזה למשטרה, זה פיגוע שעושים למשטרה, לוקחים ציבור ולא פעם ראשונה שמכים אותו עד זוב דם - אני חושב שזאת בושה וחרפה, תעודת עניות למשטרת ישראל ולאותם שרים שלא הרימו קול והאדם עדיין שוכב בביתו חולה, פגוע, פצוע פיזית וגם נפשית.

מלים כדורבנות. אני חושב שכולנו צריכים לגנות כל פעולה אלימה ובמיוחד מצד השוטרים. לשוטר יש הרבה מאוד סמכויות והוא צריך להפעיל את הכוח שלו על פי הסמכויות שלו. אחד הערכים החשובים ביותר שמלמדים – גם בצה"ל וגם במשטרה - זה נושא של ריסון הכוח ושימוש בכוח רק כדי לבצע את המשימה. אני לא מכיר את העובדות של המקרה. אני יודע שמח"ש חוקרים את זה וככל שמח"ש יגיעו למסקנה שמדובר כאן בפעילות מופרזת ושימוש מופרז בכוח, אין שום ספק שהשוטרים האלה צריכים לשאת באחריות לפי כל דין.

מי מטעם הממשלה מציג את התקנות?

אפשר מילה לפני כן?

כן.

אני מצטרף לדברים שנאמרו לגבי האלימות ונגד האלימות. מילה אחת על הקורונה ואחר כך אני רוצה להתייחס לתקנות, לפני שהרשות לחדשנות תתייחס.

לא. קודם כל יציגו ואחר כך תתייחס. הנוהל הוא שקודם הממשלה מציגה כדי שנבין על מה אנחנו מדברים.

בנושא הקורונה, אני חושב שכולנו מחויבים – גם אנשי הציבור – לשאת באחריות במגוון התחומים, גם בזהירות, גם בחיסונים, כי בסופו של דבר הווריאנט הזה מעסיק את כולנו, תוקף את כולנו וכולנו צריכים להיות מחויבים לבלום את הווריאנט. אני חושב שחשוב מאוד שכולנו ניכנס לנושא.

אני רוצה לברך את שרת המדע ואת שר האוצר על המהלכים שהם מובילים - ותכף נשמע עליהם – בנושא החדשנות בעיקר בפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית, גליל, נגב והמגזר הערבי בכלל, המגזר הדרוזי בפרט. אנחנו בתוך תהליכים. אכן רשות החדשנות תציג את הדברים אבל מגיעה מילה טובה למי שמובילים את התהליך. תודה.

מי מציג לנו את התקנות?

בוקר טוב. אני מרשות החדשנות. נעים מאוד להיות כאן. אנחנו באנו לדבר על מיזם שנקרא תכנית באר שבע. המטרה של המיזם הזה היא למעשה לקדם את ההיי-טק באזור הנגב וההתייחסות שלנו. בעבודה שעשינו על מטרופולינים, השפעה של מטרופולינים על אזורים בארץ, באר שבע היא המטרופולין של הנגב ולכן אנחנו חושבים שדרכה יהיה אפשר לחזק את כל האקו-סיסטם של ההיי-טק באזור הדרום. זאת המטרה העיקרית של התכנית הזאת.

התכנית מדברת על גורם מתכלל שייבחר כדי לחזק את האקו סיסטם ולעשות פעילויות שקשורות.

היום האקו סיסטם קיים.

כן. הכוונה היא לחזק אותו ולגרום לו לעבוד ביחד.

זה שיתוף פעולה של העירייה, של האוניברסיטה ושל הממשלה. נכון?

כן.

אנחנו מדברים על אותו רובע או על רובע אחר שייפתח?

לא. אנחנו מדברים על בכלל באר שבע ובאר שבע רבתי.

לא מדברים על איזשהו אזור גיאוגרפי ספציפי בבאר שבע אלא על כל העיר.

נכון. מדברים על באר שבע כגורם משמעותי באזור הדרום, שיש לו השפעה על כל האקו סיסטם.

מה אותו גורם מתכלל אמור לעשות?

הגורם המתכלל אמור לקחת גם פעילויות שכבר קורות בבאר שבע וגם לגרום לכך שיבואו למשל עוד חברות היי-טק לדרום ואפשר יהיה לקחת את הסטודנטים שלומדים שם ולהכניס אותם למקומות עבודה.

איזה כלים יש לגורם הזה כדי לעשות את הפעולות האלה שאת מתארת?

הגורם הזה ייעזר בכל הכלים שאפשר יהיה להיעזר בהם.

אבל יש לו תקציב?

כן. יש לו תקציב. התכנית היא 25 מיליון שקלים לארבע שנים.

זה גורם פרטי? יהיה מכרז?

הגורם הזה עסקי. הגורם ייבחר בהליך תחרותי שבעצם יביא גם מימון משלים שלו לצורך העניין.

זה סוג של מצ'ינג לכסף ממשלתי?

כן.

אתם תדרשו את זה במכרז? איך זה יעבוד?

כן.

מה יהיה המצ'ינג?

5 מיליון שקלים.

והממשלה שמה 25 מיליון שקלים לארבע שנים.

זה הרף המינימלי.

המדינה שמה 25 מיליון וכנגד זה אתם רוצים 5 מיליון?

5 מיליון זה המינימום.

זה יהיה אחד הפרמטרים?

כן, ככל שישימו יותר כסף.

הייתה כבר תכנית דומה בבאר שבע.

לא שידוע לי.

המדינה כן הכריזה על באר שבע כעיר ההיי-טק וסייבר.

נכון. יש המון פעילויות של סייבר. לדוגמה, יש פעילויות טובות גם בתחומים אחרים. אנחנו חושבים שאם אפשר יהיה לקחת את כל הפעילויות האלה שכבר התחילו לקרות, לחזק אותן ולהביא גורמים נוספים שיחזקו אותן ולעודד את היזמות שם. היום באר שבע, מספר הסטרט-אפים הוא אולי אחוז מכל הסטרט-אפים בארץ ואנחנו רוצים לתגבר את זה. אנחנו חושבים שיש שם הון אנושי טוב שיוצא מאוניברסיטת בן גוריון וממכללות נוספות ואין לו אימפקט על מה שקורה בעיר. אין מספיק חברות שנמצאות שם, אין מספיק חברות סטרט-אפ שנמצאות שם.

איך הולכים לעודד את החברות האלה לעבור לשם?: אני מבין שאחד היעדים הוא להביא חברות היי-טק בין-לאומיות לתוך העיר.

גם. נכון.

איזה כלים אתם נותנים לאותו גורם מתכלל כדי שיוכל באמת לעודד כניסה.

בסופו של דבר הוא יצטרך לעשות הרבה מאוד פעילויות כדי גם ליצור איזשהו טלנט.

הרבה מאוד פעילויות, אני לא מבין את המשפט הזה. אני רוצה טיפה יותר פירוט.

אני אתן דוגמאות. למשל ליצור טלנט פול מתוך באר שבע שאפשר יהיה להבטיח לחברות האלה שיהיו להן עובדים עתידיים שם שאפשר לגייס אותם. חברות לא באות סתם. לתת להן את כל מה שהן צריכות.

זה מעין ארגון גג?

כן. גורם שהוא גורם על.

אחרי כן הוא יהי המודל לחיקוי? לדוגמה להציג אותו לצפון.

יש כבר תכנית כזאת שרצה בחיפה.

יש לכם מדדים להצלחת אותה תכנית שרצה בחיפה?

זה רק התחיל ובאמצע הייתה קורונה.

השאלה אם יש מדדים ליעדים שהם צריכים להגיע אליהם.

כן. בטח. אנחנו רוצים לראות שיותר חברות קמות, סטרט-אפים.

שמתם לעצמכם יעד לפיו בעוד חמש שנים אתם רוצים לראות עוד חברה אחת או עוד עשר חברות. מה היעדים שלכם?

יש יעדים. אני לא אכנס כאן לפירוט, ברשותכם, אבל יש לנו.

דווקא חשוב לנו לשמוע את הפירוט.

יש יעדים שחשבנו עליהם. דרך אגב, סיום הפעילות לא אומר שבסיום 4 שנים יפסיקו לעשות שם דברים. הכוונה היא שזה ייצר מומנטום מספיק חזק כדי שאחר כך היה אפשר לתגבר את זה.

מה שעשיתם בחיפה, שמתם לעצמכם מדדים ויעדים.

נכון.

עמדתם בהם? לא עמדתם בהם?

זה רק התחיל.

מתי זה התחיל?

תכנית חיפה התחילה לעבוד בתחילת 2020. הייתה שנת קורונה, שנה מאתגרת שהיה מאוד קשה לנוע בה. לכן עכשיו אפשר להתחיל לראות התחלה של דברים. זה עדיין לא מספיק כדי למדוד.

אנחנו בוועדת כספים רגילים לשמוע עובדות קצת יותר מוצקות. מספרים, יעדים. את מדברת מאוד מאוד בכללי. אנחנו תומכים במהלך. זה מהלך מאוד מאוד חשוב אבל אנחנו חייבים גם לוודא שהתהליך הזה והמהלך הזה שאתם עושים, יש לו באמת היתכנות לביצוע ובסופו של דבר בעוד ארבע-חמש שנים אנחנו נראה את באר שבע פורחת, כמות הסטרט-אפים עולה, חברות נכנסות, הסטודנטים של האוניברסיטה והמכללות נשארים בעיר. את כל זה כולנו רוצים לראות אלא אנחנו מנסים לבדוק ולשאול את השאלות כדי לוודא שמה שאתם עושים זה באמת יביא בסוף את התוצאה.

פתחתם תכנית דומה בחיפה בשנת 2020, שמתם לעצמכם. ברור שהייתה קורונה אבל השאלה היא עד כמה אתם רחוקים מהיעדים האלה ששמתם לעצמכם. מי זכה בתכנית הזאת בחיפה?

אתה רוצה שאני אפרט מי זכה?

כן. תני לנו קצת פרטים.

מי שזכה בתכנית באר שבע, שוב, בהליך תחרותי שעשינו, זכתה קבוצה שמורכבת ממלנוקס היום אן-וידאה ומט"י חיפה, שזה מרכז ליזמות חיפה. למעשה הגורם הזה, בסוף גם בשיתוף עם עיריית חיפה, מקדם את כל הפעילויות האלה. התחילו לפעול ב-2020.

ועברו שנתיים, ומה קרה?

קורים הרבה מאוד דברים. ראשית, יש הרבה יותר חברות מקומיות שקמו כתוצאה מהפעילות.

כמה זה הרבה יותר חברות? אני מאוד רוצה לאשר את זה, זה מאוד מאוד חשוב אבל לא יכול להיות שמגיעה לכאן הממשלה ואת מדברת אתי בסיסמאות. אני לא מכיר סיסמאות. אני רוצה נתונים.

אדוני היושב ראש, אני אשמח להסב את תשומת לבכם לכך שב=-זום נמצאת חנה אלדן, סמנכ"לית ברשות החדשנות שתשמח להשיב.

מצוין. תעלו אותה ונשמע.

תודה. בוקר טוב. אני סמנכ"לית ברשות החדשנות ואני אחראית על זירת הזנק שמפעילה את תכניות ההנבטה של אקו סיסטם.

אני אתייחס קודם לגבי חיפה. התכנית בחיפה נמצאת בערך בשליש ראשון של הדרך. הדברים שנעשו בצורה מאוד מיוחדת. בנינו מרכז יחד עם חברת אימוביליה הזכיין בנה, שמהווה גורם משיכה לחברות סטרט-אפ לחיפה. יש מעל 40 חברות שבשנה האחרונה או בחצי השנה האחרונה, מאז המרכז הזה פועל, התחילו לפעול בחיפה. הם בנו מרכז שמאפשר לשבת ל-20 חברות ועשו עשרות אירועים. הפעילו שבעה מחזורי מאיצים בתחומים שונים יחד עם גורמים רלוונטיים בחיפה. רק לפני כמה שבועות השיקו יחד עם JVP תכנית למאיץ בתחום בריאות דיגיטלי אבל היו כבר מאיצים בתחומים שונים שהופנו לפעילות הזאת. מביאה סטרט-אפים להתיישב בעיר התחתית בחיפה וגם סטרט-אפים חדשים שנוצרים. הם הקימו שיתוף פעולה עם רמב"ם עבור הנבטת חברות מבוססות על ידע של רמב"ם בחיפה, שישבו בתוך המתחם של המיזם הזה. זאת אומרת, אני נותנת דוגמאות של פעילויות שקרו בתקופה הקצרה הזאת. אנחנו רואים כאן עלייה משמעותית של חברות. כמובן זה עדיין מוקדם לומר אבל בסוף התכנית נוכל להעריך הרבה יותר טוב את ההשפעה הכללית.

נעשו גם פעילויות רבות בתחום של יזמות ערבית יחד עם קרן ... שיושבת גם באזור הנמל וכמובן במעורבות של רשות החדשנות. כל הפעילויות, אנחנו מעורבים בהן.

שאלה לגבי חיפה. כמה כסף הושקע בחיפה והאם זה היה באותם תנאים כמו של המצ'ינג שאנחנו רואים בבאר שבע?

בחיפה, הזכיין שזכה, הביא מצ'ינג של 15 מיליון שקלים מול ה-25 מיליון של המדינה. פלוס תקציב נוסף שהיה של JVP ועמותת יזמות 2020 שהתחייבו לשים כספים בתוך המיזמים החדשים שיקומו בעיר חיפה. אנחנו מצפים מובן למשהו דומה בבאר שבע.

סך הכול כמה עובדים התווספו במקומות החדשים שנפתחו ומאיזה אזורים הם? יותר נכון, מאיזה מקומות בצפון?

אלה חברות הזנק. 40 חברות הזנק, יכול להיות שהן מעסיקות 100, 150 עובדים. אני לא יודעת לענות במדויק כי אלה החברות צעירות. הן צריכות להתפתח. אבל עצם זה שהחברות קמות בתוך העיר התחתית בחיפה והן מגייסות עובדים מחיפה, כולל עובדים ערבים – יש שתי חברות של יזמים ערביים – כולל פעילות מול אוכלוסייה חרדית בחיפה, זאת בדיוק המהות של גורם מתכלל. תפקידו ליצור תנאים כדי שיקומו חברות. אנחנו מאמינים, במיוחד בבאר שבע שמוקפת תעשייה רבה, אנחנו מאמינים שסטרט-אפים כאלה שיקומו בתוך העיר באר שבע יוכלו להתפתח לגורמי תעשייה משמעותיים בעיר ובנגב.

יש לכם יעדים?

כן. היעדים בין השאר נקבעים על ידי הזכיין. כשאנחנו מקבלים הצעות, אחד הפרמטרים לבחירת ההצעה הזוכה, אלה היעדים שהם שמים בתכנית. היעדים שאנחנו הגדרנו הם הגדלת כמות הסטרט-אפים, הגדלת כמות המועסקים, הגדלת מיזמים של יזמים בדואים ותעסוקה של יזמים בדואים וכך הלאה.

אני מבקש לדעת למה בחרתם דווקא את חיפה. למה לא הלכתם לצורך העניין לנצרת, נוף הגליל, כי אם אנחנו רוצים לחזק את המקומות, רוצים לחזק את המקומות החלשים יותר.

לגבי חיפה, זה היה חלק מהחלטת ממשלה דאז ולכן פעלנו מתוך אותה החלטת ממשלה. גם חיפה וגם באר שבע מצטיינות בכך שאלה הן ערים מטרופוליניות. כלומר, ההשפעה של הפעילות היא לא רק על העיר חיפה או על העיר באר שבע אלא היא השפעה על כל הנגב ועל כל הגליל. גם בחיפה אנחנו רואים מעורבות של כל המיזמים שיש לנו גם בגליל ולא רק בחיפה. למשל, חממת NGT בנצרת, שזאת חממה שפועלת מוטעם רשות החדשנות, משתפת פעולה יחד עם המיזם בחיפה על מנת להקים חברות עם יזמים מעורבים.

אנחנו מברכים גם על באר שבע וגם על חיפה, במיוחד על באר שבע, ואנחנו יודעים שהם יודעים לעבוד. יחד עם זאת אנחנו רוצים להגיע, כמו שאמרת, למגזרים נוספים, ודיברת על המגזר הערבי, דיברת על החברה הערבית ועל החברה החרדית וזה בסדר גמור וצריך להגיע אליהם. אגב, בחיפה, זאת בעיה יותר גדולה מאשר בבאר שבע. אני במקור מהצפון ועד היום אנחנו רואים את ההגעה בשעות הבוקר, עד כמה קשה להגיע. אני אומר אולי אנחנו צריכים דווקא לתת איזשהו מענה למשל בצפון, יותר בפריפריה. יכול להיות קריית שמונה, יכול להיות צפת או אם את רוצה מקום יותר מרכזי, אולי נוף הגליל. אני חושב שעם מה שנתתם בחיפה, צריך לתת גם בצפון, לתת מענה במקומות אחרים כי אם זה יצליח בחיפה, אני מאמין שאפשר להצליח גם במקומות אחרים ודווקא לקחת את המקומות החלשים יותר ולעזור להם. בנוף הגליל היו צריך תעסוקה מגיעים לשם מאות משפחות מהמגזר החרדי ואם באמת רוצים לעזור ולהכניס למעגל העבודה את המגזר החרדי, אפשר להגיע לשם ולפעול. יש שם ראש עיר עם לב פתוח ונפש חפצה שרוצה ומוכן לקבל ולתת הטבות מפליגות לכל מי שרק יבקש ממנו, על מנת להביא לשם עוד תעסוקה. אם אתה פועל בנוף הגליל, יש לך מסביב את הכפרים והיישובים הלא יהודים. לכן אני חושב שצריך לתת את המענה גם למקומות האלה.

אני לגמרי מסכימה אתך ואני פועלת הרבה מאוד בפריפריה בכלל. לרשות החדשנות יש לא מעט כלים. יותר משליש של התקציב שלנו אנחנו משקיעים בפריפריה. דרך אגב, הרבה מזה באשכול פריפריאלי 1 עד 4. הרוב המכריע. אנחנו פועלים הרבה בכל מקום בכלים שמתאימים. בקריית שמונה אנחנו מעורבים יחד עם משרד הכלכלה בבניית אקו סיסטם והקמנו שם חממה. בנצרת יש לנו חממת NGT, כמו שאמרתי. אנחנו יוצאים עכשיו בתכנית לקידום אוכלוסייה ערבית, כך שאני מניחה שיקומו שם עוד דברים. יש לנו חמש חממות בצפון כולל גם באזורים של גליל, כך שיש לנו הרבה פעילות שמקדמת יזמות וחדשנות בפריפריה. התכנית האחרונה שיצאנו איתה הייתה יזמות פריפריה ובחרנו שלושה מפעילים כאשר אחד מהם יושב בכרמיאל ומטפל בכל האזורים של אינדסטרי פור זירו, גם מעורב עם אזורי התעשייה באזור. השני יושב ברהט, גם לקידום בדואים באזור.

תודה רבה. יש לנו את ראש עיריית באר שבע?

רגע. אני מבקש ממך שכאשר את לוקחת בעדיפויות, אולי היום בתקופה הזאת זה קצת מוזר לבקש את זה אבל אני אבקש בכל זאת. אתם לוקחים לקדם את החברה הערבית, שזה חשוב ואנחנו יודעים מה האבטלה שם ואכן צריך לעזור ולסייע. בכרמיאל יש גם אוכלוסייה חרדית, גם בצפת, גם בנוף הגליל, גם בטבריה. תמצאו גם את הפתרונות לנושא הזה של המגזר החרדי שיש לו את הצרכים המיוחדים. אפשר לעשות והם מהווים כוח עבודה טוב. אנחנו יודעים שהיום גם נשים עובדות בהיי-טק, ואגב, בהערת ביניים, המשכורות שלהן לא מגיעות למשכורות שאחרות מגיעות אליהן וזה חבל. אם תקימו עוד מקומות כאלה שייתנו מענה למגזר החרדי, זה יהיה טוב.

בדרום יש את דימונה, יש את ירוחם וגם שם צריך לתת מענה בנוסף לבאר שבע. באר שבע זה דבר טוב מאוד והוא עושה דברים טובים אבל בנוסף לכך צריך לחזק את דימונה ואת ירוחם. יש מספיק מקומות לעשות שם ותאמינו לי שיש מספיק ידיים עובדות שיעבדו במקום הזה. זה חשוב מאוד.

זאת הערה חשובה. נכון שבסוף אנחנו רוצים לדבר על מגזרים כי אנחנו גם מייצגים מגזרים. אני מייצג את הדרוזים וכל אחד מייצג את המגזר שלו. בנושא חדשנות ומחקרים, הכול צריך להיות אזורי. כשאנחנו אומרים שהולכים עכשיו לגליל, שם אנחנו צריכים לתת מענה לכל האוכלוסיות, גם לאוכלוסייה החרדית, גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה הדרוזית, תלוי במיקום. יש מספיק מקומות, החל מקריית שמונה דרך תפן, דרך נוף הגליל, נרד דרומה לרהט ולדימונה. מה שחשוב כאן זאת הראייה שאת הפריפריה צריך לקדם בנושא חדשנות וטכנולוגיה ומחקר ופיתוח. ברגע שזאת האסטרטגיה, לשם כולם צריכים לכוון כדי שכולם יצאו נשכרים מזה.

אני רוצה לבקש את ראש עירית באר שבע שנמצא ב-זום להתייחס לתקנות האלה.

שלום אדוני היושב ראש, תודה רבה על ההזדמנות לך, לחברות ולחברי הכנסת, חברות וחברי הוועדה ולכל מי שנוכח בדיון הזה.

הדיון הזה הוא כל כך חשוב. הוא היסטורי ואני מוכרח לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה כי כל כך ציפינו. ברשותך אדוני היושב ראש, אני רוצה לעשות סדר. זה לא שייך לבאר שבע. זה שייך למדינת ישראל. זה שייך לכל תושבות ותושבי הנגב.

המדינה באה לכאן עם אמירה מאוד ברורה. אגב, גם מאוד חשובה, שהיי-טק, סטרט-אפיסטיות וסטרט-אפיסטים זה לא רק בגוש דן. בהתחשב בעובדה שבאר שבע היום היא יצרנית המהנדסות והמהנדסים הכי גדולה במדינת ישראל והגיע הזמן שהמדינה תנצל את המשאב הנהדר הזה.

ברשות אדוני היושב ראש אני רוצה לעשות סדר. אנחנו מדברים היום על רובע החדשנות שהקימה מדינת ישראל בהחלטת ממשלה להקים את רובע החדשות הראשון בישראל דווקא בעיר באר שבע, ויש חשיבה עמוקה מאחורי ההחלטה הזאת. זה לחבר את כל העוגנים שמדינת ישראל הקימה בבאר שבע וברדיוס מאוד קטן לייצר איזה מכפיל כוח, כי מה היה עד היום? אוניברסיטת בן גוריון הייתה עובדת בתוך עצמה, מתכנסת פנימה, והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה התכנס פנימה, פארק ההיי-טק והחברות הטכנולוגיה התכנסו פנימה, מערך הסייבר הלאומי התכנס פנימה, קריית התקשוב התכנסה פנימה, ומה החלטנו? שהעיר, יחד עם המדינה על כל משרדי הממשלה, בתוך רובע החדשנות, יחד עם סורוקה, האוניברסיטה, התקשוב והסייבר ידברו ביחד והם יהפכו להיות עוגן בין-לאומי.

קבענו שלושה נושאים. אגב, המדינה החליטה יחד אתנו - זה הכול שיתוף פעולה, זה לא אני אלא זה אנחנו ביחד - לעסוק בסוגיית ה-דזרט-טק, בחדשנות רפואית ובאבטחת סייבר, בדברים בהם אנחנו חזקים, בדברים שכבר נמצאים בבאר שבע. האוניברסיטה היום מכפילה את עצמה. אתם תוכלו לראות שהיום מועסקים כ-3,000 מהנדסות ומהנדסים בכמעט 90-80 חברות בפארק ההיי-טק שלנו. בעזרת השם נחנוך את הבניין הרביעי בשבוע הבא יחד עם צה"ל.

יש כאן בשורה אדירה כי גם יש חברה של מהנדסות ומהנדסים בדואים וגם יש הרבה מאוד מהנדסות ומהנדסים מירוחם, מהנדסות ומהנדסים. מרוחם מדימונה, ממצפה, מאופקים, מנתיבות. זאת אומרת שכל סוגיית רובע החדשנות נועד לתת מענה וביטוי לאותן צעירות וצעירים, מהנדסות ומהנדסים, סטרט-אפיסטיות וסטרט-אפיסטים. במקום לברוח מהנגב לגוש דן, להישאר בנגב. זה לא שייך לבאר שבע. המדינה הזו של המדינה סוף סוף ליצור את האקו סיסטם הזה ולחזק אותו, שיהיו יותר סטרט-אפיסטים, להפוך לייחודיים בנושא שלא קיים בארץ. אני חושב שזאת אמירה מחולל שינוי. זו החלטה שהופכת את הנגב למרכז בין-לאומי.

אני רוצה להודות קודם כל למשרד האוצר ולשר האוצר כי צריך כאן להאמין בתכנית הזאת ולתת כסף. אני רוצה להודות לשרת המדע, למשרד המדע, לרשות החדשנות שמלווה אותנו, למשרד ראש הממשלה, ואגב, עוד הרבה משרדי ממשלה שחשוב לי להוקיר תודה לכולם. אני מוכרח לומר לכם שזה לא קשור כאן לא לקואליציה ולא לאופוזיציה, זה מה נכון למדינת ישראל וסוף סוף מדינת ישראל באה ואומרת חבר'ה, יש לנו בנגב הון אנושי נפלא, אנחנו מעבירים את יחידות העילית של צה"ל, קריית המודיעין, קריית התקשוב. יש פארק היי-טק, יש אוניברסיטה שמכפילה את עצמה בקמפוס הצפוני ובואו נהפוך את המקום הזה לאזור בין-לאומי שיהיה לו ייחוס משלו והוא ידבר ויתכתב לא רק פנימה עם האזור אלא הוא יהיה לתפארת לאומית וגם יבקיע חומות וייצור לנו כל מיני סטרט-אפים וכל מיני חידושים ברמה בין-לאומית. זאת החשיבות של הפרויקט הזה, החשיבות של התכנית הזאת.

אני בסך הכול רוצה לומר לכם תודה לכולכם כי באמת, באמת, באמת חיכינו לזה כל כך הרבה זמן.

תודה רבה אדוני ראש העיר.

רוביק, תודה רבה לך ותדע לך שכולנו בעד.

נמצאת כאן ג'ולי קייא, מייסדת שותפה של פורום לקידום הנגב. בבקשה.

תודה על הזכות להיות כאן. כמי שגדלה והתחנכה בבאר שבע ואוהבת את העיר הזאת בכל לבי וכמי שפועלת באפיקים רבים כדי לקדם את הנגב בכלל, אני מודה ומתרגשת. אני מאוד מצטרפת לכל ההתרגשות שיש כאן כי אתם לא מבינים עד כמה חשובה לנו התחושה הזאת שאנחנו על המפה.

אני מודה לשר האוצר מר אביגדור ליברמן ולשרת המדע אורית פרקש הכהן על ההבנה הזאת שלחזק את העיר, לחזק את באר שבע, לחזק את הנגב בכלל, זה לא מעשה חסד אלא זאת החלטה אסטרטגית שבסופו של דבר מקדמת את המדינה כולה. זאת החלטה אסטרטגית חשובה כי לחזק עיר שיש בה כבר את כל התשתיות והיא מוכנה להגיע למקום של להיות מטרופולין בין-לאומי כפי שדובר כאן קודם - זה באמת משהו שיכול לשים אותה במקום שכל הארץ תישא עיניים לעיר הזאת.

יש לי גאווה רבה מאוד להיות בנגב ואני גאה מאוד בעיר באר שבע כי זאת עיר שמתפתחת בקצב אדיר ולצד זה היא שומרת על צביונה המיוחד, על הקשר המיוחד שלה ועל ההון האנושי שלה. לצד זה אני מאוד מודאגת כשאני שומעת שיש קצינים שלא רוצים לגור בעיר מתוך חששות ומציבים אולטימטומים כי הם לא מוכנים לכל המעבר הזה של קריית התקשור וקריית המודיעין. זה קורה כי הם לא מכירים את העיר הזאת ואת הקסם שלה. סטודנטים, חבריי היקרים, הילדים שלי עוד כמה רגעים יגיעו למקום הזה והם ילמדו באוניברסיטה ואנשים מוכשרים שאני רואה אותם מסיימים את הלימודים ולא מוצאים את המקום שלהם ולא מוצאים לעצמם הזדמנויות ואז הם עוזבים לתל אביב. זה מסלול מאוד ברור. כשבסופו של דבר חברות ההיי-טק שמגיעות לכאן רוצות לגייס עובדים, אין להן עובדים ואין להם עובדות. זה מעגל סגור שחייבים לשבור אותו.

באר שבע מכונה עיר ההזדמנויות ואני חושבת שכדי להמשיך להיות עיר ההזדמנויות, היא צריכה לקבל הזדמנות. היא צריכה שיהיו בה לא 60-40 חברות היי-טק אלא 200 חברות היי-טק, שהמשקיעים מחוץ לארץ ירצו להשקיע בה כסף, שהעיר הזאת באמת תהיה על המפה.

אני אסיים בדבר אחד שבעיניי הוא מאוד חשוב. ההחלטה הזו שיש לנו כאן הזדמנות לקבל – ובאמת אני מודה על העיסוק בנושא - זאת לא רק החלטה אסטרטגית וכלכלית חשובה אלא זאת החלטה ערכית וזאת החלטה ציונית כי פיתוח הנגב ופיתוח של בירת הנגב, בסופו של דבר זה הגשמת החזון הגדול של בן גוריון וזה הגשמת החלום הקטן שלי כתושבת, כאימא, כמי שאכפת לה מהנגב בכל לבי. החלום הקט שלי הוא שהילדים שלי, הנכדים שלי והילדים והנכדים שלהם ימשיכו לחיות בעיר, לחיות בנגב, להיות מחוברים ומחוברות למקום. לתפארת מדינת ישראל. תודה לכם.

תודה רבה. באמת מרגש. אני רוצה להזכיר לכם שבזמנו בן גוריון אמר משפט שנראה לי שנכנס לעורקים של כל אחד. הוא אמר שעתידו של העם היהודי ועתידה של מדינת ישראל ייבחנו בנגב. היום, כסדרת הצעדים, אנחנו שמים את הנגב על המפה. רק לפניי כחודש אישרנו כאן בוועדה את התקציב למעבר קריית המודיעין לנגב והנה עוד צעד. אנחנו נמשיך בצעדים האלה כי ברור לכולם שבן גוריון צדק, שעתידו של העם היהודי ושל מדינת ישראל ייבחן בנגב.

אני רוצה לעבור להקראת התקנות ואחר כך להצבעה.

תקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 15לו(ג) לחוק עידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תהשמ"ד-1984, לאחר שהונחה בפנינו חוות דעת של מועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. הוספת תקנה 4.

בתקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית), התשע"ח-2018, אחרי תקנה 3 יבוא:

"4. מתן העדפה אזורית לפי מסלול הטבה מס' 48

על הטבות לפי מסלול הטבע מס' 48 של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית – קידום יזמות טכנולוגית בעיר באר שבע, תינתן העדפה אזורית לקידום היזמות הטכנולוגית בתחום עיריית באר שבע".

אני רוצה להצטרף להתרגשות, כמי שליווה בדרכו דרומה את ההתפתחות של באר שבע עוד בגלידה מונטנה. תמיד באר שבע הייתה מרכז. פעם באר שבע הייתה קטנה ואחר כך התפתחה ואחר כך התפתחה עוד יותר. יצא לי להיות בתפקיד בביטוח הלאומי וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים וטיפחנו את העיר. הגיע ראש העיר החדש ובאמת הקימו גם את מרכז הסייבר וגם את קריית המודיעין.

חלק מהקצינים עברו לגור שם וחלק לא יעברו או יעבירו את מרכז חייהם לשם אבל בכל זאת באר שבע היא עיר שהיא מרכז הנגב, צריכה להתפתח, חשוב מאוד שהיא תתפתח ואני שמח על כך שעושים עוד צעד ואני עוד יותר שמח שההצלחה של באר שבע תהיה דוגמה לחיקוי גם בגליל, בכרמל, בצפון, היכן שאני נמצא.

לכן כל מי שעסק, עוסק ויעסוק במלאכה יבורך. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להוסיף משהו. חשוב לנו לציין שלא יהיה כפל מימון מול תכניות ממשלה אחרות, בפרט של רשות ההשקעות. התוצאה של התכנית הזאת תהיה בין היתר גם לייצר ביקושים של גורמים שיוכלו לפנות לרשות ההשקעות ולהקים פיזית מפעלים בבאר שבע ובאזור.

מה פירוש לא יהיה כפל מימון?

לא יהיה כפל מימון ממשלתי. גם משרד הכלכלה פועל שם ברשות להשקעות ולכן שלא יהיה כפל.

גם בחיפה אין כפל מימון?

כן

צפריר, אם תוכל להסביר למה התקנות האלה מגיעות לאישור הוועדה וקצת על המנגנון של מסלול הטבה.

בוודאי. רשות החדשנות היא תאגיד סטטוטורי. ההטבות שלה ניתנות מכוח החוק שלנו במסגרת מסלולים שמאושרים על ידי המועצה של הרשות. המסלולים האלה מסדירים את מגוון ההטבות ואת הצורה בה הם ניתנים, הפורום שמקבל את ההחלטה ואיך ניתנת ההטבה.

ההטבות ניתנות בכל הארץ. יחד עם זאת, אם אנחנו רוצים לתת העדפה גיאוגרפית, היא חייבת להינתן באזורי עדיפות לאומית א' או ב' לפי חוק עידוד השקעות הון שכידוע נמצא בתחום הסמכות של ועדת הכפים. אם אנחנו רוצים לסטות ולתת לאזור ספציפי, הדבר מצריך סבב אישורים של המועצה, השרים, שרת החדשנות ושר האוצר ובכלל זה גם של ועדת הכספים. לכן אנחנו מביאים לאישור, כי ההטבה כאן ניתנת לעיר באר שבע, לוועדת הכספים כדי לקבל במסלול הזה שמיועד לבאר שבע את אישורה של הוועדה. כפי שצוין דובר כאן בתיקון כי יש לנו כבר מקרים קודמים שנתנו. בין היתר הוזכר כאן המסלול של חיפה. כרגיל אנחנו נדרשים להגיע ומגיעים לוועדת הכספים על מנת לקבל את אישור הוועדה למתן ההטבה במסלול הזה לעיר באר שבע

זה לאו דווקא בגלל אזורי עדיפות א ו-ב'. נכון? יש לכם כמה פרמטרים כאשר אחד מהם הוא גם אבטלה מעל 10 אחוזים באותו מקום ובאשכולות 1 עד 3, 4 ומעלה.

זה לא החוק הזה.

לכן הם צריכים להביא את זה לכאן כי הם לא נכללים גם בפרמטר הזה. לאו דווקא של עדיפות לאומית א' ו-ב' בתוך העדיפות הלאומית א' ו-ב' יש פרמטרים אחרים.

ההטבה כאן אמורה להיות בעיר באר שבע בלבד. אם היו פותחים את זה ב-א', כל הערים באזור א' היו יכולות לקבל את ההטבה. כאן אנחנו מייעדים את המסלול הזה לעיר באר שבע.

הבנתי את זה. אמרתי שזה לא הפרמטר היחידי של העדיפות הלאומית אלא יש עוד כמה פרמטרים.

אני רוצה להעלות את התקנות להצבעה. מי בעד אישור תקנות לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית) תיקון מס 2, התשפ"ב -2021.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו

התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה. שמים את הנגב על המפה.

יוצאים להפסקה וחוזרים בשעה 11:0 לדיון הבא.



הישיבה ננעלה בשעה 10:47.