פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
10/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022), שעה 08:35

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר

אוסאמה סעדי

לירן אבישר בן חורין - עו"ד, מנכ"לית משרד התקשורת

גדעון שטרית - מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התקשורת

זיו גלעדי - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

ליאת בלום - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

רפי הוידה

איתי עצמון
טל פוקס

עידית חנוכה

חבר תרגומים

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום יום שני 10 בינואר 2022, ח' בשבט התשפ"ב. אנחנו עדיין נמצאים בעיצומו של גל קורונה, אז ראשית נשלח מפה המשך איחולי החלמה מהירה ורפואה שלמה ליושב ראש הוועדה מיכאל ביטון חברנו, שיחזור אלינו במהרה בריא, ולכל חברי הכנסת שנמצאים בבידוד. וברוח התקופה נבקש מכולם לשמור על כל סוגיית עטיית המסכות כל מי שלא מדבר, מי שמדבר רשאי להוריד ואחרי זה להחזיר.

אז אנחנו נמצאים ממש ממש לקראת סוף חוק התקשורת וזה הנושא שעל סדר יומנו, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק). אנחנו ממש לקראת סוף הדיון בהצעת החוק. נשאר לנו להמציא איזה ספיח של הקראה ועוד איזו סוגייה שאנחנו רוצים לדון בה ואפשר לסכם. אז אדוני היועץ המשפטי אנא הובל אותנו כאן יד ביד לעבר האופק.

תודה. לקראת הדיון היום פורסם נוסח מעודכן בפורטל הוועדה שכולל נוסח חדש לעניין ההוראה המיוחדת שהתחלנו לדון בה בדיון הקודם במסגרת הוראות המעבר, הוראות לעניין ניסוי בטכנולוגיית דור 5. אפשר לעבור לעמוד 51 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה. אני מציע שליאת תקריא את הנוסח ותסביר.

למה שלך אדום ושלי כחול?

שאלות מאוד קשות אתה שואל אותי בבוקר, אני לא יודע.

טוב עד סוף הישיבה אנחנו, מה שלומכם?

בסדר גמור. אנחנו נתחיל בסעיף 97 להצעה שבמסגרתו אנחנו בעצם מוסיפים הוראת מעבר נוספת, 64ב. בעצה של איתי פיצלנו את זה משאר הוראות המעבר. אני אקריא את הסעיף ואחר כך אסביר.

" הוראת מעבר לתיקון מס' 76- ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5

64ב. (א) בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022, ובלי לגרוע מהאמור בסעיף 3(3) לחוק העיקרי כנוסחו ערב המועד הקובע, נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי הפקודה, הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה-הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הוראות סעיף 2(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב המועד הקובע או מחובת רישום במרשם לפי הוראת סעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו לאחר המועד הקובע, לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:

(1) נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי הפקודה, להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);

(2) השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גיאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד;

(3) השירות ניתן ל-500 מנויים לכל היותר;

(4) במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי וכן יפרט בהסכם את תנאי הניסוי, תקופתו, וכן הבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו בפקודה, בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

(ב) לעניין הוראות הפקודה, יראו את הוראות פסקאות (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.

(ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על ששה חודשים."

אני רק אסביר שוב, למרות שדנו בזה בפעם הקודמת, אבל ככה בשביל להיכנס למסגרת, הסעיף בעצם עוסק בפטור מרישוי לפי חוק התקשורת לניסויים בטכנולוגיית דור 5. המשרד מבקש כאן לעודד חדשנות ויזמות ושימושים נוספים באותו תדר 26. הפטור הוא רק לפי החוק ולא לפי הפקודה ולכן התנאי לפטור הוא בעצם שיש לך רישיון מכוח הפקודה. תדר 26 מאופיין בזה שהוא לטווחים קצרים ולכן הוא יכול לתת הרבה שימושים בתעשייה. אם נרצה אחר כך יש כאן גורמים מקצועיים נוספים שיוכלו להרחיב טוב ממני. המטרה של הפטור היא הסרת חסמים, השתמשנו בכוונה בהגדרה "מערכת אלחוט" ולא "מערכת רדיו טלפון נייד" כדי לאפשר גם לשחקנים שאין להם את כל רכיבי מערכת הרדיו טלפון נייד להציג במסגרת קול קורא שימושים שונים בתדר 26. בעקבות הערות של היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה הוספנו גם כל מיני מגבלות במידה והניסויים יתנו שירות בתשלום לטובת הגנה על המנויים ולטובת הגנה על צרכנים. הגבלנו את זה, גידרנו את זה כדי שבאמת היה ויינתן שירות שהוא עם מנויים בתשלום, כמובן גם נגביל את הכמות שלהם וגם כמובן נגן עליהם. גם תוספת של הגנה לפי חוק הגנת הצרכן, שיהיה ברור שספק שיזכה וייתן שירות בתשלום מחויב בכל האסדרה, לרבות הגנת הצרכן. מדובר בהוראת מעבר לתשעה חודשים, אפשרות של הארכה בשישה חודשים נוספים באישור הוועדה.

יש חברות קיימות שייגשו לניסוי הזה? גם מפעילים סלולריים קיימים?

אנחנו מניחים שכן ואנחנו בכוונה פתחנו את זה יותר כי אנחנו מאוד מקווים שגם הגדולים יגישו אבל אנחנו גם רוצים לאפשר לשחקנים קטנים יותר. אנחנו מאוד מעודדים כאן חדשנות ויוזמות מהתעשייה, מעולם החקלאות, רפואה וכולי ולכן חשוב לנו לראות את כלל השוק ולא רק את אותם שחקנים גדולים. הגם שנשמח כמובן שהם ישתתפו בניסויים האלה.

עכשיו, במצב החדש, כלומר של האסדרה החדשה לא יכולה להיות סיטואציה שבה תהיה חובת רישוי לגבי השירות הזאת. כתבתם בעצם פטור מרישיון המצב היום או פטור מרישום במרשם במצב החדש. כלומר דהיינו כשהאסדרה החדשה נכנס לתוקף.

נכון כי אם אנחנו נאריך, תשעה חודשים זה יצא בדיוק הזמן כי אנחנו דיברנו על כניסה לחוק באוקטובר ולכן זה יצא בדיוק בזמן.

תלוי מתי יפורסם החוק.

נכון. אם אכן יאורך, לדוגמא אז כן יכול להיות מצב שנכנסו לאסדרה החדשה ואנחנו עדיין רוצים לתת כמה חודשים של הפטור, אנחנו לא כל כך יודעים מה יקרה קודם ולכן גידרנו את זה בתשעה חודשים שחלקם יהיו באסדרה הישנה אבל ייתכן שחלקם יהיו אחרי כניסת האסדרה החדשה לתוקף.

אתם לא רוצים לקבוע מועד מדויק של תום התקופה?

של הכניסה של החוק לתוקף? כן.

לא, של הוראת המעבר.

אנחנו צריכים לפרסם קול קורא ולכן אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד תאריך מדויק.

בכל מקרה זה תשעה חודשים מיום פרסום החוק.

נכון, מהרגע שהחוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית, תשעה חודשים. אנחנו מתכנסים למועדים קצרים יחסית שבהם יתפרסם קול הקורא ומשם נוכל להמשיך.

לא עובר בקריאה שלישית, מתפרסם ברשומות לאחר שהיא תעבור קריאה שנייה שלישית.

כן.

זה תלוי בכמה זמן ייקח לנו.

אז אתם רוצים את הגמישות הזאת בשביל זה. הייתי מוסיף גם מילה בסעיף קטן (4) זה סמנטי ממש "יציין באופן בולט ומודגש".

יש הבדל בין בולט ומודגש?

אני לא יודע, אני יודע שיש טריקים בחיים. אז שיהיה ברור למי שצריך.

אין לנו בעיה להוסיף "מודגש".

יש למישהו מהזום התייחסויות? מי שרוצה להתייחס אפשר בצ'ט. אם אין, נתקדם.

לחברות אין הערות?

בגלל זה שאלתי, הן נמצאות כאן ואם מישהו רוצה, יש לנו עוד זמן אנחנו נמשיך להקריא.

אתה לא רוצה להצביע על הסעיף הזה?

אני רוצה לדעת אם יש עוד התייחסויות פה ושם, בסדר?

אוקיי בסדר.

אז בואו נמשיך בהקראה, נסיים אותה ואז נחזור לסעיף הזה, אם אין שום דבר אנחנו נצביע.

בסדר, אז הנושא הבא הוא המשך התיקונים העקיפים שמתחייבים בעיקר משינוי המונחים הנובעים משינוי האסדרה. בעמוד 59 בנוסח שפורסם, יש שם כותרת "סעיפים שטרם אושרו". אנחנו עצרנו לפי התיקון לחוק התכנון והבנייה.

כן.

בוקר טוב, אז אני אמשיך.

רק את השם לפרוטוקול.

כמובן. עו"ד זיו גלעדי מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

"105. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 –

(1) בסעיף 202ב(א), במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא:

"בעל רישיון" – בעל רישיון בזק לאספקת שירות בזק אמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם לסעיף 2(ב)(1)(א) לחוק התקשורת.";

(2) בסעיף 261(ד)(1)(ט), במקום "בעל רישיון כללי כמשמעותו באותו חוק, ובעל רישיון מיוחד כמשמעותו באותו חוק שהוענקו לו סמכויות על פי פרק ו' כאמור בסעיף 4(ו)(2) לאותו חוק" יבוא "ספק מורשה כהגדרתו בסעיף 17א לחוק האמור" ;

(3) בסעיף 266ג –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום ""בעל רישיון" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת" - "" יבוא ""ספק מורשה" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק התקשורת";"

התיקונים פה, אני רק אגיד בקצרה, הם ברובם טכניים. את המונחים של בעל רישיון רט"ן אנחנו מחליפים. סעיף 261 הוא סעיף שנוגע למי שיש לו סמכות להקמה במקרקעין ולכן אנחנו מצמידים את זה להגדרה החדשה שכתבנו בסעיף 17א.

המונח "מערכת רדיו טלפון נייד" זו הגדרה שקבועה בחוק?

זו לא הגדרה שקבועה בחוק, אבל זה משמש אותנו להבחנה איפה צריך רישיון, על איזה פעילות צריך רישיון ועל איזה פעילות לא צריך רישיון שבסופו של דבר עשינו את ההגדרה בעיקר לפי סוג התדרים שמשתמשים בהם.

סתם אני שואל, מישהו יכול לפרש את זה מערכת רדיו או טלפון.

זה בדרך כלל לא שנוי במחלוקת מתי מדובר במערכת רדיו טלפון נייד, אבל כאן אנחנו מדברים על רישיון שהוא בהתאם לסעיף 2(ב)(1) וזה רישיון שהוא מונח חד חד ערכי, שמשתמש גם במערכת וגם בתדרים מסוימים.

לא צריך גרשיים או משהו?

לא

טוב יאללה בואו נמשיך.

"106. בחוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-2018 , בסעיף 1, במקום ההגדרה "מפעיל סלולרי" יבוא:

""מפעיל סלולרי" " – ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת, המספק, לפי החוק האמור, שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;""

גם כאן זה תיקון יחסית קבוע שאנחנו עשינו בכמה מקומות, המטרה שלו היא להבהיר שההגדרה של מפעיל סלולרי חלה גם על מפעיל מסורתי, מה שאנחנו קוראים לו MNO וגם על מפעיל וירטואלי, מה שאנו מכנים MVNO. הסיפה שאומרת "בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר" הסעיף הזה חל על שניהם. אני ממשיך.

"107. בחוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016 -

(1) בסעיף 1 –

(1) במקום ההגדרה "מפעיל סלולרי" יבוא:

""מפעיל סלולרי" – ספק מורשה,, המספק, לפי החוק האמור, שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;";"

זה צריך להיות לפי חוק התקשורת כמובן, כי אין חוק אמור פה.

"(ב) ההגדרה "מפעיל שירותי תקשורת" - תימחק.

(ג) אחרי ההגדרה "נתוני מיקום של מתקשר" יבוא:

"ספק מורשה" –כהגדרתו בחוק התקשורת;".

(2) בסעיף 1א, בכל מקום, במקום "מפעיל שירותי תקשורת" יבוא "ספק מורשה".

(3) בסעיף 1ו, במקום "מפעיל שירותי תקשורת" יבוא "ספק מורשה"."

108. בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 , בתוספת –

(1) בטור א', בפרט 1, הסיפה מהמילים "פנים ארציים" – תימחק;

(2) בטור ב' –

(1) בפרט 1.1, במקום הסיפה מהמילים "כללי למתן" יבוא "לפי סעיף 4 לחוק התקשורת, למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי סעיף 2(ב)(1)(א)(2) לחוק התקשורת";

(2) בפרט 1.2, במקום הסיפה מהמילים "כללי משולב" יבוא "לפי סעיף 4 לחוק התקשורת, למתן שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד";

(3) פרט 3.3 – יימחק."

הסבר בבקשה.

אז באמת בחוק הריכוזיות יש התייחסות לסוגי רישיונות מסוימים שיחולו עליהם הוראות לפי חוק הריכוזיות. זה בגלל שהמונחים שמשמשים היום בתוספת הם מונחים שנהיים בלתי רלוונטיים, החלפנו אותם במונחים הכי דומים. הפרט 1.1 זה בעצם מה שהוא היום רישיון מפ"א ובעתיד הוא יהיה רישיון למפעיל גדול. ופרט 1.2 הוא מתייחס לבעל רישיון רט"ן ובעתיד הוא ימשיך להתייחס לבעל רישיון באמצעות רשת בזק של מערכת רדיו טלפון נייד שהוא גם המקביל לרישיון רט"ן. פרט 3.3 אנחנו מבקשים למחוק. זאת התייחסות לערוצים הייעודיים לפי חוק התקשורת, זה איזשהו פורמט שעבר מהעולם במסגרת תיקון 44 לחוק הרשות השנייה ולכן הוא נהיה כבר בלתי רלוונטי. אנחנו פשוט מנצלים את ההזדמנות כדי למחוק אותו.

לגבי פרט 1.2 אלה פעילי הרט"ן אבל לא הווירטואליים?

נכון, נכון.

שנמשיך.

"109. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 –

(א) בתוספת השנייה –

(1) במקום פרט 1 יבוא:

"1. ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק התקשורת), המספק, לפי החוק האמור, אחד או יותר מהשירותים הבאים:

(1) שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;

(2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;

(3) שירות גישה לאינטרנט.";

(2) פרטים 2 ו-8 – יימחקו;

(ב) בתוספת השלישית, במקום פרט 1 יבוא:

"1. שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק התקשורת.""

גם כאן אנחנו מחליפים הפניות לשירותים בחוק הגנת הצרכן ומנסחים את השירותים מחדש. אלו הוראות שנוגעות למוקד טלפוני בחינם וזאת פשוט החלפה של המונחים הישנים. פרטים 2 ו-8 זה רישיון רט"ן ורישיונות ISP גישה לאינטרנט שהם פשוט מוחלפים בפירוט שעשינו למעלה. אז זה התיקון לחוק הגנת הצרכן.

"109א. בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, בסעיף 7, בסעיף קטן (א) בפסקה (3) המילים "או לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982" יימחקו ובסיפה יבוא "או הציג הוראה בדין לפיה מקור הקרינה פטור מרישיון או אישור לפי פקודת הטלגרף";"

חוק הקרינה הבלתי מייננת עוסק בצורך באישורים למכשירים שפולטים קרינה שהיא בלתי מייננת. כדי לקבל את האישורים האלה צריך להציג בפני הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה מסמכים מסוימים. אנחנו פשוט מעדכנים את המסמכים שצריך להציג בגלל שבתפיסת הרישוי החדשה של חוק התקשורת בחלק מהמקרים יכולים להיות פטורים ועדיין יכולים להיות מותקנים מתקנים מייננים, אז פשוט צריך להציג את המסמכים הרלוונטיים בפני הממונה על הקרינה.

109"ב. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 –

(1) בסעיף 19א, ההגדרות ""בעל רישיון", מיתקן בזק" ו"שירות בזק" יימחקו, ובמקומה תבוא ההגדרה ""מיתקן בזק", "ספק מורשה" ו"שירות בזק" – כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982";

(ב) בסעיף 19יב –

(1) בסעיף קטן (ד) בפסקה (1) במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה";

(2) בסעיף קטן (ז) במקום בעלי רישיונות יבוא "ספקים מורשים"."

מדובר כאן על איזשהו תיקון מהותי או שזה ממש שינוי מינוח.

שינוי טכני לגמרי.

אני רק מבקש בשלב ניסוח הצעת החוק, אם אנחנו נגלה עוד תיקונים שהם טכניים לחלוטין, כלומר ממש החלפת מונח שמתחייבת מהאסדרה, שתסמיכו אותנו כן לבדוק ולשנות ככל שיהיה צורך.

בסדר.

כן, חוק שירות ביטחון כללי.

"110. בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 , -

(1) בסעיף 11(א) –

(1) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(2) לאחר ההגדרה "מידע" יבוא –

"ספק מורשה" – כהגדרתו בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 וכן כל גוף שהוחל עליו סעיף 13 לחוק האמור מכוח סעיף 64א(ו) לחוק זה.

(2) בסעיף 11(ב), במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה" ובמקום "בעל הרישיון" יבוא "הספק המורשה".

(3) בסעיף 11(ה), במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה"."

על זה נבקש הסבר, על התיקון הזה.

אוקיי, סעיף 11 לחוק השב"כ הוא הסעיף שמסמיך את השב"כ לקבל מידע מגופים מסוימים. הגופים האלה כיום מוגדרים כבעלי רישיון לפי חוק התקשורת. אנחנו מחליפים אותם, בעקבות תיקון המונחים, אנחנו מחליפים את המונח ב"ספק מורשה". זה הולך יד ביד עם התיקון לסעיף 13 לחוק התקשורת שהוא בעצם יוצר את הפלטפורמה, נקראה לזה, הטכנית, לקבל את המידע. אנחנו מרחיבים את ההגדרה לספק מורשה גם למי שסעיף 13 הוא חל עליו מכוח סעיף 64א(ו), זו הוראת המעבר שדיברנו עליה בדיון הקודם שהיא מאפשרת החל הוראות מכוח סעיף 13 לתקופה מוגבלת ובסייגים. אז סעיף 11 יחול גם עליה.

ומעבר לזה זה תיקונים טכניים?

נכון, זה התאמת המונחים.

"111. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 -

(1) בסעיף 1, ההגדרה "בעל רישיון בזק" – תימחק, ולאחר ההגדרה "נתוני תקשורת" יבוא -".

"ספק מורשה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת;

(2) בסעיף 3 –

(1) בסעיף קטן (א) , במקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה";

(ב) ובסעיף קטן (ט) במקום "לבעל רישיון בזק" יבוא "לספק מורשה".

(3) בסעיף 4 –

(1) בסעיף קטן (א) , במקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה";

(2) בסעיף קטן (ג) , במקום "מבעל רישיון בזק" יבוא "מספק מורשה", ובמקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה".

(3) בסעיף קטן (ו) , במקום "לבעל רישיון בזק" יבוא "לספק מורשה".

(4) בסעיף 5, במקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה".

(5) בסעיף 6 –

(1) בסעיף קטן (א) , ברישה, במקום "מבעל רישיון בזק למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד" יבוא:

"מספק מורשה המספק לפי חוק התקשורת שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד או שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, והכל בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;";

(2) בסעיף קטן (ב) , במקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה";

(6) בסעיף 9, במקום "מבעל רישיון בזק" יבוא "מספק מורשה".

(7) בסעיף 10, במקום "בעל רישיון בזק" יבוא "ספק מורשה"."

גם כאן אני אגיד, מרבית התיקונים הם החלפות מונחים טכניות, מהמונחים ששימשו בעבר "בעל רישיון" למונחים "ספק מורשה". חוק נתוני תקשורת הוא בעצם החוק שמאפשר לרשויות אכיפת החוק, בעיקר למשטרת ישראל, לאסוף נתונים לצורך ביצוע עבודת המשטרה. גם כאן השארנו את הסמכות באותו אופן שהיא הייתה היום, פשוט עם החלפת המונחים.

"111א. בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, בסעיף 38, במקום ההגדרה "בעל תשתית תקשורת" יבוא:

"בעל תשתית תקשורת" –בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 4א1(ז) לחוק האמור;"

זה סעיף שעוסק בהסרת חסמי פריסה והמטרה שלו היא ליצור אפשרות תיאום בין גורמים שמניחים תשתיות. גם כאן אנחנו משתמשים בהפניה לסעיף 4(ו) שהוא בעצם הסעיף שיוצר סמכות לספקים מורשים לפי החוק שלנו, להניח תשתיות במרחב הציבורי. ולכן כל אותם גורמים שתהיה להם סמכות כזאת, הם גם יהיו כפופים למנגנונים של תיאום תשתיות.

טוב, יש הערות? בקרב משתתפי הזום שהולכים ומתרבים? חברות הסלולר, חברות הבזק למיניהן? אף אחד לא מצביע, אף אחד לא קם ואף אחד גם לא כותב. יעל מחייכת זה מה שאני יכול לראות, כל השאר מאחורי קוביות שחורות. טוב, מישהו רוצה לומר משהו מהזום? רפי הוידה, בבקשה.

שלום, תודה ליושב ראש הוועדה וגם לחברי הוועדה וכל המשתתפים. אני פניתי אתמול לוועדת הכלכלה פעם נוספת בבקשה לכלול הצעת תיקון 76 של חוק התקשורת גם את נושא הסדרת שמות המתחם בישראל. אני עושה את זה הרבה שנים, ברקע שלי הייתי במשרד התקשורת בתפקיד אחרון כסגן המדען הראשי, פרשתי ב-2006 ואני בקיא בתחום. הצעתי גם בעבר והמשנה למנכ"ל מצוי בדיון וגם מכיר את עמדותיי בנושא. במצב החוקי הקיים היום אישור סיומת ישראל ברשת האינטרנט בעברית ובאנגלית אינו מצוי בתחום סמכותו של שום גורם ממשלתי וגם לא ניתן היתר לאיגוד האינטרנט הישראלי להקים מרשם שמות מתחם בסיומת ישראל בעברית. הדבר המפליא שהתחום הזה לא מוסדר בישראל כפי שזה מוסדר במדינות רבות אחרות בעולם. ההצעה שלי לנצל את ההזדמנות של תיקון גורף של חוק התקשורת, תיקון 76 , ולהכליל את התחום הזה שלא נכלל בשעתו בחוק הבזק המקורי כיוון שאז האינטרנט כמובן לא היה פעיל בארץ. ולשנות שתי הגדרות בחוק, הגדרה של בזק שבה ירשם בין יתר הדברים הרשומים גם שירות מרשם שנות המתחם וכינויי המען, וגם בהגרה של שירות בזק שגם בו יצוין שירות מרשם שמות המתחם וכינויי המען.

מאה אחוז. אנחנו נבקש התייחסות .

זאת היום הזדמנות להוסיף סמכות ואחריות לשר התקשורת בחוק התקשורת, דבר שלא קיים היום, על מנת שהדבר הזה יהיה מוסדר בארץ. עכשיו, ראוי לציין שתחום המספור הוא תחום שכלול בשירותי הטלפוניה. לא יעלה על הדעת שתחום שמות המתחם וכינויי המען שהם למעשה תחום המספור של שירותי האינטרנט, לא יכללו בחוק התקשורת ויהיו בסמכות משרד התקשורת ושר התקשורת.

תודה אדוני. אני אבקש עכשיו התייחסות משרד התקשורת לנושא הזה.

אני לא קיימתי עדיין דיון רציני בנושא הזה, דיון מעמיק, ולא התבצעה עבודת מטה. ובוודאי זה לא יכול להיכנס לחוק שאנחנו משלימים הבוקר. אז אנחנו נקיים דיון.

ככל שתמצאו לנכון אתם תביאו תיקון לחוק.

ודאי. אנחנו נקיים דיון ונקיים עבודת מטה בנושא וככל שנמצא לנכון - -

תרשמו לכם ותבדקו את זה. עוד השלמה לרפי.

אני רוצה רק להוסיף לידיעת כולם, שר התקשורת ב-13 באוקטובר 2021 פרסם מסמך מדיניות שביטל מסמך מדיניות קודם משנת 2000 וכלל מחדש בסעיף 5 "הסדרה עצמית של תחום שמות המתחם וכינויי המען בישראל". הדבר הזה לא קיים בחקיקה הישראלית ולדעתי גם אין לו סמכות לקבוע מדיניות והנחיות בתחום שמות המתחם וכינויי המען כיוון שאין עוד סמכות בחוק. כלומר, נוצר מצב אבסורדי שהדבר הזה היום מוסדר ויש גם הסתמכות על מסמך המדיניות כאילו מותר לעשות כל דבר בתחום הזה על ידי גורם חיצוני, במקרה זה איגוד האינטרנט שאני גם חבר בו. וההנחיה הזאת ניתנה ללא כל סמכות בחקיקה, לא בהחלטת ממשלה והדבר הזה אבסורדי. הדבר הזה הרי ידוע למשרד התקשורת הרבה שנים ולבוא היום ולהגיד הדבר הזה ייבדק אחרי שמשרד התקשורת התחייב מעל בימת הכנסת לבדוק את הנושא כבר לפני מספר שנים כשחבר הכנסת ד"ר נחמן שי הגיש הצעת חוק פרטית להסדרת שמות המתחם בישראל. אז היה מספיק זמן להתעסק עם זה, ולבוא עכשיו ולהגיד שזה לא מקובל וצריכים לבדוק, זאת טענה שלא במקומה.

אדוני אני חושב שבתקופות האחרונות משרד התקשורת חווה טלטלות וכל מיני אירועים, גם בתקופה שבה נחמן שי הגיש הצעת חוק בנושא הזה ולכן אני מציע כן לאפשר למשרד התקשורת בעת הזאת לבחון את הנושא. ויושבת פה המנכ"לית ואומרת בפיה שהיא מתכוונת לבדוק ולבחון את הנושא הזה, לערוך עבודת מטה וככל הנדרש להביא את הנושא הזה לידי חקיקה. התקופה שעליה אתה מדבר אנחנו יודעים שהייתה תקופה מאתגרת במשרד התקשורת ולכן הייתי מציע בהקשר הזה להותיר את זה כאן. הדבר לא ייפתר במסגרת החוק הנוכחי ובטח לא ייפתר כרגע פה על שולחן הוועדה. הדבר מחייב למידה מעמיקה של הנושא הזה. אני מעריך מאוד את העבודה שלך לאורך השנים וגם את הידע שלך שאתה מעלה כאן בוועדה. אנחנו נבקש ממשרד התקשורת לבחון את הנושא הזה בכובד ראש ולהביא את זה לדיון.

אבל כל הזמן, אבל כל הזמן רגע - -

אדוני, אדוני, אני מבין. אנחנו היום עוסקים בחוק תקשורת - -

אי אפשר למשוך את זה לתמיד - -

אדוני, אדוני - -

תוך חודש ימים מקסימום.

תודה אדוני. אנחנו לא נעכב את החוק הזה בגלל שמות המתחם. החוק הזה יקודם. אנחנו מבינים את מה שאדוני אומר, אתה מדבר על שנים שבהן היה שר תקשורת אחר, אינני רוצה להזכיר את התקופות הללו. יושבת פה מנכ"לית המשרד ואומרת בפיה שהנושא הזה ייבדק על ידה.

כמה שרי תקשורת.

היו כמה שרי תקשורת כן. אבל אחד מיוחד, נכון היו כמה שרי תקשורת בתקופה של נחמן שי, בכנסת ה-20 אנחנו יודעים מה היה שם בדיוק ולכן אני מציע לאפשר למשרד התקשורת, על אף התחייבותה בעבר מעל דוכן הכנסת לבחון את הנושא. אני חושב שהרוחות השתנו במשרד התקשורת, האנשים ישתנו, בעלי התפקידים השתנו. בואו נאפשר להם לעשות עבודה מקצועית. אנחנו מודים לך על תשומת הלב בנושא הזה, טוב שהארת את עניינו ואנחנו נעקוב אחר כך.

אדוני חבר הכנסת אוסאמה סעדי רוצה לומר משהו?

כן. בוקר טוב אדוני יושב הראש וכבר המנכ"לית. אנחנו מדברים על שירות בסיסי, עסקנו בשבועיים האחרונים ובשלושת החודשים האחרונים בזכות בסיסית אחרת שזה החשמל, אבל גם היום טלפונים, אינטרנט, כל השירותים האלה הם שירותים בסיסיים. במיוחד בתקופה הזאת של מגפת הקורונה, שכל הזמן חושבים שכבר היא מאחורינו, אבל היא מפתיעה אותנו עוד פעם ועוד פעם. ולמידה בזום, ועבודה מרחוק, אז צריך את הכלים הבסיסים האלה. ואם שירותים אלה לא מסופקים אז אי אפשר לנהל חיים לא בעבודה ולא לימודים ובחברה הערבית במיוחד, אנחנו סובלים מהעניין הזה. סבלנו שנים, אומנם יש רוחות מנשבות במשרד התקשורת - -

הסיבים הגיעו לבית צפפא או לא הגיעו?

עוד לא. אפילו הוט ודברים כאלה אין בבית צפפא.

זאת תקלה, תקלה.

יש לנו רק את יס ובמחירים של, אני פעם עשיתי חשבון כמה אני משלם ליס, אז ב-20 שנה יותר מ-150 אלף שקל. ואין לנו, ואני דיברתי על זה כמה פעמים, אין שירותים לא להוט ולא זה, לא מגיעים כי אין תשתית. עכשיו כל הזמן הם מדברים על סיבים אופטימיים וזה יגיע, וזה יגיע.

לא מגיע.

ואני אומר לך, יש לנו בעיות וכבוד המנכ"לית, העלנו את זה בפגישה איתה ועם השר. אם אתה מתקשר, אין קליטה ואין קליטה. פעם הייתי מדבר על הישוב שלי עראבה שאין קליטה. אתה הולך לסוף שבוע, פעם השר הנדל אומר לי 'קשה לתפוס אותך בסופי שבוע'. אמרתי לו בטח שקשה לתפוס אותי, כי אין שם. אתה הולך, אתה מנותק לגמרי, כל הישוב, כל הישוב. עכשיו, חשבתי שזה עראבה, אבל זה לא עראבה זה גם בטייבה וגם בהרבה מקומות אחרים שאין את השירות הבסיסי הזה. וגם שירותי בזק הרגילים, ברגע שאתה יש לך תקלה או עד שעכשיו בזק תכנס ועד שצריך ליווי משטרתי ואבטחה משטרתית וצריך להיכנס או לא להיכנס ואז פתאום יש לך שכונות או בתים שלמים שמנותקים לתקופות ממושכות.

עכשיו, אנחנו מברכים על העניין הזה שצריך להסדיר את התחום הזה, צריך לפתוח את זה לתחרות, גם הם עשו צעד מבורך שנתנו לחברות שמספקות אינטרנט לקבל רישיונות ולעשות אסדרה. כל הדברים אלה טובים, אבל אנחנו מבקשים אדוני יושב הראש שצריך תשומת לב מיוחדת לחברה הערבית. גם בנגב בכלל אין על מה לדבר, אבל גם בגליל, גם במשולש, גם ביישובים במרכז, אין את השירות הבסיסי הזה. ולכן, טוב שאנחנו עושים חוק ומילים כדורבנות ומילים יפות, אבל בשטח במציאות המצב הוא עגום ביותר ולכן אנחנו משלבים ידיים ורוצים לשתף פעולה עם משרד התקשורת ואנחנו בקשר ישיר גם עם המנכ"לית וגם עם השר. אבל אני אומר, צריך לעשות מיפוי, איפה שיש בעיות צריך לפתור את זה. אני יודע שחלק מהבעיות זה בגלל שלמשל שרפו אנטנות. ביישוב שלי שרפו אנטנות, אבל צריך למצוא פתרון. אתה לא יכול כל הזמן להגיד 'ואללה שרפו אנטנות אז כל היישוב הוא מנותק לגמרי'. צריך למצוא פתרונות, צריך גם הסברה, הסברה.

וגם צריך מנהיגות מקומית.

מנהיגות מקומית, כמובן.

שתמנע תופעות כאלו, כי זה לא קל להגיד 'שרפו אנטנה' ואז מה? לא, זה אירוע.

ברגע שיש לך את החשש הזה, למה שורפים? כי אומרים שזה מסרטן וזה וזה.

שם צריך את המנהיגות המקומית. להסביר להם את זה.

נכון. צריך הפוך, שברגע שאין אנטנות ואין קליטה אז ההדבקה היא יותר.

נכון, הקרינה יותר חזקה.

ולכן צריך גם הסברה בערבית ואני מבקש גברתי המנכ"לית שאת כל הדברים האלה, אחרי שאנחנו נחוקק את החוק הזה, גם מסרים בערבית שאנשים ידעו מה הזכויות שלהם, איפה הם יכולים לפנות, למי הם יכולים לפנות. ועוד פעם, להכניס את הסיבים האופטיים לישובים הערביים, כי בהרבה יישובים אין. את כל העניין הזה של האינטרנט והוט וסלקום, ומבצעים, ברגע שאין תשתית הכל באוויר.

אני מצטרף לכל הדברים שאמרת אדוני חבר הכנסת סעדי. אני גם פונה לשר התקשורת, זה לדעתי צעד אסטרטגי לחבר את החברה הערבית, את היישובים הערביים, לתשתיות תקשורת מתקדמת. גם סיבים, גם דור 5, גם אנטנות, גם רשתות טלוויזיה. זה סופר חשוב, זה מצמצם פערים, זה מוריד אלימות, זה אקוסיסטם שלם העסק הזה. והיום כפי שאמרת אדוני, תשתיות תקשורת הן מוצר בסיסי, היום כמעט כמו חשמל, מים ולחם. אי אפשר בלי זה, להבדיל כן, אבל זה כמעט נכנס לווריד. וזה חייב להיות משורת ברמה הגבוה ביותר. לצד זה חייבים גם לומר שהמנהיגות המקומית צריכה לקחת אחריות ביחס למה שקורה ביישובים ולראות איך לא פוגעים באותן תשתיות יקרות, משמעותיות, חשובות. גם מצד אחד כי זה פוגע, מצד שני זה מעודד עבריינות כזו או אחרת ואתה יודע בסוף זה משאבים.

רק משפט אחרון. הרבה בריאות ליו"ר הוועדה.

בהחלט, מצטרפים. בבקשה גברתי המנכ"לית.

קודם כל אני אומר שהסוגייה הזאת מעסיקה אותנו הרבה מאוד בשנה האחרונה. אנחנו חולקים את התפישה שביטא חבר הכנסת ויושב ראש הוועדה לעניין החיוניות של חיבור לתשתיות תקשורת בסיסיות, לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. אני אומר בעניין הזה כמה דברים שמתבצעים בימים אלה.

ראשית, יש לנו ועדה משותפת עם משרד האוצר ועם רשות המיעוטים שדנה בשאלה איך אנחנו מתגברים על חסמים שיגדילו את הכדאיות לפריסת סיבים אופטיים באוכלוסייה הערבית.

זה לא רשות המיעוטים. הרשות לפיתוח - -

הרשות לפיתוח המגזר הערבי. נכון? נכון. תודה על התיקון. עכשיו שם אנחנו דנים אגב בכל החסמים. צריך להבין שיש הרבה חסמים מוגברים שהם חלקם קשורים באמת לוונדליזם, זה לא רק על אנטנות. באמת יש סיפור עם קורנים במיוחד באוכלוסייה הזאת, אבל יש גם וונדליזם, תיבות מושחתות, עמודים מושחתים, וזה מוריד את הכדאיות הכלכלית. אם העיסוק של החברה בתיקונים הוא רב, יש תשתיות מאוד מיושנות, איכויות התשתיות רעועות ונמוכות. אנחנו חד משמעית מתחברים פה לטיעון, אנחנו יושבים בצוות הזה ומקווים שתוך 60 יום בערך אנחנו נצליח לבוא עם איזושהי תוכנית פעולה שסוגרת את הפערים האלה ומקדמת את פריסת הסיבים האופטיים באוכלוסייה הערבית. לצד זה אני רוצה להגיד בבשורת הטובות, יש לנו עכשיו את מכרז קופת התמרוץ הראשון, נכון לעכשיו בשלב הראשון של המציעים יש לנו גם מתמודדים שהם חברות קטנות שאפשרנו להם להיכנס ברישיונות קלים שיפרסו בצורה לוקאלית חלק מהיישובים, בשאיפה, בהנחה שהם יזכו במכרז כמובן, אבל זאת בשורה טובה שבמכרז כבר אנחנו רואים את הגיוון הזה.

יש לנו גם פעולה של פיקוח על פיראטים שזה עוד אתגר, גדול מאוד, שיש לנו באוכלוסייה. אנחנו בשנה האחרונה עשינו מבצע פיקוח נרחב מאוד על פורסי תשתיות פיראטיים באוכלוסייה הערבית. ואני חייבת להצטרף להערה, פה אני אומרת, אנחנו חייבים מנהיגות חזקה שמתמודדת עם ונדליזם, שלא מאפשרת פיראטים בתחומה. אנחנו באנו עם מבצע שאומר אל תפסיקו לפעול, תרשו את עצמכם, תכנסו מתחת למטריה של הרישוי, תמשיכו לפעול תחת המטריה הזאת. במובן הזה, אני מחויבת להסברה בערבית. אנחנו נצא למהלך של הסברה בערבית עכשיו, במיוחד על הקורנים. אנחנו באמת לא רוצים שיורידו אנטנות. זה כדאי מבחינת ביקושים, האוכלוסייה הערבית יש לה ביקושים גבוהים גם לסלולרי וגם לאינטרנט. אנחנו רוצים לעודד את החברות לעשות את זה. ובשאיפה גם המנהיגות הערבית וגם אנחנו נצטרף למבצע ההסברה שיהיה מתואם עם המנהיגות לעניין הקורנים והסיבים האופטיים.

כבוד המנכ"לית אני מסכים, אבל לבוא וכאילו להגיד שיש תופעה כללית של ונדליזם וזה, לא. אבל איך שהיה בחוק החשמל אדוני יושב הראש, ברגע שאתה לא מספק את השירות הבסיסי הזה, ברגע שאין תשתיות, אז יש תופעות כאלה. ברגע שאתה נותן את השירות הבסיסי ואתה נותן את התשתיות ואתה מספק את כל הצרכים האלה, אז אף אחד לא ילך לא לעשות כבלים פרטיים ולא לעשות תחנות פרטיות.

אני מציע שגם הפריסה של התשתיות אגב, כדאי שזה יהיה בהידברות עם המנהיגות המקומית ואז אולי הסיכוי שתהיה פגיעה יהיה פחות.

לכן אני אומר, ברגע שיש הסברה ושהאזרחים מבינים שזה לא מסרטן ואין היום את האנטנות 3 מטר, 7 מטר, 10 מטר. היום יש אנטנות, כבר למדתי את זה, 70 סנטימטר שאתה עושה את זה וכל החברות עושות את זה ביחד, לא כל חברה שמה באופן חופשי.

על תורן אחד מספר אנטנות.

בדיוק. לכן אני אומר, ברגע אתם מסבירים את זה אז אנשים, כמובן הם צרכנים, וצרכנים טובים לשירותים האלה, אף אחד לא יפגע בזה. לבוא עכשיו ונאשים עוד פעם את הקורבן, לא ולא. תעשו הסברה, תעשו את השירותים הבסיסים האלה, תספקו שירותי טלפוניה, אינטרנט, סיבים אופטיים וכל הדברים האלה, גם שירותי טלוויזיה, אף אחד לא יעשה שום דבר פרטי.

יאללה בואו נקווה שזה יקרה. עוד 60 יום ייגמר הצוות ויתחילו עכשיו גם בלי קשר בהסברה. חשוב שזה יגיע לכל מקום, אני רואה שהיום ההסברה הכי טובה היא ברשתות החברתיות, נכון?

כן.

טוב, אנחנו רוצים להצביע על הסעיפים שהוקראו.

לא צריך להגיש הסתייגויות? נושא חדש? משהו?

עזוב, סוף כל סוף חוק תקשורת חדש בא לעולם. בוא נברך אותו בלי כל מיני מכשולים.

כל הוראת המעבר.

כל מה שקראנו היום, כל מה שקראנו היום.

אם אני מצביע נגד, זה ייפול, תדע.

נכון, לכן אני סומך עליך שתצביע בעד או שתיעלם מהאולם.

<< דובר > >

יש לנו פשוט גם עוד סעיף תחילה, אבל כרגע ההצבעה היא על הוראת המעבר המיוחד כפי שהוקראו ועל התיקונים העקיפים.

רגע, מה עם התחילה?

התחילה היא בעמוד האחרון.

טוב, אז בואו נצביע על מה שהקראנו עד עכשיו ואז נעבור לתחילה.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

- - - זכות דיבור לסיעה, אני תיכף אביא דף חתימות.

לכולם?

כן.

אז צריך לרשום, זכות דיבור לסיעת הרשימה המשותפת.

בקשות רשות דיבור?

כן.

לכל הרשימה.

כן, כפוף לקבלת חתימות.

כן, הם יעבירו. בואו נקרא את סעיף התחילה ונסיים.

"תחילה

112. (א) תחילתו של חוק זה ביום ז' בתשרי תשפ"ג (2 באוקטובר 2022) (בסעיף זה - יום התחילה);

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, באישור וועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, ובכלל זה בשל כך שלא הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההערכות להפעלת המרשם, לפי סעיף 4א1 לחוק העיקרי."

מדובר על דחייה אחת? כלומר תקופה אחת?

כן.

אז אנחנו נכתוב תקופה אחת. תקופה אחת נוספת.

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 69 עד 72, 74, 76, ו -77(2), ביום פרסום החוק ועד יום התחילה ייקראו את המונח "ספק מורשה" בסעיפים האמורים כ"בעל רישיון"."

הסבר קצר, אז אנחנו רוצים לצאת לדרך ב-2 לאוקטובר, יחד עם זאת נתנו איזושהי אפשרות להארכה באישור הוועדה לחצי שנה נוספת. המשרד צריך להיערך לרפורמה הזאת, יש לנו גם מבחינה מיחשובית להיערך להכנת המרשם, לאפיין מערכת מחשוב, גם מבחינת תקנות ההיתר הכללי שהן הבסיס לכל הרפורמה, צריך לסיים את ההתקנה שלהן. בנוסף, לגבי סעיף קטן (ג), יש סעיפים שהם לא קשורים קשר ישיר לרפורמה והם מתייחסים להטלת עיצום כספי על מי שמפר הוראות של צו שירות חיוני, ולכן אותם אפשר להכניס לתוקף מידי. זה בעצם מתחיל מסעיף 69 וכל הסעיפים האחרים כרוכים בזה, בעצם בהטלת עיצום על מי שמפר צו שירות חיוני שאינו בעל הרישיון. לדוגמא אם זה בעל השליטה. לכן זה לא קשור לרפורמה, זו איזושהי לקונה שאנחנו מתקנים בחוק הזה וזה כן יכול להיכנס מיידית.

אבל גם הקטנת השיעור של ההכנסה - -

בתוך סעיף 70 יש את שניהם. יש גם את ההפניה לאותו 37(א)(4)(ג) וגם את ההפחתה מ-20% ל-5%.

שהיא רוחבית כמובן, היא לא קשורה רק - -

כן, כן, היא תיקון באופן רוחבי.

ה-2 באוקטובר זה מועד ריאלי לתחילת היישום?

כן, ריאלי מאד. אין לנו שום כוונה לבוא לבקש מכם דחייה, אז אני אצטרך לאכול את הכובע, שמעתם חבר'ה?

אנחנו לא נאפשר. טוב, אם אין הערות אז נצביע על זה. מי בעד אישור סעיף התחילה? ירים את ידו.
הצבעה

הסעיף אושר.

למעשה הוועדה השלימה סוג של חוסר לפני הצעת החוק.

כן, אז אומר כך, אנחנו נמצאים בעידן שהטכנולוגיה מאוד מאוד התקדמה בשנים האחרונות והרגולציה נותרה מאחור ובחלקה אפילו כבר לא רלוונטית. חוק התקשורת לא השתנה מאז 1982. החוק הקודם, או הנוכחי שכרגע תקף, מחייב קבלת רישיון פרטני על אין ספור פעולות אזוטריות כמו אזעקות, אפליקציות, מרכזיות טלפון פנימיות, במפעלים, בחברות, וזאת רגולציה שמאוד מכבידה ומעכבת צמיחה, מעכבת התפתחות טכנולוגית במשק הישראלי. והחוק היום, הזה שסיימנו לדון בו והבאנו אותו לכדי גמר דיון בוועדה, נועד לקצר הליכים בירוקרטיים ממושכים, להפחית רגולציה שהייתה יקרה, ארכאית, שתעודד כניסה של משקיעים לעולם התקשורת, מהארץ, מהעולם והכל כדי שהצרכן הישראלי יוכל להנות משוק מגוון יותר, תחרותי יותר. אני מודה על הזכות שהייתה לי להביא את הצעת החוק הזאת גם בקריאה הראשונה כשר התקשורת, וגם להביא אותה לכדי גמר סיום כממלא מקום יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. אמרתי את זה גם כשנאמתי אז במליאה, ואני ממשיך באותו קו, אני קורא לכל השרים כמו שעושה כרגע שר התקשורת, להפחית רגולציה, להשתחרר מהכבלים. אתם לא צריכים לשמור את כל הכוח אצלכם, תעבירו כוח, תורידו, תשחררו, המשק יצמח, המשק יפרח, האזרחים והתושבים והצרכנים הישראליים ייהנו. רגולציה זה דבר חשוב, איפה שהוא הכרחי ולא תמיד כל רגולציה הכרחית. אז זהו, אני ממש ממש מודה לכל מי שהיה שותף לכל הדיונים, אני מודה למשרד התקשורת, לכל הצוות המקצועי. למנכ"לית משרד התקשורת, לצוות הוועדה, לחברי הוועדה, למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי לוועדה. רוצה לומר משהו גברתי?

כן, אני קודם כל רוצה שגדעון יגיד כמה מילים. הוא הוביל את המסע הזה תקופה הרבה יותר ארוכה ממש אתם מדמיינים, ואז אני ארצה להגיד כמה מילים לסיום. גדעון בבקשה.

אני גדעון שטרית, סמנכ"ל רישוי משרד התקשורת. אני מוביל את המסע הזה כבר מעל שש שנים. אני אמרתי אתמול שאנחנו לא פותחים כלום עד שזה לא רץ, לא עובד. זה ניסיון של שלבים, אבל זה צעד גדול להגשמה של חלום ואני בטוח שהוא יתגשם ויתממש ונוכל להוריד חסמים ולהזניק את שוק התקשורת קדימה כדי שהתושבים יקבלו את השירות שמגיע להם.

ישר כוח על העבודה, תודה.

אז לפני התודות אני רוצה להגיד - -

תמיד תזכרו שיש לנו עוד מליאה, שדברים יכולים ליפול שם, מי כמו משרד התקשורת יודע.

כן, זה מה שגדעון אמר, אנחנו לא צועקים "יש!" עד שאנחנו תוקעים גול. אבל אני בכל זאת אגיד משהו, החוק הזה הוא שיח מקצועי מאוד מורכב ובמובן מסוים הוא נהיה שיח למטיבי לכת. אבל צריך להבין שמאחוריו יש מהפכה יוצאת דופן בקנה מידה רגולטורי. אנחנו מדברים פה על מהפכה דרמתית בעולם הרגולציה ובעולמות ה-doing business ובסוגיות הנטל הרגולטורי שמדינת ישראל מאוד עוסקת בהם בשנים האחרונות. אנחנו רוצים לראות שוק תקשורת, החזון שלנו לא עוסק בסוף רק במכירת טלפונים סלולריים, אלא אנחנו רוצים לראות שוק תקשורת חדשני, טכנולוגי, עם מודלים עסקיים חדשים, עם טכנולוגיה חדשנית. אנחנו רוצים לראות שוק תקשורת חי ובועט עם שחקנים בכל מיני גדלים. והחוק הזה שמאפשר לך להפוך להיות שחקן בעולמות האלה, סך הכל בקלות, בדרך יחסית קלה עם חסמי כניסה מאוד מונמכים. אני חושבת שבשנים הקרובות, במיוחדת עם כניסת טכנולוגיות הדור ה-5 ועוד מהלכים שהמשרד יוביל, ישנה את פניו של שוק התקשורת ובמובן הזה הוא מהפכני והוא מעביר אותנו לתפישה רגולטורית, בדיעבד, במקום חצי שנה, שמונה חודשים. אתמול היה לנו סקר גם על שנה לפעמים שלוקח לתת רישיון לשחקן חדש. אנחנו מעבירים בעצם חלק ניכר, את המסה הקריטית של השוק הזה, לרישיונות שמקבלים אותם תוך 10-14 ימים עם מילוי מסמכים דקים ביותר ואחריהם פיקוח של המשרד. אז זה מודל חדשני, שאני חושבת שנראה אותו בהמשך בשווקים החדשים, בהנחה שהוא יעבוד לנו ואני חושבת שהוא יביא בשורה מאוד מאוד מעניינת לשוק הזה במגביל לכניסת טכנולוגיות חדשות ולמהלכים נוספים. הניסוי שאישרתם היום הוא דוגמא לזה ששחקנים שלא היו יכולים להיכנס לשוק הזה בגלל חסמי כניסה גבוהים, רישיונות וכולי, אנחנו נראה אותם פורצים פנימה.

אני רוצה בכל זאת להגיד כמה תודות על המסע המאוד ארוך הזה. המסע בממשלה לחקיקת חוק, הוא לא כמו שהוא נראה בכנסת, הוא לפעמים לוקח שנתיים של צוותים ועבודת מטה, ותזכירים ועבודה פנימית והמסע הזה היה מורכב ומשנה את מהותנו כרגולטור ואת האופן שבו אנחנו עובדים. ולכן הוא היה מסע מורכב וארוך. אני רוצה להגיד תודה לגדעון שטרית סמנכ"ל רישוי ולצוות שהוא הוביל, שאצלנו מכונה "צוות האסדרה ברישוי" שעבד שעות על גבי שעות על הדבר הזה במשך חודשים ארוכים. אני רוצה להגיד תודה ליאיר סמנכ"ל אסטרטגיה אצלנו שעבד מאוד על המודלים ועל ההשוואה הבינלאומית של איך מתנהלים המודלים האלה בעולם. אני רוצה להגיד תודה למחלקה המשפטית שלנו על ההובלה ועל שעות בודה אינסופיות. אני רוצה להגיד תודה לדנה נויפלד שהיא לא בחדר הזה, היועצת המשפטית הקודמת שלנו, היא עכשיו במשרד הבריאות אבל היא ללא ספק הטביעה את חותמה בלשון המעטה על המסמך הזה. אני רוצה להגיד תודה לברוריה היועצת המשפטית שלנו בפועל שלא נמצאת פה היום. אני רוצה להגיד תודה לזיו גלעדי שהחוק הזה היה התינוק שלו במשך חודשים ארוכים, ימים ולילות. אני רוצה להגיד תודה לליאת שלקחה את הלפיד לצד זיו בחודש חודשיים האחרונים. בסוף אני רוצה להגיד תודה כמו תמיד קודם כל ליושב ראש הוועדה איתן גינזבורג ולשר התקשורת לשעבר, שבמקרה הזה זה סגירת מעגל. עזרת לנו לדחוף את החוק הזה בעלייה מה שנקרא. היה מאוד קשה אבל עשינו את זה, אז אני שמחה על סגירת המעגל הזאת. אני רוצה להגיד תודה ליושב ראש הוועדה לחבר הכנסת מיכאל ביטון ולאחל לו החלמה מהירה, הוא משתפר. אני רוצה להגיד תודה לאיתי וטל, ממש חוק מורכב למטיבי לכת ואני חושבת ששיפרתם אותו מאוד ולמרות המעורמות שהיו לנו בדרך, יצאנו עם תוצאה טובה כמו תמיד בעבודה איתם. אני רוצה להגיד תודה לעידית שעובדת איתנו ונלחמת עלינו ועל הדיונים שלנו ויש לה חלק בתוצאה הזאת. אז תודה ענקית ונצא לדרך לשנייה ושלישית ונחגוג אחרי.

ותודה רבה למשרד התקשורת. בהצלחה לכולם.

חבר'ה לא אמרתי תודה לשר התקשורת, על הגיבוי והתמיכה.

ישיבה זו נעולה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:28 ונתחדשה בשעה 09:48.)

אני מחדש את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מחדש את הדיון ואנחנו מצביעים על בקשה לדיון מחדש על כל סעיפי הצעת החוק שלא היה לגביהם דיון מחדש, מה שמכונה בפינו רוויזיה. אז מי בעד הרוויזיה? ירים את ידו.

שינמק את זה, מי שהגיש שינמק.

אני הגשתי אותה ואני חושב שהרוויזיה ממש לא מוצלחת ואני רוצה להסיר אותה. מי בעד הרוויזיה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

הרוויזיה הוסרה




הישיבה ננעלה בשעה 09:55.