פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת משנה לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
11/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה
לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022), שעה 14:00

שירותי תרגום ותמלול לחירשים וכבדי שמיעה ומצוקת תנאי העסקתם של המתמללים והמתורגמנים

חברי הוועדה: היו"ר שירלי פינטו

סמי אבושחאדה
מיכל וולדיגר

אסתר גולדבלט - מנהלת תחום שירותים למוגבלים בשמיעה, אגף בכיר הערכה, משרד הרווחה והבטחון החברתי

עידו גרנות - ארגון בקול

לי דן - מתורגמנית לשפת הסימנים

גל ג'ולייט מיסס - יו"ר ארגון מלא"ה - מתורגמנים לשפת הסימנים

תומר לוי - מנכ"ל sign now

חיים מלכה - מנהל מועדונים חברתיים, בית דוד המרכז לחרש עיוור

גל רוקיניאן - רכזת שירותים מקצועיים ועו"ס קהילתית, אגודת החרשים

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה באג"ת, משרד האוצר

רוית אבני - מנהלת קשרי לקוחות, אגודת החרשים

שירה אלי - מורה לשפת הסימנים הישראלית

אתי שוורצברג - יו"ר אגודת החרשים

נעה בן שבת

אורית ארז

מעין מכלוף, חבר תרגומים
שירותי תרגום ותמלול לחירשים וכבדי שמיעה ומצוקת תנאי העסקתם של המתמללים והמתורגמנים

צהריים טובים לכולם, אנחנו נתחיל עכשיו את הדיון בוועדה. היום יום שלישי, 11.1.2022, ט' בשבט, ועדת משנה לענייני שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. דיון שיעסוק בנושא שירותי תרגום ותימלול לחרשים וכבדי שמיעה, ומצוקת התנאים של מתמללים ומתורגמנים, וגם מתווכי תקשורת. בגלל שיש פה גם מתורגמנים, גם מתמללים, גם מתווכי תקשורת, אז אני אקרא לכולם בשם אחד, נותני שירות.

אני רוצה קודם כל להודות ליו"ר ועדת המשנה, יוראי להב הרציאנו, חברי חבר הכנסת. לצערי הוא לא יוכל להגיע ולהיות כאן, אבל הוא באמת תמך בחשיבות הדיון וכינוסו. לפני שנתחיל אני רוצה להעלות כמה מחשבות שהיו לי בנושא לקראת הדיון.

מתורגמנים, מתמללים וגם מתווכי תקשורת, כל אותם נותני שירות לחרשים וכבדי שמיעה, עושים עבודה קשה באופן יומיומי. בעצם מנגישים מידע בצורה הדדית, משני הצדדים. הם מתאימים אותם לכל תחומי החיים. אם זה בבריאות, אם זה במשפט, אם זה בבטחון, בחינוך, בתרבות, בספורט, בהכל. הם נמצאים בכל פינה בחיי היומיום. תקשורת היא נשמת אפנו. של כל אדם. אם אין תקשורת, לאותו אדם כמעט ואין משמעות לחיות. אנחנו מחוייבים לדאוג לצרכים, גם של נותני השירות וגם של מקבלי השירות, חרשים וכבדי שמיעה. כי זכות ההנגשה לשפת הסימנים, תימלול ומתווכי התקשורת, הזכות הזאת לא יכולה להתקיים כשאין את הצד השני. כשאין מערך מתפקד לאותם נותני השירות.

כשאני אומרת מערך מתפקד, למה אני מתכוונת. אותו מערך שיתן מענה הולם בשכר, בתנאים, ובכל הדברים הכוללים, כי לצערי במשך שנים דיווחו על מצוקות בתחום שלא טופלו. אני שמחה סוף סוף שכינסנו את הדיון בנושא הזה. ומטרת הדיון היום היא לקבל תמונת מצב כוללת, מה התנאים של המתורגמנים, מתמללים וכל נותני השירות, ולשמוע את הגורמים המקצועיים ממשרדי הממשלה, וביחד למצוא את הפתרונות ההולמים.

אני משוכנעת שהארגונים, נותני השירות, משרדי הממשלה, אנשים חרשים וכבדי שמיעה, כולם, יש לכם הרבה מה לומר. ואני יודעת שיש לנו הרבה עבודה בנושא. אנחנו פה לשנות ולתקן את המצב העגום. אני מתחייבת לקיים עוד ועוד דיונים בנושא, ככל שיצטרך, עד שנמצא את הפתרון שייטיב עם כל הצדדים.

והיום, באופן סמלי, רוב האנשים פה באמת דוברי שפת הסימנים, אז המתורגמנים שנמצאים פה הם יותר לטובת השומעים. בדרך כלל זה הפוך. ויש פה איזה משהו מרגש ויפה. אנחנו נתחיל את הדיון, ואני מבקשת שנשמור על שיח מכבד, נשמע את כל הצדדים, תהיה פה זכות דיבור, כל מי שנרשם כמובן רשום אצלי, ואנחנו נגיע לכל אחד ואחת. מי שעוד רוצה זכות דיבור, ויישאר זמן בסוף, אנחנו ניתן בשמחה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת סמי אבושחאדה, בבקשה.

תודה רבה שירלי, אני שמח מאוד על הדיון. באתי לשמוע.

תרגיש חופשי להעיר וכל דבר שתרצה. הוא חבר כנסת מקסים, חבר יקר ושותף לדרך.

תודה רבה.

אסתי, אני אשמח לשמוע ממך, מצד משרד הרווחה, איך אתם רואים את הדברים.

קודם כל אני מקדמת בברכה את הדיון היום. אני חושבת שאף פעם לא התקיים דיון בכנסת, בכל אופן מאז שנת 2006 כשאני כאן, בנושא תרגום, תימלול ותיווך תקשורת. אז אני שמחה שסוף סוף יש דיון. אני חושבת שלא תתחילי מאתנו, כי אנחנו בסופו של דבר הגורם שמתכלל את השירותים ומספק אותם. אני חושבת שכדאי קודם לשמוע את האנשים, ואז אולי לשמוע את התגובות.

אנחנו מספקים שירותי תרגום, שפת סימנים, תיווך תקשורת, ותימלול, מתוקף זכאות לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת. בנוסף אנחנו מפעילים, המשרד מפעיל שירותי תיווך ותירגום מרחוק. שזה שירות אחר, שלא קשור לזכאות לשירותי תמיכה בתקשורת. אנחנו פועלים במסגרת התקציבים הקיימים.

אפשר מטעם המשרד רק לשמוע נגיד אם יש איזה שהוא פילוח אצל המשרד לאנשים כבדי שמיעה יהודים או ערבים, והאם בתוך כל המכלול הזה של מתורגמנים, מתמללים וכו' גם יש צוות ערבי שעובד?

אז בהחלט הלקוחות הערבים, המגזר הערבי, מהווים עשרים אחוז מהלקוחות של שירותי תמיכה בתקשורת בכלל, שזה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסיה. מבחינת נותני שירות דוברי ערבית אז כן יש לנו צוות של כבר מעל עשרים אנשים שהם דוברי ערבית שמשמשים כמתורגמנים לשפת סימנים. זה עונה על השאלה?

אני פשוט לא יודע מה הצורך. מבחינתכם כמשרד, זה עונה על הצורך, עשרים אנשים לעשרים האחוזים האלה?

זה מספר גדול, אבל מצד שני צריך לזכור שסך דוברי שפת הסימנים שמוכרים למשרד זה כארבעת אלפים שלוש מאות אנשים. מתוכם רק אלפיים שמונה מאות צורכים שירותי תרגום שפת סימנים במסגרת השירותים של המשרד. אני לא יודעת לומר לך כמה מתוכם הם מהמגזר הערבי. בכל אופן אנחנו לא יודעים על מצוקה.

גם במהלך השנים, במשך שלוש שנים אנחנו נתנו מלגות באמצעות המוסד לביטוח לאומי לסטודנטים לתרגום שפת סימנים מהמגזר הערבי. במטרה כן לעודד אנשים מהמגזר הערבי, שהם דוברי שפת סימנים ללמוד את המקצוע ולעסוק בו. אז אני חושבת שבהחלט אנחנו נותנים מענה. אבל יש יסוד סביר להניח גם שהאוכלוסיה הערבית פחות צורכת את השירות, בהשוואה לאוכלוסיה מהמגזר הכללי. אבל בכל אופן כרגע לא ידוע לנו על מצוקה, ויש בהחלט נותני שירות שהם מהמגזר הערבי.

אני רק שנייה יעצור את הדיון, אני רואה שבזום אין תרגום, אז זה לא נגיש למי שבבית. מאוד חשוב לי שזה יהיה נגיש, יש הרבה צופים חרשים. לכן אני עוצרת רגע. אנחנו נמשיך. תודה רבה אסתי.

אני כן רוצה להתייחס להערה שחבר הכנסת העיר. באמת כל הנושא של האוכלוסיה הערבית אצל חרשים וכבדי שמיעה נמצא במצוקה, כי זה תת קבוצה מתוך מיעוט. הרבה אנשים לא מודעים לזכויות שלהם, ואני אשמח גם לקדם את הנושא הזה יחד איתך.

אני אשמח לעבור לדוברת הבאה, גל.

קודם כל תודה רבה על ההזמנה. זו באמת הפעם הראשונה שנערך דיון כזה, ובטח שמוזמן ארגון שמייצג כל כך הרבה מתורגמים ומתורגמניות. אז תודה רבה על הזכות.

כרגע הנתון שאנחנו קיבלנו הוא שיש שמונת אלפים חמש מאות זכאים לקבל שירותי תרגום ותימלול ותיווך. כרגע נרשמו במאגר של הזכיין החדש אגודת החרשים רק מאתיים נותני שירות. גם במאגר הקודם היו מאה שבעים מתורגמנים בלבד. זה אומר שעבור ארבעים ושלושה צורכי שירות יש לנו נותן שירות אחד בלבד. זאת מצגת המתורגמנים והמתורגמניות שכרגע יש במל"ח. מאה ארבעים חברי ארגון, מתוך מאה שבעים מתורגמנים שכרגע מוכרים אצל אה"חה. אפשר לראות את הפילוח לפי איזורי המגורים, את המצוקה הגדולה שיש בדרום, שיש מעט מאוד מתורגמנים.

אבל יותר מזה אפשר לראות שרק אחד עשר אחוזים עובדים אך ורק בתרגום. תשעים אחוז מהמתורגמנים בחרו לקחת עבודה נוספת, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לעבוד אך ורק בתרגום לשפת הסימנים. אחד עשר אחוז, לתשומת לבכם, זה חמישה עשר איש. חמישה עשר אנשים שיכולים להרשות לעצמם לעבוד אך ורק בתרגום.

כל שנה מהשנים שבדקנו מעל חמישה אחוז פרשו לגמרי מהעבודה בתרגום. עברו למקצוע אחר לחלוטין, כי הם לא יכלו להתמודד עם המצב הכלכלי ועם האי ודאות הכלכלית שנגרמת כל שנה, בגלל המצב הזה. בגלל המכרזים שנכתבים, ובגלל כל הבעיות שנציף היום. מעל חמישה אחוז פורשים.

סליחה על הבורות, השפה היא שפה אוניברסלית, או שנגיד ערבים לומדים שפה מסויימת, יהודים שפה אחרת.

בעצם שפת הסימנים במדינת ישראל, היא שפת סימנים ישראלית. זאת השפה במדינה. כל מדינה יש לה שפת סימנים משלה. זה לא משהו אוניברסלי. הרבה לא יודעים את זה. נותני השירות נותנים תרגום בשפת הסימנים הישראלית.

אני מבין שאנשים שיש להם בעיה עם שמיעה בחו"ל יהיה להם קשה כי אין להם שפה?

חרשים שמגיעים למדינה אחרת, חרש שחי ביוון, שדובר שפת סימנים יוונית, אז אני אתקשר אותו בשפת סימנים בינלאומית. זה לא שפת סימנים רשמית, זה ערבוב של כמה שפות, וככה נבין אחד את השני.

אז אני אמשיך, מעל חמישה אחוז פורשים, מבדיקה שערכנו בשנתיים האחרונות. כמו שאמרתי זה רק בתוך ארגון מלא"ח. אני בטוחה שבשטח המתורגמנים שאינם חברי וחברות הארגון גם כן יש פורשים כמובן. למה זה קורה, כי המחיר שלנו לא השתנה בעשור האחרון.

בכמה המחיר עלה?

עשרה שקלים בעשור האחרון. בהתחלה גילמו נסיעות, וגילמו כל מיני הוצאות נוספות. החליטו להוריד את זה, ואז זה נשאר קבוע בשמונים שקלים. עכשיו העלו לתשעים שקלים. מחיר מאוד מאוד נמוך ביחס ליוקר המחיה שאנחנו צריכים להתמודד איתו. זה לא כולל לא נסיעה, לא חניה, לא הפסד זמן, לא הוצאות שלנו על ניהול העסק. אופי התרגום מבחינתם נשאר אותו הדבר, גם פגישה אצל רופא, כשאני מתלוננת על שפעת, וגם הרצאה בנושא חלל או רובוטיקה. מבחינתם זה אותו זמן הכנה, אני יכולה לעשות את זה בדיוק באותו מחיר, באותו תעריף, לא משתנה כמות המשתתפים שנמצאים, כמה חרשים אני צריכה לתרגם לעברית מדוברת, כמה קהל נמצא, אם זו ישיבה שהרבה מדברים תוך כדי. הכל אותו תעריף. כמובן וכמובן לתרגומי לילה, שאנחנו לא מקבלים שעות נוספות, של מאה חמישים אחוז, שבתות, חגים, שמבחינת המשרד אנחנו בכלל לא אמורים לתרגם.

זה תאור מקרה כל כך כל כך סטנדרטי, וכל כך נפוץ. תמר גרה בירושלים, מגיעה לתרגום בקופת חולים בבית שמש בתשע בבוקר. יצאה בשמונה, תרגמה, חזרה הביתה, הגיעה באחת עשרה, התחילה עם תשעים שקלים לשעה, הורידה חמישים שקלים על נסיעה, חמישה שקלים על חניה. אחרי זה כמובן ביטוח לאומי ובריאות, היום המדינה מחייבת אותנו להיות עצמאים, שישה עשר שקלים ירדו, תשלום לפנסיה עוד חמישה שקלים ירדו. סך הכל לשעה קיבלנו תשעה עשר שקלים. כבר אין תשעים שקלים. תחלקו את זה לשלוש שעות שהיא נסעה בדרכים כדי להגיע לתרגום הזה. יוצא שאנחנו מקבלים חמישה שקלים לשעת תרגום. זה נראה לכולם לגיטימי להגיד תשעים שקלים.

הניתוח הזה לא יכול להיות נכון.

זה תרגום סטנדרטי. האם המדינה מצפה שנגור ליד כל החרשים בארץ?

זה באמת ככה?

ככה זה קורה, זה קורה בכל תרגום. עשינו סקר, בגלל שמרבית התרגומים הם רק שעה בודדת, פה רופא, שם בנק, עכשיו אסיפת הורים, עשינו סקר קצר בארגון, לדעת כמה מוכנים לצאת לתרגום של שעה בודדת. ששים ושבעה אחוז מהמתורגמנים והמתורגמניות, מתוך מאה ארבעים, מסרבים בתוקף. שלושים ושלושה מסכימים. אבל חצי מהם מסכימים בתנאי. בתנאי שזה יהיה בזום. בתנאי שזה יהיה קרוב לבית שלי. בתנאי שאני כבר על הדרך שם. בתנאי שזה תשלום פרטי, ולא תשלום של סל תקשורת. ששים ושבעה אחוז מסרבים.

איך משרד הרווחה רצה לפתור את הבעיה הזאת שהצפנו, הערים קשיים נוספים. החלטתם שתרגום של עד שעתיים, אם הוא התבטל מתחת לעשרים וארבע שעות, לא מקבל תשלום. סגרתם איתי עבודה, ביטלתם אותה מתחת לעשרים וארבע שעות, והחלטתם לא לשלם לי. זה כתוב שחור על גבי לבן במכרז. ביטול בין שעתיים עד חמש יקבל חמישים אחוז בלבד. שוב, שריינתי יום עבודה. וגם עכשיו אמרתם אם הזכאי לא מדווח מספיק זמן לזכיין, אז גם אני לא בטוח מקבלת תשלום. אם הזכאי דיווח שהתרגום הוא עד שעתיים, וזה ביטול מתחת לעשרים וארבע שעות, על פי המכרז אנחנו לא מקבלים שקל אחד.

וזה משהו שהיה לפני, במכרז הקודם?

לא, עד עכשיו היינו מקבלים, זה היה תחת הנהלים, לא ברור אם זה היה כתוב במכרז, לא כתוב במכרז, הצפנו את זה וזה נכתב מאוד מאוד ברור במכרז החדש, שלא מקבלים תשלום. אם זה שעתיים עד שלוש מקבלים חמישים אחוז בלבד. הצפנו, התלוננו, זעקנו, ומשרד הרווחה באופן שיטתי וקבוע עונה לנו שהכל בסדר. העלייה המשמעותית במחיר לא קרתה.

יש פה בעיה שאי אפשר לפתור אותה. זה לא יכול להשתלם לאף בנאדם, לא קשור מתורגמן, לעבוד בשכר הזה. זה לא יכול להיות משתלם. זה לא סביר. צריך למצוא איזה שהוא פתרון. צריך לפתור את זה. מי יעבוד בשביל חמישה שקלים לשעה במדינה,

כרגע אנחנו.

זו ממש אחת הסיבות העיקריות שכינסנו פה את הדיון החשוב הזה. המצוקה הקשה של התנאים, אם היום אנחנו נזמין אינסטלטור הביתה, עוד לפני שהוא עשה משהו מאתיים שקל אנחנו נשלם לו.

הנה עוד כמה דברים שהצפנו. העלאה משמעותית במחיר – העלו בעשרה שקלים בלבד. רצינו שיקחו אותנו בחשבון בכתיבת המכרזים, שנהיה בתוך ועדות ההיגוי כמייצגים. כתבו לבד. תימחור שעות לילה ושעות בשבת בתעריף שונה – לא קיבלנו מענה ראוי. סעיפי ביטול בעייתיים וחמורים מאוד במכרז האחרון – לא קיבלנו מענה ראוי. חלוקה מיותרת של תרגום שגרתי, לא שגרתי, עד שעתיים, פחות משעתיים, כן אישור, לא אישור. הצפנו טריליון שאלות. לא קיבלנו מענה. מכרזים שמפלים פה מתורגמנים ותיקים, עם תעודה של משרד הכלכלה, בלי תעודה של משרד הכלכלה – לא קיבלנו מענה. ביקשנו השתלמויות. תעשירו אותנו, אתם רוצים שנגיע לתרגומים הכי טובים שאפשר. לא קיבלנו שום דבר.

המענה היחידי שכן קיבלנו הוא שמשרד הרווחה דואג אך ורק לחרשים. לא למתורגמנים. והכל בסדר. אם זה לא היה ברור, הכל ממש ממש לא בסדר, וכולם ממשיכים כרגיל. הכל בסדר, הכל בסדר. לא נכון. תודה.

אני אשמח לשאול שאלה. נכנסתי באמצע, ושמעתי, אני כן רוצה לשאול לגבי התרגום שפת הסימנים הממשי, כלומר מישוש. הייתי בהוסטל של אנשים שהם גם כבדי שמיעה או חרשים וגם עיוורים. ויש שפת סימנים שהיא דרך מגע. האם הם גם חלק מהארגון שלכם? איך זה בא לידי ביטוי? איפה זה נמצא?

אני חושבת שכשרשות הדיבור תעבור לחיים מלכה זה יהיה נכון יותר, אבל כמובן מתורגמנים לשפת הסימנים יכולים גם לתרגם במגע. אבל מתווכי תקשורת זה חיים, הוא הנציג. בכללי כל המקצוע מורכב.

לגבי באמת שפת הסימנים במגע זה נושא שהוא גם לצערי עוד יותר בתת ייצוג, ויש לנו את חיים, מנהל מועדונים חברתיים בבית דוד, שאחראי על הנושא, והוא באמת יסביר את זה יותר בפרטי פרטים, איך זה עובד, ואני בטוחה שחברי הכנסת ישמחו לשמוע ולהבין יותר.

תודה גל. אני מבקשת לתת לחיים את זכות הדיבור.

תודה רבה על ההזמנה לדיון והוועדה החשובה הזאת. שמי חיים מלכה, אני הנציג של המרכז לחרש עיוור, מכון בית דוד. זה המרכז היחידי בארץ שמטפל באנשים חרשים עיוורים מכל הארץ, משלל הגוונים. כיום מוכרים אצלנו כשמונה מאות חרשים עיוורים, אבל במאגר במשרד הרווחה מוכרים כשלוש מאות איש.

איך אדוני מסביר את הפער הענק הזה?

כי לא כולם זכאים לקבל סל תקשורת. רק מי שזכאי לקבל סל תקשורת הוא מוכר דרך משרד הרווחה, או אם יש לו אישור לסל תקשורת, וגם תעודת עיוור, אז באותו רגע הוא נכנס למאגר של חרש עיוור. אם הוא לא מוכר בסל תקשורת, או שהוא התחרש אחרי גיל שלוש, אז הוא לא זכאי בעצם לשירות, אז הוא לא מוכר במשרד הרווחה אבל הוא כן מוכר אצלנו כמקבל שירות.

כשמישהו התחרש כתוצאה ממחלה אחרי גיל שלוש הוא לא זכאי לסל תקשורת?

אחרי גיל שלוש הוא לא זכאי לסל תקשורת ושירותי תרגום.

מה ההסבר לדבר הזה?

חיים אני רוצה לתקן אותך, שירותי תרגום לא קשורים לגיל התחרשות אלא רק לחומרת הלקות בשמיעה. אתה צודק שסל תקשורת, שזה החזר עבור רכישת אביזרי עזר לתקשורת, ודמי תקשורת, הם קשורים לגיל ההתחרשות.

אפשר לדעת מה כולל בתוכו סל תקשורת?

אנחנו קוראים לשירות שירותי תמיכה בתקשורת. שירותי תמיכה בתקשורת כוללים תרגום שפת סימנים, תימלול, תיווך תקשורת לחרשים עיוורים, החזר עבור רכישת גלאי בכי, והחזר עבור רכישת מכשיר פקסימיליה. בעלי זכאות מלאה הם אותם אנשים שיש להם ליקוי שמיעה של שבעים דציבלים לפחות באוזן הטובה, ושהתחרשו עד גיל שלוש. בעלי זכאות מלאה מקבלים את כל השירותים. סליחה, שכחתי להזכיר, דמי תקשורת.

בעלי זכאות חלקית הם אותם אנשים שלא עונים על כל הקריטריונים של הזכאות המלאה, והם יכולים לקבל את שירותי התקשורת,

אבל לא ברור לי, אם יש לכולם את הכל, גם לזה שהוא אחרי גיל שלוש התחרש, וגם זה שנולד חרש, מה זה הגיל שלוש הזה? למה מישהו שהתחרש אחר כך לא זכאי לקבל.

תראו, כל השירות הזה שירות שניתן על סמך הסכם, שנחתם בין הממשלה לאגודת החרשים, בשנת 2002. עכשיו מאחר שהשמיכה קצרה, ואי אפשר לתת הכל לכולם, אני אומרת מבחינה היסטורית מה היה הרציונל. גיל שלוש, יש מחלוקת בעולם המחקרי מהו הגיל לרכישת השפה. אין הסכמה לגבי גיל רכישת השפה, אבל אין ספק שמרבית הילדים שנולדו שומעים עד גיל שלוש רוכשים את השפה הדבורה. כלומר שפה שאנחנו מדברים, ולא שפת סימנים. לכן זה נקבע כגיל הסף.

זה בהחלט משהו שאנחנו צריכים לתקן אותו.

אני חושבת שזה נושא לדיון אחר. עמדת המשרד בשנים האחרונות, לאחר שהפכנו להיות מינהל מוגבלויות, היא להשוות את הזכאות של החרשים וכבדי השמיעה כמו זכאויות במוגבלויות אחרות. וכמו שאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית יוכר כאדם עם המוגבלות הזאת אם זה יתרחש עד גיל שמונה עשרה, אז לכן גם להרחיב את הזכאות לשירות תמיכה בתקשורת, הזכאות המלאה, גם לאנשים שמתחרשים עד גיל שמונה עשרה. אבל שוב, זה כמובן עלויות תקציביות שלנו אין את המקורות התקציביים בכדי לבצע את השינויים האלה. אבל אני באמת חושבת שזה דורש דיון מעמיק נפרד.

שירלי, אני חושב שזה אמור להיות הפוך. העניין פה של הגיל, אני יכול להבין את העניין של גיל שבו רוכשים שפה. אבל אנחנו יודעים שהמגבלה הזאת, של חרשות ועיוורון, דווקא כשאנשים יותר מבוגרים זה הרבה יותר קשה, וזה גם, האוכלוסיה תגדל באופן משמעותי. גם בשמיעה וגם בראייה. אנחנו צריכים לבחון מחדש את העניין הזה. אנחנו צריכים ללמוד אותו לעומק, גם להבין את ההשלכות התקציביות.

במיוחד שאצלנו במרכז רוב מקבלי השירות הם בעצם אנשים עם תסמונת טאצ'ר. תסמונת טאצ'ר זה אנשים שנולדים חרשים או כבדי שמיעה, ועם הזמן הם מתעוורים. עד כדי לראיית צינור. זאת אומרת שיכול להיות שבנאדם נולד כבד שמיעה, והוא לא זקוק לשירותי תרגום. אבל בהמשך הוא כן יהיה זקוק לשירותי תרגום, ויותר מזה, הוא יזדקק לשירות שיקומי. וכיום ההדרכה השיקומית היא לא נדרשת לאדם חירש עיוור. חירש עיוור היום שרוצה הדרכה שיקומית כדי לדעת איך להשתמש במקל, זה לא מונגש לו. הוא צריך לבקש במיוחד תוספת ממשרד הרווחה, תוספת שעות עבור השירות שהוא אמור לקבל אותו, שזה אמור להיות בתקנות. הרבה פעמים זה על חשבון תשעים השעות. אנחנו מקימים קול צעקה ואנחנו מבקשים,

ככל שיש לך יותר מוגבלויות, ככה נותנים לך פחות שירות. זה פשוט לא ייאמן. באותו הוסטל שאני הייתי, ושירלי היתה שבוע או שבועיים לפניי, מדובר בהוסטל שיש להם בנוסף גם לעיוורון וגם לחרשות, גם התמודדות עם בריאות הנפש. וזה פשוט מדהים, אתה מצפה שהם יקבלו את הסל הכי גדול והכי עוטף. והם מקבלים הכי מעט. זה פשוט הפוך מההיגיון.

במסגרת הפעילות שלנו, הפעילות של המרכז, אנחנו מקיימים פעילות חברתית, פעם בשבוע, מגיעים אלינו אנשים מכל הארץ, ומערך ההרצאות לא על חשבוננו, זה על חשבון תורמים, משהו שהוא גם לא מוכר בתקציב של משרד הרווחה. אנחנו מממנים את ההסעות. הם מגיעים אלינו בערך שמונים-תשעים אנשים, מגיעים לפעילות המועדון, ולכל בנאדם אנחנו צריכים לצוות תרגום אישי. תרגום במגע, אישי. מאחר ויש כיום מצוקה מאוד גדולה של מתורגמנים שמתרגמים במגע, כיום אפשר לספור אותם, אולי עשרים מתוך כל מאגר המתורגמנים שמוכנים, בפועל, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, אנשים לא מוכנים לתרגם במגע. הם אומרים אנחנו חוששים להידבק, אנחנו לא מוכנים לתרגם להם במגע.

ונוצר מצב כזה שהיום החרשים עיוורים נאלצים להישאר בבית, להיות מנותקים, לא לצאת לפעילות חברתית, ולחשוב כמה פעמים אם הם מוכנים לצאת מהבית, כי הם חוששים להידבק. ואם הם יידבקו ויצטרכו אישפוז לא יהיה מי שיתרגם להם. לא יהיה מי שיתווך להם את הצוות הרפואי בבית החולים. לא יהיה מי שיתווך להם שום דבר, כי אף אחד לא מוכן לתרגם להם במגע.

רק ביום שישי האחרון קיבלתי דיווח בעשר בבוקר, מחרשת עיוורת, שגרה בחיפה. מבחינתנו זה פריפריה. היא גרה בחיפה, ואמרה לי חיים, עשיתי עכשיו תאונת דרכים של פגע וברח. יצאתי מהבית בסך הכל לקנות בקבוק חלב שחסר לי בבית. יצאתי, ורכב נכנס בי. אף אחד לא יכול לעזור לי, אני עליתי בקושי בכוחות עצמי לבית, אני זקוקה עכשיו ללכת לטיפול רפואי. אף מתורגמן לא מוכן לבוא ולתרגם לה במגע. אומרים אנחנו מצטערים, אנחנו לא מוכנים לתרגם במגע.

מה אנחנו עשינו, בעקבות כל המצוקה של השנתיים האחרונות, הקמנו קו חירום אצלנו, על חשבוננו, שהוא לא ממומן על ידי אף גורם במשרד הרווחה ולא בשום מקום. המרכז מממן אותו בכספים של תרומות. אנחנו מספקים להם את השירותים, את המענה הטלפוני. אז אני, בזמן הפנוי שלי, הייתי צריך לטפל בנושא, גם לחפש לה תרגום, גם לחפש לה מתווכת תקשורת או תומך חזותי, שזה אנשים חרשים שהוסמכו לתרגם במגע. אבל בתנאי אחד – זה התנאי הכי גדול והכי קשה – רק אם יש אדם שומע שיכול לעבוד עם האדם החירש. אם אין אדם שומע שיודע שפת סימנים, אז אני מזמין אותך, מה קורה, אני צריך לתרגם עכשיו טלפונית, אז אני בכובע השני שלי אני גם מתורגמן לשפת הסימנים, אני מתרגם לה טלפונית את הרופא, במקביל יש שם מתווכת תקשורת, היא מתרגמת לה את זה בשפת סימנים במגע. ומה קורה, אני אמור לקבל על כך תשלום. אז אני לוקח מהתשעים שעות שלה, לצורך העניין זה היה חמש שעות, לקחתי ממנה חמש שעות, המתווכת תקשורת אמורה גם לקבל, אז היא גם לוקחת ממנה חמש שעות. במקרה אחד כבר ירד לה עשר שעות מהתשעים שעות, שמגיעות לה בשנה אחת.

אנחנו נציין ונגיד שהתשעים שעות האלה עלו רק השנה, ולפני זה אדם חירש קיבל ארבעים וחמש שעות, חירש עיוור קיבל שישים ואחת, ובאמת בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה הגדלנו את זה, לחרשים עברים לתשעים שעות, ולאדם חירש וכבד שמיעה לשבעים שעות. אבל עדיין זה לא פותר,

צערי הרב התוספת הזאת לא אומרת שום דבר. מאחר ובמכרז החדש ביטלו את השעות המתנה בבתי החולים. לצורך העניין, אני לא תרגמתי לה את כל החמש שעות. היא הלכה לצילום, אחר כך היא המתינה לתוצאות של בדיקה. כל ההמתנה הזאת, זה לא בא על חשבון המדינה. כמו שהיה במכרז הקודם. היה אפשר לכתוב שעות המתנה, ואז זה לא בא על חשבון השעות. אבל מה שקורה עכשיו במכרז הזה, הוסיפו תשעים שעות. יפה מאוד, כל הכבוד. אבל מה עשיתם במקביל, ביטלתם את השעות המתנה בבתי החולים. אז מה יצא בזה. היא הפסידה את העשר שעות האלה. ואם הוא חירש עיוור הוא צריך לשלם פעמיים, כי הוא גם צריך לשלם למתווך תקשורת, וגם למתורגמן לשפת הסימנים. גם למתווך תקשורת, בגלל שהוא עיוור, אז אני מזמין לו גם מתורגמן לשפת סימנים, וגם מתווך תקשורת שהוא יתרגם

חירש עיוור מקבל תשעים שעות, במקרה אחד משלם לדוגמא, סתם אני אומרת, עשר שעות לנותן שירות אחד ועשר שעות לנותן שירות אחר,

כן, באותו אירוע מתבזבז כפול.

וזה תשעים שעות בשנה. כך שאם בנאדם מתאשפז שבוע,

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): מיוונממי

אני רוצה רגע להוסיף. זה נראה כאילו זה מקרה קיצון. אני מכירה מקרה, לא מזמן, על בחור שהיה בהוסטל שדיברתי עליו, והוא נפל ושבר את הירך. הוא ביקש שיאשפזו אותו בתל אביב כי אחותו המבוגרת גרה בתל אביב, והיא תוכל לעזור לו. אז לא הסכימו בבתי החולים, כי אין להם את אותו מתרגם בשפת המגע, ואין להם גם את המתאם. הם לא הסכימו, הם העבירו אותו, שזה הזוי בפני עצמו, איך הם העבירו אותו, ללא שום הנגשה, לבית חולים רחוק יותר. המצב הזה, חשוב לי להגיד, הוא לא כל כך נדיר. זה קורה, וזה לא יכול להיות שאנחנו פשוט מערימים עוד קשיים על אנשים שגם ככה קשה להם. צריך לעזור להם, ולתווך להם את המציאות. ולא יכול להיות שאנחנו נגזור מהשעות הכל כך ספורות שיש להם גם את הדברים שהם צריכים בשביל היומיום.

יותר מזה, צריך להוסיף בכלל בתכנית הלימודים של תרגום לשפת הסימנים, תכנית ייחודית לנושא של תרשום למגע. את המיומנות להכשיר אנשים מיומנים גם מבחינת מיומנות, ידע, גם מבחינת ליווי. חרש עיוור שצורך שירות תרגום במגע, זה לא רק לתרגם סימולטנית, הוא מתרגם מילה במילה מה שאני אומר. אצל חירש עיוור צריך גם לתרגם לו ויזואלית, מי נמצא באולם, מי יושב, איך הוא יושב, מה הוא לובש, איך הוא נראה.

אני רוצה שכן נתמקד בדברים שאנחנו רוצים לפתור עכשיו פה בדיון למען החרשים עיוורים, כדי שבאמת,

להגדיל להם את סל השעות, זה קודם כל. וגם בנושא של תיווך קבוצתי. כמו פעילות המועדון. שיהיה לזה תקציב, לפעילויות פנאי וחברה. מטעם משרד הרווחה. שכיום יש תקציב נפרד לתיווך קבוצתי, בנוסף לסל התקשורת. אבל הוא נשאר עם התעריף הישן, שהוא לא תואם למכרז החדש, שהוא תעריף חדש.

אתה אומר שבעצם לא העלו שם,

לא העלו את המחיר של התיווך הקבוצתי. העלו את המחיר של התיווך מבחינת המכרז החדש. אבל לא של תיווך קבוצתי. הוא נשאר חמישים וחמש, כשהמחיר החדש הוא שישים ושבע וחצי. נוצר מצב כזה שאנשים לא רוצים לתרגם את פעילות המועדון בתעריף הישן.

גם חשוב לי שיהיה מענה בשעת חירום לחרשים עיוורים. כיום אנחנו אלה שנותנים את המענה, על חשבון המרכז ולא בשום מימון של משרד הרווחה, או שום משרד ממשלתי. הגיע הזמן שמישהו באמת יכיר גם בנו, במרכז לחרש עיוור, כגוף ארצי שמטפל באנשים חרשים. ואז באמת נוכל להגיע לפתרון, גם במצוקה וגם ביום יום. תודה רבה.

תודה רבה חיים.

אני אתייחס לנקודות שחיים אמר. קודם כל באמת אני מודה לחברת הכנסת שירלי פינטו שהצליחה להגדיל את השעות, וכיום יש תשעים שעות לחרשים עיוורים. עכשיו אני חייבת להגיד משהו אחד, כל הזמן נותנים פה דוגמאות ממערכת הרפואה. אני מזכירה לכולם שכל שירות ציבורי חייב להנגיש את השירותים שלו. המצב כיום הוא,

הם עוד לא מחוייבים. החובה מתחילה מנובמבר 2022, שזה עוד אחד עשר חודש, וכרגע הם עוד לא מחוייבים.

לצערי תקנות הנגישות בשירותי בריאות נדחות שוב ושוב. הם כבר היו אמורות להתפרסם בנובמבר האחרון, וקיבלו שוב דחייה. אני לא מבינה מדוע מאז שנת 1998 שוב ושוב ושוב צריכים לקבל דחייה,

אני מבינה, ואני לא חולקת עלייך בנושא, אבל עד נובמבר הקרוב, שזה הולך להיכנס, וזו דחייה אחרונה שהם קיבלו, נובמבר 22', האחריות נמצאת כרגע על שעות התרגום של החרשים עיוורים, חרשים וכבדי שמיעה, במשרד הרווחה. שיחפש מענה בנושא לחודשים הללו.

אני רוצה לתקן, האחריות היא על נותן השירות, והלקוחות החרשים והחרשים עיוורים נאלצים לממן את השירות הזה מהסל שמשרד הרווחה מעניק להם. אבל החובה היא עדיין על נותני השירות. אז אני מבקשת מכולם לזכור את זה.

אני רוצה לדייק, ונסגור את הנושא. לצערי, על פי תקנות נגישות במערכת הבריאות, נגישות השירות, עדיין לא מחייבת בנושא בריאות. רק בנובמבר 2022 הם יהיו חייבים להנגיש בשפת סימנים את שירותי מערכת הבריאות. וכרגע אנשים חרשים וכבדי שמיעה משתמשים בשעות תרגום, ולכן משרד הרווחה כן צריך לתת את המענה הזה, עד נובמבר 22'.

חיים הזכיר כאן שנכון, חרש עיוור מקבל תשעים שעות. בנוסף משרד הרווחה מממן בנפרד את שירותי התרגום בפעילות הקבוצתית של המועדון. שזו למעשה הפעילות העיקרית החברתית של האנשים החרשים עיוורים. אז אסור לנו לשכוח שיש פחות או יותר תוספת של מאה וארבעים וארבע שעות לאדם, הוא חירש עיוור, לפעילות הקבוצתית הזאת. נכון, יש לנו בעיה עם התעריף, אנחנו הצענו כמה הצעות ואנחנו ננסה לפתור את זה.

חשוב להזכיר שיש את השירות הנוסף של התומך החזותי. זה לא מתורגמן שפת סימנים,

רק אסתי, מה התעריף?

הבעיה עם התעריף היא שמכון בית דוד זכה במכרז בשנת 2016 להפעלת שירות תיווך תקשורת קבוצתי. המכרז הסתיים, אנחנו לא הארכנו את המכרז, כי התקציב הזה אמור ללכת לתקציבי המועדונים. לצערי המכרז החדש של המועדונים טרם התפרסם, ולכן נאלצנו לבקש הארכה,

אבל מה היה התעריף?

התעריף שישים ושישה שקלים שאנחנו משלמים למכון בית דוד. אני לא יודעת כמה מתוך זה מקבל המתווך תקשורת.

חמישים וחמש. כמו שהיה במכרז הקודם.

אבל המשרד מתקצב את זה בשישים ושישה שקלים לשעה. אנחנו משלמים לספק. אנחנו הארכנו את זה לשנה מאחר שהמכרז של המועדונים עדיין לא התפרסם, ולא רצינו להפסיק את המימון הזה. אז אנחנו ממשיכים את המימון. אנחנו הצענו למכון בית דוד הצעה שאני חושבת שהיא הגיונית, שאנחנו נוסיף פשוט בכל אחד מהמשתתפים במועדון מאה וארבעים וארבע שעות לשה, ועם יזמינו את התרגום דרך אגודת החרשים, שזכתה במכרז, ואז מתווך התקשורת יוכל לקבל את התגמול לפי התעריף,

בעצם ההצעה של משרד הרווחה זה להוסיף על התשעים שעות עוד מאה ארבעים וארבע שעות,

מאה ארבעים וארבע שעות למשתתף במועדון. זאת אומרת רק אותם אנשים שמשתתפים במועדון וכיום מכון בית דוד מקבל את התיגמול עבור התיווך בפעילות של המועדון, מאחר שאנחנו לא יכולים להשוות את התעריפים, כי כאמור זה מכרז שכבר הסתיים. אני לא אוכל לבקש, אני יכולה לנסות לבקש שינוי מהותי במכרז שהסתיים, אבל קרוב לוועדת המרכזים תנפנף אותנו. אז כרגע זאת ההצעה שהצענו למכון בית דוד.

זה בלתי ישים ההצעה הזאת.

חיים, אנחנו לא נתווכח על זה פה. אנחנו ביקשנו התייחסות בכתב, ובכל אופן זאת ההצעה כרגע, של משרד הרווחה, בכדי להתגבר על המכשול הזה.

אני רוצה להזכיר שלחרש עיוור יש גם שירות של תומך חזותי, שזה אומר שהוא יכול ארבע שעות בשבוע להיעזר באדם שיוצא איתו לאיזה מקום שהוא בוחר במרחב הציבורי, ומתווך לו את המרחב הציבורי, ויכול גם לעסוק באיזה שהוא תיווך תקשורתי שלא מצריך מלל רב.

ארבע שעות בשבוע?

כן, ארבע שעות בשבוע. אבל במקרים חריגים, תמיד מגיעים אלינו מקרים חריגים ואנחנו מאשרים תוספות.

מה זה מקרים חריגים?

אדם שמתאשפז בבית חולים. אישפוזים שמערכת הבריאות לא יודעת איך להתמודד עם זה. אנשים בשיקום, למשל אחרי איזה שהוא אירוע או תאונה.

לגבי מרכז החירום, אני מסכימה לחלוטין עם חיים. אנחנו חווינו את זה במבצע האחרון מאוד מאוד קשה. חיים באמת היה על הקו עם כל החרשים עיוורים עשרים וארבע/שבע. ולנו אין את האמצעות להקים את המרכז הזה. אם היינו באמת מקבלים תקציב ייעודי לצורך הקמת מרכז חירום ספציפית לחרשים עיוורים היינו שמחים מאוד להפעיל את השירות הזה. אני באמת מבקשת לתת את הדעת על כך.

תודה אתי.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד. אתם מדברים פה הרבה על תקנות לשיוויון. אני רוצה הרק להזכיר שחרש עיוור לא מוגדר בתקנות האלה. אין תקנות שמתייחסות לאדם חירש עיוור. זאת אומרת שאף אחד, בעצם אם חרש עיוור מגיע לאירוע עירוני הוא לא יכול לבוא בדרישה לתרגום לשפת סימנים במגע. אומרים לו יש תרגום כללי לכולם, אבל תרגום לשפת סימנים במגע אנחנו לא מוכנים לממן.

תודה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לעידו גרנות, הוא מייצג את ארגון בקול.

ראשית גם אני מברך על קיום הדיון. רציתי לומר שני דברים. קודם כל אני מורשה נגישות שירות מטעם ארגון בקול, ארגון כבדי שמיעה. שני דברים שרציתי לומר. אחד, הנושא של שירות תרגום ותימלול הוא לא נושא רק של משרד הרווחה. אין בעצם גוף היום שאחראי באופן כללי על שירותי תרגום ותימלול. ותזכרו שאנחנו מדברים על תרגום ותימלול בבתי משפט, תרגום ותימלול בשירותי בריאות שיהיו בקרוב, תרגום ותימלול בתכניות טלויזיה למשל. תרגום ותימלול למשל גם בשידורי אתר הכנסת. דרך אגב יש עכשיו תרגום של השידור לשפת הסימנים, ואין תימלול באתר של ערוץ הכנסת. אז הנושא הזה דורש התייחסות.

הדבר השני שרציתי לומר זה בהקשר של מתמללים, הכוונה עבור אנשים שלא יודעים שפת הסימנים וזקוקים לשירותי תימלול, שזה בעצם קלדנית שמקלידה את מה שנאמר. בנושא הזה אין בכלל שום פיקוח, אין הכשרה, אין סטנדרטים. ויש מחסור מאוד מאוד גדול במתמללים. מהסיבות גם שנאמרו קודם, לא תמיד כדאי להם להגיע בשביל שעה, בשביל תשלום נמוך. וכדאי לחשוב איך אנחנו מסדרים את הנושא הזה. תודה.

תודה עידו. באמת כל הנושא, אני אתן פה הערת ביניים, להוסיף על מה שעידו אמר, כל הנושא של התרגום והתימלול ומתווכי התקשורת זהו נושא שמוזנח כבר שנים. כל פעם שאני שומעת על הבעיות, ואני מכירה את התחום כבר שנים, אני רואה כמה המצב נורא ודורש תיקון, ללא ספק.

אני רוצה לעבור ללי דן, מתורגמנית בשפת סימנים, ולתת לה את רשות הדיבור.

תודה. קודם כל כל מה שהחברים שלי אמרו פה נכון. וזה כואב לי מאוד. אני עובדת כמתורגמנית כבר עשרים ושלוש שנה, אני חושבת שאני בין הוותיקות כאן, מהקשישים. וזה מקצוע שאני אוהבת, בכל לבי. אני מרגישה שאני חלק מהקהילה, מבחינתי. והמצוקה של האנשים החרשים היא מכאיבה לי, פיזית, והמצוקה של האנשים החרשים היא גם המצוקה שלנו המתורגמנים. אנחנו תלויים אחד בשני. באופן מלא.

מדברים פה על המצוקה של האנשים החרשים, ואומרים אין להם מתורגמנים. הרבה מתורגמנים לא רוצים. כמו שאמרה גל, אין הרבה מתורגמנים בשטח. גם כשאומרים עכשיו יש, הגדילו את השעות, בואו תשתמשו, אין מתורגמנים שיגיעו. הרבה מתורגמנים מעדיפים, אני בעצמי, שזה המקצוע שאני בחרתי באהבה גדולה, לפעמים צריכה לעבוד במלצרות, אני, אישה בת ארבעים ושתיים, שיש לי מקצוע, עם ותק והערכה, צריכה לעבוד ולהרוויח כסף, בשביל שיהיה לי כסף לקנות לילדים שלי אוכל.

המצב הוא שזה כמו, אומרים כן, עוד שעות, תקחו עוד שעות. אבל אסור לחתום שעות כפולות למשל. והופכים אותי בעצם לשקרנית, כי אני מודה כאן שאני חותמת לפעמים שעות כפולות. למה, כי אני יוצאת מחדרה, איפה שאני גרה, ונוסעת לתל אביב, שעתיים פקקים. בתוך תל אביב אני יכולה לקחת שני תרגומים ביום אחד. למה, אני מגיעה לתרגום, אני לא יודעת כמה זמן הוא ייארך. הוא יכול להיות שעה, הוא יכול להיות חצי שעה, הוא יכול להיות גם שעתיים. אין לי מושג כמה זמן תהיה השיחה או הפגישה העסקית, אין לי מושג. אז אני לא יכולה לקבוע תרגום לעוד שעתיים, אני יכולה לקבוע תרגום לעוד חמש שעות. ואז נשאר לי רק להגיע לתרגום השני, שזה גם עוד כסף, ובאמת יוצא כמו שגל אמרה, חמישה שקלים, ועוד חמישה שקלים, עשרה שקלים שאני מרוויחה ליום, מתורגמנית עם ותק. באמת, זה לא הגיוני בשום צורה.

נעזוב את זה שאומרים, מה אמרו ברווחה בזמנו, אמרו או.קיי., את לא יכולה לנסוע את כל הנסיעות האלה, זה לא קרוב לך, לא שווה לך לעבוד, תעבדי קרוב לבית. בתכל'ס, אין. אין מקום קרוב לבית שאני יכולה לתרגם בו באופן מלא. ולאנשים חרשים אין מתורגמנית קרוב לבית שיכולה לתרגם להם באופן מלא. זה לא קיים. אין דבר כזה. רוב המתורגמניות הן גם מורות, הן גם עובדות בעוד דברים, או פשוט פורשות מהמקצוע בעצב רב.

סליחה שאני קוטעת אותך, שהרבה מהמתורגמנים פורשים מהמקצוע או לוקחים עבודה נוספת ובעצם זמינות המתורגמנים יורדת.

בדיוק. אין זמינות. אנשים מתקשרים אליי, היום התקשרו אליי מבית חולים, אישה שעוברת הפלה עכשיו, ברגע זה, ואין לה תרגום. ועכשיו אני מתרגמת לה בוידיאו. במכרז החדש והנפלא, שבו אני לא מבינה איך קבעו את התקנות האלה בלי להכניס אדם מתורגמן ואדם חרש בתוך הוועדה שיצרה את התקנות האלה, מכיוון שאם היו מכניסים, מכלילים אותנו, כמו שאומרים שום דבר עלינו בלעדינו, היו יודעים שזה בלתי אפשרי. אי אפשר להודיע מראש. אדם חרש, במיוחד חרשים מבוגרים, עולים חדשים, שהטכנולוגיה והשפה לא קלים להם, איך הם יודיעו מראש. ואז אני, כמתורגמנית צריכה לעבוד בעוד דבר, אני צריכה לקבל את בקשת התרגום, להתקשר בשם האדם החרש לאגודת החרשים, להודיע להם שהוא רוצה תרגום, להגיד להם שאני אתרגם.

ובעצם, איך זה נקרא ההודעה הזאת מראש,

יידוע על רצון לתרגום, משהו כזה, זה משהו חדש, שמצריך עבודה שלי נוספת, שגם עליה אני לא אקבל תגמול. ואל תשכחו שהרווחה משום מה, אני לא מבינה למה, לא מאפשרת לכל המאגר של האנשים החרשים, והמאגר של המתורגמנים, להגיע לאוטומטי. צריך שכל אחד יירשם מחדש. זו הזיה בפני עצמה. הרבה אנשים זקוקים לתרגום ולא משתמשים בתרגום. זה במכרז.

בנוסף לזה, יש כל מיני דברים חדשים והזויים, חוץ מזה שצריך להודיע, גם בשבתות אסור, ביום שישי עד שתים עשרה בצהריים, כאילו אחרי שתים עשרה אין חיים. האדם החרש לא זקוק לתרגום. מה קורה בבית חולים, אני מתרגמת לידות. הרבה לידות. תרגמתי מעל לשישים לידות. רוב הלידות שתרגמתי אני לא רושמת את כל שעות ההמתנה שלי. למה, כי כואב לי שאנשים חרשים מאבדים את השעות שלהם בשביל הדבר הזה. תרגום לידה יכול לקחת חמישים שעות לפעמים. לפעמים כמה ימים. שאני בזמינות מלאה לאישה החרשת. זה הזיה. בית חולים, או.קיי., זה הגיוני שהשעות האלה יהיו על הבית חולים, זה ייקח זמן.

דברים אחרים, תרגום של הצגה למשל, זה דורש ממני להכין את עצמי. זה לא לבוא לשעה וחצי הצגה. זה דורש ממני לבוא לפני, ולצפות בהצגה, לעבוד, לעשות עיבוד של השפה, עד שאני יודעת מעולה. אבל רוב האנשים לא יודעים ששפת סימנים היא לא עברית. שפת סימנים דורשת תיווך ושינוי, אני צריכה להתאים את עצמי למשלב השפתי, אני צריכה להתאים את עצמי לעשות תיווך תרבותי בהמון מקרים. התחביר הוא לא אותו תחביר של עברית. אנשים לא מבינים את זה, והם חושבים מה זה, זה ממש מוגזם לבקש סכום של כסף על הופעה. אני צריכה לעבד כל דבר כל כך הרבה זמן. זה לא שווה לי לבוא בשביל שעה וחצי ולרשום שעה וחצי.

ואז אני הופכת להיות שקרנית. ואני שונאת את זה. כי יש במקצוע אנשים שעושים דברים לא בסדר. כמו בכל מקצוע. אבל לצבוע את כולנו כשקרנים, זה ממש מוגזם לדעתי.

בנוסף לזה אני רוצה להגיד, בלי קשר למכרז, שלדעתי הוא הזוי, בלי לערב אותנו, את הקהילה של החרשים ואת המתורגמנים. חשוב להבין שאין אכיפה. אין אכיפה פה. הכוונה שיש הפרות אתיות שלא נאכפות. ואז נשארים במקצוע מעט מתורגמנים, וחלקם מתורגמנים שיכולים באמת לנצל לרעה את המקצוע שלהם. וזה עצוב מאוד. גם את זה צריך לעשות, אכיפה עם שיניים. ועדת אתיקה שאומרת זה לא בסדר. זה מילה שלה נגד מילה שלו. אין לי מה לעשות. נו-נו-נו. והמתורגמן חוזר לעבוד. זו בעיה גדולה. זו בעיה קודם כל לקהילה של החרשים, ודבר שני זו גם בעיה בשבילנו. לשם שלנו. כי יש פה בעיה, זה קורה יותר ויותר, וזה עצוב מאוד.

אין אכיפה גם, למשל התרגום בטלויזיה, מי בוחר את התרגום בטלויזיה. למשל. אנשים חרשים? ממש לא. בוחרים לפי מחיר. ואז יש תחרות. ואז אנשים שלפעמים לא מתאימים מגיעים לטלויזיה. למה, כי הם בחרו אותם כי היה מכרז. מחיר יותר זול. ואז החרשים יכולים להסתכל בטלויזיה ולסגור אותה. הם לא מבינים כלום. למה, כי אין מישהו, צריך ליצור ממש תקנה ברורה, מי שמתרגם באירועים גדולים, בטלויזיה, צריך להיבחר על ידי קבוצה של חרשים, מכל הגילאים, שייצרו סוג של מבחנים. לבדוק. זה לא קשור לרווחה, אני מדברת עכשיו באופן כללי על המקצוע שלי. אין הבדלים בין המחירים של מתורגמן ותיק למתורגמן חדש. אין הבדלים.

נעזוב את זה שלא חושבים על זה שמתורגמן, בארצות אחרות, כל עשרים דקות צריך החלפה של תרגום. פה, זה כמו בדיחה גדולה. אנחנו יכולים לעבוד יום שלם, אני יכולה לתרגם לסטודנט יום שלם. מתשע בבוקר עד שבע וחצי בערב. לבד. שזה מתיש. ומי שלא מבין, זה לא רק להעביר מלים. זה לתרגם את המשמעות. אני צריכה לעבד בראש שלי. זו עבודה לא קלה. זה לא לעמוד ולעשות עם הידיים. כמו שהרבה אנשים חושבים.

אם אפשר אני רק רוצה לחדד את הנושא של שעות ארוכות, במשפט קצר, לפני שיקפצו רגע ויגידו שהתקנות הן של משרד הבריאות, ולידה זה של משרד הבריאות. יש כמויות של תרגומים שהם ארוכים. טיולים, חו"ל, כנסים ארוכים. אנשים שרוצים ללמוד מקצוע שביטוח לאומי כבר לא מממן להם את התרגום. לוויה, שאלוהים יודע כמה זה לוקח, עד שמגיעים, ואחרי זה רוצים לעבור לבית עם המשפחה. יש המון המון דברים שהם מעל לחמש שעות, והם מאוד ארוכים, שהם לא רק משרד הבריאות.

נכון. מובן לגמרי. אני כן רוצה לפני שנמשיך לדובר הבא, אני רוצה להבין ולשאול את אסתי, כמה שנים התעריף הזה בעצם לא עלה, לא התעדכן. אני אשמח לעדכונים בעצם למה שהיה עד עכשיו. כל הטיעונים שלי העלתה. אני אשמח לשמוע תשובות. איך בעצם הגענו למצב, למצוקה הקשה הזאת, בתנאים של המתורגמנים. יש פה בעיה מאוד גדולה, עם שעות תרגום שזה לא משתלם לעבוד, ביטולים, כל מה שהעלו כאן. איך משרד הרווחה חושב לפתור את הנושא.

את שאלת אותי שתי שאלות. השאלה הראשונה היתה לגבי עדכון התעריפים לאורך השנים. והשאלה השנייה היתה איך המשרד מתכוון לפתור את כל הבעיות. אז מבחינת עדכון התעריפים אני רק אסבר את אוזניכם. כשאני נכנסתי לשירות הזה בשנת 2006 התקציב היה ארבע נקודה חמש מיליון ₪ לכל השירותים לשנה. ואנחנו עלינו היום למצב שאנחנו בשישה עשר מיליון ₪ לכל השירותים. וכעת עם התוספת, של כחמישה מיליון ₪, עבור הגדלת שעות התרגום לשבעים ולתשעים שעות. כך שבהחלט אנחנו בתור המשרד תלויים בתוספות תקציביות שאנחנו יכולים לקבל.

השאלה היא, המתורגמנית העלתה את תנאי העבודה. איך אנחנו נותנים מענה לצרכים האלה?

במכרז הנוכחי ניסינו להציב איזה שהוא רף, כי מעולם לפני כן לא התפרסם מכרז שבו אנחנו דרשנו תשלום מינימום לנותני השירות. וזאת פעם ראשונה שפרסמנו מכרז עם תעריף מינימום. אני חייבת להגיד שלא היה קל לעבור את המשוכה הזאת מול אגף תקציבים במשרד. כי בדרך כלל לא מקובל לעשות כאלה מכרזים. במכרז אנחנו חייבנו את הזכיינים לשלם מינימום של תשעים ₪, לא כולל מע"מ, למתורגמנים. וזו פעם ראשונה שהכנסנו סעיף כזה במכרז. זה משהו שהוא מאוד לא מקובל במכרזים. והיינו צריכים לעבוד מאוד קשה כדי שזה יעבור את המשוכה של אגף התקציבים. אז פעם ראשונה שבאמת דרשנו,

הגיע הזמן באמת.

רק מתוך ראיית טובתם של המתורגמנים. וכשאני יושבת פה ושומעת שהמכרז הזה נכתב רק לטובת החרשים, אז אני חייבת להגיד שכל בעלי העניין נמצאו לנגד עינינו כשכתבנו את המכרז. אני חייבת להגיד שאני אישית יצאתי בתפוצת מיילים למתורגמנים, וגם לארגון מלא"ח, שיכתבו לנו מה הם רוצים לראות במכרז החדש. מה שיכולנו קיבלנו, מה שלא יכולנו לא קיבלנו.

כשהמכרז התפרסם, כל מי שרצה יכול היה לרכוש את המכרז, לעיין במסמכים, וניתן לדעתי פרק זמן של חודש וחצי להגשת שאלות במכרז. אנחנו לא קיבלנו אף שאלה ממתורגמנים,

לא קיבלתם שום התייחסות?

אנחנו קיבלנו התייחסות ממלאח, בדיעבד, לאחר שכבר הסתיים זמן המענה לשאלות. אני חייבת להגיד שאנחנו ביצענו שינויים מהותיים במכרז הזה בעקבות שאלות שקיבלנו. וחבל,

השאלה עכשיו האם אפשר תוך כדי קיום המכרז עצמו לשנות כמה מהתנאים. אני יודעת שזה משהו שכבר היה בעבר.

אפשר להגיש בקשות, אנחנו צריכים לבחון אותן. כמובן שבקשות שהן לא תקציביות אנחנו יכולים לבחון. בקשות שהן תקציביות אנחנו לא יכולים לבחון. אנחנו לא יכולים לשנות את התעריף, כיוון שהמכרז הזה היה מכרז הצעת מחיר. כלומר הספקים שניגשו למכרז היו צריכים להגיש הצעות מחיר, כששוב, אנחנו הצגנו הצעות מחיר מינימום. לא אפשרנו לאף אחד לרדת מתחת למינימום.

ולמה זמן ההמתנה בבתי החולים בעצם בוטל?

אנחנו בתור משרד הרווחה, שציפה שבחודש נובמבר 2021 כבר יוגשו תקנות נגישות השירות של משרד הבריאות, כפי שהיה מחוייב. אנחנו הקפדנו לא להכניס במכרז שלנו את המילה רפואי, כיוון שאנחנו לא אמורים לספק שירותי תרגום למערכת הרפואה. ולכן גם לא הגענו, שום דבר שקשור לשעות המתנה בבתי חולים. לצערי תקנות נגישות השירות שוב נדחו. שימו לב, משרד הרווחה נותן סל פרטי לאדם. והאדם מחליט למה הוא משתמש בסל הזה. אני לא יכולה לכתוב במשרד של משרד הרווחה מה הולך להינתן במשרדי ממשלה אחרים.

בעצם נוצר כאן מצב שמשרד אחד, על פי הוראת משרד ממשלתי אחר, ובינתיים התנאים שלהם נוראיים. העובדה קיימת, שעד נובמבר 2022 אנחנו חייבים לתת פתרון, למצוא פתרון ברור. והוועדה נדרשה גם לנושא למצוא פתרון לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, מתורגמנים, מתמללים, מתווכי תקשורת, חרשים, גם בנושא זמני ההמתנה.

וחשוב לדעת גם שהרבה חרשים לא משתמשים בתרגום, ומשאירים את זה לסוף רק כי מפחדים שיקרה משהו ואומרים אי אפשר לדעת. אז נשתמש בילד שלי הקטן שיתרגם אצל הרופא הגניקולוג. זה מזעזע.

אני חוזרת ואומרת, משרד הרווחה לא יעגן, זה כמו שאני אכתוב בבנק אנחנו ניתן לך המתנה. לא. הבנק צריך להנגיש את השירות.

לא תמיד, זה לא מדוייק, רק במקרה מורכב הבנק מחוייב.

אני חייבת גם להדגיש שיש לנו אפשרות לתת תוספת שעות תרגום. ואנשים מקבלים תוספות מאוד נדיבות של שעות תרגום, בהתאם למסמכים שהם מגישים, בהתאם לצרכים שלהם. אני לא חושבת שהיה אדם אחד בבית חולים, אני לא חושבת שהיה חולה אונקולוגי אחד שלא קיבל מאתנו תוספת שעות תרגום. אבל בוודאי שאנחנו לא נפרוץ את הדלת ונכריז בתוך מכרז שלנו,

תודה אסתי. אני רוצה לעבור לתומר לוי, שנמצא פה אתנו.

חברת הכנסת שירלי פינטו, תודה רבה על ההזמנה לדיון החשוב. אני תומר לוי. אני המנכ"ל של sign now. זה סטרט-אפ חברתי שבא להנגיש את ישראל לעולם לקהילת החרשים. אני לא אחזור פה על הדברים שחברים שלי כבר אמרו, ואני מסכים עם כל מה שנאמר. בסוף יש פה הרגשה של אטימות, יש פה הרגשה של מסמכים, של בירוקרטיה, שמוציאים מכרזים שלוקחים על עלות ולא על איכות, ככה זה בסוף נראה, צריכים להגיד את האמת כמו שהיא. ואני לא יכול להגיד פה שום דבר בשם אדם חרש, או מתורגמן. אני מדבר במקום שלי, בהקשר של טכנולוגיה. אנחנו עובדים עם קהילת החרשים. אנחנו ביצענו אלפי שיחות, יום יום חרשים פונים אלינו, על כל הדברים שנאמרו פה. שבעצם יש כאן דברים מאוד מאוד קשים.

אבל לצד כל האתגרים בעצם של הזמינות, של לדבר בזמן אמת עם כל אדם שצריך, אני רוצה גם להגיד שיש פתרונות. אנחנו מחר מתחילים לעשות פעילות עם איכילוב, בית החולים הנגיש הראשון במדינת ישראל. אנחנו יכולים מחר בבוקר להעמיד עם אמצעים טכנולוגיים, עם חווית משתמש מאוד פשוטה, הנגשה לכל החרשים במדינת ישראל. ההתעסקות בלספור שעות, והמסמכים, והחוסר אמון, זה שייך לפעם. בסוף לדעתי צריך להיות פה, חרש צריך לקבל כמו שאדם שומע יכול לדבר עם כל אדם בכל מקום, ככה צריך בנאדם חרש. וזה הציפייה שלי, בתור אזרח במדינה. אני חלילה לא בא בטענות לאדם ספציפי, אבל אני שומע פה כל מיני מילים, בסוף צריך לתפוס את האנשים, להגיד להם חבר'ה, חלאס. יש פה אנשים, כל דקה שאנחנו מחכים, כל מסמך, כל בירוקרטיה, יש עשרים אלף אנשים חרשים דוברי שפת הסימנים, שצריכים את השירות. אז יש פתרונות לכל האתגרים, אפשר לעשות את זה מחר בבוקר, וזה עניין של החלטה. ועדות זה חשוב, אבל צריך לקבל החלטה לדעתי ולקדם את הדבר הזה קדימה. אנחנו נשמח לעזור. שוב תודה על ההזמנה לוועדה החשובה. ושיהיה בהצלחה לכולם.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לרוית אבני,

בוקר טוב, שלחנו מסמך, אני מקווה שאתם יכולים לראות אותו, כי אני ממש אקצר. אני אגיד שאנחנו אין לנו אפילו אגודה, שככה מאגדת את כל המתמללים. הרבה פעמים אנחנו לא מוזכרים בשיח. וכבר דיברו על זה ששירותי תימלול, היום במיוחד, עם כל העולם שמשתנה טכנולוגית, ועכשיו אם אני גרה באילת אני יכולה לדבר אתכם מהזום. אז הכל משתנה ומצריך מכולנו לזכור שמתמללים וכתוביות זה דבר שהוא לא פריווילגיה, זה מצרך שהוא קריטי לחרשים.

בגלל המצוקה של השכר שהוזכרה, הביטולים, העניין הזה שהוא פשוט לא מוסדר, כרגע יש מחסור במתמללים, למרות שיש אנשים שעובדים. אני חושבת שמבחינת תנאים היינו שואפים לאותם תנאים,

כמה מתמללים ומתמללות יש?

זה גם משהו שחשוב להעלות אותו ולדבר עליו. אנחנו יכולים לעבוד, זו עבודה פיזית כמו שגם אמרו, הרבה שעות ברצף, וזה לא משהו שנלקח בחשבון. אני לא יודעת כמה זה יעזור, יש הרבה חברות שעובדות עם מתמללים, עם חלקם אנחנו מתחלקים בשעות בעצם. זה אמור להשתנות עכשיו. אבל כל השנה האחרונה השכר היה חמישים שקל לשעה, כולל כל ההורדות שכבר פירטו פה, מבחינת העסק עצמו. אז אני לא יודעת, אם אפשר לשתף פעולה עם מוסדות, למשל עם אוניברסיטאות, שהם אחראים גם על אולי הנגשה, ואז הסכום ישתנה. עלה גם רעיון לגייס יותר מתמללים, אז אני לא יודעת אם הפתרון זה ארגון או משהו כזה, אבל אין ספק שצריך להתחיל להבין מה זה המקצוע הזה, לרשום את זה ולתת לנו לעבוד במקצועיות ובשכר שבאמת נוכל להתקיים בו. תודה רבה.

תודה רבה רוית. אני רוצה לתת לאתי שוורצברג את רשות הדיבור.

צהריים טובים לכולכם. אני לא אחזור כבר על כל מה שהעלו כאן ואמרו, על כל הבעיות, כל מה שקורה כרגע. כרגע זה עבר לאחריות שלנו, לאגודת החרשים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה כדי לשפר את השירות, לתת את השירות הכי טוב גם לנותני השירות וגם למקבלי השירות.

הבעיה כרגע, שהמכרז נכתב לבד. בלי לשתף, לא את נותני השירות, לא את נציגי הקהילה. בכלל לא.

האם יש כאן את המכרז?

לא, אין לי את המכרז כאן. ואני מזכירה לאתי שאנחנו כן בנינו את המכרז וביקשנו התייעצות עם כל המתורגמנים, גם עם מלאח, כבר דיברתי על זה קודם לפני שהיית כאן בפורום הזה.

אני יודעת שדיברנו, וששאלתם שאלות, ביקשתם הערות, ביקשתם תיקונים. כן. אבל אני מדברת מההתחלה, מהמכרזים ועד היום, עד שהגענו למצב הזה. אני שמחה שעכשיו זה בידיים של אגודת החרשים, ושזה בידיים של אנשים חרשים. אני באופן אישי אני כבדת שמיעה, אני בת להורים חרשים.

אני גם מתורגמנית בעצמי. ואני מיישמת את כל מה שביקשו ממני לפי התקנות של המכרז. אבל אני רואה כמה שזה קשה. כי כל פעם התייעצתי איתך, עם אסתי, ואני אומרת, ואני שואלת שאלות, ואסתי תמיד אומרת כן, אני מסכימה, בואו נחשוב, בואו נחשוב ביחד. אבל עכשיו כרגע אני רואה את כל הבעיות. את כל החסמים. אנשים שלא יכולים לתאם את התרגום של השירות ישירות עם המתורגמן או עם המתמלל או עם מתווך התקשורת. אז יש כל מיני חסמים. כי אנשים לא יודעים לכתוב בעברית, או שהם לא יודעים לשלוח אימייל, כל מיני דברים כאלה.

ואסתי, את מודעת לדברים האלה. אנחנו הסכמנו לקחת את זה, וללמד את האנשים, ולנסות ולראות, עכשיו זה ניסיון של כמה חודשים לראות אם זה אפשרי. אם אפשר להצליח, אם אי אפשר להצליח. מה שבכתב, זה כבר כתוב. אי אפשר לתקן את זה. אבל אני כן אשמח, אם יש כאן בעיה, שננסה כל הזמן למצוא תרומות. למרות שהמכרז כבר כתוב, ושאי אפשר עכשיו שלוש שנים לעשות את זה. הקהילה בתסכול, ובסוף כל התסכול הזה נופל עלינו. כל יום אני מוצפת בפניות ובתלונות. ואני מנסה לתת תשובות, ומנסה לתת את השירות הכי טוב. אפילו את הדו"ח ביצוע של התרגום, או של התמלול, או של התיווך, הם כבר רואים. זאת אומרת הם יודעים כבר כמה שעות יש להם. וזה כבר פתרון. ואפשר להמשיך לעשות עוד כל מיני דברים.

ואני אשמח שיחד עם משרד הרווחה נחשוב לבנות ולשפר את השירות, בכדי שיהיה נוח, גם למקבלי השירות, גם לנותני השירות. אנחנו לא מישהו נגד מישהו, אנחנו כולנו ביחד כאן באותה סירה. ואני מקווה שניתן איכות חיים יותר טובה. תודה רבה.

תודה אתי. אני רוצה לתת לשירה את זכות הדיבור.

שלום לכולם, אז קודם כל שמי שירה, אני אישה חרשת, ואני אמא לשני בנים. אני נשואה לאדם חרש, ואני משתמשת המון המון בשירותי תרגום. ואני הכנתי איזה שהוא מסמך, אני מקווה שאני אוכל לתמצת אותו.

אז קודם כל יש מצוקה מאוד גדולה למצוא תרגום. ממש מצוקה גדולה. לדעתי צריך שיהיה עשרים וארבע/שבע מתורגמנים שיכולים לתרגם. כמובן שזה קשור גם לתשלום. בתשלום שיש כרגע זה מאוד בעייתי. וגם לפחות שיהיה תרגום מרחוק, ובלילה, בסופי שבוע, בשישי-שבת, אם חלילה קורה לי משהו, נגיד הילד שלי חס וחלילה נפצע, או אני, זה מאוד מאוד קשה. ומה שאמרתם קודם, מתורגמן קרוב לבית, דווקא לי יש מתורגמן שגר שתי דקות ממני. אבל הוא כל הזמן עסוק. הוא מתרגם בכל מיני מקומות. אני גרה בגדרה, והוא נוסע לאשדוד, לכל מיני מקומות. הוא צריך לעבוד, הוא לא יכול לחכות רק לי. זה בעייתי.

בקשה לבעייה בשעות תרגום, כבר אמרנו את זה, צריך להגדיל את השעות. אז לדוגמא מה שלי אמרה על החמישים שעות, אני ילדתי, חמישים שעות לקח לי, ועשרים וארבע שעות לילד השני. וזה מאוד עזר לי. ועכשיו אני לא יודעת מה נשים אחרות עושות. זה בעיה מאוד מאוד גדולה. זה לא רק לי. טיפול בילדים, אישפוז, כל דבר, ולא רק לי, לכל קהילת החרשים. להורים, להורים לילדים, זה מאוד מאוד בעייתי.

אני מרגישה כאילו שלוקחים לי את העצמאות שלי, שאומרים לי את צריכה לרשום איפה היית, מי תרגם לך, מי עשה לך. סליחה, אני מסכמת את זה עם מתורגמנית, ועושים את השעות. אני לא רוצה שיידעו שהייתי פה, שהייתי שם. איפה העצמאות שלי, איפה הפרטיות שלי. אני לא מבינה את זה.

תודה שירה, תודה רבה.

דבר אחרון, תארו לעצמכם למשל צפייה בטלויזיה כשהקול של הטלויזיה לא טוב. נכון, זה מעצבן. אז אותו הדבר גם לנו, הבועה כל כך קטנה, זה ממש מעצבן, זה בלתי אפשרי. אני הולכת ואני מסתכלת על הטלויזיה מקרוב בשביל לנסות להבין. אי אפשר שזה יהיה ככה. סיימתי, תודה רבה.

תודה שירה על הדברים. אני רוצה לעבור לאסף, ממשרד האוצר. אני רוצה לשמוע התייחסות מהצד של משרד האוצר, לדברים שנאמרו פה מבחינה תקציבית. איך אנחנו יכולים לפתור את הנושא. כי זה ברור לכולנו שיש בעיה תקציבית גדולה. שעת תרגום מתוקצבת בתשעים שקלים ברוטו. זו בעצם אחת הבעיות המרכזיות של נותני השירות, שבעשור האחרון זה עלה רק בעשרה שקלים, ויוקר המחייה עלה. מתורגמנים היום נאלצים להתמודד עם תשעים ₪ לשעה ברוטו. שהנטו כמו שנאמר כאן זה כחמישה שקלים. והמצב הוא לא יעלה על הדעת לאף איש מקצוע במדינה. אף אחד לא היה רוצה לעבוד במצב כזה. איך אנחנו יכולים למצוא פתרון תקציבי.

אנחנו בתקציב הנוכחי העברנו נושא של מאה שעות תרגום, כחמישה וחצי מיליון ₪, גידול של כמעט חמישים אחוז, יותר מחמישים אחוז בנושא. בסופו של דבר במשרד הרווחה אנחנו כמובן, כמו כל המשרדים, אבל משרד הרווחה זה יותר בולט שאנחנו מטפלים באוכלוסיות קצה. התקציב של משרד הרווחה גדל בשנים האחרונות בצורה דרמטית. רק בתקציב האחרון, לעומת שנת 2020 התקציב גדל במיליארד מאתיים מיליון ביחס לתקציב של אזור תשעה מיליארד.

התקציב של מיליארד ומאתיים מיליון זה של כלל משרד הרווחה, כן?

כן. זה גידול של שנת 2021 ו-2022. ובסופו של דבר זה מחולק לפי הרבה מאוד צרכים והרבה מאוד מקומות. ספציפית דווקא המקום של שעות תרגום גדל בצורה דרמטית בתקציב הנוכחי.

לגבי התמחור של שעה, אנחנו לא מתערבים באיך מתמחרים לשעה וכמה מתמחרים לשעה. כמובן שיחס התחלופה ברור, ככל שהתמחור של שעה אחת הוא גבוה יותר, בהינתן תקציב איקס, כמות השעות שיוכלו להיות מחולקות הוא נמוך יותר. לכן אנחנו הגדלנו בצורה משמעותית ואנחנו מתחילים לראות קודם כל את ההשפעות וההשלכות של ההגדלה שאמרנו. ולקראת דיוני התקציב 2022, בהינתן הבקשה להגדלות נוספות של שעות התרגום, ובהינתן שנראה אכן מיצוי של ההגדלה הנוכחית,

אנחנו מנסים להתמקד בהגדלת התעריף השעתי של המתורגמן או נותן השירות. היום זה תשעים שקלים. את ההגדלה של השעות נשים בצד.

אז העניין של השעות, בדיוק כפי שהזכרת, יש הבדל בין הגדלת השעות לבין הגדלת העלות פר שעה. בנוגע לכמות השעות אנחנו הגדלנו את הזכאות של החרשים, בין ארבעים וחמש לשבעים, לחרשים עוורים היתה הגדלה דרמטית.

בעצם משרד הרווחה מחליט על התעריף השעתי?

כן, זאת לא החלטה שלנו. הטענה שהועלתה מצד המשרד היא אכן נכונה, שבהינתן תקציב מסויים הגדלת התעריף השעתי משמעותו הקטנת כמות השעות. היחס הזה הוא נכון.

אז השאלה שלי אם אפשר ליצור עוד מקור תקציבי נוסף להוסיף למשרד הרווחה לטובת העלאת התמחור השעתי. ולהגדיל בעצם את התקציב עצמו שמשרד הרווחה מקבל, כך שיוכל לתמחר את המחיר לשעה ביותר מתשעים ₪ לשעה.

בעקבות בקשות נוספות, מינהל מוגבלויות כולו שהוא מינהל של ארבעה מיליארד גדל באיזור מאה עשרים מיליון. ומתוך זה שעות התרגום שהיו שמונה גדלו בחמש. זה גידול שאין לו אח ורע בגידולים של משרד הרווחה. בהינתן שמשרד הרווחה וגורמי המקצוע, בדיוני התקציב לקראת שנת 2023 יבחרו לבצע הגדלה נוספת, והפעם במקום העלאת כמות השעות הגדלת התעריף, ויתעדפו את זה ביחס ליתר הצרכים של משרד הרווחה, אנחנו כמובן נענה בחיוב. אנחנו בסופו של דבר מגיבים למה שהמשרד מבקש.

תודה רבה על ההתייחסות. לצערנו זמננו קצר, נשארו לנו ממש חמש דקות אחרונות. אני רוצה להתמקד במה אנחנו עושים מכאן והלאה, ולסכם את הדיון. יש המון שביקשו זכות דיבור, ולא הספקנו להגיע אליהם. זהו דיון ראשון מתוך ככל הנראה רבים שיהיו, עד שנמצא פתרון, וניתן זכות דיבור לכולם.

בגלל שיש פה בעיה ברורה לכולנו, זה לא בעיה אחת, לא שתיים, לא שלושה וגם לא חמש בעיות. דברים שצריך לקדם ולטפל. אנחנו צריכים להקים צוות עבודה, ואני רוצה לבקש מהארגונים שנמצאים כאן, ואתנו בזום, אם זה ארגון מלא"ח, אם זה מתורגמנים עצמאים שרוצים לבוא ולקחת חלק, מתמללים, עם משרד הרווחה. להקים צוות עבודה, לשבת ולראות איך פותרים את הנושא, לבחון את הבעיות שעלו כאן, גם אם זה אפשר תוך כדי המכרז הקיים היום.

דוגמא קטנה שבאמת אפשר לראות אותה, זמני ביטול תרגום, שבעצם מבטלים מתורגמן ולא משלמים לו. זה משהו שבאמת צריך לבחון איך אפשר כן לתת מענה ולשפר את התנאים האלה, במה שיש. אני בטוחה שאפשר למצוא פתרונות. אני מבקשת ממשרד הרווחה ומכל הארגונים והנציגים שנמצאים פה לשבת ולעבוד. לראות איך אפשר להגיע להסכמות. ומשם אנחנו באמת נתקדם. כמובן שכשאני אומת מתמללים אני מתכוונת גם למתורגמנים, מתווכי תקשורת, נציגים של חרשים וכבדי שמיעה, כולם לעשות את זה בצורה מסודרת.

זה בגדול מה שאני רואה כאן להמשך הדיון. לצערי אין לנו זמן לדוברים. אני אשמח שתשלחו לוועדה ואליי את המסקנות שלכם מצוות העבודה, וברגע שיהיו מסקנות אנחנו נוכל לקיים דיון נוסף בנושא, ולהמשיך להתקדם כדי למצוא את הפתרונות. תודה לכולם שהגעתם, הישיבה נעולה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.