פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
10/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022), שעה 12:20

יישום הצעדים המשלימים להעלאת גיל פרישה לנשים

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יצחק פינדרוס

משה אבוטבול
שרון רופא אופיר

מתן חמו
-
מנהל תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות, משרד הכלכלה והתעשייה

יפית בר
-
ראש תחום תעסוקה ומיצוי זכויות, המשרד לשוויון חברתי

ברכי דליצקי
-
מנהלת אגף בכיר אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון חברתי

אביגיל ונקרט
-
רפרנטית פיננסיים באגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה אוחיון
-
סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות - רשות המיסים, משרד האוצר

עודד ברוק
-
עו"ד כב"ה, המשרד לביטחון פנים

גיא איבגי
-
מרכז בכיר שר וגמלאות, המשרד לביטחון פנים

אלון דור
-
יו"ר ועדת ביטוח חיים פנסיוני, לשכת סוכני ביטוח בישראל

לבנה עזרא
-
עו"ד, מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

מיכאלה כהן
-
דוברת, המוסד לביטוח לאומי

שי גל
-
ראש תחום כנסת וממשלה, ההסתדרות החדשה

ששי שדה
-
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

גל זהר
-
ד"ר, מנהל מחקר, שירות התעסוקה

יונתן פוקס
-
מנהל תחום רגולציה, שירות התעסוקה

שרון פרידמן יניב
-
מנכ"לית אש"י - איגוד השינניות הישראלי

שיר-אל נקדימון
-
עו"ד, יועצת משפטית, אש"י - איגוד השינניות הישראלי

טל הוכמן
-
קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

רועי אוזמו
-
עו"ד, עורך דין במחלקה לדיני עבודה ונהלים, שירותי בריאות כללית

ניצן כהנא
-
עו"ד, מנהלת תחום ממשל, קרן ברל כצנלסון

אלה אלון
-
מנכ"לית איתך - משפטניות למען הצדק החברתי

תמר הרן
-
ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים

ישי פולק
-
מנכ"ל, התאחדות האיכרים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

מיטל פורמוזה – חבר תרגומים



יישום הצעדים המשלימים להעלאת גיל פרישה לנשים

אני פותחת את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה, 10 בינואר 2022, ח' בשבט תשפ"ב. השעה 12:20. דיון יזום שביקשה ועדת העבודה והרווחה, בעקבות יישום הצעדים המשלימים להעלאת גיל הפרישה לנשים. זימנו לכאן את משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות המוסד לביטוח לאומי, אשר נדרשו בעקבות המאבק ובאמת הדיונים הרבים שקיימנו לא מעט חברות כנסת, מהקואליציה יש לומר, במסגרת השינוי של גיל הפרישה לנשים וההדרגה משך 11 שנים הבאות, בהן יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ועד לגיל 65. נתבקשו והכניסו לרפורמה, משרדי הממשלה השונים, בהם האוצר, הכלכלה, המשרד לשוויון חברתי ועוד, מנגנונים ומענקים כדי לסייע לאוכלוסיות של נשים שעלולות להיפגע מהשינוי הזה, מהעלאת גיל הפרישה לנשים.

מדובר ברובן בנשים שבדרך כלל שייכות למקצועות שוחקים או נמצאות באוכלוסיות קשות יום והמשמעות עבורן בדחיית גיל הפרישה, אם זה בשנה הראשונה או בארבעה חודשים, אבל עם הזמן מצטברים החודשים לכדי שנים, כאמור עד גיל 65 - הן עלולות להימצא במצב כלכלי בכי רע. אני יכולה לומר את זה ממש בצורה נחרצת. במיוחד אם הן נמצאות כבר בתקופת אבטלה וכמובן בעוד סיטואציות אחרות. ולכן נוסחו ועוגנו בחקיקה מספר מנגנונים, שאולי תכף נעבור עליהם בצורה מסודרת.

מה שביקשנו היום בוועדה לקבל הוא בעצם את מצב הסטטוס. את הסטטוס של יישום והחלת המנגנונים האלה, הואיל וכבר עכשיו בחודש ינואר הרפורמה נכנסה לתוקף. ולכן המשמעות של זה היא רבה מבחינתנו אנחנו רוצים לוודא שאכן משרדי הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים כבר בפועל מיישמים או עומדים ליישם, כך לפי אבני הדרך של החקיקה, את אותם מנגנונים.

כדי לעבור סעיף סעיף על הדברים, אולי נפתח עם משרד האוצר, שאיתו עמדנו בכל הדיונים, במסגרת חוק ההסדרים. אני יודעת שיובל ואביגיל נמצאים בזום, נכון? בואו נראה אם יובל יכול לדבר איתנו. יובל טלר, שהוא רכז פיננסיים באגף התקציבים.

שלום כבוד יושבת הראש.

אביגיל, את מדברת, לא יובל?

בנתיים כן. יובל לא יכול להצטרף.

כן. יובל חולה, אז נאחל לו מכאן בריאות רבה. אביגיל, בואי רגע תעשי לנו מעין רשימה של המנגנונים והשינויים שנכנסו ברפורמה.

בסדר גמור. העלאת גיל הפרישה האמורה, יש נשים שעשויות להיות מושפעות לרעה מהצעד הזה. ולכן במסגרת החקיקה, בהתאם לסיכומים שהגענו עם חברות הכנסת, עם ועדת הכספים, הוטמעו בחוק ובהחלטות ממשלה מספר כלים שאמורים לסייע לאותן נשים ולהבטיח שהפגיעה בהן תהיה מינימלית.

לצד זה כן חשוב להגיע, העלאת גיל הפרישה אמורה לתרום רבות לנשים. לשמור אותן לתקופה ארוכה יותר בשוק העבודה, לאפשר להן לחיות ברווחה גדולה יותר לאחר שהן יצאו לגמלאות. ובכל זאת, כן יש נשים שיושפעו מהצעד הזה, בעיקר בשנים הראשונות. ולכן הטמענו את הכלים האלה.

אז בואי תעברי על הדברים.

הצעד הראשון הוא הגדלה משמעותית של מענק העבודה, מס הכנסה שלילי. אנחנו למעשה יותר משילשנו אותו. מסכום של בערך 330 שקלים במקסימום לחודש, לנשים מגילאי 60 עד 67, הן יקבלו במקום זה סכום של 1,050 שקלים בחודש במקסימום.

אבל זה בתנאי שיש להן עבודה.

כן. זה עבור נשים, כמובן, עובדות.

נכון. נשים שהן עובדות בשכר נמוך.

ואז זה אומר למעשה שגם מבחינת המענק עצמו, מענק העבודה או מס ההכנסה השלילי, מבחינת השיעורים שלו, ההחזר שהאישה מקבלת, את יכולה לומר לנו באחוזים?

לא עשינו חישוב כזה באחוזים. אפשר כמובן לעשות אותו ולהעביר אותו לוועדה. אבל נשים בשכר מינימום פחות או יותר יקבלו מענק של במקום 330 שקלים, סכום של בערך 1,050 שקלים בחודש. אפשר לעשות את החישוב לכל רמת הכנסה. אבל זה בגדול דלתון. והרחבנו את אוכלוסיית הזכאיות. גם נשים בשכר נמוך יותר ממה שהיו זכאיות עד היום וגם נשים בשכר גבוה יותר ממה שהיו זכאיות.

מעבר לכך, הסרנו חסמים למיצוי מענק עבודה ואנחנו נאפשר לקבל אותו יותר בקלות. וכן במהירות יותר ביחס לשנת הזכאות. כלומר, נשים לא יצטרכו להמתין לשנת המס הבאה, אלא הן יוכלו לקבל את המענק או חלקים ממנו כבר בשנת המס שבגינה הן מבקשות את המענק.

אנחנו כשניהלנו את הדיונים בנקודה הספציפית הזו, דיברנו על כך שמבחינת הסרת חסמים לא לתת את המענק הזה פעם בשנה, אלא או פעם בחודש או פעם ברבעון. אני כבר לא זוכרת מה נסגר בסוף.

נכון, פעם ברבעון.

זאת אומרת פעם ברבעון. ולהקל על אותה אישה עובדת לא להסתבך בנבכי הבירוקרטיה, טפסים, למלא את כל הבקשות האלה. אלא להפוך את זה למשהו אוטומטי.

נכון. ולכן נקבע שמנהל רשות המיסים יוכל לאפשר את הזכאות של אישה. מספיק שהיא הגישה פעם אחת בקשה זה יוכל לאפשר לה להיות זכאית גם בשנות המס הבאות, כל עוד היא כמובן עדיין זכאית.

אוקיי. אז לגבי הנקודה הזו, מבחינת היישום של זה, איפה אנחנו עומדים? מבחינת רשות המיסים, האם היא ערוכה כבר באמת להפוך את זה לאוטומציה ופעם ברבעון?

נזכיר שיש אפשרות לבקש מקדמות כבר משנת 2020 בחודש אפריל.

2022, נכון. הייתה הבחנה בין השלב הראשון של הרפורמה, שהוא יהיה שלב ביניים. שבשלב הזה ישולמו מקדמות של 60% וחלוקה לארבע פעימות למעשה. עד שנת 2024 שאז אמור להיות הסדר הקבע ושם זה אמור להשתלם שלוש פעמים בשנה, כל פעם 25%. והחלק הנוסף בשנת המס שאחרי.

רשות המיסים עובדים במרץ כדי ליישם את הדבר הזה וזה אמור אכן להתחיל לעבוד מחודש אפריל. אם הם נמצאים כאן אז הם יוכלו להסביר.

אז תכף נשמע מהם. אז אני מסכמת: תהיה גם הגדלה של שיעור המענק שחוזר. גם אפשר יהיה לבקש את המקדמות וגם זה יהיה אוטומציה ולא פעם בשנה, אלא פעם ברבעון.

על איזה סדר גודל של אוכלוסייה של אותן נשים שעובדות אנחנו מדברים?

מבחינת מספר הזכאיות? אני אפתח את הנתונים ובואי נחזור לזה בהמשך הוועדה.

המענה השני שניתן הוא הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. אנחנו עשינו כאן שני מהלכים: אחד לנשים בגילאי 60, שמושפעות מהעלאת גיל הפרישה. תקופת הזכאות שלנו הלכה משבעה חודשים ל-12 חודשים.

זה קצת מהר.

כן, אביגיל. אנחנו לא שייכים לאותו דור. אצלנו יותר לאט.

הנושא של דמי אבטלה. עשינו כאן שני מהלכים.

במקום חמש שנים, חמישה חודשים. חודש לשנה בערך.

נשים בגילאי 60 ומעלה, שמושפעות מהעלאת גיל הפרישה. כלומר, הן נולדו בשנים שלגביהן העלאת גיל הפרישה רלוונטי.

הן מקבלות פיצוי של חודש על כל שנה שהם מפסידים.

הן יהיו זכאיות לתקופת אבטלה במקום שבעה חודשים, 12 חודשים. כלומר, הארכה של חמישה חודשים.

כלומר שבעה חודשים, זה הכלל, זאת ההוראה. שבעה חודשים זכאות לדמי אבטלה. ונוספו עוד חמישה לכל מי שמגיעה לגיל 60?

נכון. בתנאי שהיא כמובן עומדת בתנאים לקבלת דמי אבטלה.

לא, גברתי יושבת הראש, הרי הכוונה הייתה במתווה שהושג זה נשים שכבר מיצו את הזכות שלהן לקבל דמי אבטלה, נפלטו משוק העבודה. ואז הסיכום שהגענו אליו זה שיתנו לזה עוד 40,000,000 שקלים.

יקבלו עוד חמישה חודשים עבור אותן חמש שנים שהם הפסידו.

הדברים נקבעו בסופו של דבר בחקיקה בצורה מסוימת, בזכאות שניתנת להן.

כן. הייתה לזה תוספת של עוד 40,000,000 למתווה.

הזכאות כיום היא לא מוגבלת. זאת אומרת, אישה שעומדת בתנאי הזכאות היא זכאית. אנחנו לא נעצור את האישה ב-40,000,000.

לא, זו לא הייתה כוונתי.

לא, רגע, יש פה סלט. אנחנו דיברנו, עוד פעם, בואי נגדיר את הקבוצה קודם ואז נראה את המנגנון.

אני אסביר לך אז את הכוונה שלי, זו לא הייתה הכוונה.

בבקשה אביגיל, על איזה קבוצה אנחנו מדברים?

אני התכוונתי לאלה שכבר זכאיות. זו הייתה הכוונה שלי.

רגע, רגע, אביגיל? כן, אני יודעת, יש פה קצת מורכבויות, כי יש פה כל מיני סוגי אוכלוסיות. אבל אביגיל ב-mute, אם אפשר לשחרר אותה. כן?

אז שוב, הכוונה לנשים בגילאי 60 ומעלה, שיצאו לאבטלה.

בגיל 60 הן יצאו לאבטלה או לפני כן?

לא. הכוונה לנשים שזכאיות לדמי אבטלה כשהן מגיעות לגיל 60. הכוונה לנשים שנולדו בשנת 1960 ואילך, כמה חודשים הן יהיו זכאיות החל מגיל 60. עד היום הן היו זכאיות לשבעה חודשים. ובעקבות שינוי החוק, החל מהשנה הן יהיו זכאיות ל-12 חודשים.

בנוסף שינינו את תקופת הזכאות גם לנשים בנות 57 עד 60. שם נקבע שהן יהיו זכאיות גם כן ל-12 חודשים, אבל בחמשת החודשים הנוספים דמי האבטלה המקסימליים יעמדו על תקרה של 4,000 שקלים לחודש.

רגע, אני לא מצליחה להבין. רגע, אז 12 חודשים?

בשני תנאים: התנאי הראשון, שדמי אבטלה לא יעלו על 4,000 שקלים בחודש בחמשת החודשים הנוספים הללו. ושהן לא יסרבו להכשרה מקצועית.

זה מגיע 57 עד 60.

כן, מגיל 57 עד 60. 12 חודשים דמי אבטלה. כלומר שנה האישה תקבל דמי אבטלה, שזה בחמישה חודשים יותר מההוראה בחוק. והיא צריכה שני תנאים. את אומרת, לגבי חמישה חודשים זה לא יעלה על 4,000 שקלים בחודש?

נכון. והתנאי השני שאם הוצעה לה הכשרה מקצועית מתאימה, היא לא יכולה לסרב לה.

אוקיי. לגבי הכשרה מקצועית מתאימה. אצל מי שיקול הדעת האם היא מתאימה או לא מתאימה?

ביטוח לאומי, מן הסתם.

אולי היא מתאימה לביטוח לאומי, אבל היא לא מתאימה לי. אני לא יודעת.

זה מנגנון שקיים כבר היום בחוק.

זה מנגנון חדש.

הנה, בבקשה, נועה אומרת שזה מנגנון חדש.

המנגנון שמתייחס להכשרה המקצועית החדשה הוא מנגנון חדש. עד היום לא התחשבו בהכשרה המקצועית.

למיטב זיכרוני יש סעיף בחוק שקובע שאם הוצעה הכשרה מקצועית לאישה או גבר - - -

נכון, אבל הוא שואל המנגנון איך עובד. זה נכון שזה מופיע בחקיקה.

לא יודעת. אני לא הכרתי את זה בחקיקה לפני התיקון הזה שקבע מהי הכשרה מקצועית מתאימה.

אז יש הגדרה בחוק של הכשרה מקצועית.

אז בואי תראי לנו, תפני אותנו לסעיף הרלוונטי שמדבר על הכשרה מקצועית מתאימה. ומי שאמור לבצע את העניין הזה, זה בכל מקרה מי? משרד הכלכלה? המוסד לביטוח לאומי?

לא, מוסד לביטוח לאומי למעשה צריך להתחיל להפעיל את המנגנון הזה של קבלת אבטלה.

אבל הכשרות? הכשרת זה לא במוסד לביטוח לאומי.

ההכשרות המקצועיות צריכות להיות כבר מופעלות. זה צריך להיות חלק במשרד לשוויון חברתי וחלק במשרד הכלכלה.

בדיוק. אז כבר הנציגים של המשרד לשוויון חברתי ומשרד הכלכלה, אני אבקש התייחסות מכם לעניין הזה של מה זה הכשרה מתאימה.

מי יכול לתת לי נתון, לפני שניכנס לעצם הדיון, כמה נשים כרגע יפסיקו לקבל קצבת זקנה בגלל החוק החדש ואין להן עבודה אחרת?

עכשיו, השנה הזאת.

כן. בכמה נשים מדובר שיפסיקו לקבל קצבת זקנה? כי הרי יוצא לפועל, עזבו את גיל הפרישה, עזבו את אלה שמפטרים, עזבו את אלה שמסודרים בעבודה, נדבר על זה אחר כך. אני קודם כל רוצה להבין במספרים כמה למיטב ידיעתכם נשים שכרגע יפסיקו לקבל קצבת זקנה בגלל החוק החדש?

יפסיקו לקבל?

כן.

אף אישה לא תפסיק לקבל.

לא, היא לא תוכל לקבל. כי עד היום בגיל 62 היא הייתה אמורה לקבל. כמה נשים נמנעה מהן, סליחה, אני אחדד את זה. כמה נשים נמנע מהן עכשיו לקבל קצבת זקנה בגלל החוק החדש?

אז רגע, אני אחדד שנייה, כדי שגם אני אראה שאני מבינה. נשים שהיו אמורות לקבל עכשיו קצבת זקנה ולא מקבלות בגלל העלאת גיל הפרישה בארבעה חודשים, בשנה הזו.

לא, בחמש שנים.

לא, עכשיו היא מדברת על 2022.

לא, בשנה הזאת. ארבעה חודשים, והן נמצאות במצב אבטלה. על כמה נשים מדובר? נכון? זה מה שהתכוונת חבר הכנסת פינדרוס?

כן, נכון.

אני לא בטוחה שהנתון הזה חונה באוצר.

אז תכף נשאל את מי שיש לו. אביגיל, יש לך תשובה על זה?

נכון להיום אין לי תשובה.

אוקיי, זה המוסד לביטוח לאומי אנחנו צריכים ושירות התעסוקה.

רק עוד שאלה. הכשרה מקצועית הולמת, היא מוגדרת בחוק. היא אומרת: "הכשרה מקצועית מתאימה ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, מקום נגיש עבורה פיזית. יש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.

שזה עכשיו, בתיקון.

כן, כן, בתיקון החדש.

כן. אז לכן יש שם תנאים מאוד נרחבים שאמורים לשקלל הרבה מאוד נתונים שקשורים לאותה אישה ולא כמובן להחליט באופן שרירותי אם ההכשרה מתאימה לה או לא. צריך להיות בקרבת הבית שלה, לגבי ההשכלה שלה ועוד מספר נתונים.

אז השאלה שלך היא מצוינת, חבר הכנסת פינדרוס. תכף אנחנו נשאל את המוסד לביטוח לאומי. אביגיל, יש מנגנונים נוספים.

יש עוד מספר מנגנונים, אני אעבור עליהם בקצרה: מענק מעבר מיוחד, שניתן לנשים שהגיעו לגיל 62 בשבע השנים הקרובות. אלה גם הנשים שאמורות לקבל מענה, שאינן נמצאות בשוק העבודה ולא זכאיות לקצבת זקנה. זה בדיוק המענה שניתן עבורן.

אלה שנמצאות מובטלות והן ממש אין להן שום הכנסה כלשהי. ונמנעה מהן קצבת הזקנה ועבורן יינתן מענק מיוחד של ארבעה חודשים. כי זה רק ארבעה חודשים השנה.

כן, אבל אתה יכול לפי זה לדעת מה הולך לקרות שנה הבאה.

כן. ושנה אחרי זה זה שמונה חודשים. אז את אומרת שלגבי השלוש שנים הקרובות?

אני אתקן את מה שנאמר. המענק משולם למשך ארבעה חודשים לכל השנים הקרובות. הסכום שלו משתנה, בין הקבוצות, לפי שנת הלידה. הסכום בשנה הראשונה הוא גבוה, הוא 4,000 שקלים בכל חודש והוא הולך ופוחת.

אישה שהגיעה השנה לגיל 62 לא פורשת, נכון?

יש לה עוד ארבעה חודשים. מאריכים לה את זה. היא תפרוש בגיל 62 וארבעה חודשים. כן, אביגיל, אז תשלימי.

אז רק לחדד: מענק המעבר נקבע כמענק שמשולם במשך ארבעה חודשים. הסכום שלו משתנה בהתאם לשנת הלידה של האישה הזכאית. בשנה הזאת, השנה הראשונה, המענק יעמוד על 4,000 שקלים לכל חודש והוא הולך ויורד ל-3,000 שקלים למי שהגיעו לגיל 62 בעוד שבע שנים.

רגע, הכנסה שיש לאישה שהיא לא הכנסה מעבודה היא מופחתת מתוך הסכומים האלה?

מה? אם היא מקבלת איזה שכר דירה או מלגה או קצבה?

נכון. היה מנגנון שקבע שהכנסה מהון תקוזז.

למעשה כבר נשים שעכשיו גיל הפרישה שלהן כבר בינואר, מתחילות להיות זכאיות לזכאות הזאת. האם משרד האוצר עשה איזה פרסום לגבי הנושא הזה?

לא, עכשיו בנתיים היא עושה סקירה. אני רוצה להבין, תכף לראות באמת מה המנגנונים. כי מבחינתנו, וזה היה אחד הדברים החשובים ששמנו את הדגש. זה באמת ה- reaching out, לפנות בצורה אקטיבית לאותם קהלים. כי זה שאנחנו יודעים את זה, וגם אנחנו עדיין קצת מבולבלים, אין לי ספק שגם הציבור הרלוונטי, שלא כל היום יושב עם האוזן בחדשות או בטוויטר ידע בדיוק מה הזכויות שלו. אז איך מגיעים לאותן אוכלוסיות כדי לוודא שהן מקבלות את אותם מענקים כל כך חשובים?

יש לנו נציג של רשות המיסים?

יש לנו הכל. אביגיל, את רוצה לענות על זה או שזה לא חונה אצלך?

נקבע בחוק מנגנון שקובע שהמוסד לביטוח לאומי יצטרך לפנות לנשים זכאיות, ככל שיש לו את המידע וככל שהוא יכול לעשות בו שימוש. ואני מניחה שכשהמוסד לביטוח לאומי ידבר, אז הוא יסביר על התהליכים שנמצאים אצלו.

מענה נוסף שניתן במסגרת החוק הוא הגדלה של קצבת הבטחת הכנסה, למשך חמש שנים ב-700 שקלים.

בעוד 700 שקלים, כן? 700 שקלים נוספים. רגע, זו נקודה חשובה מאוד. שהבטחת ההכנסה, ואני מוכרחה לומר לכם, ככה בגילוי לב, שבדיאלוג ובהתנהלות שלנו מול משרד האוצר זה היה אחד הסעיפים שהתעקשנו להגדיל אותו עבור אותה אוכלוסייה שממילא נמצאת במצב דוחק נוראי ונאלצת לקבל הבטחת הכנסה ועבורה לקחת את קצבת הזקנה זה ממש כמעט הבדל של באמת, וסליחה על ההגזמה, חיים ומוות. ולכן דאגנו לזה. ולבוא ולשנות את תפיסת העולם של משרד האוצר ולהגיד לו תפתח ותעלה את הבטחת ההכנסה היה מלחמת עולם. כי הם לא הסכימו לגעת בזה. אני אומרת את זה בגילוי לב, כי השקפות העולם הן פשוט שונות.

הם קיבלו לוטו של הסכמה להעלות את גיל הפרישה, שהם ניסו עשר שנים ולא נתנו להם.

אבל בעניין הזה של הבטחת הכנסה, שזה כלי שבאמת, למי הוא מיועד? באמת לאוכלוסייה שכלו כל הקיצים מבחינתה ואין לה שום אמצעי אחר להתקיים. ודרשנו והעלינו בעוד 700 שקלים לחודש, לשבע שנים הקרובות את הבטחת ההכנסה.

חמש השנים הקרובות, נכון.

חמש, אוקיי. מה הדבר הבא?

צעדים נוספים שנמצאים בחוק זה התקציב שניתן להכשרות המקצועיות, שמועברות באמצעות זרוע עבודה, משרד הכלכלה והמשרד לשוויון חברתי שנמצאים כאן ויוכלו לפרט על הצעדים שהם עושים.

איך יכול להיות שזה חמש השנים הקרובות? סליחה, חמש השנים הקרובות אנחנו מדברים על נשים שמקבלות תוספת, ילידות ינואר 1960 עד ילידות דצמבר 1964. זה אמור להיות לתקופה יותר ארוכה מאשר חמש שנים.

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה.

את אמרת שהזכאות לתוספת גמלת הבטחת הכנסה היא במשך חמש שנים. אבל מבחינת הגילאים זה ילידות ינואר 1960 עד ילידות דצמבר 1964.

אם תוכלי להפנות אולי לסעיף בחוק, אני אראה שאני מדברת על אותו דבר.

סעיף 76 לתיקון לחוק. סעיף 5(ז) לחוק הבטחת הכנסה.

הכוונה לחמישה שנתונים, זאת הכוונה. הכוונה לחמישה שנתונים, חמש שנים של נשים, חמישה שנתונים של נשים שיקבלו את העלייה של 700 שקלים בקצבה.

חמישה שנתונים זה נכון.

אוקיי. נקודה נוספת אביגיל?

ניתנה העלאה משמעותית בסכום המקסימלי שניתן להשתכר ללא קיצוץ קצבת הזקנה מכ-6,000 שקלים בחודש לכ-7,750 ש"ח בחודש בשתי פעימות.

הפעימה הראשונה היא יותר נמוכה, עכשיו ב-2020.

העלייה הזאת מבוצעת בשתי פעימות. נכון.

הפעימה הנוכחית של 2020 זה בערך 6,750 ש"ח?

נכון. והדבר האחרון הוא הארכת התקופה שבה נשים בגילאי 62 יוכלו לקבל הטבות שניתנות לאזרחים ותיקים, למשך ארבע השנים הקרובות הן ימשיכו להינתן לנשים בנות 62 ולאחר מכן זה יוצמד לגיל הפרישה.

אז בואי רגע, ההטבות האלה זה גם היה חשוב וזה נכנס לדעתי ממש לקראת סוף הדיונים שלנו. ההטבות מדובר על ארנונה, מים?

ארנונה, הנחה בתחבורה ציבורית, מים, חשמל ורכישת תרופות. אבל חלקן, רכישת תרופות למשל, החשמל והנחה במים התנאי הוא שהיא גם מקבלת הבטחת הכנסה. לעומת זאת, התחבורה הציבורית ואיזה שהיא הנחה מסוימת בארנונה היא גם ללא זכאות להבטחת הכנסה.

וזה למשך כמה זמן?

ממשיכות להינתן להן בתקופה הזאת של עד גיל 62.

גם, ארבע שנים ואז זה הולך ופוחת.

כי זה היה ההסכם שהיה בוועדת הכספים. אני הייתי באותו הסכם בוועדת הכספים.

זהו, נכון, אצלנו זה לא עלה על הפרק. אביגיל, משהו נוסף?

אלו הדברים שנקבעו בחוק. בהחלטת הממשלה ניתן עוד פירוט לגבי ההכשרות המקצועיות, שבקרוב נוכל לשמוע מנציגים של משרד הכלכלה ומשרד האוצר.

אני יכולה רגע לפני זה, גברתי יושבת הראש, אני יכולה לשאול אותה משהו?

כן. רגע אביגיל, תישארי רגע.

אני מדברת בקצב קצת יותר איטי, אני מתנצלת. זה עניין של גיל כנראה. באמת נוכח המשא ומתן שניהלנו מול האוצר ובסוף, אני חושבת, הקשב הרב ששר האוצר כן גילה לנושא, בסופו של דבר נקבעה החלטה על כמיליארד שקלים שאמורים לעבור למשרדים השונים. אם זה ה-630,000,000 שזה היה הסכום הראשוני ואחרי זה הורחב ל-130,000,000 מענקי עבודה ו-40,000,000 דמי אבטלה והבטחת הכנסה וכו' וכו'. מה שמעניין אותי לשמוע ממך, כי את השאר אנחנו נשאל את שאר הנציגים, האם הכספים האלה עברו? ואם כן, אתם מפקחים על זה? אתם יודעים מה משרדי הממשלה השונים עושים עם זה? הרי זה היה אמור לעבור לכל מיני משרדים. זה סדר גודל של סכום לא מבוטל.

אז קודם כל, כמובן אנחנו עובדים בהתאם לנוסח החוק. החוק קבע בדיוק את התקציב שצריך לעבור למשרדים השונים. אני אזכיר שעברו עשרה ימים מיום שהתחילה השנה הנוכחית ולכן רוב המשרדים עדיין לא ביצעו בפועל את הכסף. כמובן שאנחנו כמשרד האוצר עוקבים אחרי זה.

אבל הכספים עברו למשרדים? זאת אומרת, זה מה שמעניין אותי לדעת.

אז שוב, כל משרד עובד בדרך אחרת. השיפוי של הביטוח הלאומי עובד בצורה אחת. זה מנגנון קצת יותר מורכב. ולכן אנחנו לא מעבירים את כל הכסף ביום הראשון. ובכל מקרה, אנחנו עובדים לפי נוסח החוק. החוק קבע שהתקציב יועבר, אנחנו נתקצב כמובן לפי נוסח החוק ולפי כל הסיכומים שהיו. לא כל הכספים עדיין הועברו משום שלא כל התכניות עדיין נדרשו לצאת לפועל. זה תהליך, אנחנו עשרה ימים אחרי שהתחיל ולכן זה כסף שיועבר.

אבל הכסף הזה הוא קבוע וברור שהולך לטובת המנגנונים האלה? שלא נגיע חס וחלילה למצב שבו לא יהיה את הכסף הזה בתקציב.

אז לכן אולי גברתי יושבת הראש, קודם כל, אני ממש מברכת על הדיון הזה שאת עושה היום. ואני שמחה להיות פה. זה אגב פעם ראשונה שאני אצלך בדיונים. ואני חושבת שאולי מה שאנחנו נצטרך לעשות כוועדה זה להגיד אוקיי, אנחנו בראשית 2022? מצוין, מובן. בואו ניתן לזה איזה חודשיים להתגלגל ונראה שבאמת הכספים הועברו. כי מה צריך לעבור? המתווה מונח לפנינו. אנחנו מכירים אותו.

אז אני אגיד לך אפילו יותר מזה. שגם במסגרת הישיבות והדיונים שלנו אנחנו דרשנו שיהיה פה חובת פיקוח. לא הצלחנו להכניס את זה. זה לא אומר שאנחנו לא נעשה את זה. זה פשוט מה שהולך לקרות. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס.

אני רוצה להתייחס, אני קצת ברגשות מעורבים בדיון הזה, אני חייב לומר. במשך עשור האוצר ניסה לעשות את זה בכל דרך אפשרית. נמנע ממנו בכנסת ה-20, 21, 22, 23 ואפילו בכנסת ה-19. הוגשה הצעת חוק מקדימה. אני אומר שוב, מקדימה, שהייתה אמורה לבוא לפני הרפורמה הזאת. שחתומה על ידי כל חברי הבית, מכל הסיעות. כולם. אני רואה את ניצן הורוביץ בכנסת ה-23 חתום על זה, אני רואה את רם שפע חתום על זה ואני רואה את אלעזר שטרן חתום על זה ואת תהילה פרידמן. כל הסיעות הבית, אסנת הילה מארק. הצעת חוק שהוגשה על ידי משה גפני, כי כיושב ראש ועדת הכספים האוצר לחץ אותו כל הזמן. והוא אמר לאוצר תקשיבו, בלי שיעבור חוק אני לא יכול לעשות את זה. ואני חושב שזה מתקשר בדיוק למה שאת ציינת לפני רגע. נעשו צעדים, אני לא אומר, יש מיליארד שקלים שהם במשא ומתן שאתן ניהלתן מול האוצר במסגרת ההבנה והתרגיל שהאוצר עשה, שאם החוק הזה לא יעבור אז ביבי חוזר לשלטון. אז כל המדינה נכנסה לכוננות ספיגה.

הטיעון היחידי שלא היה שם, אגב. היו מלא טיעונים אחרים, אבל זה היחידי שלא.

לא, אבל כשאתה מכניס את זה לחוק ההסדרים, זה האיום. עזבי, בסוף אנחנו אותו בית.

זה נורא תלוי מי ממסגר לו את המציאות. באיזה ערוץ תקשורת אתה צופה, פינדרוס?

אתה מכניס את זה לחוק ההסדרים, אז שם אתה נמצא. אני כן חושב שעכשיו עלינו כוועדה, כולנו, פה מכל הסיעה, כן לחוקק את הדבר הזה בחוק. אני אגיד גם מה. קודם כל, את ההישגים שאתם השגתם, את מה שצריך להכניס בחוק, להכניס בחוק. שלא מחר בבוקר יבוא האוצר ויגיד בסדר, תקצבתי השנה, עוד שנתיים שכחתי. ב-2024 שכחתי לתקצב את זה. זה אחד. אבל הרבה מעבר לזה.

אנחנו מדברים בסוף על שלוש אוכלוסיות שהולכות להיפגע אנושות מהחוק הזה. בסדר? הנשים שעובדות במקצועות שוחקים, הולכות לזה, כי מה לעשות? גם בגיל 60 קשה לאישה לעבוד במקצוע שוחק, לא יעזור כלום. אי אפשר לברוח מזה. ואם זה נורא מציק להם שאני אומר לנשים, אז אתם יודעים מה? גם לגברים. זה בכלל לא משנה.

גם לגברים, נכון. מקצוע שוחק זה מקצוע שוחק.

זה לא הנושא. בסוף יש נשים שלא יכולות בגיל 60, ואני מכיר לא אחת ולא שתיים שבסוף הולכות לניתוחי ברכיים. תכנסו להר הצופים ותכנסו לשערי צדק ותראו אותן עומדות שם בתור. הן לא יכולות לעבוד שם.

שתיים, אלה שבאמת, מה לעשות? המעסיק שלהן משום מה החליט שהן לא מספיק יעילות כבר בגיל 60 והן היו אמורות לקבל קצבת זקנה מגיל 62. הן אמורות לרעוב ללחם. זה לא יעזור כלום. גם אם ניתן להן מענק של 300 שקלים או 700 שקלים או אפילו 4 כפול 4,000 שקלים. בסוף הן ירעבו ללחם. כי הן היו אמורות להיות על קצבת הזקנה. זאת האוכלוסייה השנייה.

אבל הן יקבלו את קצבת הזקנה.

לא, הן לא יקבלו.

הן יקבלו. בעוד ארבעה חודשים.

את מדברת טכנית בשנת 2022. בשנת 2024 האישה הזאת לא תקבל קצבת זקנה בגיל 62, נקודה. זאת המציאות.

גם ב-2023, גם ב-2022.

היא לא תקבל. יכול להיות שהיא תקבל ארבעה חודשים במסגרת הסדר. בסופו של דבר היא תישאר רעבה ללחם. זאת האישה השנייה. זאת אומרת, עוד פעם, אני חוזר, זאת שעובדת במקצוע השוחק. זאת שפוטרה כבר בגיל 58-59 והיא יצאה החוצה. היא הולכת לרעוב ללחם. היא הולכת לרעוב ללחם. ואלה האוכלוסיות שהולכות לרעוב ללחם. ובלבלת אותי, לא זכרתי את האוכלוסייה השלישית. אבל אלה האוכלוסיות שהולכות לרעוב.

עכשיו מה שאני אומר, אנחנו עכשיו, נגמר הסיפור. העבירו את חוק ההסדרים, העבירו תקציב לשנתיים. אנחנו כוועדה, אני מסכים, יכול להיות שצריך לעשות את זה כמו שד"ר שרון אופיר אומרת שנעשה את זה בעוד חודשיים, שנדע איפה אנחנו נמצאים. אבל לקחת את האוכלוסיות האלה שנפגעות וזה יהיה עלינו, גם אלה שבמקצועות השוחקים וגם אלה שעניות ואין להן. דרך אגב, מה עם כל אלה שעובדות בספונג'ה? שעובדות בכלל, עובדות במשק בית.

כן, כן, זה המקצועות השוחקים.

לא, עוד פעם, הן מפסידות את קצבת הזקנה. כי עד היום בגיל 62 הן היו מקבלות קצבות זקנה. והיא כבר לא יכולה פיזית ללכת לנקות בתים. את יודעת מה? אם היא ניקתה ארבעה בתים היא יכולה לרדת לאחד. זאת המציאות. בסוף אנחנו נסתכל להן בעיניים ולא יהיה להן מה לאכול. אנחנו כוועדה צריכים לעשות את זה בחקיקה, בלי איום של חוק הסדרים, בלי איום שעוד רגע הממשלה נופלת. כוועדה, לקחת את הדבר הזה ולפרט ולרדת לפרוטות אחרי שנדע נתונים. לכן שאלתי כמה נשים הולכות להפסיד את קצבת הזקנה שלהן? כמה נשים נמצאות במקצועות השוחקים האלה שפיזית הן לא יכולות להמשיך לעבוד? לעשות את זה. וכוועדה אני חושב שאת צריכה להוביל את זה כוועדה, לחוקק את הדבר הזה על דעת כל חלקי הבית.

א', תודה רבה על האכפתיות ועל הדברים החשובים האלה.

איזה אכפתיות? האוצר איים עלינו כשהיינו בקואליציה, אני לא רוצה להגיד לך איזה איומים. ועצר לנו דברים ואמרנו להם לא בבית ספרנו, תעופו מהחדר. לא פעם ולא פעמיים.

קודם כל, אני רוצה להצטרף למחויבות ולהתחייבות שלך, לא לתת שהדבר הזה ימוסמס. לא בחוק הסדרים הבא ולא פתאום בתקציבים שנעלמים. אני חושבת שאין פה בכלל ברירה. אני, אתה יודע, עוד רגע אהיה בגיל הזה בעצמי. חברים, חברות, משפחה. זה בכלל לא משנה. זה השכנים שלנו וזה כולנו כחברה. ומצד אחד החשיבות של לעלות את גיל הפרישה לנשים, זה ברור מכל כך הרבה היבטים. אין בכלל מחלוקת. וכל העניין החשוב הוא זה לאזן את זה בצד השני ולא לתת לאוכלוסיות האלה ליפול. אין מצב שניתן להן ליפול. אז אני קודם כל אשמח שתהיה פרטנר שלי בעניין הזה. ואם אתה יודע ושומע ואתה יודע, מתוך השטח. כל דבר.

אמרתי שלוש האוכלוסיות האלה, אליהן בסוף לא התייחסנו. נתנו להן מענק חד פעמי, אבל לא התייחסנו אליהן. צריך להתייחס מה אנחנו עושים במקצועות השוחקים בפועל?

הנה, אז דווקא במקצועות השוחקים, ברגע שהן מקבלות מס הכנסה שלילי הן יכולות להוריד גם בכמות העבודה שלהן ועדיין לקבל יותר כסף. חשבנו על זה. זה לא שזה לא היה על השולחן. חשבנו על אותה אישה שהיא רוצה לנקות את הבתים או צריכה לנקות את הבתים ורוצה להוריד מבחינת השעות שלה. ואמרנו אנחנו לא רוצים שהיא תיפגע, לכן היא תקבל מס הכנסה שלילי יותר גבוה. ראית, ב-1,500 שקלים. אז בואו נקבל מהביטוח הלאומי.

אם נדע כמה נשים היו אמורות לקבל קצבת זקנה אלמלא החוק הזה נכנס, כמה נשים עכשיו לא מקבלות, יהיה לך נתון של בעצם - - -

נכון. אז אני אוסיף ואני אומר שגם במסגרת הדיונים והמשא ומתן, הנתונים היו לנו על השולחן ויכולנו ממש לשים אותם במסגרת את כמות הנשים הרלוונטיות. ואולי אפשר יהיה לשמוע את זה עכשיו גם מהמוסד לביטוח לאומי. אבל אני רוצה גם אחר כך להשאיר זמן לכל המשרדים, לראות שבאמת המנגנונים הולכים לקרות ולפי הזמן שלהם. אז מי הנציג שלנו מהמוסד לביטוח לאומי? לבנה עזרא נמצאת איתנו בזום.

שלום וברכה. שלום לחברי הוועדה. אני אתן גם נתונים, אבל אני אתן סקירה קצרה ואני אעשה את זה מהר. מכיוון שגיל הפרישה השפיע לא רק על האזרחים הוותיקים, אלא הוא השפיע גם, כלומר לא רק על גמלת האזרח ותיק, הוא השפיע גם על גמלאות נוספות במוסד לביטוח לאומי.

אז אני אתחיל בגמלת אזרח ותיק. שינינו את המועד תחילת הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי השנתונים שנקבעו בלוח. זה כבר בוצע. כל המערכות של הביטוח הלאומי שיש להן השפעה על גיל הפרישה הותאמו בהתאם. אני אתן בהמשך סקירה נוספת. שינינו את מבחן ההכנסות לקצבת אזרח ותיק, לוח ט' השתנה. במקומו יש לנו לוח ט(1). כלומר, נוסף לנו לוח ט' חדש. המשמעות של שינוי מבחן ההכנסות מדברת על כך שאנשים בגיל המותנה, נשים וגברים בגיל המותנה, שעובדים בין גיל 62 לגיל 67 וגברים בין גיל 62 ל-70 יוכלו עכשיו להרוויח במקום 6,014 כ-6,750 ובשנה הבאה זה יעלה בהתאם. גם ב-2023.

דבר נוסף, יש לנו בעקבות שינוי גיל הפרישה ייכנס לתוקף חוק גיל המעבר. זה נקרא מענק מעבר לנשים שנדחה להן גיל הפרישה. זה אותו מענק שדיברתם קודם.

שהן עובדות או לא עובדות?

של נשים שלא עובדות, שהן מחוסרות עבודה, שציפו לקצבת הזקנה ובעקבות אי קבלת קצבת הזקנה יאושר להן מענק. מה שבכנסת אתם מכנים את זה ארבע על ארבע או שלוש על שלוש. אני משתמשת במונחים שלכם.

שהומצאו באישון ליל, כשכבר היינו חסרות שינה.

אנחנו מתאימים את מערכות המוסד לביטוח לאומי. זה עדיין לא מוכן. לפי הנוסח של החוק זה אמור להיות מוכן ב-28 בפברואר. יש גם נוסח שקובע שבמידה ולא נעמוד ב-28 בפברואר מנכ"ל הביטוח הלאומי רשאי יהיה לפנות לשר הרווחה לבקש הארכה נוספת של חודש נוסף. מדובר בפיתוח מאוד גדול, מאוד רחב.

רגע, תסבירי. בואי נעשה רגע, קצת כולנו נדאגנו כאן. תסבירי למה הכוונה. אישה שהייתה צריכה לפרוש עכשיו ונדחה לה בארבעה חודשים ואין לה עבודה?

אין לה עבודה. אם היא עומדת בתנאי החוק. תנאי החוק קובעים שישה תנאים מרכזיים: היא צריכה שתהיה לה תקופת אכשרה לזקנה, לאזרח ותיק, בגיל המתאים. שלא יהיו לה הכנסות. שההכנסה ההונית שלה לא עולה על 60,000 שקלים. אני לא אפרט את כל התנאים, אבל בגדול היא צריכה לעמוד בכל התנאים שקבע המחוקק.

אותם תנאים האלה אנחנו צריכים לפתח מערכת, על מנת שנוכל לשלם לאותן נשים. אם אין לה שום הכנסה שוללת לכאורה, לא כפל גמלה, לא גובה גמלה, קצבאות נוספות מה שנקרא מבחינתנו, היא תוכל לקבל את המענק למשך ארבעה חודשים של 4,000 שקלים. במידה ויש לה קצבאות ששוללות או כפל גמלה כמו הבטחת הכנסה, מזונות או נכות כללית, אז היא לא תוכל לקבל את המענק. את כל זה אנחנו צריכים להטמיע בתוך המערכות הממוחשבות של המוסד לביטוח לאומי.

לבנה, רגע שנייה. אבל כרגע יש אישה שכבר נכנסת לסיטואציה הזאת. אז מה המענה עבורה?

נכון. המענה עבורה מבחינתנו כרגע זה אותו מענק שכאשר, כי אנחנו מחויבים בחוק לשלם אותו לא לפני 28 בפברואר, זה ברור לכם, כך כתוב בחוק עצמו. אז כרגע מבחינתנו, המוסד לביטוח לאומי, במידה והיא נמצאת בסיטואציה כזו, אין לנו כרגע מענה.

כן, מה קורה איתה? היא הייתה צריכה לקבל עכשיו קצבת זקנה, החודש.

היא הייתה אמורה לקבל קצבת זקנה החודש. היא תקבל את המענק רטרואקטיבית למשך אותם ארבעה חודשים שהמחוקק קבע, שהעברתם בוועדה.

ואיך היא אמורה לדעת מזה? איך היא מקבלת על זה?

שאלה יפה. המוסד לביטוח לאומי התחייב לאתר את האוכלוסיות הפוטנציאליות. אנחנו נשלח להן מכתבים, אנחנו יודעים מי הן. כי יש לנו במערכות המוסד לביטוח לאומי - - -

נשלח בלשון עתיד גברתי?

נשלח בלשון עתיד, כן. נזמין אותן להגיש את התביעות.

מתי?

טרם נשלחו. מצוין.

טרם, אנחנו עדיין לא שלחנו. אני אמרתי, אנחנו עובדים על המערכת.

אז רגע, אז בעצם אתם בעיכוב, לבנה. אתם בעיכוב פעמיים.

טכנית אנחנו לא בעיכוב. מהסיבה הפשוטה, יושבת הראש, אנחנו מבחינת החוק אמורים להיות מוכנים ל-28 בפברואר. היזומים, מכתבי הייזום, אנחנו קוראים להם מכתבי יזום, אנחנו אמורים להכין, לשלוח אותם כאשר המערכות הממוקנות יהיו מוכנות. אני זוכרת את הדיונים באישון לילה שהייתי, השתתפתי בדיונים האלה. אנחנו הבהרנו שמדובר בפיתוח שאנחנו צריכים לערוך אותו. זה מענק חדש, זו גמלה חדשה במוסד לביטוח לאומי.

אני מבינה לבנה. אבל רגע, שנייה, שימי רגע נקודה. יש לכם אמרת את הרשימות, נכון?

אנחנו עכשיו, כאשר מפתחים את המערכת, מאתרים את האוכלוסייה. נשלח מכתבים. אני מקווה שהמכתבים האלה יישלחו בהקדם האפשרי. אבל זה משהו שהמוסד לביטוח לאומי עובד עליו. הוא גם צריך להכין טפסים מקוונים באתר האינטרנט שהנשים תוכלנה להגיד או טפסים ידניים. אנחנו נערכים לכל תשלום המענק הזה.

אז אני מנסה להיות עוד יותר ספציפית. בכמה נשים מדובר, אתם יודעים?

לפי השערות שלנו מדובר בכ-15,000 נשים. בכל שנתון.

15, בכל שנתון. עכשיו כרגע,

15,000 שכרגע ללא עבודה.

פוטנציאליות.

שהן ללא עבודה. לא, אבל השאלה אם הן ממשיכות לעבוד בעבודה הקיימת שלהן או אם כרגע הן ללא עבודה?

לא בהכרח. יפה מאוד. מה שחבר הכנסת אמר, לא בהכרח. הנתונים שלנו נתונים ידועים לפי הנתון שיש לנו היום. לא בהכרח באמת הן הפסיקו לעבוד. כי יתכן מאוד שאין לנו, הדיווח אתם יודעים, אנחנו נדע בעזרת השם בתחילת מרץ. לא יאוחר מזה.

אז יהיו לכם רשימות מעודכנות לגבי המובטלות?

יהיו לנו רשימות מעודכנות ונוכל לדווח לוועדה בהתאם.

רגע, רגע, סליחה אבל גברתי. את ציינת, ובצדק, שעד ה-28 בפברואר, כפי שקבע החוק, אתם מחויבים לשלם את המענק. ואם רק בראשית מרץ יהיה לכם את הרשימות אז איך תדעו למי לשלם את המענק ב-28 בפברואר?

לא. אנחנו אומרים, אנחנו לא משלמים, אנחנו אמורים להיות ערוכים להכנת המערכת עד 28 בפברואר. אבל גם ציינתי, שנאמר בוועדה במפורשות, וזה גם כתוב בחוק. במידה והמוסד לביטוח לאומי, מסיבות כלשהן, לא יצליח להיערך, כי מדובר פה בפיתוח מאוד גדול, הוא יוכל לפנות להתקנת תקנה מיוחדת - - -

אבל למה שלא תפנו כבר עכשיו?

אתם צודקים לחלוטין.

רגע, לבנה, לבנה. מדם ליבי אני אומרת לך את זה, אוקיי? אני ואת מקבלות את המשכורת שלנו באופן קבוע ואותה אישה שהגיעה עכשיו לגיל 62 היא כבר לא. ואני ציפיתי, אומרת לך בגילוי לב, שאפילו יצא איזה שהוא קמפיין הסברה גדול. 15,000 נשים זה הרבה. ועכשיו בינואר הן לא מקבלות את הכסף שלהן. וכל חודש הוא עוד חודש של מינוס או של חוסר ודאות או לא לקנות תרופות או לא לקנות מזון או לא יודעת מה, חובות.

אפרת, ביוני הן לא יקבלו בכל מקרה. אז השאלה אם הן לא יקבלו בינואר או ביוני, זאת השאלה.

אז יש פה דאגה אמיתית. ואני רוצה להגיד לך שאני באמת ציפיתי למשהו. היות והיה פה אינטרס לאומי, של הביטוח הלאומי, של משרד האוצר, של הממשלה, להעביר את גיל הפרישה הזה, להעלות אותו. ואנחנו ראינו חשיבות בדבר הזה. אבל בלי לזנוח ולהפקיר את אותן נשים האלה. אני לא רואה אבל את הקמפיין הזה שלכם, ה- reaching out לנשים האלה.

כי על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יצא בקמפיין הוא גם צריך להכין בסיס לקלוט ולתת מידע לאותן נשים. כדי שנצא בקמפיין הטפסים צריכים להיות מוכנים, אחרת אנחנו נצא ונודיע כן אתם תקבלו, אין לי טפסים.

כן, אבל עברו חודשים מאז, לבנה.

נכון.

כמה זמן לוקח להכין טפסים?

זה טפסים מקוונים, זה פיתוח של מערכת. צריך כדי להכין טופס, זה לא שאתם מכניסים, זה לא טופס word חברים. זה טופס מקוון אינטרנטי שצריך בסיס.

אוקיי, זה מסובך בטירוף. מאה אחוז, מסובך בטירוף.

לא, צריך בסיס נתונים כדי לקלוט אותו.

אין בעיה, מסובך. אבל עדיין עברו חודשים.

אני גם רק אגיד דבר אחד נוסף: מהרגע שהתחיל, קיבלנו את החוק, המוסד לביטוח לאומי התחיל לעמול על הכנת המערכת החדשה הזאת. זה גמלה חדשה, זה מערכת חדשה, זה טפסים חדשים. אני יכולה רק להגיד לכם שאנחנו נעשה הרבה מאוד למען זה שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים. אנחנו נעשה. ואם צריך, ואני מקבלת את מה שאמרת כבוד יושבת הראש, אנחנו נדבר גם על הקמפיין וגם קמפיין מתוכנן. כבר ישבנו עם הדוברות שלנו. קמפיין מתוכנן. אנחנו נודיע לוועדה בהחלט בהמשך את ההיערכות המלאה שאנחנו הולכים לעשות את זה. אז זה לגבי הנושא של מענק המעבר.

רגע, רוצה לשאול אותך היועצת המשפטית רגע שאלה.

אני רוצה להעיר על הנושא הזה של הקמפיין. יכול להיות שזה לא פה בביטוח הלאומי, כי באמת הנושא הזה של מענק, אותו מענק ארבע על ארבע באמת ניתן להן, התשלומים הראשונים נקבע בחוק שהם ישולמו עד 28 בפברואר ואפשר לדחות בעוד 30 ימים בהודעה ברשומות. אבל הקמפיין נדרש בעצם גם לנשים שאפילו לא מחכות לקצבת הזקנה. יכול להיות שהן לא התכוונו להתחיל לקבל קצבת זקנה. אולי התכוונו לפרוש מהעבודה.

נכון, זה רק לדעת. נכון.

היא לא תמשוך כספים מקופת גמל או קרן ותיקה. לפעמים הדחייה הזאת, אם אנחנו עכשיו תיקנו את התקנון, אושר תיקון לתקנון אחיד שמעלה את הגיל והנשים לא יודעות על זה, יכול להיות שהן מגישות בקשה ועכשיו הזכאות שלהן תהיה לפי פרישה מוקדמת ויכול להיות שהן יפגעו. הן לא יודעות.

אני מאוד מאוכזבת. אני אומרת לך את האמת, לבנה.

ממש.

לא, אני אציין רק כמה דברים שהמוסד לביטוח לאומי כן עשה. אנחנו דנו במכתבים שלנו. הרי אנחנו מוציאים מכתבי ייזום לאנשים. ואנחנו הודענו לאותן נשים שגיל הפרישה זז ולכן הן יוכלו לקבל בגיל 62 וארבעה חודשים.

את החובה, אבל מה עם הזכות?

שנייה ברשותך. התאמנו את אתר האינטרנט בכל המידעים. היו הרבה מאוד כתבות בעיתונים בנושא הזה. ואם נידרש, אם הוועדה כמובן ממליצה לעשות מעבר, המוסד לביטוח לאומי יעשה מעבר.

אנחנו בהחלט, בהחלט, אנחנו לא ממליצים, אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה. שלא לומר דורשים, כי אחרת הכספים שהאוצר שם בצד בשביל לסייע לאותן נשים אחרי כל המאמצים שכולנו החסרנו לילות. זה קשקוש הרי, מה זה? אז עשינו באמת, ניסינו לדאוג לכל אותן נשים, אם זה לא יגיע אליהן? אם הן לא ידעו את זה. אם הדברים לא יהיו מוכנים בזמן, אז חבל, זה הכל יורד לטמיון.

אנחנו נערך לקמפיין באותה שנייה - - -

החודש. החודש זה צריך לעלות כבר לאוויר. החודש.

אני רוצה את אותו passion שלך על הטיפול מה קורה איתה ביוני. את אותו passion שאת אומרת עכשיו על ינואר אני רוצה לראות על יוני.

אוקיי, אז אנחנו לגבי הקמפיין אנחנו נעשה את המקסימום האפשרי.

לא, בואי, בואי. אני רוצה שתתחייבי לי, לבנה.

מה שהוועדה מבקשת עוד החודש.

עוד החודש.

אוקיי, ציינו את זה.

תודה רבה.

בבקשה. יש נושאים נוספים שקשורים לגיל הפרישה ואני ממשיכה איתם: ההטבות הנלוות. דיווח לגורמים נותני ההטבות על נשים שמקבלות השלמת הכנסה, שמלאו להן 62 ועד גיל הפרישה. אנחנו, זה כבר בעבודה. זה בביצוע.

וזה אוטומטי? היא לא צריכה לעשות שום דבר?

זה אוטומטי. לא, אנחנו מדווחים לחברת האוטומציה באופן אוטומטי. היא לא צריכה לעשות שום דבר. היא לא צריכה לבוא אלינו, היא לא צריכה לשאול. אנחנו גם נפרסם, נודיע גם על זה.

הייתה הגדלה בסכומי הבטחת הכנסה לכל מי שמעל גיל פרישה ולשארים ולתלויים. אנחנו העלינו והתשלום שבוצע ב-28 בינואר עבור תשלומי ינואר כבר נכללת העלאת סכום הבטחת ההכנסה.

הייתה העלה בסכום הדיסריגרט, גם את זה אנחנו התאמנו. דיסריגרט זה כמה מותר לאנשים עובדים להשתכר.

אותן נשים שבוחרות להמשיך לעבוד. ועלה הסכום שהיא יכולה להשתכר ורק ממנו יש את הקיזוז.

יש את הקיזוז. את זה כבר המוסד לביטוח לאומי התאים. המערכות מעודכנות בהתאם. הוגדל שווי הרכב ששולל בהבטחת הכנסה מ-40,000 ל-60,000 למי שמעל גיל פרישה. הנושא הזה הותאם.

סעיף נוסף בחוק הבטחת הכנסה שדיברתם עליו קודם זה תשלום תוספת של 700 שקלים לנשים. זה נמצא בעבודה, זה יהיה ערוך לקראת תשלום הבטחת הכנסה בסוף החודש. זה יותאם לתשלום של הבטחת הכנסה שעבור חודש ינואר 2022.

גיל הפרישה משפיע גם על נכות כללית. אתם יודעים, כל הנכים שמגיעים לגיל הם היו עד עכשיו יכולים לעבור לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל 62. עכשיו 62 וארבעה חודשים. זה הותאם בהתאם. כמובן שיישמנו ובלי שום קשר אני מציינת את כל ההעלאות לנכים, מכל הסוגים האפשריים.

גם בשיקום היה לנו שינוי. שינוי מועד סיום הזכאות לשיקום מקצועי לנשים בנכות כללית. גם את זה אנחנו התאמנו לפי הגיל.

דיברתם קודם על אבטלה. אז יש לנו את ההגדלה של האבטלה, מ-125 ל-300 ימים. שזה מה שאתם ציינתם את החמישה חודשים. המערכת שלנו מותאמת וזה מבוצע בהתאם. גם בנפגעי עבודה היה לנו השלכה. והיה לנו סעיף נוסף של תיקון סעיף 240 לחוק, לעניין הגדרת מבוטחת. שינוי הגדרת מבוטחת לאזרח ותיק. גם זה מבחינתנו בוצע.

אז זה פחות או יותר הסקירה הכללית לגבי ההיערכות של הביטוח הלאומי.

עוד סעיף אחד שרצינו לוודא שאכן בוצע וזה לגבי ההנגשה השפתית.

וגם ארבע שפות, שהמידע יהיה בארבע שפות. זה מה שדובר פה.

נכון. ההנגשה בארבע שפות, את מדברת כבוד יושבת הראש על מענק המעבר. המוסד לביטוח לאומי מתאים גם את זה וגם על זה יצא קמפיין מפואר.

ושוב, גם זה בחודש הקרוב. לבנה, אנחנו תופסים אותך במילה.

המענק לא יהיה מוכן בסוף החודש הקרוב לתשלום, לא לתפוס אותי במילה. קמפיין אנחנו נשב עם הדוברות ונעשה הכל.

על זה דיברנו. אנחנו דיברנו על הקמפיין ועל ההנגשה השפתית.

קמפיין. ועל הנגשה שפתית אני לא יודעת אם בחודש הקרוב. אבל הנגשה שפתית עובדים על זה. אנחנו נדווח לוועדה בדיוק מתי יהיה מוכן.

יש מישהו שהוא מטעם הקמפיין, הדוברות שלכם שיכול לעלות כאן לשיחה בדיון?

כרגע אני לא יודעת אם הוא צורף. אבל אני מוכנה לבדוק את האפשרות ואם כן, אני אבקש שיעלו. בסדר?

אני מאוד מבקשת.

אני שולחת ווטסאפ.

שחד משמעית, העניין של היידוע הוא קריטי במקרה שלנו. לא מדובר, ובלי להעליב ובלי הכללה, אבל אנחנו מדברים על קהלים מסוימים. לא בטוח שהם יושבים יום יום ורואים את הדיונים של הכנסת. ואני חושבת שבכל כך הרבה אינפורמציה וחדשות שיש במדינה הזאת, לדעת את זכיותיהן זה חובה, חובה. במיוחד שמדובר כאן באמת באוכלוסייה שזקוקה לזה ויש תקציב. התקציב הוא כבר סומן. התקציב אמור להגיע ולתת את המענה ולסייע לאוכלוסיות האלה. ככל שלא נצליח לעבור את החסם הזה, שהאוכלוסייה עצמה תדע מה מגיע לה - באמת כל המאמצים שלנו הם לחינם. בבקשה שרון.

תודה גברתי יושבת הראש. אני חייבת להגיד שזה מאכזב אותי מאוד מה שאנחנו שומעות כאן היום. כי בעצם עשינו היסטוריה. עשינו היסטוריה פעמיים: פעם אחת כלוחמות לקידום שוויון מגדרי, בעצם זה שעמדנו מול ההחלטה האמיצה להגדיל את גיל הפרישה לנשים. ופעם שנייה בזה שנלחמנו כדי שתהיה כאן רשת ביטחון. ונלחמנו שתהיה רשת ביטחון והאוצר נענה לבקשתנו. והאוצר רק ממתין, שמענו עכשיו מאביגיל למי ומתי להעביר את הכספים. סוכמו על סכום של מעל מיליארד שקלים.

עכשיו, כבר היה מי שאמר שעשית ולא פרסמת, לא עשית. ואנחנו שומעות כאן היום שבעצם כל הדברים שצריכים לצאת לפועל נאמרים בלשון עתיד. הם עוד לא יצאו לפועל. בשעה שנשים שהיו צריכות כבר לפרוש או להיות מחוץ למעגל העבודה כבר נמצאות בינואר 2022 במצב הזה.

ולכן אני מציעה לך גברתי יושבת הראש, אני מציעה שאנחנו לא נמתין לשום קמפיין. יש פה, הנושא הזה הוא נושא שחצה מפלגות של קואליציה. יש פה מספיק חברות כנסת. בואי ביחד נעשה קמפיין. נסביר לנשים מה בדיוק צריך לעשות ומה עליהן לקבל. ומחובתכם, הביטוח הלאומי, לעמוד בתנאים, על פי החוק כדי לשלם להן את זה. את האמת אני אגיד לך? אני לא סומכת על הקמפיין שלכם. אני מאוד מאוכזבת לשמוע את זה היום.

מותר לי, יושבת ראש הוועדה, להגיב?

בבקשה, מילה.

אני קצת חולקת על דעתך. התיקון לחוק כלל הרבה מאוד דברים. תיקון חוק גיל הפרישה הוא חוק ענק, שהוא נגע בהרבה מאוד מערכות במוסד לביטוח לאומי. לגבי מענק המעבר אני ציינתי שיעשה קמפיין וצריך שייעשה קמפיין כאשר גם תהיה תשתית מקבילה בהתאם. ביקשה יושבת ראש הוועדה שזה ייעשה עוד החודש, אנחנו אמרנו שזה ייעשה עוד החודש.

עכשיו את אומרת גברתי שזה יעשה עוד החודש. את קודם אמרת שאת תבדקי מול גורמי המקצוע.

לא, אני אמרתי, נכון - - -

קודם כל, אני שמחה, אני שמחה לשמוע שזה ייעשה עוד החודש.

נכון, נכון.

ואמרת שדברים אחרים לא ייעשו לפני מרץ. ומאחר ואת מייצגת את המוסד לביטוח הלאומי, הטענות כרגע מופנות כלפייך. ישנן נשים שכבר בינואר 2022 היו צריכות לקבל את המענקים האלה. היו צריכות לקבל את היידוע הזה. אותן, אה, אין נשים כאלה במדינת ישראל?

הכוונה היא שהחוק קבע את התשלומים הראשונים בפברואר.

הוא קבע את התשלומים בסוף פברואר, אבל את היידוע מיד בתחילת שנת 2022. אנחנו נמצאים כבר ב-11 בינואר.

לא נקבעה הוראה ספציפית.

אני חושבת שהנקודה היא ברורה לחלוטין, לבנה. ואנחנו ניפגש במהלך החודש הקרוב ולאחריו, כדי באמת לוודא שהסעיפים האלה והשינויים האלה פשוט יוצאים. אמרת נכון, יש פה מורכבות גדולה מאוד. השינוי הוא מאוד מאוד רחב. זו רפורמה גדולה מאוד שגם תתפרש על פני 11 שנים. וזה מורכב. ורוב האנשים שנכנסים לפרטים האלה לא מדקדקים כדי להבין. ושוב, הנה, גם אנחנו שאנחנו מכירות את פרטי הפרטים, עדיין מחדש צריכות מידי פעם להיזכר ולהבין איזה מענק ולאיזה אוכלוסייה ואיך מגיעים לזה. והעבודה היא לא פשוטה. זה ברור לי לחלוטין. אבל באמת, הציפייה שלנו, ואולי מכאן גם נובע התסכול של חברת הכנסת שרון אופיר ושלי, היא שאנחנו לא רואות בשטח את היידוע הזה, שהוא הבסיס להעביר הלאה את ההטבות והזכויות. ואני מודה לך על הדברים. ואמרת אותם ביושר, שכרגע חלקם עדיין לא קרו והקמפיין עצמו יעלה במהלך החודש הקרוב ויגיע. בחודשים הקרובים, ואני חושבת שאנחנו נעשה את זה באזור של סוף פברואר מרץ, כדי לוודא באמת שכל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו מתעכב, שנוכל לקבל את הדיווח לגבי הצעדים הבאים. האם באמת הגיע 28 בפברואר והצלחתם לעמוד בחובת החוק. ואם לא, אז כמובן אנחנו נרצה לשמוע את זה. לבנה, תודה רבה לך.

אתם תקבלו דיווח.

תודה רבה לך. אנחנו רוצים לעבור גם למשרד הכלכלה. אתה נמצא איתנו, בוא תאמר את שמך.

התבקשנו והעברנו מצגת מראש, כדי להסביר בעזרתה. סיכמנו את הדברים. אני לא אתעכב, אמר קודם גם חבר הכנסת פינדרוס, יש לנו שני קהלי יעד שגם הוגדרו וסוכמו מראש שהם קהלי היעד של הכלים המשלימים. שהם הנשים שאינן עובדות. מצד ימין אספנו את הנתונים. 142,000 נשים כאלה בגילאים 50 עד 60. חשוב להגיד, מעל גיל 60 באחריות המשרד לשוויון חברתי. בסדר? אנחנו מתמקדים בגילאי 50 עד 60. והעובדות שקוראים להם העובדות במקצועות השוחקים. כדי לזהות אותם, אין רשימת מקצועות שוחקים. אנחנו מזהים אותם לפי השכר וזה אפשר לראות את זה כאן בצד שמאל.

כשאנחנו מדברים מה החסמים, כן? ביניהם לבין השתלבות או קידום בשוק העבודה, אנחנו מדברים על כישורים. כישורים רלוונטיים לשוק העבודה, אוריינות דיגיטלית. איך לחפש עבודה וכדומה. הכשרות, שניתן על זה הרבה מאוד דגש גם בחוק ובשיחות המקדימות, הסבות מקצועיות. תפיסה של מסוגלות עצמית בקרב המבוגרות עצמן. הרבה פעמים אנחנו מבינים מעבודת השטח שלנו שצריך איזה שהיא עבודת פרט כדי לסייע להן להתגבר על תפיסת עצמי ולהשתלב. ועבודה עם המעסיקים. לייצר עוד הזדמנויות בקרב מעסיקים, כדי שיקלטו אותם.

לפני שאתה עובר לשקף הבא. פערים בהכשרות. בוא נדבר רגע, בוא נפתח את עניין ההכשרות.

יש לי שקף שגם מפרט על הכשרות בהמשך.

אבל באופן כללי, האם הותאמו עכשיו או שיש יוזמה להכשרות ייעודיות עבור הקהל הספציפי הזה, שכבר הגיע לגיל 60 נאמר וזה לא בחורה בת 30. וסביר מאוד להניח שהכישורים שלה כבר שונים, אולי אפילו המצב הבריאותי שלה שונה, היכולות וכו'. צריך לעשות איזה שהיא התאמה בהכשרות עבור קהל היעד הספציפי. האם יש כאלה במשרד הכלכלה?

כן. אפשר בבקשה לדלג? אני אגיד לך מתי לעצור. "עקרונות, פעולה, הכשרות". אני אגיד שקודם כל זיהינו הכשרות קיימות שאנחנו חושבים שהם רלוונטיות. הדוגמאות כאן לפנייך. עשינו כמה דוגמאות.

מנהלת איכות, מנהלת מלאי ורכש ממוחשב.

ברור לנו שהקהל הוא מאוד מגוון. צריך הכשרות על כל הספקטרום. מהייטק עד דברים - - -

אלה סוגי הכשרות שיש היום במשרד הכלכלה, זרוע עבודה?

אלה הכשרות שכבר עשינו בפועל ואנחנו יודעים, כן. אני אגיד, בהכשרות יש שני ערוצים. כתוב מצד ימין, באמצע. יש שוברים להכשרה מקצועית. השובר ניתן לפרט באמצעות גופים מפנים. הפרט יכול ללכת איתו למאות, כ-500, אפשר גם לשאול פה נציג של האגף להכשרה מקצועית ברגע. יש כ-500, אם אני זוכר נכון, קורסים ומוסדות בפריסה ארצית. ההיצע הוא מאוד מאוד מגוון. היצע הקורסים הוא מאוד מגוון ורחב. והוא בפריסה ארצית ונגיש מאוד.

אבל מתוך ה-500 האלה כמה הקורסים האלה מותאמים לקהל הזה? או כמה הצפי שלכם? גם פה, האם אתם מגיעים אל קהל היעד הזה בשביל לעניין אותו, בשביל לשמור עליו. לתת לו גם תחושת עבודה, גם פרנסה. להתקדם בחיים. אנחנו צריכים פה איזה שהיא עבודה משולבת.

אז אני אסביר איך אנחנו מגיעים אליהם. אני רק אגיד שיש הכשרות בדמות השובר, הכשרות שקיימות בשוק החופשי והפרט יכול לבחור מתוך ההיצע המאוד גדול שיש לו. ויש הכשרות קבוצתיות, ייעודיות. ופה אנחנו שמים דגש על הכשרות בשיתוף מעסיקים. אנחנו מוצאים את המעסיק.

שמחפש, יש לו צורך?

בדיוק. מזהים איתו מה ההכשרה.

שזה המעוף?

לא. המעוף זה תחום של יזמות. המעוף תחת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. גם באמצעותם אנחנו עושים פעולות בשילוב של תחום של יזמות.

אבל הכשרות בשיתוף מעסיק יש כמה מסלולים כאלה. תופרים חבילה ומייצרים קבוצה שלמה.

איך אתם עושים את זה?

יש לנו תכנית הכוון. יש לנו מגוון של תכניות הכוון. מענים מיידים: זה כבר קיים היום. באופן מיידי יש לנו את תכנית אמצע הדרך. תכנית אמצע הדרך אנחנו כבר הרחבנו אותה. היא הייתה פיילוט שפעל בשלושה ישובים. היא כבר פועלת בשמונה וכבר אנחנו בתהליכים של הרחבה שלה ל-18.

כי אתם רואים בתוצאות שהיא עובדת טוב? למה אתם רוצים להרחיב דווקא את זה? מה יש בה?

התכנית הזאת היא בעצם one stop shop עבור המבוגרות. הן מגיעות לשם, הן יכולות להגיע פיזית, הן יכולות גם לקבל שירות מרחוק. וזה מהאבחון וההכוון, שעוזרים להם לבנות מסלול אישי מותאם. אומרים מתוך כל סל הכלים הרחב, שדילגנו עליו קודם, מה הכלי שמתאים עבור כל אחת. כי יש, באמת כל אישה והייחודיות והרצונות והצרכים שלה. ונותנים להם גם ליווי פרטני וגם ליווי קבוצתי בכל התהליך.

במשך כמה זמן הליווי הזה?

זה מאוד מותאם. יש כאלה שיכול להיות ששלוש פגישות פרטניות, איזה שהיא סדנה קבוצתית.

שזה כמו מנטור? אם אני אישה נאמר בגיל 60 שמגיעה לאמצע הדרך להכשרה הזאת.

אז את באה ועושים איתך איזה שהיא שיחת אינטק ראשונית ומזהים איתך, אפרת, מה היכולות, הצרכים, הרצונות, החסמים, ההזדמנויות, המותאמים אלייך.

אוקיי. גיליתם שאני גרפיקאית בחסד. מה עושים?

אם יש לך כבר מקצוע שאת רוצה להישאר בו, אז מציידים אותך בכלים של איך לחפש עבודה. איך לבנות קורות חיים, איך להתראיין. כל הדברים האלה. עוזרים לך בקשרי מעסיקים ומלווים אותך.

כולל לידים וקשרים למקומות עבודה?

כן, כן.

וצרכים של מעסיקים במשק? יש לכם את המאגר הזה? יכולים לכוון אותי להגיע, לשלוח את קורות החיים שלי למקום X?

זרוע העבודה מפעילה את מנהלת המעסיקים, שזה מיזם משותף ביחד עם נשיאות המגזר העסקי. ואנחנו מפעילים עוד אנשי מקצוע ייעודיים גם בתכנית הזאת, לצורך של עבודת קשרי מעסיקים. דילגנו קודם, יש לנו, אני לא אחזור לזה, אבל יש הרבה אלמנטים בעבודת קשרי המעסיקים. אנחנו מגייסים מעסיקים כדי שיביאו משרות ייעודיות. ומחברים את הפרט בתכניות אל המשרות.

אתה יכול לתת לי באמת יותר נתונים? נגיד, אם ניקח כדוגמה את אמצע הדרך. היות ואתם רוצים להרחיב את זה. כמה אנשים השתתפו בזה עד היום? מה הפוטנציאל של זה? מה אתם צופים?

עד היום, בתכנית שפעלה בשלושה ישובים, כתכנית פיילוט, בתקציב באמת מאוד נמוך, בעלות ממוצעת של משתתפת של כ-7,000 ש"ח, שמגולם בזה הכל.

והמדינה משלמת?

כן. הגענו לכ-1,000 משתתפות בשנה.

התחלתם עם זה השנה? או מתי זה התחיל אמצע הדרך?

אמצע הדרך התחיל לפני ארבע שנים. השנה כבר עלה משלושה ישובים לשמונה ואנחנו בדרך ל-18.

יש waiting list? כי נשים רוצות להצטרף ואתם גם רואים את התוצאות של זה? נשים שהשתתפו בקורסים האלה, ראיתם שהן נקלטו חזרה בשוק העבודה?

כן. אנחנו עוקבים אחרי נתוני ההשמה שלהן, אחרי העלייה בשכר שלהן.

אתה יודע לתת לנו קצת נתונים?

כן. אני יודע שהיו 56% השמה. שהשמה נמדדת במעל 50% משרה תוך שלושה חודשים.

נשים שהגיעו כשהן עבדו או שהן היו ללא עבודה?

ללא עבודה. קהל היעד עד כה היה נשים שלא עובדות. ועכשיו אנחנו כן בעקבות החקיקה גם הוספנו את המקצועות השוחקים.

שתינתן להן האפשרות להצטרף לקורסים האלה ולשנות את המקצוע.

בדיוק. חשוב להגיד שיש משמעות לתכנית תעסוקה כוללת. ההכשרות הן מרכיב מאוד משמעותי. אבל גם הליווי והכלים והכישורים וקשרי המעסיקים וכל הדברים האלה.

אז כשאתם בדקתם ומצאתם שמעל 50%, אמרת נדמה לי 56% נשים חזרו לשוק העבודה לאחר שהשתתפו, תוך שלושה חודשים. בדקתם גם את השכר?

כן. אנחנו מכוונים לשכר חציוני ומעלה. זה מה שעשינו עד היום. עשינו הכשרות בשיתוף מעסיקים. רק כאלה שידעו להגיד זה המשרה שמחכה בקצה. גם בשוברים יש רשימת מקצועות. היא מאוד מאוד גדולה, זה מאות קורסים. קורסים שבסופו של דבר לא צפוי בהם, אנחנו לא נעשה קורס, טוב, אני לא רוצה לעשות שיימינג לאף ענף או אף מקצוע. אבל אני אגיד שאם השכר בצפוי בסופו הוא שכר מינימום אנחנו לא נעשה הכשרה כזאת.

רק עם פוטנציאל שכר.

אולי אני יכולה לשאול לגבי הקמפיין? דווקא כן אני חושבת שהיה קמפיין שנעשה בנושא הזה. אבל הוא דיבר לאוכלוסייה של אנשים מבוגרים. לא הזכיר בכלל את הנשים האלה שגיל הפרישה שלהן נדחה. שהן קרובות לגיל פרישה. הוא בכלל לא התייחס.

האם יש אופציה גם לעשות שיתוף פעולה עם הקמפיין של המוסד לביטוח וליידע גם בעניין הזה? ועוד שאלה, לפני שאני אשכח. מה היה הממוצע של הגיל של הנשים שהגיעו להכשרות?

חשוב להגיד שעד כה אמצע הדרך עבדה גם עם נשים וגם עם גברים בגילאי 45 פלוס ועכשיו אנחנו בעקבות החקיקה, אני חייב להגיד לצערי, מעלים את גיל קבלת הפונים ל-50. שהדגש הוא כמובן יהיה הנשים.

רגע, עד גיל 50?

לא. מגיל 45 ומעלה ועד גם לאחר גיל הפרישה.

אוקיי, זאת אומרת גם בגיל 60 יכולה לבוא אליכם.

גם בגיל 60 יכולה לבוא אלינו. הממוצע היה 53, אבל התחלנו בגיל 45.

אוקיי. ויידוע? קמפיין ייעודי לנשים שרוצות מאוד, כי זה בסך הכל כל כך חיובי. אני, אגב, ממש בעד הכשרות. אני חושבת שיש על זה הרבה פולמוסים ודיונים אם המדינה כן צריכה, אם המדינה לא צריכה. אם זה כלי כן טוב, לא טוב. יש לזה הרבה מאוד דיונים. אני חושבת שיש כאן כלי שהוא כלי פנטסטי. במיוחד כשעושים את זה בשיתוף המעסיקים. והמעסיקים יודעים מה הצרכים שלהם, איפה יש משרות פנויות. זה פשוט win win והמדינה מוכנה להכניס יד לכיס ולשים שם כסף. זה באמת מאוד מאוד חיובי בעיניי. ושאלה באמת היועצת המשפטית נועה את השאלה הכי בסיסית. איך הקהל הספציפי הזה, גם עכשיו בעקבות הרפורמה, יכול לדעת שזה מגיע לו?

עושים עבודה בערוצים רבים. גם במדיה דיגיטלית, גם אני חייב להגיד שאמצע הדרך פועלת בשיתוף עם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות הן חלק בתכנית והן גם מפיצות בשטחן. אנחנו עושים שיתופי פעולה. אנחנו עובדים גם עם המשרד לשוויון חברתי, זה כאן מופיע. עבדנו בתכניות נוספות גם עם המוסד לביטוח לאומי, אפרופו הזכרת אותם. יש מקום, אם הם עושים פנייה, אנחנו נשמח להצטרף לפנייה כזאת. עשינו את זה באוכלוסיות שונות. אפשר להפיץ את השירותים שלנו.

יש לך דוגמה? עשיתם קמפיין עם מסעות הסברה כאלו ואחרים לגבי הכשרות בעבר?

בהחלט. אני יכול לתת דוגמה למשל מתכנית שהייתי אחראי עליה לאמהות חד הוריות. שבעזרת הביטוח הלאומי, בפנייה ממוקדת נשלחו מכתבים שהביטוח הלאומי הוציא והנגיש את השירותים שלנו.

כן, זה חובה. מיצוי הזכויות הזה זה א'-ב'. אנחנו גם ביום רביעי נעשה על זה עוד דיון כאן אצלנו בוועדה, על כל עניין מיצוי הזכויות לקשישים. זה בדיוק, מיצוי הזכויות הזה זה קריטי.

ואתה יכול להגיד לי מילה לגבי ההצלחה? האם ראיתם עליה של אנשים שפונים להכשרות בעקבות הקמפיינים?

בהחלט.

כן, נו, זה ברור.

בהחלט. וגם מתוכנן לנו כאן, אנחנו מקימים מוקד.

חשוב מאוד.

ומוקד גם לעניין דמי השתתפות בהכשרה, מה שהתייחסתם כדמי מחייה. גם לכל מיצוי הזכויות בתחום התעסוקה. אנחנו מקימים מוקד, אנחנו בתהליכים התקשרותיים. אנחנו מעריכים שזה כבר ממש בקרוב כבר יעמוד.

גם אתם יכולים לומר שזה יקרה כבר החודש?

אנחנו יודעים שהמוקד בתחילת פברואר יעמוד. ואנחנו גם נשלם רטרואקטיבית את כל דמי המחייה לכל מי שתתחיל הכשרה.

דמי המחייה זה עבור אותן נשים שהן עושות הכשרה, משתתפות בקורס.

כן. יקבלו רטרואקטיבית כל מי שהתחילה מה-1.1 תקבל רטרואקטיבית. והמוקד הזה יתחיל לעמוד בתחילת פברואר.

והמוקד זה מוקד טלפוני הכוונה?

משולב, אינטרנטית טלפוני.

אינטרנטי, טלפוני, שתוכלו לתת שם את כל האינפורמציה.

בכמה שפות הוא עובד?

שפות, הנגשה שפתית?

כן, נכון. החוק מזכיר הנגשה שפתית. אנחנו כן בתיאום עם האוצר, דיברנו על עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. וגם אמהרית אנחנו נותנים, יש צורך.

בהחלט. טוב מאוד. יש משהו נוסף שתרצה להוסיף מהמצגת או שעברנו על הכל?

אני אגיד שיש הרבה מאוד ערוצים. זאת לא תכנית אחת. אנחנו עושים פה פעולות מותאמות לאוכלוסיות. בתכנית אשת חיל לנשים עם חסמים מורכבים, תהליכים יותר ארוכי טווח. פעולות לחברה הערבית וחרדית, שמותאמות. שיתוף פעולה עם המעוף. הנגשה של שוברים להכשרה מקצועית גם דרך שירות התעסוקה. אנחנו מתקצבים שוברים ייעודיים לשירות התעסוקה. זאת אומרת שלנשים יהיו הרבה מאוד ערוצים דרכם הן יוכלו למצות את הכלים המשלימים האלה.

אוקיי, באמת הזכרת את החברה הערבית והחברה אולי החרדית שלא הזכרנו. איזה הכשרות מסוימות יש עבורן? ובעיקר אולי על דגש גם לאזורים הגיאוגרפיים.

מנהל תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות בזרוע עבודה מפעיל 56 תשתיות פיזיות שפועלות הרבה מאוד מתוכן ביישובי החברה הערבית והחברה החרדית. יש שם תשתית. בתוכם תהיה הנגשה של השירותים האלה ופרויקטים ייעודיים. למשל אני יכול לתת דוגמה שעבור החברה הערבית זיהינו והבנו שיש כל מיני חסמים על יציאה מהיישוב ליישובים נוספים, שמאוד מתאים עבודה בתחום היזמות. חברנו למעוף, אנחנו בשיח איתם לייצר פעילות שתסייע להם בהקמת עסק עצמאי, עסק ביתי, בתוך החברה הערבית. מתו 56 מרכזים, 22 מהם, אם אני זוכר נכון, יושבים בחברה הערבית.

ומה מבחינת נתוני ההשתתפות שיש לכם עד היום?

עד היום, על פי החלטת ממשלה, פעילות בחברה הערבית מאוד ממוקדת באוכלוסייה צעירה. ובעקבות החלטת הממשלה הזאת אנחנו נעשה גם פעולות יזומות, ייעודיות לנשים המבוגרות.

והכשרות מתאימות, נשים יותר מבוגרות.

והכשרות מתאימות.

נשמח לשמוע גם על זה נתונים, ככל שיהיו לכם, בדיון הבא. זה נשמע לי ממש ממש חשוב. יעדי המשתתפות שאני רואה בשקף הבא?

אנחנו בונים את הכוח שלנו באופן הדרגתי. ב-2023 בכל הערוצים השונים שהצגנו קודם זה המספר, 3,400. כשנגיע לשנת פעילות מלאה בכל הערוצים נגיע לכ-9,300 משתתפות. שבתכנית של 10 שנים אנחנו צופים שנגיע ליעד של כ-91,000 משתתפות. שמקבלות שירות בכלל ערוצי הפעולה השונים.

רק לגבי משרד הכלכלה או זה אתה מדבר על כל ההכשרה המקצועית גם של שוויון חברתי?

לא, זה רק לגבי משרד הכלכלה.

כ-92,000 משתתפות תוך 10 שנים עד שנת 2032. ובעצם, אם אני מפרקת את זה, זה אומר שאנחנו מצפים מעל 9,000 משתתפות בהכשרות בשנה?

לא, אני חייב להגיד שלא כל המשתתפות משתתפות בהכשרות. גם היום, בתכניות שלנו, אנחנו מבינים, למשל נתת קודם דוגמה שאת גרפיקאית ויש לך כבר הכשרה ואת רוצה להשתלב בחזרה בתחום שלך. את לאו דווקא צריכה הכשרה. יכול להיות שאת צריכה קצת כישורים דיגיטליים, קצת הכוון, קצת קשרי מעסיקים, אבל זאת לא הכשרה. אנחנו מדברים על משתתפות בתכנית תעסוקה.

אוקיי. שבתכנית התעסוקה כלולות גם ההכשרות. אז יש מעל 9,000 נשים שנכנסות להגדרה הזאת של משתתפות וזה במימון המדינה. במימון המדינה, לרבות האוכלוסייה הייחודית שגם זכאית לדמי קיום בתקופת ההכשרה. בסדר גמור. משהו נוסף לפני שאנחנו עוברים הלאה?

לא.

תודה רבה. המשרד לשוויון חברתי נמצא בזום. עם מי אנחנו משוחחים? שלום ברכי, בואי תציגי בבקשה את תפקידך.

נעים מאוד. אני מנהלת את האגף לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי. ואיתי נמצאת פה גם יפית בר, שאמונה על הנושא של תעסוקת אזרחים ותיקים. אנחנו שלחנו לוועדה מצגת. אני אשמח מאוד אם תוכלו לשתף. אני מתנצלת שלא הגעתי לוועדה, אבל הקורונה מונעת מאתנו חלק מהדברים.

אני אומר שהמשרד לשוויון חברתי פועל כבר מזה שנים רבות בנושא של תעסוקת אזרחים ותיקים, בכללם גם תעסוקת אזרחיות ותיקות. כפי שאמר מתן קודמי, אנחנו פועלים מעל גיל 60 ומתמחים למעשה בכל הדברים באוכלוסייה של נשים מעל גיל 60.

אז תעסוקת אזרחים ותיקים החלה למעשה כבר בהחלטות ממשלה משנת 2015, ששמה את הנושא של קביעת יעדים לאזרחים ותיקים בממשלת ישראל. קיימנו ועדת היגוי שכללה את הנושא ומתוכה נוצר למעשה הנושא של תקן אזרח ותיק. תקן אזרח ותיק הוא בעצם העסקה של אזרחים ותיקים מעל גיל 62 בשירות המדינה, היה לנו פיילוט של 60 תקנים. זה דומה מאוד לתעסוקה של סטודנטים בשירות המדינה, רק בשכר מותאם לגיל ולוותק. הייתה העסקה של 60 תקנים שהוגדרה כהצלחה. והיום היעד שלנו הוא 400 תקנים, כאשר כבר עכשיו מאוישים כ-130 תקנים בשירות המדינה.

רגע, אני לא בטוחה שאנחנו איתך. איזה שקף, ברכי?

שילוב מבוגרים בתעסוקה. החלטת ממשלה 834.

834, ועדת היגוי ותעסוקת מבוגרים בשירות המדינה, כן.

אז אנחנו מדברים על תקנים של עובדים שעובדים בשירות המדינה, מעל גיל 60. מחציתם נשים. היום מועסקים כ-130 עובדים כאלה. היעד הוא להגיע ל-400.

מתי יצא לפועל היעד הזה? מתי נגיע אליו?

במהלך שנת 2022 אנחנו אמורים להשלים 200 תקנים. ואני מקווה שבתחילת 2023 נשלים כבר את ה-400 תקנים. החשיבות של המהלך הזה הוא גם חוץ לשירות המדינה והמשך העסקה של נשים גם ברשויות מקומיות.

כלומר, אם אני מסכמת, אתם יוצרים כאן עוד 270 תקנים נוספים כדי להגיע ל-400 או מוסיפים עוד 400?

סך הכל 400.

סך הכל. 270 תקנים נוספים בשירות המדינה. תקן אזרח ותיק, בשנה וחצי שנתיים הקרובות, נכון?

נכון.

מה עוד? הפעלת תכנית לעידוד תעסוקת מבוגרים. למה הכוונה ואיך אתם עושים את זה?

אנחנו היום מפעילים למעשה את ותיקים בעבודה. ותיקים בעבודה למעשה מופעל על ידי שתי חברות גדולות בעולם של תעסוקה. אז זאת תכנית ארצית למעשה, שהייחוד שלה שהיא משלבת גם מענה טלפוני, גם מענה פרונטלי, שהוא במרכזי תעסוקה ברשויות המקומיות וגם מענה שהוא מענה דיגיטלי.

אז שנייה, אני אקטע אותך ברכי. האמת, הייתי שמחה להתמקד עכשיו במנגנונים החדשים ולא לחזור חזרה אחורנית למצגת שלכם, שהיא ברוכה ומצוינת ואני אשמח לתת לה הזדמנות אחרת. כי זה מאוד מאוד חשוב ואין לי ספק שיש פה הרבה דברים שהציבור חייב לדעת. אבל בואי כרגע נתרכז בדברים הספציפיים האלה. ובואי תגידי לנו איך המשרד לשוויון חברתי, איך הוא מוציא לפועל את ההסדרים החדשים של רפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים?

אז אני אומר כך: המשימה שלנו היא למעשה השמה של נשים מעבר לגיל 60. ותיקים בעבודה הוקמה במהלך חודש נובמבר. אחד מהיעדים שלה הוא למעשה השמה של נשים מעבר לגיל 60. אנחנו יכולים לראות ש-40% מן ההשמות שמתבצעות מתוך ותיקים בעבודה זה השמות של אזרחיות ותיקות. זה מצד אחד. מן הצד השני, אנחנו עסוקים בכל מה שקשור לכישורים רכים, הכשרות רכות. זאת אומרת, יש קורס לדוגמה שקוראים לו קורס בין עבודות, שעתיד להתקיים, להתחיל 20 קורסים ראשונים יצאו במהלך הרבעון הראשון של השנה הזו, של שנת 2022. זה עשרה מפגשים, שבהם למעשה נותנים לנשים את הכישורים הרכים בכל מה שקשור בכתיבת קורות חיים ואיך מחפשים עבודה ואוריינות דיגיטלית וכיוצא בזה.

כמה שאלות ברשותך. המשרד לשוויון חברתי צריך לפתח ולהפעיל תכניות לעידוד תעסוקה בקרב האזרחים הוותיקים. הקמת אתר אינטרנט ייעודי להשמת מבוגרים, לפי החלטת ממשלה 834. האם זה בוצע?

כל הדברים האלה בוצעו.

54% מהמשתתפים הן נשים. האם אתם מגיעים אליהן בצורה יזומה?

כן. יש לנו כמה דרכים להגיע אליהן: אחד, היו שני קמפיינים במהלך שנת 2021. לא קמפיינים ייעודיים לנשים, אלא קמפיינים ייעודיים לתעסוקת מבוגרים. זו דרך אחת. היה קמפיין אחד שעסק בכל הנושא של העסקה רב גילית. וקמפיין אחר, ייעודי, לתעסוקת אזרחים ותיקים.

שאתם יודעים שהוא הגיע ליעדו ובעקבותיו היו פניות נוספות?

נכון.

אתם קיבלתם נתונים של זה, שהוא אכן עבד?

אכן עבד, כן. עכשיו, הוא עובד דו כיווני. כי צריך לטנגו שניים. אחד, זה מעסיק שרוצה להעסיק אזרחים ותיקים והשני זה עובדת.

איך אתם מגיעים לאותן נשים, לאותו קהל יעד?

ההגעה היא כפי שאמרתי על ידי קמפיינים. כמו כן הקמנו - - -

לא, אבל הקמפיינים זה לא אתם מגיעים אליהם, זה הם מגיעים אליכם.

נכון. יש פייסבוק ייעודי של עוקבים ויש את האתר.

זה הפרסום שלכם. אבל השאלה שלי הייתה האם אתם מגיעים ספציפית? יש לכם את היכולת להגיע ספציפית לאותן נשים. כמו ששמענו במוסד לביטוח לאומי, להוציא מכתבים. יש לכם קהל, יש לכם רשימות.

כן, כן, בהחלט כן. אנחנו עושים שתי פעולות: יש את המוקד לאזרחים ותיקים. שבאמצעות המוקד אנחנו פונים לאזרחים ותיקים שנה לפני שהם פורשים. ובו אנחנו למעשה מיידעים אותם בזכויות שלהם וביכולת שלהם גם להשתלב בעבודה או להישאר במקום העבודה הנוכחי שלהם. מן הסתם המכתב הזה עודכן.

את יכולה לתת לי נתונים על בסיס השנה האחרונה? כמה פנו אליכם לעומת שנה קודמת? כמה הועסקו דרככם? כמה מעסיקים פניתם אליהם, כמה היענות הייתה?

במהלך השנה האחרונה, 2021, במסגרת דרוש ניסיון היו כ-800 מחפשי עבודה. כ-40% מתוכם הן נשים. בתוך ותיקים בעבודה אנחנו שואפים לסדר גודל של כ-2,000 משרות שיושמו.

לא הבנתי. יש לכם 2,000 משרות שיהיו דרך מעסיקים שדורשים שם עובדים? אני לא מצליחה להבין אותך.

כן, הזום בהחלט. אם תעברו רגע במצגת אז יהיה יותר פשוט, כי אז אפשר יהיה לראות גם את הדברים. אלו האמצעים שבאמצעותם למעשה אנחנו מגיעים אל מחפשות העבודה בכל התהליכים שקיימים. מבחינת הנגשה לנשים, הדרכים העתידיות שאנחנו הולכים להנגיש ולידע את האנשים בדברים זה באמצעות מסרונים שיועברו באמצעות המוקד לאזרחים ותיקים אל נשים. שיידעו אותם על השינוי בחקיקה ויאפשרו להן לקבל את הסיוע בכל מה שקשור.

אז בואי נחזור שנייה לעניינים. אני רוצה עוד להספיק לשמוע גם את רשות המיסים. בהקשר של הרפורמה, בהקשר של המנגנונים. אני רוצה שתתמקדי במנגנון שלכם ואיך אתם הולכים להיערך אליו לקראת השנים הבאות כדי לתת פה מענה לקהל נשים מסוים ומבוגר. כאשר כולנו עם אותו אינטרס שכן יהיו בשוק העבודה, כן ימצו את עצמן, אולי ירוויחו יותר. וכמובן שלא יהיו תחת קו העוני. אם את יכולה רק לסכם בשניים שלושה משפטים.

אז אני אסכם בשניים שלושה משפטים. אנחנו מתמקדים באוכלוסיית נשים מעל גיל 60. הדרך שלנו להגיע אליהן היא גם באופן פרטני באמצעות מכתבים ובאמצעות מסרונים. האופן שבו הם יכולים להשתלב בשוק העבודה הוא באמצעות אתר אינטרנט שמציע להם הצעות עבודה. אנחנו עובדים גם מול מעסיקים בירידי מעסיקים ובמקביל לזה גם בכל מה שקשור לכנסי מעסיקים. לאחרונה עשינו שלושה כנסי מעסיקים שבהם למעשה הנגשנו את האופן שבו משלבים אזרחים ותיקים בתוך עולם העבודה. במקביל לזה של הכשרות רכות ושיתופי פעולה שיעשו גם מול המוסד לביטוח לאומי והנגשה וביצוע של הדברים לאוכלוסיית היעד ושל זרוע העבודה.

טוב, תודה רבה לך שהיית איתנו גברתי מהמשרד לשוויון חברתי. ולפני שאנחנו נחתום את הדיון אני רוצה לשמוע גם את העמדה של סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות רשות המיסים, מר שלמה אוחיון. שלום לך שלמה.

שלום, צהריים טובים לכולם.

אז בוא נשמע באמת מבחינת ההיערכות של רשות המיסים לשינויים שנערכו בחוק בעקבות חוק ההסדרים.

תראו, החקיקה מבחינתנו נוגעת בשני רבדים: רובד אחד זה הטווח הקצר, ל-2022-2023 והטווח הארוך הוא מ-2024 ואילך. לגבי הטווח הקצר אנחנו אמורים ליישם את החקיקה באפריל. כלומר, באפריל כבר נשים תוכלנה להיכנס ליישום ולדווח על ההכנסה שלהן ושל בן זוגן פעם אחת. ואנחנו בהתאם לדיווח הזה נגזור מקדמה בת 60% מסך כל המענק השנתי שהן זכאיות לו. וההתאמה הסופית של יתרת זכות או יתרת חובה אנחנו נעשה בשנה לאחר מכן ביולי, כאשר טופסי 126 מהדיווחים של המעסיקים יהיו מלאים אצלנו ואז נוכל לעשות את החישוב המדויק והמלא ולשלם את ה-40% הנותרים או אם השלמנו ביתר, אז כמובן שמגיע ששילמנו ביתר. זה לגבי 2022 ו-2023.

לגבי 2024, נקבע שהתשלומים יהיו בדחיפה מה שנקרא, ללא צורך בהגשת בקשה. ובלבד שנקבל את הנתונים מביטוח לאומי. נכון לעכשיו יש פערים בנתונים שביטוח לאומי מקבל לצרכיו הוא לבין הנתונים שאנחנו צריכים למענק עבודה. מאחר ואנחנו מדברים על 2024 ולכאורה יש לנו עדיין זמן, אבל אנחנו לא קופאים על שמרנו. אנחנו כבר פונים לביטוח לאומי על מנת לעשות את ההתאמה. וככל שתידרש חקיקה להתאמת הדברים, כמובן שאנחנו נביא את זה לידי חקיקה שנוכל ליישם ב-2024 את החוק ככתבו וכלשונו.

מצוין שלמה. דברים מרגיעים שאתם כבר נערכים לשינויים האלה לשנת 2024, זה מבורך. לא להגיע לרגע האחרון ולהיתקע עם כל מיני חסמים שאפשר היה לצפות אותם עוד קודם לכן. והוועדה כאן מציעה כמובן את שירותיה כדי לעשות תיקוני חקיקה ככל שנדרש.

לאפריל אתם כבר תהיו מוכנים לקליטת הדיווחים והבקשות?

איך אמרנו? אנחנו שמחים בחלקנו, נעשה הכל שנהיה מוכנים.

אוקיי. מבחינתי זה כמו התחייבות רשמית שלמה.

יש חוק, צריך לקיים אותו.

בדיוק. יש חוק וצריך לקיים אותו. ואנחנו נשמח לקבל ממך האם הודעה, גם העלינו לוועדה בכתב ואם נרצה דיון, גם לראות שהדברים אכן קורים. אני חושבת שיש לזה חשיבות גדולה מאוד. גם אמון הציבור וגם הוצאה לפועל של החלטות ממשלה, של החלטות הכנסת. חשיבות מרובה.

אני מסכים עם גברתי. יש לנו אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים, כי זו חקיקה שנחקקה ולמעשה מתייחסת לפלח מאוד מאוד מצומצם מכלל הזכאים למענק עבודה. אנחנו צריכים להתאים להם למעשה מערכת טכנולוגית ספציפית אליהם. לא יכולים להתלבש על המערכת הקיימת. אבל אנחנו על זה. למודי ניסיון לצערי מהקורונה, שאז שילמנו את המענקים. אז גם לזה אנחנו ניערך.

אז זה אפשר אתה אומר. כשרוצים, there's a will there's a way. תודה רבה לך שלמה. קרן ברל כצנלסון איתנו גם בזום. מנהלת תחום ממשל, עורכת הדין ניצן כהנא, שלום.

צהריים טובים. אני רוצה להודות לך גברתי יושבת הראש על עריכת הדיון הזה, כי הוא בדיוק מעלה את מה שהתרענו. אנחנו אמרנו כל העת שצריך בתוך החקיקה לדבר על מעקב של הכנסת, כי אנחנו מכירים את המערכות. יודעים נורא מהר להגיד באוצר צריך להתחיל עכשיו, צריך את גיל הפרישה כבר בינואר הקרוב לדחות ואל תדאגו, נעשה את התמיכה. אז עשיתם מלחמה מדהימה כדי לייצר רשת תמיכה מאוד מאוד משמעותית. והפירוט היום הוא פשוט נורא מרגש לראות לאן הגענו. אבל אני חושבת שאחרי שנציגת הביטוח הלאומי אמרה בצורה כל כך מפורשת תראו, ב-1.1 כבר עדכנו את גיל הפרישה. זה בעצם אומר שאותן נשים קיבלו ב-1 בינואר השנה הודעה דעו לכם שקצבת הזקנה שלכן נדחית. אבל מאחר והמערכות לא מוכנות והטפסים לא מוכנים, ואני רוצה להתריע פה, אנחנו עוד נשמע על הטפסים האלה המון. מאחר והטפסים לא מוכנים אנחנו לא יידענו אותם עדיין על רשת התמיכה.

עכשיו באמת אותן נשים, מדובר בנשים המוחלשות ביותר, אלה שדאגנו להן כל העת. אלו שאין להן שום רשת תמיכה אחרת. לא זכאות לתשלום דמי אבטלה, בוודאי לא מוארכים. בוודאי כל מה שמס הכנסה שלילי לא רלוונטי אליהן. כמו שראינו במצגת של משרד הכלכלה, אנחנו מדברים על שליש מהנשים שנפלטות משוק התעסוקה כבר בסביבות גיל 50. לכן ההזדרזות הזאת לדחות את קצבת הזקנה בלי לייצר את מערכת התמיכה היא מאוד מאוד מטרידה. אני שמחה כן לשמוע פה שדברים כמו הבטחת הכנסה כבר יגדלו. אבל אני רוצה באמת לבקש ממך, ונראה שכאילו לא צריך, אבל באמת להגיד, טוב שנערך הדיון היום. יש אפילו כבר כמעט התראה שאומרים בביטוח הלאומי לא בטוח שנהיה ערוכים בסוף פברואר. אז צריך לעקוב על הדבר הזה מאוד מאוד מקרוב. צריך בעיניי לדבר שוב על מה שממש ביקשנו תוך כדי הדיונים בוועדת הכספים. על היכולת של הכנסת לעצור אולי בעוד ארבע שנים ולראות האם הרפורמה הזאת בכלל הגשימה את עצמה?

כן, אז הנה, אני עושה לך את זה בלי שהצלחנו לכופף אותם במסגרת המשא ומתן. זה קורה כן ממילא והדיווחים ימשיכו להגיע ואנחנו נמשיך לעקוב. במיוחד כשיש אבני דרך מאוד מאוד קבועים בתוך החוק. כמו ששמענו 28 בפברואר היא אבן דרך שממש מגיעה מעבר לפינה. ואנחנו נעמוד. הנה, שמענו גם הצהרות חשובות שלא הוכנסו לדברי החוק. כמו באמת היידוע והקמפיין שיש כאן התחייבות בעל פה ולפרוטוקול של ועדת העבודה והרווחה שייערך כבר החודש הזה. ואנחנו בהחלט נהיה כאן בשביל להמשיך לעקוב. ניצן, תודה.

תודה רבה.

עוד שניים שמבקשים לדבר הם ההסתדרות החדשה, שי גל, ראש תחום כנסת וממשלה. מיד אחריו לשכת סוכני הביטוח. ובזה אנחנו נסיים את הדיון. בבקשה שי.

שלום גברתי, צהריים טובים. שי גל, ראש תחום כנסת וממשלה בפורום העצמאים מבית ההסתדרות. ראשית, כמו שנאמר לפניי, אי אפשר להפריז בחשיבות הדיון הזה, במיוחד בעת הזאת. כי בינואר כבר הרפורמה נכנסה לתוקף. אבל אני אשמח להעיר את שימת ליבך ושימת ליבם של שאר המשתתפים בדיון בדבר ההשלכות של הרפורמה על הנשים העצמאיות.

לא, אבל העצמאיות הן לא נכנסות.

לא, במענק עבודה.

במענק עבודה, בזכות יושבת הראש הוא מתייחס גם לשכירות וגם לעצמאיות וזה נוסח מאוד חשוב. אבל לעניין דמי האבטלה.

אבל דמי אבטלה הם לא רלוונטיים.

דמי אבטלה הם באמת רק לעובדים. אבל מענק העובדה, מענק המעבר, סליחה.

מענק העבודה, כן, הוא הוגדר לעצמאיות וטוב שכך. אכן אנחנו מוקירים לך על כך תודה גברתי.

לא, זה לא לי. זה ממש לכל חברות הכנסת שעשו כאן את המאבק, אבל תודה רבה לך.

נכון, אני מוקיר תודה כמובן לכל חברות הכנסת וגם לך. אבל יש בעיה אחרת עם העניין של דמי האבטלה לכל אלה שלא יקבלו את קצבת הזקנה בגלל שהגיל נדחה. צריך לתת את הדעת לעניין הזה. סך הכל מדובר בכמה אלפים בודדים של נשים שיסבלו מהרפורמה הזאת בהקשר הזה. והסכום הוא לא גדול ואני חושב שהוועדה ובמיוחד גברתי ושותפותיה למאבק שנוהל בספטמבר ואוקטובר האחרון, יכולות לעזור בעניין הזה.

אבל על מה? אתה אומר דמי אבטלה משלמים לעובדות שמפסיקות לעבוד.

תראי, הרפורמה מאריכה את תקופת הזכאות המירבית לדמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 ל-125 ימים. זה היה 175 והיום זה עלה ל-300.

נכון, לנשים שכירות.

נכון, מדובר בשכירות.

נכון. אז אנחנו על עובדות עצמאיות הן אינן במסגרת הזכאיות לדמי אבטלה, אתה יודע את זה יותר טוב ממני. ואתה יודע שגם במסגרת השנה הקרובה והדיונים שנערכים במשרד האוצר ועוד יגיעו לכאן לוועדה, בכל מה שקשור לדמי אבטלה לעצמאים נכללות גם אותן נשים שעליהן אנחנו מדברים.

נכון. אבל כאן מדובר בנשים שהאריכו להן את קו הסיום מה שנקרא, תוך כדי משחק. מבלי לשפות אותן על כך, חוץ מאותו מענק שדיברנו עליו.

אז אם הן עובדות, הן עובדות. אם הן לא עובדות הן נכנסות במסגרת אותם אנשים עצמאיים שצריכים לדון בכל מה שקשור לדמי אבטלה עבורם. ואתה מאיר כאן נקודה, אתה אומר אבל השתנו כאן כללי המשחק, כי עבור שכירות ניתנה להן איזה שהיא הטבה.

עבור שכירות ועבור עצמאיות.

לא, אני אומרת, עבור שכירות החוק האריך להן את תקופת דמי האבטלה ולכן צריך להיות את אותן הטבות שיגיעו גם לעצמאיות.

קצבת הזקנה שלהן נדחית.

כן, כן, לכן אני אומרת, חידדנו את הנקודה. שצריכה להיות הלימה מבחינת הזכאות לתקופת אבטלה יותר ארוכה לעצמאיות.

במענה לכך אמר האוצר אנחנו נותנים את מענק המעבר לנשים העצמאיות.

לא די בכך אבל, ואתן יודעות את זה.

וגם את מענק העבודה ניתן גם לעצמאיות.

נכון, זאת התשובה של האוצר.

כן, אבל אתן יודעות כמוני שלא די בכך, גברתי יושבת הראש.

אוקיי. אבל אני חושבת שזה צריך בהחלט להיות חלק מהדיון שייערך כאן במהלך אני מקווה עוד במושב הזה. נעשה הכל שזה יקרה.

אני מצפה לו בכליון עיניים.

בדיוק. של כל מה שקשור לעצמאים ועצמאיות. ולכן גם הנקודה הזו חייבת לעלות. אתה צודק. תודה רבה.

אני מודה לך גברתי.

לשכת סוכני הביטוח, אלון דור, יו"ר ועדת ביטוח חיים פנסיוני. אלון, יש לך ממש דקה כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

כן, תודה רבה על רשות הדיבור. אני שמח מאוד על הדיון המעמיק והענייני. אני שמח להיות גם האחרון, כי אני רוצה לקחת אותנו רגע צופה פני עתיד. אני מעולם הפנסיוני ואני רואה את זה ואנחנו גם מסתכלים קדימה. גיל הפרישה לנשים לא ייעצר ב-64 כמו שלגברים להערכתי הוא לא ייעצר ב-67.

הוא כבר נעצר ב-65, אני מזכירה לך, לא נעצר ב-64.

65, נכון, סליחה. הוא לא יעצור שם. תוחלת החיים עולה, אנחנו רואים לזה השפעות. אנחנו רואים כמה מאמץ בעבודה נעשתה בוועדה בכנסת ועל ידי כל הגורמים הממשלתיים להביא את זה ליישום. ואנחנו מבינים כמה זה יהיה מאוד מאוד קשה ויקר בעתיד. אני חושב שצריך להביא לדיון ולדבר על מהלכים שצריך לבצע במדינה כדי לקחת את אוכלוסיות הביניים. אני מניח שזה מגיל 50 ומעלה כיום ואיך כבר מראש מכינים ועושים, לא יודע, סדנאות, קורסים, דברים כאלה, לכך שגיל הפרישה ימשיך עוד ויזוז. ושיהיו ערוכים לזה בהתאם. גם שהמדינה תשקיע פחות מאמצים, גם כי זה נדרש לנשים. למעשה נשים שפורשות בגיל מוקדם זה פוגע להן בפנסיה. גם כי הן פחות שנות עבודה, גם יותר שנות פנסיה, שתוחלת החיים שלהן גבוהה מנשים בארבע שנים. זאת אומרת הן צריכות להסתדר עם פחות כסף שהם חסכו יותר שנים. ולכן זה האינטרס של המדינה למעשה להאריך את התקופה שלהן בשוק העבודה.

נכון. ואתה בטח יודע שהנושא הזה נדון במשרדי הממשלה.

כן, כן, אני אומר, אבל צריך למעשה להתחיל לבצע מהלכים. ושוב פעם, רוב הדיונים בסוף הם מגיעים, וראינו את זה גם בפעם הזאת. דנים על הפנסיה ואיך נותנים מענה לדור. אבל אם ניצור למעשה לדור הבא שאנחנו רואים אותו כבר נכנס, איזה שהיא הכשרה או תוצר או משהו, כדי שיתחילו לכוון לכיוון הזה. בפעם הבאה לא נחווה את הנקודה הזאת. נשקיע הרבה זמן, גם לא תקציבים מהמדינה וגם אני חושב הכי פשוט זה ההכנה המנטלית והפסיכולוגית. כי אני לדוגמה פורש עכשיו נשים שהן ילידות שנת 60 והן מתקשרות אליי כי קבענו לדבר ב-1 בינואר על הפרישה. ואני אומר להן אנחנו צריכים לדחות את הדיון עוד ארבעה חודשים.

הן לא ידעו את זה.

זה מה שנקרא מהרגע להרגע.

כן, זה בדיוק מסוג הדברים שאנחנו העלינו כאן, הצפנו.

בדיוק. אבל זה מה שאני אומר, לחוות את זה פסיכולוגית זה הרבה יותר מכל היישומים.

לא, אתה צודק, אתה צודק. חכה שנה הבאה כשיגידו להן שזה שמונה חודשים מה יקרה?

לגמרי, אני מסכים. אז תודה רבה.

תודה רבה לך אלון. הדברים הם באמת צריכים להדהד כאן שוב ושוב. ואני כל הזמן אומרת הקמפיין הזה, ואת יודעת מה, אולי נשמע שוב ממיכאלה מהביטוח הלאומי, בזום? לגבי הקמפיין.

היי, נעים מאוד.

אנחנו מוטרדים כאן שהציבור, כמו שאומרת מירב מיכאלי, "הציבור לא יודעת" במקרה הזה מה מגיע לה ומה לא מגיע לה. ושגיל הפרישה נדחה בארבעה חודשים. והאם היא שייכת לאותם קהלים שמגיע להם הטבות. שמענו מקודם מלבנה שאתם כן מודעים לכך ועומדים לצאת גם באיזה שהיא הסברה בעניין.

קודם כל, כבר התחלנו לצאת. צריך לשים את הדברים על השולחן. כשיש פרסום, אוטומטית אנשים מתקשרים. כשהם מתקשרים צריך לתת להם תשובות. אני מזכירה שעברו לא מעט חקיקה בתקופה הזאת, גם בתקופה של הקורונה, גם בתקופה עכשיו. סליחה, אתן חייבות להיות בשקט.

כן, ממש. כי שומעים אותן וזה נכנס לפרוטוקול של הכנסת.

סליחה. אני מניחה שגם לבנה דיברה על זה, יש את כל הפיתוחים שצריך לעשות. גם כחלק מהדברים, השאיפה שלנו היא להעביר את כל הזכאויות באופן אוטומטי. גם לשלוף נתונים, גם לעבור ולתת להן את זה באופן אוטומטי. וככה חלק בלתי נפרד מפרסום זה גם SMS-ים. אפשר להסתכל כבר היום באתר של הביטוח הלאומי. חילקנו את זה בצורה, זה באמת עבודה לבוא ולפרש את החוק ברזולוציות הכי קטנות שלו. זה דבר שהוא לא פשוט. ועשינו את זה ושמו את זה בבולד באתר.

אבל מעבר לזה מיכאלה. ועל זה כאן היה הדיון מוקדם יותר מול לבנה. ובאמת היא לא יכולה הייתה לענות על זה ולכן זה חשוב מאוד שאת עלית עכשיו, כדי לדבר על מודעות יותר רחבה מאשר האתר עצמו. שזה מצוין, אבל לא כולם יושבים מול אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

לא אתר. אבל היום יש הרבה מאוד פלטפורמות. היום בפלטפורמות של שיווק יש לך הרבה מאוד דברים: יש לך טלוויזיה, יש לך רדיו.

אז יש בטלוויזיה קמפיין היום?

יש לך את הרשתות החברתיות.

אז אני שואלת שוב, האם יש היום איזה שהוא מסע הסברה לגבי השינויים האלה? אם זה ברשתות החברתיות או בטלוויזיה. הנה, את אמרת.

מה שרציתי להגיד זה ככה: אחד, כיוון שעדיין לא כל המערכות הסתנכרנו ולא הכל כבר מה שנקרא - - -

לא, לא, זה לא קשור מיכאלה. למה זה קשור?

יש קשר, כי זה עושה עוול לאנשים שיש פרסום ואז הם פונים ואין להם מענה. פרסום חייב לבוא עם זה שבסופו של דבר כשהוא ירים את הטלפון יהיה לו מענה ויהיה לו את השירות שהוא זכאי לו.

מצוין, אבל אנחנו מדברים על חוק שעבר כבר בספטמבר, אוקטובר, מתי הוא עבר? סוף אוקטובר. הרי ידענו שכל השינויים האלה הולכים להיות. ואני חושבת ש-א'-ב' כשאנחנו הולכים לעשות שינוי כזה נרחב, האם הציבור לא צריך לדעת?

אני מזכירה שהשינויים יהיו אוטומטיים. זה לא משהו שמישהו צריך לדרוש. זה מענק, למיטב הבנתי, לא הייתי בזום כי לא זומנתי אליו, ולכן אני קצת מצטרפת, אז ככל שאני מדייקת בפרטים. אבל אם אנחנו מדברים גם על הנושא של המענק הוא מענק חד פעמי שיועבר לאנשים אוטומטית. בדרך כלל פרסום נעשה לאנשים שהם לא יודעים - - -

אתם יודעים לבד מי האנשים האלה כדי להעביר להם באופן אוטומטי את המענק?

את בטוחה שזה אוטומטי? כי יכול להיות שדובר על כך שהם יוכלו להגיש תביעה עד שנתיים אחר כך. אז היה איזה שהוא הליך של תביעה אני חושבת.

למיטב הבנתי, ואני כמובן אבדוק את זה שוב, אני לא יודעת אם לבנה עדיין בזום. העניין של המענק אמור להיות חד פעמי והשאיפה היא לעשות את זה באופן אוטומטי ככל האפשר.

ארבע על ארבע זה מענק חד פעמי?

זה חד פעמי, זה רק לארבעה חודשים.

אז לכן הסיטואציה הזאת היא הרבה יותר קלה. כי אתה גם פשוט פונה לאנשים ואומר להם שימו לב, נכנס לכם לחשבון X, Y ו-Z, ביי. ומסבירים להם כמובן.

לגבי מענק העבודה, אבל צריך לעשות איזה שהיא פנייה ראשונית.

מענק עבודה אבל זה ברשות המיסים.

וזה אמרנו שבאמת, אנחנו הצענו, היות ובאמת יש כאן חרדה אמיתית. שקהל היעד שאליו מופנית הרפורמה הזאת לא יוכל, לא ידע שמגיע לו כל הזכויות האלה. מענקים, מענקי עבודה וכו', שהוא נכנס בכלל לתוך הקטגוריות האלה. עלו כאן גם ממשרד הכלכלה עם ההכשרות שלהם, ממשרד האוצר והמיסים וכמובן אתם. ונדמה לי, וזה הקול שיצא מכאן מהוועדה, שצריך להיות סוג של שיתוף פעולה בין האגפים או המשרדים השונים כדי שבזמן אנשים ידעו מה מגיע להם ולא בדיעבד. אם ב-28 בפברואר המוסד לביטוח לאומי צריך לפי החוק לשלם, נכון? אני לא טועה, 28 בפברואר?

ב-28 בפברואר צריך להתחיל התשלומים הראשונים.

התשלומים הראשונים. אם את אומרת שזה אוטומטית, אז מאה אחוז, אז לא צריך לעשות איזה שהוא קמפיין או מסע הסברה. אנחנו מבינים שלא באופן מושלם הכל זה באופן אוטומטי, אלא באמת צריכים, הציבור צריך לדעת גם בשביל להיערך לזה.

אני אומרת ככה: מה שאוטומטי זה הרבה יותר פשוט. מה שהוא לא אוטומטי, קמפיין זה מילה שהיא גדולה. אבל אם אנחנו רגע נפרק אותה, אז יש שם, שוב, יש הרבה מאוד פלטפורמות תקשורתיות. גם בפייסבוק שאני, שאנחנו מפרסמים וכבר פרסמנו ואני ממליצה להיכנס, כי יש לנו אחלה פייסבוק. יש לי את היכולת גם לעשות מימון ספציפי לאוכלוסיית היעד, להם או למשפחות שלהם. לעולמות התוכן.

נכון, אנחנו יודעים שיש לכם את היכולות, אנחנו רק שואלים אם זה קורה.

אני אומרת, את זה נגיד כבר עשינו. את זה כבר עשינו. ועכשיו אנחנו גם עובדים על איזה שהיא חוברת ספציפית לגיל השלישי, שבעצם הוא ידע את כל הזכויות שלו, כולל כמובן הרפורמה הזאת.

מתי זה יהיה?

אנחנו אתמול גיבשו, הייתה ישיבת צוות גדולה לקראת שנת 2022, אחרי שהתקציב אושר. אנחנו ממש על זה בימים אלה ממש.

גם צריך לזכור שלחלק מהקבוצות לא תמיד יש להם פייסבוק, כי אנחנו מדברים על אנשים בגיל 57.

בגלל זה אנחנו פועלים בכמה פלטפורמות. זה נכון לכל דבר שאת תגידי. צריך לדעת שיש אדם שלא יראה ערוץ 2.

מאה אחוז. אבל בזה באמת החשיבות של הדבר.

אנחנו פועלים בכמה פלטפורמות.

מיכאלה, הנקודה שעברה כאן, ואני מעבירה את זה אליכם, היא למעשה זה שתי נקודות: אחת, החוק הזה היה ידוע כבר מלפני מספר חודשים. וביקשנו שיהיה יידוע. והדבר השני שמינואר, 1.1 החובה כבר מוחלת. זאת אומרת, עבור נשים מסוימות ילידות שנתון 1960 הן דחו להן כבר את גיל הפרישה. אבל אולי הן לא יודעות מה כן מגיע להן ומהם אותם מענקים והישגים וזכויות. ולכן עלה כאן כעס מבחינת חברי הכנסת והוועדה שבאו ואמרו איפה מסע ההסברה שלכם? זה העניין. עכשיו, אתם יכולים להיות בנקודה שבאה ואומרת אנחנו בסדר ואנחנו עושים הכל והכל עובד כמו שצריך.

נראה לי שאולי אני לא מסבירה את עצמי נכון. אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא כזאת: אנשים צריכים לדעת מה הזכויות שלהם, בשביל זה זה נועד. בשביל זה הביטוח הלאומי וגם אגף הדוברות וההסברה נמצא, כדי לוודא שזה מה שקורה.

אז זאת השאלה. האם יש לכם היום מסע הסברה שאתם מרוצים ממנו?

ולכן יש כמה וכמה פעולות שנעשות. וחלקן אמרתי לך שכבר קרו וחלק עוד, מה שנקרא, בתנור ויצאו אל הפועל.

ומבחינת לוח הזמנים, מבחינת אבני הדרך של החקיקה, אתם עומדים בהם? מסע ההסברה הזה או איך שלא נקרא לזה, אתם עומדים ביעדים שכתובים ברפורמה של החוק?

מבחינת החקיקה אני מניחה שלבנה עדכנה אתכם.

אז לבנה אמרה שלא. לכן היינו צריכים לשמוע. לבנה מקודם לא ידעה לומר באופן ספציפי לגבי מסע ההסברה שלכם. היא ביקשה שבאמת את תעלי, כי אני חושבת שזה לא מתפקידה להתחייב. אבל היא כן אמרה שבמהלך התקופה הקרובה יהיה איזה שהוא מסע של הסברה. ולכן הדבר הזה הוא חשוב.

אז נכון, אני אומרת שוב. א', חלק התחיל ואנחנו עושים את זה. והחלק הנוסף הוא עניין, עובדים עליו. לבוא ולהגיד לך בדיוק את התאריך אני לא יודעת להגיד לך. כי זה עניין של עריכה ועריכה לשונית.

מיכאלה, זאת בדיוק הנקודה שעלתה ונשארה עם סימן שאלה.

אנחנו על זה.

זה בדיוק הדבר שעלה, שצריך היה להציף את זה.

אני חושבת שזה קצת, ודווקא את מהתחום. את יודעת שהדבר הזה, גם כשמצלמים או גם כשמקליטים או גם כשעושים עריכה או גם כששולחים, עושים פוסטרים ובמיוחד בדברים האלה, אני לא יודעת לבוא ולהגיד לך זה יהיה בתאריך הזה והזה. כל מה שיכולנו להוציא, בעניין של אתר, S.M.S.

דווקא בנקודה הזאת, בואי, יש בינינו מחלוקת תהומית. כי ברגע שמוציאים משהו לעבודה, אנחנו יודעים בדיוק מתי היעדים, יודעים בדיוק מתי אפשר להוציא את זה לפועל. זו תכנית עבודה רגילה.

לא. אני יכולה להגיד לך גם על הקמפיין של התו נכה שהוצאנו, שעשינו עכשיו את התו נכה דיגיטלי. הכל היה אמור להיות מוכן, היה לפי הלו"ז ובסוף הצילומים היו לא טובים והכל היה לא טוב וביקשנו לעשות את הכל מההתחלה.

טוב, אז נישאר חלוקות בעניין הזה מיכאלה, אבל עדיין אנחנו מאוד מעריכות אחת את השנייה. טוב, מילה אחרונה של אש"י - איגוד השינניות הישראלי. כן, בבקשה, ממש דקה אחרונה.

תודה רבה. אני עורכת הדין שיר אל נקדימון, אני היועצת המשפטית של אש"י. שרון פרידמן המנכ"לית של אש"י נאלצה לחזור לעבודה. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אנחנו מאוד מעריכות את זה. בכמה מילים, אנחנו מגיעות מהשטח. אנחנו מלוות מידי יום שינניות רבות שלמעשה נפלטות משוק העבודה או נדרשות לצמצם משרה. ולמעשה, אני מדברת על הגילים המבוגרים כמובן. ולמעשה אנחנו רואות את אותן נשים שמגיעות לסיטואציות שהן מאוד מאוד קשות. עכשיו, אני לא סתם מדברת על זה כאן, כי מקצועות שוחקים מאופיינים הרבה פעמים ברוב נשי. ולתת לכם מספרים, שלדעתי זה משקף הכי טוב את הדבר וממחיש לנו. מקצוע שיננות יש 2,500 שינניות נשים ו-8 שיננים גברים. הפער הזה משקף שוב כמה זה שוב בעיה של נשים. והחשש שלנו באמת שנשים כאלה ידרדרו מתחת לקו העוני. ולכן כל כך חשוב לנו לא רק ההתאמות. כי אני חושבת שההתאמות קצת מביאות את זה לסיטואציה של איזה שהוא הכרח ואיזה שהוא עזרה מהמדינה ממקום שיכלו באמת להיות עם ראש מורם ולקבל את הקצבאות שהן זכאיות בזכות ולא בחסד. הן עבדו הרבה שנים בשביל זה, שילמו הרבה מיסים בשביל זה. ואני חושבת שכן נכון לעשות בהדרגה. אני יודעת שהתיקון לחוק עבר ובכל זאת, אני חושבת שצריך לתת את הדעת על כך שיש לאפשר לנשים במקצועות שוחקים שגיל הפרישה שלהם יהיה נמוך יותר, כמו שהיום. וביחס למה שנאמר פה בהתחלה, ששוויון הוא טוב, ואני פעילה שנים רבות, עשרות שנים כבר בשדולת הנשים. אני הראשונה שבעד שוויון, אבל השוויון צריך להיעשות בצורה כזאת שהוא יהיה שוויון מהתחלה. כי אם נשים משתכרות שכר נמוך יותר מגברים לאורך כל השנים, ובטח ובטח כשאנחנו מדברים על מקצועות שהרוב נשי ואז השכר המייצג בסקטור הוא נמוך משמעותית מהשכר שאנחנו רואים בסקטורים אחרים שמאופיינים בגברים, אז אנחנו צריכים להבין שהשוויון זה לא רק בקצה. מה קורה עם פערי השכר?

הוא צריך להתחיל עוד הרבה הרבה קודם לכן. ברור שאנחנו מסכימים ומסכימות על זה.

בדיוק. זה גם פוגע בפנסיה. תחשבו שגם נשים שיוצאות לחופשת לידה, יש להן חודשים, חוץ מהחודשים הראשונים.

לא, חוסר השוויון ברור שהוא נובע עוד בתחילת הדרך. לא בסוף הקריירה. ויש הרבה מאוד אלמנטים שכמובן צריכים פה לעבור שינוי יסודי. ואת ציינת רק חלק מהם במסגרת הרפורמה הזאת. אז היו כמה אלמנטים. ואנחנו צריכות לסיים לצערי, אבל הדברים שלך נשמעו. גם במקצוע הזה של השינניות, אבל יש עוד מקצועות רבים אחרים שהם מקצועות שוחקים. במסגרת המענקים, הרפורמות והתיקונים שנעשו כאן יש גם את ההכשרות, יש גם דמי אבטלה ארוכים יותר, תקופה ארוכה יותר. יש גם דמי קיום, יש גם כמובן מענק עבודה, למי שרוצה להוריד את נפח העבודה שלה. את השעות, שעות העבודה היומיות שלה. לרדת במשרה ולקבל עדיין שכר יותר גבוה. אבל אין ספק שהדרך היא עוד כל כך משמעותית וצריך לעשות פה שינויים בתפיסה. תפיסה לגבי הקריירה של הנשים. תפיסת התעסוקה עבור נשים כדי להקטין את הפער הזה. לעשות יותר שוויון בין נשים לגברים מתחילת הדרך, לא ממש בסוף. את צודקת בהחלט. תודה רבה לך.

בדיוק. ובאמת היה חשוב לי להביא את מה שקורה בשטח, מה קורה בפועל. איך אנחנו מלוות את אותן שינניות שנאלצות לפרוש משוק העבודה.

ואת מוזמנת וכך גם כל מי ששומע אותנו עדיין בזום כן לעדכן את הוועדה דרך תיבת המייל שלנו, במהלך הרפורמה. וכן לדווח לנו על או חוסר מודעות או קשיים, חסמים. כל דבר שהוא מקריים שאנחנו אולי לא עלינו עליהם במסגרת הדיונים גם מול האוצר וגם במסגרת הדיונים בכנסת. כדי לאפשר לנו בכנסת לדון על כך ולבדוק או לוודא שבאמת כולם מקבלים את מה שמגיע להם. וככל שצריך לתקן כך אנחנו נעשה. תודה רבה. תודה רבה לכולם ואנחנו מסיימים את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.