פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
10/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022), שעה 11:47

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הצורך בארכה במכרזי מאגרים של רשות החשמל נוכח משבר אספקת סחורות גלובלי"

חברי הוועדה: לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה

אלון טל
מוסי רז

עוז לוי - סמנכ"ל חטיבת חשמל ורגולציה, רשות החשמל

דני דנן - מנכ"ל גרינטופס נטו

איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשות

דניאל ביטון - חברת EDI

נתי בירנבוים - מנהל פרויקטים, tamuz-group

עופר ינאי - מנכ"ל "נופר" חברה לאנרגיה מתחדשת

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

עידית חנוכה

חבר תרגומים

"הצורך בארכה במכרזי מאגרים של רשות החשמל נוכח משבר אספקת סחורות גלובלי"

צוהריים טובים לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה בנושא של הצעה לדיון מהיר שהגישו חברי הכנסת סמי אבו שחאדה וחבר הכנסת אלון טל בנושא הצורך בארכה במכרזי מאגרים של רשות החשמל לנוכח משבר אספקת סחורות גלובלי. אני כמובן אתן לחברי הכנסת שביקשו את הדיון המהיר להציג את הנושא. לאחר מכן אנחנו ניתן זכות דיבור פה למספר גופים, כמובן ביניהם לרשות החשמל שישיבו ובסופו של דבר ננסה לגבש איזשהן הבנות, המלצות. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. הדיון הוא דיון מאוד חשוב והוא חלק מכל המדיניות של משרד האנרגיה ושל הממשלה בכלל בכל מה שנוגע לאנרגיה ירוקה ואנרגיה סולרית, והמדינה הולכת בכיוון הזה. מצד שני, מדינה כמדינה גם יש לה המון מוסדות והמון ארגונים והמון גופים, לא כולם תמיד דוחפים באותו מקום, יש כל מיני סולמי עדיפויות. הנושא של היום נובע גם מהמשבר העולמי של הקורונה, המשבר העולמי של הקורונה שינה קצת את העניינים של ההובלה מכל מיני מקומות בעולם, את הייצוא, את הייבוא, וכל מיני דברים בירוקרטיים. וגם השפיע על שוק העבודה, לא כולם יכלו לעבוד ולקיים את העבודה שלהם כל הזמן, והיו כמה סגרים וכולי. ויש חוזים של המדינה עם חלק מהאנשים שעובדים על האנרגיה הסולרית שהמדינה מאוד מעוניינת לעודד את השוק הזה ודווקא אנחנו מעוניינים להאיץ אותו כדי להגיע לרף החדש שהציג ראש הממשלה לאחרונה בגלסקו. והם עושים באמת את העבודה, והם מנסים להתקדם כמה שהם יכולים. היו להם הרבה דברים שלא בשליטתם שגרמו להם לאחר בעבודה והם צריכים עכשיו מרווח של זמן סביר לעוד שישה חודשים כדי לסיים את העבודה שהם התחייבו לה. אנחנו לא רוצים לזרוק אותם או לעזוב אותם ואנחנו דווקא צריכים לעזור למשק הזה להיות יציב ולהיות יעיל ולנסות לעזור להם כמה שאנחנו יכולים. כמובן שיש להם הרבה אתגרים אחרים אבל על זה אנחנו נקיים דיון אחר. בינתיים מה שאנחנו דורשים היום זה משהו קטן.

מבקשים.

מבקשים ארכה של שישה חודשים כדי שימשיכו העבודות בגלל כל האילוצים הטכניים שקרו בתקופת הקורונה שהם בעייני סבירים מאוד. אני מקווה שנוכל לעזור להם.

אז רגע, כמה שאלות אלייך חבר הכנסת אבו שחאדה. אורכות קודמות אם אתה יכול לפרט, איזה אורכות היו בעבר? עם מי דיברתם? למי פניתם? כמה אורכות קיבלו היזמים?

האמת אין לי את ההיסטוריה של כל הדבר הזה, אני חדש ראיתי את זה.

אוקיי מאה אחוז, בסדר גמור.

אוקיי אז אין לי את כל ההיסטוריה של הדבר הזה ואני לא יודע אם היו הרבה אורכות לפני כן.

בסדר גמור, אחר כך נבקש לשמוע מהם גם לגבי הקשיים והקשר הסיבתי בין הקורונה, מאה אחוז בסדר, תודה רבה חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אלון טל מיוזמי הדיון, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש אני מאוד שמח גם כן ואני מודה לחברי סמי אבו שחאדה על הרעיון. תביטו, אנחנו יודעים שתעשייה של אנרגיה מתחדשת איננה עוד תעשייה כמו תעשיות רבות. הבוקר הייתי בדיון על העישון, אז ברור להבדיל אלף הבדלות. אבל אנחנו מבינים שהעולם כולו הוא במשבר אקלימי דחוף ביותר. אנחנו למעשה רצים נגד השעון שבמשך שמונה השנים הקרובות נוכל באמת לאפס או לפחות להפחית בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה. וברור שבצעד ראשון אנחנו חייבים לשנות את תמהיל האנרגיה בישראל ולהגיע ל-100% מתחדשות. אני רוצה להדגיש שבארצות הברית כבר הנשיא ביידן התחייב ל-100% מתחדשות עד 2035. ואילו אנחנו זוחלים ב-30%, אבל בואו נגיע ל-30%. ואנחנו רואים שבכל העולם גם המשק החדש מה שנקרא ה-green new deal, יאפשר לנו לעבור וגם ליצור מקומות עבודה מעניינים, טובים וכו'.

הצורך בארכה הוא נובע ממשבר הקורונה, יש איזה supply chain ושרשרת האספקה היא נפצעה ממה שקורה בסין ומה שקורה בעולם. לכן בעבר, אם הבנתי נכון מחבריי שעוסקים בזה, רשות החשמל ראתה לנכון לתת ארכה של שלושה חודשים ויש לברך על הגמישות והפתיחות שהם גילו באותם ימים. אני מבין יותר מחברה אחת שיש עדיין, נקרא לזה במונחים שלנו long covid, כלומר זה ממשיך להיות בעייתי ואותן חברות חלקן מפחדות להיכנס לחוזים שאנחנו רוצים שהן ייכנסו אליהם, והן באמת סובלות. דיברתי עם חברה אחת, דווקא הבוקר, שסיפרה שבעקבות זה שהסכימו לקחת חוזה של מישהו אחר, הם איחרו ביומיים ולמה? בגלל חברת החשמל שלא הגיעה במשך חודש כדי לבדוק את המתקן עצמו. ולכן אני לא מבין את הצורך ללחוץ כל כך על החברות האלה שיש להן מספיק מוטיבציה, הרי הן לא יקבלו כסף עד שהן בעצם מסיימות את העבודה. לכן המודל העסקי מאפשר להן באמת לעבוד ודוחפת אותן ואין צורך אולי. ולכן לתת קצת יותר ארכה משלושה חודשים, נראה לי דבר נכון. אם במסגרת בדיון יתגלו עוד חסמים, כדי להתייחס אליהם, אבל כרגע רק על זה שמי שמחכה בנמל שיגיע הציוד, חבל שהוא לא יעמוד בחוזים יהיה לחוץ ואפילו ישלם פיצויים כאשר בסך הכל אנחנו רוצים להעצים אותם ולברך על פעילותם הטובה והבריאה.

תודה רבה חבר הכנסת אלון טל. אנחנו נעבור לשמוע את יושב ראש איגוד חברות האנרגיה המתחדשות איתן פרנס. בבקשה איתן, צוהריים טובים

אני מודה לוועדה וליושבת הראש ועל האנרגיה שלכולנו יש היום בבוקר. אני רוצה להזכיר וקודם כל להגיד שרשות החשמל מלווה אותנו בתחום הזה מאז 2008 כשהיא התחילה לאסדר את תחום האנרגיה המתחדשת. אנחנו מלפני שינוי עצום במשק החשמל, במשך 20 שנה לא עשו פה רפורמה. ב-2018 עשו רפורמה במשק החשמל, תוך כדי זה רשות החשמל וזה עולם מאוד קשה ומורכב, קידמה אנרגיות מתחדשות. גם המכרזים פורסמו בשנת 2016 המכרז הראשון כשעוד לא הייתה רפורמה וצריך להבין כשעוד לא הייתה רפורמה זה אומר, כדי לחבר מתקן הייתה איכשהו צריך לעבור גם דרך ועד העובדים של חברת החשמל. זאת האמת, אני מצאתי את עצמי בבית המשפט העליון כמה פעמים בנושא חיבור מתקנים. אז רשות החשמל צעדה לעולם הזה באומץ ויודעת שזה עולם שהוא משתנה, אנחנו הולכים לעולם של סחר בחשמל. לא צריך יהיה מכרזים של רשות החשמל, לא צריך הליכים תחרותיים. בשוק חופשי של חשמל כמו שמתקיים באירופה ובמקומות אחרים, היזמים מוצאים לקוח לחשמל, מוכרים לו את החשמל וזאת סחורה שעוברת מהמוכר מתוך רצון חופשי.

עכשיו, מה קרה לנו פה? רשות החשמל מצאה את עצמה כרגע בהליך של מכרזים, הליכים תחרותיים. היא יצאה ועשתה את זה קרוב ל-3,000 מגה וואט מכרזים סולריים, זו הצלחה גדולה. אבל המשקפיים זו הבעיה. אני אומר לרשות החשמל כאן, היא בודקת אותנו במשקפיים של משק חשמל של שוויצריה, לא של ישראל. וכשאנחנו נמצאים בישראל אנחנו צריכים לזכור כמה דברים. אחד, חברת החשמל החדשה אחרי הרפורמה עוד לא קמה, אנחנו נמצאים בתהליך מעבר. אני יכול לספר הוועדה, ליושבת הראש וחברי הכנסת שיזמו את הדיון שחברת נגה התחילה לעבוד עצמאית, חברת ניהול המערכת, רק לפני כמה חודשים. הרישיון שלה ניתן לה רשמית והיא התחילה לפעול כחברה עצמאית. אבל אותה נגה עדיין לא החליטה מה חלוקת הסמכויות בינה לבין חברת החשמל כשמדובר בשנאים. במה הדברים אמורים? אנחנו, כשאנחנו זוכים במכרז ונגשים לחברת החשמל ומבקשים להתחבר, בודקים את השנאים, האם יש מקום בשנאי או אין מקום בשנאי. אנחנו עכשיו ב-2022, ארבע שנים אחרי הרפורמה, חברת החשמל ונגה ורשות החשמל עוד לא החליטו איך בודקים שנאי בישראל. אז בעולם הזה אנחנו חיים ואני פונה לרשות החשמל, ליושב ראש רשות החשמל וכל מי שצופה בדיון ומסתכל עלינו, אני אומר, המשקפיים לא נכונים. אתם בודקים אותנו במציאות שבה חברת החשמל שלכם, המאוסדר שלכם, לא עומד באמות מידה שאתם קובעים. רשות החשמל מאחרים שנה ויותר בתשובות מחלק, ואנחנו במכרזים, אתם עם הסטופר ביד עומדים מסתכלים עלינו ומסתכלים על השניות ולא מוותרים. הבקשה אליכם, להסתכל קצת שונה. אנחנו יודעים שהם אחראיים על הקופה הציבורית, כשהם מאשרים הארכת מועדים במכרזים הכסף שלי ושלך יושבת הראש, ושל כל מי שנמצא פה, הם שומרים עליו ולכן הם מתייחסים לתפקיד שלהם כל כך ברצינות. אבל העולם השתנה, גם הקורונה נתנה את אותותיה והיה את קורונה 2 וקורונה 3 והארכתם חצי שנה את המכרזים.

אז רגע איתן, שתי שאלות אלייך. אחת, באמת לגמרי הארכות קודמות.

כן, אז היו שלוש הארכות ואני רוצה להגיד, קל להם להגיד שזה חצי שנה.

חצי שנה פעם אחת או חצי שנה בפעימות?

אני אתייחס אחר כך.

אוקיי בסדר גמור, אז לגבי מספר האורכות אני אקבל התייחסות. עכשיו אני מבקשת רק ממך התייחסות ספציפית לעניין הקורונה. כלומר איך הקורונה השפיעה על הנושא הזה ואתם מבקשים פה את האורכות. אוקיי? רק לגבי הקורונה, שמעתי את שאר הדבר.

מאה אחוז. אז באמת יש שם נושאים שראיתם גם הגשנו דף עמדה לוועדה.

קראנו הכל.

עם רמ"י ומנהל התכנון. אבל באמת לנושא הקורונה, קודם כל גם בקורונה ואני אומר את זה, נתנו לנו את האורכות האלה כל פעם שישים יום. ממשלת פולין אישרה שנה שלמה ארכה קדימה, ממשלות אירופאיות גם הלכו ופתחו, מה שנקרא ראו שיש קורונה - -

שנתיים.

סליחה, שנתיים, אני יודע על שנה, אבל לא משנה. כאן נתנו לנו חודשיים, אחרי זה באה קורונה גל 2 אז עוד חודשיים, אחרי זה עוד חודשיים, וסופרים ביחד 180 יום. ואני אומר, הקורונה עוד כאן, למשל לפני שבועיים כבר הפקידות של רשות מקרקעי ישראל וגם בחלק מהמקומות האחרים, כבר עצרה בגלל האומיקרון הזה, אם נרצה או לא אנחנו עם הילדים בבית. אבל זה לא רק זה, אני אומר כאן לוועדה וחשוב שתדע הוועדה, הקורונה הכתה גם ברשות מקרקעי ישראל. היא הכתה גם בוועדות התכנון. הדבר הזה, האפקט שלו מצרפית הרבה יותר חמור מחצי שנה. ולכן אני אומר, רשות החשמל שיחליפו את המשקפיים ויזכרו שהם שלחו אותנו לעבוד מול רשות מקרקעי ישראל, מול חברת החשמל שלא עושה מה שאומרים לה, ואנחנו יושבים עם הסטופר על הראש שלנו ורק את הסטופר הזה, תסתכלו עליו שוב. עם ישראל רוצה אנרגיה סולרית, תנסו לאמץ את מידת הגמישות המנהלתית כדי להתייחס אלינו קצת בחסד לעומת גופים אחרים במשק. אני לא מתבייש להגיד, הלוואי וחברות הגז, אני אומר את זה כאן, מותר לי להגיד, הלוואי וייתנו לנו חצי מהגרייס שנתנו פה למפעלי ים המלח או לחברות הגז הגדולות.

איתן, הדברים ברורים. תודה, תודה רבה. אני מבקשת לעבור לדני דנן מגרינפוסט.

נכון, תודה רבה.

בבקשה דני.

קודם כל בפתח דברי אני רוצה לקדם ולהודות לח"כ סמי אבו שחאדה ולאלון טל שיזמו את הדיון החשוב הזה, וכמובן ליושבת ראש הוועדה. הדיון הזה הוא קריטי עבורנו, אנחנו היזמים באמת עברנו תקופה קשה ועוברים תקופה קשה. התכנסנו כאן היום סך הכל לדבר על ההארכות של המכרזים, מכרז גגות 1 במקרה הזה, או מאגרים וגגות 1, 2 ו-3. אני כמובן מברך את הכיוון שהמדינה הולכת אליו עם אנרגיה מתחדשת, עם התיעדוף שאתם יוצרים ועם הרצון לעודד את הפעילות שלנו כאן באנרגיות מתחדשות. יחד עם זאת, אני רוצה להסביר לכם שלהיות יזם, אני כבר 14 שנים פה יזם, זה מלווה קשיים אדירים, הרבה יותר מכל מקום אחר בעולם ואנחנו כן עובדים במקומות אחרים בעולם ויכולים להשוות את זה. אנחנו זקוקים באמת לאוויר לנשימה בשביל לעמוד ביעדים הפשוטים.

אנחנו נמצאים במשבר סחורות עולמי, כתוצאה מהתפרצות הקורונה. עכשיו אנחנו בגל חמישי, יהיה גל שישי, זה לא משהו חדש וזה לא משהו שהולך לעזוב אותנו, זה משהו שנמצא פה. יש בעיה אמיתית להביא סחורות למדינת ישראל, זה לא רק אני אומר, היו פה בכנסת לא מעט דיונים בנושאים אחרים. אי אפשר להביא סחורות, עכשיו כבודו יגיד לי 'תביא בכסף, תקנה פי שתיים, צ'ק פתוח יש לך עכשיו על כמה שאתה רוצה', לא ניתן להביא את הסחורות בזמן. נראה אבסורדי לחלוטין שבתקופה כזאת אנחנו לא מסוגלים לממש את ההתחייבויות הפשוטות שקרו בגלל משבר הסחורות לדוגמא. ההארכות שניתנו הן ממש טיפה במים, זה שישה חודשים לעומת כל מדינה מערבית אחרת שנתנה שנתיים. ארצות הברית, קליפורניה, גרמניה, איטליה, אפילו סין, אפילו בסין נתנו שנתיים, סוף 2022. רק מדינת ישראל החליטה חצי שנה, למה? לא יודע, מישהו שם ישב והחליט, חשב זה טוב לו. כל גל משפיע על המשק וכל גל כזה, אני לא יודע להגיד לכם איפה הוא ייגמר ואיפה הוא מתחיל. סך הכל אנחנו מדברים פה על תקופה מאוד ארוכה של קרוב לשנתיים של עליות וירידות.

מעבר לזה, יש קשיי בירוקרטיה ורגולציה שהם ייחודים למדינת ישראל. טופס 4, רמ"י, מנהל. להוציא את האישורים שרשות החשמל דורשת, היא מוציאה מכרז, חברת החשמל לא מוכנה לקבל את האישור שהוועדה המקומית מוכנה לקבל. הוועדה המקומית לא מוכנה לחתום על האישור שחברת החשמל רוצה. יש פה שני גופים גדולים שעובדים, היחידים שצריכים לעמוד בזמנים זה אנחנו היזמים בו בזמן שכל שאר הרשויות בקורונה קיבלו הארכות, עובדים בקפסולות, עובדים בחצאי ורבעי משרות ולא מגיעים לשטח. יש בעיות של קווי הולכה, חלוקה, שנאיים, הרשימה לא נגמרת ואני לא רוצה לשעמם פה את כל הקבוצה.

כן אבל הנקודה ברורה.

הנקודה ברורה.

לגמרי.

המדינה היום טוענת שהיא עומדת על 9% בפועל באנרגיות מתחדשות. זה שקר, זה שקר זה לא אמיתי. זה אם לוקחים בחשבון את מה שלא מחובר, צף על המים יש פחות מ-6% מחובר, אני בכוונה מדבר פה על רשות החשמל, הם יודעים את זה. יש אישורי סנכרון, יש מערכות שצפות, מערכות שמחכות, פאנלים על גגות שמחכים לחיבור, בו בזמן שהם מחכים לחיבור, ברוב חוצפתם גם מעלים את המחיר לתושבי מדינת ישראל. תושבי מדינת ישראל משלמים עוד 5% בו בזמן שהיינו יכולים לחבר את כל המערכות הקיימות ולא להעלות בכלל את מחיר החשמל או להעלות אותו בהרבה פחות. האבסורד הזה צועק לשמיים. סך הכל זה לטובת תושבי מדינת ישראל, לכולנו אזרחי המדינה. אני סך הכל בא להציף את הפער הגדול שקיים בין ההצעות החשובות ואני שותף אליהן, לבין המציאות הקשה שאנו פועלים ביום יום. אם לא תינתן עכשיו ארכה של מספר חודשים ליזמים, לא נוכל לעמוד, פשוט לא נוכל לעמוד ביעדים והתוצאה הישירה היא שאנחנו כיזמים נברח לחו"ל ולא ניגש למרכזים העתידיים זה בטוח. מחירי החשמל באמת לא צריכים לעלות. אני מבקש מהוועדה לעזור לנו ליזמים הפרטיים, לתת את המענה עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי ולא יהיו שחקנים בחוץ. לא מדובר בחסד או התחשבות או איזושהי עזרה, או משהו שהוא מלפנים לשורת הדין. מדובר על אורכות הכרחיות לנוכח הסיטואציה שכל העולם מתמודד איתה והאינטרס הציבורי פה גובר בטוח על כל אינטרס אחר או שיקול אחר. אם אני צריך לסיכום רק לתת איזשהו מערכון מצחיק שאני מרגיש שככה אנחנו נראים.

רק בקצרה דני, אני נתתי לך ככה להאריך.

בקצרה מערכון מצחיק, ארץ נהדרת על מלחמת לבנון השנייה. יושב מ"פ במקלחת וצועק לחיילים שלו להסתער, 'תסתער', 'פחדנים'. אני פשוט זוכר את זה בטירוף, אותו דבר מול רשות החשמל. רשות החשמל הוציאה מכרז, היא לא מנהלת אותו, לא יודעת לאכוף את החוקים מול חברת החשמל, והשאירה אותנו להתמודד לבד בשטח. אני מבקש פה את ההתערבות המיידית. לצערי אני צריך להגיע לפורום הזה בשביל לבקש את זה, זה נראה לי ברור מאליו בכל שאר המדינות ואני אשמח מאוד להתחשבות מצדכם.

תודה רבה דני. אנחנו עוברים לעופר ינאי מנכ"ל "נופר" חברה לאנרגיה מתחדשת, בזום, עופר איתנו? הוא לא עלה? אוקיי, אנחנו נחזור אליו בהמשך. דניאל ביטון מחברת EDI יזמית צעירה, איתנו בזום. דניאל?

שלום, שלום מה שלומך? מה שלומכם?

מצוין, יופי, כן דניאל אנחנו איתך, בבקשה.

אז ככה, אנחנו חווים את אותם קשיים שמקודם דני דיבר עליהם, בעיקר הקשיים מול הרשויות המקומיות, הקשיים מול רמ"י. עצם העובדה שפה אנחנו נעמדים אל מול לוחות זמנים שהם לא הגיוניים. להוציא היתר לוקח חצי שנה, העסקה מול רמ"י חצי שנה נוספת וזה פשוט לא מאפשר לנו לחבר את המתקנים בזמן, שלא נדבר על רשת ההולכה, על תשובות של חברת החשמל שלוקחות הרבה זמן. וגם אנחנו מבקשים כמו כל שאר היזמים לקבל הארכה למועדים. אני חושבת שאנחנו נתקלנו בעיקר בקשיים ברשות המים, הרבה תחלופה של עובדים בזמן האחרון, שלא נותן לנו לקבל מענה בזמן ובצורה מהירה כמו שמבקשים מאתנו. לנו יש יעדים אחרונים לסנכרון, הערבויות שלנו פה בחילוט ואנחנו פשוט לא יכולים לעמוד במועדים האלה ולא מצליחים להגיע למצב שבו אנחנו מחברים את המתקנים בצורה תקנית לפי החוק כמו שאנחנו רוצים, וזה בעיקר בגלל הוועדות, זה בעיקר בגלל רשות מקרקעי ישראל והזמנים הלא הגיוניים.

תודה רבה לך דניאל. אנחנו נעבור לשמוע את נתי בירנבוים מטעם "קפיטל" חברה שפועלת בתחום אנרגיה מתחדשת. נתי איתנו?

כן צוהריים טובים, תודה רבה על ההזדמנות. אני רואה את עצמי דאבל.

אנחנו רואים אותך טוב. בבקשה, כן.

אני מדבר מטעם אלומיי קפיטל, אני מנהל הפרויקטים הסולריים שלהם. המכרז שלנו בניגוד למכרזים קודמים לא קיבל ארכה אגב. רק כדי ליישר, יש מכרזים שקיבלו ארכה מרשות החשמל, מכרזים קודמים יותר. המכרז שלנו שהוא המכרז הראשון - - - שזה מתקנים שאמורים להסדיר את העמידות של ייצור החשמל, עדיין לא זכו לקבל ארכה. אז אני רוצה רק להסביר לוועדה וגברתי יושבת הראש, שלושה קשיים מרכזיים שכל יזם היום מתמודד. לא רק אלומיי קפיטל, גם כל אחד מי שנמצא היום פה בדיון וגם י שלא נמצא היום בדיון ואני אעשה את זה בקצרה.

תראו, העולם משתגע ומכיוון שהעולם משתגע ואנחנו כרגע כל אחד נמצא בסלון שלו או במטבח שלו, במרפסת שלו, אז שלושה דברים מרכזיים שכל יזם צריך כרגע קורים מאוד מאוד לאט. אין אנשים רעים חלילה ברשות החשמל, אבל התפיסה שיזם פרטי יודע להכיל הכל ולגרום להכל לקרות, בעולם היום זאת תפיסה שלדעתי היא מוטעית לגמרי. אחד, זה ועדות התכנון, ועדת התכנון עובדות הרבה יותר לאט, כל הישיבות הן בזום מהסלון, ממטבח, ממרפסת. יש פקק בוועדות התכנון הישראליות, עוד לא חו"ל, עוד לא הובלה, עוד לא מה שקורה חוץ לארץ. חברת החשמל גוררת רגליים, באשמתה או לא באשמתה זה לא רלוונטי. וקידום ופיתוח של רשת ההולכה והחלוקה, כלומר כל החיבורים היום שיזמים מגישים ברשת ורובם המוחלט הן תשובות שליליות וזה לא משנה מי היזם. ובסוף זה שוק הסחורות העולמי. המחירים משתוללים, מחירי ההובלה משתוללים, כל המודלים שכל היזמים פה בנו, אפשר לשים אותם כרגע מה שנקרא מוזיאון.

אני מרגיש שאנחנו במאין תרפיה קבוצתית, אני שומע את כל הצרות שלך והן מוצדקות. תכלס מה אתה חושב שיקל עלייך מבחינת המוסדות שאחראים? כי אנחנו מכירים את החסמים.

הם מדברים על האורכות.

אם זה יפתור לך את כל הבעיה - -

זה הנושא, בוא, אנחנו תיכף נשמע את רשות החשמל.

אדוני חבר הכנסת אלון, בניגוד לאחרים שזכו לארכה, אני רגע ריאלי, 60 יום, שלושה חודשים לא יעזרו לנו. אנחנו צריכים להיות מחוברים לרשת בעוד שנה ואחרת מחלטים לנו את הערבויות. אנחנו מבקשים וגם ביקשנו מרשות החשמל ארכה של שנה כדי לעמוד בלוחות הזמנים המאוד מאתגרים שנתנו לנו, כדי להתחבר לרשת ולייצר חשמל סולארי.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נשמע את עופר ינאי שקודם לא היה מחובר, אז עופר בבקשה ממש בקצרה. הטענות חוזרות על עצמן, הטענה המרכזית של כולם לגמרי ברורה. אני רוצה שנספיק לשמוע פה את רשות החשמל שתיתן תגובה לכל הבקשות והטענות. כולם למעשה מדברים על אותו הדבר בדיוק, אז רק אם יש לך משהו חדש, בקצרה. בבקשה.

קודם כל נחמד לפגוש את כולם, גם אני רואה את עצמי כפול כמו נתי. אני גם לא בן אדם לא של בכי ולא של נהי, אני חושב שאנחנו עושים כולנו עבודה טובה מאוד בלחבר מתקנים לרשת, וכולנו זה כולל גם את חברת החשמל וגם את רשות החשמל עם כל השכלולים. מה שאמרו בעבר שהבעיות שקיימות, יש קשיים עם רמ"י, יש קשיים עם צוואר בקבוק, יש קשיים של תשובות שליליות ברשת. מה שאנחנו צריכים בשביל לארגן את זה, זה בעצם תוספת של אורכות ואם התוספת של הארכות, היא צריכה בראייה שלי אגב להיות רוחבית לכלל המכרזים שקיימים. אבל כדי שהרשות לא תרגיש שהיא לא עושה את מלאכתה נאמנה, תוספת הארכות תהיה כנגד ערבות נוספות. ואז אנחנו לא מרוויחים מזה שדחינו זמן, מזה שירדנו לנו עוד מחירי ציוד, אבל מצד שני אנחנו לא מגיעים למצב שהוא מצב שאנחנו השקענו 20, 30, 40 מיליון שקל בפרויקט ואולי הפרויקט הופך להיות שווה 0 כי בעצם אי אפשר לחבר אותו לרשת. הקונספט של זמן שאם אתה לא עומד בו אתה בעצם מאפס את כל ההשקעה שלך, הוא קונספט שהוא לא מתאים להערכתי לעולם שאנחנו חיים בו כרגע.

תודה רבה, תודה רבה. אחרון הדוברים לפני שנעבור לרשות החשמל וניתן להם להגיב, ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים איתנו בזום.

צוהריים טובים, אז אני לא אחזור באמת על מה שקודמיי אמרו, רק עוד דבר אחד שאני רואה אותו כמאוד חשוב, אפילו קריטי בהקשר הזה. כמו שנאמר פה יש פה הרבה מאוד אילוצים שבסופו של דבר מגיעים גם מהממשלה וזה ברור שכולנו מתמודדים עם האתגרים של התקופה, גם הממשלה וגם המשרדים השונים. אבל מעבר לאתגרים של התקופה, גם יש קשיים אינהרנטיים. כל אחד ממוסדות הממשלה עם האינטרסים שלו והצרכים שלו, ולכן עיכובים רבים הם נובעים גם מזה. אני הייתי מצפה ורוצה ומבקש כמובן שתהיה חשיבה איך מקימים איזשהו גורם מתכלל שיוכל לקדם את הפרויקטים הללו. הרי כפי שצוין גם קודם לכן, המשק משווע לאנרגיה סולארית, אנחנו כולנו רוצים לראות את האנרגיה הסולארית מגיעה למשק. לכן על מנת לבצע את זה כבר מזמן היה צריך להיות פרוייקטור שיוכל לבוא לתכלל את הפרויקטים הללו, לסייע בהסרת החסמים הללו, שיהיו לו סמכויות וכל הרגולטורים השונים ישבו סביב שולחנו ויצטרכו לתת מענה איפה הם יכולים סייע ולא איפה הקשיים שבהם כרגע נתקלים ונעצרים בגללם.

תודה רבה ניר אני מודה לך. ואנחנו נעבור בבקשה לעוז לוי סמנכ"ל חטיבת חשמל ורגולציה.

גברתי אפשר רק הערה קטנה?

כן בבקשה.

אני רואה פה שיש לנו המון עבודה בעניין הזה כדי לעזור לפתוח יותר את המשק ואת השוק לאנרגיה סולארית, זה יחייב אותנו לדיון, אני מניח פרופ' טל, לדיון אחר בעתיד כדי לדבר על כל החסמים ולראות באמת מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור בעתיד. אני מציע שנתרכז לגבי העניין הזה של האורכות.

של האורכות בלבד, זה בדיוק מה שרציתי עכשיו לבקש מעוז לוי סמנכ"ל חטיבת חשמל ורגולציה מרשות החשמל. צוהריים טובים, שמעת פה את כל הבקשות. סך הכל אם אני מתמצתת מדובר באותה הבקשה לבוא לקראת היזמים בנושא של ארכה, לא לחלט להם את הערבויות. דיברו פה על הקשיים של הקורונה, שאין ספק שאנחנו נמצאים במשבר מתמשך וממושך, ואנחנו רוצים לשמוע את עמדתכם בבקשה.

כן טוב, צוהריים טובים. כמובן ששמעתי וגם לא מאוד הופתעתי, אנחנו מכירים את המטריה וחיים את השטח, זה היום יום שלנו. רק אני רוצה להגיד בהתחלה מי ששמע את דברי הפתיחה של חברי הכנסת, של חברי הוועדה וגם של נציגי הסקטור הפרטי, עוד עלול היה לקבל את הרושם שכולם רוצים לעודד את האנרגיות המתחדשות ומגיעה אולי משרד האנרגיה ורשות החשמל עם איזושהי אג'נדה אחרת או מטרות אחרות, או לשמור על הקופה הציבורית אבל זה ממש לא העניין.

אני רוצה להסביר את המורכבות של עניין הארכת המועדים, שבניגוד אולי לאינטואיציה או למה שנשמע, אפשר לחשוב שהיא דווקא עוזרת ותורמת לקידום האנרגיות המתחדשות, אבל כשנכנסים לעומקם של דברים אפשר להבין שהדבר הזה לא בהכרח משיג את המטרות האלה ולפעמים אפילו פועל בכיוון ההפוך. בתמצית אני אגיד שבאמת אנחנו משלבים מתקנים של אנרגיות מתחדשות בשיטה של מכריזים והשיטה הזאת שכבר עובדת הרבה זמן גם בארץ, גם מקובלת בעולם, לפחות בחלקים שלו, אומרת דבר פשוט, היזם עצמו מתחייב להקים את המתקן בלוחות הזמנים שקבועים במכרז שהיו ידועים מראש ובתמורה לזה מתחייבים לו לתעריף קבוע וידוע, אפילו יותר גבוה ממה שהוא הגיש במכרז עצמו, למשך כל תקופת ההקמה של המתקן, 20 שנה ויותר. מצופה על פי השיטה הזאת, זה מה שעומד בבסיס השיטה, שכל יזם שמגיש את ההצעה שלו במכרז, בוודאי אם הוא זוכה, יעמוד מאחורי לוחות הזמנים האלה וייראה שהפרויקט הזה הוא כלכלי ויביא בחשבון את כל מערכת השיקולים שמחירים יכולים לעלות ולרדת, יכולים להיות עיכובים.

לרבות משבר עולמי קורונה?

כאלה או אחרים.

רגע, רגע, בבקשה רק לא להפריע. הוא לא הפריע לכם בדברים, אני ממש מבקשת לא להפריע.

אז רק להגיד, לפני באמת הקורונה, רק קצת להמחיש את זה, צריך להיות ברור שכשאנחנו מאריכים מועדים החוקים של המכרזים לא מאפשרים כמובן להאריך באופן פרטני. אם מאריכים, מאריכים לכל הזוכים באותו מכרז. זה אומר שאם מאריכים בחודש, חודשיים, חצי שנה, שנתיים, כמה שאומרים, התוצאה הישירה של זה שבמשך תקופת ההארכה במקום לייצר במשק החשמל באנרגיות מתחדשות, במידה רבה מייצרים בגז מזהם. במקום לעמוד ביעדים או להתקרב לעמידה ביעדים כמו שאנחנו מאוד משתדלים לעשות, אנחנו בעצם מתרחקים עוד יותר מעמידה ביעדים. אבל זו רק ההשלכה הישרה, צריך להבין שיש לזה גם השלכות עקיפות שבטווח הבינוני והארוך מקשות על התעשייה כולה, מקשות בכלל על כל הפיתוח של המשק. אם זוכה אחד בהליך התחייב לעמוד בלוחות הזמנים האלה ונכנס למכסה הזאת, זה אומר שיש מישהו אחר שיכול להיות שכן היה יכול לעמוד בלוחות הזמנים אבל הוא נתן מחיר קצת אחר, לא נכנס והוא זה שבעצם מפסיד. ככל שמאריכים יותר מועדים, בשוק מבינים או מסתמכים יותר על הארכות מועדים כאלה ואז בסיבוב הבא עוד פעם מקבלים הצעות של כאלה שלא תמיד יכולים לעמוד.

אדוני, אובייקטיבית אדוני.

רגע, חבר הכנסת אבו שחאדה בבקשה תן לו לסיים. אני אתן לכם להתייחס, לחברי הכנסת, תנו לו רק לסיים בבקשה.

עכשיו אני מגיע לדברים, רק עוד שני דברים אני רוצה. על אף האמור פה אנחנו כמובן מאוד רגישים לעניין הזה ומבינים אותו ואנחנו הארכנו מועדים לא פעם אחת, אפילו לא פעמיים.

זהו, כמה? אם תוכל בבקשה.

שלוש פעמים במהלך התקופה.

סך הכל חצי שנה?

סך הכל חצי שנה ועשינו גם אלמנט דומה, לפחות בחלק מהמכרזים, אתם פשוט הזכרתם פה הרבה מכרזים אבל זה בוודאי נכון למכרז של המאגרים שעומד פה בבסיס הדיון. אנחנו עשינו פה עוד שני דברים, הארכנו אפילו לא בשמונה אלא בשלושה עשר חודשים את האפשרות לחבר את המתקן כשחילו הערבות אפילו נפרס על פני תקופה ארוכה יותר ולכן גם החילוט לכל יום עיכוב הוא נמוך יותר. ויש גם בחלק מההליכים, בפרט בהליך הזה שמדובר פה, מנגנון שאפשר כמו שעופר ינאי ציין, בערבות נוספת להרוויח עוד זמן ובעצם להקים את המתקן. עכשיו תראו, לי קצת קשה להתווכח עם תחושות, אבל אם נדבר קצת על נתונים, אותו מכרז שאתם מדברים עליו זה המכרז של גגות מאגרים, המועד שהאחרון שבאמת היה צריך להקים את המתקנים האלה על גגות הסתיים לפני שבוע וחצי. עכשיו, אני מחזיק פה נתונים עדכניים שמראים שמתוך כל ההספק הזה של הגגות, אנחנו כבר יודעים היום שכ-85% עומדים בלוחות הזמנים. עכשיו המאגרים, נכון, המימושים נמוכים יותר אבל המועד האחרון להקמת המאגרים הוא לא עכשיו, לא בעוד חודש ולא בעוד חודשיים.

אתה טועה ומטעה ידידי.

הוא בעוד חמישה חודשים, הוא בעוד חמישה חודשים.

אני אתן לכם להתייחס, רק לא להפריע. אני אתן לכם זכות תשובה, בבקשה רק לא להפריע.

ואנחנו נמצאים כמובן עם יד על הדופק כל הזמן בעניינים האלה, עוד לא אמרנו נעשה כך או נעשה אחרת. אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים על זה, כל הזמן עוקבים וכמו שראינו בעבר כשמצאנו לנכון לעשות הארכות, אז עשינו. אבל נא לא להתייחס לדברים כאל משהו אוטומטי או כמשהו שבהכרח מחזק ותומך בתעשייה.

אני רוצה לשאול רק שאלה, מה היו השיקולים של רשות החשמל כשהיא נתנה את שלושת הארכות הללו של סך הכל חצי שנה? מה היו בעצם השיקולים כן לתת ארכה?

השיקול המרכזי שהניע אותנו בכל הארכות האלה היה הקורונה, היה הקורונה שיצרה מציאות חדשה. בהארכות הראשונות באמת גם הייתה אי ודאות גדולה, כלומר לא היה ברור איך בכלל להתייחס לזה.

מתי הייתה הארכה האחרונה אם מותר לשאול?

הארכה האחרונה למיטב זכרוני, שוב זה גם תלוי בהליכים, אני לא רוצה להטעות אבל אני חושב שזה היה באפריל 2021, לפחות למכרז הזה של המאגרים.

בסדר גמור, תודה רבה. אני אבקש מחברי הכנסת שכמובן ביקשו את הדיון, להתייחס. אלון נתחיל איתך.

יש לי רק שאלה אחת. בדיני חוזים יש את מה שנקרא first major אותו אילוץ שאי אפשר לצפות לו מראש.

כוח עליון אתה אומר בשפה המקצועית.

שבאמת על לא עוול בכפם. עכשיו הזכרת את האילוץ של הקורונה שאני חושב שהוא טרם נגמר, לפחות ממה שאני מבין. אבל גם ממה שאני שומע ולא רק מהדיון הזה, וגם נראה לי שחוסר ההתלהבות המשווע של חברת החשמל לסייע לאותם חיבורים שדיברו גם הוא מהווה מאין first major. כלומר שמי שחותם על חוזה הוא מניח שחברת החשמל תהיה שותפה אמיתית. וכשאני שומע באמת על אנשים שמחכים לפעמים שנה לחיבור, אני אומר ריבונו של עולם, אני לא יודע אם יש לכם את הסמכות לחפות עליהם אבל נראה לי שאין להם מוטיבציה וגם הם בקורונה וכולי. לכן אני שואל אותך איך אתם מגדירים מה זה first major שיצדיק את זה, כי ברור שזה לא כל אחד, אבל יש מקרים שזה אכן.

כשמדברים בדרך כלל על first major אז מדובר על אירועים נקודתיים.

לא, אבל זה משהו מערכתי.

רגע אלון, תן לו רק להשיב בבקשה.

אנחנו נכנסים באמת למה שאנחנו קוראים לו, זה אולי נשמע קצת אוקסימורון, אבל זאת שגרת קורונה. לא מדובר פה על משהו שנמשך לטווח קצר, זה משהו שכבר מלווה אותנו שנתיים ויכול ללוות אותנו ואת העולם כולו במשך שנים. הרי לא יעלה על הדעת, אף אחד לא מציע פה לדחות עכשיו את כל עמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות שלנו בשנה או בשנתיים כמו שעושים באירופה או בסין. אז צריכים גם להיות מחוברים לעניין הזה וליצור את האיזונים. אז את ההארכה הראשונה עשינו באמת כשהייתה אי ודאות ואת ההארכה השנייה והשלישית כבר הבאנו בחשבון בצופה פני עתיד את זה שאנחנו נכנסים לעולם שמתפקד קצת אחרת מאיך שהכרנו אותו קודם. אבל במערכת האיזונים עצמה אני חושב שאנחנו נמצאים במקום טוב.

תודה רבה. סמי אבו שחאדה.

אדוני אני חושב שלחברות האלה, אני לא מכיר אותן אבל אני מניח שיש להן את האינטרס הכי גדול לסיים את העבודה ולקחת את הכסף שלהם. עכשיו אנחנו רואים שהקורונה גורמת לא רק לענייני הובלות להשתנות בעולם, היא גם גורמת למערכת המדינה, רשויות המדינה, חברת החשמל, המשרדים השונים, גם להתנהג אחרת וגם להאט קצת את הקצב או לשנות את הקצב, לעבוד כמה שאפשר מהבית, מהמרפסת. העולם השתנה. אי אפשר לגלגל את כל זה לשוק החופשי שיש לנו אינטרס כמדינה לעודד אותו ולשמור עליו כדי להגיע למה שהמדינה מציבה כיעדים. עכשיו אני לא, כשהצגתי את הדברים שלי אני לא באתי בטענה. אני לא חושב שברשות החשמל מישהו עושה בכוונה, אוקיי? יש מציאות חדשה, המציאות החדשה שינתה את כללי המשחק בצורה שלא הייתה צפויה. הרי אף אחד לא אמר להם לצפות לקורונה במכרז. יש משהו שהוא חדש, אני חושב שזה אינטרס של כולם, גם של מי שרוצה לעמוד ביעדים של המדינה, לקחת בחשבון את כל השינויים. עכשיו, אני לא אומר לתת להם משהו שישנה את תנאי השוק. כבר אתה אמרת ש-85% מהעבודה נעשתה, זה אומר שיש להם אינטרס והם עושים את העבודה והמערכת כן דוחפת אותם לקדם, הרי ממילא הם צריכים את הכסף בסוף. אני חושב שהבקשה לארכה היא סבירה, אני חושב שלהאריך בשישה חודשים זה סביר. וזה לא דבר שישנה את כללי השוק, וזה לא דבר שישנה את כללי המשחק וזה לא יפיל את המדינה, וזה לא ישנה את היעדים, להיפך. זה יעזור להם לשרוד את התקופה הקשה הזאת כי ממילא נצטרך את כולם כדי, להיפך, אתה רוצה לעודד יותר אנשים ויותר בעלי עסקים כדי להגיע ליעדים הסופיים של המדינה. אני לא שמעתי בינתיים משהו אובייקטיבי שאומר שהקורונה לא פגעה בהם בצורה קשה וגם בתפקוד של כולם. אז אני חושב שזאת בקשה סבירה, זה הכל.

אתה רוצה עוד להגיב?

כן, אני לגמרי לגמרי מבין את הטיעון הזה, בטח לא יוצא נגדו והוא בהחלט בתוך מערכת השיקולים. אנחנו עדיין שוקלים את העניין כמו שאמרנו, לפחות המכרז מאגרים שעליו דיברת אז אנחנו לא מחכים לרגע האחרון אבל יש לנו עוד אופק של כמה חודשים. אנחנו לא מזניחים את זה, אנחנו מטפלים בזה ובוחנים את זה באופן שוטף. אני רק רוצה לומר שקורונה הוא סיפור אחד, הוא סיפור גדול והוא באמת הדבר שהשתנה פה ואולי היה קשה יותר לצפות אותו. יחד עם זאת מצופה מהיצרנים, מהזוכים במכרזים, להתמודד גם עם חסמים אחרים שבוודאי היו ידועים קודם, שכולנו רוצים לפתור אותם.

ברור אדוני, כל המדינה מתנהל לפי מכרזים, אנחנו לא רוצים - -

רגע, חבר הכנסת אבו שחאדה בוא ניתן בבקשה לסיים.

אני לא יוצא נגד העניין, להיפך. אני בעד לוחות זמנים.

אוקיי אבל רגע תן לו רק לסיים, בבקשה חבר הכנסת אבו שחאדה. סיימת? אין שום בעיה. דני ביקשת רשות דיבור, אבל ממש משפט כי אני נתתי לכם לדבר בהרחבה. שמענו אתכם, רק אם יש או משהו חדש או שאלה קצרה.

חדש מאד, יש נתונים מטעים פה של רשות החשמל לצערי הרב, במכרז מאגרים וגגות מדובר ב-20% מהמכרז זה בערך גגות, או 25%, 85% הם מאגרים. נכון לרגע זה אישורי הסנכרון שיש להם ברשות החשמל על מאגרים וגגות ויועיל אדוני ולא ישנה את המאגרים וגגות ברשותך, יראה שיש למעלה מ-50% שכרגע עוד אין להם אישורי סנכרון מתוך המערכת.

אם יורשה לי, אם מישהו מכיר את הנתונים, אם מישהו מחובר, אם מישהו מותר לו בכלל לראות את הנתונים האלה זה לי. אז רק ככה אני אגיד, אנחנו מדברים פה, הם פשוט נמצאים פה מולי, נכון שיש לנו יותר מאגרים מגגות.

הרבה יותר.

לא הרבה יותר, הפרופורציות הן בערך, יש לנו פה מכרז של כ-320 מגה וואט, אז אנחנו מדברים על כ-125 מגה וואט שהם גגות, זה פחות מחצי אבל זה לא 15%.

תודה רבה, אמרתי 20%-25% ולכן יש פה הטעיה, רגע אני רוצה להתייחס לנתונים האלה.

אין פה שום הטעיה, אין פה שום הטעיה.

רגע, דני, דני, תן לו לסיים בבקשה. הדו שיח הזה לא תקין, נתתי לך, תן לו להשיב.

סליחה אני מצטער.

האבחנה שאני עשיתי בין גגות למאגרים היא לא באה לדבר פה על הכמויות, היא באה לדבר על לוחות הזמנים. ואני אמרתי שבאמת כשאנחנו מסתכלים על נתונים, אפשר להסתכל גם על תחזיות, על תחושות וזה מאוד חשוב, ויש לדברים האלה מקום. אבל אם יש לנו כבר מכרז שהסתיים, וזה אותו מכרז שהוא מושא הדיון שלנו פה והוא הסתיים לפני שבוע וחצי, אז זאת אינדיקציה שכדאי להכיר אותה. אם למרות כל הנאמר פה 85% מההספק שיועד לגגות מומש, כלומר סונכרן או כבר נמצא בתהליך של סנכרון שהוא כמעט ודאי, אז זה אומר הרבה. זה לא מוציא את כל הטענות צופות פני העתיד שנאמרו פה, מה יקרה בחמישה חודשים האלה? מה קורה עם שרשרת האספקה? איך אנחנו מייבאים את המצופים האלה ככה שיש לנו באמת בעיה בכל העניין הזה? הכל נכון, אנחנו על זה, אנחנו מכירים, אנחנו מבינים, זה חלק מהסיפור, זה היום יום שלנו וזה כמובן נמצא על שולחננו ומטופל באופן שוטף.

תודה רבה עוז. לפני שאני אסכם את הדיון, מוסי רז אתה רוצה להגיד כמה מילים? אז אני ברשותכם רוצה לסכם. שמענו את חברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה אני חייבת לציין. שמענו את היזמים שדיברו מדם ליבם, אין ספק שמשבר הקורונה נותן את אותותיו. מצד שני שמענו גם את רשות החשמל על כך שכבר נתנו שלוש הארכות של חצי שנה. אני לא חושבת שאחרי דיון כזה של 40 דקות אפשר לבוא ולהגיד 'בואו אנחנו נכפה על רשות החשמל לתת ארכה כזו וכזו'. אני כן חושבת שהדיון הזה חשוב מאוד, אני מבקשת מהצדדים, שזה אומר שני חברי הכנסת שיזמו את הדיון כמובן אם מוסי ירצה להצטרף או חבר כנסת נוסף, עם שניים או שלושה נציגי יזמים, בעיקר אלה שדיברו היום ורשות החשמל. להתכנס לשבת ביחד, לנסות להגיע להבנות, להסכמות. בלי לוח זמנים, אנחנו נקבע דיון מעקב לשמוע מהצדדים אם הם הגיעו להבנות ולבקש תשובה מהצדדים, התייחסות, סיכום של העמדות, מה היה, אם כן הגיעו להבנות, לא הגיעו להבנות, התייחסות של רשות החשמל בעיקר. לאחר מכן אנחנו נעשה איזשהו מעקב ונראה מכאן לאן ממשיכים. בסדר? אז תוך שבועיים רק אם אפשר לבקש באמת לכנס את הדיון, לשבת יחד ולהעביר אלינו את העמדה.

זה לא לדיון היום, אבל הטענות שחוזרות על עצמן על השאננות של חברת החשמל לדעתי הן טוענות בדיקה. ובדיון אחר, אולי אנחנו כבר יצאנו לדרך, אולי נבדוק את שלל החסמים.

יכול להיות שצריך לעשות דיון על כל החסמים באמת בנושא הזה. אולי תגישו בקשה נפרדת, אבל לעניין הזה באמת תתמקדו רק בנושא של הארכה, של חילוט הערבות. תוך שבועיים אני אשמח לעמדה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.