פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת ביטחון הפנים
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 12:00

הצעה לסדר היום בנושא: "אי מיצוי הדין עם מיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבערה"

חברי הוועדה: בנימין זאב בגין - מ"מ היו"ר
יום טוב חי כלפון

איתמר בן גביר
אופיר כץ
אבי מעוז
עמיחי שיקלי

מאיר אביטל - רב פקד, רל"ח יהודה, מחוז ש"י, המשרד לביטחון הפנים

ליזו אבקסיס וולפוס - עו"ד, ממונה בפרקליטות מחוז ירושלים, פרקליטות המדינה

ד"ר נורית יכימוביץ'-כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מוריס הירש - עו"ד, ראש המחלקה המשפטית מכון מבט לתקשורת פלסטינית

ירון בוסקילה - סא"ל, מזכ"ל תנועת ה"ביטחוניסטים"

דבורה גונן - פורום "אימהות דורשות ביטחון", לוד

ידידיה צוקרמן - תושב לוד

מתן סולומש - סא"ל, פרקליט איו"ש, צה"ל

יגאל דילמוני - מנכ"ל מועצת יש"ע, מועצת יש"ע

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי

חבר תרגומים

"אי מיצוי הדין עם מיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבערה", של ח"כ אבי מעוז, אופיר כץ (מס' 61).

שלום, אני פותח את ועדת ביטחון הפנים, אם החברים סביב השולחן יכולים להציג את עצמם, שם מהקצה.

שלום, בוקר טוב. שמי עורך דין מוריס הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית ביהודה ושומרון.

אתה נראה אחרת עם חליפה ועניבה.

זה נכון.

אני זוכר אותך במדים.

הרבה פחות יפה.

השתפרת מבחינות רבות, השתחררת מהעכבות שהיו עליך.

לא, השתחררתי מהזכות, לצערי, אבל היום אני ראש המחלקה המשפטית, במכון שנקרא: מבט לתקשורת פלסטינית, ממשיך לעשות בעניין טרור וגם חבר בתנועת ה"ביטחוניסטים", כל מה שקשור בלחימה בטרור מכל היבטיו.

טוב, לידך.

שמי ירון בוסקילה, אני סגן אלוף במילואים, מזכ"ל תנועת ה"ביטחוניסטים", לשעבר קצין המבצעים של אוגדות יהודה ושומרון, בין יתר התפקידים.

טוב, מי עוד צפוי לנו כאן מיו"ש? מבית אל? עוד מישהו? או רק שניכם? טוב, גברתי, כן.

שמי ליזו וולפוס, אני פרקליטת מחוז ירושלים, מנהלת שנים רבות שם, עוסקת בעבירות ביטחון לא מעטות בפרקליטות.

כן, חברי הכנסת, רק לפרוטוקול. משטרת ישראל.

בוקר טוב לכולם, צוהריים טובים כבר אפשר לומר, שמי מאיר אביטל, אני רל"ח מרחב יהודה, נציג מחוז יהודה ושומרון בדיון.

טוב, אבל רגע, אין לנו עוד משטרה? מדובר גם על ערים.

חסר את מחוז ירושלים.

אוקי, לייזר, יש לך מישהו בזום, לפחות? טוב, נתחיל, נורית, בבקשה אנחנו מתחילים בסקירה של מחלקת המחקר של הכנסת, אם אפשר להעלות את המצגת, אני צריך להציג את עצמי, פה כתוב יושב ראש הוועדה, אני לא, יש לנו יושבת ראש, אבל היא לא חשה בטוב, היא שולטת עלינו בזום, אני לא רואה אותה שם, היא איתנו מירב? לא, טוב, אז היא תעלה יותר מאוחר. היא ביקשה שאני אחליף אותה רק לדיון הזה, טוב, אני מקווה שנעבור אותו בשלום, כי היא עושה את זה יותר טוב. אנחנו עם המצגת, בבקשה, נורית. אחרי הסקירה הכללית, חברי הכנסת שהגישו את ההצעות ואחר כך נשמע תשובות וסקירות אולי אחרות. כן.

(הצגת מצגת)

טוב, אז צוהריים טובים, נורית ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני כתבתי את המסמך על יידוי אבנים וירי זיקוקים. אוקי, אז כמו שאמרתי המסמך עוסק ביידוי אבנים וירי זיקוקים, העבירות האלה התבקשו על ידי חברי הכנסת אופיר כץ. הנתונים שאני אראה לכם הם נתונים בעצם משני מקורות ואני לא מצפה שתקראו את כל מה שכתוב בשקופית הזאת, אני כן רוצה להראות לכם שאנחנו בעצם מדברים כאן על שני סטים נפרדים של נתונים. יש לנו כאן נתוני משטרה ונתוני צה"ל, כאשר מדובר בשני סטים נפרדים לגמרי של נתונים, שכנראה גם החשודים בהם שייכים לקבוצות אוכלוסייה שונות ככלל, עוד הבדל בין שני הסטים של הנתונים, זה שנתוני המשטרה נוגעים לכלל מחוזות המשטרה, בעוד שנתוני צה"ל נוגעים לאזור יהודה ושומרון. נתוני המשטרה כוללים שלושה סעיפי עבירה שהם רלוונטיים, יש לנו כאן שני סעיפים של יידוי אבנים, אחד מהם זה כלפי שוטר, או רכב משטרתי והעבירה השנייה היא של יידוי אבן, או חפץ אחר כלפי כלי תחבורה בנסיעה. העונשים הם מסומנים כאן באדום, אנחנו יכולים לראות כאן סדר גודל של - -

לא, לא, נורית, אנחנו ממש לא יכולים לראות.

אז אני אגיד לכם.

בתקציב הבא תקנו פונטים ראויים להצגה.

בסדר גמור, אז אני אגיד. זאת השקופית האחרונה שבה היה כזה פונט קטן. העיקר היה בעצם להעביר את הרושם שיש לנו כאן עונשים בסדר גודל של חמש שנות מאסר על עבירה כלפי שוטר, או רכב משטרתי ועשר שנים, או עשרים שנות מאסר, תלוי בנסיבות, במקרה של כלי תחבורה בנסיעה. העבירה של ירי זיקוקים, העונש שלה הוא יותר קצר ובכל מקרה אתם תראו עוד מעט בנתונים שגם מדובר בעבירה שהיא יותר מינורית מבחינה כמותית. אז אלה העבירות שכלולות בנתוני המשטרה.

למה? איפה בקבוקי תבערה? שלעיתים הולכים בד ובד עם העבירה הזאת.

אנחנו התבקשנו בעצם לכתוב מסמך על יידוי אבנים וירי זיקוקים ואלה העבירות שביקשנו מהמשטרה.

הבנתי.

הסט השני של הנתונים - -

למי שלא יודע, אז בקבוקי תבערה נקראים בקת"בים בלשון המומחים. כן.

הסט השני של הנתונים, כאמור נתוני הפרקליטות הצבאית על אזורי יהודה ושומרון בלבד ואנחנו מדברים פה גם לא על כל שלושת סעיפי העבירה שראינו קודם, אלא רק על סעיף 212 לצו בדבר הוראות ביטחון, זה החוק הרלוונטי בבתי המשפט הצבאיים, אין עבירה מקבילה לירי זיקוקים ואין עבירה מקבילה לעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, אז הנתונים של הצבא יכללו רק את הסעיף שמקביל לזריקת חפצים לעבר נתיב תחבורה ופשוט וזאת הסיבה שאנחנו נציג את הנתונים האלה בנפרד, אחד אחרי השני, אנחנו לא נוכל לצייר תמונה מלאה של מה קורה בכל הארץ, אבל מכל סט של נתונים נוכל לראות את התופעות והמגמות הרלוונטיות.

ציינת קודם את העונשים הקבועים בחוק, אבל לא ציינת אותם לגבי יהודה ושומרון.

אז העונש הקבוע בחוק לגבי סעיף 212 הוא שוב, עשר שנים, כן, הוא בעצם סעיף שזהה לסעיף 332 א', יידוי, או ירי של אבן, או חפץ אחר, לעבר כלי תחבורה בנסיעה.

והוראת השעה פג תוקפה מ-2015. הוראת השעה שהחמירה, הכפילה למעשה את העונשים.

לא, לא הכפילה, אדוני היושב ראש, הביאה עונשי מינימום.

אתה צודק.

הייתה הוראת שעה, אבל אנחנו מראים כאן נתונים מ-2015 והלאה, כן הייתה הוראה שהחמירה והיא נגמרה. אוקי, אז נתחיל בסט של נתוני המשטרה. הנתונים האלה כוללים תיקים שנפתחו בין 2015 למאי 2021, מאי זה החודש שבו הפיקו לנו את הנתונים במשטרה. דבר ראשון שאנחנו יכולים לראות בברור זה שרוב התיקים אין בהם בכלל חשוד, או נילון שנרשם בתיק, אז בתיקים האלה אי אפשר להמשיך בתהליך הפלילי. תיקים גלויים זה תיקים שכן נרשם בהם חשוד, או נילון ומדובר פה בפחות משליש, אז מראש אנחנו כבר יכולים להגיד שלא תהיה אכיפה כלפי ה-69 אחוז האלה ואנחנו מדברים כאן על משהו כמו 7,100 תיקים בכלל התקופה, בתיקים האלה נרשמו 9,800 בערך עבירות, העבירה הנפוצה ביותר מבין שלושת העבירות היא סעיף 332 א': יידוי אבן, או חפץ לעבר רכב מנועי. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות היא עבירה פחות נפוצה וירי זיקוקים בעצם כמעט שאין תיקים שנפתחו, אולי זה המקום לסייג ולהגיד שזה לא אומר שזה כל היקף העבירה, אבל זה בהחלט כל היקף התיקים בתקופה שמוצגת כאן בתרשים.

איפה זה קורה בארץ, שוב, נתוני משטרה על כל מחוזות המשטרה הגאוגרפיים, אנחנו יכולים לראות כאן, אז אני כבר אגיד ש- 38 אחוז מהתיקים נפתחו במחוז ירושלים של המשטרה ו- 23 אחוז מהתיקים נפתחו במחוז הדרום, בשאר מחוזות המשטרה נפתח מס' יותר קטן של תיקים. לגבי מה קורה עם השנים, אז כאן אנחנו רואים את מחוזות המשטרה, כשהמחוז הדומיננטי ביותר הוא ירושלים, במחוז מעט פחות, אבל עדיין כמעט רבע מהתיקים ואנחנו לא רואים כאן את השנים, אז אני אספר לכם שבעצם שנת השיא מבחינת פתיחת תיקים הייתה שנת 2017, עם 1,300 תיקים ובשנים שלאחר מכן הייתה ירידה מסוימת לסדר גודל של משהו כמו 1,000 תיקים בשנה, או 1,100 בשנת 2020.

מהו היחס בין התיקים שנפתחו לבין האירועים עצמם?

אין לנו שום דרך לדעת כמה נתונים היו בשטח, אנחנו יכולים לדעת כמה תיקים יש.

אתם אומרים שזה עד מאי 21.

כן.

זה כולל את "שומר החומר".

אני חושבת שזה זמן גבולי, זה זמן גבולי, זה אמצע מאי 81, למיטב זכרוני, שומר החומות התחיל קצת לפני ונמשך גם אחרי, כשמסתכלים על שנים בודדות אולי עדיף ומנסים לחשוב על מגמות וכיוונים, אז יהיה יותר נכון אולי לעצור ב-2020, כי ב-2021 יכול להיות באמת שנה שבה חודש מאי קצת הגביהה את הנתונים.

טוב, חבר'ה נרוץ, כי אנחנו קצרים בזמן. כן.

אוקי, אז אני כבר אגיד לכם, שבעצם כאשר מפרקים למחוזות את הנתונים עם השנים, אנחנו יכולים לראות שהגורמים העיקריים לעלייה בשנת 2016-17 היו יידויי אבנים באזור ירושלים ובאזור הדרום. כמו שאמרתי אזור ירושלים עלייה בדיוק בשנים האלה 2016-17 וגם אזור הדרום עלייה באותם השנים, בשאר המחוזות הכמויות יותר קטנות.

לא, הדגש כמובן לא רק על העלייה, אלא גם על הירידה והסיבות לירידה, אם הירידה היא אכן משמעותית, אז מישהו הסביר את הגרף הזה? את ההתפתחות?

על הסיבות אני חושבת שכדאי למשתתפים האחרים לדבר.

בסדר.

אנחנו מציגים כרגע את נתוני המשטרה.

נתונים, בסדר.

אוקי, מי החשודים בתיקים הגלויים, כאמור פחות משליש מהתיקים יש בהם חשוד, או נילון, אבל באותם תיקים שבהם כן נרשם חשוד, אז השאלה מי הם, אז קודם כל אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לזה ש-22 אחוז מהחשודים הם קטינים, יש לזה השלכה, זה קצת משפטי, אז אני לא אכנס לזה, אבל יש לזה השלכה על הענישה כלפי הנאשמים, או המורשעים ודבר שני שאפשר לומר וכאמור, שוב זה נתוני משטרה בלבד, ש- 68 אחוז מהחשודים הם ערבים תושבי ישראל, 24 אחוז הם יהודים ואחוזים יותר קטנים של פלסטינים, או אחרים.

יהודים באיזה אירועים?

אלה הנתונים, רשומים יהודים, זה יכול להיות גם אירועי הפרות סדר, הפגנות.

זה נתונים של יהודה ושומרון? כי זה לא נכון.

לא, אלה נתונים ארציים של המשטרה.

השאלה היא אם זה אירועים לאומניים, או שזה אירועי הפגנות שאז כמה מפגינים זורקים אבנים על שוטרים? אין פה הבחנה כזאת?

יכול להיות.

אין הבחנה כזאת, זה לא פוקוס על אירועים לאומניים, אלה אירועי יידוי אבנים, רבע מהם בידי יהודים, לפחות במה שנוגע לתיקי משטרה. אנחנו מדברים פה עכשיו על מה קורה עם התיקים האלה, עד עכשיו הראינו נתונים על התיקים שנפתחו, עכשיו אנחנו מדברים על כמה נסגרו ומסתבר ש- 95 אחוז מהתיקים נסגרו, אם נפתחו בערך 7,100 אנחנו מדברים פה על קרוב ל- 6,800 תיקים שנסגרו, זה 95 אחוז, כאשר עילת הסגירה הנפוצה ביותר היא, עילת עבריין לא נודע. מה שאני עוד יכולה להגיד ולא מראה, כי זה קצת מורכב, זה שיש לנו גם נתוני פרקליטות על סגירת התיקים ושם חמישית מהתיקים שנסגרו הם נסגרו בגלל חוסר אשמה. כתבי אישום, אז נכון ראינו קודם שיש איזושהי ירידה אחרי שנת 2017, יש ירידה במס' התיקים שנפתחו, אבל לעומת זאת אנחנו כן יכולים לראות עלייה במס' כתבי האישום, מ- 82 בשנת 2017 ל- 128 בשנת 2020 וכאשר אנחנו בוחנים מי הם קבוצות האוכלוסייה של החשודים בכתבי האישום, אנחנו יכולים לראות שיש קצת הבדל, בין קבוצות האוכלוסייה של הנאשמים, לקבוצות האוכלוסייה של המורשעים.

קודם כל אתם יכולים לראות שלא כל מי שנאשם גם מורשע, יש לנו 650 נאשמים ו- 320 מורשעים, כאשר בעצם יש לנו 64 אחוז מהנאשמים הם ערבים תושבי ישראל, בעוד שבין המורשעים האחוז שלהם הוא יותר גבוה, משהו כמו 80 אחוז. מה בנוגע לענישה, שוב, בתיקים שנפתחו במשטרה ישראל, אז אנחנו מדברים פה על עבירות שאת הענישה עליהם הראיתי לכם קודם ומה שקורה בפועל זה שהחלטנו לבדוק את הענישה רק בתיקים שבהם מדובר ביידוי אבנים, מה שהמשטרה קוראת עבירה טהורה, תיקים שאין בהם עבירות נוספות, כדי שיהיה אפשר בעצם לשים את הפוקוס על יידוי אבנים בעצמו, אז יש לנו כאן 69 פסקי דין ומתוכם בערך 93 אחוז עם ענישה של פחות משנה ובעצם אף אחד מהתיקים לא מגיעים בו לענישה המקסימלית, או מתקרבים לזה, אבל אם אנחנו שואלים מה הסיבה לזה, אז אנחנו יכולים לראות כאן, יש כאן עוד פילוח אחד של פסקי הדין, לפי משך המאסר וגם לפי גיל המורשע, כאשר מסתבר שהעונשים יותר קצרים, כאשר המורשע הוא קטין וזה שוב מחזיר אותנו לנושא של עבירה שיש בה הרבה קטינים שהם חשודים וגם נאשמים ומורשעים. אני רוצה לעבור לנתוני - -

אבל אנחנו צריכים להזדרז נורית, תבחרי את ה –

אז אנחנו ממש קרובים לסוף בנתוני הפרקליטות הצבאית ואני אגיד ואזכיר שוב שיש לנו כאן תיקים של יהודה ושומרון ומדובר פה שוב רק על סעיף עבירה אחד מתוך השלושה ושוב, כאן מסתבר ש- 34 אחוז מהחשודים הם קטינים, כאשר שנות השיא כאן הן 2015 ו- 2017-18 ושוב, אם אנחנו רוצים לראות מה נעשה בתיקים האלה, אז יש לנו כאן ניתוח של נתונים רק על שנת 2020, מתוך 218 פסקי דין, יש לנו בעצם 181 פסקי דין של מאסר, זה 83 אחוז, כאשר מתוכם 83 אחוז הם בעצם מאסר של פחות משנה וכאשר מדובר על מאסרים של קטינים, אז המאסר הארוך ביותר היה של 18 קטינים, אבל הרבה מהם גם מאסרים של עוד הרבה יותר קצרים. תודה רבה.

סליחה, רק צריך להגיד שפחות משנה, זה בין ימים בודדים לחודש פלוס.

נכון, אז אני רק עוד אגיד משפט אחד, יש לנו עוד נתונים ברמת פירוט יותר גבוהה מזה במסמך המלא והמסמך נמצא בפורטל הוועדה וגם באתר הממ"מ.

יפה, טוב, תודה נורית, תמיד המחקרים ממצים ומועילים. שני חברי כנסת הגישו הצעות בעניין זה לדיון, אז אני מבקש מחבר הכנסת אופיר כץ.

תודה רבה אדוני היושב ראש על הדיון החשוב הזה שאני וחברי חבר הכנסת מעוז מחכים לו באמת הרבה זמן, עד כדי שהוא יתקיים ואני שמח שזה סוף סוף קורה, תודה למחלקת המחקר והמידע של הכנסת ששוב עושים עבודה באמת באמת מעולה ומסייעים לנו לסייע לציבור ולפקח, אז שוב תודה לכם על מה שאתם עושים. אבן היא רוצחת, ב- 2015 נרצח אלכסנדר לבלוביץ', זכרונו לברכה, למי שזוכר בערב ראש השנה הוא חזר מארוחת ערב ראש השנה ושם שלושה מחבלים השליכו אבנים על רכבו, הוא איבד שליטה, לקה בדום לב ונרצח, לצערי, הם הואשמו רק בהריגה ולא ברצח. גם במבצע "שומר חומות" ראינו כמה אבנים זה דבר מסוכן, זה לא איזה מעשה קונדס של ילד שמשעמם לו, להשליך אבן על רכב נוסע, זה ניסיון רצח לכל דבר, לא פחות מזה. הטרור שכבר הפך למציאות בכבישים מסוימים במדינה, באזור כמובן יהודה ושומרון, ירושלים, זה הפך למציאות יומיומית של התושבים שם, אמנם אנחנו לא כל כך שומעים על זה, אבל זה דבר שהוא מציאותי יומיום הם הסתגלו כבר למציאות שהם צריכים לכוון את הדרכים שלהם, איפה זורקים ואיפה לא זורקים.

אני אתן לכם נתונים מהחודשים האחרונים, מיזם שעושה נועה מגיד מאתר 0404 שבאמת הם מעלים את זה יומיום על סדר היום. בינואר מעל 150 זריקות אבנים, סוף שבוע אחרון שמונה צמיגים בוערים, 20 יידויי אבנים, שמונה בקבוקי תבערה. נכון שהמהדורות אנחנו לא שומעים על זה כל כך בחדשות לצערי, מציאות שבה תושבים יהודים מנסים לרצוח אותם יומיום וזה לא עולה לסדר היום, כשקורה איזה אירוע חריג מהצד השני, משהו הפוך, אז פה אנחנו רואים כבר את החגיגות באולפנים ואת ההכללות שעושים כל מיני פוליטיקאים מהשמאל. לגבי הנתונים שראינו פה, לגבי הענישה, גם אתה דיברת על זה, אדוני היושב ראש, אז באמת ב-2015 שהיה את "טרור סכינים" שהוא התחיל בעקבות הרצח של אלכסנדר לבלוביץ' ז"ל ואז השרים באמת עשו החמרת ענישה, כמו שראינו הענישה היא ל-20 שנים ועשר שנים - -

בהוראת שעה.

בדיוק והחמרת ענישה היא בעצם, עונש מאסר מינימום של חמישית מהעונש שבגינו הוא הורשע, כפי שציינת זה היה בהוראת שעה לשלוש שנים וזה פקע. אני הגשתי את החוק הזה כהוראת קבע, שוב אני אשמח אם תהיה פה באמת תמיכה של הוועדה כדי לתמוך בחוק הזה מהקואליציה, זה חוק חשוב, כי מה שבטוח היום מבחינת ישראל אין שום הרתעה לכל זורק אבנים כלשהו, מי שמתכנן לזרוק אבנים, תיכף אני גם אגע בקצרה במספרים, שאין לו שום חשש מהענישה. אנחנו כל הזמן מדברים על זה, אבל אנחנו נזכיר את זה שוב, אין שום סיבה שבתי המשפט יגלו רחמנות יתר על הפושע, על זה שמנסה לרצוח אותנו, רק בגלל שאנחנו יהודים ויסתכל על הצד שזרק, בטח זה לוקח איזה שנתיים, שלוש ואז הוא אומר, 'מה הוא היה צעיר, הוא היה זה', תמיד מסתכלים על הצד שבא לפגוע, על הפושע ולא על האנשים, אלה שנפגעים, אלה שנרצחים, אלה שמנסים לרצוח אותם, או אלה שחוששים לצאת מהבית בגלל שזורקים עליהם אבנים, אנחנו כמדינה צריכים לתת דבר הבסיסי הראשון זה ביטחון, ביטחון אישי, שבנאדם יוכל לצאת מתי שהוא רוצה ובלי חשש לנסוע לאן שהוא רוצה.

והיום עם המספרים האלה והמציאות שיש קבוצות וואטסאפ, אדוני היושב ראש, קבוצות ווטסאפ של התושבים, שהם שואלים כבר, איפה יש זריקות אבנים, איפה לנסוע, זו המציאות, אנחנו כמדינה יכולים לאפשר מציאות כזאת, שבנאדם, שתושב ישראל חושש לצאת מהבית, כי זורקים עליו אבנים? זה מציאות בלתי נסבלת וחלק נכבד מהמציאות הזאת, זו הענישה המקלה שיש היום בבתי המשפט. דבר אחרון אני כן אגע בנתונים מהדוח שיזמתי ובאמת עבודה ממש ממש טובה, אז בנתונים של המשטרה, מעל 7,000 תיקים שנפתחו, 95 אחוז נסגרו, רק 69 אחוז מהתיקים הסתיימו במאסרים, פחות מאחוז ו- 93 אחוז מאלה שנכנסים לכלא, יושבים פחות משנה, על ניסיון רצח יושבים פה במדינת ישראל פחות משנה בכלא, אז מה ימנע מזה שרוצה לזרוק את הסלע, או את האבן הבאה, לזרוק, אם הוא יודע שהוא הולך לקייטנה של כמה ימים, או כמה חודשים, מה אכפת לו, הוא חוזר כמו גדול לכפר שלו.

הענישה היא חלק מרכזי שאנחנו רואים את הדבר הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, לא הגיוני, פשוט לא הגיוני שאנחנו נדבר על מספרים כאלה, אחוז שיושבים פחות משנה, אותו דבר משרד הביטחון, ב-2015 ראינו 909 מקרים, 2018 המקרים הם אותו דבר בין 1,000-1,500, כתבי אישום ב-2015 באזור ה-900, ב-2018 כבר ירדנו ל-200, למה? למה אנחנו באותה כמות של מקרים, אבל הכתבי אישום יורדים. אז לסיכום אני אומר שקודם כל אני אשמח לתמיכה ולהחמרת ענישה, האנשים האלה צריכים לשבת בכלא, לא כאיזה ענישה כאילו הם גנבו איזה מסטיק מהמכולת, צריך להתייחס לזה כאנשים שבאים לרצוח יהודים ואנשים שבאים לרצוח יהודים, לא הגיוני שהם יישבו פחות משנה בכלא, אם אנחנו נמשיך עם הענישה המקלה הזאת, המספרים האלה של זריקת האבנים והניסיון לרצוח יהודים רק יעלו ויעלו. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת מעוז, אני מודה לך גם על התמצות של דברייך.

מראש.

כן, חבר הכנסת מעוז.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מצטרך לכל דבריו של חברי, אופיר כץ. אנחנו הגשנו את ההצעה לסדר ב- 27 לאוקטובר, היום אנחנו נמצאים למעלה משלושה חודשים אחרי זה, בינתיים הייתה התדרדרות, לפחות בירושלים, מבחינת אירועי הטרור וההצעה לסדר דיברה על זריקות אבנים ובקת"בים בתור אירועים לאומניים, כמו שאמר חברי, חבר הכנסת אופיר כץ, שהערבים באים להרוג יהודים ואבן היא הורגת ואני אגיד את זה עוד פעם, אבן היא הורגת והכוונה בזריקת אבנים היא לפגוע ולהרוג, אם יצליחו. עכשיו אנחנו ב- 27 לאוקטובר אנחנו דיברנו על מה שקורה בירושלים ואני רוצה להתמקד דווקא על מה שקורה בירושלים. הרגשנו אז וגם אמרנו את זה, שהאווירה מתחממת ולצערנו האווירה המתחממת הזאת הביאה לכך שאחרי זה היו כמה אירועי טרור שעד שנרצח גם אליהו קיי, השם ייקום דמו. רק אתמול עונש מקל לפורע הערבי הראשון שהורשע במהומות בעכו, מאדי הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, ממנו הוסרו מס' סעיפי אישום, הוא הודה כי יידה אבנים לעבר שוטרים בפוגרומים ברכוש היהודי בעיר העתיקה בעכו ושעתיים לאחר מכן השתתף בביזה ובהרס בחנות תבלינים שבבעלות יהודי, כלומר, ההודאה שלו הייתה בזריקת אבנים, השתתפות בביזה, הוא קיבל, נתנו לו עונש מקל.

אפילו לא נתנו לו קנס לפצות את בעל החנות.

העונשים שגוזרים הם עונשים מקלים ואנחנו - -

הוא היה בגיר, או קטין?

בגיר אני חושב. הוא היה בן 19, בגיר לחלוטין.

כן.

אני אומר העונשים מקלים ואני חושב שבנתונים, אם מרכז המחקר יוכל להפריד, שמתם שם 24 אחוז יהודים, אני כמעט משוכנע שיהודים לא ישתתפו באירועים לאומניים וזה נתון שטיפה מעוות את הנתונים. יש פה הרבה נתונים שזה מה שאנחנו יודעים כמובן, אני אומר לכם מהניסיון האישי שלי, אני גר באזורים כאלה, אני נוסע באזורים כאלה, חוטפים אבנים ויש הרבה הרבה אירועים שפשוט התושבים לא מתלוננים, או שמתלוננים, אבל זה לא נעשה עם זה כלום. הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להפסיק את התופעה המבוזה הזאת, זה להחזיר את ההרתעת המשטרה, את הרתעת המשטרה חייבים להחזיר במודעות של השוטרים, בהוראות שהם מקבלים מלמעלה שתפקידם, תפקידה של המשטרה להשליט את הריבונות הישראלית בירושלים ובכל מקום אחר בארץ, גם בעכו, גם בלוד, גם ברמלה, גם ביפו ובכל מקום בארץ, גם בנגב, אז אני מקווה ואני מודה לך אדוני על הדיון הזה, אני רק רוצה להזכיר שני אירועים שקרו בימים האחרונים בשלג, נערים וגם לא נערים, בגירים, במזרח ירושלים, ליד שער שכם וגם במקומות אחרים בירושלים, יידו אבנים עטופים בשלג והשוטרים חשבו שמשחקים איתם בכדורי שלג, אבל הם חטפו אבנים בסופו של דבר, מעניין אותי מאוד מה המשטרה עשתה כנגד אותם פורעים, אם בכלל ואני חושב שאנחנו מצפים לקבל תשובות מהמשטרה בעיקר איך הם מחזירים את השליטה בירושלים על מלא. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת מעוז, חבר הכנסת שיקלי, אתה מבקש.

אני מעדיף אחרי הדוברים בסוף, בסוף הסבב.

טוב. נרשום אותך, אבל אם אני אשכח, אז תזכיר לי. כן, אז אנחנו עכשיו על פי הסדר, לצערי, אין לנו פה נציג, אני הבנתי שגם לא בזום של משטרה ירושלים, אלא יו"ש, אני אומר את זה בצער, כנראה הייתה אי הבנה מבחינת הנושא, אז אולי עוד יגיע, טוב, אני מקווה שלא יתקל גם בפקקים, אז אנחנו נתחיל מגורמי משטרה ואחר כך נגיע לפרקליטות, בכל זאת אני תרשה לי רק לרגע, אופיר, אני חושב שהבעיה, אני לא רוצה לפתוח כאן את הדיון, אנחנו עוסקים בזה גם כאן ממש בוועדה, אבל אני חושב שהבעיה העיקרית היא בפער בין האירועים, לבין התיקים הנפתחים, זאת אומרת הפער הוא בגילוי ובזיהוי על פי הבנתי, גם על פי הבנתי את מסקנות דוח ועדת דורנר, ההרתעה היא באכיפה הזריזה ולאו דווקא, באורך, או בעוצמה של הענישה ופה אני רואה פער, אבל עכשיו אולי נשמע יותר.

אני מסכים איתך בחלק הראשון של דבריך, אבל לא עם החלק השני, אני חושב שמי שיושב חודשיים בכלא על זה שהוא זורק אבן על רכב של ישראלים, אז הוא יחזור ויעשה את זה שוב ושוב, אם הוא יישב 15 שנה, הוא כבר לא יוכל לעשות את זה.

אני הרי לא מומחה בתחום ולא במשפטים ואפילו לא בקרימינולוגיה, אבל אני מסביר, אנחנו יודעים זה כבר עשר שנים והמסקנות האלה בעיקרן היו מקובלות גם על נציגי משרד המשפטים וגם על נציגי הפרקליטות וגם על נציגי המשטרה, כולם ישבו יחד בוועדת דורנר והממשלות מאז הולכות בעיקר על פי הכיוון הזה, בהתוויית מדיניות הענישה.

כן, אבל כשיש לך מציאות ויש מכת מדינה, אתה צריך להגיב, אפילו אם הוועדה וישבו כל האנשים ממשרד המשפטים והממשלה והחליטו שזה לא טוב להחמיר, אבל כשיש מציאות ויש מכת ענישה, כמו שעשה עכשיו שר המשפטים גדעון סער והחמיר ענישה בהחזקת נשק לא חוקי, אני מניח שגם הוא מכיר את הוועדה ואת המסקנות והוא החליט למרות הוועדה כן להחמיר ענישה, אז יש מקומות שהם מכת מדינה וצריך לעשות מעשה ולהחמיר את הענישה.

תודה. כן, אז משטרת ש"י.

צוהריים טובים לכולם, בריש אני רוצה לומר, שאני חושב שכולנו תמימי דעים שאבן יכולה להרוג ובקת"ב יכול להרוג ואנחנו כמשטרה ולבטח אני נציג של מחוז ש"י, לא מקלים ראש לא בתהליך, לא בפעילות, לביצוע, לא על השמת הנושא על סדר היום ואני אגע בכמה נושאים. קודם כל בראש ובראשונה, גם במחוז ש"י וגם במחוזות אחרים מתקיים שת"פ הדוק, מלא, פורה, עם ייתר הגופים, קרי צה"ל, שב"כ ופרקליטויות, רשויות התביעה וכיוצא בזה. עבירות יידוי אבנים והבקת"ב למעשה מוגדרות כפחה עממי, כטרור, אבל צריך גם לדעת שזה לא הגדרה בחוק, אלא זה הגדרה כללית 'טייטל' שתחתה יש מנעד רחב של עבירות שיכולות להיכנס לסל שנקרא 'פחה עממי'. כגורמי אכיפה אני יכול לומר שאנחנו עושים את המקסימום יחד עם יתר הגופים, כדי למצות את הדין עם פורעי החוק. צריך להבין גם שגם אנחנו בסופו של יום כפופים לסף הראייתי הנדרש לדיני הראיות, כפי שקבע המחוקק וכמובן לעניין רף הענישה, כל מקרה נבחן לגופו של עניין וזה כמובן יענו חבריי אם זה מבתי המשפט ואם זה מהפרקליטויות ורשויות התביעה.

בהתייחס לתמונת מצב, אני רק רוצה לציין מבחינת אפקטיביות הטיפול בתיקים שאנחנו נוגעים ואני מסכים עם חבריי שזה לא התמונה הכוללת, מכיוון שיש הרבה אירועים שלא מדווחים, גם הפילוח של קטין בגיר הוא לא בדיוק נכון, כי עבריין לא נודע, למעשה זהות החשוד לא ידועה, אז אנחנו לא יודעים אם זה בגיר, או קטין, אבל אני יכול לומר שמבחינת ציר השנים וביצעתי באמת בימים האחרונים ניתוח מקיף, לפחות בש"י, מ-2016 עד 2021, אז אני יכול לומר שאחוז הגילויים בממוצע השנים, עומד על 40 אחוז, אחוז כתבי האישום מפשיעה, בממוצע השנים עומד על 38.4 אחוז. אחוז המעצרים מסך התיקים בממוצע השנים עומד על 51 אחוז ואחוז תום ההליכים, מעצרי תום ההליכים, בציר השנים עומד על 76 אחוז, רק כדי לסבר את האוזן על שנת 2021, 36 אחוז כתבי אישום, 816 במספר, 946 מעצרים, שזה 42 אחוז מסך התיקים שנפתחו 2,258 בגזרת יו"ש ומסך המעצרים 66.4 אחוז הלכו לתום הליכים, כך שזה קודם כל מראה על מיקוד, זה מראה על איכות וזה מראה על מקצועיות, יחד עם זאת גם אני הבחנתי בנתונים, אצלנו לפחות כ- 70 אחוז נסגרים מעילות כאלו ואחרות, כאשר העילה המרכזית, זה עבריין לא נודע, עכשיו אני רוצה להסביר לפורום מה המשמעות, צריך לעשות הבחנה בין אי מיצוי חקירה שמובילה לסגירת תיק, לבין מיצוי חקירה שמוביל לסגירת תיק, בעקבות היעדר ראיות מספיקות, צריך מאוד לשים לב לדקויות האלה. עבריין לא נודע, למעשה אני רוצה לדבר קצת על האתגרים ולמה.

תשתדל לתמצת בבקשה.

מבחינת האתגרים, קודם כל תא השטח, גם בש"י, גם באזורים מסוימים בארץ ובמיוחד בש"י, זה תא שטח מורכב, תא שטח בטחוני, תלוי צבא, אין חופש פעולה למשטרת ישראל בצירי יו"ש, קושי באיסוף ראיות, חלקם הארי גם רעולי פנים, כך שיש קושי בזיהוי, גם איפה שיש כבר מצלמה, הרי אנחנו לעשה הדבר הנדון בהערכות מצב על בסיס יומי, מרמת מפקד המחוז עד רמת המרחבים והתחנות, מוצגים הנתונים, אנחנו יושבים בשיתוף פעולה בהערכות מצב עם החטיבות, עושים את המיפויים ואת חלוקת הנטל, כל גוף על פי יתרונו היחסי, מבחינת הפעילות המבצעית. סוגיית דיני הראיות והרף הנדרש, דיווח באיחור, קושי ביכולת להגיע לזירה, זאת אומרת בסוף אתם צריכים להבין, כשקורה אירוע כמשטרה אנחנו באמת משקיעים את כל מנעד הסמכויות והיכולות שיש ברשותנו, החל מיכולות מודיעיניות, החל מיכולות מבצעיות, סיגיניטיות ויזינטיות וכו', יחד כמובן נמצא השב"כ וכו', אין תיק שהוא לא ממוצה ואין תיק שיש בו ראיות שהוא לא יגיע לרשות התביעה לעיון בחינה והחלטה.

טוב, תודה, המספרים אני קצת מופתע מהם לטובה אפילו, אני מבין יחד עם כל החברים כאן את הקשיים להישאר, אם כך יהודה ושומרון. מהפרקליטות מתן סולומש.

אתה יכול להעביר לי את הנתונים האלה?

דרך המשרד, בהמשך דרך המשרד יעבירו לך.

מי זה המשרד?

יש נציגות.

בדרך כלל שמגיעים לדיון שולחים לנו את זה לפני, שנוכל להתייחס, אבל בסדר, תשלחו לי את זה אחרי.

כן מתן בבקשה.

שלום לכולם. שמי מתן סולומש, אנחנו - -

אתה נשמע קצת מקוטע, אתה יכול לשפר שם? טוב, תמשיך. כן בקצרה בבקשה.

ממש ממש בקצרה, אני חושב על הדברים ששמעתי מהמשטרה - - (קו משובש) עושים את מלוא המאמצים, משקיעים את מלוא המשאבים, כדי למגר את ה - - (שיחה מקוטעת)

קשה, טוב אז נחזור אליך יותר מאוחר. טוב, עכשיו הפרקליטות.

אז קודם כל תודה, תודה שהתכנסתם כאן, כי אנחנו בהחלט במחוז ירושלים עוסקים כל יום בתופעה הזו, היא תופעה קשה. חשוב לומר שאנחנו בהחלט פועלים בנחישות ודורשים ענישה מחמירה, אבל לשם כך אנחנו צריכים לקבל תיקים שיש בהם ראיות, שיש בהם חשוד ועם הכלי נשק האלו, כמו שאני קוראת להם, אנחנו מגיעים לבית המשפט וגם שם דרכנו לא קלה, הענישה שאנחנו מבקשים רחוקה מהענישה שאנחנו מקבלים ואני גם אפרוט, אבל לפני שאני אגיע לסוגיות האלו, אני רוצה להעמיד מספר דברים על דיוקם.

אולי קודם תוכלי למסור רק נתון בעבירות האלה מה מתחם הענישה?

תיכף, זה מה שחשוב לי לומר, נבחנו כאן בעצם שלוש עבירות, 275 ל- 332 ו-490, אלו לא סל העבירות שאנחנו משתמשים בהם בכלל בעבירות האלו, חשוב לנו לומר, אנחנו משתמשים בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שזה עבירה לפי סעיף 274 א' לחוק העונשין, עבירה של חמש שנות מאסר בצידה ולכן הנתונים שיש כאן הם, אני אומר הם חלקיים, בוא נגדיר את זה בצורה כזו, בנוסף בירי זיקוקים אנחנו משתמשים בעבירה אחרת, בסעיף עבירה אחר שהוא סעיף 338 שהוא הרבה יותר חמור מסעיף 490, כמו שראיתם שכמעט ולא משתמשים בו לפי נתוני המרכז, אנחנו משתמשים בעבירה אחרת שהיא עד שלוש שנות מאסר ואם עבירות אלו היו נמצאים בתוך הדוח הייתם יכולים לראות בעצם אכיפה שונה, מבחינת כתבי האישום.

מה זה העבירה האחרת?

האחרת היא בעצם, מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין, עבירה עד שלוש שנות מאסר, זה בקשר לירי זיקוקים - -

פזיזות ורשלנות?

זה השם הכללי שלה, זה השם הגנרי בתוך חוק העונשין, אנחנו משתמשים בחלופה שמשתמשת בעצם בשימוש ב- -

אבל אם יש עבירה שהיא קונקרטית שהיא מתייחסת יידויי אבנים, כמו שהוצג פה קודם, אז למה להשתמש בפזיזות?

אתה שואל אותי על אבנים, או על זיקוקים?

אבנים.

אבנים אנחנו לא משתמשים ב-338, אבנים אנחנו משתמשים בניסיון תקיפת שוטר, אנחנו לא חושבים ש- 275 א' - -

ואם זה אזרח שנוסע הביתה?

אזרח, אנחנו משתמשים בעבירות אחרות, של עבירות התקיפה, סל עבירות התקיפה.

מה זה סל עבירות התקיפה? יש היום חוק על זריקה.

שנייה, אני רוצה לענות לכולם, בואו נעשה פה סדר, אוקי, אני רוצה להסביר את זה מהפן המשפטי, אני איתכם, חבר'ה אני גרה בגוש עציון, גרה בשכונת נתיב האבות, חוטפת אבנים, חוטפת בדרך לבית המשפט המחוזי, אני איתכם, אני כאן כדי למצות את הענישה של האנשים שמבצעים את זה, אני התובעת בתיק לבלוביץ', חייתי את המשפחה, אני מכירה.

זה לא עניין אישי, כל פרקליט אחר היה עושה אותו דבר.

בדיוק, אנחנו עושים את העבודה נאמנה. אני רוצה רק לשים את הדברים על דיוקם, כאשר מדובר על יידוי אבנים לעבר שוטרים, כאשר הוא ממרחק צליח, אוקי, לא ממרחק רב, זאת אומרת ממרחק שהוא צליח מבחינתנו, שזה מתחת ל-50 מטרים, אנחנו לא מאשימים אותו בזה שהוא ניסה להפריע לשוטר, אנחנו מאשימים אותו בזה שהוא ניסה לתקוף שוטר וזה עבירה לפי סעיף 274 א' לחוק העונשין עד חמש שנות מאסר, כאשר היידוי אבן לעבר פילבוקס, או לעבר ג'יפ ממוגן, אוקי, כאשר הוא עומד, ג'יפ ממוגן עומד, אנחנו נשתמש בעבירה לפי סעיף 275 א' שזו בעצם העבירה שנסקרה בתוך הדוח.

מה קורה לגבי אזרח?

עכשיו היא מגיעה, סקירה מסודרת, חבר'ה, אם לא ניתן לה לדבר לא נשמע, כן, גברתי.

סעיף 275 א' ו- 274, כמו שציינתי קודם, משתמשים בהם רק כנגד שוטרים וכוחות הביטחון.

סליחה, אבל 274 זה לא סעיף ליידוי אבנים.

אנחנו משתמשים זה הסעיף, 275 כאשר אדם זורק אבן לעבר שוטר ממרחק של שני מטרים, הוא בוודאי לא מנסה להפריע לו, הוא מנסה לפגוע בו ולכן העבירה היא עבירה של תקיפה ולא עבירה של יידוי אבן.

274 יכללו את כל סוגי התקיפה.

נכון, לכן לא תוכלו להוציא אותם בצורה מסודרת, אבל אם תרצי אנחנו ננסה להוציא אותם בצורה נקייה.

כן, טוב.

לעבר אזרחים, כאשר מדובר באזרח שחוטף אבן, אנחנו נשתמש בעבירות התקיפה המוכרות לנו, שזה מ- 379, 380, עבירות לפי, אפילו 329, שזה עבירה של - -

טוב, אנחנו מתקשים - -

אז אני אסביר, יש סל תקיפות - -

אף אחד פה חוץ מבעלי המקצוע, חוץ מהיועץ המשפטי הוא יבין - -

אז אני אסביר.

שנייה, זה מאוד מעניין, כבוד היושב ראש תשים לב שיש עבירה שמתייחסת קונקרטית בצורה מדויקת למקרה של יידוי אבן, 332.

לעבר כלי תחבורה.

המיידה, או יורה אבן, או חפץ אחר לכלי תחבורה בנסיעה, למה בזה לא משתמשים.

עו"ד שיקלי, אני מדברת על מצב שבו 'אני זורקת לעברך', לא בכלי תחבורה, אלא 'אני ואתה עומדים אחד מול השני ברחוב, הסעיף הזה לא רלוונטי, הוא מדבר רק על כלי תחבורה בנתיב נסיעה, בסדר, תיכף אני אגיע ליידויי אבנים לעבר כלי רכב, זה שונה לחלוטין, אני כרגע מדברת על יידוי אבן.

תנו לה להשלים את הסקירה חבר'ה, אולי נלמד משהו.

בעבירות של יידויי אבן אחד כנגד השני, ממניעים לאומניים, אנחנו משתמשים בסל עבירות התקיפה שיש לנו בחוק העונשין, שזה יכול להגיע משלוש שנות מאסר ועד ל-20 שנות מאסר, כאשר אנחנו מוסיפים להם את עבירת המניע הגזעני שמופיעה בסעיף 144 לחוק העונשין ומכפילה, זה כפל עונש על כל יידוי אבנים שנעשה ממניע גזעני כלפי אזרח, אוקי, כלפי שוטר אנחנו לא משתמשים בזה, יש לנו עבירות אחרות יותר ברורות וכאשר אנחנו מגיעים לאירועים שהם כמו אירועי לינץ', אנחנו משתמשים גם בסל העבירות שיש לנו במסגרת חוק הטרור, אנחנו משתמשים בעבירה לפי סעיף 37 לחוק הטרור, אנחנו לא נעצרים בסל העבירות שרק חוק העונשים מאפשר לנו. אני באמת רוצה לתת את העמנה לעבר כלי תחבורה.

אבן, כמה יושבים? זה מה שאנחנו רוצים.

אבן לעבר בנאדם, לעבר שוטר, לעבר כלי תחבורה בנסיעה, לא בזמן נסיעה, כאבן בודדת, כאבן יחידה, יש פה סל של נסיבות.

בסדר, אבל יש הקדמה של רבע שעה תגידי לנו מה העונש.

אי אפשר ככה אופיר, אתה מבקש מהפרקליטות תשובות על העונשים שמוטלים בבית המשפט, אנחנו מקבלים פה סקירה שלי היא מוכיחה שיש סל עבירות, או סל סעיפים בחוק שיכולים לתת, או נותנים מענה, אני מבקש לשאול אותך האם על פי ניסיונך יש סעיפים, בהמשך לשאלתכם, יש תופעות, עבירות שלגביהן אתם מוצאים את עצמכם נעדרי כלים משפטיים?

אנחנו לא נעדרים של כלים משפטיים, אני יכולה לומר לכם שגם עבירות הבקת"ב שלא נסכרו כאן, קודם כל ברור לנו שהוראת השעה שהייתה משנת 2015-2018 בהחלט סייעה לנו למצות את הדין בצורה נקייה מול אותם אנשים שמיידים אבנים, אותם חשודים, נאשמים, מחבלים שמיידים אבנים לעבר כוחות הביטחון ולעבר אזרחים. עכשיו, ברשות הוועדה, אני רוצה לסיים, כי נשאלתי פה מספר שאלות ונראה לי שחשוב שנבהיר את הדברים האלו, אחד לגבי כלי תחבורה, חבר הכנסת שיקלי, כאשר מדובר על יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, אנחנו משתמשים בחלופה המחמירה יותר, אנחנו צריכים שהרכב ייסע לפי הפסיקה, בעצם לפי מתווה החוק, לפי דברי החוק ולפי דברי המחוקק, מעל 15-20 קמ"ש, כדי שאני אוכל להיכנס לסעיף 332 אוקי.

לא, תחסכי את המספרים רק.

הוא אומר אבן שיודה לעבר כלי רכב בנתיב תחבורה, במטרה לפגוע באדם שבפנים, הוא עד 20 שנות מאסר, אני כבר אומרת לכם שאנחנו לא מקבלים 20 שנות מאסר, אנחנו גם לא מבקשים 20 שנות מאסר - -

הם לא מקבלים 20 ימים.

אני כבר אומרת, שנייה אני עוד לא הגעתי - -

אי אפשר נו, אבי, הגשתם הצעה, אתם מבקשים תשובות, אתם תקבלו רשות דיבור לקראת הסיכום ותאמרו מה לא מוצא חן בעינכם.

מה אתם מבקשים? מה אתם כן מבקשים?

איתמר.

מותר לשאול, אדוני היושב ראש. אני מכיר את הסוגייה, מה לעשות, אגב הייתי ממקום, אני יודע מאיפה אני מגיע, מקום שהציתו שם רכב בפעם התשיעית ליהודי, כי הוא יהודי.

חבר הכנסת בן גביר, נכנסת לתוך הדיון, אני מבקש לתת לנציגת הפרקליטות להשלים את העובדות החשובות שהיא מביאה בפנינו ואחר כך תעיר, אל תפריע לי בעבודה.

חלילה, חבר הכנסת בגין, לך אני אפריע? לא.

כן, אני מבקש להשלים.

הפרקליטות המלומדת שאני אגב מעריך גילוי נאות, אני מכיר אותה כבר שנים, היא הופיעה מולי בבתי משפט.

היא גרה בנתיב אבות אני מבקש ממך.

פרקליטה מקצועית זה מה שחשוב.

חברים, כן גברתי תשלמי בבקשה.

אתה אומר את זה בלעג? בהערכה?

לא, בהערכה רבה, לא, מה פתאום.

תודה.

אותי את יודעת שאני מעריך וגם חבר הכנסת מעוז.

אני כאן, כדי שתתנו לי את הכלים להגיע איתם לבית המשפט, תנו לי את הכלים אני אגיע איתם, בסדר, זה אחד, עכשיו אני רוצה לדבר על עבירת הבקת"ב שנזרקה כאן, היא לא נסקרה במסגרת ה -

היא לא נסקרה והנושא היה זיקוקים, אני שאלתי למה לא.

עבירת הבקת"ב אנחנו משתמשים בעבירת ההצתה, בסל עבירת ההצתה שקיימות בחוק העונשין, ביחד עם סעיף 37 לחוק הטרור, שזה בהחלט מחמיר, ככה מבחינת סל העבירות שאנחנו משתמשים בהם, סגרתי את הסל עבירות ועכשיו אני רוצה להגיד מספר דברים - -

תסיימי בבקשה.

אני אסיים, אני רק רוצה להעיר מספר הערות. אחד, לגבי האחוז שנאמר כאן, על 24 אחוז יהודים, אני חייבת לומר שזה רחוק ממה שאנחנו רואים במחוז ירושלים, אני יכולה להניח שהנתונים האלה מתייחסים גם אולי ליידויי אבנים שיש בכיכר השבת, ביום הכיפורים, באירועים שונים, הם לא בהכרח לאומניים, אני יכולה לומר לכם שהבאתי איתי כאן נתונים מ"שומר החומות" בלבד, בסדר, ממחוז ירושלים, נתונים שאספנו באופן ידני, קשה לנו מאוד לאסוף את זה, מדובר ב-173 תיקים שהגיעו בהתייעצות בפרקליטות מחוז ירושלים.

תשלימי את המשפט הזה, כי יש עוד אנשים וזמננו קצר.

אני אבקש מהוועדה עוד שלושה משפטים. חשוב לומר ש"בשומר החומות", בין אפריל לספטמבר 2021, הגיעו 173 תיקים להתייעצות, 173 תיקים מתוכם הוגשו 92 והליכי מעצר, זה מעל ל- 50 אחוז, כאשר זה לא ממצה לא את כמות הנאשמים, לא את כמות כתבי האישום, לא האישומים ולא האירועים, זאת אומרת אנחנו נמצאים במצב אחר לחלוטין. לשאלתך, חבר הכנסת מעוז, רק שלושה מתוכם היו תיקי תקיפה של ערבי על ידי יהודי. רק דבר אחרון אחוז הרשעות שנאמר כאן, הוא אחוז שלטעמי לא כל כך ברור מניין הוא נלקח, כאשר אחוז ההרשעות בבית המשפט הוא מעל ל-90 אחוז בכלל התיקים, לכן קצת קשה לראות את הדברים שנאמרו, לגבי הענישה, אני כבר אומרת אנחנו רחוקים ממה שאנחנו רוצים לקבל בבית המשפט, רחוקים מאוד.

אפשר?

חברים, אי אפשר ככה לנהל דיון.

לא, אני מבקש רשות.

בסדר, נרשמת.

תודה.

אני בכל זאת אבקש להעיר שקשה לי לראות איך אתם משתמשים בחוק המאבק בטרור שדורש השתייכות לארגון ופעולה שיטתית.

לא, סעיף 37 מאפשר לנו את זה, בכל אירוע אחר.

טוב, חבר הכנסת בן גביר, רצית לשאול, אבל שתהיה שאלה שאלתית, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אתה יודע שהשאלה תהיה שאלתית, אתה מכיר אותי לא מהיום ואפשר לחלוק ביננו, אבל השאלות תמיד ענייניות.

אליי?

כן, השאלה אלייך, תראי מתוך כתבי האישום, רציתי לדעת כמה מהם הוספתם את המניע הלאומני ואני אסביר קצת לחדד, כדי שכולם.

לא, שאלת.

לא, אבל אני רוצה להסביר, מה זאת אומרת שאלתי.

תעשה לי טובה.

תן לי להסביר אבל, חבר הכנסת בגין.

היא דיברה.

תן לי אני רק רוצה לחדד את השאלה. כי יש סעיפים שאין צורך שהיא תוסיף את המניע הלאומני, הם יותר שנים - -

מעל עשר שנים.

נכון, אבל עדיין יש לכם לא מעט סעיפים של תקיפות למיניהם, ששם מתבקש להוסיף את המניע הלאומני ואני אגיד לך מה אני יודע, שתיקים של יהודים ואני ייצגתי בתיקים כאלה, ממהרים להוסיף את המניע הלאומני וכשזה תיקים של ערבים, משום מה, אתם לא משתמשים בהליך הזה כמעט, את יכולה להאיר את עייננו בנתונים.

אין לי נתונים, כי לא התבקשתי להביא אותם, אבל אני יכולה להגיד לך שמהניסיון האישי שלי, הדברים שלך פחות מבוססים, אנחנו משתמשים לא מעט פעמים בעבירות שמניע גזעני ורוב רובם של התיקים שאנחנו משתמשים בעבירות של מניע גזעני, לרבות חוק הטרור מבוצעות ובעצם משתמשים בהם כנגד חשודים ונאשמים שהם ערבים ולא יהודים, כי רוב רובם של העבירות גם מבוצעות על ידי ערבים ולא על ידי יהודים בנסיבות האלו.

אני אשלח לך כתבי אישום.

אני אשמח לקבל ואני אענה באופן נקודתי לכל שאלה, חבר הכנסת בן גביר.

יפה, חבר הכנסת כץ, ביקשת, אחר כך אבי מעוז, אנחנו מוכרחים לתת גם לאחרים, גם לאורחים ואנשים שמעוניינים לדבר, תקצרו בבקשה.

שאלה, אני לא מצליח להבין את הפער, בין הענישה שהקראת אותה עכשיו של עד 20 שנה שצריך להיכנס לכלא, זה שאת אומרת שאתם הולכים על הסעיף המחמיר, ברגע שהוא זרק אבן על רכב נוסע ובנתונים שיש לנו רק 69 מהתיקים הסתיימו במאסרים, פחות מאחוז ו- 93 אחוז ממי שנכנסים לכלא, נכנסים לפרק זמן של עד שנה, אז מה אתם מגישים? מה אתם מבקשים בעצם.

הנתונים האלה, חבר הכנסת כץ מתייחסים אך ורק יידויי אבנים.

אתה מערבב גם את תוצאות של המשפט, היא מגישה על מה שהיא - - -

לא, הוא שאל שאלה נכונה, מקצועית, מה מבקשים? מה אתם מבקשים במסגרת התיקון 113.

אין צורך לצעוק אני אענה.

חברים, אני מבקש להזכיר שהנציגה של הפרקליטות איננה יושבת כאן לספסל נאשמים.

חד וחלק, אוי ואבוי מי שישים אותה על ספסל הנאשמים.

אני מבקש להתייחס בנימוס.

אני רק אענה שהנתונים כמו שאני רואה אותם בדוח שאני ראיתי בפניי, מתייחסים אך ורק ליידויי אבנים, בעבירות של יידויי אבנים לעבר כלי תחבורה אנחנו מקבלים שנות מאסר ולא חודשי מאסר, זה חשוב לומר. אנחנו עדיין לא מקבלים את העונש שאנחנו מבקשים, חשוב לומר שתיקון 113 - -

מה אתם מבקשים?

אני אגיד לך, יידוי אבן - -

לא, לא תהיה לך הזדמנות איתמר.

אבל היא עונה, למה אתה מפריע לה? אדוני היושב ראש.

מפני שיש עוד אנשים.

אבל בסדר, זה הפרקליטות.

אתה לא היחיד.

זה הפרקליטות, אתה אדוני יודע את החשיבות של הפרקליטות.

תיגש אליה אחרי הדיון.

לא, אני רוצה לשמוע עכשיו.

העונש המינימלי שאנחנו מבקשים על יידוי אבן בודדת הוא שנת מאסר, עורך דין בן גביר.

אבל לא קיבלנו מענה.

קבלת את התשובה הטובה שהיא יכולה לתת.

אבל אדוני יושב ראש הוועדה, היא באמצע התשובה, תן לה לענות.

אני מבקש להזכיר השעה 13:00, למה אני אומר את זה, הילדים כבר חזרו הביתה מבית הספר וחלקם רואים את הדיון, אז איך אנחנו מגדלים אותם?

מגנים עליהם.

ילדי יהודה ושומרון יחזרו הביתה בביטחון.

אני מאוד מכבד חברי כנסת, אנחנו לא היחידים יש אנשים שרוצים להתבטא.

אבל אדוני היושב ראש, היא נשאלה שאלה חשובה, בוא ניתן לה להשיב, מה הם מבקשים? מה המדיניות הענישה? זה שאלה חשובה.

מדיניות הענישה ליידוי אבן בודדת - -

לא, לא, חבר הכנסת מעוז בבקשה.

אני לא מאמין.

אנחנו רוצים תשובות, אני שלושה חודשים מחכה לדיון הזה בשביל לקבל תשובות.

תודה אדוני היושב ראש, אני רוצה להצטרף לחבריי ולשאול מה אתם מבקשים ואז נוכל לקבל תשובה מסודרת ואני רוצה להוסיף שיישר כוח, שסייגת את ה- 24 אחוז היהודים מבין אלה וציינת את זה במפורש ואני רוצה לחזור על הנתון, שלושה מקרים בלבד של תקיפת יהודים ערבים, כל הייתר זה יהודים כלפי משטרה בהפגנות וזה.

אתם רואים לא היה צריך לחזור, אנחנו הבנו.

אז אם היא יכולה לענות לי על השאלה.

אז היא תענה בסוף הדיון.

טוב.

בבקשה, אולי יהיו עוד שאלות.

אבל אדוני היושב ראש, זה אנחנו לא מוכנים, יש כאן שאלה, אסור לה שהיא תענה לשאלה? זה שאלה הכי חשובה, גם אתה צריך לדעת את התשובה, אדוני, מה הם מבקשים? מה מדיניות הענישה?

אתה גם רוצה לדעת את זאת בשעה 13:05 ולא ב- 13:22, זה מה שמכריע.

אדוני, רוצים לדעת את זה, מה זה משנה, אני הלילה לא הלכתי לבית גם, אנחנו עובדים בלילה וביום ובבוקר.

היושב ראש מבטיח לך שב- 13:22 תקבל את התשובה, קצת סבלנות.

אני במבקש לתת את רשות הדיבור, לא, אני אגיד לכם מה מפריע לי ברצינות, זה הגלישה של המליאה לוועדות, אני עובד בוועדות קרוב ל- 20 שנה, אז תשאירו את המליאה למליאה, אני מבקש ש - -

אני לא ראיתי פה שום דבר שקרוב למה שאתה רומז עכשיו ולא בסדר מה שאתה עושה, יש פה דיון.

יש פה ניהול ענייני, אנחנו רוצים לדעת נתונים, מה קרה יושב ראש הוועדה.

גם את זה אתם לוקחים למקום הזה, די.

מותר לנו לדעת נתון.

כן, הגברת דבורה גונן מלוד.

צוהריים טובים לכולם.

אני מודה לך מאוד על האיפוק ועל הסבלנות.

תודה רבה, לשנייה אני רוצה להתחבר לדאגה שלך לילדים, אדוני יושב הראש, אז אני רוצה לשתף אותכם בסיטואציה שלי, ערב שבת, ערב שישי, עשר דקות לפני סיום התפילה, מכיוון שסלון ביתי קרוב לחנייה והמתפללים בחנייה, עשר דקות לפני סיום התפילה אני שומעת את השיחה הזאת ברקע מתחיל, שומעת רעש של צרור יריות בלוד וילדה אחת אומרת לחברה שלה 'אוי, יש יריות, אמא שלי אמרה, שאם אני שומעת יריות, אני חייבת לעלות הביתה', אז החברה שלה עונה לה: 'ואם זה לא יריות זה זיקוקים, צריך לעלות?' ברור לכם שזאת לא מציאות נורמלית, מסכימים איתי? אפרופו הדאגה לילדים. הלאה, אני ממשיכה עכשיו לדיון שלנו ואני כאן, כי אני דואגת לילדי לוד ואני דואגת לכל אזרח ואזרח במדינה הזאת. אני מייצגת קבוצת אימהות לודאיות שרוצות ודורשות ביטחון לילדים שלהם. ככה, היו כמה, בעצם, אני גרה בלוד ולמה אני צריכה להיות פה, לא זורקים אבנים רק ביו"ש זורקים גם בלוד ואנחנו כמעט סובלים, נזרקים אבנים ועוד חפצים מסכני חיים על מוסדות לימוד של יהודים בעיר שלנו.

יש מקרה של גברת מאוד מאוד יקרה, המקרה קרה ב- 12.9 באמצע נסיעה, בגלל זה התעקשתי על החקיקה, באמצע הנסיעה, הזורק היה קטין, הפרקליטות אומרת שאי אפשר להוכיח שהמניע היה לאומני, המחבל נשלח למעצר בית אזוק, אחר כך הדרישה של האיזוק בוטלה, בשביל שהמחבל יממש את זכותו להגיע למסגרת הלימודים. אף אחד פה לא חושב על הרצון שלו להוציא לפועל פיגוע, על הרצון שלו לרצוח ועל מה שעבר על הגברת הנכבדה הזאת, זה התפקיד שלכם, זה שהוא קטין זה לא אומר שמותר לו וזה שהוא קטין זה לא אומר שהמחוקק נותן לו להתחמק מלשלם על העונש שלו ויכול להיות שהאוכלוסייה הזאת יודעת לנצל את החולשות שלנו והם זורקים והם שולחים נציגים קטינים לזרוק אבנים על מנת לרצוח והם יודעים שהם לא יענשו, נקודה למחשבה. עכשיו עוד מקרה, גם בלוד, בתקופת "שומר החומות" בפרעות מאי, יש גברת שחטפה אבן, המשפחה הביאה את האבן למשטרה, המשטרה זרקה את האבן, אז הראיה הלכה לאיבוד, המחבל היה עם מסכת קורונה על הפנים, אז אי אפשר היה לזהות והתיק נסגר.

מזעזע.

טוב, תודה, אני --

צריך לבדוק את המקרים האלה בשביל לעשות צדק.

תודה לך. אני מבקש מתושב נוסף של לוד, מר ידידיה צוקרמן.

תודה רבה. דיברנו שהמטרה היא הרתעה ויש לנו שרשרת האירועים שנדרשת כדי להביא לידי כתב אישום על ידי מאסר היא ארוכה מאוד, היא מתחילה כמו שאמרת, מהפער של הגילוי והזיהוי, לצערי הרב הנחישות שהשוטר דיבר עליה כאן רחוקה מאוד ממה שקורה בשטח. יש למשל שמונה טרה של מצלמות עירייה מליל הפרעות הראשון בלוד, שעדיין לא נחקרו על ידי המשטרה, שמונה טרה של זריקות אבנים, בקבוקי תבערה שעוד לא נחקרו, יש תיעוד רב שנמצא אצלנו, של מצלמות שעלו למדיה, לטוויטר ולטיק טוק ולאינסטגרם שאנחנו שומרים אותו אצלנו והגשנו למשטרה והמשטרה לצערי הרב, את הרוב בכלל לא חקרה, חלק מהדברים היא סגרה, למשל תיק שנזרק פעמיים, זריקות אבנים אל מול עיניי המצלמות, בלי מסכות פנים, נסגר פעמיים בעילה שהיא לא תאומן, עבריין לא נודע, יש לי פה צילום של מסך מהמשטרה והנחישות שמוצגת כאן בוועדה לא רואים אותה בשטח, בנחישות של גילוי וזיהוי רחוק מאוד מזה, זה הפער הראשון. הפער השני זה בכתבי האישום וגם כאן, אני מצטער, אבל אני יכול להראות תיקים שהנחישות שמוצגת כאן לא נראית בשטח ואני אשמח אם תהיה לי כתובת, שאני אוכל להציג כל תיק, שאני רואה לנכון שלא משתמשים בסעיפים המחמירים של טרור, גזענות ולאומנות ולהציף את זה לפרקליטות.

והתחנה השלישית היא שכבר אחרי שמוגש כתב אישום, זה התביעה האזרחית, הרבה מאוד מהאנשים האלה פוגעים ברכבים, באנשים ובמבני ציבור, למשל אצלנו בקבוקי תבערה נשרפו הרבה מאוד מבני ציבור וגם כאן הפרקליטות נדרשת להמשיך ולהגיש נגדם תביעות אזרחיות, כדי שהם ירגישו בכיס חזק מאוד את הנזק שהם גרמו, כי המאסרים כמו שנאמר פה, במקרים מעטים מאוד מגיעים למאסר משמעותי והתחנה הרביעית והאחרונה, זה ההרתעה המשלימה, מעבר לתביעות האזרחיות, אני אתן דוגמה, טרייה לצערי הרב, מוחמד חסונה שהיה שותף ברצח של יגאל יהושוע, שותף כי הוא ניסה למחוק את המצלמות שצילמו את הרצח הזה, הרוצחים התמקמו ליד אולם חתונות שנקרא "רויאל פאלס" של משפחת חסונה, אולם לא חוקי, יש נגדו צו הריסה, הם יצאו מהאולם ביצעו הרבה זריקות אבנים, בין השאר הרצח הזה, חזרו לאולם, ניסו למחוק את המצלמות ולא הצליחו, האולם עדיין קיים, עדיין עובד ולמרבה האירוניה, מוחמד חסונה קיבל אישור מהשופטת, אישור לחזור לעבוד באותו אולם תחת השגחה, שזה בלתי נתפס, השותף ברצח, חוזר למקום הרצח, מה שנדרש בעיניי הבסיס, זה שיום למחרת הרצח, מגיעה המדינה עם משטרת ישראל ומוחקת את המקום, הרי זה אולם שיש נגדו צו הריסה ובוצע מתוכו הרצח הזה, זה הרצח היחיד שבוצע, אבל בוצעו עשרות זריקות אבנים, אם תרצו לראות אחרי זה סרטונים מאזרחים שנפגעו באירוע הזה וגם פה לא מספיק שיש שמונה נאשמים עכשיו באירוע של יגאל יהושוע, צריך להמשיך את הענישה הזאת הלאה.

תודה, אתם רואים החברים שבכל זאת ניסיתי להפעיל שיקול דעת בבחירת הדוברים, לא נורא, נכון. עכשיו מוריס בבקשה, עורך דין הירש בבקשה. לא תינזקו מדבריו, כן מוריס בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני הייתי רוצה להתייחס לכל כך הרבה דברים מהדיון, אבל אני אתמקד בכמה נושאים אני חושב מרכזיים. א', הדיון שהיום מתקיים מפספס בגדול את כל הסוגייה הזאת של גם יידוי אבנים וגם של יידוי בקת"בים, כי הוא מתחיל בסוף של הענישה, הענישה הוא רכיב חשוב ביותר, אבל הוא לא חזות הכול, אם היו שואלים את אותם השאלות ביחס לכמה אנשים הועמדו לדין על הסתה לרצח, על הסתה ליידויי אבנים, התשובה הייתה עוד יותר גרועה מאשר הנתונים על העמדה לדין על זריקת בקת"בים, אם היו מתייחסים, אדוני היושב ראש, לעובדה שהמחבלים שנכנסים לכלא מקבלים שלושה, ארבעה חודשים בכלא על ניסיונות הרצח, אבל במקביל הם מקבלים על זה תשלום מהרשות הפלסטינית ובאמת מתעשרים מהמאסר, זה הרי התפקיד שלי במאבק לתקשורת פלסטינית, לעסוק בנושא הזה, להביא את זה לידיעת הציבור, שהמחבלים האלה מתעשרים מהניסיון הרצח של היהודים, אם זה בזריקת אבנים ואם זה בבקת"בים, אין אמירה אחת על הנושא הזה, הוא לא חלק מהדיון.

כמי שהיה מ- 2013 עד 2017 הייתי פרקליט איו"ש, עמדתי בראש היחידה הצבאית ביהודה ושומרון, העונשים שמוטלים הם פשוט על הרצפה, לא בגלל המשטרה שלא חוקרת ולא מביאה ראיות, מביאים ראיות מצוינות, לא בגלל הפרקליטים שבאמת אין להם חיים, אין להם לילה, אין להם בוקר, יומיום עבודה מתן סולומש סגן אלוף מתן סולומש שצריך לדבר, כי הוא רכיב כל כך חשוב לדיון הזה, אנשיו עובדים אין להם לילה, כל יום פרקליטות עובדים באיו"ש עובדים על התיקים האלה, הייתי שם, אני מכיר את זה. הבעיה היא הענישה בסוף הוא אפס, הסיבה שזה לא רלוונטי לשאול חבר כנסת בן גביר, מה עונה שמבקשים מבית המשפט, זה שכפי שאתה יודע, כפי שניתן להגיד, 99 אחוז מהתיקים מסתיימים בהסדרי טיעון, הסדרי טיעון העונש נקבע לא על ידי השופט בסוף, אלא על ידי הפרקליטות.

אז על אחת כמה וכמה.

נכון והסיבה שלא ניתן להגיע למיצוי העונשים זה שגם אם ננהל עם הפרקליטות הצבאית וגם עם הפרקליטות האזרחית הייתה מנהלת את התיקים האלה לכל אורך הדרך, בלי הסדר הטיעון, הענישה שהיו מגיעים אליה דרך השופטים הוא אפס, הוא לא שווה את המאמץ, לכן האמירה צריכה לבוא מהבית הזה, די עם שיקול הדעת הרחב הזה של השופטים שפשוט הוכיחו, לצערי, הם הוכיחו שהשיקול הדעת שניתן להם אינו ממומש באופן שיש בו כדי להרתיע ולהעניש מחבלים. הערה רק על תיקון 113 והחמרת הענישה, אין לחזור על זה, טעות חמורה מאוד, כי התיקון שנעשה שם השאיר אמנם רף גבוה כאילו השגנו משהו, עונש מינימום לעבירות של זריקות אבנים ובקת"בים, אבל שימו לב, אין מה לעשות זה המקצוע של עריכת דין, לאותיות הקטנות, לשופט נשאר כל שיקול הדעת האם להטיל את העונש הזה, כעונש מאסר בפועל, או עונש מאסר על תנאי ולכן הענישה לא עלתה בכלל, הבית הזה אמר את דברו, שום דבר לא השתנה. חייבים לתקן את החוק הזה, כך שהעונש המינימום שיוטל יהיה עונש מאסר בפועל ואז בתוספת ואת זה יש על זה הצעת - -

זה בדיוק החוק שהגשתי.

נו אז היה שווה לך לתת לו לדבר.

חבר כנסת כץ, את התוספת של כל עבירה כזאת, כל עבירת טרור חייבת להיות מלווה בקנס חובה, שלא יהיה ניתן להתעשר מביצוע העבירות האלה, דרך הכספים של הרשות הפלסטינים, חייבים תמהיל שלם, אני מסיים אדוני, כדי להילחם באופן אפקטיבי בדברים האלה, יש הצעות, אפשר לקדם, מה שקורה זה לא אשמתם וזה בוודאי לא אשמתם.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר לך, אמרת 13:22 נקבל תשובה.

מר ירון בוסקילה, קבוצת "ביטחוניסטים".

בני, אני מבקש לדבר אחריו.

אני ראיתי, אני מציע שנשמע מהציבור, לא רק מחברי הכנסת. מר בוסקילה בבקשה.

טוב, אז ממש בצורה ממוקדת אני רק קודם כל אומר כמו שאמרתי קודם, הייתי קצין מבצעים - -

אני ראיתי שאתה הנהנת לרוב הדברים שאמר מוריס.

חד וחלק.

אז אם ככה אל תחזור עליהם.

אני לא חוזר עליהם, אני מכיר את הדברים באופן אישי, הייתי קצין המבצעים של אוגדת יהודה ושומרון, התמודדתי עם זה בכל המישור של זריקות אבנים ואני אדבר על חלק מהאירועים. אני רוצה רק להתחיל עם משהו אישי, אני גרתי ב- נסעתי ב-2013 לתל אביב ונתקלתי, הייתי הראשון שהגיע לרכב של אדל ביטון זיכרונה לברכה, אימה ד"ר אדווה ביטון, כתוצאה מזריקת אבנים, הרכב שלה סטה מהדרך ופגע במשאית, ביתה נפטרה לאחר זמן, כתוצאה מזריקת אבנים האלה ושים לב, היא דיברה על סל העבירות, אבל יש משקל מאוד כבד בסל, 250 זריקות אבנים בחודש לעבר הצירים המרכזיים, עכשיו בשנה האחרונה זה כבר עלה כבר כמעט ל- 500 בחודשים האחרונים, עכשיו רק תדמה בנפשך על כביש אחד ועל כביש שש, 200 זריקות אבנים בחודש, זה בלתי נתפס.

מעבר לזה אני רוצה להגיד, מדובר פה בבעיה שיש פה מסכן שהוא לא מסתכן, הוא לא מסתכן בקנס כספי, הוא לא מסתכן מבחינה חוקית להיכנס לכלא, הוא גם לא מסתכן בזה שהוא יהיה מאוים, הוא מאיים והוא לא מאוים והמסכן הזה שהוא מסכן ברצח, יש לו משלח, אני אומר לך את זה, כי הייתי קצין המבצעים וגם הייתי קצין מבצעים מיוחדים, הייתי בכלא בחקירות שלהם, יש לו משלח, יש לו ממנים, אגב, חלק מהם ארגוני שמאל, הייתי חלק מצוות מיוחד, ביהודה ושומרון שטיפלה בבעיה של זריקות אבנים, עם ארגוני שמאל שממנים את זה, שהם הגיעו להפרות סדר ולזריקות אבנים וכמובן זה אירועים שכולם מוכוונים וצריך לטפל בזה ככה, אבן גם בשפה המקצועית הצבאית היא כלי נשק, זה לא איזה אירוע אחר.

תראה, יש פה כמה בעיות, גם של השב"כ, גם של המשטרה וגם של הצבא וגם של המשפט. השב"כ עד שאבן לא פוגעת הוא לא מתייחס לזה כפיגוע, מדובר בניסיון לפיגוע, לא מדובר פה רק בזריקת אבן, זאת אומרת שרוב רובם של המקרים לא מטופלים על ידי השב"כ ולא מחפשים את האנשים האלה ולא אוספים עליהם מידע, דבר שני, בפן המשטרתי, צריך לבוא ולהשלים את החקירה והרבה פעמים יש חיילים ואזרחים שצריכים להגיע, המשטרה לא שולחת את האנשים שלה לתוך הבסיסים הצבאיים וקשה מאוד לחיילים להגיע למשטרה כדי להגיש תלונה וחלק מהדברים רובם לא מוגשות תלונות. בהיבט של הצבא, הצבא לא עוצר 70 אחוז מהמקרים, לא הולך בכלל למקום של מעצר, רק ל-30 אחוז מהמקרים, זה מקרים שבהם האבן פגעה, ייתר הדברים לא מטופלים והאנשים האלה חוזרים וזורקים אבנים, אותם אנשים.

אני מבקש רק להפסיק אותך לזמן קצר, אנחנו ב- 13:22 נורית אם את יכולה לענות לשאלתו של חבר הכנסת.

אפשר רק משפט אחד?

לא, לא אנחנו ב-13:22 יש לי התחייבות מפורשת, כמעט בשבועה בפני חברי הכנסת, אז למה לך, אתה תמשיך יותר מאוחר. כן, בבקשה, פרקליטות.

שאלת חבר הכנסת בן גביר, ביידוי אבן אחת לעבר שוטרים ממרחק של עד 50 מטר, אנחנו מבקשים כעונש מינימום שנת מאסר עד שנתיים, כאשר מדובר בבנאדם ללא עבר וללא אירועים נוספים שכאשר מדובר בניסיון לא צליח, זאת אומרת ניסיון תקיפת שוטר, אם הוא פגע, העונש כמובן עולה מעבר ל- 18 חודש, כמה אנחנו מקבלים בפועל - -

זה לא מעט? אבן יכולה להרוג.

עזוב.

שוב, אני יודע שלא את אחראית לזה אישית, אבל אני שואל, אני באמת לא היא אישית אחראית לזה, היא לא קבעה את המדיניות של הפרקליטות.

איתמר, תן לה לענות.

אני שואל.

שאלת, נו, תן לה, בבקשה, כן.

מדובר במתחמי עונשים שנקבעו על ידי הפרקליטות, כאשר אל לנו לשכוח שאנחנו נמצאים בתוך עולם של תיקון 113, שצריך להכיל בתוכו גם את מדיניות הענישה הנוהגת והעונש מקסימום שקבוע בחוק חייב להכיל בתוכו גם מאסר מותנה, שכמו שחברי יודע, הוא לפחות עד שלוש שנות מאסר.

כמה אתם דורשים על אזרח?

אבל זה קצת.

אזרחים עכשיו זה שונה, שוב, אתם צריכים לתת לי מקרים ספציפיים, זה נורא גנרי מה שאני אמרתי עכשיו לגבי האבן היחידה הבודדת.

אבל זה מעט מידי, התחושה שזה מעט.

עזוב אותך עכשיו עם תחושות, קבלת תשובה.

כמה דורשים על זריקת אבן על אזרחים?

בבקשה, אם את יכולה להציג את המחירון, את המחירון הצגת קודם, אולי חברי החמיצו שורה, או שניים.

שוב, מאיזה מרחק, האם האבן פגעה, אם היא גרמה נזק, האם מדובר במס' אנשים, אני יכולה להגיד לך שבעבירות לינץ', די בזה שתזרוק אבן על רכב, למשל, באירוע שהיה מחוץ לשער שכם, שאנחנו נבקש במינימום בין ארבע לשמונה שנות מאסר, אוקי, במינימום, זה המתחם התחתון, אוקי, של אבן עומדת לא פגעה, שנהגה, שוב אני אומרת, תלוי, האם אנחנו מדברים - - -

תודה, תודה.

רכב נוסע, נסע בנאדם אחד זרקו עליו אבן, מה אתם מבקשים?

מינימום חמש שנות מאסר.

חמש?

מינימום, גם אנחנו מקבלים, עכשיו קיבלתי 22 חודש וערערתי, חבר הכנסת כץ.

הנה קיבלתי תשובה בסדר.

היא סופר הגונה, אנחנו יודעים את זה, רק צריך למעלה לשנות את המדיניות, המדיניות לא נכונה.

בסדר, כן, מר בוסקליה תסיים בבקשה את דבריך.

אז רק להשלים, כן, יש תוכנית עכשיו מאוד משמעותית של הצבא, להוריד את חיל המודיעין לנגב, כמו שאתה יודע זריקות האבנים בנגב הולכות וגוברות, אף משפחה לא תרד היום לנגב, אם לא יטפלו בסיפור של זריקות אבנים, כי היום שנוסעים בכבישי הרכב זורקים גם על אוטובוסים ורכבים ואי אפשר לממש תוכניות גדולות וגם קופת המדינה היום ומס רכוש שצריך לשלם על כל זריקות האבנים האלה, גם ביהודה ושומרון, זה סיפור שצריך לטפל בו והדבר האחרון רק להתייחסות המשטרה, המשטרה אמרה שיש ירידה בכמות זריקות אבנים בירושלים, זריקות אבנים בירושלים הם אל מול חיכוך עם גורמי ביטחון, כשיש פחות חיכוך עם גורמי ביטחון, יש פחות זריקות אבנים.

תודה, אני מבקש אם תוכלו לחבר בזום שוב לניסיון את משרד הביטחון, מתן סולומש כן אדוני.

קודם כל אני באמת מברך על הדיון החשוב הזה. אני בתור פרקליט איו"ש למעשה.

הדיון החשוב הזה, הוא ביוזמתם של שני חברי כנסת, לפעמים יש תועלת בחברי כנסת. כן.

אני מודה לך על המחמאה, אדוני חבר הכנסת.

לפעמים זה הרבה נזק. חבר'ה הנושא הוא רציני ולא הייתי מייעץ ליושב ראש להתבדח בנושא זה, שיפסיק מיד.

שמא יאשימו אותו בגלישה מהמליאה לוועדות.

כן, בבקשה, מתן, עכשיו ברצינות.

מה שהתחלתי לומר, אני למעשה מפקד על פרקליטות היו"ש, חלק מהתביעה הצבאית ואנחנו למעשה, ה"רגל המסיימת" של הפעילות מאומצת ויומיומית של כל גורמי הביטחון, הצבא, השב"כ והמשטרה, במאבק בטרור ובתפיסה שלנו, תפיסה ארוכת שנים זריקות אבנים וזריקות בקת"בים הם בהחלט מעשים חמורים, הם מעשי טרור וככה אנחנו מתייחסים אליהם. אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שעלו תוך כדי השיחה ואולי טיפה לחדד, לגבי הנתונים שמצויים בדוח, חשוב לומר שהדוח, לפחות לגבי הנתונים שהועברו מצה"ל, מתייחס למקרה שהעבירה החמורה שהוצגה בכתב האישום, הייתה עבירה של זריקת אבן ושלא נגרם נזק ובמקרים האלה רמות הענישה המקובלות, בהתאם לפסיקה המנחה של בית המשפט הצבאי לערעורים, היא בין שישה חודשי מאסר לשנה וחצי, שנת מאסר, אבל זריקת אבנים וגם זריקת בקת"בים זה למעשה תיאור עובדתי שיכול לכלול בתוכו הרבה מאוד תרחישים עובדתיים שמשתנים ואכן ממצב, יש לנו גם תיקים כאלה, של נער בן 14 או 15 שמודה בחקירה, שלפני שנתיים, או שלוש הוא זרק אבן ולא נגרם נזק והוא לא פגע וכך הלאה, בתיקים האלה רמות הענישה הם מספר חודשים.

בקצה השני של הסכלה, היה לנו מקרה של זריקת בקת"ב או זריקת רכב על רכב נוסע ובאותו מקרה נגרם נזק, או חלילה פציעה, לפעמים גם פציעות קשות ולפעמים גם מקרה מוות ובמקרים האלה העבירות שמיוחסות הם עבירות אחרות לגמרי, אני לא רוצה להיכנס לסעיפי החוק, כי זה פשוט חשוב, אבל כולל עבירות של ניסיון רצח ורמות הענישה עולות בהתאם, כלומר, במקרים האלה רמות הענישה יכולות להגיע גם למספרים דו-ספרתיים, של שנות מאסר בכלא, 16 שנות מאסר, 18 שנות מאסר, כמובן, פיצוי לנפגעי העבירה.

אז איך לפי הדוח 83 אחוז נכנסים מתחת לפחות משנה לכלא?

אז כמו שאמרתי, הדוח למעשה מתאר נתונים שבהם כתב האישום ייחס בדרך כלל עבירה בודדת של זריקת אבן, שלא גרמה נזק כלל.

אבל גם אז, תראה, זה ברור שאתם כמשפטנים חייבים לקחת בחשבון גם את התוצאה ואף אחד לא חולק כאן שיש הבדל שמים וארץ בין מישהו שנרצח ביידוי אבנים, חלילה לבין מישהו שנסע ולא נפגע ולא נגרם נזק ועדיין הפוטנציאל של יידוי אבנים זה רצח וכשאתה מדבר כאן ואני באמת מעריך ובאמת מוקיר את עבודת הקודש שאתם עושים, על כמה חודשים על זריקת אבן, תבין, המסר כאן, שמישהו שם מנסה לרצוח, כי זה ניסיון לרצוח וזה עובר.

חברים אנחנו מתכנסים לסיום, כן מתן משפטים אחרונים.

אולי שישיב גם.

משפטים אחרונים, אני רציתי להגיב לגבי השאלה של חבר הכנסת בן גביר, ששוב, קודם כל אנחנו עושים באמת את מלא המאמץ למצות את הדין בכל מקרה ומקרה וזה בהתאם לפסיקה המנחה ולרמות הענישה הרבות, אין מה לעשות, אנחנו פועלים בתוך מערכת משפטית עם כללים ועם הלכות, כן צריך לזכור שבמקרים גם במקרים האלו שבמירכאות רק זריקת אבנים בודדת, מוטל גם עונש מאסר על תנאי, הרבה פעמים עונש מאסר על תנאי, של שנה, או שנה וחצי, זה דבר משמעותי, זו ענישה לעתיד שלמעשה זה כלי הרתעה נוסף. הסיבה שאנחנו מקפידים מאוד על מאסרים על תנאי שממושכים לתקופה שלהם, זה כי לפעמים אותם זורקי אבנים במקרה בודד, אחרי זה מחמירים ותפוסי ההתנהגות שלהם הולכת ומחמירה והם מגיעים גם לפעילות טרור יותר חמורה ואז המאסר על תנאי גם ממומש והענישה בפעם הבאה תהיה הרבה יותר משמעותית.

כן חשוב להגיד שמהתיקים שמגיעים אלינו מהנתונים בחמש שנים האחרונות, ב- 70 אחוז מתיקי משטרה שמגיעים אלינו אנחנו מגישים כתבי אישום, ברובם הכמעט מכריע של התיקים, החשודים נעצרים עד תום ההליכים, כלומר, ההליך הוא מהיר, אפקטיבי והעונש הוא מידי. אני חושב שזה מעיד מעבר גם למחויבות ולתפיסה הערכית שלנו בכל הקשור למאבק בטרור, אני חושב שזה מעיד על האיכות של החקירות של משטרת ישראל, שבאמת עושים עבודה מצוינת ובתיקים שמגיעים אלינו מביאים בסיס ראייתי מוצק, שמאפשר לנו לעשות את המקסימום בכל תיק ותיק.

תודה רבה. לפני שאני אתן שוב רשות דיבור לדברי סיכום קצרים לחברי הכנסת, נורית ממ"מ מבקשת להעיר.

רגע, אתה יכול לתת לי זכות דיבור? לא דיברתי בכלל בדיון.

כן, היא תעדכן ואחר כך נתחיל ממך.

אני רוצה שתי תגובות לגבי אמירות שנאמרו עכשיו, אחד בתגובה למה שאמרה נציגת הפרקליטות, אני חייבת לציין שבעניין סעיפי העבירה שנבחרו להיכלל בדוח שלנו, כבר קרה לא פעם שגורמי המקצוע בפרקליטות פנו אלינו, או העירו לנו והציעו לנו, בעניין בחירת סעיפי החוק שנכללים בנתונים, אתם מוזמנים לעשות את זה תמיד, אנחנו מקשיבים ואנחנו בשיח איתכם, במקרה הזה זה לא קרה, אף אחד לא העיר לנו בעניין הסעיפים שנבחרו להיכלל ודבר שני וחשוב ספציפית, או בעצם גם לגבי נתוני המשטרה וגם לגבי מה שאמר עכשיו נציג הפרקליטות הצבאית, הבחירה בתיקי עבירה טהורה, עבירה יחידה, או עבירה עיקרית היא בחירה מכוונת והיא בחירה נכונה, בכל מה שנוגע לניתוח נתוני ענישה, נתוני ענישה הם בעצם מתלכלכים, אם אנחנו לוקחים תיק שיש בו, לדוגמה גם יידוי אבנים וגם עבירת המתה, בוודאות הענישה שם תהיה יותר חמורה.

טוב, תודה נורית, חבר הכנסת שיקלי בבקשה. זה ראוי לציון הסבלנות שבה אתה המתנת עד שבגחמתו היושב ראש יועיל לתת לך את רשות הדיבור, כן עמיחי.

אוקי, אני חושב שמה שרלוונטי בסוף זאת המציאות בשטח, זה מה שרלוונטי והמציאות בשטח במבחן התוצאה כל הגורמים הנוגעים לדבר, מצה"ל, לשירות ביטחון כללי, לגורמי אכיפת החוק ובמקרה בדיון הזה במיוחד גורמי אכיפת החוק אחראיים לכך שיותר מידי אזרחים, לוחמים, שוטרים נפגעים מאלימות, מאלימות הפלסטיניים, אלימות הפלסטינים, אם תרצה, בהקבלה לקמפיינים שאנחנו שומעים בעת האחרונה, אנחנו רואים מאות אחוזים של עלייה באירועים האלימים בשטחי יהודה ושומרון ולא רק בשטחי יהודה ושומרון, אנחנו עדים גם למה שקורה בנגב ואנחנו עדים גם למה שקורה בערים המעורבות, זאת המציאות. עכשיו, למול עונשים הקבועים בחוק, שנעים בין חמש לעשר שנות מאסר בפועל על אותם עבירות.

לדוגמה חוק העונשין סעיף 332 א': המיידה, או יורה אבן, חפץ לעבר כלי תחבורה בנסיעה, שפה יש לנו מאסר של עד עשר שנים, למול הדבר הזה, אנחנו רואים שבפועל בשלושה אחוז מפסקי הדין שבהם נקבע עונש מאסר, משך המאסר שנגזר היה שנה, או פחות, לרוב שישה חודשים, או מעט יותר. זאת אומרת, שיש לנו כאן, קרה לזה קודם אותו בחור מהפרקליטות, "רגל מסיימת", הייתי אומר שהם "שמים רגל" והם לא "רגל מסיימת", הם "שמים רגל", הם לא "רגל מסיימת" והם מכשילים את המאמץ להביא ביטחון לתושבי יהודה ושומרון וגם אני חושב שזה רלוונטי גם למה שהראינו לאחרונה בנגב ומערכת אכיפת החוק צריכה להתעורר, להתאפס ולהבין שתפקידה לסייע לאזרחים לקבל ביטחון, כולל גם מי שגר ביהודה ושומרון, שחייו לא שווים פחות ממי שגר בשטחי הקו הירוק ולכן אני חושב שהבעיה הכי חמורה שיש לנו, זה לא התפקוד של צה"ל וזה לא התפקוד של המשטרה, אלא המדיניות שמובילה, פרקליטות, גם בצה"ל ביהודה ושומרון וגם פה באזורנו, גם אם יש בתוכם כאלה שהם יותר אוהדים, או פחות אוהדים, זה לא רלוונטי הדבר הזה, מבחן התוצאה 93 אחוז מפסקי הדין הם מקלים מאוד מאוד.

תודה, אני בכל זאת מבקש לא לסיים את הדיון באמירה שהפרקליטות הצבאית "שמה רגל".

זו זכותי לומר את דעתי.

תסלח לי.

תסלח לי אתה.

בסדר.

בסדר.

אני שמעתי.

גם אני שמעתי.

את הדובר של הפרקליטות הצבאית הוא הסביר, לדעתי בצדק רב, שהם לא חיים בחלל ריק, הם חיים במתחמי ענישה שנקבעים - -

גם אני חי באיזשהו מתחם, מה זה המלמלת הזאת, מה זה "חיים במתחמי ענישה", עזוב בחייאת זה לא רציני.

אבל זה לא מועיל, אני צריך להאמין וגם אתה.

אתה רואה את הנתונים כמוני, למה אתה מטשטש? ולמה את המגבה אותם? שהם לא עושים את מלאכתם.

בסדר, אנחנו מדברים על אנשים משרתים והחזקה היא - - -

נכון, נכון, הם אנשים טובים, אבל מותר שתהיה ביקורת ומותר לדרוש פה בוועדה.

אולי אותך זה לא מטריד, יכול להיות שזה לא מטריד אותך, אותי זה מאוד מטריד ומותר לומר גם למשרתי ציבור שכשהם נכשלים במשימה מותר לומר להם נכשלתם, נכשלתם.

טוב, יש הבדל בין נכשלתם באופן אובייקטיבי, לבין אתם "שמים רגל".

כן.

זו הבנתי בעברית.

אוקי, אני חושב שלצערנו הם "שמים רגל".

אין להם כוונה, אבל במבחן התוצאה ואני אצטרף לקביעה האחרונה במבחן התוצאה הכישלון לצה"ל ברור במובן הזה ואני יתחבר למה שנאמר על ידי עורך דין הירש מקודם. הבית הזה מחוקק חוקים, משנה חוקים, מתקן חוקים, הועבר תיקון להחמרת ענישה ביידויי אבנים לפני כמה שנים, אני עבדתי לא מזמן על תיקון אחר דומה בעניין השרפות הלאומניות ועבדתי מול הלשכות המשפטיות ואמרו לי תעשה את זה בהוראת שעה ו'תיזהר אתה צריך להשאיר את שיקול הדעת של השופטים ולא לפגוע חלילה' ואני גם משפטן וגם מכבד מאוד את שיקול הדעת של השופטים, אבל בסופו של דבר, אם הבית הזה שמייצג את העם מחליט על החמרת ענישה ובפועל בבתי המשפט לא מחמירים ענישה ואנחנו רואים את הפער בין רף הענישה הקבוע בחוק, לבין מה שהשופטים בעצם פוסקים בסופו של דבר, יש לנו בעיה, גם ברמה של שילטון החוק, בעיה גם של הדמוקרטיה הישראלית, יש פה ריבון, יש פה מחוקקים, אבל כשזה מגיע לאולם בתי המשפט, בזכות, או בגלל איזשהו שיקול דעת קדוש, שהוא קדוש עבור כולנו, מוחקים למעשה את כוונת המחוקק.

ומי שנפגע מזה בסופו של דבר זה האזרחים, כי אנחנו רואים פה בעיה ביטחונית חמורה שנוגעת לכולנו ביהודה ושומרון, בנגב, בעוד מקומות והבית הזה, הח"כים יכולים לדבר ולכנס ועדות ולחוקק חוקים ולתקן תקנות והכול, אבל בסופו של דבר זה יגיע לבית המשפט והשופט יחליט שהבנאדם הזה שניסה להרוג בזה שהוא זרק אבן, או בקת"ב יישאר כמה שבועות, או כמה חודשים בודדים בכלא, במקום שיישאר שם שנים רבות ויבין את חומרת מעשיו, אז זאת הבעיה ותודה ליוזמי הדיון, תודה ליושב הראש ואני מקווה שסוף סוף נוכל לראות פה שינוי, לא רק בחקיקה, כי כנראה שיש כן חקיקה פה טובה, אלא בעיקר במי שאמור לדון ולאכוף את החוק. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

כן, אני שוב מודה ליושבת ראש הוועדה על הדיון הזה החשוב וגם ליושב ראש בפועל, אני רק רוצה לומר שלטעמי הדיון לא מוצה עקב העדרו של נציג המשטרה מחוז ירושלים, אנחנו ביקשנו וודאי להזמין אותו.

כן.

ואני מציע שיתקיים עוד דיון והפעם בנוכחותו ואם אפשר להזמין את הממ"ז זה היה הכי טוב, כי הוא אחראי על מה שקורה במחוז ירושלים. אני מצטרף לדברי חבריי, חברי הכנסת שדיברו לפניי ואני הייתי רק רוצה להגיד שכמובן אנחנו מדברים על התוצאות בשטח והתוצאות בשטח, אנחנו מרגישים אותם, אני אישית חי באזורים האלה, מסתובב באזורים האלה ואני מרגיש שבשטח יש עלייה לצערי, ביידויי אבנים ובהרמת ראש ובקת"בים וזיקוקים והכול וכל הדברים האלה, אני לא הבנתי בדיוק את ההבדל בין פחה עממית לבין פחה, זה אתה עשית את ההבדל?

לא, אין הבדל.

מה זה פחה עממית ופחה רגילה?

אין פחה עממית ופחה רגילה, אמרתי זה כותר שהוטבע - -

אז בסדר, אז אני מציע להפסיק להשתמש בזה אתה יודע.

הצבא מתייחס לזה, פחה עממית זה אבנים ופחה רגיל זה ירי.

שיטות ההנדסת התודעה הם פועלות בכל מקום וגם הצבא וגם רציתי לשאול אותך עוד שאלה אחת, ברשותך ואם היושב ראש לא ייתן לך רשות להשיב על השאלה, אז אם תוכל תשיב לי אותה במועד אחר ישירות, כמה עבירות של זריקות בקת"בים ואבנים הועברו לימ"ר ש"י ולא נשארו בתחנות?

אין לי את הנתון כאן, התיקים עצמם - -

שאני מדבר על בקת"בים ואבנים של ערבים על יהודים ולא יהודים על ערבים, יהודים על ערבים אני יודע שעברו כל התיקים לימ"ר ש"י.

היחידה זה לא האישיו, מיצוי החקירה הוא האישיו, יודעים לעשות את זה היטב גם ביחידות וכך שאין הבדל גם בין ימ"ר לבין, כשיש צורך, כשיש איזה היקף נרחב - -

לא, לא, לא, חברים, זו תשובתך נמשיך, תודה, אבי סיימת?

כן, אני מודה שוב, אני הייתי מבקש ממנו לקבל תשובה.

אז אם אפשר אחרי הישיבה.

בסדר, אחרי הישיבה, תודה רבה.

צריכים לסיים, אופיר בבקשה.

תודה רבה שוב, אדוני היושב ראש, האמת שאני יוצא מפה מודאג וחושש בדיוק כמו הרגע שקיבלתי את הדוח וקראתי אותו ואז בעצם ראיתי את הנתונים הכול כך מחרידים שמשקפים את המציאות שאותם תושבים הציפו בפנינו שוב ושוב, אתה רואה את זה במספרים כמה בעצם זה קורה. מדובר פה במכת מדינה ואנחנו לא יכולים לשבת מהצד ולהסתכל, אנחנו צריכים להגיב, כרגע את התגובה הזאת, אנחנו לא רואים מהפרקליטות, אנחנו לא רואים מבתי המשפט. לצערי אני מרגיש שהפרקליטות ובתי המשפט לא הפנימו עדיין שאבן זה כלי רצח, שאבן הורגת, שאבן רוצחת וכאילו מסמכים על זה שברוב המקרים זה לא, או שלא פוגע, או שלא פוגע ולא נרצחים, אז הולכים כזה עם המזל שאין יותר מידי נפגעים ותמיד כאילו יש את זה שמחכים שיהיו חלילה מקריי רצח נוספים ואז אולי יחליט להתעורר ויעשו משהו, לא צריך לחכות להגיע למקום הזה, כי זה כלי רצח, זה כמו אקדח, אבן עושה את אותו דבר ברגע שהיא פוגעת ולא צריך לחכות שנתחיל לספור את הנרצחים מהאירועים האלה, צריך לפעול .

עכשיו אני עוד יותר מודאג מהפערים על דברים שאנחנו יודעים, לבין הדברים בעצם שיש במציאות, גם אתה הזכרת את זה, אדוני היושב ראש, בתחילת דבריך, שיש עוד הרבה יותר מקרים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם, למשל יש גם את אלישע בן קימון, שהוא גם עושה מעקב על זה, מעלה אצלו ברשתות את כל המקרים והוא מתעד רק ב- 2021, 5,500 מקרים באזור שמה שבגזרה של משרד הביטחון, זה נתונים הרבה יותר מפחידים והרבה יותר מפלצתיים, ממה שאנחנו מכירים שבכלל לא מגיעים, לא למשטרה ולא לפרקליטות. המכה הזאת הולכת ומתרחבת, יהודה ושומרון, ירושלים, חיי תושבי לוד, גם כבר לא הפכו להיות חיים שגרתיים, אם זה אירועי ירי שהם חווים כל הזמן, זריקות אבנים שהתושבים פה תיארו ולכן אני אומר, דובר פה ובהסכמה, אנחנו צריכים, ברגע שזה לא קורה, אנחנו המחוקקים אנחנו צריכים לפעול ולהחמיר את הענישה ולהגדיר עונשי מינימום, מאסר בפועל ואני מקבל גם את ההערה של הירש, להוסיף על זה גם קנס, לא ייתכן שהוא יושב בכלא והוא יקבל כסף מהרשות הפלסטינית, פשוט צריך לקחת לו את זה, אפילו גם כפול, לקנוס אותו ברגע שהוא יושב בכלא ומקבל מהפלסטינים כסף.

יש לי את ההצעת חוק, אני מקווה שנוכל לקדם אותה בקואליציה הבעייתית הזאת וככה נעשה צעד קטן, על מנת להשיב את הדבר הבסיסי שאזרחי מדינת ישראל זכאים לקבל וזה הביטחון האישי שלהם ולסיום אדוני, אני רוצה להודות לך ואני מצטרך לחברי אבי מעוז, גם ממחוז ירושלים, זה שלא היה פה נציג זה דבר לא תקין ואני חושב שהיה ראוי שנקבל גם תשובות מהנהלת בתי המשפט, כי עלו פה הרבה סוגיות של בתי המשפט ולא הייתה התייחסות מצידם, לכן אני גם דורש דיון המשך עם הנציגים, גם של מחוז ירושלים וגם של הנהלת בתי המשפט, תודה רבה.

לגבי משטרת ירושלים, על פי הבנתי יש כאן אי הבנה, אבל פשוט אנחנו ממצים יש לנו עוד לכולנו סדר יום כאן בוועדות, דרך אגב, במליאה, חבר הכנסת בן גביר.

אני רוצה לפתוח ולתאר את התחושה הזאת שאתה נוסע ברכב, אשתך לידך, הילדים מאחורה, פתאום זורקים עליך אבנים והתחושה הזאת, שאני חושב שמוכרת כאן ללא מעט אנשים, מכל הגוונים שנמצאים כאן בחדר, היא תחושה מאוד מאוד קשה, היא תחושה שהדם שלך הופך להיות הפקר, שלך ועוד יותר של הילדים שלך ואני רוצה כאן ההצעות של חבריי ובאמת גם חבר הכנסת כץ וגם חבר הכנסת מעוז וגם יום טוב וגם כמובן שיקלי, כולם כאן על הנושא וגם מציעים הצעת חוק וההצעות חשובות, אבל אני חייב להגיד, יש חוקים קיימים, הסל של הפרקליטות מלא, יש בו את האפשרויות ואני אומר ואני אומר את זה לפרקליטה ואני באמת בתחילת הדיון החמאתי לה ואני עוד פעם מחמיא לה, כי אני מכיר אותה שנים רבות, יודע שהיא פרקליטה מאוזנת בלי אג'נדה, שעושה את עבודתה, גם הפרקליט הצבאי הראשי שהופיע כאן, הפרקליט של יהודה ושומרון, גם הוא אין לי ספק שעושה עבודה וגם המשטרה, צריך להגיד לכם, בעצם ואת הנדרש את המובן מאליו, אנחנו באמת מעריכים, אבל יש כן מילת ביקורת, אני ייצגתי 'נערי גבעות' שטענו שהם מציתים, או הציתו כנסיות, או מסגדים, או דברים כאלה, כשהפרקליטות רצתה רף הענישה על עבירות כאלה היה שנה, שנה וחצי, היו תקדימים, הציתו בתי כנסת לפני זה, ערבים קיבלו שנה וחצי וזה מה שהיה נדרש, הפרקליטות אמרה לא יקום ולא יהיה, נשנה את רף הענישה ובאמת שינו וקיבלו ארבע שנים וחמש שנים, כי הגיעו עד לבית משפט העליון עם חוות דעת של משרד החוץ וחוות דעת שב"כיות ואמירות המדינה בסכנה.

אז לכן אני אומר דבר מאוד פשוט, אם רף הענישה שלכם זה שנה עד שנתיים לזורקי אבנים, אפשר ואתם צריכים להעלות את רף הענישה, זה לא בושה, הרי זה רחוק רחוק ממה שהמחוקק נותן לכם ולכן אין שום בעיה שאתם תתכנסו בפרקליטות ובפרקליטות הצבאית ותחליטו שמשנים את רף הענישה. אני חושב שהדיון הזה צריך להיות גם איזשהו מסר, גם לפרקליטות, גם למשטרה, יש כאן קונצנזוס, שמתם לב, אדוני יושב הראש, יש כאן קונצנזוס בין כל חברי הוועדה, מהקואליציה, מהאופוזיציה, כולם מסכימים שזה לא יכול להמשך כך, שמישהו שמרים אבן כדי לרצוח תינוקת, לא יכול במקרה הטוב לשבת כמה חודשים בבית סוהר, זה לא עובד ככה, זה מפקיר את הדם שלנו, זה מעודד את הטרוריסטים וזה גם לא נכון משפטית, זה לא נכון משפטית, אם הפרקליטות רוצה - אני מסיים אדוני היושב ראש, תודה על הדיון החשוב ותודה ליוזמים – אם הפרקליטות רוצה, הפרקליטות יכולה, אפשר לבקש לשנות את רף הענישה ותאמינו לי אם תביאו חוות דעת של שב"כ ושל משרד החוץ ותסבירו לשופטים מה המשמעות, או שתביאו אפילו את דבורה גונן, כעד מומחה שלכם, תאמינו לי, שרף הענישה ישתנה. תודה.

תודה לכם.

אני אם שכולה, הבן שלי נרצח בפיגוע לפני כמעט כשבע שנים בעין בובין, היום עין דני, סמוך ליישוב דולב. הטרור הוא כאן, הוא בתוכנו, בגלל זה אני כאן, הטרור תפס את דני שלי שם ואמרו לי, יש אוכלוסייה לצערי במדינה הזאת שטוענת 'הוא נרצח, כי הוא הגיע למקום כבוש', אני מדברת על מקומות שאסור שהדברים האלה יתרחשו שם, אני רוצה לומר לכם, שלא עצרתם את זה שם, זה הגיע לכאן, זה הגיע למרכז, זה הגיע למקומות "לא כבושים", אתם חייבים לעצור את זה במקום הרחוק ובכל כלי שיש. עכשיו אני חוזרת לנושא של הקטינים, כי זה באמת חשוב, אם ההורים, או מוסדות הלימוד המסיתים וההורים וכל המערכות יינזקו, הם יהיו המקרים שקטין מבצע פיגוע, המקרים האלה יפחתו, כי פשוט אין עונש, אין ענישה, אין צדק, המילה צדק חייבת לחזור ללקסיקון שלנו, זה שחברתי היקרה נשארה בחיים, זה לא אומר שלא הייתה כוונה לרצוח אותה, צריכים להבין את זה, לדעתי יש פה בלבול מערכות ודבר נוסף שאני רוצה להעביר וזה מסר לכולנו, אנחנו חייבים לשמור על כל חיי האזרחים במדינה הזאת, אבל חייבים להוביל את זה בשיתוף פעולה של כל הגורמים ביחד, רק בשיתוף פעולה של המשטרה, של התביעה, של הפרקליטות, של המשפטנים, של חברי הכנסת, של כולם, זה לא הוגן להאשים רק קבוצה, או צד אחד ואם אנחנו באמת נרצה להיות במקום הזה, של לעשות צדק וביחד, רק ככה אנחנו נצליח. תודה רבה.

תודה רבה, גברת גונן.

אדוני רק משפט אחד.

מי זה?

כאן. אני רק רוצה להזכיר שכשנעל נזרקה על שופטת במדינת ישראל, אדם נכנס לשלוש שנים לכלא ועל אבנים במדינת ישראל שנזרקים על רכבים נוסעים, נכנסים לימים ספורים לכלא. זה הכול.

טוב, תודה. אני חושב שמיצינו את הדיון הזה, כמובן השאלה חוזרת לקדמותה, היעילות בהחמרת הענישה, לעומת גורמים אחרים, הממשלה אימצה לפני שנים רבות ב-2015 אני חושב, את דוח ועדת דורנר על מסקנותיו, אם יש ערעור על המסקנות האלה, או ערעור על יישומן בתנאים מסוימים, זה עניין לדיון, גם רחב וגם עמוק. אני מודה על הדיון, האמת היא שבסך הכול כשדיברה איתי יושבת ראש הוועדה, אז אני הבנתי שתפקידי העיקרי זה לנהל את הדיון ולחזור הביתה בשלום, אז אני מודה לכם שאפשרתם לי את זאת, למדנו הרבה, אני למדתי הרבה, תודה רבה לכל המשתתפים. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:53.