פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 09:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "פערים עצומים בזכאות לבגרות במתמטיקה בין הפריפריה למרכז" של ח"כ ענבר בזק, אופיר כץ, מופיד מרעי, עלי סלאלחה (מס' 126).

חברי הוועדה: סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
עופר כסיף
אמילי חיה מואטי

ענבר בזק
אופיר כץ
יעקב מרגי
אופיר סופר

סיגלית איצקוביץ' - ממונה ניהול פדגוגי על יסודי, משרד החינוך

נרית נעמי כץ - מנהלת תחום דעת מתמטיקה על יסודי, משרד החינוך

אמציה דויטש - חבר הנהלת הנהגת ההורים הארצית

ביאטה קרנץ - דוברת המועצה להשכלה גבוהה

יהודית גידלי

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעה לדיון מהיר בנושא: "פערים עצומים בזכאות לבגרות במתמטיקה בין הפריפריה למרכז", של ח"כ ענבר בזק, אופיר כץ, מופיד מרעי, עלי סלאלחה (מס' 126).

בוקר טוב, אנחנו מתחילים ישיבה של ועדת החינוך. לבקשת יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, אני אנהל את הדיון. יש לנו פה דיון מהיר מאוד מאוד חשוב שהגישו חברי הכנסת אופיר כץ, ענבר בזק, עלי סלאלחה ומופיד מרעי.

הדיון הוא בנושא של פערים עצומים בזכאות לבגרות במתמטיקה בין הפריפריה למרכז ודברי ההסבר של מגישי הדיון: בשבוע שעבר התפרסמה ב'ידיעות אחרונות' כתבה שמציגה נתונים על הזכויות לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה לפי יישובים. מהנתונים מתעוררת תמונת מצב עגומה, ברעננה, הוד השרון ורמת השרון שיעור הזכאות כפול מהממוצע הארצי, בעוד שבערי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית השיעור הוא נמוך מאוד ומגיע למספרים חד ספרתיים. לדוגמה בהוד השרון השיעור הוא 30.9% לעומת מגדל העמק, ששם השיעור הוא 9.5%, ברמת השרון השיעור הוא 40.1% לעומת אילת, שם השיעור הוא 8.4%. לאור הפערים אבקש לקיים דיון דחוף בוועדת החינוך.

כששרן אתמול התקשרה אליי וביקשה ממני לנהל את הדיון הגלגלים במוח התחילו לעבוד ואני רוצה להגיד לכם, אופיר וענבר, מגישי הדיון, שבאזור שלי, איפה שאני גר, ואני גר במרכז הארץ בנתניה, אין כמעט ילד מהשכבות של הבנות שלי שלא היה או לא נמצא במסגרת של לימודי מתמטיקה פרטיים. מדובר על הרבה מאוד כסף שכל אחד מההורים ישלם כדי שהילדים שלו ישתפרו ויחזקו את לימודי המתמטיקה. בחמש יחידות, אחרי בדיקה עם החברות של הבת שלי, אין אחת שלא עושה שיעורים פרטיים במתמטיקה. לא מצאתי אחת כזאת. ודיברנו אתמול, ביקשתי מאשתי לבדוק, עם 12 בנות. אחת לא לומדת ללא שיעורי מתמטיקה פרטיים.

אז כשאנחנו מסתכלים על הנתונים האלה, ואני כל כך שמח שהעליתם את זה, כנראה שיש סינרגיה בין הדברים, מי שיש לו כסף יצליח ומי שאין לו כסף לא יצליח, ורואים את זה במספרים. אז אני שמח על הדיון הזה, כל הכבוד. קודם אני אתן לחברי הכנסת להביע את דבריהם ואחר כך משרד החינוך כמובן. אנחנו נתחיל עם אופיר כץ, בבקשה, אופיר.

בבקשה, אדוני היושב ראש. אז כמו שאמרת, באמת אני ביקשתי את הדיון בעקבות כתבה מאוד מאוד חשובה של תמר טרבלסי מ'ידיעות אחרונות' שממחישה לנו שוב את הפערים בין הפריפריה למרכז, הפעם אנחנו רואים את זה בזכאות לחמש יחידות מתמטיקה. אני ביקשתי את הדיון לראות למה אנחנו נמצאים במצב הזה, למה הוד השרון היא 31% לעומת מגדל העמק 9.5% זכאות, למה ברעננה 34.8% כשבטבריה רק 11%, רמת השרון 40%, שדרות 11%.

הפערים הם מאוד ברורים. ככל שאתה מתרחק יותר ממרכז הארץ האחוזים יורדים ופה אני מתחבר למה שאמרת, יכול להיות רשויות פריפריאליות, אבל הן חזקות, שהלמ"ס שלהן גבוה, ששם אנחנו רואים כן עלייה בזכאות בבגרות, ויכול להיות רשויות שהן חלשות מבחינת למ"ס, ששם אנחנו רואים ירידה בזכאות. מה שבאמת אומר, זו גם שאלה שאני רוצה לראות אם למשרד החינוך יש את התשובה, האם יש קשר בחוסן הכלכלי של המשפחות באותו יישוב לממן שיעורים פרטיים והאם זה חלק ממה שבעצם יוצר את הפערים הללו.

וכמובן כמובן לשמוע מה עושה משרד החינוך על מנת לצמצם את הפערים האלה. האם זה עניין של ניהול של בית ספר, האם זה קשור לראש הרשות ואיך מתנהל משרד החינוך ומה הפעולות שננקטו עד עכשיו בשביל לצמצם את הפערים האלה, שגם הילדים בפריפריה יוכלו להגיע ויוכלו לגשת ויוכלו להוציא תעודת בגרות עם חמש יחידות מתמטיקה. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת כץ. אנחנו נעבור לחברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה.

בוקר טוב, שוב תודה על קיום הדיון. אני רוצה רגע לחדד ולהדגיש שזה הרבה מעבר למורים פרטיים, יש בעיה בפריפריה שחסרים מורים לחמש יחידות במתמטיקה. זה קצת דומה לסיפור של הרפואה, שחסרים רופאים מומחים ולכן תושבי הפריפריה צריכים לחכות בתור בשביל רופא מומחה והרבה פעמים המשמעות היא גילוי מאוחר מדי של מחלות. זו הבעיה עם לימודי המתמטיקה.

יש בכלל מחסור בארץ, בשנים האחרונות יש ירידה בשיעור האנשים שהולכים ללמוד לימודים גבוהים במתמטיקה. יצא לי לעבוד עם הטכניון והם אמרו שיש ירידה משמעותית בשנים האחרונות של מי שבכלל הולך ללמוד מתמטיקה גבוהה, יש מעט מורים ורובם מרוכזים במרכז. זאת אומרת הרבה לפני אם יש או אין להורים כסף לשיעורים פרטיים אין מורים. בגליל העליון במשך שנים לא היו מורים שידעו ללמד מתמטיקה חמש יחידות. זאת אומרת זה מתחיל כבר שם.

אני ארצה שבדיון הזה נדבר גם על המשמעויות, שהן די מובנות מאליהן, אנחנו רואים את זה בשיעור הצעירים מהפריפריה שמגיעים ליחידות הטכנולוגיות, כשכולנו יודעים שהיחידות הטכנולוגיות הן אלה שאחר כך מובילות את אותם צעירים להייטק וזה משפיע על כל העתיד שלהם. ואני רוצה גם לדבר על פתרונות ולראות איך אנחנו יוצרים העדפה מתקנת, באותו אופן ששרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, יצרה תכנית לעודד רופאים להגיע לפריפריה. אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על כל מיני תכניות שיעודדו מורים, מורים מצטיינים, ללכת לפריפריה, ומשם יתחיל השינוי.

מה שאתה דיברת על מורים פרטיים, זו לא הדרך, הדרך היא לא שהילדים שלנו יילכו לשיעורים פרטיים. אני מעולם לא הלכתי למורה פרטי במתמטיקה ועשיתי חמש יחידות מתמטיקה כי היה לי מורה טוב בבית הספר. אז אם יהיו מורים טובים ונעודד אנשים ללכת ללמוד מתמטיקה בלימודים גבוהים, נעודד אותם ללכת לפריפריה, לא יצטרכו שיעורים פרטיים ובעיניי אנחנו צריכים לכוון למסלול כזה, וכמובן כל מיני תכניות של העשרה, מצוינות וכו'. אז שוב תודה, ואני מחכה לראות מה יעלה בדיון.

תודה רבה, חברת הכנסת בזק. נעבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. חשוב לי להביא את הניסיון שלי כאמא ואת הניסיון שלי אישית. אני רוצה להגיד לכם שאין לי בגרות במתמטיקה בכלל. התמזל מזלי, שנה אחת במשרד החינוך שנתנו לתלמידים במגמות הומניות לקבל זכאות לבגרות עם מקצוע מדעי במקום המתמטיקה. אז גם יש חיים בלי ואחרי, אבל אני רוצה לגעת בנושא של ההוראה של המתמטיקה בבתי הספר ואי אפשר להפריד אותו מכל שיטת הלימוד בבתי הספר.

יש לנו ניסיון של תלמידים באמת מצוינים, וגם מורים מצוינים, שלא מצליחים להעביר את החומר לתלמידים, הם מצוינים במקצוע. לכן חברתי ענבר, לגבי הנושא של שיעורים פרטיים, כמה שזה כואב וכואב גם בכיס, כל שעה זה 160 שקל וכשהתלמידים צריכים ללכת לריכוז בתקופה של מבחנים על שלוש שעות הם משלמים 500 שקל וחוזרים, וזו המציאות.

איפה המחיר הזה?

ביפיע.

בצפון. במרכז זה יותר יקר.

אני יכולה להביא דוגמה מהבן שלי, שהוא ילד מצוין, הייתה לו בעיה ביחידה החמישית, הוא לא הצליח להבין את החומר ואז הלך למורה פרטית, שילמנו כמעט שכר לימוד והוא הביא בסוף 100.

יקר אצלכם, בעפולה יותר זול.

ואללה, 160 שקל וגם עומדים בתור, אין הרבה מורים, באמת אין הרבה מורים שמוכנים לקחת את התלמידים ויש להם את הזמן ובשנה האחרונה, בגלל הקורונה המצב החריף והיה יותר קשה. לכן אני חושבת שצריך לייצר מנגנון בתוך המערכת, להביא ללמידה בקבוצות קטנות לתלמידים שבאמת יש להם את הפוטנציאל להיות בחמש יחידות ובארבע יחידות.

אין ספק שיש זיקה מאוד חזקה בין כל מקצועות העתיד וההייטק למקצוע המתמטיקה. לכן הפתרון צריך לבוא מהמערכת. אי אפשר לסמוך על זה שהורה שיכול לתעדף אפילו שאין לו, לתעדף, אבל זה יבוא על חשבון האוכל וזה יבוא על חשבון דברים מאוד בסיסיים, כי אני אומרת לך, למשל אצלנו בחברה אנחנו כהורים מוכנים לשלם הכול רק שהילדים שלנו ילמדו וזה יבוא על חשבון דברים מאוד מאוד בסיסיים וכולנו יודעים מה המצב מבחינה סוציואקונומית.

לכן אני חוזרת ומדגישה שוב, הפתרון צריך לבוא מתוך המערכת. אם מורים שהם לא אותו מורה שמלמד בבוקר זו עוד בעיה, אנחנו רואים, לפחות אצלנו בחברה, כולנו יודעים מה התוצאות בכלל של הבגרויות ושל מבחני מיצ"ב בחברה הערבית, אז הורים שולחים את הילדים שלהם ללמידה ואז כמו פטריות קמים להם מכללות ומכונים ומה שקורה זה שישנם מורים והם מלמדים פרטי.

אנחנו נשמע את משרד החינוך.

אז צריך באמת להפריד כדי שלא יהיה ניגוד אינטרסים, להביא מורים באופן ספציפי לקבוצות קטנות לילדים שיש להם פוטנציאל ויכולים להצליח במקצוע, רק חסר להם את הדחיפה הקטנה הזאת.

תודה רבה, חברת הכנסת ח'טיב. חבר הכנסת משה טור פז, המכונה קינלי, בבקשה.

תודה רבה ובוקר טוב, אדוני יושב הראש. קודם כל אני מאוד שמח על הדיון הזה, אבל אני רוצה לקחת אותו לכיוון אחר. מתמטיקה זה אחד המקצועות היחידים שמדינת ישראל ניסתה להתחיל לצמצם פערים והצליחה. זה לא אומר שהכתבה הזו לא נכונה, זה לא אומר שתמונת המצב היא טובה, אבל נדיר במדינת ישראל בעשור האחרון שהמדינה בנתה תכנית עבודה חינוכית בתחום והגשימה אותה.

מי שהיום ראש ממשלה היה אז שר החינוך והוא בנה תכנית לאומית יחד עם מספר גורמי מגזר שלישי ומשרד החינוך ויש לנו נתונים. הנתונים כיום מתייחסים בעיקר למי לומד חמש יחידות והייתה הכפלה תוך מספר שנים בתלמידים שלומדים חמש יחידות. עדיין הפערים שהוצגו בכתבה הם נכונים, כי קודם כל התוצאות עדיין לא שם, ושנית, הנקודה שממנה התחלנו הייתה הרבה יותר נמוכה.

מי שהיה מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, אמר שנכשלנו בצמצום פערים, וזו נקודת המוצא של איפה אנחנו נמצאים היום בנושא החינוך. מדינת ישראל בעשור האחרון הכפילה את תקציב החינוך שלה, הגדילה מאוד את כמות השעות, אבל לא הצליחה לצמצם פערים.

יכול להיות שהשיטה לא נכונה. אם הכפלנו את תקציב החינוך והמורים לא מרגישים את זה בכיס ויש לנו עדיין את הבעיה של הפערים אז השיטה לא נכונה.

אז שוב, אתה צודק, אבל תראו, קודם כל כמות לומדי חמש יחידות בישראל הוכפלה, זה נתון, קיים, העניין הוא שהנתון הזה לא צמצם פערים כי כמו תמיד הילדים בהוד השרון ידעו לנצל את התכנית הלאומית לא פחות מהתלמידים בבועיינה או בכל מקום אחר, ולכן התכנית כשלעצמה הנציחה את הפערים, השאירה אותם, כולם גדלו, גם הפריפריה וגם המרכז. המרכז תמיד יודע לנצל תקציבים ותכניות לא פחות טוב, לפעמים יותר טוב מהפריפריה.

אבל לא זה מה שאני רוצה לחדש, אדוני יושב הראש. אני אומר כאן בצורה ברורה, יש עודף יחס ועודף לקיחה ברצינות במערכת החינוך בישראל ובעולם של מקצוע המתמטיקה. אני כמו חברתי כאן, אימאן, הייתי תלמיד כושל במתמטיקה, עברתי בעור שיניי את הבגרות, ואני אגיד יותר מזה, 80% מהתלמידים, גם בישראל, לומדים יותר מדי מתמטיקה, לא פחות מדי,

מה זאת אומרת? היופי בתכנית הזו במתמטיקה של חמש היחידות, שהיא הכפילה את כמות הלומדים מ-9,000 ל-18,000 לומדים חמש יחידות, המספר האופטימלי בישראל של תלמידי חמש יחידות יכול לחתור לכיוון ה-25,000 או 30,000 תלמידים. שנתון בישראל הוא 150,000, מה יקרה עם ה-80% האחרים? לא רק שהם לא צריכים ללמוד חמש יחידות וגם לא ארבע, אפילו שלוש הם לא צריכים.

הם לא צריכים במובן שזה לא ישרת אותם בחייהם המקצועיים, אבל כל מי שלימד פה אי פעם בתיכון יודע שמתמטיקה, תסלחו לי, זו עבודה זרה של מערכת החינוך. 50%, 60% מהזמן של התלמידים מושקע בבגרות במתמטיקה. אם אתה הולך להייטק, או אם אתה הולך לעבוד כמהנדס אתה חייב את זה, אבל 80%-70% לעולם לא יצטרכו את זה. הם לומדים חומרים שהם לא צריכים, הם שונאים מתמטיקה, הם שונאים את כל הלימודים שלהם. אני רואה פה את ההנהונים של הראש מאלה שכמוני הם הומניים.

אני מקווה שהבת שלי לא רואה את זה.

יש להם גם השראה היום, כשהם רואים שאפשר להיות ראש ממשלה בלי בגרות יש להם השראה.

בסדר, אופיר, בוא נסכם שאפשר להיות חבר כנסת עם בגרות בינונית במתמטיקה.

אופיר, יש לי תואר שני בהצטיינות עם תזה מצטיינת, בלי בגרות של מתמטיקה. אז לא לפגוע, באמת.

גם לי. אז מה שאני מנסה לומר - - -

לא, הוא אמר שאת יכולה להיות ראש ממשלה.

חברים, אנחנו בכנסת, אבל בואו בכל זאת ננהל דיון מקצועי ולא פופוליסטי. אז אני טוען שלדיון הזה יש שלושה מרכיבים. הפערים בין מרכז ופריפריה בישראל כל הזמן גדלים, לא מצטמצמים. זה נושא הדיון והוא דיון נכון ובו צריך להשקיע. נקודה שנייה היא שיש בישראל תכנית לאומית במתמטיקה, להבדיל מרוב התחומים, והיא דווקא בכיוון הנכון, נתונים, חברים. הנקודה השלישית היא שהגיע הזמן לפרק את המוקש הזה שנקרא מתמטיקה, אלה שצריכים ללמוד חמש יחידות.

אצלי בבית יש לי חמישה ילדים, שלושה זה בדיוק בשבילם, הם חמש יחידות, גם בנים וגם בנות, ושני אחרים כמוני, מה לעשות, הראש שלהם לא ראש מתמטי, אז הם מצוינים בדברים אחרים והם לומדים הרבה יותר מדי מתמטיקה. אם פעם אחת נפרק את המוקש הזה יהיו פה בישראל 80% ילדים מאושרים שילמדו פחות מתמטיקה ו-20% מאושרים שילמדו יותר מתמטיקה, זה נכון לכולם. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת קינלי. אנחנו נעבור לחבר הכנסת אופיר סופר. רק אני אציין שאתמול ריגשת אותי בתכנית בטלוויזיה, גיליתי שהיית קודם כל קצין חתיך וזה היה ממש ממש מרגש.

עדיין חתיך.

אני אומר שריגשת אותנו, אותנו בבית לפחות.

תודה רבה. אני אתייחס לגבי הדיון. אני שומע מה שאומר חברי קינלי, וזה בסדר גמור, אבל בסוף צריך לזכור שכשאנחנו מדברים פה על הפערים במתמטיקה אנחנו מדברים על הפערים בין הפריפריה למרכז. אני גדלתי במושב רחוק, במושב עלמה, ואני זוכר את המעבר שלי ללימודים בפנימייה בכיתה ז' בתור חוויה לא פשוטה, חטפתי את כל הבום של הפריפריה לפנים.

אני חושב שהיום המציאות היא שונה, אבל עדיין הפערים הם גדולים. אני מזכיר שיזמנו כאן דיון לפני חודשיים על סוגיית הפיזיקה, שגם כן מתכתבת עם אותה בעיה. הדבר שאותי מעניין זה לשמוע איפה זה נמצא ביעדים של משרד החינוך, הנושא של צמצום הפערים וביחס לנורמות. אני רוצה לומר שבדיון שהיה כאן לגבי הפיזיקה אז ראית שלא מוגדרות נורמות במשרד החינוך, מה היחס של תלמידי פיזיקה על X תלמידים שהם מצפים שהם יהיו בוגרי חמש יחידות. הם אמרו בהתאם לביקוש, מה זה בהתאם לביקוש? בסוף יש תרבות שמייצרת את האמביציה הזאת בקרב המנהלים, בקרב ההורים, אנחנו בסוף מדינה שכן צריכים לחנך למצוינות ולהישגיות ולמקצועיות, בסוף זה חלק מהעתיד של המדינה שלנו.

אני מצפה, ולכן חשוב לי לומר את הדברים האלה לפני משרד החינוך, לשמוע איפה זה נמצא בתכנית העבודה של משרד החינוך והאם באמת יש יעדים כאלה. הזכיר לפני כן חבר הכנסת קינלי את התכנית שהייתה קיימת, אני רוצה לדעת אם היא ממשיכה, האם יש יעדים לשיפור לגבי התכנית הזאת, או שהיא דעכה כי נגמר הקמפיין אז נגמרה התכנית.

תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

לא רציתי לפתוח בזה, אבל אני חייב להתייחס למה שאמר ידידי קינלי. אתה צודק אילו מערכת החינוך שלנו הייתה מוכוונת, כל אחד לפי יכולותיו ועוצמותיו, אבל זה לא כך. זה הפך להיות כמעט כרטיס כניסה, מי שרוצה השכלה על תיכונית אקדמאית זה כמעט כרטיס כניסה.

חסם כזה, אני מבין את מה שאתה אומר, החלום שלי שמערכת החינוך בכלל, הגיע הזמן אחרי 70 שנה לכתוב משהו חדש, להפוך את השולחן, לייצר משהו חדש, כל אחד לפי חוזקותיו, לפי נטיותיו, העצמה נקודתית של קבוצות תלמידים ולא לזרוק את אותו משאב בתפזורת רחבה, מה שנקלט נקלט. וזה משאבים רבים, יש הרבה כסף בחינוך, כסף מדינתי, כסף אישי של ההורים, כסף פילנתרופי, רשות מקומית, ים של כסף ואנחנו מחלקים את המשאב הזה באוויר, מורידים את זה במטוסים, מה שנתפס נתפס ומה שלא לא נתפס.

כשמדברים על פערים, אני לוקח את המצב הנוכחי, משרד החינוך לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו בסוגיה הזו של פערים במתמטיקה, אתם יודעים למה? יכול להיות שהם עושים הרבה, השנה, כאילו שהם לא ידעו שראשון בספטמבר מגיע בלוח השנה, יש מקומות רחוקים שאין כיתה שלמה לחמש יחידות מתמטיקה, אבל יש שלושה-ארבעה תלמידים, היו צריכים לעשות את זה מקוון. אתם יודעים כמה זמן לקח להם להפעיל את זה השנה? מישהו יכול לומר? אני לא רוצה לטעות, לקח מעל חודשיים, אם לא יותר, מי ישלים את הפערים האלה?

מדינה צריכה להגדיר, אם מתמטיקה זה מוצר חובה, זה מקצוע חובה, צריך לתת אותו בצורה שוויונית בכל רחבי הארץ. לא ייתכן שבירוחם, בגלל שמזג האוויר שם שונה, אז יש מספר תלמידים נמוך שצריכים מתמטיקה, צריך לבחון למה. אם אין מורים איכותיים שם שיתמרצו, שיעבירו לשם מורים איכותיים, שיעשו קמפיינים. רבותיי, השיטה מקולקלת ואחר כך אנחנו מתפלאים שכשיש את דוח העוני ופערים בשכר בין פריפריה למרכז יושב חבר כנסת מנותק, לא רוצה לנקוב בשמות, הוא שואל את חברת הכנסת הנואמת: למה יש עוני? אז למה יש עוני ב-70 השנה האלה.

רבותיי, הכול תלוי בכול. אם משרד החינוך ייקח את סוגיית הפערים בחינוך סוף סוף וישים אותם על השולחן זה ייפתר, זה ייפתר במתמטיקה, זה ייפתר באוריינות וייפתר בעוד מקצועות רבים, אבל הוא לא שם את זה על השולחן.

משפט לסיכום, אנחנו מדינה מובילה בין המדינות המפותחות בפערים בחינוך, קבוצה אחת קטנה למעלה, קבוצה אחת קטנה בתחתית, מהתחתית עד למעלה כמעט כל הסקאלה במדינת ישראל. אין דבר כזה, זה דבר בלתי סביר. לכן אם אתם שואלים אותי, האתגר של משרד החינוך, עזבו שינוי תכנית הלימודים, עזבו שההשכלה הגבוהה נעדרת, ההשכלה הגבוהה מתכתבת עם משרד החינוך, מה הצרכים שלה? המדינה מתכתבת עם ההשכלה הגבוהה, מה הצרכים והאתגרים שלה לעשור הבא עם המקצועות האקדמיים או שזה עניין של הכנסות ויצירת מועדונים סגורים ויצירת לחץ על מקצועות מסוימים? אין, אף אחד לא מדבר עם אף אחד. הפערים ימשיכו. אנחנו 70 שנה נמשיך לדבר על אותם דוחות ואותם פערים וחבל.

תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. אני רוצה להגיד איזה משפט. אני הייתי מורה בגלגול הקודם בחיי, עשר שנים הייתי מורה ומחנך. לצערי הרב אני יכול לומר שמהתקופה שאני הייתי לא התקדמנו כל כך בשנים האלו לטובה. אני קורא למשרד החינוך משרד הלמידה, לא משרד החינוך, לצערי הרב, כי כשאנחנו רצים אחרי יחידות בגרות ואנחנו רצים אחרי חמש יחידות, אני כהורה וכולנו כהורים רוצים שהילדים יצליחו ושהילדים יתקדמו ושיילכו לאוניברסיטאות, אבל לא כולם צריכים להיות בהייטק, לא כולם צריכים להיות דוקטור לפיזיקה, יש כל כך הרבה דברים שהם חלק מההתנהלות של המדינה שלנו, חינוך וספורט ותרבות, שגם שם אנחנו צריכים את האנשים האלה, וחלק מהנושא הזה שאתה מדבר עליו, שצריכים לעשות שינוי במשרד החינוך, באמת הגיע הזמן לעשות את זה.

אני משליך את זה לעולמות שלי, לעולמות הספורט, ואני אגיד לך שבעולמות הספורט הדבר הכי חשוב זה ללמוד מה קורה בעולם, להביא את המאמנים הכי טובים, את המערכת הכי טובה. מתי בפעם האחרונה משרד החינוך יצא לראות מה קורה במדינות סקנדינביה? הרי מערכת החינוך שם מטורפת בהצלחתה. מתי הלכנו ללמוד מה קורה במקומות אחרים? אז כל הזמן אנחנו מסתכלים מה קורה אצלנו, אבל בסוף צריכים לעשות רגע הפסקה ולהגיד בואו נראה מה קורה בעולם.

הבאנו מאמן סקנדינבי לנבחרת ישראל, זה לא כל כך עזר.

אז אני אגיד לך שאני הבאתי מאמן שחייה מחוץ לארץ למדינת ישראל וזכינו באליפות עולם, יש לנו שחיינית שזכתה באליפות עולם. אנחנו צריכים ללמוד, אופיר מה קורה במקומות אחרים.

אל תעשה הסללה. מה שנוצר פה עכשיו, חבר'ה, קצת קשה אז נשברים. אל תעשו הסללה של ילדי הפריפריה - - -

לא, הילד יקבע מה שהוא רוצה להיות, רק הילד יקבע מה הוא רוצה להיות ומה הוא רוצה ללמוד.

מסכים, רק רציתי להגיב לחבר הכנסת מרגי ולקינלי על הנושא הזה. ענבר, ממש בקצרה, כי יש לנו עוד חברי כנסת.

ממש בקצרה. באמת חשוב לי להסביר שזו לא התרסה, זו שאלה אמיתית, אני מאוד מתחברת לכל מה שאתה אומר על הפערים, הנושא הזה של לימודי ליבה, אתה מסכים איתי שזה חלק מהנקודה לצמצום פערים?

תבואי אליי ללשכה, תשבי איתי בנחת ותראי את השקפת עולמי. כיו"ר ועדת חינוך עשיתי 700 דיונים על חינוך, אולי 5% על חינוך חרדי. את רוצה לדעת מה השקפת עולמי? תיכנסי לגוגל תראי מאמרים שלי גם בנושא ליבה.

לתפיסתי, עוד פעם, ואני אשמח לשבת איתך בלשכה - - -

אני כשאני מדבר על ילדי הפריפריה אני לא מדבר על ילדי החרדים.

לא, אבל אני כן מדברת על זה שכשמסתכלים על פערים - - -

לא, אבל כשאת לוקחת את כל הנושא ומזכירה את החרדים זו התרסה, גם אם לא תרצי להתריס.

לא, אני שואלת אותך באמת, זו לא התרסה, זה מתוך עניין אמיתי. אנחנו מדברים על פערים כלכליים - - -

דעתי לא חשובה כרגע, הנאום שלי כרגע היה כל כולו מדם ליבי על פערים בחינוך לכל ילדי ישראל.

אבל, חבר הכנסת מרגי, אני באמת שואלת, כי כשמסתכלים - - -

אני אשמח לשבת איתך.

זה מסיט את הדיון - - -

חבר'ה, אנחנו לא נתקדם ככה.

מרגי נמצא בכל דיון של פריפריה, לא קשור חרדים לא חרדים.

לא, אבל אני מסבירה שוב, חבר הכנסת מרגי אמר - - -

אבל זה מסיט את הדיון עכשיו, את מסיטה את הדיון, את הופכת אותו ל - - -

אם לא נותנים לי לסיים את השאלה איך אפשר לענות? אני אומרת דבר פשוט, אנחנו מסתכלים לא רק על הפריפריה, גם מבחינה כלכלית החברה הערבית נמצאת במדרג סוציואקונומי נמוך מהחברה החילונית, אתה באמת לא רואה את הקשר?

חבר'ה, בואו נעצר את זה, אפשר לדבר על זה שעות. אני רוצה בקצרה להעביר לחבר הכנסת עופר כסיף ואחר כך אנחנו חייבים להתחיל לשמוע את משרד החינוך. בבקשה, עופר.

תודה רבה ותודה לאלה שהציעו את הנושא הבאמת חשוב הזה. אני שמעתי, לצערי, רק את סוף דבריו של חבר הכנסת מרגי, אבל אני משער, מתוך היכרות של כמה ימים איתו, שיש לנו הסכמה של 90%.

שני דברים שאני אומר מאוד בקצרה, יש מתאם גבוה בין המעמד החברתי כלכלי לבין מידת ההתקדמות וההצלחה בכל מה שקשור לתחום החינוך לגווניו, וזה לא רק בארץ, זה דבר ידוע. ככל שמשפחה או אדם נמצא במעמד נמוך יותר כך סיכוייו להצליח מבחינת החינוך וההשכלה נמוכים. זה כמובן לא אומר שיש אפס אחוז, אבל זה הרבה יותר קשה, זה כרוך בהרבה יותר מלחמת קיום. יש קורלציה בין שני הדברים. התפקיד שלנו כמחוקקים, ובראש ובראשונה של הוועדה הזו, זה לעשות את הכול כדי שיהיה שוויון אמיתי בחינוך.

שוויון אמיתי בחינוך זה לא רק שוויון הזדמנויות פורמלי, שאתה יכול ללמוד X או Y על פי רצונך, שוויון אמיתי זה גם כשיש לך את קרש הקפיצה הראוי. למשל יש לך אפשרות ללמוד כל מקצוע שאתה רוצה, אם אתה בבית עם עשרה אחים בחדר אחד בלי הסקה, לצורך העניין, לא תוכל להתקדם כמו מישהו שיש לו חדר עם הסקה והוא יכול להיות שם לבד ולהשקיע בלימודים. זה מערכתי, זה עניין מערכתי שחייבים לתת עליו את הדעת. זה דבר אחד.

דבר שני, אני לא זוכר מי אמר את זה, נדמה לי שאתה אמרת, אדוני היושב ראש, אבל אני מתחבר לגמרי שהעניין הוא לא רק מתמטיקה. אני נגד פולחן המתמטיקה ופולחן מה שמכונה המדעים המדויקים. מדעי הרוח, שנמצאים במשבר חמור מאוד גם בארץ וגם באקדמיה, ושמענו על זה, זה דבר שצריך להטריד אותנו גם מבחינת צמצום הפערים, גם על זה צריך לתת את הדעת.

נכון מאוד. תודה רבה לחברי הכנסת. אנחנו, ברשותכם, נעבור לשמוע את משרד החינוך, נתחיל עם סיגל איצקוביץ', ממונה ניהול פדגוגי על יסודי.

אני אתחיל.

את רוצה להתחיל? בבקשה. נרית נעמי כץ, מנהלת תחום דעת מתמטיקה על יסודי.

בוקר טוב, נרית כץ, מפמ"ר מתמטיקה על יסודי, זה השם שמכירים. אני מפמ"רית מתמטיקה בשבע השנים האחרונות, בעצם את מהפכת חמש פי שניים ליוויתי מהיום שהיא נולדה, כמו שאמרו, על ידי ראש הממשלה בנט כשהיה שר החינוך.

אני רוצה לחזור למה שחבר הכנסת טור פז אמר, חמש פי שניים קרה בכל המקומות. אוקיי, חמש פי שניים קרה במגדל העמק, קרה באילת, קרה בהוד השרון וקרה ברמת השרון. אני מקווה שעוד מעט המצגת תעלה, אבל אני רוצה להגיד שמהיום הראשון - - -

מגדל העמק הייתה ב-4%?

הייתה ב-4%, אפילו פחות, עוד שנייה אני בודקת את הנתונים, אבל אני אראה לך, כן, מגדל העמק הייתה עם מספרים יותר נמוכים. עוד שנייה אני אראה לך גם מקומות כמו שלומי שעלו - - -

הוד השרון כמה היו?

היו סביב 20%, אין עלייה פי שניים בהוד השרון, אבל עוד שנייה אני אראה לך את זה ממש לפי אשכול סוציואקונומי, הכול הבאנו במצגת מסודרת כדי שתראו, אני לא רוצה לומר סתם נתונים.

תבדוק מספרית, לא באחוזים.

לא, אז לא באמת היה צמצום פער.

מספרית, לא פי שניים ולא פי שלושה.

אני רוצה להגיד שמהיום הראשון, מהיום שיצאנו בתכנית הלאומית לדרך הפריפריה תוקצבה יותר מאשר במרכז, זאת אומרת תקצבנו יותר תקציבים בפריפריה מאשר במרכז.

לא הכול כסף, אמרתי.

עכשיו ילד בפריפריה שרוצה ללמוד מתמטיקה חמש יחידות ואין לו את האפשרות למורה פרטי, מה אתם משרד החינוך, עזבי רגע מצגת, תגידי לי מה עושים עם הילד הזה.

אני רגע אענה. אני רוצה להגיד משהו, בשנת 2018, כשהבנו שחמש פי שניים מצליח, כשהגענו ליעד של חמש פי שניים הבנו את מה שאתם רואים כאן עכשיו, שכולם עלו פי שניים, אבל גם אנחנו אוהבים מאוד מתמטיקה, אני בטח, והבנו שהפערים התרחבו. אז קודם כל אני רוצה להגיד לכם שכבר ב-2018 את מה שאתם רואים אנחנו ראינו גם, הפערים התרחבו, כולם עשו פי שניים, אבל באופן טבעי - - -

ראיתם ומה עשיתם?

אני אסביר. כולם עשו את העלייה פי שניים, מארבע לשמונה ומחמש לעשר, במקרה של הוד השרון זה היה קצת פחות מפי שניים, אבל עשו עלייה מאוד מאוד יפה ובעצם יצאנו בשלב הזה לתכנית פריפריה. אני עוד שנייה אסביר לגבי תכנית פריפריה.

מה זה בשלב הזה?

ב-2018 התחלנו לבנות את תכנית פריפריה. אנחנו יצאנו לדרך ב-2019, ב-2019 התחלנו לעבוד עם תלמידי כיתה ט'. אני רוצה להגיד את הסיבה לתכנית פריפריה ומה אנחנו עושים בתכנית פריפריה. הסיבה לתכנית פריפריה היא שהבנו שתקציבים לא עוזרים. אני רגע רוצה לשים את הדברים על השולחן, תקציבים לא עוזרים. זה לא עוזר שנתקצב ביתר את הפריפריה, לעתים הפריפריה לא יודעים מה לעשות עם התקציבים. אוקיי, חסר מורים, מה עושים? מי עושה את התהליך?

מה עושים עם התקציב, צריך תכנית עבודה.

אבל תכנית עבודה עולה כסף, מה זאת אומרת?

אבל כסף הוא לא צבוע למורים למתמטיקה?

תנו לי, אני אסביר מה עושה תכנית פריפריה.

תנו לה. היא תסביר לכם למה הניתוח הצליח והחולה מת.

לא לא לא, אני רוצה להסביר. בעצם אמרנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי כי תקציב לא עוזר, שעות לא עוזרות, אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפער, זה מה ששמנו לב. תכנית פריפריה אמרה שאנחנו מחטיבת הביניים נתחיל לעשות את השינוי, לא נתחיל לעשות ב-י', י"א, י"ב, כמו שעשתה תכנית חמש פי שניים, כי זה מאוחר מדי, עדיין בשביל להגיע ל-15% ו-18% בחמש יחידות אנחנו חייבים להתחיל ב-22% ו-25% בחטיבות הביניים. בלי שנתחיל במספרים האלה אנחנו לא נגיע ל-15% או 18%. לצורך העניין, אם תלמידי כיתה ט' מצוינות אנחנו נעמוד על 15% כבר לא נגיע ל-15% בסוף כיתה י"ב.

אין לי את הטבלה הזאת, אבל אני רק אספר לכם מה יש לי פה ביד, שתבינו באיזה רמת עקביות אנחנו עומדים. יש לי פה טבלת אקסל של העיר אילת. העליתם אותה כדוגמה. העיר אילת עומדת על 10% בכיתה י"ב, בכיתה י"א היא עומדת על 12% כשאני כבר אומרת לכם ש-69 ילדים מתוך 582 לומדים בחמש יחידות, אני יורדת לכיתה י"א ואנחנו עומדים על 14%, יורדת לכיתה י' עומדת על 21%, יורדת לכיתה ט' ועומדת על 23%.

אבל זה משהו טבעי, הרבה מאוד מהילדים שלומדים בכיתה ח' ברמה מאוד גבוהה לא מגיעים לחמש יחידות.

סליחה רגע, בעיר אילת הייתה גם תכנית ספציפית לגיוס מורים.

בכוונה היא לקחה את אילת.

בכוונה לקחתי את אילת, דווקא אילת מאוד יקרה לליבי, אבל עוד שנייה נראה ערים אחרות. אבל אני רוצה רגע לענות.

זה נכון מה שאני אומר, לא?

אני רגע אגיד. חמש יחידות מתמטיקה צריכים להגיע בחטיבת הביניים בערך פי שניים על מנת שהם יגיעו לחטיבה העליונה ברמת חמש יחידות במתמטיקה. תגיד לי: אבל, נרית, אם שמת לי 40% בכיתה ט' מצוינות ובסוף הגענו ל-10%? גם את זה מיפינו. ראינו מקומות שבהם בכיתה 30 ילדים וחמישה ילדים עלו לכיתה י', שלושה ילדים הגיעו לכיתה י"ב, גם את המספרים האלה ראינו.

נרית, את אמרת לפני כן, הבנו שזה לא רק לשפוך תקציבים, אלא זה גם לייצר תכנית עבודה. אני רק רוצה להזכיר לכולנו שדיברנו על זה בדיון הקודם גם כן, עם מאיר יצחק הלוי, שבאילת יש תכנית להבאת מורים טובים לפריפריה, ספציפית. אני מכיר אנשים, חברים טובים שלי, שעברו לאילת בגלל התכנית הזאת. חבר'ה צעירים, מחנכים, אמרו ואללה, מתגמלים מורים.

אז אני אגיד לך על העיר אילת ספציפית, שפתחתי שם גם תכנית הרחבת הסמכה, אני אתייחס לזה עוד מעט, אבל גם עשינו את התהליך הזה.

אז אני רגע רוצה להגיד מה קרה כאן. אחד הדברים שמיפינו, וכאן אני מתייחסת למה שאמרת, היו הרבה בתי ספר שלא היו בהם כיתות של חמש יחידות. כשאנחנו מיפינו את מספר בתי הספר שהיה בהם חמש יחידות הגענו סביב ה-500, הפוטנציאל היה סביב 800-700, ובעצם התחלנו לתקצב כיתות גם עם ארבעה וחמישה ילדים, פתחנו כיתה של חמש יחידות. את זה עשינו כבר ב-2018.

נו, הנה, זה עניין תקציבי למשל.

קודם כל זה עניין תקציבי.

לא, כי את אמרת שתקציב לא משחק פה עניין, הוא משחק עניין גדול מאוד.

סליחה, אני אגיד שהוא לא מספיק.

זה כמו שחבר הכנסת מרגי אמר, שלושה ילדים, לפתוח כיתה של חמש יחידות, זה כסף.

אז אם זה חמישה תלמידים?

קודם כל תקציב הוא לא מספיק. הוא תנאי הכרחי, אבל הוא לא תנאי מספיק.

אבל לא נוריד את זה מהפרק, זה חלק מהמשחק.

אני קודם כל רוצה להראות לכם, בעצם מיפינו את המצב, הבנו שיש לנו הרבה בתי ספר בלי חמש יחידות והדבר הראשון שעשינו זה פתחנו כיתת חמש יחידות.

ויש מספיק מורים לכל הארץ?

אני אתייחס לזה. אז פתחנו הרחבות הסמכה, אנחנו נתייחס גם לזה.

יש לי שאלה. רשום פה לכל שישה תלמידים, מה קורה כשיש חמישה תלמידים?

בשביל זה פתחנו את התיכון הווירטואלי.

זה שלקחתם חברה שלא ידעה להפעיל אותו?

אולי סיגלית תתייחס לזה, אבל בעצם עברנו ממכרז למכרז, ונכון, בסוף אוקטובר באמת נפתח התיכון הווירטואלי.

לקחתם חברה שלא יודעת להפעיל, אבל לא משנה, זה מאחורינו, היו לי ערימות של שאילתות לשרת החינוך.

זה מקומם, לעבור ממכרז למכרז כשהשנה הקלנדרית של משרד החינוך זה ראשון בספטמבר ונתקעים עם ילדים חולים ונתקעים עם ילדים עם מוגבלויות, נתקעים עכשיו בתיכון הווירטואלי. מה, אין לכם אפשרות לקחת הערכות מכרזים?

אבל, חבר'ה, זה לא היא, מה אתם רוצים? יעקב.

למה רק במשרד החינוך קורים הדברים האלה?

יעקב, היא מפמ"רית מתמטיקה, היא לא אחראית על המכרז של התיכון הווירטואלי.

אני רואה שלט של משרד החינוך.

בסדר, אבל היא רואה שלט חבר כנסת, זה לא אותו דבר.

יש לך רגישות לפקידים, וגם אני, אבל אני כשאני רואה אותה אני רואה את משרד החינוך.

זו הנציגה, עם מי נדבר?

זה בסדר.

יש לי עוד שאלה, אם אנחנו רואים שהמספרים נמוכים, האחוזים נמוכים בפריפריה שהלמ"ס שלהם הוא יותר מ-3, הוא גם ב-4 ו-5, אנחנו רואים פה ברשימה את הבעיות, אז למה לא להגדיל את הרשויות שלא צריכות להשתתף במצ'ינג?

המצ'ינג מהיום הראשון, אני רוצה להגיד על המצ'ינג בתור אחת שדווקא בקול קורא אני כן הייתי אחראית על התיכון הווירטואלי, לא הייתי אחראית על המכרז, אבל על הקול קורא אני הייתי אחראית, אני רוצה להגיד שמהיום הראשון המצ'ינג בעשירונים אפס עד 4, או אפס עד 5, אל תתפוס אותי, היה אפס.

פה רשום 1 עד 3.

אוקיי, אני לא יכולה להגיד, ב-1 עד 3 לא היה - - -

זה מה שרשום ועכשיו את אומרת משהו אחר.

אבל ב-4 עד 5 ההשתתפות הייתה מאוד מאוד נמוכה. מראש ההשתתפות הייתה מאוד מאוד גבוהה בעשירונים הגבוהים.

אני שואל, למה במדד טיפוח נמוך, איפה שהרשויות לא צריכות, למה בכלל יש תכנית סיוע של משרד החינוך? למה איפה שיש אחוז גבוה למה שם בכלל צריך תמיכה של הממשלה? למה עיריית תל אביב צריכה לקבל סיוע מהמדינה?

אני רגע רוצה להתייחס לכמה דברים ועוד מעט נתייחס.

זה מה שהוא אומר שוויון בחינוך.

תנו לי רגע להגיע לתכנית פריפריה כי לא הגעתי לתכנית פריפריה. לגבי הנושא הזה, המטרה שלנו בתחילת הדרך הייתה לחמש פי שניים לכולם, עם הזמן הבנו שיש לנו בעיה שעוד לא צמצמנו את הפערים ואז התמקדנו בתכנית פריפריה.

ראשון לציון צריכה לקבל תמיכה?

בואי נעבור לתכנית פריפריה, זה מה שמעניין.

מצוין. אני רק רוצה להגיד שכולם עלו, אתם רואים את זה כאן באחוזים. כשאנחנו ממפים את העלייה כולם עלו, אבל אני רוצה לעבור לתכנית פריפריה.

אבל הפערים עדיין קיימים, הם פה עולים כולם ביחד.

נכון, לגמרי. אני לא באה להגיד שלא. אגב, הנה בתי ספר וערים שעשו שינוי מאוד מאוד גדול, אז תגידו לי: נרית, אבל עדיין יש פה ערים עם פערים, אבל אני רוצה להראות את נקודת ההתחלה. חייבים לדעת שהתחלנו מנקודה לא פשוטה בכלל לפני שיצאנו לדרך. תסתכלו פה, הרבה ערים שבהן אנחנו אומרים לכם שזו נקודת ההתחלה ב-2014, זו הנקודה ב-2020.

את יכולה לתת לנו דוגמאות של משהו שהיה הצלחה מאוד גדולה?

תני לי מדד שילוב באקדמיה לאותן שנים.

הנה, אני רוצה לתת לכם את שלומי. הערים או הרשויות האלה זה רשויות שעמדו על אפס אחוז ב-2014.

שלומי הייתה אפס אחוז?

אפס אחוז ב-2014.

זאת אומרת אף תלמיד בשלומי לא למד חמש יחידות?

אף תלמיד בשלומי לא ניגש לחמש יחידות. שלומי, זיהינו ששלומי היא בבעיה.

אוקיי, מה עשיתם? זיהיתם בעיה ב-2014, מה נעשה?

הדבר הראשון זה העברנו תקצוב לשלומי לחמש יחידות מתמטיקה, זו הפעולה הראשונה שעשינו.

מה זאת אומרת תקצוב? באתם לעירייה ואמרתם: בבקשה, X כסף?

זה לא לעירייה, התקצוב ניתן על ידי שינשינים, שעות שנתיות שמנהל בית הספר מקבל. במקרה של שלומי, אם אני לא טועה, מדובר - - -

לא משנה, עירייה או בית ספר, אבל העניין הכספי.

היו לו מורים? היו לו תשתיות?

זאת השאלה, בדיוק.

כן. קודם כל אני רוצה להגיד, שלומי לדוגמה זו עיר שהצלחנו לעשות בה מאפס ל-14, איך הצלחנו? זיהינו מורה, העברנו שעות, ליווינו את בית הספר.

מה זאת אומרת זיהיתם מורה? זה מורה שנמצא שם או העברתם מישהו?

מה קורה כשאין מורה? אתם דואגים להביא מורים?

אז בואו נדבר מה קורה כשאין מורה. אחת הבעיות שגילינו בחמש פי שניים זה שאין לנו מספיק מורים. אני אתייחס לזה, יש לזה שקף בהמשך, אבל אתם שואלים אז אני עונה. בעצם מספר המורים שמלמדים חמש יחידות לא היה מספיק בשביל ללמד את כל הכיתות חמש יחידות מתמטיקה ואז פתחנו תכנית הכשרה באוניברסיטאות, קראנו לה הרחבת הסמכה. תכנית הרחבת הסמכה נפתחה בכלל האוניברסיטאות, באוניברסיטת בן גוריון, בטכניון, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה העברית, בכלל האוניברסיטאות פתחנו הרחבת הסמכה. אני חייבת להגיד שפתחנו שתי הרחבות הסמכה - - -

תקשיבי, כל הגוף פצעים כי אני מכיר את הסוגיה, מאלה שפתחת בבן גוריון כמה נשארו בדרום ולא חזרו למרכז?

אני רגע אגיד לגבי הרחבת הסמכה - - -

את לא תוכלי להגיד, אני אגיד לך.

אני כן אוכל להגיד.

כי הרבה חרדים נכנסו דווקא, 84 מורים חרדים.

- - - לטובת המרכז, את כל הרופאים, את כל ההסמכה במתמטיקה.

אבל, יעקב, בוא לא נפתור שנייה עליה את כל הבעיות. תכנית אחת מוצלחת יש למשרד החינוך, בוא ניתן לו פרגון.

סליחה רגע שאני נכנס ביניכם, יש פה עניין מאוד מהותי. בסוף בסוף בסוף, בואו רגע נלך לסוף, אנחנו נבין כולנו שאנחנו צריכים מורים מאוד טובים, נכון? אם יהיו לנו מורים מאוד טובים – הרי בשלומי מדובר על בית ספר אחד, אין שם שלושה בתי ספר, בית ספר אחד שלקחו כיתה אחת ולקחו מורה אחד טוב, נכון? אז אם בכל מקום בפריפריה היה מורה אחד טוב או שני מורים טובים שבאמת היו גם מבחינת השכר וההשתלמויות והלמידה וכו' וכו', היה מורה אחד טוב, אז היינו רואים את הגרף הזה עולה בכל עיר אחרת, במגדל העמק, לא משנה איפה. מה נעשה, עוד פעם אני חוזר על השאלה, כדי שיהיו מורים טובים יותר ושהמורים הטובים יותר יהיו בפריפריה?

הכשרות המורים, הרחבות ההסמכה, נעשו בפריפריה. אני רוצה רגע להתייחס לעניין הזה שמורים עברו ממקום למקום. במקרה הזה ספציפית זה לא היה נכון, למה? כי לא לקחנו מורים מהאקדמיה, כמו שעושים ברפואה. ברפואה מכשירים אותם בבן גוריון והם הולכים לעבוד במרכז, בעצם הם פשוט הלכו ללמוד בבן גוריון וחזרו למרכז, זה לא המקרה הזה. לקחנו מורים שמלמדים באופקים ובנתיבות, מורים בפועל, שהבית שלהם והמשפחה שלהם גרים באופקים ובנתיבות.

מורים ברהט, לקחנו מורים מרהט. אני אתייחס לרהט כי רהט היא עיר מאוד מעניינת שגם בה אנחנו משקיעים הרבה אנרגיות כי אנחנו רוצים לפצח את נושא הפריפריה, אבל לקחנו מורים ברהט ועשינו להם הכשרה בבן גוריון. את המורים ברהט, לא הבאנו שוב מורים מהצפון, אנחנו מכירים את סוגיית המורים מהצפון מהמגזר הערבי שיורדים לכמה שנים בדרום ומוצאים עבודה ואחר כך עולים צפונה. אמרנו שאת האירוע הזה אנחנו רוצים לסיים, אנחנו נכשיר את המורים של רהט.

אני רוצה לתת את העיר רהט כדוגמה כי אני חושבת שזו עיר שעשינו בה הרבה זום אִין, ואני מאמינה, ולא רק מאמינה, אנחנו כבר עכשיו רואים את התוצאות. העיר רהט דשדשה על 2%, כשניסינו זום אִין גילינו שמספר התלמידים, גם כשהם מתחילים הם נושרים. עשינו שתי תכניות בעיר רהט, תכנית אחת היא אג"ח חברתי. עשינו שיתוף פעולה עם האג"ח החברתי ואמרנו שאנחנו ביחד הולכים לעשות שיתופי פעולה בשביל לפצח את העיר רהט. אני לא אומרת שיש לי מוניטין, מה שנקרא, אני יודעת בדיוק איך עושים את זה. להיפך, אמרו לי בואו נעשה אג"ח חברתי ברהט, הלכנו ביחד בתכנית ברהט.

ואז הבנו שאין מורים ברהט, מגיעים מורים מהצפון לשנתיים, לשלוש, לארבע, ואז מוצאים עבודה קבועה בצפון וחוזרים חזרה, הם באים מראשון עד חמישי וחוזרים. בעיר רהט אמרנו לא, אנחנו לא ממשיכים את התהליך הזה, אנחנו עושים הרחבת הסמכה. אני רוצה להגיד משהו על הרחבת הסמכה.

כשאת מדברת על רהט דברי לכיוון שלי, הם שכנים שלי.

אין בעיה, סבבה. אין בעיה, אבל אני רוצה להגיד על העיר רהט. כשניסינו למפות את המורכבות, למה מורים נכנסו להרחבת הסמכה, זאת אומרת הלכנו לתכנית הכשרה וגילינו שהמורים בחלק מהמקרים נשרו כי התכנית הייתה קשה מדי. אמרנו אין בעיה, נעשה תכנית הכשרה להרחבת הסמכה. אני לא מוותרת. לא אמרתי אוקיי, המורים של רהט לא כולם הצליחו לסיים את תכנית הרחבת הסמכה אני את שלי עשיתי, ממש לא, בנינו תכנית, קראנו לה המכינה להרחבת הסמכה ובעצם לימדנו אותם כדי שהם יצליחו ברהט.

את אותו תהליך בדיוק עשינו במזרח ירושלים. כשהמנהלים של מזרח ירושלים החליטו שהם רוצים להיכנס לתכנית במתמטיקה לתכנית של הבגרות הישראלית, אמרנו אין בעיה, יוצאים בתכנית הרחבת הסמכה במזרח ירושלים.

מה היו התוצאות שלכם בזום אִין שאני מניח שעשיתם במגדל העמק, טבריה, עפולה?

אוקיי, אז אני רוצה להתייחס גם למגדל העמק וגם לטבריה. שוב, במצגת הכול מופיע.

סליחה, רק לפני שאת ממשיכה, שאלה.

אפשר גם?

רגע, בואו נעשה את זה מסודר. עופר, בבקשה.

ממה שראיתי קודם, באחוזים שציינת במצגת, היה מדובר על אחוזים של הגשה לבגרות, נכון?

כן.

אבל מה האחוזים של ההצלחה?

בחמש יחידות מתמטיקה הנשירה קורית במעבר עד כיתה י"א ובמעבר בין כיתה י"א ל-י"ב, זאת אומרת כמעט בכל המקרים, יש לנו שני שאלונים, שאלון 581 ו-581 - - -

הוא שאל על הציונים, לא על אחוז הנשירה.

אני אתייחס. בעצם תלמיד שלא מצליח ב-581 לא ממשיך ל-582 כי הסיכוי שלו לזכאות הוא מאוד מאוד נמוך. אנחנו מדברים על מעל 95% שמסיימים את הבגרות ומצליחים. זאת אומרת היה וניגשת לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות, אני חושבת שמדובר על 97% או 98%, אבל אני לא רוצה להתחייב.

ועד אז, בדרך, בשני השלבים שאת הזכרת, כמה בדרך באחוזים, אם יש לך את התמונה, נושרים? כי המדד זה לא רק העניין של הפוטנציאל של לגשת, זה כמה אפשר לממש. צריכים להשקיע בכמה כלים כדי להגיע לזה, זאת השאלה.

אני מסכימה לגמרי ולכן נתתי קודם את העיר אילת. יש לי את כל הערים, את כל התכנית בפריפריה יש לי אותה ברמה של מה קורה מכיתה ח' עד כיתה י"ב.

נרית, קודם כל אופיר ישאל שאלה ואחרי זה אני מבקש להציג את העיר מגדל העמק, אם את יכולה להציג אותה.

אני שומע את תיאור העובדות שלך ואני תוהה אם זה גם חלק משגרת העבודה כי בסוף את נותנת מיקוד ברהט, מיקוד בשלומי, מיקוד במזרח ירושלים ובאילת, השאלה אם גם יש תהליך שמתנהל באופן שיטתי מול הפריפריה בחתך רוחבי שלם, זאת אומרת הגדרה של אזורים שהם נכנסים ואותם אנחנו בוחנים כל פעם והתהליך קורה במקביל, או שבגלל בעיות של תקציב ובגלל חוסר יכולת באמת מה שנקרא לכסות את כל השטח כמו שצריך אז אנחנו מה שנקרא איפה שאפשר לנצל הצלחה מנצלים, אבל באמת היינו שמחים לעשות את התכנית הזאת יותר בגדול.

אז אני לא התייחסתי לתכנית פריפריה, חשוב לי להתייחס אליה כי תכנית פריפריה היא תכנית אסטרטגית.

בבקשה. הבמה שלך, לא נפריע.

תודה. תכנית פריפריה אמרה שיש לנו בעיה, אנחנו רוצים לנהל את התהליך מתחילתו ועד סופו. תכנית פריפריה מתייחסת לשני צירים עיקריים, קראנו לו הציר המנטלי והציר הלימודי. הציר המנטלי זה קודם לשכנע ילדים והורים שאנחנו רוצים שהם ייגשו לחמש יחידות לימוד מתמטיקה, כי לפעמים המוטיבציה, ודיברתם על הקושי ללמוד חמש יחידות לימוד במתמטיקה.

ממתי התכנית הזאת?

התכנית הזאת יצאה לדרך ב-2019, אנחנו מתחילים לראות את התוצאות שלה עכשיו ב-2021. אין פה נתונים של 2021, אנחנו מתחילים לראות את התוצאות ב-2021, נראה אותה הרבה יותר לעומק ב-2022 וב-2023.

אז התכנית הזו יצאה לדרך ב-2019, מה התכנית הזו אומרת? התכנית הזו אומרת שלושה דברים. אחת, יש פה שני צירים, ציר אקדמי וציר מנטלי. זאת אומרת אנחנו לא נותנים הרבה הרבה שעות מתמטיקה כדי שהילד ילמד מתמטיקה, אנחנו גם נותנים הרצאות השראה ומסבירים לו ולוקחים אותו לאינטל ולוקחים אותו למיקרוסופט בשביל שהוא יראה למה כדאי ולמה חשוב ללמוד חמש יחידות לימוד מתמטיקה ושמנו מנהל רשותי בכל רשות.

וזה מתחיל באיזה כיתה?

זה מתחיל בכיתה ז', מכיתה ז' אנחנו כבר נותנים שעות נוספות לעוד מתמטיקה, והציר המנטלי, זאת אומרת כל הסדנאות, כל הסיורים, כל הדברים האלה מתחילים מכיתה ז', כי אנחנו מבינים שבשביל לעשות שינוי מהותי אנחנו חייבים להתחיל בכיתה ז'.

מה אתם עושים לגבי מורים בתכנית הזאת?

אנחנו עושים להם, שוב, הכשרה יותר טובה, פותחים הרחבות הסמכה.

מה זה הכשרה יותר טובה? תסבירי לי את זה. אני מורה עכשיו בבית ספר יוספטל באילת. זה בית חולים, סליחה, אני באילת מורה, אני מלמד כיתה ז' בחטיבה, מה אתם עושים איתי כדי שאני אהיה מורה יותר טוב?

המערכת נותנת השתלמות שמכילה את שני הצירים שכתוב כאן. הרבה פעמים במקומות יותר מורכבים יש מין הרגשה, אני לא אצליח, ופה זה להגיד לו: לא, אתה יכול.

לא, זה לא הרגשה. כשאת גדלה בבית שההורים שלך הם לא אקדמאים וברור שעוני הוא משועתק וברור שהשכלת האם היא מרכיב משמעותי בהשכלת הילד וביכולות שלו, ברגע שאת לא יודעת שזה אפשרי את לא חולמת חלומות כאלה.

אני לגמרי מסכימה, וחלק מהתכנית היא בפירוש שני דברים, אחת זה הרצאות השראה ולדוגמה מביאים בוגרים של 8200 שהמטרה שלהם, ועוד מעט נתייחס לזה, לא בוגרים, גם חיילים עכשיו שעושים שירות ב-8200, דווקא מהפריפריה שיחְנכו את התלמידים. מגיעים מהנדסים שמלמדים את הילדים מתמטיקה, למה? כי אתה לא רק מהנדס שמלמד מתמטיקה, אתה גם נותן השראה, אתה נותן לאן אתה הולך.

אני שנים פגשתי את זה בפעולה, ראיתי את זה עובד.

אני חושבת שברגע שקוראים לזה ככה אז מניחים שהאחריות היא של הבית, של המשפחה ושל הילד ולא שלנו כחברה.

דווקא פה, סליחה שאני אומרת, אנחנו לוקחים אחריות, אנחנו מביאים את הציר המנטלי. אני לא אומרת שהבית יסתדר, אני אביא לו את המשאבים והוא כבר יסתדר. אני אומרת ממש לא, אני אומרת שאנחנו לוקחים את האחריות, אנחנו מביאים את הציר המנטלי, אנחנו מביאים אותם להרצאות השראה. אני יכולה להראות לכם הרצאות השראה גם במגזר הערבי, גם במגזר היהודי, של מהנדסים שהצליחו ואומרים להם: חברים, בואו, תלמדו חמש יחידות מתמטיקה, זה כדאי.

ואחרי שאמרנו בואו תעשה חמש יחידות לימוד מתמטיקה, זה כדאי, אנחנו אומרים להם מה המעטפת שאנחנו יכולים לתת להם.

מה מקצה השיפורים?

אני רגע אראה לך.

שוב פעם, זו פעם שלישית שאני שואל, מקום שעבדתם על הילד, הוא רוצה ללמוד חמש יחידות, מה קורה כשהוא רוצה ללמוד ואין לכם מורה? האם אתם גורמים לזה שיבוא מורה, אתם מתמרצים אותו, הוא מקבל איזה משהו שיגרום לו לבוא לאותו יישוב?

אני שוב אומרת, תמרוץ הוא לא אצלי, למעט העיר אילת.

עזבי רגע את אילת, כל פעם אילת, זו דוגמה יוצאת דופן.

מה זאת אומרת תמרוץ הוא לא אצלך?

אני לא אחראית על התמרוץ.

אז אתם לא יודעים להביא מורים.

לא, לא, אני רגע רוצה להגיד.

מה לא לא?

אני רוצה להגיד, אני מאמינה גדולה שהמורים הכי טובים זה המורים שקיימים.

לא, את לא יכולה להגיד את זה, מה זה המורים הכי טובים זה – מה שקיים הביא אותנו למצב הזה. יכול להיות מורה קיים שאת רוצה שהוא ילמד גם מתמטיקה שהוא לא עשה את זה לפני כן, ומה אם הוא לא עובר את ההכשרה המתאימה? אז מה, הוא גם מספיק טוב?

מתי לאחרונה היית במכונים להכשרת עובדי הוראה? זו ברירת המחדל לתעסוקה נוחה. אני לא מדבר בהכללה, אבל בואו תגידו את האמת.

אני רוצה להזמין אתכם, סליחה שאני אומרת, לתכניות הרחבת הסמכה שאנחנו עושים באוניברסיטאות ולהיות רגע - - -

עוד פעם את אומרת לי אוניברסיטאות.

רגע, שנייה, לא, זה מורים ש - - -

כמה אחוזים מעובדי ההוראה מגיעים מהאוניברסיטאות?

שנייה, תן לי להסביר. תכנית הרחבת הסמכה באוניברסיטאות זה אחרי שהם למדו במכללות. ואני יודעת שההכשרה שלהם לא תמיד מספקת ואין להם תמיד את הידע המתאים, אז שלחנו אותם לאוניברסיטאות והקורסים היו מאוד מאוד קשים, ואתם לא הייתם רוצים להחליף אותי כשאני נכנסתי לאוניברסיטה והמורים שחזרו לספסל הלימודים כדי ללמוד מתמטיקה כמו שצריך, כדי שיוכלו ללמד מתמטיקה כמו שצריך, מה הם אמרו לי כשחייבנו אותם ללמד - - -

רגע, בואו נעשה את זה מסודר. חברת הכנסת בזק כבר עשר דקות מסמנת לי.

קודם כל אני לא מזלזלת חלילה בהסמכה למורים קיימים, זה מצוין, אבל אני רוצה לשבור טיפה את האקסיומה, כי האנשים שדווקא מחוץ למערכת החינוך הם בעיניי האנשים היותר חזקים במתמטיקה, זה אותם אנשים שעובדים בהייטק ובהנדסה, יש הרבה מאוד אנשים מוכשרים שיש להם גם לפעמים זמן ורצון לעזור, אז אני מציעה, ושוב, אני אשמח גם להיפגש באופן אישי ולחשוב איתכם ביחד, על כמה מסלולים שיכולים גם להכניס טיפה אנשים מחוץ למערכת.

קודם כל לקחת סטודנטים לתארים מתקדמים, תואר שני ודוקטורט במתמטיקה, לתת להם מלגות ולתת להם אפשרות ללכת או ללמד או גם להכשיר מורים. שתיים, פנסיונרים. אני גרה ליד רפאל, יש עשרות אם לא מאות פנסיונרים של רפאל צעירים, מהנדסים, שישמחו ללכת ללמד בבתי ספר אם יהיו מסלולים שנותנים תגמול סמלי או שנותנים איזה שהוא אינסנטיב לאנשים ללכת לעשות את זה.

ועוד נושא, מישהו מכם שמע פעם על האתר הום וורק? מסתבר שיש אתר, פנו אליי מורים, אתר מדהים, שאני חושבת שמשרד החינוך הקים אותו, של שיעורים פרטיים בחינם. הרבה אנשים לא יודעים על זה, שיעורים פרטיים בחינם, מורים נכנסים, מקבלים תגמול סמלי של 80 שקלים ונותנים שיעורים פרטיים בחינם לכל מי שרוצה. איפה הבעיה? שלוקחים מהמורים מס על זה ואז אחרי תיאום מס למורה פשוט לא נשאר. אמרו לי מורים שהם רוצים, זו השלמת הכנסה בשבילם, זה יופי של דבר, הילד לא משלם, אבל המורים משלמים מס על זה שהם הולכים ומלמדים. אז זה גם דבר ששווה לבדוק אותו.

יכול להיות שבאמת הפתרון לפריפריה, כי ברור לי שללכת ולהביא עכשיו מורים לפריפריה וליצור מערכת תגמולים והכול זה דבר מורכב, אבל יכול להיות שדווקא דרך זה שנעודד מורים פנסיונרים, סטודנטים, לתת שיעורים פרטיים דרך האינטרנט, יכול להיות שזה יכול להיות אחד הפתרונות, שווה פה לפתוח את הראש.

ושוב, אני מציעה את עצמי כעזרה לחשוב על כל מיני פתרונות כאלה שהם מחוץ למערכת, חלילה מבלי לזלזל. שוב, המורים במערכת מצוינים, תמשיכו להכשיר אותם, אבל בואו גם נכניס אנשים שהם לא ממשרד החינוך שייתנו את אותה אקסטרה.

תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה, אבל בקצרה, כי אין לנו הרבה זמן.

ממש בקצרה. שני דברים, אמירה ושאלה. אמירה, בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת מואטי ומה שאני אמרתי קודם, לא יהיה פתרון אם לא יהיה טיפול מערכתי בנושא הזה, כשטיפול מערכתי זה נוגע גם לשני ההיבטים שהוזכרו פה.

תכנית פעולה בציר המנטלי, אני מבין את זה כסוג של העצמה. העצמה זה דבר מבורך, אבל העצמה כשהיא סובייקטיבית במהותה לא תוכל להצליח אם לא יהיו גם שינויים אובייקטיבים, זאת אומרת גם אם יגיעו אנשים שיצליחו בניגוד למצופה, במרכאות או שלא במרכאות, ועל ידי זה יעצימו את התלמידים שנמצאים בפריפריה, יכול להיות מאוד שזה באמת יעצים אותם אבל זה ייצור ציפייה מאוד גדולה שיכולה להתרסק אם לא יהיו תנאים אובייקטיביים. לכן אי אפשר להסתפק בהעצמה וחייב להיות פה טיפול מערכתי שחורג ממה שנמצא בידיים שלכם, זה דבר שחשוב לשים אותו על השולחן.

הדבר השני שאני רוצה לשאול אותך, אני מבין שהיו התאמות בזמן הקורונה גם בבגרות של חמש יחידות ואני תוהה מדוע ההתאמות האלה וההקלות האלה בוטלו. למשל בשאלון הראשון של חמש יחידות היו צריכים לענות על ארבע שאלות במקום שמונה, שזה היה חלק מההקלה, העלו את זה לחמש שאלות, בניגוד למה שאני הייתי מצפה שיהיה בזמן קורונה. למה? אם אנחנו באמת רוצים לשפר את היכולת להצליח וכן הלאה וכבר הייתה התאמה, למה להסיג אותה? זה דבר אחד. דבר שני, אני גם מבין ש-20% מהחומר, כתוצאה ממה שקרה בזמן הקורונה, לחמש יחידות במתמטיקה נגזר על התלמידים ללמוד לבד, למה גם זה? צריך לתת לזה פתרונות.

טוב, אנחנו לא נקבל עכשיו תשובות לכול, חבר הכנסת כסיף, אבל לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת כץ, יש לנו שש דקות, אנחנו בסוף צריכים לצאת מפה עם בקשות למשרד החינוך, לא לסיים את הדיון ולהגיד זה המצב וזה מה שיש. מהפרצופים שאני רואה פה אנחנו מודאגים, אנחנו לא קיבלנו תשובות שאנחנו יוצאים מפה ואומרים: בואנה בעוד שנתיים נגיע לפה לשולחן הזה - - -

אתה אומר מה שרציתי להגיד.

אז סליחה.

לא, זה בסדר, זה אותו דבר. אני מרגיש שאני יוצא מהדיון הזה כמו שנכנסתי, שום דבר לא קיבלנו פה.

אז בואו נעשה דיון המשך.

אני חושב שבאמת צריך לעשות דיון המשך כי לא קיבלנו פה שום תשובות, לא לגבי המורים, לא לגבי התלמידים, לא לגבי פתרונות. רוכבים פה על משהו שנעשה בעבר שאולי העלה את האחוזים, אם אתה לוקח יישוב כמו שלומי, אז אתה מעביר חמישה תלמידים מפה לשם וזה מביא לך 20%. זו לא דוגמה הכי טובה ואין פה באמת פתרון או רעיון לפתרון שמשרד החינוך מציע בשביל לפתור את הבעיה של הפערים הכול כך מובהקים בין הפריפריה למרכז.

אין לנו משהו אף פעם לא נגד שום משרד. יושבים פה חברי כנסת, וחברת הכנסת בזק לפני שתי דקות פה העלתה שלוש דוגמאות, שבאמת הן הפתיעו אותי אפילו, במה אפשר לעשות. אני חושב שהמערכת היא כל כך גדולה וקשה מאוד להזיז אותה, אבל צריך רגע לצאת מהקובייה ולהגיד אולי נעשה דברים בצורה אחרת.

אז אני רוצה לשתף אתכם במספר תכניות.

כן, את לא דיברת, אבל לפני שאני מעביר לך חבר הכנסת סופר רוצה לומר מילה.

אני אגיד בישרות שאני מרגיש שלא מספיק נתנו לנרית לדבר. אני לא יודע אם יש לך עוד להגיד.

יש, אבל אנחנו כבר לא נספיק.

סבבה, אבל אני כן יכול להגיד שדבר אחד שכן הבנתי וראיתי, זה שאין כאן טיפול שלם של המשרד, איך היא אמרה? תמרוץ מורים זה לא התפקיד שלה. קודם כל אני מזכיר שיש דיון לגבי הנושא של הפיזיקה, קבענו דיון המשך, לדעתי זה צריך לקרות עוד חודש או משהו בסגנון הזה, אני הייתי מקיים שני דיונים רצופים, גם על מתמטיקה וגם על פיזיקה, בסוף אפשר לייצר גם את הקשר בין שניהם כן כדי להביא תמונה לא רק איך רואה את זה המפמ"רית, אלא איך רואה את זה שרת החינוך, איך רואה את זה מנכ"ל משרד החינוך.

אני לא מספיק מכיר את המשרד בשביל להגיד, אבל זה לא צריך להיות רק תפקיד של המפמ"רית כי תמרוץ מורים – אנחנו לא יכולים לקבל תשובה שתמרוץ מורים זה לא התפקיד שלך. אין לי טענות אלייך, אבל אנחנו כמסתכלים על משרד החינוך לצורך העניין, לכן אנחנו צריכים לקבל תמונה שלמה של התכנית.

סיגלית, בבקשה, שלוש דקות ואנחנו צריכים לסכם.

כשתמרצו רופאים כשהייתה בעיה בפריפריה עם הרופאים, כשנתנו להם תמרוצים אז הם כן עברו לפריפריה. זה עבד, זה היה חמש שנים.

ואצל מורים זה יעבוד יותר, כי שם התמריץ הוא משמעותי.

כן חשוב שנסיים ככה בנימה אופטימית שכן הדברים נעשים, כי יש תכניות שקיימות בפריפריה ומיועדות עבור הפריפריה, כמו שגם נרית ציינה קודם. לדוגמה יש שם את תכנית לב"ם, שהיא מתגברת את התלמידים בפריפריה. משתמשים, כ-75% מבתי הספר של כלל התכנית הם תלמידי פריפריה. כלומר חוץ משעות התקן שהתלמידים מקבלים הם מקבלים תגבורים, אם מנהל בית הספר מחליט שזה חמש יחידות מתמטיקה זה יהיה חמש יחידות מתמטיקה. זו תכנית אחת, זה לימודים לקראת בגרות.

יש תכנית נוספת, שזה התיכון הווירטואלי, כמו שצוין קודם לכן. בפריפריה לא מצאו מורים, כמו שאתם מציינים, לא נמצאו מורים, לא השארנו את זה כך, מכיוון שנמצאו מורים עבור אותם תלמידים המעוניינים ללמוד חמש יחידות והם לומדים את זה בדרך וירטואלית. כלומר זו תכנית שקיימת, היא נמצאת ואני יכולה לומר ש-66% מהמגזר - - -

אני לא איש משרד החינוך, זה נראה לך אותו דבר ללמוד וירטואלית וללמוד עם מורה כשהוא יושב איתך?

קודם כל זה מענה, קודם כל אנחנו לא מתעלמים מהצורך. אם תלמיד אומר רוצה אני - - -

אנחנו נאבקנו פה בוועדה שהתלמידים יילכו וילמדו פרונטלית בבתי הספר ולא בזום, אז זה לא מענה. זה אולי שיעורי עזר.

כשאת אומרת כלום או זה אז אני מסכים איתך, אבל אתם צריכים להביא מורים שיהיו שם.

מדינת ישראל לא יכולה להגיד שבגלל שזה פריפריה לא הגיעו מורים, תשלמו להם כפול, תשלמו להם פי שלושה.

זה מענה עבור אותם תלמידים ולא להשאיר אותם ללא מענה.

לא, אם את אומרת שהם יישארו בלי כלום אז ברור שזה מענה, אבל זה לא מענה שאנחנו רוצים להגיע אליו.

וגם מכלל התכנית 66% הם תלמידי פריפריה, גם מהמגזר הערבי וגם מהמגזר החרדי. דבר נוסף זה חונכות וירטואלית. דיברתם קודם לכן על שיעורים פרטיים, חונכות וירטואלית זה עבור ארבעה-חמישה תלמידים, קבוצות קטנות, לאותם תלמידים שצריכים עזרה בחמש יחידות.

דרך אגב, במגזר החרדי והערבי יש פחות נגישות לשירותים אינטרנטיים. אם כבר אנחנו מדברים על זה מול זה, לא לכולם יש מחשב נייד. יש יישובים בפריפריה, ערביים, בלי בכלל רשת, זה בעייתי.

אני מודעת לכך, אבל אנחנו יכולים לומר שהקורונה, אחד הדברים שהיא עזרה וקידמה זה גם בנושא הזה של האינטרנט. אני רק אסיים על התכנית של חונכות וירטואלית.

לא, זה רק הגדיל את הפערים.

לגבי הקורונה, משרד החינוך כבר שנתיים אומר, וגם השרה אומרת בכל מקום אפשרי, שלימוד בזום זה לא באמת לימוד וצריך להביא את הילדים לבתי הספר, אז למה בפריפריה אתם כן עושים את ההנחה הזאת?

וזה גרם לנשירה סמויה אדירה.

בטח במתמטיקה.

זה הגדיל את הפערים, בעיקר שבפריפריה, בחלק ממנה, אין אמצעי קצה ואין תשתיות. זה לא פתרון, נהפוך הוא.

אני אומרת שזה חלק מהפתרון. נרית קודם הציגה לכם תמונה מלאה ואני מראה עוד חלק מתוך התמונה הכוללת הזו. ודבר נוסף שאני רוצה לציין, יש לנו תכנית דוקאטס שהיא מיועדת רק עבור 53 בתי ספר ערביים בדואיים, זו תכנית שאפילו בתקופת הקורונה, בקושי של אמצעי קצה, הצלחנו להגיע אל אותם תלמידים ולנסות באמת לצמצם את הפער, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית ונשירה כמובן. כלומר גם תכנית דוקאטס שמיועדת לפריפריה קיימת, מתנהלת, עובדת והיא גם מתעסקת כמובן במתמטיקה ובחמש יחידות.

כלומר קיימות תכניות, קיימת חשיבה, אנחנו מודעים לסיטואציה הזאת, וכמו שנרית אומרת, אנחנו בתהליך.

לא, לא ראינו שום תהליך, לא ראינו מה אתם עושים עם המספרים האלה. את זה לא ראינו בדיון הזה.

מתי בפעם האחרונה היה דיון במשרד החינוך שעסק בפערים במתמטיקה בנושא פריפריה ובראשות השרה נגיד, או מנכ"ל המשרד?

אני אדבר על השרה. אני רוצה להגיד שבגדול אנחנו דנים בזה כל הזמן.

לא, אני שואל אם היה דיון ברמת המנכ"ל או ברמת השרה?

יש בשבוע הבא במתמטיקה, בראשון בפברואר, זה יעלה בוודאי, זה חלק מהמורכבות של הקורונה. אז יכול להיות מאוד שהמשך הדיון ימשיך גם בראשון בפברואר.

אני חייבת תשובה על מגדל העמק, עלינו מ-6% ל-10%, המגמה היא לעלות ל-12% ו-13% כבר בשנתיים הקרובות. אז עוד לא הגענו ל-30% כמו בהוד השרון, אבל אני יכולה להגיד שני דברים על מגדל העמק. אחת, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה שם, אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל לפצח את מגדל העמק, אנחנו בדרך הנכונה, יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אם פעם - - -

תני לנו דוגמה מה חסר שם, מורים? התלמידים לא יודעים? מה חסר שם?

אני אגיד לך משהו, לגבי מתמטיקה, ודיברו על זה - - -

היא אמרה שהם עשו בערים מסוימות זום אִין, הבינו את הבעיה ופתרו אותה.

אגב מגדל העמק, לדעתי רשת אורט לקחה שם את כל החינוך.

אני לא יודעת להגיד, אני יודעת להגיד מה המצב כי אני ממפה, אבל אני רוצה להגיד שתי מילים על מגדל העמק. דבר ראשון, אני בתור משרד חינוך יכולה להגיד לך בדיוק מה המצב במגדל העמק, מתי אנחנו נצליח לעשות את השינוי. שאלתם על השינוי, כמה זמן הוא לוקח, זה תלוי מאוד מה קורה בחטיבת הביניים. זה אני אומרת לך בתור מורה למתמטיקה קודם כל. אם בחטיבת הביניים למדו כמו שצריך מתמטיקה תוך שלוש שנים, כמו בשלומי, אני יכולה לסגור לך את הפער. י', י"א, י"ב, נביא לשם מורה מצוינת, מורה מצוין, והוא יעשה את השינוי. אם בחטיבת הביניים לא למדו מתמטיקה כמו שצריך, הבסיס המתמטי של הילדים רעוע ייקח לי יותר שנים.

אז תיכנסי שם.

בטח, אני נכנסת בכיתה ז', מה זאת אומרת? בטח שאנחנו נכנסים שם.

טוב, אני רוצה לסכם, בבקשה, אנחנו פשוט חייבים לסיים.

חייבים דיון המשך.

אני קודם כל רוצה להודות לחברי הכנסת אופיר כץ, ענבר בזק, עלי סלאלחה ומופיד מרעי שהעלו את הנושא הזה של הדיון המהיר, הדיונים המהירים, מה שאני רואה, הם מצליחים לשנות, כפי שאמרת.

חברי הכנסת מוטרדים מהמצב ומהתשובות שקיבלו, אנחנו לא פונים באופן אישי לאף אחד ממשרד החינוך, אבל מבקשים לקיים דיון המשך פה בוועדה ולקבל נתונים יותר מדויקים ומה אפשר לעשות בשלושה דברים. אחת, תמריצים למורים, איך מדינת ישראל מגיעה למצב שבכל עיר ובכל יישוב בפריפריה יש אפשרות ללמד מתמטיקה ברמה הכי גבוהה ולא בזום ולא בתכנית וירטואלית כזו או אחרת, כי אנחנו נגד זה.

דבר שני, מה עושה מערכת החינוך כדי לחבר את ההורים לתכניות האלה, כדי שההורים יהיו חלק מהמעגל הזה, כי מה שאני מבין מהדיון שההורים בכלל לא היו בנושא פה. בעיניים שלי בערים שההורים יותר מעורבים ויותר משפיעים על הילדים יש יותר הצלחה בלימודים. צריכים לראות איך מחברים את ההורים לחשיבות של המתמטיקה.

הדבר השלישי זה הכיתות הקטנות. גם אם יש כיתה קטנה של שלושה-ארבעה, נכון לעכשיו, בתחילת המהפכה שאתם עושים, לקיים שיעורים. לא לוותר על שלושה וארבעה ילדים. להתחיל בשלושה-ארבעה, בשנה הבאה זה יהיה שישה-שבעה, בעוד שנתיים זה יהיה עשרה, וכך אנחנו נגדל גם בפריפריה. לא להרים ידיים. אנחנו מחזקים אתכם, אנחנו לא נגדכם, אנחנו בעדכם, מחזקים אתכם.

עוד נתון אחד, אם אפשר. אם יש לכם, אני חושב שזה כלי שיעזור לנו ולכם, זה אם אתם יודעים, אותם תלמידים שניגשים לבגרות, כמה מהם נעזרו במורה פרטי, שילמו באופן פרטי. את לא צריכה לענות לי עכשיו כי בטוח שאת לא יודעת, אבל תביאו לנו את הנתון הזה אם יש לכם אותו, זה נתון שחשוב שיהיה לכם אותו, ואת הפריסה כמובן.

סתם דוגמה, לסיום, אשתי שלחה לי עכשיו שהבת שלי, גם כן חמש יחידות במתמטיקה, זה עולה 1,200 בחודש, הסיפור של השיעורים הפרטיים. אם זה קורה אצלי, זה קורה אצל הרבה הרבה מאוד.

תודה רבה לכולם ונעשה דיון המשך.



הישיבה ננעלה בשעה 10:20.