פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת ביטחון הפנים
24/01/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב (24 בינואר 2022), שעה 10:00

הצגת מדדים לבחינת התוכנית הממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה
איימן עודה

אמיר אוחנה
אימאן ח'טיב יאסין
יואב סגלוביץ'
אורית סטרוק
אוסאמה סעדי
ג'ידא רינאוי זועבי
עאידה תומא סלימאן

טלל דולב - ראש מטה היישום מל"ל, משרד ראש הממשלה

יאיר הירש - מנכ"ל משרד הפנים

תומר לוטן - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - סמנכ"ל אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

ורד גיל - ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך

האני ואקד - הממונה על החברה הערבית, משרד המשפטים

יאיר לנג - מנהל תחום תכנון ואסטרטגיה, פרקליטות המדינה

מיכל דיין - רמ"ד מחקר ומדיניות אג"ת, משטרת ישראל

בועז חממי - רמ"ד חקירות אח"מ, משטרת ישראל

גיא להב - מרכז בכיר פרויקטים מטה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

חוסאם דיאב - ממונה קידום הישגים לימודיים, מגזר ערבי, משרד החינוך

ניר מקלר - רכז חקירות ברשות המיסים, משרד האוצר

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי
אורנית אפלבוים - חבר תרגומים

הצגת מדדים לבחינת התוכנית הממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את דיון הוועדה לביטחון פנים. יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב, 24 בינואר 2022. על סדר היום: הצגת מדדים לבחינת התוכנית הממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה.

הדיון הזה הוא דיון המשך. אנחנו קיימנו כאן דיון בשמיני בנובמבר לגבי התוכנית הממשלתית. בדיון עצמו הובהר לי שתוך 45 ימים יגיעו המדדים של כל משרד לתוכנית. כמו שאתם שמים לב, מהשמיני בנובמבר עד היום עברו יותר מ-45 ימים. ניסיתי לקיים את הדיון כבר פעמיים, ביקשו דחיות כדי להגיע להסכמות.

אני מקווה שהיום סוף סוף יש הסכמות והתקדמות. זו חשיבות הוועדה, היא תלווה את הנושא של המלחמה בפשיעה בחברה הערבית, כל חודש, חודשיים או מה שנצטרך. לכן אני מצפה ממשרדי הממשלה להיות ערוכים ומוכנים. התפקיד שלנו הוא לא רק לבוא ולדבר על כמה חשוב להילחם בפשיעה, אלא חשוב לעקוב ולראות שמשרדי הממשלה מבצעים את התפקיד שלהם.

אני יכולה להגיד שיש לי שיח מאוד טוב עם תומר, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. הוא תכף יפתח את הדיון. זה שיח חשוב מאוד, אבל עדיין אנחנו בכנסת צריכים לקבל מידע רצוף על איך התוכנית מתקדמת ומה הדברים שנעשים.

אני אגיד מילה אחת, ביום חמישי הוועדה שלי הייתה בסיור בלוד. חברת הכנסת סטרוק הגיעה וחברי כנסת נוספים. היינו בתחנת המשטרה בשכונת הרכבת, בשכונת נווה שלום, ראינו את תחנת המשטרה החדשה, דיברנו עם מפקד המרחב ומפקד המחוז על השיפור שלוד עוברת. גם ראש העיר דיבר.

הוועדה עוקבת כאן ומקבלת מידע, אבל גם יוצאת לשטח לראות בעיניים. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת ולך, אדוני המנכ"ל, שזה היה סיור טוב וחשוב מאוד. אנחנו רואים מה קורה בלוד, וכמובן ממשיכים לעקוב ולהיות אוזן קשבת לתושבים.

עם כל זה, אנחנו רואים שינוי. קיבלנו סקירה מצוינת מה-, צריך לומר לזכותו. נכנסנו גם פיזית לתחנת משטרה חדשה, פגשנו תושבים ואנחנו רואים את השינוי.

מה שכן ציין ראש העיר ואני אחדד פה, צריך גם לקחת בחשבון שיש נתונים שהגיעו עכשיו ואני אעביר לך אותם בסוף הדיון, שרוב הפשיעה בחברה הערבית נמצאת בעיקר בערים המעורבות, ולכן הדגש חייב להיות שם. אתה מכיר את זה, יש לנו גם את הנתונים ואני אראה לך אותם.

אני מודה לך שהגעת. בבקשה אדוני, הבמה שלך.

תודה רבה, בוקר טוב לחברי הכנסת. אנחנו נקדיש את הדיון הזה להצגת אלמנט מרכזי שנגזר מהתוכנית הממשלתית למאבק בפשיעה והאלימות ומהחלטת 549 בפן שקשור למדדים. תכף אני אצלול לזה ואבהיר את המתודולוגיה שבנינו וגם את המדדים עצמם.

אני אנצל את הדקות הראשונות כדי להזכיר לכל מי שנמצא כאן מה הם המרכיבים העיקריים שנמצאים בתוכנית הזו, ובעצם ללכת כבר לשורה התחתונה ולהגיד שכל הפעולות שנגזרות מ-549 נמצאות בביצוע. חשוב לי להגיד את זה.

השקף הזה מתאר סדר גודל של 15-20 פעולות מרכזיות שיוצאות לדרך ב-2022, וקשורות לפריסה של כמעט 900 שוטרים ל-1,001 משימות שקשורות לעיבוי תחנות, יחידות כלכליות, מג"ב ואחרים. יש נושאים חקיקתיים שונים שאנחנו עובדים עליהם, חלקם הוזכרו כאן בוועדה, חברות שמירה, חוק החיפוש וחוקים אחרים.

התהליכים של הוצאה לדרך של השיטור העירוני ביישובים הערביים והשיטור המועצתי במועצות האזוריות –

כן, אישרנו בשבוע שעבר את השיטור בעוד תשע רשויות ערביות.

נכון. זו הזדמנות להגיד תודה לוועדה על האישור המהיר של התהליך שאפשר לנו לצאת לדרך עם תהליכי השיטור באופן מידי.

יש גם סוגיות שעוסקות בעיר בטוחה בערים המעורבות, אולי נצלול לזה בהמשך. מודל יישובי, התערבות שאנחנו עושים ביישובים עצמם, סוגיות שונות שקשורות לטיפול באמל"ח ועוד. אני בכוונה לא מפרט את זה, כי דיברנו על זה כאן באריכות.

כן חשוב לי לנצל את ההזדמנות שאנחנו נמצאים כאן בינואר ולומר שכל שורה שנמצאת כאן בשקף היא שורה בביצוע. אנחנו ממש עומדים בזמן בכל מה שקשור לתוכנית העבודה של 549 במשרד לביטחון פנים.

לענייני המדדים, אני רוצה להגיד כמה דגשים כלליים לעניין זה לפני שנצלול ונציג אותם פרטנית. ראשית, המדדים שנציג כאן הם מדדים שהם תוצאה של עבודה משותפת. לקחו בה חלק גם המשרד לביטחון פנים, משרד ראש הממשלה, הפרקליטות והמשטרה. חשוב לי להגיד את זה, אתם תראו פה מדדים שקשורים בכלל למערכת אכיפת החוק, בעיקר בנושאים שקשורים לפיענוח.

חשוב לי לומר שהמדדים האלה הם מדדים מוסכמים עלינו, על המשטרה ועל הפרקליטות יחד, ואנחנו נציג את זה כאן עוד מעט.

המדדים שנציג הם מדדי תוצאה ברובם המכריע, וזה בהתאם לדירקטיבה הכללית של משרד ראש הממשלה שמכתיב את מדדי התוצאה כשיטת עבודה. אנחנו בעיקר נציג מדדים שקשורים לשינוי המציאות הלכה למעשה.

בשולי הדברים או בסופם, אני אתייחס גם לכמה מדדי תפוקה שבכל זאת היה לנו חשוב להציג, גם בנושא של אכיפה כלכלית וגם במה שאנחנו קוראים לו יעדים מבצעיים. אני אפרט על זה כשנגיע. העיקר, כאמור, הוא עיסוק במדדי תוצאה ולא תפוקה.

הדבר הנוסף שחשוב לי להגיד לפני שנצלול הוא שהיעדים שאתם תראו כאן הם מדדים ויעדים לסוף שנת 2022, וזה למרות שתוכנית 549 היא תוכנית חומש. הסיבה שתראו כאן יעדים לסוף שנת 2022 ולא לסוף 2025, היא משלוש סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא כי אנחנו רוצים למדוד את עצמנו במהלך הדרך, כלומר לא להגיע למצב שאנחנו מורחים את התוצאה. יכולנו בקלות להגיד שב-2025 זה יהיה היעד ולתת לעצמנו איזשהו פטור, אבל אנחנו רוצים תוך כדי השנה הזאת להשתפר ולמדוד את עצמנו עוד במהלך השנה הזו. דרך זה כמובן שנבדוק את המדדים ונראה את התזוזה שלנו בתוכם. המדדים הם בעצם לשנה אחת ואנו נעדכן במהלך השנה.

שנית, יש קשר בין מדדים לבין משאבים. כיוון ששנת 2022 היא שנה ידועה, אנחנו יודעים למה אנחנו נכנסים, אנחנו יודעים לאיזה תקציב אנחנו נכנסים, אנחנו יודעים את כמויות השוטרים, אנחנו מודעים לתהליכי התעצמות. יש לנו איזושהי יכולת לעשות חיבור בין הפעולות שלנו ב-2022 הלכה למעשה לבין מה שאנחנו מצפים שיקרה במציאות, ולא לתת ספקולציה רחוקה. אלה הסיבות שנציג פה את היעדים לסוף שנת 2022.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לגבי מדדים לפני שנצלול, זה להזכיר לכולנו שמדדים הם כלי עבודה. הם כלי עבודה לשיפור, לבדיקה של עצמנו לראות שאנחנו בכיוון הנכון, לזהות את המגמות הנכונות, לראות שאנחנו לוחצים על הכיוונים הנכונים.

ישנם דברים שכולם מסתכלים עליהם וסופרים אותם, כמות נרצחים, למשל. כולנו חווים את זה דרך העיתונים. תכף אתם תראו שאנחנו בוחרים לראות בנושאים האלה מה הפעולה שאנחנו עושים שדרכה נבדוק את השינוי ואת העובדה שאנחנו באמת משתפרים.

לכן אני מזכיר עוד פעם, מדד הוא לא אירוע קדוש, הוא אירוע שמטרתו לשקף לכולנו את הדרך שדרכה אנחנו רוצים להשתפר. אני רוצה לומר את זה לכל מי שנמצא בדיון הזה, כך אנחנו נשקף את זה דרך התחומים עצמם.

בואו נרד למדדים בפועל. חילקנו את המדדים לחמש משפחות עיקריות, קצת מלמעלה למטה, ממדידות קונספטואליות למדידות שהן יותר תהליכיות, ולמדידות שהן ממש מבצעיות. נלך מהרחב אל הצר.

המדד הראשון שאנחנו מתכוונים לעסוק בו הוא מדד תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור. אלה שני מדדים שחשוב לומר שהאינדיקטורים שקיימים היום בשוק למדידה שלהם –

אם אפשר להעיר משהו בהקשר הזה.

בבקשה.

אני באופן אישי מאוד סלדתי כשהייתי שר בט"פ מהמילים תחושת ביטחון. אני רוצה להעלות את הביטחון האישי. עם העלאת הביטחון האישי, תבוא גם התחושה, זה אחד.

שנית, חתירה להשוואת תחושת הביטחון בין האזרחים הערביים לאזרחים היהודיים יכול להיות מושג בשתי דרכים. דרך אחת זה העלאת תחושת הביטחון בקרב האזרחים הערביים, ושנית השוואתה לתחושת הביטחון בין האזרחים הערביים זה אם היא תדרדר, תחושת הביטחון בקרב האזרחים הלא ערביים לאותה רמה בקרב הערביים.

ה- לדעתי מיותרת, ובכלל אני מציע פחות לדבר על תחושת ביטחון ויותר על ביטחון. אתו תבוא גם התחושה.

אני אגיד שנושא תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור הם מדדים מאוד סטנדרטיים במדידה הבינלאומית בנושאים האלה.

לכן סלדתי מהם.

זה מאפשר לנו לעשות השוואה עם עולם המדידה והערכה. אנחנו נעזרים בשאלונים ושיטות מדידה שמקובלות במקומות אחרים בעולם.

אני רוצה לפזר את הערפל סביב זה. ישראל בודקת את הנושא של תחושת ביטחון או רמת ביטחון אישי בסקרי הלמ"ס. כשבודקים את המספרים, רואים שהפערים בין יהודים וערבים לא מי יודע מה גדולים.

אני אתן לכם שתי דוגמאות. יש שאלה שנשאלת האם אתה חש ביטחון ללכת לבד בלילה באזור מגורייך? זו אחת השאלות הסטנדרטיות לתחושת ביטחון. בשנת 2020 המדד אצל היהודים היה 89.1, ואצל הערבים 81.3 כשעברנו שנה קדימה ל-2021, הפער הצטמצם ל-86.3 אצל היהודים ו-83.1 אצל הערבים.

כלומר, הוא ירד אצל היהודים.

אם אתה למשל עוסק בנשים יהודיות בבאר שבע, לא בטוח שזאת –

גם אני חושב, וזו רק דוגמה אחת לכך ששאלה אחת ששואלת על רמת ביטחון אישי, שבמקרה הזה היא שאלה דיי מקובלת בעולם, היא שאלה לא כל כך מוצלחת. כך גם המדד הידוע שאתם בוודאי מכירים בנושא של אמון שבדרך כלל מופיע במדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כשנשאלת מה רמת האמון שלך במשטרה ואתה נותן מספר.

אגב, המספרים האלה פורסמו לא מזמן. בציבור הערבי ירדנו השנה לשפל של כל הזמנים, זה מדד שירד בהדרגה גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים.

אחרי שאמרתי את זה, אנחנו מבינים שני דברים. אחד, שיטות המדידה בנושא אמון –

אני חייב להבין את מה שאמרת עכשיו. אני מכיר סטטיסטיקות שביישובים הערביים דווקא רמת האמון במשטרה עלתה, וזו תולדה – כך סיפור לי, אני לא יודע אם זה נכון, של הרבה יותר השקעה ובניית תחנות משטרה ביישובים הערביים, וגיוס שוטרים מוסלמים. זה תהליכים שנעשו בשנים האחרונות –

אתה מתייחס למדד ביטחון אישי, וזו האנומליה הישראלית המיוחדת. בישראל רמת הביטחון האישי גבוהה ורמת האמון הציבורי נמוכה.

אבל דווקא בשאלון אמון הציבור אני זוכר שהראו לי נתונים שזה בעלייה. אתה אומר עכשיו הפוך.

אני אנסה לדייק. מה שהזכרתי שנמצא בירידה לאורך השנים, וזה באמצעות התייחסות למדד המכון הישראלי לדמוקרטיה שמודד את רמת האמון. מה שהזכרתי שנמצא בשפל הנמוך ביותר זה מדד עד כמה אתה נותן אמון במשטרה.

זאת שאלה אחת בתוך שאלון גדול, אין בו תהליכים שקשורים לשאלה האם אתה מרגיש שהמשטרה מקשיבה לך, האם התהליכים נעשו בהוגנות, אין שאלות כאלה. לכן אנחנו לא אוהבים את המדד הזה, אבל עדיין ציינתי אותו כי הוא מקובל.

האם הוא גם בירידה ביישובים הערביים או בכללי?

אין לנו מדידה כזו. תקן אותי אם אני טועה, איתן –

חבריי מהמשטרה –

סליחה, אוחנה זה מפריע. אין בעיה לשאול שאלות, אבל הזמן שלנו קצר. תשאל אותם אחרי זה, בוא ניתן לתומר להמשיך. אין לי בעיה שמידי פעם תשאל אותו ספציפית, אבל אם זה מערב אחרים נחכה.

אני חושב כמוך חבר הכנסת אוחנה שהנושא הזה הוא מרכזי, הוא נותן את הווקטור של מגמות השינוי. אם האמון גדל ותחושת הביטחון גדלה, סימן שקורה משהו טוב. אני אומר רק ששיטות המדידה בשני התחומים האלה בישראל לא מספקות אותנו.

לכן אנחנו התחייבנו במסגרת החלטה 549 לייצר נקודת השוואה חדשה. זו עבודה של אגף אסטרטגיה אצלנו במשרד. נמצא פה סמנכ"ל האסטרטגיה איתן הורן, שאולי תכף ירחיב על זה. אנחנו מתכוונים לייצר נקודת השוואה חדשה לנושא של שני המדדים האלה בנושא של הציבור הערבי בישראל לצד הציבור הכללי.

המדדים שהזכרתי קודם, גם מדדי הלמ"ס וגם מדדי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומדדים אחרים ימשיכו להתפרסם ולשמש אותנו, אבל לטעמנו אלה לא מדדים טובים ולכן לא קבענו בהם אינדיקטורים לשינוי במסגרתם.

אנחנו נוכל לבוא לפה בעוד מספר שבועות, להציג את האינדיקטורים השלמים, איך נראה השאלון, איך אנחנו הולכים למדוד את שני עולמות התוכן האלה, ולהגיד שהתוצאה שתהיה בשנת 2022 תצטרך להשתפר בכך וכך אחוזים בשנת 2023. זה לעניין המדד הזה.

ברשותך, אני ארצה להתקדם למדד הבא ואחרי זה לאסוף שאלות.

ברור.

רציחות ואלימות חמורה הם שני נושאים שאנחנו ממקדים אותם בתוך מדדי המעקב שלנו. בנושא של הרציחות, שימו לב לאינדיקטור שאנחנו מבקשים לטפל בו. האינדיקטור הוא לעסוק ברמת הפיענוח של הרציחות.

אני מזכיר שלצד הכמות הגבוהה של הרציחות, פיענוח הרציחות בחברה הערבית הוא בשיעורים מאוד נמוכים.

אתה יכול להגיד בהשוואה?

ביחס לאירועי הרצח בחברה היהודית ובכלל, אני אומר בכלל כי יש רציחות של זרים. בסך הכל, הפערים הם כמעט פי שלוש. רמת הפיענוח הבסיסית בחברה הערבית בשנים האחרונות עומדת בממוצע על כ-22%-24%, כשבחברה היהודית היא עומדת על כ-68%. זה מאוד בעייתי, וזה אזור השיפור שלנו.

כשאנחנו אומרים פיענוח, אנחנו מתכוונים להגעה לכתב אישום. כלומר תהליך שהחל ולא הסתיים רק בפתיחת תיק, בעצורים או הארכת מעצר, אלא בכתב אישום איכותי.

רק כדי לסבר את האוזן על המספרים, אנחנו הצבנו את היעד של עלייה ב-12%, שזו קפיצה דיי משמעותית מ-24% ל-36% בשנת 2023. אני אנצל את ההזדמנות כדי לעדכן, אנחנו סיימנו את שנת 2021 כשב-31.12 שיעור הפיענוח היה 24% כפי שכתוב פה. עדכון שהגיע אליי אתמול הוא שבעקבות עוד פיענוח או שניים שנעשו בשבועיים האחרונים עלינו ל-26%. אני מקווה שנצליח להגיע ליעד הזה עד סוף שנת 2023.

אני כן אומר שבמידה ונראה שהיעד הזה עובד ומדרבן אותנו, נבנה ממנו יעדים רב שנתיים לשנים הבאות.

אולי כדאי להזכיר ששיעור מקרי הרצח בקרב האוכלוסייה הערבית הוא גבוה בהרבה. רוב מקרי הרצח מבוצעים וגם הקורבנות עם בחברה הערבית.

בהחלט נכון. בחרנו להתמקד בעולם הפעולה המשטרתית ופעולת האכיפה, לא רק לספור קורבנות. אני מניח שכולנו נעשה את זה לאורך השנה. אנחנו רוצים לספור את יכולת ההתמודדות שלנו עם הרציחות האלה בעולם הפיענוח.

כך גם לגבי המדד הבא שהוא מאוד חשוב, הנושא של יכולות פיענוח בעולמות אלימות חמורה ואמל"ח. מדובר בסלים של עבירות, לא עבירה אחת אלא עבירות מסוגים שונים. כתבנו כאן לצורך ההסבר כדי שנוכל לראות באיזה תחומי פשיעה מדובר.

הכוונה היא לקחת את סל העבירות הזה מהשיעורים שלו בשנת 2022 ולהעלות אותם ב-10% כבר בסוף שנת 2022.

זה יעד, זה לא משהו שהושג, נכון?

נכון. זה המדד שלנו להצלחה בשנת 2022.

נעבור הלאה, ברשותכם. זה נושא חשוב שמתכתב עם הנושא של מתן אמון ותחושת ביטחון, זה האם הולכים לדווח למשטרה. זאת אומרת, האם בסופו של דבר הציבור הערבי פונה למשטרה, בין אם באמצעות מוקד 100, בין אם באמצעות הגשת תלונות רגילות או מקוונות.

אנחנו יודעים שיש פער מאוד גדול. תסתכלו על המספרים, שמנו את זה כדי שתוכלו להתרשם. כמות הפניות של הציבור הערבי למוקד 100 נמוכה מהציבור היהודי או הכללי בישראל בערך פי 2.5. המספרים האלה דיי סטטיים, כמות הפניות משנת 2020 ל-2021 נמצאת על קצת פחות מ-60,000 פניות.

שמנו פה את 2020 ואת 2021 כדי שתוכלו לראות שזה נמצא בירידה, ואגב אם היינו הולכים עוד אחורה הייתם רואים שזה ממש פלטו, כלומר זה כמעט סטטי. הציבור הערבי כמעט ולא מדווח בשיעורים גבוהים למוקד 100.

כשמישהו פונה, המענה הוא בערבית? יש מענה בערבית?

כן, היינו גם בתחנה בלוד.

יודע לענות בערבית, כן.

אז כאן אנחנו רוצים לשנות את המגמה, להתחיל לראות את הציבור הערבי מדווח באמצעות המוקד והגשת תלונות מקוונות. שמנו יעד של עלייה ב-3%. זה אולי לחלקנו נראה כמו יעד מינורי או לא מספיק שאפתני, אבל אני מזכיר כמה זה סטטי.

כלומר, אנחנו נמצאים אפילו בירידה בשנה האחרונה, ירדנו מ-60,000 לאזור ה-59,000. אנחנו רוצים להגיע לסדר גודל של 61,700 פניות, כלומר תוספת של כ-2,000 פניות בשנה הקרובה. לתחושתנו ולהבנתנו, התהליך הזה הוא גם תהליך הטמעתי.

כלומר, זה לא שמחר לוחצים על הכפתור והציבור הערבי ינהר לדווח. אנחנו מעריכים שההתגברות תהיה בהמשך השנה כשיראו את ההשפעה של התהליכים שאנחנו עושים, את עיבוי התחנות, את נוכחות השוטרים, את השיטור העירוני, הצלחה של פיצוחי פשיעה כאלה ואחרים שיבנו את האמון מחדש ויאפשרו לציבור לדווח.

לכן שמנו יעד שלפחות בשנה הראשונה הוא יעד שאפתני לטעמנו, ובעיקר משנה את המגמה. 3% זה נכון גם לגבי הפניות למוקד 100 וגם לגבי התלונות המקוונות. תלונות מקוונות זה בכלל נושא חשוב, אולי בהזדמנות נקדיש לו דיון בוועדה. אנחנו חושבים שזה יכול לפתוח את הדלת לשטף יותר משמעותי ויותר נכון של קשר עם הציבור ותהליכים אפקטיביים יותר מול המשטרה.

נעבור למדד הבא. לפני שאני צולל לאכיפה הכלכלית, ראינו עד עכשיו חמישה מדדי תוצאה קלאסיים, פיענוחים, דיווחים, אמון ותחושת ביטחון. מי שקרא את החלטה 549 לעומק היה יכול למצוא בתוכה גם מדדים קונקרטיים. מה שאני מקריא כאן מופיע בטקסט של ההחלטה ונוגע לסדרה של תהליכים תפוקתיים שאנחנו מחויבים לעשות אותם בעיקר בכל מה שקשור למאבק בארגוני פשיעה ופשיעה כלכלית.

המדד הראשון הוא מה שנקרא בעולם אכיפת החוק שולחן עגול, אבל זה לא שולחן עגול במובן הנחמד והכיפי שכולנו מכירים. מדובר בשולחן יעדים שבו יושבים גורמי האכיפה המשולבת, משטרה לצד אכיפה אזרחית, ומבצעים מבצעים משותפים.

זאת אגב שיטת הפעולה המרכזית שלנו היום במסלול בטוח שהוצגה כאן ומובלת על ידי סגן השר. אנחנו במהלך שנת 2021 קיימנו כ-65 שולחנות עגולים והצבנו יעד לעשות 70 כאלה במהלך שנת 2022. גם פה המטרה היא לדייק יותר, לעשות שולחנות עגולים איכותניים כאשר מתוכם לפחות 10% יהיו כנגד ארגוני פשיעה ידועים. אנחנו מכוונים שיהיו לפחות שלושה תוצרים מבצעיים.

תוצר מבצעי זה אומר הגעה של רשות המיסים, סגירת עסקים, צווי סגירה למקום, כל מיני דברים שאנחנו מפעילים בהפעלה אזרחית.

זאת תוכנית, זה לא משהו שכבר קרה, נכון?

הזכרתי קודם, יש את תוכנית 549 שהיא בניין הכוח, היא התוכנית ששמה את התקנים, את השיטור העירוני ואת המשאבים השונים. לצידה מתנהל מבצע ממשלתי בהובלת סגן השר, שנקרא מסלול בטוח. המבצע הזה לוקח באופן שוטף את כל שחקני האכיפה השונים מהמשטרה והפרקליטות, עבור ברשות המיסים, הרשות להלבנת הון וכולי, ובעצם מטפל ביעדי פשיעה באופן יום יומי ושוטף.

זה כבר עובד, כל שבועיים סגלוביץ' מנהל דיונים של כל אותם שולחנות עגולים. זה קיים ועובד, רואים את הפרסומים של המשטרה על מכוניות, שומות של רשות המיסים. שם כבר מתנהל האירוע.

רק כדי לסבר לכם את האוזן על האינטנסיביות של הדבר הזה, עד ספטמבר 2021, כלומר עד לפני ארבעה חודשים, נעשו עשרה שולחנות כאלה. מספטמבר ועד דצמבר עשינו עוד 50. זאת אומרת שאנחנו ממש חזק על זה.

אני אומר לכם, אני דיברתי עם סגן השר וכל העניין הזה של השולחנות העגולים, מה שאנחנו מרגישים בחברה הערבית – אני דיברתי גם על העיר שלי ועל עוד יישובים. אתם באים ומתעסקים עם העסקים הקטנים שהם דגי – אני לא יודע אם בכלל יש להם קשר לפשיעה והאלימות.

תחת הכיסוי של שולחנות עגולים באים וסוגרים מסעדות, סוגרים מוסכים. אני מדבר על מוסכים קטנים. אומרים שזה אולי כיסוי להלבנת הון, אבל אנחנו יודעים מי האנשים. כל מי שיושב כאן בחברה הערבית, אנחנו מכירים את האנשים האלה. האנשים שאתם באים אליהם הם אנשים שסוגרים להם אולמות, פתאום משרד הבריאות סוגר אולם ב-. באים באותו יום שיש חתונה בערב, סוגרים את החתונה. למה? כי יש ליקויים במשרד הבריאות. רק עכשיו נזכרתם שיש ליקויים?

בקצרה.

אני לא מתכחש לעובדות, יש גם תחילה של מאבק בארגוני פשיעה. איפה שצריך לתת מכות, צריך לתת מכות.

הנקודה ברורה.

אני רוצה להזהיר, אנחנו מרגישים תסיסה.

אבל הבנו.

אנחנו מרגישים תסיסה ביישובים הערביים מהעסקים הקטנים שבאים ומבקשים מהם דו"חות וספרים, משרד הבריאות, משרד העבודה וכל השולחנות העגולים לעסקים הקטנים האלה. לא מספיקה מכת הקורונה, עכשיו יש את המכה הזו.

אני רוצה להסביר משהו. קודם כל, יש לך חמש דקות. אני יודעת שאין הרבה זמן, אבל אין לך ברירה. יש כאן מנכ"לים, יושב כאן מנכ"ל משרד הפנים, יש לנו נציגות של משרד ראש הממשלה, יש לי כאן דיון. אין לי בעיה שתעיר הערה קצרה וקולעת, אבל אי אפשר לעשות נאומים.

יש כאן חברי וחברות כנסת שנמצאים פה מ-10:00. יש לי דיון ב-12:00, אז ברשותכם, הדיון הזה מאוד חשוב לי. אנחנו רוצים לשמוע מנכ"לי משרדים ורוצים להתקדם. הערת, קצר וקולע. נתתי לך לדבר, אני לא פוגעת בזכות של אף אחד.

אני רציתי לשאול אם אתה יכול להסביר את הפער בין זה שכתבת שיש 70 מבצעי אכיפה, ומתוכם 7 כנגד ארגוני פשיעה. אני רוצה לשאול אם כל ה-70 זה רק בחברה הערבית, ומה הפער בין ה-70 ל-7.

אני אנסה לענות בתשובה משותפת לשתי השאלות האחרונות. הצוות שפועל במסגרת מסלול בטוח הוא צוות שמובל על ידי אגף חקירות במשטרת ישראל והפרקליטות, ובמרכזו נמצאים סדר גודל של בין 200-350 יעדים קונקרטיים שנבחרו כיעדי פשיעה מרכזיים, דגים שמנים, לא דגי רקק. גם הפרקליטות וגם המשטרה חושבים שהם משמעותיים.

לא כולם מעוגנים בארגוני פשיעה, ארגון פשיעה זו הגדרה חוקית. לא כל פושע או משפחת פשע מפוארת מוגדרת כארגון פשיעה על ידי משרד המשפטים, ולכן יש את ההבחנה הזו. אני יכול לומר שכל יעדי השולחנות העגולים הם יעדים משמעותיים, כולם בחברה הערבית. האירוע הזה עוסק בחברה הערבית.

לגבי ההערה שכתוצאה מהדבר הזה נכנסים גם אזרחים תמימים או אנשים שלא צריכים להיות שם, אני מבטיח להעביר את ההערה הזו לסגן השר ולבקש ממנו לבחון את הנושא הזה.

הוא גם יהיה פה ב-12:00, אתה תוכל להגיד לו.

ככל שאני יודע, היעדים הם יעדי פשיעה אמיתיים ומרכזיים. מקווה שעניתי על שתי השאלות.

היעד הבא עוסק באפקטיביות החילוט. החילוט שלנו כתוצאה ממסלול בטוח עלה משמעותית. במסגרת החלוטים שקרו במחצית השנייה של שנת 2021 במסגרת מסלול בטוח, אנחנו מגיעים למספרים של כמיליארד וחצי שקלים בפוטנציאל חילוט.

אני מזכיר שתפיסות חילוט של המשטרה צריכות לעבור בפרקליטות, צריך בקשה לבית משפט, יש פה משפך בין מה שהמשטרה שמה עליו את היד לבין מה שבסוף מחולט. בכל הדברים האלה בנינו מדדים מאוד מתקדמים.

אני לא אפרט כל שורה, אני רק אגיד שהמדדים האלה הם קפיצת מדרגה למספרים שהיינו בהם בשנת 2021. המטרה היא לשים את היד על רכוש משמעותי של עבריינים במהלך השנה הזו.

מה עושים עם הרכוש והכסף שמחלטים?

עד השלמת התהליך המשפטי הוא נמצא באחזקה של משטרת ישראל. בהתאם לקביעה של בית המשפט קובעים מה לעשות אתו.

יש קרן חילוט שאמורה להעביר את הכסף למטרות טובות שהמדינה קובעת.

כדי להשקיע את זה במאבק בפשיעה.

סליחה, אני לא הבנתי את השאלה. חשבתי שאת שואלת מה קורה עם האוטו או איפה הוא יושב. אני אדייק, יש ישות שנקראת קרן החילוט שהיא קרן כספית שמושכת אליה את כספי החילוט המקובצים מכל תהליכי החילוט.

אני אגיד בסוגריים שאנחנו הולכים להביא בקרוב לכנסת עדכון לחוק החילוט שנעשה ביחד עם משרד המשפטים כדי להרחיב את בריכת החילוט ולשים ידיים על יותר משאבים. הכסף הזה חוזר ומתחלק בין גופי האכיפה, חלק גדול למשטרה, פרקליטות, רשות המיסים ועוד. אגב, יש גם קרן חילוט דומה לתפיסות של סמים. היא מנוהלת על ידי המשרד לביטחון פנים.

אני לא יודע עד כמה צריך לפרט, המפלגים הכלכליים זה יחידות שחלקן כבר קמו וחלק יקומו במסגרת 549. אלה בעצם מדדי ביצוע לאותן יחידות כלכליות כדי להרחיב ולהגדיל את היקף הפעולות האפקטיביות לפירוק נכסים כלכליים.

לגבי מרחב הסייבר, אנחנו מזהים פשיעה גוברת בעולמות הסייבר גם בחברה הערבית. כאן שמנו יעדים לסגירה של אתרים, בעיקר אתרי הימורים ודברים מהסוג הזה, עסקים בלתי חוקיים גם במה שנקרא סגירה עם צו וגם בסגירות וולונטריות שזו עוד אופציה שקיימת.

אני רוצה לעבור לשקף האחרון. אנחנו לא נפרט אותו יותר מידי, אבל אנחנו קוראים לו יעדים מבצעיים. הכוונה כאן היא בעצם למדדי הצלחה שאנחנו שמנו למשטרה. המשרד ושר הבט"פ הציבו למשטרה את היעדים, הם לא חלק מתוכנית 549.

549 היא תוכנית של בניין כוח וכולי, וכאן יש יעדים שקשורים לכמה מבצעי אמל"ח עושים בחודש, כמה מבצעי איסוף עושים בכל מחוז, כמה פרשיות של פרוטקשן ייפתחו בכל אחד מהמחוזות, כמה מבצעי אכיפה בכביש אנחנו הולכים לעשות, בעיקר בדרום, עד כמה עמוק אנחנו הולכים לחדור לארגוני פשיעה מרכזיים.

אני לא רוצה לפרט על זה יותר מידי, אני רק אגיד שזה סט של מדדים שקשורים לעולם המבצעי, והם משלימים את היעדים המתודולוגיים ויעדי התוצאה שהצגנו עד כאן. זה חלק שנמצא בתוכנית העבודה של המשטרה, והוא מבחינתנו צד משלים לכל המדדים שהצגתי קודם. זאת הסקירה שלנו.

בטח יהיו עוד שאלות של חברי הכנסת, אבל לפני חברי הכנסת אני רוצה לתת למנכ"ל משרד הפנים שיושב כאן וצריך לעזוב לפני. יאיר, בבקשה.

אני רק מבקש שאת מספר 4, אכיפה בריונית בכביש בנגב, זה המשך הסתה של מה שקורה –

זה לא הסתה, זה המצב בנגב. יש בריונות בכביש בכל המדינה, אבל בנגב יש בעיה אמיתית וקשה. זה בסדר גמור להסתכל לבעיה בעיניים ולהוריד בריונים מהכביש בעיקר בנגב.

למה בעיקר?

כי כשאני בפעם האחרונה נסעתי בתל אביב, לא זרקו עליי אבנים.

יש בריונות בכל מקום, לא רק בנגב.

יש בריונות בכביש בכל הארץ, בנגב יש בעיה. במקום לטמון את הראש בחול צריך להתעסק בה. גם אזרחים ערביים שנוסעים בנגב לא רוצים לחטוף פתאום אבן כי לא שמו לב איזה רכב זה. יש בעיה בנגב, למה להתנער מזה?

אף משפחה שנוסעת, לא יודעים אם זה ערבים או יהודים שחוטפים את האבן.

אני נגד זה בכל מקום –

אז אנחנו מסכימים. יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה. לאחר מכן משרד רוה"מ.

בוקר טוב לכולם, אני אדבר בקצרה. מבחינת הפעולות המתוכננות ב-2022 במשרד הפנים, הן מחולקות לארבעה נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא נושא הוצאת המכרזים, בעיקר של התשתיות הגדולות מהרשויות המקומיות.

לשאלתך, חבר הכנסת, אנחנו לא מתעסקים בתקציבים הקטנים של הרשויות, אלא בחרנו בצוות המכרזים בהובלה של משרד הפנים יחד עם החשכ"ל, יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים והמשטרה, לבחון איפה עיקר הפשיעה מתרכזת.

ראינו שבכל נושא התשתיות הכבדות, בנושא ההסעות, בנושא פינוי האשפה, שם הכסף הגדול. לכן כבר בהחלטה 550 של תוכנית החומש לחברה הערבית, בחרנו להוציא את המכרזים מהרשויות ולאפשר להן להוציא את המכרזים מחוץ לרשות דרך חברה ממשלתית, דרך האשכולות של משרד הפנים ודרך –

אתה רואה, הוא הפתיע אותך. אם אתם רוצים להעיר, תעירו אחרי שהוא יסיים.

סגן השר שהוא מוביל המהלך, ובזכותו הרבה מהדברים מתקדמים. אנחנו מצליחים להגיע לשולחנות עגולים של משרדי הממשלה שחברים בעניין הזה, ובמעגל קצר – אנחנו לא חושבים שנפתור את כל הבעיות, אנחנו כן רוצים להתקדם.

המילה להתקדם היא מילה חשובה, כי בין 0 ל-100 יש עוד כמה מספרים. אנחנו לא חושבים שבמשכ"ל או שיפעילו מחר את קבלן המשנה ושם זה לא יקרה, או אפילו בחברת ערים. אנחנו לא חושבים שלא.

מכיוון שראינו שבפועל הכספים שמגיעים היום לרשויות הם כספים גדולים, אנחנו רוצים למקסם את התוצאות בשטח ולכן אנחנו בוחרים להכיל את זה על כל הרשויות –

יש כרגע כמה סוגיות משפטיות שנדונות בעניין הזה, אבל אני מעריך שבשבועיים הקרובים –

זה החלטה של – או של משרד הפנים?

זו החלטה של משרד הפנים בתקציבי משרד הפנים התוספתיים שמחולקים בתוכנית החומש. משרד הפנים מחלק לרשויות מידי שנה הרבה תקציבים, כולל במענק האיזון.

השאלה היא למה לכל הרשויות המקומיות, כאשר יש רשויות מקומיות שלא סובלות מהבעיה הזו. דבר שני, כולם יודעים שבדרך כלל האיומים וקבלת המכרזים האלה קורים דרך חברות קש שלא בהכרח אתם יכולים לאתר אותן בממד הארצי יותר מאשר בממד המקומי, או לאחר סחיטה של הקבלנים שזכו לאחר מעשה. זה מחייב לפעול נגד הפושעים ולא להוציא את המכרזים.

אני חושבת שיש פה מגמה שתביא בסופו של דבר לא לפתרון הפשיעה, אלא לריקון הרשויות המקומיות מהיכולת שלהן להפעיל את הרשויות שלהן.

תודה.

כשמסתכלים על התוצאות בשטח, קשה מאוד להגיד שיכול להיות יותר גרוע. כלומר, כרגע המצב לא טוב. כן מקצים תקציבים, אבל בפועל לא קורים דברים, לא תשתיות, לא מבני ציבור, לא מערך הסעות שבסוף מביא את התלמיד לבית ספר. חשוב להגיד את זה.

אנחנו מנסים לסגור את הדלת בפני כל הרשויות בגלל סיבה אחת. אנחנו רוצים לצמצם את הלחץ שמופעל היום על ראשי הרשויות, צריך להגיד את האמת. ראשי רשויות מגיעים ומבקשים שניקח את זה מהם, הם לא יכולים לעמוד בזה.

יכול להיות שבהליך הסגירה של כולם נפגע ברשויות שפועלות מצוין, אבל כדי להוריד את מפלס הלחץ גם מהרשויות הפחות טובות, אנחנו נפגע אולי בצורה מידתית ולפרק זמן שייבחן גם ברשויות חזקות. זה לגבי המכרזים.

כמו שאמרתי, בשבועיים הקרובים העניין יידון גם במשרד המשפטים, יש פה כמה אתגרים. שיתוף הפעולה עם המשטרה בעניין הזה הוא הדוק, יחד עם המחלקה לאכיפה כלכלית. אני חושב שאנחנו יכולים להיות זרוע ביצוע מאוד משמעותית, לפחות במה שקשור למשרד הפנים. אם שאר המשרדים יצטרפו להמלצות שלנו, נשמח. כרגע אנחנו מדברים על התקציבים הגדולים שמשרד הפנים מקצה בתוכנית החומש.

דבר שני זה הפיילוט הבין משרדי להקמת מערכי אכיפה ותביעה בשש רשויות בחברה הערבית, כרגע צוות בין משרדי עם משרד המשפטים יחד איתנו, וזה הדבר השני שיאתגר אותנו במהלך 2022.

אכיפה באיזה נושא?

מערכי אכיפה ותביעה בתוך הרשויות המקומיות, שהן עצמן יפעילו –

באיזה נושאים?

השיטור העירוני נגיד זה משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים, זה נגיד האכיפה. מה שאישרנו בשבוע שעבר, לא היית למרות שאתה כל הזמן בוועדה. אישרנו עוד תשע רשויות ערביות שיקבלו שיטור עירוני. זה יחד עם משרד הפנים.

זה אחד הנושאים שייקבעו באותו צוות, נוכל לטפל בהם כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה תנחה אותנו בגבולות הגזרה גם בתוך הדבר הזה. מה שכן, זה יוצא בשש רשויות כדי לבחון האם ניתן להרחיב את זה גם למקומות אחרים, באילו נושאים נוכל לפעול בפועל ובכפוף להנחיות של משרד המשפטים.

הדבר הנוסף שראינו שאנחנו צריכים לפעול בו זה נושא בקרת המשרד בזמן אמת, לא לאחר שנה שכבר –

איך אתה עושה את זה?

אנחנו הגשנו מבנה ארגוני חדש בתוך המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, מי שלא מכיר, בתוך משרד הפנים יש שני מנהלים, יש את המנהל לשלטון מקומי ויש מנהל פיתוח. בתוך מנהל הפיתוח אנחנו עושים שינוי ארגוני, הגשנו כבר את התוכנית לנציבות ולכן זה חלק מהדברים הדחופים. זאת כדי לחזק את נושא הבקרה בזמן אמת, עם ראש אגף בכיר שיתמקד רק בזה.

עד עכשיו התקציבים והבקרה היו יחד באותו אגף. אנחנו נפריד את זה כדי לראות איך אנחנו יודעים להשפיע בזמן אמת. לפני שבוע עשינו פגישה במשרד הביטחון ולמדנו מהם גם על נושא מאגר הספקים, הם מראש מאשרים מי יכול לעבוד עם משרד הביטחון. זה בתוכנית הארוכה יותר כי זה דורש יותר התארגנות. גם בקרה בזמן אמת על פרויקטים מתוכננים, כלומר קביעת אבני דרך במהלך הפרויקט, עצירה, בחינה של מה בוצע ומה לא, ואם אפשר להתקדם.

לכן הדבר הזה שלא יהיה רק שגר ושכח, אלא באמת בקרה בזמן אמת –

זה יהיה ב-2022?

זה יהיה ב-2022. זה הדבר השלישי.

הדבר הרביעי מבחינתנו, שהוא חשוב ומרגש. במשרד הפנים באגף העדות הלא יהודיות עובדים היום 300 אימאמים שמועסקים על ידי משרד הפנים, שהם הסמכות המשמעותית בשטח. רק לפני שבוע התקיים מפגש בגליל התחתון בעקבות רצח הילד בן הארבע. היה מפגש של כל האימאמים של משרד הפנים שבו הם דנו איך הם יכולים להשפיע על מעגלי האלימות, כמובן בחסות האגף לעדות לא יהודיות במשרד הפנים.

דיברו על החיזוק המקצועי, וצריך להגיד את האמת, גם לפעמים בתנאים של האימאמים לפעול בשטח בהוספת עוד תקנים לטובת העניין הזה.

הם דיברו גם על המשכורות העלובות שלהם?

הם דיברו גם על המשכורות, ולא רק דיברו, אלא גם בוצעו תיקונים בפועל כדי שהם יוכלו לקבל –

גם לאחר הרבה שנים של הדחקת העניין, במהלך חצי השנה האחרונה בוצעו כמה עדכונים יחד עם הממונה על השכר באוצר, על זכויות שכבר היו קיימות אך לא מומשו. אנחנו רואים בזה נושא חשוב.

המפגש היה כמעט ארבע שעות בהובלת ראש האגף ליאור שחר. דיברו גם על חיזוק המעמד, גם על סל הכלים המקצועי. הם דיברו גם על זיהוי נוער שוליים, שם זה מתחיל לבעבע בשטח, וגם על התייחסות לקורבנות ומשפחותיהם כמו אותו ילד קטן שנכנס לקרב לא לו.

איך מחזקים? דיברו על וועדות סכסוכים מקומיים וארציים, שיושב הראש יהיה אותו אימאם בכפר. כלומר, גיבשו שם כמה רעיונות שאני מאמין שיעזרו לנו כדי לגבש את סל הכלים הגדול, והאימאמים יכולים להיות שם שחקן מרכזי.

יפה, תודה רבה. חברת הכנסת ג'ידא, ולאחר מכן משרד ראש הממשלה.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, ותודה על הדיון החשוב הזה. מכיוון שאנחנו עוסקים במדדים, אני רוצה לציין שני דברים. ראשית, כולנו שמענו על שני מעשי רצח מזוויעים שקרו במהלך השבוע הזה. בפחות מיממה אחת נרצחו לכאורה על ידי קרובי משפחה שלהן שתי אימהות, מול הילדים שלהן.

אני רוצה להגיד שאמנם אנחנו כל הזמן עוסקים בתפקיד המשטרה, הממשלה ומשרדי הממשלה בנושא של אלימות ופשע, וכך צריך להיות, אבל אני רוצה לא להקל באחריות שלנו, מנהיגי ומנהיגות הציבור הערבי, אם זה הפוליטיים, הדתיים, החינוכיים, החברתיים ואחרים.

במקום הזה אנחנו צריכים לעשות חריש עמוק, לבחון ולעשות חשבון נפש. בנוסף לנושא של משפחות פשע יש גם מקרי רצח מזוויעים שאנחנו עושים כלפי עצמנו, וזה לא קשור במשטרה או בנשק הלא חוקי.

אני רוצה ברשותכם בשתי הדקות שיש לי לציין שבשנת 2021 נרצחו 126 אנשים, גברים, נשים וילדים במקרים מזעזעים. יש לי את הרשימה, אני לא יכולה להקריא את כל השמות. אני כן ארצה להקריא את שמותיהם של אלה שנרצחו רק בחודש האחרון, רק בינואר.

עמאר אל-שייח חג'יראת בן ארבע, חוסיין אל-עיסווי בן 43, מוחמד ריפי בן 35, נור חמאד בת 21, מוחמד עמאש קדורה בן 34, רסמיה ברבור בת 28 וסוהילה ג'רושי בת 36. אני רוצה לבקש חצי דקה דומיה. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן גם צריכה לצאת, ואחרי זה משרד ראש הממשלה. חשוב שתשמעו את משרד רוה"מ כי הוא מתכלל את זה.

אני אחכה, חשוב לי לשמוע.

משרד ראש הממשלה, בבקשה.

אני טלל דולב, עוסקת ביישום תוכניות חברתיות במשרד ראש הממשלה. אנחנו בתהליך הקמת מערך –

את מונית לתפקיד הזה?

אנחנו בתהליך, אני עכשיו עומדת בראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה ואנחנו בתהליך הקמת אגף ליישום תוכניות חברתיות.

תתחילי בינתיים עד שתעלה המצגת.

קודם כל, אני חושבת שמשרד הבט"פ והמנכ"ל, יש פה הובלה וחוד החנית של מהלך מאוד גדול, שהוא מהלך כלל ממשלתי. אנחנו ראינו גם בהצגה של המנכ"ל את התיאום הגדול שנדרש בין המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, שמענו את זה גם בדבריו של מנכ"ל משרד הפנים.

אני חושבת שאחד הדברים שמייחדים את התוכנית הזאת, שבאמת מדובר פה – רציתי לציין גם את סגן השר, חבר הכנסת יואב סגלוביץ’ שהתחיל לפני כולם ומהווה את ראש החץ של חוד החנית לפני המחכה.

הוא החלוץ.

כל הדברים האלה מדגימים לנו כמה דברים, וזה באמת כמה חשוב שיהיה פה מאמץ משולב של כלל משרדי הממשלה. אנחנו אומנם רוצים מאוד להתמקד באלימות, אבל אנחנו צריכים לעשות תוכנית שתגיע לאזרחים ותיגע בכל תחומי החיים. דברים כמו אמון, תחושת ביטחון אישי וירידה באלימות הם לא רק תוצר של דבר אחד, אלא תוצר של אכיפה, הגברת המשילות, טיפול מניעה וחיזוק קהילה.

לכן חברו פה יחד לא מעט משרדי ממשלה שיש לכל אחד אתגרים שונים, תחת הכותרת הגדולה של אכיפה ששמענו היום הרבה מאוד. גם מבחינת בניית הכוח בשטח, גם מבחינת המבצעים הממוקדים, טיפול מניעה וחיזוק קהילה שגם שם למשרד לביטחון פנים יש תפקיד מוביל, אבל אנחנו מדברים גם על משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הכלכלה. אנחנו שמים שם יעדים בתחום השיקום של צעירים חסרי מעש, שיקום אסירים שלא יחזרו לפשיעה, בתחום הפחתת האלימות בבתי ספר באחריות משרד החינוך.

הרגל השלישית עליה זה נשען, והזכירו את זה גם מנכ"ל משרד הפנים וגם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, זה שינויים בהסדרים, בחקיקה וברגולציה, שיאפשרו למדינה ולכל המשרדים ביחד לעבוד בצורה יותר מתואמת, משולבת ומדויקת ליישום של התוכנית.

אנחנו אספנו את היעדים כפי שביקשת בישיבה הקודמת מכל המשרדים. יש פה מצגת שמפרטת את היעדים של כלל משרדי הממשלה –

אני רוצה להזכיר לך שרשות המיסים תציג ומשרד הרווחה יציג. תדברי באופן כללי כי הם נמצאים פה. ניתן להם את המקום שלהם כמו שתומר ויאיר הציגו.

זאת הייתה הכוונה, שכל אחד מהמשרדים יציג את החלק שלו.

הם מדווחים לכם?

הם מדווחים לנו.

איך אתם בתהליך? נגיד במסלול בטוח סגלוביץ’ אמר שיש להם ממש כל שבועיים דיון – יש לך ממש כל שבועיים את הדיון?

לא, זה שני דברים שונים. זו תוכנית 549 בהיבט –

אבל מבחינת הדיווח אליך, אתה מתכלל את האירוע של מסלול בטוח. הדיווח אליך הוא פעם בשבועיים? איך זה עובד? אני רוצה לדעת איך הם עובדים ולהשוות.

אז אני אתן הסבר קצר. 549 היא תוכנית שמובלת על ידי המשרד לביטחון פנים ועל ידי כל משרדי הממשלה, והיא עובדת לטווח קצר, בינוני וארוך. מסלול בטוח אכן נמצא בתוך החלטה 549, אבל הוא לא חלק מהסיפור הזה. הוא במירכאות בלי משאבים, הוא כאן ועכשיו עם מה שיש.

מה שאני עושה זה יותר פעילות אופרטיבית מבצעית מול מחוללי פשיעה ומול אזורים, פלוס כמה נושאים כלליים שאני מתעסק בהם והם לא נמצאים בתוך התוכנית הזאת, כמו הנושא של שוק שחור ומכרזים ברשויות מקומיות.

בלי כל קשר, התוכנית הזאת היא תוכנית האב שהקטר של מסלול בטוח אמור להוביל קדימה את כולם. כרגע הוא לא מופיע פה במספרים שרואים, הוא מופיע בהחלטה ולא במספרים.

הבנתי. אתה הגוף שמתכלל את משרדי הממשלה שרלוונטיים למסלול בטוח, כמו רשות המיסים, הרשות להלבנת הון –

כל מה שקשור למסלול בטוח, כל משרדי הממשלה בקטע האופרטיבי הוא שם. הוא לא נמצא במצגת הספציפית הזאת.

תגידי לנו איך מתנהלים הדיונים אצלכם במשרד רוה"מ לגבי התוכנית, איך זה עובד?

אנחנו נמצאים רק בצעדים הראשונים. יש וועדה בין משרדית, כבר נקבע התאריך הראשון של ההתכנסות שלה ב-09.02.2022. אנחנו חושבים שעיקר העבודה שלנו צריכה להיות על העקרונות המרכזיים של התוכנית. אנחנו מדברים קודם כל על מיקוד העשייה בפשיעה ואלימות, כי יש משרדים שעוסקים גם בתחומים אחרים בתיאום עם החלטה 550.

כן, אבל פשיעה ואלימות מוביל את זה סגלוביץ' עם הקטר שלו, אתם צריכים להתחיל לנשוף בעורפו במענה לבני נוער עברייניים, במענה חינוכי, בשיקום. הוא רץ קדימה, אני מקבלת את התמונות מהמשטרה על הדברים.

אבל זה לא אצלו. אני חושבת שצריך להיות מאמץ מקביל שמשלב גם את המענים האלה, ובאמת כמו שאת אומרת לנשוף בעורפו של סגלוביץ’ עם הנושאים של טיפול, מניעה וחיזוק קהילה.

אם להניח את התשתיות כדי שמה שהוא מציב בתור קטר בתחום האכיפה והציג תומר, תהיה רכבת שנוסעת לאורך זמן ובאופן יציב. תהיה וועדה בין משרדית, אנחנו עוד לא קבענו כל כמה זמן ניפגש. מה שעשינו עכשיו וזה מה שמשקף את המצגת –

אתם צריכים להחליט כל כמה זמן אתם נפגשים. מי כמוך יודעת, עשית את זה גם עם יוצאי אתיופיה וגם עם 360. צריך לקבוע לוחות זמנים מוגדרים. הוועדה הזאת תקיים דיון המשך בתחילת מרץ, לפני שהכנסת תתפזר. אני רוצה לדעת שבאמת התקדמתם. אתם יושבים בתחילת פברואר, אני רוצה לדעת שהמשרדים מתקדמים ומתחילים לצאת לתוכניות אופרטיביות.

אני רוצה להתייחס לזה, ברשותך. המבנה המשילותי של המאבק בפשיעה הוא אחד המבנים הכי מיוחדים שהממשלה הזו יצרה. גם 549 היא החלטה מאוד מתקדמת מבחינת היחסים הבין משרדיים שלה, יש בה סדר גודל של חמישה צוותי יישום בין משרדיים ברמות שונות. יש שכבות שונות של מעקבי יישום. זה עוד לפני מסלול בטוח שמוסיף עוד שכבת מורכבות.

זה כמו קונגלומרט שקשה להסביר אותו, אבל אני יכול להגיד שהוא באמת מתקתק. כמות התיאומים שאנחנו מקיימים בשבוע, פעם אחת בציר של סגן השר, פעם שנייה שלנו מול רוה"מ, פעם שלישית ציר משפטי עם בט"פ. כמובן בתוך זה יש פרקליטות, משטרה וכדומה.

בעיניי זה חסר תקדים, ואני אומר את זה בתור אדם שמתמחה בממשל ובעבודות בין משרדיות. אין לזה אח ורע. ככל שנמשיך בקצב הזה, אני משוכנע שבכל רגע נתון נוכל לבוא לכאן ולתת לך תמונת מצב אמינה ומדויקת.

אתה יודע שמאז שקבעתי את הוועדה בתחילת נובמבר אי אפשר היה לכנס אותה. אתה יודע שהייתה לי בעיה, אני לא אומרת את זה סתם.

זה בעיקר בגלל הקורונה.

כן. שתדעו שהוועדה תנהל מעקב אחרי זה. עשיתי דיון בתחילת נובמבר, אמרתם 45 יום. התקדמתי, ואני עכשיו בסוף ינואר. אנחנו נבדוק בתחילת מרץ את ההתנהלות שלכם. מאוד חשוב לי שהתוכניות האלה ייצאו לדרך.

עוד מילה טלל לפני שאני עוברת לעאידה.

אני חושבת שאת צודקת, התפקיד שלכם פה הוא מאוד חשוב, לעין הציבורית יש משמעות גדולה גם מבחינתנו. אני חושבת שהצעד הראשון, ואפשר לראות את ההתגייסות של כל המשרדים לפירוט של כל הפעולות. לכל משרד יש לך במצגת מי שיספיק להציג את היעדים שלו, אשר צמודים לכל אחת מהפעולות בתוכנית.

אחד הדברים העיקריים שאנחנו נעשה זה באמת מעקב אחר יישום וביצוע. אני מקווה שנצליח ללכת במסלולו הבטוח ולנשוף בעורפו של סגן השר.

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לאחר מכן חברת הכנסת אורית סטרוק.

רציתי לשאול בעניין לוח הזמנים שמתוכנן לכל המענים שרוצים לפתח. למען האמת, הפחד האמיתי שלי הוא שכאשר מסלול האכיפה יעבוד, והוא התחיל לעבוד כבר בהובלת סגן השר סגלוביץ’ – הוא התחיל לפעול. יכול להיות שיש פה ושם הערות, אבל אני יודעת מהשטח שזה התחיל לתת את אותותיו. חלק מארגוני הפשיעה נסו ונסעו לחו"ל.

מצד שני, אני חושבת שכל הפעילות שאמורה ללוות את האכיפה מאוד מתעכבת ועוד לא החלה. כל הנושא של עבודה עם – למשל, מדברים על עו"ס קהילתי. אני יודעת שרק בשבוע שעבר פיתחו במשרד הרווחה תוכנית בה הייתי מעורבות, בכל הנושא של תוכנית עבודה קהילתית.

זה כמעט לא קיים בפועל בתוך לשכות הרווחה. בלשכות הרווחה הערביות חסרים הרבה מהשירותים החיוניים ביותר כדי לגבות את העבודה.

מצד שני, אני גם מודאגת מדרכי הפתרון שמנסים לפתח. אני רואה את זה כדבר מקביל למה שקורה בנושא של אלימות נגד נשים. אני חושבת שהרבה מהפתרונות הם לא קשורים לעניינים המקצועיים, והם באים יותר בגישה אוריינטליסטית שמסתכלת על החברה הערבית ולא רואה את הדינמיקה שמתפתחות בתוכה. חייבים למצוא לזה פתרונות.

ברגע שבאים ואומרים ברשויות המקומיות – צריך להכות באלה שפוגעים בעניין המכרזים, ולאו דווקא לקחת את הסמכויות מהרשויות המקומיות. כשמדברים על מאגר, מה יהיו הקריטריונים של המאגר? הם ייתנו אפשרות לקבלנים הקטנים בחברה הערבית להיות חלק מהמאגר, או שכל מאגר הקבלנים יהיו חברות מאוד גדולות שיכולות לענות על הקריטריונים?

אני חושבת שהפתרונות צריכים לא לכבות שריפות, אלא להסתכל על זה לטווח הארוך ולבנות תשתית שיכולה להרים חברה בלי אלימות, וחברה שיש בה גם משילות פנימית, לא רק משילות של המדינה. כוח פנימי שיוכל להגן על החברה מהאלימות הזו.

אני אגיד עוד משפט אחד. אי אפשר להתנער מהעובדה שכן יש חלק – לא לבוא ולהגיד שאנחנו צריכים להפנות לעצמנו, כן צריכים להפנות לעצמנו ואנחנו מפנים את זה כבר עשר שנים ונאבקים כדי שפתאום המדינה תתחיל לשמוע את צעקתנו.

אלימות נגד נשים ורצח נשים, אי אפשר להתעלם מהעובדה ש-75% ממקרי הרצח של נשים ערביות לא מפוענחים. זה אומר שב-75% יש לך הזדמנות כמישהו שחושב לרצוח, אתה שם מולך את העובדה שיש סיכוי של 75% שתמשיך בחיים שלך כרגיל. יש סיכוי רק של 25% שתיתפס.

זה אומר שאם נרצחות בשנה 20 נשים ערביות, ואכן זה המצב, 14 רוצחים, ולפעמים מעורבים יותר מרוצח אחד, מסתובבים עד היום הזה חופשיים.

אז אל תגידו לי רק תפנו את זה, אנחנו צריכים גם משטרה מתפקדת וגם משטרה שיש בה אמון. לצערי הבוקר קיבלנו עוד הוכחה למה האוכלוסייה הערבית לא תמיד בוטחת בתפקוד המשטרה, ומה המשטרה יכולה לעשות.

אני חושבת שהגיע הזמן גם לתת דין וחשבון על איך המשטרה מתפקדת, לחשוב מאה אלף פעמים לפני ששולחים את המשטרה לסוג של מבצעים. כשאני כאישה רואה משטרה באה להרוס את הבית שלי או של השכנים שלי, אני לא אפנה אליה כשאהיה תחת אלימות. לא יהיה לי לא את הרצון ולא את האמון לפנות למשטרה.

אז אישה צריכה לפנות למשטרה בכל מקרה שיש נגדה אלימות, גם אם הורסים את הבית הלא חוקי שבנו בכפר.

אפשר להגיד הרבה דברים, צריך להגיד שגם נשים יהודיות לא כל כך –

לצערי האמת היא שנשים יהודיות ונשים ערביות סופגות אלימות, והרבה פעמים לא מתלוננות. זה לא קשור לזה שהרסו את הבית ליד.

את יודעת ש-70% מהנשים הערביות שנרצחו פנו או למשטרה או לרווחה בחיים שלהן? הן בכל זאת נרצחו.

אמרת שהן לא פנו או פנו?

פנו.

אמרת לפני דקה שאין ביטחון במשטרה.

אז לא נטיף לנשים מה צריך לעשות, נעדכן את המערכות בצורה –

צריך לפענח רצח כל אדם, גם של נשים בוודאי.

מאה אחוז מרציחות נשים יהודיות מפוענחות.

יש גם עוד שאלות, אבל אני לא אכנס עכשיו לאירוע של רצח נשים. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

תודה רבה, יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה היא על היקף המשאבים שמופנים לערים המעורבות בהקשר של הפשיעה במגזר הערבי. איך זה עומד באופן יחסי? אנחנו מבינים ששם יש יותר דיווחים.

שאלה שנייה על העניין של הפיענוח. הבוקר שמעתי דיווח מאוד מזעזע, לפיו הילד או הילדה של האישה שנרצחה במשפחת ג'רושי יודע מי הרוצח, ראה את הרוצח שבא עם פנים גלויות, ולא מוכן להגיד למשטרה מי הוא.

אני רוצה לשאול האם העובדה שיש פיענוח כל כך דל ומזעזע של מקרי רצח, נובע מחוסר שיתוף פעולה של האוכלוסייה הערבית עם המשטרה וחוסר רצון לתת עדויות ולזהות, או שזה משהו אחר? אם זה נובע מחוסר שיתוף פעולה, אני רוצה לשאול את חברי וחברות הכנסת הערבים האם הם מוכנים לצאת בקריאה לאוכלוסייה לשתף פעולה ולתת מידע כדי לאפשר למשטרה לפענח מקרי רצח. 35% פיענוח זה נתון מזעזע. תודה.

אימאן, בבקשה.

אני חייבת לענות לחברת הכנסת סטרוק. מעמידים אותנו, חברי הכנסת הערביים, במקום שאנחנו צריכים לתת את הדין והחשבון ולשאת באחריות.

רק לגלות מנהיגות.

אני לא הפרעתי לאף אחד, תנו לי להשלים את מה שאני רוצה להגיד. אנחנו יודעים שיש בעיה כזאת שאנשים לא משתפים פעולה, לא כי הם רוצים להסתיר, אלא כי הם מפחדים על החיים שלהם, זה מה שקורה.

לכן האחריות צריכה להיות על הרשויות ולא על האנשים. זו עובדה שכולנו צריכים להכיר בה כדי שנתחיל לפעול בהתאם לעובדה הזאת.

הדבר השני, בקשר לאמון של הציבור במשטרה, אני חושבת שאם נתחיל למנות את הסיבות, אנחנו לא נספיק. המציאות עגומה כל כך שהאמון הזה רק ילך ויתדרדר. אם אנחנו בתוך יום וחצי עם שלוש רציחות של נשים, אימהות, אי אפשר אחר כך לחשוב אחרת.

אני לא רוצה להביא דברים מהמקום האישי, סגן השר יודע מה קרה לפני שבועיים. אנשי מג"ב השתמשו בי במכסה והיה לי מזל שזה לא היה בראש שלי, אלא ברכב. אני חושבת שאחרי שהראיתי לאנשים שזה היה כדור גומי ולא אבן, מאיפה אתם רוצים שיהיה לנו אמון במשטרה?

אנחנו מדברים על חוסר פיענוח, אבל זו לא רק הסוגייה הזו. אם אנחנו נסתכל גם על העונשים שנותנים במקרה שמפענחים ומגישים כתב אישום, אנחנו נסתכל על המקסימום שנותנים ליהודי והמקסימום שנותנים לערבי. למה פתאום נהיינו רחמנים? מי שרצח, שיקבל את העונש המקסימלי. למה עושים את זה כלפי הנשים הערביות?

אנחנו שוב הולכים סחור סחור מסביב לבעיה. כולנו נהפכנו לפרופסורים בסוגיית האלימות בחברה הערבית. העניין העיקרי הוא מה אנחנו באמת רוצים בפועל. אני יודעת שזה תהליך, ואני יודעת שאי אפשר לפתור את כל הבעיות בפעם אחת, אבל צריך להיכנס באינטנסיביות לדברים ובדרך לא לעשות טעויות יותר גרועות שיביאו לעוד התרסה בתוך החברה.

גם הנושא של העסקים הקטנים, צריך לטפל בו בצורה אחרת ולא לקשור הכל לנושא של פשע, ארגוני פשע ואלימות. יש לנו מצב כלכלי, חברתי ובריאותי מספיק קשה, ולא צריך להוסיף עוד יותר.

אני חושבת שצריך לשים את זה על השולחן ולתת פתרונות, במיוחד שיש תשתית מתאימה בתקופה הזאת למתן פתרונות.

תודה רבה. נציג משרד המשפטים רוצה להתייחס?

אני האני ואקד, אני הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית. בנוסף על הדברים שאמרו המנכ"לים ומה שאמרה טלל על התוכנית הנרחבת לגבי 549, רציתי לציין עוד כמה דברים קטנים. אנחנו חלק בהרבה מאוד מהפעילות הזו, אבל כמה דברים קטנים שכדאי לשים לב אליהם. נגענו בהם קצת בנושא של שיקום.

משרד המשפטים נמצא שם גם בנושא של תגבור הסנגוריה הציבורית, בכל הנושא של מתן שעות ייעוץ בהיבטים האלה, כמובן גם בנושא של בחינת דרכים נוספות לחלופות מאסר, גם להגביר את השימוש בכל העניין של בתי משפט קהילתיים, כל הנושא של טיפול בנוער, יאיר אולי יפרט קצת יותר לגבי הטיפול בנוער.

משרד המשפטים נדרש גם לדברים האלה, כמובן בצד נושא האכיפה שדיברנו עליו כאן בהרחבה. צריך לשים לב גם לזה.

תודה רבה. שמעתי דברים מאוד טובים על בתי המשפט הקהילתיים, אני גם אלך לבקר שם. יאיר, תמשיך.

צריך גם לשים לב לדברים אחרים שנאמרו על הטיפול והקידום –

כן, שמעתי את זה, אל תדאג.

כפי שדיברנו בדיונים קודמים וכפי שאדבר בדיון הקרוב.

נכון מאוד, שמעתי גם את זה. זה לא עבר מעליי.

בוקר טוב, אני יאיר לנג מפרקליטות המדינה, מנהל תחום תכנון ואסטרטגיה ביחידת הניהול. מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ומשרד ראש הממשלה כבר הציגו את מירב הפעולות שאנחנו מבצעים ביחד. כל הפעולות והמדידות לגבי אמל"ח, אלימות ורצח תואמו בין פרקליטות המדינה לבין הבט"פ ומשרד המשפטים בעבודה מאומצת.

אני חייב להגיד שאני מברך על הקשר הטוב שיש בין הצוותים שעובדים במשותף, יש עדכון שותף בין כל צוותי העבודה. אנחנו ממשיכים לעבוד יחד ונביא את הדיווחים –

אתה יודע שהרבה פעמים כשמגיעים לשוטרים בשטח ושואלים אותם על העניין של המלחמה בפשיעה, הם אומרים שהם חוזרים מהר מאוד לפעילות עבריינית ושהפרקליטות לא מספיק מחמירה בענישה.

אני מסתובבת הרבה בשטח, אומרים לי שהמשטרה עושה ומגישה, אבל הבעיה היא שזה תמיד חוזר. הרצידיביזם הזה, בגלל זה גם אמרתי לטלל שמכירה מעולה את פעולות השיקום של נוער – מה עושים? אין מישהו שאני מגיעה אליו ביישוב או כפר שלא אומר לי שהוא הולך ומשתחרר.

עאידה דיברה על עסקת טיעון לרוצח, אבל גם מישהו שנמצא בעבירות של פשיעה, של סמים או אמל"ח, כל הזמן חוזר.

השאלה שלי היא האם הפרקליטות מבינה את האירוע ואת גודל השעה? הרצידיביזם הזה הוא פשוט מכה אמיתית. לוקח עורך דין טוב וחוזר.

שאלה נוספת אבל בכיוון הפוך, האם הפרקליטות לוקחת בחשבון גם את שאלת הצפיפות בבתי הסוהר, את החלופות ואת החלופה הגרועה הקרויה שחרור מנהלי? צריך לראות הכל באיזון, לכן שאלתי קודם על חלופות המעצר. גם אם נדון אותו לשלוש שנים במקום שנה וחצי, בסוף הוא ישתחרר ויחזור. אני מקווה שהוא לא יחזור אם יהיו פעולות מתאימות לשיקום האסירים.

אנחנו מציעים מה שנקרא ראייה כוללת שמאוד דרושה כאן.

האם יש נתונים לתקופת המאסר, לתקופת העונש של אנשים שנתפסו?

אני אנסה לענות לכל דבר בנפרד. לשאלת יושבת הראש, פרקליטות המדינה מבינה את גודל השעה. כחלק ממאמץ הפרקליטות לטיפול בבעיות פשיעה מיוחדות שעולות במגזר הערבי, הפרקליטות מקימה צוותי עבודה פרטניים בכל מחוז שיתמקצעו בתחומי הפשיעה המיוחדת או הקלאסית במגזר הערבי.

המטרה היא לתת מעין טיפול הוליסטי גם בתחום האכיפה הפלילית, גם בתחום האכיפה הכלכלית וגם בתחום האכיפה האזרחית, כדי להתמקצע בנושא הזה במטרה להגיד לפתרונות יותר טובים. אני מקווה שנראה את התוצאות גם בעלייה באחוזי ה –

אנחנו נבדוק את זה מבחינת עלייה במספר התיקים, וגם בעניין השחרורים. זה מטריד אותי מאוד.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת, הפרקליטות בהחלט מתקדמת לכיוון עולמות של שיקום והעברה למסלולים קהילתיים, כדוגמת בתי משפט קהילתיים. אני יכול לציין את דו"ח למברגר שהתעסק בנושא הזה. אנחנו מבינים את הקושי, וכחלק מהמשימות שלקחנו על עצמנו בהחלטת הממשלה זה להגדיל את כמות הנאשמים שנפנה להליכים בבתי משפט קהילתיים.

בסדר.

לגבי שאלה של חבר הכנסת עודה, לי אישית אין נתונים לגבי הנושא הזה. אני יכול לציין את מחלקת הנתונים אצלנו ביחידת הניהול שאוספת נתונים על דברים דומים. יש לנו מחלקת חקר ובקרה שעוסקת בשאלות חקר ובקרה שאפשר להציג בפניה את השאלה ולקבל נתונים.

לצערי, אני לא יכול לענות לך באופן פרטני כרגע על השאלה כי אין לי את הנתונים פה.

אז תדאג להביא את הנתונים. אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה, בבקשה.

שמי גיא להב, אני ראש מטה מנהל שירותים חברתיים ואישיים ומנהל תחום פרויקטים. ראש המטה איריס פלורנטין הייתה אתנו בדיון ונאלצה לצאת, אני מתנצל בשמה.

אני לא רואה כרגע את המצגת, אבל אוכל להזכיר את המענים של המשרד. הם עוסקים בעיקר בתחומים של נוער, צעירים, התמכרות וחוסן קהילתי עליהם נשים דגש במסגרת ההחלטה.

אני אציין שאנחנו רואים יחד עם ההחלטה הזו את החלטה 550 שיש בה לא מעט מענים שיש לנו ממשקים גם בנושאים שקשורים לאלימות בעולמות הרווחה. לא יהיו כפילויות, זה החלטות שמבחינתנו משלימות אחת את השנייה.

בתחומים של נוער, יש לנו את המיתרים שאנחנו מתכננים להקים, מסגרות יום תומכות רב תחומיות שנותנות מענה לנערים שמנותקים ממסגרות שונות, ויכולות לשמש כחלופת מאסר. הן עוסקות בהכשרה והכנה של אותם הנערים למקצועות ולתעסוקה.

יש לנו שלושה מענים מתוכננים לגבי צעירים, שנות מעבר, מענה לצעירים חסרי מעש ואיתור וליווי במקומות בילוי ופנאי. שלושת המענים האלה שמים דגש על ייצור ראיית עתיד של אותם צעירים, הכשרה שלהם להשכלה ולתעסוקה, בעצם לתת להם מסגרות שנותנות להם עשייה במהלך היום ומחברות אותם למסגרות המשך.

המדדים שבחרנו בודקים את החיבור למסגרות ההמשך, בסופו של דבר, ואת ההצלחה להישאר לאורך זמן בתוכניות הטיפוליות שנקבעות.

מלבד זה, יש מרכזים להתמכרות בקהילה, יקומו מרכזים אמבולטוריים שאמורים לתת –

אנחנו יודעים מה המרכזים, כתוב לנו במצגת. איפה אתם עומדים מבחינת יציאה לדרך? אני רואה את כל התוכנית.

איפה זה עומד?

כמו שטלל הזכירה, יש כינוס ראשון של הצוות ב-09.02 ושם נדון בזה. מבחינתנו, אנחנו לא חיכינו לדיון הזה. אנחנו כן מכינים מאחורי הקלעים קולות קוראים והכנה לקראת יציאה לשטח עם כל הקריטריונים של המשרד.

ברור שהפריסה היא תלות בגודל התקציב שיש בהחלטת הממשלה, ולא נוכל לאפשר פריסה מלאה –

אבל יש לך כבר תקציב ל-2022 לאותם מרכזי רווחה, שיקום ונוער בסיכון. אני ראיתי במשטרה את הפרויקט שהולכים לעשות ברשויות.

אני אגיד לך מה, הצעד להצלחה עם המשטרה הוא ביחד איתכם. גם משרד המשפטים חשוב. אני מבקשת שלדיון הבא שיתקיים בתחילת מרץ איריס פלורנטין תגיע, אני מכירה אותה ומאוד מעריכה אותה, ותראה לנו במצגת מסודרת מה הולך להיות, איזה ערים הולכות לקבל, מה התוכניות.

אני מודה לך שהצטרפת בזום וזה בסדר, יש לנו פה הגבלות קורונה. בעזרת השם במרץ זה קצת יירגע ותגיעו לפה עם מצגת מקצועית.

הדרך לסייע למשרד לביטחון פנים היא יחד עם משרד המשפטים ומשרד הפנים. משרד הרווחה בפעילות רצינית, גורפת, בערים, בכפרים, באיזה מרכזים, כמה מרכזים. אנחנו רוצים לראות עבודת עומק. בסוף אם זה לא יעבור, אפרופו מה שטלל אמרה, סגלוביץ’ יצא לדרך ואתם מאחורה כמשרדים. משרד הרווחה חייב להיות כאן עוגן רחב מאוד ומקצועי. אם צריך נזמין את מנכ"לית המשרד.

אנחנו רוצים לראות דיון רציני במשרד, זה מאוד חשוב לי ולחברי הכנסת. אני מבקשת שזה יגיע למשרד הרווחה ובתחילת מרץ יבואו לפה כמו שצריך. נושא כזה מרכזי, לי באופן אישי, זה התחום ממנו באתי. אתה יכול להביא שוטרים, אבל בסוף אם אנחנו רוצים לראות את הנוער הזה חוזר, זה רק באמצעות עבודת רווחה.

תודה רבה, נעבור למשרד החינוך.

שלום לכולם, אני רוצה להתחיל ולומר שתלמיד ערבי כשאר תלמידי מערכת החינוך מתמודד עם אתגרים מסוגים שונים, כולל אתגרים לימודיים, חברתיים ורגשיים. תפקיד מערכת החינוך להקנות לתלמיד כלים כדי שיתמודד בהצלחה עם האתגרים ויוכל להשתלב בהצלחה בחיים האזרחיים, הם בתחום האקדמי והן בתחום התעסוקה.

למרות כל הבעיות שסובלת ממנה מערכת החינוך הערבית, אני יכול לציין את חצי הכוס המלאה. מערכת החינוך הערבית בעשור האחרון הצליחה להעלות את אחוז הזכאות לבגרות ב-20%, מ-47% ב-2012 לכמעט 70% ב-2020. גם אחוז תעודת הבגרות האיכותית שמאפשרת לתלמיד להיכנס לאקדמיה הישראלית גם עלה בעשור האחרון ב-20%.

יחד עם זאת, צריך לזכור שמערכת החינוך הערבית סבלה רבות בגלל הקורונה. כולם זוכרים שהקורונה התפשטה רבות בחברה הערבית, והרבה יישובים ערביים הוגדרו כאדומים. בשל כך, בתי ספר היו סגורים לתקופה ארוכה. כתוצאה מכך נוצר פער משמעותי בתחום הרגשי חברתי, וזה בא לידי ביטוי באלימות ודברים מסוג זה.

אנחנו בחברה הערבית במשרד החינוך, יחד עם וועד ראשי הרשויות וגופים נוספים מהחברה הערבית, גיבשנו תוכנית חומש לחברה הערבית ל-2026. זה כולל גם את הטיפול באלימות.

לתוכנית הזו הוגדרו ארבע מטרות מרכזיות, העלאת תחושת המוגנות של התלמידים וצמצום המעורבות שלהם באירועי אלימות, צמצום הנשירה הסמויה והגלויה, עבודה על אקלים חינוכי מיטבי והגברת החוסן של הצוות והיכולת שלו לתת מענה למקרי אלימות. היום לא כל מורה מסוגל לתת מענה לתלמידים.

כדי לפרט את התוכנית, נמצאים איתי גברת ורד גיל מאגף שפ"י ומר חיים מויאל –

אני מתנצלת, אבל הזמן שלנו קצר. אנחנו נמשיך איתם בפעם הבאה.

ברשותך, בקצרה.

אז ממש בדקה, אני חייבת להתקדם.

אז כל אחד יציג בדקה.

אנחנו רואים גם במצגת את התוכנית של משרד החינוך, גם של הרווחה דרך אגב.

אני יכולה להוסיף במספר משפטים, שבעצם כשאנחנו מדברים על התוכנית שלנו אנחנו מדברים על הרחבה של המענים החברתיים והרגשיים, הרחבת שעות ליועצים ומעטפת רחבה יותר של הפסיכולוגים החינוכיים, כדי לתת מענה ליכולות של איתור וזיהוי של תלמידים ונוער בסיכון.

אנחנו מדברים גם על מתן כלים לצוותי חינוך להתמודד עם המצב של ה –

זה מה שבעצם כתבתם לדיון היום.

כן, יש לנו שם מספר שקפים שמפרטים את התוכנית שלנו, שמדברת על השירות הפסיכולוגי ייעוצי ותוכנית שמדברת על –

זאת תוכנית ממש רצינית, גם את הרווחה אני רואה. אני חושבת שאולי אנחנו –

תרצי שנציג בפעם הבאה בפירוט?

כן, זה ממש מפורט. אני רואה את מספר התלמידים, סקר יועצות – אולי אפילו נעשה את זה יחד עם וועדת החינוך במשותף.

מה שתרצי. זו ממש תוכנית מפורטת.

אוקי. ורד, יש כאן תוכנית מפורטת וארוכה. אני אדבר עם יו"ר וועדת החינוך ואני חושבת שנעשה את זה כמו שצריך, גם עם ראשי רשויות.

מה שאת מחליטה זה בסדר גמור.

לדעתי זה מה שנעשה גם עם הרווחה. תודה לך ולחוסאם. אני רוצה לשמוע את רשות המיסים, משטרה וסיכום עם סגלוביץ’.

אני ניר מקלר, מנהל אגף חקירות. רשות המיסים פועלת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ויחידות הממשלה האחרות על כלל מערכיה, אם זה חקירות, שומה, ניהול ספרים וגבייה נגד ארגוני הפשיעה ומחוללי הפשיעה שמבצעים במקביל גם עבירות מס.

אנחנו עושים את זה מתוך הבנה שהמניע הכלכלי, עבירות המס, החשבוניות הפיקטיביות מתדלקים את הפשיעה בחברה הערבית.

אנחנו נפעל בהתאם ליעדים שהוצבו על ידי משטרת ישראל, ובנוסף ניתן כיסוי אזרחי ו- בשילוב שולחנות עגולים, בהתאם להחלטת הממשלה. אנחנו מתכוונים לקלוט תקנים וטכנולוגיות על מנת לאפשר לנו לבצע את הפעילות הזאת בצורה טובה יותר.

יש לך תקציב לטכנולוגיות?

כן, קיבלנו תקציב לטכנולוגיות במסגרת ההחלטה.

אוקי. מי מדבר מהמשטרה?

מיכל דיין, ממלאת מקום ראש מחלקת אסטרטגיה באגף התכנון במשטרה. אנחנו במשטרת ישראל שמנו כיעד מרכזי את הנושא של מיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. היעדים והמדדים שהוצגו על ידי המנכ"ל הם למעשה יעדים שגובשו באופן משותף יחד איתנו ועם הפרקליטות.

אנחנו במשטרת ישראל מבצעים גם סקרים ברזולוציה של תחנות כדי לזהות ולבחון את בעיות השורש במגזר הערבי, על מנת לטפל טוב ככל האפשר. אנחנו נמצאים בתהליך שממש בשבועות הקרובים יהיה מוסדר לסקרים לציבור.

אני אהבתי את פתיחת הדברים שלך, ככה גם צריך להיות בפרקליטות, שרואים את זה כמשימת העל של פשיעה במגזר הערבי. סגן השר יואב סגלוביץ’, בבקשה.

חשוב בסיכום להגיד את ההתחלה שוב. יש שתי תוכניות ממשלתיות גדולות מאוד, אחת היא 550 והשנייה היא 549 שסקרו פה היום.

550 זה המשרד לשוויון חברתי?

550 זה כל הסיפור הכולל של תשתיות, חינוך, רווחה, בריאות.

ל-549 יש שני מרכיבים, יש את מרכיב האכיפה שחלקים ממנו המנכ"ל תומר הציג, וחלקים נוספים שהם החלקים יותר רכים שחלקם בשילוב משרד הבט"פ וחלק בתיאום למניעת פשיעה. כל כולו מכוון למאבק בפשיעה.

בלי כל קשר לזה, על מנת שלחברי הכנסת יהיה ברור, יש את התוכנית של מסלול בטוח שנמצאת בתוך החלטת הממשלה. היא תוכנית שבאה כאן ועכשיו, עם מה שיש.

אני בזמנו הייתי בוועדה לפני שהתחלנו, אז אני אתן תזכורת איפה אנחנו עומדים, איפה הדברים מתחברים. בסוף יש חיבור.

חד משמעית, זה נראה ככה.

ביום ראשון האחרון זה היה שלושה חודשים מאז שהתחלנו את הפעילות הזו. אם נלך שקף אחד קדימה, תראו שהצוותים שמתעסקים בזה הם צוותים שונים ודומים. הם שונים כי הם בסוף מרכזים חלק גדול מהאנשים.

לדוגמה, אם תיקחו פה את הצוות המשפטי בצד ימין למעלה, אז לדוגמה המשרד לבט"פ מובילים עם משרד המשפטים את הנושא של -, עם משרד הכלכלה את הנושא של -עם משרד המשפטים. הנושא של חברות שמירה נמצא שם, עונש מינימום היה שם.

כלומר, יש צוות שלם שבחלקו אני עובד ישירות מול משרד המשפטים, חלקו אני מתאם מול תומר לדוגמה ממשרד המשפטים. בסוף זה יוביל שינויי חקיקה מהירים, שבטווח קצר ייתנו כלים.

כמו שנתתי לדוגמה פה, אותו דבר בנושא רשות המיסים. יש מנוע הפעלה מבצעי, כל יום חמישי בבוקר מתיישבים כל ראשי רשויות האכיפה לתכנן את השבוע הבא, שבועיים קדימה ועוד חודש, ובודקים מה עשינו בשבוע הקודם.

עבודת המטה מורכבת מפגישה עם כל הרפרנטים בהקשרים האלה. בכל ריבוע שיושב פה יש מציג בכיר, ראש רשות המיסים, ראש אגף חקירות במשטרה, עמית מררי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אלון אלטמן המשנה לתפקידים מיוחדים. כל יום חמישי נפגשים ועושים תכנון אופרטיבי. זה סיפור אחד.

הסיפור השני זה שני צוותים נפרדים שנמצאים פה. על חלק מהדברים דיבר מנכ"ל משרד הפנים, כי בתור מנכ"ל משרד הפנים יש לו המון דברים שתומכים ב-549. במה שקשור אליי, יש שני נושאים שאני מתעסק איתם. הראשון זה נושא המכרזים ברשויות המקומיות. לא ניכנס לפירוט של העניין, עדיין אין החלטה סופית.

הבנתי, ראיתי גם את הוויכוח.

עוד אין הכרעה. אני שותף בצוותים האלה. הדבר השני זה צוות שעומד בראשו מנכ"ל משרד הפנים שעוסק בשוק שחור בשני כובעים, מה לעשות מול השוק השחור במדינת ישראל, ופה יהיו החלטות דרמטיות בתקופה הקרובה. הדבר השני הוא מה לעשות מול אנשים שהיום לא יכולים לקבל משכנתאות או הלוואות מאחר והקרקע לא רשומה על שמם בחברה הערבית.

אלה שני צוותים שגם בהם אני עוסק בטווח הזה של תוכנית מסלול בטוח, רק בשביל לסבר את האוזן לאנשים שיושבים. נגמרו שלושה חודשים, אני מנצל את ההזדמנות שהוועדה יושבת פה.

הגדרנו כ-500 עבריינים שאנחנו רוצים להתעסק איתם או לטפל בהם טיפול משפטי. מתוכם נגד 108 כבר הוגשו כתבי אישום, ו-83 אסורים עד תום ההליכים. למעלה מ-200 רכבי יוקרה נתפסו על ידי רשות המיסים, המשטרה במקביל תפסה עוד 50 בפעילות משולבת. נכסים שנתפסו הם בהיקפים של 140,000,000 ₪ ב-30 מבצעי אכיפה.

אם אתם רואים פה, המשנה לפרקליט המדינה עורך דין אורית קוטב מרכזת שולחנות עגולים. היו 30 שולחנות עגולים ב-27 יישובים שונים.

רשות המיסים מתרכזת גם בנושא הנש"פים שלא טופל הרבה שנים נכנס פנימה. עשו כבר בקרות בחברה הערבית ב-18 נש"פים. סכומים גבוהים מאוד נתפסו שם.

חשוב לי לסיים בזה שאין גורם במדינת ישראל, ברשויות או בכלל, שלא שותף. אני לא צריך להשתמש בכוח או סמכות ולא להתקשר לאף אחד לייצר שיתופי פעולה. כולם מגויסים, כולם שותפים. אני אומר כולם, ופה אני רוצה לפתוח פתח לגורמים האזרחיים.

זה לא נעשה מעל ראשם של ראשי הרשויות. דרך אגב, גם הצוות של המכרזים - חאלד חוגיראת הוא נציג של וועד ראשי הרשויות הערביות, הם בחלק מהצוותים. כלומר, הדברים לא נעשים מעל הראש של אנשים, אלא בשיתוף.

נכון, אמרת את זה גם כשהתחלת.

הם בתוך התוכנית מסלול בטוח, אני בקשר איתם כל הזמן. הדבר הזה לא נופל מלמעלה למטה בלי שיתוף פעולה, גם בתחומים המבצעיים.

תודה, ותודה שהצטרפת. אתה בקו מאוד ישיר. אמרת את הדברים כשהצגת את התוכנית, לא ללכת על הראש אלא לעבוד בשיתוף. אחרי שלושה חודש יש כבר תוצאות בשטח, וזה חשוב.

תומר, עוד מילה שלך לפני שאני מסכמת?

תודה על הדיון החשוב הזה. אני חושב שהדרך הכי טובה לתאר את התוכנית הממשלתית, עם קשר ובלי קשר למסלול בטוח, זה כמו פרח עם עלי כותרת. יש בלב האירוע פעולות מרכזיות, יש את המדדים שהצגנו היום, מה שאני הצגתי בתחילת הדיון, אלה מדדי הניהוג העיקריים שאיתם כולם עובדים.

כל עלי הכותרת שהוזכרו ברווחה, בפרקליטות, ברשות המיסים, משרד הכלכלה ושאר הגורמים, אמורים בסופו של דבר לתמוך באוטוסטרדה הזאת, כאשר יש לה מדדי על שהוצגו קודם. לצד זה כפי שראיתי גם במצגות שפורסמו כאן, לכל אחד מהמשרדים יש סדרה מפורטת של מדדי מיקרו, נקרא לזה ככה. אני כמובן מברך על הרצון של הוועדה לעשות זום אין על כל אחד ואחד.

אני רוצה להתייחס לשתי הערות שעלו כאן מצד חברי הכנסת והן חשובות, בהקשר למהירות התהליך, הרצון של כולם לראות את הדברים קורים מהר. ראשית, אני חושב שהסיפור שהציג הסגן מבטא את העובדה שיש יד אחת שרצה מהר ועושה מבצע ממשלתי מעכשיו לעכשיו, עם מיצוי משאבים בהיקף גדול והפעלת כוח גדול.

כל מה שמופיע ב-549 זה בניין כוח, ולו לפעמים לוקח זמן. גיוס 800 שוטרים לא קורה מהיום למחר, הפעלת שיטור עירוני ביישובים, כדי להפעיל אותם מחר בבוקר אנחנו צריכים שבועות ארוכים של הכנה, חקיקות, עיר בטוחה שתכף נתייחס לזה פרטנית. כל אחד מהמרכיבים האלה יבשיל במהלך 2022 לפי גאנט שאנחנו עובדים אתו והוא כרגע עומד בזמנים. אנחנו ללא חריגות, ואני מקווה שנצליח לראות את כל התהליכים האלה ממומשים כצפוי.

נשאלתי לגבי הערים המעורבות, לצערי חברת הכנסת סטרוק יצאה אבל אני אגיד את התשובה –

אני שולחת לך גם את הסקר שראינו אצל ראש העיר, נזכרתי עכשיו שלא שלחתי לך.

בסדר גמור. לגבי השאלה על כמות המשאבים שמושקעים בערים המעורבות, בתוך 549, 63,000,000 ₪ מושקעים לטובת הקמת עיר בטוחה בעכו ובלוד, זה לשנת 2022.

עוד מילה אחרונה לגבי מה ששמענו פה מהרבה חברי כנסת על התסכול שקשור לפערי הפיענוח בעיקר של מקרי רצח, אבל לא רק. אנחנו מסכימים עם זה, זאת הסיבה שהפיענוח הופיע כאן כאחד המדדים המובילים והחשובים. יש הרבה מאוד סיבות לפערי הפיענוח, לא רק שיתופי פעולה אלא גם אמצעים ויכולות של המשטרה בהם אנחנו מטפלים.

אני מדבר על אמצעים, למשל כמו חוק החיפוש שאמור להגיע בקרוב לכנסת כדי לאפשר למשטרה להשתמש בראיות בצורה טובה יותר כדי להגיע לפיענוחים. כלומר, זה גם כלים חקיקתיים, גם כלים טכנולוגיים וגם כלים של הון אנושי ומשאבים.

חלק מהדברים נעים בציר של רכש, לצורך העניין מכרזים, תהליכים וכדומה, חלק מהדברים נעים בציר של גיוס, וחלק מהדברים יצטרכו לעבור כאן בכנסת, אני מקווה שמהר. חלקם הוזכרו על ידי הסגן וחלקם על ידי אחרים. בסופו של דבר הם מוכוונים להגביר את היכולת של המשטרה ועולם אכיפת החוק לממש את התפקיד שלו.

אחרי שאמרתי את כל זה, המדד הוא פיענוח. אמרתי את זה בצורה ברורה, הצגנו את זה פה במצגת וזאת ההתחייבות שלנו, להגביר את הפיענוח ב-12% ברצח וב-10% בדברים האחרים.

תודה. אני אתן לרות וסרמן-לנדה, כי היא מתחילת הדיון בזום. רות, ממש בדקה, יש לנו דיון פה ממש עוד דקה. בבקשה.

תודה לכולכם ותודה על הדיון החשוב. הקשבתי לכל הדוברים, ויש לי רק שתי הערות. אחת, לגבי מהירות תהליכי החקיקה, אין ספק שחקיקה זה דבר שלוקח המון זמן. תומר, אתה התייחסת לזה כרגע, אבל אני רוצה להציע למשל בחוק הפרוטקשן, באפשרות לבצע חיפושים ללא צו בית משפט, בדברים מהסוג הזה שמונעים את הרצח הבא למעשה ואת הפיענוח בעיקר.

הדברים האלה יכולים להתבצע במהירות יותר מאשר הם מתבצעים היום, במיוחד כי כשרוצים יש הליך מזורז לעניין של חקיקה. אני מוטרדת מהקצב של החקיקה כרגע, המעטפת של החקיקה חשובה כדי לתת מענה.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב הזכירה את זה, הרי בסופו של דבר המשטרה תופסת עבריינים ולא יכולה להעמידם לדין בגלל עניין החקיקה. זה דבר אחד.

הדבר השני זה העניין של המשטרה. מדובר על שיטור עירוני, על 800 שוטרים, אבל כי מי שמעורה בפרטים יודע שזה אפילו לא עניין של לא מספיק, זה מאוד רחוק ממספיק. לא תוכל להיות פתירה הולמת ומהימנה, שלא נדבר על העלאת אמון הציבור במשטרה, ללא איוש, תקצוב וחיזוק גורמי אכיפת החוק באופן משמעותי. זה אקסיומטי לכל מה שמדובר פה.

תודה. אני מתנצלת, אנחנו חייבים לסיים. משפט אחרון.

אני רוצה שהמשרד לביטחון פנים ייתן את הדעת על זה, אם לא הפעם אז לפחות בפעם הבאה. הוא זה שמחליט.

בפעם הבאה תהי פה ואנחנו נוודא שהוא נותן את הדעת. תודה רבה. אני חייבת לסיים, הדיון הבא בעיקרון התחיל.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי התנהלות משרדי הממשלה בנושא הטיפול בפשיעה במגזר הערבי. אנחנו נקיים דיון המשך למעקב בתחילת מרץ, על כל מה שקורה במשרד ראש הממשלה וגם תומר.

המשרדים הציגו כאן, קודם כל המשרד לביטחון פנים, תודה רבה. זו הייתה הצגה טובה מאוד. יש לנו גם את רווחה, חינוך, כלכלה, אני אבקש לקיים דיונים ביחד עם יושבי ראש הוועדות האחרות. מאוד חשוב לי שיושבי ראש הוועדות חינוך ורווחה יהיו באירוע הזה, ולא רק הוועדה לביטחון פנים. זה בהמשך למה שאנחנו אומרים על השילוב של כולם.

עוד שני דברים שראינו פה. קודם כל, ראינו כאן עבודה ודברים מתקדמים. ברור לי שסגלוביץ' הוא זה שמוביל, הוא כבר שלושה חודשים בתוך האירוע. הוא הביא נתונים טובים על העבודה של מסלול בטוח וברור לי שאתם מתנהלים מאחוריו. אנחנו חייבים לנצל את התקציב של 2022 כדי לקדם את אותם נושאים שהגדרנו בטיפול בפשיעה.

מאוד חשוב לי גם בפרקליטות, נתתי על זה דגש. נציגת המשטרה פתחה ואמרה משפט מאוד נכון, כך גם צריך להיות בפרקליטות. אנחנו מבינים את גודל האירוע וגודל השעה, ולא סתם יש כאן צוות שלוקח את הנושא מאוד ברצינות. אנחנו חייבים להבין שגם הפרקליטות ומשרד המשפטים בתוך האירוע הזה, בעיקר בכל מה שקשור להחזרה של עבריינים לחברה הערבית ולשיקום, הוא כנראה חוזר לפשע ולכן חשובה לי ההתייחסות.

אנחנו ראינו כאן התגייסות של משרדי ממשלה, בעיניי זה היסטורי. עלו כאן כל מיני הערות של לטמון את הראש בחול. יש בעיה, וככל שיותר ויותר מנהיגים של החברה הערבית – ראינו את זה ממה שאמר על האימאמים יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים. ככל שיותר מנהיגים בחברה הערבית יבינו את גודל האירוע, ככה נוכל יותר ויותר להתקדם.

כמו שאמרתי, זה לא רק משטרה. גם תוכניות של חינוך, תוכניות של רווחה. אפילו בתוך המשטרה כשהיינו בלוד, ראינו את תוכנית מילה שיא תוכנית מצוינת. הבנתי שגם המשטרה בתוך האירוע, באמת לשקם את אותם צעירים ונוער.

אני מודה לכולם, מודה לסגן השר, למנכ"ל המשרד, לחברי הכנסת. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.