פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



6
ועדת הכלכלה
03/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, א' בשבט התשפ"ב (03 בינואר 2022), שעה 13:30

הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

ולדימיר בליאק

לנה גרשקוביץ - מרכזת בכירה כלכלה, רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ספיר דדון - יועצת משפטית, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

א.ב., חבר תרגומים
















הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ב-2021

אנחנו פותחים את ועדת הכלכלה ליום ה-9 בחודש, ראש חודש שבט. הנושא על סדר-היום, הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. חודש טוב שיהיה לנו, מוצלח ומבורך. מי מאיתנו להציג, משרד התחבורה?

שלום לכולם, לנה גרשקוביץ ממשרד התחבורה.

ספיר דדון, היועצת המשפטית של אגף הרכב.

החוק היום מחייב את יבואני הרכב הישירים לתת שיעורי תחזוקה וריקול לכל רכב מהתוצר שמיובא על ידם, גם אם בפועל הרכב הזה לא הובא על ידם. הוראת השעה מחריגה מהחובה הזאת כלים שהם לא כלי רכב מסחריים ולא כלי רכב פרטיים. אנחנו כרגע מבקשים להאריך את הוראת השעה הזאת לחצי שנה נוספת.

בואו ניכנס להסבר שיהיה קצת יותר ברור לכולם, כי זה לא ברור הנושא הזה. בואו נדבר ספציפית על מה מבקשים להאריך את התוקף ומכוח מה.

אוקיי. אנחנו בעצם מבקשים להאריך את הוראת השעה שקבועה היום בסעיף 253(ב) לחוק. קודם כל הסמכות של השרה להאריך את הוראת השעה הזאת בשישה חודשים כל פעם, מנויה בסעיף 253(ד) לחוק. הוראת השעה למעשה קובעת איזה שהם הסדרים שמקנים פטור ליבואנים הישירים למלא אחר חובותיהם לפי החוק, ובין היתר מתן שירותי תחזוקה, אספקת מוצרי תעבורה, חובת ריקול, מתן אחריות יצרן, כל אלה ביחס לסגמנטים של T, O ו-L. זה לא הרכבים הפרטיים וזה לא הרכבים המסחריים. כל הרכבים הכבדים למיניהם לא נכללים בפטור הזה. מדובר בכ-330,000 כלי רכב סך הכול, כאשר מתוכם כמובן שהחובות של היבואנים ביחס לאותם כלים שמיובאים על ידם כן חלות.

תני לי דוגמה לכלי רכב. לא מסחריים ולא פרטיים, אז מה כן? חקלאים?

גרור, רכב דו-גלגלי.

כלי צמ"ה, רכב שפטור מרישום ורישוי, טרקטורים, טרקטורונים. זה בעצם הרכבים שאנחנו מבקשים בשבילם את הפטור לחצי שנה.

היועצת המשפטית תחדד.

אני אחדד. מדובר בצו שמותקן מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הסעיף המקורי שנחקק ב-2016 קבע שרכבים מהסוג הזה כמו שאמרה ספיר, אופנוע, גרור או טרקטור, מכונה, מלגזה, רכבים מהסוג הזה יהיו פטורים בייבוא על ידי יבואן זעיר או על ידי יבואן עקיף, בחובה של היבואן הישיר לתת את האחריות. בחוק המקורי קבעו תחילה נדחית של ארבע שנים. קבעו שזה ייכנס לתוקף ב-2020 משום שיש צורך להתקין תקנות כדי להסדיר את הנושא הזה. החוק גם מסמיך את השר לדחות בצו את התחילה כמו שאמרתי, משנת 2020.

כמה פעמים?

הוא יכול לדחות שישה חודשים כל פעם ובלבד שהתקופה לא תעלה על שנתיים. כרגע הצו שמונח בפנינו הוא בעצם מצב השלישי שבעצם יסיים הארכה של שנה וחצי, אבל יחד עם זה גם היו שלושה חודשים שהצו הזה נדחה בגלל סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת. בזמנו הייתה תקופת בחירות.

אז בעצם כבר יש שנה ושלושה חודשים.

במצטבר זה יהיה שנה ותשעה חודשים. ההוראה אמורה להיכנס לתוקף ב-7 בינואר 2022, זאת אומרת בסוף השבוע הזה. הוועדה אישרה בפעם האחרונה בחודש אוגוסט כשהייתה תחילה רטרואקטיבית לחודש יולי, אז החצי שנה אמורה כמו שאמרתי, לפקוע בתחילת ינואר, בימים הקרובים, ולכן הם מבקשים לדחות.

אותי דווקא מעניין לשמוע ממשרד התחבורה מה נעשה במשך כל הזמן הזה, כי אנחנו מדברים על משך זמן משמעותי.

מה אתם אומרים, מתי תביאו את התקנות, עוד חודש, עוד חודשיים?

אני אענה, ברשותכם. קודם כל אנחנו לא התחלנו לעשות את העבודה המקצועית איך שנכנס החוק רישוי לתוקף, מכיוון שהיה לנו צורך לראות איך השוק פועל ואיך הוא מתמודד עם הוראת השעה ועם ההתנהלות של היבואנים אל מול הפטורים. זה לא שאיך שהוא נכנס לתוקף ב-2016, התחלנו לעשות עבודה ומאז אנחנו עובדים. לא. נתנו קודם כל לשוק ולכל השחקנים שפעילים בענף הזה של יבוא הרכב להתמודד עם הוראת השעה ועם החובות האחרים שמוטלים עליהם, ואז התחלנו לעשות עבודה על בסיס הנתונים שנאספו.

נכון להיום יש לנו איזשהו מסמך מאוד מסכם שהוא כרגע מסמך פנימי, שבעצם מסכם את הממצאים שלנו לגבי הוראת השעה הזאת של 253(ב). אני אגיד שאנחנו בשלבים לגיבוש נוסח לקביעת הסדר קבוע, אם כי לא באופן זהה לחלוטין להוראת השעה. יש דברים שאנחנו כן רוצים להסדיר באופן קבוע ויש דברים שאנחנו לא רוצים. למשל, אנחנו כן רוצים לחייב את היבואנים הישירים בחובות שלהם לפי סעיפים 47 עד סעיף 50 לחוק, שזה בעצם שירותי תחזוקה, אספקת מוצרי תעבורה, מתן אחריות יצרן וריקול לגבי הסגמנטים שלT ו-L שזה טרקטורונים ודו גלגליים. לגביO אנחנו חושבים שיש תחרות מספקת בסגמנט הזה. יש גם ייצור מקומי מאוד נרחב של ה-O. O, לסבר את האוזן, זה בעצם הגרורים. גם המוסכים מטפלים בהם בצורה סבירה וכו', אז אנחנו חושבים שאנחנו כן נסדיר באופן קבוע את הפטור הזה מ-O.

אני רק אוסיף שיש כבר כרגע איזשהו תיקון חקיקה. מדובר על חקיקה ראשית. תיקון חקיקה ראשית זה משהו שלוקח הרבה זמן ולכן אנחנו מבקשים את ההארכה הזאת, בתקווה שבחצי שנה הזאת שתינתן לנו אנחנו נוכל לתקן את החוק.

זה גם חוק וגם תקנות?

זה תיקוני חקיקה ראשית.

החוק כלל גם את כל כלי הרכב האלה, אבל דיבר שיובא התקנות כדי לעשות את ההסדרה. השאלה אם מדברים על חקיקה ראשית?

יכול להיות שהם מבקשים לשנות את ההסדר שקבוע בסעיף 253(ב). אני לא יודעת.

לא, לא, אנחנו לא מבקשים לשנות את ההסדר. החוק היום הוא חוק מסגרת. תקנות הייבוא שבעצם מסדירות את כל הנושא הזה של מתן אחריות, מתן שירותי תחזוקה, התקנות קיימות, התקנות בתוקף מ-2016. הפטור של הרכב הדו-גלגלי, הטרקטורונים, כלי צמ"ה, רכב שפטור מרישום ורישוי והגרורים, זה בעצם התיקון שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים להחיל את החובות שכבר קיימים - - -

לנה, יש לי שאלה. כמה רכבים ללא אחריות ישירה, אנחנו מדברים עליהם?

כמה כלים כאלה יובאו לישראל ובעצם היבואן הישיר לא מחויב לתת אחריות לאותם כלים?

קרוב ל-80,000 כלים, אבל כרגע מדובר על כלי רכב שכנראה הובאו ברובם בייבוא אישי.

ומי נותן היום שירות לאותם כלים?

לפני הייבוא, היבואנים של כלי הרכב האלה, זה עוד לפני תיקון החקיקה, התחייבו לספק אישור ממוסך על זה שהמוסך הזה יכול לתת להם שירותי תחזוקה. גם היום מי שמייבא בייבוא אישי, נותן איזושהי הצהרה שיש מוסך שיכול לטפל ברכב שלו.

בפועל היום מי נותן ל-80,000 כלים האלה איזשהו שירות, אחריות, תיקונים?

המוסכים.

לא, אבל מוסך כללי, אין להם בית כמו רכב שניקנה דרך יבואן רשמי.

גם מוסכי השירות של יבואני הרכב, בסופו של דבר הם גוף עסקי שצריכים לקבל כסף. הכסף שלהם מגיע לרוב מתיקונים שהם עושים ולכן אני לא רואה היום מוסך שיבוא - - -

כן, אבל אין להם אחריות. אין להם את התקופה שיש לכל מי שקונה רכב בצורה מקובלת. אין להם את התקופה של האחריות ואין להם את כל הדברים הללו.

אתה צודק אבל צריך לקחת בחשבון שמדובר ברכבים שיובאו לפה משומשים עד 24 חודשים ולכן כנראה שכבר מראש לא הייתה להם אחריות, אז זה לא רלוונטי.

הבעיה שלנו פה היא הפיקוח והחלקים. כל תכלית החוק נועדה לצורך הפיקוח ולצורך ההשגה של החלקים. או שהיה להם אינטרס לא להשיג או שהם פשוט לא השיגו באמת, בעבור אותו דבר שאם היית קונה בארץ, היית משלם פחות או לא משלם בכלל בגלל שהיה פה איזושהי חובה של אחריות. עכשיו אנחנו מבקשים להאריך את זה בפעם השלישית ומדובר על 80,000 כלים. זה לא משהו מינורי. איך אנחנו יכולים להקל את הדבר הזה?

כמו שאמרנו, אנחנו הולכים לתקן את החוק ואנחנו הולכים לחייב אותם לטפל גם בכלי רכב שהם לא ייבאו בפועל.

כן, אבל את מבינה, החוק הוא לפני ארבע שנים ומאז האריכו אותו כבר פעמיים פלוס שלושה חודשים. זאת תהיה הפעם השלישית. איך אנחנו נראים שאנחנו כל הזמן מאריכים את זה במקום לטפל בזה כבר?

לפי החשבון, לפי דעתי חמש שנים כבר.

תכלית החוק הייתה ליצור אלטרנטיבה ראויה לייבוא הישיר על מנת להפחית עלויות ולהגביר את התחרות, מה שכרגע בעצם מוקפא.

לא רק מוקפא, עושה הפוך. אין אינטרס היום לייבא. לפי המצב הקיים עכשיו ומה שמבקשים להאריך בעוד חצי שנה, אין שום אינטרס לעשות ייבוא מקביל.

צריך לזכור שזה נתח מאוד קטן.

80,000 כלים.

זה בסך הכול 350,000 ומשהו כלי רכב שנכנסו ב-2021. האופנועים ב-2021 זה פחות מ-21,000 - - - ביחס לרכב הפרטי.

ברשותכם, אנחנו ניתן זכות דיבור גם לרונן לוי. הוא יו"ר איגוד המוסכים. רונן, בקשה.

קודם כל אנחנו באמת רוצים לשאול את משרד התחבורה מתי כבר יגיעו התקנות המלאות של החוק הזה? חמש שנים אחר כך וכל סעיפי התחרות ועוד הרבה סעיפים שקשורים לענף שלנו לא תוקנו וצריך כבר לגמור עם זה. כל פעם מגיעים ומאריכים בעוד שנה ועוד שנה.

לגבי העניין של ייבוא אישי, אנחנו בעד מה שמבקשים. אנחנו עובדים עם משרד התחבורה בכל הנושא הזה של תמיכה במי שרוצה להביא ייבוא אישי שכשמדובר כמובן על כלי הרכב הישנים ולא מדובר על כלי הרכב החדשים, הפרטיים או הטנדרים או דברים כאלה שמגיעים חדשים, 0 קילומטר. שם יש חקיקה מסודרת וכולם מקבלים אחריות. גם מי שמביא בייבוא מקביל וגם מי שמביא בייבוא ישיר הוא תחת אחריות, זאת אומרת הצרכן מוגן באופן מלא.

כאן יש כמה חריגים שגם אנשים מביאים כל מיני כלים ייחודיים. רצינו לאפשר את זה. אפילו כלי האספנות הצלחנו לאפשר דרך זה שהמוסכים נותנים אישור, ומה שאנחנו רואים בשטח, שאין בעיה עם הצרכנים שמביאים את הכלים האלה ומקבלים שירות מהמוסכים. אגב, כמו שהיא אמרה, חלק גדול מהצרכנים גם מטפל במוסכים שקשורים לייבואן, זאת אומרת שאין בעיה לתת להם שירות גם במוסכים כלליים וגם במוסכי יבואן.

לא, הבעיה היא לא לתת שירות. לתת שירות, בטוח שכל המוסכים יודעים לתת שירות. בתקופת האחריות הבעיה היא בפיקוח והבעיה היא במחירים, כי אין אינטרס למוסך לתת את אותו שירות שהוא נתן למישהו שקנה דרך יבואן רשמי ומקבל את כל ההטבות של יבואן רשמי. זאת הבעיה שלנו.

נהפוך הוא. מבחינת המוסך, אם יבואן רשמי משלם לו 50% - - - משלם לקוח, אז בטח עדיף לו לקוח פרטי ולא שיבואן ישלם לו.

לא, אני מדבר מבחינת הלקוח, לא מבחינת המוסך.

מבחינת הלקוח, זה לקוח שעשה שקלול בין כמה עולה לו רכב - - -

הקונסטלציה, אנחנו מבינים אותה. אני מסתכל מהצד של התקנות שצריכות לצאת כבר.

אנחנו כבר הרבה שנים עם הסיפור של הייבוא האישי, והרצון שלנו להתאים את מדינת ישראל לכל העולם. זה אומר שכל מי שרוצה לקנות מה שהוא רוצה, הוא לא צריך להיות מוגבל. אם יבואן למשל החליט, אני סתם אתן דוגמה, מזדה יחליט עכשיו שהוא יביא רק מזדה 3 ומישהו רוצה להביא מזדה CX5 ויבואן ישיר לא מביא, אז הוא יכול להביא בעצמו. אנחנו בעצם הצלחנו לפתוח את העולם של הרכב בישראל לכולם ולא להגביל אותם בגלל שיבואן כזה או אחר, יש לו איזשהו אינטרס ספציפי. עשינו את זה, אני חושב, בהצלחה וזה הולך וגדל.

בהחלט. תודה רבה. משרד התחבורה, אני פחות אוהב את הרעיון הזה שחוק מתעכב ארבע שנים למרות שהיה צריך ללמוד אותו, ואז מאריכים אותו שלוש וחצי פעמים עוד שלושה חודשים בתקופה של הבחירות בין לבין. זה הרבה מאוד זמן ש-80,000 בעלי כלים, אין להם מענה נכון ואמיתי, ואני לא מסתכל על זה רק מבחינת מענה מכאני וטכני. אני מסתכל על זה גם בהיבט הרחב יותר של השוק. כמה שנפתח יותר את השוק וכמה שנוריד רגולציה וכמה שנעזור לכל מי שרוצה להיכנס לשוק, כך המחירים ירדו וכך יוקר המחייה ירד. זה תכלית החוק. עם זאת, יש שרה חדשה ויש ממשלה חדשה ואנחנו לא מתכוונים לשים מקלות בגלגלים, אבל אני כן אומר שבפעם הבאה יהיה קשה מאוד להאריך את התקנות האלה. זה אומר שיש לכם חצי שנה בלבד בשביל לסיים עם הדבר הזה. עכשיו בואו נקריא. היועצת המשפטית תקריא.

צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיף 253(ד)(1) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הארכת תוקף הוראת שעה 1. תוקפה של הוראת השעה שבסעיף 253(ב) לחוק מוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום ח' בתמוז התשפ"ב (7 ביולי 2022).

יש למישהו שאלות?

הצבעה
אושר

מאושר פה אחד. אני אנצל את הבמה גם לאחל ליו"ר האהוב שלנו החלמה מהירה. תודה רבה, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.