פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
09/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 141
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ב (09 בינואר 2022), שעה 10:22

הצעת תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

אלון טל

יוסף יוהנה
–
מנהל אגף פיקוח ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מירב גונן
–
רכזת בכירה ספנות בינלאומית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בילי בירון
–
יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוראל שריקי בן צבי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

יעל דקל שפריר - הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

רני עמיר - ראש היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אלון רוטשילד - רכז תחום מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע

ד"ר יובל ארבל - סמנכ"ל, עמותת "צלול"

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

א.ב., חבר תרגומים




הצעת תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"א-2021

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה בנושא תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"א-2021. אני רוצה להקדים ולומר שלי יש מחויבות מאוד גדולה לכל הנושא של איכות הסביבה, הגנת הסביבה בתור מי שנמצאת בקואליציה הירוקה של חברי הכנסת ויו"רית משותפת של השדולה החברתית-סביבתית, כך שהתקנות האלה הן בעלות חשיבות עליונה מבחינתי על מנת לשמור על הסביבה.

הערה נוספת לפני שאני אעבור בקצרה על המהות. את ההערות של החברה להגנת הטבע קיבלנו אתמול בערב. מן הראוי שההערות האלה היו מגיעות הרבה יותר מוקדם. למרות זאת עשינו דיונים עם כל המשרדים הרלוונטיים וכל גורמי המקצוע הרלוונטיים כדי כן לתת לזה ביטוי.

אני רוצה לומר שישראל היא צד לאמנה הבין-לאומית למניעת זיהום מאוניות. יש לאמנה הזו מספר נספחים שעוסקים כל אחד בזיהום ממקור אחר. הנספח החמישי לאמנה עוסק במניעת זיהום הים בהשפעה מאוניות. הוא נכנס לתוקף ב-88' ויושם בישראל במסגרת תקנות הנמלים. ב-2010 אימץ הארגון נוסח מתוקן של הנספח. הוא נוקט בגישה מחמירה יותר לטיפול בסוגיות האשפה. הנוסח הזה נכנס לתוקף בינואר 2013. במסגרת המחויבות של ישראל כצד לאמנה נדרש לערוך תיקון בתקנות השלכת אשפה מכלי שיט כדי להתאים אותן לדרישות הנספח החמישי המעודכן.

הנוסח המתוקן הופך על פיה את ההנחה ההיסטורית כי מותר להשליך אשפה לים, כתלוי בסוג האשפה והמרחק מהיבשה, וקובע ככלל כי כל השלכה של אשפה לים היא אסורה, כולל שמן בישול ופלסטיק, למעט חריגים שנפרט.

אני אבקש מעורך הדין בילי בירון להציג לנו את התקנות, להסביר תקנה-תקנה. אחר כך ניתן רשות דיבור גם למי שנמצא פה פיזית וגם בזום. אחר כך נעבור להקראה ולהצבעה.

אני רק אומר משהו לפני, ברשותך.

כן, בבקשה, ודאי.

אני רק אציין בפני חברי הוועדה שאלה תקנות שאנחנו עובדים עליהן חודשים רבים. בהתייעצות עם כלל הגורמים המשפטיים והמקצועיים במשרדי הממשלה אנחנו גיבשנו שינויים ותיקונים לנוסח. הנוסח שמונח בפניכם הוא כולל את כל השינויים שעבדנו עליהם למעט דברים קטנים שאנחנו נעיר אותם פה בדיון. נעשתה כבר עבודה מאוד מקיפה לגבי הנוסח.

כל ההערות שלכם כבר הוטמעו בנוסח שאנחנו היום עוברים עליו.

הוטמעו בנוסח.

אוקיי, מצוין.

מי השותף לדיון חוץ מהמשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה?

משרד התחבורה כמובן, רשות הספנות, משרד המשפטים, משרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

מי הוביל את החוק?

רשות הספנות, משרד התחבורה.

איפה השינויים נעשו בתקנות?

יש תקנות כיום לגבי השלכת אשפה מכלי שיט. אני אעביר את רשות הדיבור לעו"ד בילי בירון, היועצת המשפטית של רשות הספנות.

מתי פעם אחרונה התקנות תוקנו.

כן, בילי תסביר בדיוק מה היו השינויים.

אני רק רוצה לשאול אותך, עו"ד תורגמן. יש גם גופים מקצועיים שמייצגים את האנשים שעליהם זה אמור לחול?

אני מניחה שבשלב של התזכיר ובשלב של הדיון הציבורי זה פורסם והם קיבלו הערות.

איזה איגוד מקצועי יש שעומד מול?

בילי בירון, ממונה על הייעוץ המשפטי ברשות הספנות והנמלים. כמו שנאמר כאן לפניי, התקנות האלה בעצם באות להחליף תקנות חדשות יחסית, תקנות השלכת אשפה מכלי שיט, שהכנסת, הוועדה הנכבדה קיבלה והתקינה בשנת 2010. הצורך בשינוי בא משום שהתקנות האלה של 2010, תקנות השלכת אשפה, נכתבו על בסיס הנספח החמישי לאמנת מרפול שזו אמנה ימית שעוסקת במניעת זיהום הים מכלי שיט בכל מיני היבטים. הנספח החמישי עוסק במניעת זיהום הים מאשפה.

לאחר שנכתב אותו נספח ובזמן שמדינת ישראל השלימה את ההליכים לאימוץ ההוראות שלו בדין הלאומי, נערך שינוי מהותי ומקיף בהוראות הנספח החמישי לאמנה, ומדינת ישראל כמדינה שהיא צד לאמנה, מחויבת לאמץ לתוך הוראות הדין הלאומיות שלנו את אותם שינויים שנערכו.

כבר בשנת 2017 שר התחבורה דאז הניח על שולחן הוועדה את הצעת התקנות שהיום אנחנו מתכנסים כדי לדון בהן. עובר להצעת התקנות. אנחנו הפצנו את התקנות האלה להיוועצויות בגופים הרלוונטיים. גם פרסמנו אותן להערות הציבור באתר של משרד התחבורה. שלחנו אותן לחברות הנמלים, לחברות הספנות, בעצם לכל האיגודים הרלוונטיים בעינינו, בנוסף על פרסום כללי באתר של רשות הספנות והנמלים, ולמעשה לא קיבלנו התנגדות מאף גורם. הייתה הערה אחת שקיבלנו, אבל התנגדות להצעת התקנות הזאת לא הייתה וטוב שכך, כי בעצם התקנות, חלק מהשאלות שאדוני שאל זה לגבי למה יש צורך להתקין את התקנות אם יש לנו תקנות כבר היום, יחסית חדשות מ-2010. חלק מהשינויים שנקבעו בנספח החמישי הופכות למעשה על כנה את ההנחה היסודית בנוגע להשלכת אשפה מכלי שיט לים.

בעבר, לפני הרבה שנים הים נתפס בתור מקום שאפשר להשליך עליו כל אשפה שהיא. כולנו מכירים את המראות העצובים של חופים עם אשפה מכל מין וסוג שהוא. בשנים האחרונות העולם התחיל להבין שחשוב מאוד לשמור על הים. גם התקנות הקיימות מ-2010 מדברות על הסדר שלפיו השלכת אשפה לים מותרת למעט חריגים שנקבעו בתקנות שנקבעו לגביהם הסדרים מיוחדים.

הצעת התקנות שהיום הונחו לדיון ואנחנו הבאנו לדיון בפני הוועדה, משנות את ההנחה ההיסטורית הזאת, כאשר הן קובעות שהשלכה של כל אשפה אסורה, ואז מונות שורה של חריגים, של איזה אשפה מותר להשליך והיכן, שזה נובע תלות מסוג האשפה, מהצורה שלה, מהמרחק שלה מהחוף, מהאזור שבו מבקשים להשליך את האשפה. אנחנו נגיע לזה בהמשך. לדוגמה, הים התיכון שבו אנחנו נמצאים הוכרז כאזור מיוחד ויש בו הסדרים מחמירים. כל זה מתוך ההבנה של חשיבות השמירה על ניקיונו של הים. אם פספסתי איזה משהו, אז אני מתנצלת.

בסעיף הסנקציות יש פה - - -

מדובר בתקנות פליליות ולכן הסנקציה היא פלילית, חצי שנת מאסר או קנס.

דברים השתנו?

לא, זה לא השתנה. אני אקדים ואומר שהכוונה שלנו להפוך את התקנות האלה לתקנות של עבירות מנהליות כדי שיהיה קל יותר לנקוט בסנקציות.

קצת מפתיע אותי ששום ארגון לא עמד ממול כשזה התזכיר. הרי מדובר כאן על שינוי בגישה. אני לא מכיר את הארגונים המקצועיים שעובדים. אולי אין בישראל, אולי זה דברים בין-לאומיים או שהם הסכימו. הרי מדובר כאן באמת על מהפך בהתנהלות.

אדוני, אני יכולה להגיד שמבחינה בין-לאומית ההוראות שאנחנו מבקשים לקבוע בתקנות האלה קיימות כבר משנת 2013. כך לדוגמה אוניות שמפליגות ופוקדות נמלים זרים, בין אם אלה אוניות ישראליות ובין אם אלה אוניות זרות שמגיעות לנמל ישראלי, מחויבות כבר משנת 2013 בהוראות האלה, אבל עדיין לא בנמלים שלנו, כך שמבחינת בעלי אוניות זה לא חידוש.

אוקיי. ברשותך, חבר הכנסת מקלב, ד"ר יובל ארבל, אתה ביקשת רשות דיבור. בקשה.

ד"ר יובל ארבל, אני סמנכ"ל עמותת "צלול". אני הופעתי מאוד לגלות שבוע שעבר את התקנות האלו. הן לא פורסמו לציבור בשנה האחרונה. אולי לפני כשנה וחצי או יותר. למעשה, למרות שאנחנו מברכים על זה שמדינת ישראל אחרי 12 שנה אחרי שהתיקונים לאמנה בוצעו, מוצאת לנכון לפרסם אותן, בעצם להפוך אותן לתקנות מחייבות גם בישראל, בעצם נשארת מאחור.

האמנה הזאת היא קודמת והתקנות, השינוי שלהן עכשיו 12 שנה אחרי, בעצם לא מדביק את ההבנה שלנו למפגעים של פסולת ימית מסוגים שונים. למרות שאנחנו באמת מעוניינים שהתקנות האלו יעברו כמה שיותר מהר, אנחנו חושבים שיש פה כמה כשלים שאם היו מתייעצים עם כל הגופים המקצועיים כמו שצריך, ומקשיבים לגופים המקצועיים, אז התקלות האלו לא היו קורות פה.

אולי תסקור בקצרה נקודתית.

אסקור בקצרה. נתחיל עם עניין של רשתות דיג. היום רשתות דיג הן כולם רשתות סינטטיות, והן מהוות מפגע מאוד חמור. רשת היא כלי צייד, כלי שאיתו אוספים את בעלי החיים הימיים, ויש כאלו שרוצים להפסיק עם הפרקטיקה הזאת, הרשת רפאים, זאת שנשארת בים, היא ממשיכה לפגוע בעוד בעלי חיים ואי אפשר להציל אותם. אם דייג למשל רואה שברשת שלו נלכד צב ים או דולפין שכמובן אסור בדייג, אז הוא ישחרר אותו, אבל אם הרשת נפלה בטעות או נלכדה בסלע והוא לא מצליח למשוך אותה, מה שמתואר פה אובדן של הרשת והיא נשארת בים, היא הופכת להיות מלכודת מוות שנשארת שם והיא ממשיכה לפגוע בעצם בסביבה הימית וגורמת סבל וייסורים לאותם בעלי חיים, יונקים ימיים, צבי ים וכו' שבעצם נלכדים ברשת הזאת, וגם מפגע בטיחותי.

הנקודה ברורה. אנחנו אחר כך נבקש מבילי להתייחס, למרות שהבנתי שכבר יש הסכמה בנושא הזה.

אנחנו מבקשים שלא תהיה החרגה. גם לא ברור מה כתוב פה. למשל בסעיף 7(א)(4) כתוב "לשם מניעת נזק בסביבה ימית". אנחנו לא מבינים איך זריקה של רשת לים, השלכה שלה יכולה למנוע נזק.

לגבי נושא של הגדרת המפקחים המוסמכים לאכיפת התקנות, אז בעצם יש פה שתי בעיות. קודם כל המפקחים היחידה להגנת הסביבה הימית, למרות שהם מוגדרים פה בתקנות שיש להם בעצם אפשרויות אכיפה, כיוון שבחוק האכיפה שבעצם מסמיך את המפקחים של היחידה להגנת הסביבה הימית לחוקים שונים, פקודת הנמלים שהיא בעצם פקודה שמתוקפה יוצאים התקנות האלו, הוחרגה, היא לא נמצאת שם ואז בעצם אין להם סמכויות חקירה, הם לא יכולים לקחת ערבות. גם פה למשל בתקנות צריך להוסיף כמו שיש בנושא של מניעת זיהום ים בשמן, שיהיה אפשרות למפקח הימי של המשרד להגנת הסביבה לקחת ערבות מכלי שיט שבספר האשפה שלהם נמצא חריגה משמעותית שמראה שהייתה השלכת אשפה, אז על מנת להשלים את החקירה וברגע שנמצא באמת שנעשתה עבירה, יהיה אפשר להחיל עליו את הדין, הוא צריך לשלם ערבות. כלי השיט הזה צריך לצאת לים. אי אפשר להחזיק אותו פה. על מנת שיהיה אפשר להמשיך באכיפה, הוא צריך להשאיר ערבות, ואת הסעיף הזה הוציאו מהתקנות האלו וחובה להכניס את זה לכאן.

הנקודה ברורה. בעניין הזה אחר כך תתייחס היועצת המשפטית של הוועדה.

בנוסף לזה אנחנו חושבים שגם המפקחים הימיים של רט"ג צריכים להיות חלק מהתקנות האלו, וזה תקלה שלא נמצאים פה.

אוקיי, נקודה הבאה.

ההחרגה של השלכת פסולת דגים מחוות חקלאיות. חוות חקלאיות הן בעצם כלובי דגים, כלובים שבהם מגודלים בצפיפות רבה מין אחד של דגים. בכל כלוב שמים מין אחר. בגלל שהם מגודלים בצפיפות רבה וזה מונוקולטורה, אז יש לנו התפתחות של מחלות. התפתחות של מחלות גורמת לכך שבעצם יש הרבה מאוד פסדים, שזה דגים מתים, ומשליכים אותם. אם משליכים אותם ליד הכלובים, זה גורם גם להפצה של מחלות בים. תבינו שזיהום ביולוגי, אם זה וירוסים או חיידקים, הוא מסוכן הרבה יותר לפעמים מזיהום כימי, כי אנחנו מדברים בעצם על וקטורים שיכולים להתפשט בתוך הים, כמו שאנחנו רואים למשל את שפעת העופות. תראו כמה מהר היא מתפרצת ואיזה פגיעה חמורה גם ללולים, גם למשקים אחרים וגם לטבע, לכן מאוד חשוב שדווקא השלכת פסדים מאותן חוות חקלאיות, לא תיעשה לים או תיעשה בצורה מסודרת אל מתקני כליאה שנמצאים במתקני העורף של החוות החקלאיות, ולא ישליכו אותם לים. למיטב הבנתי, ואני מקווה שנמצא פה גם אלון רוטשילד בזום, שהוא יוכל להבהיר. הם הגיעו להסכמות עם משרד החקלאות. מאוד חשוב שההחרגה הזאת תצא מהתקנות. אין שום צורך בה. זה גם פוגע בחוות החקלאיות עצמן. זה מביא כרישים והכרישים האלו פוגעים, בסופו של דבר נכנסים אל הכלוב ועושים שמות בתוצרת החקלאית.

אוקיי, נקודה הבאה.

הוצאת האשפה נובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרלים בקרקעית הים, זאת אומרת גם החריגו את ההשלכה של כל מה שקשור לחיפוש של משאבים מינרלים. זה לדעתנו תקלה חמורה. יש פה בעיה חמורה של זיהום ים מאותן אוניות קידוח והפקה שנמצאות בים. יש פה אפילו איזה מן סתירה שאני לא לגמרי מבין, כי בחלק מהתקנות פה כן יש הכלה של הגבלות על השלכת פסולת, על האסדות, אבל אז מגיעה החרגה הזאת. אני אשמח להבין איך בעצם זה מתיישב ביחד. זה לחלוטין לא ברור.

אוקיי, אחר כך בילי תסביר לך. נושא אחרון.

זה הנושא של החרגה של כלי שיט צבאיים וכלי שיט ממשלתיים. אפילו בתוך דברי ההסבר לחוק מצוין שגם אם באמנה עצמה מאפשרים לכלי שיט צבאיים, מחריגים אותם מסיבות מבצעיות וכו', כל מדינה רשאית לקבוע כללים. אני חושב שצריך להיות פה בתוך התקנות שכן יגבילו את נושא השלכת הפסולת מכלי שיט צבאיים ובשירות ממשלתי. נוצר פה מצב מגוחך שגם למשל סירות מחקר של המכון לחקר הימים והאגמים או אפילו של רשות הטבע והגנים. כיוון שהן מוחרגות, הן רשות ממשלתית, אז כביכול להם מותר להשליך פסולת. לא יכול להיות שהפקח שבא להגן על הטבע, לו אנחנו מרשים להשליך פסולת. צריך להבהיר את הנושא הזה בתקנות, מה מוחרג ומה לא.

בסדר גמור, תודה רבה. עו"ד בילי בירון, בבקשה תתייחסי להערות שיובל העלה. בוא נתחיל בנושא של רשתות הדייג. אני מבינה שהגעתם פה לאיזושהי הבנה והסכמה, אז בואי תציגי.

נכון. קודם כל אני אסביר שלגבי רשתות דייג היה נוסח מסוים שאנחנו ביקשנו לקבוע בהצעת התקנות, ומשרד המשפטים לא אישר מתוך ראיה שכל התקנות האלה הן תקנות פליליות וצריך לדייק ולהחמיר עד כמה שאפשר בניסוח, אבל ממש מהדקות האחרונות הצלחנו להגיע לנוסח, שכאשר נגיע לחריג, אני אקרא אותו, נוסח שאני מאמינה שיענה על הדרישות שהעלה כאן יושב-ראש עמותת "צלול", נוסח שמניח את דעתנו, דעת המשרד להגנת הסביבה וכמובן באישור - - -

מצוין, אני שמחה לשמוע. עכשיו לעניין הסמכת פקחים, אני הייתי מבקשת, מרב, היועצת המשפטית של הוועדה, שתתייחס.

ראשית, לפי מה שאני מכירה, כל העניין של הפקדת ערבות צריך להיות בחקיקה ראשית, כמובן שלא בתקנות. זה לגבי הפקדת ערבות או ערובה או מה שזה לא יהיה.

לגבי הסמכת מפקחים, גם זה צריך להיות למיטב ידיעתי מכוח חקיקה ראשית, מה גם שמדובר כאמור בתקנות שהדין הוא דין פלילי מכוח פקודת הנמלים, ולכן, אגב, התקנות האלה מגיעות לוועדה לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, לכן אני לא בטוחה שניתן להסמיך מפקחי רט"ג לאכוף דין פלילי.

הם מוסמכים בחוקים אחרים.

אז בוודאי כמו שאמרתי, צריכה להיות הסמכה בחקיקה ראשית, לכן גם לא ניתן לדון בזה כרגע במסגרת התקנות שמונחות בפני - - -

אני רק אומר שלעניין הזה אני אבקש לקיים דיון נפרד בנוגע לכל הנושא של הסמכת פקחים, שיהיה דיון לגבי הסמכה רוחבית של כל הנושא הזה, אבל אני חושבת שהמענה פה מספק.

בילי, אם את יכולה להמשיך להתייחס לנקודה השלישית שהעלה יובל בעניין השלכת פסולת של דגים.

קודם כל המוקד מבחינתנו בתקנות האלה הוא על השלכת אשפה ולא על הסדרת הפעילות של החוות החקלאיות. כל שמדובר הוא על השלכת אשפה אגב הובלת אשפה מחוות חקלאיות. אנחנו בעניין הזה נצמדים עקב בצד אגודל להוראות הנספח החמישי לאמנה. בדקנו גם בחקיקה של מדינות אחרות, מדינות עם חקיקה סביבתית מאוד מתקדמת. אף מדינה לא החמירה כפי שכאן מבוקש, ואנחנו לא מוצאים מקום להחמיר בחקיקה הזאת בהיבטים האלה. שוב, ככל שרוצים להסדיר את כל הפעילות של החוות החקלאיות, אנחנו בוודאי לא נתנגד, אבל זה לא המוקד של התקנות. זה ממש בשולי השוליים ואנחנו לא סבורים שיש בכך צורך.

בסדר גמור. גם בעניין הזה אני רוצה לומר שאני פה קוראת לכל המשרדים הרלוונטיים להסדיר את העניין הזה של פסולת חקלאית, ואני לוקחת על עצמי לקיים דיון מהיר בנושא הזה של הסדרת פסולת חקלאית. אני כבר היום אגיש את הבקשה לדיון בנושא הזה.

נושא הבא, בילי, אני אבקש שתתייחסי לטענה בעניין החרגת הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ואיבוד של משאבים, מינרלים בקרקעית הים.

טוב, אני אומר באופן כללי שגם בעניין הזה אנחנו מבקשים להיצמד ככל האפשר להוראות הנספח החמישי לאמנה, שאף מדינה לא החמירה, ואני אבקש ברשותך שמנהל האגף לפיקוח ובקרה, קמ"ר יוסף יוהנה, ירחיב בעניין הזה.

בקשה.

בוקר טוב, יוהנה יוסף, מנהל האגף. לגבי הפעילות שמתבצעת בחופי ישראל, אני מדבר על עשר השנים האחרונות, זה שתי פעולות ראשיות, זה העברת חול ממקום למקום, כי אנחנו סובלים מנדידה של חול, כמו מרינה אשדוד, מרינה אשקלון, ואז מה שאנחנו עושים, לוקחים חול ממקום אחד, מעבירים אותו למקום שני או זורקים אותו לעומק הים. בחול הזה השתמשנו בעיקר לבניית הנמלים החדשים.

החלק השני מתייחס לאוניות קידוח ואסדות קידוח בתקופה שקדחו חורים בבסיס האדמה, ואז החומרים שיצאו מלמטה יחד עם השמנים ששימשו לשימון המקדח, עלו לאונייה. בוצע שם סינון, שטיפה. החומר המשמן היה כל כך יקר שעשו לו טיפול. במקרים מאוד מסוימים לקחו אותו לחוף, טיפלו בו והחזירו אותו. אני יכול להגיד שנכון להיום, חוץ ממי ים לקירור מתקן כזה או אחר, לא חוזר שום דבר לים.

אם אני אדבר על אסדת קידוח תמר, החומר היחידי שמזריקים תוך האדמה בחזרה זה הג'ל שמשמש למניעת קפיאה של המים שמגיעים מהצינור, וזה חומר גם כן כל כך יקר שהם מטפלים בו. איכות הסביבה עושה בדיקות תקופתיות לדברים האלה והם מחזירים אותו למערכת. נכון להיום שום חומר מינרלי שנמצא, שיוצא מהים - לא חוזר לים, למעט מים.

אוקיי. בילי, התייחסות לנקודה האחרונה בעניין החריגה לגבי כלי שיט צבאיים מהפקודה. בקשה.

קודם כל הוראות האמנה קובעות כמו שאנחנו קבענו בסעיף התחולה, שהתקנות אלה לא חלות על כלים צבאיים של אף מדינה. כמובן שנכון שמדינה יכולה להחיל את הוראות הדין הלאומי גם על כלים צבאיים שלה. במדינת ישראל אנחנו לא מחילים תקנות כאלה, אפילו לא תקנות בטיחות השיט, לא מחילים על כלים צבאיים. אני חושבת שברור לכולנו מדוע. אלה כלים שעצם המהות שלהם היא מבצעית. בעבר כששוחחתי עם יועץ משפטי של חיל הים, הוא אמר לי שהם ככלל נוהגים ככל שזה אפשרי מבחינת הפעילות המבצעית, הם לא בכוונה ישליכו אשפה. הם כן משתדלים לפעול בהתאם לתקנות, אבל ברור לחלוטין שאנחנו לא יכולים לחייב כלים צבאיים בהוראות התקנות.

מרב, את רוצה להוסיף?

כאמור, גם לאכוף כלפי הצבא את הדין הפלילי זה כמובן מאוד בעייתי.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור לאלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע. אני מבינה שהוא בזום. שלום אדוני.

בוקר טוב, אני ארצה בקצרה להתייחס, להשלים את מה שיובל דיבר עליו. אני כמובן מסכים עם כל מה שיובל מ"צלול" אמר, ולהתייחס לשלוש נקודות בהמשך למה שבילי אמרה. דבר ראשון לגבי הנושא של חקלאות ימית. אנחנו עשינו שני מהלכים שאני חושב שבהם מדינת ישראל כן קיבלה את הקונספט שלא משליכים דגים מתים למים, אחד, זה במסגרת עבודה משותפת עם משרד החקלאות משנת 2015. יש פה המלצה משותפת עם הלוגו של משרד החקלאות, שמדובר על כך שיתבצע פינוי פסדים יום-יומי מן הכלובים, בין השאר כדי למנוע מצב של משיכת כרישים לכלובי הדגים, ואז שיש כמובן בעיות בטיחות שמסכנות גם את הכרישים וגם את החקלאים.

ברור לכולנו שהסיטואציה שמפנים את הפגרים של הדגים, את הפסדים מהחקלאות הימית לסירה, מובילים אותה לחוף אבל אז זורקים את הדגים למים תוך כדי שהם בסירה, בגלל שהם מסריחים, פספסנו פה את כל הפואנטה, ולכן אנחנו כן מבקשים שהדבר הזה יוסדר.

במסגרת מסמך המדיניות למרחב הימי שהוביל מינהל התכנון בשנת 2020, זה בעצם העבודה הבין-משרדית הממשלתית המקיפה ביותר שנעשתה לגבי הים, פורסמה כאמור לפני שנה וחצי שם כתוב במפורש "שיפור נהלי סניטציה והוצאת דגים מתים מהכלובים, בין השאר כדי למנוע חדירת כרישים לכלובים". הדברים האלה כבר לובנו להבנתו והוסכמו ברמה הממשלתית, גם מול משרד החקלאות וגם ברמה הבין-משרדית במסגרת מסמך המדיניות, ולדעתנו יש פה את כל הגיבוי כדי להכריע ולכתוב בצורה ברורה שלא יושלכו פגרי דגים במסגרת חקלאות ימית, לא בכלובים וגם לא בהובלה אל ומהכלובים. זה לגבי הנושא של החקלאות הימית.

אני רק אעצור אותך פה לרגע ואני כבר אומר שאני קוראת למשרד החקלאות להסדיר את זה בתקנות. אנחנו נפנה אליהם ונבקש מהם שיסדירו את זה. זה נושא שחשוב להסדיר את זה בתקנות.

בתקנות האלו את מתכוונת.

לא, בתקנות נפרדות.

אבל התקנות האלו מאפשרות להם בעצם. התקנות האלו הן אלו שיאפשרו להם עכשיו להשליך פסדים מחוות החקלאים, מהאסדה שלהם או מהסירה שמובילה את הפסדים לחוף. אם עכשיו הוועדה הזאת תתיר להם להשליך פסדים, אז אנחנו בעצם מרעים את המצב אפילו. אני חושב שכדאי לעצור פה רגע ולהכריע בסוגיה הזאת, שההחרגה הזאת שניתנה לחוות החקלאיות לא צריכה להיכנס לפה.

בילי, בקשה.

קודם כל ברור שככל שהתקנות האלה יאושרו, אנחנו לא מרעים את המצב בשום מצב שהוא. כיום כמו שהבהרתי, מותר להשליך הכול למעט החריגים שנקבעו בתקנות.

עכשיו אמרו לך שמסמך המדיניות קובע ההיפך.

סליחה, אני שמעתי בקשב רב את מה שנאמר פה, שיש מסמך מדיניות וכו'. עדיין כל העניין הזה צריך להיבחן בצורה מעמיקה גם על ידי משרד החקלאות. ככל שמשרד החקלאות יעמוד שהוא לצורך העניין המאסדר הראשי של החקלאות הימית, ככל שהוא יעמוד שזה באמת הכיוון, הוא גם יתקין תקנות משלו בעניין, וגם ככל שנידרש לתקן את התקנות שלנו, אני לא אומרת בשום פנים ואופן לא יתוקנו, אבל נכון להיום זה עדיין לא הבשילו לכך התנאים.

הוא שותף. מסמך המדיניות נקבע יחד עם משרד החקלאות, הוועדה המשותפת ביחד עם משרד החקלאות.

אלון, בוא תמשיך.

רק להגיד לגבי ההתייחסות של בילי. המסמך המשותף שלנו עם משרד החקלאות הוא משנת 2015. הם דיברו על כך שהם יטמיעו את זה בתקנות, אני חושב משהו שקשור לתקנות וטרינריות של דגים. משנת 2015 הדבר הזה לא קרה, ככה שלהגיד עכשיו שנחכה עד שמשרד החקלאות יסדיר את הנושא, בעיניי זאת אמירה לא רצינית, ואני חושב שהכנסת היא הריבון שאחראי להסדיר את הנושא והוא לא מחויב אחד לאחד לעשות קופי פייסט ולתרגם תקנות בין-לאומיות, אלא הכנסת היא ריבון שסוברני להחליט דברים. אני יכול להראות לכם פה שוב את הנוסחים שסוכמו גם עם משרד החקלאות וגם במסגרת מסמך המדיניות למרחב הימי, שפורסם לפני שנה וחצי על ידי מינהל התכנון. לדעתי הדברים האלה בשלים.

בעניין הזה אני רק אומר שאין חובת התייעצות עם שר החקלאות לגבי התקנות האלה. לא נעשתה עבודת מטה בעניין. אני בכל מקרה אומרת שאני קוראת לשר החקלאות ואני אפנה אליו על מנת להסדיר את כל הנושא הזה בתקנות. אם יש עוד נקודה, אלון.

שתי נקודות אחרונות, אחת לגבי צה"ל. ברור לכולנו שפעילות ביטחונית מבצעית, יש לה אילוצים משלה. אני חושב שאין שום מניעה לכתוב אמירה שהיא אמירה נורמטיבית, לסייג את ההחרגה של ספינות צה"ל בהיבט של פעילות מבצעית, כדי שברמה הנורמטיבית החקיקה תגיד גם לצבא שככלל הוא מחויב לנושא הזה.

בנושא הזה העמדה מאוד ברורה, של המחלקה המשפטית ושל עו"ד בילי בירון, ואין אפשרות לעשות את זה. יש עוד משהו?

אני רק אגיד שנכון להיום, אם אני זוכר נכון את הספירה האחרונה, ביבשה יש משהו כמו 150 בסיסי צבא ששופכים את השפכים שלהם למי התהום שלנו. המצב הזה הוא כמובן לא כביל. כמו שביבשה העסק הזה ברמה הנורמטיבית לא מקובע, בעיניי גם אין שום סיבה שברמה של הים הדבר הזה יקבל לגיטימציה. אני חושב שזה פשוט לא רציני. יש הרבה כבוד לצבא והוא עושה עבודה נאמנה לטובת כולנו, אבל מפה ועד לתת לו את ההסדרה של ללכלך, בעיניי הדבר הזה הוא בעייתי.

הדבר האחרון לגבי הנושא של פקחי רט"ג. אני רק אתן דוגמה מתהליך מקביל שהתקיים, שבו פקחי רט"ג הוסמכו לאכוף את תקנות הדייג.

בעניין הזה, אלון, אמרנו כבר שאנחנו נעשה ישיבה נפרדת לגבי הסמכת פקחים באופן רוחבי, אז מיותר לחזור על זה.

רציתי רק לציין שהנושא הזה למיטב ידיעתי בוצע בהצלחה ללא שום תקנה או חקיקה ראשית, אלא באיזשהו נוהל הסמכה בחתימה של השרים הרלוונטיים. אני חושב שגם כאן אפשר לבחון את הנושא הזה. לא בטוח שזה צריך לעבור דרך הכנסת. תודה.

תודה רבה. לפני שנעבור לעו"ד איריס שליט מהמשרד להגנת הסביבה, בילי, יש לך עוד משהו שאת רוצה להגיב, להתייחס לדברים של אלון או שאפשר לעבור לאיריס?

אפשר לעבור לאיריס.

בבקשה, אז עו"ד איריס שליט, המשרד להגנת הסביבה, איתנו בזום.

בוקר טוב ליושבת-הראש ולכולם. אני רוצה בעצם להתייחס ואולי טיפה להרחיב אם יורשה לי, לאחת מההערות הראשונות של יובל. אני חושבת שמרב ובילי נגעו בה אבל חשוב לי לחדד. קודם כל אנחנו כמשרד הגנת הסביבה, אנחנו כמובן בעד התקנות האלה. אנחנו תומכים בהן. נעשתה איתנו התייעצות במהלך 2016 או 2017 ולכן אנחנו כן חושבים שהתקנות חשובות ואנחנו בעד לאשר אותן.

יש לנו קושי בהקשר של האכיפה של התקנות האלה. כפי שנאמר כאן לשאלת חבר הכנסת, התקנות האלה הן פליליות, זאת אומרת מי שעובר עבירה על התקנות בעצם עובר עבירה פלילית. גם אם יוחלט להפוך את זה לעבירה מנהלית מכוח חוק העבירות המנהליות, זה עדיין כן מאפשר במקרים שבהם יבקש העבריין להישפט, זה יגיע לבית המשפט במסגרת תיק פלילי.

המצב היום בעצם מאז 2011, נעשה תיקון חקיקה גדול שלקח בעצם את כל הסמכויות של מפקחי המשרד, סמכויות האכיפה של חיפוש, תפיסה של חפץ, חקירה של חשודים. כל הסמכויות האלה נכנסו תחת חוק אחד שנקרא חוק הגנת הסביבה, סמכויות פיקוח ואכיפה. מכל מיני סיבות בתוספת לחוק הזה, כמו שאמר בהתחלה יובל, לא נכנסה פקודת הנמלים והתקנות מכוחה. המשמעות היא שכאשר נעברות היום עבירות או על התקנות האלה או על כל תקנות הנמלים האחרות שחלקן הן מאוד סביבתיות, פעולות של פריקה וטעינה שמסכנות את הסביבה הימית, הזרמת שפכים מכלי שיט לסביבה הימית וכמובן השלכת אשפה, כל מקום שיש עבירה כזאת היום, המפקחים של המשרד שלנו שהם המפקחים היחידים היום שאוכפים את הנושא הזה, בעצם לא יכולים לפעול בעצמם ונדרשים להסתמך על שוטרים של משטרת ישראל, שוטרים כחולים ולערב אותם בתוך החקירה. המצב הזה הוא לא סביר.

אני פניתי בעניין הזה כבר ב-2018. אני בקשר עם משרד התחבורה כמה שנים. ביקשו מאיתנו לעשות מיפוי של כל תקנות הנמלים ולהגיד מה קריטי לנו כמשרד הגנת הסביבה שמכוחו אנחנו צריכים באמת לקבל את ההסמכות. עשינו את העבודה הזאת. הגשנו מסמך שממש מפרט איזה פרקים ואיזה סעיפי תקנות בכל אחד מהסטים, ובעצם לא הצלחנו להגיע להסכמות. הייתה לנו סוף סוף ישיבה אחרי הרבה מאוד ניסיונות. הייתה לנו ישיבה לפני חודשיים ואני מחכה עדיין לקבל את העמדה הרשמית של משרד התחבורה בכתב. אני מבינה שיש כנראה כוונות לקחת את כל הדבר הזה של אכיפה ותביעה ולעשות אותו במסגרת משרד התחבורה. זאת כמובן זכותו של משרד התחבורה. אנחנו בוודאי לא יכולים למנוע את זה מהם. בסך הכול זה לטובת הסביבה אם יהיו עוד גופים שיאכפו ויתבעו, אבל נכון להיום, חשוב לי מאוד לחדד בפני הוועדה שאין לנו היום סמכויות עצמאיות לעשות את זה.

אני היום עומדת בראש התביעה הסביבתית במשרד. יש לי עורכי דין חיצוניים שמחזיקים בהסמכה של היועץ ומנהלים תיקים פליליים בעבירות סביבתיות, וככל שיהיה אירוע של זיהום ים שבמסגרתו יהיה צורך לחקור גם על התקנות האלה, לא יוכלו מפקחי המשרד שלנו לחקור על זה בלי לפנות למשטרת ישראל ולקבל סיוע, ואני לא אוכל לאחר מכן להגיש כתב אישום גם על עבירות מכוח התקנות האלה. אני לא מבקשת כמובן חלילה לא לאשר את התקנות האלה, כי כפי שאמרתי, התקנות האלה חשובות, אבל אני כן חוזרת ומבקשת לאפשר לי לפעול לתיקון של התוספת בחוק אכיפה סביבתית ולהכניס את תקנות הנמלים ופקודת הנמלים לתוספת הזאת. תודה רבה.

תודה רבה איריס. בילי, בבקשה התייחסות.

אני רוצה להגיד שזה ממש לא המקום המתאים להעלות את הנקודה הזאת. יש מחלוקת עובדתית במשך הרבה שנים כמו שאיריס אמרה, בין משרד התחבורה למשרד להגנת הסביבה, כאשר אנחנו סבורים שנושאים פליליים כאלה הם נושאים שהם מצויים בליבת העיסוק והבקיאות של מפקחי הרשות לספנות ונמלים, כאשר הוראות הדין קובעות שתנאי ההסמכה הבסיסיים למינוי של מפקח כלי שיט הוא היותו או קצין מכונות ראשי באונייה או קברניט באונייה, כלומר שתי דרגות הפיקוד העליונות באונייה, על כל ההכשרה, הידע והניסיון הנובעים מכך, ורק להם יש את כל הידע והניסיון הנדרשים לצורך עבירות פליליות כל כך מורכבות שאנחנו מדברים עליהן בתחומי ספנות ונמלים.

נכון הוא שאנחנו מקדמים כיום מהלך מול משרד המשפטים כדי להקנות למפקחים של רשות הספנות והנמלים סמכות לערוך חקירה ולבצע את הוראות האכיפה. נכון להיום כולנו נזקקים להוראות משטרת ישראל בהתאם לדין הנוהג. זה לא שיש כאן איזושהי אפליה.

עוד דבר שמאוד חשוב לי להעיר. אין שום בקשה לתקנה או לסמכות בתקנות שמונחות היום על שולחן הוועדה הנכבדת, שהמשרד להגנת הסביבה ביקש ולא קיבל. כל הבקשות שלהם לגבי התקנות הספציפיות האלה, כל הסמכויות אושרו והתקבלו, כולל הבקשה לגבי תיקון כמו שאמרתי, שמספר דקות לפני תחילת הדיון הכול התקבל ואושר, לכן בעיניי זה ממש לא המקום הראוי להעלות את הנקודה הזאת שיש לגביה מחלוקת מקצועית.

תודה רבה בילי. מרב, את רוצה להוסיף משהו?

לא.

את מצטרפת לדברים של בילי.

בעניין הזה זה משהו שצריך פה תיקון חקיקה ראשית או התוספת לפחות של חוק אכיפה סביבתית. זה בוודאי לא הנושא שמונח כרגע על שולחן הוועדה, וגם בכלל הנושא הזה למיטב ידיעתי הוא גם לא בסמכות הוועדה הזו.

אוקיי, אז בואו נעבור להקראה, בילי. תדגישי רק כשנגיע לעניין של רשתות הדייג, להטמיע כבר את ההסכמה.

יש עוד ממש מעט תיקונים ניסוחיים שאנחנו נעיר אותם במהלך הדיון. זה ממש עניין ניסוחי, כמה מילים שאנחנו רוצים לשנות אותן לבקשת משרד המשפטים בעיקר, ולכן אנחנו נאמר איפה שיהיו תיקונים קטנים.

מאה אחוז. בילי, תתחילי בהקראה וכל כמה סעיפים אנחנו נעשה הצבעה.

הצעת תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"ב – 2022


בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יא) ו-(יז) ו-(2)(ו) ו-(ח) לפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א – 1971 (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד – 2004, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אני מתקינה תקנות אלה:

פרק א' – פרשות ותחולה

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"אזור מיוחד" – אזור ים כמפורט בתוספת הראשונה, שמחמת סיבות טכניות בזיקה למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים באשפה;

"אימ"ו" – הארגון הימי הבין-לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;

"אסדה" – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

"אפר מיתקני שריפה" – אפר ושיירי פחם הנובעים ממיתקני שריפה בכלי השיט, המשמשים לשריפת אשפה;

"אשפה" – כל מיני פסולת מזון, פסולת ביתית ופסולת תפעולית, כל הפלסטיק, שיירי המטען, אפר מיתקני שריפה, שמן בישול, ציוד הדייג ופגרי בעלי החיים הנוצרים במהלך הפעולה הרגילה של כלי השיט וחייבים בסילוק רצוף או תקופתי, למעט:

1. החומרים המוגדרים או רשומים בנספחים אחרים לאמנה;

1. דגים טריים וחלקיהם הנוצרים כתוצאה מפעילויות דייג המתנהלות במהלך ההפלגה;

1. דגים או רכיכות, ומיתקן של חקלאות ימית ולהובלת הדגים או הרכיכות שנאספו ממיתקן כאמור לחוף.

" בעל" – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט או מפעילו;

"גרעינים" – חיטה, תירס, שיפון, אורז, שעורה, שיבולת שועל, זרעים וקטניות לרבות בתצורתם המעובדת.

"האמנה" – האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום הים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;

"השלכה" – הוצאת אשפה מכלי שיט, לרבות דליפה, סילוק, שפיכה, נזילה, שאיבה, פליטה או ריקון, למעט הטלה שבוצעה מכוח היתר שניתן לפי סעיף 3(א) לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983 ולמעט אלה:

1. חומר שנדלה מקרקעית הים;

1. בוצת שפכים;

1. פסולת דגים;

1. כלי שיט ואסדות;

1. חומר לא-אורגני גיאולוגי אינרטי למשל, פסולת כרייה;

1. חומר אורגני ממקור טבעי;

1. פריטים גדולים המורכבים בעיקר מברזל, פלדה ובטון;

1. זרימות פחמן דו חמצני מהליכי לכידת פחמן דו חמצני לשם הטמנה;

1. הוצאת אשפה הנובעת ישירות מחיפוש, ניצול ועיבוד של משאבים מינרליים בקרקעית הים;

1. הוצאת אשפה למטרות מחקר מדעי שנערך כדין בנושא מניעת זיהום הים או שליטה על זיהום ים.

"היבשה הקרובה ביותר" - היבשה שמקו הבסיס המשמש לקביעתו של הים הטריטוריאלי של שטח הארץ הנדון, לפי המשפט הבין-לאומי, ולעניין החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה - לפי התוספת השנייה;

אפשר רגע לעצור?

בבקשה, כן.

יש לי פשוט כאן שאלה לגבי ההגדרה של "קו הבסיס". הייתה לנו התלבטות האם יש צורך להגדיר קו הבסיס, מה הוא בעצם, ואני אשמח שבילי רק תסביר את זה.

כן, אני אגיד בתמצית וככל שיהיה צורך בהרחבה, אני אבקש ממירב גונן שתרחיב. קו בסיס זה בעצם מונח בהתאם לאמנת משפט הים, אני חושבת, מונח בין-לאומי שמדבר כיצד קובעים את גבולותיה של מדינה, כאשר בעצם אנחנו יודעים שהגבול של מדינה הוא לא היבשה אלא הכולל שטח המים הטריטוריאליים שלה. השיטה לקביעה הזאת היא שיטה של קווי בסיס, כאשר נקבע שכל מדינה לפי דרך מסוימת למדידה, שתיכף אני אבקש ממרב שתרחיב, היא קובעת את קווי הבסיס. יש מדינות לדוגמה, כמו אוסטרליה שממש קבעו את זה בדין, ויש לנו גם מפה שממש מציירת את הקו הזה.

מכיוון שזו בעצם שיטה לקביעת קווי הבסיס, יש את תזכיר חוק השטחים הימיים של מדינת ישראל, שהוא עדיין בגדר תזכיר חוק, שהוא גם מתייחס לקווי הבסיס אבל רק לקווי הבסיס של מדינת ישראל. אני לא יכולה להגיד בתקנות שלנו מה הם קווי הבסיס של כל מדינה אחרת. יש הליך מסוים לקביעה, אבל זה מונח שהוא מאוד מקובל בשפה של האמנות הבין-לאומיות.

אני אבקש ממירב גונן שתרחיב טיפה על השיטה הזאת.

בבקשה, מירב.

שלום, בוקר טוב, בעיקרון קו הבסיס זה הקו שממנו נקבע הגבול הימי של מדינה. אמנת הים בעצם מגדירה כמה שיטות לקביעת קווי בסיס. באופן כללי זה קו השפל של המים לאורך קו החוף, כלומר אם הקו מפורץ. יש שיטות נוספות, לא כמו בישראל שקו החוף יחסית ישר אלא כשיש הרבה מפרצים או איים, שאפשר למתוח גם קווים ישרים. זה לא הגדרה חד ערכית וחד משמעית. כל מדינה בעצם משרטטת את הגבולות שלה, אם יש לה איים או יש לה קו חוף מפורץ, ובעצם מהקו הזה מתחילים למדוד את ה-3 מייל או 12 מייל שאפשר להתייחס אליהם בתקנות שלנו, שמשם בעצם נמדד הקו שממנו אי אפשר להשליך אשפה. בעצם זה איזשהו קו.

אוקיי.

למה אין הגדרה מה זה בוצת שפכים? בוצת שפכים יכולה להיות מאוד מזהמת. צריך פה הגדרה. זה חסר. הדיון מאוד מרתק על קווי הבסיס, אבל אני חושב שנושא של זיהום, מניעת השלכת פסולת, ותראו כמה הרשימה פה ארוכה, כמה דברים בעצם מחריגים מתוך השלכת פסולת. הצלחנו לעצור את בוצת השפכים של השפד"ן, אז מדוע יש פה באופן גורף פטור מכל בוצת שפכים?

הכוונה כאן היא רק להוצאה של כלי שיט, לא מהיבשה. התקנות האלה עוסקות מכלי שיט.

זה גם מאסדות.

אסדה זה גם בתוך המים.

יש לנו תקנות נפרדות שמונחות על שולחן הוועדה הזאת, שבעצם עיקרן הוא הנספח הרביעי של האמנה, מניעת השלכת שפכים מכלי שיט. בעצם יש תקנות שמסדירות את העניין הזה.

רק לסבר לך את האוזן. גם בוצת שפכים מכלי שיט כולל האסדות, עוברת דרך מערכת סינון שהיא מנוטרת, דינמית כל הזמן. זה גם כן עובר בקרה וסינון וטיפול בכלי השיט

אני מכיר את זה. אנחנו יושבים בוועדת היתרי הזרמה שמאפשרת את זה. צריך להיות גם בתקנות האלו מוסדר להפנות מה זאת בוצת שפכים אחרי טיפול, איזה חומרים אסור שיהיו בה, שלא יהיו בה חומרים רעילים.

הוצאת שפכים במדינת ישראל, אתה יכול להוציא אותה לים במרחק של 12 מייל מהחוף, זאת אומרת אתה לא יכול לשלול את זה מראש כי הרי ממילא יש לו את האפשרות לשפוך את זה אחרי 12 מייל.

ברגע שיש פה תשובה שזה בתקנות נפרדות, אז בואו נמשיך.

"המשרד" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

"הנחיות אימ"ו לעניין יומנים אלקטרוניים" -

גבירתי, כאן אני מבקשת, נפלה אצלנו טעות סופר במספר ההפניה. אני אקרא את זה עכשיו בהפניה המדויקת.

"הנחיות אימ"ו לעניין יומנים אלקטרוניים" - ההנחיות שבהחלטהMEPC (74)312 של אימ"ו, כפי שתתוקן מעת לעת, המופקדת לעיון הציבור במשרד מנהל רשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחיפה ומפורסמת באתר האינטרנט של משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים;

"הנחיות אימ"ו לעניין יישום הנספח" - ההנחיות שבהחלטה MEPC (71)275 של אימ"ו, כפי שתתוקן מעת לעת, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

"הנחיות אימ"ו לעניין תכנית ניהול אשפה" – ההנחיות שבהחלטה MEPC (63)220 כפי שתתוקן מעת לעת, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

"הנחיות אימ"ו לעניין טופס הודעה מוקדמת" – ההנחיות שבהחלטה MEPC. 1/Circ.644/Rev.1, כפי שתתוקן מעת לעת, המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד – רשות הספנות והנמלים;

אני רק אציין, כפי שאפשר לראות בתיקונים כאן, אנחנו ביקשנו להוריד את ההפקדה לעיון הציבור במשרדי הרשות, משום שמדובר בתהליך ארכאי שכבר כמעט ולא עושים בו שימוש, וברגע שאפשר לפרסם את זה באתר האינטרנט, אז אין צורך להפקיד את זה במשרד.

כן, נכון.

בסדר גמור.

"הנספח" - הנספח החמישי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים מאשפה מכלי שיט, לרבות תוספותיו;

"יומן אשפה" - לגבי כלי שיט ישראלי - יומן אשפה כאמור בפרק ג' ולפי התוספת השלישית, ולגבי כלי שיט שאינו ישראלי - יומן לרישום אשפה שהוא נושא לפי הוראות מדינת הדגל שלו ולפי הוראות הנספח;

"כלי שיט" - כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת-ימי ואסדה;

"כלי שיט ישראלי" – כל אחד מאלה:

(1) כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לכלי שיט לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך - 1960 , לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או הופטר ממנו;

(2) כלי שיט המונע באמצעות משוטים בלבד שהוא בבעלות אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי;

(3) כלי שיט הרשום או חייב רישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה – 2005;

"מטענים מוצקים בצובר" – כל מטען בתפזורת, למעט נוזל או גז, המורכב משילוב של חלקיקים, גרגירים או חלקים גדולים יותר של חומר שאינו אחיד בהרכבו, המוטען ישירות לחלל המטען של אנייה ללא המכלה;


"מים אפורים" – מי ניקוז ממדיחים, מקלחות, מכבסות, אמבטיות וכיורים למעט מי ניקוז של שירותים, מי ניקוז ממיתקן רפואי ומי ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים ומי ניקוז מחללי מטענים;

"מיתקן קליטה" - כלי שיט או מיתקן הולם אחר לאיסוף אשפה מכלי שיט הפוקד את הרציף;

"מסע בין-לאומי" – מסע אל נמל או מסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצאים בתחום שיפוטה של מדינה אחרת;

"מפעיל רציף" – תאגיד שהוא בעל הזכויות להפעיל את הרציף הנוגע בדבר;

"מפקח כלי שיט" – כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982;

"מפקח הגנת הסביבה" – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א – 2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם - 1980;

"נמל בישראל" - מקום שהוכרז נמל לפי סעיף 2 לפקודה;

"נמצא בדרך" – בנתיב, לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, כדי לגרום לפסולת המושלכת להתפזר על פני שטח ימי גדול ככל האפשר;

"נספחי אמנה אחרים" – הנספח הראשון לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בשמן, הנספח השני לאמנה העוסק במניעת זיהום ים בחומרים נוזליים מזיקים בצובר, הנספח השלישי לאמנה העוסק במניעת זיהום ים במטענים מסוכנים ארוזים, הנספח הרביעי לאמנה העוסק במניעת זיהום הים משפכים, והנספח השישי לאמנה העוסק במניעת זיהום אויר מכלי שיט;

"פגרי בעלי חיים" – גופות של בעלי חיים המובלים בכלי השיט כמטען ומתים או מומתים במהלך ההפלגה;

"פלסטיק" – חומר מוצק שרכיב בסיסי בו הוא פולימר עתיר מאסה מולקולרית אחת או יותר שנוצר (מעוצב) במהלך ייצור הפולימר או העיצוב לתוך המוצר המוגמר בחום או בלחץ; לפלסטיק יש תכונות חומר הנעות בין קשה ופריך לבין רך ואלסטי; ובכלל זה כל האשפה המורכבת או כוללת פלסטיק בכל צורה, לרבות חבלים סינתטיים, רשתות דיג סינתטיות, שקיות אשפה מניילון ואפר מיתקני שריפה שמקורו במוצרי פלסטיק;

"פסולת ביתית" – כל סוגי הפסולת שאינה מוגדרת בנספחי האמנה האחרים, הנוצרת באזורי המגורים בכלי השיט למעט מים אפורים;

"פסולת מזון" – כל חומר מזון, לרבות פירות, ירקות, מוצרי חלב, עוף, מוצרי בשר ושיירי מזון מכלי השיט;

"פסולת תפעולית" – כל הפסולת המוצקה, כולל בוצות, שאינה מוזכרת בנספחי האמנה האחרים, שנאספה בכלי השיט במהלך התחזוקה או התפעול הרגיל שלו או משמשת לאחסנת מטען ולטיפול בו, וכן חומרי ותוספי ניקוי הכלולים במי השטיפה של מחסן המטען או המשטחים החיצוניים, אך למעט מים אפורים, מי שיפוליים, או השלכות דומות אחרות החיוניות לתפעול כלי השיט, כמפורט בהנחיות אימ"ו;

"ציוד דיג" – כל מיתקן פיזי או חלק ממנו או שילוב של פריטים שניתן לשים בים או על קרקעיתו במטרה ללכוד, או לשלוט למטרת לכידה של יצורי ים או מים מתוקים;

"קברניט" – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט או האסדה;

"רציף" – לרבות מזח, מקשר, מערכת עגינה בלב ים וכל מיתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי;

"שריפה" – שריפת אשפה במיתקן שיועד לכך על-גבי כלי השיט.

"תאגיד ישראלי" – תאגיד שנרשם כדין בישראל או שהוקם מכוח הדין בישראל, למעט חברת חוץ;

אוקיי, סעיף 1, סעיף ההגדרות, תקנה 1, נעשה הצבעה. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. בבקשה, סעיף 2, תחולה.

תחולה 2. תקנות אלה יחולו על –

(1) כל כלי שיט שבמימי החופין של ישראל, למעט כלי שיט צבאי ולמעט כלי שיט שבבעלות או בהפעלת מדינת חוץ בעת שנעשה בו שימוש בשירות ממשלתי לא-מסחרי של אותה מדינה;

(2) כלי שיט ישראלי - גם כשהוא מחוץ למימי החופין של ישראל.

אוקיי. סעיף 2, תחולה, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. בבקשה, פרק ב', תקנה 3.

פרק ב' – מניעת זיהום הים באשפה

איסור השלכת אשפה מכלי שיט לים

3. (א)
לא ישליך אדם אשפה מכלי שיט לים, למעט במקרים המנויים בתקנות 4(ב) עד 7.


(ב)
על אף האמור בתקנות 4 עד 6, השלכה לים של פלסטיק ושמן בישול, אסורה, למעט לפי הוראות תקנה 7.


איסור השלכת אשפה מאסדה או מכלי שיט הנמצא לידה
4. (א)
לא ישליך אדם לים אשפה כלשהי מאסדות ומכל כלי השיט האחרים שנמצאים לצד האסדות האמורות או עד מרחק של 500 מטרים מהם.



(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם להשליך לים פסולת מזון מאסדות הנמצאות במרחק של יותר מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, ומכל כלי השיט האחרים שהם לצד האסדות האמורות או במרחק 500 מטרים מהן. פסולת מזון כאמור תושלך רק אם היא עברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים.

הצבעה על סעיפים 3 ו-4. מי בעד?
הצבעה
אושר

פה אחד. הלאה, תקנה 5.

השלכת אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים
5. (א)
לא ישליך אדם אשפה מחוץ לאזורים מיוחדים אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטים להלן.

משרד המשפטים ביקשו להחליף את זה ל"האלה".

"אלא אם מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות האלה".

אוקיי, בסדר.

(1) כלי השיט נמצא בדרך ורחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר, אך בכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-

(א) 3 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לפסולת מזון שעברה כתישה או טחינה במיתקן מתאים עד שניתן להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;

(ב) 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לגבי פסולת מזון שלא עברה טיפול לפי תקנת משנה (א);

(ג) 12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר לשיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל; שיירי מטען אלה לא יכילו כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה שבתוספת הרביעית; המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי התוספת הרביעית ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;

(ד) 100 מילין ימיים לפחות מהיבשה הקרובה ביותר לפגרי בעלי חיים, ובלבד שההשלכה תתקיים רחוק ככל האפשר מהיבשה הקרובה ביותר;



(2) חומרי הניקוי או תוספי הניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, הסיפון והמשטחים החיצוניים אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ"ו לעניין יישום הנספח.






(ב)
על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות עליהן הוראות תקנה (5)(א)(1) או (2), יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו ההוראות תקנה 3(ב).

תקנה 5, נעשה הצבעה. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. נעבור לתקנה 6.

השלכת אשפה בתוך אזורים מיוחדים
6. (א)
לא ישליך אדם אשפה בתוך אזורים מיוחדים, אלא אם כן כלי השיט נמצא בדרך וההשלכה מתבצעת לפי התנאים המפורטים להלן:

גם פה הייתה בקשה לשנות "לפי התנאים האלה".

אוקיי, "לפי התנאים האלה".

(1) השלכת פסולת מזון לים תהיה רחוקה ככל הניתן מהיבשה הקרובה ביותר, ובכל מקרה לא פחות מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, והכול אם מתקיימים התנאים הבאים:

גם כאן הייתה בקשה שבמקום "הניתן" יהיה "ככל האפשר", וגם "התנאים האלה", כדי שבאמת תהיה אחידות. גם אם אנחנו משנים במקום אחד, אנחנו חושבים שתהיה אחידות.

בסדר גמור.

(1) פסולת המזון תיכתש או תיטחן עד שניתן יהיה להעבירה דרך רשת שגודל פתחיה אינו עולה על 25 מילימטרים;

(2) פסולת המזון לא תעורבב בסוג אשפה אחר כלשהו;


(3) השלכת מוצרים מן העוף, כולל עופות וחלקי עופות, אסורה באזור האנטארקטי אלא אם כן הפסולת המכילה מוצרים מן העוף כאמור עברה טיפול שיהפוך אותה למעוקרת;




(2) השלכה לים של שיירי מטען שלא ניתנים לפריקה מיטבית בשיטות פריקה קיימות בנמל, ובלבד שמתקיימים כל התנאים הבאים:




(1) שיירי המטען, הכלולים במי שטיפה של מחסני מטען, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי אמות המידה שבתוספת הרביעית;

(2) המבקש להוביל מטענים מוצקים בצובר, למעט גרעינים, יסווג את המטען לפי התוספת הרביעית ויצהיר אם הוא מזיק לסביבה הימית או לא;

(3) חומרי ניקוי או תוספי ניקוי הכלולים במי שטיפה של מחסני המטען, לאחר שנעשה בהם שימוש, אינם מכילים כל חומר המסווג כמזיק לסביבה הימית, לפי הנחיות אימ"ו לעניין יישום הנספח;

(4) נמל היציאה ונמל היעד הבא הם בתחום האזור המיוחד וכלי השיט לא ייצא מהאזור המיוחד בין נמלים אלה;

(5) מיתקני קליטה נאותים אינם זמינים בנמלים אלה לפי הנחיות אימ"ו;

(6) ריקון מי שטיפה של מחסני מטען המכילים שיירים, ייעשה במרחק רב ככל שאפשר מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר, ולא פחות מ-12 מילין ימיים מהיבשה הקרובה ביותר או ממדף הקרח הקרוב ביותר.







(3) חומרי הניקוי ותוספי הניקוי הכלולים במי השטיפה של המשטחים החיצוניים אינם מזיקים לסביבה הימית, והכול לפי הנחיות אימ"ו לעניין יישום הנספח.






(ב)
טרם הכניסה לאזור האנטארקטי, חייב כל כלי שיט ישראלי להיות בעל קיבולת מספיקה לשמירת האשפה, בעודו פועל באזור זה, ולהיות בעל הסדרים להשלכת האשפה האמורה אחרי עזיבתו את האזור.






(ג)
על אשפה המורכבת מסוגים שונים שחלות עליהן הוראות תקנה (6)(א)(1) או (2) או (3), יחולו ההוראות המחמירות יותר המפורטות בתקנות אלה, לפי העניין, והכול ובלבד שאם האשפה כוללת פלסטיק או שמן בישול, יחולו הוראת תקנה 3(ב).

אוקיי, אז הצבעה על תקנה 6. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. בבקשה, תקנה 7.

חריגים לאיסור השלכת אשפה
7. (א)
על אף האמור בתקנות 3 עד 6, רשאי אדם להשליך אשפה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ובלבד שלא הייתה דרך אחרת אלא לפעול כאמור-




(1) השלכת האשפה נחוצה לצורך אחד מאלה-

(1) הצלת חיים בים;

(2) הבטחת בטיחותם של הנמצאים על כלי שיט;

(3) הבטחת בטיחותו של כלי השיט;







גבירתי, אני כבר אומרת שבסעיף 3 אני אקרא את הנוסח המתוקן.

לגבי הרשתות, שזו ההערה הראשונה של יובל.

(2) אובדן אשפה שהתרחש במקרה כתוצאה מנזק לכלי שיט או לציוד שעליו;



ב-(3) אני מבקשת לקרוא נוסח מתוקן, שכמו שאמרתי - בהסכמה של משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה:



(3) אובדן של רשתות דיג סינתטיות שהתרחש במקרה על אף שננקטו כל האמצעים הסבירים מראש כדי למנוע האובדן;

התייחסות של משרד המשפטים לעניין התיקון הזה, אם אפשר. איתנו משרד המשפטים? רק תציגי את עצמך.

יעל דקל, משרד המשפטים. שלום, גבירתי היושב-ראש, זה תיקון שהגענו להסכמה עם המשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד התחבורה והמחלקה הפלילית, וייעוץ חקיקה, משרד המשפטים, בעצם באופן שמבטיח את הוודאות למעשה בצורה המיטבית. תהיה פה גם נציגת ייעוץ וחקיקה פלילי. אם היא תרצה להתייחס, אז היא תוסיף את התייחסותה במידת הצורך.

כן, אנחנו נשמח לשמוע את המחלקה הפלילית כדי לוודא שמדובר בעבירה מספיק בהירה כדי שניתן לאכוף בגינה דין פלילי.

בבקשה, רק תציגי את עצמך.

שלום רב, אוראל, ייעוץ וחקיקה פלילי. הייתה מחשבה בעצם לסייג את הסייג. הקושי מבחינתנו מלכתחילה היה באיזושהי קביעה נורמטיבית שתטיל חובות. אגב סייג, זה סוג הדיון שניהלנו בינינו מבחינת קושי שהיה באמת עשוי להיות לעניין הגדרת העבירה הפלילית. אגב, כל תקנה 7 היא בעצם מקרים שבהם מותר להשליך אשפה, והיה כאן איזשהו קושי מבני בלקבוע אגב הדבר הזה שבעצם הקברניט ובעל כלי השיט צריכים לנקוט באמצעי זהירות סבירים. זה קצת מבנה לא מקובל. בסוף החלטנו שזה כן בסדר, כי בעצם מדובר פה פשוט בצמצום של הסייג. אגב, גם בחוק העונשין הסייגים הם לא משהו מוחלט. למשל בהגנה עצמית, שיקולים של מידתיות. יש מקום לשיקול דעת האם סייג מתקיים, וגם פה בית המשפט יצטרך לבחון במקרה שבו יבקשו להחיל את הסייג הזה או לטעון שההשלכה הייתה מותרת, האם באמת ננקטו האמצעים הסבירים. בגלל שמדובר פה בעצם בצמצום של סייג ולא באיזושהי חובה אקטיבית, אז מבחינתנו זה מקובל. זה מבחינת עקרונות משפטיים.

מצוין, תודה רבה.

אפשר רגע להתייחס לזה?

כן.

אם מדובר שאפשר לצמצם סייג, אז אני לא מבין למה בכלל לא לצמצם אותו לחלוטין. למשל, אם יש לי רישיון להחזקת נשק כצייד או כאחראי ביטחון יישובי, ואני איבדתי אותו, שכחתי אותו בשטח, הרי יש פה עבירה מאוד חמורה. אותו הדבר דייג שאיבד את הרשת שלו בים. צריך להבין, זה גם מפגע בטיחותי לשחיינים וצוללים. זה רשתות וחוטי דייג עם קרסים. אין סיבה שזה יוחרג מאיסור השלכת אשפה. אם הוא עשה אמצעים סבירים על מנת למנוע את זה, על מנת לאסוף את הרשתות אחר כך, אז ברור שבמהלך האכיפה יימצא שהוא עשה אמצעים סבירים. בסופו של דבר גורמי האכיפה, הם שוקלים את השיקולים האלו. יש אכיפה שהיא לוקחת שיקול דעת, אבל אין סיבה שהחוק מראש ייתן את האפשרות הזאת. אם אפשר לצמצם את הסייג, אז למה לא להוריד אותו לגמרי? אני לא מבין.

תודה יובל. בילי, את רוצה להתייחס?

לא, אני חושבת שהנוסח של הסייג כפי שמשרד המשפטים אישר לנו, זה ממש הצורך - - -

אני מסכימה איתך. יש מקרים קיצוניים שצריך להשאיר שיקול דעת. בואו נמשיך.

(4) השלכת ציוד דיג מכלי שיט לשם מניעת נזק לסביבה הימית או לשם הבטחת בטיחותו של כלי השיט או האנשים הנמצאים על כלי השיט.



(ב)
על אף האמור בתקנות 5 ו-6, במקרה שהחזקה של פסולת מזון על גבי כלי השיט מהווה סכנה בריאותית מידית לאנשים על הסיפון, ניתן להשליכה גם אם כלי השיט אינו נמצא בדרך.

אוקיי, אז אנחנו נצביע על תקנה 7 לרבות התיקונים שנעשו. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. בבקשה, להמשיך, 8.

גבירתי, כאן אני מבקשת לתקן את כותרת הסעיף ל-"תיעוד בדבר השלכת אשפה חריגה", בעקבות תיקונים קודמים. במקום "מותרת", "חריגה".

מקובל.

בסדר גמור. תקריאי.

תיעוד בדבר השלכת אשפה חריגה
8. (א)
הושלכה אשפה באחת הנסיבות המפורטות בתקנה 7(א), יערוך קברניט כלי השיט רישום בדבר ההשלכה, לפי פרטים אלה:

(1) מיקום כלי השיט;

(2) הנסיבות והנימוקים של האובדן או ההשלכה;

(3) פרטי הפריטים שהושלכו או אבדו;

(4) אמצעי הזהירות הסבירים שננקטו כדי למנוע או למזער השלכה או אובדן עקב תאונה כאמור.




(ב)
בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טון ברוטו ומטה, ייערך הרישום ביומן הרשמי של כלי השיט לפי תקנה 2 לתקנות הנמלים, יומן רשמי לכלי שיט, התשי"ז-1957. בוצעה השלכה מכלי שיט שתפוסתו 400 טון ברוטו ומעלה, ייערך הרישום ביומן האשפה.



(ג)
ארע אובדן במקרה או השלכה של ציוד דיג באחת מהנסיבות הקבועות בתקנה 7(א)(3) או (א), המהווה איום משמעותי על הסביבה הימית או על הניווט, ימסור קברניט כלי השיט דיווח למנהל רשות הספנות והנמלים; ארע אובדן מקרי כאמור במים הכפופים לסמכות השיפוט של מדינה אחרת – ימסור הקברניט דיווח גם לאותה המדינה.

הצבעה על תקנה 8. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. הלאה, תקנה 9.

חובת ריקון בנמל
9. (א)
אשפה, שאין להשליכה לים לפי תקנות 3 עד 6, תוחזק בכלי השיט עד לריקונה בנמל כשהיא מופרדת לפי דין.



(ב)
קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן אשפה בנמל בישראל, יודיע למפעיל הרציף בנמל אותו הוא עתיד לפקוד, 24 שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוגי האשפה שבכוונתו לרוקן וכמות משוערת של האשפה כאמור; הודעתו של קברניט כלי השיט תיעשה על גבי טופס הודעה מוקדמת בהתאם להנחיות אימ"ו. הרשות תפרסם טופס לדוגמה באתר האינטרנט של המשרד.



(ג)
מפעיל רציף בנמל בישראל יפעיל, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שירות איסוף אשפה; שירות איסוף האשפה יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר של כלי השיט הפוקד את הרציף.



(ד)
רוקנה אשפה בנמל בישראל, ינפיק מפעיל הרציף, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות משוערת וסוג האשפה שרוקנה כאמור על גבי הטופס שיורה לו המנהל. את האישור ימסור המפעיל לקברניט כלי השיט שהוראות תקנה 11 חלות עליו.



(ה)
בנמל חדרה, במקום מפעיל רציף בנמל האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), יבוא מנהל הנמל.

אני רוצה לשאול שאלה, גבירתי.

בבקשה.

לגבי תקנת משנה (ג), לגבי הפעלת שירות איסוף אשפה, השאלה שלי היא בעצם נוגעת גם לסעיף התחילה שאנחנו נגיע אליו, האם כבר קיים העניין הזה של שירות איסוף אשפה בנמל?

כן. לפחות מאז התקנות הקודמות שבתוקף מ-2010, אם לא לפני כן, כבר קיים.

רק לסבר לך את האוזן, לפני כחודש וחצי באו מהאיחוד האירופי לבדוק אותנו אם אנחנו מקיימים את ההוראות של התקנה בעניין איסוף האשפה, ובאמת עברנו בכל הנמלים במדינת ישראל. בסך הכול התוצאה היא ממש טובה.

בסדר גמור, אז אנחנו בהצעה על תקנה 9. מי בעד?


הצבעה
אושר

פה אחד.

פרסום
10. (א)
בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ- 12 מטרים, יציג בכלי השיט כרזה המפרטת את הוראות תקנות 3, 4, 5 ו-6.



(ב)
לשון הכרזה תהיה כזו המובנת לאנשי צוות כלי השיט בעת עבודתו, ובהפלגה במסע בין-לאומי תהיה המודעה בכלי השיט גם באנגלית, צרפתית או ספרדית.

הצבעה על תקנה 10. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

פרק ג': תכנית לניהול אשפה ויומן אשפה

הגדרות 11. בפרק זה,

"כלי שיט" - כל אחד מאלה:

(1) כלי שיט שתפוסתו 100 טון ברוטו ומעלה לרבות אסדה, ולעניין תקנה 13 – כלי שיט שתפוסתו 400 טון ברוטו ומעלה לרבות אסדה;

(2) כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה;

"פעולה" - השלכת אשפה לים, שריפתה או ריקונה בנמל;

"תכנית" - תכנית לניהול אשפה, המבוססת על הנחיות אימ"ו לעניין תכנית ניהול אשפה;

הצבעה על תקנה 11. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

איסור הפלגה ללא תכנית לניהול אשפה
12. (א)
בעל כלי שיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיימת תכנית לניהול אשפה, הכתובה בשפה המובנת לאנשי צוות כלי השיט.



(ב)
התכנית תכלול נהלי מזעור איסוף, אחסון, עיבוד, השלכה, שריפה וריקון של אשפה, לרבות אופן השימוש בציוד שעל הסיפון, והכול לפי הוראות תקנות אלה.



(ג)
בתכנית יצוין מי איש צוות הממונה על ביצועה.

הצבעה על תקנה 12. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

איסור הפלגה ללא יומן אשפה
13. (א)
בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בכלי השיט קיים יומן אשפה המנוהל לפי הוראות תקנות אלה, ורשומים בו כל הפרטים שחובה לרשמם לפי תקנה 14.



(ב)
יומן האשפה בכלי שיט ישראלי יהיה לפי הנוסח שבתוספת השלישית.



(ג)
תקנה זו לא תחול על כלי שיט המורשה להסיע 15 אנשים ומעלה ועוסק בביצוע הפלגות בנות שעה או פחות.

מי בעד תקנה 13?

הצבעה
אושר

פה אחד. הלאה.

פרטים לרישום ביומן האשפה
14. (א)
ביומן אשפה תירשם כל פעולה סמוך ככל האפשר לבצועה, כמפורט להלן ולפי דברי ההסבר שבתוספת השלישית:

(1) תאריך ביצוע הפעולה;

(2) שעת ביצוע הפעולה;

(3) מיקום כלי השיט (קו אורך וקו רוחב) בעת ביצוע הפעולה;

(4) סוג האשפה;

(5) הכמות המשוערת (במטרים מעוקבים) של האשפה;

(6) ארעה השלכת אשפה בנסיבות המפורטות בתקנה 7 – יירשמו ביומן האשפה נסיבות ההשלכה וסיבותיה והאמצעים שננקטו לצמצום ההשלכה ומניעתה.

הצבעה על תקנה 14. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

ניהול יומן אשפה
15. (א)
יומן האשפה ינוהל בידי הקברניט או איש צוות שמונה לפי תקנה 12(ג) (להלן – הממונה).



(ב)
כל רישום ביומן ייעשה וייחתם בידי הממונה, והקברניט יחתום בשולי כל עמוד שמולא ביומן האשפה.



(ג)
בכלי שיט ישראלי ייערכו הרישומים ביומן האשפה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של אי התאמה, יחייב הרישום בשפה העברית.



(ד)
יומן האשפה יכול שייערך במערכת תיעוד אלקטרונית שאישר המנהל לפי הנחיות אימ"ו לעניין יומנים אלקטרוניים.

תקנה 15, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

שמירת יומן האשפה
16. (א)
יומן האשפה יוחזק בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט במקום זמין, ויועמד לעיון בהתאם לדרישות הגורמים המוסמכים לעיין בו.



(ב)
יומן האשפה יישמר בכלי השיט יחד עם האישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה, ואם הפסיק כלי השיט את פעולתו, יישמר בידי בעל כלי השיט.



(ג)
יומן האשפה והאישורים שניתנו לכלי השיט בשל מסירת האשפה יישמרו לתקופה של שנתיים מיום שנרשם בו הרישום האחרון.

תקנה 16, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. 17.

הצגת תכנית ויומן אשפה
17.
קברניט חייב להציג את התכנית ויומן האשפה במקרים אלה:

(1) בנמל או במסוף הנמצאים בישראל, לפי דרישת מפקח כלי שיט או מפקח למניעת זיהום הים;

(2) בנמל או במסוף, הנמצאים במדינת חוץ – לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

תקנה 17, מי בעד?
הצבעה
אושר

פה אחד.

העתקים מיומן האשפה
18.
(א) קברניט כלי השיט יאפשר לגורמים המוסמכים לפי תקנה 17 לעיין ביומן האשפה של כלי השיט ולערוך העתק של כל רישום ביומן.

(ב) הקברניט יאשר בחתימתו כי העתק כאמור הוא העתק נכון של רישומי יומן האשפה.

(ג) העתק מאושר כאמור, יהווה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו, כל עוד לא הוכח אחרת.

(ד) בדיקת יומן האשפה ונטילת העתק מאושר ממנו כאמור, יבוצעו במהירות האפשרית, מבלי לגרום לכלי השיט עיכוב מיותר.

תקנה 18, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

פרק ד': הוראות כלליות

אחריות בעל כלי השיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות
19.
(א) בעל כלי השיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.




(ב) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.




(ג) הושלכה אשפה מכלי השיט באחת הנסיבות המתוארות בתקנה 7(א)(2) או (3), ינקוט קברניט כלי השיט בכל האמצעים העומדים לרשותו לשם צמצום הנזק הנגרם מההשלכה.

תקנה 19, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

ערובה
20.
(א) היה למפקח כלי שיט או למפקח להגנת הסביבה יסוד להניח כי הושלכה אשפה מכלי שיט לים, בניגוד לתקנות אלה, או שהופרה הוראה מהוראות מתקנות 14 עד 18 לעניין רישום ביומן אשפה, ניהולו, שמירתו, החזקתו והצגתו לגורמים המוסמכים לפי תקנה 17, או לעניין עריכת העתקים ממנו, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט שבקשר אליו נעברה העבירה או לקברניטו, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה.




(ב) הורה מפקח כלי שיט או מפקח להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך ללא דיחוי למנהל הנמל שהאנייה נמצאת בו.




(ג) לא הוגש כתב אישום בשל העבירה שבגינה ניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) בתוך 60 ימים מיום שניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.




(ד) הוגש כתב אישום בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבגינה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.




(ה) נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985, יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:

(1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;

(2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:

(א) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;

(ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או אם התובע המוסמך ביטל את הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;

(ג) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

רק שאלה פה, מה גובה הקנס בסעיף הזה?

כן, זה מפנה לחוק העונשין. זה לא קנס גבוה, נדמה לי בסביבות 18,000 שקלים.

זה כמובן לא נתון כרגע לשינוי.

זה נובע מחוק העונשין. זה לא קנס שאנחנו קובעים.

זה מפנה ל-61(א)(1)?

כן.

אז (א)(1) זה אפילו לא 18,000, לא?

משהו בסגנון הזה.

זה אומר שעכשיו, אחרי שאנחנו נאשר את זה, אז הם כבר לא צריכים לבוא לכנסת לאשר את הקנס המנהלי?

לא, לא. אם אוכל להסביר.

כן, תסבירי בבקשה לחבר הכנסת מקלב.

אנחנו לא קובעים בתקנות האלה עדיין את העבירות המנהליות. יש לנו כוונה להפוך את זה גם לעבירה מנהלית בהתאם להנחיית משרד המשפטים. הקביעה כעבירה מנהלית צריכה להיעשות בחיקוק נפרד שאותו כמובן אנחנו נביא לכנסת הנכבדה. זה משהו שמחויב באישור הכנסת. אנחנו כבר התחלנו בגיבוש טיוטה כזאת, לקבוע עבירות מנהליות על הוראות התקנות האלה, אבל זה כפוף לאישור של הכנסת כמובן.

אז מה בעצם הסעיף הזה בא להגיד?

קבענו הסדר לעניין הערובה, מה יחול מבחינת דרישת הערובה כאשר יהיו תקנות של עבירות מנהליות. כיום בתקנה 20 יחולו סעיפי משנה (א), (ב), (ג) ו-(ד). סעיף (ה) בעצם מתייחס למצב העתידי ככל שבאמת יאושרו תקנות של עבירות מנהליות.

כרגע, כאמור, זה רק דין פלילי. הם יידרשו להגיש כתב אישום בגין ביצוע אותה עבירה, וזה יועמד לבחינת בית המשפט. רק פשוט העניין הוא שהקנס שקבוע היום בפקודה, אולי הוא לא ריאלי ביחס לחומרת העבירה, אבל זה משהו שיצטרך להיבחן.

אז מה הרוויחו בסעיף (ה)?

כמו שהיא אמרה, סעיף (ה) כרגע לא יחול אלא עד שהם יקבעו את העבירות המנהליות. הם פשוט עשו הכנה בתקנות האלה לכש-, כי יש כוונה. הם יודעים כבר על כוונה מאוד מתקדמת.

אם לא היו עושים את סעיף (ה) עכשיו, והיו מביאים בעוד חודשיים - - -

הם יצטרכו להביא עוד תיקון לתקנות.

הם גם לא היו צריכים את סעיף (ה). הם יביאו תיקון כדי - - -

הם יהיו צריכים להבין תיקון לתקנות האלה.

אם לא היינו מכניסים פה את סעיף (ה), כאשר היינו קובעים את תקנות העבירות המנהליות, היינו נדרשים לשוב אל הוועדה כדי להכניס את סעיף (ה).

זה תיקון עקיף, אבל בתיקון עקיף לא הייתם צריכים - - -

לא תיקון עקיף. הם היו צריכים להביא תיקון לתקנות. השרה הייתה צריכה לפרסם תיקון לתקנות האלה לגבי החלה של העבירות המנהליות.

אז עכשיו חוסכים את התהליך. כשתבואו להעביר את התקנות לא יצטרכו לפרסם אז תיקון בתקנות.

לא יצטרכו לפרסם. תקנה 20, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

ביטול 21. תקנות הנמלים (השלכת אשפה מבלי שיט), התש"ע – 2010 - בטלות.

תקנה 21, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

תחילה 22. תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן (להלן – מועד התחילה).

לגבי זה אני מבקשת לדעת האם בחנתם את היישום של התקנות בפועל? האם 45 ימים בעצם נותנים מספיק זמן לציבור המפוקח לעמוד בהוראות התקנות?

כן. מבחינה שאנחנו עשינו, בהחלט.

גם לגבי פנקס אשפה, זה כבר מוכן אצלנו כבר כמה שנים טובות. עבדנו איתם על פי התקנות. גם כל הנושא של תוכנית אשפה בנמלים, כל הנמלים מחזיקים בתוכנית אשפה, מה שנדרש היום בתקנות האלה, וגם כל הסימונים בכלי שיט, אל תשכחו שאנחנו מבצעים בדיקות שנתיות לכל כלי השיט במדינת ישראל שהם בדגל ישראל. אנחנו הרבה זמן בודקים את הנושא של השילוט בעברית, באנגלית, אז למעשה באופן מעשי זה כבר מתבצע. אין שינויים כאלה גדולים שמחייבים להאריך מעבר ל-45 יום.

זאת אומרת כל האמצעים הטכנולוגיים כבר מותקנים על האוניות.

כן. בנוסף על כך, ב-2023 אנחנו אמורים לעבור ביקורת של הארגון הבין-לאומי לימאות, ובין היתר הוא הולך לבדוק שאנחנו אכן מיישמים את התקנה הזאת, בין השאר עם יתר התקנות, אבל אני רוצה שיהיה לנו מספיק זמן לאסוף להם עדויות כדי שנוכל להציג להם את זה בזמן של הביקורת ב-2023, לכן ישנה איזה דחיפות שכן נכניס את הנושא הזה.

אוקיי. הצבעה על תקנה 22. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. אנחנו נעבור לתוספת הראשונה. אנחנו לא נקריא את התוספת.

כל הסימונים האלה זה דברים שהעתקתם מחוק הים או שזה דבר שאתם יצרתם אותו עכשיו?

התוספות הן בהתאם לתוספות לנספח החמישי, אדוני. כמו שאמרת, כן, העתקנו משם אחד לאחד.

זה לא איזה שינוי?

לחלוטין לא. זה פשוט העתקה בתרגום כמובן לעברית, של הוראות הנספח החמישי.

זה בעצם שפה בין-לאומית בקווים ובמדידות.

נכון, אדוני.

בסדר, חבר הכנסת מקלב?

כן.

אוקיי, אז אנחנו עוברים לתוספת הראשונה. התוספת הראשונה כמו שאמרתי, מונחת פה בפני חברי הוועדה. אנחנו לא נקריא אותה. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. אני עוברת לתוספת השנייה. אותו הדין, התוספת מונחת בפני חברי הוועדה. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

זה גם אותו דבר.

כן, כן, כל התוספות.

הגדרות קיימות כבר.

כן.

יש צורך להסביר?

מה הגדרת "היבשה הקרובה ביותר"?

מדובר במונח שבעצם דנו מקודם בגוף התקנות. ממנו בעצם נקבע הקו שמותרת השלכה. 12 מייל מהיבשה הקרובה ביותר מותר להשליך סוגים מאוד מסוימים של פסולת כגון פסולת מזון. יש הגדרה לכך, ואוסטרליה הגדירה לעצמה מה היבשה הקרובה, לכן יש שם קואורדינטות שמוגדרות ספציפית לאוסטרליה. זאת מהות התוספת השנייה.

אוקיי, אני עוברת לתוספת השלישית. מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד.

אנחנו לא קיבלנו הסבר.

זה לגבי היומן, הפרטים שצריכים להיכלל ביומן האשפה.

הצבעה לגבי התוספת הרביעית.

להסביר אותה רק, את התוספת הרביעית.

אין בעיה.

אמות המידה לסיווג מטענים מוצקים בצובר כמזיקים לסביבה הימית.

התוספת הרביעית, מי בעד?

הצבעה
אושר

פה אחד. חבר הכנסת אלון טל, ברוך הבא.

זה גם הגדרות שקיימות, התוספת הרביעית?

בעצם הרעיון הוא שכל מטען וצובר שעלול להזיק לסביבה הימית, אסור להשליך אותו לים, וכאן מוצגים הקריטריונים.

וגם נקבעה בגוף התקנות חובה של מי שמבקש להוביל מטען מוצק בצובר. הוא חייב לסווג את המתקן לפי הקריטריונים האלה כדי שמוביל המטען בפועל יידע אם מותר להשליך שיירים לים. אם הוא מסווג את המטען בהתאם לקריטריונים האלה כמטען שמזיק לסביבה הימית, חל איסור על ההשלכה של השיירים שלו לים.

ועל מצבי חירום?

מצבי חירום, יש חריג מיוחד כמובן.

סתם בשביל ההשכלה האישית, אם זה אסור, לאיפה בסוף מוציאים את כל האשפה?

במתקני קליטה מתאימים בחוף.

בכל נמל יש את זה?

כן.

למשל באוניות כימיקלים שמגיעות לחיפה, כשהם מובילים חומרים שהם מסרטנים, אז לשאריות של החומר שלא ניתן לשאוב אותם למפעל או למיכל אחסון, השאריות האלה, מדובר על ליטרים בודדים שבעל האונייה או הקברניט מחויב להעביר את זה למתקן חוף. אסור לו לצאת עם זה לים בכלל. זה חובות שמתקיימות גם במדינת ישראל בשנים האחרונות.

למעשה סיימנו את כל ההצבעות.

אפשר שאלה אחת?

כן, בקשה.

מדוע בסעיף 8(ג), כמו שיש דיווח, שקברניט ידווח למנהל רשות הספנות והנמלים במקרה של אובדן או השלכה של ציוד דייג באחת הנסיבות הקבועות בתקנה 7(3) או (4), למה שלא ידווח גם למנהל היחידה להגנת הסביבה הימית? בסופו של דבר מי שיותר מטפל בנושאים האלו זה רשות הטבע והגנים והיחידה להגנת הסביבה הימית. למה רק למנהל רשות הספנות?

אם יש לנו שיתוף פעולה כל כך טוב עם איכות הסביבה, אין צורך לשים את זה בתוך התקנה. אין לי בעיה להעביר לו כל אינפורמציה שקשורה לאובדן, לכן אני לא חושב שזה צריך להיכנס אל תוך התקנה. היום על פי הניסיון שלי עם איכות הסביבה, כל מידע שמגיע לידיי, אנחנו מעבירים להם את זה בלי בעיה.

אבל כבודו, אם זה ככה, אז לא צריך תקנות ולא צריך חוקים, כי אתם ביחסים טובים והכול עובד מצוין, אז למה צריך בכלל חוקים ותקנות?

אני גם חושב, דרך אגב, שהכי טוב לעשות דברים דרך נהלים ולא דרך תקנות. זה הרבה יותר דינמי, הרבה יותר מהיר. תראה כמה זמן חיכינו לאישור החוק הזה.

אפשר להתייחס בבקשה?

כן, בקשה.

מכוח תקנות הנמלים בעצם זו סמכות רספ"ן להוציא הודעות על מכשולי ניווט, ומכאן החובה של הדיווח היא למנהל רשות הספנות והנמלים שבעצם מודיע על אובדן רשת כזאת שבאמת יכולה להוות סיכון לכלי שיט. הוא יכול בעצם להיתקל בו, לכן חובת הדיווח היא למנהל רשות הספנות והנמלים כמכשול ניווט.

מי שמוציא את ההודעות האלה זה אני.

נכון.

אני זה שמקבל את ההודעות האלה ואני זה שמפיץ אותן לקרוב ל-400 גורמים במדינת ישראל וגם לאיכות הסביבה וגם לגורמי חוץ. הדברים האלה מתקיימים ביום-יום. רק שבוע שעבר הוצאתי עשר הודעות לכולם.

בוא ניתן רק לרני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה, להתייחס. אני מעריכה שזה אותה הערה של יובל שקיבלה פה תשובה כבר?

אני דווקא רציתי להתייחס בנושא של סעיף 20, אבל אם כבר הגענו לסעיף הזה, אז אני חושב שההערה היא בהחלט במקומה. אני קודם כל מבקש מראש סליחה מחבריי לרשות הספנות והנמלים שלא העלינו את זה קודם, אבל זה בהחלט נושא חשוב מכיוון באמת יש הרבה מאוד אירועי אובדן.

אני לא מתייחס כרגע למכשולי ניווט. זה בוודאי סמכות רשות הספנות והנמלים מהתחלה ועד הסוף, אבל גם בתקנות עצמן כתוב "איום משמעותי על הסביבה הימית", זאת אומרת, במצבים כאלה מן הראוי שאנחנו נדע מזה בזמן אמת ככל הניתן, ויותר מזה, מאחר ואנחנו היחידה שבעשור האחרון עושים את האכיפה הפלילית על התקנות האלה, אז אי עמידה בסעיף הזה זה עוד עילה מאוד חשובה לתיק פלילי. במילים אחרות, אם לא דיווח אליי, אז זה בהחלט דבר חשוב שאני יכול אחר כך להשתמש בו. העמדה שלנו היא חד משמעית. אני חושב שזה בהחלט הערה חשובה ותודה ליובל מ"צלול".

אוקיי. אני אתן לבילי להשיב לך. בקשה, בילי.

אני חושבת שאת הדיווח בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה אפשר לפתור ולקבוע באמצעות נהלי עבודה פנימיים. לא צריך להוסיף פה חובה נוספת על הדייג לדווח לעוד משרד ממשלתי. זה באמת נראה לי מיותר. אנחנו עובדים טוב בשיתוף פעולה חרף מחלוקות, ואפשר בהחלט בנהלי עבודה.

בסדר גמור. רני, עוד משהו?

לעניין סעיף 20, כדי שגבירתי היושב-ראש והנוכחים באולם שאני לא יודע מי הם כי אני לא רואה אותם - - -

חבר הכנסת מקלב.

נעים מאוד. חשוב מאוד להבין שהנושא של ערבות, וטוב שהוא נמצא בתקנות, יש איתו איזושהי בעיה היום וכדאי שזה יהיה על השולחן של הוועדה. מתן ערבות וכמו שכרגע זה מנוסח בסעיף, ללא האפשרות של עיכוב כלי השיט, זה קצת מוציא את העוקץ, מכיוון שהסמכות לתת ערבות באה ביחד, יד ביד עם הסמכות לעכב את כלי השיט, כי הרי מה קורה? כאשר עלינו על האונייה, בין אם זה מפקחי כלי השיט של רשות הספנות והנמלים ובין אם זה מפקחי המשרד להגנת הסביבה, וזיהו איזושהי בעיה בספר השמן, ונגיד שזו בעיה חמורה, ופתחו בחקירה פלילית. מתן ערבות, הבסיס והרעיון זה האפשרות לשחרר את כלי השיט מהר כדי לא לעכב אותו, אבל זה בא יד ביד עם הסמכות לעכב. מעכבים את כלי השיט ואומרים לו, תשמע, יש פה חקירה פלילית נגדך. אתה רוצה להשתחרר? אין בעיה, תפקיד ערבות ותשתחרר. להגיד רק סמכות לקחת ערבות ללא סמכות לעכב, זה קצת מוציא את העוקץ ואני רוצה שהדברים האלה יהיו על שלחן הוועדה.

בילי, את רוצה להתייחס?

כן. אנחנו במקביל לתקנות האלה עובדים כבר מספר שנים, וזה בטח ייקח לנו עוד קצת זמן, על תיקון פקודת הנמלים כדי לרכוש שם סמכויות נוספות. כמו שאמרתי מקודם, גם סמכויות פיקוח ואכיפה, בין היתר סמכויות עיכוב. אלה סמכויות שחייבות להיקבע במסגרת חקיקה ראשית. זה בדיון מול משרד המשפטים. זה נושא מאוד מורכב. אי אפשר במסגרת התקנות האלה, למרות שמה שאומר מנהל היחידה להגנה על הסביבה הימית תואם לחלוטין את האינטרס שלנו. בעניין הזה אין בינינו מחלוקת, אבל פשוט אי אפשר לקבוע את זה רק בתקנות. אנחנו מנסים להסדיר את הנושא.

אנחנו אומרים שהטענה שלו צודקת, רק כרגע אי אפשר להסדיר את זה בתקנות האלה. יש עוד כמה דברים שאנחנו נצטרך לטפל בהמשך, גם הנושא של הסמכת פקחים, שאני לוקחת על עצמי.

בוודאי שסמכות עיכוב צריכה להיות בחקיקה ראשית.

בחקירה ראשית חייבת להיות.

בסדר גמור. אני רושמת לי כמה נקודות שיש לנו המשך טיפול, גם בעניין של הסמכת הפקחים, גם בעניין של חקלאות ימית.

אני רוצה להודות לכולם, לכל העוסקים במלאכה על התקנות החשובות האלה.

אחרי שאישרנו את זה פה זה עובר למליאה לאישור?

זה לא חקיקה ראשית, אדוני, זה תקנות. יושבת-ראש הוועדה תחתום על אישור התקנות וזה יועבר לחתימת שרת התחבורה ולפרסום ברשומות.

תודה רבה לחבר הכנסת מקלב על היותך אופוזיציה עניינית. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. אנחנו מברכים על התקנות החשובות האלה ואנחנו נמשיך לפעול בנושא הסביבה הימית.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.