ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 04/01/2022

אתגרי החינוך הממלכתי דתי

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת משנה לחוק חינוך ממלכתי דתי
04/01/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לחוק חינוך ממלכתי דתי
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 11:00
סדר היום
אתגרי החינוך הממלכתי דתי
נכחו
חברי הוועדה: משה טור פז – יו"ר
חברי הכנסת
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
אופיר סופר
שלמה קרעי
מוזמנים
סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי
שושנה נגר - מ"מ ראשת החמ"ד, משרד החינוך

בעז קולומבוס - ממונה על יסודי, מינהל חמ"ד, משרד החינוך

תומר גרוסמן - מפקח חמ"ד מחוז ירושלים, משרד החינוך

אסף וינינגר - ממ"מ

אודליה שינדורף - סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית

אלחנן גלט - מנכ"ל רשת אולפנת וישיבות בני עקיבא

ד"ר תמי הופמן - ראש התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

שמואל שטח - נאמני תורה ועבודה

יואב פרידן - יו"ר משותף ארגון מנהיגים, ארגוני מנהלים
משתתפים באמצעים מקוונים
רב צבי קורן - ראש תחום חינוך בארגון נאמני תורה ועבודה

אליהו קריצבסקי - מנכ"ל רשת חינוך חב"ד, רשתות חינוך

ד"ר יצחק קליין - ראש המחלקה למחקרי מדיניות, פורום קהלת

רמי הופנברג - מנהל מינהל החינוך, עיריית פ"ת

שרון בריק-דשן - מנכ"לית ארגון קולך

ריעות צוהר - ראש תחום מענקים, קרן מיימונידיס
ייעוץ משפטי
עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
חבר תרגומים

אתגרי החינוך הממלכתי דתי
היו"ר משה טור פז
בוקר טוב. שלום לכולם. אנחנו בישיבת הפתיחה של ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת המשנה שעוסקת בחוק חינוך ממלכתי דתי, היום ב' בשבט, ה-4.1, ישיבה בעצם מספר 1 של הוועדה ואני מתכבד לפתוח אותה.

בפתח הדברים אפתח בתנחומים למשפחות הנופלים הלילה בהתרסקות המסוק לחופי ישראל. תנחומינו כאן שלוחים למשפחות וברכת רפואה שלמה לחייל, לקצין הפצוע.

אני אומר כאן באמת שהוועדה הזו בעצם נוצרת מתוך פניות שעולות מתוך השטח. קיבלנו הרבה מאוד פניות בוועדת החינוך שעוסקות בחינוך הדתי ולכן בעצה אחת, ואני כאן גם תודתי שלוחה ליו"ר הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, קיבלנו החלטה לפני מספר שבועות על הקמת ועדת המשנה הזו.

יש מקור שהולך איתי הרבה שנים, אני לא הרבה דברים שאני זוכר בעל פה, אבל בעיניי הוא סוג של הוויה מכוננת. אני מניח שחלק גדול מהיושבים מכירים אותו: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה, שיתברר ויתאמת אצל אדם מה מטרתו בעולמו ומה צריך שישים ליבו, מגמתו בכל אשר הוא הולך כל ימי חייו". הפתיחה הזו של הקדמה ל'מסילת ישרים', היא כאמור טקסט מכונן בעיניי, כי היא עוסקת בעצם בשליחות, בשליחותו של אדם בעולם והבנה שלו מה התפקיד שלו כאן.

בשיח שהתקיים בשבועות האחרונים בתוך כותלי הכנסת באמת עלה הצורך לעסוק במקומו ובשליחותו של החינוך הדתי בישראל, ובאמת בנוסף ליו"ר הוועדה תודותיי שלוחות לשרת החינוך, ישבנו אתמול ארוכות על הסוגיה הזו ועל הנושאים שעל הפרק של הוועדה הזו. גם למנכ"לית משרד החינוך הנכנסת, דלית שטאובר, שהמעורבות שלה וההיכרות שלה עם החינוך הדתי היא חשובה ביותר, ואני אומר כאן בפתח הוועדה ובכוונה שלנו בנושאים שנעסוק בה שהדלת שלה פתוחה ותהיה פתוחה לכל חלקי, אגפי וצדדי הציונות הדתית, יש מי שקרא לזה מחרד"ל ועד ליברל, וכל אדם כפי שהוא מזהה את עצמו, זו מטרת הוועדה. בוועדה הזו גם יהיה כבוד ויחס נכון לדרג המקצועי וגם כשיהיו חילוקי דעות או אמירות שנרצה לדון בהן ולעסוק בהן הכבוד יישמר.

כשעסקנו בתוך מה שאנחנו רוצים להגיע אליו בוועדה הזו וזו ועדת משנה של התכליות, אנחנו רוצים להעלות על נס את אתגרי החמ"ד, אנחנו גם נגיד הרבה דברים טובים על החינוך הממלכתי דתי בישראל, אחד מכל שבעה ילדים בישראל לומד בחינוך הממלכתי דתי, והוא מעוגן בחוק משנות החמישים, נראה את זה עוד מעט, גם בדברים שיציגו כאן הממ"מ וגם בדברים שתציג ראשת החמ"ד, שוש, שנמצאת איתנו ובאמת אחד מכל שבעה תלמידים בישראל, זה המון, ויחד עם זאת יש לחינוך הממלכתי דתי אתגרים ייחודיים משלו, אתגרים שאנחנו כוועדה נרצה לעסוק בהם ושהם באמת על סדר היום של מדינת ישראל וכאן אני אומר, מה שקורה בחינוך הממלכתי דתי משליך על כל דבר בחברה הישראלית, זה גופים מחוברים שאי אפשר לנתק ביניהם. אני כן אוודא כאן משהו, בעיניי הוא סוג של אידיאולוגיה, אבל כמי שעסק 25 שנה בחינוך הוא גם פרקטיקה. בעיניי החינוך הממלכתי דתי צריך להיות ממלכת החיבורים.

יוסף בורג עליו השלום כששאלו אותו האם הוא יותר ציוני או יותר דתי השיב "אני המקף המחבר ביניהם", אז כן, זה המקום שבו צריכה להיות הציונות הדתית, זה המקום שבו צריכים להיות מוסדות הציונות הדתית, נמצא איתנו מנכ"ל רשת ישיבות בני עקיבא, אלחנן, אני גם מודה לך על השתתפותך, ואני חושב שגם רשתות החינוך וגם בתי הספר הממלכתיים דתיים בעיר ובכפר וגם הגופים השונים שמרכיבים את הציונות הדתית, אתגר החיבורים הוא אתגר מרכזי ביניהם.

עוד דבר, אני חושב שדרכן של ועדות הכנסת לפעמים לפנות ימינה ושמאלה בזמן הקצר, אני בדיוק בימים אלה מציין שנה לכניסתי לכנסת, גם עם הפסקה באמצע, ויש דיונים שהם מאוד ממוקדים ויש דיונים שקצת נוטים לסטות ימינה ושמאלה, ואני חושב שחלק מהאתגר הוא שכל דיון יהיה מבוסס נתונים, לכן מיד אחרי דברי הברכה שלי סגן השר מאיר יצחק הלוי שמכבד אותנו בנוכחותו וחברי הכנסת, אנחנו פשוט נעלה פה את נתוני החינוך הממלכתי דתי, מכאן תודתי גם לחבר הכנסת אופיר סופר שביקש מהממ"מ לפני מספר חודשים סקירת נתונים ואנחנו ניעזר בה, כי היא באמת חלק ממצע לדיון כאן.

אנחנו בערך חודשיים אחרי אישור תקציב הכנסת לשנת 2021 ו-2022, ובתקציב הזה היתה בשורה כאשר בתוך 300 מליון שקלים שאושרו כתוספת לחמ"ד חלק מהם נכנסו לבסיס התקציב ובעיניי זה בשורה חשובה שאנחנו גם נרצה לעסוק במשמעויות שלה, וכאן באמת ראש הממשלה הוביל את הקו הזה ואני רוצה להודות לו על כך כי בעיניי זה היה ראוי כראש ממשלה לקבל את ההחלטה הזו, ועוד מישהו שינכח איתנו גם אם למרות שאני לא חושב שהוא יגיע כי הוא מתעסק באזורים אחרים, אבל השר מתן כהנא שבאמת עוסק בימים אלה בתחומים חשובים מאוד, בתחום דת ומדינה, ועל אף המחלוקת ועל אף הדעות השונות בסוף אני חושב שהדברים האלה יישרו כאן כמי שעוסקים בחינוך הממלכתי דתי ויעלו לצדדים שונים, יחד עם זאת תפקידו של החינוך, במיוחד החינוך הדתי הוא להכיל, לחבר ולא להתעלם ממחלוקות, אבל בפירוש להכיל את כולם בפנים, אז תודתי לכל הנוכחים כאן.

סדר הדברים יהיה שאחרי סגן השר אנחנו ניתן לח"כים ככה שנמצאים כאן להתבטא ורק אני אבקש מכולם לשמור על מסגרת הזמנים של שתי דקות לדובר, חוץ מלסגן השר, ניתן לו זמן כפול למרות שאני יודע שהוא נוטה לקצר, ואחר כך אנחנו נשמע את הממ"מ ואת ראשת החמ"ד ואנחנו נשאיר זמן לנוכחים כאן ולמי שביקש לדבר ככל שנוכל.

אתם יודעים, כשאני הייתי מנהל בית ספר לפני 15 שנה זה היה בתנועת הקיבוץ הדתי שאני עד היום שמח להיות חלק ממנה, גם מתגורר בקיבוץ דתי, ואמר לי אחד המורים הוותיקים, משה, קינלי, אני אתן לך את הטיפ, טיפ מאוד חשוב אצלנו, לא משנה מתי מתחילים תמיד מסיימים בזמן, אז אני מאוד אשתדל שכך גם יהיה כאן ונשתדל מאוד לסיים בזמן, זה גם מסר, אז תודה רבה כאמור, ואנחנו יוצאים לדרך, סגן השר, מאיר יצחק הלוי, בבקשה.
סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי
בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף ושולח מכאן את תנחומינו למשפחת שחייני ולמשפחת פוגל על מותם של ארז וחן, וכמובן לשלוח איחולי החלמה מהירה לחייל הפצוע הנוסף, בהחלט אסון כבד וקשה. אפתח ואומר שאני יותר מאשר שמח שקמה הוועדה הזו ושאתה עומד בראשה, אין לי ספק מהיכרות איתך שאתה מביא איתך מטען מלא בידע, בניסיון, בביצועים הלכה למעשה וזה בהחלט תרומה מכובדה לוועדה החשובה הזו.

אני אומר חשובה משום שהיתה לי הזכות המאוד גדולה, אני חושב שחלק מההנהגה של חמ"ד מכירים את העבודה, היתה לי הזכות המאוד גדולה בשנים 1995-1996 עת כיהנתי כסגן ראש עיריית אילת, מחזיק תיק החינוך, להקים את ועדה שעניינה החינוך הדתי בעיר אילת, תוכנית אב, אנחנו באילת קראנו לזה תוכנית אם, תוכנית אם לנושא של החינוך הדתי, ואז גייסתי בתיווך של מישהו את הרב שמעון אדלר, זכר צדיק לברכה, שהיה אחד הענקים שהיה לי את הזכות להתחכך ולהנות מהידע שלהם, ושם בעצם הוקמה אותה תוכנית אם שדרך אגב לאורה אנחנו עובדים עד היום.

מי שמכיר את מה שקורה בעיר אילת, ושם נחשפתי לאתגרים של החינוך הממלכתי הדתי, אבל נחשפתי לכל הפלטפורמה החינוכית דתית על מגוון זרמיה וחלקיה ויש לא מעט זרמים ולא מעט חלקים שלפחות בעיר כמו עיר אילת שהיא עיר קטנה מייצרים אתגר שהוא אתגר חשוב מאין כמותו. אנחנו מדברים על עיר שמספר תלמידיה הוא לא גדול, זה לא ירושלים רבתי, וכשבאים ארבעה, חמישה, שישה זרמים, וכל זרם הוא ראוי ומכובד, זה מציב אתגרים, היכן אתה ממקם את תשומת הלב שלך, את המשאבים שלך, איפה אתה מייצר איגום כוחות ואיגום משאבים, ואני יכול להגיד שככל ונברנו בנושא אז קודם כל ראינו את הפוטנציאל המדהים שיש לחינוך הממלכתי דתי בכל מה שאני אגדיר החינוך החברתי ערכי, זה היה פשוט, אותי זה מאוד מאוד ריגש, דרך אגב, מאז צמחה אולפנה שמי שמנהל אותה זה בני עקיבא וישיבת ההסדר שמי שמנהל אותה זה רשת צביה, והמוסדות של הרב רפאל אלבז מטעם ש"ס, וחב"ד שהפכו להיות בית ספר מוכר, זאת אומרת, וגולת הכותרת זה מה שאני אפשרתי בזמנו, הרמת קריית חינוך דתית בעיר אילת שממש ממש נבנית בעת הזו.

אני רוצה קודם כל להגיד לך שאני יותר מאשר אשמח לסייע בכל אשר אוכל, ואני רוצה להציב אתגר או שניים לוועדה ובזה אני אסיים את חלקי הקטן. בלא מעט ערים, משום שיש לא מעט זרמים, ואני חייב להגיד שרוב הזרמים הם זרמים טובים אבל יש גם פעמים אנחנו מוצאים שיש גם קצת שרלטנות שצריך לטפל בה ביד אמיצה לטובת הילדים שלנו, ואני אומר אני עשיתי זאת בעיר שניהלתי אותה שנים ארוכות.

אני כן חושב שצריך לראות איך אנחנו מאגמים כוחות במתן שירותי על, למשל כאשר יש לך שירות פסיכולוגי ואתה יודע לתת שירות על שיודע לתת מענים לכל הזרמים, בא ליצור מצב של ייחוד שבו אנחנו אומרים כל זרם מקבל זה פשוט לא יהיה נכון, זה פשוט בזבוז משאבים וצריך לייצר שיח בין קודקודים של הזרמים כדי לא לבזבז משאבים, אני מדבר על משאבים שנגדיר אותם משאבי על, כל המיטות הפארא רפואיים למשל, נושא של פסיכולוגים, נושאים של יועצים, אין שום סיבה בעולם שברשות לא גדולה, ודרך אגב כמו אילת יש הרבה מאוד רשויות, לא יינתן המענה ואני חושב שפה אני מפנה מבט לראשי המערכת באשר הם לקיים שיח עם שאר המוסדות.
הדבר הנוסף שעלה פה מתוך הדו"חות שאני חייב לבקש שיפור מהר זה הנושא של אחוז גיוס לצבא הגנה לישראל, אני רואה, תמיד ראיתי בחמ"ד את המובילים בגיוס איכותי לצבא הגנה לישראל, הנתונים פה מלמדים שיש אולי איזו שהיא רגרסיה, אז אני מקווה שזה מכה קלה בכנף ותראו מה עושים עם זה, אני בטוח שתדברו על העניין הזה, זה נושא שהוא קרוב לליבי ולכן מצאתי לנכון להתייחס אליו. אני מאחל הצלחה לך, לוועדה, וכמובן כמובן נעמוד לרשותכם בכל זמן ובכל עת.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה סגן השר מאיר יצחק הלוי, תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. רק אני מבקש מי שלא מדבר אז שיהיה עם מסכה בבקשה, אנחנו בימים מאתגרים, גם הגבלנו את הנוכחות כאן למספר מוזמנים מאוד קטן בגלל אתגר הקורונה וכמובן שכולנו צריכים לעמוד בזה. תודה רבה, אני אפנה כאן לחברי הכנסת לפי סדר ההגעה, אז חבר הכנסת אופיר סופר, ושוב תודה לך גם על הנתונים שסיפקת לנו לטובת הוועדה.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
בוקר טוב אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. ראשית גם אני מצטרף לתנחומים, אני אומר ביום כזה שנופלים ממיטב בניה של הארץ הזו ושל העם הזה מזכיר לנו תכלית החינוך מה היא. אני רוצה לברך אותך, אני חושב שאתה בהחלט האיש הראוי להוביל את הוועדה החשובה הזו. אני רוצה לבקש מכולנו ויש לנו אתגר לא פשוט, אנחנו מכירים אותו קצת מבתי הכנסת, הרבה מהחינוך וגם מהעולם הפוליטי, לנסות לדבר ולעסוק באתגרים המשותפים של כולנו כי אחרת נכלה את זמננו ולא נגיע להישגים שצריך להגיע.

אני חושב שעיקר האתגר של החמ"ד נובע בעיקר מהייחודיות, לא רק הייחודיות של החמ"ד בפני עצמו, אלא מהייחודיות מה שנקרא שאנחנו מכירים כולנו, שיש זרמים, גם בתוך החמ"ד יש זרמים רבים ואז מה שזה מייצר לנו, זרמים רבים, צרכים שונים, ואז זה מייצר לנו בנוסף לגודל הקטן ממילא של גודל האוכלוסיה של החמ"ד והפיזור אתגר מאוד מאוד גדול.

עכשיו, כמובן שזה משליך או הנגזרות של נוסחת התקצוב ותקן לכיתה וכולי וכולי, משפיע בדרך כלל לרעה על מה שמקבל התלמיד בסוף. ואני רוצה קצת להסביר ולהמחיש, אני אומר שהדברים האלה רלוונטיים לא רק לצפת ושדרות שמדובר על מספרים קטנים וריחוק גיאוגרפי בין עיר לעיר של 40 דקות, אלא גם לתל אביב, אנחנו יודעים שיש מוסדות שמתקשים להתקיים בגלל שמדובר על המספרים הקטנים ואני חושב שאנחנו צריכים לעסוק בסוגיה הזאת והנקודה ששוחחתי איתך עליה לא אחת זו הסוגיה של דו"ח השקיפות, דו"ח השקיפות מהווה איזה שהוא מדד בפני משרד החינוך לגבי כמה אנחנו מתקצבים כל תלמיד, אני אומר שיש בעניין הזה משהו מטעה, גם שדו"ח השקיפות מנסה להיות מדוייק ולשקף ולכלול את כל הפרמטרים, בסופו של דבר כשאנחנו בוחנים את מגוון ההזדמנויות שעומדות בפני תלמיד והכי נוח להשתמש בדוגמה של מספר המגמות שעומדות בפני תלמיד, ואפשר כמובן לקחת את זה לדברים אחרים כמו ביסודי וכולי, אבל אני אומר המגמות זה משהו מאוד מדיד, אז אנחנו רואים שיש פערים גדולים מאוד.

עכשיו, זה לא נכון רק לפריפריה, זה נכון מאוד לפריפריה, אגב לא רק בחינוך הדתי אלא בחינוך בכלל, בחינוך הכללי בכלל, וזה נכון לחינוך הדתי בפרט גם בפריפריה, ולכן אני גם התחלתי, זאת אומרת ישבתי על העניין עם מורגנשטרן מהאוצר ואנחנו מנסים לקדם איזה שהוא תהליך, אני חושב שחשוב שהוועדה תעסוק בסוגיה הזאת כי זה ישפיע על ההזדמנויות של כל ילדינו.

נקודה נוספת ואחרונה שאני רוצה לומר, בעקבות פנייה שהגיעה אליי בתקופה האחרונה יש זרם שהוא לא נמצא בחמ"ד, לא בחינוך החרדי, נקרא בעלי התשובה, אני מציע שנחבק גם אותו, בסופו של דבר חשוב, זו אוכלוסיה שאולי קצת יותר קשה לאפיין אותה אבל זה הגיע בעקבות איזה שהוא רצון להקים ישיבה תיכונית, אני חושב שצריכים לחשוב על הכיוון הזה גם. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה חבר הכנסת סופר, אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת סימון דוידסון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
בוקר טוב. תחילה אני רוצה לומר מספר מילים עליך קינלי, אני מקווה שלא תסמיק ואם אתה מתכוון להסמיק אז פשוט תסגור את האוזניים. אתה אחד האנשים המופלאים שהכרתי בכנסת, תמיד עם חיוך גדול, תמיד עם אהבה לכל אדם שנמצא מסביבו, וכאחד שהגיע אחריך לכנסת אתה אחד האנשים שקיבל אותי בחיבוק הכי גדול ובסבלנות וברצון ללמד.

לגבי הנושא שלנו פה, היופי בוועדת חינוך שיש הרבה מאוד חברים שכל אחד מתמחה בנושא מיוחד, ואין כמוך כמומחה בנושא החינוך ובמיוחד בנושא של החינוך הממלכתי דתי, אז אתה האדם הנכון ואני חושב שגם בזמן הנכון, להקים ועדת משנה, ואני יודע כמה חשוב היה לך להקים אותה וכמה עבדת קשה כדי להקים אותה וזה בגלל שזה מאוד חשוב לך וזה בוער לך, אז קודם כל אני מאחל לך בהצלחה גדולה, בהצלחה ענקית.

לגבי החינוך הממלכתי דתי אני אספר לך סיפור קצר, לפני שבע עשרה שנים הקמתי קאנטרי קלאב בשכונה דתית בנתניה, ואני מגיע מהעולם החילוני, לא דתי, אתם רואים, אני היחידי פה לא עם כיפה סרוגה, גיליתי מקום שהוא סגור בשבת, ממש מקום דתי, קאנטרי דתי בשכונה דתית ש-80% מהקהל שלו כיפות סרוגות. אני רוצה להגיד לכם שגיליתי אנשים מופלאים, באמת, כאילו, כל כך שונה מהחינוך הרגיל שאני הגעתי ממנו, החינוך, הדרך ארץ, הרצון של המשפחות להשקיע, עוד פעם אני חוזר על ספורט, אבל כן, גם בספורט עבור הילדים, זה משהו מאוד מאוד מיוחד היה עבורי ולמדתי המון על האוכלוסיה הזאתי ואני חושב שאנחנו צריכים לחזק אותה, אנחנו צריכים להראות ולהציג אותה כמה היא מופלאה וכמה היא שונה מחינוך אחר וכמה יתרונות יש בה, אז אני מאחל לכולם בהצלחה, במיוחד לך קינלי, בהצלחה גדולה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון, אני רק אומר כאן שכל מי שרוצה משהו בתחום הספורט בישראל וגם בחמ"ד אני אומר לכם, חבר הכנסת דוידסון שגם מוביל את ועדת המשנה לתחום הספורט כאן - הוא הבן אדם שלכם. אז אלחנן, אם אתה צריך מגרש בישיבה תיכונית בני עקיבא רעננה זה האיש, וגם בריכת שחייה ועוד.
אלחנן גלט
נשמע מפתה הסיפור הזה.
היו"ר משה טור פז
שתדע. כן, כן, לגמרי.
אלחנן גלט
יש לי פה פנקס צ'קים.
היו"ר משה טור פז
בדיוק, הוא מסתובב איתו, כן, בכנסת, עם חילי טרופר.

חבר הכנסת קרעי, בבקשה.
שלמה קרעי (הליכוד)
תודה אדוני יושב הראש, אני ראשית רוצה להצטרף לברכות, אני חושב שאתה ראוי מאוד להוביל ועדה כזו בנושא חינוך, בפרט בחינוך הממלכתי דתי ואני מאחל לך הרבה בהצלחה. קצת נראה לי שקצת, אני מקווה שהכותרת לא מצמצמת את הנושאים שהוועדה תעסוק בהם רק לתחום הממלכתי דתי הקלאסי, כי יש גם ממלכתי דתי שבעיניי הוא ממלכתי דתי אבל הוא לא נמצא בתוך הממ"ד, אלא מוסדות המוכשר של הציונות הדתית למשל ששם לצערי פוגעים בהם פעם אחר פעם. רק השבוע היה לנו דיון בוועדת הכספים ש-84 מליון שקלים, תקציבי שעות תמרוץ וטיפוח שזה הבסיס של הילדים לא נמצאים בתקציב ב-2021 ולא יהיה ב-2022 במוכר שאינו רשמי, שזה בעיניי נושא שראוי, אני הייתי מאוד מאוד שמח אם גם אותו תישא על גבך ותערוך דיון בנושא הזה גם כאן.

יש משהו אחד שאני מקווה שזו טעות, ראיתי שהוזמנו לכאן ת"לי, תגבור לימודי יהדות, אני לא מכיר אותם באופן אישי, לא יודע מי האנשים האלו, אבל ראיתי שהחבורה הזו הם בדיוק ההפך מתגבור לימודי יהדות, הם הוציאו סידור שמכניס לתוכו קטעים מסידורי התיפלה הרפורמיים וקונסרבטיביים והמטרה שלהם היא הפוכה לגמרי. אני חושב שאין מקום בוועדת משנה שמתעסקת עם חינוך ממלכתי דתי להכניס, צריך לעמוד בפרץ בפני דברים כאלה, דיבר סגן השר על מגוון זרמים, כמו שאמרתם, מליברל ועד חרד"ל, אבל כל הנחלים הולכים אל הים, והים זה הים של "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים", זה החינוך הממלכתי דתי שאני מכיר ואני מקווה מאוד אדוני יושב הראש שאתה תעמוד בפרץ שדברים כאלה לא ייכנסו לממלכתי דתי.
היו"ר משה טור פז
תודה חבר הכנסת קרעי. אני אגיב לך במשפט, בסדר? תראה, כשפתחת את דבריך בצדק בבקשה שאנחנו נעסוק פה ואנחנו נעסוק פה, בנושא המוכר שאינו רשמי, שהוא מכל בחינה שהיא גם סטטוטורית, אם כי בגוונים חלק מהחמ"ד, המוכר שאינו רשמי הציוני דתי, הוא חלק מהחמ"ד, הוא לא ממלכתי במובן של תקצוב אבל הוא ממלכתי דתי בכל מובן שהוא, ולכן, וכן, דלת הוועדה הזאת תהיה פתוחה וגם לגבי הדוגמה השניה שהזכרת, כן? אני הצהרתי כאן ואני מצהיר כאן שוב, כל מי שיפנה לוועדה הזו ויבקש לבוא לידי ביטוי בדיון על החמ"ד יבוא, ויכול להיות שיהיה לנו ויכוח ויכול להיות שגם נגיד באת כאורח, אני כבר אומר שאחת הבקשות המעניינות שקיבלנו מתחברת לעיתונאי שהפגשתי עם המורים שלי לפני כמה שנים, העיתונאי יואב סורק, אז היה עורך מוסף שבת של מקור ראשון, הוא אמר אם אתם רוצים לראות את הדברים המעניינים בציונות הדתית אל תחפשו במרכז איפה שאתם בדרך כלל מסתובבים, תחפשו בתפרים, בתפרים קורים דברים מעניינים.

אתה לא חייב להסכים איתם, גם אני לא חייב להסכים איתם, אבל הם מאוד מעניינים, וכן יש לי בקשת גורמים שונים, אני כן מתכוון לייחד ישיבה לא בתחילת הדרך, יש לנו נושאים יותר בוערים, לתפרים של החינוך הממלכתי דתי, אנחנו מצד אחד תפרים עם הציבור החרדי שהולכים ומתרחבים בשנים האחרונות וזה נושא מעניין, מי נמצא פה, מי נמצא פה, איך בכלל קובעים, וגם תפרים בצד השני, בצד נקרא לו החילוני לגווניו, אז כן יש לי כוונה לפתוח את הדלת הזו, אבל אתה יודע, גם לא חייבים להסכים עם כל מה ששומעים.
שלמה קרעי (הליכוד)
בעיניי זה גם לא חילוני לגווניו, אני חושב שזה שערורייה שבממלכתי לוקחים תלמידי בר מצוות - - -
אופיר סופר (הציונות הדתית)
אדוני היושב ראש, צריך לראות שבסוף אנחנו נעסוק כל היום בזה ונראה לי שיש מספיק ועדות שעוסקות - - -
היו"ר משה טור פז
לא לא לא, אין כוונה חברים, הכל בסדר - - -
אופיר סופר (הציונות הדתית)
התכוונתי ברמז בדבריי שנעסוק בעיקר ולא ב- - -
היו"ר משה טור פז
אנחנו נעסוק בעיקר וגם נשתדל להגיע בנוסף לעיקר.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
- - כל היום על התפרים האלה ואני בהחלט מסכים עם חבר הכנסת קרעי.
היו"ר משה טור פז
בסדר גמור. תודה רבה לחברי הכנסת, תודה רבה לסגן השר, אנחנו חברים נכנסים לעבודה, תודה ואנחנו מתחילים עם הממ"מ, סקירת נתוני החמ"ד ואחריו ראשת החמ"ד. אני גם אומר שוב כי הזכרתי את גבולות הגזרה בשיחתי עם השרה אתמול ועם יושבת ראש הוועדה, גבולות הגזרה שלנו לעיסוק בחינוך הממלכתי דתי הם מאוד רחבים כולל גם יכולת להביא להמלצות אופרטיביות וכולנו יודעים בימים האלה גם אמורה להתמנות מועצת חמ"ד חדשה, גם זה נושא שאמנם הוא לא מנדט הוועדה אבל הוא חלק מהנושאים שאנחנו בהחלט מעורבים ורוצים לראות שהם קורים בצורה טובה על מנת להשפיע על החינוך הממלכתי דתי בצורה ראויה. בבקשה.
אסף וינינגר
תודה רבה כבוד היושב ראש, אני אציג כאן כמה נתונים נבחרים על החינוך הממלכתי דתי, רוב הנתונים במצגת הזו מתבססים על מסמך שכתבנו עבור חבר הכנסת אופיר סופר פלוס עוד כמה תוספות. אז נתחיל עם מספר תלמידים, אנחנו יכולים לראות שלאורך העשור האחרון יש גידול במספר התלמידים בחמ"ד גם בבתי הספר, גם בגני הילדים, המספר שלהם נכון לשנת הלימודים הקודמת בסך הכל בתי ספר וגני ילדים עמד על כ-355 אלף תלמידים. אפשר לעבור. אפשר לראות שהשיעור של תלמידי החמ"ד מכלל תלמידי מערכת החינוך ומכלל תלמידי החינוך העברי הוא בסך הכל יציב לאורך השנים, בשנה האחרונה שמוצגת אפשר לראות שאנחנו מדברים על 14% מכלל תלמידי מערכת החינוך ועל 18.5% מכלל תלמידי החינוך העברי.

החמ"ד מתאפיין במספר גבוה של תלמידים עולים, שיעור גבוה של תלמידים עולים, אפשר לראות קרוב ל-5% מהתלמידים בחמ"ד הם עולים, כאשר הנתון המקביל בחינוך הממלכתי עברי עומד על בערך מחצית מזה. אלה נתונים על שיעור הזכאות לבגרות בשנים האחרונות, השוואה בין הממלכתי דתי לממלכתי עברי הלא דתי, אנחנו רואים ששני הקווים הולכים בצורה פחות או יותר צמודה ובשנים האחרונות אפילו יש יתרון מסוים לממלכתי דתי. בשיעור זכאות לבגרות מצטיינת גם תמונה דומה, וגם כאן אנחנו רואים יתרון קטן לחינוך הממלכתי דתי.

בתי הספר של החמ"ד, מוסדות החמ"ד מתאפיינים בשיעור גבוה מאוד של בתי ספר קטנים, כאן אנחנו יכולים לראות בקרב בתי הספר היסודיים ששיעור בתי הספר הקטנים שלומדים בהם פחות מ-250 תלמידים בחמ"ד, אנחנו מדברים על קרוב ל-30% מבתי הספר היסודיים לעומת כ-13% בלבד בממלכתי עברי. נמשיך, אנחנו נראה תמונה דומה גם בחינוך העל יסודי שקרוב ל-40% מבתי הספר בחמ"ד הם בתי ספר קטנים לעומת כ-10% בלבד בחינוך הממלכתי עברי. אנחנו עשינו איזו שהיא בחינה של מעבר תלמידים משלב החינוך היסודי לחטיבות ביניים, ובדקנו לאן ממשיכים בוגרי בתי הספר היסודיים בחמ"ד, אנחנו מדברים על בתי ספר יסודיים השש שנתיים, זאת אומרת מסיימי כיתה ו', וראינו ש-15% מהם לא ממשיכים לחטיבת ביניים בחמ"ד, כאשר רובם, 13%, עוברים לחינוך הממלכתי עברי ועוד כ-2% לחינוך החרדי. לא, הפוך. ועשינו בדיקה הפוכה מהיכן מגיעים תלמידי כיתה ז' בחמ"ד וראינו ש-89% מהם מגיעים מהחינוך הממלכתי דתי, אבל עוד קרוב ל-9% מגיעים מסוגי פיקוח אחרים, כאשר 6% מגיעים מהחינוך החרדי ועוד כ-3% מהחינוך הממלכתי עברי. תשלומי הורים מעניין להסתכל?
היו"ר משה טור פז
יש שיגידו, כן.
אסף וינינגר
אוקיי. אז כל בתי הספר במערכת החינוך מחוייבים לדווח למשרד החינוך במערכת אפיק על תשלומי ההורים שמתכוונים לגבות ולקבל אישור מהמשרד על התשלומים האלה. אנחנו עשינו איזה שהוא ניתוח ובדקנו על הסכום המירבי הגבוה ביותר שאושר לכל אחד מבתי הספר, באחת או יותר מהשכבות, מה שאפשר לראות זה שרוב בתי הספר, קרוב ל-60%, סכום הגבייה המירבי שאושר להם הוא עד 2,000 שקלים, ו-40% מבתי הספר אושר להם סכום מירבי שגבוה מזה. אנחנו יכולים לראות ש-9% אפילו אושר להם סכום של למעלה מ-6,000 שקלים מתלמיד בשנה. אם נסתכל מי הם אותם בתי ספר ככה לפי שלב חינוך אז נראה שהסכומים הנמוכים, הדומיננטיות היא של בתי ספר יסודיים וככל שאנחנו עולים בסכום הגבייה אז הדומיננטיות היא יותר של בתי הספר העל יסודיים.
היו"ר משה טור פז
אני אומר כבר לחברי הוועדה שכשממפים את הנושאים שקיבלנו אז נושא הרישום בלט במקום הראשון ונושא תשלומי ההורים היה במקום השני שלישי ולכן בפירוש בסדר היום שלנו זה יבוא לידי ביטוי, אני כבר אומר.
שלמה קרעי (הליכוד)
אגב, אתה לא מדבר על פנימיות, על אולפנות וכדומה.
היו"ר משה טור פז
זה ללא תשלומי פנימיות.
אסף וינינגר
זה ללא תשלומי פנימיות.
היו"ר משה טור פז
נכון, נכון.
אסף וינינגר
פה עשינו השוואה בין החמ"ד לממלכתי עברי מבחינת סכום הגבייה, נמוך או גבוה מ-2,000 שקלים, ואפשר לראות שבממלכתי דתי הגבייה שהיא גבוה מ-2,000 שקלים היא נפוצה יותר מאשר בממלכתי עברי, ביסודי למשל אנחנו רואים ש21% מבתי הספר הממלכתיים דתיים גובים למעלה מ-2,000 שקלים בעוד שהנתון המקביל בממלכתי עברי עומד על 8%, תמונה הרבה יותר מובהקת אפשר לראות בחינוך העל יסודי, שם, יותר בעצם, שלושה מכל ארבעה בתי ספר ממלכתיים דתיים גובים למעלה מ-2,000 שקלים כאשר הנתון המקביל בממלכתי עברי עומד על פחות ממחצית מבתי הספר.

אלה נתונים על התקצוב הממוצע לתלמיד ולכיתה, תכף נראה, אני אומר, זה תקצוב ממוצע, הוא לא מתייחס ולא נכנס לרזולוציות הגבוהות ולמאפיינים של המוסדות ואלה נתוני משרד החינוך כפי שהוא מציג אותם, נתוני השקיפות התקציבית, אז אנחנו יכולים לראות שבכל שלבי החינוך בתקצוב הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוה מאשר הנתון המקביל בחינוך הממלכתי, ככל שאנחנו עולים בשלב החינוך כך הפער הוא גדול יותר לטובת החינוך הממלכתי דתי. תמונה של פערים כזו אפשר לראות גם בתקצוב הממוצע לכיתה, אם כי הפערים הם נמוכים הרבה יותר מאשר בממוצע לתלמיד.
היו"ר משה טור פז
כשנעסוק בנושא תשלומי הורים ותקצוב בכלל אז אנחנו נעמיק, הפער הזה בין שני הנתונים האלה כמובן חלק מהתמונה ואנחנו נעסוק בזה כמובן. תודה.
אסף וינינגר
כן. אפשר להעביר. אלה הסיבות העיקריות לפערים על פי משרד החינוך.
היו"ר משה טור פז
מציע שתעבור על זה מהר, כאמור נקדיש לזה זמן.
אסף וינינגר
חלק מהסיבה אגב לפערים בין תקצוב ממוצע לתלמיד ולכיתה הוא נובע ממוצע תלמידים בכיתה, כפי שאפשר לראות ממוצע תלמידים בכיתה בחינוך הממלכתי דתי הוא נמוך מאשר הממוצע המקביל בחינוך הממלכתי עברי, וזה קיים בכל שלבי החינוך, יסודי, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות. נמשיך, שקופית אחרונה. זה שיעור תלמידי החמ"ד היסודיים שלומדים בכיתות מפוצלות מגדרית, אנחנו יכולים לראות שלאורך השנים גדל השיעור של תלמידים שלומדים בכיתות שהן מפוצלות מ-45% בשנת 2000 ללמעלה מ-60% בשנת הלימודים 2020. אלה הנתונים.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה, אני מודה לכם על הנתונים וכאמור גם לחבר הכנסת סופר. באמת אנחנו יכולים לראות שלפעמים כשאתה מנהל דיון מבוסס נתונים אז הנתונים כבר מה שנקרא מציפים את הנושאים. אנחנו ניתן עוד מעט אחרי ראשת החמ"ד גם למספר אנשים שביקשו להתייחס לדיון להעלות את הנקודות שלהם, אבל באמת כבר הנתונים מציפים סוגיות שונות, גודל אל מול רישום אל מול תשלומי הורים אל מול הישגים אל מול יחס לזרמים אחרים, כבר הנתונים האלה הם בעצם כשלעצמם, אני אומר כאן עוד משהו שלא אמרתי בפתיחה אבל אני חושב שמן הראוי לומר אותו כאן.

הרבה מהזרמים האחרים בחינוך בישראל נושאים עיניהם לוועדה הזו ולחינוך הממלכתי דתי בכלל בהקשר של האם המודל הזה מתאים להם, מתקיימים דיונים בימים אלה גם בחינוך החרדי וגם בחינוך הערבי, לבחון האם יש כאן דברים שהם ברי השוואה ונכון או לקחת או לא לקחת בהקשר של הדרך שבה הם מתנהלים, הדיון הזה מתקיים גם בשטח וגם במשרד החינוך, ולכן אני אומר הרלוונטיות של הדיון הזה היא בהחלט משמעותית מעבר לגבולות 14% של התלמידים שאנחנו עוסקים בהם כרגע שגם הם כמובן חשובים מאוד. אני מודה לך ראשת החמ"ד שוש שהגעת לכאן ואני מזמין אותך כמובן גם להציג, יש לך מצגת, אז בבקשה.
שושנה נגר
כן. שלום לכולם, אני שוב מקדמת בברכה את היוזמה להקמת הוועדה, נמצאים איתי כאן בועז קולומבוס, מפקח הארצי על בתי הספר העל יסודיים שלנו, לימיני נמצא הרב תומר גרוסמן, מחמ"ד מחוז ירושלים, וב-zoom נמצאים שני נציגים שלנו של מועצת תלמידים, אריאל ונתיב שגם אותם אני מקדמת בברכה.

חבר הכנסת, אתה פתחת באמרה של הרמח"ל על תפקידו של האדם בעולמו, ואני מבקשת להביא את דבריו של הרב קוק שמדבר על כך שיסוד האומה ביחס לעתיד שלה תלוי ביסוד החינוך, התיקון בחינוך הוא התיקון בכל ומכאן נובעת תפיסת עולמינו בכל מה שקשור באחריות שלנו בחינוך הממלכתי דתי, אנחנו מבינים שחוסנו של העם היהודי תלוי בחוסן מערכת החינוך ועל כן אנחנו עושים הכל כדי להשפיע מתוך הטוב שקיים בחמ"ד כפי שהוזכר כאן על ידי חברי הכנסת באופן שזה יוקרן על כלל החברה בישראל ובעזרת השם נמשיך ונוביל בכל מה שקשור בחברה מתוקנת.

צויין כאן שהחמ"ד הוא מאוד מאוד מגוון, אתה השתמשת בביטוי 'מחרד"ל ועד ליברל' ובתוך זה נכנסים הרבה אוכלוסיות נוספות, אני רוצה לציין כאן גם את המשלבים שלנו שאנחנו מחבקים אותם בחיבוק גדול ורואים בחמ"ד את הבית שלהם, יש לנו את האוכלוסיה המסורתית ויש לנו עוד תתי זרמים שאנחנו מקדמים אותם בברכה, שמחים בהם, כל מי שבוחר ללמוד בחמ"ד אנחנו רואים בתפיסות שלנו ובדרך שלנו כמשהו שמקדם ומחבק את האוכלוסיות הללו. כאן אפשר לראות את חזון החמ"ד, בחזון החמ"ד אנחנו כמו שציינתי שמחים בחינוך שמחנך לחיי תורה, לחיי מצוות, כשהדגשים שלנו זה באמת הנושא של מידות טובות, דרך ארץ, זה הבסיס וזה התשתית, המכוונות שלנו היא לכלל ישראל, אנחנו לא זרם מתבדל אלא רואים את עצמנו ככלל החברה בישראל מתוך שאיפה לשותפות ביצירת חברת מופת.

אנחנו מדברים על בתי החינוך שלנו כבית חינוך כמשפחה, בית חינוך כמשפחה מבחינתנו זה התפיסה שמדברת על ערכים של אהבה, של הכלה, של אחריות, של דאגה, של שייכות, אמון, מסוגלות, כל הערכים הללו בעצם משתקפים בהישגים שהוצגו כאן לפניי, ומתוך כך כמובן שערכים של זהות ציונית דתית שזו המהות שלנו בחמ"ד, זה עמוד השידרה שלנו ואנחנו פועלים מאוד מאוד כדי שכל החינוך שלנו יכווין לבניית זהות ציונית דתית של מי שבוחר להתחנך בחמ"ד. כמובן לטפח את רוח האדם, כל אחד מהמקום שהוא מגיע, לחזק למידה משמעותית, במיוחד בתקופה הזאת שאנחנו מדברים על העתיד של 2030, חדוות הדעת, מצויינות כערך וכדרך.

התקופה ככה האחרונה קצת טלטלה אותנו והיא החזירה אותנו לשאלות מהות, מה התפקיד שלנו בעידן הפוסט מודרני, בהשפעה של הרשתות, בלמידה מרחוק ומקרוב ומתוך כך אנחנו פועלים בארבעה עוגנים, בארבע זירות, זירת הזהות, זירת מקצועות הלימוד כמשפיעים וכמעצבים זהות של אדם, ריבוי הגוונים שלנו בחמ"ד וכיצד אנחנו מתאימים מענים לכל מגוון ומגוון, כשאנחנו מדברים על מנהל מוביל קהילה הפנייה שלנו אל המנהלים התבוננו בקהילה שלכם ומתוך כך מה המענים שנדרשים לקהילה ולהיות קשובים ולתת את המענים, וההיבט הרביעי שעליו אנחנו מדברים זה עבודה בשותפויות עם גורמים נוספים שנמצאים במרחב, הנושא של תנועות הנוער, הנושא של מתנ"סים, הראייה שמדברת על 24/7, החינוך לא מתחיל ונגמר רק בתוך כתלי בית הספר אלא יש עוד שותפים במרחב וכיצד אנחנו מחזקים איתם את הממשקים ואת החינוך.

פה יש את הנתונים, אני לא אחזור, אני חושבת שהם נאמרו כאן בצורה מאוד מאוד מקיפה ותודה רבה לך, זה בהחלט תואם את הנתונים שעומדים כאן לרשותנו, אז אם אפשר להעביר את המצגת אחרי החלק של הנתונים, אני רוצה להתייחס לנושא של הרקע סוציו אקונומי שמאפיין את החמ"ד. אז אפשר לראות שבחמ"ד בעצם האוכלוסיה מרקע סוציו אקונומי נמוך היא גבוהה יותר מהממלכתי וכנ"ל בבינוני ובגבוה, ולמרות הנתונים הללו אפשר לראות את העבודה החינוכית שלנו שאנחנו מצליחים להוביל למצוינות ולאיכות ואנחנו יודעים לעבוד עם כלל האוכלוסיות שלנו. אנחנו יודעים את המצוינים שלנו להוביל לעוד יותר מצוינות ואת מי שנמוך להוביל אותו כלפי מעלה ואני חושבת שזאת נקודת חוזק מאוד מאוד נוכחת אצלנו בחמ"ד.

בנושא של קליטת תלמידים עולים אז הוזכר כאן ההיקפים שאנחנו קולטים בחמ"ד. צריך להבין שיש לכך השלכות על מאפייני בתי הספר שלנו, על היכולת שלנו לייצר את ההטרוגניות ולקחת עליהם אחריות ולתת את המענה הייחודי, גם כאן, זאת עוד נקודת חוזק שלנו בחמ"ד, אנחנו קולטים את העולים בשמחה, רואים בכך שליחות גדולה על כל המשתמע, ואנחנו שמחים על המשימה הזאת. בעניין של הבגרויות ראיתם את ההישגים, אני לא אעמוד על כך, גם הנושא של המצוינים, המצטיינים שלנו.

אני מבקשת רגע לדבר על היעדים שלנו ועל המטרות שלנו בחמ"ד, אנחנו עובדים בצמוד לתוכנית העבודה של שרת החינוך, אנחנו מחויבים למטרות המשרד, ליעדי המשרד ובתוך זה בהתאמה ליעדים שלנו בחינוך הממלכתי דתי. אז כפי שציינתי בדבריי, אם במשרד מדברים על זהות אז אנחנו מדברים על זהות ציונית דתית ויש לנו תוכנית ממש רחבה בעניין, כל מה שקשור בקידום הכלי מיטבי, מה שהיום השרה מדברת על - - על מיומנויות חברתיות רגשיות, אז אנחנו מדברים על מיומנויות אמוניות חברתיות רגשיות, הנושא של קידום הישגים לימודיים וצמצום פערים, ללמוד וללמד, אז אנחנו מכוונים גם ללמידה שהיא לא רק מכוונת להישגים לימודיים אלא מצמיחה ומעצבת את האישיות של האדם, בונה את המידות שלו ומשפיעה על המבנה שלו כאדם בחברה הישראלית.

לכל אדם יש נר, זה באמת ככה מה שאתם העליתם כאן, זה כל הסוגיות שלנו בחמ"ד, על בתי ספר קטנים, גדולים, על מאפייני אוכלוסיות ועל האחריות שלנו שכל מי שמתחיל את דרכו בחינוך הממלכתי דתי עובר את כל המסלול עד כיתה י"ב באופן שאנחנו שואפים לצמצם את אותה נשירה של ה15% שעליה דיברתם. חמ"ד וקהילה, דיברתי ואמרתי, אנחנו רואים כקהילה כשותפה לדרכינו החינוכית ומתוך כך אנחנו פועלים בתורה סדורה סביב הדבר הזה. אפשר להתקדם. עוד, עוד שקף, על זה דיברתי כבר. אני מבקשת כן לשתף במשימות שהן על סדר יומנו, ככה שאנחנו מאוד עסוקים בהן בעת הזאת, תקציבי החמ"ד כפי שנאמר פה הוסדרו בבסיס התקציב ויש לכך בשורה גדולה ומשמעותית עלינו בחינוך הממלכתי דתי, לא עוד חסדים ולא עוד דברים שהם אינם בטוחים ומתוך כך כל התוכניות שלנו שבסיסם בתקציבים שקיבלנו מופעלים הלכה למעשה, אנחנו עסוקים בהם מאוד מאוד, אפשר לראות פה את מגוון התוכניות שמאפשרות לנו לחזק את ההיבטים שלנו בחינוך הממלכתי דתי.

כמובן כל מה שקשור בקידום וצמצום הישגים לימודיים, תקופת הקורונה שטלטלה ואנחנו שם נמצאים במלוא העוצמות, כל הנושא של חיזוק דרכי הוראה, למידה, גם במקצועות הקודש, אנחנו מבינים שיש לנו אחריות להתאים את דרכי ההוראה, למידה למאה ה-21, ל-2030, אנחנו מפתחים ממש תורות שלמות סביב מקצועות הקודש ולא רק מקצועות הקודש, ההיבטים החברתיים רגשיים שעליהם דיברנו והנושא של 'איש אשר רוח בו', חיזוק כל ההון האנושי על כל הרצף, גם כאן יש לנו תוכניות ארציות, תוכניות בית ספריות, תוכניות מחוזיות שאני לא ארחיב עליהן כאן.

ומבחינת האתגרים שלנו, כן היינו רוצים להעלות בהמשך בדיון כבוד חבר הכנסת, זה עניין של ההיבחנות בבגרות, שרת החינוך מובילה רפורמה מאוד מאוד משמעותית, אנחנו שמחים ברפורמה הזאת, נמצאים בה באופן מלא ועם זאת יש לנו את הצרכים שלנו בחמ"ד והיינו שמחים שבוגר החינוך הממלכתי דתי ייבחן לפחות בבחינה אחת חיצונית במקצועות הקודש, זה משהו שהיינו שמחים שככה נעלה את זה כאן בוועדה ונראה כיצד אפשר לקדם. האתגר השני שלנו זה הנושא של הרחבת מסלולים של הכשרת מורים במכללות החמ"ד בתחומים שחסרים לנו כמו באנגלית, מדעים, גני ילדים, מחנכים ביסודי, סוגיית מענה למסלולי הכשרת בוגרי ישיבות ההסדר להוראה, יש לנו קבוצה איכותית מאוד שצריך לדעת לשמור אותה כעתודה בחינוך ולתת לה את מה שיאפשר לה להישאר בתוך החמ"ד והסוגיה של המענים לצרכים הקהילתיים לאותו מגוון שהוועדה כאן דיברה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה. תודה רבה לראשת החמ"ד, אני אציין בדברים שהעלית, קודם כל נושא ההיבחנות כפי שהוזכר לקראת סיום דברייך הוא באמת נושא על סדר יומה של ועדת החינוך הגדולה וגם אנחנו נגיע אליו, ובהחלט בהקשר הזה של מתווה הבגרויות החדש נרצה לראות את מקום הבחינה ביהדות, דרך אגב, גם בזרם הממלכתי ולא רק בממלכתי דתי, ובאמת אני אומר כאן בהחלט יעלה על סדר יומנו, עוד נושא שהוא בבחינה האם נוכל לעסוק בו, זה כל נושא החינוך העל-על-יסודי, כלומר על תיכוני, בציונות הדתית יש הרבה מאוד תלמידים שבתום כיתה י"ב הולכים למכינות, ישיבות, מדרשות, והדבר הזה נחשב חלק מהרצף, והוועדה הזו לפעמים עוסקת אבל ברוב המקרים לא עוסקת בתחומים האלה, אנחנו כן נרצה לראות את עצמינו בהמשך הדרך מגיעים גם לשם. תודה רבה שוב, גם לך וגם לצוותך.

אנחנו נשמע עכשיו מספר דוברים שביקשו רשות דיבור ומי שעוד רוצה במגבלות הזמן נאפשר, אני רק אבקש מהם להיות מאוד ממוקדים ולהביא מבחינתם את עיקרי או את האתגר העיקרי שהם רואים בסדר יומם ואני אפתח עם מנכ"ל איגוד ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט, תודה שאתה איתנו.
אלחנן גלט
תודה רבה ושוב בברכת הצלחה ליושב ראש הוועדה על עצם ההקמה שיש בה אמירה על הצורך לדון בהיבט הייחודי של המסגרת של החמ"ד, אז תודה רבה ובהצלחה לך ולחברי הכנסת שהצטרפו למשימה, כמובן בהזדמנות זאת גם תודה לכל השותפים בפאנל הזה שכולם עוסקים בטוב למען החינוך. גם בקצירת העומר וגם לאחר שנאמרו הדברים אני מבקש להציף מספר נקודות שמאוד מתחברים אל דבריך, יושב ראש הוועדה, ידידי, חבר הכנסת קינלי טור פז, על עולם החיבורים שאנחנו רואים לנגד עינינו וכידוע שגם כדי לחבר דברים צריך לוודא שכל צד יש לו את הדרך שלו ומתוך כך הוא מצליח גם לחבר.

בעבר אמרתי ואני רוצה לומר את זה בראשית דבריי, שראוי למדינת ישראל לומר בפה מלא כמו שברור שעולם הבטחון הוא מעל הכל, בהקצאת משאבים, בייחוד של המקום, בהבנה שלא יבוא איש בטחון ויאיים בהשבתת המערכת בגלל תנאי עבודתו, כך הייתי מצפה לאמירה ברורה שקשורה לכל מערכת החינוך ואני מנצל את הפלטפורמה הזאת להציף את זה, מערכת החינוך היא זאת שמעצבת את עתידה של מדינת ישראל וראוי היה להעביר את המסר הזה ולחלחל אותו שעולם ההוראה, עולם החינוך, עולם הערכים שמביא אותו הוא במעמד, הוא בחשיבות כזאת שלדוגמה אי אפשר להשתמש בה בביטויים של השבתה על כל המשתמע מזה כדוגמה לביטוי של המקום והחשיבות שלו.

גם ברור שמערכת החינוך צריכה להבהיר ושרת החינוך וסגן השר שהיה איתנו אומרים את זה וממשיכים את האמירה הזאת, שאנחנו לא עוסקים רק בהקניית למידה והכנה למקצועות הבגרות המגוונים והחשובים. יש לנו חשיבות לשדר ולומר בקול ברור שהעולם הערכי, שהעולם הציוני, שהעולם של עיצוב האדם שנמצא, התלמיד והתלמידה הם בעלי חשיבות גדולה וכל זה מתוך מחוייבות לכלל הצרכים של מדינת ישראל, היחיד והיחד. הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בהקצאת המשאבים, אבל גם בעצם הרמת הדגלים האלה וביטויים לגבי הצלחתו של המנהל. נאמר לדוגמה שזה צריך לבוא לידי ביטוי לדוגמה בכלי החשוב של התמונה החינוכית, שיש לו דבר מאוד חשוב, שהוא נותן כלי מדידה לעבודת בית הספר, צריך לוודא שיותר ויותר ביטויים ערכיים נמצאים גם הם בתוכו, וזה נכון לכלל מערכת החינוך.

מצד אחד חיבור, אדוני היושב ראש, ומצד שני צריך לוודא שחוק החמ"ד ועצמאות החמ"ד נשמר, גם בעולם החיבורים, יש לזה אפשרות ויש משמעות גדולה לוודא שכל בית ספר בחינוך הדתי מוצא שיח, מקיים מפגשים עם עולם החינוך הממלכתי, אין דבר שנוגד את דרכינו ואת דרכה של ישיבות ואולפנות בני עקיבא מאשר עצמאות החינוך הדתי אבל לא היבדלות, חיבור למערכות הקהילתיות, חיבור לכל העשייה בכלל מדינת ישראל ובתוך זה הקפדה לקיום מפגשים משמעותיים עם בני הנוער, הכנה לחיים, זה בא לידי ביטוי גם בדבר הזה שאני נותן את הביטוי של הדוגמה, אבל עומד מאחורי זה הרבה מאוד, אלה דברים שהייתי רוצה מאוד לראות שהוועדה מחזקת ומסייעת לנו לקבל, כבר נאמר קודם שצריך לדבר על עולם המעברים שקיימים בין הגלים ביסודי וכדומה גם מחטיבות הביניים לחינוך העל יסודי.

אני מבקש לעמוד על שתי נקודות שיש להן מעמד חשוב מאוד בתוך השיח הזה, הפיזור הגיאוגרפי של ילדי המשפחות שלומדים בחינוך הדתי יוצר באופן הכי ברור גם בטבלאות בהירות שבכל מקום שלא תלכו בארץ, בחצור או בערד, הבדל של בית ספר תיכון ממלכתי יכולים להיות בו כמספר לדוגמה של 1,500 תלמידים, ובית ספר מצויין של החינוך הממלכתי דתי יהיו בו 250 תלמידים כי דיברתם על 15% של ילדים, זה מה שקורה, כדי לתת את אותו סט לימודי סביר של הכנה לבגרויות כפי שנאמר פה, של עולם מגוון של בחירה. יש לתת את הדעת לביטוי של זה בדו"ח השקיפות, לא להיבהל מהמספרים האלה ולראות בהם כלי ניגוח באיזה מחלוקת פוליטית, אלא אם רוצים לתת בכיתות קטנות יותר, פשוט כי בערד יש מספר מצומצם של משפחות דתיות ולא צריכים שהם ייצאו.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה.
אלחנן גלט
אני לקראת סיום ואני מודה לכם, אני מקבל את ההערה. אני מבקש את זה להדגיש ולהביא את זה לידי ביטוי גם בסוגיית תשלומי ההורים, אני הרי מצפים שנתייחס גם לזה ואני שם את זה על השולחן. מצד אחד בעולם החיבורים הזה אנחנו מבקשים לומר בקול רם יש חשיבות שהורים מבקשים לשדרג את עולם החינוך ויש אפשרות שהם ייתנו משאבים נוספים לתת חינוך נוסף, אנחנו נשמח מאוד אם בשיח מהוועדה הזאת תמשיך המגמה החשובה של הקצאת משאבים על ידי המדינה ולצד הפיקוח, על ניצול נכון של תשלומים גם להגיע למצב שבתהליך נוסף יירדו תשלומי ההורים. איש לא יימנע ללמוד בחמ"ד בגלל סוגי תשלומי ההורים, אבל ככל שנשכיל להוריד את התשלומים האלה כך נרבה תלמידים וזאת מטרתנו. תודה רבה ובהצלחה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה, תודה גם לחברת הכנסת וולדיגר שהצטרפה אלינו. אני מזמין את איגוד אגפי חינוך, נמצאים איתנו על הקו? אבי קמינסקי או מישהו מצוותו?
רמי הופנברג
כן, אני נמצא, רמי הופנברג.
היו"ר משה טור פז
שלום רמי.
רמי הופנברג
שלום וברכה. א' תודה, אני אשמח להגיד כמה מילים קצרות. אני קצת עם שני כובעים, גם מנהל מנהל החינוך של פתח תקווה וגם יושב ראש איגוד מנהלי החינוך ברשויות, אני מאוד מברך על הקמת הוועדה. אני כרגע אדבר בכובע של מנהלי החינוך ברשויות, אנחנו כמובן אחראים על כך שיהיה חינוך ראוי וזמין לכל מגוון האוכלוסיה בתוך הרשות ולכן מטבע הדברים אנחנו מעורבים גם באתגרי החמ"ד שחלקם הגדול הוזכר כאן וגם בהישגים של החמ"ד.

יש לנו כמה נושאים מרכזיים שיותר משמעותיים בזווית ראייה של הרשויות, נושא הרישום שכבר הזכרת שהוא נושא גדול ומורכב ומשמעותי, סוגיית הניידות בין הרשויות שבתוך החמ"ד קיימת בצורה משמעותית, בחלק מהמקרים זה יתרון, בחלק מהמקרים זה קושי גדול, סוגיית בתי הספר הקטנים, התקצוב של הרשויות למוסדות, לפעמים זה לטובת החמ"ד ולפעמים זה ממש גורם, חלק מהגורם לצורך בתשלומי הורים גדולים וכמובן נושאים רבים נוספים שאני אשמח לעסוק בהם במסגרת העשייה המאוד חשובה של הוועדה ותודה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה רמי. אני אומר כאן בוועדה אנחנו נביא את שיקולם של ההורים בצורה מובנית, אני רואה בהורים שותפים הכרחיים שקולם לצערנו לא תמיד בא לידי ביטוי. אני מזמין את אודליה מארגון ההורים הארצי, בבקשה.
אודליה שינדורף
שלום לכולם. קודם כל תודה רבה על ההזמנה, אני סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית ואני מרכזת צוות החמ"ד, גם את העל יסודי הכללי. מי שהיה כאן בוועדה שבוע שעבר יודע שהיתה כאן ישיבה סוחטת אנרגיה, אז אני שמחה שכאן היום למכתחילה אנרגיה חיובית anyway ולא צריך כאן לצאת למלחמות.

אני אתחיל בזה שאני גדלתי בחמ"ד ואני, החמ"ד הכי קלאסי שיש, גדלתי בנתניה של שנות השמונים, אולפנת בר אילן, אוניברסיטת בר אילן, הילדים שלי לומדים בחמ"ד היום כולם ואני מניחה שרוב התושבים כאן וגם ההורים שצופים הם החמ"ד הקלאסי שאנחנו מכירים, אבל יש עוד חמ"ד, מה שאנחנו מכירים זה לא מה שזה רק החמ"ד, החמ"ד הוא מגוון היום, רחב, יש לו הרבה רבדים וזה שבן אדם הוא שייך, מגדיר את עצמו כחמ"ד זה לא אומר שיש לו גוון פוליטי, זה לא אומר, אני רוצה שתזכרו את זה, שזה שמישהו הולך עם כיפה זה לא אומר שהוא מצביע אוטומטית לאיזו שהיא מפלגה, או אם זה שהוא הולך לבית כנסת מסויים צריך לצבוע אותו בצורה מסויימת, ולכן חובתינו להסתכל על כל המנעד ולזכור שכל חברי הכנסת שיושבים כאן הם האבא והאמא של הורי החמ"ד בישראל, וזה אני מבקשת שתקחו לתשומת לבכם בהחלטות.

אני רוצה דווקא להתחיל בתודה רבה לבועז ולשוש על המהלך היוצא דופן שנכנס לחוזה מנכ"ל השנה בנושא של תשלומי ההורים כי זה אחד הנושאים שמי שזוכר את הוועדה של שנה שעברה, הרי היתה ועדה שהיתה פעם אחת ברשות חברת הכנסת תהילה שדנה בנושא של תשלומי הורים, היתה כאן ועדה לא פשוטה, אני מקווה שזה לא יהיה חד פעמי וכל פעם נעסוק רק בנושא אחד ואז תהיה כאן ממשלה חדשה ונתחיל מההתחלה.
היו"ר משה טור פז
אין לנו תכנון כזה, יש לנו הרבה שנים לעבוד.
אודליה שינדורף
אחד הדברים היפים שיצא בסופו של דבר, שהשנה נציגי הנהגת ההורים ישבו בוועדות של אישור התל"ן החריג של מעל חמש שעות, וזה הכריח את כולם לשיעורי בית וגרם בסוף ל - -. אז קודם כל יישר כוח על זה ושהשקיפות צריכה להיות נר לרגלי הוועדה, זאת אומרת שהנהגת ההורים במוסדות וברמה הארצית שותפה וגם בנושא הזה של דו"חות כספיים, לאן הכספים יוצאים, איך הם יוצאים, איך מתייעלים, איך משפרים.

הדבר הנוסף הוא, תזכרו שאת רוב העל יסודי בניגוד לממלכתי הרשתות מנהלות, יש בזה יתרונות אדירים, יש בזה גם חסרונות ואתגרים ולכן לפעמים קורה הרבה פעמים שההורים מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן, דברים שמקבלים בעיר רגילה הילדים שלנו לא מקבלים, וכשאנחנו רואים כל מיני תקצובים, המדינה מתקצבת ב-30 אלף ההורים שואלים איפה התקציב הזה, איך יכול להיות בסוף שאני משלם 6,000 ו-7,000 שקל, אז זה לא רק אם קיבלתי שלוש שעות תנ"ך או עוד שעתיים תנ"ך, חשובות ככל שיהיו יש עוד הרבה דברים מסביב.
היו"ר משה טור פז
גברתי את מסיימת?
אודליה שינדורף
אם ההורים הגיעו עד ירושלים, אז עוד דקה.

מתווה הבגרויות הוא דבר חשוב שצריך לשים על השולחן אבל תזכרו שתלמידי החמ"ד המצויינים עושים גם את העתודה הטכנולוגית והם אלה שמצאו את עצמם השנה עם שמונה בחינות כשכל המדינה עשתה חמש, וכאן עם כל החשיבות צריך ללכת להבנה ברורה איך תלמידי החמ"ד לא נפגעים ואין עליהם מעמסה יותר מכל תלמידי ישראל.

והדבר האחרון, שאלה שצריכה להישאל כאן, אנחנו מכירים את המעברים וזה דיון שצריך לעסוק בהם וכל עיר בישראל עוסקת במעברים, כמה ילדים דתיים שמגדירים את עצמם דתיים נכנסים ביסודיים, אני שואלת את עצמי כמה יוצאים. זו שאלה שאנחנו לא יודעים ואנחנו מכירים את כל ילדינו ויש לנו, אני קוראת לזה אני לא רוצה להגיד נשירה, אבל הרבנית מלכה פיוטרקובסקי לפני שבועיים אמרה, סיפרה לבן שלה שהוא ירד לחצי משרה, אז יש לנו הרבה ילדים שבנושא הדתי יורדים לחצי משרה או מתפטרים באיזה שהוא שלב ושם אנחנו צריכים לשאול את עצמינו מה אנחנו עושים לפעמים לא נכון, מצד שני לא להלקות את עצמנו יותר מדיי, אנחנו צריכים להבין מה בדרך צריך לשנות. אני מאחלת לכל הוועדה הזאת שתמשיך לעבוד ושנהיה שותפות, בלי שותפות זה לא יילך.
היו"ר משה טור פז
תודה אודליה ואני חושב שהנושא האחרון שהעלית, כולם חשובים אבל חשוב במיוחד ויש לי בפירוש כוונה שגם פה אנחנו נעסוק כאן. הרב צבי קורן נמצא איתנו בzoom-, אני מבקש מכל הדוברים כדי שנספיק את כולם להצטמצם לעד שלוש דקות. אז בבקשה, הרב צבי קורן.
צבי קורן
בסדר גמור. תודה רבה. ברכות על הוועדה, אנחנו מאוד שמחים ומברכים על כינוס הוועדה, כבוד היושב ראש בהצלחה רבה, שלום ברשות כל הח"כים הנוכחים, הגברת נגר, הצוות, כל הקבוצות השונות המגוונות שמיוצגות פה מתוך החמ"ד, שלום לכולם. טובת החמד חשובה לנו מאוד, אנחנו שמחים להיות שותפים בדיון, זמן קצר, אני אגש מיד לגופו של עניין.

החמ"ד הוא מגוון, הוא מכיל בתוכו אוכלוסיות דתיות מגוונות, מוסדות חינוך מגוונים, זאת עובדה, זאת לא רק עובדה זו גם ברכה, זו ברכה מבחינה דתית, זו ברכה מבחינה מעשית כי זה מאפשר להורים, לאוכלוסיות שונות לתת לילדים חינוך דתי כל אחד בדרך שבה הוא מאמין, אנחנו מחזקים את הנהלת החמ"ד שמכילה ומטפלת באוכלוסיות ובמוסדות חינוך מגוונים, יחד עם זה אנחנו רוצים לציין כמה נקודות שבהן יש צורך לחזק את המגוון הזה, אנחנו נשמח לעשות את זה עם החמ"ד כחלק מהחמ"ד, ראשית מבחינה חינוכית לחזק ולהעמיק את המסר שיגיע לתלמידים ולאנשי החינוך בחמ"ד שמחבקים את כולם, שמקבלים את כולם בלי שיש איזו שהיא העדפה לאחד על השני כדי שאף אחד לא ימצא את עצמו בחוץ.

הגיוון צריך לבוא לידי ביטוי בצורה יותר חזקה בגיוון של אנשי החינוך, נשות החינוך, רבנים ורבניות ששותפים באירועים כלליים של החמ"ד, הגיוון צריך לבוא לידי ביטוי במגוון אנשי ונשות החינוך בחמ"ד, לצערנו יש מורים ומורות צעירים בוגרי ישיבות, מדרשות מגוונות שלא מוצאים את עצמם בחמ"ד כי הם מרגישים יותר רצויים במקום אחר, זאת עובדה, עובדה שהם מרגישים כך, זה דורש התייחסות וטיפול של כולנו, יש צורך בהבאת אנשי חינוך מתאימים לאוכלוסיות השונות בחמ"ד כדי שיהיה לכולם מקום. יש אוכלוסיות מגוונות בחמ"ד, אנחנו רוצים לחזק את זה שבתוך אותו מוסד יהיה מגוון של מורים, לדוגמה מורים שמרנים, מורים ליברלים, אנחנו לא אוהבים את התיוגים אבל לצורך העניין, שמלמדים באותו מוסד כך שילד אחד מוצא את החיבור שלו עם א', אחד מוצא את החיבור שלו עם ב', וכל אחד ימצא את דרכו ולא חלילה ילדים נפלטים החוצה מהמסגרת של החמ"ד, כפי שציינה הדוברת של - -
היו"ר משה טור פז
עוד דקה הרב צבי.
צבי קורן
בסדר גמור. אנחנו עוסקים בזה באופן שוטף בהבאת מורים לחמ"ד, אנחנו עוסקים בזה גם בשבת ארצית, שבת פרשת כי תשא, ונשמח לשיתופי פעולה בנושא הזה, גם אנשים בתוך החמ"ד מכירים את זה ויודעים שיש צורך להביא מורים נוספים מגוונים.

נקודה אחרונה, לגיטימי ורצוי שמוסדות שונים בוחרים איך לחלק את העוגה התקציבית שלהם על פי סדר עדיפויות ערכי, אבל זה צריך להיעשות, חייב להיעשות בצורה שהיא שווה, שהיא בשקיפות מלאה עם קריטריונים קבועים וזהים ולא לגיטימי אם יש מצבים שבהם מחולקים כספים לפי ערכים מסוימים וזה, יש קבוצות חזקות שמצליחות להגיע לזה, דווקא הקבוצות שלא נלחמות על דברים ולא נלחמות על המקום שלהן בחמ"ד מוצאות את דרכן החוצה, זה ממש חבל, מישהו אולי הרוויח בחינוך של הילד שלו אבל אנחנו החמ"ד מפסיד, חברים, עם ישראל מפסיד. אני חושב שאפשר לסיים באחריות המשותפת של כולנו, כל מי שהחינוך הדתי חשוב לו צריך לפעול בכל הקשר בצורה כזו שהמטריה של החמ"ד תכיל בתוכה את המקסימום האפשרי של הקבוצות והתלמידים השונים שישנם בחברה הישראלית.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה. תודה רבה הרב צבי קורן, ארגון המנהלים, מנהלי בתי הספר נמצאים איתנו ב-zoom, יואב פרידן? שלום יואב, בבקשה. שלוש דקות.
יואב פרידן
נעים מאוד, תודה על ההזמנה, ברכות על ההקמה של הוועדה, מעניין לי להיות כאן, אני גם כן ללא כיפה סרוגה, אבל אנחנו ברוח שאתה אמרת, קינלי, אנחנו מאוד מאמינים בנושא של שותפות וחיבור, אמרת המקף של - - אז התחברתי למקף, אנחנו המקף של מערכת החינוך, מנהלי בתי הספר בעצם צריכים להתמודד יום יום אנחנו קוראים לזה עם הכאוס של כלל בעלי העניין במערכת החל מהקהילות שלנו וחלה בגורמים שמקיפים אותנו, אני מהמקום שלי אומר שמעבר לחשיבות של הפורום הזה בקונטקסט של החמ"ד חשוב לנו להיות גם במקום הזה ובכלל עם הנכחה של קול של מנהלי בתי הספר שהוא לא נשמע מספיק וטענו בשבילי להשתתף בוועדה של הכנסת שמוביל אותה מישהו שהיה מנהל בית ספר, אז קודם כל מהמקום הזה זה משמח ומעודד, זו גם הסיבה ששמחנו להיעתר להזמנה ואופרטיבית חשוב לומר, לנצל כל במה ולומר שמערכת החינוך נמצאת במשבר עצום, מנהלי בתי הספר כקבוצה שהיא קבוצה קריטית וקרדינאלית לטובת מערכת החינוך נמצאים במשבר עצום, הם מעולם לא זכו לייצוג, 73 שנה מהנהלת בתי הספר לא זכו לייצוג במערכת החינוך והתמונה היא מעשית מאוד, זאת אומרת הרבה מאוד מנהלים נטשו את המערכת, יש מחסור אדיר.

עיוותים קשים מאוד בהתנהלות בעצם מערכת החינוך בהיבט הזה של אי המיצוב הנכון של מנהלי בתי הספר אז אנחנו מהמקום שלנו שמחים ככה לנצל גם את הפורום הזה, אני באופן אישי מאחל לך המון בהצלחה, קינלי, בקידום התהליכים שאתה מעוניין לקדם בהקשר של החמ"ד וכן לראות איך מנהלי בתי הספר נמצאים כראש חץ שותף לטובת הסיוע במטרות שלכם ובהתאמה למקום של מיצוב המנהלים כגורם שיוביל שינוי מיטיב במערכת.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה, תודה רבה יואב, חברת הכנסת מיכל וולדיגר הצטרפה אלינו, בבקשה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
תודה רבה, אז לא שמעתי את הפתיחה אבל אני בהחלט מברכת על הקמת הוועדה הזו, ועדה חשובה, זה דור העתיד, דור העתיד שלנו, האנשים שעוד עשר שנים ישבו פה בכנסת ובכל מקום חשוב אחר, בהחלט חשוב, חייבת לומר שמבחינתי המטרה של מערכת החינוך כשמה כן היא לחנך, היא לא שהיא תהפוך למערכת בית חרושת לציונים, וכשאני מדברת על חינוך אני בהחלט מדברת על מתן כלים לילדים מהגיל הרך וצפונה לבניית חוסן נפשי ורגשי שאחר כך הוא גם כמובן חוסן קהילתי, לטפל בנשמה של הילד שלנו, לתת לו עמוד שידרה חזק שבאמת שאחרי שיהיה לו את עמוד השידרה הזה הוא יוכל להתחבר עם כל השונה לו והאחר לו ויידע לעשות את זה בצורה מיטבית.

לצערי אני חייבת לומר ששמעתי לאחרונה על מגמה לבטל את המקצועות רבי המלל ולהשאיר את הלימודים של מתמטיקה, פיסיקה וכל המדעים ובעיניי זה אסון, זה אסון נוראי וזה מתחבר לי לתחילת דבריי, המקצועות רבי המלל מעבר לזה שטובעים בנו את ההיסטוריה שלנו ואת התנ"ך שלנו ואת המסורת שלנו - הם בונים את השיח, את היכולת של ילד לבוא ולבטא את עצמו ולהכניס מה שהוא רואה ומה שנמצא בו, לגמרי בונים קומה נוספת באישיות של הילדים, ולכן גם בצד הערכי, ללמוד את העבר, ללמוד את התנ"ך, ללמוד את המסורת, את השפה, וגם בצד הנפשי לבנות חוסן, לדעת מי אני ומה אני, ולכן אני מאוד מקווה שהחשיבה על הדבר הזה ירדה כמו שהיא עלתה.

אני כן שוב מצטרפת למה שנאמר פה בחטף לגבי השכר לימוד, אני חושבת שצריך לטפל בזה, לא כאוקיי, אמרנו, סימנו וי, אפשר להמשיך הלאה, אלא באמת לטפל בנושא של שכר הלימוד עם ההבנה שבאמת אנחנו מעניקים יותר אז צריך גם לשלם קצת יותר אבל לעשות את זה בצורה מושכלת, לא להכביד יתר על המידה, באמת ברוב המשפחות מדובר לא בילד אחד אלא בהרבה יותר, ואז אתה צריך משכנתא בשביל להצליח לממן את הלימודים האלה שהם חשובים ביותר, אז אני מבינה שזמני קצר אז אני בהחלט מברכת, יהיה לנו עוד הרבה מפגשים וישיבות ואני את כל יתר הדברים אגיד בפגישות הבאות.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה חברת הכנסת וולדיגר. אני אזמין את ד"ר יצחק קליין ממכון קהלת, בבקשה.
יצחק קליין
תודה רבה, כמובן אני מצטרך לברכות לפתיחת הוועדה אבל אני רוצה לדבר היום לא כאיש מדיניות אלא כהורה, של לקוח של מערכת החינוך הממלכתית דתית, מדבר על מה שאני מחפש מהחינוך הזה שוודאי - - פה, כמה מילים על הרקע אם אפשר.
היו"ר משה טור פז
יצחק, אבל תצטרך להיות קצר כי יש לנו עוד שני דוברים ועוד כמה דקות, אז בבקשה, תמקד.
יצחק קליין
אני אקצר. יש לי שני בנים שהם מוסמכים ברבנות, אחד פיסיקאי, אחד כימאי, שתי כלותיי, שתי בנותיי למדו במדרשה במגדל עוז, אחד במדרשת רובע, אני לא מחפש לדבר עכשיו כהורה, כלקוח, אני לא מחפש להיות המקף של אף אחד, אני רוצה שלילדים שלי, שלילדים שלי כשילכו לבית ספר יבואו במגע עם תלמידי חכמים, ילמדו להיות תלמידי חכמים, 'כאייל תערוג על אפיקי מים' אני מחפש לילדים שלי ולנכדים שלי תורה, כי אם לא הייתי מוצא את זה בחינוך הממלכתי דתי הייתי שולח אותם לחינוך הרגיל, אז אני מבקש בשיח, בוועדה הזאת שתזכרו גם את נקודת המבט הזאת.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה דוקטור קליין, בהחלט תוספת חשובה. אני מזמין את דוקטור תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בבקשה.
תמי הופמן
תודה רבה, קודם כל תודה על ההזדמנות וברכות על הוועדה. שתי נקודות שמתחברות פה לדברים שנאמרו אבל אולי קצת מכיוון אחר, אחד אתגר החיבורים שדיברתם עליו, אני אומר שבמחקרים שאנחנו עושים אנחנו עוקבים אחרי כל הנושא של חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה, שבתוך חינוך אזרחי יש כמובן את ההיבט הפרטיקולרי של דת, מסורת, זהות, היסטוריה כמובן אבל יש גם היבט אוניברסלי וכדי, מדברים פה על מיומנויות ועל קישורים, יש חשיבות מאוד גדולה כדי לייצר את החיבורים לתת מקום יותר גדול לנושא השפה האזרחית, זאת אומרת זה לא על חשבון ובמובן הזה אולי לחבר קצת יותר את שתי הרגליים של המדינה היהודית והדמוקרטית ולא כהנגדה או כמשהו שהוא לא הולך ביחד, לצערי הנושא של דמוקרטיה עובר פוליטיזציה מאוד מאוד גדולה בעשור האחרון, אני חושבת שדווקא אם אנשי חינוך לא ידעו לדבר ולקבל את השפה הזאת תהיה לנו בעיה, ואנחנו עומדים לרשות כל המגזרים כדי לסייע בוויכוח וגם בדיון הלגיטימי הזה, כדי שנוכל לקיים את הדיון.

והדבר השני ומתקשר באמת לנושא ההיבחנות שעלה פה זה מתקשר אחד לשני, כי מקצועות ההומניסטיקה שמחזיקים בהם גם מקצועות של מורשת ותורה וכולי וגם מקצועות אוניברסליים כולל מקצוע האזרחות שעד היום היה המקצוע היחיד שנלמד בכל המגזרים, ברגע שהם יהפכו להיות הערכה בית ספרית לצד מקצועות שנשארים בבגרות חיצונית, זאת אומרת שכל התרבות מסביב לא משתנה יש פה בעיה ואני חושבת שהדיון על זה כן צריך לאחד את שאלות המגזרים עם הייחודיות כמובן של כל מגזר חינוכי.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה, ואחרונת הדוברות תהיה שרון בריק-דשן, מנכ"לית ארגון קולך, בבקשה.
שרון בריק-דשן
שלום, תודה רבה, כמובן שקודם כל אני מצטרפת לברכות על עצם הקמת הוועדה. אני רוצה להתייחס לדברים שגם אמרה ראש החמ"ד, גם לאבני הדרך וגם לאתגרים ולדבר על 50% מתלמידים, מאוכלוסיית החמ"ד, אני מדברת על תלמידות, אני חושבת שהדברים האלה מתייחסים לכלל התלמידים והתלמידות ולא רק לצד השני, אז אני מצפה שככה נגיע במשך הזמן לעסוק גם בנושאים כגון הכנסה, שילוב של רבניות בתוך בתי הספר היסודיים כדמויות של תורה לא רק מגברים אלא גם מנשים, יש לזה כמובן השלכה ארוכת טווח ואנחנו רואים את זה היום גם במנהיגות הנשית התורנית שהולכת וצומחת.

אני ארצה שנתייחס, וזה כבר עלה עכשיו לנושא של ההפרדה המגדרית בכיתות כבר בשלב של בית ספר יסודי, והשלכות של זה לתכני הלימודים, ללימודי הגמרא שאינם זהים בין בנים לבנות היום, להסללה שקיימת במגמות הלימוד וההשלכות של זה גם אחר כך בבחירה המקצועית ובכלל בחיים הבוגרים, בהכנה שעדיין קיימת בשולי החמ"ד לשירות צבאי והנושא שאני חושבת שחשוב היום דווקא יותר מהכל להעלות אותו הוא הנושא של מיניות ומוגנות שמדובר גם על הכשרה של צוותי ההוראה, גם על תוכנית עבור ההורים, עבור התלמידים ואיזו שהיא יצירה של מערכת אכיפה, משהו שקצת מזכיר את המודלים של הממונים במגזר הציבורי אבל משהו שהוא מותאם מבחינת הערכים והסגנון לתוך בתי הספר, אז הוועדה מבורכת ואני מקווה שנמצא את הזמן להקדיש גם לדברים האלה כי גם מקצועות הלימוד הם משפיעים בטווח הארוך וגם דיברנו הרבה מאוד פה על ריבוי של אוכלוסיות מגוונות ואני חושבת שההתייחסות המגזרית היא גם חלק מזה. תודה.
היו"ר משה טור פז
תודה רבה, אנחנו, אני אסכם כאן את הנשמע בוועדה. יש לנו עוד כמה דוברים אבל אני מתנצל, אנחנו כמו שאמרתי נהיה חייבים לסיים בזמן. קודם כל נתחיל בתודות גם לצוות שלי, הצוות המקצועי שלי, זיו, שרה ואילן, גם לזהבה שמסייעת לנו בהתנדבות ולעוד אנשים שעסקו ועוסקים בענייני הוועדה הזו ותרמו הרבה מאוד זמן, כמובן לצוות הוועדה הקבוע בראשות יהודית וכל צוותה, שנית אני מודה לראשת החמ"ד שוש ולכל הצוות שלה שנמצא כאן ושגם נמצאים ב-zoom על השותפות שלהם ועל העיסוק שלהם בעניין הזה.

אני רוצה ברשותכם לסיכום לאחוז שניה בשולי דבריו של נציג ארגון המנהלים החדש ששמענו כאן, שעדותו, הוא לא רואה את עצמו כאדם דתי אבל הוועדה הזאת היתה חשובה לו והוא התבטא כאן. יש מדבר במערכת החינוך, אני מרשה להשתמש גם במילותיו משבר גדול, הוא לא קשור בהכרח לחינוך הממלכתי דתי, הוא משבר שקשור להרבה מאוד היבטים של החוזה שבין המדינה לבין אזרחיה בשאלה כיצד מעניקים חינוך איכותי, הדבר הזה בא לידי ביטוי בכנסת הקודמת שבה זכיתי גם להיות מעט בסיומה, אפילו בשאלה מתי מערכת החינוך נפתחת ומתי היא נסגרת או באופן אחר איך מממשים את חובת החינוך לילדי ישראל כשמשתוללת מגיפה בעולם, דילמות שאנחנו מצויים בהם גם היום. עמדתי אז היתה ועמדתי היום היא גם כן שמערכת החינוך צריכה להיפתח ראשונה ולהיסגר אחרונה כי היא חלק מהביטחון הלאומי כפי שאמר כאן מנכ"ל בני עקיבא, ישיבות ומדרשות בני עקיבא וכפי שגם התייחסו אחרים.

אני חושב ששמענו כאן גם בדברי הדוברים, לא נזכיר את כולם, אבל היה לנו העונג לשמוע את מכון קהלת רגע אחד ומיד אחר כך את המכון הישראלי לדמוקרטיה וגם זה חלק מהייחוד של הוועדה הזו, של הקולות שאנחנו רוצים להביא לכאן שהם יהיו בהכרח שונים ויביאו דגשים שונים וזה בסדר גמור כי אם החמ"ד מתאפיין בחיבורים וגם מצויינות וגם הכלת האחר צריכים להיות על דלתנו אז בפירוש אלה הקולות שנרצה להביא כאן לוועדה. שמענו כאן מגוון של נושאים שהעלו הן אנשי המקצוע, הן חברי הכנסת, סגן השר, והן הקולות נשמעו מהחברה האזרחית, שמענו את נושא בתי הספר הקטנים, נושא הייחודיות, תשלומי ההורים, תתי הזרמים, נושא ההיבחנות, הנושאים של מה קורה אחרי החמ"ד, מוסדות מסוגים שונים, מתי לגיטימי ולא לגיטימי לפתוח אותם, שמענו שאיפה לתלמידי חכמים, שמענו על יחס לזרמים האחרים ושוב, מה משלמים ההורים ועוד ועוד נושאים.

לאור דחיפות ולאור העובדה שחודש ינואר הוא גם חודש הרישום במערכת החינוך, אני כבר מודיע כאן שהוועדה הבאה שכרגע מיועדת לעוד שבועיים מהיום, תעסוק בנושא הרישום למוסדות החמ"ד, נושא שהוא מאוד מהותי וכמעט אין הורה שלא פוגש אותו מדיי שנה ואנחנו, הוא יהיה הראשון בנושאים שלנו ואני אצטרף לאיחול, אני יודע שלא כולם כאן זהים וזה בסדר, עם האיחול הזה שהכנסת הזו והממשלה הזו יאריכו ימים, אז נוכל לעסוק בעוד הרבה נושאים במסגרת תת הוועדה וזה בסדר, זה בסדר שיהיו פה מחלוקות, בפוליטיקה יש תמיד מחלוקות.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
רק תן קריאת כיוון כשאתה מדבר על רישום, אזורי רישום - - -
היו"ר משה טור פז
אז טוב, אז אני לא אקדים את הנושא, אנחנו ניתן לאנשי המקצוע להביא את תפיסתם ובאנשי המקצוע אני אומר גם אנשי החמ"ד אבל גם כפי ששוחחתי עם שרת החינוך, גם האנשים שעוסקים במבט הארצי, כי הרי חלק מהעניין הוא שהחמ"ד פרוס בכל רחבי ישראל ואז בדוגמה שהובאה כאן מהעיר ערד או מהעיר חצור, בית הספר האזורי הוא 1,500 תלמידים והישיבה התיכונית או אולפנה היא 250 תלמידים וזה מעורר את כל הדילמות שדיברנו עליהם, רישום, תשלומי הורים ועוד ועוד, אז כן אנחנו נרצה לעסוק ברישום ואנחנו לקראת הדיון נקבע את גבולות הדיון, אני אומר כאן ואני אגיד שוב, הוועדה הזו פתוחה לכל חלקי הציונות הדתית וגם למי שרואה את עצמו בשוליים או בפריפריה שלה מכל מיני סיבות, קיבלתי לקראת הדיון הזה כמה פניות מהמגזר החרדי שמבקשות להיות חלק מהדיון הזה בממשקים שלהם ובגבולות הגזרה - - -
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
בוא נסכם על הציבור האמוני במדינת ישראל.
היו"ר משה טור פז
אפשר גם את זה לקחת, ובדיוק הוזכר כאן גם הציבור המסורתי שלפי חלק מהמחקרים הוא הציבור הגדול ביותר המזוהה בישראל וגם לו יש רגל ואולי יותר מרגל בחינוך הממלכתי דתי ועצם ההבנה הזאת דרך אגב היא כבר אמירה ערכית, יחד עם זאת, יחד עם הפתיחה אנחנו נרצה להיות ממוקדים ולנסות כשאנחנו נכנסים לנושא למצות אותו ובעצם הצלחה, אני כבר אומר כאן, תהיה שהוועדה תביא המלצות לראשת וועדת החינוך ולשרת החינוך, המלצות מעשיות לפעולה, סמכויות הפעולה נמצאות בידיהן אבל יש הרבה מאוד דברים שאנחנו נוכל לעסוק בהם לעומק ולהביא להם דרכי פעולה וזה גם בסדר כשלא נסכים. אחד הדברים היפים בוועדה הזו שחלק גדול ממגלי העניין בה בכנסת הם האופוזיציה, ואני מברך גם את חברי הכנסת סופר ווולדיגר וגם אחרים שהיו כאן, אני אומר אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה וגם כשיהיו הסכמות על צירים שונים ועל אי הסכמות אנחנו נדע לעבוד ולהתקדם. תודה רבה לכולם, כאמור לא התחלנו בזמן אבל סיימנו בזמן, שתהיה לנו ברכת חודש שבט טוב והרבה חיבורים בחברה הישראלית, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים