פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
160
ועדת הכספים
30/12/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ"ו בטבת התשפ"ב (30 בדצמבר 2021), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 30/12/2021
שינויים בתקציב לשנת 2021
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2021
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אופיר כץ
יצחק פינדרוס
יסמין פרידמן
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק
מוזמנים
¶
רמי יצקן - סגן מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
אפרת תבור - תקציבאית משרד האוצר, משרד האוצר
אסף וקסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר
טל שחם - רפרנט ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר
אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עידו מור - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
שחר בר - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר
ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי רייכר - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
אסף דוברוביצר - אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל צפריר - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכאל בן דהן - רפרנט משרד ההתיישבות, משרד האוצר
גאיה עפר - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר
טליה ישפה - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר
משה שגיא - סמנכ"ל כספים, משרד החינוך
אנסטסיה הראל - מנהלת תחום בכיר, תקציבים, משרד הכלכלה
אבי מאיר - מנהל אגף בכיר, משרד ההתיישבות
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
יעל אגמון - רכזת ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה וידר - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
יוסי שבת - מנהל אגף בכיר, מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
משה הומינר - ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי
איתן כהן - תקציבים, משרד הפנים
מתן מור - תקציבים, משרד הבריאות
דרורית שטיינמץ - תקציבאית משרד ראש הממשלה
אלי אלפסי - תקציבן מינהל האוכלוסין וההגירה
יום טוב רענן - ראש מטה מנכ"לית משרד התפוצות
אליסף ורמן - מנהל אגף תכנון, מדיניות ותקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
יובל פרידמן - תקציבן הרשות לבטיחות בדרכים
מוטי אלמליח - תקציבן רשות השירות האזרחי לאומי
רות ארנברג - ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב. היום ה-30 בדצמבר 2021, כ"ו בטבת התשפ"ב, ואנחנו ממשיכים את סדרת הדיונים על שינויים בתקציב לשנת 2021. נתחיל בהצבעות על הרוויזיות שהוגשו אתמול.
רוויזיה על פנייה מספר 113 עד 115, המשרד לשירותי דת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בוקר טוב כולם. משה שגיא, בוקר טוב. אגב, אתמול נשאלו כאן שתי שאלות שהתשובות שלהן לא היו נכונות. השאלה הראשונה הייתה האם שונו הקריטריונים בסעיף בו דובר על זהות יהודית ועל רבני קהילות. מנתונים שנמסרו לי מיד לאחר מכן – וכמו שראיתם, במשרד הזה נשארו כמה אנשים שאני יכול לדבר איתם ולדעת מה קורה - שונו קריטריונים. רבני קהילות, הוסיפו בקריטריון יוצאי צבא. זה בא כדי להדיר את המגזר החרדי שהיה בתקנה הזאת.
ניר אורבך, ידידי היקר, זה לידיעתך. זה להדיר את הציבור החרדי בעניין הזה וקח את זה בחשבון. תבדוק את זה כי זה חשוב מאוד.
שאלנו לגבי הכשרות ואמרו שלא צריך תקציב אבל אתמול תקצבנו בתקנה הזאת של הכשרות. בפעם הראשונה נאמר שלא צריך ואתמול נאמר שכן צריך. לכן אני אומר שמשרדים שמגיעים לכאן צריכים להיות דוברי אמת כלפי חברי הכנסת. אני לא חושב שחזי עשה את זה במזיד אבל צריכים להיות מוכנים ואם לא יודעים מה התשובה, צריך לומר שיבדקו ויחזרו.
לכן אני מבקש לפתוח את הרוויזיה הזאת. אני גם חושב שלא בסמכות השר כהנא שלח פיטורים לרב משה ולר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה 115-113, המשרד לשירותי דת? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עבור תשתיות מים באזור הנגב לאוכלוסייה הבדואית. יש שם את הסיפור של מפוני דהנייה. לא, זה היה בפנייה אחרת. אני חושב שכל המנהיגות שיש שם, מה שהם רוצים לעשות בכוכבי המדבר, שיהיו בשירות הציבורי, לצערי גם החברה הערבית בכלל והחברה הבדואית בפרט לא מקבלת את המענה בתוך שירות המדינה, בתוך השירות הציבורי. גם לפי הנתונים ראינו בדוח מבקר המדינה. אמרו שיש שם ארבעה שהכניסו לשירות המדינה, אני חושב שהכיוון הוא טוב אבל כמה שנים שהפרויקט הזה קיים בכוכב המדבר, כולל מיליונים ועשרות מיליוני שקלים שמגיעים לשם, הגיע הזמן לתת קצת יותר בוסטר לנושא של התעסוקה ולראות אותם כמי שנמצאים במגזר הציבורי ובכלל בשירות המדינה. מה שעשיתי כאן, זה למען אותם בדואים. אגב, גם אמרו לנו שתקצוב התשתיות שלהם הוא לבתי הספר ולא מגיע לפזורה. לכן חשוב מאוד כן לפתוח את הפנייה הזאת ולנסות לראות מה אפשר לעשות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה 142-141, רשויות פיקוח? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא נתקבלה. הפנייה אושרה.
סיימנו את הרוויזיות.
פנייה מספר 205 עד 207, משרד הבריאות.
גאיה עפר
¶
אגף התקציבים. שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של 240 אלפי שקלים, 3 מיליון ו-240 אלפי שקלים חדשים ו-3 מיליון ו-295 ו-176 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.
בנוסף בקש שר האוצר שינויים פנימיים בסעיף זה ובסעיפים 94 ו-93, בתי החולים הממשלתיים והפסיכיאטריים בהתאמה.
כמו כן, פניות קואליציוניות. יש פנייה קואליציונית שנועדה להעביר 3 מיליון שקלים עבור מיטות לגמילה מסמים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תגידו, מה יש שלכם?" אתם הצבעתם כל הלילה בכנסת או אנחנו? אני לא מבין את זה. לכם זה יום אחרון להעברת הכספים או לנו? אני לא מבין את זה. אתם באים לא מוכנים לוועדה ביום האחרון של העברות תקציבים? אתם מבקשים מאתנו להעלות את הפנייה של הבריאות ואתם לא מוכנים? מה זה הדבר הזה?
אני קובע את מספרי הפניות - 192. יש כאן מישהו?
ידידיה גרינוולד
¶
אגף תקציבים, משרד האוצר. פנייה מספר 198 דנה בסעיף 18, רשויות מקומיות. הפנייה נועדה לתקצב 14 אלף אלפי שקלים בהתאם להחלטת הממשלה על יישום הסכמים קואליציוניים כאשר בתכנית 18-11-02 – שאלה מענקים אזוריים לרשויות מקומיות – זה 6,000 אלפי שקלים עבור מענק ביטחוני למועצות אזוריות ביהודה ושומרון בהתאם להחלטת הממשלה על יישום הסכמים קואליציוניים. בתכנית 18-11-03, אלה 8,000 אלפי שקלים עבור שיפוי תמרוץ דיור לרשויות שקולטות דיור.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מה ההבדל בין הפנייה הזאת לפנייה הקודמת שהייתה לנו? היו לנו שתי פניות על יהודה ושומרון. פנייה אחת על הוצאות ביטחון והייתה עוד פנייה. מה זה ה-6 ומה זה ה-8 מיליון?
ידידיה גרינוולד
¶
ה-6 מיליון האלה, זה יישום החלטת ממשלה נוספת שעברה מעבר לאותם 20 מיליון שעברו למועצות אזוריות ביהודה ושומרון. 20 מיליון למועצות אזוריות ועוד 4 מיליון לחברון. זה עוד 6 מיליון למועצות אזוריות ביהודה ושומרון. זה מעבר למה שהיה.
ידידיה גרינוולד
¶
כן. זה למועצות אזוריות. רשויות מקומיות, זה היה 34.5 מיליון, סכום שלא היה קואליציוני.
ידידיה גרינוולד
¶
כמו שאמרתי, ה-6 מיליון האלה הם מעבר ל-20 מיליון למועצות אזוריות שהיו והיו לנו עוד 34,5 מיליון לרשויות מקומיות.
ידידיה גרינוולד
¶
ה-8 מיליון הם תוספת לשיפוי בגין תמרוץ דיור לרשויות שקולטות דיור. הוחלט להוסיף בהסכמים קואליציוניים עוד 8 מיליון שקלים מעבר ל-160 מיליון שיש.
ידידיה גרינוולד
¶
זה מסעיף 83. תתי ביצוע בתקנות הרשאתיות של תקציבי פיתוח. אני יכול לומר לוועדה בדיוק מאיזו תכנית זה נלקח אבל אלה תתי ביצוע והסעיפים המקוריים לא נפגעו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תבדוק לי את זה. לגבי מענקים אזוריים, ה-6 מיליון שאתה מדבר עליהם, יש כאן יישום של כספים קואליציוניים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תן לנו פירוט של מי הכספים הקואליציוניים האלה כי אני רואה שבשתי הפניות יש כספים קואליציוניים. אני מבקש לדעת של מי הם.
ידידיה גרינוולד
¶
כל הפנייה, כולה, היא כספים קואליציוניים. נמצא ב-זום גם איתן כהן ממשרד הפנים ואולי הוא יוכל לענות.
ידידיה גרינוולד
¶
זה לכל המועצות האזוריות ביו"ש. גם שלחנו פירוט. בקעת הירדן, גוש עציון, הר חברון, מגילות...
ידידיה גרינוולד
¶
בדקתי את זה אתמול. הקריטריונים של החלוקה לא השתנו משנים קודמות. זה בהתאם לקריטריונים של שנה שעברה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
למה מועצות אזוריות הן בנפרד? תמיד זה היה הולך יחד והכול היה בתוך ה-פול ואז היית מחלק את זה.
ידידיה גרינוולד
¶
לא. לדעתי גם בשנים קודמות זה הועבר בשתי תכניות נפרדות. למועצות האזוריות היה פחות כסף והשנה זה יותר. בשנה שעברה הסכום למועצות האזוריות עמד על 21.6 בסך הכול והשנה זה יעמוד על 35. אם נדבר על 2019, הסכום עמד על 15.7 למועצות האזוריות.
ידידיה גרינוולד
¶
18-11-03 זה תמרוץ דיור לרשויות המקומיות. זה לכלל הרשויות המקומיות. לאו דווקא ליהודה ושומרון אלא לכלל הרשויות המקומיות. בשנה שעברה הסכום עמד על 135 מיליון והשנה זה בסך הכול יעמוד על 168 מיליון.
ידידיה גרינוולד
¶
לא. זה לא קשור. תמרוץ דיור, זה שיפוי דיור לרשויות שקולטות דיור ובונות הרבה בהתאם לקריטריונים.
איתן כהן
¶
להבנתי הכספים הקואליציוניים הגיעו מרוה"מ. לא ידוע לי שזה מסומן על מפלגה. אני פחות יודע איך זה עובד. אני יותר מאלה שיודעים לקבל את הכסף ולנצל אותו בצורה השוויונית והתקינה ביותר. כפי שאמר ידידיה, אנחנו דאגנו לכך שאף רשות לא תיפגע, קל וחומר שהעוגה גדלה כך שאף רשות לא נפגעה. התקציב הזה הוא ספציפי למועצות האזוריות. התקציב בשנים האחרונות היה אותו הדבר, זאת אומרת, בסביבות ה-25 מיליון, אולי פלוס-מינוס מיליון, וכאן מדובר על תוספת ספציפית וייחודית של 6 מיליוני שקלים לטובת המענק הביטחוני במועצות אזוריות. אני אומר שמבחינת השיטה, ובטח בנקודה הזאת של השנה, הכסף שהגיע נשפך ישירות אל תוך הנוסחה., זאת אומרת, מה שהיה הנוסחה – פשוט חילקנו יותר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שאלה. בכסף לרשויות המקומיות גם היה גידול השנה או היה פחות או יותר אותו הדבר?
איתן כהן
¶
בשנים עברו התקציבים עמדו על כ-80 מיליון שקלים והשנה התקציב עומד על כ-100 מיליון שקלים. אני חושב שרשויות מקומיות קיבלו תוספת של ה-4 או 5 אחוזים מתוך העוגה. אם העוגה התחלקה 70-30, אז עכשיו העוגה מתחלקת נניח 35-65.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. נחזור להצביע בשעה 09:22.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:17 ונתחדשה בשעה 09:22.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה.
אנחנו מצביעים על אישור פנייה 198-196, רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
גאיה עפר
¶
אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת סכום של 222 מיליוני שקלים וכן 532 מיליוני שקלים בהרשאה כנגד התחייבות לצורך התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
סתם, הדבר שקופץ לפני שאתה מתחיל. הרי היה תקציב לדבר הזה. זאת היערכות לחיסונים?
גאיה עפר
¶
אני אסביר איך הפנייה מתחלקת על פני התכניות ולאיזה צרכים. בתכנית 24-02-05, תפעול מטה, העברת סך של 82 מיליוני שקלים וכן 212 מיליוני שקלים בהרשאה כנגד התחייבות שנועדו להרחבת הצטיידות משרד הבריאות, רכישת תרופות וציוד רפואי, התעצמות מערך קטיעת שרשראות ההדבקה באמצעות הרחבת דיגום ובדיקות בבתי ספר במסגרת תכנית מגן חינוך. הגברת המאמץ לחיסון האוכלוסייה באמצעות פתיחת מתחמי חיסון ברחבי הארץ ותגבור מערך החיסונים באמצעות צוותים מחסנים.
בתכנית 24-20-03, קופות חולים ובתי חולים, העברות ותמיכות, העברת סך של 140 מיליון שקלים וכן 320 מיליון שקלים בהרשאה כנגד התחייבות. הפנייה נועדה להרחבת מבצע חיסון ילדים בגילי 5 עד 11 בקופות החולים, המשך מבצע החיסונים לבני נוער ומבוגרים, חיסון ראשון וחיסון בוסטר בקנה מידה רבה ובמהירות שנדרשת להתמודדות עם הווריאנט הנוכחי. במסגרת מבצע חיסונים משתתפים גם בתי חולים וגופים נוספים. מתחמי חיסונים מוקמים ברחבי הארץ וחוסנו בהם כבר למעלה מ-4 מיליון מבוגרים, רק בבוסטר.
גאיה עפר
¶
יש היום פריסה של למעלה מ-600 מתחמי חיסון, גם של קופות חולים וגם של בתי חולים וגופים נוספים. בנוסף, הרחבנו את מערך הבדיקות. יש יותר דרייב-אין בהם ניתן להיבדק בבדיקות PCR וזה חיוני כדי למנוע את שרשראות ההדבקה.
רועי רייכר
¶
אתה יכול להסתכל באתר משרד הבריאות. אנחנו ברמות של 100 אלף בדיקות ביום ואפילו נמשיך צפונה מכך. לפני חודש היינו ברמה יותר נמוכה של בדיקות וממילא התקצוב היה צריך להיות יותר נמוך. עם התפשטות הזן החדש, צריך לעשות יותר בדיקות, יותר חקירות וגם י ותר מתחמי חיסון, בעקבות חיסון הילדים. זו הפנייה שנועדה להסדיר את התקצוב לטובת הדברים האלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אבל אחוזי הילדים שמתחסנים הם נמוכים. היינו עם אלפי מתחסנים ביום אבל היום ירדנו.
יואב הכט
¶
אגף התקציבים. צר לי שלא יכולתי להגיע. אני מתנצל. המקור לפנייה הזו מסעיף 38, היא מתכנית הלוואות בערבות מדינה לעסקים. כפי שכבר שצוין בוועדות קודמות יש יתרה שלא נוצלה על ידי עסקים במסגרת התכנית להלוואות בערבות מדינה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 21-02-05. זה תפעול המטה. אנחנו יודעים שלפני כשבועיים-שלושה היו כ-50 ניידות חיסונים בכל רחבי הארץ עבור תלמידים. ביום ראשון שעבר אמר שר הבריאות שיהיו כ-500 ניידות בבתי הספר. שבוע לפני כן היו כ-12 אלף ילדים שחוסנו ובסוף שבוע שעבר דווח על 13 אלף. אם יש עוד ניידות פי עשר, בוא נגיד שלא היינו מצפים שיהיו פי 10 מתחסנים. אני שואל האם הניידות אכן קיימות, 500 הניידות כמו שנאמר, ושנית, כמה ילדים התחסנו עד עכשיו. אני מדבר על ילדים בגיל 5 עד 11.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שאלתי לגבי חיסונים לילדים בבתי הספר. לפני כשלושה שבועות דווח על כך שיש כ-50 ניידות בבתי הספר. בסוף אותו שבוע או בתחילת שבוע שעבר דווח שיש כ-12 אלף ילדים שהתחסנו. עלה שר הבריאות ואמר שהחל משבוע שעבר יש כ-500 ניידות בבתי הספר. אני שואל האם באמת מוצו כל 500 הניידות בכל הארץ וכמה חיסונים ניתנו לילדים עד כה.
מתן מור
¶
עוד לא הגענו ל-500. אנחנו מתקרבים ליעד הזה. הפעלנו את כל האחיות שיש לנו בלשכות הבריאות כדי לחזק את מתן החיסונים בבתי הספר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בפנייה שלכם, בשינוי, אתם כותבים מאות אלפי ילדים ובני נוער. אנחנו לא רואים שאלה מאות אלפי ילדים ובני נוער שמתחסנים כי אמרו שהתחסנו 4 מיליון אזרחים. אנחנו יודעים שיש רק 12 אלף ילדים. אולי עכשיו תתנו לי נתון שהוא קצת יותר מדויק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
התכנית של מגן אבות. יש לכם בסעיף התקציבי, בשינוי, לגבי מגן אבות. מה התכנית שלכם בגל הרביעי? האם לחסן אותם בבוסטר, כלומר, בוסטר על בוסטר, או לא לחסן? בינתיים התחילו הליך חיסונים בחלק מבתי האבות. האם אתם מחסנים במגן אבות או לא? ואם כן, מה מספר המשתתפים בפרויקט הזה?
מתן מור
¶
גם במבצע החיסונים הראשון וגם במבצע החיסונים השני, הפעלנו חברות שבאות לחסן ספציפית בבתי האבות. ההחלטה על החיסון הרביעי עדיין לא התקבלה רשמית אבל אנחנו מוכנים, ברגע שתתקבל, עם ניידות שיגיעו עד בתי האבות לחסן אותם גם בבוסטר הרביעי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה לרועי. שאלנו ואני רוצה לוודא. הבטחתם לנו בוועדה, בפנייה הראשונה שלכם, שכל הסיפור של ה-960 מיליון יועבר עד סוף דצמבר. זה עבר? נסגר? כל בתי החולים הציבוריים יכולים להיות בשקט?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש את הסיפור של סעיף 9, האם להוציא אותו מהממשלתי, הממשלתיים לא רוצים אותו והציבורים כן רוצים ויש מחלוקת. האם יש לכם פתרון? אחר כך תגיד לי את הפתרון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שיהיה מקובל גם על בתי החולים הציבוריים וגם על בתי החולים הממשלתיים? זה מאוד חשוב. כשאנחנו מדברים על פניות של משרד הבריאות, אנחנו לא אמורים להגיע לשם.
רועי רייכר
¶
קודם כל, יהיה מקובל על משרדי הממשלה, על שניהם, ובוודאי שהמטרה שלו היא להועיל לבתי החולים על כלל מבנה הבעלויות שלהם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה.
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 207-205, משרד הבריאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
גאיה עפר
¶
מדובר בפניות סוף שנה של משרד הבריאות, בסעיף 24, הסעיף הראשי של המשרד. סעיף 93 ו-94, סעיפים של בתי החולים הממשלתיים והפסיכיאטריים בהתאמה. הפנייה נועדה להעברה של 240 מיליון שקלים ו-3 מיליארד ו-295 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. כמו כן אנחנו מבקשים לבצע שינויים פנימיים בסעיף זה ובסעיפים 94 ו-93.
בתוך הפנייה יש גם פניות קואליציוניות. העברה תקציבית של 3 מיליוני שקלים עבור מיטות לגמילה מסמים, מיליון שקלים עבור עמיתים לנוער בריאות, מיליון וחצי שקלים למענה חירום נפשי במוקדי רפואה דחופה, בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישורי חוק התקציב 2022-2021. כל זה בהתאם להחלטת ממשלה 289 מיום 1 באוגוסט 2021 ו-551 מיום 24 באוקטובר 2021.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כתוב כאן שהייתה הנחיה לצאת למכרז. להוציא את זה מהחברה למתנ"סים ולצאת מכרז עשרת הספקים שנותנים שירות. האם הספקים שנותנים את השירות בבריאות הנפש - אני מדבר על תקציב עמיתים לנוער - האם יצא כבר מכרז כי זה מסתיים בסוף 2021. זאת אומרת, האם בעוד השבוע יש לנו ספקים חדשים?
רועי רייכר
¶
מה זאת אומרת אין ספק, שהשירות לא פועל? השירות פועל. יצא מכרז והמכרז הזה ייגמר עד תחילת שנה הבאה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מי נותן כרגע את המענה לחירום נפשי? אני מבין שאין לכם כרגע חוות דעת משפטית מי יכול לתת את זה.
רועי רייכר
¶
אני אבדוק עם אנשי המכרזים מה הסטטוס של כל אחד מהמכרזים. אני יכול לציין בפני חברי הוועדה את העובדה שלא יהיה מצב שבו לא יהיה ספק פעיל שייתן מענה לצרכים אותם תיארת. ברשותכם, תוך כדי הדיון אני אברר מה סטטוס המכרז. שוב, כאמור, זה לא אמור לשנות הרבה כי בכל נקודת זמן יהיה ספק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרי זה ספק יחיד ואולי אתה יכול לבדוק מה קרה שבמשך כל השנים כן הסתדרתם איתו ועכשיו אתם פתאום רוצים לעשות שינוי. אם הוא לא היה טוב, למה מהתחלה הוא לא היה טוב? הוא מוגדר אצלכם בתכנית כספק יחיד. מה קרה השנה?
רועי רייכר
¶
בהרבה מקרים יש סיטואציות בהן נוספים ספקים לשוק. לצורך העניין יכול מאוד להיות שיש גופים חדשים שנכנסו והם מייצרים מענה אפקטיבי לא פחות מהספק הקיים. אז יש סיטואציות בהן באה המדינה ואומרת שאולי שווה למרכז את השירות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הספק היחיד כאן היא החברה למתנ"סים. זה לא מישהו שהוא ספק יחיד כי הוא מומחה לנפש. הוא ספק יחיד כי לא היה ספק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסעיף 3 כתוב "ביחס לתקציב המיועד למענה חירום נפשי כמוקד לרפואה דחופה". כמה תוקצב בשנה שעברה וכמה תוקצב השנה? אנחנו מדברים על המוקד הטלפוני של עזרה ראשונה נפשית.
רועי רייכר
¶
אני בודק את המספרים. התשובה היא שאנחנו תומכים בער"ן למענה נפשי, על מה שדיברתם, אבל אני בודק את המספרים. בכל שנה יש תמיכה וכל מי שניגש אליה יכול לקבל ממנה. ער"ן דה פקטו הוא הזוכה המרכזי באותה תמיכה בשיעור היחס כי הוא עונה על הקריטריונים בצורה הכי טובה.
אני כבר אומר לך מה נתנו בשנה שעברה והאם יש שונות בין השנה לשנה הבאה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בינתיים עוד שאלה בנושא הזה. אנחנו יודעים מכתבות שראינו שבתקופת הקורונה הייתה עלייה במספר הפניות לער"ן. אני שואל האם כתוצאה מכך - אולי ראיתם לנכון – הוא תוקצב יותר. כמובן תבדוק לי אם עוד גופים נמצאים בתוך זה.
רועי רייכר
¶
לשאלה הראשונה, התשובה היא בוודאי שכן. תוקצב בתוך מסגרת הקורונה מענה ייעודי ותוספתי לפניות בעולם בריאות הנפש. אני אומר מעבר לכך שגם בתקציב 2022 ניתן מענה מאוד משמעותי לעולמות בריאות הנפש, הפסיכיאטריה, הרבה יותר משנים קודמות. לכן כל התשתית של מערך בריאות הנפש מאוד הורחב. ספציפית לגבי מה ששאלת, התשובה היא כן. בקורונה העצמנו את זה בתוך תקציבי הקורונה. זה לא בפנייה שאתם רואים עכשיו אלא זה בפניות הקודמות או עולם הפניות הקודמות של תקציב הקורונה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בניגוד לשאלה הקודמת שלי על החברה למתנ"סים, שם מובן למה יש ספק יחיד, כאן אני מציע למשרד לבדוק. ער"ן לא אמור להיות ספק יחיד
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא. יש עוד ספקים. יש גם בעיה גדולה בכל מה שקשור לטיפול הנפשי בעולים ולכן עכשיו עובדים על תכנית נפרדת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יש מוקדים חרדים. יש כמה מוקדים חרדים מאוד גדולים והם לא נמצאים כאן. כמו שהוא אומר, יש עוד מוקדים כמו עולים וחרדים. אני מאמין שגם במגזר החרדי יש איזשהו מוקד. הם לא נמצאים כאן ובסופו של דבר התוצאה היא שהם לא מתוקצבים. כך אני רואה. התקציב לא מבוצע בגלל הדבר הזה.
רועי רייכר
¶
עוד רגע יחזרו אלינו ויאמרו לנו מה היה התקציב בשנה שעברה, לשאלתך חבר הכנסת ינון.
לגבי הגופים הנתמכים. ער"ן הוא לא הספק היחיד. הוא פשוט דה-פקטו הכי משמעותי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ער"ן בנוי על מתנדבים וזה בסדר, אבל אני אומר שההיגיון אומר שזה צריך להיות על בסיס מספר הפניות.
רועי רייכר
¶
המבחן הוא לפי שעות פעילות וכמות פניות. יש יותר פניות בלילה והוא מתאים את עצמו לצרכים, לפי כמות הפניות ומתי הן מתרחשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 24-20-03, תמיכות לבתי חולים ולקופות חולים. במטרת השינוי נאמר לקיצור תורים במערכת הבריאות ומבחן תמיכה לשיעור הזמינות של MRI. כשאנחנו מדברים על קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית, אנחנו מדברים רק על MRI?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה בעצם נמצא בחוק החדש שהבאנו. קבעתם תמרוץ למי שיקצר תורים. זה משהו חדש שהבאתם בחוק.
גאיה עפר
¶
מדובר במבחן תמיכה לקופות החולים שנועד לתמרץ בין השאר הסטה של פעילות פרטית לפעילות ציבורית ובכלל זה גם קיצור תורים.
רועי רייכר
¶
לצורך העניין ב-שר"פ אבל גם אם יש לך ביטוח פרטי. ל-60 אחוזים מהאוכלוסייה אין היום ביטוח פרטי שהוא לא במסגרת קופת החולים, שהוא לא שב"ן. המדינה רצתה לקצר את התורים במערכת הציבורית ולכן "לקנות" את התורים שהיו מבוצעים במסגרת ניתוחים פרטיים דרך כספי המדינה ובכך לאפשר לכל האוכלוסייה לקבל הקדמת תור. זאת המשמעות של מבחן קיצור התורים שאתם רואים לפניכם.
רועי רייכר
¶
כן. אם אתם רוצים, אני אפרט יותר. יש חלק במבחן שהוא רלוונטי לבתי החולים הציבוריים וכאמור בתי חולים ציבוריים זה גם ממשלתיים, גם של קופת חולים הכללית וגם עצמאיים. יש חלק כזה ויש נדבך אחר במבחן שהוא אומר לקופות החולים תרכשו את הניתוח שמבוצע בבית החולים הפרטי מהביטוח הפרטי, תרכשו את זה בכספי הקופה, אנחנו נביא לכם, המדינה תשלם לכם כסף, ובכך תאפשרו לאנשים שאין להם ביטוח פרטי לקבל את הניתוח הזה. לכן היום, בשנים האחרונות, אתה יכול לבוא עם טופס 17 לבית חולים אסותא או HMC שהם פרטיים ולקבל טיפול בחינם, מה שהיה ברמה הרבה פחות טובה לפני אותו מבחן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רואה שיש כאן MRI, יש מבחני תמיכה עבור אשפוז הביתי שאנחנו יודעים שבחורף הוא עולה ובמיוחד בתקופת הקורונה הוא עולה. יש כאן גם סיפור של ה-MRI עצמו. אתה רוצה לקצר תורים, אבל כאשר אנחנו מקצרים תורים צריך שיהיה מענה. אנחנו יודעים על התורים הארוכים שיש בפריפריה וגם אם תרצה לקצר את התורים – וזה עלה כמה פעמים בוועדת הבריאות- אם אין לי מענה לתת להם ואני לא יכול לתת להם MRI אלא צריך לחכות ארבעה או שישה חודשים, השאלה מה המענה שלך.
רועי רייכר
¶
אני אענה בשתי רמות. ברמה הראשונה, לגבי מכשירי MRI. בשנים האחרונות יותר מאשר הכפלנו את המספר. לפני חמש שנים היינו עם 22 מכשירים והיום יש לנו 47. הכפלנו את המספר פי שניים ויותר. בזמן הקרוב אנחנו גם נביא בפני ועדת הכנסת, בפני ועדת הבריאות, תוספת נוספת של מכשירי MRI. מעבר למספר המכשירים יש היום סיטואציה בה המכשירים נמצאים בתת ניצול בשעות מסוימות במשך היום ובמקומות מסוימות ולשם כך נועד מבחן התמרוץ הזה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ינון, סליחה שאני עוצרת אותך. אני מחזיקה בנתונים – אני יושב ראש ששולה לצמצום פערי מתן מענה בין פריפריה למרכז בכל התחומים, כולל מכשירים – ואני מזמינה אותך להצטרף, אם זה באמת מעניין אותך ואתם תבואו מוכנים לדיון הזה אצלי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרתי שומע, את ההערה לא מקבל ומצטרף אליה לשדולה.
תכנית מספר 24-07-14, בריאות הנפש. במטרות השינוי, התאמה בהתאם לביצוע בפועל של רכש תחליפי האשפוז. מה זה תחליפי אשפוז? זה אשפוז ביתי?
רועי רייכר
¶
תחליפי אשפוז, אלה כל מיני מסגרות שיקום קהילתיות כאלה ואחרות. אנחנו כממשלה רוצים להמשיך ולהרחיב את המענה של אנשים שיכולים לקבל טיפול לא בתוך המוסד האשפוזי אלא בכל מיני בתים מאזנים, לבוא ולקבל טיפול יום ולצאת הביתה. אלה המגמות בעולם. להוציא אנשים מהמערכת האשפוזית של בריאות הנפש, להעביר אותם לקהילה ולשקם אותם בצורה הזאת. זה מה שאתם רואים כאן, את הסנונית הראשונה בתוך מהלך גדול שיגיע גם בשנת 2022 של תקצוב משמעותי להוצאה.
קריאה
¶
כלומר, במקום שאנשים יאושפזו בכפייה או יפנו למיון לפגוש פסיכיאטר יהיה מוקד של רפואה נפשית דחופה?
רועי רייכר
¶
לדבר הזה יש שני חלקים. החלק הראשון הוא מה שאת מתארת. החלק השני הוא כל מיני מאושפזים כרוניים אבל אלה לא אנשים שעכשיו פונים או מאושפזים בכפייה אבל הם מאושפזים כרוניים כי המחלה שלהם מלווה אותם הרבה זמן, במשך חודשים ארוכים. האמירה המקצועית בעולם היא שהמאושפזים האלה צריכים להיות במסגרות משקמות, במסגרות קהילתיות ואין הרבה סיבות טובות להשאיר אותן במערך האשפוז. הרבה פעמים זה עניין של משאבים וחוסר יכולת לאפשר את הפתרון האלטרנטיבי. המדינה החליטה להשקיע משאבים מרובים ברמה של עשרות מיליוני שקלים ואף למעלה מזה בפיתוח המסגרות המשקמות האלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית מספר 24-02-05. אתם רוצים את הכסף גם בשביל שכר? אני רואה תקצוב תכנית טיפת חלב דיגיטלית. אם הבן שלי צריך להגיע לטיפת חלק, אני מעביר אותו דרך המחשב? מה זה טיפת חלב דיגיטלית? אתם לוקחים את זה לכוח אדם, זה רק על מחשוב, למה זה הולך? התכנית משהו אחד ובשינוי אני רואה משהו אחר.
רועי רייכר
¶
רוב התקציבים בתוך התכנית הזאת, בתוך התקנות האלו, הם באמת בשכר של אנשים שצריכים לעבוד באותן טיפות חלב. בנוסף יש שם כל מיני תכניות משמעותיות יותר, משמעותיות פחות, שהמטרה שלהן היא לשפר את השירות הרפואי ולא באמצעות שכר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית מספר 24-02-40. בתי ספר לאחיות. כמה יש בסך הכול בתכנית הזאת? אני רואה 18,446. יש באמת צורך כזה גדול? אנחנו יודעים שמצד אחד האחיות שובתות בגין השכר שלהן. זה לא בגלל שיש חוסר באחיות.
רועי רייכר
¶
יש חוסר מאוד משמעותי וגם חוסר הרבה יותר גדול מאשר ברופאים. לצערנו בנושא האחיות אנחנו בשליש התחתון של מדינות ה-OECD. אגב, ברופאים אנחנו בממוצע למרות שלפעמים נוטים להתבלבל ולחשוב הפוך. המחסור באחיות במדינת ישראל הוא מחסור שמדינת ישראל נותנת עליו מענה בשנים האחרונות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
141 מיליון בסעיף הבא, 24-07-09. אני רואה כאן לבתי חולים ולקופות החולים. על מה הולך הסכום הזה?
רועי רייכר
¶
יש מגוון של תכניות לאומיות כמו צמצום תכנית למניעת זיהומים ותכניות אחרות שבאות לתת שיפור סטנדרט ותמרוץ לבתי החולים גם הממשלתיים וגם הציבוריים כדי להביא לשיפור השירות לאזרח. אפשר לפרט. יש תכנית לטובת המיונים כדי לצמצם זמני המתנה ולהרחיב את המענה שנותן המיון בשעות היום. אלה סוג התכניות שיש בתכנית הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רואה שאתם מבקשים כאן כסף לא מבוטל, תוספת של 50 מיליון על מה שבוצע בשנת 2021. אני שואל אותך מה זה בדיקות הגנטיות האלה, באיזה בתי חולים, מי רשאי לעשות אותן?
רועי רייכר
¶
זה פחות בתי חולים. זה יותר ברפואת הקהילה. הרבה פעמים בדיקות גנטיות קשורות לפני לידה, בתהליך של הריון, וזה קורה בקהילה. זה פחות רלוונטי לבתי חולים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה.
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 199, 204-203, 213-213, משרד הבריאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
מוחמד חלאילה
¶
אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך. סך של 6 מיליון ו-294 אלף שקלים בהוצאה והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית כמפורט בניירות שנשלחו לוועדה. תקצוב סך של 3 מיליוני שקלים בהוצאה עבור תמיכה בכפרי סטודנטים ותקצוב סך של 2 מיליון ו-827 אלף שקלים עבור תכנית הדרך החדשה בהתאם לבקשת המשרד.
במסגרת הפנייה מתוקצבים 5 מיליון ו-294 אלף שקלים עבור תמיכה בארגוני נוער וסך של מיליון שקלים עבור מענק ירושלים בחינוך, זאת בהתאם להחלטת הממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 2021, והחלטה מספר 551 מיום 24 באוקטובר 2021, והחלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון האחרון, מיום 26 בדצמבר 2021, שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021-2020 ואילך.
בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוק התקציב לשנים 2021 ו-2022 מכיוון שבעת קבלת החלטות הממשלה האמורות טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציבים הנדרשים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, התקציב טרם הוקצה בתכניות. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים בהתאם אל החלטות הממשלה האמורות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן. מלגות בהשכלה גבוהה. יש שם מענק לחינוך וחברה ואמרו לי שכנראה שהשנה הוא הופסק והרבה מהציבור החרדי משתמש בזה. אני מבקש שתבדוק ותראה שזה לא הופסק. אומרים שהשנה כנראה לא יקבלו את המענק הזה בהשכלה הגבוהה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
שתי שאלות ששאלתי גם בדיון הקודם ולא קיבלתי תשובה. גם לא שלחתם תשובה. השאלה הראשונה היא לגבי מעונות היום. איפה זה עומד? זה אמור להגיע למשרד החינוך? אמרתם שתבדקו ותחזרו עם תשובה אבל לא חזרתם. אותו הדבר לגבי מרכזי מחוננים בפריפריה. העלינו את הבעיה של הפריסה שלהם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז שיישארו בבית. פתרון. אני מציף לכם שיש בעיה, שיש ילדים שאנחנו מכירים שנשארים בבית כי המרכז הוא רחוק ואין להם את הכסף להסעות. אם אתם אומרים שאתם נותנים לרשויות ושישברו את הראש, בסדר, גם זה פתרון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא את מה שיש היום. את מה שאתם הולכים לבנות. אני אשמח לקבל.
לא קיבלתי תשובה לגבי מעונות היום. איפה זה עומד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
שאלה לתקציבן של המשרד. בתכנית 20-67-01. יש תכנית מספר 59, נאות קדומים. אתם מכירים את התכנית של נאות קדומים? תכנית ספר 59. זה אתר מורשת ישראל, טבע, תנ"ך, נמצא באזור יער בן שמן.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
נכון. בזמנו המקום הזה היה מתוקצב בסכום של כ-10 מיליון ובשנים האחרונות הסכום ירד. יש לו מיליון שקלים בבסיס התקציב ותמיד בכספים קואליציוניים הוסיפו בשנים האחרונות עוד 4 מיליון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. יוצאים להתייעצות סיעתית. מצביעים בשעה 10:15.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:15.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה.
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 2011, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אל תגיד לי פופוליזם. תתבייש לך. כל מה שיש לך לעשות בוועדה זה להגיד פופוליזם. אין לך איזה מילות חכמה להגיד לנו? תתבייש. אנחנו מדברים כאן בדיונים ענייניים על 84 מיליון שקלים שנעלמו. ישבה כאן עידית סילמן ואמרה שהיא דואגת, שהיא מסדרת והלכה. הסיכום היה שמטפלים בזה. אתה הפופוליסט הכי גדול.
אסף דוברוביצר
¶
אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 934 אלפי שקלים עבור פעולות התפעול של המשרד לשוויון חברתי, להגדלת תקציב ההוצאה המותנית של המשרד בסך 255 אלפי שקלים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
למזלך אתה מאותרג ניר. אם היינו אנחנו מדברים כך על 78 אלף ילדים שלא נותנים להם את השעות, המצב היה אחר לגמרי.
אסף דוברוביצר
¶
השינוי הוא תקציבים של ייעוץ אסטרטגי שיצאו במשרד ראש הממשלה בסעיף 04. כבר יצאו התחייבויות ומועברות למשרד לשוויון חברתי.
משה הומינר
¶
שלום לכולם. בהתאם להחלטת הממשלה הרשות הועברה למשרד לשוויון חברתי. היא מקבלת תקצוב נוסף במסגרת הפעילות המתוכננת שלה לשנת 2022. כרגע התקציב שאנחנו מבקשים להעביר הוא תקציב שכבר התחייבו עליו במשרד ראש הממשלה ואנחנו מבקשים להעביר אותו למשרד עבור יועצים, עבור התחלה של בניית תכנית חומש, עבור פרסומים בהתאם לצורך מסוים. בנוסף, בתחילת שנה יהיו גיוסים נוספים לרשות בהתאם למה שאושר בתקציב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא מבין דבר אחד. מה קורה עם הרשות לפיתוח כלכלי במגזר החרדי? אתה אומר שכשיו התקצוב הוא של הרשות עצמה. אני מבין שזה ממה שהיה ברשות. אם היו שם עובדים, פעילות שהתחייבו להם ברשות לפיתוח כלכלי במגזר החרדי. האם הבנתי נכון?
דבר השני שאני שואל עליו הוא מה קורה עם הרשות עכשיו, לקראת שנת 2022.
משה הומינר
¶
התקצוב עליו אנחנו מדברים כרגע הוא לא עבור כוח אדם אלא הוא תקצוב עבור הפעילות של הרשות. זה תקצוב בסך של כ-9,000 שקלים. כמו שאמרתי זה עבור ייעוץ, עבור התחלה של בניית תכנית חומש ועבור פרסומים בהתאם לצורך. מבחינת 2022, הרשות קיבלה בתחילת השנה 4 תקנים עבור הפעילות שלה ובנוסף היא צפויה לקבל בשנה עברה עוד כ-3 מיליון שקלים לצרכים נוספים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כתוב הוצאה מותנית בהכנסה ובדברי ההסבר המורחבים כתוב שזה מעיזבונות ובשנת 2020 לא היה כסף מהעיזבונות בגלל הקורונה. ב-2021 כן יש כסף?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 96, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
שחר בר
¶
אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 10 מיליון שקלים עבור טיפול בכשלי בטיחות בקרבת מוסדות לימוד ברשויות המקומיות. הפנייה היא הסכם קואליציוני. בהתאם להחלטות ממשלה 289 ו-550 של חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
שחר בר
¶
הרלב"ד עשה איזשהו סקר לגילוי כשלי בטיחות ואני מציעה – אם אתם רוצים ספציפית פירוט לגבי רשויות – יובל פרידמן התקציבן של הרלב"ד נמצא ב-זום והוא יוכל לענות בפירוט.
יובל פרידמן
¶
ההקצאה היא לכל הרשויות המקומיות בישראל בלי יוצא מן הכלל, לפי מפתח שלוקח בחשבון את גודל הרשות ואת רמת ההיפגעות באותה רשות.
יובל פרידמן
¶
המפתח הזה לוקח את אותם 10 מיליון שקלים ונותן סכום בסיסי די נמוך לכל רשות מקומית ומוסיף עוד איזשהו סכום שתלוי במספר הנפשות באותו ישוב ובמספר הנפגעים קשה בשנים האחרונות.
יובל פרידמן
¶
האם זה מספיק? אנחנו נקבל מכל רשות מקומית שתרצה לעשות את זה, נעשה סקר בסביבת בתי ספר – כבר מחצי מבתי הספר כבר עשינו סקר כזה – ונראה מה המצב בבתי הספר ונתעדף עד שייגמר הכסף בכל רשות.
יובל פרידמן
¶
ההקצאה היא לכל הרשויות המקומיות בישראל כאשר לגבי 1,500 מבתי הספר אנחנו יודעים כבר מה תמונת המצב. רשויות שלא השלימו את הסקר או לא עשו אותו בכלל, נרצה שיעשו אותו תוך זמן מאוד קצר של חודש-חודשיים. רשות שתמצא כשלי בטיחות בסביבת בתי ספר תקבל את ההקצאה הזאת. המטרה היא להשלים את הטיפול בכל הכשלים האלה עד תחילת שנת הלימודים הבאה. כלומר, בלוח זמנים שנחשב די קצר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לחדד את השאלה שלי. לגבי ה-703 שקלים לכל נפגע קשה או הרוג. אני חושב שבקרבת בתי הספר צריך להיות גם נתון של פצוע קל. זה צורם לשמוע שזה אחד הקריטריונים לקבל, אבל זה המצב שאנחנו צריכים. כשאתה מדבר אתי על 1,500 בתי ספר שאתה מייעד לזה, אתה כבר יודע את החלוקה פחות או יותר? אתה יודע באיזה ערים זה יהיה? או שאתה אומר שהתכנית שלך היא ל-1,500 ואם יהיו לך 1,800, אתה צריך לראות איך אתה מגדיל את התקציב או שאתה מקצץ מתוך התקציב.
יובל פרידמן
¶
לא. ההקצאה הזאת היא תוצאה שמתקצבת את כל הרשויות המקומיות בישראל. נגיד לרשות מסוימת יוצא בנוסחה הזאת לקבל 100 אלף שקלים, אנחנו אומרים לה תני לנו בבקשה את בתי הספר שם יש כשלי בטיחות בקרבת מוסדות חינוך ובכסף הזה אנחנו נטפל בזה. הכסף לא הולך להשתנות. לא נוסיף אם נראה יותר בעיות או נוריד אם יש פחות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יכול להיות שהפרויקט הזה לא ימצה את עצמו. אתה נו על את עצמך על משהו מסוים שלא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות.
יובל פרידמן
¶
נכון. אני רק אומר אנחנו בפעימה ראשונה. 10 מיליון שקלים לא יפתרו את כל בעיות הבטיחות. אנחנו נלמד. זאת פעם ראשונה שאנחנו עושים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מעביר את זה לשנת 2022 כי עכשיו אתה לא מצליח לעשות את הפרויקט הזה כי אלה 10 מיליון קואליציוני. אז אתה מעביר את זה לשנת 2020 ויהיו לך 20 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אין בעיה אבל הוא אומר שגם אם הוא יראה שהוא צריך להגדיל, הוא לא יגדיל. כלומר, אם בשנה הבאה יהיו לך 20 מיליון, תעשה 3,000 בתי ספר ולא רק 1,500.
יובל פרידמן
¶
אני אומר שוב שב-10 מיליון של שנה הבאה, כשיאשרו אותם, אנחנו נעשה יותר. אני מניח שנלמד מהפעימה הראשונה הזאת ובמקומות שנרצה לתקן את הנוסחה כי נראה שהיא לא מתאימה או לא עונה על הצורך, אנחנו נבחן מחדש את הנוסחה.
יובל פרידמן
¶
בכל המגזרים. אגב, יש יותר תקצוב למגזרים שנפגעים יותר כי בנוסחה שאנחנו מחלקים יש משקל גם לנפגעים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרו לנו שיש פרויקט לגבי הסברה במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. לא לתרגם אלא להסביר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 61-60, הרשות לבטיחות בדרכים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
דניאל בלנגה
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב המוסד לביטוח לאומי בסך של 184 ו-206 אלפי שקלים עבור הגדלת קצבאות הנכות בשנת 2021 וכן עבור העדכון כלפי מעלה של תחזיות ההשתתפות בגביית דמי הביטוח של המוסד. כמו כן כוללת הפנייה התקציבית שינוי פנימי לצורך עדכון...
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא. הפוך. ממשרד הביטחון. איזה סעיפים זה ברשות ההגירה והאוכלוסין ותיירות?
דניאל בלנגה
¶
כן, אבל שניים מהם הם ביטחון. הביטחון מחולק לשני סעיפים שונים, גם לסעיף 15 ו גם לסעיף 83.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
דבר מבורך. אנחנו יודעים שעדיין לא הגיעו להסדר עם הנכים ואנחנו יודעים שהנכים, עד כמה שהם יכולים, יוצאים לרחובות. כשאתה לוקח כאן ממשרד הביטחון, אתה לוקח מכסף של הנכים עבור נכים אחרים? כל פעם אומרים לנו מסווג, אבל עכשיו אתה אומר שאתה כן מעביר ממשרד הביטחון. מאיזה פעילות של משרד הביטחון?
דניאל בלנגה
¶
בכל הנוגע למקורות התקציביים אנחנו נשמח לפנות לוועדה במייל עם כל התשובות. כרגע אני אשמח לדבר על השימושים של הפניות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע שלקחת מסעיף מסוים. כולם אמרו כאן מאיזה סעיף לקחו. זה מה שביקשנו לדעת. למה אתה חושב שאתה יכול לענות במייל כשאחרים דיברו כאן?
אסף וקסלר
¶
אני אולי ארחיב. מדובר בתתי ביצוע בתכניות, כמו שפירטנו עד עכשיו. לדוגמה, בתיירות, אם אתם זוכרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה אומר לי תיירות, הבנתי שלקחתם משם וזה מקובל והבנתי. אני שואל גם כאן איזה סעיף של ביטחון נלקח הכסף. אתה יכול להגיד לי מסווג ואז אנחנו סותמים את הפה. הנה, נתתי לך את התשובה.
אסף וקסלר
¶
אני אומר שאת כל הפעילויות האלה של המזומן שלא יצאו השנה, תקצבנו בהרשאה כדי שהם יוכלו לצאת בשנה הבאה. תתי ביצוע במזומן משמשים כמקור לפעילות הזאת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בהמשך אתם כותבים מכיוון שהמקור התקציבי לטובת העניין ב-2021 הינו חד פעמי ברובו, הוחלט שלא לתקצב בבסיס התקציב ל-2021 אלא רק ל-2022. לא הבנתי למה ב-2021 זה חד פעמו ב-2022 זה לא חד פעמי.
דניאל בלנגה
¶
בגלל שהמענקים שניתנו במחצית הראשונה לשנת 2021 היו מפלט עודפים שהוחלט עליהם כבר בחודש מארס 2021 - - -
דניאל בלנגה
¶
מה שאמרתי, כבר עבר בוועדת הכספים. העברנו כבר את הכסף. זאת ההשלמה. בגלל שכבר ידענו שיש לנו חד פעמי, אמרנו שבשנת 2021 אנחנו הכול מקור חד פעמי.
דניאל בלנגה
¶
בסעיף 32 בחוק הביטוח הלאומי קבוע שאחוז מסוים מהגבייה בכל שנה, אוצר המדינה מעביר לביטוח הלאומי. זה לא מקור. זה כסף שאנחנו מעבירים לביטוח הלאומי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
את לא יודעת שמשרד האוצר מחזיק מיליארדים כסף של הביטוח הלאומי שהוא לא מעביר לביטוח הלאומי? את לא מודעת לזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נכים בתעסוקה, בעצם מי שלא עובד, עושים לו שקלול של 90 אחוזים נכות ומי שעובד, עושים לו שקלול רק של 40 אחוזים נכות בנכות מסוימת. בחוק ההסדרים החדש אתה בעצם פוגע בנכה מבחינת האחוזים שאתה דורש ממנו ולא משקלל לו את האחוזים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר. בתכנית 27-001, יש כאן את ה-408 מיליון שזה בגביית דמי הביטוח וגם אשפוזי בתי חולים. על מה אנחנו מדברים?
דניאל בלנגה
¶
אלה מענקי אשפוז שבתי החולים מקבלים על כל לידה שמתקיימת. אנחנו לא הערכנו נכון את מספר הלידות שיהיו בסוף השנה. גם הביטוח הלאומי לא צפה את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה זה קשור אחד לשני? איך אתה יודע שילודה במגזר החרדי יותר ובמגזר הכללי פחות? איך אתה יודע את כל זה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 184-180, המוסד לביטוח לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני העליתי את זה קודם. החלוקה הזאת ביהודה ושומרון בין מועצות אזוריות למועצות מקומיות לא אמורה להיות. עם הכבוד לתקציב קואליציוני, היועץ המשפטי אמור להגן על כך שתקציב קואליציוני לא יהיה מופנה לכיוון מסוים ולמערכת מסוימת. שזה יהיה אולי מופנה לבעיות ביטחון, אבל זה לא יכול להיות מופנה לאותו סעיף ולהפריד אותו לשני סעיפים. היחס הזה, אחרי הרבה שנים והרבה עמל בוועדת כספים נשאר ביחס פר תושב עם יתרון למועצות האזוריות והאיזון הזה נשבר היום בהעברה הזאת. אני יכול לומר היום שאני מבין למה ההעברות פוצלו. אתה יודע מה? למה החלטות הממשלה פוצלו. מסתמכים על החלטת הממשלה ובגלל זה הנושא פוצל. לכן אני מבקש לפתוח את הדיון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הצבעה על רוויזיה על פנייה מספר 198-196, רשויות מקומיות. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
אופיר כץ (הליכוד)
¶
נמצאת כאן חברת הכנסת יעל רון בן משה ואנחנו נלחמים בוועדות כדי לקצר תורים לאזרחים בפריפריה. לצערי בקואליציה הזאת זה יותר קשה. מבטיחים לנו הרבה מאוד דברים, מלבד בית חולים בנהריה, שם באמת הצלחנו כולנו ביחד, קואליציה ואופוזיציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מעבר לזה, הכול תקוע. באים המשרדים לוועדות, נותנים את התשובות שלהם והולכים ואחר כך אף אחד לא דורש מהם לבוא שוב עם הנתונים, עם ההבטחות, עם המספרים והם ממשיכים. כל פעם אנחנו שומעים שהנה עוד מעט יוסיפו מכשירים, שהנה עוד מעט יהיה עוד מכשיר פט-סי.טי והנה עוד מעט יהיה עוד מכשיר MRI אבל בפועל אנחנו לא רואים דבר. חבל להעביר את הפנייה הזאת בלי שהם נותנים מענה ראוי לפריפריה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 207-205, משרד הבריאות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא תקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
רוויזיה על פנייה מספר 199, 204-203, 213-212, משרד הבריאות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אנחנו נמצאים אחרי שהחלטת הממשלה עברה והיועץ המשפטי בדק וכמו שראינו יש ספק יחיד שהוא בכלל לא ספק נפשי. לא ברור לנו איך מבחני התמיכה יעברו ובאים אלינו ביום האחרון של השנה. תעבירו את זה כעודפים לשנת 2022 ותדונו בשנת 2022 כשתדעו איך אתם הולכים לחלק את הכסף ולפי מה. אז יהיה לוועדה איזשהו פיקוח על הדבר הזה. כרגע אין כל פיקוח. אנחנו בעצם נותנים בלנקו בזמן שאומרים לנו יום לפני שהשנה מסתיימת שעוד לא יודעים איך להעביר את הכסף ומתי יהיו תוצאות המכרז. לכן אני מבקש לפתוח את הפנייה לדיון נוסף.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להוסיף לגבי בתי החולים הציבוריים, שאלה ששאלתי לגבי הדסה, אם כולם קיבלו. נכון להיום עדיין לא קיבלו. היום יגמרו את הכסף. רק לידיעה, בחוק ה-קאפ, בסעיף 9 שהוא ההתחשבנות בין בתי החולים, בתי החולים הציבוריים – בעיקר בית חולים הדסה, בית חולים שערי צדק - יש להם מיטות שנקראות מיטות שחורות שעד עכשיו תוקצבו ומשרד הבריאות נתן להם אפשרות להיות מתוקצבים. בהדסה לבד יש 381 מיטות שנמצאות בסכנה כי חוק ה-קאפ בסעיף 9 לא מתקצב אותן כי הן מיטות שחורות והוא לא מוכן להלבין אותן. תדעו לכם שאם אנחנו נראה אותם חוזרים לכאן – וגם את השר"פ הפסיקו להם - וחוזרים לרחובות, תבינו שזאת בעיה של הוועדה שמאשרת את הכסף בלי באמת לתת מענה לבתי החולים האלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 199, 204-203, 213-212, משרד הבריאות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך שזאת באמת חרפה שאנחנו יושבים כאן כאילו הכול תקין, כאילו הכול בסדר, והנה זה שבוע אחרון של התקציב ומעבירים העברות במיליארדי שקלים אבל יש 78 אלף תלמידים במוכר שאינו רשמי שאתם כאן לא דואגים להם לשעות התמרוץ והטיפוח שהיו מדי שנה בשנה. יושב כאן משה שגיא, או שהל. מדובר ב- 84 מיליון שקלים. אתם מבקשים לימודי ליבה לחרדים, אתם מבקשים לימודי ליבה לציונות הדתות, לכל בתי הספר במוכר שאינו רשמי, אבל אתם חונקים אותם וגורמים לכך שהם לא ילמדו או שהלימודים יהיו ברמה מאוד נמוכה., אתם גורמים להם להפוך לבתי ספר ברמה נמוכה בלי שעות תמרוץ וטיפוח שמגיעות להם כמו לכל ילד במדינת ישראל והדבר הזה הוא בושה וחרפה.
בנוסף יש את התקציבים של התרבות היהודית, תרבות חרדית, שאני לא מבין מה העניין שאתם יושבים כאן, חברי ועדה חשובים, באמת מכובדים מאוד, וכואב לכם דווקא התקציבים של החרדים. בכל דבר אתם נוגעים שם, גם במעונות היום, גם בכל המיסים שאיכשהו נופלים יותר על הציבור החרדי וגם בנושא הזה של התרבות.
אני אומר לך אדוני יושב הראש, אתה התנהלת עד היום ביושרה ובהגינות והדבר הזה מבחינתי אני לא מצליח להבין איך אתה מעביר אותו בשתיקה ולא מרים דגל אדום ואומר עד כאן. את הדבר הזה אני לא יכול לאשר. זה שילדים לא יהיו שוויוניים לכל החברים שלהם, לא יכול לאשר. אתה אמרת את זה. אמרת שילד הוא ילד הוא ילד. איך כאן אתה לא נאבק על זה? ואתם? אורבך. מיכל שיר. למה אתם מאפשרים לזה לקרות?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמנם לא הגשתי רוויזיה על הסעיף הזה ספציפית, תודה רבה לך אדוני היושב ראש, אבל יש דברים שאולי לא מחודדים מספיק. אולי אני לא חידדתי מספיק ורק אתמול נודע על חלק מהם.
קודם כל, התמרוץ והטיפוח עליהם דיבר שלמה קרעי, זה ציבור חרדי, ציבור ערבי-נוצרי וגם ציבור מהדתי לאומי שלא מקבלים. אלה ילדים לכל דבר. אלה ילדים שיכולים להיות שלי ושלכם ואותו ילד יכול לשחק באותה שכונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן. גם ילדי שילוב שלא מקבלים ו-7 מיליון שקלים ירדו להם. אתמול, לאחר שהייתי כאן, עשיתי עוד בדיקה. תרבות חרדית, הנה, אני אומר את זה כי אני רוצה שישמעו ושאנשים לא יחשבו שכאשר אנחנו מדברים על תרבות חרדית מדובר על מופעים. זאת עזרה שמחזיקים אחר הצוהריים נוער במדרשיות, במועדונים שמאפשרים להם לשחק ומעסיקים אותם. זה נוער שלפעמים יכול להידרדר לרחוב, למקומות אחרים לגמרי. באים אנשים ובתמורה ל-450 שקלים נטו בחודש מחזיקים את הילדים האלה. מדובר על כ-5,000 עובדים כאלה שמקבלים תלוש שכר. הם מדווחים על השכר הזה. אלה אבות למשפחות עם ילדים. אם אני לא טועה, יש שם גם נשים שעושות זאת במדרשיות לבנות. אני אומר לכם שיש 5,000 כאלה שב-1 בינואר הולכים הביתה. מחודש מארס הם לא קיבלו את המשכורת הפעוטה הזאת שלהם בסך של 450 שקלים.
אני ביקשתי והתחננו ביחד עם הרב גפני. ניסינו להגיע להבנות. היו הבנות אבל חזרו בהן. אני אומר לכם שצריך לעשות הכול על מנת שהפרויקטים האלה ימשיכו. זה למען עם ישראל ולמען אותם אלה שבסופו של דבר לא ירדו לפשע. אני מבקש מכם לעשות הכול על מנת שזה ימשיך. ניר, אני פונה גם אליך, פניתי אליך אתמול, גם לעידית פניתי אתמול וגם לולדימיר. אני פונה לכל אחד ומבקש מכם שתראו מה אפשר לעשות כדי להציל את זה גם ברגע האחרון. תנסו להציל את זה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
צריך לפנות לאמילי. איך את לא נלחמת עבור ילדים ולא לתת להם באופן שוויוני? 84 מיליון שקלים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
שאלתי מתי מעונות היום עוברים. בהסכמים הקואליציוניים תקווה חדשה אמרו שכל הסיפור של מעונות היום יעבור למשרד החינוך. זה היה מפוצל בכל מיני משרדי ממשלה וזה היה שורש הבעיה. כשהייתה כאן שרת החינוך אמרתי לה שאני מפרגן ואני תומך ובכל מה שהיא תצטרך ממני לגבי המהלך הזה, מהאופוזיציה, אני אסייע.
עכשיו אני פשוט בהלם. אני קורא ציוץ של שירי אביטן ובו היא אומרת שמפצלים את האגף לחלקיקים – מעונות יום למשרד החינוך, משפחתונים בכלכלה ומעונות שיקומיים יעברו לרווחה. אז מה אתם עושים כאן?
מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה)
¶
זה חלקי. כל התהליך הזה הוא תהליך הדרגתי. זה לא אחראי לעשות את זה ביום אחד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל קורה משהו אחר. עובדה שקורה משהו אחר. אני בטוח שאת לא מעורה בפרטים ולא מעודכנת במה שקורה. אין לי ספק בכלל.
מה שהם עושים כאן, זאת שערורייה. זה בדיוק היה שורש הבעיה. זה היה שורש כל הבעיות של הילדים כולל ההתעללויות שהם עוברים כשמעבירים אחריות ממשרד למשרד.
מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה)
¶
את המחדל של מה שאתם עשיתם במשך שנים בגיל הרך ובחינוך בכלל, אנחנו עכשיו מתקנים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אין התייעצות סיעתית ברוויזיה.
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 221, משרד החינוך? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ניר אורבך (ימינה)
¶
לדבריו של ינון, אני חושב שהדבר הזה חייב טיפול ואנחנו צריכים לראות מה אנחנו כן יכולים לעשות בו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
פתאום זה הפך להיות לא פופוליסטי ואתה מתייחס לגופו של עניין? תגיד מה זה הדבר הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני דיברתי בדיוק על העניין. כשאתה פתאום מבין שזה אירוע, אתה מתייחס אליו בממלכתיות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתה פתאום מבין שמדובר באירוע כי אלה תלמודי תורה של הציונות הדתית ואז אתה מתייחס בממלכתיות? תתבייש לך. קודם אמרת לי על העניין הזה פרטנית ועכשיו פתאום צריך להתייחס לזה בכובד ראש. בושה וחרפה.
דניאל בלנגה
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2020 בסך של 493,056 אלפי שקלים בהתאם לסעיף 16א לחוק יסודות התקציב. הפנייה נועדה עבור הגדלת אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי לאור הגדלת קצבאות הנכות בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2020, 2021 -2022)ף, התשפ"ב-2021.
אסף וקסלר
¶
בשנת 2020 נוצרו עודפים לא מחויבים. כלומר, זה תקציב שהוקצה למשרדים והם לא ניצלו אותו, גם לא יצרו בגינו התחייבויות.
אסף וקסלר
¶
לא. למשל משרד א' קיבל 100 מיליון שקלים, הוא שילם במזומן 80 מיליון שקלים ובגין 18 מיליון שקלים הוא רשם התחייבות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק להבין את הדקויות כאן. אתה לקחת קודם עבור מענקי אשפוז, זה לאותה תכנית אלא שאתה מתגבר אותה יותר?
אסף וקסלר
¶
ברמה העקרונית זה היה מופיע בפנייה אחת אבל בגלל שהעודפים הם הודעה לוועדה ולא פנייה, זה פוצל לשתי פניות. ברמה העקרונית זה אותו הדבר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה לא היה קורה בפנייה אחת כי אין כאן פנייה אחת. אתם כל יום מביאים לכאן כמה פניות.
היושב ראש, התייעצות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
שימוש עודפי התקציב לשנת 2021 של ביטוח לאומי. פנייה מספר 27-003. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
מיכאל בן דהן
¶
רפרנט משרד התיישבות, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של 61 אלף ו-224 אלפי שקלים בהוצאה עבור ביצוע של הרשאות עבר שניתנו לפעילות של החטיבה להתיישבות בהתאם לעמידה באבני הדרך. פעילות החטיבה להתיישבות היא בתחומים שונים במרחב הכפרי שמטרתם עיבוי האוכלוסייה וחיזוקה בהתאם לתכניות העבודה שמפורסמות באתר החטיבה. כמו כן תקצוב סך של 23 אלף ו-780 אלפי שקלים עבור ביצוע של הרשאות עבר שניתנו לתמיכה בגרעיני משימה שנתמכים על ידי המשרד ופועלים בעיקר בהתיישבות העירונית על מנת לתרום לגיבוש וחיזוק קהילות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הכסף הזה הגיע ממשרד החקלאות. מאיפה זה הגיע ממשרד החקלאות? מהגרעינים? מתי זה עבר משם?
מיכאל בן דהן
¶
נכון. כשהוקם משרד ההתיישבות בשנת 2020, הפעילויות של החטיבה להתיישבות וגרעינים משימתיים עברו ממשרד החקלאות אל משרד ההתיישבות ולכן כל התחייבויות העבר והרשאות העבר נפתחו במשרד החקלאות. בפניית העודפים האחרונה של משרד החקלאות, הכספים עברו לאותו סעיף כי הם לא יכולים לעבור בין סעיפים בפניית עודפים ועכשיו אנחנו מעבירים את זה למשרד ההתיישבות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
למה לא הביאו את זה בתקציב? הרי הייתה החלטה שמעבירים את זה למשרד ראש הממשלה. למה צריך עכשיו בפנייה? למה זה לא עובר בתקציב עצמו? למה לא הכנסתם את זה?
מיכאל בן דהן
¶
הכספים לא היו בתקציב כי הם עברו בעודפים. עכשיו, משעברו העודפים של משרד החקלאות, היכן שהפעילות הייתה בשנת 2020 לפני הקמת משרד ההתיישבות, הם עברו לסעיף של משרד ההתיישבות.
מיכאל בן דהן
¶
הכספים האלה הם לא כספים קואליציוניים. הכספים הקואליציוניים עברו בפנייה קודמת. הביצוע של ההרשאות, ההתחייבויות שנפתחו בעבר, אלה כספים קואליציוניים משנים קודמות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כל כולו הולך ממשרד החקלאות. השבוע העברנו כסף עבור גרעינים משימתיים. מה ההבדל? ההבדל הוא במשימות?
מיכאל בן דהן
¶
הפנייה הזאת נועדה לתקצב כספים עבור גרעינים משימתיים שנפתחו לפני 2021. הכספים שעברו בפנייה הקודמת, זה קול קורא חדש של המשרד שהוציא לצורך גרעינים משימתיים והם יבוצעו בהתאם לעמידה באבני הדרך של הגרעינים עצמם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל בשנת 2021, תקן אותי אם אני טועה, אני לא חושב שהיה קול קורא לגרעינים משימתיים חדשים. לא היה תקציב. איך הוצאתם?
אבי מאיר
¶
משרד ההתיישבות. בשנת 2021 היו מבחני תמיכה שאושרו על ידי היועץ ופורסמו. בשבוע שעבר במסגרת הקואליציונית הכנסנו את הכסף לתוך המבחנים בהתאם למה שאושר ויצא שיפוט שהוא כבר באתר. חלק מהעמותות כבר ממש נתמכו. כולן קיבלו התחייבות. זה סדר גודל של 300 ומשהו גרעינים.
אבי מאיר
¶
נכון. יש גרעינים מכל הגוונים. יש גרעונים מהאוכלוסייה החרדית, יש גרעינים תורניים של הציונות הדתית, יש חילונים, יש דרוזים, יש עולים חדשים, יש גרעינים של הקהילה האתיופית. התקנה שלנו במשרד ההתיישבות, בשונה מתקנות אחרות, היא תקנה כללית, לכלל הסוגים. כל מי שעומד ברף של 20 חברים, עומד בשלושה סוגי פעילויות - - -
אבי מאיר
¶
בשנת 2022, בשנה הבאה, תהיה מגבלה לגרעינים. יזם אחד לא יוכל לבוא בעיר קטנה ולהפעיל כמה גרעינים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל לא ליזם, לגרעינים עצמם תהיה מגבלה? נגיד אני לא יזם, אתה לא יזם והוא לא יזם, לכל אחד יש גרעין אחד – יזם הוא עם מספר גרעינים – שלושתנו נוכל לגשת באותה עיר ושלושתנו נוכל לקבל באותה עיר?
אבי מאיר
¶
הפעילות שלהם היא פעילות התנדבות בקהילה. למעשה כל חבר גרעין צריך להתנדב בממוצע 100 שעות בשנה. למשל לתת שיעורים לאוכלוסייה מוחלשת, חלוקת מזון, פעילות קהילתית לקראת חגים. כל דבר שמגבש את האוכלוסייה ונמצא בתוך התקנות בתנאי הסף, הכול מפורסם באתר שלנו, יוכל לקבל תמיכה. סדר הגודל של התמיכה נע בין 100 אלף שקלים לגרעין עד 200 אלף שקלים. אלה סדרי הגודל. מכוח זה הם יכולים לקבל רכז שיתמוך בהם בהכנת הפעילות.
אבי מאיר
¶
כן. יש דוחות. למשל קול קורא של 2021, הם יכולים עד יוני 2022 להוציא דוחות ביצוע. דוחות הביצוע עוברים אצלנו בקרה. ככל שהם עמדו בכללים של מבחני התמיכה, הם יקבלו את התמיכה.
אבי מאיר
¶
לא. ב-2021 לא נתנו לנו לעשות שינויים בקריטריונים. היועץ אמר שזה בגלל שזאת ממשלת מעבר, תקופת בחירות. ב-2022 יש שינויים. אנחנו מדייקים את הפעילות כי מה שקרה בשנים האחרונות זה שיש גידול במספר הגרעינים. אנחנו רוצים שהגרעינים באמת יעשו את הפעילות תומכת בעולם הגרעינים, נקרא לזה כך, אבל הצמצום לא אמור לפגוע בגרעין אמיתי.
אבי מאיר
¶
לא. יש שתי תקנות במשרד החינוך של קבוצות מחנכים וגרעינים תורניים שהם תלויי כולל. אצלנו אין את העולם הזה. יש בדיקה שלנו יחד עם הייעוץ המשפטי בכל מבחני תמיכה על כפל תמיכות מול משרד החינוך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 176-174, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
אביעד שוורץ
¶
רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 25,750 אלפי שקלים לסעיף 36, תעסוקה, מתוכם סך של 10,000 אלפי שקלים עבור תכנית תעסוקה ליוצאי אתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה. אלה כספים קואליציוניים.
אביעד שוורץ
¶
שאר הכסף נועד לתקצוב בהתאם לביצועים בפועל, השלמות קטנות שהיו מעבר לתחזיות בתכניות השונות. מדובר על פחות מחצי אחוז שינוי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש 13 מיליון שקלים לשירות בקהילה של מתנדבים מהחברה הערבית. מה זה? זה כסף שהיה בשנה שעברה? זה היה בתקציב?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
סליחה שאני לא מבין כל כך מהר. אתה בטח מכיר את זה. בחברה הערבית, לפני שנה, שנתיים, שלוש, המשרד תמך במתנדבים מהחברה הערבית?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כי יש לזה משמעות. אתה מבין לבד שהפירוש הוא שיש התנדבות בחברה הערבית לנושא של השירות האזרחי. יש לזה משמעות.
אביעד שוורץ
¶
נכון. יש משמעות. בחברה הערבית באופן כללי יש גידול בשנים האחרונות בהתנדבות לשירות האזרחי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר. רק תגיד לי את המספרים. חשוב לי לדעת כי יש לזה משמעות פוליטית גדולה. פוליטית, הכוונה ציבורית.
אביעד שוורץ
¶
הנה, עכשיו אומרים לי שזה כולל דרוזים. אפשר לפנות ב-זום לתקציבן של רשות השירות האזרחי לאומי, מוטי אלמליח.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כן. אם אפשר לדעת כמה מתוכם, באחוזים, הם ערבים מוסלמים וכמה דרוזים, צ'רקסים וכולי.
אביעד שוורץ
¶
יש קצת כסף שהגיע משירות התעסוקה, ממשרד הפנים בהתאם להחלטת ממשלה 2397, של הבדואים. זה עבר משם לשירות התעסוקה. מה שמוספר אצלנו כתכנית 3. מרשות האוכלוסין עבר רוב הכסף כמו שקודם אסף הציג. זה מתתי ביצוע שם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתכנית עצמה, לגבי יוצאי אתיופיה. אנחנו יודעים ששכרם בחברה בממוצע נמוך לעומת כל המגזרים האחרים. בתכנית הזאת אתם מעבירים עכשיו כסף עבורם ואני לא רואה שיש כאן משהו כדי לשפר את השכר שלהם. רק 2 אחוזים מיוצאי אתיופיה מועסקים במשרות ניהול. כל השאר לצערנו הם בתת משרות.
אנסטסיה הראל
¶
אני אענה. זרוע העבודה במשרד התעסוקה כן פועל לטובת הכשרה וליווי של יוצאי אתיופיה. בין היתר מקבלים את הכספים האלה, כספים קואליציוניים שיתחילו לפעול בשנה הבאה - תכניות ליווי, תכניות תעסוקה, הכשרות, מחשוב, עברית וגם בין היתר כדי להעלות את השכר ולקדם אותם למשרות יותר בכירות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ממה שקראתי, מעמותת עולים ביחד, בטח את מכירה את זה, אנחנו יודעים שיש שם גם תת תעסוקה וגם יש כאלה שבכלל לא מועסקים בענפים מרכזיים במשק אלא בעבודות תחזוקה וניקיון. יש אפליה בעבודה. יש פניות רבות על כך שהייתה בשנים האחרונות אפליה בעבודה.
לגבי התכנית 36-41-01, תכנית של מעונות היום. שם יש את טבלת הסבסוד של מעונות היום. הוצאתם את הסבסוד רק לפני חודש כדי שיוכלו לגשת. לפני חודשיים פרסמתם את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מבחני תמיכה. הרישום בפועל התחיל, אם אני לא טועה, בחודש פברואר עד חודש פברואר-מארס שובצו במעונות ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. אתם נמצאים בפיגור של זמן מחודש מארס, אז הייתם צריכים לפרסם גם את התבחינים, את מבחני התמיכה מקסימום בחודש יוני עד יולי. בשנה שעברה הייתה קורונה אבל מה קרה השנה? למה לא פרסמתם את זה בזמן? אני אגיד לך למה אני שואל על זה. אנחנו מודעים לכך שהורים משלמים מחיר מלא.
אביעד שוורץ
¶
כן משולמות מקדמות ולכן חלק כבר מקבל את התשלום המלא. בנובמבר פתחה מערכת וחלק הגישו וסיימו את התהליך ומקבלים. שולמו מקדמות לארגונים כדי שיאפשרו להורים לשלם פחות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אענה לך על זה. גילוי נאות, אשתי מנהלת מעון, יש לי ילד במעון, כך שאני מכיר את זה גם מהצד הזה וגם המצד הזה. אשתי מנהלת מעון כשכירה. זה לא מעון שלה. כשאתה אומר לי שבנובמבר העלו את המערכת, כלומר שעד נובמבר הילדים שובצו ועדיין שילמו מלא. גם כשאתה נותן מקדמות, אתה לא נותן מאה אחוזים מקדמות אלא אתה נותן 70 אחוזים מקדמות. ב-70 אחוזים, אנחנו יודעים שחלקם עדיין לא סיימו להגיש ואני אתן לך דוגמה פשוטה. פתחתם את התבחינים, ומה שיש במחשב אצלכם אין למשל אברך. אברך לא יכול להיכנס. כלומר, גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול להיות מתוקצב. מחודש ספטמבר הוא לא יכול להגיש את זה. אתה עוד מעט סוגר את המערכת אבל את הרובריקה של האברך, מה שהיה לו בעבר, השנה אין לו. איך הוא מתוקצב?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו מדברים על הכסף הזה אתם רוצים עכשיו. אני לא מדבר על משהו אחר. אני מדבר על סעיף סבסוד המעונות כד שתבינו מה קורה כאן. אתם כנראה לא קולטים את האירוע כי אולי אתם לא מבינים אותו. האירוע הוא פשוט. יש כאן אלפי ילדים שלא נותנים להם לגשת בכלל. הם לא נמצאים ברובריקה בה היו כל שנה. אני מכיר את הסיפור של עד ה-1 בינואר וזה כרגע זה בבית המשפט כי שר האוצר אמר שהוא רוצה את התבחינים האלה, הוא רוצה שילדי אברכים לא יוכלו להיות במעונות היום והוא לא רוצה שילמדו תורה. הכול בסדר. לא בסדר אבל כרגע זה בבית המשפט. אגב, גם זה אבסורד. לא יודעים מה לעשות ואני מכיר ילדים שב-1 בינואר כבר יצאו מהמעונות. תנו לנו תשובות מה קורה איתם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל זה שאתה מוציא את זה, זה בסדר אבל אתם עושים עוולה פעמיים. אני מסביר לכם. אתם כנראה לא קולטים מה שאני אומר. יש שני דברים, על אחד בוודאי לא קיבלתי תשובה, שהילדים משובצים כבר בחודש פברואר-מארס אבל עד עכשיו הם לא יכולים להגיש או שיש את אלה שהתחילו להגיש בנובמבר כמו שאתה אומר. למה יש איחור כזה גדול? דבר נוסף הוא איך אתה בא ומשנה את כללי המשחק כך שאותו הורה לא יכול לבוא ולהגיש את הבקשה לסבסוד כשבעצם הוא יודע היכן נמצא הילד שלו. אם הוא הורה לומד למשל, הוא אברך, הוא יודע שהילד שלו כבר משובץ. עכשיו אתה אומר לו, לא, עד 1 בינואר ומה הוא יעשה איתו ב-1 בינואר? הדבר הנוסף הוא שהוא לא יכול כרגע, גם עד ה-1 בינואר, על פי מה שאתם אמרתם, אין לו רובריקה שהוא יכול להכניס אליה את הילד כפי שהיה בעבר כי הורידו אותה. איך אתם רוצים שישלמו?
אביעד שוורץ
¶
על פניו, אם יש איזושהי בעיה טכנית במחשוב ולכן הוא לא יכול להגיש למרות שהוא זכאי, אנחנו נפתור את הבעיה הזאת.
אביעד שוורץ
¶
זה פתוח כל השנה. אם הבעיה היא בעיה טכנית, הוא יקבל גם רטרואקטיבית מתחילת השנה. אם בגלל בעיה טכנית לא ניתן להגיש עכשיו בקשה, אז הוא יקבל רטרואקטיבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 36-42-01. עידוד תעסוקה לאוכלוסיות ייעודיות או מעוטות השתתפות. על מה אתה מדבר אתי? על איזה אוכלוסיות מעוטות השתתפות?
אביעד שוורץ
¶
בפנייה הזאת יש 10 מיליון ליוצאי אתיופיה ועוד 4 מיליון למרכזי הכוון לאוכלוסייה הערבית. שוב, זאת תקנת הרשאה. יש מכרז שהוא רב שנתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ולזה אין לכם כלום. כמו שאמרתם בפעם שעברה, זה נמצא באפס. היה כאן מישהו בפעם שעברה שאמר שזה נמצא באפס. אגב, היושב ראש, אם אתה זוכר, הם אמרו שישלחו לנו לכאן מה הם חושבים לעשות כנגד. דיברנו על 4-17. נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו לא קיבלנו. אני רוצה לשאול אתכם לגבי זה. כמה בסך הכול יש לכם בעידוד תעסוקה ליוצאי אתיופיה? חוץ מ-10 המיליון האלה.
אביעד שוורץ
¶
הייתה החלטת ממשלה קודמת שהסתיימה וזאת עכשיו החלטה חדשה שמחליפה אותה. התקציב הקודם היה תקציב חד פעמי של 8.5 מיליון שקלים שתוקצב בשנת 2020.
אביעד שוורץ
¶
יש להם כל מיני תכניות כמו תכנית מעגלי תעסוקה ויש להם עוד תכנית, למרות שכאן התכניות זה רק מעגלי תעסוקה. בפנייה הזאת זה רק הרחבה של מעגלי תעסוקה בהתאם להחלטות ממשלה. יש במזרח ירושלים ובחברה הבדואית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אנצל את זה שאתם כאן. בפעם הקודמת עניתם לנו. ביקשנו לדעת מתי זה נסגר, אם זה בכלל נסגר אבל עניתם לנו רק לגבי אוכלוסייה אחת. כשהפסיקו את דמי האבטלה היה עידוד תעסוקה למעסיקים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שכר ממוצע במשק, זה יוצא עד גובה של בערך 10,000 שקלים, סיוע לאותם אלה שהחזיקו אנשים אם מוגבלויות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תבדוק כי זה חשוב. היה לכם שם עוד שלושה ... ואז לא קיבלתי תשובה אם זה נפתח או לא.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני שואל טכנית. אם יש עולים מאתיופיה שהילדים שלהם נמצאים במעונות יום, לא צריך לסבסד אותם מבלי שיהיה משהו מיוחד לעולי אתיופיה בהעברה הזאת?
אביעד שוורץ
¶
זה לא בהעברה הזאת. אלה רק תכניות תעסוקה. 10 מיליון של יוצאי אתיופיה, אלה רק תכניות תעסוקה ליוצאי אתיופיה.
אביעד שוורץ
¶
לא. לסבסוד מעונות יש כסף אחר שלא קשור ליוצאי אתיופיה. עבור יוצאי אתיופיה משלם משרד הקליטה בלי קשר להחלטה.
אביעד שוורץ
¶
לחלקם זה יכול להיות מימון מלגות להכשרות, מימון הכשרות מקצועיות, מלגות לדברים שונים, תכניות הכוון.
אביעד שוורץ
¶
לרוב זה פוטר אותם מתשלום. אנחנו משלמים במקומם. הם עושים הכשרה ובמקום שהם ישלמו, אנחנו משלמים. או אם נותנים להם מלגות, זה ישירות אליהם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה אחרונה מבחינתי לגבי הסבסוד של מעונות היום. לא מזמן פורסם שילדי המסתננים, יש להם גם איזשהו תקציב. את זוכרת כמה זה? אני שמעתי כמה סכומים אבל לא ראינו בהעברות איך הם הולכים לסבסד את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש לדעת, ואולי תחזירו לנו תשובה עד הרוויזיה, לגבי ילדי המסתננים. יש תקציב שהוקצה להם ואני שואל מה גובה התקציב שהוקצה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אולי זה עובר דרך משרד הרווחה. יכול להיות שזה סבסוד של הרווחה. אם אפשר לבדוק את זה עד ההצבעה על הרוויזיה.
מוטי אלמליח
¶
שלום לכולם. לגבי השאלות ששאל חבר הכנסת גפני. כמובן שבני מיעוטים כוללים את הדרוזים. יש לנו כ-1,200 דרוזים שעושים היום שירות לאומי, מתוך סך הכול כ-5,300 שיש לנו היום. בשנה שעברה היו לנו כ-4,800-4,700. התוספת של ה-13 מיליון שקלים דרושה בגין הגידול במגזר הערבי. יש יותר ויותר צעירים מהמגזר שעושים שירות לאומי ולכן דרושה התוספת הזאת.
מוטי אלמליח
¶
הגידול הוא בקרב כל העדות, גם דרוזים, גם מוסלמים, בדואים בדרום, בדואים בצפון, יש לנו קצת נוצרים וכמה צ'רקסים.
אביעד שוורץ
¶
לגבי השאלה השנייה של ינון אזולאי, אני אומר שעברו 10 מיליון שקלים למעונות לאותם ילדים, כספים שהיו מהאפוטרופוס הכללי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
התייעצות סיעתית. חוזרים להצביע בשעה 11:50.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:50.)
יואב הכט
¶
שלום. אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סכום של 96 מיליון שקלים ו-141 אלף שקלים במזומן וכן 119 מיליון שקלים ו-506 אלף שקלים בהרשאה להתחייב עבור מספר נושאים. ראשית, הלוואות עבור עובדי מדינה ועובדי הוראה. שנית, הרשאה להתחייב עבור פרויקטים של שיקום קרקעות מזוהמות. שלישית, עבור פעולות בתחום הבנקים לפיתוח שישראל חברה בהם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי תכנית מספר 83-01-12. אני רואה שכאן אתם רוצים סך של 75 מיליון שקלים. כמה סך הכול מתקצבים להלוואות ומה היחס שלכם בריבית של הלוואות המדינה לעומת ההלוואות שנותנים בבנק?
יואב הכט
¶
בעיקרון הסכום הזה הוא לא סכום שהוא מתוקצב בדרך כלל כי מדובר בהחזר של הלוואות מצד אחד ומימון של הלוואות חדשות מצד שני. לכן ככל שהפער הוא אפס או שלילי, אין צורך בתקצוב הנושא. כאשר יש פער שבו יש יותר ביצוע של הלוואות חדשות לעומת הגבייה של החזרי הלוואות ישנות, אז יש צורך בתוספת תקציבית וזאת התוספת שאנחנו מביאים את הבקשה בגינה כעת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שאלתי על סך כל ההלוואות, כמה הן. בנוסף אני אשאל האם ה-75 מיליון שקלים הם בגלל שהיו אי החזרים או שבגלל שנתתם הלוואות, אתם צריכים עוד תקציב. בסך הכול כמה הלוואות יש היום למדינה.
יואב הכט
¶
לגבי סך כל ההלוואות שנמצאות בחוץ ועתידות להיגבות, אני אחזיר תשובה, אם אפשר, בהמשך. אני אברר את הסוגיה.
לשאלתך לגבי הצורך בתקצוב נוסף. הצורך נובע אך ורק בגלל שקצב מתן ההלוואות החדשות עלה מעבר לצפוי הוא גבוה מקצב החזר ההלוואות הישנות.
יואב הכט
¶
לא. הוא דווקא עלה מעבר לצפוי רק החל מהחודשים האחרונים. כלומר, לאחר שנת הקורונה בה היו פחות הלוואות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק שנייה הרב גפני, רק לסיים עם הנושא הזה של ההלוואות. תגיד לי בבקשה, מבחינת אחוזי הריבית מול הבנקים, אני מבין שזה משמעותית יותר זול. המדינה קובעת את זה לבנקים?
יואב הכט
¶
יש מכרז רב שנתי שנסגר באופן תחרותי. הבנקים מתחרים על הזכות להיות אלה שמעמידים את הפיקדון עבור ההלוואה ולתפעל את ההלוואות. יש הוזלה משמעותית עבור עובדי מדינה.
אסף וקסלר
¶
אני אתייחס וגם יש לי את הנתונים לגבי הלוואות. הבנק שזכה היום הוא בנק דיסקונט. הריבית אכן יותר נמוכה.
אסף וקסלר
¶
בסביבות אחוז אחד, אם אני לא טועה. מבחינת יתרת ההלוואות שהייתה בחודש דצמבר עבור עובדי מדינה – מיליארד ו-50 מיליון. יתרה עבור הלוואות למורים בחודש דצמבר – 71 מיליון.
אסף וקסלר
¶
זה נעשה מהתלוש ולכן אחוז ההחזר הוא מאוד גבוה. עובד שמסיים לעבוד במדינה נדרש להחזיר את הכסף לפני שמתנתקים יחסי עובד-מעביד עם המדינה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לדעת בכמה כסף מדובר, העברה לסייבר בבאר שבע שמיועד לרכישת קרנות ניירות ערך.
יואב הכט
¶
ההעברה התקציבית במסגרת תכנית 83-06-04 לא נוגעת לחברות הסייבר בבאר שבע. היא נוגעת להעברות לבנקים לפיתוח.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני בכל זאת רוצה לשאול היות וזה הסעיף. האם יש שינוי בסיוע לאל על עכשיו כתוצאה מהתפרצות נוספת של הקורונה וסגירת השמיים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה הערך של ההשקעות האלה ומה היחס של ישראל ביחס למדינות ה-0OECD בהשקעה בארגונים הבין-לאומיים? בקרנות האלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא. אני שואל מה הערך שלנו כלפיהם. אנחנו יודעים שאנחנו משקיעים בסכום מסוים ואני שואל עד כמה אנחנו מדורגים מבחינת האחוזים שלנו. הדירוג שלנו בהשקעה.
יואב הכט
¶
ההשקעה המבוצעת ככלל לפי נוסחה שמעגנת את התרומה שלנו למוסדות, ההשתתפות שלנו בהשקעות, בהתאם לאחוז של התוצר של ישראל מתוך התוצר הכולל של המדינות החברות בו. מכיוון שהבנק העולמי מאגד כמעט את כל מדינות העולם באופן כמעט גורף, מדובר באחוז התוצר של ישראל מתוך התוצר העולמי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 83-04-02, הפרויקט שנמצא בתכנון. כמה שטחים שוקמו עד כה? כמה דונם עוד אמורים להיות משוקמים? תן לנו קצת פירוט על התכנית.
יואב הכט
¶
אני עונה. בסך הכול השנה הוקצו לנושא הזה כ-300 מיליון שקלים בתקציב וכעת מבוקשת השלמה של תוספת של 100 מיליון.
יואב הכט
¶
יש כאן מספר בסיסי צה"ל שיש בהם קרקעות מזוהמות שהפרויקטים הנוכחיים שאנחנו מבקשים בגינם את התוספת הגיעו לשלב שבו מתבצע הפרויקט. בין היתר בסירקין ובשדה דב וכן הלאה.
יואב הכט
¶
מדובר באותו סוג. כדי לדייק, אנחנו רוצים לומר עבור מה הפרויקטים הנוכחיים שאנחנו מבקשים עבורם את התוספת. מדובר בפרויקט סירקין ושדה דב, פרויקט בתחום של בסיס עטרות..
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברחובות לא נמצא פרויקט שצריך גם שם לנקות את הזיהום? יש שם איזשהו פרויקט של עיריית רחובות ומכון ויצמן בעתירה לבג"ץ. זה לא שם?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 192, הוצאות פיתוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לברך את שר האוצר. כל הזמן תקפנו אותו כאן על עליות המחירים וגם היום הייתה כתבה ואתה התראיינת לגבי עליות המחירים שאכן יש כאן השתוללות. כשמגיע, מגיע. אני רוצה לפרגן לשר האוצר. בלילה שבין שישי לשבת, מחירי הדלק ירדו באגורה. כל הכבוד על הורדת המסים לשם שינוי ויישר כוח גדול לשר האוצר.
טליה ישפה
¶
אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 138,419 אלפי שקלים בהוצאה עבור השימושים הבאים: תקצוב 20,000 אלפי שקלים לתגבור תקציב המוסדות להשכלה גבוהה עבור התכנית להנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיות בייצוג חסר במערכת ההשכלה הגבוהה. תקצוב של 118,419 אלפי שקלים עבור תכניות ייעודיות למחקר במערכת ההשכלה הגבוהה ועבור תגבור תקציב המוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
טליה ישפה
¶
התקציב למוסדות האקדמיים מועבר על פי תפוקות. יש מודל הוראה שעל פיו מתוקצבות תפוקות ההוראה ויש מודל מחקר שעל פיו מתוקצבות תפוקות המחקר במערכת. הוראה היא בעצם כמות הסטודנטים המוכשרים, באיזה תחומי לימוד, מה היחס בין הסגל לבין הסטודנטים, מה שיעור מסיימי התואר בזמן תקני, כלומר, המטרה היא שהאנשים לא יפרסו את התואר על פני מספר רב של שנים. זה מה שנכלל תחת מודל ההוראה. תחת מודל המחקר נכללות תפוקות המחקר ויש גם פרסום מאמרים, באיזה כתבי עט, כמה אימפקט המאמרים האלה יצרו, זכיות בקרנות מחקר תחרותיות בין-לאומית וקרן המחקר הלאומית של ישראל ה-ISF. אלה התפוקות שנמדדות במודל המחקר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש כאלה שלומדים פחות שניים? כלומר, אם סטודנט רוצה לעשות תואר בשנה, הוא יכול? למשל באוניברסיטה הפתוחה.
טליה ישפה
¶
למיטב ידיעתי הלימודים אורכים שלוש שנים. אני לא יודעת אם יש חריגים באוניברסיטה הפתוחה. אפשר לבדוק.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בשעתו הייתי הבורר בין הסגל הזוטר לבין ה-ות"ת. הם היו כאן בוועדה וגם הייתה תכנית חומש. אני שואל האם לא מבעבע מתחת לפני השטח מה שחווינו בשנים קודמות, סכסוך ומאבקים על השכר של עובדי הסגל הזוטר. האם זה לא קיים היום?
רות ארנברג
¶
כרגע לא. כרגע כל הסגל הזוטר הוא תחת הסכמי שכר. כל המכללות והאוניברסיטאות נכנסו תחת ההסכם הזה.
טליה ישפה
¶
נכון. זאת טעות סופר. הסכום התקין הוא 138,419 אלפי שקלים. השבנו את זה גם לוועדה ואמרנו שמדובר בטעות סופר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
עם כל הכבוד, לא מביאים כך פניות. אני הייתי מחזיר את הפנייה בחזרה ושיביאו נורמלי, כמו שצריך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 21-11-01. יש כאן את התקצוב למוסדות השכלה גבוהה. אני מבקש לדעת כמה כסף יש בסך הכול בתכנית הזאת. כתוב כאן שזה בשביל אותן אוכלוסיות שהן בייצוג חסר במערכת ההשכלה הגבוהה ואני מבקש לדעת מי אלה אותן אוכלוסיות.
טליה ישפה
¶
ות"ת מפעילה מספר תכניות הנגשה. אחת התכניות המרכזיות היא תכנית ההנגשה לחברה הערבית שבתוכה גם יש תכניות ספציפיות לאוכלוסיית מזרח ירושלים ולאוכלוסייה הבדואית. מטרת השינוי כאן היא לתקצב את ות"ת בתוספת תקציב עבור תכנית למזרח ירושלים ולאוכלוסייה הבדואית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כמה בסך הכול התקציב? לא של כל הפנייה אלא של התכנית הזאת במגזר הבדואי. אגב, גם כאן כתבתם 156, אבל לא משנה.
טליה ישפה
¶
לא. מתוך ה-138 מיליון שקלים, כ-20 מיליון שקלים מיועדים לתכנית ההנגשה לחברה הערבית, מתוכם 18 מיליון לאוכלוסיית מזרח ירושלים ו-2 מיליון שקלים לחברה הבדואית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בואי נעשה ביחד את החשבון. אולי אני לא יודע לעשות חשבון וכנראה שלא. בתכנית 21-11-01, מטרות השינוי הגדלה בסך של?
טליה ישפה
¶
ההגדלה לא מיועדת רק עבור תכנית ההנגשה לחברה הערבית. מתוך ה-138 מיליון שקלים, 20 מיליון מיועדים לתכנית ההנגשה לחברה הערבית ועוד 118 מיליון שקלים מיועדים לתכניות להסעת המחקר, כלומר, שיפור תפוקות המחקר במערכת, מתן דגש על תחומים טכנולוגיים נבחרים שבהם צריך לעשות השקעה לפיתוח תשתיות המחקר והפיתוח, ולהתאמות לביצוע בפועל.
רות ארנברג
¶
תכניות ההנגשה לאוכלוסייה החרדית מתוקצבות ב-200 מיליון שקלים ויותר. לכן הבקשה שלנו כרגע ל-20 מיליון עבור החברה הערבית היא - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש כאן הפחתה בפרויקטים של תכנון איכות הסביבה בסכום של קרוב ל-10 מיליון שקלים. אתם מפחיתים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תבדוק ותחזור עם תשובה כי אנחנו בהתייעצות סיעתית עכשיו. אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית. אני רוצה לדעת מה זה התכנון של איכות הסביבה ממנו יורד הכסף.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה 105 עד 109, השכלה גבוהה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
טליה ישפה
¶
הפנייה נועדה להקצות סך של 70,000 אלפי שקלים בהוצאה בהתאם להחלטת ממשלה מספר 289 מיום ה-1 באוגוסט 2021 ומספר 551 מיום 24 באוקטובר 2021.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא כתבתם את זה. גברתי היועצת המשפטית, לא צריך לכתוב שאלה הסכמים קואליציוניים? מה זה הדבר הזה? זה משהו חדש?
טליה ישפה
¶
הוא מיועד לצמצם את הפער במכסות בין מוסדות שיש להם מרחק משמעותי בין מספר הסטודנטים שהם קלטו בפועל לבין המכסה המתוקצבת.
טליה ישפה
¶
יש מוסדות שיש להם יותר סטודנטים והם לא מקבלים בגינם סבסוד מדינה. לכן ההקצאה הזאת נועדה לצמצם את הפער.
טליה ישפה
¶
61 נכון לשנת תשפ"א. רות, תקני אותי אם אני טועה. מתוכם מתוקצבים – אני לא רוצה להטעות אתכם – 43 מוסדות. אני אוודא את המספר. הפנייה הזאת נועדה להקצות מתוך המוסדות המתוקצבים שיש להם פער משמעותי, מרחק גדול, בין מספר הסטודנטים בפועל.
טליה ישפה
¶
יש מוסדות שקולטים סטודנטים בתכניות להן יש ביקוש. הם רוצים לקלוט כי זה או לצורך העניין העלות השולית של הסטודנט הנוסף שהיא לא גבוהה בחוג הספציפי הזה או כי זה משרת מטרות התרחבות ותמיכה של המוסד בכלל. כמובן שגם הקורונה הוסיפה לזה כי בעקבות הקורונה חלה הקדמת ביקושים משמעותית והביקוש להשכלה גבוהה גבר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
את אומרת שהמוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים לפי תפוקות, זאת אומרת, מספר הסטודנטים. אם כן, איך יכול להיות שהמוסד קולט סטודנט ולא מקבל עליו כסף?
טליה ישפה
¶
בתקופת הקורונה נסגרו השמיים וסטודנטים לא יכלו לנסוע לטיול הגדול של אחרי הצבא. בנוסף לזה גם היו פחות אפשרויות תעסוקה לעבוד במשרות שבדרך כלל מאפיינות את שכבת הגיל שהיא שכבת הגיל שהולכת להשכלה גבוהה. לכן נוצר מצב שבו חל גידול במספר הסטודנטים החדשים בגיל 21 עד 24. זה יצר גידול מאוד משמעותי במספר הסטודנטים החדשים בשנת תשפ"א וגם השנה, בשנת תשפ"ב.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לכן ביקשתי את הרשימה של אותם מוסדות שיש להם את הפער הזה והולכים לקבל וכמה כל מוסד יקבל.
רות ארנברג
¶
כן. זה לא בצורת קול קורא. יש לנו קריטריונים שוויוניים לחלוקת המכסות לפי תחומי עדיפות לימוד, לפי הפער מהמכסה המתוקצבת וכדומה וכך זה מחולק על פני המוסדות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרי אותו סטודנט לא יבוא מהמרכז לפריפריה אלא רק בודדים. אם תיתן להם גם מגורים, זה יעזור להם. לא נתעכב על זה.
תנו לנו פילוח כדי שנראה אם יש פגיעה בפריפריה, האם נשים נמצאות יותר או פחות וגם לגבי החרדים. תנו לנו את החלוקה.
טליה ישפה
¶
אני כן אשמח להשיב לשאלה לגבי המוסדות שיקבלו את התקציב. המוסדות הם אוניברסיטת אריאל, מכללת תל-חי, מכללת הדסה ומכללת רופין.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו רוצים התייעצות אבל יש לי עסקה אתך. אחרי תפילת מנחה אני נותן לך התייעצות פלוס התייעצות ואתה נותן לי התייעצות עוד חמש דקות על חשבונך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עזוב. אתה עכשיו מוותר על התייעצות ואנחנו מצביעים על הפנייה ומצביעים על הרוויזיות שיש לנו כי הגיע הזמן להצביע עליהן.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 112-110, השכלה גבוהה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע.
הצבעה
אושרה
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש רוויזיה.
אנחנו עוברים להצבעות על הרוויזיות שהוגשו קודם. רוויזיה על פנייה מספר 61-60, הרלב"ד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מוחה בתוקף בנוגע למשרד התחבורה והמדיניות של שרת התחבורה שמאז שהיא נכנסה לתפקיד שלה, כל מה שהיא עושה זה לבטל פרויקטים חשובים מצילי חיים בפריפריה, דוגמת כביש 65 שהזכרתי לא פעם, כביש דמים שבו נהרגו כמעט 100 בני אדם במשך 10 שנים. הכביש הזה שתוקצב תכנון במאות מיליוני שקלים כבר התחיל לצאת לדרך אבל ברגע שהיא נכנסה היא עצרה אותו ודחתה בכמה שנים. אותו דבר לגבי כביש 6 הצפוני. גם את הפרויקט הזה היא עצרה. בקיצור, כמו שאמרנו, ממשלה תל אביבית שמעניין אותה רק המרכז. פרויקטים חשובים גם מבחינת חיי אדם וגם מבחינת התנאים והנוחיות של תושבי הפריפריה, לא מעניינים את הממשלה הזאת וכך זה נראה. על זה הוגשה הרוויזיה ואני מקווה ששכנעתי אתכם ותצביעו בעד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה. מי בעד קבלת רוויזיה על פנייה מספר 61-60, רשות לבטיחות בדרכים? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
רוויזיה על פנייה 96, משרד ראש הממשלה., המשרד לשוויון חברתי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
המשרד לשוויון חברתי. הרוויזיה הוגשה מאחר שבתקופה – אם אני לא טועה, זה היה הגל השלישי – עת אנחנו נאבקנו כאן ובעבר הצלחנו להשיג ביחד את המענקים לגילי 67 ומעלה, אנשים שנפלטו מהעבודה, אנשים שרצו לעבוד ובגלל הקורונה יצאו מהעבודה, ולאחר שהסתיימו שלושת החודשים שהארכנו להם הם עדיין נשארו בבית. ניסיתי בכל כוחי – גם בוועדה וגם בהצעת חוק – לתת להם עוד איזה חודש-חודשיים אוויר כי הם רצו לעבוד אבל לא יכלו אבל לצערי השרה לשוויון חברתי שבדרך כלל היא אוהבת להתראיין על כל מיני הישגים, בעניין הזה היא לא שיתפה פעולה. לא זכיתי למענה על מכתבים ששלחתי לה וגם לא שמעתי את קולה בנושא. אותם אנשים בגיל 67 ומעלה נשארו בלי כסף, לתרופות ולמצרכים, והם פשוט ננטשו על ידי המשרד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 96, משרד ראש הממשלה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
רוויזיה על פנייה מספר 180 עד 184, המוסד לביטוח לאומי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 180 עד 184, המוסד לביטוח לאומי? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
רוויזיה על פנייה מספר 27-003, המוסד לביטוח לאומי, בקשה להעברת עודפים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
הרוויזיה הוגשה מאחר שגם הנושא של נשים בהריון, מאבק שניהלתי והקראתי במשך 20 דקות במליאת הכנסת הודעות שקיבלתי מנשים בהריון שנשארו ללא מענק, ללא כסף בתקופת הקורונה, ואחרי כל הניסיונות שניסינו לסייע, בסוף קיבלנו התנגדות נחרצת מהאוצר שבכלל לא רצה לשמוע את הנשים האלה ולהקשיב להן.
הדבר המאכזב ביותר בכל התהליך הזה שניסיתי ללכת בו הוא שכל נשות הקואליציה שמדברות גבוהה גבוהה על כמה זה חשוב לעזור וכמה הן מצדיקות את המאבק, ברגע שהייתה הצעת החוק שבאה לסייע לאותן נשים בהריון, כל חברות הקואליציה שהיו בהצבעה הצביעו נגד. יש לנו כאן דיבורים לחוד ומעשים לחוד ועוד אטימות מצד הממשלה והאוצר.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני חייבת משפט לפרוטוקול. אני מצטערת. קודם כל, אופיר, איזה כיף להיות באופוזיציה ורק להגיד כל חברות הכנסת של הקואליציה שבאו, שינו, נתנו תוספות, הכניסו סעיפים, נלחמו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
הפקרתם את הנשים בהריון. הממשלה הקודמת עזרה לנשים בהריון ועזרה לאנשים בגיל 67 פלוס. אתם לא. אתם מקבלים הנחיות מליברמן ואין לכם זכות לצייץ. עובדתית, הפקרת נשים בהריון במדינת ישראל.
היו"ר אלכס קושניר
¶
פנייה מספר 27-003, פניית עודפים של המוסד לביטוח לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
רוויזיה על פנייה מספר 174 עד 176, משרד ראש הממשלה. התיישבות ומכינות קדם צבאיות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת רוויזיה על פנייה מספר 176-174, משרד ראש הממשלה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 195-193? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
אנחנו יוצאים להפסקה עד 13:05.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:05.)
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן. אגב, אני לא מבין – לא חייבים לענות – למה לא מטילים את זה על החברות עצמן, אלה שזוכות במכרז שהן יעשו את הפינוי הזה. אני חושב שלא המדינה צריכה לשקם את מי שקונה את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מי שקונה את הקרקעות - שישקיע. הם מרוויחים. אתה יודע כמה כסף הם מרוויחים בפרויקטים האלה? בגלל שהבנתם את זה מהר, אני לא אנמק. אתה יכול להצביע.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 192, הוצאות פיתוח? מי נגד? מי נמנע.
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרב גפני, זה המשרד להשכלה גבוהה שאתה מאוד אוהב. אם אתה רוצה, אתה יכול לנמק. זה לגבי הייצוג החסר. הם אמרו שיש 200 מיליון שקלים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני לא מבין את מה שלא הבנתי בעבר. זה לא חידוש בקדנציה הזאת. יש כאן טעות במספרים ויש כאן שתי פניות ועל שתי הפניות אנחנו צריכים לדון בכל אחת בנפרד. למה משרד האוצר לא יכול לתקן את הטעות?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כן. למה זה צריך להיעשות על ידי הלשכה המשפטית של הוועדה? ראיתי שבחסר שאתם הבאתם, אתם מתקנים את זה. אם כן, ראשית, למה לא מתקנים את זה בפנייה הראשית, ושנית, למה מביאים שתי פניות שעניינן שווה? כל הנושא הוא שצריך חוות דעת של היועץ המשפטי שניתנה רק עכשיו. למה זה לא ביחד? אני לא מבין. צריך להחזיר את זה בחזרה למשרד האוצר שיביא את זה מסודר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 109-105, השכלה גבוהה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שאלתי גם היכן זה נמצא. רצינו לדעת חלוקה לפי פריפריה ומרכז. היא אמרה שישלחו לנו את הרשימה. אני שמח שישלחו את הרשימה אבל אני חושב שאני לא יכול להצביע בלי שאני אראה את הרשימה קודם להצבעה. אתה יכול להצביע.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 112-110? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
עידו מור
¶
מטרת הפנייה היא להעביר 5 תקנים של כוח אדם לסעיף 34 עבור תכנית משאבי מים. משרד משאבי המים שהוקם בשנת 2020 ונסגר לפני אישור התקציב. משרד המים הוקם בהחלטת ממשלה מ-31 במאי 2020 ונסגר ב-19 ביולי 2021. זאת העברת 5 תקנים.
עידו מור
¶
בנוסף מטרת הפנייה היא גם לעשות שינויים בתוך הסעיף ולתקצב את תכנית 34-30-02 שזה תפעול ופעולות של משרד האנרגיה בסך של 6 מיליון ו-512 אלף שקלים עבור פעילות תפעול של המשרד בהתאם לקצב הביצוע בפועל. וכן לתקצב את תכנית 34-31-02, תפעול ופעולות של מינהל האדמה והים, בסך של 4 מיליון ו-256 אלף שקלים עבור תקציב פעילות מחקרית בנושא ים המלח בדגש על בולענים בהמשך להחלטת ממשלה 3742 מיום 15 באפריל 2018 שעניינה סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה. גם כאן התקצוב נעשה בהתאם ליכולת המשרד בפועל להתחייב ולבצע פעילות.
עידו מור
¶
למכון הגיאולוגי שיושב במינהל אדמה וים עבור מחקרים, גם על יציבות המים בים המלח וגם על בולענים
עידו מור
¶
נכון. החלטת ממשלה 3742 כללה תקציב של גופים רבים ולא רק של המכון הגיאולוגי. אחד הגופים הוא המכון הגיאולוגי שתוקצב בסך של 35 מיליון שקלים במשך 10 שנים למטרת מחקר ובחינה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תסתכל בהסבר בסעיף 8. זה מתחיל קצת לעצבן אותי. למועצות האזוריות מגילות, ים המלח ותמר מענק פיתוח מיוחד בסך 25 מיליון שקלים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
עזוב אותי עם החלטת ממשלה. אני לא מבין בממשלה ואמרתי לכם את זה כבר בשבוע שעבר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
רגע. לא מבין בממשלה. אני מבין בזה שוועדת הכספים צריכה לאשר את מה שאתם מבקשים אבל תגידו מה זה. היו 25 מיליון שקלים כדי להעביר למועצות האזוריות שמטפלות בבולענים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
רק רגע. אלא אם כן תגידו שמה שכתוב כאן זאת לא העברת כסף אלא אתם מצטטים את החלטת הממשלה שאני לא מבין בה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לשאול לגבי הבולענים. מי מטפל בבולענים שלא נמצאים בים המלח? יש תקציב מיוחד לזה? ראינו שהשבוע נפער בולען בגן ילדים.
עידו מור
¶
התקציב עצמו תוקצב כהלכה והביצוע תואם את התקציב המקורי שהיה. בגלל שזה משרד שנסגר לפני שאושר התקציב, בעצם לא הייתה השפעה לכך שלא היה כוח אדם כי למעשה כבר לא היו עובדים במשרד.
עידו מור
¶
מה-3 באוגוסט ועד היום, למעשה המשרד היה בחריגה כי עד ל-31 ביולי או עד ה-3 באוגוסט, כפי שאת אומר – ואני אבדוק את הימים - היו לו תקנים שלא היו מתוקצבים. חשוב לציין שהם כן תוקצבו בתקציב ההמשכי והטעות הייתה בתקציב המקוי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני אומר לפרוטוקול שביקשתי לקבל תשובה ולא קיבלתי תשובה כמו שצריך. אני חושב שכן ראוי שיהיה כאן דיון. מה שולדימיר אמר זה שלא הפסיקו את החיפושים אבל לא עושים יותר את הבאים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מציע שתעשו שאילתה לשרת האנרגיה.
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 138, משרד האנרגיה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
אביעד שוורץ
¶
הפנייה היא רק הסטות תקציביות בין תכניות בתוך רשות האוכלוסין. מדובר על איזון בין תקנות שכר בתכניות השונות של רשות האוכלוסין בהתאם לשינויים שהיו להם בפעילות במהלך השנה הזאת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אז לא הבנתי כלום. נכון שיש דברים שלא למדתי אבל בכל אופן, אני רוצה להבין. לא משנים את השכר, משלמים את אותה משכורת, לא מפטרים אף אחד, משאירים את אותם אנשים, אז למה אתם מבקשים שינוי בנושא שכר?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה להוסיף לשאלה. קודם הייתה איזושהי העברה שלקחו מרשות האוכלוסין למשרד אחר. אני לא זוכר איזה משרד זה היה.
אלי אלפסי
¶
צוהריים טובים. לרשות יש 2,000 עובדים שמחולקים לארבעה מינהלים שונים. תמיד עוזבים עובדים ובאים עובדים חדשים. מה שקרה בשנה האחרונה זה שעזבו אותנו עובדים אבל לא גייסנו עובדים מאחר שלא היה צורך, במיוחד, כמו שנאמר קודם, בביקורת גבולות. גם לא היה תקציב ורק אם היה מדובר עובד חיוני, היה אפשר לגייס אותו.
עקב כך בכמה מקומות נוצרו עודפים ונוצר מחסור בסעיף 68-12, סעיף זרים, כיוון ששם הייתה איזושהי התחייבות קודמת לעובדים ושולמו הפרשים. כל ההעברות הן רק בתוך סעיפי שכר והמטרה היא רק לשם איזון שכר לסוף שנה. אין לזה השפעה לא על השנה ולא על שנה הבאה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלי, שלום וברכה. אמרת שבשנה האחרונה היה לכם פחות צורך בגבולות. אני מבין שזה בגלל הקורונה, היו סגרים והיית צריך פחות עובדים אבל אנחנו יודעים שוועדת החריגים הציפה אתכם בתקופות מסוימות בהן הייתה גאות ויש תקופות מסוימות בהן היה שפל. זה לא התאזן?
אלי אלפסי
¶
נכון. בביקורת גבולות יש הרבה עובדים שמסיבות שלהם מגיעים לזמן קצוב. אנחנו קולטים עובדים, מגיעים סטודנטים כי העבודה נוחה להם מאחר והיא במשמרות ואופן העבודה מתאים להם וכשהם מסיימים את התואר או מגיעים לאיזושהי החלטה אחרת, הם עוזבים אותנו. כל שנה אנחנו קולטים שם כ-150-100 עובדים וזה קורה באופן קבוע. אנחנו קולטים , הם עוזבים, אנחנו קולטים והם עוזבים. אנחנו בעיקר נערכים לתקופת השיא ובדרך כלל זה קורה באוגוסט, בחגי תשרי, לקראת הקיץ, לקראת חג פסח. אז אנחנו קולטים ומי שנשאר, נשאר, ומי שעוזב, עוזב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להפנות אותך לדוח מבקר המדינה ל-2020. הוא כותב שהייתה עלייה בכניסה של זרים, פי שמונה לעומת כל שנה. הוא מדבר על שלוש שנים קודמות במערך ביקורת הגבולות. אם מדובר בפי שמונה, איך זה אתה לא צריך עובדים? אתה חייב עוד עובדים.
אלי אלפסי
¶
אנחנו עכשיו קולטים עובדים. ב-2019 זה נתון. מי שעזב, עזב. לא קלטנו כי לא היה צריך. עכשיו אנחנו נערכים לקליטה של עובדים, לקראת 2022. מה שאתה או לגבי פי שמונה, אולי אלה נתונים של שנת 2019 כי ב-2021-2020 בוודאות ירדנו. אתה מכיר את המצב בתקופת הקורונה, אז השמיים היו סגורים חלק ניכר מהזמן. אני לא יודע על איזה שנים מדובר בדוח הזה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה זה התכנית של 68-12-03, מינהל מעסיקים? מה קרה שם בשינויים של העובדים? הם מספקים מתן רישיונות לעובדים זרים. למה יש שם שינוי?
אלי אלפסי
¶
נשאר שם עודף תקציב והוא עובר ל-68-12-01, שם היה איזה תשלום של הפרשים שהעובדים דרשו ובסוף קיבלו עבור שנים אחורה. זה מתאזן בתוך התכנית הגדולה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו יודעים שאנשים מחכים חודשים כדי לקבל את האישור. עוברים חודשים מאז הוא מגיש עד שאותו עובד זר נוחת בארץ.
אביעד שוורץ
¶
יש סיפור שסיפר הממונה על התקציבים לשעבר שפגש אותי ואמר שהוא מופתע מהיעילות של המגזר הציבורי. הוא אמר שהוא הגיש בקשה בשביל אימא שלו ותוך יומיים הוא קיבל את האישור ותוך שבוע כבר מצא עובדת שהגיעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כל הכבוד לו. תן לי את מספר הטלפון שלו, אני אשלח לו כמה כאלה שמחכים. אני מכיר בן אדם שהגיש וחיכה מספר חודשים. אגב, זה התייעל. אני חייב להגיד גם מילה טובה. בשנים האחרונות התייעלתם ויש קיצור בזמן ההמתנה אבל אני אומר שעדיין צריך לטפל במיוחד בנושא הסיעודי כי לפעמים מדובר במצב קריטי ולכן האישורים צריכים להיות יותר מהירים ויותר זריזים. יש התייעלות. אני לא אמרתי שאין התייעלות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
השר הממונה, כן. אבל זה לא אותו דבר. לא משנה.
מי בעד אישור פנייה 135, רשות האוכלוסין וההגירה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
אסף וקסלר
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של מיליון שקלים בהוצאה עבור שיפוץ מוסדות דת בהתאם להחלטת ממשלה מיום ראשון האחרון.
אסף וקסלר
¶
ביום ראשון האחרון בנוגע לשינוי כספים קואליציוניים שהממשלה החליטה עליהם בהסכמה עם חבר הכנסת ניר אורבך בעניין כספים שהתקבלה לגביהם החלטה כאן בוועדה. התקציב נועד לפעילות של שיפוץ מוסדות דת ואם תרצו הרחבה, יוסי שבת יוכל להרחיב.
אסף וקסלר
¶
במשרד החינוך היו מיליון שקלים לפעילות מסוימת שבהסכמה עם חבר הכנסת הממשלה החליטה להקצות לפעילות הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לפני שאנחנו עוברים לשמוע את יוסי שבת. דיברתם על סוף שנה אזרחית ואני רוצה להגיד לכם שאני משתמש בשנה האזרחית ומבחינתי האיש השנה העשיר במדינה זה ניר אורבך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה לא שלא הבנו פעמיים. האלה למה אתה צריך לבוא פעם שלישית ולהסביר לנו למה אתה מביא את זה פעם שלישית.
יוסי שבת
¶
זה הגיע פעם שלישית כי החלטת הממשלה עברה רק השבוע. תיקנו את הכספים הקואליציוניים, הייתה לנו העברה נוספת לטובת בית הכנסת תפארת ישראל בפניי שלנו של משרד הבינוי והשיכון וכאן זה תיקון של סיכומים קואליציוניים. החלטת הממשלה המקורית הייתה בעבר, הפרויקט הוקצב בחלקו ולכן יש השנה וגם היו בשנה קודמת השלמות תקציבים על מנת שיסיימו את הבנייה ויתקדמו בבנייה בבית הכנסת.
יוסי שבת
¶
לא. החלטת הממשלה המקורית 1629 כללה 28 מיליון שקלים ממשרדי הממשלה, איגום ממשרדי הממשלה. במועד ההחלטה הועברו 12.5 מיליון שקלים, חלק מהמשרדים לא העבירו, חלק בגלל העברות תקציב מאוחרות כמו היום הכסף לא הצליח להגיע, ולכן עד היום אנחנו ממשיכים ומאגמים את התקציבים להשלמתה הפרויקט.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הסתכלתי בטבלה של החלטת הממשלה מ-2014. באמת חלק נכבד מהמשרדים לא מעבירים מה שצריך והיו שנים שבכלל לא העבירו. הפרויקט הוא פרויקט מבורך והוא טוב. השאלה שלי למה לא להעביר בהחלטת ממשלה את כל הכסף ולגמור זה אחת ולתמיד ולא כל פעם לחפש נדיב שקוראים לו ניר אורבך שישים שם כסף.
יוסי שבת
¶
קודם כל, התלבטנו אצלנו גם עם הייעוץ המשפטי האם להביא החלטת ממשלה חדשה או לא. בסוף מכיוון שכל הכספים לא הושלמו מכל מיני סיבות, אנחנו החלטנו להשלים אותם באיגומים מסוגים שונים, חלקם קואליציוניים אבל לא הכול.
יוסי שבת
¶
עדיין חסר כדי להשלים את הכסף של ההחלטה עוד 4 מיליון שקלים. בסופו של דבר בית הכנסת בבנייה מתקדמת והיום הוא נמצא מעל כל הרובע היהודי.
יוסי שבת
¶
זה מה שהמדינה קבעה בהחלטת הממשלה וזה מה שנביא. זה מה שאמור להספיק לפרויקט כדי להיות מושלם ולסיים אותו.
יוסי שבת
¶
חלק מהכסף גם הגיע מתקציב המשרד לשירותי דת, לא הפנייה הזאת אלא בפנייה שלנו. הגיעו מיליון שקלים מהמשרד לשירותי דת, כמו שהם היו צריכים להביא בהחלטה המקורית. הם פשוט השלימו חלק שהם לא העבירו. האיגום במקור נעשה אצלנו כי באותו זמן החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי הייתה חברה של משרד הבינוי והשיכון ואנחנו איגמנו את הכספים כי בסוף זאת בנייה של מוסד ציבורי.
יוסי שבת
¶
הצפי לסיום הבנייה הוא תוך שנתיים. אנחנו נשלים בשנה הבאה השלמה של התקציבים והם אמורים לסיים את הבנייה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 210-209, משרד הבינוי והשיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תסתכל. פה אחד. אין רוויזיה אבל יש לי בקשה אחת. ניר אורבך, כשכותבים את השם שלך בהקדשה, שים גם את שלנו בקטן.
יעל אגמון
¶
רכזת ביטחון, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 3,000 אלפי שקלים עבור גרעיני נח"ל בהתאם להחלטת ממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 202 ו מספר 551 מיום 24 באוקטובר 2021 שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך.
יעל אגמון
¶
הכסף מיועד לסיוע בהפעלת גרעיני נח"ל, ליווי והדרכה בכל שלבי המסלול, ליווי משימתי, מפגשים מקשרים, מפגשי גרעין, שיפור כשירויות מדריכים וביצוע סמינרים והכנות לפרקי הבט"ש והמשימה ברשויות. חוות הדעת המשפטית לכספים האלה הגיעה רק בשבוע שעבר ולכן הפנייה מגיעה רק עכשיו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני מאוד אוהבת את זה שהרב גפני כל הזמן מזכיר את יאיר לפיד שהוא מודל לחיקוי עבורו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני גם אוהב את זה שאין פעם שהזכירו את יאיר לפיד ולא אמרת משהו. את יודעת כמה פעמים אומרים ביבי ואני לא מגיב?
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר'ה, לא שומעים אף אחד מכם. אני אומר לכם שבמחלקת הפרוטוקולים כותבים נקודות עכשיו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתם עשיתם קריירה על השקרים. אין מילה אחת מהפה של היושב ראש שלך שהיא מילה של אמת. ב-12 שנים הוא לא אמר מילה אחת של אמת.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אופיר, אני לא רוצה לריב איתך. אני מעדיפה לשאול את היושב ראש שלך אם אני אצליח לעבור את כמות הקהל שמחכה לו מחוץ למשרד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה לכולם. היה מעניין. היה מרתק. תפסיקו לאתגר את מחלקת הפרוטוקולים. די. היא לא מסוגלת לעמוד בזה. היא כותבת נקודות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש לי שאלה ליועצת המשפטית לעניין הפנייה. מדובר כאן בתקצוב של גרעיני נח"ל. אני שירתי בגבעתי, מותר לי להצביע?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני לא למדתי משפטים אבל אני אתן לך תשובה. אתה יכול להצביע על זה אבל אתה לא יכול להתערב בוויכוח על יאיר לפיד.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
למה צריך כסף קואליציוני? למה זה לא בתקציב עצמו? למה זה לא בתקציב של משרד הביטחון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ליווי הדרכה תוך כדי השירות? לצבא אנחנו נותנים כסף קואליציוני? זה לא מובן. זה לא בתוך מסגרת הצבא?
יעל אגמון
¶
גרעיני הנח"ל מתוקצבים בבסיס התקציב. מדובר בתוספת תקציבית עבורם שהיא כספים קואליציוניים לפי החלטות ממשלה כמו שהקראתי ומדובר בסוג של מעטפת. לגרעיני נח"ל יש לחלק של שירות בצבא אבל גם יש להם חלק שהוא שירות קהילתי, זה נקרא פרק המשימה כשהם בעצם יוצאים לקהילות ועושים כל מיני פעילויות לטובת הקהילה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יפה. על זה אמר יאיר לפיד שלא צריך כסף קואליציוני אלא זה צריך להיות בתקציב עצמו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להדגיש את זה שמתייחסים ברצינות למה שאני אומר, במיוחד על יאיר לפיד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
רגע. יש לי עוד שאלה ואני באמת שואל. הפרויקטים החשובים האלה שהם עושים, זה באמת נשמע דבר מאוד מאוד חיובי וחשוב, הם לא עושים את זה רק ב-2021.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אתה יודע כמה זמן קיימים גרעיני הנח"ל? אתה יודע מה ההיאחזות הראשונה שהוקמה על ידי גרעיני נח"ל?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני חושב שמיצינו את הדיון על הפנייה הזאת. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית ונחזור בשעה 14:12 להצבעה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ינון, אני מעירה את ההערה כי אני נח"לאית בעצמי ואני יודעת מה זה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:07 ונתחדשה בשעה 14:12.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 208, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע.
הצבעה
אושרה
משה גפני (יהדות התורה)
¶
האמת היא שאני תומך בפנייה הזאת. אני נמנעתי מכיוון שאני לא יכול לסבול את השקר הזה שאומרים כל הזמן שיאיר לפיד נגד הכספים הקואליציוניים וכאן הוא מעביר כספים קואליציוניים.
טל שחם
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב 13 מיליון ו -912 אלף שקלים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשם יישום פרויקט מידע ממשלתי ועבור מערך הסייבר הלאומי בהתאם להחלטת ממשלה מספר 528 מיום 6 בספטמבר 2015 ולפי החלטת ממשלה מספר 625 מיום 14 בנובמבר 2021. בנוסף הפנייה נועדה לביצוע שינויים בין התכניות בסעיף. כמו כן הפנייה נועדה להעברת כספים קואליציוניים בסך 10 מיליון שקלים עבור תחזוקת הכותל המערבי, מערך הגיור הממשלתי ומוסדות בן גוריון וזאת בהתאם להחלטות ממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 2021 ו-551 מיום 24 באוקטובר 2021 שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך וכן בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישורי חוק התקציב לשנים 2021 ו-2022.
טל שחם
¶
עיקרי הפנייה לפי תכניות.
תכנית 04-51-01 – מטה המשרד. תקצוב סך של 5 מיליון ו-414 אלפי שקלים. 5 שיאי כוח אדם ו-56 חודשי יב"ס לצורך העברת המינהלת לפיתוח חברתי כלכלי של היישובים הדרוזים והצ'רקסים מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי למשרד ראש הממשלה.
תכנית 04-51-03 – מערך הגיור. תקצוב סך של 3.5 מיליון שקלים עבור מערך הגיור הממשלתי בהתאם להחלטות ממשלה מספר 289 מה-1 באוגוסט, הסכמים קואליציוניים ושינויים בין התכניות.
תכנית 04-51-04 – שינוים בסך 620 אלף שקלים מתוכם חצי מיליון קואליציוניים עבור מוסדות בן גוריון.
תכנית 04-51-08 – מערך הסייבר הלאומי. תקצוב של 2.5 מיליון שקלים בהוצאה עבור קידום פעילות סייבר בעיר באר שבע במטרה לפתח אקו סיסטם מקומי במרחב קריית הסייבר בעיר.
תכנית 04-51-10 – פרויקטים והחלטות ממשלה. תקצוב של 8 מיליון ו-345 אלף שקלים לצורך תחזוקת הכותל המערבי מתוכם 6 מיליון שקלים הם כספים קואליציוניים.
תכנית 04-52-03 - משרד התפוצות. תקצוב בסך 20 מיליון שקלים עבור פרויקטים בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עם יהדות התפוצות בהתאם לביצוע בפועל. הפרויקטים מתקיימים בבתי ספר יהודיים ובקמפוסים ברחבי העולם. הפרויקטים עוסקים בחיזוק הזיקה והקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ולמסורת היהודית.
תכנית 04-53-01 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תקצוב בסך של מיליון ו-700 אלף שקלים ו-37 שיאי כוח אדם בגין פרויקטים רב שנתיים בתחום המחשוב ובגין יישום סקרים משותפים עם משרדי הממשלה השונים.
תכנית 04-53-02 – סקרים חיצוניים. תקצוב בסך 10 מיליון ו-771 אלף שקלים במזומן ו-38 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור פרויקט אגם המידע הממשלתי שמנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפרויקט נקבע בהחלטת ממשלה מספר 4753 מיום 24 בנובמבר 2019 ומתוקצב בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט. בנוסף, תקציב ההרשאה נועד עבור יישום מפקד האוכלוסין במהלך שנת 2022.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
שאלה טכנית. יש כאן כסף למערך הגיור. שמעתי את שר האוצר אומר שאם הרב הראשי, נשיא בית הדין הרבני יישאר בעניין הזה של מה שהוא אמר מבחינה הלכתית, ידיחו אותו. אין בעיה שידיחו את הרב הראשי?
רות וסרמן לנדה (כחול לבן)
¶
בתקופת הממשלה הקודמת המינהלת הזאת עברה הרבה פעמים ממשרד ראש הממשלה. זה פשוט שוב עובר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית מספר 41-51-03. השר לשירותי דת מתן כהנא פיטר את ראש מערך הגיור, הרב משה ולר. אני לא יודע אם אתה האיש שאמור לענות לי על השאלה. האם בכלל יש לו סמכות לפטר?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אתם צירפתם כאן חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. אפשר לשאול אותה אם יש לו סמכות לפטר?
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא. זה לא במסגרת תפקידה ולא במסגרת סמכותה. אתם רוצים לפנות ליועצת המשפטית, היא מאוד מאוד זמינה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
היא לא צריכה להיות מוסמכת. היא צריכה להביא תשובה מהיועצת המשפטית שנתנה כאן חוות דעת על ההעברות האלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, אבל היא לא נתנה חוות דעת לזה. אם השר לשירותי דת מחליט שהוא עושה את זה, זה אומר שהוא בדק האם זה בסמכותו או לא.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מה זה מוסדות בן גוריון, למה זה הולך לשם ולמה למשל לא מתקצבים גם את המרכז למורשת בגין?
טל שחם
¶
לראש הממשלה לשעבר בן גוריון יש שני מוסדות הנצחה, האחד הוא מכון מורשת והשני בית בן גוריון בתל אביב. מדובר בהעברה של חצי מיליון שקלים כספים קואליציוניים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
עוד מעט אני אתעורר באמצע הלילה ואני אגיד כספים קואליציוניים. כספים קואליציוניים של מי?
רות וסרמן לנדה (כחול לבן)
¶
כמו החוק של איתן גינזבורג במליאה, בעצם הרעיון הוא לשרש ולהעמיק את המורשת.
רות וסרמן לנדה (כחול לבן)
¶
יש הרבה מאוד אנשים שכדאי להעמיק את המורשת שלהם אבל בכספים הקואליציוניים המוגבלים שהיו, איתן בחר להנציח את מייסד המדינה. זאת הייתה בקשתו. הצבענו על זה ברוב מכריע.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אנחנו נמצאים בוועדה ולא פילוסופיה. כאן עובר כסף ומצביעים בעד, נגד וכולי. באגף התקציבים אומרים שהועבר כסף למורשת בן גוריון ולא הועבר למורשת בגין.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ניר, אתה לא יכול לעשות עם זה משהו עד סוף היום? בוא נתקצב אותם. נדאג שעוד תלמידי ישראל יגיעו למרכז למורשת בגין ונעזור להם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כל הזמן מדברים ונואמים לנו כמה הם חשובים אבל בפועל כשאפשר לעזור בכסף, שוכחים אותם. הקואליציה הזאת גדולה רק בדיבורים.
טל שחם
¶
בהתאם להחלטת ממשלה 625 מיום 14 בנובמבר 2021 לצורך פיתוח אקו סיסטם מקומי במרחב קריית הסייבר בעיר באר שבע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ושם יש גם תוספת של כוח אדם? אם יש לכם שיא כוח אדם, אפשר להעביר אותם מהמשרד שסגרו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תכנית 04-51-10. שלשום הייתה פנייה – נדמה לי שאפילו היו שתי פניות – עבור תחזוקת הכותל. אותן מלים.
טל שחם
¶
תהיה אפילו עוד פנייה. הסיבה היא שמדובר באיגום של החלטת ממשלה וכל משרד מעביר בזמן שונה, נותן את האישור ומהיכן להעביר את הכסף כדי ליישם את החלטת הממשלה. אנחנו רוצים לקדם את הפניות כמה שיותר מהר וכל פעם שיגיע מקור ואישור ממשרד מסוים להעביר את הכסף, אנחנו נעביר את הפנייה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ה-6 מיליון האלה לתחזוקה, וראינו אתמול עוד כמה מיליונים, ואתה אומר שיש עוד פנייה, אני לא מבין. לתחזוקה גם צריך כסף קואליציוני? אני לא מבין למה חסר. קרן מורשת הכותל, הרי היא מתוקצבת גם מתרומות וגם מתקציב של המשרד. למה צריך להוסיף כסף קואליציוני? תחזוקה היא כמו תחזוקה של משרד.
טל שחם
¶
אני אחדד. בתחזוקה מדובר לא על הפיתוח, לא על החפירות עצמן מתחת לכותל. הפרויקטים עליהם מדובר, זה גידול בפעולות בבר-מצווה ולאור ההחלטה על שיפוץ גשר המוגרבים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לפני כן יש לי שאלה. לשכת העיתונות, 111. לשכת העיתונות הממשלתית, זה אומר גם הפרסומים?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
הפרויקטים שמתקיימים בבתי ספר יהודיים ובקמפוסים, לא עושה את הזה משרד החוץ, מה שהיה פעם המשרד לנושאים אסטרטגיים?
יום טוב רענן
¶
ראש מטה מנכ"לית משרד התפוצות. מדובר בפרויקטים בפריסה בין-לאומית רחבה. פרויקט הקמפוסים עובד בלמעלה מ-400 קמפוסים ברחבי העולם, בכל רחבי העולם. ... יונייטד עובד במאות בתי ספר ברחבי העולם, בכל היבשות. זה מאוד רחב. זאת לא פעילות שנעשית במשרד החוץ. משרד החוץ מורכב מדיפלומטיה ואנחנו ממוקדים בפעילות של חינוך וזהות.
יום טוב רענן
¶
יש להם עבודה של הסברה ישראלית בקמפוסים. אנחנו עושים פעילות לחיזוק הקשר עם ישראל והזהות היהודית. אלה עולמות אחרים.
יום טוב רענן
¶
המשרד מופקד גם על תחום המאבק באנטישמיות, נושא מאוד מאוד מורכב במיוחד לנוכח העלייה. אני מאמין שבסוף ינואר יפורסם הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם. יש מגוון של פעילויות וגם שיתופי פעולה עם משרדים אחרים.
טל שחם
¶
אלה עובדים קיימים. אין כאן כל שינוי מהותי. התכנית השנייה, 04-53-02, גם היא תכנית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והיא נקראת ביצוע סקרים חיצוניים. משם מגיעים התקנים האלה אבל אלה עובדים שכבר מועסקים בלמ"ס ועכשיו הם עוברים שינוי ארגוני אצלם. סקרים שעד היום היו זמניים, עכשיו הם הופכים להיות סקרים קבועים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש מצב להביא גם את ראש הממשלה אולי בהסכמים קואליציוניים. פעם אחרונה שהלמ"ס פרסמה את המדד שלה בסוציו, זה היה ב-2018, אם אני לא טועה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מ-2018 אני רוצה לשאול את השאלה הזאת. תגיד לי בבקשה, מתי בפעם האחרונה היה סקר מדד הסוציו מבחינת הערים, יישובים, שכונות.
אליסף ורמן
¶
הפרסום של המדד החברתי-כלכלי, אנחנו מפרסמים אותו באופן שוטף. זה לא סקר אלא זאת פעולה מינהלית. הנתונים ל-2019 כבר קיימים באתר של הלמ"ס ואפשר להוריד אותם. אנחנו עכשיו עובדים על השנים הבאות. אנחנו מקבלים נתונים מהרשויות המקומיות ותמיד הם מתקבלים בעיכוב עד סגירת דוחות כספיים. תמיד יש דיליי מובנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אגיד לך למה אני שואל. אתה בטח מכיר את זה שיש ערים ברמה סוציו 8 אבל השכונות ברמה סוציו 6 או 4 או 2. בעבר, נראה לי שבשנת 2018, הוצאתם - על פי בקשה של משרד הפנים או משרד נגב גליל - פילוח של אזורים ושכונות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עירייה שעכשיו עושה פינוי-בינוי, שכונה שהייתה חלשה, ובונה שם מגדלי יוקרה, כך שהשכונה משכונת עוני הופכת להיות שכונה שהסוציו שלה עלה. הם יכולים לדווח לכם ואתם מעדכנים במיידי?
אליסף ורמן
¶
זה לא עובד במיידי אבל יש לנו שיח שוטף עם הרשויות ואנחנו כל הזמן מקבלים מהרשויות נתונים שמתעדכנים, היתרי בנייה, מחלקות לתכנון ובנייה, ועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות, דיווחי ארנונה. יש לנו שיח שוטף כל הזמן. ברגע שיש פנייה מרשות, אנחנו בודקים את הנתונים ואם יש צורך, במידת הצורך, אנחנו מתקנים את הנתונים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יוצאים להתייעצות סיעתית. נחזור להצבעה בשעה 14:39.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:34 ונתחדשה בשעה 14:39.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 158-156, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
יובל צפריר
¶
אגף תקציבים. שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים להעברת סכום של מיליון וחצי אלפי שקלים מסעיף 04 לסעיף 47. כמו כן מבקש שר האוצר את אישורה של ועדת הכספים להעברת סכום של מיליון וחצי מסעיף 47 לסעיף 05 כמפורט בתכניות הבאות.
יובל צפריר
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של מיליון וחצי בהוצאה כחלק מהעברת שירותי המחשוב הממשלתיים להתבסס על טכנולוגיית ענן - מה שנקרא פרויקט נימבוס - ובנוסף ביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד.
מטה משרד האוצר – סך של 6,360 אלפי שקלים עבור פרויקטי פיתוח של מערכות מידע.
אגף החשב הכללי – 4,056 אלפי שקלים למימון הסדר ארוחות של עובדי המדינה בהתאם לקצב ביצוע בפועל.
פעולות בחוץ לארץ – תכנית 05-51-08 – סך של 1,458 אלפי שקלים עבור הוצאות תפעול הנציגויות בחוץ לארץ.
תכנית 05-51-11 – מינהל הדיור והרכש הממשלתי – מיליון וחצי.
סך של מיליון וחצי למשרד ראש הממשלה עבור יישום פרויקט נימבוס.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתכנית 05-51-01 מפורט שיש בה גם אבני דרך. תגידו לי למה זה הולך. בדברי ההסבר בהרחבה כתוב שהתכנית הזאת היא עם אבני דרך. מה יש בתכנית הזאת שהיא צריכה אבני דרך?
יובל צפריר
¶
אני אציג ולאחר מכן אפרת שהיא התקציבנית של המשרד תשלים. כשאנחנו מתקצבים פרויקטי מחשוב, אנחנו לא מתקצבים מראש את הכול אלא על פי תקציב ביצוע בפועל במזומן.
אפרת תבור
¶
כן. אבל אני אומרת שבקורונה הוצאות המחשוב עלו בגלל שאנשים עובדים מהבית, בגלל שצריך יותר תמיכה בחיבור.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבין מה אפרת אומרת. היא אומרת שבקורונה זה עלה יותר כי עובדים מהבית. אני שואל האם בסופו של דבר עלות העבודה מהבית לא עולה לנו יותר אם אתה צריך לפתח כל מיני תוכנות בסכומים כאלה?
יובל צפריר
¶
בהקמה זה פרויקט הפיתוח ולאחר מכן יש איזשהו סכום כסף שבדרך כלל הוא עבור רישיונות ותחזוקה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מערכות מידע בהחלט יכולות לייעל את העבודה של המשרד בנושא של הגשת פניות תקציביות לוועדת הכספים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה זה 4 מיליון שקלים למימון הסדר הארוחות של עובדי המדינה? בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר הכנסת גפני, אני אסביר לך. זה מאוד פשוט. זה אגף החשב הכללי באמצעותו המדינה מסבסדת ארוחות לעובדי מדינה, 17 שקלים לכל ארוחה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
למה בכל הדברים האחרים לכל משרד יש את התקציב שלו? משרד האוצר השתלט על הארוחות.
אפרת תבור
¶
אני אסביר. החשב הכללי מהווה מסלקה. הוא מקבל כסף מהמשרדים והוא משלם. החשב הכללי מהווה מסלקה כספית לכל ההסדר הזה. מי שמשלם, כל משרד משלם עבור העובדים שלו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני שואל את מה שאנחנו כאן עושים כל הזמן. אתם משרד האוצר, הרפרנטים, מבקשים להעביר תקציבים למשרדי הממשלה השונים לאלף ואחד נושאים ולכל משרד יש את התקציב שלו. למה בנושא הארוחות זה החשב הכללי? למה זה לא חלק מתקציב המשרד? משרד העבודה והרווחה, יש לו כך וכך עובדים, את זה הוא מממן מתקציבו. למה אתם מביאים את זה? מה השתלטתם על הארוחות של עובדי המדינה?
יובל צפריר
¶
הוא אכן משלם. כל משרד משלם. הוא מעביר את זה לחשב הכללי והחשב הכללי, בהתקשרות מול הספק, מרכז ומעביר את הכסף באופן מרוכז. זה רק עניין תפעולי. מבחינה תקציבית, כל משרד רואה את העלות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אלכס, אני רק רוצה שתדע שיש כאן דבר שכן צריך להבין אותו. יכול להיות שאני לא מבין.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא מובאים לכאן על ידי משרד האוצר כל מיני נושאים שהם בהסדר כללי של החשב הכללי.
יובל צפריר
¶
פרויקט נימבוס זה פרויקט ממשלתי למעבר לענן ציבורי. כלומר, במקום שהממשלה תאפסן את כל המידע הדיגיטלי שלה בשרתים פיזיים, עוברים למחשוב ענן. זכו בזה חברות חיצוניות והפרויקט מתניע ממש בשנים אלו, 2022-2021. יחידת מינהל הרכש בתוך אגף החשב הכללי היא זאת שכתבה ופרסמה את המכרז הרוחבי הזה לכלל הממשלה. לכן התקציב נועד לאפשר לה יכולת לתת מעטפת ותמיכה יותר טובה למכרז המרכזי הזה.
יובל צפריר
¶
בהבשלה מלאה, תוך חמש שנים, יהיה 750 מיליון שקלים אבל לא דרך החשב הכללי. החשב הכללי מקבל עכשיו כסף רק עבור התמיכה במשרדים ולא עבור פרסום הפרויקט.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 137-136, משרד האוצר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש רוויזיה.
אנחנו עוברים להצביע על הרוויזיות.
רוויזיה על פנייה מספר 135, רשות האוכלוסין וההגירה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש את הסיפור של העובדים הזרים לסיעוד ואמרנו שקיים מחסור גדול. עדיין אין פתרון עם כל מה שעשו ועושים, ואני אמרתי שעושים הרבה. עדיין אנחנו במחסור ולכן אני חושב שהעניין הזה צריך להיפתר ואני מבקש לפתוח את הרוויזיה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 136, רשות האוכלוסין וההגירה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אנמק. הייתה התחייבות בממשלה עוד בתקופתו של איציק שמולי. היה חוק לפיו מקצצים 50 אחוזים מתאגידי המים. היו 60 ומשהו ואמרו שיקצצו 50 אחוזים. אני לא יודע אם קיצצו אפילו 10 אחוזים, אבל התאגידים עדיין קיימים. מי שמשלם את המחיר בעליית מחירי המים, אלה הם האזרחים שאנחנו חלק מהם אבל הבעיה היא לא אנחנו אלא אותם אזרחים חלשים שעליית מחירי המים פוגעת בהם כל פעם מחדש. החוק לא מיושם.
אלכס, אני אומר לך את זה לא רק לגבי הממשלה הזאת אלא גם על הממשלה הקודמת וזו שלפניה. היה חוק לצמצום תאגידי המים ב-50 אחוזים. אי אפשר להמשיך במצב הזה של עליית מחירי המים. אנחנו מכירים גם את מחירי החשמל. כאן מעבירים, מעבירים, מעבירים אבל בסופו של דבר לאותן שכבות חלשות לא מעבירים.
לכן אני חושב שאחריות הוועדה היא להצביע בעד פתיחת הרוויזיה הזאת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 138, משרד האנרגיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הפנייה עם הגרעינים. כאן אמרנו שהנושא הוא מאוד חשוב. הבנתי ממך, אלכס, שאתה מכיר מקרוב את גרעיני הנח"ל ואני סומך עליך שזה גם נושא חברתי, מנהיגותי וכול מה שצריך. תשאל למה הגשנו רוויזיה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה שיתוף פעולה. הגשתי את הרוויזיה על זה בגלל שלא יכול להיות שאנחנו צריכים להעביר כסף קואליציוני עבור צה"ל. זה צריך להיות בבסיס. מגיע להם כל מה שהם מבקשים, במיוחד שהמצב במדינה הוא מצב שברירי. אין שום סיבה לתת כסף קואליציוני. תאר לך שניר אורבך לקח מיליון שקלים, שם אותם בתקציב הקואליציוני שלו ומחר הוא עושה סיבוב על הטנק. זה נראה לך נורמלי? נבקש לפתוח את הרוויזיה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה זה משנה? הוא יבקש. הוא יגיד כאן ותנו לי שם, כמו שהוא עושה עם הסיבוב של מיליון השקלים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 208, משרד הביטחון? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה.
אנחנו עוברים לפניות. פנייה מספר 153, הוצאות פיתוח אחרות.
טליה ישפה
¶
אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 35 אלף אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם לשימושים הבאים:
30 אלף אלפי שקלים לטובת התקשרות רב שנתית עם הרשות השנייה לתשלום השתתפות המדינה בעלות הפעלת מערך עידן פלוס בהתאם לקבוע בחוק הפקת שידורים באמצעות תחנות ספרתיות.
5,000 אלפי שקלים לטובת פיתוח אקו סיסטם, באר שבע בהתאם להחלטת ממשלה 625.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא מבין למה קיבלנו הסבר על שני דפים כשעל אחד מהם חתום אסף וסרצוג ועל השני, פנייה תקציבית, שנראה לי שחתום עליה ראש האגף יוגב גרדוס. פה לא כתוב שר ועל השני כן כתוב שר. סתם שאלה טכנית. יש את זה בכמה פניות כאלה. את מכירה את זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה רק טכני? לא עושים לי איזה עוקץ כי אני תמים? בסדר. תגידי לי בבקשה, לאיזה משרד אנחנו מבקשים?
נעם שרלו בריגה
¶
רפרנט תקשורת, אגף התקציבים. בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור פרטיות נקבע שאוצר המדינה יישא בחלק מההפעלה של מערך הפצת השידורים עידן פלוס שמופעל באמצעות הרשות השנייה. כל מי שמופץ על ידי המערך - שזה ערוץ רשת, קשת, ערוץ הכנסת, התאגיד וערוץ 20 - נושא בחלק מעלות הפעלת המערך ואוצר המדינה משלים שם סכום קבוע בכל שנה. הפנייה הזו נועדה לאפשר התקשרות לעוד 6-5 שנים קדימה, התקשרות שמתחדשת כל כמה שנים כאשר המזומן נמצא בבסיס התקציב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
דיגיטלי. הפצת מערך דיגיטלי. באמצעות רפורמות דיגיטליות. יש שידור אנלוגי ויש שידור דיגיטלי. זאת טכניקה. זאת שיטת ההפצה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לרשות השנייה אין כסף? הם הרי מקבלים כסף. אלה תחנות רווחיות. למה הממשלה צריכה לתת להם תמיכה? זה לא משהו שהיא משלמת להם אלא היא מעבירה להם את הכסף ואני שואל על מה. למה היא מעבירה והם לא לוקחים את זה מהפרסומות שלהם?
נעם שרלו בריגה
¶
אני אחדד. חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות קובע שבשביל שהשידורים הבסיסיים יהיו נגישים לכלל אזרחי ישראל, יהיה מערך - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כאשר מפורסמות הערות לציבור ב-30 מיליון השקלים האלה, ההערות הן למה זה בערוץ 12 ולא בערוץ 13 או שיש עוד ערוצים שרוצים מלבד שלושת-ארבעת הערוצים עליהם דיברנו? ערוץ 14 נמצא בפנים?
טליה ישפה
¶
במסגרת החלטת הממשלה שעברה ב-14 בנובמבר יש מספר פרויקטים שהמטרה שלהם היא לפתח אקו סיסטם בבאר שבע מתוך הבנה שרק מסה קריטית – כלומר, יצירה של מספר עוגנים בתוך העיר, בתוך מה שנקרא רובע חדשנות – יוכלו באמת לייצר פעילות היי-טק ענפה בעיר.
יובל צפריר
¶
תקציב מערך הסייבר מתוקצב בשני סעיפים נפרדים. התקציב השוטף שלו בסעיף 04 ותקציב הפיתוח שלו בסעיף 83. עכשיו אנחנו מדברים על תכנית הפיתוח בתוך סעיף 83. זו בעצם אותה החלטת ממשלה אבל כאן אנחנו מדברים על תקציב של הרשאה להתחייב עבור הפיתוח.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
חבר'ה, אתם יושבים בוועדה ואתם לא מכירים את התכנית של הורדת צה"ל דרומה? פיתוח מרכז סייבר אזורי?
נעם שרלו בריגה
¶
כמו שהתחלתי לומר קודם, המדינה כהחלטה ערכית אומרת שלא כל אחד צריך לעשות מנוי ל-הוט או ל-יס כדי לקבל את השידורים הבסיסיים ולכן הוקם מערך עידן פלוס שמופץ על ידי הרשות השנייה ומאפשר לכל אזרח במדינת ישראל לקבל את השידורים האלה באמצעות ממיר.
נעם שרלו בריגה
¶
הממיר בחנות, בקנייה חד פעמית, עולה סכום שקרוב ל-100 שקלים. העלות מאז ואילך היא חינמית.
נעם שרלו בריגה
¶
לא. הערוצים משלמים בשביל להיות מופצים. בהעברת החוק הוסכם ש-5 מיליון שקלים מתוך עלות ההפצה שעומדת על כ-36 מיליון שקלים תמומן כל שנה על ידי אוצר המדינה.
נעם שרלו בריגה
¶
בתוך חוק הפצת שידורים יש את החלוקה בין הגופים המשדרים בהתאם לכמות השטח שהם תופסים במערך כאשר הגופים המדינתיים – ערוץ הכנסת והתאגיד - נושאים בעלות המקום הפנוי שנוצר במערך.
נעם שרלו בריגה
¶
זה אומר שאם המערך יודע להפיץ באופן תיאורטי 16 ערוצים, בפועל יש עליו רק 10, התאגיד וערוץ הכנסת ישלמו גם את ה-6 הנותרים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כי אתם רגילים על כל דבר 12 שנים אחורה.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:12 ונתחדשה בשעה 15:17.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 153, הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
יעל אגמון
¶
רכזת ביטחון באגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 57,297 אלפי שקלים בהוצאה והקטנת סך של 556,374 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה כדי להתאים את התקציב לקצב הביצוע בהתאם להתקדמות הפרויקטים.
התקציב מיועד למימוש החלטת ממשלה מספר 2392 מיום 4 בינואר 2015 שעניינה פינוי שטחי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש והמשך מעבר אמ"ן ותקשוב לנגב בהם נכללים פרויקטי מעבר צה"ל לנגב והסכם שוה"ם 3. שוה"ם, זה ראשי תיבות של שיווק ופינוי מחנות.
אני אעבור על תכנית מספר 2 שהיא התכנית של צה"ל לנגב. בתכנית זו נכללים פרויקטי מעבר צה"ל לנגב בהם העתקת מרבית יחידות חיל המודיעין למתחם ליקית והעתקת מרבית היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב לפארק הטכנולוגי בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון.
בינוי קריות ממשלה, 51-07-01, תקצוב של 10,000 שקלים בהוצאה עבור שיפוץ משרדי מרכבה. זאת תכנית שמיועדת לבינויי משרדי הממשלה השונים.
תכנית מספר 51-10-02. בתכנית הזאת פרויקטי שוה"ם 3, במסגרתם מבוצעים העתקה ופינוי של מחנות הממוקמים באזורי ביקוש כדי לפנות אותם לדיור, מסחר ותעסוקה. זה כולל פרויקטים כמו פינוי תל השומר, צריפין, השלישות הראשית, שדה דב ועוד כל מיני מחנות שמפורטים בהחלטת הממשלה ומועברים למקומות אחרים.
בתכנית הזאת יש שינוי של 7,808 אלפי שקלים בהוצאה והקטנה של 400 אלף ו-3,729 אלפי שקלים בהוצאה מותנית עבור מרכז היערכות של צה"ל כדי להתאים את התקציב לקצב הביצוע של הפרויקט.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לפני שבועיים אישרנו כאן העברה של 10 מיליארד שקלים עבור פינוי ומעבר של קריית המודיעין לנגב. הפניות האלה קשורות אחת לשנייה?
יעל אגמון
¶
מה שאתם אישרתם זו הייתה הרשאה להתחייב, שזאת בעצם החתימה על כל חוזה ה-PFI של צה"ל לנגב, מעבר אמ"ן לנגב. מה שקורה כאן זה שחוץ מאמ"ן לנגב – אמ"ן לנגב מורכב מקריית המודיעין, שזה מה שאישרתם ועוד כמה פרויקטים קטנים – יש לנו את תקשוב ואת שוה"מ. בסך הכול פרויקטים עם המון כסף, מעל 20 מיליארד שקלים, וכאן פשוט מדובר במימון של הרשאות עבר ודיוק של התקצוב ביחס להרשאות שניתנו בהתאם לעמידה באבני הדרך של כל הפרויקטים השונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר. זאת הייתה סתם שאלה צדדית. תדעי שכולם כאן מתים לשאול את זה והתביישו. חבר'ה, קיבלתם תשובה.
יעל אגמון
¶
הכסף לפרויקטים גם בצה"ל לנגד וגם בשוה"מ, יש לו שני רכיבים. יש לו רכיב תקציבי, זאת אומרת, רכיב שמשרד הביטחון ומשרד האוצר מממנים ורכיב של הוצאה מותנית בהכנסה שאלה הכנסות מרמ"י. כל פרויקט, יש יחס שונה בין החלק התקציבי לחלק של רמ"י. בצה"ל לנגב למשל זה שליש, שליש, שליש. בפרויקטי שוה"מ זה שבע תשיעיות ושתי תשיעיות משרד הביטחון.
יעל אגמון
¶
כמו שאמרתי, בפרויקטים האלה יש שני זרמי הכנסות. יש זרם הכנסות תקציבי שזה כסף של אוצר וביטחון וכסף של רמ"י. לכל אחד מהם יש אבני דרך משלו. מה שקרה זה שבפרויקטים האלה, ספציפית אלה פרויקטים של 20 מיליארד שקלים, זה שווי הפרויקט בטוטאל שלו, חשבנו שרמ"י ישימו השנה יותר כסף ואנחנו נצטרך לשים קצת פחות, אבל בחודשים האחרונים, עם תיקוף של התחזיות ושל אבני הדרך, אנחנו רואים שבעצם הם צריכים לשים קצת פחות ואנחנו צריכים לשים יותר. זה תקצוב לפי ביצוע התקדמות הפרויקט.
יעל אגמון
¶
מה שקודם היה, היה את שדה דב שכבר פונה ועכשיו רוצים לעשות פעולות פיתוח, לנקות את הקרקע מזיהום.
יעל אגמון
¶
כאן זה על עצם הפינוי. כאן יש היום מחנה בצריפין ועכשיו מפנים אותו, אנחנו משלמים לצה"ל על הפינוי שלו.
יעל אגמון
¶
כן. מה שעושים הסכמי שוה"מ, הם בעצם אומרים שבסיס מסוים יעבור מהמקום שלו היום למקום אחר, צה"ל יקבל את עלות ההעתקה ואז הוא יפנה את הקרקע לטובת רמ"י. לכן המימון הוא מימון של כמה יעלה לצה"ל לעבור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 29, 30 ו-59, הדיור הממשלתי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
היו"ר אלכס קושניר
¶
צה"ל יחכה עוד חצי שעה עד שנשחרר את הרוויזיה.
פנייה מספר 125 עד 126, משרד ראש הממשלה.
טל שחם
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 9 מיליון שקלים בהוצאה עבור תחזוקה שוטפת של הכותל המערבי ומנהרות הכותל.
טל שחם
¶
אמרתי לך שתהיה עוד פנייה. זה לפעילות שוטפת. סיכום בין משרד האוצר לבין הקרן למורשת הכותל. הרחבת פעילות ופעולות עם סטודנטים, עם בני ובנות מצווה וטקסים בכותל.
טל שחם
¶
אני אסביר. בדרך כלל לכותל יש תכניות חומש. השנה הם עוד לא הספיקו להביא החלטת ממשלה עם תכנית חומש. אני מניח שבשבועות הקרובים תגיע עוד החלטת ממשלה בנושם ותיצור תכנית חומש חדשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איך זה יכול להיות? ניר, פספסתם פנייה אחת. בעבר הייתה אלינו פנייה 127 עם 1.5 מיליון שקלים.
טל שחם
¶
כמו שאמרתי לך, יש כמה פניות שעברו בגלל שזה יישום ואיגום מכמה משרדים שונים. לכן זה עבר ניפרד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, השוטף כל שנה זה עולה או יורד? יש לנו צפי? לא שנת קורונה אלא בשנה רגילה. זה אותו הדבר?
טל שחם
¶
אני בודק. אני אתן לך כדוגמה את שלוש השנים האחרונות. בשנת 2019 הסכום היה 56 מיליון שקלים, בשנת 2020 הסכום היה 49 מיליון שקלים, בשנת 2021 הסכום היה 53 מיליון שקלים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חשוב שתתייעץ. נחזור להצביע בשעה 15:40.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:35 ונתחדשה בשעה 15:40.)
יובל צפריר
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 247 מיליון ו-400 אלף שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה בהתאם לתחזית הביצוע של קרן מס רכוש. בחודש יוני 2021 שר האוצר, באישור ועדת הכספים, התקין תקנות לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ונזק עקיף בגין מבצע שומר חומות.
יובל צפריר
¶
הפיצויים בפועל מתבצעים דרך קרן מס רכוש וכאן אנחנו מבקשים לעדכן את התחזיות על פי הביצוע בפועל ולהעביר בהוצאה מותנית מהקרן עצמה לסעיף 05 ולהעביר לזכאים.
יובל צפריר
¶
כי התקציב עצמו נמצא בקרן חוץ תקציבית, בקרן מס רכוש. הביצוע מתבצע מתקציב המדינה, מסעיף 05.
רמי יצקן
¶
סגן מנהל קרן פיצויים. קרן הפיצויים, בעקבות מבצע שומר חומות, שילמה פיצויים הן לנזק ישיר והן לנזק עקיף. הפיצויים, נכון לשנת 2021, הם עדיין חלקיים כי עדיין יש תהליך של תשלומים לתיקים נוספים שעוד לא הסתיימו.
רמי יצקן
¶
לגבי נזק ישיר. בוא נאמר שקרוב ל-100 אחוזים מהתיקים טופלו. יש תיקים שמטבע הדברים מדובר בנזק ישיר למשל, פגיעה ישירה בבתים, ממילא התהליך של ההקמה של המבנה והחזרה לקדמותו, לוקח זמן.
רמי יצקן
¶
זה שלא שילמנו, זה לא בגלל שאנחנו מתעכבים בתשלום. השיפוץ שנעשה בכל בית ובית, הוא מותנה בשיקום הנזק. לפי שלבים.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני חייבת להעיר משהו. קודם כל, לוחות הזמנים לא רלוונטיים. כמי שנשרף לה הבית כליל, אני יודעת שכשרוצים לתקן כמה זה וגם בפגיעות ישירות שהיו אצלי בקיבוץ, בתוך חודש וחצי-חודשיים אפשר לסגור את זה. לכן לא ברור לי למה הזמן הזה. אני יודעת למה זה כך כי זה בין מעריך, בין לבוא, בין לחבר וכולי. לוחות הזמנים וצווארי הבקבוק ארוכים מדי. אנשים מפסידים המון כולל פגיעות נפשיות. לכן יש כאן תקלה כאשר אנחנו בסוף דצמבר ואנחנו עדיין מטפלים בפגיעות ישירות.
רמי יצקן
¶
בוא נתייחס לנובמבר. בנובמבר כמעט ולא שילמנו כספים אלא רק מקדמות ללא בדיקה. ברגע שהמערכת נכנסה להפעלה, התחלנו לשלם באופן מדויק ולפי חישובים. בתוך מספר קצר של ימים כבר 58 אחוזים מהתביעות טופלו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
על זה אני רוצה לומר שלושה דברים. דבר אחד. כשאנחנו יודעים שיש מערכת תקולה ומעדכנים אותנו כאן בדיון הזה, אני מרגישה שביזו אותי, את היושב ראש ועוד הרבה אחרים כשאומרים לי, כן, המערכת נפלה, כן, המערכת תוקנה, מחר זה יהיה. קושניר אישית, ב-8:30 בערב יום חמישי מתקשר אלי ושנינו על המערכת אבל בסוף אנחנו מגלים שזה לא קורה ולא קורה. זה לא פוגע בנו אלא זה פוגע באמון הציבור וזה קשה.
דבר שני. אם אתם יודעים שאתם מושכים את זה כל כך הרבה חודשים, שהזמן מהמקדמה יהיה קצר. לא התחייבתם. אני רוצה לדעת כמה זמן. אתם עובדים יום ולילה, לוקחים קבלני משנה, לא יודעת מה, אבל שהזמן הזה יהיה קצר.
דבר שלישי. כשאתה מדבר איתי על 58 אחוזים ששולמו, לצערי אני למודת שריטות ולכן אני אשאל אותך. כמה מבחינתך שולם כי אמרת ששולם ועשית העברה וכמה תקוע במרכבה ולא שולם?
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרבה דברים אני יכול לסבול כאן בוועדה אבל שקר – לא. אם מערכת המרכבה לא הייתה פועלת, לא היינו יושבים כאן עכשיו. אני מזכיר לך שמה שאנחנו עושים כאן עכשיו, אנחנו מאשרים העברות תקציביות שבסופו של דבר צריכות להיקלט במערכת מרכבה עוד היום. לכן אם אתם יודעים שמערכת מרכבה אמורה להיסגר בסוף שבוע ואתם התחלתם לשגר במערכת לפני 10 ימים, יש שם תשלומים שתקועים 10 ימים, זאת תקלה. זאת תקלה חמורה כי זה עוד 10 ימים שהכסף לא מגיע לאנשים. זאת תקלה חמורה.
רמי יצקן
¶
אני מאמין שזה קיים. אני לא מתכחש לזה. זה נתון שהצגנו אותו. תאמרו לי מה אפשר לעשות. מערכת מרכבה זה לא אנחנו. זה לא רשות המסים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מערכת מרכבה לא פועלת מהיום. מה קרה אתמול? למה אתמול אי אפשר היה לשגר? מה קרה? למה אתמול אי אפשר היה לשגר כסף לאנשים? הדבר הזה מרתיח לי את הדם. למה אתם לוקחים את הזמן שלכם? למה? שומר חומות היה בחודש מאי. אז לא עבדה לכם המערכת, בסדר, תיקנתם אותה, עכשיו אתם צוברים פניות במרכבה בשביל ללחוץ פעם אחת על הכפתור? למה זה לא מתבצע כל יום? למה אין לחיצה כל יום? מה מסובך?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה לדעת למה הפניות במרכבה מתעכבות 10 ימים בהקשר לתשלומים לאנשים שמחכים לכסף הזה כבר חצי שנה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה שביום ראשון כאשר מערכת מרכבה נפתחת, כל הכסף ישולם. כל הכסף ישולם. אם הפנייה הייתה על משהו אחר, הייתי מעכב את הפנייה הזאת ולא מאשר אותה. בגלל שהפנייה הזאת משלימה לכם את התקציב כדי שתשלמו, אני לא אעכב אותה אבל זאת פשוט שערורייה שהכסף תקוע 10 ימים במרכבה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לבקש ממך, אם אפשר כבוד היושב ראש, שכל ה-42 פניות שעוד לא הוזנו למרכבה, נעשה את זה כמו שעשינו עם קרן העושר. קודם יזינו ואחר כך יבדקו. מחודש מאי אנשים מחכים. שיגידו לנו מה המשמעויות.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
עד עכשיו אושר והוזן, כי יש בדיקה. רק עכשיו נפתחה המערכת וקודם כל ניתנה מקדמה לחלק, לא לכולם, ועכשיו בודקים את הנתונים ואומרים להם צרפו עוד הפעם. אני מלווה ארבעה מפעלים שאמרו להם שהמערכת נפלה, אז הקבצים נפלו, עכשיו תעלו עוד פעם את הקבצים למרות שהם רשומים להם במקום אחד. אנשים מחפשים ומשלמים עוד כסף לרואה החשבון כדי להעלות את הנתונים. אני רוצה שמבחינתי יביאו יותר מהמקדמה. לאנשים אין ממה לשלם משכורת.
יובל צפריר
¶
תוך כדי הדיון עדכנו אותי. המרכבה מוציאה תשלומים ותוציא תשלומים היום. אנחנו נעשה את הבדיקה מול חשבות רשות המסים מדוע זה לא יצא.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מבקש היום ללחוץ על הכפתור. אם המרכבה עדיין מוציאה תשלומים, היום ללחוץ על הכפתור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא. אדוני, סליחה. נשאלה שאלה מאוד ברורה. שאלתי למה לא שולם ואמרת לי ב-10 ימים מערכת מרכבה לא פועלת כי אנחנו בסוף שנה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
התייעצות סיעתית. נחזור להצביע בשעה 15:58.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:53 ונתחדשה בשעה 15:58.)
יובל צפריר
¶
פנייה מספר 134, סעיף 13. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 159 מיליון ו-805 אלף שקלים בהוצאה עבור המטרות הבאות:
סך של 115 מיליון ו-752 אלף שקלים עבור מענק לזכאים במענק עבודה בגין שנת 2020 ועבור החזרי מע"מ לשגרירויות זרות, דיפלומטים וארגונים בין-לאומיים.
סך של 33,016 אלפי שקלים עבור החזרי מסים בגין הלוואות לעובדים בהשתתפות הממשלה בהוצאות החברה למפעלי כלכלה.
סך של 7,395 אלפי שקלים עבור ניהול פעילות החשב הכללי בפדיון אג"ח והלוואות.
סך של 3,642 אלפי שקלים עבור תשלום פיצויים בהתאם להחלטת הממשלה מספר 821 מיום 22 בפברואר 2021, פיצוי למשפחות ילדי תימן, המזרח והבלקן.
יובל צפריר
¶
הכול נמצא בתוך הסעיף. בגלל אופי המענק הוא כזה שכל הזמן אנחנו פועלים לפי תחזיות, יש לנו תכנית ייעודית ממנה אנחנו מעבירים, פעילות ממשלתית רוחבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש כאן סך של 33 מיליון בהשתתפות הממשלה בהוצאה בחברה למפעלי כלכלה. מה זה מפעלי כלכלה?
יובל צפריר
¶
אם אתה זוכר, קודם בשיח לגבי הלוואות של המדינה שאלת לגבי הריביות. הפער בין הריבית של הבנק לבין הריבית שהעובד משלם, בערך כ-2-2.5 אחוזים, מוכר כהכנסה של העובד. על זה צריך לשלם מס.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא הבנתי. אם אני עכשיו לוקח הלוואה בריבית של אחוז, פחות או יותר מה שאמרנו, ובשוק הריבית היא 3 אחוזים, הרווחתי כאן שני אחוזים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתכנית 13-02-5, אין שם יועצים פנימיים. למה צריך תקציב עבור פעילות של פירעון אג"ח?
יובל צפריר
¶
התקציב הזה הוא תקציב של החשב הכללי. אלה הוצאות עבור יועצים, חברות ושותפויות כמו רואי חשבון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כל אלה שהיו איתנו כאן כל התקופה, הם לא במיקור חוץ. הם עובדי משרד. סתם אני שואל כי אני יודע שיש הרבה משרדים שעובדים בתוך המשרד הם במיקור חוץ.
ילדי תימן. המדינה הקצתה 162 מיליון שקלים כפיצוי למשפחות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הייתה כתבה ב-גלובס לפיה סך הכול הסכום שהועבר היה 1.4 מיליון שקלים. כך פורסם בכתבה הזאת.
יובל צפריר
¶
אם אפשר להעלות את נועה וידר ב-זום, היא תוכל להתייחס אבל בינתיים אני אסביר. בסוף הפיצוי ניתן לכל משפחה עבור בני המשפחה שלה, זה בסכום של בין 250 אלף ל-300 אלף שקלים ובמקרה הזה הגישו וקיבלו 2,264 אנשים שהם בעצם חלק מהמשפחות. זה לא מספר המשפחות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, אני רוצה שתתייחסי אבל מהתחלה. שאלנו מה כל הפער הגדול זה שנשאר בכסף. 158 מיליון שקלים.
נועה וידר
¶
אני מאגף החשב הכללי. החלטת ממשלה קובעת מי זכאי לכסף וכדי לקבל את הכסף שזכאים לו, צריכים להגיש בקשה. היום מגישים בקשות במנגנון שמטופל על ידי חברת ענבל מטעם משרד האוצר. עד היום הגישו 2,260 מבקשים. הסכומים בסופו של דבר נקבעו לפי פוטנציאל מספר הילדים שנדונו בוועדות החקירה לפי החלטת הממשלה. רק ילדים שהמקרה שלהם נדון בוועדת החקירה, המשפחות שלהם זכאיות. בתוך המשפחה זה מתחלק בין האחים וההורים. זאת אומרת, אם לילד שנעלם והוועדה לא יודעת מה עלה בגורלו הוקצו 200 אלף שקלים, אם יש לו ארבעה בני משפחה, הסכום הזה יתחלק ביניהם, ואם יש לו עשרה בני משפחה, הסכום הזה יתחלק ביניהם ויינתן בחלקים יותר קטנים. יכול להיות מצב שבו רק בן משפחה אחד מתוך כל העשרה מגיש ואז רק הוא יקבל את הסכום היחסי.
נועה וידר
¶
יש בעיה מאוד קשה להגיע לבני משפחה מבחינת נתונים וכתובות. אתה לא רוצה ליצור איזושהי אפליה. זו סוגיה יותר משפטית שגם משרד המשפטים דן בה ואתה לא רוצה ליצור אפליה שתגיע לאנשים מסוימים ואנשים אחרים לא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לשאול אותך שאלה. קודם אמרת שעד היום הגישו 2,260. אמרת שזכאים הם אלה אותם אלה שהיו בוועדה, שהשמות שלהם עלו בוועדה.
נועה וידר
¶
זאת יותר שאלה לרשות האוכלוסין ומשרד המשפטים אבל הסוגיה הזאת כן נדונה. יש בעיה גם ברשות האוכלוסין לזהות את הפרטים של כולם, של בני המשפחה שלהם. הרבה הלכו לעולמם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה להבין. היא אמרה כאן כמה פעמים משרד המשפטים. החשש ממשרד המשפטים שתהיה אפליה של אחד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
היא אמרה שמבחינה משפטית זה בעיה לפנות לאחד מתוך ה-800 שהוא זכאי ולשני לא הגיעו. אני חושב שזה עוד יותר אבסורד, משפטית או לא, שכרגע עשו פחות משליש מכאלה שזכאים. צריך למצוא את הפתרון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מציע שנזמין את הגורמים הרלוונטיים לדיון בוועדה ונשמע אותם בזמן הקרוב. זה באמת אירוע מוזר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 134, הוצאות שונות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש רוויזיה.
אנחנו עוברים להצבעות על רוויזיות.
רוויזיה על פנייה מספר 158-156, משרד ראש הממשלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מנמק את הרוויזיה הזאת היות וזה מערך הגיור ואמרנו שהשר כהנא התערב באופן בוטה במערך הגיור ופיטר את הרב משה ולר שהוא איש ירא שמים, אדם שאנחנו גם סומכים עליו ואני חושב שהיה קונצנזוס לגביו. אני חושב שהרב משה ולר היה צריך להישאר במערך הגיור, במיוחד בתקופה כזאת שבאים כל מיני חוקים משונים לגבי הגיור. הוא היה עומד על המשמר. אני גם לא חושב שזה בסמכות השר לפטר אותו ובנושא הזה אני אגיש שאילתה ליועץ המשפטי לממשלה, אם בכלל בסמכותו לפטר את ראש מערך הגיור. גם אם זה בסמכותו, יש דרך לעשות זאת.
בנוסף לכך הצטרף עוד מכתב של שר האוצר בעניין הזה ואני חושב ששר האוצר לא היה צריך להתערב. ההתערבות לא הייתה במקומה.
לכן אני חושב שצריך להצביע בעד הרוויזיה ולפתוח אותה על מנת לדון מחדש בפנייה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 158-156, משרד ראש הממשלה? מי נגד? מי בעד?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה לא התקבלה. הפניה אושרה.
רוויזיה על פנייה מספר 29 עד 30, 59, דיור ממשלתי, מבר צה"ל לנגב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 29, 30 ו-59, הדיור הממשלתי, מעבר צה"ל לנגב? מי נגד? מי בעד?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא מבין למה צריך לשלם זקיפת הטבה. אם לקחתי הלוואה, למה אני צריך לשלם זקיפת הטבה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עד שנותנים לי רווח, תנו אותו בכיף. יש הלוואת מדינה, קיבלנו בה אחוז, זה מחיר טוב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יכול להיות שזה בגלל שיש לי הלוואה מהתקופה שהייתי עובד מדינה. עד היום אני משלם אותה. על זה אני מבקש לפתוח עכשיו את הרוויזיה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 136 עד 137, משרד האוצר? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מערך הסייבר בבאר שבע. לא אכפת לי למשוך את הרוויזיה הזאת אבל קצת מפריע לי שמערך הסייבר בא אלינו כמה פעמים. משרד האוצר צריך לדעת שצריך להביא את הכול ביחד. אנחנו נמשוך את הרוויזיה הזאת. אל תצביע עליה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרוויזיה נמשכה.
לעת עתה סיימנו עם הרוויזיות שהיו לנו ואנחנו חוזרים לפניות.
פנייה מספר 53 ו-54, תשלום ריבית ועמלות.
אסף וקסלר
¶
מספר כל החוב? שלומי כהן מהחשב הכללי נמצא ב-זום ואולי הוא ידע לומר. אם אתם זוכרים, באישור חוק התקציב האחרון בוועדה, הפחתנו מתוך הסעיף הזה כ-250 מיליון שקלים על בסיס הערכות שהיו לנו באותה נקודת זמן, שהן השתנו מההערכות שהיו לנו עת הגשנו את התקציב באוגוסט וכעת אנחנו רואים שההערכות היו קצת אופטימיות מדי בהקשר הזה. עלויות הריבית יותר גבוהות ממה שחשבנו שיהיו.
אסף וקסלר
¶
צריכה לשלם יותר עלויות ריבית. זה תלוי בהרבה מאוד דברים ביחס לקצב של הנפקת אגרות החוב החדשות וקצב של התשלום והמחזור של אגרות חוב. בסופו של דבר אנחנו משנים כאן 146 מתוך 40 מיליארד שזה יחסית באחוז זאת טעות קטנה וסבירה.
אסף וקסלר
¶
בסך הכול בשנים האחרונות מצבנו השתפר כשהריביות עבור אגרות החוב של המדינה ירדו. זה קשור גם לסביבת הריבית העולמית. בכל העולם יש ירידה של עלויות חוב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מזכיר לך שעשינו כאן צעד מאוד חשוב באג"ח מיועדות שהחלפנו את זה במנגנון הבטחת תשואה. זה מקטין משמעותית את הריבית על האג"ח כי שם זה היה 4.86 וזה מטורף.
אסף וקסלר
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 29 אלף אלפי שקלים עבור החזר קרן החוב הממשלתי לביטוח הלאומי.
אסף וקסלר
¶
זה בהתאם להסכם עם הביטוח הלאומי. אני לא בטוח בדיוק לגבי מנגנון ההסכמים אבל יש תשלומים שוטפים בהתאם להלוואות שנלקחו והתשלום צמוד למדד המחירים לצרכן. לכן יש כאן את העדכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כרגע דיברנו על סוגי ריביות שיש למדינה. כשהיא לוקחת ריבית, זה בעצם מהכיס השני של המדינה, היא תשלם ריבית פחותה?
אסף וקסלר
¶
לאו דווקא. כמו שדיברתם על אגרות חוב מיועדות, הריבית שם היא מאוד גבוהה על אף שהוודאות היא יחסית נמוכה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם לצורך העניין המדינה לוקחת מהכיס השני שלה, אני מבין שהיא צריכה לשלם ריבית אבל למה לקחת ריבית שהיא יותר גבוהה מאשר לקחת לצורך העניין מהבנק?
אסף וקסלר
¶
בסופו של דבר אלה המנגנונים שקובעים. זה תלוי בהרבה דברים., קודם כל, יש את רכיב הסיכון שהוא הנפקות אג"ח רגילות לציבור אבל יש גם הסדרים אחרים כמו אגרות חוב מיועדות או ביטוח לאומי שיש גם עקרונות אחרים שעומדים מאחוריהם.
אסף וקסלר
¶
המדינה לוקחת גם מבנק. כשהמדינה מנפיקה חוב לציבור, חלק מהמשתתפים הם מוסדות ביטוח, פנסיה וכדומה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מדינה לא באה ואומרת שלום, אני רוצה הלוואה. המדינה מנפיקה אגרת חוב והציבור, או בעיקר המוסדיים וגם הבנקים, משתתפים במשחק הזה וקונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
המדינה משלמת שם את הריבית הגבוהה בגלל שהיא מרוויחה על זה והיא אומרת שהיא מתקזזת מול זה ובסופו של דבר יוצא לה יותר זול.
אסף וקסלר
¶
רוב אגרות החוב שהמדינה מנפיקה הן בשוק החופשי ונקבעים – מה שאמרנו בסעיף הקודם – לפי המצב במשק הכלכלי העולמי, במצב הריביות העולמי וביכולת של ישראל להחזיר החזר חוב. חוץ מזה, המדינה גם לווה בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי ומשפה אותו בגין הדבר הזה בריבית כאשר הריבית כאן היא לא במחירי השוק החופשי אלא לרוב למעלה מכך וכך המדינה מיטיבה עם חוסכי הביטוח הלאומי בהקשר הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 55 ו-56, תשלומי החובות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
היו"ר אלכס קושניר
¶
השלמנו כאן תהליך מאוד ארוך שהתחיל אחרי שחוק התקציב עבר קריאה ראשונה בכנסת ועד היום. זה היה תהליך שלם שעשינו עם ריבים, צעקות, צחוקים, חיוכים, דמעות, לילות, הכול היה כאן.
אני רוצה להגיד תודה לכולם אבל במיוחד אני רוצה להגיד תודה לשיר שעוזבת את הצוות המשפטי של ועדת הכספים. היא נשארת בכנסת. זאת בעצם הישיבה האחרונה שלה איתנו. שיר, תודה רבה ושיהיה לך בהצלחה בתפקיד החדש שלך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני חייב לומר קודם כל לאופיר תודה רבה. לאופיר ולגפני. היו כאן חבר'ה מהאופוזיציה ועבדנו בשיתוף פעולה טוב ביותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היה שיתוף פעולה טוב מאוד. כמו שאמרת, היה כאן אירוע עם מריבות, עם כעסים, צעקות, אבל בסופו של דבר אני יכול לומר, לצערי, לא השגנו את מה שציפינו להשיג ואני מדבר על אותם 5,000 עובדים שלצערי ילכו הביתה. אני חושב שזאת תעודת עניות לממשלה. אני מרגיש עם זה רע מאוד שלא הצלחתי לעשות משהו. כשאני מדבר על תרבות חרדית, על אל המעיין, תודעה וכל הארגונים האלה, אני עדיין מקווה כי ניר אורבך אמר שהוא ינסה לעשות משהו כי אחרת אותן משפחות ילכו הביתה. אני מקווה שגם אתם תנסו לעזור לניר.
אמנם סיימנו עם ההעברות אבל יכול להיות שניתן עוד לעשות משהו. אני מבקש מכם, כל אחד ביכולת שלו, ולדימיר, גם ממך אני מבקש לפעול לגבי מה שדיברנו בתרבות החרדית. תעשו את הכול גם ברגעים האלה. מה שעוד אפשר לעשות ולהציל, אלה משפחות. אל תסתכלו על שום דבר אחר אלא רק על אותן משפחות שאמורות ללכת הביתה. זו הבקשה. תסתכלו על הילדים שלהן. הם חוזרים הביתה עם 400 שקלים שהם כדי להאכיל את הילדים שלהם. הבקשה שלי באמת מכל הלב, עזבו, מה שעברנו - עברנו, אבל בואו ננסה לשלב כוחות בשביל אותן משפחות. אם זה יהיה, זאת תהיה תקנה לכל ונוכל כולנו להסתכל לכל האזרחים בעיניים ולהגיד שעשינו עוד משהו. לפעמים על 10 עובדים ועל עובד אחד אנחנו נלחמים כאן ובצדק. אני מדבר כאן על 5,000 עובדים שאמנם משתכרים 400 שקלים בחודש אבל עבור זה הרבה כסף. זה רבע משכורת שהם מקבלים במשך השנה. תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לפני שיוצאים להפסקה, מעבר לזה שאנחנו יושבים כאן סביב השולחן ואותנו רואים, יש כאן הרבה אנשים שלא רואים אותם. את חלקם רואים לפעמים, את טמיר, אבל יש הרבה אנשים שעובדים במזכירות הוועדה, גם הצוותים של כולנו שמכינים אותנו לדיונים, הסדרנים ועוד. זה לא מובן מאליו. גם אתמול ישיבה שהתקיימה למשך 20 דקות וליאת הגיעה מראשון לציון בשביל אותן 20 דקות. כל ההירתמות הזאת היא לא מובנת מאליה.
תודה למשרד האוצר.
תודה רבה לכולם. אנחנו נמשיך לעשות את העבודה שלנו. נחזור בשעה 18:00 כדי לדון בתקציב רשות לניירות ערך לשנת 2022. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:42.