פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



83
ועדת הכלכלה
04/01/2022

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
04/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 9:00

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
אורי מקלב
שלמה קרעי

לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית, משרד התקשורת

גדעון שיטרית - מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - יועצת משפטית בפועל, משרד התקשורת

זיו גלעדי - ממונה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

ליאת בלום - מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

הדר גדליה - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

רועי ברית
–
עו"ד, הלשכה המשפטית של משרד התקשורת

יעל מלם יפה
–
עו"ד, הלשכה המשפטית של משרד התקשורת

מימון שמילה - משרד התקשורת

איילת כהן מעגן - עו"ד, חברת בזק

יוגב עזרא - חבר ועד מנהל, עמותת אל-ספאם

אביאל קרמיזיאן - קהילת המשתמשים צרכני התקשורת fiber-il

מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

יקיר אלון
–
עו"ד, הלשכה המשפטית של חברת פלאפון

מיכל פליישר
–
עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט

איתי עצמון

עידית חנוכה

חבר תרגומים

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום יום שלישי, 4 בינואר 2022, ב' בשבט התשפ"ב. ראשית בפתח דברי אני מתנצל על העיכוב, מברך את המוזמנים, מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין ואת כל אנשי משרד התקשורת, האוצר וכל המוזמנים שגם נמצאים מעברו השני של הזום. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה ביחס להצעת חוק התקשורת בזק ושידורים, תיקון מס' 76, בכל הנוגע לשינוי מתכונת ההסדרה בתחום הבזק, זהו דיון רביעי ואנחנו נתחיל בדיוק במקום שבו הפסיקה הוועדה בפעם האחרונה, או במקום אחר שבו יחליט היועץ המשפטי. אז בבקשה אדוני.

אדוני הוגשו מטעם שר התקשורת בקשות לדיון מחדש בהצעת החוק. אני רק אגיד - -

סליחה רגע, זה הדבר שצריך לפתוח איתו. אנחנו מאחלים מכאן החלמה מהירה ורפואה שלמה ליושב ראש הוועדה מיכאל ביטון שהחוק הזה מאוד מאוד חשוב לו והוא נמצא בביתו בבידוד, לו ולמשפחתו. בבקשה.

מצטרפים כמובן לאיחולים. הוגשו אדוני בקשות לדיון מחדש מטעם שר התקשורת לגבי כמה הגדרות וסעיפים בהצעת החוק. אני אגיד בתמצית שעיקר השינויים נובעים מביטול הגדרת הכוונת פעולה שהיא הגדרה שעוררה קשיים משפטיים, לפחות לטעמנו, ולכן היה צורך בעקבות הביטול שלה לערוך שינויים גם בסעיפים שהוועדה כבר אישרה באוגוסט האחרון. אז אני חושב שעדיף להתחיל עם הבקשות לדיון מחדש בהתאם למכתב של השר. אני אכוון את הוועדה למקומות הנכונים בהצעת החוק. פורסם נוסח לדיון ביום ראשון, נוסח לקראת הדיון היום וזה הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה.

הבקשה הראשונה היא לגבי סעיף 2 להצעת החוק שעניינו תיקון סעיף 1, סעיף ההגדרות, זה מסומן בצהוב, ההגדרה של אזור שירות. ליאת את רוצה להסביר?

אז קודם כל תודה לאיתי על ההקדמה. נעשו שני תיקונים רוחביים חשובים, אחד זה באמת ביטול הכוונת פעולה ושתיים זה שבעצם לא השתמשנו יותר במושג "היתר" אלא הפכנו אותו ל"תקנות ההיתר הכללי" ולכן זה גרר אחריו כמה שינויים. חלקם טכניים וחלקם מהותיים, אנחנו כמובן את הרוויזיות מגישים רק על המהותיים.

אני מתחילה עם ההגדרה הראשונה "אזור שירות". בעקבות השינוי שעשינו מהיתר כללי לתקנות ההיתר הכללי, היינו צריכים לשנות פה את הנוסח ואני אקריא את הסעיף. בהגדרה "אזור שירות" אחרי "על פי רישיונו" יבוא "או על פי תקנות או על פי הוראת מנהל שניתנה לפי העניין".

צריך להצביע בעצם על עצם הפתיחה של הפסקה הזו ולאחר מכן נצביע מהותית על התיקון.

טוב. מישהו רוצה להתייחס? בזום מי שרוצה להתייחס שירים את ידו. אני אשמח אם בזום תוכלי גם לאשר אותי. אם אין התייחסויות או בקשות להתייחסות אז נעבור להצבעה. מי בעד?

הצבעה

אושר

רגע, ועכשיו צריך להצביע על עצם התיקון.

מי בעד?
הצבעה

אושר
זה מביך כל הסיפור הזה.

זה תקנון הכנסת, היית יו"ר ועדת הכנסת.

אני לא מלין, אני רק משתף אתכם בתחושות.

אני ממשיך לבקשה הבאה לעניין ההגדרות, זה בעמוד 5 אצלי בנוסח. "הגדרות שירות העברת נתונים ושירות טלפוניה" גם לגביהן יש בקשה לדיון מחדש.

אני מקריאה. "שירות העברת נתונים – שירות של העברת אותות עבור אדם אחר שלא באמצעות רשת האינטרנט, על גבי רשת בזק, ובכלל זה העברת אותות אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים, או בין יחידות ציוד קצה".

את רוצה להסביר?

:

כן. גם כאן בעקבות הורדת המושג "הכוונת פעולה" נדרשנו לחדד שזה על גבי רשת בזק. כמובן בניסיון להשאיר את כל השירותים שניתנים על גבי האינטרנט מחוץ להגדרה וזה החידוד על גבי רשת הבזק. יש פה עוד כמה תיקוני נוסח.

טוב. התייחסויות כאן בוועדה? בזום מישהו רוצה להתייחס? מי שרוצה להתייחס שיכתוב בצ'ט.

אפשר להמשיך לשירות טלפוניה ואז אפשר יהיה להצביע ביחד על שתי ההגדרות.

כן. טוב, אז מי בעד?
הצבעה

אושר

אז זה בעצם הפתיחה לדיון מחדש, ואת רוצה להקריא את הגדרת שירותי טלפוניה?

"שירות טלפוניה – שירות המאפשר הוצאה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור". בנוסח הקודם היה כתוב "שיחה קולית" כדי לא לכלול מסרונים, אנחנו בדיונים נוספים סברנו שצריך להכליל בתוך שירות הטלפוניה גם הודעות סמס ולכן שינינו את הנוסח.

כלומר, גם אם זה שירות למשל שכל עיקרו הוא מסרונים.

טוב. התייחסויות? אם אין נצביע.
הצבעה

אושר

הבקשה הבאה נוגעת לסעיף 4 להצעת החוק שהוא אחד מסעיפי הליבה של הצעת החוק. החלפת סעיף 2. גם כאן, רוב חלקי הסעיף האלה אושרו בדיון שקיימה הוועדה באוגוסט ולגביהם היה צריך לערוך שינויים די משמעותיים בנוסח. ליאת, תסבירי אולי בשני משפטים.

בעצם בנוסח שהוצבע, הוא הוצבע חלקית. חלק מהסעיפים הקטנים הוצבעו, לפי דעתי "רשויות מקומיות" לא הוצבע. סעיף 2 מורכב מכמה סעיפים קטנים, היה שימוש נרחב ב"הכוונת פעולה". נוכח הוצאת המושג הזה היינו צריכים להבהיר, וגם חשבנו שזה נכון יותר מהותית להגדיר את אותם גורמים שיהיו ברישיון בהתאם לשיקולים שאנחנו שוקלים. מה הסיבות שגינן אנחנו רוצים אותם ברישיון, מה הסיבות שבגינן אנחנו רוצים פיקוח יותר הדוק. אם זה משאב מוגבל, אם זה עניינים ביטחוניים, אם זה שיקולי תחרות. בעצם לכל אחד מהגורמים האלה הגדרנו מחדש בהתאם לשיקול שבגינו רצינו אותו ברישיון.

תזכירי לוועדה מי בעצם שירותי הבזק שיהיו חייבים ברישיון?

אז התחלנו עם רט"ן רשת סלולר, כשעיקר השיקול שבגינו אנחנו רוצים אותם ברישיון, הוא באמת הקצאת תדר, פריסה ארצית וזה גם מה שנכנס לנוסח הסעיף. הגורם השני זה בעצם מי שנותן שירות תשתית נרחב, אנחנו מדברים רק על החברות הגדולות. גם כאן אנחנו חושבים שהפיקוח צריך להיות הדוק יותר. בנוסף, חשבנו ששירותי לווין, עוד פעם, מכוח רגישות כזו או אחרת. גם כאן חידדנו את זה למי שהוא בעל תחנת קרקע או מישהו שרשום ב-ITU על שם "ישראל", לא כל שירות בלוויין. זה סוגי השירותים.

בנוסף, הוספו לכאן הרשויות המקומיות שזה משהו שדיברנו עליו גם בפעם הקודמת, רק לא הצבענו. וכל מה שקשור לפעולת בזק במתקן קרקעי. בעבר זה היה כבל תקשורת תת ימי, זה מה שאושר. הגיעו אלינו בתקופה האחרונה גם פניות להקמה וביצוע פעולות בכבלים שהם יבשתיים ולכן הדקנו את הנוסח למתקן קרקעי ולא רק לכבל תת ימי.

וכמובן הייתה סוגיה של הפיקוח הפרלמנטרי על, או הרחבה או פתור, גם נראה את זה בסעיף הבא. אז גם זאת סוגיה שנותרה פותחה.

להסביר את כל הסעיפים?

לא, זה פשוט רלוונטי גם לסעיף הזה להמשך, סעיף 2.

אוקיי.

אני פשוט מזכיר לוועדה שזו גם הייתה סוגיה שבגללה הסעיף לא אושר בדיונים הקודמים. אז אני מציע שהוועדה תצביע על פתיחת הסעיף או החלקים בסעיף שאושרו ואז נקרא ונצביע.

אתה מקריא את הכל?

צריך להקריא כן, יש שם חלקים גם שלא אושרו.

טוב, אנחנו פותחים את הרוויזיה.
הצבעה

אושר
נתחיל בהקראה.

"2. (א) לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק, אלא אם כן אותו אדם רשום במרשם.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי סעיף 4 (בסעיף קטן זה – רישיון) ובהתאם לתנאי הרישיון:

(1) שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון-נייד שלצורך נתינתו מוקצה לנותן השירות בהתאם לפקודה, תדר רדיו המנוי בתחום התדרים בתוספת השנייה.
(2) שירות בזק באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים או המנויים בה או מספר נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה, עולה על מספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; בסעיף זה "שימוש" כהגדרתו בסעיף 5(א) לחוק.
(3) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק, שמתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לווין;
(2) היא כוללת לווין הנמצא במיקום או עושה שימוש במסלול, הרשום על שם מדינת ישראל באיגוד הבזק הבין-לאומי (ITU)."

אני רק רוצה לעצור אותך כאן לשאלה. בעלי הרישיונות בעצם לא יהיו רשומים במרשם? כלומר, תקנות ההיתר יחולו גם על מי שרשום במרשם וגם על בעלי הרישיונות, אבל בעלי הרישיונות מטבע הדברים מגישים בקשות למשרד והמשרד מפקח עליהם באופן הדוק והם לא יהיו רשומים.

נכון. בתוך הרישיונות נפנה לתקנות, אבל הם לא יהיו רשומים במרשם.

יש את 3.

כן צריך להמשיך להקריא.

אני ממשיכה עם הסעיף.

"(2) לא תספק רשות מקומית שירות בזק בין אם הוא טעון רישום במרשם ובין אם הוא טעון רישיון, אלא אם כן בידה רישיון ובהתאם לתנאי הרישיון; לעניין זה, "רשות מקומית" – לרבות חברה עירונית או חברה בת עירונית כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.

(3) לא יבצע אדם פעולת בזק במתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל לבין נקודה מחוץ לישראל, אלא אם כן בידו רישיון ובהתאם לתנאי הרישיון.
לעניין סעיף זה – נקודה מחוץ לישראל למעט אם היא באזור יהודה והשומרון כהגדרתו בסעיף 14א."

תסבירי בבקשה את עניין פעולת הבזק, כי בעצם רק שירות בזק חייב ברישיון או כפוף לרישום. כאן בעצם זו פעולת בזק שזה מחוץ להסדרה הזאת.

נכון. סעיפים (א) עד (ג) כמו שאמרתי הם רק שירות בזק. יש פה שני גורמים נוספים, אחת, זאת הרשות המקומית שזה גם שירות ופעולת בזק. פעולת בזק במתקן קרקעי יש לה איזושהי רגישות, זו נקודות יציאה מהארץ החוצה ולכן אנחנו חושבים שגם אם הוא מבצע פעולה ולא רק נותן שירות, הוא מחויב ברישיון. חשוב להסביר אבל שאם הוא מבצע פעולה, ככל הנראה הוא גם נותן שירות ואז אפשר יהיה לתפוס ולהסדיר את כל הנושא הזה בתוך הרישיון.

היושב ראש, עניינו בכבל תת ימי או כבל יבשתי שעובר ממדינה למדינה. אם זה עובר ממדינת ישראל למדינה אחרת יבשתי אז זה אומר שזה עובר לאחת מהמדינות שבגבולותינו. אם זה כבל תת ימי, אנחנו רואים בזה עניין אסטרטגי שבעצם מנגיש את ישראל לרשת האינטרנט ויש סביבו כל מיני רגישויות שלראייתנו מצריכות רישיון ויכולת שלנו לתת הנחיות במידת הצורך.

מה היה ביחס לרשויות המקומיות?

זה סעיף שלא אושר בדיונים הקודמים.

כן זה לא אושר, אמרתי חלק מהסעיפים אישרנו ולכן הרוויזיה. מכיוון ששינינו כל כך הרבה, הקראנו את כל הסעיף מחדש. זה לא אושר מקודם.

רק להסביר.

הייתה איזושהי התנגדות של הרשויות המקומיות שהן יהיו ברישיון לעומת רישום במרשם. הגענו איתם להסכמות, הם רצו שקולם ישמע שהם יוכלו להבהיר לנו למה הם חושבים שאין בזה קושי. אנחנו חששנו, בכל זאת, רשויות מקומיות אמונות גם על חוקי התכנון והבנייה, יש להן נקודת מפתח, חשבנו שזה יכול להיות בעייתי מבחינת התחרות. סוכם איתם שיוקם צוות מקצועי שיגבש איזושהו מסמך המלצות ולדעתי אם הם כאן, הם רצו להעיר. אז אולי שווה לשמוע גם אותם.

רק בשביל יושב הראש אני אבהיר, היום לרשויות מקומיות אסור לתת שירותי בזק. אנחנו בעצם רצינו לפתוח את זה קצת למקרים שבהם אנחנו חושבים שיש איזושהי הצדקה לעשות את זה, רק קבענו פה שזה ברישיון ולא בהיתר. זאת אומרת, אני יכולה לתת הוראות מיוחדות לפי הצורך במידה וזה יכול לפגוע בתחרות או מעמיד את הרשות בניגוד עניינים. אז אפשרנו את זה ברישיון וקיימנו את הדיון עם השלטון המקומי. אם הם פה ורוצים להתייחס.

כן, אז נבקש מעו"ד מירה סלמון מהמרכז לשלטון מקומי, בוקר טוב גברתי. קשה לי לראות אותך מעבר לזום, אני חייב להגיד שזה מבחינתנו התדרדרות ביחסים.

תודה אדוני. אני באמת מצטערת שלא איתכם באופן פיזי. אנחנו אכן קיימנו דין ודברים מאוד ממושך עם משרד התקשורת, אנחנו סברנו שאין שום סיבה לייצר שונות בין ספק תקשורת שנמצא במרשם לבין רשות מקומי שיכולה לספק שירותי תקשורת, להיפך, חשבנו שזה יאיץ פיתוח, בוודאי ובוודאי ברשויות מקומיות קטנות וברשויות מקומיות בצפון. מאחר שאנחנו כל כך משוכנעים בעמדתנו וביכולת שלנו לשכנע את אנשי משרד התקשורת שאין כאן פגיעה בתחרות, אלא להיפך. יותר אפשרויות טובות, אנחנו הסכמנו לשבת איתם בצוות משותף שיגבש המלצות לתנאים לרישיון לרשויות מקומיות, ייתכן אפילו לפי סוגי רשויות מקומיות. אנחנו חושבים שזה דבר נכון לעשות במסגרת טיוב יחסי שלטון מרכזי – שלטון מקומי, כפי שהודיעה נציגת משרד התקשורת לפרוטוקול. תודה.

תודה. אוקיי, אם יש הסכמה אז אנחנו נסתפק באמירה הזאת.

יש המשך לסעיף.

אני ממשיכה.

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
(1) ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן, רשאי הוא לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק בהם, תהיה טעונה רישיון לפי סעיף קטן (ב), וכן נותני שירותי בזק נוספים שתחול עליהם חובת הרישוי לפי הסעיף הקטן האמור לגבי כל שירות בזק שהם נותנים או לגבי שירות בזק מסוג שיקבע:

(1) שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור;

(ב) ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור;

(ג) קידום התחרות.

(2) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי השר, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בפסקה (1), להורות לספק שירותי בזק שרשום במרשם, בהחלטה מנומקת בכתב, כי אספקת שירות הבזק על ידו תהיה טעונה קבלת רישיון לפי סעיף קטן (ב), לגבי כל שירות בזק שהוא מספק או לגבי שירות בזק מסוג שיחליט.

(ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן מעת לעת."

אני מציע שהרשימה תעודכן בכל רגע שניתן או משתנה רישיון.

בכל רגע שמוסיפים רישיון?

מוסיפים או גורעים כן, לא מעת לעת.

גדעון, אנחנו נוכל לעמוד בזה? יושב הראש מבקש שכל פעם נעדכן ברגע שנוסף רישיון.

למה לא? זה צריך להיות אוטומטי, מה הבעיה?

אנחנו מעדכנים באופן קבוע.

מאה אחוז, אבל מעת לעת זה אומר שגם אפשר פעם בשנה.

אפשר לנסח את זה שהרשימה תעודכן בכל עת שהוסף או הוסר רישיון.

אם אתם רוצים לקבוע לעצמכם זמן שתוך 7 ימים מיום הקמת הרישיון זה יעלה לאינטרנט, זה גם בסדר. אבל זה צריך להיות משהו די קבוע.

אנחנו עושים את זה ב-24 שעות, זה גם אינטרס שלנו לפרסם את זה.

בסדר מאה אחוז, אני רק רוצה לחדד את החוק.

אין בעיה.

ליאת, אולי תסבירי בקצרה את הסעיף?

מכיוון שכמו שאיתי העיר בתחילת הדיון שבעלי רישיונות לא רשומים במרשם, חשבנו שזה נכון להנגיש לציבור מי הם אותם בעלי רישיונות.

וגם את סעיף קטן (ג).

אחזור אליו תיכף.

ולכן החלטנו לחשוף את זה בפני הציבור במקביל, כי כל מי שנכנס לרישום במרשם, כל מי שירשם יכול לראות את הרישומים אבל את בעלי הרישיונות בעצם לא, למרות שהתקנות חלות עליהם. לכן חשבנו שזה נכון גם שרשימת בעלי הרישיונות תהיה חשופה לציבור.

לגבי סעיף קטן (ג), בעצם הסעיף הזה מדבר על המעבר של שירות בזק מהיתר לרישיון. היה פה קושי להבין האם אנחנו נוכל לעשות את זה בדחיפות. זאת אומרת, הגיע אלינו מישהו שפועל מכוח רישום במרשם ואנחנו סבורים מכל מיני שיקולים שפירטתי שהוא צריך להיות בעל רישיון, ואז הפרדנו בעצם. יצרנו שני סעיפים נפרדים, אחד מתייחס לשירותי בזק או נותני שירותי בזק, שזה משהו רוחבי שיעבור דרך פיקוח של ועדת הכלכלה. לעומת מישהו פרטני, נקודתי, שבנקודה מסוימת אנחנו חושבים שיש איזשהו קושי ולכן צריך להעביר אותו מרישום במרשם לרישיון, שזה לא ייעשה באישור ועדת הכלכלה כדי שנוכל לעשות את זה מהר ולתת מענה לצורך שלנו לאסדר את זה.

כי זו החלטה פרטנית.

כן, החלטה פרטנית, ספציפית לגבי גורם מסוים.

עו"ד איילת כהן מעגן מחברת בזק, התייחסות לסעיף 4. בוקר טוב גברתי.

בוקר טוב, אנחנו רצינו להתייחס בעצם לסעיף 4 לחוק המקורי. אז אנחנו יכולים לומר את זה עכשיו או בהמשך.

אני מציע שתעקבו אחרינו לפי מה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו כרגע בסעיף 4.

סעיף 4 כבר אושר, התיקון של סעיף 4 כבר אושר.

אנחנו בפרק ב', בסעיף הראשון של פרק ב'. יש לך רצון להתייחס למה שדיברנו עליו עד עכשיו?

לא, לא.

מאה אחוז. האם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אני רק אגיד כהערה כמעט טכנית שאנחנו נפריד את הסעיף שנוגע לפעולת בזק מהרישה שכתובה כאן מכיוון שזו לא הוראה שגוברת על סעיף קטן (א). סעיף קטן (א) מדבר רק על שירות בזק וכאן מדובר על פעולת בזק, אז לכן אנחנו ננסח את זה כסעיף קטן נפרד.

כן, אנחנו נחריג אותו כי הוא לא תחת (ב). זו הערה נכונה ניסוחית.

תודה. אנחנו שוב מבקשים מהמשתתפים בזום, מי שרוצה להגיד הערה שישלח אותה בצ'ט.

אנחנו מקבלים בברכה את חבר הכנסת אורי מקלב. אפשר לבטא את זה גם בפ' סופית, אבל לא נבלבל את הצופים.

נשאיר את זה ככה, התכתבנו בעניין הזה אתמול.

ברוך תהיה.

אתה מודע לכך שאנחנו הגשנו הסתייגויות?

כן, כן. אתה רוצה להציג אותן? אתה לא חייב, אנחנו מאשרים לך.

אם אתה מקבל את זה כמו שהן.

כמה הסתייגויות?

יש שש הסתייגויות. רגע, אבל בנוסף, זאת אומרת יש כאן הסתייגויות של סיעת הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ציונות הדתית. בנוסף קיבלנו הסתייגויות גם מחבר הכנסת קרעי. קיבלנו 44 הסתייגויות של חבר הכנסת קרעי ועוד שש הסתייגויות.

אני אחראי רק על השש הסתייגויות.

בסדר מאה אחוז. כלומר אתה מגיש רק את אלה וכל השאר קרעי. בסדר.

גם לגבי הסעיף שעכשיו הקראנו, אז יש לך הסתייגות למחוק את סעיף קטן (ג).

אני צריך להסביר?

חייבים להצביע אחרת אני לא יכול לכלול את זה.

לא הוא לא חייב להסביר.

להסביר לא, אבל להצביע חייבים.

להצביע בסדר, אבל אנחנו נצביע על הכל בבת אחת. אנחנו עוד לא בשלב ההסתייגויות.

לא, אבל ברגע שאנחנו מאשרים את הסעיף - -

אה, אתה רוצה להצביע. בסדר.

אני יכול להצביע בלי שזה, לעבור אחד אחד זה גם לא מקבל.

זה לא מתקבל.

אבל אם אתה רוצה להיות כאן, אהלן וסהלן, ואם לא אז אנחנו נצביע על זה.

אולי יכולה להיות פה איזו הסתייגות, אבל בסדר, אני יכול לא להיות פה.

לא, אפשר, אני מאשר, אני מאשר. חבר הכנסת מקלב, את ההסתייגויות שלך אני מאשר שגם לא תהיה פה.

אז אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת מקלב, מי בעד? מי נגד? נמנעים?

הצבעה

ההסתייגות לא אושרה

לא התקבלה ועכשיו הוועדה יכולה להצביע על סעיף 4 להצעת החוק, החלפת סעיף 2.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

אושר

בסדר. הסעיף הבא - -

החלפת סעיף 3?

כן, סעיף 3 שעניינו סייגים לתכולה. גם כאן חלקים מהסעיף לא אושרו, שוב, בשל אותם קשיים שתיארתי קודם מבחינת הבהירות בעצם, מה נכנס לגדר אסדרה, מה לא, אגב ההגדרה "הכוונת פעולה", אבל גם כמה מרכיבים בסעיף שעניינו סייגים לתכולה. בעקבות ליבון ודיון פנימי שערכנו עם משרד התקשורת הסעיף הזה גם תוקן. אז הוועדה בעצם יכולה לדון ולהצביע, חלקים שלו אושרו.

נראה לי איתי שכדאי שנצביע לפי סעיפים קטנים, כי חלק פה אושרו ולא.

כן, כן, אני אומר, הוועדה יכול לדון ולהצביע לגבי החלקים מהסעיף שטרם אושרו.

אז אני ממשיכה, במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

"סייגים לתחולה 3. (א) הוראות סעיף 2 לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
(1) שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק ובאמצעותו ניתן השירות האחר;

(1א) שירות העברת נתונים או שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה שנותן השירות אינו קובע את מאפייני רשת הבזק באמצעותה הוא ניתן ואיכות השירות;"

אני מבקש שתסבירי את שני הסעיפים.

אז אני מסבירה כאן בעצם את שני הסעיפים ביחד. מדובר בפתור מתכולה, הוא פתור שקבוע בחוק, זה לא איזושהי סמכות מנהלית שלנו. שירות בזק הנלווה הוא בעצם אותם שירותים שהם לא שירותי בזק אבל הם בעצם ניתנים באמצעות שירות בזק ולכן אנחנו לא רוצים שהם יכנסו לאסדרה. לגבי שירות העברת נתונים או שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה, מדובר בשירותים שהיה לנו חשוב להבהיר שהם בעצם באיזושהי דרך בזיקה לרשת הפיזית, זאת בעצם "הכוונת הפעולה" הישנה. אנחנו מסבירים פה שהוא צריך שיהיה לו איזשהו קשר לעולם הטלקום, איזושהי יכולת לקבוע את אופן התנהלות הרשת.

מה זה מאפייני רשת הבזק?

מאפייני רשת יכולים להיות עמידות הרשת, כמות התכנים שעוברים על הרשת, זה בעיקר מאפיינים טכניים שמאפיינים את הרשת ובזה שהוא יכול לקבוע אותם, יש לו את אותה זיקה לתשתית הפיזית שעליה דיברנו.

חשבתי שאולי נכון להגיד כאן, לפרט אולי קצת יותר - -

אז אנחנו דיברנו על זה וזה מוסכם עלינו שנוסיף כאן "ובכלל זה, נפח כמות הנתונים שעוברת על הרשת, עמידות הרשת, שרידות הרשת".

לא, צריך להגיד, הוועדה צריכה להצביע על זה.

אוקיי, אז נראה לי שאנחנו נבחר בשני המאפיינים היותר חשובים שזה שרידות הרשת וקיבולת הרשת.

אז רגע חבר'ה, תקריאו את הסעיף כמו שהוא וגדעון אולי תסביר לבקשת איתי.

אני אקריא כולל, יש כאן גם עוד עניין ניסוחי.

"שירות העברת נתונים או שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה שנותן השירות אינו קובע את מאפייני רשת הבזק באמצעותה הוא ניתן ואת איכות השירות, ובכלל זה, קיבולת הרשת ושרידות הרשת".

אלה שני מאפיינים שפשוט קובעים את הרשת עצמה, את הרשת הכללית שמי ששולט בהם ומי שקובע אותם הוא בעל הרשת ולא אנשים שמקבלים שירות מהרשת ולמעשה אין להם השפעה, הם פשוט מקבלים את השירות.

מה שהופך אותך לבעל זיקה תשתיתית לרשת שמצדיקה את היותך בעל רישיון.

רגע סליחה, אני רק אוסיף שזאת רשימה פתיחה. זאת אומרת, אנחנו מתייחסים לדברים שהיום אנחנו רואים אותם כפרמטרים היותר חשובים שזה באמת כמו שגדעון אמר, הקיבולת והנפח. יכול להיות שבעתיד יהיו גם פרמטרים של מהירות התגובה וכל מיני דברים נוספים שכרגע הם פחות מרכזיים אבל ייתכנו בעתיד.

ותוכלו לתת דוגמא לשירות נלווה? כי גם לגבי העניין הזה היו שאלות שעלו כאן בדיונים הקודמים.

אז אני אתן דוגמאות של דברים שקיימים כבר היום שהם לא מדע בדיוני. יש לנו היום חברות שמספקות שירותים תשתיתיים, למשל מים וחשמל, שמתקינות כל מיני רכיבים חכמים במוני המים או במוני החשמל, שמאפשרים לקבל מידע או כל מיני אפשרויות אחרות של שליטה מרחוק. מבחינתנו ההתקנה של הרכיבים האלה, אומנם הם רכיבי תקשורת אבל השירות שניתן הוא שירות של אספקת מים או אספקת חשמל. ולכן, על עצם התקנת רכיב התקשורת, גם אם מתבצעת כאן איזושהי פעולת תקשורת, השירות הוא לא שירות תקשורת, השירות הוא שירות של אספקת חשמל או מים.

ולהבנתכם את השוק אתם חושבים שהחריגים האלה מספיק ברורים כדי לעמוד בפני עצמם ללא הוראות משלימות.

נכון, אבל מה שבאמת הצענו זה איזושהי מנגנון שבו ניתן יהיה לפנות למשרד לקבל את עמדתו והמשרד יפרסם את העמדות שלו ברבים.

את רוצה כבר להקריא את זה ליאת? גם את סעיף ב(1), זה בעצם המשך הסעיף.

ב(1) מתייחס ל(ב), אבל (ב) הוא בעצם אותו מנגנון שזיו דיבר עליו וב(1) זה:

"השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדתו ביחס למקרים שהובאו בפניו לצורך בחינת תחולת האמור בפסקה (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א)."

זה בעצם הפרסום של אותו pre-ruling שנעשה כדי שלציבור יהיה ברור היה והגיע אלינו מקרה שאותו שירות פטור.

אין כאן אסדרה בעצם של עצם הבאת העניין בפניכם, זה רק לעניין הפרסום.

נכון, נכון.

אוקיי. תקראי בבקשה גם את סעיף קטן (ג).

אני רק אגיד לפני שהוא לא אושר בגלל עניין הפיקוח הפרלמנטרי ואנחנו קיבלנו את עמדתכם.

"(ג) השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע פטור מתחולת הוראות סעיף 2 לגבי שירותי בזק נוספים על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור."

הערות למישהו? יש הסתייגות?

כן.

נצביע על ההסתייגות.

ההסתייגות היא בסעיף 5, בסעיף 3(ב) המוצע כתוב אחרי השר "יבוא באישור ועדת הכלכלה" אבל לדעתי אין כאן השר, יש כאן "המנהל".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושרה

עכשיו אפשר להצביע בעצם על כל סעיף 3 והחלקים שלא אושרו.

מי בעד הסעיף עם נוסח הוועדה?

הצבעה

אושר

כן. חלק מסעיף שטרם אושר, בסעיף 6 להצעת החוק, תיקון סעיף 4 פסקה 5 שעניינה תיקון סעיף קטן (ד).

גם כאן הסיבה לאי האישור היה עניין הפיקוח הפרלמנטרי והתקבלה עמדתכם והוספנו באישור ועדת הכלכלה. אני אקריא את הסעיף.

אני רק אגיד במשפט שככל ההוראות האלה לעניין תנאים שנוגעים להיעדר הרשאות, זו הוראה שקבועה בדרך כלל בחקיקה ראשית, זה הכלל. כאן יש איזשהו חריג שמאפשרים בעצם לשר לקבוע את הדבר הזה בתקנות ולכן סברנו שהתקנות האלה צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה.

"(5) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה מהמילים "לעניין רישיון מיוחד" יבוא "השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת וכתנאי למתן רישיון, העדר הרשעה של מבקש הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, והעדר כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור, ורשאי השר לקבוע, לגבי מתן סוג רישיון מסוים, כי התנאי האמור יחול גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ-25%, כפי שיקבע (להלן – "מחזיק נבדק"); לעניין זה, "השפעה ניכרת" – כהגדרתה בסעיף 14א";

טוב, התייחסויות? אין?

מי בעד הסעיף?

הצבעה

אושר

כן, פסקה 5 אושרה. הסעיף הבא שהוועדה יכולה לדון בו, סעיף 8 להצעת החוק, עניינו החלפת סעיף 4א1 המרשם ותקנות ההיתר הכללי, (ג) ו-(ג1).

הסעיף לא הוצבע בגלל נושא טובת הציבור שנתבקשנו לחדד את הנוסח.

טובת הציבור באיזה הקשר?

תיכף אני אקריא שאנחנו שוקלים רישום במרשם, היו כמה תנאים קבועים ושיקולים שבטובת הציבור. בדיון הקודם העירו שטובת הציבור צריך להיות בנוסח קצת יותר מהודק ולכן פיצלנו את זה לשני סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1) ואני מקריאה.

"(ג) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם לפי סעיף קטן (ב), ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שלהלן ורשאי הוא לדרוש מהמבקש לצורך זה מידע ומסמכים נוספים:
(1) הוא אינו קטין או פסול דין;

(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

(3) הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 או בהליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980;

(4) היה הספק המורשה תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

(ג1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המנהל אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין, להביא בחשבון, לעניין הרישום במרשם, גם שיקולים שבטובת הציבור."

טוב, הערות? אין?

יש הסתייגות של חבר הכנסת מקלב בסעיף 8 לסעיף 4א1 (ג) המוצע, במקום עשרה ימי עבודה, יבואו חמישה ימי עבודה.

נצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות שירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושר

נצביע על סעיפים קטנים (ג) ו-(ג)1.

נצביע עליהם, מי בעד הסעיפים כנוסח הועדה?

הצבעה

אושר

הסעיף הבא סעיף 10 להצעת החוק, תיקון סעיף 4ג לחוק העיקרי.

רשום שאושר.

חלקו לא אושר.

נכון. אנחנו בסעיף 2 (ב).

"(ב) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום של הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גביה על אגרה שלא שולמה במועדה.";"

טוב, הערות לגבי הסעיף הזה? אין? בואו נצביע עליו.

מי בעד הסעיף? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

הסעיף הבא הוא סעיף 11 להצעת החוק.

רגע, התבקשתי להציג את עצמי. זיו גלעדי מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

סעיף 11 להצעת החוק "בסעיף 4ג1 לחוק העיקרי, במקום "לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו", יבוא "לדרוש מספק מורשה, ממי שפועל מטעמו", אחרי "בביצוע שידורים" יבוא "או ממי שהשר שוקל לקבוע כי שירות הניתן על ידו הוא שירות אחר שיש להוסיפו לתוספת הראשונה בהתאם לקבוע בהגדרת שירות בזק", ובמקום הסיפה מהמילים "בסעיף זה" יבוא "בסעיף זה, "ספק מורשה" – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שעוסק בסחר בציוד קצה "."

הסבר בבקשה.

הסעיף הזה עוסק בדרישת מידע לצרכי האסדרה השותפת של המשרד והשינויים כאן הם בגלל שינויים במונחים מהמונח "בעל רישיון לספק מורשה" כך שזה יחול גם על מי שרשום במרשם ולא רק על בעלי רישיון.

התוספת שאתם מוסיפים היא דרישת מידע בעצם מגורם שהוא לא גורם מפוקח שאפשר יהיה לדרוש ממנו מידע כדי לשקול האם להביא אותו בגדר הרגולציה.

נכון, זה בדיוק מה שאנחנו מציעים. שיש גורמים שאנחנו שוקלים האם להכניס אותם לגדר האסדרה ובשביל לשקול לקבל החלטה מנהלית מושכלת, צריך קודם כל לעשות איסוף נתונים, בשביל איסוף הנתונים צריך לפנות גם לגורמים שהם באותו מועד לא מאוסדרים, הם מועמדים לאסדרה אבל עדיין לא.

ויש סנקציה על אי מסירת מידע?

יש סנקציה על מי שהוא בעל רישיון. לעניין הספציפי הזה לא קבענו סנקציה אבל חשוב לנו שהחובה תהיה גם אם בשלב הזה עדיין אין סנקציה כנגד זה.

טוב, התייחסויות נוספות? מישהו בזום? אם לא אז נעבור להצבעה.

מי בעד הנוסח?

הצבעה

אושר

סעיף 11 אושר.

בסעיף 12 להצעת החוק שעניינו תיקון סעיף 4ד רבא לחוק העיקרי יש בקשה לדיון מחדש לעניין פסקה 2. תסבירו בבקשה.

קודם להקריא או להסביר.

לא, להסביר.

אוקיי. אז סעיף 4ד עוסק בצו שירות חיוני.

דיון מחדש של מי זה? של המשרד עצמו?

של השר כן.

צו שירות חיוני זה מקביל לרעיון של צו אינטרסים חיוניים לגבי חברות ממשלתיות. זה למעשה הסעיף שקדם לצו אינטרסים חיוניים. אנחנו פשוט רוצים להבהיר שההוראות שייקבעו במסגרת הצו שירות חיוני, הן הוראות שרואים בהן או כהוראת רישיון, או כהוראה אחרת שהיא בעצם הוראה שנלוות להיתר הכללי במקרה שמי שיש עליו את החובה של השירות החיוני, הוא לא בעל רישיון אלא ספק מורשה שרשום במרשם. לכן התיקון הזה.

אבל מה שמופיע בבקשת השר הוא קצת שונה מהנוסח שהגשתם, אז צריך להגיד מה השינוי.

נכון, אנחנו בנוסח ששלחנו לוועדה ביקשנו שהסעיף ימחק, אבל אחרי איזושהי שקילה אנחנו מבקשים שבעצם הוא יוחלף בנוסח אחר שאני אקריא אותו. ליאת יש לך את הנוסח המדויק שאנחנו רוצים להקריא שעליו יצביעו.

אני יכולה להקריא את נוסח החקיקה.

לא, לא את המשולב.

ובמקום המילים "יהיה חלק מהרישיון" יבוא "יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע בצו אחרת" זה הנוסח.

איפה? אני לא רואה את הנוסח.

לא, זה נוסח חדש. זה מופיע במכתב השר אבל לא בנוסח שבפני הוועדה. הוראות הצו יחולו על ספק מורשה שנותן שירות חיוני אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו.

נכון, הרעיון הוא שיש הוראות בצו השירות החיוני שחלות לפעמים על בעל השליטה, לפעמים על הספק המורשה עצמו ואנחנו רוצים אפשרות להחיל אותם או על זה או על זה. הוראה שהוחלה למשל על בעת השליטה בבעל הרישיון או בספק המורשה, יהיה אפשר להחיל אותה גם על הספק המורשה.

הצו לא חל בכל מקרה?

תלוי, לא תמיד, לפעמים יש הוראות ספציפיות גם על בעל הרישיון או הספק המורשה, ולפעמים לא ורצינו שלא יהיה ספק בעניין ושיהיה ברור שההוראות של הצו חלות גם על הספק המורשה.

הבנתי אוקיי, אז בעצם צריך לפתוח מחדש את הרוויזיה.

כן אז מי בעד פתיחת הרוויזיה? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

ולגופו של עניין לפי הנוסח שהוקרא.

רק שנייה לפני זה, יש כאן את העוזר של קרעי אדוני יושב הראש, על ההסתייגויות לסעיפים כשקרעי נמצא, הוא מבקש ממני עד שהוא מגיע כמה דקות שנוכל להציג אותם.

לגבי הסעיפים שעוד לא - -

לא, רק על דברים שקשורים לאותו סעיף שנמצאים בהסתייגויות של קרעי.

לסעיף הזה?

אני לא יודע, אני אבדוק את זה.

תגיד לי מה ההסתייגויות, על מה אתם מבקשים לדון?

על הכל.

מה הכל?

כל הסתייגות שעוד לא עברתם שמקלב ייצג פה את קרעי.

אני אומר, חלק מהדברים כבר לא רלוונטיים, אז תגידו מה רלוונטי.

באיזה סעיף אתה עכשיו?

עכשיו אנחנו בסעיף 12 להצעת החוק שכבר הוצבע, סעיף 4(ד).

אז ההסתייגויות שלנו רלוונטיות, הינה הסתייגות לסעיף 18 ששלחתי לך, שזה סעיף 37 ומעלה.

תציגו אוקיי.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

לא אושר

בסעיף הזה אבל לא הוגשה הסתייגות, לסעיף 12.

בסדר, אנחנו נצביע על הנוסח שהוקרא, מי בעד הנוסח? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

איתי אני רק רוצה רגע לחדד, כי נאמר כאילו במסמך הרוויזיה זה לא הנוסח שכאן ומסמך הרוויזיה הוא מעודכן.

זה מה שאמרתי.

הנוסח שהקראתי תואם את מסמך הרוויזיה.

אמרתי שהנוסח שמונח על שולחן הוועדה לא תואם את מכתב השר, לכן צריך היה לחדד, זה מה שאמרתי כי שאל יושב הראש איפה מופיע הנוסח.

הסעיף הבא הוא לדעתי תיקון סעיף 12 בעמוד 28 את סעיף 37 להצעת החוק. תיקון סעיף 12 לחוק העיקרי.

אז אני אקריא את הסעיף מראשיתו.

" בסעיף 12 לחוק העיקרי –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף 64א(ב)(3) או סעיף קטן (ב)(1א) לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ו לעניין מינוי ועדה מייעצת לצורך מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.";

(2) בסעיף קטן (א1) –

(א) בפסקה (1), במקום "שירות שיחות" יבוא "שימוש בשירות טלפוניה לצורך התקשרות";

(ב) בפסקה (3) –

(א) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(ב) אחרי ההגדרה "ניתוק שירות" יבוא:

""ספק מורשה" – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;";

(3) בסעיף קטן (ב) –

(א) ברישה, אחרי "בפרק ה'" יבוא "ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 4, 4א1 ו-4 ג1,", ובמקום "באישור ועדת הכלכלה" יבוא "או ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין,";

(ב) בפסקה (1), במקום הרישה עד המילה "ותנאים" יבוא "תנאים", ובמקום "למקומות ישוב" יבוא " לאזורי שירות, למקומות, לישובים,"

(ג) במקום פסקה (2), יבוא:
"(2) קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;

(ד) פסקאות (3) ו-(4) – יימחקו;"

אני אתן פה איזה הסבר קצר. החובה שבסעיף (א) בעצם מדובר על תקנות שחובה להתקין אותן והן תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

כבר יש היום תקנות.

נכון, כבר קיימות היום, שהן בעצם מעגנות איזשהו מנגנון לדחיית מועדי ביצוע פריסה שבחובה, מה שאנחנו היום מכנים "פריסה אוניברסלית" אבל בעתיד ייתכנו עוד כל מיני חובות פריסה.

אז זה הסעיף שבעצם מעגן את הסמכות הזאת, כאמור זה בתקנות ובתקנות באישור הוועדה. סעיף קטן (א1) שאנחנו עושים בו כמה תיקונים טכניים, הוא סעיף שמתייחס היום לאפשרות שמי שקו הטלפון שלו נותק, להמשיך גם בתקופה שלאחר הניתוק לפרק זמן מוגבל לבצע שיחות למוקדי חירום שהם חיוניים עבורו. גם כאן אנחנו עושים פשוט תיקונים טכניים שמתאימים את זה מהנוסחים הישנים של בעלי רישיון לנוסחים העדכניים של החוק. התיקונים לסעיף קטן (ב) הם תיקונים שמצמצמים את התקנות שאנחנו נקבע לפי הסעיף הזה, מרבית התקנות ייקבעו במה שקראנו לו "תקנות ההיתר הכללי" והסמכות שנשארה במסגרת 12(ב) היא יותר מצומצמת.

אני רק אוסיף שהיום יש סמכות לשר התקשורת להתקין תקנות בשורה של נושאים, תקנות באישור ועדת הכלכלה. בעצם ההצעה כאן היא מאוד לצמצם את גדר הסמכות, הנושאים שלגביהם שר התקשורת יהיה מוסמך להתקין תקנות ולוותר על הפיקוח הפרלמנטרי. אני אומר שהתיקון הזה תואם איתנו, להבנתי לפחות, לכן לא נדרש כאן בהכרח פיקוח פרלמנטרי, מדובר על עניינים יותר טכניים ולכן לא חשבתי שחשוב מאוד שיגיעו בהכרח לאישור הוועדה. יש כאן חובות דיווח למשל, או תנאים למתן שירותים, שהרבה מההוראות האלה קבועות ככלל ברישיונות אם אינני טועה, נכון? כלומר לא לגבי כל הנושאים בכלל יש היום חקיקה.

נכון, מרבית הנושאים האלה מוסדרים ברישיונות ובשאיפה שלנו בעתיד הם יוסדרו בתקנות ההיתר הכללי.

טוב, התייחסויות? אין?

יש כאן רק איזו הסתייגות אחת לבטל את הסעיף, נכון?

כן, כן, צריך להצביע עליה.

אתה מצטרף לכל ההסתייגויות האלה מקלב?

אם אני מצטרף? אני רק מציג אותן אם זה אפשרי.

נאפשר כמה הסתייגויות כאלה, אבל אי אפשר שכל ההסתייגויות - -

למה לא? זה אפשרי.

לא יודע. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

לא אושר

נצביע על הסעיף. מי בעד הסעיף? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

סעיף 37 להצעת החוק אושר.

יש עוד הסתייגות אני רואה, לסעיף 37(1), אבל התקנות האלה הן בכל מקרה באישור ועדה. מה ההסתייגות?

הוועדה מייעצת שזה יהיה - -

שמינוי הוועדה המייעצת יהיה באישור ועדה?

מי בעד ההסתייגות הזו? מי נגד?

הצבעה

לא אושר

עכשיו למעשה אנחנו ממשיכים בדיון בשאר סעיפי הצעת החוק. הסעיף הבא הוא סעיף 38, לדעתי אין כאן עוד סעיפים שאושרו, אפשר להמשיך פשוט ברצף.

אוקיי, סעיף 38.

"38. בסעיף 13 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) -

(1) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(2) אחרי ההגדרה "נציג כוחות הביטחון" יבוא:

"ספק מורשה" – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי הפקודה;

(2) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 או ידיעות אודות ענייניו הפרטיים של אדם גם אם אינם מידע כאמור.""

אוקיי, תסביר בבקשה.

אז גם כאן התיקון שאנחנו עושים הוא התאמה לפורמט החדש שבו החוק עוסק בספקים מורשים ולא בבעלי רישיונות.

אז אני אסביר, ההתאמה בפסקה 1 היא התאמה ברמה המילולית. מכיוון שהחוק עוסק בספקים מורשים וכבר לא בבעלי רישיונות אז עשינו התאמה. ההתאמה בפסקה 2 יש לה משהו טיפה יותר מהותי, היא יוצרת אפשרות ישירה לנציגי כוחות הביטחון כפי שהם מוגדרים בסעיף 13 לבקש מידע שהוא בעיקרו מידע טכני, הוא כמובן מסויג כאן, מידע של הגנת הפרטיות, יכולים לבקש מידע באופן ישיר מהספקים המורשים כדי להפעיל את הסמכות שבסעיף. אני אגיד מראש שיש הוראה נוספת לגבי התכולה של סעיף 13, אנחנו נדון בה כשנדבר על הוראות המעבר בסוף החוק.

כן, ההוראה הזו גם הופצה כמובן ופורסמה באתר הוועדה. מהגדרת ספק מורשה מחקתם "מי שמכווין פעולה של רשת בזק", שוב בגלל אי הבהירות שיצרה ההגדרה, אז בעצם ספק מורשה הוא מי שמספק שירותי בזק ובעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי".

יושב הראש זאת ההוראה שמאפשרת לכוחות הבטחון לבקש מידע מכוח חוק התקשורת.

טוב. הערות לגבי הסעיף? אין. נמשיך.

כן, אנחנו נעשה את זה במרוכז. הוועדה תדון בכמה וכמה סעיפים ואז תצביע במרוכז על הסעיפים ועל ההסתייגויות.

אני אתקדם עד 14(א), ברשותכם.

"39. בסעיף 13א(א) לחוק העיקרי –

(1) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(2) בהגדרה "מערכת בזק" המילים "לביצוע פעולות בזק או" – יימחקו;

(3) אחרי ההגדרה "נציג מערכת הביטחון" יבוא:
""ספק מורשה" – לרבות מי שקיבל רישיון לפי הפקודה;"."

רגע, לגבי כל סעיף תקריא ותסביר בקצרה.

סעיף 13(א) הוא סעיף שמדבר על אירוע בשעת חירום, גם כאן אנחנו עושים התאמות טכניות של המונחים "בעל רישיון", אנחנו מבטלים את המונחים "לביצוע פעולות בזק" בגלל שפעולות בזק ככלל לא דורשות יותר אסדרה. זהו, לכן בעצם מדובר בהתאמות טכניות לאור החקיקה החדשה. אלא אם יש שאלות אני אמשיך לסעיף 40.

"40. בסעיף 13ב לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), המילה "בסיסיים" – תימחק;

(3) בסעיף קטן (ג), ההגדרה "שירותי בזק בסיסיים" – תימחק."

כאן התיקון הזה נובע מהעובדה ששירותי הבזק שנשארו באסדרה בחוק החדש הם ממילא שירותים שאנחנו תופסים אותם בסיסים. אנחנו חושבים שניפינו פה את המוץ מן התבן וכבר אין במתכונת החדשה שבה יש שלושה שירותים שמוגדרים, אין יותר שירותים שהם לא בסיסים.

"41. סעיף 14 לחוק העיקרי – בטל."

סעיף 14 לחוק העיקרי הוא סעיף שמאפשר לבעל רישיון לקבוע כללים ומעניק לכללים האלה איזשהו מעמד סטטוטורי. זה סעיף בפורמט שהוא קצת לא מקובל היום בחקיקה. אני כן אגיד שיש היום כללים כאלה, חלק מהכללים אפילו נכללו בהם הוראות שאנחנו מוצאים בהם חשיבות ואת ההוראות שאנחנו מוצאים בהן חשיבות אנחנו נטמיע לתוך תקנות ההיתר הכללי ולא נותיר אותם ככללים שקבע גורם מפוקח והוענק להם איזשהו מעמד סטטוטורי.

הערות לגבי הסעיף? נתקדם.

צריך להצביע על כמה הסתייגויות ואז אפשר יהיה להצביע על הסעיפים האלה שהוקראו, כלומר מסעיף 38 עד 41 כולל. יש הסתייגויות לסעיף 38 שיימחק, לסעיף 38(2ו) במקום "למעט" יבוא "לרבות", סעיף 39, 40 ו-41 ימחקו.

לא צריך להקריא. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושר

נדחו והוועדה יכולה להצביע על אותם סעיפים.

נצביע על הסעיפים בנוסח הוועדה, מי בעד הסעיף?

הצבעה

אושר

אקריא לפי הסעיפים המקוריים.

"42. בסעיף 14א לחוק העיקרי –

(2) אחרי ההגדרה "השפעה ניכרת" יבוא:

""ספק שירותי בזק נייחים" – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, ושחלות עליו הוראות סעיף 64א(ב)(3);";

(3) ההגדרה "רישיון מפ"א כללי" – תימחק;

(4) בהגדרה "רשת גישה מתכתית" במקום "רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ"א כללי" יבוא "רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים";

(5) בהגדרה "רשת מתקדמת" במקום "רשת המבוססת" יבוא "רשת בזק המבוססת" ובמקום "רשת שוות ערך" יבוא "רשת בזק שוות ערך";

(6) במקום ההגדרה "שירות בזיקה לתשתית" יבוא:

(1) שירות בזק;
(2) כל שירות אחר שאינו שירות בזק, הניתן בהתאם לרישיון כאמור בסעיף 2(ב)(1)(ב);

(1) שירות בזק שניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום או עושה שימוש במסלול הרשום באיגוד הבזק הבין-לאומי (ITU) ולא ניתן לתתו ללא שימוש בלוויין כאמור;

(2) שירות כאמור בסעיף 2(ב)(3);

(3) שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיון לפי סעיף 2(ב)(1)(א)(1) בהתאם לרישיונותיהם.

(7) במקום ההגדרה "שירות גישה לאינטרנט" יבוא:

""שירות גישה לאינטרנט" – שירות גישה לאינטרנט בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;"."

אני מציע שתקרא עד הסוף את כל התיקונים שנוגעים לפריסת רשת מתקדמת ואז תסביר אותם במרוכז.

בסדר גמור.

"43. בסעיף 14ב לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, במקום "בעל רישיון מפ"א כללי אחר" יבוא "ספק שירותי בזק נייחים אחר";

(2) בסעיף קטן (א), אחרי "כנוסחו במועד הקובע" יבוא "ועל אף הוראות סעיף 64 א(ב)(3)";

(3) בסעיף קטן (ד)(2), במקום "בעל רישיון מפ"א כללי" יבוא "ספק שירותי בזק נייחים", במקום "לפי סעיף 4 לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור" יבוא "לפי סעיפים 4, 4א1 או 12 לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בהיתר הכללי, לפי העניין" ובמקום "בידי בעל הרישיון" יבוא "בידי ספק שירותי הבזק הנייחים".

(4) בסעיף קטן (ה), במקום "ברישיונו של בעל רישיון מפ"א כללי אחר" יבוא "ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר", במקום "או אותו בעל רישיון" יבוא "או אותו ספק שירותי בזק נייחים" ";

(5) בסעיף קטן (ו), המילים "שרישיון מפ"א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך" – יימחקו, ובמקום "בעל רישיון כאמור" יבוא "ספק שירותי בזק נייחים".

44. בסעיף 14ג לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ג), המילים "הכללי של משרד התקשורת" – יימחקו, ובמקום "רשאי המנהל הכללי" יבוא "רשאי המנהל";

(2) בסעיף קטן (ט) המילים "הכללי של משרד התקשורת" – יימחקו.

45. בסעיף 14ד לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ו) -
(א) אחרי "לפי סעיף 4" יבוא "או נרשם במרשם", אחרי "יקבע השר ברישיונו" יבוא "או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין," ואחרי "שיקבע השר ברישיון" יבוא "או שיורה עליהם בהוראת המינהל".

(ב) בסיפה יבוא "השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין."

הוראת מינהל זו הוראת מינהל לפי סעיף 4א1 (ח) נכון? מדובר על אותה הוראת מינהל, ורק בעניינים שלגביהם ניתן לתת הוראות מינהל לפי תקנות ההיתר הכללי.

נכון, זו אותה הוראת מינהל שניתנת לאותם תקנות כשבעצם תקנות ההיתר הכללי יכולות להיות מכמה סעיפי סמכות.

(2) במקום סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז) אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל לפי סעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור בסעיף 14ב(ד)(2)."

46. בסעיף 14ה לחוק העיקרי -

(3) בסעיף קטן (ד), אחרי "ברישיון הזוכה" יבוא "או בהוראת המינהל";

(4) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "למנוי" יבוא "ללקוח", ובהגדרה "מנוי עסקי", במקום "מנוי" יבוא "לקוח".

47. בסעיף 14ו לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "ברישיונו של בעל רישיון" יבוא "ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין,", אחרי "בהתאם לרישיון" יבוא "או בהוראת המינהל, לפי העניין," ובמקום "ברישיונו של בעל רישיון" יבוא "ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "ברישיונותיהם של" יבוא "ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על";

48. בסעיף 14ח לחוק העיקרי, בפסקה (1), אחרי "ברישיונו" יבוא ", בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל החלה עליו, לפי העניין"."

אני מציע שכאן נעצור כי יש לנו גם תיקון לגבי הסעיף הבא. תסביר באופן כללי מה בעצם המסגרת של התיקונים שאתם מציעים לעניין התיקון האחרון בחוק התקשורת שנוגע לפריסת רשת מתקדמת, מה שנקרא הסיבים האופטיים.

אוקיי, באמת פרק ד1 לחוק, הסעיפים שהקראנו, זה פרק שנוסף לפני קצת יותר משנה שעניינו פריסת סיבים אופטיים. התפישה מאחורי הפרק הזה היא שיש איזושהי חובת פריסה שחלה על החברה שהחברה היא בזק, לבצע פריסה ובאזורים שבזק בוחרת לא לפרוס תתבצע פריסה על ידי חברות אחרות באמצעות מכרזים שיערכו לכך. ברגע שחברה זוכה במכרז, מוטלת עליה חובה לגבי אותו אזור. מרבית התיקונים עוסקים בשאלה הטכנית של איך תוטל עליהם החובה. האם היא תוטל ברישיון, מכיוון שחלקם כנראה לא יהיו בעלי רישיונות, אלא ספקים מורשים שרשומים במרשם, אז ההוראה הזאת תוטל עליהם בהוראת מינהל.

למשל אזורי הפריסה?

למשל אזורי הפריסה. אז זה מרבית התיקונים. אני כן אגיד, יש תיקון שגם חשוב לי להגיד עליו משהו, לגבי ההגדרה של שירות בזק בזיקה לתשתית, שזה בעצם הבסיס הכספי של כספי קופת התמרוץ, מה שאנחנו קורים. זאת אומרת, הכסף שנאסף ממפעילים כדי לממן פריסה באותם אזורים שאחר כך עוברים למכרז. כאן אנחנו עושים קצת שינויים שחלקם נובע משינוי ההגדרות, חלקם נובע מהניסיון שהיה לנו בגביית הכסף בשנה האחרונה וכל מיני אי בהירויות שהיו. אז אני כן רק רוצה ממש בקצרה לעבור על זה.
אז שירות בזיקה לתשתית, השירות הראשון הוא שירות בזק, הכוונה היא לכל שירות בזק, מחויב בתשלום, או רואים בו כשירות בזיקה לתשתית. הדבר השני הוא כל שירות שאינו שירות בזק אבל הוא ניתן בהתאם לרישיון כאמור בסעיף 2(ב)(1)(ב), זה הרישיון לספקים גדולים.

אבל הרישיון הוא לשירות בזק.

נכון, אבל יכולים להיות שירותים שהם ניתנים ביחד, מעורבבים, כרוכים, חבילות, ואנחנו נרצה לראות גם בשירותים שהם לא שירותי בזק גרידא, כשירותים שהם נכנסים - -

אבל רק אם הם ניתנים לפי הרישיון.

נכון, רק אם הם ניתנים לפי הרישיון ומדובר על רישיון של מה שאנחנו קוראים לו "ספקים גדולים". ואז יש החרגה, "ולמעט" מוציא בעצם שלושה דברים, אחד מהם זה שירות הניתן בעיקרו באמצעות לווין, כשהרעיון מאחורי זה הוא שלווין הוא שירות שניתן בתווך אווירי ואין הצדקה לגבות ממנו כסף להקמה של סיבים אופטיים. הדבר השני הוא שירות כאמור בסעיף 2(ב)(3), זה הסעיף שמתייחס לכבל בינלאומי, מה שקראנו לו במקור "כבל תת ימי" וקצת שינינו, אז גם המספורים בהתאם נצטרף להתאים אותם כאן. והדבר השלישי הוא שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, הכוונה היא לתאגידי שיתוף סלולרי שאנחנו גם במצב הקיים, חשבנו שלא נכון לגבות מהם כסף לקופת התמרוץ. אבל אנחנו חושבים שנכון לגבות כספים לקופת התמרוץ מ-, נקרא לזה במירכאות "ההורים" של אותם תאגידי שיתוף, חברות הרט"ן.

יש הגדרה להסכם הזה? מה זה ההסכם הזה?

זה השירות הניתן בהתאם לשיתוף רשת גישה שנערך בין בעלי הרישיון. זה משהו שמוגדר אצלם ברישיונות שיש להם אפשרות לשתף פעולה ביניהם בהקמת רשתות.

אם פרטנר והוט מובייל נמצאים בהסכם שיתוף, אנחנו לא גובים מחברת השיתוף, אנחנו גובים מפרטנר והוט מובייל.

נכון, זה ישויות עצמאיות שהן גם מפוקחות על ידי המשרד אבל אנחנו רק רוצים להבהיר שהישויות האלה לא יצטרכו להעביר כסף לקופת התמרוץ. מי שיצטרך להעביר כאמור זה חברות האם שלהן.

אם אין הערות - -

אין הערות, אבל אני דילגתי קודם על נציגת בזק שרצתה לדבר על תיקון סעיף 4 לחוק המקורי.

שהוא כבר אושר.

בסדר, אבל אם אפשר לפתוח את זה במידה וזה, כי היא אמרה את זה, ואני מה שנקרא זה חמק מזיכרוני. אם אין הערות לסעיפים הללו - -

יש הסתייגויות שהוגשו למחיקת הסעיפים.

תיכף נגיע אליהן. אני רק רוצה לבקש מנציגת בזק איילת לומר את דבריה. איילת כהן מעגן.

כן, תודה רבה. אנחנו מתייחסים לסעיף 4ט לחוק המקורי שמדבר על סינון אתרים.

4(ט) קטן או 4ט רבא?

4ט רבא, סעיף 17 להצעה הנוכחית.

הסעיף כבר אושר.

לא משנה, נפתח אותו אם צריך. שתגיד מה הבעיה.

יש הוראה בסעיף הקיים שעל פי רישיונות, לשלוח עלון בדואר.

רק שנייה, איפה זה?

זה בעמוד 20 להצעת החוק בסעיף 17 שאושר ב-9 בנובמבר.

זה אושר בזמנו, אוקיי. כן גברתי.

סעיף 4ט מחייב בעלי רישיונות ליידע מנויים לעניין היכולת שלהם לקבל שירות סינון אתרים שזה כמובן בסדר גמור, אבל אחת החובות זה ליידע באמצעות עלון מודפס שנשלח בדואר, אני חושבת שאין צורך להכביר מילים על זה שזה בעצם ארכאי המשלוח בדואר ולא כל כך ירוק וכולי, ואנחנו בעצם מבקשים את האפשרות לשלוח באמצעים מקוונים, זה גם רצון של הרבה מאוד לקוחות והרבה יותר נגיש והגיוני.

מה אתם מציעים? לשלוח את זה באופן מקוון?

כן.

למי זה נגיש? אנחנו הרי יודעים שזה לא נגיש, יש לנו דיונים רבים בכנסת בתחומים אחרים. יש חקיקה כוללת שמדברת על מקוון, אני חושב שהוועדה עצמה כאן דנה בזה.

אבל בכל זאת מדובר פה, חבר הכנסת מקלב, זה על שירותי אינטרנט. אז למי שיש אינטרנט זה גם נגיש במקוון. אבל מה שהייתי מציע, מכיוון שנקבע בזמנו הסדר ביחס למי שמבקש לקבל.

בהסדר הכולל זה נמצא.

מי שמבקש לקבל למשל חשבוניות דיגיטליות, הוא צריך לאשר את זה שהוא רוצה לקבל את זה דיגיטלית. אז מי שביקש לקבל את החשבוניות הדיגיטליות, אפשר לשלוח לו את הדיווחים האלה גם באופן מקוון. מי שלא ביקש, ימשיך לקבל את זה בדואר וממילא אני מזכיר לך מדובר פה על שירותי אינטרנט. אז למי שיש אינטרנט גם יכול לקבל את זה מקוון.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להוסיף.

הרי זה על סינון אתרים.

אוקיי בסדר, רק אני מדבר על כך, ודיברנו במסגרת הדיון הכולל, אנחנו העלנו נושא, גם אדם שהביא את הסכמתו, אני חושב שהמשרד לשיווין חברתי הציף את זה מאוד חזק, יכול להיות מה שקורה גם ביום יום, אדם יש לו חשבון והוא מקבל דרך האינטרנט אבל עם השנים שהוא מזדקן ילדיו לא נכנסים לתוך האינטרנט שלו וזה עדיין המקום השמור שלו, אבל עדיין הוא כבר לא פעיל שם. הוא יכול לקבל הודעות והוא כבר לא נכנס, ואנחנו דיברנו על מנגנון שמגיל מסוים יכול להיות שפעם בשנה יבדקו מעקב האם הוא קיבל או לא קיבל באיזושהי צורה.

אז אפשר להחריג את זה לגיל 65 ומעלה.

אנחנו רוצים היום להתאים את החקיקה, לכן אנחנו עושים חקיקה ראשית בנושא הזה באופן כללי. עכשיו אנחנו כאן, אנחנו ביחד - -

אז אפשר באופן שבו קבע השר אם תרצה.

אפשר להוריד את המילים "בדואר" "במודפס" ואז להשאיר את זה "עלון מידע כפי שיקבע השר" או משהו דומה לזה.

אני רק אגיד על מה מדובר, מדובר על סעיף קטן (ג) בסעיף 4ט שקובע שספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) שזה הנושא של סינון תכנים, בכל הדרכים שלהלן:
"1. ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי במועד ההתקשרות בהסכם, לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם". זאת ההוראה שקיימת היום.

כן, אגב, אנחנו באופן כללי מתנגדים לזה שחייבים לשלוח דווקא בכלי זה או אחר, אני מדברת על כל עבודת הממשלה ועל ההתעסקות שלנו בכלל עם שוק הדואר. אנחנו רוצים לפתוח את זה שיהיה את כל האפשרויות.

נכון, אבל כפי שאמר חבר הכנסת מקלב, יש ציבור - -

נכון, אבל לא צריך לחייב את כל הציבור, להיפך.

אז אנחנו פתרנו את זה באופן הזה שמי שמעוניין בכך, א' שאנשים מבוגרים יקבלו את זה בדואר כברירת מחדל, אלא אם כן ביקשו אחרת. והציבור מי שביקש לקבל את זה בדואר, יקבל את זה בדואר.

השאלה היא כזו, אנחנו בחוק הכללי שם מתייחסים לזה. אנחנו מעלים הצעות כאלה ואחרות, אולי מגיל מסוים.

עוד פעם, זה על סינון תכנים באינטרנט, כבר יש לו אינטרנט הוא גולש בו הרבה שנים וכולי. אם הוא פתאום רוצה - -

אבל את ההודעות.

לא, זה לא רק ההודעות, זה עלון שיסביר לו איך לסנן תכנים, זה עלון ספציפי. אני חושב שאם רוצים לקבל את זה בצורה מקוונת שזו תהיה אופציה. נראה לי שזה דבר נכון.

אפשר לעשות "יישלח מידע", בכלל לא צריך את המילה "עלון" בהכרח. גם המילה "עלון" היא ארכאית לעניין הזה.

נראה לי נכון, אבל צריך להגיש רוויזיה ואז בעצם ההצבעה על זה תהיה.

בסדר, אז נגיש על זה רוויזיה ונצביע על זה בשעה 11:00.

תודה רבה.

לא פוגעים. אני גם כשעסקתי בכך בזמנו, דאגנו שאנשים מבוגרים יותר יהיו חייבים לקבל בדואר אלא אם כן הם ביקשו אחרת. כלומר, להעביר את הנטל לחברה ולא לצרכן.

אנחנו דיברנו שאדם מתחיל באופן שהוא שולט עדיין על המידע שלו והוא יודע, אבל מגיע אחר כך איזשהו גיל ויכול לקרות בעקבות כמה דברים, גיל או בעקבות מחלה, שהוא כבר לא מתפקד. הודעות שהוא לא מקבל דרך האינטרנט. ומצד שני אין מי שיכול לקבל את זה מכיוון שזה נשאר שטח, הביאו דוגמאות אנשים שהופיעו גם בפנינו.

בגלל זה אמרתי את עיקרון הגיל, מגיל 65 ומעלה הוא צריך לבקש באינטרנט אם הוא רוצה.

אנחנו אפילו נתנו גיל יותר מאוחר יכול להיות. השאלה גם אם הוא ביקש מוקדם, אבל באיזה גיל - -

לא, אם הוא מבקש הם חייבים בכל מקרה.

אבל הוא לא ביקש בגיל מוקדם, הוא נכנס לתוך הבקשה הזו בגיל מוקדם אבל עברו 10 שנים והיום הוא נמצא במצב אחר. האם אנחנו משאירים את זה ככה?

ואז בגיל 70 הוא רוצה להתחיל לסנן תכנים באינטרנט.

אני לא דיברתי עכשיו על זה.

לא, לא, אבל אנחנו לא עוסקים בהסדר הכללי.

אבל אם התייחסת, אמרת שהתעסקת פעם עם זה אז אני אמרתי לך - -

כן, כן, בסדר, אבל החוק כאן זה רק באופן פרטני, זה סעיף שהוא סעיף קצת ישן כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו אז דיברו על סינון תכנים וכולי. וזה הגיוני אבל העסק כבר התקדם מאז. אני חושב שביחס רק לסינון תכנים אפשר להגיע להסדר הזה. בסדר מאה אחוז.

אז אנחנו נדבר על הסעיף הזה ב-11:00.

כן, בואו נמשיך להתקדם.

איתי הצבענו על הסעיפים עד 14ח? נעבור ל-14ט?

לא, לא, לא, אמרתי גם שיש הסתייגויות.

טוב אנחנו נעבור, כמעט כל ההסתייגויות מחיקה. מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

לא אושר

נעבור להצבעה על הסעיפים. מי בעד הסעיפים כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

אושרו

למעשה סעיפים 42 עד 48 להצעת החוק אושרו. עכשיו זה 48א רבא.

אני אקריא את סעיף 48א.

"48א. בסעיף 14ט לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "עד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) יבוא "עד יום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרץ 2022)" ובמקום "עד יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023)" יבוא "עד יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023)"."

מדובר בסעיף העוסק בדיווחים לוועדת הכלכלה בנוגע לחובות הפריסה ולסכומי התשלומים. אנחנו רוצים להציע כאן נוסח אחר כי אנחנו מבינים שכבר הדוח הראשון הוגש ולכן אי אפשר לשנות את המועדים של הדוח שכבר הוגש.

הדיווח הראשון למעשה, אני רק אגיד שהדיווח הראשון היה אמור להימסק לגבי חלק מהנושאים עד ה-1 בינואר ונמסר הדיווח.

נכון. אנחנו כן רוצים לשנות את זה ל-1 במרץ לגבי דיווחים שעוד לא נמסרו, כי קשה מאוד לעבד את המידע שמגיע עד סוף דצמבר כבר ל-1 בינואר. איתי יש לי נוסח חלופי שאפשר להקריא כדי להצביע כבר.

כן בבקשה גברתי.

צריך רק להגיד שמדובר על דיווח שנמסר, של שר התקשורת לוועדת הכלכלה. כתוב היום "אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע" על ההתקדמות בעצם במתווה הפריסה של הסיבים האופטיים.

כן, כשבעצם מדווחים שני דברים, מדווחים חובות פריסה ומדווחים סכומי תשלומים.

שהתקבלו בקופת התמרוץ, נכון.

אז אני אקריא את הנוסח החלופי בהתאם למה שאמרנו.

"בסעיף 14ט לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "אחת לשנה" יבוא "עד יום 1 במרץ" ואחרי "בשנה" יבוא "הקלנדרית".

זו ההתייחסות לסעיף קטן (א) לדיווחים השותפים במהלך ששת השנים. ולגבי הדיווחים של השנה הראשונה:

"בסעיף קטן (ב), במקום "עד יום ח' בטבת התשפ"ג, 1 בינואר 2023" יבוא "עד יום ח' באדר התשפ"ג, 1 במרץ 2023".

זה מה שתואם.

גם כאן יש כאן הסתייגות למחוק את הסעיף.

טוב, אחרי זה נעשה את זה ביחד. בואו נמשיך.

אוקיי.

"49. בסעיף 17 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ה), במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא:

""ספק מורשה" – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;"."

זיו בבקשה תקרא את הסעיף ותסביר בקצרה מה התיקון.

אוקיי. סעיף 17 זה סעיף שעוסק בגביית תשלום סביר בעד שירות בזק. הסעיף היום חל על בעל רישיון, לרבות אותם גורמים שהקראנו, פשוט לאור ההחלפה של המונח "בעל רישיון" ב"ספק מורשה", נדרש לעשות כאן תיקון מסיבות טכניות. כשדיברנו בהתחלה על הסעיפים הראשונים לחוק כשעושים תיקון רוחבי לאורך כל החוק, החלפת מונחים לאורך כל החוק. כאן לא ניתן היה לבצע את זה כי המונח "בעל רישיון" מוזכר פעמיים. אז היינו צריכים לעשות תיקון, נקרא לזה, ידני. אבל הנוסח נשאר בדיוק אותו נוסח כפי שהוא היום.

"50. בסעיף 17א לחוק העיקרי –

(1) אחרי ההגדרה "מקרקעין פרטיים" יבוא:

""ספק מורשה" - בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 4א1(ז);".

(2) בהגדרה "רשת" המילה "ציבורית" – תימחק."

כאן איתי ברשותך אני אקריא את כל הסעיפים כי הם באותו פרק והם משולבים.

אני רוצה רק להוסיף, זה הכל סמכויות במקרקעין וההתאמות הן טכניות, הן מ"בעל רישיון" ל"ספק מורשה" אז אפשר להקריא אותן ברצף, בסדר?

אוקיי.

"51. בסעיף 18(א) לחוק העיקרי -

(1) במקום המילים "בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) (להלן בפרק זה – בעל רישיון)" יבוא "ספק מורשה";

(2) בפסקה (5), במקום "בעל הרישיון" יבוא "הספק המורשה".

52. בסעיף 21ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ז)(1), אחרי "סעיף 4(ו)" יבוא "או 4א1(ז), לפי העניין".

53. בסעיף 25(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שבאזור תחולת רישיונו" יבוא "שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו".

54. בסעיף 26(א) לחוק העיקרי, אחרי "במסגרת רישיונו" יבוא "או בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין".

54א. בסעיף 27א(א) לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מיתקן עגינה" יבוא:

""רשת גישה" – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס"ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם.""

אז אני אסביר את זה רגע. הסעיפים האלה כפי שאמרה ליאת, הם סעיפים שעוסקים בסמכויות במקרקעין. סמכויות במקרקעין מאפשרות לספקים מורשים לבצע הקמה של מתקנים באופן יותר קל. אנחנו תופסים אותן כחיוניות להקמה של תשתיות. יש הליך שמוסדר במסגרת סעיף 4ו עם הפנייה ב-4א(1)(ז) להענקת הסמכות הזאת. זאת אומרת, לא משהו שניתן באופן אוטומטי. אבל מרגע שניתנה הסמכות אנחנו חושבים שפרק הסמכויות במקרקעין צריך לחול על אותו גורם, לכן התיקונים שעשינו כאן הם בעצם התאמות לפורמט הזה שציינתי. אני כן אגיד שהתיקון בסעיף 25 לעניין "באזור תכולת רישיונו", בגלל שאנחנו כבר לא עובדים בצורה של רישיונות ואין אזורים לתכולת הרישיון אז הדרך ליידוע של גורמים, היא ליידוע של מי שהרשת שלו פרוסה באותו אזור ולא לפי שאלה של תכולת הרישיון, כי זה פשוט משהו שכבר נהיה לא רלוונטי.

ואני אגיד לגבי סעיף 27א רבתי, שזה סעיף של מתקן גישה אלחוטי, זה גם תיקון שמשאיר על קנו את ההגדרה "רשת גישה" שהיא הגדרה שקיימת היום בסעיף 1 לחוק ואנחנו פשוט מעבירים אותה למקום.

היא בעצם רלוונטית רק לסעיף 27א?

נכון, ואנחנו משאירים אותה כלשונה, פשוט בסעיף 27א.

54 רבא המילה "נס"ר" היא מוגדרת ככה בחוק בראשי תיבות?

כן, לצערנו כן.

זה מופיע "נקודת סיום רשת (נס"ר)"

בהגדרה ככה זה מופיע?

כן.

טוב, לא כותבים - -

נכון, אבל זה חוק ישן.

אז מה? לכתוב "נקודת סיום רשת" במקום "נס"ר"?

לא חשוב, לא נהוג לרשום ראשי תיבות.

זה נכון, אפשר לרשום.

אז אם אפשר לרשום את זה במילים נורמאליות אז עדיף.

אפשר. צודק, זה באמת נראה לא טוב ראשי תיבות בחוק.

אז אנחנו נכתוב נקודת סיום רשת, בסדר.

אני רוצה רגע רק להעיר, יש לנו תיקון חדש שנכנס תיקון מס' 75 ובו לא עשינו את ההחלפה בין "בעל רישיון" ל"ספק מורשה".

רגע, לפני כן. על איזה סעיף אנחנו מדברים?

מה שהתכוונה ליאת זה שיש תיקון שנכנס בחוק ההסדרים בסעיף 21ב רבא לעניין פריסת רשת מתקדמת בבית משותף.

זה הסעיף שזיו הרגע הקריא, סעיף 21ב לחוק.

צריך לעשות שם עוד תיקונים טכניים.

התיקונים הטכניים הם ההחלפה של "בעל רישיון" ל"ספק מורשה". זה ממש טכני וזה עבר כבר.

אתה תסמיך אותנו לבדוק את זה?

תודה.

כן בבקשה בואו נמשיך.

אני מציע שכאן נעצור כי עד כאן ההסתייגויות לסעיפים. בעצם מסעיף 49 הצעת החוק עד 54א רבא יש הסתייגויות למחוק מסעיף 48 עד 54.

כן, מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

לא אושר

נצביע על הסעיפים כנוסח הוועדה.

סעיפים 49 עד 54א.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרו

סעיף 55.

אוקיי.
"55. בסעיף 28 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "פעולה בלא רישום במרשם או רישיון";

(2) בסעיף קטן (א), במקום "העובר על הוראות סעיף 2(ב)" יבוא "המספק שירות בזק או מבצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון, בניגוד להוראות סעיף 2";"

סליחה רגע, בסעיף 1 " פעולה בלא רישום במרשם או רישיון", הכוונה היא בלא רישום ברישיון?

או בלא רישיון.

לא, יש הרי שני מודלים של אסדרה. יש רישום ובחלק מהשירותים הם חייבים רישיון.

אז זה בלא רישום מרשם או רישיון.

ובלא רישיון.

הייתי הופך אותם פשוט כי זה מבלבל בעברית. פעולה בלא רישיון או בלא רישום מרשם.

אני מניח שכתבתם את זה ככה מכיוון שהמרשם הוא חל על שורה יותר רחבה של שירותים והרישיון יחול על רשימה מצומצמת יותר של שירותים.

הבנתי, אבל כאילו רק בעברית שלא יהיה, איך שאתם רוצים. זה מסוג הדברים של פרשנות שהולכת לבג"ץ. אם הדברים לא ברורים מאוד, אז רק על הבי"ת הזאת, אם התכוונו לרישיון או ברישיון, אז הולכים עם זה לבג"ץ. אז אני תמיד מעדיף שהדברים יהיו פשוטים.

אנחנו נבדוק את הנוסח ונחדד במידת הצורך.

מכל מלמדי השכלתי ואנחנו מקבלים גם הערות.

Make it simple.

"(3) בסעיף קטן (ב), במקום "נתן" יבוא "סיפק" במקום "סעיף 2(ב)" יבוא "סעיף 2"."

אני רק אגיד, הפרק שאנחנו עוסקים בו עכשיו, פרק ז', הוא פרק של עבירות פליליות על הפרה של חוק התקשורת והסעיף הזה בעצם קובע את העבירה הבסיסית של מתן שירותים ללא כפיפות לאסדרה, כשהאסדרה החדשה אמרנו שזה או רישיון או רישום במרשם לפי סוג הפעילות המדוברת. אז אנחנו עושים כאן את ההתאמות לנסחים החדשים. אני אמשיך.

"תיקון סעיף 28א 56. בסעיף 28א(א) לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה" יבוא "הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו".

כאן אני אומר, במסגרת תיקון האסדרה של עולם ציודי הקצה, אז בעצם אנחנו מפחיתים כאן את עולם האיסורים הפלילים של חיבור ציודי קצה לרשת בזק. זאת אומרת מי שהייתה לו סכנה כשהוא קנה ציוד קצה באינטרנט, או ייבא ציוד כזה מחו"ל וחיבר אותו, אז רק על עצם פעולת החיבור כבר לא ייחשב כהפרה פלילית. אנחנו רק בעולמות של ייבוא ופעולות עסקיות בציודי קצה, רק הן נשארות בעולם הפלילי.

"תיקון סעיף 30 1. בסעיף 30 לחוק העיקרי, אחרי "במיתקן בזק" יבוא "או בציוד קצה"."

אני רק אגיד כאן שהתיקון כאן הוא תיקון שבעצם מותיר על קנו את המצב המשפטי שקיים כיום. היום בהגדרה של מתקן בזק נאמר שלגבי הסעיפים האלה יראו גם בציוד בזק כמתקן ואנחנו פשוט העברנו את זה מסעיף 1 לסעיף 30 ככה שלא נעשה כאן איזשהו שינוי מהותי בעניין הזה.

הנוסח של הסעיף אגם הוא די ארכאי. הוא אומר "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, לצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים."

אנחנו מודעים לנוסח שהוא ארכאי, זה סעיף אבל אני אציין שהוא כן סעיף שמשמש לא מעט את הפרקליטות והמשטרה בהגשת כתבי אישום, בעיקר בעולמות של איומים והטרדות משתמשים גם בסעיף הזה כסעיף משלים או סעיף חלופי. לכן כרגע אנחנו לא בשלים להציע איזשהו נוסח חלופי לנוסח שכפי שמעיר היועץ המשפטי הוא אכן נוסח קצת מיושן.

איתי אני מציע שנסגור את זה ואז נעבור ל-30א שהוא סעיף שאולי יהיו עליו קצת יותר.

כן, ככל שאין הערות הוועדה יכולה להצביע על סעיפים 55 עד 57 להצעת החוק.

מי בעד הסעיפים? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

אושרו

אוקיי.

"58. בסעיף 30א לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "מיתקן בזק" יבוא "או ציוד קצה";

(2) בסעיף קטן (א) –

(1) בהגדרה "הודעת מסר קצר", המילה "ציבורית" – תימחק;

(2) בהגדרה "מערכת חיוג אוטומטי", אחרי "מיתקן בזק" יבוא "או ציוד קצה";


(ג) בהגדרה "מפרסם", במקום הסיפה מהמילים "לא יראו כמפרסם" יבוא "לא יראו כמפרסם ספק מורשה שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת באמצעות רשת הבזק";

(3) בסעיף קטן (יב), אחרי "מיתקן בזק" יבוא "או ציוד קצה"."

אז כאן אני אגיד, רוב התיקונים כאן הם טכניים.

במה הסעיף עוסק?

סעיף 30א הוא סעיף שעוסק במשלוח ספאם או מה שמכונה בלשון הציבור "חוק הספאם". התיקונים שאנחנו עושים כאן הם ברובם טכניים, מוסיפים את ההתייחסות לציוד קצה, שההגדרה שבמקור נכנסה דרך סעיף 1 לחוק ואנחנו פשוט מעבירים אותה לכאן.

יש איזשהו שינוי שהוא קצת יותר מהותי אבל אני חושב שאנחנו גם מציעים לו נוסח טיפה שונה. זה סעיף 2(ג) לגבי ההגדרה של "מפרסם" ולגבי מי לא ייחשב מפרסם.

בוא תגיד מה התיקון במהות.

במקור, בגלל שההצעה שלנו הייתה שמשלוח סמסים לא יהיה שירות שכפוף לאסדרה, אז הצענו כאן איזושהי הגדרה חדשה שבעצם אומרת שמפרסם הוא גם מי שעוסק, נקרא לזה בפן הטכני של פעולות השיגור, הוא גם לא נחשב מפרסם. שוב, כבר אי אפשר, זו לא קבוצת ספקים מורשים, זו איזושהי קבוצה נפרדת בגלל שלא הייתה במקור חובה לאסדר סמסים תחת החוק. מכיוון שהכנסנו את הסמסים חזרה לתחולת החוק אז זה שירות שבהגדרה יינתן על ידי ספקים מורשים אז יש לנו נוסח אחר.

בעצם הנוסח הזה מחזיר אותנו לזה שהתיקון הוא טכני כי אין לנו יותר את ההרחבה הזאת. בהגדרה "מפרסם" הסיפה מתחילה במילים "רישיון כללי" – תמחק, במקומה יבוא "רישיון התקנות ההיתר הכללי לפי העניין".

זה פשוט התאמה לאסדרה החדשה, אין כאן שינוי בהגדרה של "מפרסם" בניגוד למה שזיו ציין.

אפשר להתייחס פה גם להערה שהועלתה על ידי "אל ספאם" לעניין הזה. אז אני אומר, האסדר הזה שבעצם מחריג מההגדרה - -

למה להקדים את המאוחר? בואו נפנה ישר לעמותת "אל ספאם", מר יוגב עזרא, בבקשה.

שלום לכולם. אז כמו שהנציג של משרד התקשורת ציין, בעצם התיקון המקורי ביקש להחריג את כל חברות הדיוור לפי חוק הספאם או מאחריות, אז המצב שנוצר הוא מצב אבסורדי שמצד אחד חברות הדיוור שולחות את ההודעות בצורה אנונימית עבור הלקוחות שלהם. זאת אומרת הלקוח נותן את תוכן ההודעה והלקוח מחליט אם זה נשלח בלי השם של הלקוח או עם השם שלו, אבל חברות הדיוור הן אלה ששולחות. כשפונים לחברות הדיוור ומבקשים מהם את פרטי הלקוח כדי להגיד נגדו תביעה על הפרת חוק הספאם אז הם אומרים 'אנחנו לא ניתן לכם את הפרטים ללא החלטה של בית המשפט'. ואז בעצם מה שביקשו לעשות פה זה להחריג את התביעה נגד התביעות עצמן, ומצד שלישי יש "הלכת רמי מור", הלכה מחייבת של בית המשפט העליון שקבע שאי אפשר להגיש תביעה אזרחית נגד גורם אלמוני. אז נוצר מצב אבסורדי שמצד אחד אם שולחים לי סמס אנונימי אני לא יכול להגיש תביעה נגד הגורם האלמוני בהתאם ל"הלכת רמי מור", מצד שני כשאני פונה לחברת הדיוור ומבקש את פרטי הלקוח ששלח את ההודעות אז אני לא יכול לקבל מהם כי הם מסרבים. מצד שלישי אני לא יכול להגיש תביעה ישירה נגד חברת הדיוור כי אתם רציתם להחריג את זה.

אז מה שאנחנו מציעים זה בעצם לאמץ את התיקונים שהוצעו בכנסת ה-23 וזה משהו קל ופשוט שבעצם מי שמוחרג מחוק הספאם, אם הוא נותן את הפרטים של הלקוח ללא צו בית משפט אלא בפנייה של מי שקיבל את הספאם, אז הוא יהיה עדיין מוחרג. אם הוא מסרב לתת את הפרטים אז אפשר יהיה לתבוע אותו באופן אישי והוא לא יהיה מוחרג, וזה נראה לי פותר את העניין לגמרי ולא צריך לעשות עכשיו החרגות.

טוב, תודה רבה אדוני. בואו נשמע התייחסות ממשרד התקשורת.

אז באמת אני אגיד לחלק הראשון של הדברים שנאמרו, אז באמת מרגע שאנחנו מכניסים את הסמסים לתחולת החוק, אז לא באמת נדרש כאן התיקון ומהגדרה של "מפרסם" יוחרג מי שהוא ספק מורשה שזה בדיוק המצב של היום.

לגבי חברות הדיוור שלהבנתנו לא מוחרגות היום, ההצעה בעצם לא תחול עליהן, הן לא יהיו מוחרגות. ולגבי הנקודה שמעלה העמותה, האם להרחיב את האפשרות לדרוש מידע ולקבל מידע, זה נושא שאנחנו לפחות לא נדרשנו אליו בהצעה הזאת, לא הצענו להרחיב אותו ולא הצענו לצמצם אותו. אני לא חושב שאנחנו בשלים להביע עמדה בנושא הזה.

אני אגיד רק שכלל יש המון תיקונים לאורך סעיפי החוק, החוק כולל הרבה נושאים ויש תיקונים שעוברים ממש לאורך כל סעיף בחוק העיקרי וכמובן שעולות סוגיות עקרוניות מכל סעיף שמתקנים. אבל התיקון כאן הוא כן תיקון טכני וזה עכשיו עוד יותר התחדד לאור ההצעה החדשה שהצעתם. אז להבנתי לא כל כך נכון לפתוח עכשיו דיון מהותי על סעיף 30א שהוא סעיף מורכב.

זה נושא מאוד עקרוני ואנחנו כרגע עשינו רק התאמה לאסדרה החדשה. אם היינו משאירים את הנוסח הקודם יכול להיות שזה היה פותח איזו קבוצה שבאמת מעוררת שאלות עקרוניות.

גם אנחנו שאלנו שאלות עקרוניות.

נכון, זה עלה גם מהיועץ המשפטי של הוועדה. ברגע שנשארנו עם "ספק מורשה" שזה אותו גורם שנותן שירות בזק. כל הרחבה של זה מצריכה דיון מחדש.

אגב, זה גם נמצא בדיון בצוות נפרד שעובד על כל שאלת חוק הספאם והרחבתו בעולמות של רשתות חברתיות, בוטים. אנחנו גם ככה מתכוונים להגיע לוועדה.

עם תיקון מהותי בעניין הזה.

כן, עם תיקון, עם הרחבה של הסעיף הזה בהקשרים נוספים. אז זה יהיה המקום הרלוונטי לדון בזה להערכתנו.

אתה רוצה להוסיף משהו מ"אל ספאם"? יקיר?

אדוני פונה אלי?

כן.

יקיר, עו"ד מהלשכה המשפטית של פלאפון. אני רק רוצה לציין - -

האמת ש"אל ספאם" התכוונתי. "אל ספאם" רוצים להגיב?

כן אדוני, אז אנחנו קיבלנו את ההערה של משרד התקשורת אבל אנחנו מאוד מבקשים שיזמנו אותנו להשתתף בדיונים שמשרד התקשורת עושה בעניין הזה, כי תמיד מעלים את הצעת החוק ואנחנו יכולים רק להעיר לגבי הצעת החוק הנוכחית.

אתם לא היחידים, ככה זה עובד.

זה לא רלוונטי כרגע, אז אנחנו רוצים להשתתף בהליך החקיקה.

חברים, אנחנו מפיצים תזכיר לציבור וזה הזמן שבו הציבור יכול להשתתף בהליך החקיקה ל-21 יום ותמיד אנחנו מקבלים הערות מהציבור ושמחים לדון בהן ומייחסים אליהן. אז כמובן שאם נעשה תיקון לחוק הזה יופץ תזכיר חוק לעיון והערות הציבור בטרם הוא יגיע לבית הזה.

מאה אחוז. נציג פלאפון רצית לומר משהו יקיר אלון?

כן, אני כן אשמח להגיד שבאמת הנושא הזה לא הובא מלכתחילה לדיון בוועדה. זה לא נושא שאמור היה לדון פה. למעשה כן אני שמח שלא דנים בזה אבל כן אזכיר שבמועד המקורי כשנכנס התיקון ב-2008 כשדנה הוועדה הזאת יחד עם ועדת המדע בוועדה משותפת למעשה, הנושא כן עלה וכן יו"ר הוועדה דיבר על זה שמה הכוונה שפוטרים בעל רישיון כללי מאחריות. ונאמר שם באופן חד משמעי גם מצד משרד התקשורת שמדובר בפטור מאחריות לחברה שהיא למעשה צינור. - - -

ובאמת יבקש מהם מידע בנושאים האלה, יש שיקול שאמור בית המשפט לדון בו. האם לפרסם מספר זהות של שולח, האם לא לפרסם. אני לא חושב שהמקום של זה בחקיקה, בשינוי המטריה ומשינוי המציאות.

טוב, תודה רבה. מישהו רוצה להתייחס לדברים? נשאיר את זה כך. אוקיי אנחנו מתקדמים.

אז למעשה אפשר להצביע על סעיף 58 עם התיקון שהוצע.

מי בעד ההצעה ירים את ידו?

הצבעה

אושר

נמשיך.

"59. בסעיף 31 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א)(1), בהגדרה "מיתקן בזק", אחרי "לרבות" יבוא "ציוד קצה ובכלל זה";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי" יבוא "לספק מורשה".

60. בסעיף 32 לחוק העיקרי, במקום "מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם" יבוא "או מי מטעמו של ספק מורשה".

61. בסעיף 33 לחוק העיקרי, במקום "למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם" יבוא "או לשלוחיו".

62. בסעיף 35 לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים, אחרי "מיתקן בזק" יבוא "או ציוד קצה";

(2) אחרי "הרס מיתקן בזק" יבוא "או ציוד קצה" ואחרי "פעולת מיתקן בזק" יבוא "או ציוד הקצה, לפי העניין.".

63. בסעיף 36א(א) לחוק העיקרי, במקום הרישה עד המילים "העובר על הוראת סעיף קטן זה" יבוא "העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בנוגע להוראות סעיף 4א"."

אז אני אעצור כאן. גם מדובר עדיין בהוראות בפרק העבירות הפליליות. התיקונים כאן הם תיקונים פרטניים, שוב, בגלל התיקון שנעשה בסעיף 1 שהחריד את ציוד הקצה מהגדרה של מתקן בזק לגבי הפרק הזה, ולכן בדרך כלל הוספנו את זה במקומות שבהם זה נדרש, או מקומות שבהם פשוט עשינו החלפה ידנית של המונחים כך שהאיסורים יהיו גם בנוגע לספקים מורשים ולא רק לבעלי רישיון כנוסחם בחוק ובפורמט האסדרה הישן. אז אלה התיקונים שאנחנו עוסקים בהם.

רק טעות טכנית, הוקרא "בנוגע" להוראות סעיף 4א, זה "בניגוד".

אנחנו עוברים עכשיו לפרק העיצומים הכספיים, אז איתי אני מציע שלפני הפרק נצביע גם על זה.

אז נצביע. מי בעד הסעיפים?

רגע, עד איזה סעיף הקראת? עד 623 לא כולל?

עד איזה סעיף הקראת זיו?

עד 63 כולל.

אז הוועדה מצביעה על הסעיפים האלה.

כן. מי בעד הסעיפים ירים את ידו?

הצבעה

אושרו

אוקיי, אנחנו עוברים לפרק העיצומים הכספיים. אני אתחיל להקריא ואני אעצור בחלקים היותר משמעותיים. מרבית התיקונים הם תיקונים טכניים. במקומות שיש משהו יותר מהותי אז אנחנו נתעכב עליו.

לא, יש כמה תיקונים מהותיים.

נכון, נכון.

"64. בכותרת סימן א' לפרק ז'1 לחוק העיקרי, במקום "על בעל רישיון" יבוא "בתחום הבזק ועל מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור".

65. בסעיף 37א לחוק העיקרי, ההגדרות "בעל הרישיון" ו-"המנהל" - יימחקו."

אלה תיקונים יותר טכניים.

נכון.

"66. בסעיף 37א2 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בתוספת" יבוא "הרביעית ובכל מקום, אחרי "התוספת" יבוא "הרביעית";

(2) סעיף קטן (ב) – בטל."

תסביר בבקשה.

אז גם כאן במקור הייתה תוספת אחת לחוק ואנחנו כבר הגענו עכשיו לדעתי לארבע תוספות ועוד היד נטויה. אז אנחנו פשוט עושים התאמה של מספר התוספת.

ומבטלים את סעיף קטן (ב) אני רואה.

נכון, סעיף קטן (ב) הוא הסעיף שמסדיר את קביעת התוספת ובעצם הוא עבר עכשיו לסעיף שיעסוק בקביעת כל התוספות, יהיה סעיף בסוף החוק שנגיע אליו. אבל האסדרה של קביעת הפרות בתוספת, במהות היא תהיה אותה פרוצדורה.

כלומר הסכמת שר המשפטים ואישור ועדת הכלכלה, פשוט שיניתם את המיקום.

נכון מאוד.

"67. במקום סעיף 37א3 לחוק העיקרי יבוא -

"עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה 37א3.

הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים.

איך הגעתם לסכום המדויק הזה?

זה לפי העדכונים במדד.

כן. לדעתי זה סכום שהתחיל ב-100,000 ומאז יש הצמדות למדד.

השקל.

כן.

"ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:

(א) לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור –
הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי סעיף 4א(ד3) סיפה;

(ב) לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שלא נקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי סעיף 53א(א)(4).""

רק אני חושב שצריך לכתוב "ובלבד שסכום זה" ולא "על הסכום האמור לא יעלה על הסכום".

זה ממש עניין של נוסח.

זה פשוט כל האמור מתייחס לקטע אחר.

אני הבנתי אדוני.

בואו נשאיר משהו לממונה על הנוסח בכנסת, יש לה עבודה על הצעת החוק הזאת.

אני רק אסביר בקצרה. אני מזכיר את הרפורמה שאנחנו עושים כאן בתחום של סחר בציוד קצה, בעצם השאיפה שלנו כפי שעשינו גם בציוד קצה אלחוטי, לאפשר הכנסה של ציוד קצה שאינו אלחוטי, כלומר ציוד קווי, באופן פשוט יותר. והתנאים שאנחנו רוצים לקבוע לעניין הכנסת הציוד הם תנאים של שמירת מסמכים ותיעוד ודיווח, ועבודה מול המשרד בעת שמתגלה בדיעבד איזשהו קושי עם ציוד שיובא. ובאמת על הפרה של אותם תנאים של שמירת תיעוד שמאפשר להתחקות אחרי ציוד שנכנס, הפרה של הדברים האלה יהיה בה עיצום כספי בסכום שאליו התייחסנו ובעצם בזה אנחנו מסתפקים.

כלומר אין בעצם הפרה של תנאי מתנאי אישור סוג כמו שכתוב היום בחוק.

נכון, אנחנו מסתפקים בהפרה שהיא רק הפרה לעניין תיעוד ודיווח.

יש בכלל תנאים באישור סוג?

אישורי הסוג בפורמט הישן הם משהו קצת מוזר, אבל בפורמט החדש אנחנו חושבים שהתנאים שיהיו שם אלה בדיוק תנאים לגבי הנושאים האל. וממילא הציוד יצטרך לעמוד בכל מיני סטנדרטים בינלאומיים, אבל עדיין תהיה איזושהי חובה לשמור תיעוד לגביו. אז זה לגבי הסעיף הזה, אני ממשיך.

"68. בסעיף 37א4 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים במקום "רישיון, היתר" יבוא "רישום במרשם, רישיון";

(2) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון, בניגוד להוראות סעיף 2;";

(3) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) עסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות סעיף 4א, למעט ציוד קצה שהשר קבע לגביו פטור מאישור סוג."."

אני אתן לזה הסבר קצר. סעיף 37א4 זה סעיף שקובע את העיצומים הכספיים על מי שמפרים את חובות היסוד של החוק, שהם חובות לפעול לפי רישיון או רישום במרשם. דיברנו על זה גם קודם. אז בעצם אנחנו עושים כאן התאמות של המונחים למונחים החדשים, לרישום במרשם, לספקים מורשים, ובאותו אופן אנחנו עושים גם התאמה של הפרות של הוראות לעניין סחר בציוד קצה כשיתייחסו למונחים לפי האסדרה העדכנית. אז אלה בעצם התיקונים שנעשו כאן. אני ממשיך.

"69. אחרי סעיף 37א4ב לחוק העיקרי יבוא:

"עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני, בידי מי שאינו ספק מורשה 37א4ג:

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי סעיף 4ד כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:

(1) הפר את הוראת סעיף 4ד(א1) או הוראת צו שניתנה לפי סעיף 4ד, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי סעיף 4ד(א1) או (ג)(1);

(2) בעל אישור כאמור בפסקה (1) שהפר הוראת צו שניתנה לפי סעיף 4ד בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.""

ועל סעיף קטן (ב) ויתרתם.

נכון על סעיף קטן (ב) ויתרנו.

מה גם זה הסכום האמור בסעיף 37א5?

37א5 קובע איזושהי מגבלה על גובה העיצום הכספי לפי ההכנסות של אותו גוף בשנה, כדי שלא יהיה עונש לא מידתי.

5%?

אנחנו מבקשים לשנות, נגיע לזה. אנחנו מבקשים להוריד את זה ל-5%.

בעצם סכומי העיצומים הכספיים שמטיל משרד התקשורת הם סכומי מקסימום שנקבעים לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת שקיימת לפי החוק. זאת אומרת, זה מודל קצת שונה מהמודל הרגיל של עיצומים כספיים כפי שאנחנו מכירים בחקיקה אחרת.

זאת אומרת יש כאן שני אילוצים. אילוץ אחד של הסכום הנומינאלי הזה ואילוץ אחד של אחוז מההכנסות.

ושוב אני אומר, וועדה מייעצת שאמורה - -

בסדר, זה לא כתוב, נכון.

זה כתוב בחוק העיקרי.

חלק מההפרות דורשות ועדה מייעצת, ההפרות היותר חמורות בסכומים הגבוהים יותר, זה עוד איזשהו בלם על היכולת להטיל עיצומים כספיים.

זה סכום שהוא לא קבוע מראש בחוק כאן כמו שמקובל.

אני אסביר בקצרה. ההפרה בסעיף הזה מתייחסת לסעיף 4ד, זה צו שירות חיוני ואני מזכיר זה צו שניתן רק לגבי בזק, בעיקר בהיבטים הביטחוניים ובהיבטים היותר רגישים של הפעילות של בזק ולכן על בזק כחברה חלות כל מיני מגבלות, בהקשר הספציפי הזה בעיקר לגבי העברת השליטה והעברת מניות ואמצעי שליטה. חלק מההוראות האלה חלות לא רק על בזק עצמה אלא גם על מי שרוכש את השליטה בבזק, שבאופן סדיר הוא אל גורם מפוקח על ידי המשרד, אבל הוא גורם שמקבל איזשהו אישור בכתב, ממש נייר מהמשרד שאומר 'אתה רשאי להחזיק בבזק' ולכן יש איזושהי הצדקה להטיל עליו הוראות יותר חמורות. זה דברים שנעשים גם היום ובעצם אנחנו סוגרים כאן לקונה שבגלל שהוא אינו גורם מפוקח באופן פורמלי, אין אפשרות להטיל עליו עיצומים כספיים. הסעיף הזה בעצם יאפשר להטיל גם על אותו גורם עיצומים כספיים.

הערות מחברי הכנסת? מישהו מהזום? נמשיך.

"70. בסעיף 37א5 לחוק העיקרי, אחרי "37א4א" יבוא "ו-37א4ג" ובכל מקום, במקום "20%" יבוא "5%"."

זו בדיוק הנקודה שחבר הכנסת קרעי העלה לגבי הקטימה של גובה העיצום."

רגע, אתם מפחיתים כאן את ה- -

נכון אנחנו מפחיתים. הקטימה עכשיו הייתה על 20% מהמחזור, ועכשיו הקטימה תהיה ב-5%, זאת אומרת בסכום יותר נמוך. אנחנו עדיין חושבים שזה מאפשר להטיל עיצומים כספיים מרתיעים, אבל זה עולה בקנה אחד עם החקיקה העדכנית בתחום העיצומים הכספיים שמגבילה בסדר גודל דומה.

נכון.

"71. בסעיף 37א6(א) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "37א4ב" יבוא "37א4ג"."

אלה תיקונים טכניים אז אני ממשיך ברצף.

"72. בסעיף 37א7(א) לחוק העיקרי, במקום "37א4ב" יבוא "37א4ג".

73. בסעיף 37א9(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "התוספת" יבוא "הרביעית".

74. בסעיף 37א10(ב) לחוק העיקרי, במקום "37א4ב" יבוא "37א4ג".

75. בסעיף 37א13(ב) לחוק העיקרי, אחרי "בעל רישיון" יבוא "בזק" במקום "סעיפים 4(ד) או 4 א1" יבוא "סעיף 4(ד)".

תיקון סעיף 37א14 75א. בסעיף 37א14 לחוק העיקרי, במקום "37א4א" יבוא "37א4ג".

76. בסעיף 37א17(א) לחוק העיקרי, במקום "37א4ב" יבוא "37א4ג".

77. בסעיף 37א18 לחוק העיקרי –

(1) אחרי "התוספת" יבוא "הרביעית";

(2) במקום "37א3 ו-37א4ב" יבוא "37א3 עד 37א4ג"."

רגע, אני עוצר אותך כאן. בעצם כל התיקונים האלה הם תיקונים כפי שאמרת טכניים, שנוגעים להוראות המהותיות שחלות על הטלת עיצומים כספיים.

נכון מאוד. בגלל שהוספנו סעיף חדש סעיף 37א4ג אז אנחנו מכניסים את כל ההוראות הטכניות שיחולו גם עליו.

"78. בסעיף 37י לחוק העיקרי –

(1) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(2) אחרי ההגדרה "מפקח" יבוא:

""ספק מורשה" – לרבות בעל רישיון לשידורים;"."

רגע תעצור, זה כבר נושא אחר, לא עיצומים כספיים.

אז גם כאן התיקונים, מדובר בהוראות שנוגעות לסמכויות הפיקוח, אז גם כאן התיקונים בכללם הם טכניים. ההגדרה "בעל רישיון" שהיא נהיית הגדרה ארכאית ולא רלוונטית, אנחנו מבטלים אותה. והגדרה "ספק מורשה" היא כפי שמוגדר בסעיף 1 וזה "לרבות בעל רישיון לשידורים" שמוגדר גם היום בהגדרת "בעל רישיון" שאנחנו מוחקים. כך שסמכות הפיקוח חלה גם לגביו.

"78א. בסעיף 37יב לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (3) – אחרי "סבירה לחצריו של בעל רישיון" יבוא ", לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו בסעיף 51ג";

(ב) בסעיף קטן (4) – במקום "ציוד בזק" יבוא "ציוד תקשורת", ואחרי "(3)" יבוא " , בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת"."

אלה סעיפים שמסדירים כניסה לחצרות במסגרת סמכויות הפיקוח, הם נשארים פחות או יותר במסגרת הקיימת היום ככה שהכניסה היא לא לחצרות פרטיות, אלא לכניסה של חצרות שיש בהן פעילות עסקית שרלוונטית להפרות של החוק.

עוסק בסחר בציוד תקשורת זה גורם מפוקח אני מניח.

הוא גורם שכפוף להוראות לגבי סחר בציוד תקשורת, הוא לא דורש רישיון מראש אבל הוא כפוף לפטורים ולחובה לתעד, לשמור ציוד וכולי.

והוא גורם שאפשר להטיל עליו עיצומים כספיים?

כן, כן. אני מקריא לפי המספור המקורי.

לא, לא, תקרא לפי המספור שיש בפני חברי הכנסת.

"79. בסעיף 37יג לחוק העיקרי, במקום "למנהל הכללי של משרד התקשורת" יבוא "למנהל".

80. בסעיף 38(ב) לחוק העיקרי, המילים "או של מי שפועל מכוח היתר כללי" – יימחקו, ובכל מקום המילים "או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי" – יימחקו.

81. בסעיף 40 לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "סעיף 4(ו)" יבוא "או סעיף 4א1(ז)"."

אני אעשה גם כאן איזושהי עצירה. איתי להצבעה לפני שאנחנו עוברים לפרק שאנחנו מבטלים אותו בשלמותו?

רגע, הקראת עד תיקון סעיף 40?

כן, עד סעיף 40 כולל.

גם כאן מדובר בהתאמות שהן התאמות מונחים טכניות בעיקרן.

על מה מדבר הסעיף?

התיקון בסעיף 40 מדבר על חסינות מאחריות אזרחית בנזיקין. זו סמכות שהיא לפי סעיף (4)(ו) ויש אפשרות להקנות אותה גם לספק מורשה או למי שרשום במרשם לפי 4א1(ז) ולכן עשינו את ההתאמה הזאת.

ממשיכים.

אוקיי.

"82. פרק י' לחוק העיקרי – בטל."

אני אגיד שפרק י' הוא פרק שהוא למעשה סוג של הוראת מעבר, כשנחקק החוק בשנת 82 למעבר של בזק בשעתו, לאסדרה באמצעות רישיון, לכן נכתב החוק הזה. רוב ההוראות כאן הן בעצם הוראות מעבר והן מיצו את עצמן ולכן אנחנו מבטלים אותן.

על הסעיף הזה חבר הכנסת קריב מצביע בטוח בעד כי הוא הגיש כל כך הרבה דברים למחוק מהחוק, אז הינה מוחקים מהחוק.

אם כבר הפוגה כזאת, איפה בחוק התקשורת יש את הנושא של מגבלות על תחנות רדיו שלא יכולות לשדר, תכנות רדיו ארציות שאתם מגבילים אותן רק לאזורים? הרי הן מוגבלות בחוק.

בחוק הרשות השנייה, זה לא מוסדר בחוק התקשורת.

אז אי אפשר לתקן את זה.

הם זכו בזמנו במכרזים לדעתי ואחרי זה הפכו אותם לרישיונות, נכון? אם אני לא טועה.

לא, הרדיו האזורי עדיין פועל במסגרת של זיכיונות.

אז הם זכו בזיכיונות של רדיו אזורי.

עזוב את הפרטים הקטנים ואת האותיות הקטנות. אנחנו רוצים לתת להם לשדר בכל הארץ, זה בעייני הדבר הנכון.

האמת שהוקמו בזמנו, מתוך רצון שיהיה באמת רדיו אזורי שישדר על בעיות מקומיות ברשויות מקומיות, על דברים שמעניינים את האזור. הם מזמן לא עושים את זה, מעטות תחנות הרדיו שעוסקות בנושאים האזוריים וחבל אגב, כי זה יכול היה לתת פה גם למצוקות שלא מעניינות את כל הארץ. מהרגע שכולן הופכות לארציות ולא לאזוריות, הרבה מאוד מהדברים שיכולים לעלות לסדר היום הציבורי המקומי נדחקים כי זה לא משהו מעניין ברמה הארצית. אבל בסדר.

בחוק הרשות השנייה והרדיו כשאתה תגיש תיקון אנחנו נתייחס לזה. כן הלאה.

83. בסעיף 51א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) -

(1) במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא:

""מפעיל רט"ן" – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;

"שירות רדיו טלפון נייד" - שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;";

(א) בהגדרה "תשלום", במקום "בעל הרישיון" יבוא "מפעיל רט"ן";

(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום במקום "בעל רישיון" יבוא "מפעיל רט"ן" ובמקום "בעל הרישיון" יבוא "מפעיל הרט"ן"."

סעיף 51א זה סעיף שעוסק במה שאנחנו לפעמים מכנים אותו ניתוק הזיקה או קנסות היציאה על עזיבה של מפעיל סלולרי. זה הסדר ספציפי של מפעילים סלולריים ואנחנו רוצים לשמור אותו ככה, לכן אנחנו עושים התאמות מונחים. אני כן אומר שההגדרה החדשה לשיטתנו חלה גם על בעל רישיון רט"ן וגם על מה שאנחנו מכנים MVNO, מפעיל וירטואלי.

אבל זה עדיין שירות של חברות סלולר, כלומר הדרך שבה ניתן השירות.

נכון, השירות הוא שירות רדיו טלפון נייד, הוא ניתן לפי ההגדרה גם באמצעות רשת של ספק מורשה אחר ולכן ההסדר הזה יחול גם על MVNO.

יש כאן שינוי מהותי בתיקון?

לא, לא.

זה רק החלפת מונחים.

נכון.

"84. בסעיף 51ב לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים, במקום "מבעל רישיון רדיו טלפון נייד" יבוא "ממפעיל רט"ן";

(2) בסעיף קטן (א), במקום "בעל רישיון" יבוא "מפעיל רט"ן", במקום "מבעל הרישיון" יבוא "ממפעיל הרט"ן"" ובכל מקום במקום "בעל הרישיון" יבוא "מפעיל הרט"ן";

(3) בסעיף קטן (ב), במקום "בעל רישיון" יבוא "מפעיל רט"ן"."

בהמשך לתיקון 51א בעצם אנחנו עושים התאמת מונחים. בואו נמשיך.

"תיקון סעיף 51ג 85. בסעיף 51ג(א) לחוק העיקרי -

(1) ההגדרה "בעל רישיון" – תימחק;

(2) אחרי ההגדרה "סחר" יבוא:

""ספק מורשה" – לרבות בעל רישיון לשידורים;"."

51ג גם סעיף שעוסק בהיבטים של חסימת ציוד ונטרליות רשת. אנחנו גם פה עושים רק שינויים טכניים שמשאירים את הסעיף כפי שהוא, רק עם המונחים החדשים. אני ממשיך.

"86. בסעיף 51ד לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה";

(2) בסעיף קטן (א) -

(1) ההגדרות "בעל רישיון" ו"בעל רישיון רדיו טלפון נייד" - יימחקו;

(2) בהגדרה "הסכם התקשרות" במקום "עם בעל רישיון" יבוא "עם ספק מורשה";


(3) בהגדרה "הסכם התקשרות עם בעל רישיון", בכל מקום במקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה" ובמקום "בעלי רישיון" יבוא "ספקים מורשים";

(4) במקום ההגדרה "הסכם התקשרות משולב" יבוא:

""הסכם התקשרות משולב" – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט"ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט"ן;";

(5) במקום ההגדרה "ממוצע החשבונות החודשיים" יבוא:

""ממוצע החשבונות החודשיים" – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט"ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל מעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;";

(6) בהגדרה "מנוי", בפסקה (1), במקום "עם בעל רישיון" יבוא "עם ספק מורשה";

(7) אחרי ההגדרה "מנוי" יבוא:

""מפעיל רט"ן" – כהגדרתו בסעיף 51א(א);

"ספק מורשה" –לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט"ן.";

(3) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד" יבוא "לא יגבה ממנו ספק מורשה או מפעיל רט"ן" ובמקום "בעל רישיון כאמור רשאי" יבוא "ספק מורשה או מפעיל רט"ן כאמור רשאי"."

ואני אעצור כאן. אז גם הסעיף הזה זה סעיף שעוסק בנושא של קנסות יציאה, זאת אומרת כמה כסף אפשר לגבות ממנוי שקיבל איזושהי הטבה על הצטרפות ואיך עושים איזושהי חלוקה לאחור של גובה ההטבה שהוא קיבל. והתיקונים שאנחנו עושים כאן הם כולם טכניים, משאירים את ההסדר על קנו כך שיחול גם באסדרה החדשה במונחים החדשים.

הערות לגבי זה? אם לא, אז נמשיך.

"87. בסעיף 51ה לחוק העיקרי, במקום "מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד" יבוא "מספק מורשה או ממפעיל רט"ן", במקום "לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד" יבוא "לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט"ן", ובמקום "לעניין זה, "בעל רישיון", "בעל רישיון רדיו טלפון נייד"" יבוא "לעניין זה, "ספק מורשה", "מפעיל רט"ן""."

גם בהמשך למה שדיברנו עליו עכשיו, זה איזשהו הסדר משלים של הסכמי יציאה, השתחררות מהסכמים.

"88. סעיף 52 לחוק העיקרי – בטל."

סעיף 52 עוסק במתן שירותים למדינה, הוא בעצם מפנה את זה לתקנות שהתקנות אומרות שזה יוסדר בהסכם, זה סעיף מיותר.

"89. סעיף 52א לחוק העיקרי – בטל."

גם 52 מחייב לתת רישיון לדואר ישראל, רישיון טלקום, אין לה פעילות טלקומית, בטח לא לפי החוק החדש ואין בזה צורך.

"90. בסעיף 53 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב) – בטל."

אז גם זה סעיף שאין בו צורך, הוא סעיף שמחיל הוראות על המדינה אבל החוק בכללותו לא חל על המדינה אז גם אין בזה צורך.

"91. בסעיף 53א(ג), המילים "הכללי של משרד התקשורת" – יימחקו."

לאור שינוי המונחים שעשינו בסעיף 1 גם זה מתייתר.

"92. סעיף 55א לחוק העיקרי – בטל."

מה זה הסעיף שביטלתם?

55א זה סעיף שאומר שחוק התקשורת לא גורע מפקודת הטלגרף, לשיטתנו זה סעיף מיותר. כמובן שהחוק לא גורע מפקודת הטלגרף, מי שנדרש לרישיון או לאיזשהו היתר מכוח פקודת הטלגרף, נדרש לזה בלי קשר לסעיף הזה. מבחינתנו הסעיף מיותר אבל זה כמובן לא גורע מהיחס בין שתי הוראות החוק.

"93. בסעיף 55ב לחוק העיקרי, המילה "ציבורית" – תימחק."

גם זה תיקון טכני.

אני ממשיכה לסעיף 94.

"94. אחרי סעיף 58 לחוק העיקרי יבוא:

"שינוי התוספות הראשונה השלישית והרביעית

58א. השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות הראשונה, השלישית והרביעית ואולם –

(1) השר לא יוסיף שירות לתוספת הראשונה אלא אם כן מצא כי שקולים שבטובת הציבור מחייבים זאת ובכלל כך קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני שירותי הבזק."

אני רק אסביר לפרוטוקול שמדובר כאן בתוספת.

למה לפרוטוקול? למה לא לנו?

אסביר לכם. מדובר פה בתוספת של שירות בזק שבעצם יהיו לנו שלוש חלופות. היה לנו רט"ן שזה שירות טלפוניה, היה לנו ISP והעברת נתונים ויש חלופה רביעית שבה השר נוכח שירות חדש שלא היה מוכר, מחליט להגדיר אותו כשירות בזק. אז זאת בעצם האפשרות שלו והשיקולים שהוא צריך לשקול בבואו להחליט על שירות חדש.

אני כן רוצה לציין שיש נוסח מעודכן יותר בעקבות הסכמות עם משרד המשפטים, אז אם אפשר רק להקריא אותו.

"השר לא יוסיף שירות לתוספת הראשונה, אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים בדבר קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנת צרכני השירות וצרכני שירותי הבזק. מבלי לגרוע מכך השר רשאי לשקול גם שיקולים שבטובת הציבור".

תסבירי את השינוי.

השינוי היה בעצם שבמסגרת אותם שיקולים מותר לשר לשקול שיקולים שבטובת הציבור. התבקשנו לחדד שלא יוסף שירות בזק רק משיקולים ביטחוניים, ברור ששירות בזק לא יכול להיות מוסף אך ורק משיקולים אלה, הגם שזה שיקולים בהחלט משרד התקשורת שוקל, זה לא יכול להיות שיקול בודד. ולכן תוך כדי נוסח הבהרנו שמדובר קודם כל בשיקולים שקשורים לאסדרה בשוק התקשורת, אבל כן מותר לשר לשקול שיקולים שבטובת הציבור.

כן תמשיכי את 2.

"(2) השר לא יוסיף בצו מדינה לתוספת השלישית אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה קיימת אסדרה של מתן שירותי בזק בשים לב להוראות הדין הקבועות בישראל ביחס לתחרות בתחום הבזק ואת רמת השירותים בו;

(3) צו לשינוי התוספת הרביעית טעון גם הסכמת שר המשפטים.""

תסבירי את פסקה 2.

פסקה 2 מתייחסת לתוספת שבה אמרנו שלוין שמוסדר על ידי מדינה אחרת יוכר על ידינו. אנחנו רוצים להוריד פה חסמי כניסה, אבל אנחנו כן מבקשים שהשינוי והעדכון של התוספת יהיה בהתאם לכך שהשר שוכנע כי אותה אסדרה במדינות אחרות היא אסדרה מספיקה.

טוב. רגע אני רוצה לעצור שנייה, נצביע על הרוויזיה.

פשוט גם זה קשור.

רק נסיים את 58א.

"58א1. השר יקבע בתוספת השנייה תדרים שבשל הקצאתם המוגבלת והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, קיימת הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעותם יוסדרו באמצעות רישיון כמפורט בסעיף 2(ב)."

גם כאן יש הסכמה אחרת, בעיקר ניסוחית, אני רוצה להקריא אותה.

אני רק אגיד מה בעצם המהות, השר לא קובע בתוספת השנייה, התוספת השנייה כבר קבועה כאן בחוק ובעצם הסמכות היא לשנות את התוספת השנייה אם השר מצא שבשל הקצאתם המוגבלת של תדרים והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, קיימת הצדקה וכולי. כלומר, שאר הסעיף נשאר כפי שהוא. אבל בעצם הסמכות היא לשנות את התוספת השנייה כפי שקבועה בחוק.

נכון, אז הנוסח המעודכן הוא: "השר רשאי לשנות התוספת השנייה אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של תדרים והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, קיימת הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעותם יוסדרו באמצעות רישיון כמפורט בסעיף 2ב."

טוב עד כאן. אנחנו רוצים לעצור רגע להפסקה, אנחנו נעלה את הרוויזיה להצבעה.

קודם את הרוויזיה ואז על שאר הסעיפים?

כן ואז נצביע על כל השאר. אז אני מעלה את הרוויזיה שהגשנו, מי בעד הרוויזיה ירים את ידו?

הצבעה

אושרה

אנחנו פתחנו את הסעיף.

סעיף 17 להצעת החוק, סעיף 4ט לחוק העיקרי שנוגע לסינון תכנים. עכשיו צריך להגיד מה התיקון שמוצע.

אין לי פשוט את הנוסח המשולב אז קצת קשה.

אני מציעה שבסעיף קטן (ג) הסעיף יהיה, היום כתוב "ישלח בדואר" אז יהיה "ישלח בדואר או בדרך אחרת שיקבע השר ברישיון, מידע למנוי".

רגע אני רק אקרא, "ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן".

פסקה 1 כפי שאמרתי "ישלח בדואר" אז המילה בדואר תמחק?

תמחק, תמחק, "בדרך שבה יקבע השר".

עוד כמה שנים זה לא יהיה רלוונטי, עדיף בדרך שיקבע השר.

יישלח בדרך שיקבע השר.

שיקבע השר אבל איפה?

ברישיון.

אבל יש כאן בעצם אחר כך גם את הפרסום. יש כאן פרסום של המידע.

"יש לציין בהסכם ולמסור על ידי נציג שירות".

נכון, אז בנוסף לזה יהיה כאן בעצם שהיידוע, כלומר המידע, זה לא יהיה מידע מודפס כמובן אלא בעצם יידוע בדרך שייקבע השר ברישיון, כל שאר הפסקה תמחק?

איך מיושמת היום פסקה 1? איך מיידעים את הלקוחות? ממש שולחים הודעה בדואר היום? שולחים עלון? כתוב גם אחת לשנה במהלך תקופת ההסכם.

אז את זה נשאיר, רק את הדרך שבה שולחים נשנה.

איתי, רק עוד דיוק, זה צריך להיות ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי כי היום ISP לפי האסדרה החדשה יפעלו לפי תקנות ההיתר הכללי ולא רישיון.

רק את הסיפור הזה של יישלח מידע.

עלון, זה לא יהיה מידע מודפס?

"יישלח מידע באופן שיקבע ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי במועד ההתקשרות בהסכם" ובהמשך לא נוגעים, בסדר?

רק אולי צריך להתייחס תוך התחשבות באנשים שיש להם - - - שיהיה ברור שלא מחייבים לעבור למסלולים מקוונים. יש למשרד המשפטים איזה מונח - -

אבל השר התייחס לזה.

לא בהכרח.

למה?

לסיטואציה שבה יש אנשים שלא נגישים למידע - -

זה בדיוק מה שהשר מתייחס אליו.

אבל כמו שגם אמרנו קודם, מדובר במישהו שכבר יש לו גישה לאינטרנט. זאת אומרת זה לא הטיעון הכללי - -

כן, אז זה סינון תכנים באינטרנט.

בסדר, נשאיר את זה ככה.

בכל מקרה כשהוא יקבע את התנאים - -

הוא ישקול את כל השיקולים. בסדר?

אז זה מידע על המינוי אבל כל השאר נשאר, "במועד ההתקשרות וכן אחת לשנה". כלומר שאר הפסקה נשארת, בעצם מה שאנחנו משנים זה כבר לא יהיה לא בדואר ולא מידע מודפס.

ולא עלון, אלא "יישלח מידע באופן שיקבע השר". מי בעד התיקון?

הצבעה

אושר
נחזור לאיפה שהיינו קודם.

כן. הוקראו ונדונו רשימה ארוכה של סעיפים.

אנחנו נצביע עליהם.

אני רוצה רק לראות מאיפה אנחנו, מסעיף 64.

עד 94 כולל.

עד 94 כולל, זאת אומרת כולל 58א.

נכון. מי בעד הסעיפים ירים את ידו?

הצבעה

אושרו

נמשיך בהקראה של סעיף 95.

"95. בסעיף 59א לחוק העיקרי, המילים "4א, 4א1(ו)" יימחקו ואחרי "53א" יבוא "להוציא 53א(א)(1) ו-(4)".

מדובר בסמכויות לקבוע תקנות שלא באישור ועדת הכלכלה וכאן החרגנו את אותם סעיפים שכבר סוכם שהם לא יהיו באישור ועדת הכלכלה.

סוכם כמובן בדיונים שלנו, זה כרגע מובא לועדה.

כן זה תואם את החוק.

בואי תגידי רק מה הנושאים שבהם מדובר.

4א1 זה רישום במרשם, 4א זה אישור סוג. 53א(1) ו-(4) זה החרגה מתוך אישורי הסוג, מתוך הסמכות של אישור סוג ב-53.

נכון, זה הוראות לגבי עריכת בדיקות טכניות של הציוד או לגבי חובות תיעוד ומסירת התיעוד למשרד.

זאת בעצם ההחרגה איתי. אני ממשיכה.

"96. סעיף 64 לחוק העיקרי – בטל."

זו הוראת מעבר שמוצתה בעצם, כבר אין בה צורך. "רישיון שניתן לפי הפקודה ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרישיון מיוחד שניתן לפי חוק זה." אין בזה יותר צורך אז אנחנו מנצלים את החקיקה כדי לתקן את החוק.

הגענו לסעיף של הוראות מעבר.

"97. אחרי סעיף 64 לחוק העיקרי יבוא:

"הוראת מעבר לתיקון מס' 76"

64א. (א) בסעיף זה, "המועד הקובע" – יום תחילתו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021.

(ב) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון שניתן לפי סעיף 4 כנוסחו ערב המועד האמור (בסעיף קטן זה – הרישיון הישן), ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן טעונה רישום במרשם או רישיון לפי סעיף 2 כנוסחו אחרי המועד הקובע, יחולו לגביו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם המתנהל לפי סעיף 4א1 כנוסחו אחרי המועד הקובע, יראו אותו כמי שנרשם במרשם האמור, ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי והוראות מינהל שניתנו לו טרם המועד הקובע;

(2) הייתה אספקת השירות טעונה רישיון הניתן לפי סעיף 4 לחוק כנוסחו אחרי המועד הקובע, יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי הסעיף האמור, עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן ויראו את תנאי הרישיון הישן, כתנאי הרישיון לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הרישיון, בוטל, הותלה או שונה לפני תום תקופת תוקפו לפי הוראות חוק זה;

(3) בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2), לפי העניין, וחלה עליו חובה לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לפי הרישיון הישן לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון לפי חוק זה, ימשיך לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, כאמור, גם לאחר המועד הקובע וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות פסקה זו חלות עליהם.

(ג) מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק מכוח היתר כללי שניתן לפי סעיף 4א1 כנוסחו ערב המועד האמור (בסעיף קטן זה – ההיתר הכללי הישן), ואספקת שירות הבזק כאמור טעונה רישום במרשם או רישיון לפי סעיף 2 כנוסחו אחרי המועד הקובע, יחולו לגביו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם המתנהל לפי סעיף 4א1 כנוסחו אחרי המועד הקובע, יראו אותו כמי שנרשם במרשם האמור, ויחולו עליו הוראות תקנות ההיתר הכללי והוראות מינהל שניתנו לו טרם המועד הקובע;

(2) הייתה אספקת השירות טעונה רישיון הניתן לפי סעיף 4 לחוק כנוסחו אחרי המועד הקובע, יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי הסעיף האמור, עד תום תקופת הרישום על פי ההיתר הכללי הישן ויראו את תנאי ההיתר הכללי הישן כתנאי הרישיון, אלא אם כן הרישיון, בוטל, הותלה או שונה לפני תום תקופת הרישום.

(ג1) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 6, 4(ה) ו-4א1;

(ד) מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ולא הייתה כפופה לאסדרה באמצעות היתר כללי, לפי סעיף 2 כנוסחו ערב המועד הקובע, ואספקת שירות הבזק טעונה רישיון או רישום במרשם לפי סעיף 2 כנוסחו אחרי המועד הקובע, רשאי, על אף הוראות סעיף 2 האמור, להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רישום במרשם כנדרש לפי אותו סעיף."

(ה) השר יקבע ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת בהתאם לחובה שקבע לפי פרק ד'1 לחוק ערב המועד הקובע.

(ו) לעניין סעיף 13, יחולו ההוראות הבאות:

(1) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון שניתן לפי סעיף 4 כנוסחו ערב המועד האמור וניתנו לו הוראות מכוח סעיף 13 לחוק קודם למועד הקובע, ימשיכו לחול עליו ההוראות כאמור ויראו אותו לעניין הוראות אלו כבעל רישיון כהגדרתו קודם למועד הקובע וזאת למשך תקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע"

רגע את מקריאה עכשיו - -

אני מקריאה את הנוסח שבפני הוועדה ואחרי זה נציג את הנוסח החלופי.

לא, אבל הנוסח החלופי כבר פורסם.

אז בוא נקריא אותו.

אני מציע אולי רגע נעצור כאן לפני סעיף 13. תסבירי בבקשה את כל הסעיפים קטנים (א) עד (ה).

אז בעצם 64א(א) מדבר על המועד הקובע, שזה יום התחילה, אנחנו נגיע לזה בסוף החוק. וסעיף קטן (ב) מסדיר את מי שעובר מרישיון למרשם, אז יראו אותו כנרשם במרשם. סעיף קטן (2) מסדיר את מי שעובר מרישיון לרישיון ויראו אותו כרישיון עד תום תקופת הרישיון שלו. סעיף (3) מסביר את חובת האוניברסליות של בעלי רישיון, הוא בעצם ממשיך את חובת האוניברסליות של בעלי רישיון שיש עליהם חובה היום. סעיף קטן (ג) עוסק במי שיש לו היום היתר כללי. סעיף קטן (1) מי שהיה לו היתר ועבר למרשם, יראו אותו כרשום במרשם. סעיף קטן (2) מי שהיה בהיתר ועבר לרישיון, יראו אותו כמי שבידו רישיון עד סוף תקופת הרישום. סעיף קטן (ד) נותן שנה לכל גורם שלא היה באסדרה הנוכחית וכן ייפול באסדרה החדשה. כל גורם כזה, גורם חדש, תהיה לו שנה. והגענו לסעיף 13.

אם יש הערות לגבי הסעיפים שעד עכשיו הוקראו, כי אלה בעצם הוראות המעבר לאסדרה החדשה.

יש הערות?

אני מקריאה את סעיף 13, אני רק אסביר את המהות שלו.

אני רואה ששמילה הצטרף אלינו, אנחנו מקבלים אותך בברכה אדוני, טוב לראות אותך. התגעגענו.

בטרם אני מקריאה, הסבר קצר. סעיף 13 כמו שאמרנו לפני כן, עוסק בהוראות שנותנים גורמי ביטחון לספקי שירות בזק. אחת הבעיות שנוצרה זה שבעצם יהיו באסדרה החדשה גורמים שלא יכללו יותר באסדרה וכיום יש להם הוראות. ולחלופין יש שירותים שהיום לפי האסדרה הישנה היה ניתן לתת לה הוראות ובעתיד לא ניתן יהיה לתת להם כי הם לא יכללו כספקים מורשים. בהתאם לבקשה של גורמי הביטחון ובתיאום עם משרד המשפטים מצאנו נוסח שבעצם יעגן למשך שלוש שנים את המצב הקיים ויאפשר לגורמי הביטחון להתארגן לגבי אותם גורמים שלא יכללו באסדרה החדשה.

אני רק אגיד, הנוסח הופץ אתמול כתוספת בעצם לנוסח לדיון לעניין 64(ו), כלומר הוראות מעבר לגבי תכולת סעיף 13, בעמוד נפרד.

נכון בתוך 64א(ו) יש את הוראת המעבר לעניין סעיף 13 ואני אקריא.

"(ו) לעניין סעיף 13, יחולו ההוראות הבאות:

(1) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון שניתן לפי סעיף 4 כנוסחו ערב המועד האמור ואינו ספק מורשה לאחר המועד הקובע וניתנו לו הוראות מכוח סעיף 13 לחוק קודם למועד הקובע, ימשיכו לחול עליו ההוראות כאמור ויראו אותו לעניין סעיפים 13 (28ג) ו-(28ד) לחוק העיקרי כבעל רישיון כהגדרתו קודם למועד הקובע וזאת למשך תקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע."

הסבר קצר. מי שהיום יש לו הוראה בכוח סעיף 13 אבל אחרי שתיכנס האסדרה החדשה לתוקף לא יהיה יותר ספק מורשה, ההוראות שלו יחולו למשך שלוש שנים.

"(2) על אף האמור בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע הוראות סעיף 13 יחולו גם על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק ששר התקשורת אישר כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב המועד הקובע. ובלבד שההוראות שניתנו לפי סעיף 13 כאמור, יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי סעיף 13 עומדות בתוקפן יראו את מי שמספק שירות בזק כאמור כבעל רישיון כהגדרתו בחוק העיקרי כנוסחו ערב המועד הקובע לעניין סעיפים 13(28ג) ו-(28ד) לחוק העיקרי."

הסבר?

סעיף 13 הוא כמו שאמרנו הסעיף שמסמיך אותם לתת הוראות לגורמי הביטחון, ו-(28ג) ו-(28ד) זה בעצם אותם סעיפים שעוסקים במי שלא מקיים את ההוראות שניתנו בכוח סעיף 13 ולכן יש צורך להחיל אותם באותה תקופת מעבר. סעיף קטן (2) בעצם עוסק באותם גורמים שנותנים שירותים שלו הם היו נבחנים היום, הם היו נופלים באסדרה ובאסדרה החדשה בעצם הם לא יהיו ספקים מורשים ועדיין יהיה צורך מכוח השירות הדומה שהיום היה נפל באסדרה, לתת להם הוראות.

כלומר זה בעצם חברות שאמורות לצאת בכלל מהאסדרה.

כן כמו שאמרתי זה גורמים שאינם ספקים מורשים אבל הם מעניקים שירותים שלו הם היו נבחנים היום הם כן היו נופלים בהגדרה. חשוב גם להגיד שכל הוראה כזאת יש לה תפוגה של שלוש שנים.

כלומר זאת תקופה של שלוש שנים שבה אפשר יהיה לתת את ההוראות, וגם אם נותנים את ההוראות האלה בשנה השלישית לצורך העניין - -

גם אם נותנים את זה ביום האחרון של השנה השלישית, עדיין להוראה יהיו שלוש שנים, כך שבמקסימום הגענו לשש שנים.

זה נוסח שתואם עם מערכת הביטחון?

זה תואם עם גורמי הביטחון, תואם עם משרד המשפטים וזאת ההזדמנות להגיד להם תודה שעזרו לנו מאוד להגיע לנוסח המוסכם.

מהר הגענו אלינו.

אז אפשר למעשה, אלא אם כן יש הערות, הוועדה יכולה להצביע על סעיף 64א סעיפים קטנים (א) עד (ו), (ו) בנוסח כפי שהוקרא וכמובן הופץ אתמול.

מאה אחוז, הערות למישהו? בזום? לא, אז נצביע. מי בעד הסעיף שירים את ידו.

הצבעה

אושרו

רגע, על הסעיפים האחרים הצבענו? 95-96? לדעתי לא, אז צריך להצביע גם עליהם.

אז נצביע גם עליהם. מי בעד הסעיפים? ירים את ידו.

הצבעה

אושרו

יש עוד הסתייגות לסעיף 97 להצעת החוק של חבר הכנסת - -

מה של מקלב?

כן.

אבל הוא לא פה. טוב לא חשוב, יאללה נצביע עליו. ההסתייגות של מקלב, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
הצבעה

לא אושרה

לא התקבלה.

הלאה.

הרוויזיה הייתה כבר.

איתי אתה רוצה רגע שנתייחס ונחליט מה לעשות?

רגע, איפה אנחנו?

בסעיף קטן (ז) אני אתן מילת הקדמה כללית ואז נבקש שהצוות שלנו שנמצא בזום יתייחס, זה הצוות הרלוונטי לעניין הזה.

רק שנייה, עו"ד ברית בבקשה דבר.

כן, הוא ממשרד התקשורת. הוא יציג את הסעיף כי הוא מטפל בנושא. מילת הקדמה אחת כללית לוועדה, החוק הזה יתארך מעבר למצופה לצער כולנו ואנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך פריסת רשתות דור 5 במדינת ישראל. אנחנו מבקשים בקרוב מאוד להקצות את התדרים הבאים, תדרי ה-26 לרשת דור 5 ולטובת הדבר הזה אחד הדברים שאנחנו עושים זה להקצות כמה חודשים לפני שאנחנו עושים את המכרז ואת ההקצאה, אנחנו מבקשים לתת למפעילים להשתמש בתדרים האלה כתדרי ניסוי, זה הדבר שמאפשר להם להבין מה השימושים הפוטנציאלים, מה שווי התדר וכולי. ולאור ההתארכות של החקיקה ולאור זה שאנחנו צריכים לקבוע הוראות מעבר שתכניס אותה לתוקף לאורך תשעה חודשים, אנחנו מבקשים לקבוע בהוראות המעבר סעיף ייחודי שיאפשר לנו לתת את התדרים האלה לניסוי כדי לעמוד בלוחות הזמנים. לצאת למכרז של תדרי דור 5, אחרת אנחנו מכניסים את כל פריסת הדור ה-5 לעיכוב של כמה חודשים ויש לנו איזה דיון סביב הסעיף הזה עם היעוץ המשפטי, בפרט שהוא נכנס מאוד מאוחר לנוסח. אז אני אבקש שהיועצת המשפטית שלנו, מי שהיא תחליט מטעמה, יסבירו את הסעיף שאנחנו מציעים ואז ננסה לראות מה אנחנו יודעים לעשות.

אני כן אגיד אבל לפני כן שהסעיף נשלח לוועדה ביום ראשון בערב והופץ והוא מעלה שאלות שונות, הוא גם לא ממש הוראת מעבר שקשורה באופן ישיר לאסדרה המוצעת. הוא מעלה שאלות שונות שנובעות מהמאפיינים של האסדרה הזאת, שהיא בעצם פטור מרישיון ומתן שירות בתשלום, שירות מסחרי למנויים, ללא פיקוח למעשה.

רק לתקופה מוגבלת.

זה לא משנה, עדיין.

אנחנו נסביר רגע את המודל של הניסוי.

אני מציעה שעו"ד רועי ברית שבזום יסביר את ההסדר.

טוב, בואו נשמע.

שלום, רועי ברית מהמחלקה המשפטית של משרד התקשורת. אז כמו שאיתי אמר אנחנו מתנצלים שההוראה הזאת הועברה לוועדה רק בימים האחרונים וגם שלחנו הבוקר נוסח מעודכן בעקבות שיחה שניהלנו אתמול עם היועץ המשפטי של הוועדה. הסעיף שאנחנו מבקשים הוא בעצם ארגז חול רגולטורי, הוראה תחומה בזמן ותחומה ומגודרת בהיבטים נוספים והמטרה שלו היא להבטיח שבמהלך השנה הקרובה, עוד לפני שייכנסו כל הוראות החוק וכל האסדרה החדשה לפי התיקון המוצע, המשרד יוכל לעודד ולאשר ניסויים בטכנולוגיית דור 5 בתחום תדרים חדש. זה תחום תדרים מתקדם, תחום 26 גיגה הרץ, על זה יוכלו להרחיב פה הגורמים המקצועיים של משרד התקשורת. אנחנו רוצים לכלול את התדרים האלה במכרז תדרים סלולרי נוסף שאנחנו מקווים לפרסם כבר השנה. אנחנו רוצים לעודד כבר לפני פרסום המכרז, בזמן הקרוב, שגורמים נוספים יוכלו להתנסות בטכנולוגיה החדשה הזאת ויקבלו רישיון מתאים לניסוי הזה לפי פקודת הטלגרף האלחוטי. אם במסגרת הניסוי הם ירצו לתת שירותי בזק לגורמים שונים כדי לבדוק את זה גם כניסוי שיווקי או היתכנות כזאת או אחרת. בעצם האסדרה היום שאנחנו באים לתקן אותה בהצעת החוק מצריכה רישיון לפי חוק התקשורת. אנחנו סבורים שהרישוי לפי חוק התקשורת עלול לצערנו להרתיע אנשים מלבצע ניסוי כזה בזמן הקרוב, או שזה יעכב את זה. זה שירותים שהם לא שירותי הסלולר רגילים שאנחנו מכירים של משתמשים ביתיים רגילים, כמוני כמוכם. אני מציע שגורמי המקצוע אצלנו במשרד יגידו במה מדובר ואם זה מקובל עליכם אני אקריא את הנוסח שהצענו היום בבוקר ליועץ המשפטי.

הנוסח לא הופץ, הוא נשלח אלי, הוא לא הופץ באתר הוועדה ואנחנו מאוד מקפידים כאן על הליכי חקיקה תקינים ועל העברת נוסחים מבעוד מועד שכל חברי הכנסת והמוזמנים יוכלו לעיין בהם. לכן משהו שנשלח היום בבוקר חצי שעה לפני מועד הדיון, אני לא חושב שזאת הצעה שסביר לדון בה, אבל אפשר לשמוע את הפרטים.

טוב, אז מוני אתה רוצה רגע להתייחס להיבטים המקצועיים? אני תיכף ארצה להסביר מה המשמעויות של ההחלטה הזאת, ההיקף שלה ולוח הזמנים שלה. מוני? הוא היה פה לפני דקה. גם ליעל אם אפשר לפתוח מיקרופון וגם למוני.

צוהריים טובים ותודה לאדוני יושב הראש על ההזדמנות ואנחנו שמחים שאנחנו מצליחים לקדם את החוק הזה שהרבה זמן מתבשל כמו שאמרה לירן. לגבי התחום ה-26 ג'יגה, אנחנו מאיצים את תוכנית דור 5 במדינת ישראל, אנחנו רוצים לפתוח תחומי תדר חדשים שעדיין במדינה לא עושים בהם שימוש ואנחנו רוצים לראות איך משתמשים בתדרים הללו, ללמוד מהשימושים. התחום הזה ידע לתת גם לתעשיות, גם לגורמים פרטיים, גם מנויים רבים, גם אינטרנט של הדברים, חיישנים, חיבור של הרבה מאוד דברים שחסרים היום מאד במדינה. וכל ניסוי שכזה קודם כל חשוב לומר שאנחנו מקפידים שלא פוגעים בצרכנים ובשירות הקיים.

ואיך מוודאים את הדבר הזה? כלומר, האם אפשר למשל להחיל עליהם סטנדרטים של שירות כמו שמוחלים היום על חברות אחרות? איך מוודאים את זה?

כן ודאי, כשאנחנו נותנים הוראת ניסוי, נותנים רישיון לניסוי, אנחנו מכירים בדיוק את המיקום הגאוגרפי שזה יופעל, באיזה תדרים משתמשים, מה האפקטים שיכולים להיות ואנחנו לא מאפשרים בהוראות ניסוי לפגוע בשירותים קיימים.

מה כולל רישיון הניסוי? מה כולל הרישיון?

אני יכולה לעזור שנייה? רק שנייה שמילה. שמי יעל מלם יפה ואני מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת, שלום לכולם. מה שחשוב לי לציין פה, הסעיף הזה הוא בעצם מגדר איזשהו אירוע נקודתי. הוא נקודתי גם מבחינת הזמן שלו וגם בסופו של דבר מבחינת ההיקף שלו. כמו שאמרו חברי פה קודם, ותיכף שמילה יוסיף וירחיב, אנחנו מדברים על תקופה מוגדרת ועל צורך נקודתי שאנחנו צריכים אותו כרגע עד שנפרסם מכרז, שבו נוכל לאפשר לכל מיני נסיים, לאו דווקא החברות הקיימות היום, אלא דווקא אנחנו מעוניינים לעודד גורמים חדשים שאולי הם קטנים, אולי הם בראשית דרכם, אולי הם בדיוק מתחילים ובדיוק לאותם אלה לאפשר להתנסות בטכנולוגיה החדשה הזאת ולהסיר כמה שיותר חסמים מהשולחן כדי לאפשר להם לעשות את האופרציה הזאת. זה לא עכשיו לעשות פתאום אופרציות ארציות או מאוד מאוד גדולות, הכוונה היא באמת לתת הזדמנות להתנסות, אז חשוב לנו גם להבין את הקונטקסט של האירוע הזה וכמו ששמילה אמר זה on top, זה לא שייך לשירותי הסלולר שניתנים היום בידי חברות הסלולר הגדולות. שמילה בבקשה תמשיך.

שוב אני חוזר ומזכיר, אנחנו מובילים בשנים האחרונות שאנו רוצים להכניס תחום תדר חדש, לדוגמא לפני המכרז הקודם של דור 5 אישרנו אישורים בתדרי 700, כדי לראות איך זה עובד ואיך זה מתפשט, ומה היתרונות והחסרונות. כל תדר כזה שאנחנו מכניסים, אני אומר שוב, אנחנו מוודאים קודם כל שאנחנו לא פוגעים לא בלקוחות ולא בצרכנים, אלא זה יותר לצרכי למידה, לנצל את מגרש המשחקים ולראות שבאמת הטכנולוגיה עובדת, מה המגבלות שלה, האם יש מגבלות. חלק מהדברים התיאורטיים מתגשמים וחלקם, פתאום אנחנו יכולים לגלות דברים שאנחנו לא ידענו אותם.

אבל מה המטרה של הניסוי הזה?

אני רוצה רגע להסביר.

אני רוצה להבין מה מטרת הניסוי, מה אתם בוחנים בו, האם זה טכנולוגיות? האם שירותים?

אני אנסה רגע להסביר שוב את המסגרת. מה שקורה זה רשת הדור ה-5 היא רשת מאוד שונה מרשת הדור ה-4 והיא לא פונה רק למשתמש הקצה, היא פונה לעולמות של B2B, היא פונה לעולמות של IOT, למפעלים, בתי חולים, לאתרי הרצה אלטרנטיביים. אנחנו עכשיו נמצאים בשלב הקצאה נוסף של תדרי ה-26. אנחנו עומדים לצאת למכרז, כשאתה יוצא למכרז על תדר כזה אחד הדברים שאנחנו ממש מבקשים לעשות קודם זה להקצות לשוק את התדר לניסוי. כשאתה מקצה לו את התדר לניסוי הוא יכול לבדוק מה השימושים הפוטנציאלים של התדר הזה ואז הוא יודע כשהוא ניגש למכרז אם הוא רוצה את התדר הזה וכמה הוא מוכן להציע עליו בהתאם לפוטנציאל השימוש של התדר הזה. עכשיו, כשאתה לא עושה את הדבר הזה אתה מכשיל את המכרז, ולכן המשמעות היא מבחינתנו אם אנחנו עכשיו נשארים במשטר של הרישיונות, שאנחנו הולכים להליך ארוך מאוד של הקצאת רישיון למטרת הניסוי הזה כשמדובר על תקופה זמנית. אנחנו לא נותנים את התדר, אנחנו לא מקצים אותו, אנחנו מקצים אותו לתקופה זמנית למטרת הניסוי כדי שהם יוכלו להשמיש אותו באתרים ספציפיים, באזורים לוקאלים ספציפיים. אגב זה תדר שהוא לא ארצי, הוא לא מתפשט, הם חייבים לעשות אותו באתרים מאוד ספציפיים ומאוד מוגבלים. אם אנחנו לא מקצים אותו עכשיו, בעיקרון הוא עובר להיות בהיתר, אם עכשיו החוק היה נכנס לתוקפו אז היינו מקצים אותו בהיתר, זה היה לוקח שבועיים והיינו יוצאים לניסוי.

או שהיה פטור.

או שהוא היה בפטור בכלל במקרה הזה, גם לא בהיתר, הוא היה בפטור בכלל. בגלל שהחוק לא נכנס לתוקפו מחר, אלא נתנו תשעה חודשים בגלל היערכות שאנחנו צריכים לבצע, זה אומר שעכשיו אנחנו מעכבים בהרבה חודשים את כל התהליך המכרזי של הקצאת תדרי ה-26, ואנחנו נכנסים לעיכוב אחרי כל העולם בפריסת רשת הדור ה-5 והשימושים המתקדמים שלה. לכן אנחנו ביקשנו פה, וצודק היועץ המשפטי, אנחנו ביקשנו מאוחר, אנחנו ביקשנו פה לנסות לגדר באמצעות הוראת המעבר את מתן התדרים לניסוי בחקיקה עצמה כשאנחנו הכנסנו פה אחרי הדיונים איתו כמה סעיפים שאמורים לגדר את הניסוי ולהבטיח את המסגרת שלו. גם מבחינת לוחות זמנים, גם מבחינת מספר הלקוחות, גם מבחינת התחומים הגאוגרפים שבהם אפשר יהיה לפעול באמצעות התדר. אז זו התחליט הרחבה, יעל או מוני אם אתם רוצים להוסיף משהו זה הזמן.

אני אגב כמובן לא מתנגד לגופו של עניין, אני פשוט תהיתי לגבי ההליך והאופן שבו הוכנס התיקון הזה שלא היה בהצעת החוק שפורסמה, פעמיים אגב ברשומות, עברה פעמיים קריאה ראשונה. ואני לא יודע אפילו אם הנוסח הזה לובן עם משרד המשפטים, עם שאר גורמי הממשלה הרלוונטיים, אם יש להם עניין בנושא הזה.

משרד המשפטים פה?

כן.

קודם כל זה סעיף מאוד מאוד פנימי, אבל לכם יש הערות אנחנו נשמח.

זה סעיף מאוד פנימי כמו שאומרת לירן ויש לנו גם היום סמכות להסדיר את זה, המטרה של זה היא רק לקצר לנו לוחות זמנים על מנת שנוכל לעמוד בלקדם את מכרזי הדור ה-5. זה לא שהיום אין לנו סמכות לתת רישיון, פשוט לפי החקיקה - -

לא ברור, אבל מה המשמעות שאין רישיון? לא, אני רק רוצה שנדבר רגע מעבר לתדרים וכולי. יש הרי צרכנים שאמורים לקבל שירות והשירות הזה עכשיו לא יהיה מפוקח כי לפי מה שהבנתי מכם הרישיון שניתן לפי פקודת הטלגרף האלחוטי כולל תנאים מאוד מאוד מינימאליים שעיקרם בעצם לגבי הציוד האלחוטי ולא כולל את ההוראות היותר רחבות, הצרכניות, שחלות על מי שמקבל שירותים מחברות סלולריות ככלל. מה הפיקוח והאכיפה שלכם כמשרד אם החברות האלה לא מתנהלות כראוי? זאת אומרת, זה נכון שזאת תקופה מוגבלת אבל בסוף ככל שנותנים כאן שירות שהוא בתשלום, הוא שירות מסחריוכן צריך לתת את הדעת על ההיבטים האלה.

אני מבקש לתת זכות דיבר למיכל פליישר מחברת הוט, סמנכ"לית רגולציה.

שלום, רואים אותי?

כן.

אני מתייחסת פה פרוצדורלית, אני בתפקידי דירקטורית בחברה שהיא הרשת המשותפת של הוט מובייל ופרטנר. מה שקופץ לי זה שאני לא ראיתי את התיקון הזה ואני חושבת שגם חברות הסלולר לא בהכרח מודעות לו ומתקיים בימים אלה שימוע ציבורי שהמשרד פרסם, השאלה האם הקצאת התדר הזה ומתן הרישיון לספק שירותים של רשתות סלולר פרטיות יהיה כזה שנותנים אותו רק לחברות סלולר קיימות או גם לשחקנים שאינם בעלי רישיון. זה שימוע בעל היבטים כלכליים שרק פורסם אבל לא ניתנו תשובות. אני מעריכה שחברות הסלולר יהיו להן עמדות מאוד משמעותיות מבחינת החוסן הכלכלי וההשקעות שלהן לגבי פתיחת התחרות במקטע הזה לשחקנים שאינם בעלי רישיון רט"ן. אז מה שמפריע לי זה שחברות הסלולר לדעתי לא נמצאות בדיון כדי להתייחס לתיקון הזה ולכוונה להקצות את התדר לחברות שאינן בעלות רישיון.

אז ראשית יש חברות סלולר שנמצאות כאן, ראיתי קודם את נציג פלאפון וכולי, אבל אתם מתנגדים לניסוי הזה?

ידוע לי שהוט מובייל מתכוונת להתנגד להקצאת התדר בעתיד. האמת שאולי זה לא במקום להתייחס פה למענה - - - לגופו של עניין כי הוא עוד לא הגיע, עוד לא הגיע המועד.

טוב, תודה גברתי. אביאל קרמיזיאן מקהילת צרכני התקשורת fiber-il.

אפשר להגיד צוהריים טובים, אני אחרי תקלה טכנית פשוט בעלייה לזום אז אני אתייחס לסעיפים 55-59 לציוד פרטי, ציוד קצה. מוגדר בתקנות שבאופן לא ברור על שימוש בציוד במרשם, אנחנו רוצים לקבל הבהרה האם אפשר להשתמש בציוד שלא במרשם? נניח בקנייה מחו"ל, אם זה מיצרן או ממוכר באמזון, עליאקספרס וכו'. וכן לבקש לעניין סעיפי השקיפות שנוגעים למרשם, שזה יתבטא גם בשקיפות על אישור של ציוד של חברות התקשורת. לבקש את העדכון בחקיקה עצמה לגבי המרשם וגם על הציוד שמאושר או לא מאושר. אנחנו יודעים שהייתה כוונה של המשרד, אם זה לבטל או להפסיק את העדכון של הטופס שמעודכן באתר משרד התקשורת בנוגע לציוד הזה. אם אפשר לעדכן שם עדכון תקופתי של המרשם שיפורסם כל תקופה מסוימת, בין אם זה רבעון או חצי שנתי וכו'.

לגבי העניין של הציוד מעבדות ואישור של הציוד במעבדות קצה, נבקש אם אפשר להגדיר שם אישור של מעבדה חיצונית. אנחנו נתקלים היום באישור של חברת הוט או חוסר אישור של חברת הוט לעשות שימוש בציוד פרטי כשעורכים בדיקות במעבדות שלה על ידי ציוד של ספקיות אחרות, וחוסר אפשרות לעשות בו שימוש למרות שזה ציוד שהוא מאושר שם. אם אפשר לשקף גם את התהליך של אישור הציוד מבחינת הבדיקה של המעבדות, עם יעד ועדכון בדומה לבקשה הקודמת ולשאול האם בחקיקה כאן קיים איזשהו סעיף שמדבר על אישור נדידה בסלולר כחלק מהתוכנית של המשרד לרפורמה שקיימת כחלק מהאיחוד האירופי להוזיל את העלות של השימוש בגלישה ובשיחות במעבר בין מדינות האיחוד האירופי וישראל בתוכן. אשמח לקבל התייחסות.

תודה רבה. כן, התייחסויות לדברים שנשאלו גם על ידי פליישר וגם על ידי קרמיזיאן.

שמי גדעון, אני סמנכ"ל ברישוי, אתייחס לציוד הקווי. לציוד הקווי אנחנו הכנסנו ממש בימים אלה פטור מייבוא. הפטור פה הוא מייבוא אישי כשהרישוי או האסדרה נכנסת ליבוא מסחרי. יבוא מסחרי עומד בתקנים, אז אי אפשר לפטור אותו לגמרי אבל ניתן פטור רחב, ניתן לחבר את זה לרשת כל עוד זה עובד. לגבי אישור ציוד קצה, יש את הכללים, אי אפשר לחבר כל ציוד לכל רשת כדי שלא יפגע ברשת. הדברים האלה נידונים במשרד וככל שתגיע בקשה ספציפית לחבר ציוד, אפשר יהיה לדון בה.

התייחסות לגבי מה שדיברה מיכל פליישר? מי מתייחס?

כל נושא סוגיית הרשתות הפרטיות היא קול קורא, אפילו לא אסדרה בשלב הזה. עולם הרשתות הפרטיות זה עולם ששוק התקשורת הולך אליו בכל העולם והוא מדבר על הפעלה של רשת באזור סגור. תדרי ה-26 יוכלו לשמש בעתיד לדבר הזה, אבל אלו שתי סוגיות נפרדות פה. לשאלתכם, אנחנו מנהלים את המכרז, ועדת המכרזים של הדור ה-5 והסוגייה הזאת של הקצאת תדרי ניסוי עלתה כחלק מהתהליך, הבנו שאנחנו נכנסים פה לעיכוב של כמה חודשים ארוכים וביקשנו להכניס את זה בגדר החוק בשלב הזה עם ההסתייגויות שקבענו. אנחנו לא הקראנו את הסעיף, אבל קבענו באיזה מקרים אפשר יהיה לעשות את זה. אני מציעה רגע אולי להקריא בשביל שתבינו כן את המגבלות שהצענו.

בכל מקרה, מה שאני אבקש לעשות זה שאנחנו נשלים את הקריאה, שאת הסעיף הספציפי הזה אולי נשאיר אותו לסוף, נשלים את הקריאה ונחזור אליו לקראת סוף הדיון, אבל זה לשיקול דעת יושב ראש הוועדה.

אני רק אומר ככלל, בטח אם יש למשרד התקשורת את האפשרות להוציא את הדבר הזה גם בלי הוועדה ורק מבקשים את עזרת הוועדה כדי להקדים את הנושא הזה, כאילו לא להכביד על בירוקרטיה פנימית, אני לא חושב שאנחנו צריכים להתעקש ולהתנגד לכך ככלל לקונספציה, הרי ממילא הם יכולים לעשות את זה בעצמם.

לא, הם לא יכולים, לכן הם רוצים תיקון.

אנחנו יכולים בוודאי באמצעות מתן רישיון.

אני כן רוצה להגיד כמובן, אין כאן התנגדות לגופו. אנחנו מאוד מקפידים כאן בוועדה על הליך חקיקה תקין וראוי, אנחנו מפיצים נוסחים מבעוד מועד, עובדים עליהם, מעבדים אותם כמו שאתם יודעים. אנחנו עובדים כאן מאוד מאוד מסודר כדי לתת הזדמנות לחברי הכנסת ולשאר הגורמים שנוגעים בדבר לגבי כל דבר חקיקה, להביע את עמדותיהם כדי שיהיה כאן דיון באמת שקוף וציבורי וראוי, כמו שמקובל בוועדה בכנסת. אין כאן איזושהי התנגדות ואף אחד לא רוצה כן להפריע או לא להפריע למשרד התקשורת, אני לא חושב שזה העניין. העניין הוא בעצם מה החקיקה שמובאת לכאן והוועדה מאשרת אותה בסופו של דבר ויש אחריות לוועדה.

בסדר, מה שאני אומר הוא שכעיקרון כרעיון לאפשר את הדבר הזה כדי להקדים אותו, לאפשר אותו בצורה מצומצמת כדי לאפשר את המרחב הטוב בקצה הדרך, נראה דבר נכון מה גם אם זה יכול מה שנקרא בסמכותם ברישיון.

לא, אין להם היום סמכות לעשות. רק על פי רישיון.

בוודאי ברישיון, זה פשוט אומר שזה ייקח לנו עוד חמישה חודשים, שישה חודשים, וגם זה אומר איתי שיכול להיות שחלק מהשחקנים החדשים שהיינו רוצים שיכנסו לשוק התקשורת לא ייכנסו כי רישיון זה דבר מאוד כבר שבגלל זה אנחנו הופכים אותו עכשיו להיתר.

נכון, אבל רישיון הוא מהותי, הוא לא טכני. ברישיון יש הוראות שקובעים כדי בין היתר, שוב אני אומר אני מדבר כאן בשמם של הצרכנים, מי שמקבל את השירותים האלה. הרי - - - הפיקוח שמוסדר בחוק התקשורת.

נכון, אבל אפשר לגדר את זה במסגרת הוראות הניסוי. יהיה רישיון ניסוי בתוקף.

אתמול בערב כשדיברתם איתי על זה היו לי כמה רעיונות ומחשבות על זה. אני פשוט חושב שעדיף כפי שאמרתי - -

אני לא מתנגד להצעה, אנחנו נמשיך בקריאה. רק אני אומר שבאופן כללי כרעיון נראה לי נכון לאפשר ניסוי מצומצם של 500 איש כדי לראות איך אפשר לשפר את הדבר הזה ובטח אם הם יכולים לעשות את זה באופן עצמאי רק שזה ייקח להם עוד כמה חודשים, אם אפשר להקדים להם אז למה לא לעזור?

יכול להיות.

אני רק אומר כאווירה כללית, לי זה נראה, אבל בואו נמשיך בהקראה.

כן, סעיף 98.

"98. אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:

הוספת התוספת הראשונה השנייה והשלישית."

יכול להיות שהמספורים השתנו, איתי אני כבר לא עוקב.

לא, 98 זה מה שמופיע בנוסח המונח על שולחן הוועדה.

"התוספת הראשונה

(פסקה (4) להגדרה "שירות בזק" שבסעיף 1 וסעיף 58א)"

זה תוספת שכרגע היא ריקה שבה ייקבעו שירותים נוספים אם וכאשר נחשוב שיש שירותים נוספים שצריך להכניס לאסדרה.

"התוספת השנייה

(סעיף 2(ב)(1)(א) וסעיף 58א1)"

את התדרים אני לא חושב שיש צורך להקריא, התוספת מונחת בפני חברי הוועדה, רק תגיד באופן כללי מה הרציונל.

נכון, זה תחומי התדרים שהשימוש בהם יחייב קבלת רישיון למי שמפעיל מערכת רט"ן. ככה גידרנו את הפעילויות שדורשות רישיון בגלל שזה המערכות הסלולריות, זו המטרה של התוספת הזאת.

כלומר זה בעצם נועד לתת מענה לויתור על הגדרת הכוונת פעולה ובעצם לגדור מי נותני שירותי הסלולר או הרט"ן שיהיו תחת אסדרה.

נכון, שכפי שהסבירה קודם ליאת, הסיבה שאנחנו תופסים אותם היא התדרים ואלה התדרים שהם מצויים במחסור יותר משמעותי והשווי הכלכלי שלהם יותר גדול והם בעצם צוואר הבקבוק שבגללו אנחנו מחליפים את האסדרה.

מה זה הפער שיש בכל אחד מהטווחים של השידור? אתה מדלג שם על משהו.

התדרים מוקצים על פי פרוסות, כלומר כל חברה מקבלת פרוסת תדר. אין רצף, יש גם הקצאות אחרות ולכן התחומים הם תחומים לפי הפרוסות שמוקצות היום.

נכון, או כפי שאנחנו מכירים מהרדיו הישן - -

זאת אומרת רק את זה אתם מקצים.

נכון, אבל צריך לשמור על מרווחים כי אחרת הדברים מפריעים אחד לשני.

אפשר בבקשה לפתוח את המיקרופון של שמילה? כן אז נצביע על שתי התוספות.

רגע, יש עוד.

רק על התוספת הראשונה והשנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר

נעבור לתוספת השלישית.

"התוספת השלישית

(סעיף 3(א)(2)(ב) וסעיף 58א)

(1) מדינה החברה באיחוד האירופי;
(2) ארצות הברית של אמריקה."

אני מזכיר, זה סעיף שמתייחס לפטור שניתן למערכת לווייניות עולמית שלא תצטרך להיות כפופה לאסדרה ואחד הרכיבים שהיא כפופה לאסדרה של מדינה שאנחנו מכירים באסדרה שלה. זה קצת דומה למשטר שקיים למשל בעולמות הרפואה. מכירים בביקורת רפואית של מדינות זרות מסוימות, אז זה גם מה שעשינו כאן.

"99. בתוספת – "

שעכשיו הפכה לתוספת הרביעית.

"(1) בכותרת, אחרי "התוספת" יבוא "הרביעית" ובמקום "(סעיף 37א2)" יבוא "(סעיף 37א2 וסעיף 58א)";

(2) בהגדרות שלפני חלק א' –

(א) ההגדרה "רישיון" - תימחק;

(2) במקום ההגדרה "הוראת רישיון" יבוא:

""הוראת רישיון או תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל" – תנאי או הוראה שנקבעו לפי חוק זה ברישיון שניתן לפי סעיף 4 או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי סעיף 4א1.";"

רגע זיו, לפני שאתה ממשיך בוא תגיד לנו בעצם מה מסגרת התיקונים כאן.

אז התוספת שבמקור הייתה תוספת סתם וכיום היא התוספת הרביעית, היא התוספת שמעגנת הפרות שהן בנות הטלת עיצום כספי. מפורטת שם שורה ארוכה של הפרות לכל מיני הוראות בתקנות, הוראות ברישיון, שאפשר עליהן להטיל עיצום כספי לפי חלוקה למדרגים. הפרות חמורות יותר עם עיצום גבוה יותר. אני אומר מראש שאנחנו עושים כאן הרבה מאוד התאמות ניסוחיות, אבל התוספת בכללותה תצטרף לעבור איזושהי כתיבה מחדש ביום שיהיה היתר כללי כתוב ויהיו בו הוראות שאולי נראות שונות וממוקמות שונה, ולאור זה נצטרך לשנות את כל מסכת העיצומים הכספיים שלנו. כרגע אנחנו עושים רק התאמות לאסדרה כפי שהיא היום.

כלומר ככל שיש תיקון שהוא יותר מהותי אז תסביר אותו בבקשה. אם יש תיקונים טכניים כמובן אנחנו מבינים את שינוי המינוחים, זה גם חוזר לאורך כל החוק.

בסדר גמור, אז אני ממשיך מסעיף 3.

"(3) בכל מקום, בחלקים א' עד ה', למעט פרט (5א) בחלק ב', פרטים (1א) ו-(11) בחלק ג' ופרטים (1), ו-(11) בחלק ד', אחרי "הוראת רישיון" יבוא "או תקנות ההיתר כללי או הוראת מינהל", אחרי "להוראת רישיון" יבוא "או תקנות ההיתר כללי או הוראת מינהל", אחרי "להוראות הרישיון" יבוא "או תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל", אחרי "הוראות רישיון" יבוא "או תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל" ואחרי "והוראת רישיון" יבוא "או תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל";

(4) בחלק ב' -

(1) בפרט (1ב), המילים "בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א) או" יימחקו;"
זה פשוט לאור התיקון של סעיף 12(א) שהוא סעיף שמסמיך התקנת תקנות ומעביר את ההוראות למקום אחר, אנחנו פשוט, החלק הזה בהפרה מתייתר.

"(ב) בפרט (2), במקום "שירות שיחות" יבוא "שירות טלפוניה להתקשרות";

(5) בחלק ג' -

(1) בפרט (3), אחרי "שנקבעה בתקנות", במקום "12(ב)(1) עד (4)" יבוא "12(ב)(1) " ובמקום "ביצוע פעולות בזק ומתן" יבוא "מתן";

(2) בפרט (6), במקום "למערכות" יבוא "לרשתות";


(ג) בפרט (8), במקום "מכוחו" יבוא "מכוחם" והמילה "ציבורית" – תימחק;

(6) בחלק ד' –

(2) במקום פרט (4) יבוא:

"(4) הפר את הוראת סעיף 4ד(א1) או הוראת צו שניתנה לפי סעיף 4ד, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי סעיף 4ד(א1) או (ג)(1), או הפר הוראת צו שניתן לפי סעיף 4ד בעניין אחר.";"

אני מחזיר למה שדיברנו קודם, זה סעיף שמדבר על הפרה של צו שירות חיוני.

"(ג) פרט (6) – יימחק;"

שנייה אני אמצא את זה, אני רק אזכיר לנו מה הפרט שנמחק.

למה היה צורך להחליף את פרט (4) לגבי צו שירות חיוני?

בגלל התאמה לנוסח שכתבנו עכשיו כנוסח חדש להפרה שיכולה לחול גם על בעל השליטה ורצינו שהנוסחים יהיו מסונכרנים.

סעיף 6 אנחנו מבטלים, זה סעיף על הפרה של הוראה לעניין נדידה פנים ארצית. זה סעיף שבעצם כבר פקע ואנחנו מוחקים אותו עכשיו ולכן ההפרה הזאת כבר לא רלוונטית.

"(ד) בפרט (8א) בסופו יבוא "שניתן לפי סעיף 4 או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין";

(4) בפרט (9), במקום הרישה עד המילה "ובלבד" יבוא "הפר את הוראת סעיף 64א(ב)(3), או הוראה שנקבעה לפי סעיף 12 או החלטת שר שניתנה לפי הסעיף האמור, שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או היתר כללי בעניין האמור";"

זה מדבר על הפרה של חובת פריסה שפשוט מוסדרת כרגע באמצעות הסעיפים שהזכרתי, 64א ו-(12) וכולי ולכן אנחנו מעדכנים את הסעיף.

64א זו הוראת המעבר.

זו הוראת המעבר שבעצם אומרת מי שנקבעה לו חובת אוניברסליות או חובת פריסה, החובה הזאת ממשיכה לחול.

"(ו) בפרט (11), במקום "עם בעל רישיון אחר" יבוא "עם ספק מורשה אחר" ובמקום "עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית" יבוא "עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית"."

זה התאמת מונחים גרידא.

שנצביע על התוספות קודם?

עד 100, נצביע. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

אושרו

בעצם זה גם התוספת השלישית וגם סעיף 99 תיקון לתוספת כפי שהוקראו.

בואו נעבור לסעיף 100.

"100. בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 בסעיף 4ג –

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –

(ב1) השר רשאי להורות כי רישיון יינתן בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל קיומו של משאב הנמצא במחסור או לשם קידום התחרות, או לשם שיפור רמת השירותים לציבור, או ככל שאין התכנות כלכלית או הנדסית למתן מספר רב של רישיונות; הורה השר כאמור, רשאי הוא להורות כי מתן הרישיון יתבסס, בין השאר, על גובה הסכום שיציעו המתמודדים בהליך תחרותי.";"

אני מבין שחזרתם בכם מהתיקון להוספת פסקה 1א.

נכון, נכון.

הסבר בבקשה.

אז באמת הקצאת תדרים, בעיקר בהקשרים של רט"ן, אבל לא רק, נעשית הרבה פעמים בדרך של מכרז לפי פקודת הטלגרף. אנחנו פשוט מבקשים לעגן את זה כאן באופן מסודר. כיום בחלק מהמקרים זה נעשה על פי הוראות משולבות עם חוק התקשורת ואנחנו חושבים שנכון יותר שיהיה לזה ביטוי מפורש בפוקדת הטלגרף.

הלאה.

"תיקון חוק הדואר

101א. בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בסעיף 1א(ב) המילים "או לפי חוק התקשורת," – יימחקו;"

זו הוראה שלמיטב זכרוני מדברת על קבלת רישיון לפי חוק התקשורת, או צורך בקבלת רישיון לפי חוק התקשורת, היא מתייתרת כי אמרנו שמדובר בפעילויות שונות שלא דורשות רישוי.

"תיקון חוק ההוצאה לפועל

101. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 –

(1) בתוספת השנייה, בחלק א', במקום פרט 14 יבוא:

טור א'

הגורם

ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), המספק, לפי החוק האמור, אחד או יותר מהשירותים שלהלן:

(1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;

(2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר.

טור ב'

סוג המידע

מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו."

אז אני אתן כאן איזה הסבר ספציפי, אבל זה הסבר שקצת יחזור עליו בהמשך. בתיקונים עקיפים שאנחנו עושים, מתייחסים לחוקים אחרים שמפנים להוראות, בעיקר למונחים "בעל רישיון" בחוק התקשורת. הם עושים את זה בעיקר בשני הקשרים עיקריים, או שצריך למשל לקבל מידע כדי שאפשר יהיה לזהות מי בן האדם שאיתו הולכים ליצור קשר. נניח לפי חוק ההוצאה לפועל כשלא מוצאים את בן האדם אפשר לפנות לחברה ולקבל ממנה קצת מידע ולהגיע אליו, זאת אפשרות אחת. ואפשרות שנייה, כשרוצים לקבל איזושהי אינפורמציה או להגן על השירותים שהוא מקבל, השירותים החיוניים לפי אותם חוקים שהוא מקבל מספקי התקשורת, אז קובעים הוראות שמתייחסות לכך, במקרה הזה כדי לבדוק את היכולת ונושאים אחרים שנוגעים לחייבים, אז רוצים לקבל מידע מספקים בעולם התקשורת ושני הספקים הרלוונטיים שבעצם מקבילים למה שקיים היום, זה הספקים לשירותים נייחים ושירותים סלולריים וזה בעצם מה שאנחנו מתקנים כאן.

ולגופו של התיקון.

"(2) בתוספת השלישית, במקום פרט 7 יבוא:

"7. ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת, המספק, לפי החוק האמור, שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד."

102. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 -

(1) בסעיף 6(ב2) –

(1) בפסקה (1), במקום הקטע החל במילים "מבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק" עד המילים "(בסעיף זה – בעל רישיון)" יבוא "מספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק האמור", במקום "מטעם בעל הרישיון" יבוא "מטעם הספק המורשה" ובמקום "שביקש מבעל הרישיון" יבוא "שביקש מהספק המורשה";

(2) בפסקה (3), במקום "מבעל רישיון" יבוא "מספק מורשה";

(2) בתוספת הראשונה –

(א) בפרט (3), אחרי "התשמ"ב-1982" יבוא (בתוספת זו – חוק התקשורת)";

(ב) במקום פרט (4) יבוא:

"(4) ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת, המספק לפי החוק האמור, שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.""

גם כאן התיקון ברציונל הוא דומה לתיקון של חוק ההוצעה לפועל, המרכז לגביית קנסות, זאת הדרך של הממשלה, של המדינה, לגבות תשלומים.

"104. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 , בתוספת הראשונה, בחלק א', במקום פרט 14 יבוא:

טור א'

הגורם

"14. ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, המספק, לפי החוק האמור, אחד או יותר מהשירותים שלהלן:

(1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;

(2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר.

טור ב'

סוג המידע

מידע על סך התשלומים שהיחיד חויב בהם בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים."

גם כאן הרציונל דומה לחוקים הקודמים.

"105. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 , בסעיף 37א, בהגדרה "שירות ציבורי" –

(1) במקום פסקה (12) יבוא -

"(12)(א) שירות בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בפסקה זו - חוק התקשורת), הניתן בידי בעל רישיון בזק כמפורט בסעיף 2(ב) לחוק התקשורת;

ואנחנו נוסיף "ב1" לפי חוק התקשורת. זה מתייחס לכבל הבינלאומי, אנחנו פשוט נוסיף כאן את המספור שיינתן.

"(ב) שירות בזק נוסף שהשר קבע כי אספקתו דרך עיסוק תהא טעונה רישיון בהתאם להוראות סעיף 2(ג) לחוק התקשורת, אשר אושר לעניין חוק זה על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ופורסם ברשימה שערך שר התקשורת ברשומות."

אני רוצה להעיר על הסעיף הזה. בעצם מדובר על שירותים שיקבעו בתקנות שיתקין שר התקשורת ובנוסף לכך שר התקשורת יצטרך להביא רשימה מתוך אותם בעלי רישיונות, רשימה לאישור ועדת העבודה והרווחה. אבל אין צורך בעצם לפרסם ברשומות עוד פעם, זה יהיה פרסום שלישי כבר.

תואם אתמול עם משרד העבודה והרווחה ומקובל עליהם, אנחנו נמחק את הסיפה שיפורסם ברשומות.

אז בעצם התיקון יהיה "אשר שר התקשורת קבע לעניין חוק זה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת" והסיפה תמחק.

נכון.

"(ב) לאחר פסקה (12) יבוא –

"(13) שידורים כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-1990."

אני כן אגיד כאן שנייה בקצרה, אנחנו בעצם משאירים את המצב הקיים ככל הניתן על קנו. הגדרנו סוגי שירותים שיחול עליהם חוק ישוב סכסוכי עבודה. שידורים כהגדרתם בחוק הרשות השנייה כלולים גם היום, פשוט עשינו כאן איזשהו פיצול של הסעיף, ובשאר המקרים הכנסנו בעלי רישיון למעט בעלי רישיונות מסוג שהוא עדיין לא ידוע והוא יצטרך לעבור את הפרוצדורה של אישור בוועדת העבודה והרווחה שתשקול גם את השיקולים של אסדרת עולם העבודה ולא רק את השיקולים של עולם התקשורת.

תודה. נצביע עד כאן. מי בעד הנוסחים? ירים את ידו.

הצבעה

אושרו

עם כל התיקונים העקיפים שנקראו עד עכשיו.

אני מציע לעצור כאן. יש לנו עוד מעט, אז ממילא נצטרך לסכם עוד דיון אחד אחרון גם על הסעיפים שנותרו וגם על הסוגייה שהעליתם. זה יאפשר גם לחברות וגורמי עניין אחרים להביע את עמדתם בכל הנוגע להצעה. ככל שתשמע דעתי הוועדה תקיים את הדיון בזמן המהיר ביותר על מנת שבאמת נוכל לסיים את הליך החקיקה ולהעביר את זה למליאה.

אני מודה לכל המשתתפים, גם כאן וגם בזום, גם לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי, כמובן למנהלת הוועדה ולכל הצוות שאיתה. תודה רבה לכולם. הישיבה הזו נעולה.

היושב ראש תודה רבה, למנהלת הוועדה, לצוות המשפטי שעובד מאוד מאוד קשה על החוק המסובך הזה וליושב הראש.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.

.