פרוטוקול של ישיבת ועדה

9הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 13:42

הצעת תקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 ותקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: שרון רופא אופיר – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו

ארז ברקאי - מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת פרח רז - מנהלת מחלקה בכירה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רועי בן בנימין - מרכז בכיר מפחמות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אילן שדה - ראש המועצה, מועצה אזורית מנשה

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אסנת בנימין - צבא הגנה לעצים, עצים למען האקלים

אילן צדיקוב
–
ראש תחום פרויקטים, אשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי
–
עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, המשרד להגנת הסביבה

אלדד פלד
–
מנהל אגף פיקוח ומבצעים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

לירון אדלר-מינקה

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

הצעת תקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 ותקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021

צוהריים טובים, דיון חשוב היום בנושא הצעת תקנות היערות, רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו, הארכה של הוראת השעה, 4 בינואר, ב' בשבט תשפ"ב. אנחנו מדברים בעצם על הוראת שעה שניתנה בשנת 2016. אנחנו רוצים להפוך אותה, זה בעצם הבקשה של משרד החקלאות, להפוך אותה להוראת קבע. אנחנו ננהל כאן היום דיון כדי לראות האם אנחנו מאשרים את הבקשה, האם אנחנו דוחים את הבקשה. אני מבינה שנמצאים איתנו נציגים מקצועיים.

צוהריים טובים לחברי, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אתה רוצה להתחיל ולומר משהו או שקודם נשמע את גורמי המקצוע?

אפשר לשמוע את גורמי המקצוע ואז נתייחס. תודה.

מאה אחוז, תודה. ד"ר ארז ברקאי, מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי. כן, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, אנחנו כאן כדי להשלים הליך שהתחיל בשנת 2016, כאמור, הליך שמטרתו הייתה להסדיר את נושא כריתת והובלת מטעי הדרים ואבוקדו, כאשר המטרה של הוראות השעה האלה שהותקנו בראשית דרכן לפני כחמש שנים, הייתה למעשה למנוע את זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מפעילות המפחמות. בעקבות הזיהום הזה הוקם צוות עבודה בין-משרדי ברשות המשרד להגנת הסביבה. אחת מהמלצות הצוות הייתה לתקן תקנות מתוקף פקודת היערות, שיקבעו שכל כריתה של מטע הדרים או אבוקדו יידרשו ברישיון כריתה, ואם נדרש להוביל את גדמי העצים האלה למקום אחר, אז בעל המטע יידרש גם ברישיון הובלה.

חשוב להדגיש שהמטעים הללו נבחרו באופן ספציפי, כי הגדמים שמיוצרים מהמטעים האלה הם חומר הדלק שממנו מייצרים את הפחמים במפחמות. שאר המטעים, לא משתמשים בהם. העץ שם הוא לא איכותי בשביל שישתמשו בהם במפחמות, ולכן ראינו לנכון בזמנו להסדיר את זה רק עבור המטעים האלה. ההוראות נקבעו לתקופה של חמש שנים, כי לא ידענו בזמנו האם ההוראות האלה יהיו אפקטיביות ואם הן יובילו באמת לתוצאה הרצויה.

במהלך שנת 2020 המשרד עשה עבודה של בחינת רגולציה בדיעבד, מה שנקרא. הדוח נשלח גם לוועדה. בדוח שעשינו בחנו למעשה האם הרגולציה השיגה את מטרתה, כלומר האם תחנות ניטור האוויר רואות ירידה בזיהום האוויר? האם כמות התלונות שהגיעו מהתושבים באזורים הללו, שאני מדבר בעיקר על אזור חדרה, ואדי ערה, פרדס חנה, כרכור, כל האזור הזה, האם כמות התלונות שמגיעות בעקבות זיהום האוויר של פעילות המפחמות, פחתה? אכן אנחנו ראינו שיש ירידה ניכרת בזיהום האוויר במזהמים הרלוונטיים. יש ירידה ניכרת בכמות תלונות הציבור על פעילות המפחמות.

היה פה מהלך ממשלתי רחב שכלל מספר משרדי ממשלה. אנחנו יודעים בוודאות שהמפחמות שפעלו נסגרו למעשה, וכאן אנחנו רוצים למעשה כדי שהאירוע הזה לא יחזור על עצמו, לאור העובדה שהרגולציה השיגה את מטרותיה, אנחנו רוצים לקבוע אותן כהוראות קבועות שמכאן והלאה כל חקלאי שיידרש בכריתה של המטעים האלו או בהובלה של הגדמים, יידרש להוראות הרגולציה האלה. לשם כך אנחנו כאן.

אתה יודע לומר לי בנתונים, לסבר לנו את האוזן כמה גדמי עצים היו מגיעים לפחמות עד הוראת השעה? האם עדיין מגיעים לשם? אתה אומר שהם נסגרו.

אין לי את הנתונים של כמה טון או כמה קוב הגיע לשם. כיום לא מגיע לשם כלום. כמו שאמרתי, הם נסגרו לגמרי.

זאת אומרת שהוראת השעה עשתה את שלה.

בהחלט כן.

ואתם מבקשים היום להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.

נכון מאוד.

אוקיי. בוא נצלול רגע לאותה הוראת שעה. באותה הוראת שעה דיברו גם על רישיון כריתה, שאגב, אני אשמח להבין מה אותם חקלאים עושים עם העצים אחרי שהם כורתים אותם. למעט רישיון כריתה היה גם רישיון הובלה, נכון?

נכון.

זה היה בשני קבצים שונים. אנחנו מבקשים לאחד את שני הקבצים.

זה עניין משפטי לגמרי.

משרד החקלאות, חוץ מההפיכה של הוראת השעה להוראת קבע, יש כמה תיקונים קטנים בתקנות עצמן שאותן נקריא. בשיחות מקדימות בינינו אנחנו באמת הצענו גם מבחינת הנוחות של הציבור ומי שקורא את התקנות, לאחד את שני הקבצים לקובץ אחד. זה באמת איחוד טכני לחלוטין. פשוט להעתיק את ההוראות הקיימות שאנחנו לא משנים. פשוט לעשות את זה בקובץ אחד ואת העבודה הטכנית המשפטית אנחנו נוכל לעשות. לא צריך להצביע עליה כאן. פשוט נעשה את זה בשלב שליחת - - -

אני רואה בזה סדר.

יש לי התייחסות לגבי סעיף מסוים.

יש לי הערה גם בנושא של הפיכת הוראת השעה להוראת הקבע. במהלך התקופה של הוראת השעה התבקש משרד החקלאות להעביר דיווחים במהלך כל התקופה לוועדה לגבי אופן יישום התקנות, איך הולך הפיקוח, כמה מפקחים. בעצם הדיווחים האלה לא הועברו במשך כל התקופה. בגלל שזה חשוב לדעת קצת נתונים כדי לחשוב אם להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, אז ביקשנו מהמשרד שיעביר. אם הוועדה תרצה לשמוע - - -

אז קודם כל אנחנו נשמח לשמוע את הנתונים, אבל כמדומני, אתה אמרת שכן הצגתם את זה לוועדה הקודמת, ארז.

גבירתי היושבת-ראש, את שאלת על הנתונים שהיו, כמה טון עצים הועברו לפני התקנות.

אמרת שאתם עשיתם דוח שזה הוצג בפני הוועדה, אז בפני איזה ועדה זה הוצג?

אני אסביר. כלל הנתונים מ-2017 עד 2021 שהם הנתונים שרלוונטיים לרגולציה של הוראות השעה, הועברו לוועדה טרם הדיון.

אה, עכשיו.

טרם הדיון הועברו כל הנתונים, כמה רישיונות כריתה, כמה רישיונות הובלה, כמה אירועי פיקוח ואכיפה היו וכיוצא באלה. כל הנתונים האלה הועברו.

זה נמצא גם בטאבלטים של חברי הכנסת, אם אתם רוצים לראות.

אנחנו נשמח שתסבר לנו את האוזן בנוגע לנתונים, אבל אם אנחנו הולכים והופכים את זה להוראת קבע, בהנחה נגיד שזה יקרה, אז זה כבר קצת פחות - - -

הדיווח נועד כדי לאפשר לוועדה לקבל החלטה. כן משרד החקלאות העביר יחד עם הבקשה לתקנות, דוח בחינת רגולציה, ובנוסף הוא העביר עוד כמה נתונים גם לגבי מספרי הרישיונות וגם לגבי מספרי התיקים שנפתחו. אם הוועדה רוצה לשמוע את הפרטים בשביל לקבל את ההחלטה היום, אז - - -

כן, אנחנו נשמח.

בסדר גמור. אנחנו העברנו לוועדה מספר נתונים. אני אתחיל ברשותך בנתונים של הרישיונות, מספר הרישיונות שהונפקו מ-2017 עד 2021. 2017 הייתה השנה הראשונה. הונפקו בשנה הזאת 121 רישיונות של כריתה ו-70 רישיונות של הובלה. לאורך כל השנים אנחנו רואים עלייה בכמות רישיונות הכריתה שהתבקשו על ידי החקלאים. אך טבעי הדבר שככל שרגולציה חדשה, אז עד שהמפוקחים לומדים, אז אנחנו רואים עלייה. ב-2019 היה 334 רישיונות כריתה. ב-2021 כצפוי, היה ירידה מן הסתם שנובעת מכך שנכנסנו לשנת שמיטה, אז הכמויות פחתו בשנת 2021 של רישיונות הכריתה ורישיונות ההובלה. זה לגבי כמות הרישיונות.

העברנו לכם גם נתונים שעוסקים בפיקוח שהופעל. אנחנו מקבלים פיקוח לטובת הוראות השעה מרשות הטבע והגנים. המשרד מעסיק שלושה פקחים ייעודיים לטובת האכיפה של הוראות השעה האלה. אני מקווה שנציג רט"ג אולי נמצא בזום.

הוא נמצא.

אז אולי כדאי שניתן לו, ברשותך, שיציג את עבודת הפיקוח שבוצעה לאורך השנים.

אוקיי, אז אנחנו נעבור לנציג רשות הטבע והגנים שנמצא איתנו בזום, אלדד פלד. עד שהעניין עם אלדד יסתדר, נאפשר בינתיים לאסנת שנמצאת איתנו, לדבר.

נעים מאוד, אני אסנת בנימין, צבא הגנה לעצים, עצים למען האקלים. יש לנו כמה כובעים שאנחנו מתעסקים בהם, אלפי אנשים בכל הארץ, בקבוצות להגנת עצים. קראתי היטב את דוח בחינת הרגולציה שנעשתה ב-2020 לצורך אישור התקנות, להפוך אותן לתקנות קבע, ואני רואה באירוע סוג של גיחוך.

למה?

אתמול התקיימה ועדת משנה שארגון אלון טל בנושא בריאות הציבור, אירועי האקלים, השפעה של משבר האקלים על בריאות הציבור, ונושא הקמינים עלה שם, שריפת עץ. בפקודת היערות יש רישיון כריתה ורישיון הובלה, כל מי שמקבל רישיון. הם לקחו את רישיונות ההובלה ואמרו, לא ייצאו העצים הכרותים משטח ישראל. הם יישארו פה. העצים הכרותים האלה נמכרים להסקה. אנחנו מדברים על 1,500–2,000 שקל לטון. הרבה פעמים בגלל שאין רישיון כריתה, אנחנו מדברים על כסף שחור. לא בעיה למכור את זה. הם מבקעים את העץ ומוכרים אותו.

בשלוש שנים האחרונות אנחנו רואים את השיא המטורף. בשנה שעברה כמות כריתות העצים פי שלוש מ-2018. ב-2018 היינו ב-140,000 עצים. כריתות המטעים הרבה פעמים ללא רישיון כמו שאנחנו רואים בדוחות, ומה שקורה פה זה שבעצם כל מה שעשו, זה לא להוציא את העצים. השטח הוא כל כך צר.

אז בעצם במילים אחרות, מה את אומרת?

יש תנועה מאוד גדולה נגד קמינים בארץ. אנשים נאלצים לחיות במיזוג ולכלוא את עצמם בגלל זיהום אוויר, אבל משרד להגנת הסביבה לא מחשיב את זה כבעיה, כי הם לא התלוננו על מפחמות.

בעצם מה את אומרת לעניין התקנה הזו?

לעניין התקנה הזאת, אני קודם כל רוצה שנסיק את המסקנות שזיהום האוויר הזה כרגע בתוך הארץ, אבל המשרד להגנת הסביבה - - -

את אומרת במילים אחרות, זה היה בסדר שזה היה מפחמות, בפרדס חנה וחדרה חטפו את זיהום האוויר, אני לא רוצה שיחטפו את הזיהום - - - . אני לא הצלחתי להבין.

כל זיהום האוויר כרגע נשאר בתוך הארץ.

בעיקרון, היום כשנותנים את רישיון ההובלה צריך לבדוק מה יעד הפינוי. פקיד היערות לא צריך לתת רישיון הובלה אם הוא לא מאשר את יעד הפינוי. היום כן נותנים רישיון הובלה כשיעד הפינוי הוא עצים להסקה, כל עוד הדבר הזה - - -

אבל כל עוד אין חקיקה אחרת שמדברת על עצים להסקה - - -

נכון, אבל אם כבר אנחנו כאן, צריך להבין את גודל האירוע. זאת הבעיה של הארץ.

תודה רבה, אסנת. אילן בבקשה, ראש המועצה האזורית מנשה.

אילן שדה, ראש מועצה אזורית מנשה ב-30 שנה האחרונות. אני הובלתי את כל נושא המאבק במפחמות. אנחנו הגענו למצב שאנשים לא יכולים היו לחיות באזור שלנו. עזבו יישובים. ילדים פונו עם בלון חמצן לבית חולים בלילות. הגענו לאן שהגענו עם התקנת התקנות האלה, ולכן אנחנו תומכים בזה שזה יהיה תקנות קבע, כי באמת מאז שהתקנות הותקנו, מאז שהמפחמות נהרסו, חיינו השתנו באזור הזה. גם אנחנו במועצה סובלים מהקמינים בהתיישבות הכפרית במיוחד. בצמודי קרקע יש קמינים וצריך בנושא הזה לטפל . למשל, אנחנו איננו מוציאים היתרי בנייה בוועדה למבנים עם קמינים.

זאת אומרת, אתם הוצאתם חוק עזר עירוני שכל בנייה חדשה תהיה נטולת קמינים.

בנייה חדשה. לקיימים זה לא יכול לתפוס, זה בעייתי. הם יפעילו את זה לצערי גם אם לא יהיה העץ. כאשר מפנים עץ, יש אתרים מסומנים ואליהם צריך לפנות את העצים שנעקרים, את הגזעים לרוב. אם צריך עוד פיקוח, אז יכול להיות שצריך עוד פיקוח, אבל לא להתקין את התקנות ולאפשר את העברת העצים למקום שיתחילו להפעיל מפחמה. זה עניין של יומיים, עושים ערימה עם קש, מכסים אותה, מדליקים וגמרנו.

זה ממש נשמע לפי איך שאתה מתאר, עניין של חיים ומוות אם ילדים פונו עם בלוני חמצן.

אכן, נכון, לכן צריך לאסור, לתת לזה באמת מעמד של תקנות קבועות, לא לאפשר את ההעברה. זה באמת אזור ענק. זה חדרה, פרדס חנה, מנשה, באקה אל גרבייה. זה יהודים, ערבים.

זה לא משנה. אנחנו לא רוצים שאף אחד יסבול מזיהום אוויר. זה משנה אם זה יהודים או ערבים?

לא, לא, אני אומר, זה האזור כולו. באמת האזור כולו סבל מהדבר הזה ואנחנו ניקינו את זה. אין שום סיבה לאפשר את הדבר הזה.

אילן, תודה רבה לך. אני אחזור לאלדד. אני מקווה שעכשיו המיקרופון אצלו פתוח. אלדד מרשות הטבע והגנים.

צוהריים טובים. ראשית, אני מצטרף לדבריו של אילן ידידי. אכן מהרגע שהתחלנו להפעיל את הפיקוח ההדוק על אתרי הכריתה ועל השינוע, אכן ראינו שאחרי תקופה די קצרה, כשאנחנו מנהלים פיקוח הדוק, אנחנו רואים שהעץ עושה את המסלול שתואם למשימה שאותה קיבלנו.

במהלך השנים מאז שתיקנו את התקנות, ביקרנו בכ-4,000 אתרים שבהם בוצעו כריתות ולא סתם המפחמות האלה נעלמו. אני יכול לספר שאנחנו מפקחים באמצעות יחידת דוד גם על המעברים ליו"ש. במעברים ליו"ר קרתה אבולוציה מאוד מעניינת. ברגע שהידקנו את הפיקוח על הכניסה ליו"ש, התחילו למצוא דרכים חליפיות. לדוגמה, פתאום התחלנו לראות עץ שעובר דרך מעבר מיתר, דבר שלא קיבלנו בעבר, ועושה את כל הדרך מאזור יקיר עד צפון השומרון.

אנחנו נשמח שאתה תסבר לנו את האוזן. אנחנו פנינו אליך כי ארז אמר שהנתונים קיימים בידך בנוגע לאכיפה, לכמות העצים. תסבר לנו קצת את האוזן שנבין. אתה חי את זה. אנחנו פחות. אנחנו רוצים לקבל פה החלטה. אנחנו רוצים במה מדובר.

אני אסביר. מבחינה פרקטית הפקחים שלנו שהם מסתובבים בכל רחבי הארץ, מקבלים את רשימת ההיתרים שהוציא משרד החקלאות. כל היתר כזה משמעותו לפחות שני ביקורים בכל אתר כזה. לדוגמה, אם אצל אילן במועצה האזורית מנשה, קיבוץ גן שמואל החליט להוריד פרדס הדרים, ברגע שיוצא היתר, פקח מייד יוצר קשר עם מרכז ההדרים או המשק של גן שמואל, מגיע, פוגש אותו בשטח, מתאמים את העבודה, כלומר לא יכול להיות מונע שם משור בלי שהגיע לשם פקח. ביום שמתחילה עבודה, הפקח מגיע לשם, רואה שהעבודה מבוצעת על ידי קבלנים מאושרים, שהעץ מובל, מועמס בצורה הנדרשת ומועבר לאתרים. נשקל בכניסה לאתר כדי שלא יהיה מצב של זליגה של עץ למקומות לא רצויים. אם זה ביקור חוזר ועוד ביקור, מסיים את כל התהליך כולל ההוצאה של השורשים מהקרקע, שגם היא הייתה נסחרת. גם היא היום מטופלת. בין אם השיטה היא ריסוק בשטח, בין אם השיטה היא הוצאה של העץ הזה מהשטח, נעשית תחת פיקוח הדוק.

אתה יודע להגיד פחות או יותר באיזה כמות של עצים מדובר? כמה עצים היו מועברים למפחמות?

מאות אלפי טון.

בשנה?

כן. המפחמות, צריך להבין, זה חתיכת אירוע. זה משהו שצריך המון עץ בשבילו, כי העץ כמובן מצטמצם בזמן השריפה, והתוצר במשקל הוא נמוך מאוד כי כל הנוזלים עוזבים את העץ, לכן צריך מאות אלפי טונות, שלא נדבר על השינוע של זה ועל הזיהום שזה יוצר כמובן. גם החקלאים הבינו. אין המון תיקים, אבל התיקים שיש הם לא תיקים שנובעים מחוסר הבנה של החקלאים, כי החקלאים משתפים פעולה בצורה מאוד יפה עם הדבר הזה.

מסך התיקים, כמה כאלה בלי רישיון אתם תופסים? יש הרבה כאלה, מעט כאלה שמובילים בלי רישיון? אתה אומר, משתפים פעולה. כמה יש כאלה שלא שמים לב?

התיקים הם ברובם תיקים על עבירות טכניות, לדוגמה, פג תוקף הרישיון ויום-יומיים אחר כך הבן אדם מוביל, או עבודה בלי היתר, כלומר התחילה איזושהי עבודה בשטח. חלק מעבודת הפיקוח היא עבודה יזומה, כלומר אנחנו פתאום במהלך סיור שהוא לא אקראי אבל הוא פיקוח שוטף, מזהים עבודה שהתחילה, מייד אנחנו עוצרים, יוצרים קשר עם בעל החלקה, מגיעים אליו ואז בעצם נפתח איזשהו תיק שהתיק הזה הוא על עבירה שהתחילה ככריתה ללא רישיון. כמובן שבמסגרת הטיפול בעבירה אנחנו מסדירים את נושא הרישיון, אבל אני חייב לומר שרוב התיקים הם לא תיקים שבהם נעשו ניסיונות להערים או לגנוב או לרמות. חלקם בתום לב, חוסר ידע.

אתם למעשה מבחינתכם כרשות הטבע והגנים מצטרפים לבקשת משרד החקלאות ורוצים שזה יהפוך להוראת קבע.

בהחלט כן, וגם למועצות האזוריות. עוד מילה אחת, גבירתי. חשוב לי לומר שהנושא של ההיתרים מתואם בצורה טובה מאוד, וברגע שהמערכת כולה מתואמת ומסונכרנת, זה לא מאפשר פרצות, לכן אני חושב שהתקנות בהחלט השיגו את מטרתן.

מאה אחוז, תודה. אתה תרצה להגיב, חבר הכנסת הרצנו?

כן. האירוע של המפחמות זה ממש פיגוע סביבתי. נציג רט"ג אמר את זה בצניעות. זה ממש פיגוע סביבתי וטוב שמשרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה פעלו ופועלים כדי לעצור אותו. יחד עם זאת צריך לראות שאנחנו מן העבר השני דואגים למגר את התופעה המזהמת פחות אבל מזהמת מאוד של קמיני עצים. אני אמרתי את זה אתמול בצורה מאוד ברורה בוועדת המשנה של ועדת הבריאות, שיש חלופה זמינה, מזהמת פחות, של קמינים שמבוססים על גז.

ברמה העקרונית אתה אומר, אני מסכים עם התקנות, הן כן צריכות להפוך לתקנות קבע.

התקנות הללו מונעות פיגוע סביבתי אדיר שמתרחש מחוץ לגבולות המדינה ומשפיע השפעה ישירה על הבריאות, על הסביבה של אזרחי מדינת ישראל, של תושבי התפר הזה שבין הרשות הפלסטינית לישראל, וטוב עשו משרד החקלאות ופקיד היערות הראשי שמנעו ומונעים את המשך הפיגוע הזה. מן העבר השני, אנחנו צריכים בכנסת לוודא שהמשך השימוש בקמיני עצים הולך ופשוט יוצא מהסיסטם.

אני מגבש עכשיו יחד עם עוד חברי כנסת הצעת חקיקה שמדברת על תמרוץ של משרד הכלכלה. יש מאות אלפי אנשים שיש להם בישראל קמיני עצים. צריך לראות שהאירוע הזה נפסק. ברור שאי אפשר לעשות את זה באבחה אחת, אבל כן נכון לייצר איזשהו מודל הדרגתי שבו מעודדים את האנשים לעבור לחלופות חימום פחות מזהמות, לכן אני כמובן בעד אישור התקנות הללו.

אני רק רוצה להתייחס לסעיף 5 שבו מתייחסים להמשך הפעילות החקלאית. מדובר שם בפעילות חקלאית. בהגדרות של התקנות מדובר על גידול חקלאי שמדבר על גידולי שדה. אני לא הייתי רוצה לראות שהדבר הזה קורה על מנת להקים לול של גידולים שהם מן החי למשל, רק לצורך הגידול החקלאי, לכן אני מעריך שזאת הייתה כוונתך, ארז, ולכן במקום אולי פעילות חקלאית, גידולים חקלאיים כמו שמוגדר בתקנות.

אנחנו נסביר אם צריך.

אני אשמח לשמוע את ההסבר שלך. אני גם אביע את דעתי בעניין הזה. כן, בבקשה ארז, תתייחס גם לסעיף 5 וגם תגיד איזה מילה על העניין הזה של הקמינים ובעצם השימוש שנעשה היום בעץ הזה.

אני אתייחס ראשית לעניין הקמינים. הגדמים מובלים לאתרים שהם אתרים מורשים. ככל וייקבע באיזושהי חקיקה שלא תהיה, שהשימוש בקמינים הוא אסור, ואנחנו לא נוכל לעשות את זה, אז כמובן שלא יינתנו רישיונות הובלה למקומות שעושים את זה.

זה ברור.

השימושים העיקריים הם כמו שאמרנו, הם לשימוש עצמי או לאתרים מוסדרים. אני אגיד עוד דבר. עד סוף שנת 2019 במשרד היה קיים נוהל תמיכות, לתמוך בחקלאים שירסקו את הגזם במקום, שזה מבחינתנו הפתרון האידיאלי כי גם החומר האורגני חוזר לקרקע. לצערי הרב לא היה תקציב מדינה בשנים 2020 ו-2021 ולכן תקציב התמיכות הזה הופסק. אני מקווה שהוא יחזור בשנת 2022 ואז יהיה פחות הוצאה של הגדמים מחוץ לשטחי המטעים והרסק יישאר במקום.

בהקשר הזה, אולי אפשר לבחון ולכתוב שהוועדה מבקשת בחינת החזר התמיכות לריסוק העצים בשטח כדי שבאמת תפחת ההובלה של העצים לאותם מרכזים שבסוף משמשים לקמינים עליהם דיבר חבר הכנסת הרצנו.

זה זמני מאחר ובמידה ואירוע הסקת העצים ייפסק, לא יצטרכו לכרות אותם, או תפחת הכריתה כי לצורך העניין העץ הזה משמש לטובת - - -

הכריתה לא מתבצעת בשביל התעשייה. הכריתה מתבצעת כי העצים חולים, כי המטע לא מניב.

האירוע הזה שמייצר זיהום אגבי, יכול להיפסק. אני שואל בהקשר הזה בהמשך לשאלתה של יושבת-הראש. אמנם אתה מגן העצים, אבל אם יש לך עמדה עקרונית בנוגע לשימוש בקמיני עצים ברגע שיש חלופה זמינה ומזהמת פחות?

אני מודה שאני לא בקיא בנושא הזה מספיק בשביל לענות, וגם הדבר לא בתחום סמכויות האגף ליער ואילנות ולא בתחום הסמכויות שלי, לכן אני לא כל כך יכול לענות על השאלה הזאת.

אנחנו באמת נקדם את החקיקה ואני אשמח שנעשה את זה אפילו ביחד, שרון.

אני חושבת שאם נציין את העניין הזה, זה חשוב. ברשותך, התייחסות לסעיף 5 על השינוי שאתם מובילים.

בסדר גמור. עמדת המשרד היא שהחקלאי קיבל את הקרקע לבצע בה פעילות חקלאית. פעילות חקלאית זה מנעד רחב של פעולות. אם כרגע יש מטע, יכול לעבור להיות גידול חסה לצורך העניין, ויכול להיות גם גידול לול. אנחנו מאמינים שצריך לתת לחקלאי את חופש הפעולה מתוקף חוק חופש העיסוק במדינת ישראל, ולאפשר לו להחליט האם הוא רוצה לעסוק בגידול מסוג א' או בגידול מסוג ב', בין אם זה גידול צמחי ובין אם זה גידול של בעלי חיים.

סעיף 5 לא עוסק בהוצאת רישיונות הכריתה אלא בפטור מההיטל, לכן אני חושב שנורמטיבית אנחנו צריכים לומר שבמידה ואותו שטח חקלאי שעליו נטועים עצים לטובת גידולים חקלאיים כפי שמוגדר בתקנות, והוא רוצה לשנות את הייעוד בתוך המותר לו, שישלם את ההיטל.

למה שהוא ישלם?

כי במידה והוא בוחר לעשות שינוי בייעוד של - - -

אבל זה לא שינוי בייעוד - - -

שינוי בשימוש - - -

אני אגיד על זה משהו, דווקא כמי שחיה בסמיכות לאזורים חקלאיים באמת כל חייה. אני אתן דוגמה. יש לי חברה טובה שיש לאבא שלה דונמים של פרדסים. אין לו דור ממשיך. היא ואחיה לא רצו לעסוק בזה. ילדיה שכבר מעל גיל ה-20, בוודאי לא רוצים לעסוק בזה, ואם נפתח את זה רגע לאיזה מנעד רחב וניגע בשבריר נגיעה באותה רפורמה שעליה מדברים היום בחקלאות, החקלאות הישראלית תלך ותיעלם אם אנחנו לא נפתח את הראש ונאפשר לעשות על אותם שטחים חקלאיים, פעילות חקלאית מגוונת. לא תהיה לנו חקלאות.

על אותו שטח חקלאי, על אותו פרדס, אני אתן דוגמה של החברה שלי. הם רצו לבוא ולעשות פעילות חקלאית שיש בתוכה גם מקום של רכיבה על סוסים, לא לול, ובתוך זה עוד כל מיני דברים שמתחברים ביחד גם למשהו שעוסק בתיירות, שזה כבר איזה סוג של שינוי ייעוד. אני לא יודעת בדיוק מה הייתה הגדרת הייעוד של הקרקע, אבל זה קרקע חקלאית. אני מניחה שאין שם עירוב שימושים. הם רצו לשנות את זה והם נתקלו בחומה בצורה של קשיים. הם אמרו, ככה? גם ככה לא כל כך בא לנו על זה, בואו נשחרר, נעזוב.

אני דווקא רואה בסעיף 5 הזה, אני כן רואה בזה שינוי מרענן שבאים ואומרים, אוקיי, עד עכשיו היינו צריכים להשית היטל אם היה על זה שימוש אחר. עכשיו אנחנו באים ואנחנו אומרים, כריתת עץ מסוג זה וזה, אם לא יבואו וייטעו פה עצים ובלבד שהכריתה נדרשה לצורך המשך הפעילות החקלאית במקום, בדגש על פעילות חקלאית במקום, לא יושת על אותו חקלאי, אותו חקלאי מסכן אגב, שהיום הגיל הממוצע שלו הוא 62 כי הדור שלו לא רוצה להמשיך אותו. אם אני עוד אמשיך ואשים עליו היטלים על גבי היטלים, אני חושבת שאנחנו נאבד את זה.

אני מבין מה שאת אומרת. נטיעה חלופית או ההיטלים נועדו להחצין את העלויות או את השיקולים האקולוגיים של מעשה הפינוי הזה.

אני אגיד לך איפה צריך להיות הפתרון. כן חייבת להיות נטיעת עצים בישראל. אני זוכרת בדור שלי עד כמה זה היה. אגב, בדור של ההורים שלנו עוד יותר. היה לכל אחד תעודה על העץ שהוא נטע, וכל ילד שנולד, היו נוטעים לו עץ. בואו נחזיר עטרה ליושנה. זה לא צריך להיות דרך חקלאים. בואו ניטע עצים, חברים. לא חסר מי שייטע פה עצים.

אבל זה בדיוק הקטע. ההיטלים האלו שהם נגבים - - -

אבל ישנן דרכים אחרות לעשות את זה. זה לא חייב להיות דרך השטחים החקלאיים.

אני לא מתנגד לחקלאות אבל צריך להבין שיש חקלאות שהיא יותר עוזרת לסביבה, וחקלאות שפחות עוזרת הסביבה, ובמסגרת הזו כשאת נותנת רישיונות שהם בסדר לכריתת עצי פרי או עצי הדר או עצי אבוקדו, כי הם חולים וכי צריך לכרות אותם, צריך להבין שאם את לא נוטעת מחדש עצים, שזה מהות ההוראה כאן, ונותנת אישור להציב שם לולי מעוף או כל דבר אחר, את פוגעת במאזן האקולוגי שהתפתח במקום, וההיטלים האלו נועדו לוודא שאם אי אפשר לנטוע עצים מחודשים כי רוצים לעשות שימוש חקלאי אחר, אז שיינטעו עצים במקום אחר שיפצה על כך.

יכול מאוד להיות שצריכים לייצר כאן מידתיות, אבל אני שוב אומרת, זה באמת לא צריך להיות על חשבון החקלאי לדעתי, כי בסוף לא תהיה לנו חקלאות. אנחנו צריכים לחשוב מהמקום המאוד מידתי איך אנחנו כן נותנים מענים שתהיה כאן חקלאות גם ב-2040 ו-2050 וגם בשנת 3000. אני מאחלת לנו שנמשיך לקיים כאן בית ישראלי גם בשנת 3000, ואיך תמשיך להיות פה חקלאות. אם אנחנו נלך ולא נאפשר את זה, אנחנו נראה חקלאות שהולכת ונעלמת.

אני אגיד כן מה מפריע לי. לאורך הדרך היו צריכים להיות מצוינים מה גובה ההיטלים. אף פעם משרד החקלאות לא קבע מה גובה ההיטלים, ואם מחר בבוקר יקימו שכונה ויידרשו לכרות עצים, אני רוצה לדעת מה גובה ההיטל באותה שכונה. זה סיפור אחר. את זה אני חושבת שאנחנו צריכים לחייב. בואו תגידו לנו מה ההיטל. את זה אתם צריכים לעשות. לא עשיתם את זה עד היום, נכון?

בהקשר הזה שבעצם כל הנושא של נטיעה חלופית והיטל כספי בכלל לא יכול להיות מיושם היום, כי משנת 2012 לא הותקנו התקנות שהיו אמורות להיות מותקנות.

לא, זה לא מדויק. יש מספר רשויות שכן יכולות לגבות את ההיטלים הללו. אני מסכים איתך שזה חלק מהבעיה, שהיא הצעת חוק - - - מבקשת לפטור.

זה בדיוק הצעת החוק וזה צריך להיות מסודר. בואו ננצל את זה שאנחנו יושבים פה בוועדה, ונבקש, לא היו עד עכשיו קנסות והיינו בבחירות. הכול מקובל, נמחל לכם. אנחנו רוצים שעכשיו הנושא הזה של היטל כספי, ללא קשר לסוגיה שבה אנחנו דנים כעת, בוא ננצל את הדיון החשוב הזה שתסדירו את העניין הזה. הוועדה מבקשת את זה.

אני מחזק אותך בבקשה הזאת שלך.

תודה. כן, בבקשה.

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. ביליתי בבית הזה הרבה שנים. עסקתי כל חיי בנושאים החקלאיים.

תראו, אי אפשר להגיד מצד אחד שאנחנו הולכים לרפורמה בכל רפורמה, איך שהיא לא תהיה. אני שמתי לפני שש שנים נייר של רפורמה מהמעבר מהגנה מכסית לתמיכה ישירה, באגף תקציבים באוצר, ולא עשו עם זה דבר ואנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן אינטנסיבי על סוג הרפורמה. הרפורמה הזאת צריכה לאפשר בשאר הדברים, מעבר להורדת המחירים, גם לאפשר לחקלאים להתפרנס.

ציינת בצדק, גבירתי היושבת-ראש, הגיל הוא 62, עשית חסד. הוא גם 65 לפי דעתי. יש פה ידע חקלאי אולי הכי גדול בעולם, מכוני המחקר וכל הדברים. אנחנו, עם כל הכבוד, הולכים פשוט לאבד את זה אם אנחנו לא עושים איזון נכון. ודאי שאני בעד כל נושא הסביבה, וצריך לכן פה, אם מישהו עוקר את המטע כי הוא לא מסוגל להחזיק אותו יותר כלכלית, אז לא בדיוק אפשר להכתיב לו מה כן יגדל או לא יגדל, כי אז התוצאה תהיה שהוא לא יגדל בכלל, וגם הילדים כמו שאמרת, לא בדיוק - - - . מזלי שהילדים שלי במקרה, חלק הלך להייטק, חלק הלך לחקלאות. הכול בסדר.

אגב, אפשר לשלב בין החקלאות להייטק. זה הדבר הבא.

נכון, ולכן אני טוען שבתקנות האלה, סעיף 5, תהיו מאוד זהירים. אני מניח שאם נצליח להגיע להסכם עם הממשלה, יהיה לו מחירים לא פשוטים.

אז אתה תומך בסעיף 5.

אני תומך בעמדת משרד החקלאות בנושא הזה.

מצוין. לשמוע את זה ממך זה רגע שצריך רגע לנשום אותו.

יש לי חדשות בשבילך. אני אדם שחתם הכי הרבה הסכמים עם שרי החקלאות לדורותיהם.

אני יודעת.

ואם כבר העליתם על לולים, אם הסכם שאנחנו חתמנו ב-2018 ומנכ"ל משרד החקלאות מסיבות אישיות שלו משך ברגע האחרון, כל הדיון על לולים היום היה מיותר. היינו כבר בהסכם. תאמיני לי, אני עשרות הסכמים חתמתי עם כל הקשת הפוליטית. זה ממש לא רלוונטי.

תודה, אבשלום. כן, יוראי.

אני נציג מפלגת מרכז פרגמטית, ואני מוצא את עצמי בתור הסמן הימני בדיון הזה לעניין הגנה על העצים, אבל בסדר. המיקום הזה בסדר מבחינתי בשלב הזה. אני קיצוני מאבו וילן, אבל בסדר.

אני חושבת שמאז שהוקמה הממשלה המופלאה הזו ורבת הגוונים, קורים הרבה מאוד שינויים ותרומות בפוליטיקה הישראלית. אבו וילן יודע על זה. יש פה כל מיני שינויים שאנחנו מברכים עליהם.

אנחנו ניתן למשרד להגנת הסביבה להתייחס לנושא הקמינים. כן, בבקשה, רק תציג את עצמך.

ד"ר אילן צדיקוב מאשכול משאבי טבע, ראש תחום פרויקטים.

התייחסותך לעניין הקמינים.

לפני התייחסותי אני רק רוצה לציין, אני לא מאגף איכות אוויר. מי שמוביל את נושא הקמינים במשרד להגנת הסביבה זה אגף איכות אוויר.

אז אולי יוראי צריך לבקש דיון בנושא.

היה אתמול.

לא, אם אתה רוצה שיהיה גם כאן.

ברגע שוועדת הבריאות דנה בזה, זה שלה.

היועצת המשפטית של הגנת הסביבה, נטע דרורי, מבקשת לדבר.

אבל יש לנו עוד שש דקות שביקשתם לסיום הדיון.

יכול להיות שהיא תיתן לך מענה.

אז בבקשה. תודה לך אדוני, שמחנו להיפגש. כן, בבקשה גבירתי היועצת המשפטית.

שלום, אני ממונה ייעוץ וחקיקה במשרד. הסוגיה של הקמינים היא סוגיה שמוכרת לנו ומטופלת תקופה ממושכת. נעשית עבודה מקצועית במשרד גם בימים האלה כדי לגבש כל מיני סוגים של פתרונות אפשריים עם משרד השלטון המקומי בין היתר, בדוגמה שציין יו"ר המועצה האזורית, שהאפשרויות שיש לרשויות המקומיות להגביל הקמה של קמינים בשטח שלהן. המצב החוקי היום הוא שיש תקן רשמי שמאפשר בתנאים מסוימים הקמה של קמינים שהם תקניים. תקנות התכנון והבנייה מתייחסות לתקן הזה ומאפשרות הקמה של קמינים שעומדים בדרישות של התקן והפעלה שלהם, כך שהיום החקיקה, דווקא חקיקה לא של המשרד אלא באמת בהיבטים של הבנייה ושל התקינה, כן מאפשרת שימוש בקמינים תקניים.

אנחנו כן עושים עבודה כדי לבחון שינויים אפשריים, אבל מעבר לכך אני חושבת שזה באמת סוגיה נפרדת מהסוגיה של התקנות, כי התקנות נועדו למנוע שימושים קודם כל שהם לא חוקיים, ובנוסף שימושים שכמו שצוין פה, היקף הנזק שלהם כן היה משמעותי. ועדת הפנים בכנסות קודמות, קיימה, אני חושבת עשרות דיונים בסוגיה גם של שריפות פיראטיות, גם של בעיית המפחמות, ואני חושבת שאת הבעיה המאוד גדולה הזאת בהחלט מיגרנו. זה לא פוטר אותנו מהצורך לטפל גם בסוגיות אחרות שאנחנו כאמור עוסקים בהן באופן באמת יום-יומי.

כנראה שבעיות נפתרות צעד-צעד, ויישר כוח על פתרון הבעיה הזו. תודה לך.

כן, לירון, נעבור להקראה. בקשה.

אני מתחילה מתקנות הכריתה.

תקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2022


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15א' ו-26 לפקודת היערות (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם השרה להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון
שם
התקנות 1. בתקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה), התשע"ז- 2016 (להלן – התקנות העיקריות"), בשם התקנות, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו.

תיקון
תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א), המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת הראשונה" – יימחקו.

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) דוגמת בקשה תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר".

תיקון
תקנה 3 3. בתקנה 3(ב) לתקנות העיקריות, המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת השנייה" – יימחקו.

תיקון
תקנה 5 4. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום הקטע החל במילים "אם מתוכננת נטיעה" ועד סופה יבוא "ובלבד שהכריתה נדרשת לצורך המשך הפעילות החקלאית במקום".

ביטול
תקנה 9 5. תקנה 8 לתקנות העיקריות – בטלה.

ביטול
תקנה 9 6. בתקנה 9 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ב) – בטלה.

ביטול
התוספות
הראשונה
והשנייה 7. התוספת הראשונה והתוספת השנייה לתקנות העיקריות – בטלות.

אני רק אגיד בכמה מילים. בעצם רוב התקנות כאן מדברות על שינוי טכני שלפיו בעצם הפרטים המהותיים שנמצאים בטפסי הבקשה ובטפסי הרישיונות כתובים בתוך התקנות, אבל הטופס עצמו, בדיוק איך הוא ייראה, שהיום זה נמצא בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, בעצם רוצים להוריד את זה מהתקנות גם כדי לאפשר טופס דיגיטלי. כל עוד הפרטים המהותיים נשארים, אז זה לא משנה שהטופס בדיוק מופיע - - -

אבל הם נשארים.

כן, הפרטים המהותיים נשארים בתוך התקנות. יורד בעצם הטופס הספציפי. יש כאן ביטול של חובת הדיווח. ברגע שאנחנו הופכים להוראת קבע, כבר לא נשארת חובת הדיווח. הנושא של ביטול הוראת השעה כמו שאמרנו, ותיקון תקנה 5, מה שדובר כאן קודם לגבי הנושא של הפטור מההיטל הכספי.

אנחנו הוספנו פה את מה שביקשנו, שאנחנו רוצים לאחד בין הקבצים של ההובלה ושל רישיון כריתה והובלה?

אנחנו בעצם מקריאים בוועדה ומצביעים על התיקונים המהותיים לנוסח התקנות. הנושא של איחוד שני הקבצים זה עניין טכני נוסחי. שאר התקנות שלא שינינו אותן בוועדה פה, בעצם יועתקו שניהם לקובץ אחד.

גם נושא ההיטל שדיברנו עליו וגם - - -?

נושא ההיטל הכספי - - -

לא על התקנה הזו. באופן רוחבי.

באופן רוחבי אנחנו בעצם לא מתקנים שום דבר בתקנה. הוועדה אם היא רוצה, היא יכולה במסגרת סיכום הדיון לקרוא למשרד החקלאות להקדים ולתקן את הנושא הזה. לגבי איחוד הנוסח, הוועדה תסמיך אותנו כייעוץ משפטי בשלב הכנת הנוסח, לשלוח את הנוסח המאוחד.

אנחנו בהחלט מסמיכים.

אוקיי, אז אני אקרא רק את הקובץ השני של התקנות.

תקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון - הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2022


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15(א) ו-26 לפקודת היערות (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון
שם
התקנות 1. בתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון – הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה), התשע"ז-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו.

תיקון
תיקון
תקנה 3 2. בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת הראשונה" – יימחקו;

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) דוגמת בקשה תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר".

תיקון
תקנה 4 3. בתקנה 4(ג) לתקנות העיקריות, המילים "על גבי טופס הערוך לפי הנוסח שבתוספת השנייה" – יימחקו.

תיקון
תקנה 6 4. במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:

"חובת נשיאת
רישיון לא יוביל אדם עץ בוגר כאמור בתקנה 2 אלא אם כן הוא נושא עליו את רישיון ההובלה שניתן להובלתם." לעניין זה, "אדם", לרבות הנוהג ברכב או מוביל.

תיקון
תקנה 8 5. בתקנה 8 לתקנות העיקריות תקנת משנה (ב) – בטלה.

ביטול
תקנה
10 6. תקנה 10 לתקנות העיקריות – בטלה.

ביטול
התוספות
הראשונה
והשנייה 7. התוספת הראשונה והתוספת השנייה לתקנות העיקריות – בטלות.

בעצם גם פה התיקונים הם בנושא הזה של הטפסים, ותיקון אחד לגבי הנושא של חובת נשיאת רישיון. היום איך שזה היה כתוב, בעצם זה כתוב בצורה שלא מייצרת עבירה פלילית, ובעצם יש כאן איזושהי עבירה. מי שמוביל את העצים, זה לא שינוי במהות.

זה בסדר?

כן, זה שינוי שהם ביקשו.

זה תיקון שאנחנו ביקשנו ממשרד המשפטים.

פשוט כדי לנסח את זה בצורה - - -

שזה ייחשב כעבירה פלילית?

זה נחשב כעבירה פלילית גם היום, אבל רצו לדייק שם את הנוסח. אני רוצה רק להגיד שבמסגרת איחוד הנוסחים של הקבצים, עוד דיוק קטן בנוסח שנעשה. בתקנות ההובלה מדובר בעצם כל הזמן על הובלת עץ בוגר או הובלת גזעים וגדמים. לאורך התקנות זה המהות וזה מובן מאליו. לאורך התקנות כמו שהן כתובות היום, הנוסח שם לא לגמרי מדויק בנושא הזה, אז אנחנו נדייק ברמת הנוסח, שכמובן הכוונה היא לרישיון שניתן להובלת עץ בוגר או גזעים וגדמים וכל מה שנגזר מהדבר הזה.

חברים, אתם רוצים להגיד משהו לפני שנעבור להצבעה? כן, בבקשה נטע.

יש לי הערה שהיא ממש טכנית וקטנה לעניין הנוסח של התיקון של תקנה 3 לתקנות כריתה, למחיקה של הפנייה לטופס. אני חושבת שראוי להבהיר בתקנה 3(ב)(5) לעניין השימוש בעצים, שתהיה הפנייה, שימוש בעצים לפי הוראות תקנת משנה (א). זה הערה ממש טכנית. אם זה בסדר, אז אני יכולה גם להעביר את זה ללירון. אני מבינה שנעשית ממילא עבודה טכנית על העדכון של הנוסחים והשילוב של התקנות.

איפה זה נמצא?

זה לא מופיע בנוסח שהקראנו. זה בעצם מופיע בנוסח הקיים.

אה, את מדברת על הנוסח הקיים.

בדיוק.

בתוך רישיון הכריתה צריך לפרט את השימוש של העצים.

זה מה שאת רוצה שיופיע, השימוש של העצים?

צריך לציין את השימוש של העצים ברישיון בגלל שבעצם יש ניתוק בין השימוש שמפורט השימוש האפשרי בתקנת משנה (א) לשימוש שצריך לציין בתקנת משנה (ב). אני חושבת שנכון להפנות לתקנת משנה - - -

בגלל שרצו לסגור פה את המעגל של הכריתה וההובלה, ההוראה בתקנות קובעת שלא נותנים רישיון כריתה אלא אם כן יודעים שהשימוש הוא לשימושים המותרים לפי התקנות, ריסוק או פינוי לאתר מוסדר.

ובהוראת הקבע זה לא מופיע?

לא, זה מופיע. פשוט רוצים מבחינה טכנית שיהיה כתוב, שימוש של העצים בהתאם לתקנת משנה (א), זאת אומרת שזה יפנה לתקנה - - - . בסדר.

בסדר. נעבור להצבעה? אפשר על שתי התקנות ביחד?

כן. ההערה של חבר הכנסת יוראי לגבי תקנה 5 - - -

הוא דיבר, הוא העיר. שאלתי אם הוא רוצה לומר עוד משהו.

אפשר להצביע על נוסח התקנות כפי שהוקראו.

יושבת-ראש הישיבה אמנם לא שכנעה אותי ב-100% אבל ב-83.7% וזה מספיק.

אם שכנעת את יוראי, אז אני באופן אוטומטי הולך - - -

משתכנע גם.

כן.

אני אגיד משהו. אני חושבת שאנחנו כל הזמן מתנהלים בין איזונים ובלמים, בטח בעולם המודרני שאם אני אראה את נקודות האור שלו ואני רוצה לברך עליהן, זה שהיום נושא של איכות הסביבה מונח על השולחן. בעבר הלא רחוק הוא לא היה מונח על השולחן, בטח לא במדינת ישראל. היום הוא נושא שקיים ומדובר. האם הוא קיים ומדובר מספיק? לא. האם סיימנו את עבודתנו, יוראי ואלון? כנראה שלא. לא סיימנו אותה. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, אבל הנושא מונח על השולחן. לראיה, אותן מפחמות שגדולים וחכמים ממני מבינים בהם, איך הגדרת את זה? כפיגוע סביבתי, לא פחות מכך, לא קיים היום, זאת אומרת שתקנת השעה הזו שתהפוך לתקנת קבע, היא לא דבר מתבקש, היא דבר הכרחי אם אנחנו לא רוצים כפי שתיאר ראש המועצה האזורית מנשה, לראות ילדים שמפונים מבתיהם עם בלוני חמצן, ואני מניחה שהוא לא ממציא את המציאות הזו שזו המציאות שהייתה קיימת עד לפני חמש שנים, לא תגידו לפני 50 שנה.

מאידך, באותו עולם של איזונים ובלמים שאנחנו מתנהלים בתוכו, אנחנו גם צריכים לתת את הדעת על חלקות חקלאיות, ואנחנו צריכים גם לתת את הדעת על מדינה שהולכת ומתפתחת ורוצים לבנות בה בתים ושכונות, ואנחנו גם רוצים לתת את הדעת על זה שעדיין יוותרו לנו עצים כדי שיהיו לנו ריאות ירוקות. איך עושים את זה? זה התפקיד שלנו, לעמוד פה באיזונים והבלמים האלה, אז אין אמת אחת.

כשאנחנו באים ואנחנו מדברים על אותה תקנה 5 שהיא עלתה כאיזה סלע מחלוקת, האמת שאתה מציג היא אמת נכונה והאמת שהם מציגים היא אמת נכונה. בסוף צריכים ללכת באיזה שביל באמצע. כשאנחנו בוחנים את הנושא הזה, כשאני מסתכלת על זה ואני אומרת, רגע, מבחינת איכות סביבה המפחמות האלה הן היו פיגוע, אנחנו יכולים רגע לסמן "וי", סיימנו אותה. מבחינת חקלאים שגם עליהם אנחנו צריכים לתת את הדעת, גם פה אני יכולה לסמן כרגע "וי", כי אני כן רוצה לאפשר להם להמשיך ולעסוק בחקלאות, ואם אני אתחום אותם לתחום כל כך צר, אני אומרת לכם, חברים, לא תהיה חקלאות. זה בסוף ייגמר.

מאידך, אנחנו כן צריכים לחשוב על לשבור את הראש איך נוטעים עצים במדינת ישראל. אני מזמינה אתכם ואני מזמינה את גבירתי שיושבת כאן, בואו נקיים על זה דיון. זה לא בהכרח צריך לעבור דרך החלקות של החקלאים.

נקיים על זה הרבה דיונים.

בשמחה. בואו נעבור להצבעה, חברים. מי בעד נוסחי התקנות כפי שהוקראו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
אושר

התקנות התקבלו.

אני רק אומר שנוסיף לסיכום הוועדה את הבקשה של הוועדה - - -

סליחה, יש פה שני דברים שביקשנו להוסיף, האחד, נושא ההיטלים. אתם התחייבתם ואנחנו מבקשים שתעדכנו אותנו. נושא ההיטלים לא לעניין תקנה זו, יש לומר. נושא ההיטלים לעניין כריתות עצים כשמדובר בשכונות מגורים וכו'. עד היום זה לא הוסדר. אנחנו מבקשים לקבל על זה. הדבר השני, סיכמנו שהנוסחים יאוחדו.

שהנוסחים יאוחדו. עוד בקשה שאתם ביקשתם, שיבחנו את חזרת התמיכות לריסוק בשטח.

נושא נוסף שביקשנו זה שתבחנו את חזרת התמיכות לריסוק עצים כפי שהיה עד סוף שנת 2019.

אני נועלת את הוועדה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:39.