פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



69
ועדת הכספים
29/12/2021


מושב שני




פרוטוקול מס' 188
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב (29 בדצמבר 2021), שעה 9:00

שינויים בתקציב לשנת 2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
עופר כסיף
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

משה ארבל
גבי לסקי
שלמה קרעי
מוסי רז

אסף וקסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

גלעד קצב - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל ישראלי - רפרנטית פנים ורשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה וניצולי שואה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד - אגף התקציבים, משרד האוצר

סיון ינקוביץ - מנהלת אגף בכירה, תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלית רייכמן מימון - סגנית מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משה איצקוביץ - משרד המדע והטכנולוגיה

יחזקאל כהן - מנהל אגף בכיר, תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת

איתן כהן - אגף תקציבים, משרד הפנים

יוסי חיים שמחון - משרד הפנים

אופיר להב - תקציבן הרשות לניצולי שואה

ז'נט רפאלי - מנהלת התקציבים, רשות הבדואים

גלעד שור - תקציבן היחידה לפיתוח, היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית

דרור סורוקה - תקציבן משרד נגב וגליל

ליטל שוורץ - תקציבנית הקרן לחיילים משוחררים

אייל לב ארי
תמר בן תורה

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


שינויים בתקציב לשנת 2021

בוקר טוב. היום 29 בדצמבר 2021, כ"ה בטבת התשפ"ב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2021.

פנייה מספר 172, משרד החקלאות.

רפרנט חקלאות, אגף התקציבים. פנייה 33-005 נועדה לבצע הסטות בתוך סעיף תקציב משרד החקלאות כדי לתקצב פעולות מכוח הסכמים קואליציוניים. הפעילות כוללת 3,000 אלפי שקלים לתמיכה בסירוס ועיקור חתולי רחוב, 5,294 אלפי שקלים לתמיכה בארגונים המפעילים מתנדבים בחקלאות.

בוקר טוב. אני מבקש לדעת מהיכן יצא הכסף.

המקור התקציבי לסירוב ועיקור חתולים, 3,000 אלפי שקלים - - -

לא. רגע. כל הפנייה הזאת מגיעה מאיזשהו מקום.

לא. יש הסטות מתוך תקציב המשרד. 3,000 אלפי שקלים לסירוס ועיקור חתולים מתוך סעיף הרזרבה. זה תוקצב בבסיס התקציב של המשרד ו-5,294 אלפי שקלים לתמיכה בארגונים המפעילים מתנדבים בחקלאות.

את זה שמעתי. עכשיו אני אתחיל לפי התכנית. בגדול אמרת שהכסף נמצא מתוך המשרד. מאיזה פרויקט בתוך המשרד?

3,000 אלפי שקלים מתוך הרזרבה שהקצבנו ספציפית לפעילות הזאת ועכשיו אנחנו מעבירים, אחרי שיש חוות דעת משפטיות. 5,294 אלפי שקלים מתוך מנהלת תנופה שנמצאת במשרד החקלאות.

מה זה מינהלת תנופה?

המינהלת שאחראית על תמיכה ומפוני גוש קטיף.

נראה לי שזאת התכנית האחרונה בעמוד.

כן. 33-01-09.

אתה מושך משם.

כן. יש שם תתי ביצוע.

אני הולך לפי הסדר. אני אגיע איתך לשם. תכנית 33-06-02. יש כאן שתי פניות של החקלאות ואני אשאיר את השאלה הזאת לפנייה הבאה. יש כאן כספים קואליציוניים של ה-3 מיליון? ה-3 מיליון האלה אלה כספים קואליציוניים?

כן.

בפנייה הזאת? החתולים?

כל הפנייה הזאת היא בעצם הסכמים קואליציוניים.

אלה החתולים?

כן.

כמה כסף היה בפנייה הזאת בשנים קודמות? אני מדבר על עיקור וסירוס חתולים.

מכוח חוק צער בעלי חיים וחוק כלבים משוטטים, מכוח כל חוק יש 4.5 מיליון שקלים לתמיכה בסירוס ועיקור חתולים וכלבים. זה בסך הכול 9 מיליון שקלים.

אתה מדבר איתי על שני דברים נפרדים. אני מדבר על מדבר איתך על פנייה 33-06-02. זה לא סירוס חתולים. 03 זה סירוס ועיקור חתולים. 02 זה משהו אחר.

33-03-01, זאת הרזרבה.

את זה אמרנו. הבנתי. אחר כך יש לנו 33-06-02.

אלה התמיכות למתנדבים בחקלאות. גם זה מכוח הסכמים קואליציוניים.

כמה כסף יש בתמיכות האלה? קודם כל, כמה כסף יש בתכנית הזאת?

התכנית הזאת היא תכנית מאוד מאוד גדולה. היא מכילה את כל התמיכות של משרד החקלאות.

לא. אני מתכוון לתכנית הזאת.

ספציפית מתנדבים לחקלאות, כל שנה הסכום הזה משתנה. יש החלטת ממשלה שקובעת תמיכה במתנדבים בחקלאות באזור ה-13-12 מיליון שקלים.

ומתוך זה כמה אתם רוצים עכשיו למתנדבים?

עכשיו מוסיפים כאן עוד 5,294 אלפי שקלים.

מה זה מתנדבים בחקלאות?

להוסיף על אותה שאלה כי באותה נקודה גם כתוב על מחקר ופיתוח. אנחנו מדברים על אותו סעיף, נכון?

התכנית כוללת גם מחקר ופיתוח. היא בעצם כוללת את כל התמיכות של המשרד בחקלאות, בין היתר השקעות הון, מתנדבים, מחקר, מחקר ופיתוח, קרן המדען הראשי במשרד החקלאות.

זה כולל אקרוס זה בורד.

כן.

כל תחומי החקלאות.

כן. כל התמיכות.

גם גידולים ובעלי חיים.

הכול מהכול.

זה ה-5,294 מיליון שקלים.

ה-5,294 מיליון ספציפית הולכים לתמיכה בעמותות שמפעילים מתנדבים בחקלאות.

באותו סעיף כתוב גם מחקר ופיתוח.

זה באותה תכנית. לכן זה רשום.

בגדול תמיכה במתנדבים בחקלאות כוללת העברה תקציבית ותמיכה בעמותות שמפעילות מתנדבים בחקלאות, בין היתר הכסף הולך לסבסוד הסעות למתנדבים.

בגדול שאלתי סתם מה זה מתנדבים בחקלאות. את ממשרד החקלאות?

כן. אלה עמותות שמפעילות מתנדבים. המתנדבים יכולים למשל לעזור בקטיף בעונות שיש בהן יותר קטיף, בכל מיני עבודות בהן לא צריך רצף של עבודות.

בתמיכות האלה יש 13 מיליון שקלים ועכשיו אתם רוצים עוד 5,294 מיליון שקלים. כלומר, 18 מיליון שקלים עבור עמותות למתנדבים בחקלאות.

ראשית, נכון. שנית, זאת תוצאה של הסכמים קואליציוניים, התוספת של ה-5.294 מיליון שקלים.

של מי ההסכם הקואליציוני? של מי הכסף הקואליציוני?

אני לא זוכרת אבל זה כבר עבר הקראה בוועדה, באישור התקציב.

את חושבת שלא הייתי כאן בהקראה? הייתי.

אני יודעת. אני לא זוכרת של מי. אני יכולה לבדוק.

כשבאים לכאן, בדרך כלל אנחנו שואלים של מי הכסף. רוצים לדעת מאיזו מפלגה או אולי הכסף הוא של חבר כנסת מסוים. את אומרת שזה הולך למתנדבים בעמותות, כמה עמותות כאלה נתמכות?

סדר גודל של שש או שבע עמותות נתמכות.

היכן הן נמצאות? גם בצפון וגם בנגב?

כן.

סתם מעניין אותי, אם תוכלי תוך כדי הישיבה לבדוק של מי הכספים הקואליציוניים האלה.

בתכנית שאתה אוהב אותה, שדיברנו עליה כבר פעמיים, ניסינו לדבר עליה פעמיים, 33-06-03.

סליחה ינון, אפשר להתייחס לאותה נקודה שהעלית?

בוודאי.

יש לכם חלוקה בין הנושא של ההתנדבות לבין הנושא של המחקר והפיתוח?

יש חלוקה. בעצם יש תקנות שונות בתוך התכנית התקציבית. יש תקנות שהן ספציפית למחקר ופיתוח ויש תקנה ספציפית שהיא תמיכות 3-א, בין היתר מתנדבים לחקלאות.

אני מדבר מבחינה תקציבית.

כן. בוודאי.

כמה כסף יש לתכנית המתנדבים וכמה יש לתכנית מחקר ופיתוח?

זה נמצא תחת אותה תכנית תקציבית. בתוך התכנית יש את הפירוט.

בתוך התכנית יש לך את פרויקט לפיתוח. בכמה כסף הוא מתוקצב? אמרת מה הסכום שמתוקצב למתנדבים, בין 12 ל-13 מיליון שקלים ואתה מוסיף להם עוד 5.294 מיליון שקלים, כך שהסכום הכולל הוא 18 מיליון. שואל אותך חבר הכנסת כמה כסף יש לך בסעיף הזה של המחקר והפיתוח שנמצא תחת התכנית הזאת.

תודה ינון. ייצגת אותי נאמנה.

יש בערך 80, 100 מיליון שקלים לשנה.

לשנה. אתה שומע? 100-80 מיליון שקלים לשנה.

בתכנית הזאת.

כן, של המחקר והפיתוח.

יש עוד תכניות מחקר בחקלאות.

מה זה התייקרויות בשכר? בתכנית שלפני כן.

קושניר, לא הקפאנו את כל ההצמדות לשכר ב-2022-2021?

זה תלוי. הקפאת כל מה שמוצמד לשכר הממוצע, לבכירים. זה מה שעשית.

כמה זה ה-3 מיליון שקלים? ז\את אומרת, מה הן הוצאות השכר במשרד החקלאות לפני ההתייקרות הזאת?

ה-3 מיליון זה המקור התקציבי שמגיע מתוך תכנית שהיא רזרבה. אין שם פעילות. הכסף כרגע נמצא שם כי עוד לא יכולנו לתקצב אותו בבסיס כדי לבצע את הפעילות של סירוס ועיקור חתולים. עכשיו, אחרי שיש חוות דעת משפטית, אנחנו בעצם מעבירים את הכסף מתכנית הרזרבה שיכולה לשמש לכלל התייקרויות אל הפעילות שנמצאת בתכנית 33-06-03.

אני דיברתי על תכנית אחרת, אבל לא משנה. דיברתי על תכנית אחת. על ההתייקרויות בשכר.

בתכנית הזאת בעצם הכסף חונה ואנחנו מעבירים אותו לתכנית אחרת, לתכנית 33-06-03. הכסף חונה שם באופן זמני.

שאלתי כמה כסף יש בכל שנה לסירוס החתולים ועיקורם.

עניתי על זה. יש בסך הכול 9 מיליון לכלבים וחתולים.

בבסיס.

בבסיס, בכל שנה.

מה קרה שצריך עוד 3 מיליון שקלים?

אלה הסכמים קואליציוניים.

ב-2020 גמרו את הכסף הזה?

ינון, בשנת קורונה בעלי החיים היו סגורים בבית וזאת התוצאה.

גם בשנת 2020 הייתה תוספת לתקציב הזה.

הוא נוצל?

כן. בכל שנה הצורך הוא הרבה יותר גדול . 4.5 ו-4.5, ביחד 9, הם קבועים בחוק והם מתוקצבים בבסיס התקציב. הצורך הוא יותר גדול. כך שככל שמצליחים להשיג לזה יותר תקציבים, מבצעים יותר.

כמה כסף היה בתכנית 33-09-01 וכמה נשאר בה כרגע? אנחנו מדברים כאן על מפוני גוש קטיף.

לפני השינוי היה כ-81 מיליון ואחרי השינוי כ-36 מיליון.

תסביר לי. התכנית הזאת היא עבור פיצוי למפוני גוש קטיף. מה קורה איתם?

אנחנו אחרי כמעט 17 שנים.

מה קורה מאז? עדיין לא סיימו לשלם להם? הם צריכים כל שנה לרדוף אחרי הכסף?

כמה מפונים עדיין לא הגיעו לדירת קבע? יש לך מידע על זה? כמה באחוזים וכמה בערכים נומינליים.

אני אבדוק כמה מפונים עוד יש. לגבי הביצוע, סיון, את רוצה להתייחס?

מגורשים, יותר נכון.

דמגוג, יותר נכון.

על ידי ממשלת הליכוד. מגורשים על ידי ממשלת הליכוד.

הפיצוי של מפוני גוש קטיף הוא ממש בישורת האחרונה. זה הסיום של הסיום של הטיפול במפונים. את הנתון המדויק על אלה שטרם עברו, אנחנו נוכל להשלים בהמשך.

אני מבקש להעביר את הנתון הזה לוועדה בכתב.

אין בעיה. הארכות של התקציב שנעשות בבסיס התקציב הן על בסיס צפי שאנחנו עושים לגבי החלטות שנשארו בוועדת זכאות, תיקים שבטיפול. אנחנו צופים כמה החלטות עוד יתקבלו וכמה יתקדמו הפרויקטים של הסכמי ההעתקה של מבני ציבור ומוסדות ציבור. הגריעה היא כי ההתקדמות הייתה שונה מהצפי שלנו. ההחלטות של הוועדה היו טיפה שונות מהצפי שלנו ולא בסדרי גודל גדולים.

נתונים לגבי מספר המפונים שעוד נדרשים לטיפול, אני אעביר לוועדה.

יש מישהו שנמצא בהליך משפטי?

הוועדה המיוחדת וועדת זכאות, זה סוג של הליך משפטי. אני אעביר את כל הנתונים.

אני רוצה להבין. מתוך אלה שנמצאים בהליך משפטי, יש כאלה שלא תוכלו לדעת גם עכשיו עד שלא יסתיים ההליך המשפטי, דבר שיכול לקחת עוד כמה שנים.

אנחנו רוצים לדעת את כל המיפוי.

כולל הסטטוס, גם של מבני ציבור וגם של המתיישבים, עם הקרקעות שגם שם היה צריך להיות פיצוי על עצם החקלאות שלהם.

אני רוצה לעבור להצבעה.

רגע. מה קרה? אני רוצה לשאול עוד דבר. בחקלאות יש את הבעיה של מכסת הביצים. יש לכם מענה בתקציב או שאמורה להגיע פנייה כתוצאה מכל הסיפור של מכסות הביצים?

הנושא לא קשור לפנייה.

אני שואל אם אתם אמורים להביא משהו.

בפניות האלו שמוגשות לוועדה, אין.

לא אמורים להביא בימים הקרובים.

לא. אין משהו תקציבי. מכסות ביצים זה משהו שהוא לא תקציבי באופן אחר.

שאלה לגבי הפנייה הזאת ואם אין לכם תשובה, אני אשמח לקבל אותה בכתב. במצטבר, מאז 2005, מה הסכום שהוקצב לפיצוי המחולצים מעזה?

המגורשים.

אני אבדוק ואתן תשובה.

במסגרת אותה בקשה, באותו מסמך, אני מבקש להכניס את זה.

התייעצות.

התייעצות סיעתית. נחזור בשעה 09:21 להצביע.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:16 ונתחדשה בשעה 09:21.)

אני מחדש את הישיבה. אני מעלה להצבעה את הפנייה של משרד החקלאות, מספר 172. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 173 עד 178, חקלאות.

פנייה 33-00-7 נועדה לתקצב סכום של 3,300 אלפי שקלים עבור תמיכה בארגונים המפעילים מתנדבים בחקלאות לפי החלטת ממשלה 4047. 9,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לתמיכה בפעילות חקלאית ימית לפי החלטת ממשלה 4662. תקצוב של 20,000 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה בהתאמה עבור הכנסות להעתקת חוות צריפין, פרויקט מגורונים והכנסות שוטפות ממשרד החקלאות לפי ביצוע ותקצוב של 250 חודשי עבודה לפי הביצוע בפועל במינהל מחקר החקלאים.

בבקשה, שאלות.

קודם כל, אני אשאל שוב מאיזה כסף בתוך המשרד זה תוקצב כי אני רואה שזה כסף שנלקח מהרזרבה או מתכנית אחרת.

התקצוב כאן הוא של 3,300 אלפי שקלים והוא לתמיכה בארגונים המפעילים מתנדבים בחקלאות. הכסף הה מגיע ממשרד השיכון בהתאם להחלטת ממשלה.

אמרת שזה הולך למתנדבים בחקלאות?

כן. קודם זה היה כסף קואליציוני מכוח ההסכמים, וכאן זה מכוח החלטת ממשלה 4047.

זה מגיע ממשרד השיכון?

כן.

משרד השיכון גמר לטפל בבעיות? דיור ציבורי, כולם בסדר? נותנים עכשיו לחקלאות משם?

כך קבעה החלטת ממשלה.

משהו לא מסתדר לי. אני מסתכל בפנייה הקודמת ולא כתוב לי כאן שזה כסף קואליציוני. כששאלנו על כספים קואליציוניים, אמרתם לנו שזה רק על סירוס חתולים ועיקורם. עכשיו אתה אומר לי אותה פנייה. גם אם אתה מביא אותה פנייה לגבי המתנדבים, אתה מביא לי על תכניות אחרות או על משהו אחר - מילא. אבל אתה מביא לי כאן פניות לגבי כסף שהולך למתנדבים. אמרתם שיש כסף קואליציוני, סליחה, אבל למה לא להביא את זה באותה פנייה? מה הסיפור שלכם? שני הדברים הולכים לאותו נושא.

הפנייה של ההסכמים הקואליציוניים, הכנו אותה לבקשת הוועדה מיד אחרי שקיבלנו את חוות הדעת המשפטית. כאן מדובר על פנייה של המשרד שהכנו לקראת סוף השנה שכוללת את כל השינויים שהמשרד צריך עד סוף השנה.

בתכנית אחת, החלטת הממשלה, לאיזה שנים היא?

החלטת ממשלה בתכנית הראשונה?

כן. תכנית אחת.

אתה מדבר על ה-9.5 מיליון שקלים?

לא. הסכום הראשון הוא 3.3 מיליון, לא?

התכנית הראשונה היא 33-01-02, אנחנו מתקצבים שם 9.5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב.

כן. אני מתכוון לסעיף הזה. זה בתכנית הראשונה, במספר 1 ו-2.

החלטת הממשלה נועדה לתמוך בעיר אילת. בין היתר יש שם הקצאה של 24 מיליון שקליפ לתמיכה בפרויקט בחקלאות ימית. ההחלטה היא לשנים 2021-2019.

כלומר, השנה זה אמור להסתיים.

כן.

כמה היה סך כל ההחלטה?

כל ההחלטה על אילת או ספציפית על הפרויקט?

ספציפית על הפרויקט.

24 מיליון שקלים.

ומתוך זה אתם צריכים עכשיו 9.5 מיליון?

כן.

כלומר, זאת החלטה שזאת השנה השלישית שלה.

כן.

בשנתיים הקודמות הכול נוצל?

זאת הרשאה להתחייב. אנחנו נוקטים את ההרשאה והביצוע מזומן יגיע בשנים הבאות.

מה זה בשנים הבאות? אתה כבר יודע שבשנה הבאה אתה צריך?

זאת הרשאה להתחייב.

הוא אומר שזה יהיה בשנים הקרובות. למה לא בשנה הקרובה? אם יש לך החלטת ממשלה לשלוש שנים ויש לך את הפרויקט, אני שואל האם אתם יודעים מה היעדים של הפרויקט שהסתיים. אני ארחיב את השאלה. כלומר, גם עכשיו מה שאתה אומר, מה שהעברתם עד עכשיו, ה-19 מיליון, הסכום הזה לא נוצל עד תום וייקח כמה שנים עד שזה יסתיים.

בעצם הפרויקט הזה – וסיון יכולה להרחיב – הוא פרויקט מאוד מאוד גדול שכולל תשתיות.

סיון, מה זה הפרויקט הזה?

זה פרויקט של פיתוח מחקרי של דגיגי טונה במטרה שיהיה אחר כך אפשר לפתח כאן חוות לגידול דגיגי טונה לייצוא. זה פרויקט מחקרי מאוד גדול והכסף הגדול כאן הוא כסף שנדרש לתשתיות, להקמת הכלובים, המכלים, הצינורות.

היום באילת יש חוות של דגים? אנחנו יודעים שפינו אותם.

יש מכון מחקר.

פינו את חוות הדגים.

נכון. לא מדובר כרגע בכלובים בתוך הים אלא בינתיים זה מנוהל במרכז למחקר חקלאות ימית, צפונית לעיר אילת. בהמשך ידובר על גידול כלובים בתוך הים.

על זה אני רוצה לשאול אותך. אנחנו יודעים שלפני מספר שנם – לא זוכר אם ארבע, חמש או שש שנים, את בטח יודעת יותר טוב ממני – היה על זה רעש גדול בגין פינוי כל כלובי הדגים. עכשיו אתם באים ומשקיעים המון כסף. אנחנו משקיעים כאן כמה עשרות מיליוני שקלים, כמעט 30 מיליוני שקלים. 28.5 מיליון שקלים אנחנו משקיעים עבור כלובים ששוב רוצים להקים.

אבל לא עושים אותם בים.

היא אומרת שבסופו של דבר זה יגיע גם לשם. עושים את המחקר כדי להביא אותם לים. פינית מהים ועכשיו אתה הולך להחזיר אותם לים?

זה רק גידול של הדגיגים. הרעיון הוא שמדנת ישראל תייצא את הדגיגים כשהם קטנים. הפיטום שלהם והגידול שלהם אמור להיעשות בחוץ לארץ כאשר המטרה היא שהמדינה תקבל את הרווח מזה שהיא מייצאת את הדגיגים כשהם עוד קטנים.

אלה לא יהיו כלובים בתוך הים כפי שהיה קודם לכן?

עדיין יש התלבטות האם הכלובים יוקמו בים התיכון או בים סוף.

כלומר, אנחנו הולכים להשקיע כסף במקום שסגרנו כלובים ויכול להיות שבעוד כמה שנים אנחנו נגיד שעשינו את המחקר ועוד פעם זרקנו כסף. יכול להיות שזאת שיטה במדינה.

השאלה הבאה.

מה זה יער אודם? מה הפרויקט הזה? למה הוא שם?

יער אודם הוא יער בצפון רמת הגולן שיש בו רעייה של פרות ורוצים להסדיר את שטחי הרעייה שם.

שטחי המרעה.

שוקתות, גדרות.

למי זה שייך כיום? זה של קרן קיימת לישראל?

הפרויקט הוא במימון רמ"י.

זה פרויקט הסבת מגורונים? זה אותו דבר?

לא. אלה שני דברים שונים.

אחרי שתסיים, גם לי יש שאלה על זה.

אני עובר לתכנית אחרת. אם יש לכם שאלות לתכנית הזאת.

החלטת הממשלה היא משנת 2018. התוקף שלה הוא מ-2019, 2020, 2021 ו-2022. למה זה לא בתוך התקציב?

בלי 2022. רק עד 2021.

לא, יש כאן עד 2022. בהחלטת ממשלה יש עד 2022. למה אנחנו צריכים להידרש לזה כאן כשאתם יודעים מראש שזה מה שצריך לעשות?

אבל הם לא יודעים מראש. זה לפי התקדמות הפרויקטים ואז ההרשאה להתחייב הופכת להיות מזומן.

זה בדיוק לפי החלטת ממשלה. יש כאן החלטת ממשלה מ-2018 ומקצים 13.2 מיליון שקלים.

על מה אתה מדבר עכשיו?

13.2 מיליון שקלים בהמשך הקובץ. יש כאן תמיכה בקבוצות מתנדבים.

אתה שואל על הקודם.

על זה כבר דיברנו. אי אפשר כל פעם לחזור אחורה. כבר עברנו לתכנית אחרת.

אני רוצה לשאול מה הכוונה בתקצוב 4,000 אלפי שקלים לטובת פרויקט הצבת מגורונים ברמת הגולן במימון קק"ל על פי התקדמות בביצוע בפועל. מה הם המגורונים האלה? איפה בגולן? לטובת מה? מה החלוקה מול קק"ל? על מה מדובר?

אלכס, אני באותו קובץ.

כן, אבל ינון כבר שאל את השאלה וקיבל תשובה על החלטת הממשלה.

תשובה על אותה שאלה?

לא, על אותה שאלה. לא שאלתי את אותה שאלה.

שאלה דומה מאוד.

מה התשובה הדומה מאוד לשאלה שלי, אדוני היושב ראש?

צריך ללכת אחורה בפרוטוקול.

הוא לא רוצה הצמדה. הוא לא מבקש הצמדה.

תשובה לחבר הכנסת עופר כסיף.

קק"ל התחייבה בהסכם עם המדינה לממן ב-30 מיליון שקלים הצבת מגורונים ב-27 יישובים חקלאיים בתחום המועצה האזורית גולן. אין לי כאן כרגע את רשימת היישובים אבל אני יכולה לשלוח אותה.

בקיצור, עיבוי התנחלויות. הבנתי.

הגולן זה התנחלויות?

כן.

אלה מתיישבים.

שטח כבוש. מתיישבים כמו קולוניאליסטים.

לא.

זה מה שסיעת רע"מ רוצה.

עופר כסיף, קריאה ראשונה.

לכלכת.

אני לא מוכן לזה. אנחנו בדיון מקצועי.

אתה קורא לי ולא להם?

גם היא תקבל אחר כך אם תהיה עוד הערה.

א תגיד לאף אחד. אני לא אומר שתגיד גם לה.

אני רוצה לעבור להצבעה.

רגע. אמרתי לך, יש תכנית מספר 2.

בבקשה. אני רוצה שתתקדם בתכנית.

תכנית מספר 2330202. אני רואה כאן 250 חודשי עבודה. אלה לא עובדים קבועים. תני לי הסבר מי העובדים האלה.

מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, כחלק מהאחריות המחקרית שלו מגייס תקציבי מחקר מקרנו חיצוניות למדינה. כשהוא מגייס תקציב מחקר, חלק מהתקציב נועד גם להעסקת מהנדסים ועוזרי מחקר שמועסקים רק לתקופת המחקר.

לתקופה קצרה.

הם על חוזים זמניים לאורך תקופת המחקר.

התקציב הזה לא קשור אליהם. אנחנו לא צריכים להקצות להם תקציב מכאן. כתוב כאן שלא נדרשת תוספת תקציב עבור המשרד.

נכון כי התקציב הכספי ממומן על ידי קרנות המחקר אבל צריך את מסגרות ההעסקה, את התקציב הכמותי של חודשי ההעסקה.

מה זה המותנה בהכנסה? הכנסה של המחקר שלהם?

קרנות. כן. ה-גרנטים של המחקר.

במגורונים איזה הוצאה מותנת בהכנסה יש לכם או שם אין?

ההכנסה היא מקק"ל. קק"ל מממנת את הפרויקט.

הם מעבירים לכם כסף על המגורונים שאתם בפועל שמים אותם?

כן.

אתם במשרד משתמשים במערכת שיתופית. איזה כספים עוברים במערכת הזאת?

אתה מדבר על העברות בין-משרדיות?

לא. אני מדבר על המערכת השיתופית.

תן לה לענות. זה חוצפה מה שהוא עושה. אני יודע בדיוק מה הוא אומר לה.

אתה מתכוון למערכת העברות הבין-משרדיות?

לא בין גגות. מערכת שיתופית.

מערכת השתתפויות. זאת בעצם מערכת של העברות. זה לא קשור לפנייה הזאת.

אל תנסו להתחמק מהשאלה.

רגע, ינון, אנחנו ביקשנו מהם תשובה.

אתה יודע מי יכול לענות לנו על זה? תקציבנים במשרד.

אנחנו ביקשנו את זה ממשרד האוצר.

ואיפה זה?

הם אמרו לך מה הם צריכים לעשות. אסף, בדקתם?

זה עדיין בבדיקה משפטית. אחר כך נעביר את זה.

אני רוצה לשמוע היום את היועץ המשפטי של המשרד שמתייחס לזה. בבקשה, במהלך הדיון.

התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית. אנחנו חוזרים בשעה 09:39.

רק שתבין באיזו מאפיה הם עובדים.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:34 ונתחדשה בשעה 09:39.)

אני מחדש את הדיון.

פנייה מספר 179, 185, 188, משרד לנגב וגליל תעלה היום בהסכמת האופוזיציה. צריך אישור של כל האופוזיציה.

האופוזיציה עושה לך כאן חיים קלים, אם יש לך זמן להוסיף עוד דברים שלא תכננת.

אני לא יודע אם אני אספיק. אני הולך לפי סדר היום. בסוף צריך להכין את המשרדים.

אנחנו מצביעים על משרד החקלאות, פנייה מספר 173 עד 178. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 95-94, רשות לניצולי שואה.

בוקר טוב. רפרנט רווחה וניצולי שואה, אגף התקציבים. הבקשה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 69 מיליון ו-132 אלפי שקלים במזומן, ומיליון ו-206 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה עבור קצבאות ומענקים לניצולי שואה בהתאם לביצוע בשנת 2021.

עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות: תכנית תגמולים ישירים – 25-02-01 – התכנית כוללת את כל מערך התגמולים והמענקים לניצולי שואה ומענקים שנתיים ותגמולים חודשיים. מטרת השינוי – תקצוב סך של 164 מיליון ו-591 אלפי שקלים עבור קצבאות ומענקים לניצולי שואה, לניצולי הזכאים לקצבה חודשית בהתאם לביצוע בפועל בשנת 2021.

כל פנייה של שורדי השואה, זו פנייה מבורכת. על איזה קצבאות ומענקים אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על הקצבאות החודשיות שניתנות לניצולי שואה זכאים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק ההטבות.

כמה בסך הכול יש בתקציב הזה? אנחנו יודעים שלאחרונה – קיבלנו פניות - יש אנשים שלא מצליחים לקבל את המגיע להם. זה עלה כמה דיונים בדיוני הוועדה בשנה ובשנתיים האחרונות. השאלה מה אתם עושים כדי שהכסף הזה באמת ינוצל במלואו. גם תגיד לנו כמה כסף צריך להיות מנוצל ולא נוצל בהעברת לאותם שורדי שואה.

אני אשמח לשמוע בפירוט יותר איזה העברות לא מועברות.

אני מדבר ספציפית על אותם אנשים שהם שורדי שואה.

תכף יעלה ב-זום אופיר שהוא התקציבן הרשות ואולי הוא ידע להרחיב יותר בנוגע לשאלה. מועברים 4 מיליארד ו-103 מיליון ו-436 אלף שקלים.

זה יותר מאשר בשנה שעברה?

התקציב המאושר של הרשות בשנה שעבר היה 5 מיליארד ו-607 מיליון והשנה התקציב הוא 5 מיליארד ו-561 מיליון, לאור הירידה הדמוגרפית שלצערנו קורית בקרב ניצולי השואה. אצל ניצולי השואה, על אף שהמגמות הדמוגרפיות באוכלוסייה יורדות, התקציב לא יורד כי יש הרחבת זכאויות.

בסעיף הספציפי הזה עליו דיברנו, שם יש את המענקים, אתה אומר שהסכום שם הוא 4 מיליארד ומשהו שקלים?

כן.

כלומר, רוב התקציב הוא עבור המענקים.

הרוב המשמעותי של התקציב הוא קצבאות.

היו דיונים בוועדה ואנחנו יודעים שעושים את הכול על מנת להגיע שורדי שואה שלצערנו הולכים ומתמעטים.

אני מציע שאופיר יעלה ב-זום ויספר על התכניות של הרשות להרחבת זכאויות.

מה הפער בין השינוי בתקציב של 69 מיליון למה שנדרש, שזה 164 מיליון?

חלק מהפער הוא גם העברה בין תכניות בתוך תקציב הרשות בהתאם לביצוע.

אני אתייחס לשאלה בנוגע למיצוי זכויות. אם יש בקשות שמגיעות לוועדה לגבי אי מיצוי זכויות, אנחנו כמובן נשמח לקבל אותן.

הרשות פועלת באופן אקטיבי במשך שנים על מנת להגיע לכל הניצולים, לכל מי שזכאי. בשלוש השנים האחרונות עשינו למעלה מ-70 אלף ביקורי בית כדי להגיע לכל מי שחשבנו שיכול להיות זכאי. עשינו הצלבות עם משרד הפנים, עם ביטוח לאומי ואנחנו עובדים גם בשיתוף עם קופות החולים על מנת באמת להגיע לכל אחד ואחד מהם. אם יש מקרה שהוועדה או אחד מחברי הוועדה שומע עליו, אנחנו נשמח לטפל בזה.

קודם כל, תודה רבה. זה דבר מבורך לעשות פניות יזומות לאותם אנשים. הערה וקחו את זה לתשומת לבכם. אני מאמין שאתם בתוך זה אבל הערנו בשבוע שעבר וחשוב שתדעו שיש את שורדי השואה – בשבוע שעבר ראינו כתבה על כך בערוץ 12 – שאפילו מזגן לחימום אין להם. כמו שאתה אומר, ערכתם 70 אלף ביקורי בית. צריך לבדוק שהם חיים בתנאים טובים כי אם לאותה אחת עדיין אין מזגן – ואגב, היא הייתה עובדת כנסת – זה לא העיקר להגיע אליה, שזה דבר מבורך, אלא צריך לדאוג לה שגם תחיה בבית בצורה נאותה ובצורה מכובדת. מגיע להם לחיות כך אפילו יותר מאשר לנו כי אלה אותם אלה שעברו את השואה שאנחנו עפר לרגליהם.

זה נבלע במה שינון אמר, אבל כל פעם אני מתעקשת על זה. שורדי השואה ממש לא אוהבים שקוראים לה ניצולי השואה. אני רואה גם את הסמל. יכול להיות שזה מבחינה משפטית כתוב כניצולי שואה, אבל הם שורדי שואה ואני חושבת שאנחנו צריכים לכבד את זה, בטח כאן. זאת ההערה הכללית שלי.

דבר שני. רציתי לדעת בהקשר של מוכנות לחירום האם יש תכנית - מתן מענה כפי שמתחייב לכל גוף, מענה לחירום - מתוקצב. בתקופת הקורונה, שהיא אחד ממצבי החירום, האם הייתה עלייה במספר הפניות של שורדי שואה והאם זה תוקצב בהתאמה כי אנחנו עדיין באותה תקופה?

נוגע לקורונה. הרשות פעלה באופן אקטיבי עוד לפני הסגר הראשון, על מנת להרחיב את כל מערך הבריאות הנפשית שלנו. אפשרנו טיפולים נפשיים גם מרחוק, ב-זום, בטלפון, משהו שבשגרה לא היינו רוצים לאפשר.

שורדי שואה יכולים לעשות זאת?

בשיחות טלפון וב-זום. כן. הם יכולים. העמותות אתן אנחנו פועלים, יש לנו שתי עמותות שפועלות כספקיות של הטיפולים הנפשיים והן היו ערוכות לכך וכמובן סייעו לניצולים לעשות את ההתאמות שקשורות לכל מה שקשור לכך. הנושא הזה תוקצב.

בהקשר נוסף של הקורונה, לקחנו חלק בשיחות טלפון שנעשו. עשינו קרוב ל-70 אלף שיחות טלפון על מנת לעמוד על הצרכים.

קודם אמרת ביקורי בית.

גם וגם. אלה שני דברים שונים. יש לנו 70 אלף ביקורי בית שעשינו בשלוש השנים האחרונות ויש לנו 70-60 אלף שיחות טלפון שעשינו בשנה וחצי האחרונות במסגרת פרויקט מגן זהב שחולק בינינו לבין המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה. הפעלנו מערך שלם שגם עונה על הצרכים שעלו.

תודה רבה.

יש לי עוד שאלה. מה זה תכנית 250-202 בתוך הרשות ממנה נגרעים 95 מיליון שקלים?

התכנית הזאת היא תכנית שנקראת טיפול רפואי. היא מעניקה סיוע בטיפולים רפואיים וגם סיוע בתרופות.

אלה תרופות חינם שהם מקבלים?

כן. תרופות חינם. בשנת 2022, בתקציב 2022, כחלק מהבשורות בתקציב, אנחנו גם מגדילים גם לנכי מלחמה שעד היום לא קיבלו. בהתאם לביצוע, בהתאם לצורך ולניצול הזכאות, הכסף מועבר משם.

אתה טוען שבעצם ניצולי שואה לא היו זקוקים לטיפול הרפואי, לתקציב הזה של הטיפול הרפואי ולכן נשאר העודף?

לא. אני טוען שכלל ניצולי השואה קיבלו את כל הזכאויות המגיעות להם מכוח חוק ובהתאם לביצוע בתכנית הועבר לתכנית של תגמולים.

אני רוצה להצביע.

נחזור בשעה 09:53.

אותם 4 מיליארד שהוא דיבר עליהם, ביוני, בהתאם לתחזית ביצוע בכל אחת מהתוכניות. בפועל היום אנחנו יודעים מה היה הביצוע ומה צפוי להיות הביצוע של חודש ספטמבר ובהתאם לזה אנחנו עושים את ההתאמות בין התכניות. במקום שאנחנו רואים שיש תת ביצוע, כלומר, באו פחות דרישות, אנחנו מוסיפים את זה - - -

את החשבונאות הטכנית אני מבין.

זאת חשבונאות טכנית?

אני שואל איך זה שטכנית נשארו 100 מיליון שקלים שלא נוצלו. את החשבונאות שלך אני מבין. אני שואל מהותית איך זה שנשארה יתרה של 100 מיליון שקלים בשירותים רפואיים.

בתוך 4 מיליארד, זה יחסית סכום - - -

לא, זה לא 4 מיליארד שקלים בתכנית של השירותים הרפואיים.

נכון.

התכנית של השירותים הרפואיים היא 1.4 מיליארד שקלים. מתוכה הורדת 100 מיליון שקלים.

כנראה שביוני הייתה טעות בתחזית. זה מה שנוצל היום בפועל. בהתאם לביצוע בפועל מסיטים.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:48 ונתחדשה בשעה 09:53.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 95-94, הרשות לניצולי שואה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

בעד.

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

אין רוויזיה.

פנייה מספר 141 ו-142, רשויות הפיקוח.

בוקר טוב. אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 53 מיליוני שקלים במזומן וסך של 45 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור פרויקטים לשילוב ולפיתוח תשתיות של החברה הבדואית בנגב. אני אפרט את עיקרי הפנייה וחלוקה לתכניות.

תכנית הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, 54-40-01, העברת סך של 28 מיליוני שקלים בהוצאה וסך של 27 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב על פי הפירוט שלהלן:

סך של 17 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור פיתוח תשתיות מים בהתאם לסעיף 10(א) להחלטת הממשלה מספר 2397 מיום 12 בפברואר 2017 שעניינה תכנית לפיתוח כלכלי וחברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

סך של 10 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור פיתוח גשר נחל חברון במימון משרד התחבורה.

סך של 6 מיליוני שקלים בהוצאה עבור סלילת דרכים למוסדות חינוך ביישובי הבדואים בהתאם להחלטת הממשלה 2397.

ההחלטות האלה הן מהעבר. מ-2017.

נכון. זאת החלטה 2397 שהתקבלה בפברואר 2017.

סך של 3.3 מיליוני שקלים בהוצאה עבור פיתוח שכונת המגורים החדשה למפוני דהנייה בהתאם לסעיף 7(א) בהחלטת הממשלה 2472 מיום 5 במארס 2017 שעניינה פתרון קבע למפוני דהנייה והסדרת מעמדם.

נעבור לתכנית היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב. 54-40-02. העברת סך של 25.8 מיליוני שקלים בהוצאה וסך של 18 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2397 מ-12 בפברואר2017 שעניינה תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

סך של 15 מיליוני שקלים בהרשאה עבור פיתוח תשתיות על למיזם חינוכי כוכבי המדבר.

סך של 3 מיליוני שקלים בהרשאה עבור פרויקט לשילוב האוכלוסייה הבדואית בשירות המדינה.

סך של 2.3 מיליוני שקלים בהוצאה עבור מג'לס, פרויקט להקמת מערך מגשרים קהילתיים בשיתוף עם משרד הרווחה והמשרד לביטחון פני שנועד להסמיך גורמים בכירים בקהילה לפתרון סכסוכים.

סך של 4.5 מיליוני שקלים בהוצאה עבור מיזמי חינוך בלתי פורמלי.

נמצאים אתנו תקציבנית הרשות הבדואית ז'נט רפאלי וגלעד שור תקציבן של היחידה לפיתוח.

מאיפה מועבר הכסף הזה?

ממקורות החלטת הממשלה 2397.

אבל הוא מגיע מאיזשהו מקום. לקחתם את זה מסעיף מסוים? לקחתם את זה מתכנית אחרת?

זה נמצא.
[

כלומר, לא לקחתם ממקום אחר בסדר. בתכנית 54-001, כמה התקציב של התכנית הזאת ועבור ה? כתבתם שבתכנית הזאת מתוקצבת פעילות הרשות לפיתוח התיישבות הבדואית בנגב.

כפי שפירטתי, העברנו סך של 28 מיליוני שקלים בהוצאה וסך של 27 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב.

למה זה לא רשום?

בדרך כלל זה רשום.. יכול להיות שזאת טעות סופר. פה זה לא היה רשום.

בתכנית 54-40-02, 17 מיליון שקלים עבור תשתיות מים. ראיתי בדברי ההסבר בהרחבה שזה לבתי ספר. נכון?

לא. יש שני נושאים שונים. סך של 17 מיליוני שקלים לתשתיות מים ובמועצות האזוריות הבדואיות. ז'נט יכולה להרחיב על זה. בנוסף לכך יש 15 מיליוני שקלים לתשתיות על עבור מיזם החינוך כוכבי המדבר.

על כוכבי המדבר אני אשאל אותך אחר כך. אני רוצה לדעת על התכנית הזאת של המים, באיזה רשויות בדואיות בנגב זה קיים. אם אפשר לתת לי הסבר. ולומר לי האם זה רק ברהט או בשגב שלום, במקומות המיושבים. השאלה אם גם יש למשל באל קסום ובנווה מדבר, שהם בעצם הולכים לפזורה. יש בתי ספר שנבנו בפזורה לשם מביאים את הילדים. אנחנו גם יודעים שהעלות לפעמים כרוכה במאות אלפי שקלים ואני מבקש לדעת האם הפרויקט הזה הוא גם לנווה מדבר ואל קסום או רק ליישובים הקיימים והמוכרים.

נווה מדבר ואל קסום, אלה מועצות אזוריות.

אמרתי. מועצות אזוריות אבל הן נותנות שירות גם לפזורה. כדי להגיע מהפזורה עצמה, מי שנמצא בפזורה של עטאש, הוא לא מגיע בדקה. אנחנו מכירים את הדרכים שם. הייתי שם ימים שלמים. אני שואל האם שם כן דואגים לתשתיות האלה שיגיעו כי כרגע אין להם שם תשתיות.

שאלה נוספת. סעיף 6. מה זה פתרון קבע למפוני דהנייה בהסדרת מעמדם?

החלטת הממשלה 2472 קבעה סעיפים שונים שקבעו פתרון קבע למפוני דהנייה.

מה זה מפוני דהנייה?

תקציבנית רשות הבדואים איתנו והיא יכולה להרחיב על התכנית.

יש לי עוד שאלה לגבי סלילת הכבישים. בג"ץ קבע לשים מבנים זמניים למוסדות חינוך עד שתוסדר הפזורה הבדואית ואתם עכשיו הופכים את הזמני הזה לקבוע, לסלול כבישים בתוך מקום שאנחנו רוצים להסדיר אותו, לא להסדיר אותו במקומו אלא לכנס את הפזורה לתוך יישובים מוסדרים. זה הזוי הדבר הזה. לסלול כבישים במקומות שאנחנו רוצים להסדיר ולפנות חלק מהם?

אני אשמח שז'נט נרחיב. אני פחות מכירה את הפרטים.

אני מנהלת התקציבים ברשות. אני רוצה להתייחס לחלק מהשאלות שעלו כאן. לגבי השאלה הראשונה שעלתה כאן בנושא בריכות המים. ספציפית כרגע אנחנו מדברים על לקיע ועל חורה.

שהם יישובים מוכרים. אלה המועצות המוכרות עם היישובים בפנים. זה לא לפזורה. זה נטו לאותו ישוב. לפזורה עדיין אין לכם מענה.

צריך לספק שירות נאות לתושבים. צריך להגיע למצב של לחץ מים מסוים. זה מצריך מאיתנו לבנות בריכות מים ותשתיות. העלות של 17 מיליון שקלים שאנחנו מבקשים כאן, זה כמובן חלק יחסי מתוך כל העלויות כי זה יכול להסתכם בסכום גבוה יותר. כרגע אנחנו מדברים רק על שני הישובים האלה, לקיע וחורה.

לגבי מפוני דהנייה, נושא שעלה כאן. יש כ-90 משפחות, אולי קצת יותר, שמצטרפות לעוד משפחות ואנחנו בעצם בונים להם שכונה. זה על פי החלטת ממשלה ואנחנו מחויבים לעשות זאת.

מתי הם פונו?

מדובר בתושבים שיושבים בשטח מסוים. זה משהו שמתגלגל. בעבר משרד הביטחון טיפל בהם ובאיזשהו שלב, אחרי דיונים שגם אנחנו השתתפנו בהם, החלטנו שאנחנו לוקחים עלינו - ביחד עם תושבים אחרים מהאזור - ובונים להם שכונה. זה משהו שהתגלגל אלינו ובגלל שאנחנו מפתחים את האזור, אנחנו גם מטפלים ב-90 המשפחות האלה, בהן מדובר כרגע.

אתם לא בונים לתושבי הנגב המקוריים. בונים לסוג הזה של אנשים?

עוד שאלות.

אני מבקש תשובה. הם לא בונים לבדואים המקוריים אבל בונים למפונים.

חבר הכנסת טיבי, השאלה היא לגופה של הפנייה.

מה זה הסוג הזה של אנשים? למה אתה מתכוון?

הם בוגדים בעם.

בבקשה תעשו את הדיון הזה בחדר צדדי.

גם אני מצטרף לכך שצריך להיות קודם כל לאלה שגרים שם והם לפני הכול. תדאגו קודם כל להם.

יש לך תשובה לגבי העניין של סלילת כבישים למבנים זמניים שהושמו שם בהוראת בג"ץ? שם אתם מתכוונים גם לקבע את המעמד הזה שאנחנו מנסים להסדיר את האזור?

כל הפנייה הזאת היא על פי החלטת הממשלה 2397.

אני מנסה להבין במה מדובר.

אין לזה שום קשר לפנייה הזאת.

לא מדובר בסלילת כבישים.

תודה רבה.

רגע.

לא. לא מדובר בסלילת כבישים.

כתוב סלילת כבישים.

אבל לפי החלטת ממשלה אחרת. תסתכל על החלטת הממשלה.

כתוב סלילת כבישים.

טוב. תעני בבקשה. בקצרה. משפט אחד.

אני חייבת להדגיש שמדובר בדרכי עפר שמובילות למוסדות חינוך ולמוסדות ציבור בלבד. אלה דרכים שגם כך הן קיימות. אנחנו רק מקשיחים אותן יותר, רק כדי שילדים, 18 אלף תלמידים שמגיעים בהסעות יגיעו לבתי הספר בבטחה. זה כול. אנחנו לא מפתחים שם כביש.

תודה רבה. אני רוצה לעבור להצבעה.

יש לי שאלה נוספת.

לא. אנחנו מפסיקים רגע לדון בפנייה הזאת ועוברים לפנייה של משרד לשירותי דת, מספר 113 עד 115.

מה קרה? איך אתה עובר באמצע?

אני יכול. אחר כך אנחנו נמשיך לדון בפנייה הזאת.

אלכס, אנחנו בתוך דיון. תן לי לשאול שאלה.

פנייה מספר 113 עד 115, המשרד לשירותי דת.

מה קרה? מתן כהנא על הקו מחכה דחוף להעברה? תן לנו לגמור דיון.

אנחנו נגמור את הדיון על הפנייה הזאת לאחר מכן.

בגלל שנציג רע"מ לא כאן?

מה זה קשור לרע"מ? זאת פנייה של 2017. היא בכלל של הממשלה שלכם.

כי חבר הכנסת אורבך כאן. בגלל זה.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר 41 מיליון שקלים בהוצאה וסך של 40 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להסכמים הקואליציוניים. בנוסף הפנייה מבצעת שינויים פנימיים בתוך הסעיף בהתאם לתכניות הבאות:

תכנית מספר 22-01-01 – מיליון ו-175 אלף שקלים בהוצאה.

תכנית מספר 22-01-02 - 85 מיליון בהוצאה ו-49.270 מיליון בהרשאה להתחייב.

תכנית מספר 22-01-05 – 15 מיליון ו-178 אלף שקלים.

תכנית מספר 22-02-01 – מיליון ו-89 אלף שקלים בהוצאה.

תכנית מספר 22-03-01 – 2 מיליון ו-6,000 שקלים בהוצאה.

לקחתם כאן מסעיף של משרד התיירות.

נכון.

מה לקחתם? מאיזה סעיף במשרד התיירות?

החלטת הממשלה לשדרוג תשתיות ושיפוץ מערת אליהו הנביא בחיפה, 1 מיליון שקלים בהתאם להחלטת הממשלה לאיגום משאבים.

וזה הולך כאן למערת אליהו?

כן. נכון.

לא ראיתי שכתוב עבור מערת אליהו.

אמור להיות כתוב. יכול להיות שלא פורט ספציפית.

עברתי על הפנייה ולא ראיתי ספציפית. תכף נראה לגבי המקומות הקדושים.

בתכנית מספר 1, יש כאן השלמת השתתפות המשרד. אנחנו יודעים שיש תקצוב. לפני שבוע-שבועיים נאמר כאן שעבור רשויות מקומיות, הן נותנות חלק וחלק התקצוב מגיע מהמועצות הדתיות. המשרד מעביר למועצות הדתיות, תלוי באיזו עיר, לפי החלוקה.

נכון.

האם זה לא נובע מחוסר תקצוב של הרשויות המקומיות שאתם מעבירים? את העודפים העברנו. האם אנחנו לא נמצאים כאן במקום שלוקחים בגלל שהרשויות המקומיות לא הביאו?

לא. יש כאן שני דברים שהמדינה משתתפת בתקציב המועצות הדתיות, האחד, סיוע בשכר רבנים בהתיישבות, והשני, מועצות דתיות.

מועצות דתיות, אתה מדבר על התקצוב שדיברנו עליו בשבוע שעבר?

נכון. אין כאן השלמה. בעצם החקיקה מחייבת אותם ל-60-40 ואין כאן כל השלמה על בסיס מועצות דתיות. מועצות מקומיות שלא משתתפות בשכר המועצות הדתיות, זה לא העניין הזה אלא זה בהתאם לביצוע בפועל ולצרכים של המועצות גם לאיוש המשרות וגם להשתתפות בתקציב.

ומה לגבי מועצות דתיות שלא תוקצבו מהרשויות?

יש קיזוז ממשרד הפנים.

תכנית 22-01-02. מדובר בסעיף מספר 1, לגבי הכספים הקואליציוניים. אני מבקש לדעת איזה הסכמים קואליציוניים, כמה כסף ומה הפעילות.

אני אקריא. יש כאן שני עניינים של הסכמים קואליציוניים, גם החלטת הממשלה שהקצתה 34 מיליון ועוד 40 מיליון לפיתוח מקומות קדושים. במסגרת ההסכמים שהוקראו כאן בוועדה עוד 7 מיליון.

תחזור על זה.

34 מיליון במסגרת החלטת הממשלה ועוד 40 מיליון בהרשאה להתחייב. אלה ההסכמים הקואליציוניים במסגרת החלטת הממשלה. עוד 7 מיליון שהוקראו כאן בוועדה.

אני אקריא מחוות הדעת המעודכנת של המשרד לשירותי דת: הקמת מבני דת – 40 מיליון. מינהלת לזהות יהודית – 41 מיליון. אז יש פירוט של תמיכות בגובה של 15 מיליון שאני יכול לפרט אם תרצו.

מה זה מינהלת לזהות יהודית?

זאת פעילות שמבצע המשרד לשירותי דת, בעצם תמיכה בארגונים אזרחיים שמבצעים איזשהו חינוך בערכים יהודיים כמו לדוגמה חיזוק קהילתי, חיבור חילונים ויהודים, פעילות בעיקר בנוער.

אמרת חיבור בין חילונים ליהודים.

בין חילונים לדתיים. סליחה.

בתוך הזהות היהודית הזאת יש גם תנועות רפורמיות שמתוקצבות?

אני לא מכיר. אולי המשרד ידע להרחיב. לפי ההיכרות שלי, לא.

כמה כסף יש בתוך הזהות היהודית? בסך הכללי.

השנה התקצוב הוא 41 מיליון שקלים.

ובשנה שעברה? עזוב. בשנה שעברה זה היה תקציב המשכי. כמה למשל היה התקציב בשנת 2019?

יש לנו איזושהי תקלה במערכת לגבי 2019 אבל אני אוכל לברר ולהעביר.

בסדר.

כמה היה התקציב ב-2020?

אני לא יכול עכשיו להסתכל אחורה על התקציב אבל אני אוכל אחר כך להעביר את הנתונים.

הכסף שנמצא בזהות היהודית, נראה לי שזה עובר על פי תמיכות 3(א), נכון?

נכון.

בכסף הזה במשך השנה מה קרה עם הארגונים האלה? הם תוקצבו?

השנה התמיכות עדיין לא יצאו. התמיכות יצאו על בסיס הכספים האלה. התמיכה היא בגין פעילות שהארגונים יבצעו.

שביצעו.

ב-2021 היה אבל הם עדיין לא קיבלו כסף?

יש את הפעילות שהם ביצעו - אלה כספים של שנים קודמים. הכספים האלה הם לפעילויות נוספות, פעילויות חדשות שהארגונים האלה יבצעו.

מתי יקבלו אותם?

הקול קורא יצא ותהיה פעילות שיבצעו.

על 2021 אתה מעביר היום.

הארגונים יקבלו את התקציב בכל מקרה במסגרת התמיכות או במסגרת העודפים.

אתה לא מבין אותנו. 2021 הייתה פעילות. עד היום לא שולם להם עבור הפעילות בגלל התקציב ההמשכי.

לא. הפעילות שבוצע, בוצעה בהתאם לעקרונות תומכים של סוף שנת 2020.

ואת זה הם קיבלו. על זה הם קיבלו כסף?

קיבלו. כן. קיבלו במסגרת התמיכות ואלה גם העודפים שהעברנו ודיברנו על כך במסגרת העודפים.

ה-2021, אלה קולות קוראים שיוצאים ב-2021?

כן.

ויקבלו במסגרת עודפים ב-2022.

הקולות הקוראים שיוצאים ב-2021, הם זהים לקולות הקוראים שיצאו ב-2020 או שהיו בהם שינויים?

על זהמשרד ידע לענות.

אני רוצה לשאול את המשרד.

אין בעיה. יחזקאל כהן ב-זום.

שלום, בוקר טוב. אני מהמשרד לשירותי דת. מדובר על קולות קוראים שיצאו ב-2021 בהתאם לתקציב הזה שעכשיו אנחנו מעבירים. לא מדובר על הקולות קוראים שיצאו ב-2020. ב-2020, מה שאמר יפתח, הוא צודק. אלה בעצם העודפים של מה שלא הספקנו לשלם לגבי הקולות קוראים של 2020. התקציב שעכשיו עולה, הוא נטו לגבי הקולות קוראים של 2021.

בקולות הקוראים של הזהות היהודית, היו שינויים בין 2020 לן-2021? כלומר, בתקציב שעכשיו יגיע. יש שינויים בקולות הקוראים?

רגע. אתה מתבלבל. זהות יהודית, אלה לא קולות קוראים. זאת פעילות ממש של המשרד. זה תקציב שמגיע לפעילות.

זה מה שהציג לנו כאן נציג משרד האוצר.

לא. הוא מדבר על תמיכות. אתה מדבר על התמיכות או על הפעילות?

אנחנו מדברים על זהות יהודית.

זהות יהודית זאת פעילות. בשנת 2020 לא היה תקציב חדש. הם בעצם מימשו רק את העודפים שהיו להם או יותר נכון את התקציב שהיה להם מ-2019. לא היה תקציב חדש ב-2020.

היה תקציב המשכי.

בסדר, אז בתקציב ההמשכי, במסגרת מה שהיה במסגרת התקציב ההמשכי, זאת רק אותה פעילות שהתחילה ב-2019. לגבי 2021, זאת פעילות שעכשיו לצורך העניין הם עושים התקשרויות בתקציב החדש הזה עבור 2021. את הפעילות.

אתם לא עונים לי. אני שואל אם יש שינוי בקריטריונים, בהתקשרויות. החדשות שאתם הולכים לעשות. יהיו שינויים בקריטריונים?

לא. אלה מכרזים. מה זה קריטריונים?

תנאי המכרז.

הרוב זה מימוש אופציות של מכרזים קיימים ואם יש פעילות חדשה, אז כמובן יש מכרז לפי כל דין.

ברור. אנחנו לא מדברים על מה שהוא לא לפי כל דין. המשרד לשירותי דת, אני מעיד עליו, רק על פי כל דין.

אתה מכיר אותו.

נכון. לכן אמרתי. לא אמרתי לא על פי כל דין. אני רק שואל אם אמורים לעשות איזשהו שינוי בתנאי המכרז.

אני רואה ב-(3), סך של 25,949 שקלים עבור פעילות המרכז למקומות קדושים בהתאם לקצב הביצוע. מה זאת הפעילות למקומות הקדושים? מירון למשל נמצא בתכנית הזאת?

אני אסביר. בתכנית נמצא תקציב מרכז למקומות קדושים, התקציב השוטף שאתה מכיר. נמצא תקציב של תפעול קבר הרשב"י השוטף ויש את התקציב של הילולת קבר הרשב"י שזה תקציב ספציפי לרמת ההילולה.

קבר רשב"י, כמה זה בשוטף?

ביחד זה 25 מיליון שקלים.

לא, לא ביחד. רק רשב"י. 25,949.

זה יחד. זה כל המקומות הקדושים.

תפעול קבר הרשב"י, סך הכול השנה יהיה 21 מיליון ו-553 אלף שקלים. זה רק התפעול השנתי.

לכל שאר המקומות הקדושים נשארו 4 מיליון?

לא. אני מדבר על הפנייה הזאת. בפנייה הזאת אנחנו מעבירים עוד 25 מיליון שקלים.

למרכז למקומות קדושים בשוטף זה יהיה עוד כ-20 מיליון שקלים. 19,792 אלפי שקלים.

הטבעתם אותנו במספרים.

אני אסביר. ההבדל בין התשובות הוא האם מדובר בפנייה או בסך כל התקציב. בסך כל התקציב, הבנתי שעל זה שאל חבר הכנסת – 19 מיליון ו-792 אלף שקלים למרכז למקומות קדושים ו-21 מיליון ו-553 אלף שקלים לתפעול קבר הרשב"י.

אבל כאן יש לנו סך הכול 26 מיליון.

זאת הפנייה. אני הקראתי את הסך הכול השנתי, כולל הבסיס פלוס הפנייה.

זאת אומרת, כרגע, בלי הפנייה הזאת, יש בערך 20 מיליון. בכמה תוקצב לפני הפנייה הזאת? רק התפעול השוטף, אותם 19 מיליון?

תפעול שוטף קבר הרשב"י כ-9 מיליון ו-200 אלף שקלים והמרכז למקומות קדושים 7 מיליון ו-145 אלף שקלים.

אני מחפש כאן סעיף תקציבי של מערך הגיור ואני לא מוצא אותו. למה הוא לא מופיע כאן?

מה זה קשור? יש פנייה. הפנייה מגיעה ספציפית למה שיש.

לפני מה שאני רואה כאן, מערך הגיור שהוא נמצא במשרד ראש הממשלה ו לא במשרד לשירותי דת.

תמיד זה היה כך.

לכן הוא לא מופיע בפנייה.

בשבוע שעבר השר לשירותי דת מוציא כתב לפטר את ראש מערך הגיור. באיזו סמכות?

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. הוא לא קשור לפנייה. אני מבקש.

משה, יש פנייה של מערך הגיור, פנייה של משרד ראש הממשלה בו נמצא מערך הגיור. אנחנו נדבר על זה בהרחבה.

זאת גם שאלה של סמכות. שאלה של סמכות שר.

כן.

משה, זה בסמכות גלעד קריב. הוא נתן את כל הסמכויות.

יש לי שאלה שאולי כבר נשאלה. אני מדבר על סעיף (4), סך של 3 מיליון שקלים עבור הפיקוח והבקרה שהמשרד מבצע על המועצות הדתיות. איזה פיקוח ובקרה? יש עובדי משרד. על מה אנחנו מדברים?

זאת הפעילות שמבצע המשרד. בנוסף לפעילות של עובדי המשרד, חלק משמעותי מפעילות המשרד הוא הפיקוח על המועצות הדתיות. אלה המון גופים עם התנהלות גדולה וצריך שם התערבות של המשרד לוודא שההתנהלות נכונה. יש גם די הרבה תכניות הבראה.

אלה עובדי משרד.

אלה עובדי משרד בסיוע מכרזים חיצוניים. גם תוכנות מיוחדות.

מיקור חוץ.

כן.

לתוכנות מיוחדות יש תקציב נפרד. שעתיים ועוד משהו.

ברשותך, סעיף 1 בתכנית 2, לא כל כך הבנתי על מה מדובר. 15 מיליון שקלים. לא כתוב. הם די עמומים. יישום הסכמים קואליציוניים.

אני אסביר. אלה בעצם התמיכות שמבצע המשרד במסגרת ההסכמים ואני אקריא מחוות הדעת של המשרד. ראשי קהילות – 5 מיליון, תמיכות בנושא פוריות – 6 מיליון, תמיכות לארגונים שמתעסקים עם קשרים עם הגולה – חצי מיליון שקלים, לארגונים שמתעסקים בטהרת המשפחה – 1.5 מיליון שקלים, ארגונים להנצחת רבנים - 1 מיליון שקלים, וארגונים שמתעסקים באתרים מקראיים – 1 מיליון שקלים.

הסכמים קואליציוניים של איזו סיעה?

אני לא יודע להגיד.

ב-(5) כתוב שוב עבור פיתוח המקומות הקדושים. זה ה-9.2 מיליון.

גם. זה כולל גם את המקומות הקדושים.

אבל עבור מה זה שם? אגב, לא הסתיים שיפוץ מערת אליהו הנביא?

עוד לא. היא עדיין בשיפוץ. החיפאים כאן יוכלו להתייחס.

יהודים צריכים להתפרנס. מה זה לסיים את השיפוץ?

לאיזה עוד מקומות?

2 מיליון למערת אליהו ו-7.2 מיליון, כמעט 7.3 מיליון, לכביש הצפוני במירון, בהתאם לבחירה של הקרן הקיימת לישראל.

בכביש העוקף. זאת השתתפות המשרד בקרן הקיימת?

כן. רגע. אלה הרשאות בגין ההשתתפות המשותפת עם קרן קיימת.

כן. אחר כך מכשירים את החניון במהלך ההילולה.

הקמת מוסדות דת. אנחנו מדברים כאן על 40 מיליון. אלה מקוואות או בתי כנסת או שניהם ביחד?

שניהם ביחד.

מה הסכום למקוואות לבד?

חזי, אתה תוכל להפריד ביניהם?

לא, אבל אני יכול לעשות בדיקה.

חזי, בתקציב של 2019-2018 היו 70 מיליון ונראה לי שבהמשכי גם היה חלק.

היו 3 מיליון בהמשכי.

כרגע אין 70 מיליון עבור מקוואות?

לא.

כמה יש בבסיס התקציב?

אז בהסכם קואליציוני היו 70 מיליון שקלים עבור המקוואות. עכשיו אין את זה?

אין. אין לו הרשאה בבסיס התקציב. ה-40 מיליון שקלים, זאת ההרשאה היחידה שתצא עכשיו.

אני שואל כמה כסף בבסיס עבור מקוואות.

אין.

אני אסביר. הכסף בבסיס בתקנה הזאת הוא עבור פיתוח של דברים שכבר ניתנו בעבר. זה תשלום מזומנים בגין ההרשאות. ההתחייבויות החדשות לא נמצאות בבסיס התקציב. זאת בעצם החלטה על פיתוח מקומות חדשים.

השנה לא יהיו מקוואות חדשות?

יהיו. במסגרת ה-40 מיליון. זה פיתוח גם של בתי כנסת וגם של מקוואות.

כמה בתי כנסת ומקוואות אפשר לתקצב מתוך 40 מיליון שקלים?

המשרד ידע להרחיב.

ומה הסכום היה בשנים קודמות? מה הירידה?

הוא אמר. 70 מיליון.

חתכתם את זה כמעט ב-50 אחוזים.

לא. רק מקוואות היו 70 מיליון.

כאן זה 40 עבור שני הדברים.

חזי, תשובה בבקשה.

אני כבר בודק לגבי החלוקה בין מקוואות לבתי כנסת.

וכמה היה בשנים קודמות.

ה-70 מיליון של 2019.

בחלוקה של ה-70 מיליון? אני כבר מברר.

בינתיים עוד שאלות.

אלכס, אל תיתן יד לפגוע במקוואות ובבתי כנסת.

אני לא נותן יד לאף אחד. יש קורונה.

תשאל אותו, אלכס, אם יש תקציב לבודקות טהרה. עשית על זה קמפיין.

משה, בעניין הזה היה ונגמר.

אלכס חזר בתשובה.

מחילה. תמחקו מהפרוטוקול.

תמחקו. גם אני כחבר של משה אומר תמחקו. זה לא היה במקום.

ינון, מותר גם לנו שאלה?

בוודאי.

קבר הרמב"ם נמצא גם הוא באחד התקציבים האלה?

כן. דיברנו קודם על תפעול קבר הרשב"י.

אני שואל על הרמב"ם.

סליחה. זה בתפעול המקומות הקדושים השוטף. גם על זה דיברנו. יש את התקנה הייעודית לרשב"י שבעצם לוקח ויש את התקנה של סך המקומות הקדושים שגם עליה דיברנו, על תפעול המקומות הקדושים.

האם קבר הרמב"ם נמצא שם בשארית הכסף למקומות הקדושים?

רוב התקציב לשיפוץ מגיע מתרומות יחד עם הקרן למורשת הכותל. הם הביאו שם איגום של כמה מיליוני שקלים מתורם מחוץ לארץ וסיימו את השיפוץ. האחזקה שלו כיום היא די נאותה.

המרכז למקומות קדושים, זה במסגרת ה-19 מיליון ו-792 אלף שקלים עליהם דיברנו קודם. חלקם גם לתפעול הרמב"ם.

אבל אתה יכול לומר לי כמה?

לא. המשרד ידע לפרט.

תכנית 3, מספר 1. עבור תפעול משרד. אתם צריכים להוסיף עוד 5 מיליון שקלים מיישום הסכמים קואליציוניים? מה, משרדי ממשלה לא מתופעלים?

חסכתי לכם שאלה. זאת הייתה אחת השאלות שלי. כל הכבוד.

משרדי ממשלה לא מתופעלים לפני הסכמים קואליציוניים? הם בחורבות? לא צובעים אותם?

ביחס לתקציב המשרד, הוא מקבל הרבה כסף, כספים קואליציוניים, שמגבירים מאוד את הפעילות של המשרד וזה נועד גם לסייע לו לבצע את הכספים הקואליציוניים האלה.

לא מצליח להבין. מה זאת אומרת?

כשאנחנו מבצעים את הפעילות הזאת, לדוגמה 41 מיליון שקלים לזהות יהודית, 40 מיליון שקלים פיתוח מקומות קדושים, חלק מהכסף הקואליציוני שהוחלט עליו הוא גם התפעול כדי לסייע למשרד לבצע את זה.

לכן יש את ה-40 מיליון שקלים כדי לבצע את זה.

זאת החלטת הממשלה לגבי הקצאת הכספים הקואליציוניים.

לצבוע את המשרד, לקנות שולחנות וכיסאות? אנחנו מנסים להבין מה זה אומר תפעול המשרד מכספים קואליציוניים. זהות יהודית, אני מבין.

אלכס, זה מובן לך, תפעול המשרד מכספים קואליציוניים?

צריך לדעת על מה זה הולך. כשאתה רוצה לפעול ולתגבר את הפעילות, זה ברור שיש לך תשומות, תקורות. אני מאמין שהכסף הזה הולך לתקורות.

תפעול לשכת חברי כנסת, אפשר לעשות בהסכמים קואליציוניים?

אלה כספים קואליציוניים של יהדות התורה מול יושב ראש הכנסת.

יש תקנים חדשים שנובעים מכך?

לא, כי אז היית רואה את זה ככוח אדם.

תשובה לגבי השנה, אנחנו נותנים את הסכומים הבאים: 18.9 מיליון שקלים לטובת הקמת בתי כנסת, 18.1 מיליון שקלים לשיפוצים של מקוואות ולמימוש החלטת ממשלה בעניין עוטף עזה, למבני דת, 1.4 מיליון שקלים.

אני מבין שאין בינוי מקוואות חדשות אלא רק שיפוץ.

שיפוצים, כן.

מה היה בשנים קודמות?

אני כבר מברר ונותן תשובה.

חזי, יש כאן עוד שאלה. לגבי תכנית 3, סעיף מספר 1, 5 מיליון שקלים עבור תפעול המשרד מכוח הסכמים קואליציוניים. אתה יכול להסביר לאן הולך הכסף?

אלה שעות נוספות?

יש כל מיני דברים שאנחנו צריכים לבצע. השר ביקש לעשות איזושהי הסברה לנושא הכשרות, כל הנושא של הרפורמה בכשרות.

עכשיו הכול מובן.

עשו הסברה. עשו סרטון הסברה בנושא הרפורמה בכשרות ולכל הפעילות השוטפת של המשרד על פי הצורך.

מה זה פעילות שוטפת של המשרד על פי הצורך? אני לא מבין את זה. למה לא לכל המשרדים? למה רק מתן כהנא מקבל?

כי זה הסכם קואליציוני. זה ההסכם.

על החקלאות שאתה מביא עכשיו, אתה לא עושה קמפיין על החקלאות?

אם השר היה מבקש.

לגבי פיתוח מערכת המחשוב של שירת הים. מתי היא מסתיימת?

המערכת בשימוש. אנחנו רואים לנכון להמשיך לפתח אותה ולשדרג אותה לעוד ועוד מקומות.

צריך לעדכן גרסה.

זה לא עדכון גרסה. זאת גרסה יחסית חדשה. זה לפתח עוד ועוד נדבכים בתוך התוכנה עצמה.

כמה כסף צריך לזה?

תלוי לכמה אנחנו רוצים. כרגע כל שנה אנחנו עושים עוד איזשהו נדבך נוסף בתוך המערכת.

כמה מהנדסים עובדים על האפליקציה הזאת?

רגע. אני מבקש להתחיל לתמצת את השאלות ולתמצת את התשובות. אנחנו כבר חצי שעה בפנייה הזאת.

משרד הדתות גם לפי ישראל ביתנו, הוא המשרד הכי מעניין במדינת ישראל.

הוא משרד חשוב. יש חשובים לא פחות.

חשוב אני לא יודע. הוא מעניין.

כמה אנשים עובדים סביב הפיתוח הזה? 8 מיליון שקלים לפיתוח.

זאת מערכת גדולה. המשרד ידע להרחיב ואם צריך לומר מה מספר האנשים, נוכל להעביר את מספרם בהמשך.

אמרו לנו שהרפורמה בכשרות תוזיל את העלויות אבל אני רואה שבינתיים זה עולה לנו.

סעיף 3, אבטחה. ממתי אבטחה היא בהסכם קואליציוני?

לא. אבטחה היא לא בהסכמים קואליציוניים. זה פורט כחלק מהתקצוב שעובר. לא כל הכספים כאן הם כספים קואליציוניים. מה שהוא כסף קואליציוני, הסברנו. אבטחה היא בנפרד.

תכנית מספר 22-02-01. יש השפעה על התקציב לאחר חוק הכשרות?

כרגע עוד אין השפעה משמעותית.

תגיד, יוליה יודעת שאתם מוסיפים כאן תקציב - - -

אני עובר להצבעה. די. אתם רוצים התייעצות סיעתית?

כן.

התייעצות סיעתית עד 10:33.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:28 ונתחדשה בשעה 10:33.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 115-113, המשרד לשירותי דת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה. זה לא נגד אנשי המשרד שהם אנשים טובים.

יש רוויזיה.

ממשיכים לדון בפנייה הקודמת, מספר 141 ו-142, רשויות מקומיות.

שאלות נוספות שלא נשאלו.

כוכבי המדבר. זה כפר נוער שתפקידו להכשיר בני נוער למנהיגות. הכפר הזה עדיין לא קם אלא הוא בהקמה. מה השלב בו הוא מצוי כרגע?

אני אשמח שגלעד שור מהיחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית יענה כי אני לא בקיאה בשלב ההקמה המדויק.

שגם יאמר לנו איך נבחר המקום הזה. האם בהחלטת ממשלה או באמצעות מכרז.

החלטת ממשלה מספר 2397.

כרגע זה בשלב של הקמת תשתיות-על. הקמת התשתיות הראשוניות לקראת המשך הבינוי. אם אפשר להעלות את גלעד שנמצא ב-זום, הוא יוכל להתייחס.

עד שהוא יעלה, יש עוד שאלות?

כן. במספר 5 יש סך של 4.550 מיליון עבור חינוך בלתי פורמלי. בכמה יישובים התכנית הזאת קיימת?

אלה כל מיני תכניות שונות שמפעילים. גם על זה אשמח שגלעד שור יענה. הוא אמור להיות ב-זום. הוא אומר לי שהוא מנס לדבר.

בינתיים עוד שאלות.

במספר 6. מה זה חסרי מעמד? מדובר כאן על מפוני דהנייה אבל יש שם כאלה שהם חסרי מעמד. למה הם חסרי מעמד? אין להם תעודת זהות?

זה חלק מהחלטת הממשלה. על זה ז'נט רפאלי תענה.

שמו אותך היום כמנחה.

לגבי תעודות הזהות, אני יכולה לבדוק.

לא, אני שואל מה המעמד שלהם. את אומרת שלא הוסדר מעמדם, ולכן אני שואל איזה מעמד יש להם.

אני יכולה לבדוק.

תחזרי אלינו תוך כדי הדיון.

אני רק יכולה לומר שהחלטת הממשלה הטילה על הרשות לפתח את שכונת המגורים המגיעה לזכאים. אנחנו מנהלים את תהליך שיבוץ הזכאים בשכונה החדשה ומלווים אותם.

תחת איזה רשות מקומית הם נמצאים?

אנחנו הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב.

אני שואל איפה נמצאת השכונה הזאת, באיזו עיר.

זה באזור פחס, אני לא יודעת אם אתם מכירים.

לפי החלטת הממשלה, זה במסגרת היישוב מרעית.

נכון.

גלעד שור נמצא אתנו?

כן. גלעד, ביקשו שתפרט גם לגבי החינוך הבלתי פורמלי.

חינוך בלתי פורמלי, זיליון שקלים לפי החלטת הממשלה.

כדי למקד אותך אני אשאל אותך את השאלות שרציתי לשאול. כוכבי המדבר, ממה שנאמר כאן ומדברי ההרחבה אנחנו מבינים שזה כפר הנוער שעדיין לא קם שתפקידו להכשיר בני נוער מהחברה הבדואית למנהיגות. מה היעדים ומתי יוקם הכפר? מה מצבו כרגע? האם יש אישורים או אין אישורים? איפה הוא יוקם ותחת איזה ישוב?

מבחינת אישורים, יש תכנון סטטוטורי ראשוני וההרחבה עכשיו היא כדי שנוכל לעשות את כל התכנון והפיתוח והבנייה של שני מבנים ראשונים, כך שכל שלב א' יהיה מוכן. הצפי שיש לנו לבנייה הוא בתוך 4 שנים כאשר השלב הזה של הפנימיות יהיה מוכן. במקביל יש גם תקציבים של משרד החינוך, כך שיש שם גם בית ספר.

אני יכולה להעיד. אני מכירה טוב מאוד את התכנית וזאת תכנית מצוינת שעושה ממש טוב לילדים

ודאי. השאלה אם בית הספר יקום לפני הפנימייה כדי שיוכלו להתחיל ללמוד בבית הספר הזה. בית ספר עדיין לא קם.

יש תכנית, יש כבר משתתפים וכולי.

בתוך 4 שנים גם בית הספר וגם הפנימייה אמורים להתחיל לפעול?

כך אומרים לי.

כן. כן.

תודה. זה לגבי כוכב המדבר. לגבי סעיף 5, תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בחינוך הבלתי פורמלי. בכמה יישובים מדובר ובאיזה יישובים? אנחנו מדברים על יישובים מהפזורה, אלה שקיימים כרגע?

מתוך התקציב הזה, הפעילות שאנחנו יודעים כוללת ברובה את רוב היישובים בנגב. יש שם כמה פעולות כאשר את הפעולות היא מרכז מורשת אזורי שיקום ברהט וישרת מן הסתם את כל התושבים הבדואים שבמרחב. אחד הוא חינוך אזורי שפועל באופן רוחבי.

אני אמקד אותך. אנחנו מכירים את ילדי הפזורה. המצב שם יותר מורכב מאשר בתוך היישובים עצמם. האם אתם מגיעים גם לילדי הפזורה דרך המועצות שלהם כמו נווה מדבר ואל-קסום וכן עושים להם את המענה הזה גם בשעות אחר הצוהריים. האמת היא שגם בבוקר יש איתם בעיה אבל לפחות להחזיק אותם אחר הצוהריים. אנחנו יודעים שלהגיע אליהם, לפעמים זה יכול להיות רבע שעה, 20 דקות בשבילים ואף יותר. השאלה אם אתם מגיעים אליהם ונותנים להם גם את המענה.

כן. מגיעים אליהם ונותנים להם את המענה. זה לא מהסעיף עליו אנחנו מדברים עכשיו אבל נותנים מענה גם לפזורה.

סעיף 7, פרויקט ג'וסר. ממתי הפרויקט הזה קיים ולכמה זמן? תן לי קצת פרטים.

בשנה האחרונה היה המחזור הראשון. זה פיילוט חדש שבא לקחת צעירים מהחברה הבדואית ולהכשיר אותם.

להכשיר אותם למה? במגזר הציבורי?

במגזר הציבורי כשאנחנו מכוונים לשירות המדינה ואנחנו יודעים שלא כל ה-30 הראשונים יהיו בפנים.

כמה זמן קיים הפרויקט הזה?

שנה אחת. אנחנו עכשיו מריצים את מחזור ב' ו-ג'.

יש לכם יעדים מתי ייכנסו לעבודה? אנחנו יודעים שבשירות הציבורי יש תת ביצוע מבחינת ההחלטה לגבי מספר העובדים שיהיו בשירות הציבורי. השאלה מה היעדים שלכם ואם עד עכשיו עמדתם ביעדים האלה.

המחזור הראשון הסתיים לפני כמה חודשים. תהליכי מכרוז במדינה, גם במצב נורמלי לוקחים יותר מכמה חודשים.

כמה היו במחזור הראשון?

סיימו 22.

אגב, כל מי שנכנס בדרך כלל מסיים?

לא. בכל תכנית בחברה הבדואית יש נשירה וגם כאן.

מתוך ה-22 האלה, מה המספר שהוא היעד שלכם להכניס אותם בתוך חצי שנה או פחות לעבוד במגזר הציבורי?

הכוונה שלנו שכולם ייכנסו לעבודה כלשהי בתוך שירות המדינה. היעד שלנו הוא בין אחד לארבעה.

כלומר, 18 אתה שולח ו-4 אתה משאיר.

לא. לכולם נמצא בשירות הציבורי הרחב.

שירות המדינה.

גם בשירות המדינה, גם בשלטון הקומי, גם בארגונים ציבוריים במובן הרחב יותר מתוך הבנה שלא כל ה-22 יכולים לעמוד בקריטריונים.

תכנית מספר 8, מג'לס. זה פרויקט של המגרשים בתוך המגזר. אתם עובדים עם נכבדי הקהילה? אנחנו יודעים שגם להם יש בוררות שלהם ואצלם זה בצורה אחרת. האם אתם עובדים איתם בשיתוף פעולה? רואים את הפשיעה בחברה הערבית שהיא על כל מיני דברים פנימיים שלהם. אנחנו שומעים פתאום על כבוד השפחה או על נקמת דם. אתם יודעים לעבוד איתם בשיתוף פעולה ולנהל אתם? לאחרונה הייתה כתבה שאיתם אנחנו לא עובדים, יש לנו מגשרים שלנו ואנחנו לא משתפים אותם בזה. השאלה אם אתם עובדים לצדם או לא.

זאת בדיוק הכוונה. הכוונה היא לקחת אנשים מתוך הקהילה שחלקם כבר עובדים בצורה כזאת ואחרת ולהכניס אותם לתוך מסגרת החוק הישראלי. זאת אומרת, שתהיה התאמה בין המסגרת בה הם פועלים כיום ובהתאמה לחוק.

חבר הכנסת אזולאי שאל אם אתם פועלים גם אל מול הגורמים הרלוונטיים.

אנחנו לא לוקחים סתם מישהו מהרחוב ואומרים לו בוא, תהיה עכשיו מגשר. הכוונה היא לבחור את האנשים הנכונים.

לגבי מפוני דהנייה. אני לא יודע אם אתה הגורם הרלוונטי. סעיף 5 בהחלטת הממשלה קובע הענקת מענק של 100 אלף שקלים בתמורה לחתימה על התחייבות לפינוי מבנה המגורים בתל ערד, כתב ויתור על כל טענה ודרישה נוספת.

אני מתנצלת שאני מפריעה לך אבל אנחנו לא דנים בכל החלט ת הממשלה.

זה הבנתי אבל זה רלוונטי להעברה התקציבית כי מדובר כאן על כסף. הנתון שאנחנו חברי הוועדה צריכים לדעת הוא כמה מהזכאים כבר חתמו על אותו הסכם וכתב ויתור וזכאים כבר לקבל את הסכום הזה וכמה מתוכם לא. זה נתון רלוונטי ומשמעותי כי בסוף אם מדברים כאן על העברה תקציבית לטובת הדבר הזה, צריך לדעת אם יש צורך בכל הסכום או בחלקו.

ההעברה התקציבית ספציפית מדברת על הפיתוח של שכונת מגורים.

כלומר, לא על הכסף שהם מקבלים.

אם ז'נט נמצאת כאן, אולי היא תוכל להתייחס.

אני מבקש להעביר לוועדה את הנתון הזה בכתב.

התייעצות.

אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. נחזור בשעה 10:51 להצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:46 ונתחדשה בשעה 10:51.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 141 עד 142, רשויות פיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 179, 185 עד 188, בהסכמת האופוזיציה, משרד לנגב וגליל.

אגף תקציבים. פנייה מספר 188. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04. עיקר הפנייה עוסקת במשרד לפיתוח ופריפריה, נגב וגליל כאשר בתכנית 04-63-03, פיתוח הנגב והגליל, הפנייה נועדה לתקצב 13,500 אלפי שקלים בהוצאה ו-25,342 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטות ממשלה לנגב. 5,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור בתי יצירה למוסיקה בנגב ובגליל.

בתכנית 04-52-15, שזה משרד הדיגיטל הלאומי, יש תקצוב של 3,200 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור תכנית מובילים דיגיטליים ברשויות המקומיות, שזאת תכנית שנעשית בשיתוף פעולה של משרד הדיגיטל ומשרד הפנים.

אני רוצה לשאול את התקציבן. אפשר להעלות אותו? אפשר להעלות את דרור סורוקה?

בוקר טוב לכל חברי הוועדה.

החלטת הממשלה לגבי עלה נגב. היא משנת 2018 או 2017?

יש שתי החלטות ממשלה, האחת מ-2018 ואחת מ-2020.

איזו החלטת ממשלה מתייחסת כאן?

שתיהן. שתי החלטות הממשלה נמשכות - הראשונה עד 2021 והשנייה עד 2022. שתי החלטות שרצות במקביל. התקציבים באים ממשרדי ממשלה שונים למימון שתי ההחלטות יחד.

אגב, שאר משרדי הממשלה העבירו את הכסף?

כן. אין לנו בעיה עם משרדי ממשלה. זה פרויקט שכל משרדי הממשלה מכבדים את ההתחייבויות שלהם.

הסעיף הבא, ה-13 וחצי, גם הוא בהחלטת ממשלה?

כן. הכול החלטת ממשלה.

לגבי בתי יצירה למוסיקה בנגב ובגליל, סך של 5 מיליון שקלים. אלה כספים קואליציוניים או מתוך תקצוב המשרד?

זה לא כסף קואליציוני שעבר בהחלטת ממשלה. זה כסף שהוקפא בסיכום של יושב ראש ועדת כספי עם חיליק טרופר ואגף התקציבים. הפרויקט עצמו, המהות שלו, הוא סוג של העתקת המודל של לב בית היוצר שעובד בנמל תל אביב לטובת כל היוצרים המוסיקאים האומנים במרכז. יש להם פלטפורמה בה הם זוכים לחיזוק, ללימוד, להעצמה, להקלטות, להופעות אליהן כל התמורה ממכירת הכרטיסים מגיעה לאמנים. המודל הזה עובד בצורה מדהימה בנמל תל אביב. ההחלטה הייתה להעתיק את המודל הזה ולהקים אחד עבור הצעירים בנגב ואחד עבור הצעירים בגליל. המקומות כבר נבחרו. בדרום זה יוקם בבאר שבע ובצפון זה יוקם בעכו, בשיתוף בית ספר רימון. אנחנו חושבים שזה משהו שיביא הרבה מאוד צעירים לאזורים האלה, גם להופיע, גם להתאמן, גם לזכות להכשרות.

עשינו את זה ביחד עם השר פורר והשר טרופר ואני גם מצאתי לזה כסף. המטרה היא לאפשר לצעירים לממש את הפוטנציאל שלהם ולא רק במרכז תל אביב אלא גם בפריפריה.

זה רק במוסיקה?

במקרה הזה מדובר מוסיקה. יוקם מרכז אחד בבאר שבע ואחד בעכו.

סתם שאלה. למה לא הקימו אחד באזור קריית שמונה, בגליל העליון.

כי הם עשו קול קורא. עד כמה שאנין מבין, דרור, עשיתם קול קורה.

כן. פורסם קול קורא לרשויות המקומיות. אני חייב לומר ש-22 רשויות מקומיות הגישו והייתה תחרות מאוד מאוד גדולה שהפתיעה אפילו אותנו.

תוסיפו עוד 5 מיליון כך שיהיה גם לגליל העליון.

כרגע הסיכום הוא שאנחנו מתחילים להקים בעכו ובבאר שבע. כנראה שהמטרה ב-2022 היא לפעול לנסות להקים עוד אחד או עוד שניים. יש שאיפה כזאת.

מצוין. תגיד לי, תכנית 04-52-15, משרד הדיגיטל הלאומי.

זה לא תחת נגב גליל. זה תחת משרד הפנים. זאת תכנית שהיא בשיתוף פעולה.

בסדר. רק נגיד לדרור תודה רבה. דרור, אנחנו מאוד מודים לך.

בשמחה. תודה.

למה הכנסתם את זה כאן?

שני הנושאים תחת סעיף 04 של משרד ראש הממשלה.

לא ידעתי שזה כך כי אחרת לא היינו מאשרים.

איתן כהן נמצא ב-זום להסביר. זאת תכנית שהיא בשיתוף פעולה של משרד הדיגיטל ומשרד הפנים, של מובילים דיגיטליים ברשויות מקומיות. מי שעושה את ההכשרה לאותם צוערים או אנשים שמביאים את הדיגיטציה לרשויות המקומיות ממשרד הדיגיטל. מי שמתקצב את התכניות שנבנות במסגרת ההכשרה, זה שמרד הפנים.

משרד הפנים גם מתפעל את זה?

משרד הפנים מתפעל את זה יחד עם משרד הדיגיטל דרך הרשויות.

עד עכשיו זה לא היה? זה משהו חדש השנה?

זה פרויקט שהוא בהתאם לרשויות שזוכות. יש קריטריונים מסוימים.

כמה רשויות זכו בזה? הסכום הוא רק 3 מיליון ומשהו? כמה כל התכנית הזאת?

אם תרצו, אני ארחיב.

כן, בבקשה. שלום איתן.

שלום. מדובר בתכנית. אנחנו השנה במחזור הרביעי. מדי שנה נבחרות כ-20 רשויות מקומיות. מדובר בצוותים מתוך הרשות המקומית שמגיעים מועמדות ונבחרים על בסיס מצב הרשות המקומית, רצינות הצוות וכדומה. ההכשרה היא דרך ישראל דיגיטלית ומשרד הפנים הוא המשרד שמתקצב את הפרויקט. הרעיון הוא לא רק להעביר את הצוותים הכשרה לטובת טרנספורמציה דיגיטלית אלא שההכשרה תהיה לצד פרויקט אמיתי, ממשי, עם כסף. 3,200 מיליון, זה בערך 200-150 אלף שקלים לרשות לטובת פרויקט שצריך לבוא יחד עם ההכשרה.

התייעצות.

התייעצות סיעתית. חוזרים להצבעה בשעה 11:03.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:58 ונתחדשה בשעה 11:03.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פניות מספר 179, 188-185, משרד נגב וגליל ומשרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

בעד.

הפנייה אושרה.

אין רוויזיה.

פנייה מספר 150-146, משרד המדע, התרבות והספורט.

רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 125,844,000 בהוצאה וסך של 500 אלפי שקלים בהכנסה מיועדת ובהוצאה מותנית בהכנסה, בעיקר עבור תקצוב הסכמים קואליציוניים, השתתפות משרדי ממשלה שונים בדמי החברות של ארגוני מדע בין-לאומיים, תקצוב בהתאם לביצוע של מענקי מחקר במסגרת קרנות המחקר שמשרד המדע מפעיל ועבור תקצוב בגין הרשאות עבר בפעילות סוכנות החלל.

תכף נרחיב על החלל. יש לי מה לומר אבל לפני כן.

אבל כבר דיברנו פעם על החלל.

לא. אני רוצה לבקר. סתם. זה נלקח מסעיף במשרד ראש הממשלה, מסעיף במשרד החוץ ומסעיף ברשות האוכלוסין והוצאות פיתוח אחרות. תן לי בבקשה הסבר כמה נלקח מכל אחד ומאיזה סעיפים בתוך המשרדים האלה.

החלטות הממשלה שגם צורפו לפנייה קובעות שדמי החברות בחלק מהארגונים הבין-לאומיים יאוגמו על ידי מספר משרדי ממשלה. מדובר כאן באיגום תקציבי ממשרד החוץ וממשרד ראש הממשלה, לדמי החברות בארגונים.

כלומר, לא לקחתם את זה כמשהו שנפגע.

לא. זה כסף שמראש תוקצב שם לצורך העברה למשרד המדע לאיגום המשאבים.

בתכנית מספר 19-40-01, הוצאה מותנית בהכנסה. באיזו הכנסה היא מותנית.

תקציבן המשרד יוכל להרחיב על זה. יש כאן פרויקט משותף עם סוכנות החלל הצרפתית שהם מעבירים את הכסף למדינת ישראל ומשרד מבצע.

בסעיף 4, יש שם היקף הכנסה שמקבלים מסוכנות החלל הצרפתית. השאלה שלי – ואחר כך נחזור לסעיפים הקודמים – כמה כסף כל שנה אנחנו מקבלים מסוכנות החלל הצרפתית?

משרד המדע והטכנולוגיה. הסכומים משתנים אבל הם נעים בין 200 ל-300 אלף שקלים.

סכום אותו אנחנו מקבלים?

כן. אנחנו מקבלים.

זה נשמע סכום זעום.

כן כי הפעילות עצמה בוצעה ב-2017.

אנחנו משלמים להם משהו?

לא.

עבור מה מקבלים את זה?

אני לא יודע להגיד בדיוק אבל זה ההסכם שנעשה בזמנו עם סוכנות החלל הצרפתית. יש שם החזרים על פעילות, על תחזוקה.

זה משהו שמגיע לנו מהעבר. הבנתי. עכשיו אחזור איתך לפנייה הקודמת - מספר 1, לגבי מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה. כמה מרכזי פיתוח כאלה יש בפריפריה והיכן הם נמצאים.

כמה יש לפני ההרחבה.

לא מדובר כאן על פתיחת מרכז חדש. מדובר כאן על תקצוב של המרכזים הקיימים.

כן. הקיימים. לא דיברתי על החדש. אני מדבר על הקיימים. כמה בסך הכול יש לנו?

יש מכון מחקר גדול בקריית שמונה, מכון מיגל. יש בעוטף עזה. יש בים המלח. יש בקצרין. יש במשולש. יש את מו"פ אגודת הגליל שגם הוא נמצא בחברה הערבית.

כל אלה מתוקצבים מלא?

לא. המשרד משתתף בתקצוב שלהם. זה לא מו"פים ממשלתיים אלא מופ"ים שמשרד המדע משתתף באחוז מסוים מתוך התקציב שלהם. אם אני לא טועה, פחות מחצי.

חסכת לי את השאלה הבאה לגבי המגזר הערבי כי אתה אומר שיש.

מה זה הרחבת תכניות לקידום חינוך מדעי וטכנולוגי? הרחבה של מה זה? איפה?

יש שתי תכניות עיקריות. האחת היא תכנית חונכות שמעניקה מלגות לסטודנטים למדעים שחונכים תלמידי תיכון. התכנית השנייה היא תכנית שנקראת מדעניות העתיד שמכווינה נערות בתיכון ונותנת להן תגבור בתחומי המדעים, כל מיני תכניות העשרה ומנסה להכווין אותן למקצועות מדעיים.

עכשיו אתם שמים על התכניות האלה עוד כסף?

כן.

אגב, יש כאן כספים קואליציוניים?

כן. של מפלגת כחול לבן.

לגבי מספר 2. 31 מיליון בהוצאה עבור איגום תשלום דמי החברות של מדינת ישראל בארגוני מדע ומחקר. זה סכום אנחנו מעבירים כל שנה? זאת ההשתתפות שלנו כחברים? כמה כסף מעבירה המדינה כדמי חבר?

אתה שואל מה סך ההשתתפות בכל מרכזי המדע הבין-לאומיים.

כתוב כאן איגום תשלום דמי חבר.

כמה כסף אנחנו משלמים?

כולל כספים שאנחנו מביאים ממשרדים אחרים?

<< יור > >

כן.

כן. כמה זה עולה למדינת ישראל.

באזור ה-80 מיליון.

חשוב לומר בהקשר הזה שהשותפות שלנו בארגונים הבין-לאומיים מאפשרת לחוקרים ישראלים לגשת למענקי מחקר של הארגונים.

באותו מקום, בהחלטת הממשלה, הצטרפות למכון הבין-לאומי לניתוח מערכות. יש את הוועדה הישראלית למכון הבין-לאומי לניתוח מערכות יישומיות. בוועדה הזאת צריכים להיות מספר נציגים ובכל שלוש שנים צריכים להיבחר מחדש. האם נבחרו או שאתם משאירים את זה כך. פעם אחרונה נבחרו בשנת 2017. מאז 2020 נבחרו נציגים חדשים? אני מבקש שתשלחו לנו תשובה האם נבחרו.

בתכנית מספר 4, סך 500 אלפי שקלים בהכנסה בהוצאה מותנית. על מה אנחנו מדברים כאן? על איזו הוצאה מותנית? בעצם שאלתי אתכם על זה. זה בסדר גמור.

התייעצות.

התייעצות סיעתית. חוזרים להצביע בשעה 11:15.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:15.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 150-146, משרד המדע, התרבות והספורט. מי בעד?

אתה לא בעד התרבות?

אני בעד התרבות.

אתה לא בעד המדע.

אני בעד המדע. יש לך רוב? אם יש לך רוב, אני לא אפיל לך את זה.

הפעם יש לי. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 66, משרד הרווחה.

רפרנט רווחה, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להקטנת ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של 113 מיליון ו-429 אלף שקלים על מנת להכין את התקציב לביצוע.

תכנית 23-10-39 – שירותים אישיים וחברתיים – סך של 4 מיליון ו-429 אלף שקלים.

תכנית 23-11-65 – תכנית תקון וסיוע לבתי משפט בסך מיליון ו-538 אלף שקלים.

תכנית 23-11-75 – תקון וסיוע לבתי משפט, מיליון ו-431 אלף שקלים.

פנייה מבורכת. כל פנייה של רווחה היא פנייה מבורכת.

אז בוא נצביע.

אתה תראה שזה לא אקח הרבה זמן. ממש ב-20 דקות סיימנו.

תכנית 23-10-39. בשבוע שעבר העברנו סך של 17 מיליון שקלים לאותו סעיף. מה ההבדל ביניהם?

למשרד הרווחה יש את התקציב עצמו ויש את התקציב של הוצאה מותנית בהכנסה שהוא תלוי בהכנסות מרשויות מקומיות. משרד הרווחה עובד בתחום תקציבי הרווחה, חלקם הגדול הוא דרך מצ'ינג עם הרשויות המקומיות ולכן אלה שתי מערכות נפרדות, מערכת אחת היא תקציב המשרד לשירותים אישיים וחברתיים שבאמת ביצענו את ההעברה לקראת חוף השנה, והתקציב עכשיו הוא בהתאם להכנסות מהרשויות המקומיות לפי ביצוע המצ'ינג.

אולי לא קראתי נכון אבל אנחנו מדברים על היישובים הצ'רקסים והדרוזים בגולן.

מדובר כאן על התאמת התקציב להכנסות שהתקבלו בפועל.

ברשותך, שאלה. אתם רושמים בפנייה הזאת לתקצוב כלל המענים למשפחות, ילדים ונוער. בעבר קיימנו מספר דיונים וראינו שיש עוד בעיה של ילדים שעוברים התעללות בגני הילדים. זה משהו שאתם מתלמים ממנו? הילדים האלה שחוטפים את המכות בגן, אחר כך זה לא מסתיים שם אלא אחר כך הם צריכים טיפולים והם לא חוזרים לעצמם גם שנים קדימה. יש איזושהי התייחסות של משרד הרווחה לבעיה הזאת?

המשרד מטפל במגוון גדול של ילדים שנמצאים בסיכון. ספציפית לגבי הגיל הרך שאתה מדבר עליו, ברגע שילדים נמצאים בסיכון ובסכנה, המשרד מטפל. לגבי התופעה שאתה מדבר עליה, זאת תופעה שהמשרד נדרש לה כרגע.

הוא מזמן נדרש אליה ולא עשה עם זה כלום.

מגבשים לזה מענים.

מה זה מגבשים התחלתם?

אני יכולה לבדוק ואני אתן לך תשובה מוסמכת.

גם יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד כאן.

אנחנו עושים דיון מיוחד על הנושא הזה.

זה משהו אחר. לילדים האלה אין כתובת. ההורים הולכים לפסיכולוגים.

אנחנו כרגע מייצרים גורם שהוא מתאם ומתכלל את כל הילדים מאחר והילדים הם מעבר לחינוך אלא גם בריאות, הם גם רווחה והם בעצם כל משרדי הממשלה והרבה מאוד מהדברים נופלים הרבה פעמים בין הכיסאות.

זה לא בין הכיסאות. אין לזה מענה בכלל. אין להם כתובת.

לכן אני אומרת שאנחנו מייצרים את הכתובת הזאת.

אומרת מיכל אני הכתובת ליצור את הכתובת.

לא, היא לא הכתובת.

אני אומרת שאנחנו מייצרים את הכתובת.

נושא של ניכור הורי. נושא הניכור ההורי הוא נושא שהוא מאוד מאוד רגיש. האם יש איזושהי התייחסות על מנת שהילדים – שוב, אני חוזרת לזה מנקודת המבט של הילדים ואפילו לא של ההורים כי גם ההורים נפגעים בתוך הליך של ניכור הורי – ואתם נותנים את הדעת על הנושא הזה כי מדובר במשפחות במצוקה, ילדים ונוער בקהילה והם במצב של מצוקה. האם יש איזשהו כלי?

בפנייה הבאה.

אני רוצה לחדד. כרגע אנחנו מדברים על פנייה שמתייחסת רק להחלטות שאנחנו מקבלים. זאת לא פנייה תקציבית של העברת תקציב נטו ממקום למקום אלא רק על גובה ההכנסות. כמו שאתם בטח יודעים, הרשויות משתתפות ב-25 אחוזים מתקציב הרווחה. מכיוון שהמשרד עוסק במגוון מאוד מאוד גדול של שירותים שפרוסים על פני כמעט 260 רשויות מקומיות, בסופו של דבר אין התאמה והשירותים אם מאוד מאוד דינאמיים ומשתנים במהלך השנה. קשה לנו לחזות בתחילת השנה מה יהיה הגובה המדויק.

תציגי את עצמך

סגנית מנהל אגף תקציבים, משרד הרווחה.

כמו שאמרתי, קשה לנו מאוד לחזות בתחילת השנה במדויק מה יהיה גובה ההכנסות בפועל בכל נושא ונושא ולכן הפנייה הזאת כרגע מדברת אך ורק על החלק של ההכנסות.

לשאלתך לגבי הניכור ההורי. יש שירותים של המשרד, ישנם מענים של המשרד כמו למשל מרכזי קשר שנותנים מענה לכך.

בסדר. הנקודה ברורה.

תכנית 23-11-65. על מה זה הולך? בשבוע שעבר העברנו על אותו סעיף ועל אותה שורה סכום של 26 מיליון ו-296 אלף שקלים. על מה זה הולך הפעם.

זה החלק של ההכנסות מהרשויות המקומיות.

למה אתם לא מביאים את זה באותה פנייה? זה משגע אותי.

יכלו לפתור את זה באותו זמן. התייעצות.

חוזרים להצביע בשעה 11:26.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:21 ונתחדשה בשעה 11:26.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 66, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

בעד.

הפנייה אושרה.

אין רוויזיה.

אין רוויזיה על משרד הרווחה.

פנייה מספר 42, 46-45, חוק חיילים משוחררים.

בוקר טוב. אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת 216 מיליון שקלים ו-200 אלפי שקלים לקרן לחיילים משוחררים לפי התכניות הבאות: מענקי שחרור – 25 מיליון שקלים. פיקדון שחרור – 185 מיליון שקלים. קרן לסיוע נוסף, שזאת תוספת לשכר דירה לחיילים בודדים משוחררים – 6 מיליון שקלים. קרן להשכלה גבוהה – 6.2 מיליון שקלים.

מה זה החזר של מענקי שחרור? מי מתקצב את זה? כמה יש בקרן?

על פי חוק קליטת חיילים משוחררים, כל חייל משוחרר זכאי למענק שחרור ופיקדון שחרור שנקבעים לפי משך השירות שלו וסוג השירות שלו. זה כמו צבירה של פר חודש ששירת, צבירה למענק ופיקדון לשחרור. זאת הוצאה שיוצאת על פי חוק. מענק השחרור יוצא חודשיים אחרי מועד השחרור והפיקדון הוא לפי בחירת הפרט והמשיכה שלו היא לפי מטרות ייעודיות שמוגדרות בחוק.

מה קרה השנה, חסר כסף בפנייה הזאת?

כל שנה זה צפי מאוד קשה לביצוע.

כמה משתחררים אנחנו יודעים. בדרך כלל הצבא מסודר מאוד והוא יודע כמה מתגייסים וכמה משתחררים.

כן, אבל אתה לא יודע נגיד כמה ימשיכו לקבע וכמה לא או כמה קרביים ימשיכו לקבע.

מי שעובר לקבע לא מקבל מענק?

הוא מקבל ספציפית אבל אתה לא יודע לתכנן בדיוק את הדבר הזה. אני יכולה להגיד שזה דבר שאנחנו מודעים אליו ועובדים עליו כדי לטייב תא האומדן הזה לפני תחילת השנה.

לגבי תכנית 46-01-02. קרן הפיקדון. זה בנוסף?

כן. כל חייל משוחרר מקבל גם מענק שחרור וגם פיקדון אותו הוא יכול לנצל בחמש השנים הראשונות לחמש מטרות, ביניהן שכר לימוד. זה משתנה לפי מי שבוחר למשוך את זה.

לגבי שכר הלימוד, יש משהו מסוים שרוצים שהמשוחרר ילמד?

זה למוסדות להשכלה גבוהה.

אבל במוסדות להשכלה גבוהה מגבילים את מקצוע הלימוד?

לא.

לא. אין הגבלה.

תכנית 46-01-03. כמה חיילים בודדים מתוקצבים כל שנה?

אני אשמח שליטל, התקציבנינת של הקרן, תענה על זה.

שלום לכולם. בממוצע בשנה משתחררים בודדים בהיקף של כ-3,500. אני יכולה לומר שהשנה נהנו מההטבה של שכר הדירה לחיילי משוחררים בודדים כ-3,090.

שכר הדירה ניתן גם במהלך השירות?

כן, אבל זה לא דרך הקרן.

יש שכר דירה לבודדים. יש כל מיני מענקים לבודדים במהלך השירות.

ואחר כך כמה הוא מקבל ולכמה זמן?

לשנה. 1,000 שקלים.

הסעיף הבא, קרן לעידוד רכישת השכלה גבוהה. הקרן מנוצלת כל שנה עד תומה?

לפעמים יש יתרות. גם זאת תוצאה שיוצאת על פי חוק והתוצאה היא תוצאתית לכמה אנשים באותה שנה בחרו ללמוד במוסדות בפריפריה או שאלה אנשים שגרים בפריפריה וזכאים למלגת לימודים של שנה ראשונה.

זה רק מי שלומד בפריפריה?

כן. הקרן הזאת נותנת שנה ראשונה של סיוע בשכר לימוד למי שלומד במוסדות שנמצאים בפריפריה או שהוא בעצמו והוריו מהפריפריה.

אם הוא גר בתל אביב והוא רוצה ללמוד, הוא צריך לנסוע עד הצפון. אתם נותנים לו בתמורה גם שכר דירה? הוא לא יכול לנסוע הלוך ושוב כל יום. אין איזו קרן שנותנת לו את זה?

הקרן הזאת ספציפית מתקצבת שכר לימוד.

תודה. התייעצות עם אופיר.

יש על מה להתייעץ?

כן. אני חייב להתייעץ עם אופיר.

התייעצות סיעתית. נחזור להצבעה בשעה 11:33.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:33 ונתחדשה בשעה 11:38.)

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 42, 46-45, הקרן לחיילים משוחררים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

אין רוויזיה.

פנייה מספר 44-43, רשויות מקומיות.

אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 45 מיליוני שקלים עבור הוצאות הרשויות המקומיות להתמודדות עם מגיפת הקורונה על פי החלוקה כלהלן:

סך של 41 מיליון שקלים בהוצאה עבור סיוע לרשויות מקומיות להתמודדות עם מגיפת הקורונה שעיקרם הפעלת... ברשויות המקומיות, תגבור רכיבי פיקוח ותקציב הצטיידות לאפשר תפילות במרחב הציבורי.

בנוסף סך של 4 מיליון שקלים בהוצאה עבור הפעלת מכרז לחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות.

נמצא אתנו תקציבן משרד הפנים איתן כהן.

תודה. איתן, בבקשה.

אם אפשר, לפני כן. יש לנו בסך הכול 256 רשויות כך שנראה לי שזה לא הרבה כסף. לכל ראש רשות תרכשו את הספר "איך לנצח מגיפה" של נפתלי בנט ואז נחסוך כאן את כל המיליונים האלה וכולם ידעו לטפל בקורונה.

אני אדייק. מדובר בשינויים תקציביים בהתאם לביצוע.

את שמעת מה הוא אמר?

היא לא מתייחסת לזה והיא צודקת.

שאלה שמופנית יותר לאוצר מאשר לאיתן. יש קופסאות קורונה ואמרתם שאלה כבר לא קופסאות קורונה אלא זה תקציב. למה צריך לקחת כסף ממימון בחירות ולא מקופסת הקורונה?

בתקציב מימון הבחירות היה תקציב שיועד כדי להתאים את הבחירות לתקופת הקורונה.

לקחתם את זה מתוך קופסת קורונה. אגב, אני לא זוכר שבקופסאות הקורונה שהבאנו היה עבור בחירות. היה תקציב מיוחד שהבאנו לכאן של ועדת הבחירות והוא תוקצב עבור קורונה. לקחתם משם. את מה שנשאר להם מהקורונה, לקחתם משם. בסדר.

תכנית המענקים השוטפים. תזכיר לנו, אלה סלי המזון?

קודם כל, אתה ספציפית שואל על פרויקט סלי הסיוע במסגרת הממשלה הקודמת.

כי אני נהנה לשמוע את זה.

יצאנו עם מודל שמתקצב מתשאלים רשותיים, מתקצב הסברה, הצטיידות וגם תגבור פיקוח רשותי. זה חולק לכלל הרשויות המקומיות על פי קריטריונים של סוציו, של אוכלוסייה וכמובן של צבע של הרשות המקומית לפי מודל הרמזור. הרשויות קיבלו את התקציב בהתאם לביצוע. זאת אומרת, רשות הוציאה כסף על הצטיידות או הוציאה כסף על מתשאלים, אז היא גם תקבל את התקציב שמגיע לה. לאור המצב אנחנו שהביצועים ברשויות מקומיות עולה ולכן אנחנו צריכים את התקציב הזה.

כמה ביצוע סך הכול באחוזים? יש לך את הנתון הזה?

התקציב מתוקצב ביחס לביצוע בפועל של תשאולים.

התקציב היה 700 מיליון.

אתה מדבר על סלי מזון.

כן. הוא יודע על מה אני מדבר.

נכון. אני אתן למנצח הגדול אצלנו, ליוסי, שיאמר כמה מלים. הוא ניהל את כל המערך הזה של המכרז והעבודה מול החברות הזוכות. הוא ישתף בביצוע ובסטטוס.

שלום לכולם. מבחינת אחוז ביצוע כללי, אנחנו עומדים על 92 אחוזים של חלוקה לעומת התכנון. כרגע מה שנותר, אותם תושבים שהתקשינו להגיע אליהם ולמעשה במהלך ינואר נסיים באופן מלא את הפרויקט.

כשאנחנו מדברים על תקופת קורונה, מבחינת מה שהיה בארנונה של העסקים, חסר לכם כסף שאתם צריכים אותו מקופת קורונה?

בעצם יש שתי קופות של ארנונה. קופה אחת הייתה בגל הראשון ובגל השני, וגם בזה יוסי טיפל ואת זה תקצבנו באופן מלא. לדעתי זה היה כ-3 מיליארד שקלים, אם לא יותר. זו הייתה קופסה אחת. קרתה, הסתיימה והייתה. לפני כחצי שנה התחלנו את המהלך של הסיוע לארנונה לעסקים וזה מטופל היום על ידי משרד הכלכלה. בתחילת הדרך זה טופל על ידי משרד הפנים ולפני כחודש הוחלט שזה יעבור לטיפול משרד הכלכלה.

התייעצות. לא תהיה אחר כך רוויזיה.

מצביעים בשעה 11:42.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:40 ונתחדשה בשעה 11:45

אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 44-43, רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

בעד.

הפנייה אושרה.

אין רוויזיה.

את הרוויזיה על משרד המדע אני מושך.

יש אחרים.

אז נשאיר את כולם. בסדר. אני לא מושך.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:47.