פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הכנסת
28/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 15:00

פניית יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר טענת נושא חדש בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021 (כ-875), של חה"כ ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
עידית סילמן
יצחק פינדרוס

אבי מעוז
אופיר סופר
אורית מלכה סטרוק
אוסאמה סעדי
שלמה קרעי

ח"כ ווליד טאהא – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

תומר רוזנר (יועץ משפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה)

נועה בירן דדון

ירון קוונשטוק



פניית יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר טענת נושא חדש בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021 (כ-875), של חה"כ ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב, 28 בדצמבר 2001. על סדר-היום: פניית יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדבר טענת נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי כנסת. אני אתן ראשית למי שטען את הנושא החדש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכיוון שאתה יושב בראש הדיון הזה, אז אני רוצה לפתוח בשבח האכסניה, כלומר בשבחך.

האכסניה היא של ניר אורבך. אני רק - - -

לא, ממש בשבחך. אני רוצה בפתיח, זה לא ייקח הרבה זמן, אבל אני חייבת לספר לכם סיפור מאוד מאוד יפה על איתן גינזבורג. לפני בערך שבועיים הדיונים במליאה הסתיימו מאוד מאוד מאוחר, אולי זה היה אחרי הדיון הארוך בוועדת החוץ והביטחון, אני כבר לא זוכרת מה בדיוק. גמרנו נורא נורא מאוחר את הדיונים, ואני נסעתי למלון, וגם איתן נסע למלון. אנחנו מגיעים למלון, אני ניגשת לקבלה, אני מקבלת את הכרטיס שלי לפתוח את החדר במלון, ואני ניגשת למעלית. איתן גם ניגש לקבלה, לוקח את הכרטיס שלו לפתוח את החדר במלון, וניגש גם למעלית.

אני ניגשתי קודם.

אתה ניגשת קודם? יכול להיות. אני מקבלת את זה.

ניגשים למעלית. במעלית אתה מקליד את המספר של הקומה, ושולחים אותך לאיזה מעלית שיוצאת. אנחנו מקלידים את המספר של הקומה – אני מקלידה את המספר, להפתעתי איתן מקליד את אותו מספר. טוב, נוסעים יחד במעלית, מאוד נחמד לנסוע עם איתן, סך הכול בחור טוב, אחד הטובים שיש בכנסת. עולים לקומה – אנחנו באותה קומה, הפלא ופלא. יוצאים מהמעלית, אני הולכת לחדר שלי, ואיתן הולך לחדר שלו, ואז מסתבר שזה אותו חדר. נתנו לנו מפתחות לאותו חדר.

פינדרוס מוטרד מהסיטואציה.

שנינו מחוקים מעייפות – מחוקים זו לא מילה. פשוט מחוקים. רק להיכנס לחדר ולשים ראש, נכון? עכשיו הג'נטלמן הזה, כשהוא רואה שיש לנו את אותו חדר, ישר בלי להתבלבל, בלי להתווכח, בלי כלום אומר: טוב, אני ארד לקבלה לקבל חדר אחר. אז זה היה לפתוח בשבח האכסניה, אתה ממש ריגשת אותי.

תודה רבה.

אבל - - -

לא, ועכשיו נושא חדש.

זה לא קשור לאבל. בלי אבל ובלי כלום.

זה גם לא היה על חשבון זמן דיבור.

אה, זה היה בחינם. לא כמוך, אתה דיקטטור.

לא, אצל איתן זה לא עובד ככה. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אתה השתפרת מאוד - - -

אל תדאג, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים, גם עליי אומרים שאני דיקטטור.

אה, אותו דבר.

יש כמה רמות של דיקטטור.

לא נכון, אני לא אמרתי - - -

לא, שלמה.

לא, ווליד, ביומיים האחרונים, רצו הרבה דברים פה בכנסת שאנחנו נצטרך לבדוק אותם. הרבה הרבה דברים.

יש לי מה ללמוד, שלמה. כן, בבקשה, אורית.

אני אומרת ליושב-ראש ועדת הפנים, שטוב שבאת לפה, תמיד טוב ללמוד. אתה יכול קצת ללמוד מאיתן, הוא באמת יודע לנהל ישיבות מאוד יפה.

מכל מלמדיי השכלתי.

בדיוק. כדאי ללמוד ממנו. יש הרבה מה ללמוד ממנו.

עכשיו, לגופו של עניין, אני אסביר למה אני טוענת נושא חדש. תראה, אדוני היושב-ראש, תוך כדי הדיון בהצעת החוק, לא במליאה ולא כשהנוסח הופץ לנו גם באמצעות אתר הכנסת וגם באמצעות הווטסאפ והמייל, בשונה מכל הנוסח שהיה, תוך כדי הדיון, הוסיף יושב-ראש הכנסת שני שינויים.

יושב-ראש הוועדה.

יושב-ראש הוועדה, סליחה. כבר הפכתי אותך ליושב-ראש הכנסת, תראה לאן זה מגיע.

אני לא ממש רוצה, אז מה זה שווה.

אם אומרים על מנסור עבאס שהוא ראש הממשלה האמיתי, אולי אתה תהפוך להיות יושב-ראש הכנסת האמיתי, מה אנחנו יודעים. הכול פתוח. בקואליציה הזאת הכול אפשרי.

בקואליציה שלך אני לא יכול להיות יושב-ראש כנסת?

לא. בקואליציה שלי אתה לא יכול.

אוקיי.

אתה רוצה שאני אסביר לך למה?

לא, את בזמן הדיבור שלך.

רשמנו בפרוטוקול.

תרשום.

תרשום, תרשום.

בקואליציה שלי, רק אחרי שאתה תגנה מחבלים ותגנה פיגועים, אז תוכל להיות בתפקיד כלשהו בכלל - - -

אתה מגביל בזמן, אדוני היושב-ראש?

כן.

כמה זמן?

נימוק נושא חדש זה שלוש דקות בערך.

שלוש דקות. אז היא סיימה כבר.

לא, הוא לא סופר כמוך, הוא סופר כמו שסופרים.

אני בודק את השעון.

בקיצור, מה הוא עשה? שני השינויים שהוא הכניס הם שני שינויים מהותיים, כי הוא קיצר את הזמן של הוועדה המחוזית מ-45 יום ל-30, ואת הזמן של שרת הפנים מ-120 יום ל-60. למה זה מהותי? לכאורה רק מספרים, מה זה משנה מספר כזה, מספר כזה.

אבל לא דייקת במספרים.

רגע, אדוני.

לא, היא לא דייקה.

לא חשוב, אבל זו הטענה שלה, ואחרי זה תתקן.

- - - לדייק אותי?

לא, אין צורך. את תטעני את הטענה שלך, ואחרי זה ידייקו אותך אם יש צורך.

אני רוצה להסביר למה השינויים האלה הם שינויים מהותיים שמשנים את כל מהות החוק. ואגב, אני רוצה לומר, אני מודעת לזה שאת השינויים האלה הוא הכניס לא רק על דעת עצמו, אלה שינויים שהוא הגיע אליהם להסכמה עם שרת הפנים. זה ברור לי שהוא לא עושה את זה על דעת עצמו.

ועדיין אני אומרת שיש פה שינויים מהותיים. למה? כי מה ששרת הפנים הסכימה, היא הסכימה להכניס את עצמה ואת הוועדה לסד זמנים, והתוצאה של סד הזמנים הזה, כפי שהסביר יושב-ראש הוועדה בעצמו. הוא אמר לי בעצמו שהם הולכים להפציץ את הוועדה, להזרים אליה המוני המוני בקשות, ככה הוא אמר. אז התוצאה תהיה צוואר בקבוק.

אגב, אני הייתי כשהוא אמר, והוא לא אמר את זה. הוא לא אמר שהם מתכוונים להפציץ ולהביא, הוא אמר שהוא מקווה שיבואו הרבה מאוד בקשות. זו בדיוק מטרת החוק שלו.

איתן, אתה אומנם עקבת אחרי הרבה דיונים, אבל במקרה הזה לא היית.

דווקא הייתי.

הוא אמר - - - הרבה מאוד בקשות.

נכון. והייתי.

אוקיי. לא משנה המילה להפציץ, לא להפציץ.

אולי זה חזר על עצמו כמה פעמים. מה היית? היית בכל הדיונים? אל תצנזר.

עזוב שנייה, הטרמינולוגיה פה היא לא חשובה. מה שחשוב זה המהות.

המהות זה התאריכים.

לא, לא התאריכים.

המועדים, סליחה.

המהות היא האם שרת הפנים מכניסה את עצמה למצב שבו היא תהיה חייבת לתת מענה בתוך סד זמנים מאוד מאוד מצומצם? היא לא תוכל בתוך סד הזמנים הזה לקבל תשתית מקצועית, כי הוועדה לא תספיק לדון בעומס הבקשות שיוגשו אליה. ואז מה שיקרה, היא תיאלץ לקבל החלטה ללא בסיס מקצועי. התוצאה הישירה של החלטות כאלה שנעשות ללא בסיס מקצועי תהיה שהמבקשים, ככל שהם יקבלו תשובות שליליות, הם יעתרו לבתי משפט. ברגע שיעתרו לבתי משפט, ושרת הפנים תגיע לבית המשפט ללא בסיס מקצועי, התוצאה תהיה שעמדתה לא תתקבל כעמדה סבירה על ידי בית המשפט ותיפול. ועל כן בעצם השינוי הזה הוא השינוי שבעצם יכריע את הכף שכל בקשה תתקבל, כי לא יהיה בסיס מקצועי להיתמך בו כדי לשלול את הבקשות. לכן זה נושא חדש, שמשנה את המהות של החוק.

תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור ליושב-ראש - - -

רגע, יש גם לנו מה לטעון.

לא, הטענה היא שלה, לא שלך.

קודם אני טוענת, אחר כך - - -

רק שנייה, אני מנהל את הדיון הפעם.

נכון, רק הסברתי להם.

הדברים שאת אומרת נשמעו. עכשיו ישיב יושב-ראש הוועדה. אגב, לדעתי, כמי שמכיר את החוק המוצע, לא כך הם פני הדברים, כי לא מגיע שום דבר אליה בלי שזה עבר תשתית מקצועית לפני כן.

לא.

לא נכון.

אבל זו הייתה הערת ביניים. אני אתן ליושב-ראש הוועדה להשיב, ואז נשמע את עמדת היועץ המשפטי. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן אין בטענה שלה שום דבר מהותי. הקצבת הזמן, גם למתכנן המחוזי וגם לוועדה המחוזית וגם לשרה פורסם בנוסח הקודם. בדיון שהתנהל אתמול אני דיברתי על שינוי המועד שניתן למתכנן המחוז ל-30 יום במקום 45, ו-45 יום לוועדה המחוזית, ואילו בטעות היועצת המשפטית של מנהל התכנון העירה שזה צריך להיות ההפך.

אני מסכים - - -

זה היה בעקבות ההערה שלך, פינדרוס. היות שהיא הבינה שהיא הטעתה אותי, ואני לא רציתי להתווכח עם אנשי מקצוע, אמרתי: יכול להיות שאני באמת לא זוכר. אז אמרתי: אם היא מעירה את ההערה, אז אוקיי. כשהיא הבינה שהיא טעתה, אני היום הכנסתי הסתייגות, הצבעתי על הסתייגות, שאני משנה את זה בחזרה – 30 יום למתכנן המחוז, 45 יום לוועדה המחוזית. לא השתנה כלום לגבי ה-60 יום שהיו מוקצבים לשרה, כי על זה נאמר בהקראה.

120 יום.

אבל תקשיבי, את לא מקשיבה עד הסוף. בהקראה נאמר שזה יורד מ-120 יום - - -

אבל ההקראה היא הנושא החדש.

גברתי, אנחנו הבנו את זה. הבנו את זה.

הקשבנו. אני טוען שאין פה שום נושא מהותי, ואין גם שום נושא חדש. אבל את משתמשת בכלי הזה בצורה יפה.

תודה רבה.

כדי להכשיל, לטרפד, לעכב, כדי להכניס מקלות. ואת עושה את זה לא רע, אני מודה, את עושה את זה יפה מאוד. אבל מהותית אין כלום בבקשה שלך, כל מה שעשיתי הוא לחזור להקצבת הזמנים בהתאם לסיכום מול הגורמים המקצועיים, אחרי שהגורמים המקצועיים, מנהל התכנון - - -

אתה אמרת בעצמך - - -

למה את נכנסת לי לדברים?

מה שהוא רוצה לומר זה שהמועדים היו. גם אם שונו המספרים, המועדים נשארו מועדים, זה לא משהו חדש בחוק.

נכון. ועוד נושא.

משפט אחרון.

השינוי, אדוני היושב-ראש, הוא על דעת היועצים המשפטיים של מנהל התכנון, ובעקבות ההערה של חבר הכנסת יצחק פינדרוס.

- - - אני עד היום לא יודע מה עמדתם.

עכשיו אני מבקש מהיועץ המשפטי לוועדת הפנים לומר את עמדתו המשפטית ביחס לטענה. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב-ראש. המבחן לטענת נושא חדש אינו תלוי בשאלה אם העניין הוא עניין מהותי או לא מהותי, ולכן אני לא אתייחס לשאלה הזו. נושא לוחות הזמנים והמועדים, כפי שהוזכר, מופיע בהצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת. שינוי המועדים אינו מהווה על פני הדברים ובאופן מובהק נושא חדש, ולכן אין פה לדעתנו נושא חדש.

הבנתי. תודה רבה. כן, חבר הכנסת פינדרוס, ביקשת לומר.

קודם כול אני כבר יצאתי מבולבל, אני רוצה להבין בסוף, וזו בעצם הטענה – אומר היועץ המשפטי את מה שאומר, אומר יושב-ראש הוועדה מה שאומר – אני רוצה להבין בסוף: בחוק המקורי שהובא לוועדה, כמה ימים היו לוועדה המחוזית וכמה ימים היו למתכנן המחוז במקור?

45, 45.

בהתחלה היה 45, 45? ואתם קיצרתם את המועדים שהשרה אמורה לענות?

לא, 30, 45.

לא, היה 45, 45, 120, וזה קוצר ל-30, 45 ו-60.

וזה לא מהותי? מקצרים בחצי.

המבחן איננו מהות אבל.

ועוד אילת שקד אמרה - - -

אני רוצה להבין, ממה שקוצץ בסוף - - -

חברת הכנסת סטרוק, עכשיו זה פינדרוס.

התשובה היא כן.

אני רוצה להבין, בסוף יש 45 יום, וה-30 יום נשאר לשרה, וה-45 יום לוועדה המחוזית?

לא, יש שלושה גורמים.

לא, מתכנן המחוז 30 יום. השרה 60 יום.

מתכנן המחוז 30 יום, ועדה מחוזית 45 ימים, ולשרה 60 ימים.

אמרתי במפורש.

אבל אני רוצה לדבר על עצם הטענה שהמועדים היו או לא היו. מאוד ברור לכולנו האירוע, ועל האירוע הזה הרי גם התנהל משא ומתן במשך שלושה שבועות בין יושב-ראש הוועדה לשרת הפנים.

כי הוא הבטיח שהוא יתקע חוקים.

כי המועדים זה לא איזשהו דבר טכני. זו לא שאלה טכנית. הרי זו שאלה מהותית, שאם נוצר צוואר בקבוק, אנחנו מכירים את לוח הזמנים שמשרדי ממשלה עונים תשובות, הייתי יחד איתי בחוק ההסדרים בדיון, וכופפת אותי בחוק ההסדרים באותו דיון בוועדת הפנים על כמה זמן צריכות להיות התשובות של משרדי הממשלה לצורך המשרד לאיכות הסביבה והמשרדים האחרים, כמה זמן הם צריכים לתת תשובה. ובעצם פטרנו אותם מתאריך, כי אמרנו שאם הם לא נותנים תשובה זה חוזר חזרה אליהם והם ברירת המחדל, ועמדו כל סיעות הקואליציה על הרגליים האחוריות. זאת אומרת, הנושא הזה של המועדים או לא מועדים הוא נושא מהותי, הוא לא איזשהו נושא טכני. המשמעות שלה היא מהותית. זה אחד.

שניים, לגבי עצם העניין, הוא אמר שזה מגובה על ידי המערכת המשפטית. אני עדיין כבר שלושה ימים מחכה לחמש דקות תשובה ממשרד המשפטים על עמדתם, ועד לרגע זה נאסר עליהם על ידי יושב-ראש הוועדה להעביר לי את התשובה.

טוב. תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.

וואלה, יצחק, גם אתה, בסדר.

- - - בכתובים.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעלות כאן תמיהה בקשר למחויבות של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אורבך. הוא התחייב מעל לכל במה במכתב מפורש ובראיון לעיתון בסוף שבוע, שחוקים שיגיעו לוועדת הכנסת, שמי שמקדם אותם זה מישהו שקורא למתיישבים ביהודה ושומרון - - -

ימינה היא לא מפלגה רלוונטית, למה אתם מדברים עליהם כל הזמן? מי זה ימינה?

יש פה את ההחלטה שהם החליטו.

כל היום מדברים על מפלגה לא רלוונטית.

אז ניר אורבך אמר שהוא יסכל, הוא יעכב חוקים של מי שמכנה בשם "אלימות מתנחלים" ושותף להסתה, והוא אמר את זה אגב לגבי עמר בר לב ולגבי אחרים. ויושב כאן נציג של סיעה שבעיניו זה דבר מובן מאליו. הינה, יש כאן הודעת סיכום שהצביעה עליה סיעת רע"מ: הביטוי התיישבות צעירה הוא מכבסת מילים עבור התנחלות לא חוקית. אין הבדל בין מאחז להתנחלות. מפעל ההתנחלויות הוא מכשול רציני בפני הסכם שלום, הוא פשע מלחמה. הפתרון הרצוי הוא פינוי ההתנחלויות, סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית. על כל זה חתומים חברי המשותפת וחברי רע"מ.

לא קראת את הסוף.

מה פספסתי? הם קובעים כי התנחלות ומתנחלים הם בטבעם אלימות ואלימים, מטבע העובדה שהם עבירה על החוק הבין-לאומי. אז ניר אורבך היה צריך להיות כאן היום, ולהסכים איתנו על טענת נושא חדש, או לפחות לא להביא את זה לדיון בכלל.

הוא לא במשכן.

לא משנה. אבל הוא הרי אישר את הדיון הזה, והוא שוב מפר ברגל גסה את הבטחותיו לציבור מעט הבוחרים שאולי עדיין נשארו לו. חבל.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, רצית לדבר?

כן. תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא מסכים שיש כאן נושא חדש, למרות שיש לנו ביקורת והסתייגות, והגשנו שלוש הסתייגויות ענייניות, אבל פה העניין, אני מבין, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, מנצלים, מנסים, עושים את זה, כאופוזיציה הרבה פעמים עשינו את זה. אבל גם הדיון על הנושא החדש הזה, איך שאמר יושב-ראש הוועדה, באמת הייתה הטעייה, ואני אמרתי את זה, שהייתה הטעייה של היועצת המשפטית של מנהל התכנון, כי בהתחלה הוא אמר 30, 45 יום, ואז באמצע הדיון היא אמרה לו: זה 45 ו-30. ואז שינו את זה. ואז חבר הכנסת פינדרוס אמר: איך יכול להיות שהוועדה המחוזית תתכנס תוך 30 יום?

בעקבות ההערה שלו נפל האסימון.

הוא מגיע מהשטח.

ואז נפל האסימון. הבעיה שלי היא לא עם סד המועדים הזה, כי אתה יודע, יש הרבה חוקים שמחייבים קציבת זמן למתן תשובות. לא משרדי ממשלה, לא בתי משפט אפילו - - -

אפילו שרים פה על שאילתות לא עומדים בלוח זמנים.

אפילו שרים על שאילתות עונים אחרי חודשים. יש חוק הנמקות – איך זה נקרא, תומר?

חוק לתיקון סדרי המנהל.

שמחייב כל משרד ממשלתי לתת תשובה תוך 90 יום.

45.

45 יום?

אבל פה מקצרים אותך לחצי.

45 יום, הינה - - -

אתה אומר - - - ומקצרים לחצי.

אנחנו נתנו יותר.

תודה, חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף לטענות שאכן יש פה דבר חדש, יש פה נושא חדש, ואני מדבר מהניסיון שלי כמנכ"ל משרד הפנים. גם היועץ המשפטי של הוועדה יודה שלו יצויר שהיה לשר או לשרה לא 120 ימים אלא 240 יום, וזה היה מקוצר ל-60 יום, אז גם אתם כבר הייתם מתחילים לפקפק אולי יש פה נושא חדש.

לא.

אם אתה יכול להסביר לי למה לא אני אשמח, אבל זה אחרי שאני אסיים את דבריי. אני אומר לך מדוע אני חושב שכן. יש פעמים שהכמות מבטאת לא רק כמות אלא איכות, ואיכות זו היכולת להתייחס ברצינות לפניות. ואני חושב שכשמקצרים לשר או לשרה את הזמן מ-120 יום בחצי, ומעמידים את זה על 60 יום, כשהמערכת כולה צריכה לתת את התמיכה לשרה ולקבל את העמדה המקצועית גם של הוועדה, גם של מתכנן המחוז, אני חושב שלפחות במועד הזה של קיצור לוח הזמנים של השר או השרה להגיב, יש בזה נושא חדש. המערכת לא יכולה, השרה לא תוכל בכלל להיענות לפניות האלה תוך 60 יום. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל העיסוק של השר או השרה יהיה רק בחיבור חשמל לבתים לא חוקיים, אז אולי כן. אבל מכיוון שאנחנו יודעים שמגוון העיסוקים שלה הוא הרבה יותר גדול, אין שום סיכוי שבעולם. ולכן אני חושב שיש פה בהחלט נושא חדש.

תודה. חבר הכנסת סופר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על התהליך שאנחנו עוברים היום, בעצם הייתה פה עמדה כביכול ימנית – למה אני אומר כביכול ימנית? כי חוק החשמל הזה מלכתחילה הוא פרס לפורעי החוק ולהפקרות.

מייד אחרי זה נעבור להצבעה.

לאווירה שאנחנו מצויים בה כבר חודשים ארוכים, מאז שומר החומות, שרק הולכת ומתעצמת. אבל לא רק אזרחי ישראל מרגישים מה שנקרא את הרמת הראש הזאת ואת הלחץ אלא גם אתם, החברים בקואליציה. אולי זה בעיקר מתחיל אצלכם, כי גם כרגע כשאנחנו יושבים כאן הרי, מי שמוחזק פה כבן ערובה זה חוק חריש, שאם הוועדה לא תספיק לדון בזה אז גם חוק חריש אחר כך לא יוכל להתקדם. בקיצור, תופסים אתכם קצר בנקודות הכי רגישות שיש.

תודה.

שנייה, אני לא סיימתי.

אה, בבקשה.

זה נראה כאילו סיימת. אתה צריך לשפר סגנון.

לא, אני מדבר אליו, אני מדבר ליושב-ראש.

בבקשה, בבקשה. לא להפריע.

הוא מדבר ברגש.

תוספים אתכם קצר בנקודות הכי רגישות שיש, וזה בדיוק הבריונים שיושבים לצידך, וזה בריוני אום אל-פחם, וזה הבריונים שסגרו את ואדי עארה בשומר החומות. זו אותה בריונות שמאפשרת את חוסר המשילות, את ההפקרות. וזה מה שאתם עושים, זה מה שאתם מקרינים פה מהמבנה הזה, ממשכן כנסת ישראל. חיים תחת לחץ, חיים תחת בריונות. יעמוד ראש הממשלה וינסה לקשקש ולמרוח את הבלופים שלו בצורה הכי טובה שיש. זה מה שאתם עושים. אתם חיים תחת לחץ, חיים תחת בריונות, ולשם את מדרדרים את מדינת ישראל. לקרוא את המאמר של קלמן ליבסקינד בסוף שבוע הזה, ולראות את השחיקה שאתם מייצרים במושגים הציוניים, במושגים הפשוטים, בדברים שכולנו, שחבריך יועז הנדל וצביקה האוזר שלחו אותנו למערכת בחירות אחרי מערכת בחירות בגלל שהאמינו במשהו, אז לשם אנחנו מגיעים.

עכשיו, אני רואה את זה ואני חווה את זה יום-יום. אני אספר לך: במוצאי שבת נכנסתי להום סנטר.

משפט אחרון, בבקשה.

למה משפט אחרון? אני רוצה לתאר לך את האווירה.

כי עברו שלוש דקות.

בוא נחזור לפרשת השבוע - - -

אדוני, עברו שלוש דקות. אז הקצבתי לכולם שלוש דקות.

אז הינה, אני רק אסיים את הסיפור הזה כי זה חשוב. אני נכנס להום סנטר, נתקל בי בחור בכתף שמאל, כתף שמאל עם כתף שמאל שלו. דבר ראשון הוא מתנפל – אני דבר ראשון אומר סליחה. ודבר ראשון הוא מתנפל, פותח את הפה ומלא קללות. עכשיו, מותר לציין מאיפה הוא היה ומה הוא היה ולמה הוא אמר את זה, ומה האווירה שאנחנו משדרים בדיוק ברחוב. זה הסגנון, זה המסר שעובר יום-יום לאזרחי ישראל.

תודה רבה.

מה זה הסגנון הזה? מה זה הדיבור הזה?

הדברים שלו לא ראויים לתגובה ולא שווים תגובה, והוא - - - יותר מדי, אז אל תענה לו.

לא, חברי הכנסת.

- - - אתה מטיל על אוכלוסייה שלמה?

גועל נפש, גזען.

חברי הכנסת, לא צריך להגיב על כל דבר.

אני עובר להצבעה. מי בעד טענת נושא חדש? ירים את ידו. אחד. מי נגד טענת נושא חדש? ירים את ידו. שלושה.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
לא אושרה.

הנושא לא הוכר נושא חדש.

רוויזיה.

הישיבה נעולה. רוויזיה בעוד חצי שעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:26 ונתחדשה בשעה 15:56.)

חברי הכנסת, אני מחדש את ועדת הכנסת. אנחנו דנים ברוויזיה. לצערי, מי שהגיש את הרוויזיה לא נמצא ועל כן הרוויזיה נופלת.

אנחנו מודים לכולם על ההשתתפות. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:56.