פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת החוקה, חוק ומשפט
04/01/2022





מושב שני


פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדה הכלכלה
ופרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 12:30

תמיכת המדינה בעסקים שנפגעו מהקורונה בענפי התעופה, התיירות והפנאי

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ יו"ר ועדת הכלכלה
גלעד קריב – יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
סמי אבו שחאדה
מאזן גנאים
צבי האוזר
בועז טופורובסקי
אורי מקלב

יעקב אשר
סימון דוידסון
אחמד טיבי
עידית סילמן
אביר קארה
עאידה תומא סלימאן

פיני שני - סמנכ"ל בכיר מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

שי גל - ראש תחום כנסת וממשלה, ההסתדרות הכללית החדשה

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות

קובי זוסמן - מנכ"ל יאט"א

טלי לאופר - מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

גנית פלג - יושבת-ראש, אגודת מורי הדרך

יונתן שפירא - יושב-ראש מורשת דרך – העמותה לתיירות נכנסת לישראל

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

לנה דרובצ'בסקי - מורשת דרך – העמותה לתיירות נכנסת לישראל

אלון וקנין - נציג חברות תיירות יוצאת

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שלומי עם שלום - סמנכ"ל חברת אל על

עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה

אורי פנסירר

תמיכת המדינה בעסקים שנפגעו מהקורונה בענפי התעופה, התיירות והפנאי

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה וועדת החוקה, חוק ומשפט, ישיבה משותפת לשתי הוועדות בנושא תמיכת המדינה בעסקים שנפגעו מהקורונה בענפי התעופה, התיירות והפנאי. הסוגיות הללו של תמיכת המדינה בעסקים שנפגעו בקורונה עולות חדשות לבקרים לא מעט ובצדק, בעיקר בוועדת חוקה, חוק ומשפט שעוסקת בהרבה מאוד מגבלות ומאשרת את תקנות הקורונה השונות שמגיעות מעת לעת מכיוון הממשלה. ואנחנו גם שומעים לא רק את אנשי משרד הבריאות שמסבירים מדוע צריך לאשר את התקנות, אלא גם את הציבור. הציבור שמתנגד לתקנות, הציבור שנפגע מהתקנות ומההשלכות, ואנחנו שומעים לא פעם עד כמה המגבלות הללו – שאנחנו מבינים שצריכים להיות מוטלות על הציבור. המגבלות הללו שבאות גם להגן עלינו מהמגפה שהתפרצה בעולם וקיימת בהרבה מאוד מדינות ברמות כאלו ואחרות, כיצד המגבלות הללו פוגעות בענפים שונים במשק, ובעיקר בתחום התעופה והתיירות ששם המגבלות הן באמת מוטלות על השמיים והכניסה לישראל – פעם סוגרים, פעם פותחים. אני חושב אגב, שרוב הפתיחות והסגירות של השמיים היו מוצדקות ונמנעו מכך הרבה מאוד אנשים שחלו במחלה בשלבים כאלה ואחרים.

לצד זה, ראוי היה לחשוב מה זה עושה לאותם אלה שמושפעים באופן ישיר ונסמכים ממש על אותן סגירות ופתיחות של שערי המדינה. אנחנו נרצה היום לשמוע גם את הממשלה, אך גם את הציבור. כדי שגם אנשי הממשלה ישמעו מה יש לציבור שנפגע כל כך הרבה מהחלטות הממשלה לומר, ולבחון האם יש דרכים לסייע לאותם בעלי עסקים וארגונים שונים שמייצגים עשרות אלפי אזרחים אם לא יותר.

אנחנו יודעים שהממשלה החלה בנקיטת מספר פעולות ומתווים ביחס לפיצויים או סיוע כזה או אחר. אנחנו נשמע את הפרטים עוד מעט. אבל נראה לי שיש גם אנשים שנשכחו בדרך, וגם עליהם נרצה לקבל תשובות ולשמוע מה בכוונת הממשלה לעשות עם אותם גורמים. ברור לי שיש הרבה מאוד גורמים שנפגעו. אני מבין שלא לכולם אפשר לתת מענה פרטני עד הסוף. אבל אני בהחלט חושב שצריכים לשמוע את הקולות ולראות איך כן אפשר לתת סיוע לקבוצה הרחבה ביותר ולכמה שיותר אנשים שנפגעו מהגבלות הממשלה ביחס לקורונה.

במהלך הדיון, תנוהל הישיבה גם על ידי יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת גלעד קריב, שגם יזם את הישיבה הזאת יחד עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, שבעצמו נמצא כרגע בבידוד ואנחנו מאחלים לו מפה החלמה מהירה ורופאה שלמה, מכל החברים, מכל המשתתפים, ושיחזור אלינו במהרה. כאמור, הישיבה תנוהל על ידי ועל ידי חבר הכנסת קריב. מכיוון שהוא מגיע מחוץ לכנסת, אז נתחיל את הישיבה בלעדיו, והוא יצטרף תוך כדי הישיבה. עד כאן הפתיחה. אני אאפשר כמובן לחברי הכנסת לומר דברים בפתח הדברים. אודה לכם אם הדברים יהיו קצרים מכיוון שאנחנו מוגבלים בזמן. הישיבה מסתיימת בשעה 14:00, ועל כן אנחנו חייבים להיות קצרים ומאוד ממוקדים בדברים שאנחנו אומרים. אני אומר את זה לחברי הכנסת, אני גם אומר את זה לכל שאר הדוברים. כל מי שרוצה לדבר, נאפשר למרבית האנשים לדבר ככל שיאפשר הזמן. תנסו להיות ממוקדים, מדויקים ועם שאלות קונקרטיות על מנת שנציגי הממשלה יוכלו להתייחס.

בבקשה, חבר הכנסת מאזן גנאים.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש, ללא ספק, ישיבה חשובה מאוד כי אנחנו נמצאים בימים קשים מאוד, במיוחד לבעלי עסקים, אלו שסובלים מבחינת תיירות פנים וחוץ. יש הרבה בעלי עסקים שמשלמים את המחירים וחלק מהם שילם את החשבונית כבר במלואה.

במחקר שעשה חברי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, המחקר מוכיח שבחברה הערבית 50% שניגשו לקבל הלוואת מדינה עדיין לא קיבלו, ולכן העסקים לצערי, לא מצליחים להתרומם. ואילו 50% מאלו שקיבלו, לא קיבלו מענק מספיק. אני רוצה לדבר גם על מורי הדרך שסובלים יותר מכולם. יש להם משפחות, יש להם ילדים, ולצערי אנחנו כמעט ולא עושים כלום. הגיע הזמן לשים את הכול על השולחן ולשאול את עצמנו – איך אנחנו מחזקים גם את תיירות הפנים, גם את תיירות החוץ, גם את מורי הדרך, גם את בעלי העסקים, ואיך היום נותנים להם את ההלוואה על מנת שלא תגדל האבטלה. ואם אנחנו מדברים היום על אבטלה, בדרך כלל, אז זה ללא ספק שאנחנו מגיעים לכפליים אבטלה מימים רגילים.

אני מבקש מכולנו, ככנסת, כמחוקקים, איך להיות היום באמת רגישים כלפי האנשים האלו, כי בסופו של דבר, אלו הם אלה שמחזיקים את המשק. לכן, בהמשך הישיבה, אוסיף דברים. אבל אגיד אם במדינה בכלל קשה, אז בחברה הערבית קשה כפליים. נושא ההלוואות בערבות המדינה הוא חשוב מאוד על מנת לחזק את הכלכלה ולצמצם את האבטלה.

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת, סימון דוידסון, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, הגעתי עכשיו מוועדת כספים, שם דנים גם כן בנושא של אשראי ותמיכה בעסקים קטנים. אנחנו דנים פה בעולם הרבה יותר גדול והרבה יותר פגוע מכל עסק אחר במדינת ישראל. אני יכול לספר לכם שאתמול הייתה לי שיחה עם שר התיירות, יואל רזבוזוב, ובעקבות פתיחת השמיים אתמול, שזה הדבר היחיד שיכול להציל את ענף התעופה, וצריך לשמור שהשמיים יהיו כמה שיותר פתוחים, וכמה שיותר לתמוך בנושא הזה של הגעת תיירים למדינת ישראל. כמובן עם הגבלות, כמובן עם בדיקה, כמובן עם כל דבר שיכול למנוע את הגדלת התחלואה במדינת ישראל. מי יודע עוד איזה וירוס חדש או וריאנט חדש מחכה לנו. בסופו של דבר, זה הדבר היחידי שיכול להציל את ענף התעופה.

דבר נוסף שאני יכול לספר הוא שהממשלה הסמיכה את שר התיירות ואת שר האוצר להגדיל את הפיצוי לענף התעופה. הם השרים שהוסמכו לנושא הזה. אני יודע שהממשלה מטפלת בזה באופן רציף וקבוע. אנחנו פה כדי לתמוך בנושא הזה, לתמוך בענף התעופה, ולתמוך בנפגעים מהעולם הזה. אני באמת מאחל לוועדה הזאת לדחוף את הנושא הזה ולדאוג לאנשים. בסוף זה לא רק חברות התעופה, כמו שאמר חבר הכנסת מאזן גנאים, מדובר גם על מדריכים, על חברות נסיעות, אנשים שקנו אוטובוסים ומחויבים ויש להם לשלם את הביטוחים ויש להם לשלם את ההלוואות – זה עולם שלם של אנשים שלא יודעים איך לצאת מזה. אנחנו פה בשבילם. אני מקווה שנצליח לעשות כמה שיותר עבור האנשים האלה. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. בהחלט יש פה תחום, עולם שלם – אנחנו יודעים שהמדינה נותנת מענה מסוים וחלקי לאותן תשתיות תיירות. אני מניח שהאוצר ומשרד התיירות ידברו עליהם, על מי שמוגדר כתשתית תיירות פנים. אני מזכיר שיש עולם שלם של תיירות חוץ, של ישראלים שעובדים, חברות, משפחות שעוסקות גם בתיירות חוץ. אמנם מוצאים את הכסף מחוץ ישראל, אבל אין ספק שמדובר פה על עסקים ישראליים שלוקחים ישראלים לתיירות מחוץ לארץ. גם הם נפגעים רבות מאותם ביטולים בגלל אותן מגבלות, וגם להם צריך לתת מענה. זו קבוצה של בעלי עסקים הגונים וישרים שקצת נופלים בין הכיסאות, כי מצד אחד, לא חוסים תחת משרד התיירות, מכיוון שהם לא תיירות פנים, הם תיירות חוץ. מצד שני הם אולי חוסים תחת משרד הכלכלה והתעשייה, אינני יודע, אבל גם שם לא בטוח שיש להם מענה. צריך לראות איך העולם הזה גם מקבל מענה על ידי מי ממשרדי הממשלה ביחס למתווה שהמדינה באה לפצות.

יש עוד דבר אדוני היושב-ראש, לאחינו הנוצרים שחגגו את חג המולד ושילמו ממש מחיר כבד מאוד, אם זה בנצרת, בכפר קנא, ובכמה ישובים אחרים. גם להם מגיע איזשהו פיצוי.

ברור. סמי אבו שחאדה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך על קיום הדיון החשוב מאוד הזה, הצגת בדיוק בדבריך חלק מהאנשים שהם שקופים, שאנחנו לא ראינו אותם כשהמדינה באה לחשוב על פיצוי וכולי. ואני רוצה להזכיר עוד קבוצה שאני ניסיתי לקדם את הדיון עליה כמה פעמים ולצערי הרב, לא הצלחנו במיוחד: אנשים שפתחו עסקים בסוף 2019 - תחילת 2020, קבוצה לא מבוטלת של אנשים שכל תוכנית הפיצויים של המדינה פשוט דילגה מעליהם. היא דילגה כי המדינה שמה איזשהם קריטריונים שהם יכולים לעבוד איתם, מס הכנסה היה צריך שיהיה לו דוחות מ-2018, ו-2017, כל מיני קריטריונים, שגרמו לזה שהאנשים שפתחו דווקא עסקים חדשים, ופתאום יש להם קורונה, פשוט לא קיבלו שום פיצוי. אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את הקבוצה הזאת לדיון, ולא משנה מה יהיו פה התוצאות. לייצר איזשהם קריטריונים שיאפשרו למדינה לראות גם את הקבוצה הזאת של בעלי העסקים, שלדעתי הם נפגעו הכי קשה. הם היו בשלבים ראשונים של ההקמה.

להקמת עסק – לא היה להם הכנסות ב-2019, ומן הסתם גם ב-2020 לא, ובעצם יש להם עסק עם הרבה השקעה ועם אפס הכנסה.

בדיוק. חלקם שרדו על ההלוואות הראשונות שהם התחילו איתם, חלקם לקחו הלוואות נוספות כדי לשרוד. חלק לא קטן מהם סגר. הם נפגעו מאוד קשה.

אבל אני - - -

בגלל הלקונה הזאת שנוצרה, בגלל הקריטריונים שהקימה המדינה, אני באמת חושב שגם כשאנחנו חושבים עכשיו איך, ובעולם הזה של התיירות אדוני, יש גם את כל העניין של מסעדנות. מסעדנות זה תיירות – או תיירות פנים או תיירות חוץ. מסעדנות זה גם דבר שהוא מאוד חשוב ולא מעט בתי קפה, זה אחד הענפים שהכי הרבה נפתחים ונסגרים בו עסקים. גם ב-2020, בסוף 2019, נפתחו המון עסקים כאלה ונפגעו קשות. אני רוצה שגם אותם אנחנו נראה במהלך הדיון ונשמע איך אפשר איכשהו לעזור להם. תודה.

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, רוצה לומר דבר מה?

רק נכנסתי, עוד מעט.

אני גם שמח על כך, ככה נוכל לשמוע גם את הציבור. אני מציע שנתחיל לשמוע את הציבור או את משרד התיירות. משרד התיירות, אתם רוצים לומר דברים בפתח הדברים או שאתם רוצים לשמוע קודם את הציבור?

איך שאתה רוצה. אפתח ואגיד, שמי פיני שני, סמנכ"ל המשרד, כמובן שאני מזדהה עם הדברים שנאמרו פה שהתרופה הכי טובה לתיירות תהיה לאפשר לה לחזור לפעול בצורה הכי טובה והכי חלקה ושתיירים יבואו. ושאנשי תעשיית התיירות יתפרנסו מתיירים ולא ממענקים או סיוע מסגנונות שונים.

תקופה ארוכה אנו מסייעים, בהתחלה למלונות, ובעקבות החלטת ממשלה בשבוע שעבר, נוספו לתהליך הזה עוד נדבך של סיוע למארגני התיירות הנכנסת שקיבלו גם סיוע במהלך הקורונה. מורי הדרך נוספו לנדבך הזה, ואני מקווה שבקרוב נפרסם מנגנונים, בקרוב מאוד, מנגנונים שיאפשרו למורי הדרך לצאת ולהדריך. בעיקר בשיתופי פעולה - - -

מה זה בקרוב מאוד?

בקרוב מאוד זה שבוע-שבועיים. אני בעניין של לסגור הסכם עם רשות הטבע והגנים על תפעול של עשרות אלפי סיורים שיוצעו לסיור בחינם, ונשלם למורי הדרך בגין ימי העבודה. זה לא מענה מוחלט לצרכים של מורי הדרך לפרנסה מוחלטת, אבל אני מקווה שזה יהיה מענה סביר. במקביל אנחנו נפרסם בתקופה הקרובה מאוד עוד נוהל סיוע למארגני תיירות נכנסת שיוכלו לקבל עוד נדבך של פיצוי, וכנ"ל נוהל המשך למלונאים. יש כבר נוהל מלונאים אחד שבאמצעותו הקצנו סיוע של 300 מיליון שקל, נוהל ההמשך יסייע בעוד 150 מיליון שקל על עוד תקופת זמן. ונדבך רביעי של אותה החלטה זו אפשרות לעובדי תעשיית התיירות לקבל קורסים במסגרת זרוע העבודה, ששם ירד סעיף הסוציו – כל עובד שהוא עובד תעשיית התיירות לשעבר יוכל לבוא ולקבל הכשרה מקצועית במסגרת הקורסים שמציעה זרוע העבודה. כאמור, אני חושב שזה מענה שהוא לא מכסה את כל הפינות, אבל הוא בהחלט יותר טוב ממה שהיה עד לפני שבועיים. הממשלה הכירה בכך שסגירת השמיים יוצרת נזק. הנזק הזה בא לידי ביטוי באותה החלטת ממשלה.

תודה רבה.

איתן, אפשר?

כן, אבל בקצרה כי אנחנו מוגבלים בזמן.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני רק רוצה לשאול בעניין ההכשרות המקצועיות למורי הדרך: קודם כל, יש כאלה שכבר החלו לעשות הסבה בעצמם ולא חיכו. מה איתם? אתם הולכים לממן להם רטרואקטיבית או לא? ומה עם קורסי ההכשרה שבוחרים אותם מחוץ לקורסים המוצעים על ידי זרוע העבודה, האם אתם הולכים לתת להם איזשהו וואוצ'רים שאיתם הם יכולים לקנות בחוץ הכשרה מקצועית?

התשובה היא לא. התשובה היא שהקורסים שיבוצעו , יבוצעו על ידי זרוע העבודה. קורסים שהחלו – אני לא רוצה לדבר בשמם, אבל כנראה שהם לא ידעו לכסות את זה, ואם יש פה נציג בזום מטעמם או נציגת אגף תקציבים שיודעת משהו אחר ממני, אשמח אם היא תתקן אותי. כמו שאת ודאי מכירה, הממשלה עובדת קדימה ולא משלמת לרוב בדיעבד. הקורסים שזרוע העבודה יודעת להציע הם רבים ומגוונים. הם יעמדו לרשותם.

אנחנו כמובן נשמע עוד מעט את נציגי האוצר, אבל אני מציע שקודם כול נשמע את הציבור, ואז גם נשמע את עמדת האוצר. אני מבקש גם מנעם וגם מחיים, להיות קשובים לדברים, לרשום לעצמם את הנקודות ולראות איך אפשר לתת מענה ככל שניתן במעלה הדיון. וכמובן נאפשר לכם התערבות מתי שתרצו, רק תודיעו לנו ונפתח להם את הזום.

אני מבקש לפנות ראשית ליעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות.

תודה רבה, אני מגיעה לפה מבג"ץ, התאחדות המלונות יחד עם סוכני הנסיעות עתרנו לבג"ץ בבקשה לפתיחת השמיים. אני חייבת לציין שלא ניתן עדיין פסק דין. הייתה אוזן קשובה מאוד לשופטים בבג"ץ. הם הקשיבו בקשב רב לנזק או להקרבה, כפי שמישהו קרא לזה, שענף התיירות הקריב לטובת המשק כולו. כשהאינטרסים היו ללא ספק אינטרסים סותרים.

אני מקווה מאוד שההחלטה כפי שהיא תהיה – אמנם הוחלט על פתיחת השמיים בשבוע הבא. עדיין כדאי לציין שגם ההחלטה הזו על פתיחת השמיים לוקה כרגע במספר ליקויים, אחד מהם הוא המדינות שתיירים רשאים מהם להגיע כרגע לישראל אלה מדינות כתומות. מדינות אדומות כמו ארצות הברית, בריטניה, איחוד אמירויות וכיוצא בזה, הן מדינות שכרגע התיירים משם לא יוכלו להגיע לישראל. וגם בשעה שהן יהפכו לכתומות, הרי אותם תיירים, למשל מארצות הברית, אם הם מחלימים, בשל בעיות טכניות אולי, הם לא יוכלו להיכנס לארץ. כך שההחלטה, בואו נאמר, כשאנחנו מסתכלים קדימה לחודשים הקרובים, קשה לנו לראות את ענף התיירות הנכנסת מתאושש. וכשאני אומרת את זה, אני רוצה לומר שאנחנו כבר חודש וחצי לתוך המשבר הזה, כשכרגע, אני באמת מודה לתוכנית ולכוונה לסייע לענף שלנו, הסיוע בדרך, אבל הוא בטח לא כאן ועכשיו.

אצלנו בענף, מלונות רבים נאלצים בימים אלה לפטר עובדים. העובדים האלה הולכים הביתה. אין להם שום יכולת להרוויח, לא חל"ת ולא אבטלה כי הם לא צברו מספיק ימי עבודה במלון כדי להרוויח ולקבל איזושהי הכנסה שעה שהם יושבים בבית. המצוקה והתסכול הם רבים. אנחנו חוששים לאבד כ-20,000 עובדים בענף שלנו כרגע שאין להם יכולת לעזוב את המלון ולא להתפרנס ממקור פרנסה אחר. נכון שיש את אותה תוכנית הכשרה, היינו שמחים שהוועדה תוכל לתת דחיפה לתוכניות האלה כדי שיצאו לפועל כבר מחר בבוקר. שוב, העובדים שלנו, מרבית עובדי ענף התיירות הנכנסת, כבר יושבים בבית ואין להם שום יכולת להשתכר.

דבר נוסף הוא הנושא של מצוקת המזומנים הקשה. המפקח על הבנקים הוציא הוראה לבנקים להתחשב בהחזר ההלוואות שלקחו המון מלונות בענף בהסדרים שניתנו בתחילת הקורונה. הסיפור של הלוואות בערבות מדינה. במלונות לא השתנה כלום. הם לא יכולים עדיין להחזיר את ההלוואות, אבל המועד שבו הם צריכים כבר להתחיל להחזיר את הלוואה עצמה הגיע. המפקח על הבנקים הוציא מכתב לבנקים, אבל בשטח זה לא עובד. עסקים שמבקשים לדחות או במצב של אי פירעון ההלוואה – לא מקבלים יחס אוהד ולא מקבלים הבנה ונדרשים להחזיר את ההלוואות האלה כבר ועכשיו. שוב, אני יודעת שהסיוע בדרך, אבל מצוקת המזומנים היא קשה מנשוא.

תודה רבה גברתי. גנית פלג, יושבת-ראש אגודת מורי הדרך.

צוהריים טובים לכולם, תחילה אני רוצה להודות לכם שהזמנתם אותנו, ואני רוצה להעיר שתי הערות לגבי הדברים שנאמרו ואז אומר את הדברים שיש לנו לומר.

באיזה עניין? שנייה, אנחנו עם עשרות אנשים שמבקשים לדבר, עשרות. ולכן אני קוצב את זמני הדיבור, מה שתספיקי בזמן הזה, תספיקי. בסדר? יש לך שלוש דקות דיבור. זהו.

בסדר. ראשית אני רוצה להתייחס לשני דברים, א' זה היוזמה לשלב מורי דרך בהדרכות ברשות הטבע והגנים. יש קצת בעיה עם העניין משום שהתקציב שניתן לנו כרגע לא מספק, אנחנו עשינו חשבון: בממוצע חמישה ימי הדרכה לשנה שלמה לכל מורה דרך. זה מעט מאוד. אתם מתארים לעצמכם שחלק ממורי הדרך לא קיבלו שכר מהיום הראשון לתחילת הקורונה, וחלקם לא קיבלו מיולי. לתת חמישה ימי הדרכה לכל מורה דרך בממוצע זה מעט מאוד ולא ייתן כיסוי לצרכים. ואני נאלצת לומר: הצרכים הקשים שמורי דרך מתמודדים איתם. אתמול דיברנו על זה כאן בוועדה, לא ארצה לחזור, אנחנו מתמודדים עם מקרים קשים מאוד של מורי דרך שנמצאים על סף אבדון, גם של חייהם.

הדבר הנוסף שאני רוצה לומר - - -

אדוני יושב-ראש הוועדה, אם אפשר הערה רק לעניין הזה.

לא, שנייה, ניקח כמה ואז נפנה לחברי הכנסת.

הדבר הנוסף שאני רוצה לומר הוא לגבי ההכשרות. ביקשנו להיות מעורבים בנושא של התאמת ההסבות המקצועיות, וזאת למה? משום שקמה יוזמה ורצון לתת לנו את הסל הזה, אבל כאשר הסתכלנו בניסיון הקודם וגם במה שמוצע לנו עכשיו על ידי ועדת הכלכלה, מצאנו שחלק מן ההכשרות לא יתאימו מראשית הדברים. ברשותך, אתמול הגשנו לוועדת הכלכלה מסמך מסודר, אחרי שיושבת-ראש הוועדה אתמול ביקשה מאיתנו, ראשי הארגונים של מורי הדרך להכין מסמך, ואת המסמך הזה הגשנו. במסמך ביקשנו לתת מענה לכל מיני דברים שעלו וצפו וצפים ויש איתם קשיים. יש לנו כאן בעיה של מורי דרך בשפות ייחודיות שאנחנו צריכים להתאים להם הכשרה, וגם למבוגרים.

הכול מפורט במסמך גברתי.

נכון מאוד.

תודה רבה. נעשה את זה כך, ניתן לשניים-שלושה דוברים מהציבור, ואז חברי כנסת, זאת כדי לאזן את הדיבור. בסדר? אני פונה לאלון וקנין, נציג חברות תיירות החוץ. בבקשה אדוני.

אני בעלים של חברת הפקה ותיירות שבעצם עיקר העיסוק שלנו זה חברות וארגונים שיוצאים לחו"ל לטובת כנסים, אירועים, נופש וכולי. התחום הזה הוא תחום שכבר נסגר מאמצע יולי, מהיום שבנט הודיע על כך שהוא ממליץ לא לטוס. כתוצאה מההמלצה הזאת, חברות וארגונים, גם בימים אלה וגם עקב התפשטות האומיקרון, לא לוקחות סיכונים מקצועיים להשבית חברות וארגונים שלמים. תוצר הלוואי של זה שאנחנו סגורים לחלוטין. לא בסגר פורמאלי, אבל נמצאים בסגר במשך שלושה חודשים ויותר, ללא שום הכנסה וללא שום יכולת להעסיק את העובדים שלנו, בלי לפטר ובלי לשחרר עובדים.

(היו"ר גלעד קריב, 13:02)

התוצאה של העניין הזה היא גם שמזיזים אותנו בין המשרדים השונים בממשלה, בין משרד הכלכלה למשרד האוצר, לבין כל גוף אחר חוץ ממשרד התיירות שבעצם לא מתעסק בתיירות יוצאת. מה שקורה זה שהתחושה שלנו היא שתיירות יוצאת לא נספרת כהכנסה, וזה תחום שמכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה בכל שנה עליהם אנחנו משלמים מיסים.

מה שקורה זה שאין שום סעיף בתוכנית הסיוע של משרד התיירות שהולכת לצאת, שום סעיף שמתייחס לאלפי סוכני נסיעות, מארגני תיירות, וחברות הפקה, מה שנקרא, תיירות יוצאת ולא תיירות נכנסת. התחום הזה הוא תחום בקריסה. אני פונה בכל לשון של בקשה לכל מי ששומע או לכל מי שיכול לעשות משהו בנידון, לפעול ולנסות לסייע בכל דרך, כי בלי סיוע של המדינה, לא נוכל לעמוד על הרגליים. אין מטוס נכנס אם אין מטוס יוצא. אז עם כל הכבוד לתמיכה שתחום התיירות הנכנסת כרגע מקבלת, גם שהיא לא מספיקה – תחום התיירות היוצאת לא מקבל שום תמיכה.

ההנחיות וההוראות שיוצאות כלפינו אינן ברורות. עכשיו צמצמו את רשימת המדינות האסורות, אבל לדוגמה איחוד האמירויות עם 100 נדבקים בשבוע עדיין מוגדרת מדינה אדומה. כל מיני נהלים שאינם ברורים. ובכל מקרה, בכל התיירות המאורגנת אין היום אנשים או חברות או ארגונים שייקחו סיכון להוציא החוצה ממדינת ישראל, מה שגורם לנו נזק עצום. לכן אני מבקש בכל לשון של בקשה: כל תמיכה, כל עזרה, כי אנחנו פשוט, מה שנקרא, תקועים בין השורות פה. משרד התיירות לא אחראי על תיירות יוצאת, משרד הכלכלה לא לוקח אחריות, אין לנו כתובת, אין לנו עם מי לדבר, וכתוצאה מזה אנחנו פשוט בקריסה כלכלית. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. יש קריסה כלכלית בקרב מארגני התיירות היוצאת.

תודה אדוני, אנחנו נתייחס גם לסוגיה הזו. בשעה שתיים מסיימים את הדיון, חשוב לנו שכל הזירות השונות של תחום התיירות תשמענה. אני מראש אומר, הדיון הזה הוא דיון שנקבע לעיסוק בנושא הסיוע הממשלתי לשוק התיירות. יש כאן נציגי ענפים חשובים מאוד, שגם קולם צריך להישמע, אני מניח שהדברים יישמעו בדיונים נוספים בוועדת הכלכלה. הדיון הזה ניזום על ידי יושב-ראש הוועדה, מיכאל ביטון, ועל ידי כיושב-ראש ועדת החוקה, באופן ספציפי סביב נושא משק התיירות. אז אני מתנצל מראש בפני דוברים שאולי לא יספיקו לדבר כאן היום, אבל נגיעתם לתחום התיירות יותר מצומצמת.

חברי הכנסת, אני מציע רק שנשמע את אחד מן הנציגים או הדוברים שמתייחס לענף התעופה הישראלי, ואז נעשה עוד פנייה לחברי כנסת, ונעבור לסירוגים בין הנציגים לבין חברי הכנסת. מר שלומי עם שלום, סמנכ"ל חברת אל על, בבקשה; ולאחריו, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

ראשית אני רוצה להודות לך, יושב-ראש ועדת חוקה, וגם ליושב-ראש ועדת הכלכלה. אני מבין שהוא בבידוד, אני שולח לו מכאן איחולי החלמה אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד.

אין חולק על זה שענף התעופה חווה את המשבר הגדול ביותר בתולדותיו. אפילו במלחמות העולם, תנועת התעופה לא נעצרה לחלוטין, וזה קרה כאן עכשיו. מדינות סגרו את השערים. הדבר הזה השפיע מיד על חברות התעופה. חברת אל על, ערב הקורונה, זו חברה עם הכנסות של 2.2 מיליארד דולר; 45 מטוסים; למעלה מ-6,500 עובדים. אנחנו משלמים על המטוסים הללו שכירות בכל חודש, וכל מטוס שעומד על הקרקע אלו מיליוני דולרים שאנחנו צריכים לשלם ואין יכולת להטיס אנשים.

הנקודה הבאה – התעופה היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. כולם מבינים את זה, ואין דרך אחרת לצאת מכאן מלבד באמצעות המטוסים הללו, אחרת אנחנו נהפוך לאי במצור. אנחנו הבנו את זה ועשינו את המשימות שלנו במהלך הקורונה. הבאנו את מכונות ההנשמה, חילצנו ישראלים מכל מקום שהם היו בעולם. בתוך הקורונה היה גם מבצע שומר החומות והמשכנו להביא לכאן את הישראלים, כשכל חברות התעופה האחרות הפסיקו לטוס.

אני חושב שברור לכל אחד מה החשיבות של התעופה הישראלית. אגב, ממשלות בעולם הבינו את זה, הם סייעו לחברות שלהם בעשרות מיליוני דולרים. בארצות הברית בכמעט 70 – וסייעו פעם אחר פעם, במענקים, בהלוואות, בוויתור על אגרות. גם כאן היו מתווי סיוע וגם עכשיו אנחנו בתהליך מול האוצר. ואני כאן רוצה לברך, למרות שהוצאנו דיווח מידי שרק הגענו להסכם עקרוני, ואני מחויב כחברה תאגידית, ציבורית, לא להתייחס לפרטי המשא ומתן. אז עדיין: מזכיר הממשלה, ראש הממשלה, שרת התחבורה כמובן, שר התיירות, שר האוצר, שרת הכלכלה, שרת הקליטה, שר התפוצות, וגם שר החקלאות. כל אלה שרים שמעורבים שצורה כזאת או אחרת, מאחר והם מבינים שאנחנו ממשיכים להביא לפה עולים, ממשיכים לדאוג ליבוא וליצוא החקלאי – כולם תומכים בסיוע לאל על, וגם הרבה מאוד חברי כנסת, כולל יושבי הראש של הישיבה הזו.

החלטות, אנחנו לא מכירים החלטות הממשלה, אבל הם הסבו נזק, יש דוח של ארגון הבריאות העולמי, אני גם חושב שהארגון שלנו סובל מהרבה מאוד, או חוסר מידע או פייק ניוז. ארגון הבריאות העולמי מפרסם דוח ואומר שהגבלת - - -

שלומי, רק אנא סיים. משפטי סיכום.

עוד דקה, אדוני, דקה, כי אני גם מבקש מכם משהו, מחברי הכנסת. חשוב שנדע כי כל הזמן אומרים נתב"ג, נתב"ג, אז ארגון הבריאות העולמי אמר, שהגבלת תנועה בין מדינות לא נמצא ככלי יעיל. לא יעיל במאבק בקורונה, ולא באומיקרון בפרט. בסוף זה חומק. היום כשאנחנו מדברים, ואוסטרליה פתוחה גם לתיירים וגם לאזרחים, ניו זילנד מאפשרת כניסה ויציאה, גם מדינות שמטילות סגר על האזרחים, עדיין משאירות את השמים פתוחים. אני לא מבקר את החלטות הממשלה, אבל יש כאן משהו ייחודי שהסב נזק ולכן אנחנו דורשים את הפיצוי.

תודה. שלומי - - -

רק ברשותך, משהו אחרון שאני מבקש מכם.

שלומי, משפט אחרון. יש עוד דוברים רבים.

אתה צודק אדוני, אני חושב שביום שאחרי, אנחנו חייבים לעשות כאן חוק לעידוד התעופה ואת זה אני מפנה אליכם. יש הרבה מאוד אפליות, אנחנו לא טסים מעל סעודיה, לא טסים לטורקיה, יש המון דברים. מדינות בעולם עושות חוק כזה. בארצות הברית יש את fly America. אני קורא כאן לכם לעשות חוק לעידוד התעופה הישראלית. זה נכס אסטרטגי, זאת תשתית לאומית, והגיע הזמן שיהיה חוק כזה.

תודה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה כבוד היושב-ראש, אני מודה לשניכם על היוזמה לקיום הדיון הזה, אני חושבת שהגיע הזמן באמת. זה ענף שנפגע בצורה בלתי רגילה ואף אחד, לצערי הרב, לא רק שלא טיפל בנושא, אלא היו הצהרות מאוד מזעזעות בתקופה האחרונה. גם בעניין מורי הדרך וגם בעניין הענף באופן כללי.

אני חושבת שאי אפשר להתייחס לנושא הקורונה בכל המדינה בצורה מסוימת, ודווקא בענף התיירות, לשמור אותם הצידה ולהתייחס אליהם בצורה שונה לגמרי. מצד אחד, אי אפשר להשתמש אפילו במושג שמיים סגורים, כי השמיים לא סגורים. הציבור במדינת ישראל יוצא, הציבור מטייל בעולם. אם העניין הוא חשיפה לקורונה, אז תקרקעו את כל הציבור במדינת ישראל ואל תתנו להם לטוס. אבל מצד אחד למנוע מהציבור, לתת לציבור לטייל בכל העולם, ולהשקיע בתיירות העולם, אבל לא לתת לאנשים מהעולם שיבואו וישקיעו ויוציאו כסף – אני חושבת שזה יפגע בנו לטווח ארוך בכל הענף הזה.

אני מכירה הרבה אנשים שעוסקים בענף. אדבר קודם כל על עניין המלונאות, והוזכר העניין של הלוואות בערבות המדינה. אני מכירה מלונאים שכבר התחילו לשלם ושילמו כמה חודשים, הוציאו מכספם האישי והשקיעו בעסק שלהם. אני מכירה מישהו שמכר אדמה כדי להשקיע בעסק, כדי שיוכל לשלם את ההלוואות האלה, והם הגיעו למצב שהם לא יכולים להמשיך. אז מה הייתה התגובה של הבנקים? התגובה של הבנקים – אתה תעשה נזק בלתי הפיך לתיק שלך אצלנו ואנחנו נשים עליך עין ואנחנו נטפל בכם בצורה אחרת. אני חושבת שזה לא מתקבל על הדעת. לפחות, לפחות שהמדינה תצהיר שכל מי שיבקש דחייה, לא שיתנו הנחייה לבנקים, אלא תגיד בצורה הכי ברורה: כל מי שבענף הזה ומבקש דחייה של תשלום ההלוואה בערבות, יקבל את זה מידית. אי אפשר לתת להם לקרוס בצורה כזו.

הדבר השני, כבוד היושב-ראש, כל הנושא הזה של תיירות נכנסת ממדינות כתומות. מדינה כתומה יכולה להפוך ביום אחד למדינה אדומה, ואז כל מי שעשה כבר, הזמין וקבע טיסות ורוצה להגיע לארץ, 24 שעות לפני, הם צריכים להוציא להם אישור. הם פונים להוציא את האישור, אומרים להם: כבר הפכו לאדום, תבטלו את הכול, הם לא נכנסים. ואז, אפילו המקדמות ששילמו – שבינתיים הם מחכים לכסף הזה ולפעמים משתמשים בו – הם צריכים להחזיר ויש נזק.

אי אפשר לסבול מצב כזה. לגבי מורי הדרך, אני חושבת שעם כל הכבוד, צריך לאפשר שימוש בוואוצ'רים שהם יבחרו את סוג ההכשרה שהם רוצים. אתם יודעים שזרוע העבודה לא מאפשר את כל ההכשרות שיכולות להיות. אם מישהו רוצה לעשות הסבה בתקופה הזו, שיעשה את זה. דמי קיום של 2,500, סליחה? מה יעשו עם זה? ישלמו את התחבורה להכשרות? מה בדיוק? זה לא מתקבל על הדעת. גם לעניין התקציב, כאשר הממשלה יושבת ונציגי הממשלה אומרים: אנחנו נספק לכם עבודה – תפרטו את זה, בואו נשמע. כמה ימים? כמה ימים ולכמה מורי דרך?

את זה אנחנו נדרוש. התשובות הכלליות לא מקובלות.

צריך להגדיל את התקציב הזה מידית.

שנייה, אדוני, שנייה.

יש פה פקיד אוצר?

יש נציגת אוצר, ויש נציג תיירות. אני מראש רוצה להשאיר מספיק זמן. אנחנו נבקש פרטים מדויקים על סכומים, על איזה הכשרות פתוחות, מה גובה דמי הקיום, ומה שלא ייאמר היום, יוגש בכתב לשתי הוועדות. אציע לעמיתי, גם דיון המשך.

לא הייתי פה בזמן הפתיחה כי הייתי באירוע מחוץ לכנסת, לבי מאוד כבד בדיון הזה על אופן ההתארגנות של הממשלה. אני אומר את הדברים לקראת הסיכום. אבל הדיון הזה לא יהיה בגדר שחרור קיטור. אני כבר אומר מראש, אולי אומר עכשיו: תוכנית הסיוע של הממשלה לא נולדה מרצונה הטוב של הממשלה אלא מאיום של ועדות בכנסת שיפסיקו לאשר את ההגבלות בתחום הקורונה. ואני עומד מאחורי זה, מכיוון שאני אחד מיושבי הראש של הוועדות שהודיעו, שאם לא יגובש מתווה לסיוע לתיירות, אנחנו נפסיק לאשר את הגבלות הקורונה. ומאוד מטרידה אותנו העובדה שהיוזמה לתוכנית ממשלתית – שגם איתה יש הרבה מאוד בעיות – לא הגיעה בד בבד עם הטלת ההגבלות הראשונות על עולם התיירות. אנחנו נדבר עוד לקראת הסיכום. אני מקווה שגל התחלואה הנוכחי הוא האחרון, אבל אם הוא לא האחרון, אז צריך לראות את הגל הזה כגל האחרון שבו מוטלות הגבלות על ענפים ספציפיים, ואין בצד ההגבלות תוכניות סיוע מסוג כזה או אחר. אף אחד לא אומר לממשלה הנוכחית לאמץ את נהלי הממשלה הקודמת. אבל להותיר, לסגור ענף שלם ללא תוכנית סיוע, ולהיות במצב שכרגע כבר פותחים מחדש את השמיים, אבל הסיוע בפועל עוד לא הגיע – על זה אנחנו נאמר בדברי הסיכום.

אני מבקש מיד, חבר הכנסת האוזר, אני רוצה לסירוגין ברשותך, איתנו גברת טלי לאופר, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות ולאחריה חבר הכנסת צביקה האוזר.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, קודם כל תודה על הדיון החשוב והקריטי הזה, וגם על אמירות רבות שלך, אמירות מדויקות, במסגרת ועדת חוקה. אדבר ישר ולעניין: אדוני, דיבר כאן היושב-ראש הקודם על השקופים, אנחנו, משרדי וסוכני הנסיעות, אנחנו השקופים של המדינה. אנחנו בדיוק הפלח של ענף התיירות שהמדינה השאירה פצועה בשטח. זנחה אותנו לחלוטין. פירטו לך כאן וכולם יודעים, מה המרכיבים של תוכנית הסיוע של משרד התיירות – אין מענה למשרדי נסיעות, אין מענה לסוכני נסיעות. אנחנו מדברים על ענף שמונה המון, מאות חברות שפזורות בפריפריה, פזורות במרכז, מורשות משפחתיות, אנחנו מדברים על סוכני נסיעות ממגזרים קשים, מכל המגזרים, בסדר? החרדים, הערבים, במרכז, כולם. אנחנו מדברים על אלפי אימהות חד הוריות שעוסקות בתחום הזה, והענף הזה ננטש לחלוטין בצד הדרך על ידי המדינה. אין לו ולו אזכור אחד בתוכנית הסיוע. סליחה, אתקן את עצמי, יש לו אזכור אחד, יש תמיכה לעובדים שהחליטו לעזוב את הענף. באמת, תודה רבה, על אותם העסקים שמשלמים מיליארדים למדינה במיסים, על אותם עסקים ששומרים על האזרח הישראלי, על אותם עסקים שמעסיקים כאן אלפי עובדים, מה שאתם עושים בתוכנית הסיוע זה גם לקחת את העובדים שאנחנו משלמים להם משכורות במשך שנתיים על כלום, על שמיים סגורים. סגורים? עזבו, סגורים באופן לא חוקי, זאת טענה אחרת וזה נדון בבג"ץ בעודנו מדברים, המדינה כבר קיבלה צו להסביר כל מיני דברים. אבל שימו את זה בצד.

בעניין הסיוע, אדוני התבטא כמה וכמה פעמים בוועדת חוקה, שלא יהיה מצב שסוגרים ענפים ולא נותנים להם מענה. המדינה סגרה אותנו, ואני אומרת כאן, ואני מסתכלת לחברי הכנסת בעיניים, כי הם ישבו מולי באין ספור דיונים כאלה. תסתכלו לי בעיניים, סגרתם אותנו ובכל דיון אומרים שמגיע לנו וצריך לתת ואנחנו מחוץ לתוכנית הסיוע. לא יעלה על הדעת כזה דבר. ידע כל מעסיק בישראל שבעת צרה ממשלת ישראל תיטוש אותו. זאת התכונה שלנו ואני מבקשת: זו קריאתנו האחרונה.

אדוני, אנחנו כל שתי דקות נמצאים בבג"ץ, על המשאבים המצומצמים, החברים המסכנים אצלנו, שלא מרוויחים שנתיים וכל היום צריכים לתת כסף לבג"ץ בשביל שיזוז משהו. למה? הרי אנחנו נלך על אפליה, כי כל יתר ענפי התיירות מקבלים, ואנחנו מוקצים ולא מקבלים. אז למה, למה זה צריך להיות ככה? למה הכנסת הזאת והממשלה הזאת לא יעשו את הדבר הראוי, הנכון והחוקי? תודה.

תודה, גברת טלי לאופר. חבר הכנסת צביקה האוזר, בבקשה אדוני. מצטרף אלינו סגן שר השר קארה, ברוך הבא.

איך הוא אמר, מה שטלי אמרה, הענף של טלי היה מוחרג גם בפעמים הקודמות, לא רק הפעם. והיא באמת צודקת, במקרים שלהם, יש אנשים שקיבלו והם לא. יתרה מזאת, צריך להזכיר פה, בגלל שהיא הזכירה שחלק מהענף לא קיבל, אני רוצה להזכיר גם את חנויות התיירות בצפת, להזכיר עוד אנשים שעוסקים בתיירות ולא נחשבים תיירות. אף אחד לא רוצה להתייחס אליהם. אני חושב שגם המקום של ועדת כלכלה להתחיל לסווג את כל העוסקים בתיירות תחת משרד התיירות. אנשים צריכים שיהיה להם אמא ואבא.

תודה סגן השר, בבקשה חבר הכנסת האוזר.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל צריכה כל הזמן להסתכל צפונה ולהבין שזו מדינה שיכולה וצריכה לקלוט כעשרה מיליון תיירים בשנה. זה ההישג הנדרש, זה המצפן, זה היעד. אני מדבר כמובן על ימים שהם לא ימי קורונה, אבל אסור שהמשבר הזה של המגפה ירחיק אותנו מהשגת היעד הזה. לכן אנחנו חייבים מבחינה אסטרטגית כראייה לאומית, לוודא שימור של תשתיות, תיירות, הן אנושיות – בראש ובראשונה – והן תשתיות של מלונות, תשתיות של תעופה, תשתיות של עסקים משרתים.

העובדה שישראל תוכל בשנים הקרובות לקלוט כעשרה מיליון תיירים, זה אחד הכלים המרכזיים לצמיחה ברמה לאומית. אלה אולי הכלים הקלים ביותר להביא צמיחה גדולה. ואנחנו מדינה שקלטה בטרום הקורונה כארבעה מיליון, הקפיצה בין שלושה לארבעה מיליון הייתה מהירה מאוד, ועוד לא קלטנו תיירים מהמזרח, מסין, מאזורים אחרים בעולם. שוב, בימים רגילים פוסט קורונה, ישראל יכולה להיות שם.

בהקשר הזה, אנחנו צריכים עכשיו לראות לא רק איך אנחנו עוזרים לאותם אנשים שעוסקים בענף החשוב הזה עם פוטנציאל הצמיחה אולי הגדול ביותר במדינת ישראל, אלא גם למצוא פתרונות איך אנחנו הופכים את הלימון הזה ללימונדה. אחד הדברים שאני הצעתי, ופניתי לשר האוצר, לשר התיירות, לשר העבודה והרווחה, זה לקחת את הפיילוט שהיה שנה שעברה והסתיים לפני כשבועיים-שלושה. במסגרת הפיילוט הועסקו כ-500 אנשים ברשות הטבע והגנים שעבדו בשימור ושיקום תשתיות תיירות, תיירות מורשת. הפיילוט הזה היה פיילוט מצוין. עם שביעות רצון מאוד גבוהה מאותם 500 אנשים שעסקו בהם. רובם, מורי דרך שנפלטו, והוא היה עם שביעות רצון מאוד גבוהה של המדינה.

במקום שאנשים ישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה, אנשים יצאו יום יום לעבודה. עבודה מחוץ לבית באוויר הפתוח, ובנו תשתיות שבעתיד יקלטו עשרה מיליון תיירים. אני מבקש את התייחסות האוצר: הפיילוט הזה נסגר, הוא נסגר כי חשבו שהקורונה מאחורינו. אותם 500 – בקלות אפשר להפוך אותם ל-3,000, 4,000 אנשים, בקלות, אדוני היושב-ראש. אני מדבר על מציאת עבודה, לא רק סיוע לאדם עצמו שיישאר בתחום ולא יעבור לתחומים או יאבד עצמו בין ארבע קירות ביתו, אלא יבטיחו או יקדימו השקעה שממילא נצטרך לעשות אותה אם אנחנו נקלוט בעתיד את אותם עשרה מיליון תיירים.

לכן, א' – קודם כל אני מוחה על כך שפניתי ולא קיבלתי שום תשובה. ב' – אני מבין שאיתנו נעם דן מהאוצר, אני מבקש התייחסות קונקרטית. הפיילוט הזה הצליח ב-500 איש. רשות הטבע והגנים מעוניינים, אנשים מעוניינים לחזור, שחררו אותם הביתה. שידרגנו תשתיות מורשת, הייתה עבודה נוספת בנושא של מלחמה במינים פולשים. אלה סוגי מלאכות שאותם מורי דרך ואנשי תיירות, מבינים את חשיבותם, אוהבים אותם ובקיאים בהם. אני מבקש עכשיו שהוועדה הזאת תדרוש, קודם כל מידית לחדש את אותם 500. ואני מבקש אבני דרך להגדלה ל-3,000 או 4,000 איש. אני מוכן לשבת עם אנשי האוצר ולהוכיח שזאת ההשקעה הטובה ביותר של עלות מול תועלת במצב הקשה שנקלענו אליו.

זאת מדינה שמתנהלת בפלגמטיות. זאת מדינה שמתנהגת בצורה לא יעילה המחויבת המציאות. אני לא מבין למה הפיילוט הזה הסתיים. אני לא מבין מי קיבל החלטה שהקורונה הסתיימה. ואנחנו רואים איך הגל החמישי הגיע שהורידו את השלטר על פרויקט כזה שהקפיץ 500 איש, אפשר לעשות הרבה יותר, את תשתיות התיירות במדינת ישראל בעלות תוספתית זניחה אל מול מה שהיה. אבקש התייחסות קונקרטית.

אמרת כאן היושב-ראש, משהו מאוד טוב, אנחנו לא באנו להוציא קיטור, באנו ואני אומר – זה קצה חוט שאני מבקש לאחוז בו, אני מבקש למשוך אותו. ואני מבקש להקצות זמן לתשובה. אני מוכן להיכנס לדיון כלכלי מול האוצר ולהוכיח שמבחינת האינטרס הציבורי, והתועלת הלאומית, התל"ג, זה הדבר הנכון לעשותו. תודה רבה.

תודה, אדוני. עוד אתייחס בדברי הסיכום איך אנחנו נמשיך. ויהיה סיכום ביניים בלבד, אני אומר את הדברים האלה לנציגי משרדי הממשלה. אנחנו ממשיכים הלאה, מר יוני שפירא, יושב-ראש ארגון מורי הדרך, מורשת דרך, ארגון נוסף של מורי הדרך, בבקשה, בקצרה. אחריו ידבר מר יוסי פתאל, מנהל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל.

תודה רבה כבוד היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת, ואני נאלץ להגיד: תודה רבה לכם כי הדהדתם דברים שאנחנו כבר כותבים מעל שנה. פרויקטים, תוכניות, הסבות, הצעות, והתשובה שקיבלנו מכל מי שפנינו אליהם: לכו לתיירות, לכו למשרד הרלוונטי, אין תקציבים, ודברים לא נעשו.

500 האיש האלה זה פרויקט אדיר שאפשר למנף אותו וחייבים למנף אותו. אבל אנחנו חייבים לזכור דבר אחד, ב-1 ביולי לא רק סגרו את השמים, אלא ביטלו לנו את הפעילות. לכולנו, למורי הדרך בתיירות הנכנסת היו יומנים מלאים. מיום ליום סגרו לנו את הקבוצות. כאשר אתה מבטל ברגע האחרון מלון, טיסה, פעילות, אתה משלם פיצוי. לא פיצו אותנו. וכרגע כשאומרים לנו שההכשרות והפרויקטים עם רשות הטבע והגנים אולי בעוד שבועיים נקבל את המתווה, אז זה עוד שבועיים שאנחנו נחנקים. אנחנו מאז יולי ללא שקל הכנסה.

אני כדרך אגב, ביקשתי מנציגי האוצר כבר, הייתה לי שיחה עם הגורמים הממונים באוצר, שאם זה המסלול שבחרתם – תוציאו מקדמות. תוציאו מקדמות ותשלמו מראש על ההדרכה.

אנחנו מציעים - - -

א', הדברים האלה יתבררו, אני אציג תכף רשימת שאלות למשרד התיירות.

זאת אחת ההצעות שלנו, שישלמו עשרה ימי עבודה למורי דרך, דרך רשות הטבע והגנים. והוא מתחייב בהמשך - - -

ההצעה הזו הונחה על ידי לפתח משרד התיירות ומשרד האוצר, עוד לפני שהכריזו על המתווה.

הייתי רוצה לציין ברשותך עוד דבר אחד, ואני רוצה לחזק פה את הדברים של טלי לאופר: אתם מציעים או שר האוצר הציע לנו להחליף מקצוע, והוא מציע לנו הסבות. הסבות זה לקחת את אנשי התיירות שהושקעו בהם שנים של עבודה והתמחות, ולהוציא אותם מענף התיירות לאיזשהו ענף היי-טק, לאיזשהו ענף אחר.

הסיכוי שהם יקבלו אחרי ההכשרה, ואני לא מדבר על 2,500 השקלים – שאיתם חיים בתקופת ההכשרה, איך משפחה יכולה לעשות את זה? אבל אחרי ההכשרה, איך בן אדם בן 50, 55, אחרי ארבעה חודשי הכשרה בהיי-טק, ומוציא את קורות החיים שלו, ל-40,30 חברות, והם רואים שהיו לו 30 שנה בתיירות – הוא לא יתקבל לעבודה. הסיכוי לקבל עבודה אחרי הכשרה שואף לאפס. זה הכול זריית חול בעיניים.

יוני, אנחנו בניגוד אולי לגורמים כאלה ואחרים מבקשים ממכם לא להחליף מהר מקצוע. אנחנו מאמינים בענף התיירות, אנחנו מאמינים בתרומה שלו לחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. אני חושב שלפחות - -

ושהוא עוד יחזור בגדול.

- - למערכת היחסים של מדינת ישראל עם מדינות העולם, למערכת היחסים של מדינת ישראל עם קהילות העם היהודי וקהילות לא יהודיות שמגיעות לישראל בצורה קבועה. אל תחליפו את המקצוע הזה, זה התפקיד שלנו, לגרום למדינה להבין שאם סוגרים את השמיים, עוזרים לענפים שנפגעו מסגירת השמיים.

תודה. ואני חייב לציין שאנחנו עדיין בקשר עם הקהילות, אנחנו בקשר עם הלקוחות, ואנחנו יכולים לשמש עדיין כשגרירים של רצון טוב של המדינה בעולם הנוצרי והיהודי.

אני מבקש עכשיו שני נציגים שקצת יותר ממעוף הציפור. ראשית, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאיים, רועי כהן, ואחריו רמי בז'ה, יושב-ראש פורום העצמאיים בהסתדרות. רק חברים, אני מבקש בקצרה ובמיקוד פרקטי. זאת הזדמנות לברך אותך רועי, על בחירתך לכהונה נוספת כנשיא לה"ב. בבקשה, מר רועי כהן, ואחריו מר רמי בז'ה.

שלום לכולם, אני רוצה להודות לכבוד היושב-ראש על הדיון, בדיוק הייתי בוועדת כספים בדיון לגבי מחנק האשראי והעובדה שאפילו ברגעים אלה, כבוד היושב-ראש, הקרן בערבות מדינה הופסקה עבור ציבור בעלי העסקים ואין את אותה קרן שנתנה סיוע עם גרייס לשנתיים וחלוקה לעשר שנים ופריים פלוס אחד וחצי. בעצם עסקים כרגע שנקלעו למחנק בעקבות ההגבלות ובעקבות הרצון בכלל להמשיך לשרוד, אין להם כרגע מענה בערבות מדינה. בנוסף, אני מצטרף לכל הדברים שטלי לאופר, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, שהיא חברה בלה"ב, וכמובן מורי הדרך, וחברות הסעות האוטובוסים, וכל מי שבעצם ברגעים אלה מרגיש שמדינת ישראל מטילה מגבלות מבלי לתת מענה לפיצוי.

כבוד היושב-ראש, לא שמעתי שהורידו את הארנונה, לא ב-30%, לא ב-50%, אלא ההפך, העלו את הארנונה. לא שמעתי שהורידו את החשמל, אלא העלו את החשמל. השכירויות ממשיכות, ההלוואות ממשיכות, וההכנסות יורדות. בגלל הדבר הזה יצאנו לרחובות במרץ 2020, וגרמנו למדינה תוך חודשיים להביא תוכנית כלכלית, כי אף אחד לא התכוון – כמו שאמרת היושב-ראש – לתת מענה לציבור העצמאיים ובעלי העסקים. אני זוכר את זה שבמדרגות משרד האוצר הציעו לי 3,000 או 4,000 שקל פיצוי לכל עצמאי, ובסוף הגענו איתם לתוכנית כלכלית שנתנה מענה גם לנושא של הוצאות קבועות, וגם בטח ובטח מענה הרבה יותר גדול מבחינת המחייה והעזרה והסיוע ליום יום במחייה.

מה שאני קורא, חבר הכנסת גלעד קריב, ברגעים אלה אם נופל טיל, חס וחלילה, יש את מס רכוש, היא יודעת לתת מענה על זגוגית, על גדר שנהרסה, על רכב שנפגע, היא יודעת לתת מענה. אתה רק צריך למלא טופס, בא שמאי ונותן. אותו דבר צריך להיות קרן לפיצוי בעצמאיים ובעלי העסקים. תתנו בנו אמון, תפסיקו להגיד לציבור העצמאיים: אתם רמאים וגנבים. בן אדם ימלא דוח, ירד לו ההכנסות כך וכך בעקבות ההגבלות האלה, אתם תלכו לבדוק אם ירדו ההכנסות ותתנו לו פיצויים. אתם לא תשאירו אותו באוויר. מה זה הדבר הזה? מאיפה מגיעה התעוזה הזאת לבוא ולהגיד לבעל עסק: אני מוריד לך את ההכנסות ב-50%, ואני לא נותן לך פיצוי. מאיפה זה מגיע? אני רוצה לדעת מי שם באוצר יש לו את האומץ להגיד לאנשים: חברים, אני מוריד לכם ב-50% את ההכנסה, ואתם ממשיכים לשלם את כל ההוצאות. אני רוצה לראות אם אחד מהם לא יקבל משכורת שלושה חודשים, מה הוא יעשה. אני רוצה לראות את אותם האנשים האלה ששלושה חודשים לא ייכנס להם משכורת לבנק מה קורה אתם. עם המשכנתא שלהם חוזרת, וההוצאות שלהם, וההלוואות שלהם חוזרות. די נמאס כבר עם הדרך הזאת. כל פעם גורמים לנו לצאת מהכלים ולבוא כמו איזה עניים בפתח. אתם קבעתם הגבלות – תתנו פיצוי. פיצוי לא לכל העצמאיים, אני לא בא ואומר לכל העצמאיים. נגיד בנק ישראל אמר לי: רועי, אני יודע לעשות את זה בפינצטה. לתת מענה בדיוק כמו במדינות המפותחות. לענפים שנפגעים: תרבות, תיירות, תעופה, כל הדברים האלה – בפינצטה לתת להם מענה. אבל לא, כאן באים ומפחידים את כל חברי הכנסת: חברים, זה יעלה מיליארדים, ואנחנו נפתח את זה לכל המשק, כל המשק יצטרך לקבל. לא – אנחנו לא באנו לבקש לכל המשק, אנחנו באנו לבקש לאלה שאתה פוגע בהם בהכנסה, ואתה פוגע להם ביכולת להתקיים.

אני שמח ומברך על ההחלטה של יושבת-ראש מפלגת העבודה, שרת התחבורה, שהודיעה שלא, וגם אתה פתחת ואמרת את זה, אדוני היושב-ראש: לא יהיו יותר הגבלות אם לא יהיה מענה של פיצוי. אסור לאשר יותר את ההגבלות ללא מענה של פיצוי. וכמובן שאני מזכיר שגם ברגעים אלה, כל מדינת ישראל נמצאת בבידוד, ומי לא מקבל פיצוי על ימי בידוד? רק ציבור העצמאים. למה? כי הלכנו לעתירה לבג"ץ ורק אחרי שמונה חודשים שמשכו אותנו, בסוף בג"ץ קבע שהמדינה צריכה לפרסם תזכיר, וראה איזה פלא, פרסמה תזכיר. וכמה כסף היא רוצה לתת לציבור העצמאיים? 61 שקל ליום אדוני היושב-ראש. נמצא שם סגן השר אביר קארה, שאמור ומתעתד לייצג את העצמאיים, תשאל אותו אם עצמאי יכול להתפרנס מ-61 שקל ליום, זאת ההצעה שיצאה תחת הממשלה שהוא חבר בה. הממשלה הוציאה על 61 שקל יום פיצוי - - -

רועי, תודה.

- - אני באמת אומר לכל חברי הכנסת: תפסיקו להפוך את העצמאיים לשק החבטות של המדינה, ותגרמו לכך שהם יהיו גאים שהם קמים בבוקר ומקיימים את העסקים שלהם ויקבלו מענה, פיצוי הולם על כל הגבלה. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, שי גל, מפורום העצמאיים בהסתדרות. רק ממש בקצרה כי יש עוד כמה דוברים. ואנחנו רוצים תשובות ממשרדי התיירות והאוצר.

נמצאים פה גורמי ענף התיירות שבטח אמרו את דבריהם, לא אחזור על מה שנאמר. רק אומר שחוכמה מאוד קטנה לנסות למנוע את ההתפשטות של הנגיף הבריאותי ולגרום לגל חמישי או גל מי יודע כמה של קריסת עסקים. לכן, כמו שאתה אמרת בפתח הדיון, אמנם לא הייתי כאן כי הייתי בדיון בוועדת הכספים בנושא ההלוואות, אז אני יודע בדיוק מה אמרת ואני מצטרף לדבריך.

מה שיש לי להגיד הוא שאם מגבילים – מפצים. חייבים לדאוג לזה. התפקיד של הכנסת בעניין הזה הוא חשוב מאוד כי הממשלה מכהנת מאמון הכנסת, לא להפך. הכנסת יכולה ללחוץ על הבלם לעיתים, כפי שאתה בוועדה שלך הגדרת שלא יאושרו תקנות אם לא יבואו פיצויים, כך הכנסת צריכה לנהוג – ללחוץ על הבלם. מביאים לכם לאישור תקנות? יפה מאוד, לא מתווכחים עם השיקולים האפידמיולוגיים, אבל עם כל מה שקשור לדברים המשקיים, למחירים שמשלם המשק, בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים, צריך ללחוץ על הבלם עד הרגע שבו יוכרזו פיצויים. תודה רבה.

תודה. חברים, אני באמת אומר, יהיו פה עוד שני דוברים ואז אני עובר למשרדי הממשלה. ככל שיהיו דוברים נוספים, אציע לחברי מיכאל, יושב-ראש ועדת הכלכלה לקיים דיון המשך. גם כדי לראות מה התשובות ושיעורי הבית שניתן לחברים. אני מעלה כאן, הטריטוריה היא בעיקרה טריטוריה של ועדת הכלכלה, אנחנו נוגעים בדבר מכיוון שאנחנו הוועדה שביקשו ממנה לאשר את ההגבלות על היציאה מישראל, ולקחנו לעצמנו את הסמכות גם לדון בהגבלות על הכניסה לישראל, שבכלל לא מוסדרות בתקנות. יש פה סוגיה כשלעצמה. לא יודע אם בעת הזו, הבית הזה לא צריך לחשוב על ועדת משנה, ועדה משותפת שתלווה את ענף התיירות. אני שומע את מה שאומרים חברי הכנסת, אני חושב שיש פה ענף מובחן שנפגע מאוד מתקופת הקורונה, ויכול להיות, עוד פעם, זאת לא הטריטוריה של ועדת חוקה, אבל זה אחד הדברים שאדבר עליהם עם יושב-ראש ועדת הכלכלה. האם לא צריך שיהיה פה ממש מהלך פרלמנטרי לחודשים הקרובים, שבא ואומר: מסתכלים מקרוב על ענף התיירות ומלווים אותו.

בכל מקרה, אני רוצה לפנות כרגע לנציג יאט"א, ארגון חברות התעופה הבין-לאומי, קובי זוסמן. בבקשה בקצרה ולאחריו, לנה דרובצ'בסקי, ממובילות המחאה של ענף התיירות, ואז אנחנו נפנה למשרדי הממשלה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון החשוב מאוד הזה. אדבר קצרה, שמי קובי זוסמן, אני מנכ"ל ארגון יאט"א, ארגון חברות התעופה שכולל בתוכו את כל החברות שלמעשה מגיעות למדינת ישראל, בין אם הן חברות זרות ובין אם הן חברות מקומיות. אדוני היושב-ראש, אמרת לא להוציא קיטור, אז אני רוצה לבקש את עזרת הוועדה במשהו פרקטי מאוד: החל מ-1 בינואר, חברות התעופה, כולן, ללא יוצא מן הכלל, משלמות אגרות בשיעור שעולה ב-10% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. אין חולק שאנחנו צריכים לשלם אגרות, משום שאנחנו מקבלים שרות ואפילו שירות טוב מרשות שדות התעופה, אבל לאור המציאות שכולם מכירים בה, המשבר חסר התקדים של חברות התעופה, שיש מקום לאזן בין הצרכים.

פנינו מספר פעמים למשרד התחבורה ולרשות שדות התעופה, לא אמרנו שאנחנו לא רוצים לשלם את התוספת של 10%, ביקשנו רק לדחות את זה. נאמר פה על ידי חברי ממשרד התיירות שהמדינה לא יודעת לפצות בדיעבד, אני מדבר על משהו שמכאן והלאה. לכן אני מבקש את עזרת הוועדה בלהקפיא את האגרות הללו או לדחות אותם או לפרוס אותם.

אני מניח שהוגשה בקשה למשרד התחבורה.

פנינו למשרד התחבורה - ללא שום מענה.

אדוני, אתה יכול רק לומר, לסבר את אוזנינו, אם יש לכם את המידע: כמה עובדים ישראליים מועסקים על ידי חברות התעופה הזרות שמפעילות קווים לארץ. יש לכם הערכה?

לפני הקורונה פעלו פה למעלה מ-150 חברות. אני מתאר לעצמי שכל חברה מייצגת משהו כמו עשרות עובדים כאשר כביכול השמיים פתוחים. למרות ששוב אני אומר – מדינת ישראל היא מדינה קשה מאוד לחברות התעופה לפעול בה, בהיבט של הקורונה, אנחנו כנראה המדינה שנקטה בתהליכים הכי קיצוניים ומאוד יוצאי דופן. הרבה מאוד חברות נאלצו לפטר עובדים, אנחנו מדברים על מאות רבות של אנשים.

אני מציע שתעשו בדיקה. אני חושב שזה נתון חשוב לדיון שלנו. כמה בסופו של דבר, ישראלים וישראליות מתפרנסים מחברות תעופה זרות. אני רוצה רק לומר, כדי שלא ישתמע אולי מבין השורות: אני כיושב-ראש ועדת חוקה תמכתי ואני עומד מאחורי אותה תמיכה, בצעדים המהירים של הממשלה בראשית גל האומיקרון. שיבחתי בוועדה וגם בתקשורת את העובדה שממשלת ישראל הייתה הממשלה הראשונה בעולם המערבי שבטווח של 12 שעות – הייתי חלק מהדיונים – הגיבה מהר מאוד לאיום. אני חושב שהרווחנו בין ארבעה לשישה שבועות של היערכות מוקדמת להתפרצות. ומי שיודע מה קורה בבתי החולים ומדבר עם מנהלי בתי החולים. ומי שעוקב גם אחרי מספרי ההתחסנות יודע שארבעה עד שישה שבועות הללו בדחיית גל האומיקרון בישראל, למול מדינות אירופה – הציל חיים. וזה כולל היכולת לאשר כרגע בוסטר רביעי שכבר התחסנו בו 25,000 איש ועוד 75,000 הזמינו תורי חיסון בימים הקרובים.

אני לא מבקר את ההחלטה של הממשלה לסגור את השמיים כדי להשאיר את המשק פתוח. אני חושב שהממשלה עם כל הכבוד, חייבת להבין שכשהיא סוגרת שמים ויש לזה השלכות על ענף מסוים, אז מיד כשמציגים את ההגבלות, גם מציעים את תוכנית הפיצוי והסיוע, וכאן יש לי קושי.

תודה על דבריך, לנה דרובצ'בסקי, צריך להקפיד בשמם של אנשים. לנה בבקשה.

דרובצ'סקי, שלום.

בבקשה.

יש אלפי עסקים, לא 500 איש, אלפי עסקים ועשרות אלפי עובדים שנמצאים כבר כמעט שנתיים בהזיה. שכחו אותנו בבית, ותקעו אותנו בסגר ומיולי, רובנו ככולנו לא מקבלים שום פיצוי. עזבו פיצוי, זה דמי קיום בסיסיים. אנשים לא יכולים להתפרנס, כי הם כל הזמן נמצאים באיזשהו מצב ביניים של מדינה שמבטיחה להם, הנה, עוד רגע פותחים, הנה, עוד רגע פותחים – תכניסו הזמנות, ושנייה אחר כך המדינה סוגרת. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ודוחה ומשנה את ההחלטות שלה. לא יכול להיות מצב שממשיכים להפקיר כל כך הרבה אנשים והפתרונות שמציעים לנו הם פתרונות שיכולים לתת מענה לקבוצות כל כך קטנות כמו איזה כמה מורי דרך שמקבלים חמישה ימי עבודה, או איזשהו ענף קטן של חלק מהסוכנים.

לא יכול להיות מצב שאותו בעל גלריה בצפת מופקר, לא יכול להיות מצב שאותו בעל מכבסה שבפועל 50% מהעסקים שלו היו על בסיס עבודה מול מלונות שאין להם תיירים כרגע, יהיה מופקר. חייבים להיות פתרונות לכל הענף הזה, ואני ממש לא מפחדת שמדינת ישראל תתגייס ותיתן מענה לאזרחים שבוחרים את נבחרי הציבור ומשלמים את משכורותיהם ואת משכורות עובדי הציבור. אנחנו לא ישנים בלילות ואנחנו כל הלילה וכל היום לא מוצאים דרך כבר להשמיע את הזעקה שלנו, ואנחנו נמשיך להשמיע את הזעקה הזאת בסופו של דבר. אבל אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לישון בלילה – 700,000 עובדי המגזר הציבורי, אם רק אתם הייתם יוצאים לטיול פעם אחת בחודש במקום לחפש לנו דרך להסבה מקצועית, פעם אחת בחודש, אתם יודעים כמה ימי עבודה הייתם מכניסים לכל הענף כולו בחודש? עשיתי בשבילכם חשבון, שישה ימי עבודה בחודש, שישה ימי עבודה עבורי זה 6,000 שקל. זה יותר מכל פתרון מונחת שהוצע לי עד היום כמורת דרך.

תודה, גברתי. תודה, דברים חשובים. מכובדי, ניתן גם - - -

השאלה אם נציג ההסתדרות היה מסכים איתה על הדברים שהיא אמרה, שהמגזר הציבורי צריך לקחת חלק. יש עוד שאלה אחת, אתם מדברים פה על תיירות ואנחנו נכנסים גם לאירוע שגם התרבות כבר נמצאת בפנים. שבוע שעבר אישרו בקניונים, הרימו את כל הכיסאות והשולחנות במזנון המהיר בחצי מהקניונים. אני חושב שמשרדי הממשלה שעכשיו צריכים להשיב פה, צריכים להשיב בצורה קצת יותר רחבה.

שנייה - - -

הדיון הזה הוא תרבות, פנאי ונראה לי עסקים, לא רק תיירות.

לא - - -

זה הכותרת של הדיוןץ

אני מבין. הדיון הזה - - -

ובתיירות עוד דבר אחד: להתייחס לכלל העוסקים בענף התיירות. לא להגיד, נתנו משהו, מענה בענף התיירות שהוא לא באמת מענה לכל הענף.

ברור לי. אני אומר עוד פעם, לצערי חברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, לא כאן, אחרת הוא היה יושב ומוביל את הדיון כי זה תחום אחריותה של הוועדה. אבל אני אבוא איתו בדין ודברים. ברור שיש הרבה אנשים שרצו לדבר בזירות נוספות. צריך אולי לקיים עוד דיון, כי לצערי, גם כאן ועדת החוקה מעורבת בהטלת ההגבלות, למשל, על עולם התרבות. אנחנו נקיים את זה.

אני פונה כרגע למשרדי האוצר והתיירות, נציגת משרד האוצר איתנו? אני חייב לומר שקצת מצער אותי - -

הייתי אמורה להגיע, כבר הייתי בדרך לירושלים, ואז התבשרתי שאני צריכה לעשות בדיקת קורונה. הייתי כבר על כביש מס' 1.

הכול בסדר, תודה. תראו, אני מבקש את ההתייחסות של נציגי שני המשרדים, אומר בדיוק למה, ואני מניח שתהיינה עוד שאלות, ואנחנו נמשיך לעקוב.

אני מבקש להבין בקצרה, אבל בצורה ברורה, מה כוללת תוכנית הסיוע הממשלתית? לרבות, לאיזה תתי ענפים בתחום התיירות היא נותנת מענה, ואיזה תתי ענפים היא לא נותנת מענה? ומה הסכומים? זאת בקשה אחת.

בעניין מורי הדרך, אני מבקש להבין עוד פעם, מה היקפי הסיוע פר מורה או מורה? אני מבקש תשובה על סוגיית המקדמות שעלתה בעבר – האם בכוונתכם לאפשר, דרך רשות הטבע והגנים או לא דרך רשות הטבע והגנים, שאנשים יקבלו מקדמה על חשבון אותם ימי סיור? אני מבקש התייחסות לדבריו של חבר הכנסת האוזר על חידוש הפיילוט וההרחבה שלו.

בעניין המלונות, וזה לא רק המלונות, זה מלונות ויתר עסקי התיירות. אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם לנושא: מעורבות הממשלה בדחייה של החזרי ההלוואות על פי תוכניות הסיוע הממשלתיות. עברנו פה כמה חודשים, הלכה למעשה, של שמיים סגורים. פתחנו לחודש למתווה של קבוצות שהיה מתווה מאוד מצומצם וסגרנו מחדש. האם במצב הזה, בנק ישראל והאוצר, לא צריכים לא ברמת ההמלצה אלא ברמת ההנחיה וגיבוש התוכניות למול הבנקים – לתת עכשיו גרייס נוסף של כמה חודשים לעסקים שפועלים בתחום התיירות? אני מבקש תשובה לנושא הזה.

אני מבקש להבין, האם ישנה כוונה לתוכניות סיוע ממשלתיות במסלולים של אשראי והלוואות לעסקים ספציפיים בתחום התיירות לאור הפגיעה הספציפית בענף הזה? ואם התשובה היא 'לא' – ברצוני להבין, האם זה נשקל? האם התקבלה החלטה על ידי מנכ"ל האוצר ושר האוצר לדחות את פתיחת מסלולי ההלוואות והאשראי לעסקים בתחום התיירות? ואם הדבר הזה לא נדון על ידי המנכ"ל ועל ידי השר, אנחנו מבקשים לקיים דיון ואנחנו נקיים פה דיון כדי לקבל תשובה פורמאלית שלכם בנושא הזה.

בנושא חברות התעופה הזרות והאגרות, אנחנו נפנה למשרד התחבורה ולשרת התחבורה ונברר את העניין.

אדוני, הייתי ממליץ שגם משרד האוצר, כי הרי לא משרד התחבורה יחליט על אגרות כאלה.

בסדר.

הייתי ממליץ שהיא תרשום את השאלות קודם, כי היא לא תזכור כלום.

בסדר גמור. אני אומר עוד פעם - - -

שאלת פה חמש שאלות כבר ואין סיכוי שהיא זוכרת.

חברים, חלק זה משרד התיירות וחלק זה משרד האוצר, והם יתחלקו ביניהם במתן התשובות. בתוך ההתייחסות לאיזה תתי ענפים נכללים בתוכניות הסיוע, אני מבקש את ההתייחסות שלכם למה שמכונה: מארגני התיירות הנכנסת ומארגני התיירות היוצאת. דהיינו, לא מלונות, לא מורי דרך, לא חברות תעופה, אותם סוכנויות שלפעמים הם גם סוכנויות קטנות, משפחתיות, בין אם זה תיירות נכנסת, שאז ברור מה קרה להם מסגירת השמיים לתיירים. אבל אני מזכיר שהכנסת והממשלה סגרו גם את התיירות היוצאת ברשימה של המדינות האדומות, למדינות המאוד פופולאריות לנסיעה. אז מה עושים גם למארגני התיירות היוצאת.

אדוני, אם אפשר רק לדייק, מדובר על משרדי וסוכני נסיעות. מארגני תיירות יוצאת, משרדי נסיעות וסוכני נסיעות. זה חשוב כי בסוף אנחנו תמיד נשארים בחוץ.

לכך התכוונתי.

תודה רבה.

יש לנו לעניין הזה עוד 10 דקות, אנחנו נאריך בעוד כמה דקות. אבל אנחנו מבקשים תשובות קונקרטיות, ואני אומר עוד פעם: הצעתי תהיה לקיים עוד דיון גם על הזירות הנוספות, אבל גם כדי לקבל תשובות נוספות על תחום התיירות.

מיותר לציין שכרגע אנחנו במגמה של הסרת ההגבלות. אבל ההגבלות האלה לא מוסרות לחלוטין. אני מפה יורד שתי קומות כדי לאשר עוד פעם רשימה של מדינות אדומות. רשימה יותר מצומצמת, אבל כדי לאשר אותה. ככל שהממשלה מעוניינת שאנחנו נמשיך לגבות אותה בשמירה על מערכת הגבלות מסוימת, חייבת לבוא תוכנית סיוע ופיצוי. ואני כבר אומר לכם מראש, שאם יהיה פה גל שישי ועוד הגבלות, אז לא יהיה גרייס מהכנסת לממשלה – שמהר מהר צריך לאשר הגבלות, ועכשיו בואו נתחיל דיון על תוכנית סיוע. כי יש לכם כבר את כל הסימנים המעידים לגל הבא. בפעם הבאה, בפעם הראשונה שאתם מביאים הגבלות, השאלה הראשונה תהיה: מה תוכנית הסיוע שהפעלתם באותה ישיבת קבינט או ממשלה שבה התקבלו ההחלטות על ההגבלות? תראו את זה כגרייס של ועדות הכנסת לממשלה לגל הזה שהתרגש עלינו כמעט בהפתעה, האומיקרון, זה לא יחזור על עצמו הגרייס הזה. אז בבקשה מי מתחיל?

אדוני היושב-ראש, אני לא שמעתי – נותני השירותים בתוך שדה התעופה - - -

כן, אנחנו מבקשים להבין מי תתי הענפים שלא מכוסים בתוכנית הסיוע.

האם הם מציינים את נותני השירותים בשדות התעופה, אם חברות התעופה כן, אז כל נותני השירותים של חברות התעופה. יש מי שמביא את המטוס ל - - -

זה ברור.

וכל השירותים שיש ולפני איזה חברות שנותנות את זה. והם צמצמו מ-1,000 עובדים ל - - -

לכן אנחנו רוצים פירוט על תתי הענפים שנכללים ומה לא נכלל.

אם אפשר אדוני, מילה אחת לפני שמשרדי הממשלה יעלו. אני חושב שהבעיה פה היא לא רק ברצון, הבעיה המרכזית היא הרצון, אבל אני חושב שמשרדי הממשלה, והכותרת שהממשלה כל הזמן מדבררת זה לחיות עם הקורונה. כשאתה חי עם משהו, אתה מתכנן אותו. אולי נשאל את משרדי הממשלה, ואני כמעט בטוח שהתשובה היא לא, צריך להיות תעריף מוכן להגבלות בתחומים הללו – שלא יהיה ויכוח מהתחלה, כי הרי ההגבלות הן לא חדשות, זה לא המצאות חדשות. מחר אתה יכול להגביל יציאה ל-X מקומות, ל-Y מקומות, אפשר להגביל מקום מסוים, בקניונים וכולי. צריכים לדעת על כל הענפים, כמו שאמר כאן חברי על הענפים שהם משרתי שדות התעופה והדברים הללו.

חברות התעופה.

אבל גם חברות תעופה, וגם על הדברים מסביב, פשוט שיהיה תעריף. ואז, אם באמת נגיע למה שאתה אומר, שזה דבר מצוין, שבו ועדת חוקה תאשר כשהיא יודעת שלוחצים על הכפתור בוועדת הכספים או איפה שצריך. צריך שיהיה פשוט מוכן תעריף מוסכם לכל הגבלה, על פי ימים, בצורה מסודרת ואז יהיה אפשר להפעיל את המערכת. לצערי אני חושב שבורחים מזה. לא רוצים לעשות את זה, אז זורקים קצת למורי דרך, ומשתיקים קצת את הדבר הפופולארי הזה. ואז שוכחים את סוכני הנסיעות, חברות התעופה וכולי.

אנחנו חייבים לדרוש מהמדינה להכין סט של חיים לצד הקורונה בחלק הכלכלי שלו. כמה שווה יום הגבלה או יום ללא פעילות, חודש, שבוע, באיזה תחומים, כמה וכולי. יריבו יומיים או חודש על הפרטים אבל בסופו של דבר, זה יהיה דבר שיוכל לעבוד בצורה מסודרת.

תודה. אני כבר יאמר שאני בעוד דקות אחדות, כדי לא לקטוע את הדיון, אני מציע שנאריך אותו ברבע שעה. אני אבקש מחברי, סימון דוידסון, ליטול את הובלת הישיבה, ואני ארד לוועדת חוקה לדיון.

אין ראוי ממנו לעניין הזה.

נכון. לא סתם נבחר. כן, אנחנו נמתין לחבר הכנסת מקלב בהודעות הקריטיות. אני מבקש אם כן את ההתייחסות של משרדי הממשלה.

אני פה, אשמח להתייחס.

בבקשה, גברת נעם דן, הרפרנטית מאגף התקציבים במשרד האוצר, בבקשה.

נעדנ

נכון, רפרנטית תיירות באגף התקציבים באוצר. כמו שאמר עכשיו חבר הכנסת, החלטת הממשלה של הסיוע לענף התיירות באמת משקפת את מדיניות הממשלה של חיים לצד הקורונה. מצד אחד, ברור לכולנו שהקורונה לא תיעלם בזמן הקרוב. אנחנו כנראה בשנה-שנתיים לא נחזור לשיאים של 4.5 מיליון תיירים כמו שהיה ב-2019. מצד שני, ההחלטה מראה בצורה ברורה שלא מוותרים על ענף התיירות. ממשיכים לתמוך בתשתיות התיירותיות החיוניות שהם מתקנים, מלונאים, ומארגני תיירות נכנסת. כדי שביום בו כן ישובו התיירים, המדינה תוכל לקבל אותם. וביתר העסקים שנפגעו מהגבלות על ענף התיירות - - -

הנה אדוני, משרד האוצר בעצמו אומר שהוא - - - רק לתיירות נכנסת.

אשמח לסיים להתייחס.

כן, בבקשה. טלי, שנייה.

סליחה.

הממשלה מייצרת מקומות עבודה, ואפרט כי אני יודעת שאתם רוצים שאפרט על כל הסעיפים, אז אפרט את זה עכשיו. עלו פה כמה שאלות לגבי הסעיפים, אז אני מתחילה: לגבי בתי מלון, בתי מלון שחוו ירידה של מעל 40% במחזור העסקים ביחס ל-2019, ושכן 40% מהכנסתם ב-2019 הייתה מתיירות נכנסת, הם ייהנו מתוספת מענקים של 150 מיליון ש"ח עבור תקופות יולי עד דצמבר. זאת תוספת על המענק הייחודי שכבר ניתן, של 300 מיליוני שקלים. מארגני תיירות נכנסת, אנחנו נקצה משאבים לתמיכה החל מפעולות השיווק, שימור עובדים, והוצאות שוטפות בסך כולל של 60 מיליון שקלים.

נעם, אני מבקש להבין: א', דיברת בלשון עתיד, "נקצה". ו-ב', אני רוצה להבין מה הפרמטרים.

זה כבר עבר. ההחלטה עברה כבר. לדעתי ב-28 אם אני לא טועה. ומשרד התיירות – שנציגו נמצא בדיון – עובד ממש בימים אלה כבר על פרסום הנוהל. הנהלים הולכים לצאת והמענקים יינתנו.

ואלה יהיו מענקים שיינתנו על בסיס מה? על ירידה בהכנסות למול 2019?

ספציפית זה שונה, במלונות המענקים הם פר חדר, החזר פר חדר. זה תלוי בגודל המלון. במארגני תיירות נכנסת זה החזרי הוצאות, אם זה על פעולות שיווק שהם עדיין נוקטים כדי לשמר, למשל, קשר עם התיירים בחו"ל, אם זה על כוח האדם שהם עדיין משמרים, ואם זה על הוצאות שוטפות שיש להם.

אני מבין. מדוע לא קיים הסדר דומה של סוג של מענקים, תמיכה בשימור עובדים, פעילות מקצועית לסוכנויות נסיעות?

אתה רוצה שאסיים לפרט על ההחלטה ואז אתייחס?

בבקשה, כן.

איך שנוח לכם. לגבי מורי דרך, היה מתווה דרך רשות הטבע והגנים – לדעתי זה מה שדיבר עליו חבר הכנסת האוזר, אני לא בטוחה – של סבסוד סיורים. הוא היה על סך 5 מיליון שקלים.

לא, לא, זה לא סבסוד סיורים ברשות הטבע והגנים – נעם, אני מתנצל, ברשות הטבע והגנים הועסקו במשך שנה 500 אנשים, שרובם היו מורי דרך. ההעסקה היא בחוץ, באוויר הפתוח, והייתה מוכוונת לשיפור תשתיות תיירות, לשיקום תשתיות מורשת. הייתה שביעות רצון גבוהה מצד העובדים, שביעות רצון גבוהה מאוד מצד רשות הטבע והגנים. זה ממילא פרויקטים שהמדינה לאורך זמן תצטרך לעשות. במקום שישלמו לאנשים כסף וישבו בבית, אנשים יצאו החוצה, קיבלו גם משמעות ליום-יום שלהם ועבדו. 500 האלה, אפשר להגדיל אותם ל-5,000, זה היה פיילוט. במקום להגדיל ל-5,000, אתם החלטתם לפני כחודש שהקורונה הסתיימה.

אנחנו? משרד האוצר מחליט לגבי - - -

לא, לא, שנייה.

האוצר, התיירות, המדינה, הממשלה, יד ימין ויד שמאל ביחד.

חבר הכנסת האוזר, שנייה, אני רוצה רגע גם מכיוון שאני חושב שהתשובות חשובות: נעם, יש פה סוגיה ספציפית, אני מבקש שתבדקו, אני מבקש לקבל תשובה בכתב. מכיוון שחבר הכנסת האוזר פנה אליכם, ולא קיבל, אז לכן עכשיו זאת תהיה פנייה של שתי ועדות – ועדת החוקה, ועדת הכלכלה, אנחנו מבקשים תשובה בכתב על הפרויקט שהופעל ברשות הטבע והגנים. אם צריך שהתשובה תהיה ביחד עם משרד התיירות או משרדים אחרים, אני יודע שהרשות להגנת הטבע כפופה למשרד להגנת הסביבה ולא לתיירות, אנחנו מבקשים לקבל תשובה לפנייתו של חבר הכנסת האוזר, מדוע הופסק פיילוט העסקה של עובדים מתחום התיירות בפרויקטים של רשות הטבע והגנים? זה לא קשור לפרויקט הסיורים שטרם יצא אל הפועל.

בסדר גמור.

זה סיכום תשתיות מורשת ומלחמה במינים פולשים.

הלאה, בבקשה.

אני כמובן אשיב בכתב לגבי זה. הפרויקט של הסיורים כן יצא אל הפועל. אנחנו הולכים להגדיל אותו ב-25 מיליון שקלים. זאת אומרת ש-5 מיליון שקלים הולכים להכפיל פי חמש.

לגבי עובדים נוספים שמושפעים מהמגבלות על ענף התיירות ובאופן כללי מירידת הפעילות שאנחנו יודעים שהיא קיימת ואנחנו לא יודעים מתי הקורונה תיגמר, אנחנו לא יודעים מתי הפעילות תחזור לשיא שלה, כמו ב-2019, אז יש מתווה של הכשרות מקצועיות - - -

רגע, לפני זה, הזכרת את פרויקט הסיורים. מה היקף פרויקט הסיורים?

היקף של 25 מיליון שקלים. בנוסף ל-5 מיליון שקלים.

שאמור להיתרגם לכמה ימי הדרכה להערכתכם? – רגע, עכשיו זה שלב תשובות האוצר – כמה להערכתכם, לכמה אנשים אתם מבקשים לתת מענה במסלול הזה? ועל פי זה, כמה ימי הדרכה הם אמורים לקבל במסגרת התוכנית?

על זה משרד התיירות יודע להרחיב הרבה יותר ממני, כי הם הפעילו את המתווה הזה מול רשות הטבע והגנים.

טוב, נשמע את התשובה. תשובת האוצר על נושא המקדמות, האם מורי דרך יכולים לקבל כרגע, בזמן של ימים, תשלום מוקדם עבור עשרה סיורים? אחרי שמורי הדרך של התיירות הנכנסת, הלכה למעשה לא עובדים, לא עובדים בשנתיים האחרונות, ומיולי אין פתרון.

ומתי מוסיפים את משרדי הנסיעות למתווה?

רגע, אני לא עובר לתיירות.

צריך להוסיף. יש עוד אנשים שצריך להוסיף אותם למתווה.

שנייה.

גם אם עושים כל מיני, מקצים תקציבים מסוימים, שיעשו התאמה על עוד דברים.

מיד, אני רוצה תשובה לגבי נושא המקדמות.

אענה על זה ברשותך: שר התיירות הנחה למצוא פתרון לנושא המקדמה, אנחנו בשיח עם החשב הכלכלי לעניין. אנחנו מקווים שלקראת - - -

מה הצפי מבחינת לוחות זמנים?

כמו שאמרתי בתחילת הישיבה בזמן שחבר הכנסת גינזבורג ניהל, אנחנו מקווים שהנוהל יתפרסם תוך שבוע-שבועיים, במסגרתו גם ניתן מענה לסיפור המקדמות, והפרויקט יצא לדרך.

אני רוצה רק להזכיר שבניגוד לסוגיית האומיקרון וסגירת השמיים, לתיירות יוצאת, למשל, הסיפור של מורי ומורות הדרך הוא הרבה יותר ממושך. למעט שלושה שבועות של מתווה הקבוצות, שגם בו לא ניתן מענה דרמטי למורי דרך. אז לשמוע שהאירוע מתגלגל פה בעצם מיולי, ואנחנו היום, שישה שבועות אחרי תחילת האומיקרון, מדברים על עוד שבוע-שבועיים, שיתפרסם קול הקורא, ואז, בוא, ייקח עוד שבוע-שבועיים שהראשון יראה את המקדמה בחשבון הבנק. חבר'ה, אני חייב לומר שאני לא יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני לא עובד לרוב למול משרד התיירות, אבל יש פה תחושה קשה של איזשהם קצבי זמן - - -

שוב, בגלל שהכלים לא מוכנים. הם לא מכינים את הכלים כדי להשתמש בהם מידית כשצריך.

אני חושב - - -

אני מבקש לקבל תשובה - - -

- - - זה לא מה שמתקיים בשטח. עד סוף שנת 2020, הופעלה ברשות הטבע והגנים תוכנית שאפשרה סיורים למורי הדרך שעבדו בהם. להזכיר לכולם - - -

באיזה היקף כספי?

תכף, חלקם, בהיקף כספי של 10 מיליון ש"ח.

חמישה ימי סיור.

יוני, תן לי לדבר בבקשה. ברשותכם, עד סוף יוני קיבלו מורי הדרך פיצוי במסגרת התוכנית הלאומית. חלק ממורי הדרך עשו הסבות לתיירות הפנים שמשגשגת, בניגוד למה שנאמר כאן.

בסדר גמור.

וחלק אכן בבעיה. אנחנו לא טוענים. להזכיר לכולם, הממשלה החליטה על כך ביום ראשון שעבר. מדובר על סכום כסף גדול שאנחנו מסדירים אותו והוא יוצא לדרך.

מה להערכתכם מספר ימי הסיור שיעמדו לצורך העניין? הרי, באמת, אני מסכים - - -

אני עונה על זה.

בבקשה.

אנחנו יודעים בנקודת הזמן הזו את התקציב שהוקצה. בשנה שעברה נרשמו כ-1,500 מורי דרך לעבודה ברשות הטבע והגנים. יש בישראל כ-8,000 מורי דרך שמחזיקים רישיון. חלק גדול מהם עובדים בתיירות הפנים, חלק מהם לא מתפרנס מהוראת דרך. המספר של מורי הדרך שהיום זקוקים לאותה עבודה הוא נעלם. אנחנו מניחים שמדובר על מספרים הרבה יותר קטנים ממה שאומרים מורי הדרך. ביקשנו מהם גם לבדוק את זה. הם לא חזרו אלינו עם תשובות.

אנחנו ביקשנו סקר. זה אתם אמרתם לנו.

שנייה, תן לי לסיים, לא הפרעתי לך. נעשה מאמץ לשלב על פי הקריטריונים שהם יציבו לנו את מורי הדרך שבמצוקה הכי גדולה. כמו שאמרת ואנחנו אמרנו, נעשה מאמץ לתת מקדמות. אנחנו מכירים במצוקה ואנחנו מקווים שחלק ממנה תיפתר ולו במעט עם פתיחת השמיים בקרוב.

אם נרשמו 1,500 מורי דרך, אז בוא נישאר רגע עם המספר הזה. התקציב שקיבלתם, מה המשמעות הכספית אם יש 1,500 מורי דרך שגם עכשיו צריכים עבודה?

עלות של יום הדרכה היא כ-1,000 שקל. הווה אומר, 25 מיליון לחלק ל-1,500, זה המספר שנגיע אליו. בסדר, זה כפול 1,000 שקל.

אני מבקש לקבל תוך שבוע תשובה בכתב לשתי הוועדות על ההערכה שלכם, על הטווח. כל תוכנית ממשלתית אי אפשר לומר – טוב נראה. תעשו סקר, תעשו בדיקה, תפתחו מוקד שירים טלפון ל-1,500 האלה ותראו אם הם מעוניינים בתוכנית. אני מבקש תוך שבוע תשובה בכתב לשתי הוועדות, ממשרד התיירות, מה ההערכה שלכם לגבי היקפי הסיוע למורי דרך ותשובה ברורה בנושא המקדמות.

משרד התיירות לא אמור לייצג את כל העוסקים בתיירות?

אבל בסדר, אנחנו מתקדמים.

אבל יש פה אנשים שלא מיוצגים על משרד התיירות, ואני רוצה שתהיה גם תשובה של משרד התיירות בוועדה הבאה שהם מזמנים, האם הם מתכוונים לייצג אנשים שעוסקים בתיירות יוצאת והם לא נכנסים ולא נחשבים חלק מענף התיירות - -

עכשיו אנחנו מדברים על זה.

- - אבל אי אפשר, כי אתה לא תמצא פתרון לכולם, אתה תמצא פתרון חלקי לחלק מהאנשים. דרך אגב, אני מסכים עם כל הדברים שאתה אומר. זה נפלא כל מה שאתה אומר פה.

אז אנחנו עוברים עכשיו הלאה.

אבל באמת, גם עם העניין הזה של מורי דרך, הם אמורים לקבל ייצוג ממשרד התיירות ולא אמורים להיכנס פה לוויכוח מולם.

בסדר. משרדי הממשלה לא - - -

אני רוצה להתייחס - - -

כן, נעם, אני מבקש את המשך ההתייחסות שלך, כולל התייחסות לסקטורים שלא כלולים בתוכנית.

מבחינת סקטורים שלא כלולים בתוכנית, אנחנו עשינו תוכנית של הכשרות מקצועיות לכל העוסקים שמושפעים באיזושהי דרך מענף התיירות. זה עלות של עד 20,000 שקלים להכשרה מקצועית ללא מגבלת תפוסה בסבסוד המדינה למשך חצי שנה.

רק שיהיה ברור, זה למי שעוזב את המקצוע, למי שעוזב את ענף התיירות.

טלי, שנייה. אנחנו לא יכולים להתקדם, זה לא פגישה שלכם עם משרד האוצר. שנייה, אנחנו מנסים - - -

אדוני רק יבין: אין לנו עוד במה לדבר, אין לנו עוד במה.

גברת לאופר, שנייה.

בנוסף, תינתן מלגה חודשית של הכשרה עד 10,000 ש"ח כתלות באורך ההכשרה, והיא יכולה להגיע גם לארבעה חודשים. וזאת ללא קשר, ללא בחינת מקורות הכנסה אחרים כמו שבדרך כלל קורה.

10,000 ש"ח עבור?

אני רוצה רגע לפרט על זה.

נעם, אני רוצה רגע להבין: 10,000 שקל למה? לארבעת החודשים?

כן. נמצאת פה גם נציגה של זרוע העבודה והיא תכנס עוד יותר לפרטים. אני רוצה רגע להגיד: באמת לצערנו מהקורונה נפגעו הרבה מאוד עסקים, והייתה תמיכה ממשלתית גורפת בכלל לעסקים שהסתיימה – כידוע לכולם פה – ביוני האחרון. הסיוע שניתן היום והוא ניתן אגב לא רק מההחלטה מתאריך 28 בנובמבר, סיוע ייחודי שניתן לכל אורך תקופת הקורונה לענף התיירות הנכנסת. הוא ניתן, כי ענף התיירות, לפי איך שהמדינה מגדירה אותו, זה ענף שמכניס כסף למדינה ולעסקים אחרים שחלקם גם נמצאים פה היום, שנהנים מהתיירות הנכנסת.

המדינה הגדירה את המלונות ואת מארגני התיירות הנכנסת כתשתית תיירותית חיונית. היא הגדירה בחוק לעידוד השקעות הון, הגדירה את זה בנהלי משרד התיירות שתומכים בשגרה, במארגני תיירות נכנסת ובמלונות. בשגרה לפני שהקורונה התחילה כבר, לאורך שנים ארוכות. אנחנו מצרים מאוד, מצרים מאוד בפגיעה שענף סוכני הנסיעות של תיירים שטסים לחו"ל, אבל הם לא מוגדרים תיירות נכנסת לפי משרד התיירות ולפי המדינה. אם - - -

טוב, הבנתי.

רגע, שנייה אסביר למה לנו אין יכולת לייחד מהענפים - - -

הם לא מוגדרים אזרחי המדינה שזה - --

לא, לא, שנייה. סליחה, בזה הרגע אין זכות דיבור לאף אחד. אני מקבל תשובות ממשרדי הממשלה.

פשוט כואב.

אני מבין, אבל יש לנו עוד שבע דקות, יהיה עוד דיון המשך, אבל המטרה היא לתת גם שיעורי בית למשרדים.

תודה.

ישבנו שעות עם המון גורמים שנמצאים פה בישיבה עכשיו, אין לנו יכולת לייחד אותם ענפית את סוכני הנסיעות, וגם למעשה ככל עסק רגיל שפתוח והפעילות שלו נפגעה, לא חזר לגמרי לפעילות.

סליחה גברתי, אני מבקש ממך להבין, האם יש לך עוד דוגמאות לעסקים שבעצם נאמר להם שכל מרחב הפעילות העסקית שלהם מושבת מכוח ההגבלות של הקורונה? למשל מועדוני כושר, אנחנו מקשים על כניסה של אנשים בלי תו ירוק, אבל אנחנו אומרים להם – אם תעשו בדיקה של אנטיגן, אתם יכולים להיכנס.

אני רוצה לשאול, האם אתם מכירים הרבה מאוד ענפים שבעצם נאמר להם לתקופת ההגבלות – אין לכם איך לפעול.

אגיד כי הם פשוט ישבו איתנו, והם באו ואמרו לנו: אנחנו גם תיירות. למשל יש פה מפעל שנמצא פה, שאומר שהוא מוכר בעיקר לתיירים. יש חלפני כספים, שכל הפעילות שלהם נפגעה כתוצאה מכך שאין תיירים. יש מסעדות שנמצאות בכל מיני ערים תיירותיות שבכלל לא עובדות עכשיו כתוצאה מכך שאין תיירים. יש גלריה שמישהו העלה פה, שגם לא פועלת כתוצאה מכך שאין תיירים.

האם אבל משרד התיירות מסווג אותם תחתיו?

אני אומרת שהם - - - משרד התיירות.

הם לא מסווגים תחת כלום.

גברתי, אני אומר לך מה הטעות שלכם, ואנחנו לא ניכנס כרגע לוויכוח, אבל יכול להיות פשוט שפעם הבאה שתבואו לאשר רשימה של מדינות אדומות, התשובה תהיה – לא. קחו בחשבון.

יש פה איזושהי טעות מאוד חמורה. כשיש מסעדה - - -

היא גם לא רוצה לאשר מדינות אדומות. היא לא רוצה מדינות אדומות בכלל. היא לא קשורה לזה, היא רוצה שלא יפגעו לאף אחד בפרנסה.

סגן השר, סליחה.

זה לא קשור, אבל זה היה אצלך שבוע שעבר בוועדה וזה מה שהיה צריך להגיד להם, שאי אפשר להביא את זה בלי זה.

סגן השר, בסדר גמור.

גברתי, כשיש מסעדה שנפגעת מאי כניסת תיירים, אבל יש גאות בתיירות פנים מכיוון שאי אפשר לצאת החוצה, אז המסעדה יכולה עם כל הקושי, ליהנות מאיזושהי תנודה בשוק. ובסופו של דבר, מה לעשות? אי אפשר להרחיב את כל האדוות. ברגע מסוים, צריך לומר מה קרוב לליבה ומה לא. כשסוגרים שמיים ומונעים יציאת אנשים למדינות זרות שהם יעדי התיירות המרכזיים, אז צריך לבוא ולומר: אותם ענפים שקשורים בפרנסתם בדיוק לפעולה הזו, צריכים לקבל פיצוי.

הפעלתם מנגנונים של בדיקת תפוסה במלונות, הפעלתם מנגנונים של השוואת רווחים ב-2019 ו-2020. למה לא עשיתם את זה לסוכני הנסיעות כאשר אתם באתם וסגרתם מדינות? ואני מודיע לכם, אני לא נכנס לדיון הפילוסופי הזה, מבחינתי, משרד התיירות ומשרד האוצר, לא נתתם תשובה ראויה לסקטור הזה. אני מבקש בשבוע הקרוב להציג את העניין מחדש לשרים. אני אומר עוד פעם: המלצתי תהיה ליושבי הראש העמיתים שלי, שמאשרים את מגבלות הקורונה, לדרוש מתן תשובה יותר ראויה לתתי הענפים האלה. בסופו של דבר ברור שכל המשק הישראלי נפגע. אבל לבוא ולטעון שסגירת השמים ליציאת תיירים פוגעת באופן שווה בכל מי שקשור איכשהו לתחום התיירות? נו, באמת. זה לא רציני. נתתם מענה למלונות, נתתם מענה – אתם טוענים – למורי הדרך, נראה את התשובה שלכם עוד שבוע, למארגני תיירות נכנסת. לא אכנס אתכם לדיון הפילוסופי – אם היה פה עוד את סמנכ"ל אל על, הייתי שואל אותו, האם אל על יכולה לחיות רק על תיירות נכנסת? מה יקרה לחברות התעופה במדינת ישראל אם לא יהיו תיירים יוצאים? אז פתאום היציאה היא לא חלק מתשתית התיירות והחוסן הלאומי שלנו? תקשיבו, זה לא רציני.

אני מבקש תשובות ליתר השאלות, ההמלצה שלנו תהיה לדיון המשך. אני מבקש להבין מה קורה עם ההלוואות של המלונות ועסקי התיירות. ההחזרה שלהם לבנקים – האם אתם מתכוונים לעשות פה מהלך שהוא מעבר להמלצה? ואם אתם לא רוצים להעביר כסף ישירות במענקים, אז בואו לפחות תפתחו קרן אשראי של הלוואות לעסקים בתחום התיירות. בסדר, שילך גם לחברת ההסעות, אבל בואו תעמידו עכשיו הלוואות בערבות המדינה לעוסקים שמוכיחים פגיעה שקשורים בענף התיירות. הם יעשו את החשבון שלהם האם לקחת עוד הלוואה בתנאים נוחים או לסגור את העסק ולפתוח עסק אחר.

יהיה המשך, אציע דיון המשך. אני מבקש לקבל תשובה על נושא - -

אתה צריך להניח להם את הכלים, בדיוק ככה.

- - הערבויות ועל החזר ההלוואות ואז אנחנו מסכמים את הדיון הזה, מסיימים אותו. ייקבע עוד דיון, אצפה גם לקבל את התשובות.

עכשיו יש דיון בחוקה.

אני מבין, חברים, צר לי שהדיון הזה לא יתקיים בשנתיים האחרונות בצורה תקופתית של אחת לחודש וחצי, לעשות דיון פה - - -

אני חושב שההצעה שלך, אדוני היושב-ראש, לוועדת משנה - - -

לא היה צריך את זה בשנים הקודמות.

ההצעה שלך לגבי ועדת משנה היא מצוינת.

כן, אבל יושב-ראש ועדת חוקה, ועדת המשנה לא תוקם בוועדת החוקה.

תדבר עם מיכאל, מיכאל יסכים לזה.

בסדר גמור.

מיכאל גם יכול לקבוע כל חוק - - -

אני מבקש תשובה.

אני רוצה לתת תשובה.

כן.

לגבי הקרן להלוואות בערבות המדינה, שמעתי מישהו פה שאומר שהקרן הופסקה. אני לא יודעת למה זה נאמר. הקרן להלוואות בערבות המדינה פתוחה. אגב, כל עסק, לא רק מענף התיירות יכול לפנות אליה - -

נעם, אנשים לא מקבלים.

סגן השר, לצערי אני יכול להתחיל דיון בחוקה, כי כולם פה לא יכולים לנהל את הדיון.

- - כולל הקרן לעסקים בסיכון גבוה. גם משם. עם כל ההטבות, עם הגריס, עם - - - ריביות בשנה הראשונה.

בסדר גמור. נעם, אני מבקש לקבל בכתב ממשרד האוצר בשבוע הקרוב, אמירה ברורה – מה הקרן שעומדת היום, מה תנאיה, מה מספר הבקשות - - -

מה מספר הבקשות בתקופה האחרונה, ומה מספר הבקשות שאושרו בתקופה האחרונה.

זה מה שאני מבקש. אני מבקש לקבל דיווח על החודשיים האחרונים של פעילות הקרן הזאת ומה התנאים.

עכשיו לגבי דחיית ההלוואות בבנקים; לתת גרייס לעסקים בענף התיירות של שלושה-ארבעה חודשים בהחזר ההלוואות שניתנו בערבות המדינה, בסמכות מי זה?

אני לא אחראית על הבנקים. אולי עדיף לדבר עם זה עם בנק ישראל. אני לא יכולה לדבר בשם הבנקים.

משרד האוצר לא היה מעורב בהסדרת הלוואות בערבות המדינה דרך הבנקים?

זה הקרן להלוואות, זו הקרן להלוואות בערבות המדינה.

נו, אז אם זה הקרן להלוואות בערבות המדינה, אז אנחנו מדברים עכשיו על גרייס של כמה חודשים בהחזרי ההלוואות בקרן הזאת.

יש גרייס של שנה בקרן.

אבל עכשיו יש ענף מסוים שבזמן שהוא היה צריך להתחיל להחזיר את ההלוואות, סגרנו לו את השמיים. מה לא ברור פה?

אתה בעצם מדבר, לא הבנתי את מה שאמרת.

אנחנו מדברים על הארכת הגרייס. זה מה שהעלתה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברי כנסת נוספים. עסקים שהם בתחום התיירות, האם הם יכולים להגיש עכשיו בקשה לגרייס נוסף של חצי שנה, בגלל העובדה שענף התיירות ממשיך להיפגע כתוצאה מההגבלות? ההגבלות המוצדקות, אני תומך בהגבלות, אני מאשר אותן.

זה לא משהו שאני יכולה להבטיח - - -

אז גם על זה אני מבקש לקבל בתשובה.

- - - זה קרן שמנוהלת על ידי אגף החשב הכללי.

אז אני מבקש לקבל על זה תשובה.

אולי גיא לנדאו מהחשכ"ל נמצא?

לא, לא, אני מבחינתי מדבר עם אדם אחד ממשרד האוצר. אני לא מדלג בין האגפים.

הכול בסדר, אני עדיין אצטרך לבדוק מול מי שמנהל את הקרן.

אז אני מבקש תוך שבוע לקבל תשובה. בתשובה שלכם על קרן ההלוואות, על היקפי השימוש בה בחודשיים האחרונים, אני לא שמעתי לאחרונה פרסומות של המדינה שהקרן הזאת ממשיכה לתפקד. לא יודע מה בעלי העסקים יודעים. האם אדם שכבר קיבל הלוואה, אבל היום בגלל המגבלות לא יכול לאושש את העסק שלו יכול לקבל הלוואה שנייה; תביאו את כל הפרטים על קרן ההלוואות. הצעתי לחברי יושב-ראש ועדת כלכלה או חברנו אלכס קושניר יושב-ראש ועדת כספים, יהיה לקיים דיון מעקב אחרי פעילות הקרן.

בסדר גמור. רק אעדכן שתוך כדי קיבלתי דיווח שהגרייס הוא לשנתיים.

- - - אז תביאו את כל הנתונים. אמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שהגיעו אליה פניות של בעלי מלונות שמתחילים להחזיר. כדרך אגב, אני ניהלתי עמותה שקיבלה הלוואה מהקרן, והתחלנו לשלם כעבור שנה. יכול להיות שבהתחלה מתחילים לשלם רק את הריבית, ואת הקרן בשנה השנייה. אבל הצ'קים יצאו מחשבון הבנק בתום שנה לקבלת ההלוואה. אני פשוט מבקש לקבל את המידע.

אני רוצה להתנצל בפני הדוברים הרבים שלא הספקנו לתת להם לדבר. כאמור, אמליץ לחברי שנקיים דיון משותף ממשיך בנושא הזה. עלו פה עוד המלצות. אנחנו תוך שבוע מצפים לקבל תשובות ממשרד התיירות וממשרד האוצר על השאלות שנרשמו גם בפרוטוקול. אם חברי כנסת מעוניינים להעלות שאלות נוספות, הם מוזמנים לעשות כן. אם ישנם גורמים מייצגים או לא מייצגים נוספים שלא דיברו כאן, אבל יש להם סוגיות קונקרטיות, אנא תעבירו לנו אותם בכתב להנהלת ועדת כלכלה, הנהלת ועדת חוקה, ואנחנו נמשיך לעסוק בנושא.

אני מצטער, אני מעקב 20 דקות את פתיחת ועדת חוקה, ולא יכול לתת פה לאף אחד, בגלל נהלי הכנסת, להחליף אותי. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.