פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
11
ועדת הפנים והגנת הסביבה
28/12/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 18:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 28/12/2021
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב-2021
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021, של ח"כ ווליד טאהא
רישום פרלמנטרי
¶
חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021, פ/2312/24 כ/875
היו"ר ווליד טאהא
¶
שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי-תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021, פ/2312/24 כ/875.
אוסאמה לא ביקש רוויזיה, ועל כן סיימנו עם ההסתייגויות שלך.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא שנייה, עכשיו תסיימי, אנחנו רוצים להתחיל איתך. יהדות התורה לא הגיעו ועל כן, גם הרוויזיה שהם הגישו היא לא רלוונטית, לגבי ההסתייגויות שהגיש אייכלר וגם פינדרוס.
עכשיו, אנחנו רק מול ההסתייגויות של הציונות הדתית. יש פה 96 הסתייגויות, הן נומקו ועכשיו יש רוויזיות לגביהן. אני יכול לסכם מולך אחד משני דברים, או שאת תדברי בתקופת זמן שנסכם עליה ואז נצביע על הרוויזיה, או שאת תרצי כל הסתייגות בנפרד?
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא כמו, עכשיו אם תרצי ללכת לכל הסתייגות לחוד, תגידי לי שזה מה שאת עושה ואז אני קובע את הסדר, או שאת תדברי, תיקחי זכות דיבור, תדברי כמה שאת רוצה, 5, 7, 10 דקות - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
ואז מצביעים, או מצביעים על כל ההסתייגויות כרוויזיה אחת, או שמצביעים עליהם בכל סעיף בנפרד.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז בעצם, אנחנו מדברים כרגע על הנושא של החוק החשוב הזה. החוק הזה שונה מהותית מהחוק שהיה קודם מאז 2014, ההבדל הדרמטי של החוק, של השינוי, הוא שבחוק הקודם היה אפשר לחבר את החיבורים לבתים לחשמל רק אחרי השלב של הפקדת התוכנית. החוק החדש - - - שלום לך.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אוקיי, ההבדל הדרמטי הוא שבעוד שבחוק הקודם ניתן היה לאשר חיבור בתים לחשמל רק אחרי שלב הפקדת התוכנית, הרי שהחוק החדש מאפשר לחבר את המבנים כבר בשלב של הגשת התוכנית. זה הבדל משמעותי, למי שלא בקיא ברזי תכנון ובנייה זה נראה שינוי קטנטן, באמת לא רלוונטי, אבל זה שינוי משמעותי ודרמטי.
ההחלטה על הפקדת תוכנית מתקבלת אחרי שורה של דיונים מקצועיים והתניות, זה כן מתאים לשטח, זה לא מתאים לשטח, זה גדול מידי, זה קטן מידי, ממש מביאים תוכניות, מביאים אנשי מקצוע, זה משהו משמעותי, זה משהו חשוב, זה לא כלאחר יד.
תוכנית שמופקדת היא תוכנית מקצועית וריאלית, שהסיכוי שלה שהיא תעבור הוא גבוה ביותר, ואז יש בהחלט היגיון לאפשר את החיבור הזה, להגיד אוקיי, זה יעבור, אנחנו לא רוצים להציק ולהכביד על אזרחים, ולכן אנחנו נאשר את זה, כי הסיכויים שהתוכנית לא תעבור, היא קטנה.
אבל, תוכנית שהיא רק מוגשת, זה יכול להיות משהו מאוד מינורי, משהו שהוא כלאחר יד, לא משמעותי, אפילו באיזשהו מקום רק כדי לצאת ידי חובה. מעבר לכמה שרטוטים, היא אפילו יכולה לא להתאים בכלל לשטח, היא יכולה להיות בכלל לא עניינית, אבל רק מגישים אותה. זאת בעצם תוכנית שיכולה להיות פיקטיבית לגמרי, שהקשר בינה לבין המציאות הוא קטן ביותר, והסיכוי שהיא תאושר הוא נמוך.
לכן, זה כזה הבדל משמעותי, שאנחנו חושבים שצריך להתעקש עליו, שיהיה מדובר בתוכנית שהיא מופקדת. אנחנו רוצים שיהיה סדר, שיהיה רצון מצד התושבים שהם ירוצו וירצו לאשר את התוכניות האלה, ולא רק להתחבר לחשמל ויופי, וייצא חוטא נשכר, אנחנו נמשיך להתנהל ככה ולא להתקדם עם התוכנית ולא לשפר אותה כהוא זה.
הדבר השני, שהוא מאוד חשוב, אחד הדברים החשובים שעושים בתוכנית זה תוכנית של איחוד וחלוקה. אני מכירה את זה היטב גם בעיר שבה אני גרה. כאשר מדובר באדמה שהיא עוד לא עברה פרצלציה רצינית, אז בתוך חלקה אחת יש כל מיני בעלים, צריך לעשות איחוד וחלוקה מחדש, לשבת עם הבעלים, כל אחד מקבל חלק מהקרקע החדשה, איך תהיה החלוקה, מי יקבל מה, זה תהליך ארוך שצריך לעשות אותו.
מאחר ומדובר בקרקעות פרטיות, שלא פעם, כמו שאמרתי, שייכות לבעלים רבים, אז הדבר הזה הוא נצרך, אי אפשר לקדם שום תוכנית בלי הדבר הזה. צריך להקצות שטחי ציבור, צריך לבנות בתי ספר, גנים, דרכים, כבישים. אז גורעים מהקרקע, ולכן הדבר הזה הוא נצרך, הוא בסיסי, הוא הכרחי.
את הדבר הזה של איחוד וחלוקה מחדש, וחלוקה לכל המקומות הללו לכל הצרכים של הציבור, אפשר לעשות רק כשהתוכנית מופקדת, רק אז אפשר לעשות את זה, ואז אין לבעלים ברירה, בצורה כזאת או אחרת, להסכים ולעשות את הדבר הזה, להסכים לכל התהליך הוא תהליך חשוב.
יש בדרך כלל גם ניגודי עניינים ואינטרסים בין הבעלים השונים, בין האינטרסים השונים שלהם, כל מיני דברים תכנוניים שהם כל כך חשובים. מאחר ומדובר היה לאחר החלטה של הפקדה, השלב הזה כבר בוצע, כי אחרי ההפקדה זה כבר מבוצע.
לכלל הבעלים היה תמריץ, היה שווה להם לוותר ולהגיע להבנות כדי להתקדם הלאה ולשפר את העניין הזה, כי אחרת אין להם חשמל, אין להם מים, הם רוצים גם הם לקבל קצת יותר תנאים בסיסיים כדי להתקיים, ולכן, הם היו עד כה ממש מעוניינים לקדם את העניין הזה, ולדאוג שהחלוקה והאיחוד מחדש יעברו כמה שיותר מהר.
כשאנחנו בעצם מביאים את החיבור למים וחשמל שלב אחד קדימה, כלומר, רק כשבעצם מפקידים את התוכנית, אין שום אינטרס, אין שום רצון, אין שום מוטיבציה של האזרחים, של האנשים, בעצם לקדם את האיחוד והחלוקה, ואז אנחנו נתקעים, אי אפשר לפתח שום דבר, הדברים יישארו בדיוק כמו שהם, מפוזרים, בלי אישורים, בלי בתים, בלי טופס 4, בלי שום דבר, רק בלגן אחד גדול. לכן, המשמעות של מתי בעצם החשמל מחובר, הוא קריטי ביותר.
דבר שלישי, החוק ממש לא יחול רק על תוכניות שמוגשות על ידי המדינה. יש בחוק סעיף שלם עם חלופה של הגשת תוכנית בידי רשות מקומית או יזם פרטי, סעיף 1(ב)(2), אז לכן זה משמעותי, זה לא רק תוכניות שהמדינה מפקידה, אלא גם הרשות המקומית יכולה לעשות את זה.
דבר רביעי, הסמכות שנשארה בחוק בידי שרת הפנים היא פורמלית, פורמלית לחלוטין. בלוחות הזמנים הקצרים שנקבעו להמלצת הוועדה המחוזית ולהחלטת השרה, אין כמעט סיכוי שהיא תוכל לקבל אלפי החלטות מקצועיות ומנומקות שיעמדו במבחן בג"ץ.
כחלק מהמעבר להחלקות האלה, לזמן הכל כך מהיר, רק מראה כמה זה מגוחך, כמה באמת אין מעמד לשרה ולכל התהליך הזה. מה שקורה, הוא שאנחנו פשוט לא יכולים להסכים למצב כמו שהוא היום, ולאפשר את לוחות הזמנים האלה, שהם לוחות זמנים לא ריאליים, ואם השרה לא תעמוד בזה, בעצם, מיד יפנו האזרחים לבג"ץ, יגידו שהיא לא עמדה במועדים, למרות שלא הייתה לה שום יכולת לעמוד בזה, כי כל ההמלצות המקצועיות לא היו בידה, כי אי אפשר להספיק כל כך מהר לעשות אותן, ולכן, העתירות לבג"ץ יתקבלו כי היא לא עמדה בזה, ולא עשינו שום דבר.
דבר חמישי, הערבות שיידרש המחזיק במבנה להפקיד כדי להתחבר לחשמל נמוכה בהרבה מהעלות שתהיה כרוכה בהגשת הבקשה להיתר. למה לשלם לאדריכל? למה לשלם למהנדס? למה לבצע שינויים בנכס כדי להתאים אותו להוראות התוכנית, ולשלם אחר כך עוד ארנונה על הנכס, שהוא הרי רשום, אם אפשר לשלם את חילוט הערבות, שהיא רק בגובה האגרות וההיטלים, ולהישאר עם חשמל ומים וטלפון? אין פה שום היגיון, ממש שום היגיון, כדי לעודד את האזרחים ללכת ולהכשיר את הבתים הללו.
הדברים האלה יישארו ככה, בלי שום התקדמות כהוא זה. לצערי, אין בחוק אפילו הוראה שמאפשרת לנו לנתק את החשמל ואת המים ואת מה שצריך, אם כעבור X זמן הבקשה לא תקודם או שהתוכנית לא תאושר. אז מה עשינו? אז התוכנית לא מאושרת, והבתים יהיו מחוברים לחשמל ולמים, או שהוא לא תקודם בכלל, והבתים יהיו מחוברים לחשמל ולמים. אנחנו מעודדים פה פשוט לעבור על החוק, לעשות בניות בלתי חוקיות, ובלי שום בעיה החיים יוכלו להמשיך כהרגלם.
החוק יחול גם על חלק גדול מהפזורה הבדווית. בכל מקום שבו ישנה תוכנית מתאר או תוכנית כוללנית, או בכל מקום שבו יוגשו על ידי המדינה תוכניות מפורטות, החוק הזה יחול בכל מקום.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אמרה שלא, אבל לא ראינו שום הסבר, שום פירוט, שום דבר כזה בתוך החוק שבעצם מוציא את הדבר הזה - - -
איתמר בן גביר (הציונות הדתית)
¶
עשית לה בית ספר, אה? קירקסת אותה, את איילת שקד? עשית לה קרקס מאיילת שקד.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
בקיצור, זה ממש לא חוק שתומך בהסדרה, הכי הפוך שיש, זה חוק שתומך באנרכיה, שמשמיד את מעט התמריצים שעוד היו לנו כנגד עברייני בנייה כדי לקדם את ההסדרה. ברגע שתוגש תוכנית ויחוברו הבתים הללו לחשמל ולמים ולטלפון ולאינטרנט, לאף אחד מהעבריינים לא יהיה אינטרס לשתף פעולה עם הקידום של התוכניות, עם הקידום של התכנון, ולא יהיה להם שום אינטרס לעשות את הוויתורים הדרושים לשם כך. לא בתוכנית איחוד וחלוקה, לא בהתאמות הנדרשות במסגרת בקשות להיתר בנייה, ככה זה.
אנחנו כל הזמן רואים, סליחה שאני אומרת את זה, זאת שיטה כבר אצל ימינה, כמו בכשרות, כמו בגיור, שקד וניר אורבך בונים על סמך זה, בנושא סבוך כל כך, עם כל כך הרבה פרטים שאנחנו לא בקיאים בהם, ולכן הם משקרים, והם פשוט מפיצים סיסמאות חסרות קשר למציאות.
המצב הוא עגום, החוק הזה הוא לא טוב, החוק הזה הוא כניעה, אני מצטערת, כניעה - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
(תרגום מערבית) תתחפף החוצה, תעוף החוצה, תסתלק החוצה, תתגלגל, יאללה, תעוף, תסתלק, לך.
(חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם הוועדה)
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
מעולם לא כיניתי אותך לא טמבל ולא שום דבר אחר, בוא תכבד אתה אותי כמו שאני מכבדת אותך.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תקשיבי, תוך כדי הדברים שלך, את השתמשת במילה אנחנו ואנחנו ואנחנו, אז אולי תגידי מי אתם?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני אומרת את הדברים כמו שאני אומרת אותם. אני וחבריי אומרים את הדברים, אני מייצגת אותם כרגע, אני לא כיניתי אף אחד בשמות גנאי, ואני מבקשת ממך שגם אתה - - -
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני לא תיאמתי, שיעשה את ההצגות, 100 אחוז, כשהוא יהיה פה תגיד לו מה שאתה רוצה להגיד לו, זה בסדר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תודה. החוק הזה הוא כניעה לדרישות הזויות, פרס ותמריץ לעברייני בנייה במגזר הערבי, ולהמשיך ולהשתלט על עוד ועוד שטחים בנגב, בגליל, במשולש.
לצערי הרב, הוא לא בא להסדיר שום דבר, הוא בא רק לעשות יותר בלגן, ולכן מבחינתי, צריך לקבל את ההסתייגויות שלנו, לקבל כל אחת ואחת מהן. תודה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה לך, חה"כ מיכל וולדיגר. אתם עשית רוויזיה על ההסתייגויות, כי ההסתייגויות כבר נדחו, הצבענו עליהן והן נדחו ואתם ביקשתם רוויזיה, אז אני עכשיו מעלה להצבעה את הרוויזיה על כל ההסתייגויות שהוגשו מטעם סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, וחה"כ אורית סטרוק, שלמה קרעי וסמוטריץ'.
הצבעה
בעד – 0
נגד – 4
נמנעים – 0
לא אושרה
הרוויזיה לא התקבלה.
אמרתי את זה בהתחלה, יש עוד רוויזיות שלא הגיעו כדי שנצביע עליהן אז הן יורדות. אני גם אומר, שהייתה טענה לנושא חדש שנידונה בוועדת הכנסת, וגם שם התברר שאין שום נושא חדש והיא לא התקבלה.
היות וסיימנו את כל ההסתייגויות והצבענו על הרוויזיות, אני רוצה להעמיד להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את נוסח החוק, כולל כל ההסתייגויות שהתקבלו.
הצבעה
בעד – 4
נגד – 0
נמנעים – 0
אושרה
הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית, והיא תועבר למליאה להצבעה שם על הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה. אני גם קובע רוויזיה על ההצבעה הזו, נעשה אותה בעוד 30 דקות. בינתיים נתחיל דיון אחר, נעשה הפסקה כמה דקות לרוויזיה, ונחזור לאותו דיון.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אוקיי, לאלה שחשבו שנתחיל, לא נתחיל. אנחנו מתחילים דיון על הנושא השני בשעה 19:00, כמה דקות לפני 19:00 נצביע על הרוויזיה של החוק. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:30.